מנחם זאב גרינגלס: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "מלחמת העולם השניה " ב־"מלחמת העולם השניה "
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
מ (החלפת טקסט – "מלחמת העולם השניה " ב־"מלחמת העולם השניה ")
שורה 10: שורה 10:
בשנת [[תרצ"ט]], עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], נאלצו תלמידי הישיבה לברוח מהמקום והם מינו את הרב גרינגלס יחד עם הרב [[שמואל דוד רייצ'יק]], שיהיו שלוחי הישיבה לקבל ברכת פרידא מאדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|באותם תקופה התלבש הרב גרינגלס כמו המקומיים שם, כדי לא לעורר תשומת לב. לפני שנכנס ליחידות הציעו לו שיחליף את בגדיו, אולם הוא סירב באומרו: "שהרבי יראני איך שאני"!}}. חלק מתלמידי הישיבה הצליחו להבריח את הגבול ל[[ליטא]], שם פתחו הפליטים את הישיבה מחדש.
בשנת [[תרצ"ט]], עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], נאלצו תלמידי הישיבה לברוח מהמקום והם מינו את הרב גרינגלס יחד עם הרב [[שמואל דוד רייצ'יק]], שיהיו שלוחי הישיבה לקבל ברכת פרידא מאדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|באותם תקופה התלבש הרב גרינגלס כמו המקומיים שם, כדי לא לעורר תשומת לב. לפני שנכנס ליחידות הציעו לו שיחליף את בגדיו, אולם הוא סירב באומרו: "שהרבי יראני איך שאני"!}}. חלק מתלמידי הישיבה הצליחו להבריח את הגבול ל[[ליטא]], שם פתחו הפליטים את הישיבה מחדש.


לאחר תקופה עבר ל[[תומכי תמימים אטווצק]] ושם הכיר את רבו המובהק, ר' [[זלמן שניאורסון]], ממנו גם למד הרבה [[קבלה]]. בעקבות מלחמת העולם השניה נסגרה הישיבה בלודז' והרב גרינגלס עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]].
לאחר תקופה עבר ל[[תומכי תמימים אטווצק]] ושם הכיר את רבו המובהק, ר' [[זלמן שניאורסון]], ממנו גם למד הרבה [[קבלה]]. בעקבות [[מלחמת העולם השניה]] נסגרה הישיבה בלודז' והרב גרינגלס עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]].


הרב גרינגלס, היה אדם שהקרין שמחה על סביבו. פעם קיבל מכתב מאדמו"ר הריי"צ, בו הוא גינה את ה[[ליצנות]] והסביר כיצד ניתן לנצל את ה[[שמחה]] ל[[קדושה]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] מאוד קירב את הרב גרינגלס ובאחד המכתבים אף כינה אותו בתואר "תלמידי". הרב גרינגלס שמאוד ייקר את המכתב הזה, ביקש בצוואתו שיניחו לו את המכתב בידו הימנית לאחר הסתלקותו. כשלמד באטווצק, הגיע פעם [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקור בישיבה ולפני שעזב, הלכו התלמידים ללוותו. לפני שיצא ברך [[אדמו"ר הריי"צ]] את התלמידים ואמר להם: "זוטרי דאית בכו מחיה מתים" (= קטנים שבכם מחיים מתים), והרב גרינגלס הקטן שבחבורה.
הרב גרינגלס, היה אדם שהקרין שמחה על סביבו. פעם קיבל מכתב מאדמו"ר הריי"צ, בו הוא גינה את ה[[ליצנות]] והסביר כיצד ניתן לנצל את ה[[שמחה]] ל[[קדושה]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] מאוד קירב את הרב גרינגלס ובאחד המכתבים אף כינה אותו בתואר "תלמידי". הרב גרינגלס שמאוד ייקר את המכתב הזה, ביקש בצוואתו שיניחו לו את המכתב בידו הימנית לאחר הסתלקותו. כשלמד באטווצק, הגיע פעם [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקור בישיבה ולפני שעזב, הלכו התלמידים ללוותו. לפני שיצא ברך [[אדמו"ר הריי"צ]] את התלמידים ואמר להם: "זוטרי דאית בכו מחיה מתים" (= קטנים שבכם מחיים מתים), והרב גרינגלס הקטן שבחבורה.
14,699

עריכות

תפריט ניווט