תחיית המתים: הבדלים בין גרסאות בדף

מקורה של תחיית המתים בתורה נידון באריכות ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|שם=סנהדרין|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב.}}. כמקור לכך מובאים כמה וכמה פסוקים:

* מהפסוק{{הערה|קרח יח, כח.}}: "וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן". על פניו תמוה, שהרי מצוות תרומות ומעשרות קיומם הוא רק ב[[ארץ ישראל]], ו[[אהרן הכהן]] לא היה בין הנכנסים לארץ? מכאן לומדים שעתיד לקום לתחיה ולהכנס לארץ.

* מהפסוק{{הערה|עקב יא, כא.}}: "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם . . עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם".

* מהפסוק{{הערה|דברים ד, ד.}}: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם".

{{ציטוט|תוכן=תנו רבנן: "אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה" (האזינו ל, לב) יכול שתהא מיתה באחד וחיים באחד, כדרך שהעולם נוהג, (שזה מת וזה נולד; רש"י). תלמוד לומר: "מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא" (המשך הפסוק דלעיל), מה מחיצה ורפואה באחד, אף מיתה וחיים באחד. מיכן תשובה לאומרין: אין תחיית המתים מן התורה. [[תניא]] אמר רבי מאיר: מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לה'" שר לא נאמר אלא ישיר, מכאן לתחיית המתים מן התורה.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=91b&format=text תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, צא, ב].}}  

לעומתו הרב סעדיה גאון בספרו [[האמונות והדעות (ספר)|האמונות והדעות]] מאמר שביעי מבאר, כי מקור האמונה בתחיית המתים הוא מהפסוק בתורה (שהובא בדברי הגמרא לעיל): "רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹקים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל". לשיטתו, פסוק זה שהובא בסיום [[שירת האזינו]] המיוסדת על סדר וקורות ימי ישראל ומצבם, הוא ה[[נבואה]] על תחיית המתים שתתרחש בעולם הזה לאחרי הגאולה השלימה. בפסוק ניבא משה רבינו את ביאת הגואל ("ראו עתה כי אני אני הוא") ותחיית המתים ("אני אמית ואחיה").

גם ל[[דניאל]] הודיעו ה' אודות תחיית המתים ונאמר לו:{{ציטוט|תוכן=וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם..וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין.|מקור=ספר דניאל יב, ב-יג.}}

הרמב"ם באגרת תחיית המתים והרב סעדיה גאון ראו מפסוקים אלו את המקור הברור לתחיית המתים.

===ראיות===

===חיוב האמונה בה===

לשיטת [[רש"י]]{{הערה|סנהדרין שם.}} אפילו אדם המאמין בקיומה של תחיית המתים, אלא שאינו מאמין שרמוזה בתורה הרי הוא כופר, כלשונו: "מה לנו ולאמונתו, וכי מהיכן הוא יודע שכן הוא, הלכך כופר גמור הוא".

==פרטי התחיה==

הדיוק בלשון 'עצם' הוא לשלול את הגילויים. במושג גילוי בכלל קיימים כמה וכמה דרגות, עם זאת הגילוי להיותו התגלות אל דבר אחר שמחוץ לעצמו ואישיותו הוא אינו העצם עצמו אלא רק התפשטות שלו. כביאור לכך מובא המשל מכוחות הנפש, שלמרות היותם כוחות הנפש יש בהם דרגות ישנם כוחות ה"רחוקים" מעצם הנפש ויש שקרובים ועצמיים יותר, (ולדוגמא החילוק בין הכוחות המתלבשים באברים פרטיים, ובין הכוחות שאינם מתלבשים - ככוח ה[[רצון]] שמאיר בכל הגוף, והוא משום שהוא כח שמבטא את עצם הנפש). ולמרות זאת עצם הנפש ומהותה נעלית מכל הכוחות, שהוא עצם רוחני מופשט מכל תואר והגדרה.{{הערה|שם=אגרת}}{{הערה|ביאורי הרי"כ על התניא מובא ביאור ממלך שאל העם מתגלה רק כוחותיו ומעלותיו אולם הוא עצמו נעלה מזה.}}

===גילוי תענוגו של הקב"ה===