גזירת הקנטוניסטים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקור ערוך http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%96%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D
(מקור ערוך http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%96%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרצל_יעקב_צם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקן של הקנטוניסט הרצל יעקב צם, ששירת בצבא הרוסי במשך 41 שנה, והגיע לדרגת קצין]]
[[קובץ:הרצל_יעקב_צם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקן של הקנטוניסט הרצל יעקב צם, ששירת בצבא הרוסי במשך 41 שנה, והגיע לדרגת קצין]]


'''גזירת קנטוניסטים''' ([[תקפ"ז]]-[[כ"ה באב]] [[תרט"ז]]) היתה גזירת גיוס שהכריחה גיוס של צעירים יהודיים בקרב הקהילות היהודיות ב[[רוסיה]], כשהמטרה העיקרית בכך היא 'חינוך מחדש' של הצעירים המגוייסים, והפעלת לחץ להמרת דת.
'''גזירת קנטוניסטים''' ([[תקפ"ז]] - [[כ"ה באב]] [[תרט"ז]], 1856 - 1827) הוא כינוי למוסד שהתקיים ב[[רוסיה]] ה[[צאר|צארית]], שכלל גיוס כפוי של ילדים וצעירים בני הקהילות היהודיות ברוסיה. מוסד זה התקיים כחלק ממדיניות שמטרתה השפעה על אוכלוסיית היהודים, באמצעות 'חינוכו מחדש' של הדור הצעיר והמרת דתם של הילדים המגוייסים בכפיה. החיילים היהודים שגויסו באופן זה לצבא הצאר כונו חיילי ניקולאי (או חיילים ניקולאייבים; ברוסית: Николаевские солдаты).


==הרקע לגזירה==
==הרקע לגזירה==
עד שנת [[תקפ"ז]], חובת השירות הצבאי היתה על נערים צעירים מגיל 18 ומעלה, ללא הבדלי דת וגזע. נערים שרצו לפטור את עצמם מחובת השירות הצבאי, היו צריכים להגיע ללשכת הגיוס ולהוכיח שאינם יכולים לשרת בצבא, או לפטור את עצמך משירות תמורת תשלום של 500 רובל.
עד שנת [[תקפ"ז]], חובת השירות הצבאי היתה על נערים צעירים מגיל 18 ומעלה, ללא הבדלי דת וגזע. נערים שרצו לפטור את עצמם מחובת השירות הצבאי, היו צריכים להגיע ללשכת הגיוס ולהוכיח שאינם יכולים לשרת בצבא, או לפטור את עצמם משירות תמורת תשלום של 500 רובל.


כבר לפני שהחלה הגזירה, היו קיימות מסגרות חינוך לקטינים במחנות הצבא הרוסי, שנקראו בשם 'קנטונים'{{הערה|על פי יוסף מנדלביץ', מילה זו לקוחה בהשאלה מצרפתית, מלשון 'אזור'.}}, ומשפחות רבות התאמצו לשלוח לשם את ילדיהם, על מנת להגדיל את סיכוייהם לעלות בסולם הדרגות הצבאי, ולקדם אותם למשרות קצונה.
כבר לפני שהחלה הגזירה, היו קיימות מסגרות חינוך לקטינים במחנות הצבא הרוסי, שנקראו בשם 'קנטונים'{{הערה|על פי יוסף מנדלביץ', מילה זו לקוחה בהשאלה מצרפתית, מלשון 'אזור'.}}, ומשפחות רבות התאמצו לשלוח לשם את ילדיהם, על מנת להגדיל את סיכוייהם לעלות בסולם הדרגות הצבאי, ולקדם אותם למשרות קצונה.
19,210

עריכות

תפריט ניווט