7,986
עריכות
חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
[[תמונה:הרבנית מגיעה.jpg|שאמל|thumb|250px|תעודה המעידה על בואה של [[הרבנית חנה]] עם בנה [[הרבי]] לארה"ב]] | [[תמונה:הרבנית מגיעה.jpg|שאמל|thumb|250px|תעודה המעידה על בואה של [[הרבנית חנה]] עם בנה [[הרבי]] לארה"ב]] | ||
בחורף [[תש"ו]] יצאה מ[[אלמא אטא]], בעזרת ידידים הצליחה הרבנית להגיע ל[[מוסקבה]]. הרבנית שהתה בביתו של ר' [[דובער ריקמן]], בפרוור ליד מוסקבה, בקראסקאווע. בתחילה התעקשה לצאת מ[[רוסיה]] באופן רשמי בטענה כי יש לה בן ב[[ארה"ב]] ולא להבריח את הגבול. לבסוף הסכימה והבריחה את הגבול ל[[פולין]], שם נדדה מעיר לעיר עד שהגיעה ל[[פריז]], [[צרפת]], שם פגש אותה בנה, [[הרבי]]. הם הפליגו יחד באוניה והגיעו לחופי ארצות הברית ב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"ז]] (1947). | בחורף [[תש"ו]] יצאה מ[[אלמא אטא]], בעזרת ידידים הצליחה הרבנית להגיע ל[[מוסקבה]]. הרבנית שהתה בביתו של ר' [[דובער ריקמן]], בפרוור ליד מוסקבה, בקראסקאווע. בתחילה התעקשה לצאת מ[[רוסיה]] באופן רשמי בטענה כי יש לה בן ב[[ארה"ב]] ולא הסכימה להבריח את הגבול באמצעות ה'[[עשאלונים]]'. לבסוף הסכימה והבריחה את הגבול ל[[פולין]], שם נדדה מעיר לעיר עד שהגיעה ל[[פריז]], [[צרפת]], שם פגש אותה בנה, [[הרבי]]. הם הפליגו יחד באוניה והגיעו לחופי ארצות הברית ב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"ז]] (1947). | ||
3 שנים לאחר שהגיעה ל[[ניו יורק]] הסתלק [[הרבי הריי"צ]] ובנה הבכור, [[הרבי]], מילא את מקומו. למרות סדר יומו העמוס היה הרבי מקפיד לבקר את אמו בכל יום ללא יוצא מן הכלל. בניו יורק העלתה הרבנית חנה על הכתב את קורות חייה ברוסיה הסובייטית. קורות חיים אלו מלאים בתלאות אך גדושים בתעצומות רוח ובמסירות נפש; הרבנית נתנה העתק מתוקתק מזכרונות אלו לסופר החסידי [[ניסן גורדון]] שידפיסם ב[[די אידישע היים]], ואכן הודפסו שם בדרת כתבות בתשכ"ד, בתוספת פרטים מראיונות שערך [[ניסן גורדון]] עם הרבנית, ובהשמטת כל החלק אודות סבלו של הרלוי"צ (ע"פ הוראת הרבנית, שביקשה שלא לצער את הרבי עם הידיעות הכואבות). | 3 שנים לאחר שהגיעה ל[[ניו יורק]] הסתלק [[הרבי הריי"צ]] ובנה הבכור, [[הרבי]], מילא את מקומו. למרות סדר יומו העמוס היה הרבי מקפיד לבקר את אמו בכל יום ללא יוצא מן הכלל. בניו יורק העלתה הרבנית חנה על הכתב את קורות חייה ברוסיה הסובייטית. קורות חיים אלו מלאים בתלאות אך גדושים בתעצומות רוח ובמסירות נפש; הרבנית נתנה העתק מתוקתק מזכרונות אלו לסופר החסידי [[ניסן גורדון]] שידפיסם ב[[די אידישע היים]], ואכן הודפסו שם בדרת כתבות בתשכ"ד, בתוספת פרטים מראיונות שערך [[ניסן גורדון]] עם הרבנית, ובהשמטת כל החלק אודות סבלו של הרלוי"צ (ע"פ הוראת הרבנית, שביקשה שלא לצער את הרבי עם הידיעות הכואבות). | ||