11,689
עריכות
מ
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| (68 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חברותא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים לומדים תורה | [[קובץ:חברותא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים לומדים תורה ב[[חברותא]]]] | ||
'''תורה''' היא שם כללי לכל כתבי הקודש של היהדות, החל מ[[חמשה חומשי תורה]] ועד לאחרון המחדשים בתורה. התורה היא החכמה העליונה, אשר באמצעותה ברא הקב"ה את העולם ודרכו יכולים בני האדם להבין ולקיים את רצונו ובכך להתקשר איתו. התורה מתחלקת לשני רבדים עיקריים: חיצוניות התורה - תורת הנגלה ו[[פנימיות התורה]] - תורת החסידות. | '''תורה''' היא שם כללי לכל כתבי הקודש של היהדות, החל מ[[חמשה חומשי תורה]] ועד לאחרון המחדשים בתורה. התורה היא החכמה העליונה, אשר באמצעותה ברא [[הקב"ה]] את העולם ודרכו יכולים בני האדם להבין ולקיים את רצונו ובכך להתקשר איתו. התורה מתחלקת לשני רבדים עיקריים: חיצוניות התורה - תורת הנגלה ו[[פנימיות התורה]] - [[תורת החסידות]]. | ||
בתורת הנגלה ישנה התורה שבכתב וה[[תורה שבעל פה]]. | בתורת הנגלה ישנה התורה שבכתב וה[[תורה שבעל פה]]. התורה שבכתב הם [[אותיות]] התורה הכתובים על הקלף. ו[[תורה שבעל פה]] הם המסורות אשר ב[[משנה]] וב[[תלמוד]]. ב[[תורת החסידות]] מתייחסים ל[[ספר התניא]] כ"תורה שבכתב" של פנימיות התורה. שאר ספרי [[תורת החסידות]] הם כ"תורה שבעל פה". | ||
התורה מחולקת גם לארבעה רבדים: '''פ'''שט '''ר'''מז '''ד'''רש ו'''ס'''וד ( | התורה מחולקת גם לארבעה רבדים: '''פ'''שט '''ר'''מז '''ד'''רש ו'''ס'''וד (ראשי תיבות [[פרד"ס]]). | ||
==מקורה ושרשה== | ==מקורה ושרשה== | ||
התורה | שורש התורה הוא ב[[אור הקו]]. [[הקב"ה]] מצד עצמו אינו בערך ל[[עולמות]] ובכדי לברוא את העולמות [[צמצום|צמצם]] [[הקב"ה]] את עצמו והמשיך ממנו את אור ה[[קו]]. המשכה זו היא התורה, וכפי שמרומז בכך שהמשכה זו נקראת גם צנור (כמו צינור גשמי שבו ממשיכים נוזל ממקום למקום), שצנור [[אותיות]] רצון שרומז על התורה - רצונו של הקב"ה. | ||
התורה | ולכן התורה היא מקור החיות לכל העולמות וממנה מתחלק החיות ונשפע לכל נברא לפי ענינו, ודוגמא לזה מנהר גדול שכדי שיימשך לצינורות קטנים מנהר זה, צריך קודם צינור גדול שדרכו יושפע לצינורות הקטנים, כך התורה היא רצון (צינור) כללי לאור הנשפע לעולמות וממנה נמשכים הצינורות הפרטיים. | ||
אמנם, עם היות שהמשכת הרצון פירושה שאור אין סוף הצטמצם והוגבל לפי ערך העולמות, אף על פי כן צמצום והגבלה זו היא בכמות בלבד, אך מהות האור הנשפע דרך צמצום זה הוא אותו [[אור אין סוף]] הבלתי מוגבל, רק שמושפע בהגבלה, וכמשל מי הנהר שנמשכים בצינור, שמהות המים אינה משתנה, ומשתנה רק כמות המים, כך התורה גם כפי שנצטמצמה היא חכמתו של [[הקב"ה]] ([[חכמה דא"ק]]), אשר באמצעותה נקבע אופן ההמשכה לכל דרגה בפרטיות. | |||
==מתן תורה== | ==מתן תורה== | ||
מתן תורה בה ניתנה התורה ל[[ישראל]] היה ב[[מעמד הר סיני]]. מבואר כי גם ה[[אבות]] שהיו לפני מעמד הר סיני קיימו את התורה, אלא שהם קיימו אותה | מתן תורה בה ניתנה התורה ל[[ישראל]] היה ב[[מעמד הר סיני]]. מבואר וכן פשוט כי גם ה[[אבות]], שהיו לפני מעמד הר סיני קיימו את התורה, אלא שהם קיימו אותה בבחינה רוחנית (כמו שלומדים אותו ב[[מתיבתא דרקיעא]]), וכן לא קיימו אותה בבחינה של ציווי אלא לפנים משורת הדין, ולאחר מתן תורה נמשכה התורה גם בגשמיות. לפיכך מעלת קיום המצוות שלאחר מתן תורה גדולה יותר. | ||
==חלקי התורה== | ==חלקי התורה== | ||
שני החלקים המרכזיים של התורה הם תורה שבכתב ותורה שבעל פה. תורה שבכתב | שני החלקים המרכזיים של התורה הם תורה שבכתב ותורה שבעל פה. תורה שבכתב היא החלקים הכתובים של התורה, שהם עשרים וארבעה ספרי המקרא, ובייחוד הכוונה לחמישה חומשי תורה. תורה שבעל פה כוללת את המסורת שבעל פה שהגיעה במעמד הר סיני, יחד עם סייגי חכמים ותקנותיהם במשך הדורות. עיקרי תורה שבעל פה מסורים בשישה בסדרי [[משנה]] ומבוארים ב[[תלמוד]]. | ||
===נגלה=== | ===נגלה=== | ||
[[קובץ:נגלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור עצמי של ר' [[זלמן קליינמן]], כשהוא מלמד את בנו את הסוגיא של 'שור שנגח את הפרה']] | [[קובץ:נגלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור עצמי של ר' [[זלמן קליינמן]], כשהוא מלמד את בנו את הסוגיא של 'שור שנגח את הפרה']] | ||
המונח '''נגלה דאורייתא''' מתייחס לחלק הגלוי שבתורה, המתייחס ללימוד התנ"ך, המשנה, הגמרא וההלכה והפירושים שעליהם. אלה הם כגוף לתורה, החלק החיצוני שבה, המורה על פרטי החיים היום-יומיים, האיסורים וההיתרים, סיפורי התורה. | המונח '''נגלה דאורייתא''' מתייחס לחלק הגלוי שבתורה, המתייחס ללימוד התנ"ך, המשנה, הגמרא וההלכה והפירושים שעליהם. אלה הם כגוף לתורה, החלק החיצוני שבה, המורה על פרטי החיים היום-יומיים, האיסורים וההיתרים, סיפורי התורה. | ||
חלק ה"נגלה" מקורו בחיצוניות ה[[קו]], שהוא ה[[גבול]] שב[[אור הקו]], כלומר [[אור הקו]] כפי שמתייחס לעולמות (שהוא המקור להם). ועל כן חלק הנגלה הוא האמצעי המרכזי באמצעותו מתקשר העולם עם הקב"ה, ועל זה הוא מאמר הזוהר: "תלת קשרין מתקשרין דא בדא, ישראל באורייתא ואורייתא בקודשא בריך הוא". | |||
'''תורה שבכתב''' הוא חלקו הכתוב של התורה שהוא עשרים וארבעה ספרי התנ"ך, ובייחוד הכוונה היא לחמשת חומשי תורה. תורה שבכתב יחד עם [[תורה שבעל פה]] מהווים את שני החלקים המרכזיים של התורה. '''תורה שבעל פה''' הוא חלקו של התורה שמועבר במסורת ממעמד הר סיני, יחד עם תקנות חדשות שתיקנו חכמים במשך הדורות לסייג את התורה. בעיקרה לא ניתנה תורה שבעל פה להיכתב, אלא שבזמן ה[[גלות]] כשראו חכמים שהתורה עלולה להישכח מישראל, נכתבה התורה שבעל פה. עיקרי תורה שבעל פה כתובים בשישה סדרי [[משנה]] ומבוארים ב[[תלמוד]]. | '''תורה שבכתב''' הוא חלקו הכתוב של התורה שהוא עשרים וארבעה ספרי התנ"ך, ובייחוד הכוונה היא לחמשת חומשי תורה. תורה שבכתב יחד עם [[תורה שבעל פה]] מהווים את שני החלקים המרכזיים של התורה. '''תורה שבעל פה''' הוא חלקו של התורה שמועבר במסורת ממעמד הר סיני, יחד עם תקנות חדשות שתיקנו חכמים במשך הדורות לסייג את התורה. בעיקרה לא ניתנה תורה שבעל פה להיכתב, אלא שבזמן ה[[גלות]] כשראו חכמים שהתורה עלולה להישכח מישראל, נכתבה התורה שבעל פה. עיקרי תורה שבעל פה כתובים בשישה סדרי [[משנה]] ומבוארים ב[[תלמוד]]. | ||
| שורה 28: | שורה 30: | ||
===נסתר=== | ===נסתר=== | ||
חלק | חלק ה"נסתר" בתורה הוא ה[[קבלה]] וה[[חסידות]] העוסקים בסיבות הפנימיות לכל האיסורים וההיתרים, וההסברים הפנימיים של סיפורי התורה הנמצאים בתורת [[הקבלה]] ומוסברים ביתר שאת עם הוראות ליישום בחיי היום-יום בתורת החסידות. | ||
שורש פנימיות התורה הוא בבחינה נעלית ביותר - בבחינה נעלית משורש העולמות, כמו שנאמר: "ה' קנני ראשית דרכו", שהתורה נקניתה עוד קודם לעולם, שהיא בחינת [[שעשועי המלך בעצמותו]] שעל זה נאמר "ואהיה אצלו אמון ואהיה '''אצלו''' שעשועים". | |||
דרגה זו היא הפנימיות של [[אור הקו]], שהוא [[אור אין סוף]] שב[[קו]]. | |||
==לימוד התורה== | ==לימוד התורה== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[מצות לימוד התורה]]}} | |||
{{ציטוט צף|[[מסירת נפש]] הראויה לבני תורה הוא כדרשת [[רז"ל]] "אדם כי ימות באהל", להמית את כל ה[[תענוג]]ים בעניני [[עולם הזה|עולם]]. כי אפילו דברים קלי הערך בתענוגי עולם, מונעים המה מלהיות מסור ונתון באהלה של תורה.|[[תבנית:היום יום/א' בתמוז|היום יום, א' בתמוז]]}} | |||
לימוד התורה היא מצווה תמידית בה מחויב כל יהודי לקיים בכל זמן פנוי, בין אם הוא צעיר, זקן, חולה ובעל יסורים. כאמור ב[[תורה]] "והגית בו יומם ולילה". [[אדמו"ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך]] כי מקיימים מצווה זו רק על ידי לימוד '''בפה''' - באופן שזה אפשרי. | לימוד התורה היא מצווה תמידית בה מחויב כל יהודי לקיים בכל זמן פנוי, בין אם הוא צעיר, זקן, חולה ובעל יסורים. כאמור ב[[תורה]] "והגית בו יומם ולילה". [[אדמו"ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך]] כי מקיימים מצווה זו רק על ידי לימוד '''בפה''' - באופן שזה אפשרי. | ||
על לימוד התורה נאמר במשנה ותלמוד תורה כנגד כולם. ישנה מחלוקת בירושלמי | על [[לימוד התורה]] נאמר במשנה ותלמוד תורה כנגד כולם. ישנה מחלוקת בירושלמי{{הערה|1=פרק א', א'}} בפירוש המשנה, דעה אחת אומרת כי הכוונה שהיא שקולה כנגד כל חפצי העולם הזה, ודעה שנייה אומרת כי "אפילו כל מצוותיה של תורה אינן שוות לאות אחת מהתורה". | ||
מעלתה העצומה של [[לימוד התורה]] השקולה כנגד כל המצוות מוסברת ב[[ספר התניא]]{{הערה|1=פרק ה'.}} בכך, שכאשר אדם לומד איזו הלכה כל שהיא, כיון שזו היא רצונו של [[הקדוש ברוך הוא]] שכשראובן יטען כך ושמעון יטען כך על דרך [[משל]] - תהיה ההלכה כך וכך, נמצא כאשר האדם לומד הלכה זו הרי הוא תופס על ידי שכלו את חכמתו של הקדוש ברוך הוא, וחכמתו של [[הקדוש ברוך הוא]] הם אחד, כמאמר [[הזוהר]] הקדוש [[אורייתא]] ו[[קודשא בריך הוא]] חד, ולכן על אף ש[[לית מחשבה תפיסא ביה]] כידוע, הרי על ידי [[לימוד התורה]] מחשבתו של האדם תפיסא ביה בקדוש ברוך הוא, והוא יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו וכדוגמתו נמצאים כלל בגשמיות, להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופינה. | |||
==ראו גם== | |||
* [[תפילה]] | |||
*[[תורת החסידות]] | |||
*[[חכמות חיצוניות]] | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50712 רבני חב"ד בקריאה לחיזוק בלימוד התורה] {{אינפו}} | |||
*ישראל יצחק זלמנוב, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76392 11 כיצד נוכל להאהיב את [[לימוד התורה]] על ילדינו], דרך המלך - המגזין להעצמת המשפחה החסידית, כח [[סיוון]] התשע"ג (06.06.2013) {{אינפו}} | |||
[[ | *'''[http://www.toratchabad.com/files/yechidat_limud/Torah.pdf לימוד התורה בראי החסידות]''', יחידת לימוד בנושא לימוד התורה בהוצאת מערכת '[[מעיינותיך]]' | ||
*[http://www. | |||
{{תנך}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תורה]] | [[קטגוריה:תורה]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||