31,419
עריכות
←הפעילות החב"דית והתייחסויות הרבי למלחמה: סיום הרחבה
(←הפעילות החב"דית והתייחסויות הרבי למלחמה: סיום הרחבה) |
|||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
במהלך המלחמה, ב[[כ"א כסלו]] שיגר הרבי מכתב לעסקן הרב [[חיים יהודה פלדי]], אותו סיים בשלילת שיטת ה[[אתחלתא דגאולה]], והוסיף שלצערנו בעלי השיטה{{הערה|שטענו שמלחמת ששת הימים היא שלב נוסף ב'אתחלתא דגאולה' כאשר שטחים נוספים התווספו למדינת ישראל והיא נחלה נצחון מוחץ על האויב באופן על-טבעי.}} לא השתכנעו עד עתה אף שהם רואים את התוצאות - מעשים שבכל יום, הפצועים הרבים שיש במלחמה בעקבות שיטה זו. | במהלך המלחמה, ב[[כ"א כסלו]] שיגר הרבי מכתב לעסקן הרב [[חיים יהודה פלדי]], אותו סיים בשלילת שיטת ה[[אתחלתא דגאולה]], והוסיף שלצערנו בעלי השיטה{{הערה|שטענו שמלחמת ששת הימים היא שלב נוסף ב'אתחלתא דגאולה' כאשר שטחים נוספים התווספו למדינת ישראל והיא נחלה נצחון מוחץ על האויב באופן על-טבעי.}} לא השתכנעו עד עתה אף שהם רואים את התוצאות - מעשים שבכל יום, הפצועים הרבים שיש במלחמה בעקבות שיטה זו. | ||
לכל אורך המלחמה ביקש הרבי מחסידי חב"ד בארץ שיבקרו את חיילי צה"ל במוצבים לאורך הגבול, יניחו עמם תפילין ויעודדו את רוחם{{הערה|הדיווחים על פעולות אלו נדפסו בסדרת [[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]] חלק רביעי.}}. | |||
בחודש אדר נכנס ל[[יחידות]] אלוף פיקוד דרום [[אריאל שרון]] והרבי שוחח עמו בקשר לעמדה הישראלית מול מצרים{{הערה|בצאתו מהיחידות התבטא: או שהוא השחקן הגדול ביותר שפגשתי אי פעם, או שהוא האדם הגדול ביותר בעולמנו. מאוחר יותר לאחר סיום המלחמה ביקש לקבל את דעתו של הרבי בנוגע להסכם הפסקת האש, ועקב הזמן הקצר הכתיבו אנשי המזכירות את המכתב לרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שהביא לו את המכתב חתום וסגור.}}, וב[[ו' ניסן]] [[תש"ל]], מפקד חיל המודיעין האלוף אהרן יריב נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי ושהה בחדר הרבי למעלה משעתיים באופן חריג{{הערה|גם בשנים בהן קיבל הרבי ליחידויות פרטיות, לא התקיימו יחדויות כלל בימי חודש ניסן.}}, כאשר הרבי ניצל את פגישה זו כדי להביע שוב את עמדתו הברורה שלא להיכנע ללחץ מצד ממשלת ארה"ב. בסמיכות לחג הפסח נפטר נשיא ארה"ב מר אייזנהורר, וה[[פרזידנט (תואר)|פרזידנט]] מר [[שז"ר]] הגיע כנציגה של מדינת ישראל להשתתף בטקס הלוויה. בשל הזמן הקצר מסיום הטקסים הממלכתיים ועד ליל הסדר קיווה מר שז"ר להישאר אצל הרבי ולחגוג עמו את ליל הסדר, אך שגרירות ישראל בוושינגטון בגיבוי ראש הממשלה גולדה מאיר טרפדו את תכניותיו, והוא אף לא הספיק להיפגש עם הרבי{{הערה|תשורה משמחת הנישואין של מנחם מענדל ולאה סקורדר, עמוד 44, מפי השגריר מר יהודה אבנר.}}. | |||
בעת השתתפותו של הרבי ב'[[פאראד]]' מול [[770]] ב[[ל"ג בעומר]] של אותה שנה, כאשר בדברים שנשא הרבי התייחס למלחמה והתבטא שהחיילים שנפלו במלחמה היא תוצאה ישירה מאי תיקון [[חוק מיהו יהודי]], ורישום גויים שעלו מרוסיה כיהודים. בעקבות הסערה שהתעוררה עקב דברים אלו{{הערה|שהגיעו לשיאם כאשר ראש הממשלה באותן ימים מרת גולדה מאיר מחתה על כך במליאת הכנסת, וברוח זו כתבו מספר עיתונאים שהרבי מנצל את הנופלים למלחמה פוליטית.}}, התייחס לכך הרבי פעם נוספת באופן פומבי בהתוועדות של [[פרשת בהעלותך]] באומרו: "כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצי, רעווא דרעווין, כך ברור לי שמותם של החיילים הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודים . . מה לעשות וכך אני רואה? האם מצפים ממני שלא אומר את הדברים אפילו שכך אני רואה?!". | בעת השתתפותו של הרבי ב'[[פאראד]]' מול [[770]] ב[[ל"ג בעומר]] של אותה שנה, כאשר בדברים שנשא הרבי התייחס למלחמה והתבטא שהחיילים שנפלו במלחמה היא תוצאה ישירה מאי תיקון [[חוק מיהו יהודי]], ורישום גויים שעלו מרוסיה כיהודים. בעקבות הסערה שהתעוררה עקב דברים אלו{{הערה|שהגיעו לשיאם כאשר ראש הממשלה באותן ימים מרת גולדה מאיר מחתה על כך במליאת הכנסת, וברוח זו כתבו מספר עיתונאים שהרבי מנצל את הנופלים למלחמה פוליטית.}}, התייחס לכך הרבי פעם נוספת באופן פומבי בהתוועדות של [[פרשת בהעלותך]] באומרו: "כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצי, רעווא דרעווין, כך ברור לי שמותם של החיילים הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודים . . מה לעשות וכך אני רואה? האם מצפים ממני שלא אומר את הדברים אפילו שכך אני רואה?!". | ||