12,050
עריכות
לוח היום יום: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "ניסן " ב־"ניסן "
מ (החלפת טקסט – "ענווה " ב־"ענווה ") |
מ (החלפת טקסט – "ניסן " ב־"ניסן ") |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
משך ארבעה חודשים עמל הרבי על מלאכת המחשבת של עריכת הלוח, ובמכתבים מאותה תקופה מתנצל הרבי על עיכוב התשובות לפונים אליו בשל "הטרדה רבה בסדור הלוח לחסידי חב"ד היוצא לאור בימים אלה". הרבי דלה פנינים ואוצרות חמדה מתוך שיחותיו ואגרותיו של [[הרבי הריי"צ]] שהיו תחת ידו, ואף מאוצר רשימותיו הפרטיות ליקט אבני חן ושיבצם במשבצות הזהב של לוח "היום יום". | משך ארבעה חודשים עמל הרבי על מלאכת המחשבת של עריכת הלוח, ובמכתבים מאותה תקופה מתנצל הרבי על עיכוב התשובות לפונים אליו בשל "הטרדה רבה בסדור הלוח לחסידי חב"ד היוצא לאור בימים אלה". הרבי דלה פנינים ואוצרות חמדה מתוך שיחותיו ואגרותיו של [[הרבי הריי"צ]] שהיו תחת ידו, ואף מאוצר רשימותיו הפרטיות ליקט אבני חן ושיבצם במשבצות הזהב של לוח "היום יום". | ||
רק לקראת י"א ניסן יצא הקובץ לאור עולם, וכפי שפורסם אודותיו בגיליון "[[הקריאה והקדושה]]": "היום יום. תחת שם זה הופיע בימים אלו קובץ המכיל אוצר שבו דברים מ'מנורת שמונת הנרות'...". | רק לקראת י"א [[ניסן]] יצא הקובץ לאור עולם, וכפי שפורסם אודותיו בגיליון "[[הקריאה והקדושה]]": "היום יום. תחת שם זה הופיע בימים אלו קובץ המכיל אוצר שבו דברים מ'מנורת שמונת הנרות'...". | ||
הלוח, שבצורתו בנוי כלוח-שנה לכל דבר, מתחיל בי"ט [[כסלו]] - ראש השנה לתורת החסידות, ובפתחו אף מודפס, כ"הקדמה", קטע ממכתבו של [[אדמו"ר הרש"ב]] אודות ראש השנה לתורת החסידות י"ט כסלו, וניצולו באופן המתאים. | הלוח, שבצורתו בנוי כלוח-שנה לכל דבר, מתחיל בי"ט [[כסלו]] - ראש השנה לתורת החסידות, ובפתחו אף מודפס, כ"הקדמה", קטע ממכתבו של [[אדמו"ר הרש"ב]] אודות ראש השנה לתורת החסידות י"ט כסלו, וניצולו באופן המתאים. | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
"בפרט בזמן הזה, אשר בחסדי השי"ת אנו עומדים על סף הגאולה", כותב הרבי בח' שבט, "עלינו להתאמץ בכל מיני אימוץ, לחזק כל עניני הדת בהידור מצוה, ולשמור את כל המנהגים מבלי לוותר אף כל שהוא, ומצוה וחובה על כל רב בישראל להודיע לקהל עדתו כי הצרות והיסורים חבלי משיח המה, וה' אלוקינו דורש מאתנו לעשות תשובה לתורה ומצוות, שלא נעכב ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש". | "בפרט בזמן הזה, אשר בחסדי השי"ת אנו עומדים על סף הגאולה", כותב הרבי בח' שבט, "עלינו להתאמץ בכל מיני אימוץ, לחזק כל עניני הדת בהידור מצוה, ולשמור את כל המנהגים מבלי לוותר אף כל שהוא, ומצוה וחובה על כל רב בישראל להודיע לקהל עדתו כי הצרות והיסורים חבלי משיח המה, וה' אלוקינו דורש מאתנו לעשות תשובה לתורה ומצוות, שלא נעכב ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש". | ||
בכ"ב ניסן כותב הרבי על התגלות העניין של "סעודת משיח" באחרון של פסח, ויום למחרת כותב: "קיים העניין שאחרון של פסח הוא גילוי מהמשיח, ששייך לכל ישראל. פסח ענייני ‘מדלג' ו'ליל שימורים', ובכלל בולטת החירות, ואחר-כך נקלעים לעניני העולם -ולכן הוא הגילוי מהמשיח, התוקף הניתן כדי לאפשר ההליכה בעולם". | בכ"ב [[ניסן]] כותב הרבי על התגלות העניין של "סעודת משיח" באחרון של פסח, ויום למחרת כותב: "קיים העניין שאחרון של פסח הוא גילוי מהמשיח, ששייך לכל ישראל. פסח ענייני ‘מדלג' ו'ליל שימורים', ובכלל בולטת החירות, ואחר-כך נקלעים לעניני העולם -ולכן הוא הגילוי מהמשיח, התוקף הניתן כדי לאפשר ההליכה בעולם". | ||
פתגם שנוגע במיוחד לימינו אנו, הוא המופיע בכ"ד אייר: "בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שיש בעבודתם של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים [[תהילים]] בתמימות". | פתגם שנוגע במיוחד לימינו אנו, הוא המופיע בכ"ד אייר: "בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שיש בעבודתם של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים [[תהילים]] בתמימות". | ||