39,916
עריכות
(←קדש) |
|||
שורה 4: | שורה 4: | ||
'''קדש''' הוא [[מצוות קדוש]] על ה[[יין]], כבכל [[שבת]] ו[[יום טוב]]. מוזג כוס אחד, ואומר עליו קידוש היום. | '''קדש''' הוא [[מצוות קדוש]] על ה[[יין]], כבכל [[שבת]] ו[[יום טוב]]. מוזג כוס אחד, ואומר עליו קידוש היום. | ||
בליל פסח, נוספו על מצווה זו, דיים המיוחדים לחג: מצוה לחזור אחר יין אדום (אם אין הלבן משובח ממנו) | בליל פסח, נוספו על מצווה זו, דיים המיוחדים לחג: מצוה לחזור אחר יין אדום (אם אין הלבן משובח ממנו){{הערה|לפי שיש בו זכר לדם הנשפך על ידי פרעה בשוחטו את ילדי בני ישראל.}}. ומצוה מן המובחר לקחת יין משובח, שאינו מבושל ושאין בו תערובת כלל. | ||
===מזיגת הכוס=== | ===מזיגת הכוס=== | ||
{{ערך מורחב|ערך= | {{ערך מורחב|ערך=ארבע כוסות}}. | ||
לא ראו את [[נשיאי חב"ד]] משתמשים בגביע שיש לו רגל. ועל פי [[קבלה]] יש להדר להשתמש בגביע כסף משום "זה א-לי ואנוהו". הרבי הי' משתמש בכוס גדולה של כסף, | לא ראו את [[נשיאי חב"ד]] משתמשים בגביע שיש לו רגל. ועל פי [[קבלה]] יש להדר להשתמש בגביע כסף משום "זה א-לי ואנוהו". הרבי הי' משתמש בכוס גדולה של כסף, והיה מניחה לימין הקערה. | ||
ב[[שולחן ערוך הרב]] כתב, שלכתחילה טוב שאחר ימזוג הכוס, דרך חירות. אך מנהג בית הרב שאין מדקדקים שמזיגת הכוס תהי' על ידי אחר. | ב[[שולחן ערוך הרב]] כתב, שלכתחילה טוב שאחר ימזוג הכוס, דרך חירות. אך מנהג בית הרב שאין מדקדקים שמזיגת הכוס תהי' על ידי אחר. | ||
הפעם מקדשים "יקנה"ז": יין: (ברכת הגפן), קידוש (ברכת אשר בחר בנו), נר (ברכת בורא מאורי האש – מסתכלים בנרות שעל השולחן, ואין מזיזים אותם ממקומם, וללא הבטה בציפרניים ובכפות הידיים. אין מברכים על הבשמים), הבדלה (ברכת המבדיל בין קודש לקודש), זמן (ברכת שהחיינו). | |||
אשה ובת שבירכו "שהחיינו" בהדלקת הנרות, גם אם הן מקדשות בעצמן, לא יברכוה עתה. | |||
== ורחץ == | == ורחץ == | ||
ורחץ - נטילת ידים ללא ברכה. | ורחץ - נטילת ידים ללא ברכה. |
עריכות