הבריחה הגדולה מקראון הייטס: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הגהה חלקית
(הגהה חלקית)
שורה 1: שורה 1:
'''הבריחה הגדולה מ[[קראון הייטס]]''' היא כינוי לפרשיה שנמשכה במהלך מספר שנים, בה עזבו יהודים רבים את מגורים בשכונה היהודית במרכז ברוקלין, ועברו לשכונות סמוכות בעקבות השתלטות תושבים אפרו-אמריקאים על השכונה, והפיכתה לשכונת פשע מסוכנת. בשיאה של הבריחה, נמכרו בנינים שלמים במחירי הפסד, ויהודים מכרו בלי חשבון את כל מה שהיה ביכולתם, כולל בתי כנסת ומוסדות תורה וחסד.
'''הבריחה הגדולה מ[[קראון הייטס]]''' היא כינויו של תהליך שנמשך מספר שנים החל משנת תש"כ ואילך, במהלכו עזבו יהודים רבים את מגוריהם בשכונה היהודית במרכז ברוקלין, ועברו לשכונות סמוכות, במקביל התבצע תהליך הפוך של הגירת תושבים אפרו-אמריקאים אל השכונה, אוכלוסיה זו השתייכה למעמד סוציו-אקונומי נמוך. ככל שהתגבר התהליך, הפכה את השכונה לאזור מוכה פשע שנחשב כמסוכן למגורים. בשיאה של הבריחה, נמכרו בנינים שלמים במחירי הפסד, ויהודים מכרו את כל מה שהיה ביכולתם, כולל בתי כנסת ומוסדות תורה וחסד.


כנגד התופעה, [[הרבי]] זעק בכאב ודרש מהחסידים לשמור על הצביון היהודי בשכונה ולהימנע ממכירת בתים לגויים, כשלצורך כך הקים מערכת של תעמולה וועד פועל, ונשא שיחות רבות בפני החסידים בהם ציטט מהמקורות התורניים בדבר האיסור שבמעשים אלו, והחובה החלה על כח אחד מהתושבים לשמור על הצביון היהודי.
[[הרבי]] זעק בכאב כנגד התופעה, ודרש מהחסידים לשמור על הצביון היהודי בשכונה ולהימנע ממכירת בתים לגויים, כשלצורך כך הקים מערכת של תעמולה וועד פועל, ונשא שיחות רבות בפני החסידים בהם ציטט מהמקורות התורניים בדבר האיסור שבמעשים אלו, והחובה החלה על כל אחד מהתושבים לשמור על הצביון היהודי.


כתוצאה מפעילותו של הרבי, נשארה שכונת [[קראון הייטס]] בידיים יהודיות, בשונה מהשכונות הסמוכות לה בראנזוויל ואיסט פלטבוש, שהתורקנו מיהודים כליל, והפכו לשכונות "שחורות".
כתוצאה מפעילותו של הרבי, נשארה בשכונת [[קראון הייטס]] קהילה יהודית תוססת, בשונה מהשכונות הסמוכות לה בראנזוויל ואיסט פלטבוש שהיו בעבר מאוכלסות בקהילות יהודיות פעילות וכיום אין בהם אוכלוסיה יהודית.


==הרקע==
==הרקע==
קבוצות ההגירה הקטנות בתקופה שקדמה ל[[מלחמת העולם השניה]] וגל העליה הגדול שאחריה, הביאו מאות אלפי יהודים לחופי ארצות הברית, כשמרביתם קובעים את מגוריהם בשכונות השונות ברוקלין, שהפכו להיות אחד מהמרכזים היהודיים החשובים ביותר בעולם.
קבוצות ההגירה הקטנות בתקופה שקדמה ל[[מלחמת העולם השניה]] וגל העליה הגדול שאחריה, הביאו מאות אלפי יהודים לרצות הברית, כשמרביתם מגיעים לחופי ניו יורק שהייתה נמל קובעים את מגוריהם בשכונות השונות ברוקלין, שהפכו להיות אחד מהמרכזים היהודיים החשובים ביותר בעולם.


השכונה המרכזית בה התיישבו היהודים, הייתה [[קראון הייטס]], כשבגבולותיה ובשכונות הסמוכות לה התגוררו קרוב ל-100,000 יהודים, ובשטחה היו פזורים מאות בתי כנסת, מקוואות, ומוסדות יהודיים נוספים.
השכונה המרכזית בה התיישבו היהודים, הייתה [[קראון הייטס]], כשבגבולותיה ובשכונות הסמוכות לה התגוררו קרוב ל-100,000 יהודים, ובשטחה היו פזורים מאות בתי כנסת, מקוואות, ומוסדות יהודיים נוספים.


לצד הריכוז היהודי הגדול, התגוררו באזור אמריקאים לבנים רבים, והשכונה נחשבה לאזור מחיה יוקרתי, ורופאים, עורכי דין ואנשים רבים משכבות האליטה העליונה רבעו את מגוריהם בשכונה{{הערה|כך בנין [[770]] היה שייך בגלגולו הקודם לרופא יהודי.}}.
לצד הריכוז היהודי הגדול, התגוררו באזור אמריקאים לבנים רבים, והשכונה נחשבה לאזור מגורים יוקרתי, ורופאים, עורכי דין ואנשים רבים משכבות האליטה העליונה קבעו את מגוריהם בשכונה{{הערה|בנין [[770]] היה שייך בגלגולו הקודם לרופא יהודי.}}.


מכיון ובקראון הייטס כמעט ולא היה ניתן למצוא תושבים יהודיים שומרי תורה ומצוות, חסידי חב"ד רבים קבעו את מגוריהם בשכונת בראנזוויל הסמוכה, שנחשבה לפחות יוקרתית, ותושביה היהודיים הקפידו יותר על שמירת תורה ומצוות והיו סוגרים את חנויותיהם בשבת.
מכיון שבקראון הייטס כמעט ולא היה ניתן למצוא תושבים יהודיים שומרי תורה ומצוות, חסידי חב"ד רבים קבעו את מגוריהם בשכונת בראנזוויל הסמוכה, שנחשבה לפחות יוקרתית, ותושביה היהודיים הקפידו יותר על שמירת תורה ומצוות והיו סוגרים את חנויותיהם בשבת.


עם הגעתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] להתגורר בארצות הברית וקביעת חצר ליובאוויטש במרכז שכונת קראון הייטס, הפכה השכונה בהדרגה למרכז יהודי-חרדי, וחצרות חסידיות נוספות קבעו בה את מושבם, ביניהם חצר חסידות בובוב, ספינקא, ליז'נסק, סקולען, לאנהוצט, נובימינסק, קרעסטיק וטענקע. ולצידם, המשיכו להתקיים קהילות רפורמיות וקנוסרבטיביות.
עם הגעתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] להתגורר בארצות הברית וקביעת חצר ליובאוויטש במרכז שכונת קראון הייטס, הפכה השכונה בהדרגה למרכז יהודי-חרדי, וחצרות חסידיות נוספות קבעו בה את מושבם, ביניהם חצר חסידות בובוב, ספינקא, ליז'נסק, סקולען, לאנהוצט, נובימינסק, קרעסטיק וטענקע. ולצידם, המשיכו להתקיים קהילות רפורמיות וקנוסרבטיביות.
19,232

עריכות

תפריט ניווט