רי"ף: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←גדולי ישראל על הרי"ף
| שורה 50: | שורה 50: | ||
ר׳ דוד בן זמרא (הרדב״ז) כתב כי{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= הלכה כהאלפס אפילו ננד הגאונים. נם משיניו נשאוהו והגדילוהו ואמרו כי לא נעשה חבור יפה כמוהו מזמן חתימת התלמוד}}. | ר׳ דוד בן זמרא (הרדב״ז) כתב כי{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= הלכה כהאלפס אפילו ננד הגאונים. נם משיניו נשאוהו והגדילוהו ואמרו כי לא נעשה חבור יפה כמוהו מזמן חתימת התלמוד}}. | ||
ר׳ יעקבממרויש, אחד מבעלי התוספות, שאל שאלתחלום בגוגע לדין אחד אם הלכה כהגאוגיםאו כרי״ף החולק עליהם, והשיבו לו מן השמים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= ואת בריתי אקים את יצחק}}.המאירי קורא לו תמיד {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=גדולי ה פוסקים}}.רבי יוסף קארו חושב את הרי״ף כראשוןבין שלשת מודי ההוראה שבית ישראלנשען עליהם ועל פיהם הוא מכריע אתההלכה בשולחן ערוך. באופן זה נמשכתהשפעת ה רי״ף על פסק ההלכה עד ימינו אלה. | |||
אין פלא איפוא, כי בימי ה[[ראשונים]] התייחסו החכמים אל הרי״ף בכבוד גדול ובהערכה יוצאת מגדר הרגיל. הם בטאו את הערכתם בכך שכינוהו ״הגאון רבינו יצחק״ או, בקיצור, הגאון. פירוש הדבר שהם כאילו הוציאו אותו מתקופתו והעניקו לו תואר גאון, כפי שהיה לגאוני בבל בשעתם. | אין פלא איפוא, כי בימי ה[[ראשונים]] התייחסו החכמים אל הרי״ף בכבוד גדול ובהערכה יוצאת מגדר הרגיל. הם בטאו את הערכתם בכך שכינוהו ״הגאון רבינו יצחק״ או, בקיצור, הגאון. פירוש הדבר שהם כאילו הוציאו אותו מתקופתו והעניקו לו תואר גאון, כפי שהיה לגאוני בבל בשעתם. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||