39,916
עריכות
מ
החלפת טקסט – " הל' " ב־" הלכות "
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " הל' " ב־" הלכות ") |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
נהגו במדינות אלו להתענות שני וחמישי ושני אחר פסח.. נוהגין להמתין להתענות אחר הפסח עד שיצא כל חודש ניסן.. נוהגין לברך כל מי שיתענה בה"ב, אחר קריאת-התורה בשבת שלפני בה"ב<REF>שו"ע אדמו"ר תצב, א-ג.</REF>. בזמן [[אדמו"ר הצמח-צדק]] נהגו רוב החסידים להתענות בה"ב <REF>ראה לקוטי-דבורים, עמ' 1046. ועוד שם בעמ' תקכ, ובס' השיחות תש"א עמ' 58</REF>. | נהגו במדינות אלו להתענות שני וחמישי ושני אחר פסח.. נוהגין להמתין להתענות אחר הפסח עד שיצא כל חודש ניסן.. נוהגין לברך כל מי שיתענה בה"ב, אחר קריאת-התורה בשבת שלפני בה"ב<REF>שו"ע אדמו"ר תצב, א-ג.</REF>. בזמן [[אדמו"ר הצמח-צדק]] נהגו רוב החסידים להתענות בה"ב <REF>ראה לקוטי-דבורים, עמ' 1046. ועוד שם בעמ' תקכ, ובס' השיחות תש"א עמ' 58</REF>. | ||
הרבי אמר, כי בימינו, רוב בני-ישראל - ובעיקר בחוגי ה[[חסידים]] - אינם מתענים בה"ב, וגם אין מכריזים ומברכים ביום השבת שלפני התענית. וי"ל שזהו מצד העילוי והקירבה לזמן הגאולה, אשר מתמעט הצורך בתעניות, וגם הוא מעין העתיד-לבוא ש"כל הצומות האלו עתידים ליבטל.. להיות ימים טובים וימי ששון ושמחה" כדברי ה[[רמב"ם]] בסוף | הרבי אמר, כי בימינו, רוב בני-ישראל - ובעיקר בחוגי ה[[חסידים]] - אינם מתענים בה"ב, וגם אין מכריזים ומברכים ביום השבת שלפני התענית. וי"ל שזהו מצד העילוי והקירבה לזמן הגאולה, אשר מתמעט הצורך בתעניות, וגם הוא מעין העתיד-לבוא ש"כל הצומות האלו עתידים ליבטל.. להיות ימים טובים וימי ששון ושמחה" כדברי ה[[רמב"ם]] בסוף הלכות תעניות. אך אלו המתענים בה"ב, תבוא עליהם ברכה, וצריכים להמשיך במנהגם הטוב. ועם זאת, אלו שאינם מתענים, גם אצלם לא חסר ענין ה"ימי רצון" של ימי התענית, אלא שהוא בקו הטוב והשמחה בגלוי <REF>על-פי שיחות ימי בה"ב תשמ"ח. ס' ההתוועדויות, ג, עמ' 260-257.</REF>. | ||
[[הרבי]] עצמו כמובן נהג להתענות בה"ב (כנזכר בשיחה שאלו הנוהגים ימשיכו בכך). והיה מתפלל תפילת ערבית בשעה מוקדמת מהרגיל, במנין מצומצם ליד חדרו, ובשנים האחרונות בזאל הגדול. | [[הרבי]] עצמו כמובן נהג להתענות בה"ב (כנזכר בשיחה שאלו הנוהגים ימשיכו בכך). והיה מתפלל תפילת ערבית בשעה מוקדמת מהרגיל, במנין מצומצם ליד חדרו, ובשנים האחרונות בזאל הגדול. | ||