משלוח מנות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 4 בתים ,  13 במרץ 2014
מ
החלפת טקסט – " ." ב־"."
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " ." ב־".")
שורה 10: שורה 10:
ועד"ז להיפך – אם יוצאים י"ח במשלוח ללא קבלה, דהיינו, ששלח מנות לחבירו ונגנבו או נאבדו בדרך ולא הגיעו לידי המקבל.
ועד"ז להיפך – אם יוצאים י"ח במשלוח ללא קבלה, דהיינו, ששלח מנות לחבירו ונגנבו או נאבדו בדרך ולא הגיעו לידי המקבל.


והנה, [[הרמ"א]]<REF>או"ח סו"ס תרצה. וראה נטעי גבריאל – הל' פורים בחלק השו"ת סכ"א. וש"נ.</REF> פוסק ש"אם שולח מנות לרעהו והוא . . מוחל לו, יצא".
והנה, [[הרמ"א]]<REF>או"ח סו"ס תרצה. וראה נטעי גבריאל – הל' פורים בחלק השו"ת סכ"א. וש"נ.</REF> פוסק ש"אם שולח מנות לרעהו והוא.. מוחל לו, יצא".


ומזה משמע, שעיקר המכוון ב"משלוח מנות" הוא – המקבל{{הערת שוליים|על ידי זה שמקבל בפועל, או על ידי המחילה שלו שחשיב כאילו התקבלתי.}}, ואילו בנוגע להשולח – אם המשלוח יצא ממנו (שנחסר אצלו), מה טוב, וגם אם המשלוח חוזר אליו, אין זה גורע בגוף המצוה.
ומזה משמע, שעיקר המכוון ב"משלוח מנות" הוא – המקבל{{הערת שוליים|על ידי זה שמקבל בפועל, או על ידי המחילה שלו שחשיב כאילו התקבלתי.}}, ואילו בנוגע להשולח – אם המשלוח יצא ממנו (שנחסר אצלו), מה טוב, וגם אם המשלוח חוזר אליו, אין זה גורע בגוף המצוה.
שורה 34: שורה 34:
אבל, אין הדבר תלוי בהמשלח, אלא בהמקבל, וכאשר הוא מוחל, למרות שבפועל אין כאן "משלוח מנות", מ"מ, נתקיימה המצוה, כי, המצוה אינה שיחסר אצל המשלח, ואפילו לא שיהי' הרוחה להמקבל, כי אם, שהמקבל יהי' חדור עם המצוה ד"משלוח מנות" כפי ענינו הוא (כשם שהקריאה במגילה צריכה להיות אצל בני הכפרים לא כמו בעיירות ומוקפות חומה, אלא כמו בכפרים), וכיון שהמקבל אומר שהוא חדור עם המצוה דמשלוח מנות ומוחל על זה, הרי נעשה חדור עם המצוה דפורים.
אבל, אין הדבר תלוי בהמשלח, אלא בהמקבל, וכאשר הוא מוחל, למרות שבפועל אין כאן "משלוח מנות", מ"מ, נתקיימה המצוה, כי, המצוה אינה שיחסר אצל המשלח, ואפילו לא שיהי' הרוחה להמקבל, כי אם, שהמקבל יהי' חדור עם המצוה ד"משלוח מנות" כפי ענינו הוא (כשם שהקריאה במגילה צריכה להיות אצל בני הכפרים לא כמו בעיירות ומוקפות חומה, אלא כמו בכפרים), וכיון שהמקבל אומר שהוא חדור עם המצוה דמשלוח מנות ומוחל על זה, הרי נעשה חדור עם המצוה דפורים.


משא"כ בנוגע לצדקה – איתא במדרש<REF> תנחומא משפטים ט. שמו"ר פל"א, ה.</REF> "אמר [[דוד]] לפני [[הקב"ה]] . . תיישר עולמך בשוה העשירים והעניים, א"ל א"כ חסד<REF>[[תהילים]] סא, ח.</REF> ו[[אמת]] מן ינצרוהו", והיינו, שאם לא יהיו [[עניות|עניים]] ו[[עשירות|עשירים]], אזי יחסר בסדר השתלשלות הענין של השפעה והמשכה, ובמילא, לא נוגע אם המקבל מרגיש כך או כך; מה שנוגע הוא – שב[[השתלשלות|סדר השתלשלות]] תהי' המשכה כפשוטה, ולכן, אם העני המקבל אומר שאינו זקוק לנתינת הצדקה, אזי לא נתקיימה מצות הצדקה, כיון שחסר ענין ההמשכה למטה, ובמילא חסר ענין ההמשכה גם בספירות שלמעלה.
משא"כ בנוגע לצדקה – איתא במדרש<REF> תנחומא משפטים ט. שמו"ר פל"א, ה.</REF> "אמר [[דוד]] לפני [[הקב"ה]].. תיישר עולמך בשוה העשירים והעניים, א"ל א"כ חסד<REF>[[תהילים]] סא, ח.</REF> ו[[אמת]] מן ינצרוהו", והיינו, שאם לא יהיו [[עניות|עניים]] ו[[עשירות|עשירים]], אזי יחסר בסדר השתלשלות הענין של השפעה והמשכה, ובמילא, לא נוגע אם המקבל מרגיש כך או כך; מה שנוגע הוא – שב[[השתלשלות|סדר השתלשלות]] תהי' המשכה כפשוטה, ולכן, אם העני המקבל אומר שאינו זקוק לנתינת הצדקה, אזי לא נתקיימה מצות הצדקה, כיון שחסר ענין ההמשכה למטה, ובמילא חסר ענין ההמשכה גם בספירות שלמעלה.


== הענין במעשה משלוח דווקא ==
== הענין במעשה משלוח דווקא ==
39,916

עריכות

תפריט ניווט