ל"ג בעומר: הבדלים בין גרסאות בדף

התנהלות החגיגה הייתה בעריכת סעודה קלה, שתיית משקה ואכילת ביצים מבושלות, בניגונים ובריקודים. הרבי בעצמו לא היה נוטל ידיו לסעודה, אך היה שותה "משקה" (למרות שהרופאים אסרו עליו), באותה סעודה היה הרבי אומר [[מאמר]] חסידות, ומצוה לזקני החסידים לספר לפניו את אשר זוכרים ממנהגי חגיגת ל"ג בעומר בשנים שעברו, ענייני התורה, שיחות והסיפורים שדיברו אז. ולאחר סיום החגיגה עם הרבי, היו החסידים מטיבים את לבם ושמחים כל היום עד לפנות ערב{{הערה|[[לקוטי דיבורים]] עמ' 1045 - 1046}}{{הערה|ראה שיחת ל"ג בעומר [[תשי"א]] ([[תורת מנחם]] [[תשי"א]] חלק ב' עמ' 95) אודות הקשר המיוחד בין [[אדמו"ר האמצעי]] לל"ג בעומר}}.

אצל חסידי ה[[צמח צדק]] היו "חגיגות" ל"ג בעומר מתחילות כבר בערבו, ב[[י"ז אייר]], והיו עורכים הגרלה בין החסידים, מי יזכה לערוך את הסעודה (של ערב ל"ג בעומר), את תפילת מנחה היו מתפללים מוקדם, באותו יום, ולאחר מכן מתחילים בסעודה, בסעודה היו אוכלים בשר ודגים, חוזרים מדברי הרבי, מנגנים ורוקדים ב[[ניגונים חב"דיים|ניגונים חסידיים]], ומספרים [[סיפורי חסידים]], כשהגיע הזמן, היו מפסיקים לתפילת ערבית, ולאחר מכן ממשיכים בסעודה, עד הבוקר, אז היו מתפללים שחרית באריכות ובהתיישבות. לאחר התפילה היו יוצאים לשדה לסעודה חלבית, ולסעודה זו היה יוצא הרבי ה[[צמח צדק]], ואומר [[מאמר חסידות]], ובאחד השנים אף ציווה לנגן את ניגון ה[[ד' בבות]]{{הערה|לקוטי דיבורים עמ' 1037 - 1042}}.