11,222
עריכות
רבי יהודה הנשיא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
שוחזר מעריכות של שיע בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של די העכסטע צייט
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"") |
מ (שוחזר מעריכות של שיע בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של די העכסטע צייט) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
[[קובץ:מערת קבורתם של התנאים רבי אלעזר הקפר ובנו בר קפרא בחורבת קברי שבגליל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של בר קפרא, תלמיד מובהק ומקורבו של רבינו הקדוש]] | [[קובץ:מערת קבורתם של התנאים רבי אלעזר הקפר ובנו בר קפרא בחורבת קברי שבגליל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של בר קפרא, תלמיד מובהק ומקורבו של רבינו הקדוש]] | ||
רבינו הקדוש הוא אשר סיכם ואסף את שיטות התנאים שלפניו, וסיכמם לחיבור המשניות. יש מחלוקת אם הוא גם כתב את המשנה, או רק סידר אותה בעל פה. | רבינו הקדוש הוא אשר סיכם ואסף את שיטות התנאים שלפניו, וסיכמם לחיבור המשניות. יש מחלוקת אם הוא גם כתב את המשנה, או רק סידר אותה בעל פה. | ||
דעת [[רש"י]]{{הערת שוליים|1=[[עירובין]] סב, ב.}} וכן דעת כמה מרבותינו | דעת [[רש"י]]{{הערת שוליים|1=[[עירובין]] סב, ב.}} וכן דעת כמה מרבותינו ז"ל שאפילו בימי האמורא [[אביי]] "לא היה דבר הלכה כתובה בימיהן אפילו אות אחת, חוץ ממגילת תענית", וממילא ברור כי הוא גם זה אשר כתב את המשניות, ושיטת ה[[רמב"ם]] היא {{הערת שוליים|בהקדמתו לספר היד החזקה.}} אשר "רבינו הקדוש חיבר מהכל ספר המשנה כו' ונגלה בכל ישראל '''וכתבוה''' כולו". | ||
כאשר שאלו את [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] כרך כה, ט' תל.}} בנוגע למחלוקת זו בין הראשונים, השיב: מובן שאין להכניס ראש בין הרים הגדולים, אלא שלכאורה היה מקום לומר שהרמב"ם שראה כתבי הגאונים דעתו נמצאת באגרת דרבנו שרירא גאון, ולכן כתב את אשר כתב, ואולי לא ראה רש"י אגרת זו (שהרי נמצא בריחוק מקום מבבל וכו' מה שאין כן הרמב"ם) ולכן כתב כנ"ל, ויתכן שאילו היתה האגרת באה לידו גם הוא היה מודה לדברי הרמב"ם. | כאשר שאלו את [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] כרך כה, ט' תל.}} בנוגע למחלוקת זו בין הראשונים, השיב: מובן שאין להכניס ראש בין הרים הגדולים, אלא שלכאורה היה מקום לומר שהרמב"ם שראה כתבי הגאונים דעתו נמצאת באגרת דרבנו שרירא גאון, ולכן כתב את אשר כתב, ואולי לא ראה רש"י אגרת זו (שהרי נמצא בריחוק מקום מבבל וכו' מה שאין כן הרמב"ם) ולכן כתב כנ"ל, ויתכן שאילו היתה האגרת באה לידו גם הוא היה מודה לדברי הרמב"ם. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
== משיח == | == משיח == | ||
יש אומרים כי על פי ההלכה אין משיח צריך להיות מיוחס בן אחר בן לדוד המלך ונצר למשפחת המלוכה בדיני ירושה, אלא העיקר הוא שיהיה מזרע דוד. הראיה לזה היא, מ[[רבי יהודה הנשיא]] שנאמר עליו | יש אומרים כי על פי ההלכה אין משיח צריך להיות מיוחס בן אחר בן לדוד המלך ונצר למשפחת המלוכה בדיני ירושה, אלא העיקר הוא שיהיה מזרע דוד. הראיה לזה היא, מ[[רבי יהודה הנשיא]] שנאמר עליו<REF>[[סנהדרין]] צח ב.</REF> בחייו כי ראוי הוא למלוך על כס [[מלך המשיח]] ולגאול את עם ישראל, וכלשון הגמרא {{ציטוטון|אי מן חייא כגון רבי יהודה הנשיא}}. ופירש [[רש"י]] {{ציטוטון|אם משיח מאותן שחיים עכשיו, וודאי היינו רבינו הקדוש דסובל [[יסורים|תחלואים]], וחסיד גמור הוה כדאמרינן ב[[בבא מציעא]]. ואם היה מאותן שמתו כבר היה דניאל איש חמודות שנדון ביסורים בגוב אריות וחסיד גמור היה. והאי כגון לאו דווקא.}} עכ"ל [[רש"י]]. כלומר: האי "כגון" אינו "דווקא" כגון - דוגמא, אלא וודאי היינו רבי הקדוש. והוא לא היה בן אחר בן. | ||
והמעתיק את פירוש [[הרמב"ם]] ל[[משנה]] כתב | והמעתיק את פירוש [[הרמב"ם]] ל[[משנה]] כתב<REF>בהקדמתו לפירוש הרמב"ם ל[[סדר נשים]]/</REF> בזה"ל: וזה החיבור הגדול הנקרא שישה סדרי משנה חיברו רבינו הקדוש אשר שמו המיוחד לו רבי יהודה הנשיא שהוא מבית דוד '''לא מזרע [[שלמה המלך|שלמה]]''' כדאיתא ב[[כתובות]]<REF>ס"ב:</REF> רבי אתיא משפטיה - בן דוד - בן אביטל - אשת דוד. ע"כ. ומכאן נראה לכאורה, שהמלך המשיח אינו צריך להיות מזרעו של שלמה המלך, שאם כן, איך היה יכול להיות רבי יהודה הנשיא משיח, הרי לא היה מזרע שלמה. | ||
ואכן שאלה זו נידונת באחרונים | ואכן שאלה זו נידונת באחרונים<REF>רבי [[חיים אלעזר שפירא]] האדמו"ר מ[[חסידות מונקאטש|מונקאטש]], דברי תורה חלק ד' אות ו'.</REF>, שדנים איך יוכל להיות רבי הקדוש [[מלך]] אם לא היה מזרע שלמה. על עצם הנשיאות לא קשה, שהרי כתב הירושלמי<REF>בכתובות פי"ב ה"ג וכלאים פ"ט ה"ג.</REF> ומובא בתוס'<REF>סנהדרין ה. ד"ה דהכא שבט והתם מחוקק</REF> דכל מה שרבינו הקדוש אתי מבית דוד הוא מצד האם, אבל מצד האב אתי מבנימין, אלא שראש גולה הם מזכרים, ונשיאים הם אף מנקבות. הקושיא היא רק על המלוכה, שהרי הבחירה וההבטחה ניתנה רק לשבט יהודה כדכתיב לא יסור שבט מיהודה וכו' עד כי יבא שלה, וכמבואר ברמב"ם<REF>הלכות מלכים פ"א ה"ט.</REF> דמלך משאר שבטים לא תתקיים מלכותו, וכנאמר לירבעם על ידי אחיה השילוני אך לא כל הימים. | ||
==אמרותיו== | ==אמרותיו== | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רבי אומר איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם? כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רבי אומר איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם? כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם}} | ||