14,699
עריכות
רוסטוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " הרבי הריי"צ " ב־" הרבי הריי"צ "
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הרש"ב " ב־"אדמו"ר הרש"ב ") |
מ (החלפת טקסט – " הרבי הריי"צ " ב־" הרבי הריי"צ ") |
||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
על תלאותיה של הישיבה ברוסטוב סיפר הרב יהודה חיטריק מתלמידי הישיבה, בזכרונותיו: | על תלאותיה של הישיבה ברוסטוב סיפר הרב יהודה חיטריק מתלמידי הישיבה, בזכרונותיו: | ||
בסוף חורף תרפ"א התחילו אנשי היבסקציה, לרדוף את חסידי חב"ד ברוסטוב. הם ערכו משפט פומבי לישיבה, והחליטו לסוגרה. כן ערכו חיפוש בבית אדמו"ר הריי"צ, החרימו רכוש רב, הטילו על הרבי הריי"צ מעצר בית, וגם עצרו את [[הרש"ג]] - חתנא דבי נשיאה ועוד כמה חסידים. הישיבה נסגרה אפוא, והתמימים עברו ללמוד בערים אחרות. | בסוף חורף תרפ"א התחילו אנשי היבסקציה, לרדוף את חסידי חב"ד ברוסטוב. הם ערכו משפט פומבי לישיבה, והחליטו לסוגרה. כן ערכו חיפוש בבית אדמו"ר הריי"צ, החרימו רכוש רב, הטילו על [[הרבי הריי"צ]] מעצר בית, וגם עצרו את [[הרש"ג]] - חתנא דבי נשיאה ועוד כמה חסידים. הישיבה נסגרה אפוא, והתמימים עברו ללמוד בערים אחרות. | ||
ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ד]], החליט [[אדמו"ר הריי"צ]] להחזיר את הישיבה המרכזית לרוסטוב, בכדי שתהיה שוב בבחינת 'סמוך ונראה'. | ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ד]], החליט [[אדמו"ר הריי"צ]] להחזיר את הישיבה המרכזית לרוסטוב, בכדי שתהיה שוב בבחינת 'סמוך ונראה'. | ||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
==רוסטוב לאחר עזיבתו של אדמו"ר הריי"צ== | ==רוסטוב לאחר עזיבתו של אדמו"ר הריי"צ== | ||
לאחר עזיבת הרבי הריי"צ את העיר, נותרה ברוסטוב קהילה חב"דית שמנתה עשרות משפחות. בית רבותינו נשיאינו נמכר, אולם החסידים הצליחו לשכור שני חדרים בתוך הבניין, שם התפללו עוד עשר שנים. על ארגון ה"מניין החב"די" בבית רבותינו נשיאינו היה אחראי הרב [[דוד לאבאק]] מחשובי חסידי חב"ד ברוסטוב. | לאחר עזיבת [[הרבי הריי"צ]] את העיר, נותרה ברוסטוב קהילה חב"דית שמנתה עשרות משפחות. בית רבותינו נשיאינו נמכר, אולם החסידים הצליחו לשכור שני חדרים בתוך הבניין, שם התפללו עוד עשר שנים. על ארגון ה"מניין החב"די" בבית רבותינו נשיאינו היה אחראי הרב [[דוד לאבאק]] מחשובי חסידי חב"ד ברוסטוב. | ||
בשנת [[תרצ"ג]] בערך, נאלצו החסידים לעזוב את בית רבותינו נשיאינו, והמניין החב"די עבר לחדר מיוחד בבית הכנסת סלדטסקיה, אחד משני בתי הכנסת שנותרו לפליטה לאחר שהקומוניסטים סגרו את כל בתי הכנסת ומוסדות הדת בעיר. בית כנסת זה הוקם שנים רבות קודם לכן על ידי צאצאי ה[[קנטוניסטים]], ובו התפללו בנוסח ספרד. בתקופת השלטון הקומוניסטי, כיהן בו כרב, הרב [[אברהם יהושע העשיל זאמסקי]]. | בשנת [[תרצ"ג]] בערך, נאלצו החסידים לעזוב את בית רבותינו נשיאינו, והמניין החב"די עבר לחדר מיוחד בבית הכנסת סלדטסקיה, אחד משני בתי הכנסת שנותרו לפליטה לאחר שהקומוניסטים סגרו את כל בתי הכנסת ומוסדות הדת בעיר. בית כנסת זה הוקם שנים רבות קודם לכן על ידי צאצאי ה[[קנטוניסטים]], ובו התפללו בנוסח ספרד. בתקופת השלטון הקומוניסטי, כיהן בו כרב, הרב [[אברהם יהושע העשיל זאמסקי]]. | ||
בית כנסת השני נקרא: רמסלניה (בעלי המלאכה) והמתפללים בו נמנו על חוגי 'המתנגדים'. בחורף [[תרצ"ד]] שלח לשם הרבי הריי"צ את הרב משה מדליה רבה של טולא, לכהן בו ברבנות. | בית כנסת השני נקרא: רמסלניה (בעלי המלאכה) והמתפללים בו נמנו על חוגי 'המתנגדים'. בחורף [[תרצ"ד]] שלח לשם [[הרבי הריי"צ]] את הרב משה מדליה רבה של טולא, לכהן בו ברבנות. | ||
מפני סיבות שונות, עברו חסידי חב"ד להתפלל בבית הכנסת של 'המתנגדים', ולמרות הבדלי הגישות, והאהבה והאחדות שררו במקום. | מפני סיבות שונות, עברו חסידי חב"ד להתפלל בבית הכנסת של 'המתנגדים', ולמרות הבדלי הגישות, והאהבה והאחדות שררו במקום. | ||
===סגירת המקווה=== | ===סגירת המקווה=== | ||
ההתנכלות למקווה ברוסטוב החלה עוד בחורף תרפ"א, הרבי הריי"צ הצליח להביא לפתיחת המקווה העירונית מספר ימים לאחר שנסגרה (מדובר במקווה אחר, מלבד זה שהיה בתוך בית [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]). לאחר עזיבת הרבי הריי"צ, עברו החסידים להשתמש במקווה אחר, אלא שהקומוניסטים סגרוהו מספר שנים לאחר מכן. הרב זאמסקי נחלץ לבנות מקווה חדש, אלא שמכשולים רבים עמדו בדרכו, ואז ביקש לייסד מקווה בנאחיצעוואן הסמוכה לרוסטוב: "אחרי אשר גמרנו אודות המקווה כאשר הודעתי לכ"ק, קם אחד מהני דחצופין היושב שם בחצר והפך קערה על פיה, ונתבטל כל הענין. ועתה נתעוררה הצעה ליסד מקווה בנאחיצעוואן בחצר בית המדרש..." כתב לרבי הריי"צ. | ההתנכלות למקווה ברוסטוב החלה עוד בחורף תרפ"א, [[הרבי הריי"צ]] הצליח להביא לפתיחת המקווה העירונית מספר ימים לאחר שנסגרה (מדובר במקווה אחר, מלבד זה שהיה בתוך בית [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]). לאחר עזיבת הרבי הריי"צ, עברו החסידים להשתמש במקווה אחר, אלא שהקומוניסטים סגרוהו מספר שנים לאחר מכן. הרב זאמסקי נחלץ לבנות מקווה חדש, אלא שמכשולים רבים עמדו בדרכו, ואז ביקש לייסד מקווה בנאחיצעוואן הסמוכה לרוסטוב: "אחרי אשר גמרנו אודות המקווה כאשר הודעתי לכ"ק, קם אחד מהני דחצופין היושב שם בחצר והפך קערה על פיה, ונתבטל כל הענין. ועתה נתעוררה הצעה ליסד מקווה בנאחיצעוואן בחצר בית המדרש..." כתב לרבי הריי"צ. | ||
גם שנים רבות לאחר מכן, לא ידוע היכן וכיצד נבנתה מקווה חדש. | גם שנים רבות לאחר מכן, לא ידוע היכן וכיצד נבנתה מקווה חדש. | ||
===גל מעצרים === | ===גל מעצרים === | ||
בימים הראשונים של שנת [[תרצ"ו]], ספגה קהילת חב"ד ברוסטוב גל מעצרים שפקד את הקהילה הקטנה והחשובה. בליל [[ראש השנה]] עצרו השלטונות הקומוניסטים את החסידים הרב [[משה מדליה]], הרב [[מרדכי אהרן פרידמן]], הרב [[דוד לאבאק]], הרב [[שמואל מענדל הלפרין]] (היה משב"ק אצל הרבי הריי"צ ברוסטוב), ושניים נוספים. גל המעצרים שהחל בראש השנה [[תרצ"ו]], הסתיים כעבור תשעה ימים, עם מעצרם של ר' [[שמאי ויגאן]] ור' [[אליעזר ננס]] בליל ערב [[יום הכיפורים]]. | בימים הראשונים של שנת [[תרצ"ו]], ספגה קהילת חב"ד ברוסטוב גל מעצרים שפקד את הקהילה הקטנה והחשובה. בליל [[ראש השנה]] עצרו השלטונות הקומוניסטים את החסידים הרב [[משה מדליה]], הרב [[מרדכי אהרן פרידמן]], הרב [[דוד לאבאק]], הרב [[שמואל מענדל הלפרין]] (היה משב"ק אצל [[הרבי הריי"צ]] ברוסטוב), ושניים נוספים. גל המעצרים שהחל בראש השנה [[תרצ"ו]], הסתיים כעבור תשעה ימים, עם מעצרם של ר' [[שמאי ויגאן]] ור' [[אליעזר ננס]] בליל ערב [[יום הכיפורים]]. | ||
עצורים אלו נשלחו לסיביר; מהם אשר שבו לביתם בתום גלותם ומהם נפחו את נשמתם מתוך סבל רב. | עצורים אלו נשלחו לסיביר; מהם אשר שבו לביתם בתום גלותם ומהם נפחו את נשמתם מתוך סבל רב. | ||