לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א): הבדלים בין גרסאות בדף

[[הרב]] '''לוי יצחק שניאורסון''' אביו של [[הרבי מליובאוויטש]], היה רבה של [[דנייפרופטרובסק]], מקובל ואחד המנהיגים היהודים הבולטים ב[[ברית המועצות]]. נולד ב[[י"ח בניסן]] [[תרל"ח]] (1878) ונפטר ב[[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]] (1944).

בצעירותו למד הגאון הרב לוי יצחק תורה אצל דודו זקנו הרב [[יואל חייקין]] הרב של פודוברנקה. בגיל צעיר ניכר היה כבר בגדלותו ובגאונותו.

 

בצעירותו הוסמך רבי לוי יצחק להוראה מאת גאוני הדור בזמנו, ביניהם הגאון הרב [[רבי חיים מבריסק]] והגאון רבי אליהו חיים מייזל מלודז'.

כשהגיע רבי לוי יצחק לעונת השידוכין הציע לו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב את השידוך בינו לבין [[הרבנית חנה]] שהייתה בתו של הגאון החסיד רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] שהיה רבה של העיר [[ניקולייב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי מאיר שלמה ינובסקי שלח שליח מיוחד לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום חמישי [[י"ג בסיוון]] [[תר"ס]]. (1900 למניינם).

החל משנת [[תרס"ב]] השתתף בכל האסיפות לעניני הכלל שארגן אדמו"ר הרש"ב, בימי מלחמת רוסיא-יפן נטל חלק גדול בשליחת מצות לחיילים יהודים בשדה הקרב וכן, באיסוף החומר להגנת בייליס במשפט הידוע{{הערת שוליים|הרב מנחם מענדל ברופמן ברבעון מעיינותיך גליון 34 עמ' 20.}}.

בליל [[ט' ניסן תרצ"ט]] (1939 למניינם) הגיעו אנשי נ.ק. ו. ד. (השטרה החשאית) ובידם צו חיפוש, הם בדקו את כל ספריו ובתום החיפוש הודיעו לו על מעצרו. מאחר ואותם הימים היו ימי ערב [[פסח]], איפשרו לו סוכני המשטרה החשאית לקחת עימו חבילה קטנה של 2 ק"ג [[מצה|מצות]].

לאחר מספר ימים העבירו השילטונות את רבי לוי יצחק לבית הסוהר ב[[קיוב]] לפושעים אשר נשפטו על עוונות חמורים. ר' לוי יצחק נאסר על ידי השילטונות, אשר ראו בו כמי שעומד במקומו של [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ואשר מדרבן ומניע את כל הפעילות היהודית ב[[רוסיה]].  

אנשי המשטרה החשאית שעצרו את רבי לוי יצחק ניסו בכל דרך לאלצו להודות בכך שהוא פעל נגד השילטונות, וזאת על ידי תנאי מאסר קשים ביותר, והיו מעבירים אותו מבית סוהר אחד למשנהו. פעם אחת אף הכניסו אותו לצינוק למשך 32 יום, אך רבי לוי יצחק עמד בתוקף ולא הודה בשום אשמה אשר יוחסה לו.

למעלה מארבעה שנים היה רבי לוי יצחק בגלותו בצ'יאלי. לאחר [[חג הפסח]] [[תש"ד]] (1944 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק תשוש וחלוש ממקום גלותו בצ'יאלי לעיר [[אלמא אטא]] בירת קזחסטאן.  

ענין נוסף ביום זה, שהוא ארבעים יום קודם [[ראש השנה]], ומהוה הכנה לקראתו - כשם [[אלול (חודש)|ראש חודש אלול]] הוא ארבעים יום קודם [[יום הכיפורים]] (שנקרא גם-כן ראש השנה ב [[ספר יחזקאל]]{{הערה|פרק מ', פסוק א'}}), ובו מתחילה העבודה המתאימה.

* '''[[תולדות לוי יצחק]]''', מאת הרב [[נפתלי גוטליב|נפתלי צבי גוטליב]], שלושה כרכים בהוצאת [[קה"ת]].

* '''[[פאר לוי יצחק]]''', מאת [[אברהם שמואל בוקיעט]] יצא לאור על-ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]].