14,699
עריכות
כולל חב"ד בארץ הקודש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " ירושלים " ב־" ירושלים "
מ (החלפת טקסט – " ארץ הקודש " ב־" ארץ הקודש ") |
מ (החלפת טקסט – " ירושלים " ב־" ירושלים ") |
||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
בשנת תרמ"ח נעשה נסיון לבטל את הועד הזה ואת התמנותו של ר' דן תומרקין. באותה שעה התארגנו ממוני כולל חב"ד שבירושלים, לבטל את הסדר הישן באסיפת משלוח וחלוקת מעות כולל חב"ד שבאה"ק ולסדרו בסדר חדש. הם פרסמו מודעות שבהן מכנים את עצמם בשם "ראשי כולל חב"ד" ובהן מציעים ליושבי חוץ לארץ א) לבטל את התמנותו של ר' דן תומרקין. ב) לבטל את השד"רים שבחו"ל, וכל עיר תשלח את מעות תמיכתה, דרך הדואר, ישר לארה"ק. ג) לבטל את משלוח מעות התמיכה לידי הממונים שבחברון; כיון שהדואר פועל רק בירושלים ולא בחברון, לכן יושלחו המעות לידי "בעל האדרעס" בירושלים, שהוא ימסור אותם לידי הממונים שבירושלים והם יחלקו אותן ליושבי חברון ושאר ערי הקודש. | בשנת תרמ"ח נעשה נסיון לבטל את הועד הזה ואת התמנותו של ר' דן תומרקין. באותה שעה התארגנו ממוני כולל חב"ד שבירושלים, לבטל את הסדר הישן באסיפת משלוח וחלוקת מעות כולל חב"ד שבאה"ק ולסדרו בסדר חדש. הם פרסמו מודעות שבהן מכנים את עצמם בשם "ראשי כולל חב"ד" ובהן מציעים ליושבי חוץ לארץ א) לבטל את התמנותו של ר' דן תומרקין. ב) לבטל את השד"רים שבחו"ל, וכל עיר תשלח את מעות תמיכתה, דרך הדואר, ישר לארה"ק. ג) לבטל את משלוח מעות התמיכה לידי הממונים שבחברון; כיון שהדואר פועל רק בירושלים ולא בחברון, לכן יושלחו המעות לידי "בעל האדרעס" בירושלים, שהוא ימסור אותם לידי הממונים שבירושלים והם יחלקו אותן ליושבי חברון ושאר ערי הקודש. | ||
על אף מחאתם הנמרצת של יושבי חברון ורבים מיושבי ירושלים, בכרוז מיוחד שתצלומו ניתן במגדל עז (ע' תקכו-ט), הצליחו ממוני ירושלים בכל שלושת הפרטים. בהמשך ידובר על העברת המרכז מ[[חברון]] ל[[ירושלים]] | על אף מחאתם הנמרצת של יושבי חברון ורבים מיושבי ירושלים, בכרוז מיוחד שתצלומו ניתן במגדל עז (ע' תקכו-ט), הצליחו ממוני [[ירושלים]] בכל שלושת הפרטים. בהמשך ידובר על העברת המרכז מ[[חברון]] ל[[ירושלים]] | ||
בכרוז הנ"ל משיבים יושבי חברון: | בכרוז הנ"ל משיבים יושבי חברון: | ||
| שורה 108: | שורה 108: | ||
אין לנו ידיעות מפורטות מהממונים שבין השנים האלו. להלן פרטים בודדים ממקורות אחרים: | אין לנו ידיעות מפורטות מהממונים שבין השנים האלו. להלן פרטים בודדים ממקורות אחרים: | ||
ב"יהודה וירושלים" [[תרל"ח]] (מהדורת קרסל, ירושלים תשט"ו, ע' 145 מספר ר' יואל משה סלומון על אופן חלוקת המעות שנתקבלו מאנגליה לידי הועד הכללי של הכוללות בירושלים "וחלק חב"ד.. נמסר פה לידי ה"ר אהרן ליפקין.. | ב"יהודה וירושלים" [[תרל"ח]] (מהדורת קרסל, [[ירושלים]] תשט"ו, ע' 145 מספר ר' יואל משה סלומון על אופן חלוקת המעות שנתקבלו מאנגליה לידי הועד הכללי של הכוללות בירושלים "וחלק חב"ד.. נמסר פה לידי ה"ר אהרן ליפקין.. | ||
הממונה שלהם". | הממונה שלהם". | ||
| שורה 132: | שורה 132: | ||
ב"אבני זכרון" חלק י"ב ביום ד' ניסן תרס"ו רשום שנפטר "ר' מיכאל ברוך ב"ר דוד רייזיס ממונה כולל חב"ד", ובאגרת מו"מ ירושלים מד' ניסן תרס"ג (פנקס אגרות כולל חב"ד) נזכר "מימי הרמ"ב רייזעס", נראה שזה משך זמן שהפסיק להיות ממונה. מתחיל משנת תרמ"ח מונה בירושלים, בנוסף לשני הממונים, גם אחד "בעל האדרעס" (ראה תוכנו לקמן). ב"זכרונות" של שריון הנ"ל מספר: | ב"אבני זכרון" חלק י"ב ביום ד' ניסן תרס"ו רשום שנפטר "ר' מיכאל ברוך ב"ר דוד רייזיס ממונה כולל חב"ד", ובאגרת מו"מ [[ירושלים]] מד' ניסן תרס"ג (פנקס אגרות כולל חב"ד) נזכר "מימי הרמ"ב רייזעס", נראה שזה משך זמן שהפסיק להיות ממונה. מתחיל משנת תרמ"ח מונה בירושלים, בנוסף לשני הממונים, גם אחד "בעל האדרעס" (ראה תוכנו לקמן). ב"זכרונות" של שריון הנ"ל מספר: | ||
| שורה 170: | שורה 170: | ||
בשלהי קיץ תרס"ג נדפס בירושלים "ספר חקי חברת בנין יהודה והגליל.. | בשלהי קיץ תרס"ג נדפס בירושלים "ספר חקי חברת בנין יהודה והגליל.. | ||
כולל חב"ד בעה"ק ירושלם וחברון" ועל החתום באים חמשת ממוני ירושלים האמורים כאן ושלשת ממוני חברון האמורים לעיל. כמו"כ חתומים אלו על שאר אגרות הכולל מאותה תקופה. | כולל חב"ד בעה"ק ירושלם וחברון" ועל החתום באים חמשת ממוני [[ירושלים]] האמורים כאן ושלשת ממוני חברון האמורים לעיל. כמו"כ חתומים אלו על שאר אגרות הכולל מאותה תקופה. | ||
מתוך ההזכרות האלו נראה שמעתה היה בעל האדרעס גם ממונה, לכן היו שני בעלי אדרעס, שהם גם היו הממונים. ומלשון החתימה בספר החקים הנ"ל נראה, שגם רואה החשבון רי"ל מנוחין וגם הסופר ר"י אורנשטיין, נתמנו מעתה כממונים. בתחלת שנת תרס"ו הפסיק רי"ל מנוחין לשמש כרואה חשבון, ובמקומו נתמנה הרמ"מ נאה כרואה חשבון, כמבואר באגרת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב אליו מיום ו' כסלו תרס"ו: | מתוך ההזכרות האלו נראה שמעתה היה בעל האדרעס גם ממונה, לכן היו שני בעלי אדרעס, שהם גם היו הממונים. ומלשון החתימה בספר החקים הנ"ל נראה, שגם רואה החשבון רי"ל מנוחין וגם הסופר ר"י אורנשטיין, נתמנו מעתה כממונים. בתחלת שנת תרס"ו הפסיק רי"ל מנוחין לשמש כרואה חשבון, ובמקומו נתמנה הרמ"מ נאה כרואה חשבון, כמבואר באגרת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב אליו מיום ו' כסלו תרס"ו: | ||