4,601
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=אותיות שבנפש|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[אותיות (פירושונים)]]}} | |||
ה'''אותיות שבנפש'''' הן כלי ביטוי וגילוי לכל השכלה או רגש. | |||
וכמו הכלי הגשמי המכיל תוכן מסוים, כגון משקה כלשהו, ומהכלי יוצקים המשקה לשימוש האדם, שמחד - הכלי מכיל ומכסה על מה שבתוכו, ומאידך הוא אמצעי להעברת והשפעת התוכן (המשקה) אל המקבלים, כך גם האותיות מכילות את האור שבתוכן - השכל או הרגש, ועל ידי זה גם מגדירות ומגבילות (ומכסות) אותו. | |||
ומאידך הן אמצעי ביטוי, הבעה והשפעת התכנים - השכל או רגש, היינו גלויין אל הזולת, ולכן "אות" מלשון "אתא בוקר", שענינו גילוי אור הנפש. | |||
יכולת הביטוי של השכל או הרגש המפעם בפנימיות האדם - על ידי האותיות, היא תכונה המיוחדת למין ה[[מדבר]] בלבד, והיא המגדירה ומיחדת את המין האנושי מכל ה[[דצ"ח]], ולכן אפילו ה"[[ציפור המדברת]]" אינה נכללת במין המדבר כי "דיבורה" אינו אלא פעולה טכנית גשמית חסרת כל משמעות נפשית - שכלית או רגשית. | |||
מה שאין כן באדם הנה הדיבור הוא יכולת ביטוי רגשות או שכל ורצון שבפנימיות האדם. | |||
אף על פי שכוחות הנפש מתגלים באותיות, אבל אין האותיות מתהוים מהכוחות - מהשכל או מה[[מידות]] שבלב, ובודאי לא מה' מוצאות הפה -שיבוארו להלן, אלא שרשן ומקורן הוא בעצם הנפש, שהנפש מלאה אותיות, ורק גילוי האותיות הוא ע"י הכוחות שבנפש. | |||
שלושה סוגים באותיות שהאדם משתמש בהן לצורך התבטאות, הבעה וגילוי השכל או המדות, והם לפי שלושת לבושי הנפש: | |||
===האותיות שבמעשה=== | |||
אותיות - לצורך הבעה של שכל או רגש מסוים באמצעי גשמי, היינו אותיות הנראות לעין או נתנות למישוש באצבעות הידים. | |||
שני סוגים באותיות אלו: | |||
1) אותיות הכתב. | |||
2) אותיות החקיקה. | |||
ההבדל ביניהם, שהכתב עלול להמחק, מאחר שהוא נבדל מהעצם שעליו הוא כתוב. ואילו החקיקה אינה נמחקת, כי הוא חלק מהעצם שעליו הוא כתוב. | |||
השלכות ענין זה ביחס לאותיות הרוחניות, יבוארו אי"ה להלן. | |||
===אותיות הדיבור=== | |||
אותיות שהן לצורך גילוי השכל או המדות לזולת שהוא ממין המדבר, כלשון איש ואיש. | |||
אותיות הדיבור נפעלים בחמש מוצאות הפה, האח"ע מהגדון גיכ"ק מהחיך דטלנ"ת מהלשון זסשר"צ מהשינים בומ"פ מהשפתים. | |||
כאשר הקול -זרימת אויר דרך מיתרי הקול- עוצר ופוגע ומכה באחד ממוצאות הפה - נוצרת האות (עיצור) בהתאם למוצא. אבל טעות היא לחשוב שעצם התהוות האותיות וההבדלים שביניהם היא מה' מוצאות הפה, שהרי מאותו קול ומוצא נפעלים אותיות שונות אלו מאלו. | |||
ועוד, שאם הפעלת האותיות היתה תוצאה של פעולת המוצאות היה צריך האדם לתת דעתו ולכוון פעולת השפתים וכו' לפני כל מלה ואות שמבטא, ואין הדבר כן. | |||
אלא כנ"ל - שהתהוות האותיות היא מקדמות השכל - ברצון ועצם הנפש, וכאשר עולה ברצון הנפש לבטא ולהאיר באותיות מסוימות - נפעלים ה' מוצאות הפה לבטא בהתאם לרצון הנפש. | |||
ולהיות שאותיות הדיבור שרשן גבוה - למעלה מן השכל, לכן השכל או המדות הבאים בלבוש הדיבור, גדלים ומתפתחים בהרחבה יתרה מכמו שהיה לפני ההתלבשות בדיבור. | |||
והיינו, שעל ידי דיבור בנושא שכלי עיוני - יתחדשו אצלו שכלים חדשים בתוספת אור חדש בעמקות השכל הזה מה שלא היה כלל במחשבתו לבד. | |||
וכמו כן הוא במידות גם כן, כגון כשמדבר דברי אהבה, אף על פי שהדיבור אינו אלא ביטוי של האהבה, מכל מקום הדיבור מוסיף אור באהבה, שע"י שמדבר בה - מתפעל בנפשו יותר באהבה וחיבה לנאהב. | |||
===אותיות המחשבה=== | |||
אותיות המחשבה הינם אותיות שהן לצורך ההכרה וגילוי השכל או מדות האדם לעצמו. | |||
והן בחינת חיצוניות המחשבה הנקרא בשם הרהור ואינה עצם המחשבה. כי עצם ופנימיות המחשבה היא מאוחדת בכוחות הנפש המלובשים בה ואין בה בחינת אותיות מוגדרות. | |||
אותיות נקראות בס' יצירה בשם "אבנים". כמו שהאבנים הם בחינת [[דומם]] שהוא מדריגה היותר תחתונה מכל ד' סוגי הנבראים [[דצח"מ]], כמו כן האותיות לכשלעצמן, לגבי השכל המלובש בהם הם בחינת דומם בתכלית שאינם מערך השכל כלל. | |||
טעם נוסף ועיקרי להיות האותיות בחינת "אבנים": על שם שבהם בונים "בתים" - הם התיבות (מילים) בעלות משמעות הגיונית ושכל. | |||
וכמובן שזה בתנאי שהאותיות מוצבות בסדר הראוי על פי השכל, כסדר בנין בית, שבונים אבן על גבי אבן, נדבך על נדבך - באופן מסודר. ואם לאו הרי הם בבחינת "גל אבנים" - שאינו משמש כדירה ומשכן ל"אדם" - היינו, למשמעות השכלית. וצריך האדם למצוא את האותיות המתאימות כדי שיוכל להגביל ולהגדיר - ועי"ז לגלות - את מה שצפון בלבו. | |||
==מקורות לעיון:== | |||
*[[אגרת הקודש]] ה', [[תו"א]] כא.א', תו"ח ויצא כב.ד, [[ספר המאמרים תרנ"ט]] [[ד"ה]] יו"ט של ר"ה, ד"ה לולב וערבה, [[ספר המאמרים תרס"א]] ד"ה כבוד מלכותך, [[ספר המאמרים תרע"ג]] ד"ה והאבן הזאת. | |||
{{סגל}} | |||
[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]] | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] |