אליהו בעל שם: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 2,104 בתים ,  22 במאי 2016
שחזור. אם המידע שגוי יש לערוך/לכתוב בדף השיחה, ולא כאן
אין תקציר עריכה
(שחזור. אם המידע שגוי יש לערוך/לכתוב בדף השיחה, ולא כאן)
שורה 1: שורה 1:
'''אין להתבלבל עם ''''''רבי אליהו<ref>הי כותב את שמו אליהו בא' (אליא) על מנת לא לחתום ב[[שם הוי"ה|שם המפורש]] (י-ה-ו-ה). </ref> בן משה לואנץ''' אשכנזי (מכונה: "רבי אליהו בעל שם") (1564 - 1636) היה [[רב]], הוגה דעות, [[מקובל]], דרשן ופייטן אשכנזי.'''!!!'''. הנ"ל גם כונה אליהו בעל שם
'''רבי אליהו<ref>הי כותב את שמו אליהו בא' (אליא) על מנת לא לחתום ב[[שם הוי"ה|שם המפורש]] (י-ה-ו-ה). </ref> בן משה לואנץ''' אשכנזי (מכונה: "רבי אליהו בעל שם") (1564 - 1636) היה [[רב]], הוגה דעות, [[מקובל]], דרשן ופייטן אשכנזי.


לפי פרק נה בספר הזכרונות של הרי"צ, ר' אליהו נולד בשנת רצ"ז, לר' יוסף יוזפא ולא כפי שמופיע בערך הזה.
לפי ס' הזכרונות
לפי ספר הזכרונות של הרי"צ פרק נה, המידע שלהלן שגוי
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
לואנץ נולד ב[[פרנקפורט]] ב[[כ"ג באייר]] שכ"ד<ref>ישנם דעות אחרות לגבי שנת הולדתו, שט"ו, שכ"ה. בספר "די יודען אי ווארמס" מופיע שנולד ב-1555.</ref> למשפחה מיוחסת. סבו, אבי אביו, היה השתדלן יוסף לואנץ, נודע בכינויו רבי יוסלמן, שהיה מאנשי חצרו של קיסר גרמניה. למד בישיבתו של ה[[מהר"ל מפראג]], ואצל רבנים נוספים. כיהן ברבנות בפולדא, הנאו, פרידברג, ולבסוף בורמייזא.
לואנץ נולד ב[[פרנקפורט]] ב[[כ"ג באייר]] שכ"ד<ref>ישנם דעות אחרות לגבי שנת הולדתו, שט"ו, שכ"ה. בספר "די יודען אי ווארמס" מופיע שנולד ב-1555.</ref> למשפחה מיוחסת. סבו, אבי אביו, היה השתדלן יוסף לואנץ, נודע בכינויו רבי יוסלמן, שהיה מאנשי חצרו של קיסר גרמניה. למד בישיבתו של ה[[מהר"ל מפראג]], ואצל רבנים נוספים. כיהן ברבנות בפולדא, הנאו, פרידברג, ולבסוף בורמייזא.
שורה 21: שורה 15:
עבודתו העיקרית הייתה הקמת קבוצה של [[צדיקים נסתרים]] שהתעסקו בתורת הקבלה, ובעסקנות הכלל. חבורת תלמידיו, היו צדיקים נסתרים עובדי ה' שעסקו ב[[תורת הקבלה]] ב[[קדושה]] וב[[טהרה]], והם אשר הכינו את הדרך לשיטת הבעל שם טוב.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16055&hilite=86411683-e4e7-4fdb-9d75-c7afd3ed71c8&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D שמועסן מיט קינדער און יוגנד]}}
עבודתו העיקרית הייתה הקמת קבוצה של [[צדיקים נסתרים]] שהתעסקו בתורת הקבלה, ובעסקנות הכלל. חבורת תלמידיו, היו צדיקים נסתרים עובדי ה' שעסקו ב[[תורת הקבלה]] ב[[קדושה]] וב[[טהרה]], והם אשר הכינו את הדרך לשיטת הבעל שם טוב.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16055&hilite=86411683-e4e7-4fdb-9d75-c7afd3ed71c8&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D שמועסן מיט קינדער און יוגנד]}}


בשנת שפ"א ייסד הרב אליהו את קבוצת התלמידים הנסתרים, שהפיצו את תורת רבם.
בשנת שפ"א ייסד הרב אליהו את קבוצת התלמידים הנסתרים, שהפיצו את תורת רבם. לפני מותו העביר את עיקרי תורתו וסודותיו לבחיר תלמידיו, רבי יואל (שנקרא לאחר מכן רבי [[יואל בעל שם]]) שהנהיג אחריו את קבוצת הנסתרים. רבי יואל היה רבו של רבי [[אדם בעל שם]], מי שהכניס את רבי ישראל [[בעל שם טוב]] לקבוצת הצדיקים הנסתרים.
הם הפיצו בעיקר את ספריו של רבי מאיר גבאי (ספר הזכרונות פרק נד', קז').
באותה שנה הצטרף לישיבה בעל התו"ס יו"ט. (ס' הזכרונות, פרק ס, ליקוטי דיבורים ח"ד עמ' 1178)
ישבו לפניו ר' משה גרשון (ספר הזכרונות ח"א עמ' 178), ר' ברוך בטלם (ספר הזכרונות עמ' 83)
 
בשנת שפ"ד עברה הישיבה לפראג. בין התומכים גם ר' שמואל נכד המהר"ל ויחד עם יהודי בשם ר' יהודה אריה, בנו לישיבה חצר עם בתים.  (ליקוטי דיבורים , עמ' 1180, ספר הזכרונות פרק צו').
 
סיפור הנצחון של ר' אליהו בעל שם על מתנגדיו בפינסק, מובא בספר הזכרונות לרי"צ (פרקים קלה'-קלז).
 
ר' יואל בעל שם , הממשיך השני בשולשלת חבורת הנסתרים, הגיע לישיבה כרווק ובשנת שצ"ד צורף לחבורה.
לפי הוראת ר' אליהו  הוא חזר לזאמושטש בשנת שצט' , שם הוכתר כבעל שם. (ס' הזכרונות לרי"צ, פרק ס')
 
לפני מותו העביר את עיקרי תורתו וסודותיו לבחיר תלמידיו, רבי יואל (שנקרא לאחר מכן רבי [[יואל בעל שם]]) שהנהיג אחריו את קבוצת הנסתרים. רבי יואל היה רבו של רבי [[אדם בעל שם]], מי שהכניס את רבי ישראל [[בעל שם טוב]] לקבוצת הצדיקים הנסתרים.


[[אדמו"ר הריי"צ]] מביא בזכרונותיו, סיפורים רבים על פעולותיהם של קבוצת הנסתרים, ועסקנותם הכללית לטובת היהודים ב[[אירופה]] באותה התקופה.
[[אדמו"ר הריי"צ]] מביא בזכרונותיו, סיפורים רבים על פעולותיהם של קבוצת הנסתרים, ועסקנותם הכללית לטובת היהודים ב[[אירופה]] באותה התקופה.
שורה 63: שורה 45:
*שיחת [[י"ח באלול|ח"י אלול]] [[תש"א]].  
*שיחת [[י"ח באלול|ח"י אלול]] [[תש"א]].  
*[[ספר הזכרונות]].
*[[ספר הזכרונות]].
*בעלי שם : סיפורם המופלא של: רבי אליהו בעל-שם מוורמייזא, רבי יואל בעל-שם מזאמאשטש, רבי אדם בעל-שם מרופשיץ, מנהיגי חבורת ה'צדיקים הנסתרים' אשר בעזרתה הפיצו את תורת הקבלה באירופה ובכך הכשירו את הקרקע לצמיחת תנועת החסידות ע"י רבי ישראל בעל-שם טוב /הלל, משה בן דוד/ ירושלים : מכון בני יששכר, תשנ"ג.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}