אריה לייב קפלן (צפת): הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – " ע"ה" ב־""
מ (החלפת טקסט – " ז"ל" ב־"")
מ (החלפת טקסט – " ע"ה" ב־"")
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:קפלן.jpg|left|thumb|250px|הרב קפלן (משמאל) עם הרב [[לוי ביסטריצקי]] ע"ה]]
[[תמונה:קפלן.jpg|left|thumb|250px|הרב קפלן (משמאל) עם הרב [[לוי ביסטריצקי]]]]
הרב '''אריה לייב קפלן''' ([[תש"ח]]-[[תשנ"ח]]) הוא מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[אוסטרליה]] ו[[שלוחי הרבי לארץ הקודש|לארץ הקודש]], ומייסדי קהילת חב"ד ב[[צפת]].
הרב '''אריה לייב קפלן''' ([[תש"ח]]-[[תשנ"ח]]) הוא מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[אוסטרליה]] ו[[שלוחי הרבי לארץ הקודש|לארץ הקודש]], ומייסדי קהילת חב"ד ב[[צפת]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
הרב קפלן נולד ב[[י"ט תשרי]] [[תש"ח]], ב[[פאריז]] שב[[צרפת]], כבנם השני של הרב [[משה בנימין קפלן]] ע"ה ורעייתו, חודשים מספר לאחר שיצאו מברית המועצות. רעייתו היא בת למשפחת פינסון הידועה כמשפחה חב"דית מדורי דורות. לא הרבה זמן שהתה המשפחה בפאריז, וכעבור זמן קצר עקרה המשפחה למנצ'סטר שבאנגליה.
הרב קפלן נולד ב[[י"ט תשרי]] [[תש"ח]], ב[[פאריז]] שב[[צרפת]], כבנם השני של הרב [[משה בנימין קפלן]] ורעייתו, חודשים מספר לאחר שיצאו מברית המועצות. רעייתו היא בת למשפחת פינסון הידועה כמשפחה חב"דית מדורי דורות. לא הרבה זמן שהתה המשפחה בפאריז, וכעבור זמן קצר עקרה המשפחה למנצ'סטר שבאנגליה.


בשנת [[תשט"ז]] עברה המשפחה ל[[ניו יורק]], שם החל הרב קפלן ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770]]. בהיותו בגיל ארבע עשרה התקבל ל"[[יחידות]]" - אצל הרבי, וכשיצא, ישב כדרך החסידים להתוועדות שנמשכה כמעט עד אור הבוקר. בין השנים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ה]], שימש כ"[[חוזר]]" - חבר בקבוצת התלמידים המובחרים שהופקדו על רשימת דבריו של הרבי והכנתם לדפוס. כאשר ההתוועדות היתה בשבת, היה יושב במוצאי-השבת וכותב לעצמו, מתוך הזיכרון, את כל המדובר בהתוועדות במשך חמש, שש או שבע שעות. ובימים טובים עת שההתוועדות נמשכה עד לשעות מוצאי החג, היה מתפלל מעריב לעצמו ומבדיל, ואז רושם את ההתוועדות תוך כדי דבריו של הרבי.  
בשנת [[תשט"ז]] עברה המשפחה ל[[ניו יורק]], שם החל הרב קפלן ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770]]. בהיותו בגיל ארבע עשרה התקבל ל"[[יחידות]]" - אצל הרבי, וכשיצא, ישב כדרך החסידים להתוועדות שנמשכה כמעט עד אור הבוקר. בין השנים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ה]], שימש כ"[[חוזר]]" - חבר בקבוצת התלמידים המובחרים שהופקדו על רשימת דבריו של הרבי והכנתם לדפוס. כאשר ההתוועדות היתה בשבת, היה יושב במוצאי-השבת וכותב לעצמו, מתוך הזיכרון, את כל המדובר בהתוועדות במשך חמש, שש או שבע שעות. ובימים טובים עת שההתוועדות נמשכה עד לשעות מוצאי החג, היה מתפלל מעריב לעצמו ומבדיל, ואז רושם את ההתוועדות תוך כדי דבריו של הרבי.  
שורה 52: שורה 52:
את הטקס אמור היה להנחות הרב [[שמואל חפר]], אך בגלל בעיה משפחתית לא יכול היה להגיע, ובמקומו הנחה את הארוע הרב החסיד ר' [[צבי גרינוולד]] שיחי' מ[[כפר חב"ד]]. הרב גרינוולד הוסיף דברי ביניים בין כל נאום ונאום על תוכן החגיגה, ובחכמה שילב את שמו של הנואם הבא בתוך דברי הקישור, בין כל נאום ונאום שרו ורקדו ובריקוד האחרון אחרי דברי שר השיכון הצטרף גם השר לריקוד למשך זמן מסוים. כתבות הופיעו בכל העיתונים דאז, וכן הקלטה מיוחדת במהדורת החדשות של הטלויזיה. רבים מאנ"ש בעשרה אוטובוסים ממרכז הארץ הגיעו לחגוג עם תושבי צפת ביום חגם.
את הטקס אמור היה להנחות הרב [[שמואל חפר]], אך בגלל בעיה משפחתית לא יכול היה להגיע, ובמקומו הנחה את הארוע הרב החסיד ר' [[צבי גרינוולד]] שיחי' מ[[כפר חב"ד]]. הרב גרינוולד הוסיף דברי ביניים בין כל נאום ונאום על תוכן החגיגה, ובחכמה שילב את שמו של הנואם הבא בתוך דברי הקישור, בין כל נאום ונאום שרו ורקדו ובריקוד האחרון אחרי דברי שר השיכון הצטרף גם השר לריקוד למשך זמן מסוים. כתבות הופיעו בכל העיתונים דאז, וכן הקלטה מיוחדת במהדורת החדשות של הטלויזיה. רבים מאנ"ש בעשרה אוטובוסים ממרכז הארץ הגיעו לחגוג עם תושבי צפת ביום חגם.


מיד אחרי החגיגה, התקשר הרב קפלן אל הרבי, ומסר על הצלחת החגיגה וכל הפרטים. וכפי שאמר הרבי לר' יעקב כץ ע"ה משיקאגו, ביחידות באותו חול המועד תשל"ה: "היה לי היום נחת רוח, התקשרו מצפת והרב קפלן סיפר שהחגיגה של הנחת היסודות היתה בהצלחה רבה. באו לחגיגה אנ"ש דכפר חב"ד, ונחלת הר חב"ד, ומירושלים ת"ו, ומכל המדינה וגם מצפת היה קהל גדול (כאן אמר הרבי מספר שאינו זכור) היתה מסיבה חמה והיו הרבה מהממשלה כולם דיברו בחמימות על ליובאוויטש, ושר השיכון אמר שהוא בטוח בהצלחת הענין כי כשליובאוויטש נעמט זיך פאר א זאך [מתעסקת במשהו במלא המרץ] היא מצליחה. רק שהוא מודיע שאם לא יצליחו ליישב הכל יהיה מוכרח להכניס פרעמדע. מעניין שכל זה היה צריך לעשות הקפלן האחר [הרב שמחה הכהן קפלן, רבה של צפת באותם ימים] שהוא כבר הרבה זמן בצפת, ולפועל עשה את זה הקפלן שאני שלחתי, (וצחק מאוד באומרו את זה)". בהתוועדות של אחרון של פסח אותה שנה, הזכיר הרבי ברכה שיהיה שלום בארץ הקודש, ואפילו חרב של שלום לא יעבור וכו', והזכיר בתוך הדברים, כפר חב"ד, כפר חב"ד החדש (הידוע כיום בתור כפר חב"ד ב'), נחלת הר חב"ד וקרית חב"ד בצפת.
מיד אחרי החגיגה, התקשר הרב קפלן אל הרבי, ומסר על הצלחת החגיגה וכל הפרטים. וכפי שאמר הרבי לר' יעקב כץ משיקאגו, ביחידות באותו חול המועד תשל"ה: "היה לי היום נחת רוח, התקשרו מצפת והרב קפלן סיפר שהחגיגה של הנחת היסודות היתה בהצלחה רבה. באו לחגיגה אנ"ש דכפר חב"ד, ונחלת הר חב"ד, ומירושלים ת"ו, ומכל המדינה וגם מצפת היה קהל גדול (כאן אמר הרבי מספר שאינו זכור) היתה מסיבה חמה והיו הרבה מהממשלה כולם דיברו בחמימות על ליובאוויטש, ושר השיכון אמר שהוא בטוח בהצלחת הענין כי כשליובאוויטש נעמט זיך פאר א זאך [מתעסקת במשהו במלא המרץ] היא מצליחה. רק שהוא מודיע שאם לא יצליחו ליישב הכל יהיה מוכרח להכניס פרעמדע. מעניין שכל זה היה צריך לעשות הקפלן האחר [הרב שמחה הכהן קפלן, רבה של צפת באותם ימים] שהוא כבר הרבה זמן בצפת, ולפועל עשה את זה הקפלן שאני שלחתי, (וצחק מאוד באומרו את זה)". בהתוועדות של אחרון של פסח אותה שנה, הזכיר הרבי ברכה שיהיה שלום בארץ הקודש, ואפילו חרב של שלום לא יעבור וכו', והזכיר בתוך הדברים, כפר חב"ד, כפר חב"ד החדש (הידוע כיום בתור כפר חב"ד ב'), נחלת הר חב"ד וקרית חב"ד בצפת.


בחודש טבת [[תשל"ו]], עמד כבר השלד על תילו, בבנין ובו 109 דירות, מקום ל-7 גני ילדים,7- חנויות, ומקלטים. הרב קפלן כתב לרבי, ש"לפי התכניות תהינה הדירות מוכנות לאיכלוס, בתוך כשנה", הרבי הקיף את המילים "בתוך כשנה" וכתב: "לא קודם? פשוט שמקום לזרוז רק באם לא יגע כלל בטיב הבני' וכו'", בהמשך המכתב, המשתרע על ארבע עשר עמודים (!) תשע עשרה מענות מהרבי (!) וביניהם: על מה שכתב הרב קפלן: "לפי הוראת הרבי שבצפת צריך להיות הכל בהרחבה הוריתי לאדריכלים לתכנן ביכ"נ של קרוב לאלף מטר מרובע", הרבי הקיף את המילים "של קרוב" וכתב: "כמה מקומות ישיבה זה? כמה זמן יארך הבני'?" (ורק להזכיר שהדבר היה כשהיו בצפת רק עשר משפחות חב"דיות!) הרב קפלן כתב: "כן יצוין שתכנון המקוה היא גם כן באופן של הרחבה", והרבי הדגיש את המילים "באופן של הרחבה" בשני קווים. הרב קפלן כתב גם ש"השתדלנו ככל האפשר שהדירות תהינה בסטנדרט גבוה מאוד", הרבי הדגיש פעמים את המילים "בסטנדרט גבוה מאוד", והוסיף בצד :"ונכון". עוד כתב לרבי אודות מצב התיירות במצפת, שהיה באותה תקופה בשפל, והרבי עודד אותו לנסות לפתח את התיירות בעיר, (ומענין לציין, שא' דראש חודש אדר תשל"ה, בשולי מכתב כללי פרטי, הוסיף הרבי בכתב ידו הקדושה "הצלחה רבה בצפת ועניני' ובפרט דחב"ד ולבשו"ט) ועוד.
בחודש טבת [[תשל"ו]], עמד כבר השלד על תילו, בבנין ובו 109 דירות, מקום ל-7 גני ילדים,7- חנויות, ומקלטים. הרב קפלן כתב לרבי, ש"לפי התכניות תהינה הדירות מוכנות לאיכלוס, בתוך כשנה", הרבי הקיף את המילים "בתוך כשנה" וכתב: "לא קודם? פשוט שמקום לזרוז רק באם לא יגע כלל בטיב הבני' וכו'", בהמשך המכתב, המשתרע על ארבע עשר עמודים (!) תשע עשרה מענות מהרבי (!) וביניהם: על מה שכתב הרב קפלן: "לפי הוראת הרבי שבצפת צריך להיות הכל בהרחבה הוריתי לאדריכלים לתכנן ביכ"נ של קרוב לאלף מטר מרובע", הרבי הקיף את המילים "של קרוב" וכתב: "כמה מקומות ישיבה זה? כמה זמן יארך הבני'?" (ורק להזכיר שהדבר היה כשהיו בצפת רק עשר משפחות חב"דיות!) הרב קפלן כתב: "כן יצוין שתכנון המקוה היא גם כן באופן של הרחבה", והרבי הדגיש את המילים "באופן של הרחבה" בשני קווים. הרב קפלן כתב גם ש"השתדלנו ככל האפשר שהדירות תהינה בסטנדרט גבוה מאוד", הרבי הדגיש פעמים את המילים "בסטנדרט גבוה מאוד", והוסיף בצד :"ונכון". עוד כתב לרבי אודות מצב התיירות במצפת, שהיה באותה תקופה בשפל, והרבי עודד אותו לנסות לפתח את התיירות בעיר, (ומענין לציין, שא' דראש חודש אדר תשל"ה, בשולי מכתב כללי פרטי, הוסיף הרבי בכתב ידו הקדושה "הצלחה רבה בצפת ועניני' ובפרט דחב"ד ולבשו"ט) ועוד.
שורה 81: שורה 81:
הישיבה הגדולה והקטנה; הכולל; התיכון והסמינר "בית-חנה"; מוסדות החינוך "אור-מנחם", בהם גני הילדים ובתי-הספר לבנים ולבנות; "מכון אלטא" ומכון "אסנט"; קריית-חב"ד על כל שלביה; בית-הכנסת מהמפוארים ביותר בצפת, שעבר גם הוא למשכן של קבע אחרי שנים רבות; המקוואות המפוארים לגברים ולנשים; קרנות גמ"חים שונות שבהן התעסק הרב קפלן, בחלקן על פי הוראות מפורשות מהרבי; וקהילת חב"ד, שמזוג בודד אחר התרחבה לקהילה בת קרוב לשלש מאות משפחות, ולכשלשת אלפי תלמידים במוסדות החינוך, כל אלו נוסדו על-ידי הרב קפלן ופעלו בהכוונתו, ועדיין לא אמר די.
הישיבה הגדולה והקטנה; הכולל; התיכון והסמינר "בית-חנה"; מוסדות החינוך "אור-מנחם", בהם גני הילדים ובתי-הספר לבנים ולבנות; "מכון אלטא" ומכון "אסנט"; קריית-חב"ד על כל שלביה; בית-הכנסת מהמפוארים ביותר בצפת, שעבר גם הוא למשכן של קבע אחרי שנים רבות; המקוואות המפוארים לגברים ולנשים; קרנות גמ"חים שונות שבהן התעסק הרב קפלן, בחלקן על פי הוראות מפורשות מהרבי; וקהילת חב"ד, שמזוג בודד אחר התרחבה לקהילה בת קרוב לשלש מאות משפחות, ולכשלשת אלפי תלמידים במוסדות החינוך, כל אלו נוסדו על-ידי הרב קפלן ופעלו בהכוונתו, ועדיין לא אמר די.


הרב קפלן אף כיהן במשך שתי קדנציות מלאות כחבר מועצת עיריית צפת, ומילא שורה של תפקידי מפתח בעירייה. בין שאר הישגיו יש לציין את המאמצים הגדולים, שהוכתרו בהצלחה, למינויו של הרב [[לוי ביסטריצקי]] ע"ה, משלוחי הרבי לצפת, כרב העיר, לאחר שכיהן במשך מספר שנים כרב קריית-חב"ד.
הרב קפלן אף כיהן במשך שתי קדנציות מלאות כחבר מועצת עיריית צפת, ומילא שורה של תפקידי מפתח בעירייה. בין שאר הישגיו יש לציין את המאמצים הגדולים, שהוכתרו בהצלחה, למינויו של הרב [[לוי ביסטריצקי]], משלוחי הרבי לצפת, כרב העיר, לאחר שכיהן במשך מספר שנים כרב קריית-חב"ד.


במישור הארצי נמנה הרב קפלן על הבולטים שבעסקני חב"ד בארץ, וכיהן כיו"ר [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] וכחבר ב"[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]" ובהנהלת "[[כולל חב"ד]]" ב[[ארץ הקודש]].
במישור הארצי נמנה הרב קפלן על הבולטים שבעסקני חב"ד בארץ, וכיהן כיו"ר [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] וכחבר ב"[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]" ובהנהלת "[[כולל חב"ד]]" ב[[ארץ הקודש]].