חיים אשכנזי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 885 בתים ,  12 באוגוסט 2011
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
[[קובץ:499511.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב אשכנזי בפעילות מטעם [[אגו"ח]] במשרדי הממשלה]]
[[קובץ:499511.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב אשכנזי בפעילות מטעם [[אגו"ח]] במשרדי הממשלה]]
[[קובץ:חיים אשכנזי הכתרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אכנזי נואם בטקס הכתרתו כרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]]]
[[קובץ:חיים אשכנזי הכתרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אכנזי נואם בטקס הכתרתו כרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]]]
הרב חיים נולד ביום [[כ"ג באייר]] שנת [[תש"ט]] לרב [[משה אשכנזי|משה]] ומרת [[דבורה אשכנזי|דבורה]] אשכנזי, ב[[תל אביב]]. בילדותו למד ב'חדר' [[בני תמימים תל אביב]]. בשנת תשי''ח הגרה משפחת אשכנזי לעיר ריאו דז'נרו בברזיל על פי הוראת הרבי, שם למד בחדר שהקים אביו להיודים הספורים בקהילה, שתחילת שנת תש''כ חזר לארה''ק שם גדל בבית סביו הרב אליעזר קרסיק שהיה רב קהילת חב''ד בתל אביב ויו''ר אגודת חסידי חב''ד בארץ הקודש וחבר הנהלת ישיבת תו''ת בארץ הקודש, בשבת קודש ה' ניסן תש''כ נפטר בפתאומיות הסבא הרב קרסיק כשבשעת פטירתו ישב לידו נכדו הרב אשכנזי והחזיק בו.
הרב חיים נולד ביום [[כ"ג באייר]] שנת [[תש"ט]] לרב [[משה אשכנזי|משה]] ומרת [[דבורה אשכנזי|דבורה]] אשכנזי, ב[[תל אביב]]. בילדותו למד ב'חדר' [[בני תמימים תל אביב]]. בשנת תשי''ח הגרה משפחת אשכנזי לעיר ריאו דה ז'נרו בברזיל על פי הוראת הרבי, שם למד בחדר שהקים אביו ליהודים הספורים בקהילה, בתחילת שנת תש''כ חזר לבדו לארה''ק שם גדל בבית סביו הרב אליעזר קרסיק שהיה רב קהילת חב''ד בתל אביב ויו''ר אגודת חסידי חב''ד בארץ הקודש וחבר הנהלת ישיבת תו''ת המרכזית בארץ הקודש, בשבת קודש ה' ניסן תש''כ נפטר בפתאומיות הסבא הרב קרסיק כשבשעת פטירתו ישב לידו נכדו הרב אשכנזי והחזיק בו.
לאחר חזרתו מברזיל למד בחיידר חב"ד בלוד. בבחרותו למד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]] שעד סוף ימיו ראה בו מורו ורבו. ל[[ישיבה גדולה]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ובסיומו, על פי בקשת הרבי, נסע לשנה לחזק את ישיבת [[תורת אמת ירושלים]] ורק לאחר מכן, לקראת [[חג הפסח]] שנת [[תשכ"ט]], נסע לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]] עד לחג הפסח שנת [[תש"ל]]. בתקופת שהותו ב-[[770]] [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[‏770]], הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]{{הערת שוליים|במהלך ה[[יחידות]] של זוגתו, דיבר [[הרבי]] אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי [[סמיכה]] לרבנות". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ב[[רב|רבנות]].}}. לאחר מכן נשלח שוב עם קבוצת שלוחים לישיבת תורת אמת ב[[ירושלים]].
לאחר חזרתו מברזיל למד בחיידר חב"ד בלוד. בשנים תשכ''ב - תשכ''ד למד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]] שעד סוף ימיו ראה בו מורו ורבו. ל[[ישיבה גדולה]] שנים תשכ''ה - תשכ''ז עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בשנים אלו אף זכה ללמוד בקביעות ולצקת מים על ידיו של הרב שניאור זלמן גרליק רבה הראשון של כפר חב''ד. כשכל בני כיתתו נסעו לשנת הקבוצה על פי בקשת הרבי, נסע לשנה לחזק את ישיבת [[תורת אמת ירושלים]] ורק לאחר מכן, לקראת [[חג הפסח]] שנת [[תשכ"ט]], נסע לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]] עד לחג הפסח שנת [[תש"ל]]. בתקופת שהותו ב-[[770]] [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[‏770]], הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]{{הערת שוליים|במהלך ה[[יחידות]] של זוגתו, דיבר [[הרבי]] אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי [[סמיכה]] לרבנות". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ב[[רב|רבנות]].}}. לאחר מכן נשלח שוב עם קבוצת שלוחים לישיבת תורת אמת ב[[ירושלים]].


לפני חתונתו כתב הרב אשכנזי לרבי שהוא מעוניין לשהות בתקופה שבין ה"ווארט" לחתונה ב-770 אצל [[הרבי]]. הרבי אישר לו את ההגעה והוא נסע ל-770. אישורו של הרבי להגעתו של הרב אשכנזי, היא המקור להנהגה הרווחת אצל חתנים גם היום, לנסוע לתקופת הכנה לפני החתונה אצל הרבי.
בקייץ תשל''ב בא בקשרי השידוכין עם רעיתו ברורי'ה תחי' אשכנזי לית שיינר, היה הבחור הראשון שנסע לתקופת הכנה לחתונה אצל הרבי. כמו כן קיבל אישור מפורש מהרבי להאריך את זמן בין השידוכין לנישואין לכמעט שנה, שהרבי התבטא עליו לאביו ''הוא ירא שמים ואפשר לסמוך עליו''.


לאחר נישואיו שימש כחמש עשרה שנה במסירות כ[[משגיח]] ראשי ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], במהלכה עברו דרכו אלפי תלמידים. בשלב מסוים פתחה הישיבה מחלקת 'מתיבתא' ולאחר תשובת הרבי לוודא שאין בזה משום השגת גבול, עבר לעבוד במסגרת זו. כעבור תקופה נסגרה ה'מתיבתא' והרב אשכנזי חזר לעבודת ההשגחה וההשפעה. בשנת הלימודים תשמ''ט עקב בעיות בריאותיות הוריד מעצמו את ההשגחה והתמקד בעיקר בהשפעה. במקביל היה גם נו"נ בישיבה. בשנת תשמ''א החל לעבוד בתור מחנך כיתה ה' ולאחר מכן כיתה ח' בבית הספר חב"ד בלוד. בתפקיד זה החזיק עד לסוף ימיו. בשנותיו האחרונות עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]] ומשפיע קהילות חב"ד ב[[רעננה]] ו[[כפר סבא]].
לאחר נישואיו שימש כחמש עשרה שנה במסירות כ[[משגיח]] ראשי ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], במהלכה עברו דרכו אלפי תלמידים. בשלב מסוים פתחה הישיבה מחלקת 'מתיבתא' ולאחר תשובת הרבי לוודא שאין בזה משום השגת גבול, עבר לעבוד במסגרת זו. כעבור תקופה נסגרה ה'מתיבתא' והרב אשכנזי חזר לעבודת ההשגחה וההשפעה. בשנת הלימודים תשמ''ט עקב בעיות בריאותיות הוריד מעצמו את ההשגחה והתמקד בעיקר בהשפעה. במקביל היה גם נו"נ בישיבה. בשנת תשמ''א החל לעבוד בתור מחנך כיתה ה' ולאחר מכן כיתה ח' בבית הספר חב"ד בלוד. בתפקיד זה החזיק עד לסוף ימיו. בשנותיו האחרונות עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]] ומשפיע קהילות חב"ד ב[[רעננה]] ו[[כפר סבא]].


עד [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] נמנע הרב אשכנזי מלהתוועד מחוץ לישיבה ורק לאחר שראה את הצורך החל להתוועד בכל מקום שהתבקש, גם כשהדבר היה כרוך בקשיים מצידו. בעקבות הצורך החל גם לכתוב התוועדויות חסידיות על יסודות של זקני החסידים שהכיר וששמע עליהם.
עד [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] נמנע הרב אשכנזי מלהתוועד מחוץ לישיבה ורק לאחר שראה את הצורך החל להתוועד בכל מקום שהתבקש, גם כשהדבר היה כרוך בקשיים מצידו. בעקבות הצורך החל גם לכתוב התוועדויות חסידיות על יסודות של זקני החסידים שהכיר וששמע עליהם.
בשנות חייה האחרונות של אימו מרת דבורה אשכנזי החל הרב חיים אשכנזי להגיע בקביעות לשבתות לתל אביב, נוכחותו והתוועדויותיו הפיחו רוח חיים בקהילה, לאחר פטירת אימו בשנת תשס''ה עבר בקביעות לגור בתל אביב, אביו שראה את אהדת הקהילה אליו ביקש ממנו שלאחר מאה ועשרים שלו ימשיך את הרבנות בתל אביב ולהחזיר את תל אביב ל''תל אביב של מעלה''.


==רבנות בתל אביב==
==רבנות בתל אביב==
30

עריכות

תפריט ניווט