אברהם יצחק קוק: הבדלים בין גרסאות בדף

|מקום קבורה=[[הר הזיתים]], [[ירושלים]]

|מקום פעילות=זוומיל, ויסק, יפו, [[ירושלים]]

}}  

הרב '''אברהם יצחק הכהן קוק''' ([[ט"ז אלול]] [[תרכ"ה]]-[[ג' אלול]] [[תרצ"ה]], מכונה בראשי תיבות '''הראי"ה קוק'''), היה [[הרבנות הראשית לישראל|רבה האשכנזי]] הראשון של [[ארץ ישראל]], מייסד ישיבת "מרכז הרב" ב[[ירושלים]], וממייסדי השיטה הרעיונית של [[הציונות הדתית]]. היה ידיד חב"ד גדול על אף חילוקי דעות שהיו לו עם מנהיגי הציבור החרדי ובהם [[אדמו"ר הריי"צ]].  

הרב קוק נולד ב[[ט"ז באלול]] [[תרכ"ה]] בעיירה גרייבה במחוז דווינסק בלטביה כשהנהר דווינה זורם בינה לבין העיר הגדולה דווינסק (דננבורג בפי היהודים אז). אמו פרל זלטא הייתה בת ר' רפאל פלמן, מחסידיו הקרובים של ה[[צמח צדק]]. כן שמע דברי חסידות בדרך חב"ד מהמשפיע ר' יחזקאל יאנובר שהיה בגרייבה. אביו של ר' רפאל, הרב אברהם פלמן, היה משומעי לקחו של [[הגר"א]] והשאיר אחריו חמישה כרכים של כתבים ב[[קבלה]]. אביו של הרב קוק, הרב שלמה זלמן, היה ממשפחת מתנגדים אך סבו או אב סבו, הרב יצחק הכהן כ"ץ שכונה "רבי יצחק מגיד", נעשה חסיד ואמו התעלפה כשמעה על כך.

הוא קיבל מקהילות סלנט וקובנה הזמנות לכהן כרבן, מווילנה קיבל הזמנה להיות מגיד מישרים, וכן קיבל מהרב אליעזר גורדון, ראב"ד טלז וראש ישיבת טלז הזמנה למשרת משגיח בישיבתו. אך הוא העדיף את הצעתה של קהילת יפו ובבכ"ח באייר [[תרס"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] לכהן כרבן של [[יפו]] והמושבות, שם פישר בין קהילת [[חב"ד]] ל[[מתנגד]]ים ובין האשכנזים לספרדים.