1,282
עריכות
ל"ג בעומר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מנהגי היום
| שורה 17: | שורה 17: | ||
== מנהגי היום == | == מנהגי היום == | ||
* אין אומרים [[תחנון]] ביום זה.{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49244&st=&pgnum=88 מנהגים (קלוזנר)], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8918&st=&pgnum=42&hilite= במנהגי מהרי"ל, דיני ימים שבין פסח לשבועות] רמ"א סימן תצ"ג סעיף ב, [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/493/5.htm שולחן ערוך רבנו סימן תצ"ג סעיף ה] ובסידורו סוף תפילת שחרית לפני "למנצח.. יענך".}} אמנם בקשר למנחה בערב ל"ג בעומר נחלקו הפוסקים. יש אומרים שאומרים תחנון לפי שעיקר השמחה מתחיל לאחר שהאיר היום. אמנם אחרים סוברים כי כמו בכל יום שאין אומרים תחנון שלילו כיומו שאין אומרים תחנון גם בערבו, וכן פסק האדמו"ר הזקן בסידורו | * אין אומרים [[תחנון]] ביום זה.{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49244&st=&pgnum=88 מנהגים (קלוזנר)], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8918&st=&pgnum=42&hilite= במנהגי מהרי"ל, דיני ימים שבין פסח לשבועות] רמ"א סימן תצ"ג סעיף ב, [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/493/5.htm שולחן ערוך רבנו סימן תצ"ג סעיף ה] ובסידורו סוף תפילת שחרית לפני "למנצח.. יענך".}} אמנם בקשר למנחה בערב ל"ג בעומר נחלקו הפוסקים. יש אומרים שאומרים תחנון לפי שעיקר השמחה מתחיל לאחר שהאיר היום. אמנם אחרים סוברים כי כמו בכל יום שאין אומרים תחנון שלילו כיומו שאין אומרים תחנון גם בערבו, וכן פסק האדמו"ר הזקן בסידורו,{{הערה|קודם למנצח.. יענך.}} וכשחל ביום ראשון, אין אומרים במנחה של שבת 'צדקתך'. | ||
*יום זה הוא יום שמחה, כפי שכותב [[אדמו"ר הזקן]]: שישו ושמחו בה' בכל [[לב]] ו[[נפש]], ולעשות יום משתה ו[[שמחה]] בח"י אייר... ולהלל ולרנן בשירות ותשבחות לה' מספר [[תהילים]] כגון "תהילה לדוד" וכה"ג...{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עמ' קיז.}} | *יום זה הוא יום שמחה, כפי שכותב [[אדמו"ר הזקן]]: שישו ושמחו בה' בכל [[לב]] ו[[נפש]], ולעשות יום משתה ו[[שמחה]] בח"י אייר... ולהלל ולרנן בשירות ותשבחות לה' מספר [[תהילים]] כגון "תהילה לדוד" וכה"ג...{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עמ' קיז.}} | ||
* | *ביום זה מנגנים בבית מדרשו של הרבי, את ה[[ניגון הנה מה טוב]] על הפסוק "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד". ששייך לרבי שמעון. כמו כן הורה הרבי לקבל ביום זה החלטות טובות בפרט בעניין של [[אהבת ישראל]]. | ||
* נוהגים לאכול ביום זה חרובים זכר לעץ חרובים שגדל במערה, וממנו ניזונו [[רשב"י]] ובנו, הרבי סיפר שבבית הוריו נהגו לאכול חרובים ביום זה{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ג שיחת תזריע מצורע}}, אף שהיה מצרך נדיר באותם זמנים. | * נוהגים לאכול ביום זה חרובים זכר לעץ חרובים שגדל במערה, וממנו ניזונו [[רשב"י]] ובנו, הרבי סיפר שבבית הוריו נהגו לאכול חרובים ביום זה{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ג שיחת תזריע מצורע}}, אף שהיה מצרך נדיר באותם זמנים. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
* נוהגים לאכול ביצים קשות שקליפתן נהיתה חומה בזמן הבישול, וכך נוהג [[הרבי]].{{מקור}} | * נוהגים לאכול ביצים קשות שקליפתן נהיתה חומה בזמן הבישול, וכך נוהג [[הרבי]].{{מקור}} | ||
* נוהגים המוני ישראל ביום זה לעלות לקברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון, הרבי הורה | * נוהגים המוני ישראל ביום זה לעלות לקברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון, הרבי הורה לחסידיו הנמצאים בקרבת מקום לעלות למירון, ובעיקר על מנת לערוך שם פעילות [[הפצת המעיינות]]{{הערה|ראה מספר מכתבים ב[[אגרות קודש]]: חלק כ"א עמ' קס, חלק י"א עמ' סא, ובחלק ט"ו עמ' קעב}}. | ||
* הנולד בתקופה שבין פסח לל"ג בעומר נהוג לעשות את ה[[תספורת]] בל"ג בעומר | * הנולד בתקופה שבין פסח לל"ג בעומר נהוג לעשות את ה[[תספורת]] בל"ג בעומר, והנולד בין ל"ג בעומר לשבועות, עושים את ה[[תספורת]] בערב [[חג השבועות]]. | ||
* לכתחילה לא נוהגים לערוך חתונה בל"ג בעומר, | * לכתחילה לא נוהגים לערוך חתונה בל"ג בעומר, ובדיעבד, עדיף לעשות ביום ל"ג בעומר ולא בליל החג{{הערה|אגרות קודש חלק ח' עמ' שיח}}. | ||
* יש הנוהגים לשחק ביום זה ב"חץ וקשת" זכר וציון לנאמר שבימיו של [[רשב"י]], לא נראתה הקשת בשמים, המראה על המצב שלילי בהנהגת עם ישראל{{הערה|התוועדויות [[תשי"א]] חלק ג' עמ' 77}} | * יש הנוהגים לשחק ביום זה ב"חץ וקשת" זכר וציון לנאמר שבימיו של [[רשב"י]], לא נראתה הקשת בשמים, המראה על המצב שלילי בהנהגת עם ישראל.{{הערה|התוועדויות [[תשי"א]] חלק ג' עמ' 77}} | ||
* מנהג ישראל אשר השתרש במשך הדורות, להדליק מדורות ביום זה, | * מנהג ישראל אשר השתרש במשך הדורות, להדליק מדורות אש ביום זה, המקור למנהג אינו ברור, ולכאורה הוא מכיוון שכל ענינו של רשב"י היה להאיר את העולם, ע"י גילוי פנימיות התורה, וכל ענינו של רשב"י היה אור. | ||
==שמו של היום== | ==שמו של היום== | ||