948
עריכות
←תולדות חיים: נלקח משיחה:יום העצמאות
(←תולדות חיים: נלקח משיחה:יום העצמאות) |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בשנת [[תרפ"ד]] עלה לארץ ישראל בשליחות [[אברהם מרדכי אלתר|האדמו"ר מגור]], הקים את ישיבת שפת אמת ועמד בראשה בשנתיים הראשונות לקיומה. באותה תקופה יזם את מפעלו המרכזי "תורה שלמה" ובשנת [[תרפ"ז]] הוציא לאור את הכרך הראשון{{הערה|על פי דברי המחבר, הוא החל בכתיבת הפירוש כבר בהיותו בן 15 ולפני תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] כבר היה באמתחתו רוב הפירוש לספר בראשית. הוא נמנע לפרסמו בעקבות עצת אביו לאחר שהתייעץ עם כמה אדמו"רים ותלמידי חכמים.}}. כדי לקדם את מפעלו זה פרש מראשות הישיבה והיגר ל[[ארצות הברית]] בשנת תרפ"ט. | בשנת [[תרפ"ד]] עלה לארץ ישראל בשליחות [[אברהם מרדכי אלתר|האדמו"ר מגור]], הקים את ישיבת שפת אמת ועמד בראשה בשנתיים הראשונות לקיומה. באותה תקופה יזם את מפעלו המרכזי "תורה שלמה" ובשנת [[תרפ"ז]] הוציא לאור את הכרך הראשון{{הערה|על פי דברי המחבר, הוא החל בכתיבת הפירוש כבר בהיותו בן 15 ולפני תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] כבר היה באמתחתו רוב הפירוש לספר בראשית. הוא נמנע לפרסמו בעקבות עצת אביו לאחר שהתייעץ עם כמה אדמו"רים ותלמידי חכמים.}}. כדי לקדם את מפעלו זה פרש מראשות הישיבה והיגר ל[[ארצות הברית]] בשנת תרפ"ט. | ||
מחלוקת עזה | בענייני [[קו התאריך]] הייתה מחלוקת עזה בינו לבין הרב [[חיים צימרמן]], שהדפיס בספרו "אגן הסהר" דברים חריפים נגד שיטת הרב כשר. כאשר קיבל [[הרבי]] את ספרו של הרב צימרמן, העיר לו ש"אין זו דרכו של תלמיד חכם אחד להשתמש בלשון שכזו כנגד תלמיד חכם אחר". והוסיף, שאם ברצונו להוכיח שאכן איננו תלמיד חכם - היה עליו לפרוך את שיטתו אודות "הכוס החמישי", לפיה הקמת [[מדינת ישראל]] מהווה [[אתחלתא דגאולה]] וכיום יש לשתות בליל הסדר כוס של גאולה. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
שני בניו הם הרב משה שלמה כשר, שניהל את מכון הוצאת הספרים של אביו ונפטר כארבעה חודשים אחריו, והרב שמעון כשר. שני חתניו הם הרב אהרן גרינבוים, שהיה מראשי ה[[ג'וינט]] וההדיר את פירושי רב שמואל בן חפני גאון על התורה, ויחיאל פרדמן. | שני בניו הם הרב משה שלמה כשר, שניהל את מכון הוצאת הספרים של אביו ונפטר כארבעה חודשים אחריו, והרב שמעון כשר. שני חתניו הם הרב אהרן גרינבוים, שהיה מראשי ה[[ג'וינט]] וההדיר את פירושי רב שמואל בן חפני גאון על התורה, ויחיאל פרדמן. | ||