19,351
עריכות
ברכת כהנים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – ",ע" ב־", ע"
(←נשיאת כפיים בכל יום: הפסקה חסרה מאוד) |
מ (החלפת טקסט – ",ע" ב־", ע") |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בעת שתיקנו [[חז"ל]] את נוסח התפילה המקובל כיום, נקבעה ברכת כהנים בסיומה של [[חזרת הש"ץ]], בין הברכה השמונה-עשרה 'ברכת ההודאה', לבין הברכה התשע-עשרה, ברכת 'שים שלום'. | בעת שתיקנו [[חז"ל]] את נוסח התפילה המקובל כיום, נקבעה ברכת כהנים בסיומה של [[חזרת הש"ץ]], בין הברכה השמונה-עשרה 'ברכת ההודאה', לבין הברכה התשע-עשרה, ברכת 'שים שלום'. | ||
על פי ההלכה, כהן הנמצא בבית הכנסת בשעת חזרת הש"ץ, מחוייב לעלות לדוכן ולברך את הקהל. קודם הברכה על הכהן לחלוץ את נעליו{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], סקכ"ח ס"ו. הטעם הוא שמא הרצועות של הסנדל או קשרי השרוכים יפסקו ויפתחו, והכהן יתיירא שלא יתלוצצו עליו וישב לקשור את נעליו ולא יברך יחד עם אחיו הכהנים, ויוציאו עליו לעז שלא עלה לדוכן כי יש בו אחד מפסולי כהונה.}} וליטול את ידיו{{הערה|כמו קודם כל אחת מהברכות שאדם מברך, דבר הנלמד מהפסוק (תהילים קלד, ב): "שאו ידיכם קודש וברכו את ה'".}}, ועל פי המנהג{{הערה|זוהר פרשת נשא דף קמו עמוד ב. שו,ע אדה"ז או"ח סקכ"ח ס"י.}} אחד הלויים נוטל את ידיו. | על פי ההלכה, כהן הנמצא בבית הכנסת בשעת חזרת הש"ץ, מחוייב לעלות לדוכן ולברך את הקהל. קודם הברכה על הכהן לחלוץ את נעליו{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], סקכ"ח ס"ו. הטעם הוא שמא הרצועות של הסנדל או קשרי השרוכים יפסקו ויפתחו, והכהן יתיירא שלא יתלוצצו עליו וישב לקשור את נעליו ולא יברך יחד עם אחיו הכהנים, ויוציאו עליו לעז שלא עלה לדוכן כי יש בו אחד מפסולי כהונה.}} וליטול את ידיו{{הערה|כמו קודם כל אחת מהברכות שאדם מברך, דבר הנלמד מהפסוק (תהילים קלד, ב): "שאו ידיכם קודש וברכו את ה'".}}, ועל פי המנהג{{הערה|זוהר פרשת נשא דף קמו עמוד ב. שו, ע אדה"ז או"ח סקכ"ח ס"י.}} אחד הלויים נוטל את ידיו. | ||
בשעת הברכה, הכהן מתעטף בטלית, מכסה את עיניו וידיו עם הטלית, ופושט את ידיו כלפי מעלה, כשאצבעותיו פרושות לצדדים{{הערה|מנהג חב"ד בפרישת האצבעות: מניחים רווח בין ב' האצבעות לב' האצבעות, רווח נוסף בין ב' האצבעות לאגודל, ומצמידים את בסיס כף היד של ב' כפות הידיים, ומשאירים רווח נוסף בין האגודלים, כשבסך הכל ישנם חמישה רווחים (על פי קבלה). בשעת הברכה גב היד כלפי מעלה, ופנים היד כלפי מטה.}}. היות שעיניו של הכהן מכוסות ואין הסידור מונח לפניו, ה[[שליח ציבור]] מקריא לפניו את הברכה מילה במילה כדי שלא יתבלבל{{הערה|הלכה זו נלמדת גם מלשון הפסוק "אמור להם", וראו ב[[שולחן ערוך]] אורח חיים, סקכ"ח סכ"ב, ובפירוש הט"ז על המקום.}}. | בשעת הברכה, הכהן מתעטף בטלית, מכסה את עיניו וידיו עם הטלית, ופושט את ידיו כלפי מעלה, כשאצבעותיו פרושות לצדדים{{הערה|מנהג חב"ד בפרישת האצבעות: מניחים רווח בין ב' האצבעות לב' האצבעות, רווח נוסף בין ב' האצבעות לאגודל, ומצמידים את בסיס כף היד של ב' כפות הידיים, ומשאירים רווח נוסף בין האגודלים, כשבסך הכל ישנם חמישה רווחים (על פי קבלה). בשעת הברכה גב היד כלפי מעלה, ופנים היד כלפי מטה.}}. היות שעיניו של הכהן מכוסות ואין הסידור מונח לפניו, ה[[שליח ציבור]] מקריא לפניו את הברכה מילה במילה כדי שלא יתבלבל{{הערה|הלכה זו נלמדת גם מלשון הפסוק "אמור להם", וראו ב[[שולחן ערוך]] אורח חיים, סקכ"ח סכ"ב, ובפירוש הט"ז על המקום.}}. | ||