ביטול המועדים לעתיד לבוא: הבדלים בין גרסאות בדף

בפשטות זמנו של ביטול זה יהיה ב[[ימות המשיח]] - כפי שמפורש ב[[רמב"ם]], וכן מביא [[הרבי]]{{הערה|שיחת פורים תשכ"ח.}}. אמנם על פי דברי כמה מהמפרשים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=33143&st=%u05d7%u05e0%u05d5%u05db%u05d4 מגיד מישרים פרשת ויקהל]. [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/tifeeret/53-2.htm תפארת ישראל למהר"ל פרק נג].}}, מוכרח להיות שביטול זה יהיה לאחר מכן - ב[[תחיית המתים]] וב[[אלף השביעי]].

* יש שפירשו, שזמן ביטול המועדים יהיה בתקופה שבה לא יתקיים העולם הזה במתכונתו הרגילה, אלא ב[[עולם התחיה]] שיהיה עולם רוחני, ובו "[[מצוות בטלות לעתיד לבוא|מצוות בטלות]]". לכן מפרש [[המהר"ל]] שאין בכך כל סתירה לנצחיות התורה, כיון שבתורה עצמה נקבע שיהיה זמן בו ישתנה העולם מהנהגתו עכשיו, והמצוות לא ינהגו בו כפשוטן. ולשיטתו המועדים שישארו הם [[פורים]] ו[[יום הכיפורים]] - ששניהם ענינם [[חיים]] שלמעלה מ[[מוות]] (בפורים ניצלו היהודים מגזירת מוות, וביום הכיפורים האדם שב מחטאיו וזוכה להנצל ממוות לחיים), והם שייכים לעולם התחיה שענינו [[חיים נצחיים]].{{הערה|תפארת ישראל שם. ושם מאריך עוד בענינם של פורים ויום הכיפורים, והקשר ביניהם, ע"ש.}}.

* בדומה לכך היא דעת רבי [[שלמה אלקבץ]] - שביטול המועדים פירושו שניסי ההצלה של המועדים יישכחו ברוב הצרות, אך המועדים שלא יישכחו הם פורים ויום הכיפורים שהם נעלים יותר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39949&hilite=b6120a40-40a8-4e90-b08a-72dbce205c07&st=%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D&pgnum=404 מנות הלוי - מדרש מגילת אסתר עה"פ וימי הפורים האלה].}}.

* וכן כתב הרדב"ז, שביטול המועדים היינו ששמחתם לא תורגש ביחס לשמחה הגדולה והתענוג שיהיה בימות המשיח; אך פורים לא יישכח, עקב הצרה הגדולה שהיתה בו. וכן יום הכיפורים יורגש כיון שיהיה בו עינוי, והעינוי בודאי יורגש ביחס לשמחה בימות המשיח{{הערה|1=שו"ת הרדב"ז [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&st=&pgnum=237&hilite= ח"ב סי' תרסו], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&st=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=285&hilite=f6cdf263-1976-49f2-972d-640ddaa8887c סי' תתכח].}}.

אודות [[חג הפורים]], שלא יתבטל לעתיד לבוא, נאמרו ביאורים רבים בספרי גדולי ישראל (הובאו לעיל). מעלתה של שמחת חג הפורים על שמחת שאר המועדים כשמחה בלתי מוגבלת, מתבטאת גם בכך שבנוגע לשאר החגים על האדם להזהר שלא להשתכר בשתיית ה[[יין]], וכמו כן, נפסק להלכה{{הערה|רמב"ם הלכות יו"ט פ"ו הלכה כ"א. טושו"ע או"ח סתקכ"ט ס"ד. [[שולחן ערוך אדה"ז]] שם סי"ג.}} שבית דין מצווים להעמיד שוטרים שיפקחו על הגבלת השמחה, על מנת שלא תביא להפקרות ולתוצאות שליליות. ואילו בפורים - אדרבה, ישנו חיוב מפורש [[משתה ושמחה|לשתות]] ללא הגבלה ולהשתכר, "עד דלא ידע"{{הערה|1=הובא פעמים רבות בתורת הרבי; ראה ד"ה ליהודים [[תשי"ב]] הנ"ל. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/32/299&search=%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%9D שיחת פורים תשט"ו]. תשכ"ח. ועוד.}}.

בתורת החסידות מבוארת מעלתו של פורים על פי דרכה, שהגילוי האלוקי שבו הוא בלתי מוגבל, ולכן יורגש גם ביחס לגילוי הבלתי מוגבל שלעתיד לבוא.

בחסידות מבואר על פי דרכה - שהגילוי האלוקי המאיר ביום הכיפורים הוא כזה שיש לגביו ספק, האם יתבטל לעתיד לבוא או לא: שהרי מצד אחד, הגילוי של יום הכיפורים גם הוא אינו מוגבל (שלכן נאמר עליו{{הערה|אחרי טז, ל.}}: "'''לִפְנֵי''' ה' תִּטְהָרוּ", וכפירוש החסידות - לפני ולמעלה יותר מהגילוי של [[שם הוי']]). אך מצד שני, גילוי זה נשאר גבוה מידי מבלי להמשך בתוך [[כלים]], שלכן כדי לקלוט את הגילוי נדרשים [[תענית|לצום]]; בשונה מהגילוי שלעתיד לבוא (וכן הגילוי של פורים שלא יתבטל), שלמרות היותו גילוי לא מוגבל יימשך ויחדור גם בהגבלת הכלים{{הערה|1=[[מאמר]] [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/12/119&search=%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D להבין מרז"ל כל המועדים תשט"ז].}}.