https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&user=Shneor&feedformat=atomחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2024-03-29T05:59:34Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.34.2https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=121504שיחה:מינוי מלך המשיח2012-05-10T01:19:00Z<p>Shneor: </p>
<hr />
<div>==למחיקה==<br />
א. התוכן לא קשור לשם הערך. ב. מה שיש לכתוב על "מינוי המשיח" יכול להכלל בערך "מלך המשיח". [[משתמש:Shneor|Shneor]] - [[שיחת משתמש:Shneor|שיחה]] 00:00, 9 במאי 2012 (IDT)<br />
:יש בתורה מצוות מינוי מלך ובזה עוסק הערך. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], י"ז באייר ה'תשע"ב 12:13, 9 במאי 2012 (IDT)<br />
::א. מצות מינוי מלך, היא ענין שלא בהכרח קשור למשיח, וכנראה שמקומה בקטגוריה אחרת. <br />
::ב. שני שליש מהערך, מתיחס לקבלת המלכות, ולא למינוי מלך. <br />
::מלבד זאת, אין כמעט מה לכתוב על מינוי המשיח, כך שיצריך ערך '''בפני עצמו'''. מקווה להבנה - [[משתמש:Shneor|Shneor]] - [[שיחת משתמש:Shneor|שיחה]] 04:19, 10 במאי 2012 (IDT)</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=121495מלך המשיח2012-05-09T04:19:12Z<p>Shneor: /* המשיח בדברי הנביאים */</p>
<hr />
<div>'''מלך המשיח''' הוא צדיק מבית דוד, שנבחר על ידי [[הקב"ה]] להביא את העולם לתכליתו ושלימותו ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה. כחלק מתהליך זה עליו לכוף (בדרכי נועם) את עם ישראל ללכת בדרך התורה והמצוות, להלחם למען קיום רצון הבורא בעולם בכלל, לבנות את בית המקדש ולאסוף את היהודים מכל העולם ולהביאם לארץ ישראל.<br />
<br />
[[חסיד]]י [[חב"ד]] כמו [[יהודי]]ם רבים מאמינים כי מלך המשיח הוא [[כ"ק אדמו"ר שליט"א|הרבי מליובאוויטש]], בקיץ תשנ"א יצא פסק דין עליו חתומים רבנים ומורי הוראה הקובע כי [[גדרו ההלכתי של הרבי כמלך המשיח|הרבי נמצא מתאים]] להגדרה ההלכתית של [[בחזקת משיח|חזקת משיח]] ברמב"ם. במשך השנים הגיע מספר הרבנים החתומים עליו ללמעלה משלוש מאות.<br />
<br />
==המשיח בדברי הנביאים==<br />
המשיח מוזכר לראשונה בדברי הנביאים בהדגשת שייכותו לדוד המלך: {{ציטוט|תוכן=ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה . . והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גוים ידרשו והיתה מנחתו כבוד|מקור=ישעיהו י"א פסוקים א' ו-י'.|מרכאות=כן}}. {{ציטוט|תוכן=הנה ימים באים נאום ה', והקימותי לדוד צמח צדיק, ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ. בימיו תיושע יהודה, וישראל ישכון לבטח. וזה שמו אשר יקראו – ה' צדקנו|מקור=ירמיהו כ"ג ה.|מרכאות=כן}}<br />
<br />
==מקור המונח משיח==<br />
המילה "משיח" מקורה מן השורש מ.ש.ח, שמשמעותו משיחת אדם ב[[שמן המשחה]], כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"א עמ' 201.}}. כך נקרא ב[[תורה]]<ref>ויקרא פרק ד, ג</ref> [[כהן גדול|הכהן הגדול]] "הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ", מפני שהוא "הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"<ref>במדבר פרק לה, כה</ref>. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו [[שאול]], [[דוד]] ו[[שלמה]], ולפיכך דוד מכנה את שאול "מְשִׁיחַ ה'"<ref>שמואל א כד,ו</ref>, ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות "משיח". בהשאלה, נאמר הכינוי "משיח" גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו [[כורש]] מלך [[ממלכת פרס|פרס]]<ref>ישעיהו פרק מה, א</ref>: "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ", כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את [[בית המקדש השני]]<ref>כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד".</ref>. גם הנביא ישעיהו עצמו "נמשח" במובן זה<ref>ישעיהו סא,א</ref>.<br />
ה[[אברבנאל]] מוסיף כי משיח [[ראשי תיבות]]: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח{{הערה|[[דון יצחק אברבנאל]] בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.}}.<br />
[[אדמו"ר הזקן]] אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]] עמ' 110.}}.<br />
<br />
==שמותיו==<br />
שמו של משיח נברא קודם [[:קטגוריה:בריאת העולם|בריאת העולם]]{{הערה|[[פרקי דרבי אליעזר]] פרק ג'.}}, "וסימנך: בראשי"ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון{{הערה|[[אגרא דכלא]], צירופי בראשית.}}". המדרש{{הערה|מדרש חסירות ויתירות, בראשית, י"ד.}} מספר כי הוא נקרא בשם לפני שנולד, ובמקום אחר{{הערה|מדרש שלושה וארבעה, א' מ"ח.}} כתוב ששמו יתחדש לעתיד לבוא. עוד מובא{{הערה|ילקוט הראובני בראשית א' ב'.}}, כי שמו חקוק על אבן יקרה שנמצאת על-גבי ה[[מזבח]] ועל [[אבן השתייה]].<br />
<br />
במקורות מופיעים שמות וכינויים נוספים ל[[משיח]]{{הערה|חלקם נתבאר בס' [[נצח ישראל]] ל[[המהר"ל]].}}: בר נפלי, חיורא דבית רבי, חנינא, ינון, שילה, אבי עד{{הערה|[[הרמב"ם]] ב[[אגרת תימן]].}}, אליהו, אפריים, גיבור, דוד, זורבבל, חיים, חליא, יוסף, ילד, יצחק, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, ינון, חנינא, שילה, יוסף יצחק{{הערה|"ואנן (חסידים) נעני' אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". (שיחת ש"פ תזו"מ [[תנש"א]] הערה 67).}}, מנחם{{הערה|פ"י דסנהדרין. בדפוסים של [[תלמוד בבלי]] שבידנו מופיע השם "(מנחם) בן חזקיה", אבל במקומות אחרים (ירושלמי, ואיכ"ר שנסמנו להלן) מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס (דבר מלכות לפרשת תזו"מ שוה"ג להע' 67)}} מענדל{{הערה|"מנחם מענדל, '''שמו של משיח צדקנו וכינוי השם'''" - ספה"ש תנש"א ח"א עמ' 14.}}.<br />
<br />
==מעלותיו של המשיח==<br />
===נשמתו===<br />
נשמתו של משיח{{הערת שוליים|ראה גם ב[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]], משיחת [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ו]], אות ה' ואילך.}}, היא [[נשמה כללית]], ש[[ניצוץ משיח|ניצוץ]] ממנה קיים אצל כל [[יהודי]]. נשמת משיח בשפת ה[[קבלה]] היא בחינת [[יחידה]] (הנעלית מבין חמש הדרגות שבכל נשמה) הכללית של [[עם ישראל]]{{הערה|רמ"ז לזח"ב מ, ב.}}, הכוללת ממילא את כל [[נשמות ישראל]] - מצד בחינת 'יחידה' שבנשמתו של כל יהודי.<br />
ובכח זה, יש לו את היכולת לגאול את כל [[עם ישראל]]{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 522.}}.<br />
<br />
עוד מובא{{הערה|ר' [[הלל מפאריטש]], [[פלח הרימון]] על [[חומש ויקרא]] דף תק"ה.}} כי בנשמת [[משיח]] מאירה בחינתו של [[אדם הראשון]] קודם שחטא ב[[חטא עץ הדעת]], וב[[גאולה]] תאיר הארה רוחנית זו לכל [[יהודי]].<br />
<br />
===דרגתו===<br />
<br />
מלך המשיח מרומם מ[[אברהם אבינו]], מנושא מ[[משה רבינו]] וגבוה מ[[מלאכי השרת]]{{הערה|מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא}}.<br />
<br />
===הלב של עם ישראל===<br />
<br />
מלך המשיח - ככל מלך, הוא הלב של כל עם ישראל{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פ"ג ה"ו}}, שבלעדיו לא ייתכן קיומו של [[עם ישראל]], "המציאות דכל ישראל תלוי' במציאותו של מלך המשיח"{{הערה|לשון קדשו של הרבי מלך המשיח, [[התוועדויות]] [[תשמ"ו]] ח"ג עמ' 191}}, ואם הוא לא קיים בעולמנו החומרי, הרי ח"ו אין קיום לעם ישראל.<br />
<br />
===יחוסו===<br />
::'''ערך מורחב: [[יעמוד מלך מבית דוד#מיוחס לבית דוד|מגילת היוחסין של מלך המשיח עד לדוד המלך]]'''<br />
<br />
למלך המשיח יחוס מכובד{{הערה|[[ילקוט מעם לועז]], [[תהילים]], ח"א, עמ' רע"ג.}}, הוא מזרע [[יהודה]]{{הערה|ילקוט שמעוני, ויחי, מ"ט, ק"ס.}} ו[[תמר]]{{הערה|בראשית רבה, פ"ה, א.}}, [[מנשה]]{{הערה|במדבר רבה, י"ד, א'}} ו[[דן]]{{הערה|ילקוט שם.}}, הוא צאצא ישיר ל[[נחשון בן עמינדב]], ל[[רות]], אשת נינו, ולעמה מואב{{הערה|במדב"ר שם, נצח ישראל פל"ב, [[מסכת סנהדרין]], צ"ג, ב'.}}, [[דוד]]{{הערה|רמב:ם הלכות מלך המשיח פי"א.}} ו[[שלמה המלך]]{{הערה|ע"פ פירוש המשניות לפ' חלק, אלא שיחוסו לשלמה אינו מוכרח - עיין בארוכה קובץ הערות התמימים ואנ"ש, [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], [[אדר]] [[תשס"ג]] - ברשימתו של ה[[תמימים]] מנחם מענדל פלדמן.}}, ו[[זורבבל בן שאלתיאל]]{{הערה|מצו"ד, חגי, כב, כ"ג.}}.<br />
<br />
[כיוון שמשיח מזרע דוד ושלמה, יהיו אצלו שתי העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום.]<br />
<br />
;מזכרים או מנקבות<br />
<br />
בספרות התורנית נידונה השאלה האם משיח צריך להיות מזרע [[דוד המלך]] מזכרים או מנקבות; [[יעמוד מלך מבית דוד#בן אחר בן|באחרונים משמע]] שמוכרח שיהי' דווקא בן אחר בן{{הערה|[http://jedwabny.narod.ru/letters/Hebrew/Kanevsky1.html ליקוט בעניין] במכתבי שואל לר' [[חיים קנייבסקי]].}}; אמנם ישנם חולקים וסוברים שאפשר ויהי' מנקיבות{{הערה|בארוכה ראה קובץ הערות התמימים ואנ"ש הנ"ל.}}.<br />
<br />
;מזרע שלמה<br />
{{ערך מורחב|ערך=יעמוד מלך מבית דוד#משיח מזרע שלמה}}<br />
<br />
[[הרמב"ם]] כותב{{הערה|פירוש המשניות הקדמה לפ' חלק, [[אגרת תימן]] פ"ג, [[ספר המצוות]] מצווה ל"ת שס"ב, ועוד.}} שמשיח מוכרח להיות מזרע דוד ומזרע שלמה; הוא מתבסס עה"פ{{הערה|ש"ב, פ"ז, פס' י"ב.}} (בנוגע לשלמה): "וכוננתי את כס מלכותו עד עולם".<br />
<br />
בשאלה זו ישנה גם-כן פולמוס רחב{{הערה|ראה באריכות קובץ הערות הנ"ל, ובס' שערי ישיבה ח"ה.}}. לשיטת הסובר שמשיח הינו דווקא בן אחרי בן, פשוט שמשיח הוא גם מזרע שלמה, דהרי לא נשתייר מבניו הזכרים ד[[דוד]] אלא [[יואש]] - שהוא מזרע שלמה{{הערה|[[ימות המשיח בהלכה]] במקומו.}}, לשיטה שמשיח יכול להיות גם מנקיבות הרי מוכרח שמשיח אינו מזרע שלמה.<br />
<br />
מדברי הרבי מלך המשיח{{הערה|לקו"ש חכ"ה עמ' 112, ובשיחת פ' אמור ה'תנש"א}} משמע שלמסקנה משיח מוכרח להיות (גם) מזרע [[שלמה]].<br />
<br />
===ענווה===<br />
אחת המעלות הבולטות במלך המשיח היא ה[[ענווה]]; למרות שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד [[תורה]] עם האבות ו[[משה רבינו]] ע"ה, עם כל זה יהיה בתכלית הענוה וה[[ביטול]] ללמוד גם עם אנשים פשוטים{{הערה|ע"פ [[היום יום]] ל[[תבנית:היום יום/א' מנחם-אב|א' אב]], ועוד.}}.<br />
<br />
==לידתו==<br />
במהלך חורבן [[בית המקדש]] ב[[תשעה באב]], נולד הצדיק הראשון בעל הפוטנציאל המשיחי{{הערה|אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.}}, זמן עיבורו החל ב[[עשרה בטבת]]{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"א עמ' 230.}}. אמנם, אין הכוונה דווקא ללידה כפשוטה, אלא למצב בו מוכן המשיח ל[[התגלות]], ולגאול את [[יהודים|עם ישראל]]{{הערה|שם ח"ב עמ' 744 הערה 93; וראה ב'[[דבר מלכות]]' ל[[פרשת ואתחנן]] הע' 93}}.<br />
<br />
==משיח בזמן הגלות==<br />
===משיח בכל דור===<br />
::'''לערך מורחב: [[משיח בכל דור]]'''<br />
<br />
בפירושו למגילת רות{{הערת שוליים|?.}} מציין רבי עובדיה מברטנורא ש: "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל". ובשו"ת [[חתם סופר]]{{הערת שוליים|חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: "ומיום שחרב [[בית המקדש]] מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו". ב'פרי צדיק' לרבי צדוק הכהן מלובלין{{הערת שוליים|פרשת דברים, אות י"ג.}} כתוב: "בכל דור יש נפש אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי". <br />
<br />
בכל דור הי' משוער בקרב אנשי הדור מיהו הראוי להיות משיח של דורם - כך כותב ה[['שדי חמד']]{{הערה|פאת השדה, מערכת הא' כלל ע'.}}. הרבי מבאר{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"ב עמ' 470.}} ש[[נשיא הדור]] (הנשיא של תורת החסידות{{הערה|סה"ש תשנ"ב ח"ב עמ' 472.}}) הוא המשיח שבדור.<br />
<br />
בדורנו, מאמינים חסידי חב"ד כי הראוי להיות משיח, הוא [[הרבי מליובאוויטש]]. אמונה זו, מסתמכת בין השאר על מספר התבטאויות של [[הרבי]] בעצמו, כשאחד מהם הוא הקביעה, כי המשיח הוא ממלא מקומו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|שיחו"ק - תשנ"ב, ח"א עמ' 318, משיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב.}}, עוד הוסיף הרבי, כי בדורנו, הראוי להיות משיח הוא "נשיא דורנו"{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/person/2642.html ובדורנו - נשיא דורנו], צילום כתי"ק באתר 'הגאולה'.}}.<br />
<br />
===הנהגה מלכותית===<br />
[[הרמב"ם]] בתיאור סימני המשיח עוד בזמן הגלות כותב "יעמוד מלך מבית דוד", ובהכרח דבריו אלו אינם מתייחסים למלך במשמעות הפשוטה אלא לאדם המתנהג כמלך בזמן ה[[גלות]]. כפי שבנוגע לבר כוכבא מכנה אותו הרמב"ם "בן כוזיבא המלך" למרות שלא היה לו דין של מלך{{הערה|(ע"פ) הוספת כ"ק אדמו"ר מה"מ בתי"ק עלי שיחת ש"פ תזו"מ, ו' אייר תנש"א.}}.<br />
<br />
===פעולותיו===<br />
<br />
בזמן הגלות פועל מלך המשיח מעין והתחלת פעולותיו בזמן ה[[גאולה]].<br />
<br />
*על כל העמים - משפטים נ"ב.<br />
<br />
*'בונה [[מקדש]] במקומו{{הערה|רמב"ם, בסימני [[משיח וודאי]].}}' - כהכנה והתחלה לבניין והתגלות [[בית המקדש השלישי]] על ידו, בונה מלך המשיח את [[מקדש מעט]] העיקרי שבדורו, שהוא מעין [[בית המקדש]], ואף יתחבר אליו בעתיד; [[770]]{{הערה|נתבאר בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] הערה 35, וראה שם הערה 37.}}.<br />
<br />
===מקום שהותו===<br />
בהיותו ב[[גלות]], נמצא [[מלך המשיח]] ב[[פתחה של רומי]]{{הערת שוליים|מס' סנהדרין?.}}, שם הוא ממתין לגאול את ישראל.<br />
<br />
==חיים נצחיים==<br />
::'''לערך מורחב: [[חיים נצחיים במלך המשיח]]'''<br />
<br />
ל[[מלך המשיח]] יש [[חיים נצחיים]], הרמב"ן{{הערה|כתבי [[הרמב"ן]] ח"א עמ' שכ"ה.}} כותב כי הוא יאריך ימים "לעדי עולם", "לעולם לא ימות"{{הערה|ברכת שמואל עה"ת, [[חומש בראשית]], פ"ב פ' סט"ז.}}, ואף "לא יטעום טעם מיתה"{{הערה|אוצר ה[[מדרש]]ים (אייזנשטיין), ב, י'.}}, כיוון ש"הקדוש ברוך הוא משקהו כוס סם של חיים"{{הערה|מדרש "אותיות ד[[רבי עקיבא]]" ח"א ד"ה 'דבר אחר'.}}.<br />
<br />
בתורת מוסברת הסיבה לחייו הנציים, כיוון שחיי [[משיח בן דוד]] מגיעים מ"[[אין סוף]]", לעומת חיי [[משיח בן יוסף]], שאינם נצחיים{{הערה|[[תורת חיים]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], [[פרשת ויחי]] דף ק"ו}}, ו[[דוד מלכא משיחא]], שחייו שאולים מ[[אדם הראשון]]{{הערה|ומה שנאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים" אין הכוונה על [[דוד המלך]] כי אם על נינו, מלך המשיח. [[מאמרי אדמו"ר הזקן]] - [[נביאים]], [[ד"ה]] "לםרבה המשרה ושלום אין קץ".}}.<br />
<br />
בתלמוד{{הערה|[[מסכת סוכה]], נ"ב.).}} מובא שלפני גילוי [[משיח בן דוד]] שואלו [[הקדוש ברוך הוא]]: "מה אתה מבקש?", והוא עונה: "איני מבקש ממך אלא חיים", עונה לו הקב"ה: "חייך נצחיים", שכבר התנבא עליך סבך, [[דוד המלך]] {{הערה|[[תהילים]], כ"א, ה'}}: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימי עולם ועד".<br />
<br />
==המשיח בהלכה==<br />
{{ערך מורחב|ערך=בחזקת משיח}}<br />
הרמב"ם מבדיל בין שני שלבים בהופעתו של המשיח: בתחילה יהיו בו סימניים ראשוניים למשיחיותו, התאמתו לנתונים הבסיסיים הנדרשים ממנו וכן הצלחה חלקית בתפקידו, ואז ייחשב "בחזקת משיח". מצב זה עודנו הפיך, רק לאחר מכן, עם השלמת תפקידיו, יתברר כי הוא "משיח בוודאי".<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' - הרי זה [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]"|מקור=[[רמב"ם]], [[הי"ד החזקה]], [[הלכות מלך המשיח]], פי"א ה"ד|מרכאות=כן}}.<br />
<br />
==התגלותו==<br />
<br />
התגלותו של מלך המשיח, צפויה בכל יום ויום. כשמיד עם הגיעו יפתח מלך המשיח ב'שלום'{{הערה|תוי"ט בסוף [[מסכת עוקצין]]}}, וכל [[עם ישראל]] יבוא ויאמר לו 'שלום עליכם'.<br />
<br />
==מעשיו של מלך המשיח==<br />
<br />
עם גילויו של [[מלך המשיח]], הוא יעשה [[התוועדות]] לכל השבים ב[[קיבוץ גלויות]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חכ"ג עמ' 241.}}. <br />
<br />
בנוסף לכך, מלך המשיח יאמר שירה לפני [[הקדוש ברוך הוא]]{{הערה|מדרש תהילים.}}, יוריד את ה[[מן]] ויעלה את ה[[מים]] מה[[באר]] - כמו [[משה רבינו]], הגואל הראשון{{הערה|קהלת רבה, א, ט, א.}}.<br />
<br />
משיח ילמד תורה עם כל [[עם ישראל]]{{הערה|ראה רמב"ם סוף הל' מלכים, [[היום יום]] א' [[מנחם אב]], ועוד.}}; הלימוד יהי' באופן של [[ראיה]], הוא יראה להם את מהות ה[[תורה]], ועל-ידי כך יוכל ללמוד את כולם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/13/139&search=%d7%9e%d7%9c%d7%9a+%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97 תו"מ חט"ז עמ' 139].}}. אך פעולה זו אינה עיקר עניינו{{הערה|אלא עניין ה[[מלכות]]. [[שיחה|שיחת]] [[שבת בראשית]] [[תשמ"ב]], התוועדויות ח"ב עמ' 292.}}.<br />
<br />
==משיח מהחיים או מהמתים==<br />
הגמרא{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=98b&format=text סנהדרין צח, ב.]}}: מסתפקת האם המשיח הינו מהחיים בדווקא או מאותם [[צדיקים]] שבמיתתם קרויים חיים.<br />
<br />
:::"אמר [[רב]], אי מן [[חי|חייא]] הוא כגון [[רבינו הקדוש]], אי מן [[מת|מתיא]] הוא כגון דניאל איש חמודות".<br />
<br />
מגמרא זו רואים לכאורה כי אכן ה[[אמוראים]] עצמם הסתפקו האם המשיח הינו מה[[צדיקים]] החיים ב[[עולם]] בזמן ביאתו, או מהצדיקים שנסתלקו מהעולם כבר לפני ביאתו, ויקום לתחיה כדי לגאול את עם ישראל.<br />
<br />
גם בפירושו של [[רש"י]] הוא מפרש שני פירושים האם מדובר בקביעה חד משמעית כי אם מהחיים בהכרח שמדובר ב[[רבינו הקדוש]] ואם מהמתים בהכרח שמדובר בדניאל, ולפי פירושו השני הוא מפרש כי מדובר בדוגמא בלבד, ומדובר באנשים כדוגמת [[רבינו הקדוש]] ודניאל איש חמודות, שמלכו על ישראל במקצת, רבי הקדוש ב[[נשיאות]] ודניאל במינוי שקיבל על ידי נבוכדנצר, וכן מדובר באנשים שסבלו [[יסורים]]. אם כי לשונו של רש"י הוא "ואם '''היה''' מאותן שמתו כבר היה דניאל", ולכן יש האומרים שהכוונה היא לפי המאן דאמר שאין משיח לישראל שכבא אכלוהו בימי [[חזקיה]], מאמר שאינו נפסק להלכה ככל וכלל.<br />
ישנם ראיות כי מלך המשיח יבוא משמים, מכיון שהגמרא {{הערת שוליים|1=[[עירובין]] מג, א.}} תולה את ביאתו של מלך המשיח בשבת אם יש תחומין למעלה מעשרה טפחים. <br />
אולם להלכה, כפי משמעות דברי הרמב"ם{{הערת שוליים|1=פי"א מהלכות מלכים.}} אין מקום למשיח מן המתים כיון שמדובר במלך שיעשה פעולות הכנה עוד בזמן הגלות, לפני שיגאל את עם ישראל.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*'''[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=864 האם משיח יכול לבוא מן המתים?]''' - הרב [[גרשון אבצן]], [[חב"ד אינפו]]<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
{{ערך חסר}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מלך המשיח|*]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8&diff=121494ישראל אלתר2012-05-09T04:12:39Z<p>Shneor: /* מתפלל בסידור תהילת ה' */ הגהה.</p>
<hr />
<div>[[תמונה:בית ישראל.jpg|left|thumb|250px|האדמו"ר רבי ישראל מגור]]<br />
כ"ק אדמו"ר '''רבי ישראל אלתר מ[[גור]]''' נולד בפולין באסרו [[חג הסוכות]] כ"ד [[תשרי]] [[תרנ"ה]]. בנו השלישי לאביו רבי [[אברהם מרדכי אלתר]]. כיהן כ[[אדמו"ר]] אחריו.<br />
==תולדותיו==<br />
עד גיל עשר למד אצל סבו רבי [[יהודה אריה לייב אלתר]] ונודע כעילוי. היה ידוע בייחוד בהקפדתו על זמנים - כאביו ה'אמרי אמת'. התחתן בגיל שלש עשרה עם בתו של רבי יעקב מאיר בידרמן, ונולד להם בן - לייבל הי"ד, ובת - רבקה יוכבד שהתחתנה עם ר' אהרן רפפורט הי"ד מביליץ.<br />
<br />
בזמן השואה ברח מפולין לארץ ישראל בסיוע אדמו"ר הריי"צ, אך בני משפחתו הקרובה נרצחו כולם בידי הנאצים כמו גם רוב ה[[חסיד]]ים שהתגוררו בפולניה. לאחר פטירת אביו נתמנה ב[[ארץ ישראל]] לאדמו"ר ושיקם את חסידות גור. הוא נישא בשנית לרבנית מרת פערל, אך לא נולדו להם ילדים.<br />
<br />
נפטר בב' [[אדר]] ה'[[תשל"ז]]. אחרי פטירתו הוכתר לאדמו"ר אחיו רבי [[שמחה בונם אלתר]].<br />
<br />
== יחסו לחב"ד ==<br />
רבי ישראל התבטא בהזדמנות: [[הרבי|הרבי מליובאוויטש שליט"א]] הוא המנהיג הגדול ביותר בדורנו. כאשר התלוננו לפניו על שאומרים, שהרבי הוא [[משיח]], אמר: "העיקר שיבוא כבר".<br />
<br />
אהדתו ל[[ספר התניא]] היתה יוצאת מן הכלל. באחד ההזדמנויות אמר כי על כל אחד ללמוד את [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו|פרק כ"ו]] של ספר התניא (בו מדובר על דרך העבודה ב[[שמחה]] שהיא האפשרות היחידה לנצח את ה[[יצר הרע]]). מספרים כי פעם הגיע למקום מסויים בו ראה את [[ספר התניא]] מונח על השולחן. אמר: "את הספר הזה למדתי שלוש מאות פעמים"! (לגירסא אחרת נקב במספר אלף).<br />
<br />
תורתו מלוקטת בספר "בית ישראל על התורה" (5 כרכים).<br />
<br />
== מתפלל ב[[סידור תהילת ה']] ==<br />
האדמורי"ם<REF>[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=208&lang=hebrew חלק זה מתוך מאמר של הרב ברוך אוברלנדר, שטורעם נט.]</REF><br />
לבית גור (וכן יחידי סגולה מקרב חסידיהם) מתפללים ב[[סידור]] שע"פ נוסח [[אדמו"ר הזקן]]<REF>יהושע מונדשיין. עיתון 'כפר חב"ד' גליון 100 עמ' 88.</REF>. וכן<REF>שמן ששון מחבריך' ח"א עמ' 75.</REF> גם האדמו"ר ה'בית ישראל' מגור התפלל בנוסח אדה"ז. אך יש אומרים{{הערת שוליים|שם "שוב העירני הרי"מ: "הנה אני שמעתי מחסידי גור בני-סמכא, ה"ה הרה"ח בנש"ק ר' יצחק מאיר אלתר שליט"א".}} שגם ה'בית ישראל' לא התפלל בנוסח זה, אלא רק השתמש בסידור 'תורה אור' בגלל שבו נדפס שם הוי"ה ככתבו,<REF>שמעתי מצדיקים שהיו מדקדקים להתפלל מתוך סידור שכ' בו שם הוי' בשלימות" (שו"ת 'ארץ צבי' סוף סי' מה).</REF> ואחרי שנדפסו סידורים רגילים בשם הוי"ה, עבר להתפלל בסידורים רגילים."<br />
<br />
לפי גרסא אחת{{הערת שוליים|שם, מפי הרב [[יוסף ברקוביץ]].}}, בשנותיו הראשונות להנהגה היה מתפלל מתוך סידור תהלת ה', ואח"כ החליף ל'תיקון מאיר'<REF>שנדפס על-ידי 'היבריו פאבלישינג קאמפאני' בניו יארק.</REF> מפני החסידים, שלא התפללו בנוסח הרב אלא כמנהג חסידי פולין – נוסח ספרד<REF>וב'הערות וביאורים' גליון תתנח עמ' 133 העיר ע"ז ר"י מונדשיין: "ומה שהביא להלן שבשנות הנהגתו הראשונות היה מתפלל מהסידור תהלת ה' ואח"כ החליף לסידור תיקון-מאיר, הנה זה שהחליף לסידור תיקון-מאיר (ולא סתם 'סידורים רגילים' כמו שכתבתי לעיל), כך אמנם שמעתי מהרה"ח הנ"ל [ר' יצחק מאיר אלתר שליט"א]. אבל יודעני בבירור שלפני כן היה מתפלל בסידור תורה-אור, ואת סידור התורה אור שממנו התפלל ראיתי אצל הרה"ח ר' אליעזר ביין ע"ה".</REF> אמנם כשהתפלל כשליח-ציבור ביארצייט של אמו ע"ה, התפלל כנוסח הרב למעט שינויים קלים{{הערת שוליים|אמנם הרב אפרים גראסבערגער העיד: כשהיה ה'בית ישראל' מתפלל כשליח ציבור פעם אחד בשנה, לרגל היארצייט של אמו ע"ה, היו מבחינים שכל שנה היה נוסח התפילה שונה.}}. [יש בנותן טעם לצטט מה שאומרים בשמו שהתבטא פעם, כדרכו להסביר הנהגותיו בחריפות קוצקאית אופיינית, שהנו מתפלל בסידור הרב כי זה קצר…] כמו"כ אחיו ה'פני מנחם' זי"ע התפלל מתוך סידור אחר, אבל כנוסח הרב{{הערת שוליים|שם, "כפי ששמעתי בעצמי כו"כ פעמים."}}.<br />
<br />
== קשריו עם הרבי ==<br />
בין הבית ישראל לרבי שרר קשר עמוק. וניתן לציין כמה אנקדוטות בעניין: <br />
<br />
כשהכריז הרבי על [[מבצע תפילין]], הורה ה'בית ישראל' שיכריזו בבית-המדרש שלו על החובה לסייע למבצע באמצעות תרומות כספיות. הוא עצמו תרם סכום נכבד לרכישת זוגות תפילין עבור הפעילים המניחים תפילין ליד [[הכותל המערבי]]. נוסף לכך הביע את הערכתו כלפי הרבי "שכוחו גדול לשלוח את חסידיו לעשות זאת ברשות הרבים". הוא אף נזף באלה שיצאו נגד המבצע, וכאשר באו לבקשו שיצרף את חתימתו למכתב שהוציאו נגד המבצע, נסערה רוחו מאוד והוא קרא: "אינני רוצה לראותם כלל! שלא יעזו לדרוך על מפתן הבית שלי!".<br />
<br />
כן, ידוע כי ה'בית ישראל' השתתף אישית בחתונתו של הרבי בוורשה, בי"ד כסלו תרפ"ט, בשליחות אביו בעל ה'אמרי אמת'. אז מסר לחתן שי מאת אביו. בין חסידי גור מתהלכת שמועה כי באותה הזדמנות הביט ה'בית ישראל' בעין בוחנת על החתן ולאחר מכן התבטא באוזני מי שליווה אותו: "ממני הוא לא יכול להסתתר"...<br />
<br />
עוד מסופר. בביקורם של שליחי חב"ד בישראל בקיץ תשט"ז, כאשר נכנסו אל ה'בית ישראל', ציווה להביא יין ומזונות, וחתך בעצמו את המזונות ומזג להם את היין. בתוך הדברים התעניין מדוע הרבי אינו מבקר בארץ, והשליחים ענו לו שהטעם הפשוט הוא מרוב עומס העבודה המוטלת על כתפיו. כשסיפרו לו שמטרת שליחותם היא הפצת המעיינות חוצה, אמר: "דאס דארף מען דא מעודד זיין און מעורר זיין" (את זה צריכים כאן לעודד ולעורר), ולקראת סיום איחל להם שיצליחו בשליחותם. אחר ביקש למסור דרישת-שלום לרבי, ואחד השליחים שמע אותו אומר בלחש: "יעזור השם יתברך, שנוכל לומר לרבי בעצמו 'ברוכים הבאים'".<REF>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27232 חב"ד און ליין]</REF><br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[שמן ששון מחבריך]]<br />
* [[נשיאי חב"ד ובני דורם]]<br />
* [[מנחם משיב נפשי]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי גור]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8_%D7%95%D7%A0%D7%9B%D7%A1%D7%94&diff=121493נגלה וחוזר ונכסה2012-05-09T02:25:28Z<p>Shneor: עריכה. נמחקו קטעים השייכים לערכים אחרים.</p>
<hr />
<div>'''נכסה וחוזר ונגלה''', הוא כינוי לאחד השלבים בביאת המשיח המתאר מצב מיוחד בו מתכסה המשיח לאחר התגלותו הראשונה, ולאחר מכן תתרחש ההתגלות המלאה.<br />
<br />
==המקור לשלב הכיסוי==<br />
המקור המוקדם ביותר המזכיר שלב של כיסוי אצל המשיח הוא המדרש רבה<REF>ראה שמות ה, כ. במדבר י"א, ב. רות ה ו.</REF> המקביל בין משה הגואל הראשון לבין משיח הגואל האחרון, כשבדומה לגאולת מצרים בה נעלם הגואל - משה רבנו למשך מספר חודשים, כך הגואל האחרון, יתגלה, יתכסה, ויחזור ויתגלה: {{ציטוט|תוכן=ר' ברכיה בשם ר' לוי: כגואל ראשון כך גואל אחרון, מה הגואל הראשון נגלה וחזר ונכסה מהן . . אף גואל אחרון נגלה להם וחוזר ונכסה מהם.|מקור=רות פרשה ה סי' ו.|מרכאות=כן}}<br />
גם רש"י, בפירושו לדניאל כותב: {{ציטוט|תוכן="אשרי המחכה וגו'" - ארבעים וחמש שנים נוספים על חשבון העליון שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה וכן מצינו במדרש רות וכן יסד ר' אלעזר הקליר (בסילוק יוצר פרשת החודש) ויתכסה מהם שבועים ששה.|מקור=דניאל י"ב י"ב.|מרכאות=כן}}<br />
קיימים מקורות נוספים<REF>רבינו בחיי שמות ה, כ"ב בסופו. שיר השירים רבה פ"ד וברמב"ן. רות רבה פ"ה. תורת משה שמות ה, כב. ראה אור החמה על הזוהר שמות ז, ב. ויקהל ריב, א. ספר הגלגולים פי"ג. ראה גם המשך "בשעה שהקדימו" תער"ב ח"א ע' תיט-כ. ועוד.</REF> המעידים על מצב זה של כיסוי שיארע קודם ההתגלות הסופית.<br />
<br />
==אופן הכיסוי==<br />
מהמקורות לא ברור איך יהיה בדיוק הכיסוי. מדברי האריז"ל{{הערה|ספר הגילגולים כ?.}} משמע כי המשיח יכנס בתוך מעין ענן. במקום אחר מתואר הכיסוי, כמצב בו כביכול ימות המשיח. <br />
<br />
==זמן הכיסוי==<br />
ישנם כמה דיעות החלוקות לכאורה בהגדרת זמן הכיסוי. במדרש רבה{{הערה|רות ה ו.}} מובא כי זמן הכיסוי יארך ארבעים וחמשה ימים. לדעת רש"י{{הערה|דניאל פי"ב יב.}} זמן הכיסוי יהיה ארבעים וחמש שנים. אמנם יתכן כי גם כוונת המדרש היא לשנים. <br />
<br />
לדעת ר' אלעזר הקליר - לגירסת רש"י בדניאל - "ויתכסה מהם שבועיים ששה", שזה ארבעים ושתים, כשלא ברור אם הכוונה לימים או לשנים. ולגירסה המצויה בידינו{{מקור}} "ויתכסה מהם שבועיים שבעה", שזה ארבעים ותשע.<br />
<br />
==ניסיון האמונה==<br />
במדרש{{הערה|במדב"ר יא, ב.}} כי "בתקופת כיסוי המשיח, כל מי שהוא מאמינו והולך אחריו הוא אוכל שורשי רתמים ועלי מלוחים". ובכתבי האריז"ל{{הערה|"ארבע מאות שקל כסף" ע' רמ"א.}} מובא, כי הניסיון שהיה לבני ישראל בעת שמשה עלה לקבל את הלוחות, כשהשטן הראה להם דמות משה בשמים כאשר מלאכים מלווים את מיטתו, יחזור על עצמו קודם ביאת המשיח, כאשר המשיח עצמו יתכסה. <br />
<br />
בקשר לשלב זה כתוב אודות ניסיון נוסף: כשבתחילה מתגלה המשיח רק "לעדת המייחלים לו"<REF>אגרות הרמב"ן ח"א ע' שכ"ב. וכן בכתבי ה[[אריז"ל]] שעה"ג פי"ג.</REF>, אך בבוא העת, יתגלה לכל ישראל. ומובא בספרים{{מקור}} שבדור הגאולה יהיו [[צדיקים]] ותלמידי חכמים שלא יכירו את המשיח מתחילה, ויתנגדו לו. אך לבסוף יתקיים "ואויביו אלביש בשת" - אלו החולקים עליו, והם "מבינים ואומרים בודאי זה מלך המשיח", "אבל כל המאמין משנה הראשונה כופלים לו שכרו כפלי כפלים".<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:מלך המשיח]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%92%27_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%93&diff=121485שיחה:ג' תמוז תשנ"ד2012-05-08T21:14:59Z<p>Shneor: /* תיקון ניסוח */ ע"פ חב"דפדיה:מדיניות חב"דפדיה</p>
<hr />
<div>כמדומני כדאי להבהיר "אף שלעינים גשמיים יכול הענין להפרש כהסתלקות ר"ל" שיהי' ברור שלא כופרים במציאות<br />
<br />
:דווקא מתאים הקיצור<br />
<br />
::אולי כדאי לכתוב יותר בכבוד. לא שח"ו מה"מ שליט"א נעלם מעינינו. אלא שעינינו הגשמיות והחומריות הפסיקו לראות את מה"מ שליט"א. שהכוונה שהבעיה בנו<br />
<br />
==תיקון ניסוח==<br />
"מצב זה הוא '''כנראה''' שלב נוסף" - אולי כדאי להוריד את המילה "כנראה"? --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&amp;target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 01:46, 13 יולי 2007 (EDT)<br />
:הוספתי את המילה הזו בכוונה. באם זהו שלב (ללא "כנראה"), משמעו שא"א בלעדיו. כלומר, שעד הגאולה היו מוכרחים לעבור את השלב הזה ח"ו. וע"ז כתבתי "כנראה" - אחר שקרה ונראה לענינו שכך, '''כנראה''' זהו שלב. אך זהו דעתי האישית. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 16:57, 13 יולי 2007 (EDT)<br />
<br />
::ברגע שכך קרה, ברור שזהו שלב. אם היינו יכולים לחסוך אותו או לא, האם [[השגחה פרטית]] סותרת ל[[בחירה חופשית]] (:)), אין לי מושג, אבל ברור שעד הגאולה אכן היינו חייבים לעבור את השלב הזה (ח"ו). --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:46, 13 יולי 2007 (EDT)<br />
<br />
::בסדר, מקובל. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 17:58, 13 יולי 2007 (EDT)<br />
<br />
:::איננו טוענים על שום אדם מת שיקום לתחיה ח"ו. הרבי שליט"א מלך המשיח אמר שאנחנו בדור של "זכו" מה שאומר שמלך המשיח יתגלה "על ענני שמיא" - במילא אין מה לדבר על חמור וכ"ש לא לכעוס עליו או לקלל אותו. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 18:09, 1 אפריל 2008 (EDT)<br />
<br />
כדאי להוסיף את הקשר של היום "ג' תמוז" לאמונה ברבי שליט"א מלך המשיח גם לאחרי יום זה:<br />
<br />
בהשגחה פרטית מופלאה אירע מאורע זה בתאריך ג' תמוז דוקא, שיש בו רמזים גדולים מאוד שיכולים לחזק אותנו באמונה בחייו הנצחיים של הרבי מלך המשיח שיחי' לעולם ועד בתקופה קשה זו. לא במקרה "ג' תמוז" (456) עולה בדיוק בגימטריא "נכסה וחוזר ונגלה", עובדה המוכיחה בהשגחה פרטית כי זהו בדיוק השלב עליו דיברו חז"ל. כן "ג' תמוז" בגימטריא "עוד משיח חי"! "חי לעד וקים לנצח"!<br />
<br />
גם בתוכנו של היום רואים אנו רמזים ברורים שאין כאן הסתלקות: הרי ידוע שהסתלקות הצדיקים משולה לשקיעת השמש, ואילו בג' תמוז הי' הנס של יהושע "שמש בגבעון דום" – בג' תמוז ממשיכה השמש לזרוח!<br />
<br />
ג' תמוז הוא גם ה'אתחלתא דגאולה' של הרבי הקודם, ביום זה בשנת תרפ"ז יצא ממאסרו הנורא והוגלה לעיר מקלט. בי"ב-י"ג תמוז השתחרר לגמרי, וימים אלו נקבעו ע"י הרבי הקודם כחג הגאולה העיקרי. אך הרבי שליט"א מלך המשיח מעורר בשיחותיו הקדושות על כך שיש לחוג גם את יום הג' בתמוז , כיון שזהו היום שבו יצא הרבי ממצב של היפך החיים! שוב רואים אנו שתוכנו של יום זה הפוך מתוכן ההסתלקות.<br />
<br />
ידוע היחס למאורע זה, בשל היותו מניעה ועיכוב בעבודת ה' והוא מנוגד לדברי התורה, שמכנים אותו בשם "ניסיון", כלומר, לדבר אין מציאות אמיתית והקב"ה הראה אותו רק כדי לבחון את מידת התקשרותנו, ולכן את הניסיון אין מנסים לברר ולהעלות, ואופן ההתמודדות איתו היא בדרך דחי'.<br />
<br />
גם נקודה זו מבוארת באופן מופלא בשיחת הרבי שליט"א לג' תמוז , הרבי מבאר כי הירידה – המאסר של ג' תמוז לא נעשה בגלוי באופן שהי' נרגש שהמטרה היא להופכו לטוב, אלא ע"י יהודים שמרדו בקב"ה ולא הניחו לקיים מצוותיו, והרבי מבאר כי זהו ענין הניסיון. הוראה מג' תמוז אומר הרבי – לא להתפעל ממניעות ועיכובים בעבודת ה' ולזכור "כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם לדעת" !<br />
<br />
ועוד רמז שמיימי: בשיחת ג' תמוז תנש"א מעיר הרבי שליט"א מלך המשיח , כי ג' תמוז הוא אחד מהארבעים יום הראשונים שמשה רבנו הי' בהר! זוהי השיחה האחרונה לעת-עתה שקיבלנו מהרבי לג' תמוז, והערה זו באה בה בלא שנראה קשר ישיר לתוכן השיחה בפנים!<br />
<br />
הרבי שליט"א הוסיף וביאר, שאף על פי שבג' תמוז חסידים לא ראו את הרבי, ובשעתו זה הי' נראה כיום בלתי רצוי, אעפ"כ צריכים חסידים לשמוח על הצלת רבם, כיון שאח"כ התברר שהירידה שהיתה ביום זה היתה ה'אתחלתא דגאולה' שהביאה את העלי' של הגאולה השלימה.<br />
<br />
ביאורים אלו ביאר הרבי שליט"א מלך המשיח על גאולת הרבי הקודם ביום זה, תוך שהוא מקשרם לגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו ! אי אפשר להתעלם מן ההנחי' הברורה בנוגע למצבנו כיום, ביחס לג' תמוז.<br />
<br />
:אחיי היקרים שלום תקשיבו חברה יש שיחה של הרבה שגוף רוחני הוא יותר נעלה מגוף גשמי.<br />
::קודם לכל - אנא ללמוד לכתוב בעברית נכונה, כרבינו נשיאינו.<br />
::אני לא מבין מה הקשר בין מילה למילה בטענה שלך, ומה הקשר שלה לנושא שסיימת בו. <br />
::[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics נותרו עוד פחות מחמישים ערכים...החודש מגיעים לשלושת אלפים!]<br />
<br />
== ימי חב"ד - אדמו"ר שליט"א ==<br />
<br />
האם יש מקום להכניס א"ז שם? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]<br />
<br />
::וודאי! אני פשוט עובר לפי סדר השנה. אבל אין ספק שזהוא תאריך השייך לרבי שליט"א, כמובא בגוף הערך. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:15, 18 ספטמבר 2009 (IDT)<br />
:::כך גם הייתה דעתי, אך עלו בליבי ספקות כשראיתי כשנגעת שם אבל לא שיפצת. עכשיו נחה דעתי. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]<br />
<br />
==להוסיף זוויות?==<br />
<br />
אני מודע לכך שהנושא הזה מעט רגיש, אבל בכל זאת אני רוצה לשאול/לומר כמה מילים.<br />
<br />
השם שבחרתם חב"דפדיה, אמור להיות האינצקלופדיה של חסידי חב"ד. בוודאי ידוע לכם שבהבנת המאורע של ג' תמוז נחלקו הדעות. האם לא מן הראוי להתייחס לשניהם?<br />
<br />
משהו בסגנון כזה: בג' תמוז תשנ"ד ראו עיני הבשר שלנו מצב של 'הסתלקות'. חסידים נחלקו בהבנת המאורע. יש הסוברים שמכיוון שע"פ תורה, למרות הנראה לעיניים - ההסתלקות אינה אמיתית, והרבי נמצא איתנו בגוף גשמי. ויש סוברים שאכן ההסתלקות הייתה כפשוטה.<br />
<br />
אשמח באם יתייחסו לדברי. בער.<br />
<br />
אנו כותב את זה, כי בסופו של דבר אי אפשר להתעלם מיהודים חסידיים ותלמידי חכמים שסוברים שהייתה הסתלקות, וכמו"כ שלא הייתה. וראוי להתייחס לשניהם, כמובן להציג את העובדות.<br />
:יש לדון בהנ"ל. מה דעתך, ר' חיים? '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br />
::הערך מתייחס גם למראה העיניים (הסתלקות) וגם לתורה (ש"אין זה כך"). אני לא חושב שיש מישהו שחולק על הנתונים הללו (אין אף הערה בדף זה על התוכן הקיים בערך. כל ההערות מבקשות הוספות). באם האנונימי חושב שיש צורך להתייחס גם לפרשנות החסידים בנושא, שינמק זאת. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 18:26, 29 בדצמבר 2009 (UTC)<br />
<br />
<br />
== חובה להאריך ==<br />
כי ישנם מצבים כאלו בהסטוריה של עם ישראל, כאשר למראה העינים נראה הדבר כאילו מת, ובאמת לא מת אלא "סבורים היו שמת".<br />
<br />
1. '''יעקב אבינו''': בגמרא תענית ה ב: אמר רבי יוחנן יעקב אבינו לא מת אמר לו: וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא? אמר לו: מקרא אני דורש. ופרש"י: לא מת. אלא חי הוא לעולם: מקרא אני דורש. '''והאי דחנטו חנטיא - סבורים היו שמת!''' <br />
<br />
ישנם "עמי הארץ" שלומדים את פירוש הגמרא לפי המשך הגמרא, שכתוב שם "מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". דהיינו שמהות חייו הנצחיים הם על ידי המשך של "זרעו בחיים", שעל ידי זה כאילו לא מת...<br />
<br />
אך לדאבונם '''אף אחד מהראשונים''' לא לומד שיעקב אבינו מת כפשוטו, אלא כולם כאחד מפרשים את חיותו הנצחית, עיין ברמב"ן, וברבינו בחיי שמסביר כי יעקב אבינו עבר לגוף אחר, לבוש דק, ובו נחשב לחי עלי אדמות, כמו רבינו הקדוש.<br />
<br />
2.'''משה רבינו''', כאשר עלה השמימה לקבל את התורה, בא השטן ביום הארבעים ערבב את העולם והראה להם לישראל כמין דמות משה מת. לבסוף אלו שכפרו במשה ועבדו את העגל נידונו בארבע מיתות, ואלו שהמתינו בסבלנות הם שבט לוי, אשר זכו להם ולזרעם עד עולם.<br />
<br />
3. '''רבינו הקדוש''', אשר גם לאחר מיתתו עדיין נחשב כחי בעולם הזה, עד שיכול היה להוציא את בני ביתו ידי חובת קידוש. <br />
<br />
מצב זה הוא המצב בו מלך המשיח "נתכסה". אך לבסוף - "חוזר ונתגלה". --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 18:49, 12 בפברואר 2010 (UTC)<br />
<br />
:אין מקומו בערך הזה, אלא בערך המתייחס למצב הנ"ל. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:58, 13 בפברואר 2010 (UTC)<br />
<br />
::מקומו הוא גם בערך הזה. המציאות היא שרוב המשתמשים אינם בודקים גם בערך השני, ואז נראים ערכים מסוג זה די מוזרים. כמו כן גם הערך "[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]" שכשאדם מחוץ לחב"ד קורא זאת הוא נפנה לכתוב בדף השיחה בהתלהבות דקדושה ש"הרב שך זצ"ל היה צודק". או כמו ערך זה שכל המשתמשים נפנים לכתוב הערות בדף המשתמש כאילו "כופרים במציאות".<br />
<br />
הערכים על משיח ב[[חב"דפדיה]] במצבה העכשווי בנויים רק לאנשים בתוך חב"ד. היודעים כבר את כל המקורות ההלכתיים. לאדם מחוץ לחב"ד הרואה ערכים אלו, נראה הדבר כמו אותם אנשים החושבים כי קריאת "נ נח נחמ" היא מעיקרי היהדות וד"ל. <br />
<br />
סליחה על החריפות בה אני כותב, היא נובעת מתוך כאב אמיתי לכבודה של חב"ד ולכבודו של הרבי. מן הראוי היה שכל הערכים על משיח וכו' יהיו כתובים בצורה הלכתית והגיונית. ההתנגדות למשיחסטים מחוץ לחב"ד באה לצערינו מתוך בורות חריפה... ולכן התרופה לכך - הבהרת המקורות ההלכתיים! --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 00:55, 14 בפברואר 2010 (UTC)<br />
:מצטרף בכל ליבי לענין. אנשים מתנגדים בגלל החוסר בהסברה, והמיזם הנפלא הזה ענינו להרים את הכפפה ולהסביר ולא להתקמצן במקום שצריך להאריך. בהצלחה.{{ שכח|74.102.139.43}}<br />
::אכן, הנושא של גאולה ומשיח עדיין לא מספיק מפותח פה. צריך לבנות פורטל שלם על "גאולה ומשיח" כמו שבניתי לשאר הקטגוריות. פשוט יש המון עבודה וצריך גיוס משותף. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 11:04, 14 בפברואר 2010 (UTC)<br />
<br />
אני יכול לעבוד על זה והתחלתי לעבוד על זה, אבל כל זמן ששני האפשרויות הבאות ישארו: א. שיש הגנה על רוב הערכים בעניני גאולה ומשיח. ב. שאין לי אפשרות ומסכויות של מפעיל מערכת. אז אין לי כל אפשרות לעבוד על זה אלא אם כן תשנו את אחת מהאפשרויות הנ"ל. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 19:07, 14 בפברואר 2010 (UTC)<br />
:ככל הידוע לי, הערך ג' תמוז נכתב בקצרה ביותר בכדי שלא להיכנס לשום בעייתיות. אמור לי איזה ערכים ברצונך לשנות ואסיר את ההגנה מהם. אין לי את האופציה להוסיף הרשאות. בקש זאת מחב"דניק. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 19:22, 14 בפברואר 2010 (UTC)<br />
<br />
אשמח אם תוריד את ההגנה מערך זה ומערך יחי אדונינו. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 19:07, 15 בפברואר 2010 (UTC)<br />
:אוריד את ההגנה מ"יחי". מערך זה לא אוריד, כיון שבזמנו ניסתי אף אני להוסיף ולשנות בערך ומשתמש חב"דניק הביע את מורת רוחו. תוכל לראות זאת בהיסטוריית הדף. מה שכן נוכל להוסיף קישור לקטגוריה או ערך המסביר את הנושא. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 19:23, 15 בפברואר 2010 (UTC)<br />
<br />
מקובל. בעל הפדיה הוא בעל הדיעה. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 19:49, 15 בפברואר 2010 (UTC)<br />
:אין כאן דין בעלות. פשוט הוא וותיק ממני ומכיר את הבעיות העלולות לצוץ מניסוחים שונים. אגב, גם יכול להיות שהוא לא יאהב את ההוספות בערך יחי. הכל נתון לדיון בין התורמים והכרעתם. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 21:03, 15 בפברואר 2010 (UTC)<br />
::ערך זה הוא-הוא הגורם לצרה של חב"דפדיה.<br />
:::חייבים, אבל חייבים, להציג את השיטות השונות, וכדו'. ''''לא תוכל להתעלם מ(אבי)דעת אחיך' (פ' עקב)''''. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''<br />
::::אכן,כדאי שהחרבה כאן יחשבו קצת על החילוק הענק שהיתה לפדיה זו אם היו מציגים גם את הדיעה האחרת.<br />
<br />
זה לא חילוק ענק. זה חילוק בהשוואה של הגודל בין השמש לירח. (עיין ברמב"ם וד"ל.) --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 18:24, 1 במרץ 2010 (UTC)<br />
:'''כל''' הנאמר בערך מוסכם על כולם. אין אחד שחולק על כך! השאלה היא האם צריך להיכנס להגדרות ופרשנויות וכאן יתחיל ויכוח שאינו ניתן להכרעה בין הצדדים, או להשאיר את זה כך והאמת והשלום אהבו. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:53, 1 במרץ 2010 (UTC)<br />
::דעתי היא דעתי האישית בעניין, והיא לא דיעה מכרעת. דיון ענייני בדרך כלל מוסיף ומאיר נקודות שלא חשבו עליהם. בנוגע לפועל: נסיר את ההגנה משני הערכים המדוברים למשך תקופה, אבל רק חברים רשומים יוכלו לשנות את תוכן הערכים. ככלל, נראה שהמיזם לא סובל ממשחיתים סדרתיים, ואין כ"כ ממה לחשוש. <br />
::החברים בחב"דפדיה יוכלו להוסיף את מה שנראה להם כמתאים לערך. אם יהיו חילוקי דיעות בנוגע לטקסט מסוים, נדון עליו. רק בקשה אחת: בשתי השורות הכתובות כרגע בערך לא לנגוע. אם מישהו חושב שיש צורך לשנות גם אותם, שיכתוב את דעתו בדף השיחה. הרבה הצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:57, 8 במרץ 2010 (UTC)<br />
:::אגב, הערך {{יחי}} היה ללא הגנה למשתמשים רשומים כמה חודשים.--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 19:06, 8 במרץ 2010 (UTC)<br />
<br />
== 'חסידים בטוחים' ==<br />
<br />
לצערינו לא כל החסידים בטוחים, ואין מערכים בדבר וכו', אבל צריך להתייחס לזה לענ"ד. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
:שיניתי. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:08, 26 במאי 2010 (UTC)</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A5_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=121484שיחה:ניצוץ משיח2012-05-08T21:04:29Z<p>Shneor: /* למחיקה */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>== דילמה קשה ==<br />
איך מסבירים בשפה פשוטה וברורה את המשפט הבא "עצם הנשמה כפי שהוא דר אחד עם עצמות ומהות". להסביר את העניין הלזה לאנשים שאינם אנ"שים - הרי זה מלאכה עדינה, דקה, וכמעטבלתי אפשרית?! [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]<br />
<br />
== למחיקה ==<br />
<br />
ערך זה אינו מצדיק את קיומו, כיון שיכול להכלל בערך "מלך המשיח". [[משתמש:Shneor|Shneor]] - [[שיחת משתמש:Shneor|שיחה]] 00:04, 9 במאי 2012 (IDT)</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=121481שיחה:מינוי מלך המשיח2012-05-08T21:00:43Z<p>Shneor: יצירת דף עם התוכן "==למחיקה== א. התוכן לא קשור לשם הערך. ב. מה שיש לכתוב על "מינוי המשיח" יכול להכלל בערך "מלך המ..."</p>
<hr />
<div>==למחיקה==<br />
א. התוכן לא קשור לשם הערך. ב. מה שיש לכתוב על "מינוי המשיח" יכול להכלל בערך "מלך המשיח". [[משתמש:Shneor|Shneor]] - [[שיחת משתמש:Shneor|שיחה]] 00:00, 9 במאי 2012 (IDT)</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%9D_%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=121468שיחה:פעולת העם במלך המשיח2012-05-08T19:51:54Z<p>Shneor: /* למחיקה */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>אדמו"ר הרש"ב כתב כי מלכותו של מלך המשיח תהיה על ידי העם דווקא, "וכן הוא על פי פשוט, קודם שיתקבצו הרי אינו שייך מלוכה, דאין מלך בלא עם". (אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"א עמוד ש"י סק"ל). <br />
<br />
ואכן, כשם שמצינו בדברי ימי ישראל, ובפרט אצל גדולי ישראל בכל הדורות, את ההתעסקות בעניין הגאולה ומלך המשיח והציפיה לבואו בכל יום ובכל רגע, כך מצינו גם את ההתעסקות בעניין זיהוי מלך המשיח, החל מזמן הגמרא שהחכמים אמרו כל אחד על רבו שהוא המשיח ודרשו את שמותיהם על כך, ועד לנשיאי החסידות לדורותיהם. <br />
<br />
ולכן גם העם פועל במלך המשיח על ידי ההכרזת "יחי המלך" (משיחת ב' ניסין תשמ"ח) שזה מוסיף דברים במלך וזה מחזק את מלך המשיח שזה בעצם הרבי שליט"א מלך המשיח .<br />
<br />
== למחיקה ==<br />
<br />
הערך מיותר כיון שזה נכלל או אמור להכלל ב[[קבלת מלכותו של מלך המשיח]] [[משתמש:Shneor|Shneor]] - [[שיחת משתמש:Shneor|שיחה]] 22:51, 8 במאי 2012 (IDT)</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=121435מלך המשיח2012-05-07T23:32:49Z<p>Shneor: עריכה. המקור בנביא למשיח. ע"פ ויקיטקסט.</p>
<hr />
<div>'''מלך המשיח''' הוא צדיק מבית דוד, שנבחר על ידי [[הקב"ה]] להביא את העולם לתכליתו ושלימותו ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה. כחלק מתהליך זה עליו לכוף (בדרכי נועם) את עם ישראל ללכת בדרך התורה והמצוות, להלחם למען קיום רצון הבורא בעולם בכלל, לבנות את בית המקדש ולאסוף את היהודים מכל העולם ולהביאם לארץ ישראל.<br />
<br />
[[חסיד]]י [[חב"ד]] כמו [[יהודי]]ם רבים מאמינים כי מלך המשיח הוא [[כ"ק אדמו"ר שליט"א|הרבי מליובאוויטש]], בקיץ תשנ"א יצא פסק דין עליו חתומים רבנים ומורי הוראה הקובע כי [[גדרו ההלכתי של הרבי כמלך המשיח|הרבי נמצא מתאים]] להגדרה ההלכתית של [[בחזקת משיח|חזקת משיח]] ברמב"ם. במשך השנים הגיע מספר הרבנים החתומים עליו ללמעלה משלוש מאות.<br />
<br />
==המשיח בדברי הנביאים==<br />
המשיח מוזכר לראשונה בדברי הנביאים: {{ציטוט|תוכן=ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה . . והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גוים ידרשו והיתה מנחתו כבוד|מקור=ישעיהו י"א פסוקים א' ו-י'.|מרכאות=כן}}. {{ציטוט|תוכן=הנה ימים באים נאום ה', והקימותי לדוד צמח צדיק, ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ. בימיו תיושע יהודה, וישראל ישכון לבטח. וזה שמו אשר יקראו – ה' צדקנו|מקור=ירמיהו כ"ג ה.|מרכאות=כן}} בפסוקים אלו גם מודגשת שייכותו לדוד המלך.<br />
<br />
==מקור המונח משיח==<br />
המילה "משיח" מקורה מן השורש מ.ש.ח, שמשמעותו משיחת אדם ב[[שמן המשחה]], כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"א עמ' 201.}}. כך נקרא ב[[תורה]]<ref>ויקרא פרק ד, ג</ref> [[כהן גדול|הכהן הגדול]] "הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ", מפני שהוא "הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"<ref>במדבר פרק לה, כה</ref>. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו [[שאול]], [[דוד]] ו[[שלמה]], ולפיכך דוד מכנה את שאול "מְשִׁיחַ ה'"<ref>שמואל א כד,ו</ref>, ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות "משיח". בהשאלה, נאמר הכינוי "משיח" גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו [[כורש]] מלך [[ממלכת פרס|פרס]]<ref>ישעיהו פרק מה, א</ref>: "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ", כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את [[בית המקדש השני]]<ref>כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד".</ref>. גם הנביא ישעיהו עצמו "נמשח" במובן זה<ref>ישעיהו סא,א</ref>.<br />
ה[[אברבנאל]] מוסיף כי משיח [[ראשי תיבות]]: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח{{הערה|[[דון יצחק אברבנאל]] בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.}}.<br />
[[אדמו"ר הזקן]] אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]] עמ' 110.}}.<br />
<br />
==שמותיו==<br />
שמו של משיח נברא קודם [[:קטגוריה:בריאת העולם|בריאת העולם]]{{הערה|[[פרקי דרבי אליעזר]] פרק ג'.}}, "וסימנך: בראשי"ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון{{הערה|[[אגרא דכלא]], צירופי בראשית.}}". המדרש{{הערה|מדרש חסירות ויתירות, בראשית, י"ד.}} מספר כי הוא נקרא בשם לפני שנולד, ובמקום אחר{{הערה|מדרש שלושה וארבעה, א' מ"ח.}} כתוב ששמו יתחדש לעתיד לבוא. עוד מובא{{הערה|ילקוט הראובני בראשית א' ב'.}}, כי שמו חקוק על אבן יקרה שנמצאת על-גבי ה[[מזבח]] ועל [[אבן השתייה]].<br />
<br />
במקורות מופיעים שמות וכינויים נוספים ל[[משיח]]{{הערה|חלקם נתבאר בס' [[נצח ישראל]] ל[[המהר"ל]].}}: בר נפלי, חיורא דבית רבי, חנינא, ינון, שילה, אבי עד{{הערה|[[הרמב"ם]] ב[[אגרת תימן]].}}, אליהו, אפריים, גיבור, דוד, זורבבל, חיים, חליא, יוסף, ילד, יצחק, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, ינון, חנינא, שילה, יוסף יצחק{{הערה|"ואנן (חסידים) נעני' אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". (שיחת ש"פ תזו"מ [[תנש"א]] הערה 67).}}, מנחם{{הערה|פ"י דסנהדרין. בדפוסים של [[תלמוד בבלי]] שבידנו מופיע השם "(מנחם) בן חזקיה", אבל במקומות אחרים (ירושלמי, ואיכ"ר שנסמנו להלן) מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס (דבר מלכות לפרשת תזו"מ שוה"ג להע' 67)}} מענדל{{הערה|"מנחם מענדל, '''שמו של משיח צדקנו וכינוי השם'''" - ספה"ש תנש"א ח"א עמ' 14.}}.<br />
<br />
==מעלותיו של המשיח==<br />
===נשמתו===<br />
נשמתו של משיח{{הערת שוליים|ראה גם ב[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]], משיחת [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ו]], אות ה' ואילך.}}, היא [[נשמה כללית]], ש[[ניצוץ משיח|ניצוץ]] ממנה קיים אצל כל [[יהודי]]. נשמת משיח בשפת ה[[קבלה]] היא בחינת [[יחידה]] (הנעלית מבין חמש הדרגות שבכל נשמה) הכללית של [[עם ישראל]]{{הערה|רמ"ז לזח"ב מ, ב.}}, הכוללת ממילא את כל [[נשמות ישראל]] - מצד בחינת 'יחידה' שבנשמתו של כל יהודי.<br />
ובכח זה, יש לו את היכולת לגאול את כל [[עם ישראל]]{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 522.}}.<br />
<br />
עוד מובא{{הערה|ר' [[הלל מפאריטש]], [[פלח הרימון]] על [[חומש ויקרא]] דף תק"ה.}} כי בנשמת [[משיח]] מאירה בחינתו של [[אדם הראשון]] קודם שחטא ב[[חטא עץ הדעת]], וב[[גאולה]] תאיר הארה רוחנית זו לכל [[יהודי]].<br />
<br />
===דרגתו===<br />
<br />
מלך המשיח מרומם מ[[אברהם אבינו]], מנושא מ[[משה רבינו]] וגבוה מ[[מלאכי השרת]]{{הערה|מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא}}.<br />
<br />
===הלב של עם ישראל===<br />
<br />
מלך המשיח - ככל מלך, הוא הלב של כל עם ישראל{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פ"ג ה"ו}}, שבלעדיו לא ייתכן קיומו של [[עם ישראל]], "המציאות דכל ישראל תלוי' במציאותו של מלך המשיח"{{הערה|לשון קדשו של הרבי מלך המשיח, [[התוועדויות]] [[תשמ"ו]] ח"ג עמ' 191}}, ואם הוא לא קיים בעולמנו החומרי, הרי ח"ו אין קיום לעם ישראל.<br />
<br />
===יחוסו===<br />
::'''ערך מורחב: [[יעמוד מלך מבית דוד#מיוחס לבית דוד|מגילת היוחסין של מלך המשיח עד לדוד המלך]]'''<br />
<br />
למלך המשיח יחוס מכובד{{הערה|[[ילקוט מעם לועז]], [[תהילים]], ח"א, עמ' רע"ג.}}, הוא מזרע [[יהודה]]{{הערה|ילקוט שמעוני, ויחי, מ"ט, ק"ס.}} ו[[תמר]]{{הערה|בראשית רבה, פ"ה, א.}}, [[מנשה]]{{הערה|במדבר רבה, י"ד, א'}} ו[[דן]]{{הערה|ילקוט שם.}}, הוא צאצא ישיר ל[[נחשון בן עמינדב]], ל[[רות]], אשת נינו, ולעמה מואב{{הערה|במדב"ר שם, נצח ישראל פל"ב, [[מסכת סנהדרין]], צ"ג, ב'.}}, [[דוד]]{{הערה|רמב:ם הלכות מלך המשיח פי"א.}} ו[[שלמה המלך]]{{הערה|ע"פ פירוש המשניות לפ' חלק, אלא שיחוסו לשלמה אינו מוכרח - עיין בארוכה קובץ הערות התמימים ואנ"ש, [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], [[אדר]] [[תשס"ג]] - ברשימתו של ה[[תמימים]] מנחם מענדל פלדמן.}}, ו[[זורבבל בן שאלתיאל]]{{הערה|מצו"ד, חגי, כב, כ"ג.}}.<br />
<br />
[כיוון שמשיח מזרע דוד ושלמה, יהיו אצלו שתי העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום.]<br />
<br />
;מזכרים או מנקבות<br />
<br />
בספרות התורנית נידונה השאלה האם משיח צריך להיות מזרע [[דוד המלך]] מזכרים או מנקבות; [[יעמוד מלך מבית דוד#בן אחר בן|באחרונים משמע]] שמוכרח שיהי' דווקא בן אחר בן{{הערה|[http://jedwabny.narod.ru/letters/Hebrew/Kanevsky1.html ליקוט בעניין] במכתבי שואל לר' [[חיים קנייבסקי]].}}; אמנם ישנם חולקים וסוברים שאפשר ויהי' מנקיבות{{הערה|בארוכה ראה קובץ הערות התמימים ואנ"ש הנ"ל.}}.<br />
<br />
;מזרע שלמה<br />
{{ערך מורחב|ערך=יעמוד מלך מבית דוד#משיח מזרע שלמה}}<br />
<br />
[[הרמב"ם]] כותב{{הערה|פירוש המשניות הקדמה לפ' חלק, [[אגרת תימן]] פ"ג, [[ספר המצוות]] מצווה ל"ת שס"ב, ועוד.}} שמשיח מוכרח להיות מזרע דוד ומזרע שלמה; הוא מתבסס עה"פ{{הערה|ש"ב, פ"ז, פס' י"ב.}} (בנוגע לשלמה): "וכוננתי את כס מלכותו עד עולם".<br />
<br />
בשאלה זו ישנה גם-כן פולמוס רחב{{הערה|ראה באריכות קובץ הערות הנ"ל, ובס' שערי ישיבה ח"ה.}}. לשיטת הסובר שמשיח הינו דווקא בן אחרי בן, פשוט שמשיח הוא גם מזרע שלמה, דהרי לא נשתייר מבניו הזכרים ד[[דוד]] אלא [[יואש]] - שהוא מזרע שלמה{{הערה|[[ימות המשיח בהלכה]] במקומו.}}, לשיטה שמשיח יכול להיות גם מנקיבות הרי מוכרח שמשיח אינו מזרע שלמה.<br />
<br />
מדברי הרבי מלך המשיח{{הערה|לקו"ש חכ"ה עמ' 112, ובשיחת פ' אמור ה'תנש"א}} משמע שלמסקנה משיח מוכרח להיות (גם) מזרע [[שלמה]].<br />
<br />
===ענווה===<br />
אחת המעלות הבולטות במלך המשיח היא ה[[ענווה]]; למרות שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד [[תורה]] עם האבות ו[[משה רבינו]] ע"ה, עם כל זה יהיה בתכלית הענוה וה[[ביטול]] ללמוד גם עם אנשים פשוטים{{הערה|ע"פ [[היום יום]] ל[[תבנית:היום יום/א' מנחם-אב|א' אב]], ועוד.}}.<br />
<br />
==לידתו==<br />
במהלך חורבן [[בית המקדש]] ב[[תשעה באב]], נולד הצדיק הראשון בעל הפוטנציאל המשיחי{{הערה|אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.}}, זמן עיבורו החל ב[[עשרה בטבת]]{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"א עמ' 230.}}. אמנם, אין הכוונה דווקא ללידה כפשוטה, אלא למצב בו מוכן המשיח ל[[התגלות]], ולגאול את [[יהודים|עם ישראל]]{{הערה|שם ח"ב עמ' 744 הערה 93; וראה ב'[[דבר מלכות]]' ל[[פרשת ואתחנן]] הע' 93}}.<br />
<br />
==משיח בזמן הגלות==<br />
===משיח בכל דור===<br />
::'''לערך מורחב: [[משיח בכל דור]]'''<br />
<br />
בפירושו למגילת רות{{הערת שוליים|?.}} מציין רבי עובדיה מברטנורא ש: "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל". ובשו"ת [[חתם סופר]]{{הערת שוליים|חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: "ומיום שחרב [[בית המקדש]] מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו". ב'פרי צדיק' לרבי צדוק הכהן מלובלין{{הערת שוליים|פרשת דברים, אות י"ג.}} כתוב: "בכל דור יש נפש אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי". <br />
<br />
בכל דור הי' משוער בקרב אנשי הדור מיהו הראוי להיות משיח של דורם - כך כותב ה[['שדי חמד']]{{הערה|פאת השדה, מערכת הא' כלל ע'.}}. הרבי מבאר{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"ב עמ' 470.}} ש[[נשיא הדור]] (הנשיא של תורת החסידות{{הערה|סה"ש תשנ"ב ח"ב עמ' 472.}}) הוא המשיח שבדור.<br />
<br />
בדורנו, מאמינים חסידי חב"ד כי הראוי להיות משיח, הוא [[הרבי מליובאוויטש]]. אמונה זו, מסתמכת בין השאר על מספר התבטאויות של [[הרבי]] בעצמו, כשאחד מהם הוא הקביעה, כי המשיח הוא ממלא מקומו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|שיחו"ק - תשנ"ב, ח"א עמ' 318, משיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב.}}, עוד הוסיף הרבי, כי בדורנו, הראוי להיות משיח הוא "נשיא דורנו"{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/person/2642.html ובדורנו - נשיא דורנו], צילום כתי"ק באתר 'הגאולה'.}}.<br />
<br />
===הנהגה מלכותית===<br />
[[הרמב"ם]] בתיאור סימני המשיח עוד בזמן הגלות כותב "יעמוד מלך מבית דוד", ובהכרח דבריו אלו אינם מתייחסים למלך במשמעות הפשוטה אלא לאדם המתנהג כמלך בזמן ה[[גלות]]. כפי שבנוגע לבר כוכבא מכנה אותו הרמב"ם "בן כוזיבא המלך" למרות שלא היה לו דין של מלך{{הערה|(ע"פ) הוספת כ"ק אדמו"ר מה"מ בתי"ק עלי שיחת ש"פ תזו"מ, ו' אייר תנש"א.}}.<br />
<br />
===פעולותיו===<br />
<br />
בזמן הגלות פועל מלך המשיח מעין והתחלת פעולותיו בזמן ה[[גאולה]].<br />
<br />
*על כל העמים - משפטים נ"ב.<br />
<br />
*'בונה [[מקדש]] במקומו{{הערה|רמב"ם, בסימני [[משיח וודאי]].}}' - כהכנה והתחלה לבניין והתגלות [[בית המקדש השלישי]] על ידו, בונה מלך המשיח את [[מקדש מעט]] העיקרי שבדורו, שהוא מעין [[בית המקדש]], ואף יתחבר אליו בעתיד; [[770]]{{הערה|נתבאר בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] הערה 35, וראה שם הערה 37.}}.<br />
<br />
===מקום שהותו===<br />
בהיותו ב[[גלות]], נמצא [[מלך המשיח]] ב[[פתחה של רומי]]{{הערת שוליים|מס' סנהדרין?.}}, שם הוא ממתין לגאול את ישראל.<br />
<br />
==חיים נצחיים==<br />
::'''לערך מורחב: [[חיים נצחיים במלך המשיח]]'''<br />
<br />
ל[[מלך המשיח]] יש [[חיים נצחיים]], הרמב"ן{{הערה|כתבי [[הרמב"ן]] ח"א עמ' שכ"ה.}} כותב כי הוא יאריך ימים "לעדי עולם", "לעולם לא ימות"{{הערה|ברכת שמואל עה"ת, [[חומש בראשית]], פ"ב פ' סט"ז.}}, ואף "לא יטעום טעם מיתה"{{הערה|אוצר ה[[מדרש]]ים (אייזנשטיין), ב, י'.}}, כיוון ש"הקדוש ברוך הוא משקהו כוס סם של חיים"{{הערה|מדרש "אותיות ד[[רבי עקיבא]]" ח"א ד"ה 'דבר אחר'.}}.<br />
<br />
בתורת מוסברת הסיבה לחייו הנציים, כיוון שחיי [[משיח בן דוד]] מגיעים מ"[[אין סוף]]", לעומת חיי [[משיח בן יוסף]], שאינם נצחיים{{הערה|[[תורת חיים]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], [[פרשת ויחי]] דף ק"ו}}, ו[[דוד מלכא משיחא]], שחייו שאולים מ[[אדם הראשון]]{{הערה|ומה שנאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים" אין הכוונה על [[דוד המלך]] כי אם על נינו, מלך המשיח. [[מאמרי אדמו"ר הזקן]] - [[נביאים]], [[ד"ה]] "לםרבה המשרה ושלום אין קץ".}}.<br />
<br />
בתלמוד{{הערה|[[מסכת סוכה]], נ"ב.).}} מובא שלפני גילוי [[משיח בן דוד]] שואלו [[הקדוש ברוך הוא]]: "מה אתה מבקש?", והוא עונה: "איני מבקש ממך אלא חיים", עונה לו הקב"ה: "חייך נצחיים", שכבר התנבא עליך סבך, [[דוד המלך]] {{הערה|[[תהילים]], כ"א, ה'}}: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימי עולם ועד".<br />
<br />
==המשיח בהלכה==<br />
{{ערך מורחב|ערך=בחזקת משיח}}<br />
הרמב"ם מבדיל בין שני שלבים בהופעתו של המשיח: בתחילה יהיו בו סימניים ראשוניים למשיחיותו, התאמתו לנתונים הבסיסיים הנדרשים ממנו וכן הצלחה חלקית בתפקידו, ואז ייחשב "בחזקת משיח". מצב זה עודנו הפיך, רק לאחר מכן, עם השלמת תפקידיו, יתברר כי הוא "משיח בוודאי".<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' - הרי זה [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]"|מקור=[[רמב"ם]], [[הי"ד החזקה]], [[הלכות מלך המשיח]], פי"א ה"ד|מרכאות=כן}}.<br />
<br />
==התגלותו==<br />
<br />
התגלותו של מלך המשיח, צפויה בכל יום ויום. כשמיד עם הגיעו יפתח מלך המשיח ב'שלום'{{הערה|תוי"ט בסוף [[מסכת עוקצין]]}}, וכל [[עם ישראל]] יבוא ויאמר לו 'שלום עליכם'.<br />
<br />
==מעשיו של מלך המשיח==<br />
<br />
עם גילויו של [[מלך המשיח]], הוא יעשה [[התוועדות]] לכל השבים ב[[קיבוץ גלויות]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חכ"ג עמ' 241.}}. <br />
<br />
בנוסף לכך, מלך המשיח יאמר שירה לפני [[הקדוש ברוך הוא]]{{הערה|מדרש תהילים.}}, יוריד את ה[[מן]] ויעלה את ה[[מים]] מה[[באר]] - כמו [[משה רבינו]], הגואל הראשון{{הערה|קהלת רבה, א, ט, א.}}.<br />
<br />
משיח ילמד תורה עם כל [[עם ישראל]]{{הערה|ראה רמב"ם סוף הל' מלכים, [[היום יום]] א' [[מנחם אב]], ועוד.}}; הלימוד יהי' באופן של [[ראיה]], הוא יראה להם את מהות ה[[תורה]], ועל-ידי כך יוכל ללמוד את כולם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/13/139&search=%d7%9e%d7%9c%d7%9a+%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97 תו"מ חט"ז עמ' 139].}}. אך פעולה זו אינה עיקר עניינו{{הערה|אלא עניין ה[[מלכות]]. [[שיחה|שיחת]] [[שבת בראשית]] [[תשמ"ב]], התוועדויות ח"ב עמ' 292.}}.<br />
<br />
==משיח מהחיים או מהמתים==<br />
הגמרא{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=98b&format=text סנהדרין צח, ב.]}}: מסתפקת האם המשיח הינו מהחיים בדווקא או מאותם [[צדיקים]] שבמיתתם קרויים חיים.<br />
<br />
:::"אמר [[רב]], אי מן [[חי|חייא]] הוא כגון [[רבינו הקדוש]], אי מן [[מת|מתיא]] הוא כגון דניאל איש חמודות".<br />
<br />
מגמרא זו רואים לכאורה כי אכן ה[[אמוראים]] עצמם הסתפקו האם המשיח הינו מה[[צדיקים]] החיים ב[[עולם]] בזמן ביאתו, או מהצדיקים שנסתלקו מהעולם כבר לפני ביאתו, ויקום לתחיה כדי לגאול את עם ישראל.<br />
<br />
גם בפירושו של [[רש"י]] הוא מפרש שני פירושים האם מדובר בקביעה חד משמעית כי אם מהחיים בהכרח שמדובר ב[[רבינו הקדוש]] ואם מהמתים בהכרח שמדובר בדניאל, ולפי פירושו השני הוא מפרש כי מדובר בדוגמא בלבד, ומדובר באנשים כדוגמת [[רבינו הקדוש]] ודניאל איש חמודות, שמלכו על ישראל במקצת, רבי הקדוש ב[[נשיאות]] ודניאל במינוי שקיבל על ידי נבוכדנצר, וכן מדובר באנשים שסבלו [[יסורים]]. אם כי לשונו של רש"י הוא "ואם '''היה''' מאותן שמתו כבר היה דניאל", ולכן יש האומרים שהכוונה היא לפי המאן דאמר שאין משיח לישראל שכבא אכלוהו בימי [[חזקיה]], מאמר שאינו נפסק להלכה ככל וכלל.<br />
ישנם ראיות כי מלך המשיח יבוא משמים, מכיון שהגמרא {{הערת שוליים|1=[[עירובין]] מג, א.}} תולה את ביאתו של מלך המשיח בשבת אם יש תחומין למעלה מעשרה טפחים. <br />
אולם להלכה, כפי משמעות דברי הרמב"ם{{הערת שוליים|1=פי"א מהלכות מלכים.}} אין מקום למשיח מן המתים כיון שמדובר במלך שיעשה פעולות הכנה עוד בזמן הגלות, לפני שיגאל את עם ישראל.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*'''[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=864 האם משיח יכול לבוא מן המתים?]''' - הרב [[גרשון אבצן]], [[חב"ד אינפו]]<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
{{ערך חסר}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מלך המשיח|*]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%AA&diff=121374ציונות דתית2012-05-07T06:17:59Z<p>Shneor: ערך קצרמר.</p>
<hr />
<div>הציונות הדתית היא זרם בתנועה הציונית הרואה את הקמת בית לאומי בארץ ישראל כחלק מתהליך הגאולה. הציונות הדתית שואבת את האידיאולוגיה שלה ממקורות תורניים המתארים את הגאולה האחרונה כהליך טבעי ומתמשך, שלא בהכרח מתחיל על ידי המשיח. עם ארגון הקונגרס הציוני הראשון הצטרפו אליו דתיים רבים. וב-1902 התאחדו לארגון "המזרחי" (ראשי תיבות - המרכז הרוחני), שהוקם ביוזמת הרב שמואל מוהליבר, בעקבות מספר החלטות הפוגעות בצביונה היהודי של תנועת ההתיישבות בארץ ישראל.<br />
<br />
==התאולוגיה הציונית דתית==<br />
הציונות הדתית מתבססת בעיקר על הגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שראה את הקמת המדינה כהתחלת הגאולה. משנתו מסתמכת על כמה מקורות בתלמוד ובמדרשים.--להרחיב<br />
<br />
==ההתנגדות של הרבי לרעיון==<br />
הרבי מתנגד לרעיון זה, כיון שהרמב"ם כבר פסק, שרק משיח הוא זה שיתחיל את הגאולה.--להרחיב<br />
<br />
==מלחמה רוחנית בציונות==<br />
הרבי נלחם ברעיון הציוני בדרכים שונות. הרב [[יהודה פלדי]] נתבקש ע"י הרבי לעשות מערכה ציבורית בענין, כולל פרסום מאמרים בעיתונות בעניינים אלה בהסברה נאותה, והיה זה באתערותא דלעילא ביוזמתו של הרבי מבלי כל התעוררות מצדו<REF>[[שבועון כפר חב"ד]], גל’ 1210</REF>. הסופר הרב [[פרץ אוריאל צימר]], שהיה ידוע בדעותיו הקנאיות בנושא הציונות והמדינה, נצטווה ע"י הרבי, להרבות בכתיבה אנטי ציונית. וזאת על אף שהוא היה אז כבר מפורסם כמקושר לרבי ומקורב אליו ביותר וגם זכה לשמש כ[[מזכיר]] אצלו, ומכאן שהרבי לא חשש להודיע בת רבים את דעת חב"ד בענינים אלו. למרות רצונו העז להפסיק מלכתוב בנושאים אלו ושטח את תחנוניו לפני הרבי שיפטור אותו מזה בטענה "אינני סאטמארער", זה לא עזר לו במאומה, והרבי ציווה עליו בתוקף לכתוב עוד ועוד. ואכן בהוראת הרבי כתב את הספר "[[יהדות התורה והמדינה]]" - על יחס היהדות החרדית למדינה ול[[יום העצמאות]].<br />
<br />
באחת ההזדמנויות<REF>ב[[יחידות]] ביום כ"ג [[שבט]] [[תשי"ח]].</REF> סיפר לו הרבי, שכמה אישי ציבור וחברי כנסת חרדיים, מהעומדים בראש מפלגה חרדית חשובה, בקשו מהרבי שיפעל עליו להפסיק לכתוב, אבל הוראת הרבי אליו היתה שדוקא משום כך עליו לרבות בכתיבה. <br />
<br />
באותה יחידות הוא גם סיפר לרבי, שעסקני חב"ד בארה"ק התרעמו על שפירסם דברים שהרבי אמר לו ביחידות קודמת בנושא זה, מכיון שסברו שהדברים יפים לאמרם בצינעא ובחדרי חדרים ביחידות, אך פירסום הדברים בעיתונות יכול להזיק לתדמיתה של חב”ד ואולי גם לתקציבים שהיא מקבלת מן השלטון. תשובת הרבי היתה: לא רק שניחא לי בפירסום הדברים, אלא זו הוראה מפורשת מצדי לפרסמם <REF>צילום מכתבו של הר”א צימר בנושא זה, עם עוד הרבה מכתבים שלו, התפרסמו בתשורה לשמחת נישואין של משפחת בלוי, טבריה, אלול תשס"ה, ע’ 63.</REF>. <br />
<br />
לאחד שהדפיס מאמר לשלילת הדיעה הרואה בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה, כתב הרבי: ...כבר הבעתי תשואות חן ושביעת רצון מרובה ממאמרו שהדפיס על דבר הטעות המצערת והמבהילה אשר קוראים לגלות מר וחשך כפול ומכופל בשם אתחלתא דגאולה וכו’ . וזכות הרבים מסייעת לכל אחד המוחה נגד זה. וכמובן אין מקום לנפילת רוח שהמחאה אינה מתקבלת באופן שצריכה להתקבל, אף שתקוותי שבכל אופן עושה רושם, ומי עמד בסוד הוי’ לידע התוצאות. וכמובן שאין זה פוטר מלמחות עוד הפעם ועוד הפעם, ובפרט ע”פ המדובר ומבואר כמה פעמים אודות רציניות העניין וההיזק של כינוי המצב הנוכחי בשם אתחלתא דגאולה...<REF>כל זה נלקח מתוך [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28823 חב"ד אינפו].</REF><br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך חסר}}<br />
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=121355מלך המשיח2012-05-06T04:34:17Z<p>Shneor: עריכה. הגהה.</p>
<hr />
<div>'''מלך המשיח''' הוא צדיק מבית דוד, שנבחר על ידי [[הקב"ה]] להביא את העולם לתכליתו ושלימותו ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה. כחלק מתהליך זה עליו לכוף (בדרכי נועם) את עם ישראל ללכת בדרך התורה והמצוות, להלחם למען קיום רצון הבורא בעולם בכלל, לבנות את בית המקדש ולאסוף את היהודים מכל העולם ולהביאם לארץ ישראל.<br />
<br />
[[חסיד]]י [[חב"ד]] כמו [[יהודי]]ם רבים מאמינים כי מלך המשיח הוא [[כ"ק אדמו"ר שליט"א|הרבי מליובאוויטש]], בקיץ תשנ"א יצא פסק דין עליו חתומים רבנים ומורי הוראה הקובע כי [[גדרו ההלכתי של הרבי כמלך המשיח|הרבי נמצא מתאים]] להגדרה ההלכתית של [[בחזקת משיח|חזקת משיח]] ברמב"ם. במשך השנים הגיע מספר הרבנים החתומים עליו ללמעלה משלוש מאות.<br />
<br />
==מקור המונח משיח==<br />
<br />
המילה "משיח" מקורה מן השורש מ.ש.ח, שמשמעותו משיחת אדם ב[[שמן המשחה]], כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"א עמ' 201.}}. כך נקרא ב[[תורה]]<ref>ויקרא פרק ד, ג</ref> [[כהן גדול|הכהן הגדול]] "הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ", מפני שהוא "הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"<ref>במדבר פרק לה, כה</ref>. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו [[שאול]], [[דוד]] ו[[שלמה]], ולפיכך דוד מכנה את שאול "מְשִׁיחַ ה'"<ref>שמואל א כד,ו</ref>, ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות "משיח". בהשאלה, נאמר הכינוי "משיח" גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו [[כורש]] מלך [[ממלכת פרס|פרס]]<ref>ישעיהו פרק מה, א</ref>: "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ", כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את [[בית המקדש השני]]<ref>כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד".</ref>. גם הנביא ישעיהו עצמו "נמשח" במובן זה<ref>ישעיהו סא,א</ref>.<br />
ה[[אברבנאל]] מוסיף כי משיח [[ראשי תיבות]]: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח{{הערה|[[דון יצחק אברבנאל]] בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.}}.<br />
[[אדמו"ר הזקן]] אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]] עמ' 110.}}.<br />
<br />
==שמותיו==<br />
שמו של משיח נברא קודם [[:קטגוריה:בריאת העולם|בריאת העולם]]{{הערה|[[פרקי דרבי אליעזר]] פרק ג'.}}, "וסימנך: בראשי"ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון{{הערה|[[אגרא דכלא]], צירופי בראשית.}}". המדרש{{הערה|מדרש חסירות ויתירות, בראשית, י"ד.}} מספר כי הוא נקרא בשם לפני שנולד, ובמקום אחר{{הערה|מדרש שלושה וארבעה, א' מ"ח.}} כתוב ששמו יתחדש לעתיד לבוא. עוד מובא{{הערה|ילקוט הראובני בראשית א' ב'.}}, כי שמו חקוק על אבן יקרה שנמצאת על-גבי ה[[מזבח]] ועל [[אבן השתייה]].<br />
<br />
במקורות מופיעים שמות וכינויים נוספים ל[[משיח]]{{הערה|חלקם נתבאר בס' [[נצח ישראל]] ל[[המהר"ל]].}}: בר נפלי, חיורא דבית רבי, חנינא, ינון, שילה, אבי עד{{הערה|[[הרמב"ם]] ב[[אגרת תימן]].}}, אליהו, אפריים, גיבור, דוד, זורבבל, חיים, חליא, יוסף, ילד, יצחק, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, ינון, חנינא, שילה, יוסף יצחק{{הערה|"ואנן (חסידים) נעני' אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". (שיחת ש"פ תזו"מ [[תנש"א]] הערה 67).}}, מנחם{{הערה|פ"י דסנהדרין. בדפוסים של [[תלמוד בבלי]] שבידנו מופיע השם "(מנחם) בן חזקיה", אבל במקומות אחרים (ירושלמי, ואיכ"ר שנסמנו להלן) מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס (דבר מלכות לפרשת תזו"מ שוה"ג להע' 67)}} מענדל{{הערה|"מנחם מענדל, '''שמו של משיח צדקנו וכינוי השם'''" - ספה"ש תנש"א ח"א עמ' 14.}}.<br />
<br />
==מעלותיו של המשיח==<br />
===נשמתו===<br />
נשמתו של משיח{{הערת שוליים|ראה גם ב[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]], משיחת [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ו]], אות ה' ואילך.}}, היא [[נשמה כללית]], ש[[ניצוץ משיח|ניצוץ]] ממנה קיים אצל כל [[יהודי]]. נשמת משיח בשפת ה[[קבלה]] היא בחינת [[יחידה]] (הנעלית מבין חמש הדרגות שבכל נשמה) הכללית של [[עם ישראל]]{{הערה|רמ"ז לזח"ב מ, ב.}}, הכוללת ממילא את כל [[נשמות ישראל]] - מצד בחינת 'יחידה' שבנשמתו של כל יהודי.<br />
ובכח זה, יש לו את היכולת לגאול את כל [[עם ישראל]]{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 522.}}.<br />
<br />
עוד מובא{{הערה|ר' [[הלל מפאריטש]], [[פלח הרימון]] על [[חומש ויקרא]] דף תק"ה.}} כי בנשמת [[משיח]] מאירה בחינתו של [[אדם הראשון]] קודם שחטא ב[[חטא עץ הדעת]], וב[[גאולה]] תאיר הארה רוחנית זו לכל [[יהודי]].<br />
<br />
===דרגתו===<br />
<br />
מלך המשיח מרומם מ[[אברהם אבינו]], מנושא מ[[משה רבינו]] וגבוה מ[[מלאכי השרת]]{{הערה|מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא}}.<br />
<br />
===הלב של עם ישראל===<br />
<br />
מלך המשיח - ככל מלך, הוא הלב של כל עם ישראל{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פ"ג ה"ו}}, שבלעדיו לא ייתכן קיומו של [[עם ישראל]], "המציאות דכל ישראל תלוי' במציאותו של מלך המשיח"{{הערה|לשון קדשו של הרבי מלך המשיח, [[התוועדויות]] [[תשמ"ו]] ח"ג עמ' 191}}, ואם הוא לא קיים בעולמנו החומרי, הרי ח"ו אין קיום לעם ישראל.<br />
<br />
===יחוסו===<br />
::'''ערך מורחב: [[יעמוד מלך מבית דוד#מיוחס לבית דוד|מגילת היוחסין של מלך המשיח עד לדוד המלך]]'''<br />
<br />
למלך המשיח יחוס מכובד{{הערה|[[ילקוט מעם לועז]], [[תהילים]], ח"א, עמ' רע"ג.}}, הוא מזרע [[יהודה]]{{הערה|ילקוט שמעוני, ויחי, מ"ט, ק"ס.}} ו[[תמר]]{{הערה|בראשית רבה, פ"ה, א.}}, [[מנשה]]{{הערה|במדבר רבה, י"ד, א'}} ו[[דן]]{{הערה|ילקוט שם.}}, הוא צאצא ישיר ל[[נחשון בן עמינדב]], ל[[רות]], אשת נינו, ולעמה מואב{{הערה|במדב"ר שם, נצח ישראל פל"ב, [[מסכת סנהדרין]], צ"ג, ב'.}}, [[דוד]]{{הערה|רמב:ם הלכות מלך המשיח פי"א.}} ו[[שלמה המלך]]{{הערה|ע"פ פירוש המשניות לפ' חלק, אלא שיחוסו לשלמה אינו מוכרח - עיין בארוכה קובץ הערות התמימים ואנ"ש, [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], [[אדר]] [[תשס"ג]] - ברשימתו של ה[[תמימים]] מנחם מענדל פלדמן.}}, ו[[זורבבל בן שאלתיאל]]{{הערה|מצו"ד, חגי, כב, כ"ג.}}.<br />
<br />
[כיוון שמשיח מזרע דוד ושלמה, יהיו אצלו שתי העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום.]<br />
<br />
;מזכרים או מנקבות<br />
<br />
בספרות התורנית נידונה השאלה האם משיח צריך להיות מזרע [[דוד המלך]] מזכרים או מנקבות; [[יעמוד מלך מבית דוד#בן אחר בן|באחרונים משמע]] שמוכרח שיהי' דווקא בן אחר בן{{הערה|[http://jedwabny.narod.ru/letters/Hebrew/Kanevsky1.html ליקוט בעניין] במכתבי שואל לר' [[חיים קנייבסקי]].}}; אמנם ישנם חולקים וסוברים שאפשר ויהי' מנקיבות{{הערה|בארוכה ראה קובץ הערות התמימים ואנ"ש הנ"ל.}}.<br />
<br />
;מזרע שלמה<br />
{{ערך מורחב|ערך=יעמוד מלך מבית דוד#משיח מזרע שלמה}}<br />
<br />
[[הרמב"ם]] כותב{{הערה|פירוש המשניות הקדמה לפ' חלק, [[אגרת תימן]] פ"ג, [[ספר המצוות]] מצווה ל"ת שס"ב, ועוד.}} שמשיח מוכרח להיות מזרע דוד ומזרע שלמה; הוא מתבסס עה"פ{{הערה|ש"ב, פ"ז, פס' י"ב.}} (בנוגע לשלמה): "וכוננתי את כס מלכותו עד עולם".<br />
<br />
בשאלה זו ישנה גם-כן פולמוס רחב{{הערה|ראה באריכות קובץ הערות הנ"ל, ובס' שערי ישיבה ח"ה.}}. לשיטת הסובר שמשיח הינו דווקא בן אחרי בן, פשוט שמשיח הוא גם מזרע שלמה, דהרי לא נשתייר מבניו הזכרים ד[[דוד]] אלא [[יואש]] - שהוא מזרע שלמה{{הערה|[[ימות המשיח בהלכה]] במקומו.}}, לשיטה שמשיח יכול להיות גם מנקיבות הרי מוכרח שמשיח אינו מזרע שלמה.<br />
<br />
מדברי הרבי מלך המשיח{{הערה|לקו"ש חכ"ה עמ' 112, ובשיחת פ' אמור ה'תנש"א}} משמע שלמסקנה משיח מוכרח להיות (גם) מזרע [[שלמה]].<br />
<br />
===ענווה===<br />
אחת המעלות הבולטות במלך המשיח היא ה[[ענווה]]; למרות שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד [[תורה]] עם האבות ו[[משה רבינו]] ע"ה, עם כל זה יהיה בתכלית הענוה וה[[ביטול]] ללמוד גם עם אנשים פשוטים{{הערה|ע"פ [[היום יום]] ל[[תבנית:היום יום/א' מנחם-אב|א' אב]], ועוד.}}.<br />
<br />
==לידתו==<br />
במהלך חורבן [[בית המקדש]] ב[[תשעה באב]], נולד הצדיק הראשון בעל הפוטנציאל המשיחי{{הערה|אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.}}, זמן עיבורו החל ב[[עשרה בטבת]]{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"א עמ' 230.}}. אמנם, אין הכוונה דווקא ללידה כפשוטה, אלא למצב בו מוכן המשיח ל[[התגלות]], ולגאול את [[יהודים|עם ישראל]]{{הערה|שם ח"ב עמ' 744 הערה 93; וראה ב'[[דבר מלכות]]' ל[[פרשת ואתחנן]] הע' 93}}.<br />
<br />
==משיח בזמן הגלות==<br />
===משיח בכל דור===<br />
::'''לערך מורחב: [[משיח בכל דור]]'''<br />
<br />
בפירושו למגילת רות{{הערת שוליים|?.}} מציין רבי עובדיה מברטנורא ש: "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל". ובשו"ת [[חתם סופר]]{{הערת שוליים|חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: "ומיום שחרב [[בית המקדש]] מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו". ב'פרי צדיק' לרבי צדוק הכהן מלובלין{{הערת שוליים|פרשת דברים, אות י"ג.}} כתוב: "בכל דור יש נפש אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי". <br />
<br />
בכל דור הי' משוער בקרב אנשי הדור מיהו הראוי להיות משיח של דורם - כך כותב ה[['שדי חמד']]{{הערה|פאת השדה, מערכת הא' כלל ע'.}}. הרבי מבאר{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"ב עמ' 470.}} ש[[נשיא הדור]] (הנשיא של תורת החסידות{{הערה|סה"ש תשנ"ב ח"ב עמ' 472.}}) הוא המשיח שבדור.<br />
<br />
בדורנו, מאמינים חסידי חב"ד כי הראוי להיות משיח, הוא [[הרבי מליובאוויטש]]. אמונה זו, מסתמכת בין השאר על מספר התבטאויות של [[הרבי]] בעצמו, כשאחד מהם הוא הקביעה, כי המשיח הוא ממלא מקומו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|שיחו"ק - תשנ"ב, ח"א עמ' 318, משיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב.}}, עוד הוסיף הרבי, כי בדורנו, הראוי להיות משיח הוא "נשיא דורנו"{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/person/2642.html ובדורנו - נשיא דורנו], צילום כתי"ק באתר 'הגאולה'.}}.<br />
<br />
===הנהגה מלכותית===<br />
[[הרמב"ם]] בתיאור סימני המשיח עוד בזמן הגלות כותב "יעמוד מלך מבית דוד", ובהכרח דבריו אלו אינם מתייחסים למלך במשמעות הפשוטה אלא לאדם המתנהג כמלך בזמן ה[[גלות]]. כפי שבנוגע לבר כוכבא מכנה אותו הרמב"ם "בן כוזיבא המלך" למרות שלא היה לו דין של מלך{{הערה|(ע"פ) הוספת כ"ק אדמו"ר מה"מ בתי"ק עלי שיחת ש"פ תזו"מ, ו' אייר תנש"א.}}.<br />
<br />
===פעולותיו===<br />
<br />
בזמן הגלות פועל מלך המשיח מעין והתחלת פעולותיו בזמן ה[[גאולה]].<br />
<br />
*על כל העמים - משפטים נ"ב.<br />
<br />
*'בונה [[מקדש]] במקומו{{הערה|רמב"ם, בסימני [[משיח וודאי]].}}' - כהכנה והתחלה לבניין והתגלות [[בית המקדש השלישי]] על ידו, בונה מלך המשיח את [[מקדש מעט]] העיקרי שבדורו, שהוא מעין [[בית המקדש]], ואף יתחבר אליו בעתיד; [[770]]{{הערה|נתבאר בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] הערה 35, וראה שם הערה 37.}}.<br />
<br />
===מקום שהותו===<br />
בהיותו ב[[גלות]], נמצא [[מלך המשיח]] ב[[פתחה של רומי]]{{הערת שוליים|מס' סנהדרין?.}}, שם הוא ממתין לגאול את ישראל.<br />
<br />
==חיים נצחיים==<br />
::'''לערך מורחב: [[חיים נצחיים במלך המשיח]]'''<br />
<br />
ל[[מלך המשיח]] יש [[חיים נצחיים]], הרמב"ן{{הערה|כתבי [[הרמב"ן]] ח"א עמ' שכ"ה.}} כותב כי הוא יאריך ימים "לעדי עולם", "לעולם לא ימות"{{הערה|ברכת שמואל עה"ת, [[חומש בראשית]], פ"ב פ' סט"ז.}}, ואף "לא יטעום טעם מיתה"{{הערה|אוצר ה[[מדרש]]ים (אייזנשטיין), ב, י'.}}, כיוון ש"הקדוש ברוך הוא משקהו כוס סם של חיים"{{הערה|מדרש "אותיות ד[[רבי עקיבא]]" ח"א ד"ה 'דבר אחר'.}}.<br />
<br />
בתורת מוסברת הסיבה לחייו הנציים, כיוון שחיי [[משיח בן דוד]] מגיעים מ"[[אין סוף]]", לעומת חיי [[משיח בן יוסף]], שאינם נצחיים{{הערה|[[תורת חיים]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], [[פרשת ויחי]] דף ק"ו}}, ו[[דוד מלכא משיחא]], שחייו שאולים מ[[אדם הראשון]]{{הערה|ומה שנאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים" אין הכוונה על [[דוד המלך]] כי אם על נינו, מלך המשיח. [[מאמרי אדמו"ר הזקן]] - [[נביאים]], [[ד"ה]] "לםרבה המשרה ושלום אין קץ".}}.<br />
<br />
בתלמוד{{הערה|[[מסכת סוכה]], נ"ב.).}} מובא שלפני גילוי [[משיח בן דוד]] שואלו [[הקדוש ברוך הוא]]: "מה אתה מבקש?", והוא עונה: "איני מבקש ממך אלא חיים", עונה לו הקב"ה: "חייך נצחיים", שכבר התנבא עליך סבך, [[דוד המלך]] {{הערה|[[תהילים]], כ"א, ה'}}: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימי עולם ועד".<br />
<br />
==המשיח בהלכה==<br />
{{ערך מורחב|ערך=בחזקת משיח}}<br />
הרמב"ם מבדיל בין שני שלבים בהופעתו של המשיח: בתחילה יהיו בו סימניים ראשוניים למשיחיותו, התאמתו לנתונים הבסיסיים הנדרשים ממנו וכן הצלחה חלקית בתפקידו, ואז ייחשב "בחזקת משיח". מצב זה עודנו הפיך, רק לאחר מכן, עם השלמת תפקידיו, יתברר כי הוא "משיח בוודאי".<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' - הרי זה [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]"|מקור=[[רמב"ם]], [[הי"ד החזקה]], [[הלכות מלך המשיח]], פי"א ה"ד|מרכאות=כן}}.<br />
<br />
==התגלותו==<br />
<br />
התגלותו של מלך המשיח, צפויה בכל יום ויום. כשמיד עם הגיעו יפתח מלך המשיח ב'שלום'{{הערה|תוי"ט בסוף [[מסכת עוקצין]]}}, וכל [[עם ישראל]] יבוא ויאמר לו 'שלום עליכם'.<br />
<br />
==מעשיו של מלך המשיח==<br />
<br />
עם גילויו של [[מלך המשיח]], הוא יעשה [[התוועדות]] לכל השבים ב[[קיבוץ גלויות]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חכ"ג עמ' 241.}}. <br />
<br />
בנוסף לכך, מלך המשיח יאמר שירה לפני [[הקדוש ברוך הוא]]{{הערה|מדרש תהילים.}}, יוריד את ה[[מן]] ויעלה את ה[[מים]] מה[[באר]] - כמו [[משה רבינו]], הגואל הראשון{{הערה|קהלת רבה, א, ט, א.}}.<br />
<br />
משיח ילמד תורה עם כל [[עם ישראל]]{{הערה|ראה רמב"ם סוף הל' מלכים, [[היום יום]] א' [[מנחם אב]], ועוד.}}; הלימוד יהי' באופן של [[ראיה]], הוא יראה להם את מהות ה[[תורה]], ועל-ידי כך יוכל ללמוד את כולם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/13/139&search=%d7%9e%d7%9c%d7%9a+%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97 תו"מ חט"ז עמ' 139].}}. אך פעולה זו אינה עיקר עניינו{{הערה|אלא עניין ה[[מלכות]]. [[שיחה|שיחת]] [[שבת בראשית]] [[תשמ"ב]], התוועדויות ח"ב עמ' 292.}}.<br />
<br />
==משיח מהחיים או מהמתים==<br />
הגמרא{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=98b&format=text סנהדרין צח, ב.]}}: מסתפקת האם המשיח הינו מהחיים בדווקא או מאותם [[צדיקים]] שבמיתתם קרויים חיים.<br />
<br />
:::"אמר [[רב]], אי מן [[חי|חייא]] הוא כגון [[רבינו הקדוש]], אי מן [[מת|מתיא]] הוא כגון דניאל איש חמודות".<br />
<br />
מגמרא זו רואים לכאורה כי אכן ה[[אמוראים]] עצמם הסתפקו האם המשיח הינו מה[[צדיקים]] החיים ב[[עולם]] בזמן ביאתו, או מהצדיקים שנסתלקו מהעולם כבר לפני ביאתו, ויקום לתחיה כדי לגאול את עם ישראל.<br />
<br />
גם בפירושו של [[רש"י]] הוא מפרש שני פירושים האם מדובר בקביעה חד משמעית כי אם מהחיים בהכרח שמדובר ב[[רבינו הקדוש]] ואם מהמתים בהכרח שמדובר בדניאל, ולפי פירושו השני הוא מפרש כי מדובר בדוגמא בלבד, ומדובר באנשים כדוגמת [[רבינו הקדוש]] ודניאל איש חמודות, שמלכו על ישראל במקצת, רבי הקדוש ב[[נשיאות]] ודניאל במינוי שקיבל על ידי נבוכדנצר, וכן מדובר באנשים שסבלו [[יסורים]]. אם כי לשונו של רש"י הוא "ואם '''היה''' מאותן שמתו כבר היה דניאל", ולכן יש האומרים שהכוונה היא לפי המאן דאמר שאין משיח לישראל שכבא אכלוהו בימי [[חזקיה]], מאמר שאינו נפסק להלכה ככל וכלל.<br />
ישנם ראיות כי מלך המשיח יבוא משמים, מכיון שהגמרא {{הערת שוליים|1=[[עירובין]] מג, א.}} תולה את ביאתו של מלך המשיח בשבת אם יש תחומין למעלה מעשרה טפחים. <br />
אולם להלכה, כפי משמעות דברי הרמב"ם{{הערת שוליים|1=פי"א מהלכות מלכים.}} אין מקום למשיח מן המתים כיון שמדובר במלך שיעשה פעולות הכנה עוד בזמן הגלות, לפני שיגאל את עם ישראל.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*'''[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=864 האם משיח יכול לבוא מן המתים?]''' - הרב [[גרשון אבצן]], [[חב"ד אינפו]]<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
{{ערך חסר}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מלך המשיח|*]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=121354מלך המשיח2012-05-06T04:22:58Z<p>Shneor: הגהה.</p>
<hr />
<div>'''מלך המשיח''' הוא צדיק מבית דוד, שנבחר על ידי [[הקב"ה]] להביא את העולם לתכליתו ושלימותו ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה. כחלק מתהליך זה עליו לכוף (בדרכי נועם) את עם ישראל ללכת בדרך התורה והמצוות, להלחם למען קיום רצון הבורא בעולם בכלל, לבנות את בית המקדש ולאסוף את היהודים מכל העולם ולהביאם לארץ ישראל.<br />
<br />
[[חסיד]]י [[חב"ד]] כמו [[יהודי]]ם רבים מאמינים כי מלך המשיח הוא [[כ"ק אדמו"ר שליט"א|הרבי מליובאוויטש]], בקיץ תשנ"א יצא פסק דין עליו חתומים רבנים ומורי הוראה הקובע כי [[גדרו ההלכתי של הרבי כמלך המשיח|הרבי נמצא מתאים]] להגדרה ההלכתית של [[בחזקת משיח|חזקת משיח]] ברמב"ם. במשך השנים הגיע מספר הרבנים החתומים עליו ללמעלה משלוש מאות.<br />
<br />
==מקור המונח משיח==<br />
<br />
המילה "משיח" מקורה מן השורש מ.ש.ח, שמשמעותו משיחת אדם ב[[שמן המשחה]], כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"א עמ' 201.}}. כך נקרא ב[[תורה]]<ref>ויקרא פרק ד, ג</ref> [[כהן גדול|הכהן הגדול]] "הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ", מפני שהוא "הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"<ref>במדבר פרק לה, כה</ref>. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו [[שאול]], [[דוד]] ו[[שלמה]], ולפיכך דוד מכנה את שאול "מְשִׁיחַ ה'"<ref>שמואל א כד,ו</ref>, ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות "משיח". בהשאלה, נאמר הכינוי "משיח" גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו [[כורש]] מלך [[ממלכת פרס|פרס]]<ref>ישעיהו פרק מה, א</ref>: "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ", כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את [[בית המקדש השני]]<ref>כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד".</ref>. גם הנביא ישעיהו עצמו "נמשח" במובן זה<ref>ישעיהו סא,א</ref>.<br />
ה[[אברבנאל]] מוסיף כי משיח [[ראשי תיבות]]: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח{{הערה|[[דון יצחק אברבנאל]] בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.}}.<br />
[[אדמו"ר הזקן]] אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]] עמ' 110.}}.<br />
<br />
==שמותיו==<br />
שמו של משיח נברא קודם [[:קטגוריה:בריאת העולם|בריאת העולם]]{{הערה|[[פרקי דרבי אליעזר]] פרק ג'.}}, "וסימנך: בראשי"ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון{{הערה|[[אגרא דכלא]], צירופי בראשית.}}". המדרש{{הערה|מדרש חסירות ויתירות, בראשית, י"ד.}} מספר כי הוא נקרא בשם לפני שנולד, ובמקום אחר{{הערה|מדרש שלושה וארבעה, א' מ"ח.}} כתוב ששמו יתחדש לעתיד לבוא. עוד מובא{{הערה|ילקוט הראובני בראשית א' ב'.}}, כי שמו חקוק על אבן יקרה שנמצאת על-גבי ה[[מזבח]] ועל [[אבן השתייה]].<br />
<br />
במקורות מופיעים שמות וכינויים נוספים ל[[משיח]]{{הערה|חלקם נתבאר בס' [[נצח ישראל]] ל[[המהר"ל]].}}: בר נפלי, חיורא דבית רבי, חנינא, ינון, שילה, אבי עד{{הערה|[[הרמב"ם]] ב[[אגרת תימן]].}}, אליהו, אפריים, גיבור, דוד, זורבבל, חיים, חליא, יוסף, ילד, יצחק, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, ינון, חנינא, שילה, יוסף יצחק{{הערה|"ואנן (חסידים) נעני' אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". (שיחת ש"פ תזו"מ [[תנש"א]] הערה 67).}}, מנחם{{הערה|פ"י דסנהדרין. בדפוסים של [[תלמוד בבלי]] שבידנו מופיע השם "(מנחם) בן חזקיה", אבל במקומות אחרים (ירושלמי, ואיכ"ר שנסמנו להלן) מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס (דבר מלכות לפרשת תזו"מ שוה"ג להע' 67)}} מענדל{{הערה|"מנחם מענדל, '''שמו של משיח צדקנו וכינוי השם'''" - ספה"ש תנש"א ח"א עמ' 14.}}.<br />
<br />
==מעלותיו של המשיח==<br />
===נשמתו===<br />
נשמתו של משיח{{הערת שוליים|ראה גם ב[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]], משיחת [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ו]], אות ה' ואילך.}}, היא [[נשמה כללית]], ש[[ניצוץ משיח|ניצוץ]] ממנה קיים אצל כל [[יהודי]]. נשמת משיח בשפת ה[[קבלה]] היא בחינת [[יחידה]] (הנעלית מבין חמש הדרגות שבכל נשמה) הכללית של [[עם ישראל]]{{הערה|רמ"ז לזח"ב מ, ב.}}, הכוללת ממילא את כל [[נשמות ישראל]] - מצד בחינת 'יחידה' שבנשמתו של כל יהודי.<br />
ובכח זה, יש לו את היכולת לגאול את כל [[עם ישראל]]{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 522.}}.<br />
<br />
עוד מובא{{הערה|ר' [[הלל מפאריטש]], [[פלח הרימון]] על [[חומש ויקרא]] דף תק"ה.}} כי בנשמת [[משיח]] מאירה בחינתו של [[אדם הראשון]] קודם שחטא ב[[חטא עץ הדעת]], וב[[גאולה]] תאיר הארה רוחנית זו לכל [[יהודי]].<br />
<br />
===דרגתו===<br />
<br />
מלך המשיח מרומם מ[[אברהם אבינו]], מנושא מ[[משה רבינו]] וגבוה מ[[מלאכי השרת]]{{הערה|מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא}}.<br />
<br />
===הלב של עם ישראל===<br />
<br />
מלך המשיח - ככל מלך, הוא הלב של כל עם ישראל{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פ"ג ה"ו}}, שבלעדיו לא ייתכן קיומו של [[עם ישראל]], "המציאות דכל ישראל תלוי' במציאותו של מלך המשיח"{{הערה|לשון קדשו של הרבי מלך המשיח, [[התוועדויות]] [[תשמ"ו]] ח"ג עמ' 191}}, ואם הוא לא קיים בעולמנו החומרי, הרי ח"ו אין קיום לעם ישראל.<br />
<br />
===יחוסו===<br />
::'''ערך מורחב: [[יעמוד מלך מבית דוד#מיוחס לבית דוד|מגילת היוחסין של מלך המשיח עד לדוד המלך]]'''<br />
<br />
למלך המשיח יחוס מכובד{{הערה|[[ילקוט מעם לועז]], [[תהילים]], ח"א, עמ' רע"ג.}}, הוא מזרע [[יהודה]]{{הערה|ילקוט שמעוני, ויחי, מ"ט, ק"ס.}} ו[[תמר]]{{הערה|בראשית רבה, פ"ה, א.}}, [[מנשה]]{{הערה|במדבר רבה, י"ד, א'}} ו[[דן]]{{הערה|ילקוט שם.}}, הוא צאצא ישיר ל[[נחשון בן עמינדב]], ל[[רות]], אשת נינו, ולעמה מואב{{הערה|במדב"ר שם, נצח ישראל פל"ב, [[מסכת סנהדרין]], צ"ג, ב'.}}, [[דוד]]{{הערה|רמב:ם הלכות מלך המשיח פי"א.}} ו[[שלמה המלך]]{{הערה|ע"פ פירוש המשניות לפ' חלק, אלא שיחוסו לשלמה אינו מוכרח - עיין בארוכה קובץ הערות התמימים ואנ"ש, [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], [[אדר]] [[תשס"ג]] - ברשימתו של ה[[תמימים]] מנחם מענדל פלדמן.}}, ו[[זורבבל בן שאלתיאל]]{{הערה|מצו"ד, חגי, כב, כ"ג.}}.<br />
<br />
[כיוון שמשיח מזרע דוד ושלמה, יהיו אצלו שתי העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום.]<br />
<br />
;מזכרים או מנקבות<br />
<br />
בספרות התורנית נידונה השאלה האם משיח צריך להיות מזרע [[דוד המלך]] מזכרים או מנקבות; [[יעמוד מלך מבית דוד#בן אחר בן|באחרונים משמע]] שמוכרח שיהי' דווקא בן אחר בן{{הערה|[http://jedwabny.narod.ru/letters/Hebrew/Kanevsky1.html ליקוט בעניין] במכתבי שואל לר' [[חיים קנייבסקי]].}}; אמנם ישנם חולקים וסוברים שאפשר ויהי' מנקיבות{{הערה|בארוכה ראה קובץ הערות התמימים ואנ"ש הנ"ל.}}.<br />
<br />
;מזרע שלמה<br />
{{ערך מורחב|ערך=יעמוד מלך מבית דוד#משיח מזרע שלמה}}<br />
<br />
[[הרמב"ם]] כותב{{הערה|פירוש המשניות הקדמה לפ' חלק, [[אגרת תימן]] פ"ג, [[ספר המצוות]] מצווה ל"ת שס"ב, ועוד.}} שמשיח מוכרח להיות מזרע דוד ומזרע שלמה; הוא מתבסס עה"פ{{הערה|ש"ב, פ"ז, פס' י"ב.}} (בנוגע לשלמה): "וכוננתי את כס מלכותו עד עולם".<br />
<br />
בשאלה זו ישנה גם-כן פולמוס רחב{{הערה|ראה באריכות קובץ הערות הנ"ל, ובס' שערי ישיבה ח"ה.}}. לשיטת הסובר שמשיח הינו דווקא בן אחרי בן, פשוט שמשיח הוא גם מזרע שלמה, דהרי לא נשתייר מבניו הזכרים ד[[דוד]] אלא [[יואש]] - שהוא מזרע שלמה{{הערה|[[ימות המשיח בהלכה]] במקומו.}}, לשיטה שמשיח יכול להיות גם מנקיבות הרי מוכרח שמשיח אינו מזרע שלמה.<br />
<br />
מדברי הרבי מלך המשיח{{הערה|לקו"ש חכ"ה עמ' 112, ובשיחת פ' אמור ה'תנש"א}} משמע שלמסקנה משיח מוכרח להיות (גם) מזרע [[שלמה]].<br />
<br />
===ענווה===<br />
אחת המעלות הבולטות במלך המשיח היא ה[[ענווה]]; למרות שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד [[תורה]] עם האבות ו[[משה רבינו]] ע"ה, עם כל זה יהיה בתכלית הענוה וה[[ביטול]] ללמוד גם עם אנשים פשוטים{{הערה|ע"פ [[היום יום]] ל[[תבנית:היום יום/א' מנחם-אב|א' אב]], ועוד.}}.<br />
<br />
==לידתו==<br />
במהלך חורבן [[בית המקדש]] ב[[תשעה באב]], נולד הצדיק הראשון בעל הפוטנציאל המשיחי{{הערה|אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.}}, זמן עיבורו החל ב[[עשרה בטבת]]{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"א עמ' 230.}}. אמנם, אין הכוונה דווקא ללידה כפשוטה, אלא למצב בו מוכן המשיח ל[[התגלות]], ולגאול את [[יהודים|עם ישראל]]{{הערה|שם ח"ב עמ' 744 הערה 93; וראה ב'[[דבר מלכות]]' ל[[פרשת ואתחנן]] הע' 93}}.<br />
<br />
==משיח בכל דור==<br />
::'''לערך מורחב: [[משיח בכל דור]]'''<br />
<br />
בפירושו למגילת רות{{הערת שוליים|?.}} מציין רבי עובדיה מברטנורא ש: "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל". ובשו"ת [[חתם סופר]]{{הערת שוליים|חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: "ומיום שחרב [[בית המקדש]] מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו". ב'פרי צדיק' לרבי צדוק הכהן מלובלין{{הערת שוליים|פרשת דברים, אות י"ג.}} כתוב: "בכל דור יש נפש אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי". <br />
<br />
בכל דור הי' משוער בקרב אנשי הדור מיהו הראוי להיות משיח של דורם - כך כותב ה[['שדי חמד']]{{הערה|פאת השדה, מערכת הא' כלל ע'.}}. הרבי מבאר{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"ב עמ' 470.}} ש[[נשיא הדור]] (הנשיא של תורת החסידות{{הערה|סה"ש תשנ"ב ח"ב עמ' 472.}}) הוא המשיח שבדור.<br />
<br />
בדורנו, מאמינים חסידי חב"ד כי הראוי להיות משיח, הוא [[הרבי מליובאוויטש]]. אמונה זו, מסתמכת בין השאר על מספר התבטאויות של [[הרבי]] בעצמו, כשאחד מהם הוא הקביעה, כי המשיח הוא ממלא מקומו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|שיחו"ק - תשנ"ב, ח"א עמ' 318, משיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב.}}, עוד הוסיף הרבי, כי בדורנו, הראוי להיות משיח הוא "נשיא דורנו"{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/person/2642.html ובדורנו - נשיא דורנו], צילום כתי"ק באתר 'הגאולה'.}}.<br />
<br />
==מלוכתו בזמן הגלות==<br />
[[הרמב"ם]] כותב "יעמוד מלך מבית דוד", ובהכרח דבריו אלו אינם מתייחסים למלך במשמעות הפשוטה אלא לאדם המתנהג כמלך בזמן ה[[גלות]]. כפי שבנוגע לבר כוכבא מכנה אותו הרמב"ם "בן כוזיבא המלך" למרות שלא היה לו דין של מלך{{הערה|(ע"פ) הוספת כ"ק אדמו"ר מה"מ בתי"ק עלי שיחת ש"פ תזו"מ, ו' אייר תנש"א.}}.<br />
<br />
==חיים נצחיים==<br />
::'''לערך מורחב: [[חיים נצחיים במלך המשיח]]'''<br />
<br />
ל[[מלך המשיח]] יש [[חיים נצחיים]], הרמב"ן{{הערה|כתבי [[הרמב"ן]] ח"א עמ' שכ"ה.}} כותב כי הוא יאריך ימים "לעדי עולם", "לעולם לא ימות"{{הערה|ברכת שמואל עה"ת, [[חומש בראשית]], פ"ב פ' סט"ז.}}, ואף "לא יטעום טעם מיתה"{{הערה|אוצר ה[[מדרש]]ים (אייזנשטיין), ב, י'.}}, כיוון ש"הקדוש ברוך הוא משקהו כוס סם של חיים"{{הערה|מדרש "אותיות ד[[רבי עקיבא]]" ח"א ד"ה 'דבר אחר'.}}.<br />
<br />
בתורת מוסברת הסיבה לחייו הנציים, כיוון שחיי [[משיח בן דוד]] מגיעים מ"[[אין סוף]]", לעומת חיי [[משיח בן יוסף]], שאינם נצחיים{{הערה|[[תורת חיים]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], [[פרשת ויחי]] דף ק"ו}}, ו[[דוד מלכא משיחא]], שחייו שאולים מ[[אדם הראשון]]{{הערה|ומה שנאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים" אין הכוונה על [[דוד המלך]] כי אם על נינו, מלך המשיח. [[מאמרי אדמו"ר הזקן]] - [[נביאים]], [[ד"ה]] "לםרבה המשרה ושלום אין קץ".}}.<br />
<br />
בתלמוד{{הערה|[[מסכת סוכה]], נ"ב.).}} מובא שלפני גילוי [[משיח בן דוד]] שואלו [[הקדוש ברוך הוא]]: "מה אתה מבקש?", והוא עונה: "איני מבקש ממך אלא חיים", עונה לו הקב"ה: "חייך נצחיים", שכבר התנבא עליך סבך, [[דוד המלך]] {{הערה|[[תהילים]], כ"א, ה'}}: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימי עולם ועד".<br />
<br />
==פעולותיו של מלך המשיח בזמן הגלות==<br />
<br />
בזמן הגלות פועל מלך המשיח מעין והתחלת פעולותיו בזמן ה[[גאולה]].<br />
<br />
#על כל העמים - משפטים נ"ב.<br />
<br />
#'בונה [[מקדש]] במקומו{{הערה|רמב"ם, בסימני [[משיח וודאי]].}}' - כהכנה והתחלה לבניין והתגלות [[בית המקדש השלישי]] על ידו, בונה מלך המשיח את [[מקדש מעט]] העיקרי שבדורו, שהוא מעין [[בית המקדש]], ואף יתחבר אליו בעתיד; [[770]]{{הערה|נתבאר בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] הערה 35, וראה שם הערה 37.}}.<br />
<br />
=='בחזקת משיח'==<br />
{{ערך מורחב|ערך=בחזקת משיח}}<br />
הרמב"ם מבדיל בין שני שלבים בהופעתו של המשיח: בתחילה יהיו בו סימניים ראשוניים למשיחיותו, התאמתו לנתונים הבסיסיים הנדרשים ממנו וכן הצלחה חלקית בתפקידו, ואז ייחשב "בחזקת משיח". מצב זה עודנו הפיך, רק לאחר מכן, עם השלמת תפקידיו, יתברר כי הוא "משיח בוודאי".<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' - הרי זה [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]"|מקור=[[רמב"ם]], [[הי"ד החזקה]], [[הלכות מלך המשיח]], פי"א ה"ד|מרכאות=כן}}.<br />
<br />
==התגלותו==<br />
<br />
התגלותו של מלך המשיח, צפויה בכל יום ויום. כשמיד עם הגיעו יפתח מלך המשיח ב'שלום'{{הערה|תוי"ט בסוף [[מסכת עוקצין]]}}, וכל [[עם ישראל]] יבוא ויאמר לו 'שלום עליכם'.<br />
<br />
==מעשיו של מלך המשיח==<br />
<br />
עם גילויו של [[מלך המשיח]], הוא יעשה [[התוועדות]] לכל השבים ב[[קיבוץ גלויות]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חכ"ג עמ' 241.}}. <br />
<br />
בנוסף לכך, מלך המשיח יאמר שירה לפני [[הקדוש ברוך הוא]]{{הערה|מדרש תהילים.}}, יוריד את ה[[מן]] ויעלה את ה[[מים]] מה[[באר]] - כמו [[משה רבינו]], הגואל הראשון{{הערה|קהלת רבה, א, ט, א.}}.<br />
<br />
משיח ילמד תורה עם כל [[עם ישראל]]{{הערה|ראה רמב"ם סוף הל' מלכים, [[היום יום]] א' [[מנחם אב]], ועוד.}}; הלימוד יהי' באופן של [[ראיה]], הוא יראה להם את מהות ה[[תורה]], ועל-ידי כך יוכל ללמוד את כולם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/13/139&search=%d7%9e%d7%9c%d7%9a+%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97 תו"מ חט"ז עמ' 139].}}. אך פעולה זו אינה עיקר עניינו{{הערה|אלא עניין ה[[מלכות]]. [[שיחה|שיחת]] [[שבת בראשית]] [[תשמ"ב]], התוועדויות ח"ב עמ' 292.}}.<br />
<br />
==משיח מהחיים או מהמתים==<br />
הגמרא{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=98b&format=text סנהדרין צח, ב.]}}: מסתפקת האם המשיח הינו מהחיים בדווקא או מאותם [[צדיקים]] שבמיתתם קרויים חיים.<br />
<br />
:::"אמר [[רב]], אי מן [[חי|חייא]] הוא כגון [[רבינו הקדוש]], אי מן [[מת|מתיא]] הוא כגון דניאל איש חמודות".<br />
<br />
מגמרא זו רואים לכאורה כי אכן ה[[אמוראים]] עצמם הסתפקו האם המשיח הינו מה[[צדיקים]] החיים ב[[עולם]] בזמן ביאתו, או מהצדיקים שנסתלקו מהעולם כבר לפני ביאתו, ויקום לתחיה כדי לגאול את עם ישראל.<br />
<br />
גם בפירושו של [[רש"י]] הוא מפרש שני פירושים האם מדובר בקביעה חד משמעית כי אם מהחיים בהכרח שמדובר ב[[רבינו הקדוש]] ואם מהמתים בהכרח שמדובר בדניאל, ולפי פירושו השני הוא מפרש כי מדובר בדוגמא בלבד, ומדובר באנשים כדוגמת [[רבינו הקדוש]] ודניאל איש חמודות, שמלכו על ישראל במקצת, רבי הקדוש ב[[נשיאות]] ודניאל במינוי שקיבל על ידי נבוכדנצר, וכן מדובר באנשים שסבלו [[יסורים]]. אם כי לשונו של רש"י הוא "ואם '''היה''' מאותן שמתו כבר היה דניאל", ולכן יש האומרים שהכוונה היא לפי המאן דאמר שאין משיח לישראל שכבא אכלוהו בימי [[חזקיה]], מאמר שאינו נפסק להלכה ככל וכלל.<br />
ישנם ראיות כי מלך המשיח יבוא משמים, מכיון שהגמרא {{הערת שוליים|1=[[עירובין]] מג, א.}} תולה את ביאתו של מלך המשיח בשבת אם יש תחומין למעלה מעשרה טפחים. <br />
אולם להלכה, כפי משמעות דברי הרמב"ם{{הערת שוליים|1=פי"א מהלכות מלכים.}} אין מקום למשיח מן המתים כיון שמדובר במלך שיעשה פעולות הכנה עוד בזמן הגלות, לפני שיגאל את עם ישראל.<br />
<br />
==מקום שהותו קודם הגאולה==<br />
בהיותו ב[[גלות]], נמצא [[מלך המשיח]] ב[[פתחה של רומי]]{{הערת שוליים|מס' סנהדרין?.}}, שם הוא ממתין לגאול את ישראל.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*'''[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=864 האם משיח יכול לבוא מן המתים?]''' - הרב [[גרשון אבצן]], [[חב"ד אינפו]]<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
{{ערך חסר}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מלך המשיח|*]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=121353מלך המשיח2012-05-06T04:19:02Z<p>Shneor: עריכה. הגהה.</p>
<hr />
<div>'''מלך המשיח''' הוא צדיק מבית דוד, שנבחר על ידי [[הקב"ה]] להביא את העולם לתכליתו ושלימותו ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה. כחלק מתהליך זה עליו לכוף (בדרכי נועם) את עם ישראל ללכת בדרך התורה והמצוות, להלחם למען קיום רצון הבורא בעולם בכלל, לבנות את בית המקדש ולאסוף את היהודים מכל העולם ולהביאם לארץ ישראל.<br />
<br />
[[חסיד]]י [[חב"ד]] כמו [[יהודי]]ם רבים מאמינים כי מלך המשיח הוא [[כ"ק אדמו"ר שליט"א|הרבי מליובאוויטש]], בקיץ תשנ"א יצא פסק דין עליו חתומים רבנים ומורי הוראה הקובע כי [[הרבי כמשיח|הרבי נמצא מתאים]] להגדרה ההלכתית של [[בחזקת משיח|חזקת משיח]] ברמב"ם. במשך השנים הגיע מספר הרבנים החתומים עליו ללמעלה משלוש מאות.<br />
<br />
==מקור המונח משיח==<br />
<br />
המילה "משיח" מקורה מן השורש מ.ש.ח, שמשמעותו משיחת אדם ב[[שמן המשחה]], כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"א עמ' 201.}}. כך נקרא ב[[תורה]]<ref>ויקרא פרק ד, ג</ref> [[כהן גדול|הכהן הגדול]] "הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ", מפני שהוא "הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"<ref>במדבר פרק לה, כה</ref>. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו [[שאול]], [[דוד]] ו[[שלמה]], ולפיכך דוד מכנה את שאול "מְשִׁיחַ ה'"<ref>שמואל א כד,ו</ref>, ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות "משיח". בהשאלה, נאמר הכינוי "משיח" גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו [[כורש]] מלך [[ממלכת פרס|פרס]]<ref>ישעיהו פרק מה, א</ref>: "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ", כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את [[בית המקדש השני]]<ref>כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד".</ref>. גם הנביא ישעיהו עצמו "נמשח" במובן זה<ref>ישעיהו סא,א</ref>.<br />
ה[[אברבנאל]] מוסיף כי משיח [[ראשי תיבות]]: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח{{הערה|[[דון יצחק אברבנאל]] בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.}}.<br />
[[אדמו"ר הזקן]] אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]] עמ' 110.}}.<br />
<br />
==שמותיו==<br />
שמו של משיח נברא קודם [[:קטגוריה:בריאת העולם|בריאת העולם]]{{הערה|[[פרקי דרבי אליעזר]] פרק ג'.}}, "וסימנך: בראשי"ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון{{הערה|[[אגרא דכלא]], צירופי בראשית.}}". המדרש{{הערה|מדרש חסירות ויתירות, בראשית, י"ד.}} מספר כי הוא נקרא בשם לפני שנולד, ובמקום אחר{{הערה|מדרש שלושה וארבעה, א' מ"ח.}} כתוב ששמו יתחדש לעתיד לבוא. עוד מובא{{הערה|ילקוט הראובני בראשית א' ב'.}}, כי שמו חקוק על אבן יקרה שנמצאת על-גבי ה[[מזבח]] ועל [[אבן השתייה]].<br />
<br />
במקורות מופיעים שמות וכינויים נוספים ל[[משיח]]{{הערה|חלקם נתבאר בס' [[נצח ישראל]] ל[[המהר"ל]].}}: בר נפלי, חיורא דבית רבי, חנינא, ינון, שילה, אבי עד{{הערה|[[הרמב"ם]] ב[[אגרת תימן]].}}, אליהו, אפריים, גיבור, דוד, זורבבל, חיים, חליא, יוסף, ילד, יצחק, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, ינון, חנינא, שילה, יוסף יצחק{{הערה|"ואנן (חסידים) נעני' אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". (שיחת ש"פ תזו"מ [[תנש"א]] הערה 67).}}, מנחם{{הערה|פ"י דסנהדרין. בדפוסים של [[תלמוד בבלי]] שבידנו מופיע השם "(מנחם) בן חזקיה", אבל במקומות אחרים (ירושלמי, ואיכ"ר שנסמנו להלן) מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס (דבר מלכות לפרשת תזו"מ שוה"ג להע' 67)}} מענדל{{הערה|"מנחם מענדל, '''שמו של משיח צדקנו וכינוי השם'''" - ספה"ש תנש"א ח"א עמ' 14.}}.<br />
<br />
==מעלותיו של המשיח==<br />
===נשמתו===<br />
נשמתו של משיח{{הערת שוליים|ראה גם ב[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]], משיחת [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ו]], אות ה' ואילך.}}, היא [[נשמה כללית]], ש[[ניצוץ משיח|ניצוץ]] ממנה קיים אצל כל [[יהודי]]. נשמת משיח בשפת ה[[קבלה]] היא בחינת [[יחידה]] (הנעלית מבין חמש הדרגות שבכל נשמה) הכללית של [[עם ישראל]]{{הערה|רמ"ז לזח"ב מ, ב.}}, הכוללת ממילא את כל [[נשמות ישראל]] - מצד בחינת 'יחידה' שבנשמתו של כל יהודי.<br />
ובכח זה, יש לו את היכולת לגאול את כל [[עם ישראל]]{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 522.}}.<br />
<br />
עוד מובא{{הערה|ר' [[הלל מפאריטש]], [[פלח הרימון]] על [[חומש ויקרא]] דף תק"ה.}} כי בנשמת [[משיח]] מאירה בחינתו של [[אדם הראשון]] קודם שחטא ב[[חטא עץ הדעת]], וב[[גאולה]] תאיר הארה רוחנית זו לכל [[יהודי]].<br />
<br />
===דרגתו===<br />
<br />
מלך המשיח מרומם מ[[אברהם אבינו]], מנושא מ[[משה רבינו]] וגבוה מ[[מלאכי השרת]]{{הערה|מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא}}.<br />
<br />
===הלב של עם ישראל===<br />
<br />
מלך המשיח - ככל מלך, הוא הלב של כל עם ישראל{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פ"ג ה"ו}}, שבלעדיו לא ייתכן קיומו של [[עם ישראל]], "המציאות דכל ישראל תלוי' במציאותו של מלך המשיח"{{הערה|לשון קדשו של הרבי מלך המשיח, [[התוועדויות]] [[תשמ"ו]] ח"ג עמ' 191}}, ואם הוא לא קיים בעולמנו החומרי, הרי ח"ו אין קיום לעם ישראל.<br />
<br />
===יחוסו===<br />
::'''ערך מורחב: [[יעמוד מלך מבית דוד#מיוחס לבית דוד|מגילת היוחסין של מלך המשיח עד לדוד המלך]]'''<br />
<br />
למלך המשיח יחוס מכובד{{הערה|[[ילקוט מעם לועז]], [[תהילים]], ח"א, עמ' רע"ג.}}, הוא מזרע [[יהודה]]{{הערה|ילקוט שמעוני, ויחי, מ"ט, ק"ס.}} ו[[תמר]]{{הערה|בראשית רבה, פ"ה, א.}}, [[מנשה]]{{הערה|במדבר רבה, י"ד, א'}} ו[[דן]]{{הערה|ילקוט שם.}}, הוא צאצא ישיר ל[[נחשון בן עמינדב]], ל[[רות]], אשת נינו, ולעמה מואב{{הערה|במדב"ר שם, נצח ישראל פל"ב, [[מסכת סנהדרין]], צ"ג, ב'.}}, [[דוד]]{{הערה|רמב:ם הלכות מלך המשיח פי"א.}} ו[[שלמה המלך]]{{הערה|ע"פ פירוש המשניות לפ' חלק, אלא שיחוסו לשלמה אינו מוכרח - עיין בארוכה קובץ הערות התמימים ואנ"ש, [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], [[אדר]] [[תשס"ג]] - ברשימתו של ה[[תמימים]] מנחם מענדל פלדמן.}}, ו[[זורבבל בן שאלתיאל]]{{הערה|מצו"ד, חגי, כב, כ"ג.}}.<br />
<br />
[כיוון שמשיח מזרע דוד ושלמה, יהיו אצלו שתי העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום.]<br />
<br />
;מזכרים או מנקבות<br />
<br />
בספרות התורנית נידונה השאלה האם משיח צריך להיות מזרע [[דוד המלך]] מזכרים או מנקבות; [[יעמוד מלך מבית דוד#בן אחר בן|באחרונים משמע]] שמוכרח שיהי' דווקא בן אחר בן{{הערה|[http://jedwabny.narod.ru/letters/Hebrew/Kanevsky1.html ליקוט בעניין] במכתבי שואל לר' [[חיים קנייבסקי]].}}; אמנם ישנם חולקים וסוברים שאפשר ויהי' מנקיבות{{הערה|בארוכה ראה קובץ הערות התמימים ואנ"ש הנ"ל.}}.<br />
<br />
;מזרע שלמה<br />
{{ערך מורחב|ערך=יעמוד מלך מבית דוד#משיח מזרע שלמה}}<br />
<br />
[[הרמב"ם]] כותב{{הערה|פירוש המשניות הקדמה לפ' חלק, [[אגרת תימן]] פ"ג, [[ספר המצוות]] מצווה ל"ת שס"ב, ועוד.}} שמשיח מוכרח להיות מזרע דוד ומזרע שלמה; הוא מתבסס עה"פ{{הערה|ש"ב, פ"ז, פס' י"ב.}} (בנוגע לשלמה): "וכוננתי את כס מלכותו עד עולם".<br />
<br />
בשאלה זו ישנה גם-כן פולמוס רחב{{הערה|ראה באריכות קובץ הערות הנ"ל, ובס' שערי ישיבה ח"ה.}}. לשיטת הסובר שמשיח הינו דווקא בן אחרי בן, פשוט שמשיח הוא גם מזרע שלמה, דהרי לא נשתייר מבניו הזכרים ד[[דוד]] אלא [[יואש]] - שהוא מזרע שלמה{{הערה|[[ימות המשיח בהלכה]] במקומו.}}, לשיטה שמשיח יכול להיות גם מנקיבות הרי מוכרח שמשיח אינו מזרע שלמה.<br />
<br />
מדברי הרבי מלך המשיח{{הערה|לקו"ש חכ"ה עמ' 112, ובשיחת פ' אמור ה'תנש"א}} משמע שלמסקנה משיח מוכרח להיות (גם) מזרע [[שלמה]].<br />
<br />
===ענווה===<br />
אחת המעלות הבולטות במלך המשיח היא ה[[ענווה]]; למרות שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד [[תורה]] עם האבות ו[[משה רבינו]] ע"ה, עם כל זה יהיה בתכלית הענוה וה[[ביטול]] ללמוד גם עם אנשים פשוטים{{הערה|ע"פ [[היום יום]] ל[[תבנית:היום יום/א' מנחם-אב|א' אב]], ועוד.}}.<br />
<br />
==לידתו==<br />
במהלך חורבן [[בית המקדש]] ב[[תשעה באב]], נולד הצדיק הראשון בעל הפוטנציאל המשיחי{{הערה|אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.}}, זמן עיבורו החל ב[[עשרה בטבת]]{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"א עמ' 230.}}. אמנם, אין הכוונה דווקא ללידה כפשוטה, אלא למצב בו מוכן המשיח ל[[התגלות]], ולגאול את [[יהודים|עם ישראל]]{{הערה|שם ח"ב עמ' 744 הערה 93; וראה ב'[[דבר מלכות]]' ל[[פרשת ואתחנן]] הע' 93}}.<br />
<br />
==משיח בכל דור==<br />
::'''לערך מורחב: [[משיח בכל דור]]'''<br />
<br />
בפירושו למגילת רות{{הערת שוליים|?.}} מציין רבי עובדיה מברטנורא ש: "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל". ובשו"ת [[חתם סופר]]{{הערת שוליים|חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: "ומיום שחרב [[בית המקדש]] מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו". ב'פרי צדיק' לרבי צדוק הכהן מלובלין{{הערת שוליים|פרשת דברים, אות י"ג.}} כתוב: "בכל דור יש נפש אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי". <br />
<br />
בכל דור הי' משוער בקרב אנשי הדור מיהו הראוי להיות משיח של דורם - כך כותב ה[['שדי חמד']]{{הערה|פאת השדה, מערכת הא' כלל ע'.}}. הרבי מבאר{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"ב עמ' 470.}} ש[[נשיא הדור]] (הנשיא של תורת החסידות{{הערה|סה"ש תשנ"ב ח"ב עמ' 472.}}) הוא המשיח שבדור.<br />
<br />
בדורנו, מאמינים חסידי חב"ד כי הראוי להיות משיח, הוא [[הרבי מליובאוויטש]]. אמונה זו, מסתמכת בין השאר על מספר התבטאויות של [[הרבי]] בעצמו, כשאחד מהם הוא הקביעה, כי המשיח הוא ממלא מקומו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|שיחו"ק - תשנ"ב, ח"א עמ' 318, משיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב.}}, עוד הוסיף הרבי, כי בדורנו, הראוי להיות משיח הוא "נשיא דורנו"{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/person/2642.html ובדורנו - נשיא דורנו], צילום כתי"ק באתר 'הגאולה'.}}.<br />
<br />
==מלוכתו בזמן הגלות==<br />
[[הרמב"ם]] כותב "יעמוד מלך מבית דוד", ובהכרח דבריו אלו אינם מתייחסים למלך במשמעות הפשוטה אלא לאדם המתנהג כמלך בזמן ה[[גלות]]. כפי שבנוגע לבר כוכבא מכנה אותו הרמב"ם "בן כוזיבא המלך" למרות שלא היה לו דין של מלך{{הערה|(ע"פ) הוספת כ"ק אדמו"ר מה"מ בתי"ק עלי שיחת ש"פ תזו"מ, ו' אייר תנש"א.}}.<br />
<br />
==חיים נצחיים==<br />
::'''לערך מורחב: [[חיים נצחיים במלך המשיח]]'''<br />
<br />
ל[[מלך המשיח]] יש [[חיים נצחיים]], הרמב"ן{{הערה|כתבי [[הרמב"ן]] ח"א עמ' שכ"ה.}} כותב כי הוא יאריך ימים "לעדי עולם", "לעולם לא ימות"{{הערה|ברכת שמואל עה"ת, [[חומש בראשית]], פ"ב פ' סט"ז.}}, ואף "לא יטעום טעם מיתה"{{הערה|אוצר ה[[מדרש]]ים (אייזנשטיין), ב, י'.}}, כיוון ש"הקדוש ברוך הוא משקהו כוס סם של חיים"{{הערה|מדרש "אותיות ד[[רבי עקיבא]]" ח"א ד"ה 'דבר אחר'.}}.<br />
<br />
בתורת מוסברת הסיבה לחייו הנציים, כיוון שחיי [[משיח בן דוד]] מגיעים מ"[[אין סוף]]", לעומת חיי [[משיח בן יוסף]], שאינם נצחיים{{הערה|[[תורת חיים]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], [[פרשת ויחי]] דף ק"ו}}, ו[[דוד מלכא משיחא]], שחייו שאולים מ[[אדם הראשון]]{{הערה|ומה שנאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים" אין הכוונה על [[דוד המלך]] כי אם על נינו, מלך המשיח. [[מאמרי אדמו"ר הזקן]] - [[נביאים]], [[ד"ה]] "לםרבה המשרה ושלום אין קץ".}}.<br />
<br />
בתלמוד{{הערה|[[מסכת סוכה]], נ"ב.).}} מובא שלפני גילוי [[משיח בן דוד]] שואלו [[הקדוש ברוך הוא]]: "מה אתה מבקש?", והוא עונה: "איני מבקש ממך אלא חיים", עונה לו הקב"ה: "חייך נצחיים", שכבר התנבא עליך סבך, [[דוד המלך]] {{הערה|[[תהילים]], כ"א, ה'}}: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימי עולם ועד".<br />
<br />
==פעולותיו של מלך המשיח בזמן הגלות==<br />
<br />
בזמן הגלות פועל מלך המשיח מעין והתחלת פעולותיו בזמן ה[[גאולה]].<br />
<br />
#על כל העמים - משפטים נ"ב.<br />
<br />
#'בונה [[מקדש]] במקומו{{הערה|רמב"ם, בסימני [[משיח וודאי]].}}' - כהכנה והתחלה לבניין והתגלות [[בית המקדש השלישי]] על ידו, בונה מלך המשיח את [[מקדש מעט]] העיקרי שבדורו, שהוא מעין [[בית המקדש]], ואף יתחבר אליו בעתיד; [[770]]{{הערה|נתבאר בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] הערה 35, וראה שם הערה 37.}}.<br />
<br />
=='בחזקת משיח'==<br />
{{ערך מורחב|ערך=בחזקת משיח}}<br />
הרמב"ם מבדיל בין שני שלבים בהופעתו של המשיח: בתחילה יהיו בו סימניים ראשוניים למשיחיותו, התאמתו לנתונים הבסיסיים הנדרשים ממנו וכן הצלחה חלקית בתפקידו, ואז ייחשב "בחזקת משיח". מצב זה עודנו הפיך, רק לאחר מכן, עם השלמת תפקידיו, יתברר כי הוא "משיח בוודאי".<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' - הרי זה [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]"|מקור=[[רמב"ם]], [[הי"ד החזקה]], [[הלכות מלך המשיח]], פי"א ה"ד|מרכאות=כן}}.<br />
<br />
==התגלותו==<br />
<br />
התגלותו של מלך המשיח, צפויה בכל יום ויום. כשמיד עם הגיעו יפתח מלך המשיח ב'שלום'{{הערה|תוי"ט בסוף [[מסכת עוקצין]]}}, וכל [[עם ישראל]] יבוא ויאמר לו 'שלום עליכם'.<br />
<br />
==מעשיו של מלך המשיח==<br />
<br />
עם גילויו של [[מלך המשיח]], הוא יעשה [[התוועדות]] לכל השבים ב[[קיבוץ גלויות]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חכ"ג עמ' 241.}}. <br />
<br />
בנוסף לכך, מלך המשיח יאמר שירה לפני [[הקדוש ברוך הוא]]{{הערה|מדרש תהילים.}}, יוריד את ה[[מן]] ויעלה את ה[[מים]] מה[[באר]] - כמו [[משה רבינו]], הגואל הראשון{{הערה|קהלת רבה, א, ט, א.}}.<br />
<br />
משיח ילמד תורה עם כל [[עם ישראל]]{{הערה|ראה רמב"ם סוף הל' מלכים, [[היום יום]] א' [[מנחם אב]], ועוד.}}; הלימוד יהי' באופן של [[ראיה]], הוא יראה להם את מהות ה[[תורה]], ועל-ידי כך יוכל ללמוד את כולם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/13/139&search=%d7%9e%d7%9c%d7%9a+%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97 תו"מ חט"ז עמ' 139].}}. אך פעולה זו אינה עיקר עניינו{{הערה|אלא עניין ה[[מלכות]]. [[שיחה|שיחת]] [[שבת בראשית]] [[תשמ"ב]], התוועדויות ח"ב עמ' 292.}}.<br />
<br />
==משיח מהחיים או מהמתים==<br />
הגמרא{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=98b&format=text סנהדרין צח, ב.]}}: מסתפקת האם המשיח הינו מהחיים בדווקא או מאותם [[צדיקים]] שבמיתתם קרויים חיים.<br />
<br />
:::"אמר [[רב]], אי מן [[חי|חייא]] הוא כגון [[רבינו הקדוש]], אי מן [[מת|מתיא]] הוא כגון דניאל איש חמודות".<br />
<br />
מגמרא זו רואים לכאורה כי אכן ה[[אמוראים]] עצמם הסתפקו האם המשיח הינו מה[[צדיקים]] החיים ב[[עולם]] בזמן ביאתו, או מהצדיקים שנסתלקו מהעולם כבר לפני ביאתו, ויקום לתחיה כדי לגאול את עם ישראל.<br />
<br />
גם בפירושו של [[רש"י]] הוא מפרש שני פירושים האם מדובר בקביעה חד משמעית כי אם מהחיים בהכרח שמדובר ב[[רבינו הקדוש]] ואם מהמתים בהכרח שמדובר בדניאל, ולפי פירושו השני הוא מפרש כי מדובר בדוגמא בלבד, ומדובר באנשים כדוגמת [[רבינו הקדוש]] ודניאל איש חמודות, שמלכו על ישראל במקצת, רבי הקדוש ב[[נשיאות]] ודניאל במינוי שקיבל על ידי נבוכדנצר, וכן מדובר באנשים שסבלו [[יסורים]]. אם כי לשונו של רש"י הוא "ואם '''היה''' מאותן שמתו כבר היה דניאל", ולכן יש האומרים שהכוונה היא לפי המאן דאמר שאין משיח לישראל שכבא אכלוהו בימי [[חזקיה]], מאמר שאינו נפסק להלכה ככל וכלל.<br />
ישנם ראיות כי מלך המשיח יבוא משמים, מכיון שהגמרא {{הערת שוליים|1=[[עירובין]] מג, א.}} תולה את ביאתו של מלך המשיח בשבת אם יש תחומין למעלה מעשרה טפחים. <br />
אולם להלכה, כפי משמעות דברי הרמב"ם{{הערת שוליים|1=פי"א מהלכות מלכים.}} אין מקום למשיח מן המתים כיון שמדובר במלך שיעשה פעולות הכנה עוד בזמן הגלות, לפני שיגאל את עם ישראל.<br />
<br />
==מקום שהותו קודם הגאולה==<br />
בהיותו ב[[גלות]], נמצא [[מלך המשיח]] ב[[פתחה של רומי]]{{הערת שוליים|מס' סנהדרין?.}}, שם הוא ממתין לגאול את ישראל.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*'''[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=864 האם משיח יכול לבוא מן המתים?]''' - הרב [[גרשון אבצן]], [[חב"ד אינפו]]<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
{{ערך חסר}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מלך המשיח|*]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%94&diff=121233תנועת ההשכלה2012-05-02T18:51:03Z<p>Shneor: </p>
<hr />
<div>'''משכיל''' הינו כינוי למי שהשתייך ל[[תנועת ההשכלה]] ופרק מעצמו עול תורה ומצוות.<br />
<br />
היו אלה יהודים שפרקו מעליהם עול תורה ומצוות ודגלו בהשכלה כללית, לפעמים גם באצטלא דאגנית כלפי פרנסת היהודים בעולם המתפתח וכדומה.<br />
<br />
אדמו"רי חב"ד נלחמו ב'משכילים' בכל האמצעים שעמדו לרשותם, לבל יפריעו את העם ממלאכת הקודש, עבודת ה' ולימוד תורתו הקדושה.<br />
==שמעון הכופר==<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/haskala קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה] - אתר ספריית חב"ד<br />
* [[ועד חיילי בית דוד - 770]], '''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66250 רשימתו של המרגל שהתערה בין החסידים]''', רשימת שמעון הכופר, כ"ד טבת תשע"ב.<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:ערכים חב"דים]]<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%94&diff=121232תנועת ההשכלה2012-05-02T18:48:20Z<p>Shneor: לא קשור.</p>
<hr />
<div>'''משכיל''' הינו כינוי למי שהשתייך ל[[תנועת ההשכלה]] ופרק מעצמו עול תורה ומצוות.<br />
<br />
היו אלה יהודים שפרקו מעליהם עול תורה ומצוות ודגלו בהשכלה כללית, לפעמים גם באצטלא דאגנית כלפי פרנסת היהודים בעולם המתפתח וכדומה.<br />
<br />
אדמו"רי חב"ד נלחמו ב'משכילים' בכל האמצעים שעמדו לרשותם, לבל יפריעו את העם ממלאכת הקודש, עבודת ה' ולימוד תורתו הקדושה.<br />
==שמעון הכופר==<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/haskala קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה] - אתר ספריית חב"ד<br />
* [[ועד חיילי בית דוד - 770]], '''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66250 רשימתו של המרגל שהתערה בין החסידים]''', רשימת שמעון הכופר, כ"ד טבת תשע"ב.<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:נפש]]<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%AA%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=121172דירה בתחתונים2012-05-02T05:38:19Z<p>Shneor: עריכה. הרחבה.</p>
<hr />
<div>'''דירה בתחתונים''', היא מושג המבטא את רצון ה[[אלוקים]] שה[[נבראים]] יכינו מה[[עולם]] מעין [[משכן]] [[רוחני]] שיתאים לשמש כבית לה'. רעיון זה מוזכר לראשונה במדרש תנחומא{{הערת שוליים|1=פרשת נשא סי' ט"ז}}, ואומץ על ידי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערת שוליים|1=[[תניא]] פרק ל"ו}}, שפיתח אותו לכדי [[תורה]] שלמה. <br />
<br />
==משמעות הדירה בתחתונים==<br />
ב[[עולם הזה]], התחתון מבחינה רוחנית{{הערת שוליים|1=[[תניא]] שם.}}, לא מורגשת במוחש מציאותו של הבורא, ועד שניתן לחשוב שהוא לא קיים(ח"ו). כיוון, שהמציאות ה[[אלוקות|אלוקית]] שנמצאת ב[[עולם]] נסתרת, עד שהעולם נראה כמתנהל לבד ללא יד מכוונת. תפקידו של ה[[יהודי]] לגלות בעולם את האמת ש[[אלוקים]] נמצא ומנהל את ה[[עולם]]. פעולה זו נעשית על ידי היהודי המביא את אור ה' לעולם-החומרי שיאיר את חשכתו{{הערת שוליים|1=שם פרק ל"ז.}}, באמצעות ניצול באפשרויות הקיימות בעולם - באופן המותר בשימוש{{הערת שוליים|1=[[תניא]] שם.}} - לצורך קיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]]. למשל, מעור הבהמה ניתן ליצור נעל או תיק, אך במצב זה העור נשאר מנותק מ[[רוחניות]]. אולם כאשר היהודי יוצר מהעור הזה [[תפילין]] הוא מכניס אור רוחני בעור ועושה אותו קדוש כשהעור עובר מין [[גאולה]] פרטית, שמגלה בו את המשמעות הרוחנית להימצאותו ב[[עולם]] ובכך העור נעשה כעין דירה לה'{{הערת שוליים|1=[[תניא]] שם.}}. כך כל מצווה היא נקודת אור רוחנית, שבסך הכל הנקודות אור הללו מצטרפות לאור אחד גדול שמאיר את כל העולם ומקדשו ומכשירו להיעשות 'בית' המתאים וראוי לה'. אלא שכיום אין רואים את התוצאה של פעולות אלו, רק ב[[ימות המשיח]] כשתושלם המטרה יתגלה האור ה[[רוחני]] בעולם{{הערת שוליים|1=[[תניא]] שם.}}.<br />
<br />
==דווקא תאווה==<br />
ישנם כמה הסברים לסיבת ה[[בריאה]], אחד מהם; הוא שה' רוצה להראות את היכולת שלו ואת כוחותיו, שלכן ברא [[נבראים]] ש(כביכול)נפרדים ממנו, שהם יכירו בגדולתו. אולם לדעת [[אדמו"ר הזקן]] אין כל הסבר מתקבל על הדעת בצורך של הבורא לברוא [[עולם]] החשוך מבחינה רוחנית, רק אם היא תאוה שמשמעותה רצון כמוס שלא ניתן להבינו. כיון, שכל הסבר אחר מחייב שיש לו איזה חיסרון שהעולם משלים אותו. ומכיוון שהבורא מושלם בעצם, אינו זקוק לשום דבר. תאוותו של הבורא שהאור ה[[אלוקות|אלוקי]] יפרוץ ויתגלה מתוך החושך ה[[רוחני]] דווקא, היא כמו ההנאה שיש לאדם מדבר לא צפוי ולא הגיוני. <br />
<br />
==דירה בתחתונים בדור השביעי==<br />
במאמרו הראשון: "[[באתי לגני]]" - מבאר [[הרבי]] כי תפקיד דורנו - [[דור השביעי]], הוא לעשות דירה בתחתונים ועל ידי כך להביא את ה[[משיח]].<br />
<br />
על מרכזיות העניין ניתן ללמוד מהעובדה שהרבי קבע ציטוט מה[[תניא]] על דירה בתחתונים - כחלק מ[[שנים עשר הפסוקים]] אותם אומרים ילדי ישראל בכל הזדמנות.<br />
<br />
== דירה נאה בתחתונים - שליחות הנשים ==<br />
בנוסף על השליחות של כל יהודי לעשות דירה לבורא בתחתונים, יש לנשי ובנות ישראל שליחות מיוחדת לעשות "דירה נאה" עם "כלים נאים".<br />
בדירה רגילה, עיקר נוי ויופי הדירה - בגשמיות וברוחניות - תלוי באשה, כידוע שהעניין של נאה (והכח לעשות נאה) קיים במיוחד באשה. הדבר משתלשל מרוחניות, שבעבודה לעשות לבורא דירה בתחתונים, חלק עיקרי מהעבודה - עשיית דירה שתהיה "דירה נאה" עם "כלים נאים" תלוי בנשי ובנות ישראל{{הערה|[http://www.torah4blind.org/hebrew/dm43.pdf שיחת שבת פרשת יתרו כ' שבט, וליל ויום ב' פרשת משפטים, כ"ב שבט] {{PDF}} - torah4blind.org}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"ו|פרק ל"ו]] בליקוטי אמרים - [[ספר התניא]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62986 ניסיון בארמון - "בן המלך ודירה בתחתונים"]{{וידאו}} - בהפקת [[קעמפ אורו של משיח]]<br />
* [http://chabad.info/images/notimage/60128_he_5.pdf דירה בתחתונים] בתורת [[הרבי|נשיא דורנו]] קובץ בהוצאת [[את"ה המרכזי - 770]]{{PDF}} {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br />
[[קטגוריה:עבודת ה']]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%95_%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99&diff=121161שיחה:ישו הנוצרי2012-05-02T00:57:26Z<p>Shneor: עריכה.</p>
<hr />
<div>נראה לי קצת מוזר להביא את את תולדותיו ביהדות ובנצרות (-ברית החדשה) כשווים. ובכלל לעניות דעתי פחות נוגע הפרטים בנצרות.<br />
אולי אני טועה. --[[מיוחד:תרומות/66.250.99.181|66.250.99.181]] 22:37, 1 במאי 2012 (IDT)<br />
:1. תולדות חייו בנצרות הובאו רק כהשלמה לערך, כאשר הפתיחה והבסיס הוא על פי המקורות שלנו. <br />
:2. אני חושב שכן יש צורך בכך, כדי להבין מה המשמעות והחשיבות שלו בנצרות. אלא שהשתדלתי לחסוך בפרטים. [[משתמש:Shneor|Shneor]] - [[שיחת משתמש:Shneor|שיחה]] 03:57, 2 במאי 2012 (IDT)</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A2&diff=121158גלובוקע2012-05-02T00:11:39Z<p>Shneor: הגהה.</p>
<hr />
<div>[[קובץ:העיירה גלובוקע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיירה גלובוקע]]<br />
'''גלובוקע''' היא עיירה ב[[רוסיה הלבנה]]. נקראת "גלובוקע" (עמוק) על שם מיקומה בבקעה המוקפת גבעות .<br />
<br />
==חסידים בגלובוקע==<br />
היהודים בגלובוקע היו 'מתנגדים', אך במשך השנים תנועת החסידות חדרה גם לתוכה, וקהילה חסידית מפוארת צמחה בה. על כך יעידו ארבעת בתי הכנסת החב"דיים שהיו בה מתוך עשרה. <br />
בעיירה כיהנו כמה שוחטים, כאשר אחד הבולטים שבהם היה הרה"ח ר' [[בנציון חנוביץ]], מחסידי חב"ד. לימים אף הצטרף למלאכת הקודש גם בנו ר' ישראל.<br />
בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה כיהן כיו"ר הקהילה ר' [[מרדכי לעוו]], מחסידי חב"ד.<br />
<br />
==רבנים חסידיים==<br />
במשך השנים עם התפתחות הקהילה החסידית, התמנה הרב [[זונדל רובינזון]] מראדשקוויטש כרב חב"די לעיירה. <br />
בתחילת שנת [[תר"צ]] עזב הרב רובינזון את העיירה ועדת החסידים ביקשה למנות במקומו את הרב [[מנחם מענדל קופרשטוך]], רבה של העיירה [[פסטוב]]. הם כתבו על כך לכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], וקיבלו את הסכמתו וברכתו, אולם עדת המתנגדים בגלובוקע, התנגדו בתוקף למינויו של רב חב"די החדש. <br />
בכל זאת הגיע הרב קופרשטוך לעיירה ובעקבות ההתנגדות העזה, נאלץ לשוב למשרתו הקודמת בפסטוב, ורק לאחר שנה שקטו הרוחות, הוא שב לגלובוקע לכהן כרב עדת החסידים. <br />
זמן קצר לאחר ביקורו של אדמו"ר הריי"צ, עלה הרב מנחם מענדל קופרשטוך לארץ הקודש. במקומו, שלח אדמו"ר הריי"צ את הרב [[מנחם מענדל מנדלבוים]] שכיהן כרבה החסידי של גלובוקע עד הסוף המר. <br />
<br />
==ביקורי הרביים בגלובוקע== <br />
בשנת [[תרצ"ב]], הוכתר הרב קופרשטוך לרב החסידים במעמד אדמו"ר הריי"צ ועמו בא גם חתנו, [[הרבי]] [[מלך המשיח]]. <br />
שנתיים לאחר מכן שוב ביקר אדמו"ר הריי"צ בעיירה, ביקור זה גרם התרוממות בקהילה החסידית. <br />
בעקבות ההתעוררות שגרם ביקורו של אדמו"ר הריי"צ, קיבלו על עצמם בני הקהילה להקים במקום סניף של ישיבת [[תומכי תמימים גלובוקע|תומכי תמימים]]. ואכן, ההבטחה מומשה ובמקום קמה ישיבה משגשגת ופורחת. <br />
<br />
==מלחמת העולם השניה==<br />
במלחמת העולם השניה נהרגו כששת אלפים מיהודי גלובוקע, ובתוכם מאות משפחות חסידיות, כשבראשן הרב החסידי האחרון של גלוקובוע הרב [[מנחם מענדל מנדלבוים]]. ה' יקום דמם. <br />
<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד ברוסיה לבנה]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94&diff=121157ורשה2012-05-02T00:05:20Z<p>Shneor: הגהה.</p>
<hr />
<div>'''וורשה''' היא עיר הבירה של [[פולין]]. הייתה עד לפני מלחמת העולם השניה בירת ומרכז יהדות פולין. בוורשה היתה גם קהילה של חסידי חב"ד.<br />
<br />
==המניע להקמת הקהילה== <br />
קהילת חב"ד ב'''וורשה''' הוקמה בעקבות 'גירוש מוסקבה'. כאשר שלטונות רוסיה הורו בחורף [[תרנ"א]] לגרש את יהודי העיר, קבוצה מהמגורשים חסידי [[אדמו"ר הרש"ב]], התיישבה ב'''וורשה''' ברית פולין שהייתה באותם ימים מרכז יהודי חשוב. הם הקימו בית כנסת חב"די בנוסח [[האר"י]] וניהלו קהילה חב"דית לכל דבר. זה היה הגרעין ממנו החלה לצמוח קהילה גדולה ומפוארת שמנתה מאות משפחות, שלימים נפוצו גם לערים נוספות בפולין, אבל הקהילה המרכזית נותרה ב'''וורשה'''. על קהילה זו נמנו חסידים דגולים רבים ובהם רבנים, [[משפיע|משפיעים]], ואברכים בוגרי ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בברית-המועצות ופולין.<br />
<br />
==ישיבת תומכי תמימים המרכזית==<br />
מחודש [[ניסן]] [[תרפ"א]] פעלה ב'''וורשה''' גם [[תומכי תמימים וורשה|ישיבת תומכי תמימים]], אותה ניהלו הרב [[דובער משה שמוטקין]] והרב [[שרגא פייביש זלמנוב]] הי"ד.<br />
<br />
==וורשה בזמן השואה==<br />
בימי [[השואה]], רוב חסידי חב"ד ב'''וורשה''', נספו. אך שרידים מעטים נותרו. <br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1873 קהילת חב"ד בוורשה מתוך שבועון בית משיח]<br />
<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד באירופה]]<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=121149נצרות2012-05-01T23:14:19Z<p>Shneor: /* דמותו של ישו בנצרות */ הרחבה</p>
<hr />
<div>{{לעריכה|אי דיוקים!}}<br />
<br />
'''נצרות''' הינה דת מונותאיסטית (מאמינה בא-ל אחד), מבוססת על דמותו של ישו בן סטדא הנוצרי. נוסדה{{הערת שוליים|1=[[אברבנאל]] "מעיני הישועה" מעין י"א תמר י'.}} בארץ ישראל, בסוף ימי בית שני יותר ממאה שנה לאחר מותו של ישו, על ידי שאול התרשיש (או הטרסי, המכונה פאולוס) מתלמידי רבן גמליאל הנשיא, יחד עם שמעון (שנקרא בכתביהם פטרוס), שהיה ה'אפיפיור' הראשון.<br />
<br />
על פי הרמב"ם ועוד, האמונה הנוצרית מוגדרת כ[[עבודה זרה]]. יחד עם זאת, יש הסבורים שכיום בעקבות שינויים שחלו באמונת חלק מהנוצרים, אין לקבוע באופן גורף שכל הנוצרים הנם עובדי עבודה זרה{{הערה|דרור פיקסלר וגיל נדל, [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/natsrut/haim-2.htm האם הנוצרים בימינו עובדי עבודה זרה הם?], תחומין כ"ב תשס"ב 68-78}}. <br />
<br />
== מקור השם ==<br />
שמה של הדת נגזר מהפסוק "ונצר משורשיו יפרה" (ישעיהו י"א א) אותו דרש ישו על עצמו ולכן נקרא ישו הנוצרי{{הערת שוליים|1=[[אברבנאל]] "מעיני הישועה" תמר "ישע הנצרי".}}.<br />
<br />
==מעיקרי הנצרות==<br />
מעיקרי האמונה הנוצרית, היא 'אמונת השילוש': ראיית ה"אלו-הות" כשלוש ישויות: 'האב' (אלוקים), 'הבן' (ישו, הנחשב בנו של האלוקים) ו'רוח הקודש' (מעין השראה אלוקית), הנחשבים למציאות אחת המכונה על ידי הנוצרים "השילוש הקדוש". <br />
<br />
עקרונות נוספים הם:<br />
* האמונה כי ישו הוא 'א-ל' ואדם כאחד (רעיון זה עורר בעבר מחלוקת בין הפלגים השונים).<br />
* האמונה כי מיתתו היא כפרה על חטאי האנושות.<br />
הצהרת האמונה בעקרונות אלו, ועוד נוספים המנוסחים במסמך המכונה "קארדו", היא תנאי עיקרי להפיכתו של אדם לנוצרי.<br />
<br />
==דמותו של ישו בנצרות==<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערך=ישו הנוצרי}}<br />
ה'''נצרות''' מאמינה, כי [[ישו הנוצרי]] הוא ה"משיח" המוזכר בתנ"ך. במהלך השנים, התפתחה תיאולוגיה בנצרות לפיה, ישו, היה 'בן' של אלוקים, הישות ב"שילוש" הנקראת 'בן', אשר התלבשה או התגלתה בגוף בשר ודם.<br />
<br />
==זרמים עקריים בנצרות==<br />
*הכנסייה הרומית הקתולית.<br />
*הכנסייה הפרוטסטנטית.<br />
*הכנסייה האורתודוקסית.<br />
*הכנסייה הפרובסלבית.<br />
*הכנסייה הארמנית.<br />
<br />
== התייחסויות לנצרות == <br />
בני נח אסורים לחדש מצוות וליסד דת{{הערת שוליים|1=[[רמב"ם]] הל' מלכים פ"י ה"ט.}}. ה[[רמב"ם]]{{הערת שוליים|1=איגרת תימן בתחילתה.}} מתייחס לדת זו, (תוכן) "מקשרת שתי תורות ההופכיות אחת מהשניה, כביכול שניהם מאלו-ה אחד. וממציא דעה זו ישו הנוצרי, שהיה מישראל, אשר ראה עצמו כשליח הא-ל לבאר הספקות, ושהוא, המשיח היעוד לנו על ידי הנביאים. ופרש התורה - פירוש המביא לביטול כל התורה וכל מצוותיה, והרגישו בו חכמים קודם שיתפרסם ועשו לו הראוי לו. וכבר התנבא עליו דניאל: "ובני פריצי עמך יתנשאו להעמיד חזון ונכשלו". ובתקופה מאוחרת יותר, עמדה דת מאומת בני עשיו שיוחסה אליו, שלא היתה כוונתו אליה, ולא עלתה כמו כן במחשבתו. ולא הזיק שום דבר לישראל, ולא נולד בהם ספק לא לכלל ולא ליחידים, לפי שהתבאר להם חסרונו, ושנכרת ואבד בידינו עד שנעשה בו בו מה שנעשה".<br />
<br />
הקמת דת זו, הינה תחבולות השם שאיננו מבינים אותם, אך יש שאמרו שהיה בזה טובה גדולה, כדי שיתמלא כל העולם כולו מדברי התורה והמצוות והמשיח וכאשר יבוא משיח בן דוד ידעו כולם מי הוא זה{{הערת שוליים|1=[[רמב"ם]] בהלכות יסודי התורה פי"א ה"ד.}}.<br />
<br />
== בדברי הרבי ==<br />
כשהציע [[הרבי]] את רעיון לעשות [[רגע של שתיקה]] בו בכל בתי הספר הממשלתיים ב[[ארה"ב]], יחשבו הילדים במשך זמן מוגדר על בורא עולם. היו שחששו שאותם גוים יחשבו באותם רגעים, מלבד על בורא עולם, גם על יסודות דתם, ויוצא שאנו מכשילים אותם בכך. הרבי השיב מספר תשובות על כך, אחת מהן היתה שאין הגוים מצווים להאמין שיש רק אלוקים יחיד, ולכן אין זה הכשלה מצדינו, מלבד זאת שהמורים כיום אינם מאמינים באמת ביסודות דת זו, וכפי שאומרת הגמרא{{הערת שוליים|1=[[מסכת עבודה זרה]].}}, שעובדי עבודה זרה בדורנו מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם מאמינים בכך באמת.<br />
<br />
לרב שעמד לנאום בפני נוצרים, העיר הרבי על הצורך להמנע מהביטוי "אבינו שבשמים", "מפני עניין השילוש שאצלם" וכן להימנע מהביטוי "אזרחים בני כל הדתות" שכן אין לכלול אמונתנו עם אמונתם מבלי "להבדיל"{{הערת שוליים|1=ב[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5793 תשורה] מחתונת סימפסון-זאינץ בקראון הייטס}}.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/natsrut.htm נצרות] באתר דעת לימודי יהדות ורוח<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=121147ימות המשיח2012-05-01T23:03:28Z<p>Shneor: /* ימות המשיח בתורת החסידות */ הרחבה.</p>
<hr />
<div>'''ימות המשיח''' הוא שם כללי לתקופת בואו של מושיע באחרית הימים. שהוא לפי ההלכה [[מלך מבית דוד]] שיגאל את עם ישראל והעולם כולו. יבנה את [[בית המקדש]] בירושלים, יקבץ את כל היהודים לארץ ישראל ויחזיר את מלכות דוד. המושיע נקרא [[מלך המשיח]] על שם המנהג למשוח את המלכים בשמן המשחה.<br />
במקורות מוזכרים אירועים נוספים שיקרו במקביל ל'''ימות המשיח''' כמו בשורת הגאולה על ידי [[אליהו הנביא]], [[מלחמת גוג ומגוג]] ו[[תחיית המתים]]. חלקם יהיו לפני [[ביאת המשיח]] חלקם לאחרי או במהלך ביאתו, אך אין ברור בדיוק מתי ואיך זה יתרחש. <br />
<br />
==הגדרה באנציקלופדיה התלמודית==<br />
באנציקלופדיה תלמודית<ref>כרך כד, ימות המשיח [טור תקעח] בפרק א (מהותם וזמנם)</ref> ימות המשיח מוגדרים באופן הבא: (מראי מקומות כאן הם ע"פ האנציקלופדיה התלמודית)<br />
<br />
: א. מהותם וזמנם. בשם ימות המשיח, נקרא בכל מקום זמן הגאולה העתידה - על ידי הגואל [טור תקעט] שנקרא בשם "משיח"<ref>עי' פסחים ה א; מגילה יב א; סנהדרין צח ב ועוד בכמ"ק.</ref> או "[[מלך המשיח]]"<ref>עי' ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד; מדרש רבה על שיר השירים פ"ב ז; [[רמב"ם]] מלכים פי"א ה"א ועוד.</ref>, או "משיח בן דוד"<ref>עי' סוכה נב ב ועוד, ועי"ש שהוזכר גם [[משיח בן יוסף]] שיבא לפני [[משיח בן דוד]], וכ"ה בכמה מדרשים. ועי' ליקוט כל מאמרי חז"ל וד' הראשונים והאחרונים, על מציאותו ופעולותיו של [[משיח בן יוסף]], בהקדמה לס' קול התור, בהתקופה הגדולה להרמ"מ כשר, עמ' תכא - תלא.</ref>, או "בן דוד" סתם<ref>עי' ערובין מג א; יבמות סב א; [[סנהדרין]] צח א; נדה יג ב; רש"י [[סנהדרין]] צז א ד"ה ושני אלפים, עי"ש בגמ' על שנות העולם, וברש"י שם ד"ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'</ref> - שבו תכלה הגלות ויתבטל השעבוד מישראל<ref>רש"י סנהדרין צז א ד"ה ושני אלפים, עי"ש בגמ' על שנות העולם, וברש"י שם ד"ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'.</ref>, ותחזור מלכות בית דוד ליושנה<ref>עי' רמב"ם שם, והוסיף: לממשלה הראשונה (ע"פ מיכה ד ח).</ref>, וייבנה [[בית המקדש]]<ref>עי' להלן: בבנין המקדש ועבודתו</ref>. בהלכה הוזכרו ימות המשיח לעניין [[מצוות]] ודינים שאינם נוהגים אלא בזמן שבית המקדש קיים, או בזמן שכל יושבי ארץ ישראל עליה, ובטלו בזמן הגלות, שיחזרו לנהוג, ויש שישתנו דיניהם, מלימודים מיוחדים<ref>עי' להלן ציונים 185, 251, 257 ועוד.</ref>. ויש שהוזכרו ימות המשיח עם תחית-המתים*, שכן פירשו את הכתוב: "ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמד כהן לאורים ולתמים"<ref>עזרא ב סג.</ref>, שהוא כאדם שאומר לחבירו עד שיחיו מתים ויבוא [[משיח בן דוד]]<ref> סוטה מח ב. ועי' תנחומא ויחי ג, על א"י שמתיה חיים תחלה לימות המשיח, וכעי"ז פסיקתא רבתי פ"א וירושלמי כלאיים פ"ט ה"ג. ועי' יד רמ"ה [[סנהדרין]] צ א על [[תחיית המתים]] שבימות המשיח, ובאגרתו לחכמי לוניל, נדפס בסנהדרי גדולה הוצ' מכון הרי פישל, ח"א סי' קסו. וע"ע [[תחיית המתים]].</ref>. וכן יש שהוזכרו ימות המשיח בשם "[[עולם הבא]]"<ref>עי' פסחים נ א: אבל לעוה"ב כו'; כתובות קיא ב: לא כעוה"ז עוה"ב כו' וב"ב קכב א: חלוקה של עוה"ב, ולהלן ציון 195. ועי' רש"י [[סנהדרין]] קי ב ד"ה תנו רבנן לעוה"ב היינו ימות המשיח. </ref>, או שהוזכרו בניגוד לעולם הזה<ref>עי' ברכות יב ב: ימי חייך [[העוה"ז]] כו', הובא להלן ציון 234, ושבת סג א וש"נ: אין בין עוה"ז לימות המשיח כו', הובא להלן ציון 49.</ref>, או בניגוד לעולם הבא<ref>עי' ברכות לד ב ושבת סג א: אבל לעוה"ב כו', הובא להלן ציון 38. ועי' פסחים סח א וסנהדרין צא ב: כאן לימות המשיח כאן לעוה"ב, וזבחים קיח ב: אלו ימות המשיח כו' זה העוה"ב, וערכין יג ב: כנור של ימות המשיח שמונה נימין כו' ושל עוה"ב עשר כו', ועוד.</ref>. וכן "לעתיד לבוא", יש שנאמר על ימות המשיח<ref>עי' מכילתא בא פט"ז וירושלמי ברכות סופ"א שלא להזכיר [[יציאת מצרים]] [[לעתיד לבוא]] כו', והכוונה לימות המשיח, עי' להלן ציון 238.</ref>, ויש שנאמר על זמן שלאחר ימות המשיח, שכן דרשו: "אהבתי כי ישמע ה' את קולי"<ref>תהלים קטז א.</ref> - לימות המשיח; "אלי אתה ואודך"<ref>שם קיט כח.</ref> - לעתיד לבוא<ref>ירושלמי שם פ"ב ה"ד. ועי' שבת קיג ב: "ותשבע" - לימות המשיח; "ותותר" - לעתיד לבוא.</ref>.<br />
<br />
==מקור האמונה בביאת המשיח==<br />
כבר ב[[תורה]], בספר דברים, מובטחת גאולה ושיבה לארץ לאחר [[גלות]]:<br />
{{ציטוט|תוכן=וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ.|מקור=דברים ל', ג'-ה'|מרכאות=כן}}<br />
בפסוק לא מוזכר [[משיח]] פרסונלי, אלא הבטחה על שיבה לארץ הטובה והתברכות בה. הבחירה בדוד ובזרעו, המהווה לאחר מכן נקודת מפתח באמונה בזהותו של המלך הגואל, מבוטאת במפורש בספר שמואל, בספר מלכים, לאחר מכן בעוד מקומות כגון ב[[תהילים]], דברי הימים, בתלמוד בעיקר בסוגיות שמופיעות בסנהדרין פרק חלק ועוד, עד לפסיקת ה[[רמב"ם]]{{הערת שוליים|הלכות מלכים פרקים י"א-י"ב.}}. לאורך השנים הלכה והשתרשה האמונה כי הברית של [[אלוקים]] עם דוד אי אפשר לה שתופר, וכי הוא וזרעו הם בלבד הראויים לשבת על כיסא המלוכה. ממשפחת החשמונאים לא נשאר זכר כעונש{{מקור}} על כך שנטלו לעצמם את כס המלוכה לאחר הניצחון על היוונים ולא נתנו את המלוכה בידי צאצאי דוד המלך. גם בתקופות מאוחרות יותר, ייחסו שליטי ישראל את עצמם לדוד. מסורת מקובלת בבבל{{הערת שוליים|סנהדרין ד'?.}} הייתה כי ראש ה[[גלות]] הוא צאצא של דוד, בן אחר בן, וכי משפחת נשיא הסנהדרין ב[[ארץ ישראל]] מיוחסת אחריו מצד האמהות. <br />
<br />
באופן סכמטי ניתן לראות אצל הנביאים ואצל חז"ל את ה[[אמונה]] ב'''ימות המשיח''' כעתיד טוב ומושלם, על-טבעי או כמעט על-טבעי, אשר יבוא לאחר תקופה סוערת של מהפכות בעולם. בהתאם לשאלה האם '''ימות המשיח''' הן אירוע טבעי או על-טבעי, גם פרטים מסוימים בדמותו של ה[[משיח]] ושל המאורעות הסובבים את ביאתו נתונים במחלוקת האם יהיו בדרך ה[[טבע]] או בדרך [[נס|נסית]].<br />
<br />
==ימות המשיח בתורת החסידות==<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערך=דירה בתחתונים}}<br />
<br />
[[אדמו"ר הזקן]] כותב בספרו ה[[תניא]] כי '''ימות המשיח''', אינם רק תקופה של תשלום שכר כהדעה הרווחת, אלא הם גם השלמתו של תהליך רוחני המתרחש בעולם, ולכן הם הסיבה והמטרה שלשמה נברא העולם.<br />
וכך הוא כותב: <br />
{{ציטוט|תוכן=ונודע שימות המשיח ובפרט כשיחיו המתים הם תכלית ושלמות בריאת עולם-הזה, שלכך נברא מתחילתו|מקור= תניא פרק ל"ו|מרכאות=כן}}.<br />
<br />
המאמר התלמודי{{הערת שוליים|מסכת סנהדרין דף צח עמ' ב'.}}: "אמר רבי יוחנן לא נברא העולם אלא למשיח". יכול להוות כמקור קדום יותר לרעיון זה.<br />
<br />
התהליך המוביל לימות המשיח, מסביר [[אדמו"ר הזקן]], הוא הדרגתי כשהעולם שלנו, החומרי, בו שוררת חשיכה רוחנית הגורמת לחוסר הרגשתו ה'בייתית' כביכול של הבורא, יותאם להיות 'דירה' הראויה לכך שישכון בה האלוקים, כבעולם העליון-רוחני שכל המלאכים והנשמות הקיימים שם מכירים במציאות האלוקית ומתנהגים כפי רצון האלוקים, לכן שם הוא מרגיש 'בבית' כיון שאין אף אחד הפועל נגד רצונו.<br />
<br />
==ימות המשיח ברמב"ם==<br />
כפי העולה מדברי ה[[רמב"ם]]{{הערת שוליים|הלכות מלכים פרקים י"א וי"ב ובאורי [[הרבי]] על פרקים אלו}} נראה שישנם שתי תקופות ב'''ימות המשיח'''. <br />
<br />
על התקופה הראשונה אומר הרמב"ם{{הערת שוליים|רמב"ם הלכות מלכים י"ב א-ב).}}:<br />
{{ציטוט|תוכן=אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ משל וחידה ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר שנאמר זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם ויחזרו כולם לדת האמת ולא יגזלו ולא ישחיתו אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין המשיח הם משלים ובימות המלך המשיח יודע לכל לאי זה דבר היה משל ומה ענין רמזו בהן. אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד.|מרכאות=כן}}.<br />
<br />
רק בתקופה השניה בימות המשיח - ישתנו דברים בעולם. השינוי הגדול ביותר יהיה כמובן תחיית המתים, וכמו כן באגרת תימן כותב הרמב"ם שמשיח עושה אותות ומופתים, בהתיחסו לתקופה השניה של ימות המשיח, לאחר התקופה של "[[עולם כמנהגו נוהג]]".<br />
<br />
==הבנת התורה==<br />
<br />
הבנת התורה ב'''ימות המשיח''' תהיה תלויה גם כן ברמות. זאת מוכיח [[הרבי]] מכך שנאמר על העתיד-לבוא: "כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" (ירמיה לא, לג) מוכח, שגם אז יהיו כאלה שייקראו "קטנים" בידיעה וכאלה שייקראו "גדולים". <br />
<br />
אלא שכמובן, ה"קטנים" ייקראו כך רק יחסית לגדולים של אז. אולם ביחס לתלמידי-החכמים של היום, גם אלה הקטנים ביותר - יהיו הם "גדולים" מאין כמותם, כי אז ינסקו גם היהודים הפשוטים ביותר לרמות ידיעה עצומות בתורה. <br />
<br />
(דוגמה דומה לכך שהקטנות היא הגדרה יחסית, ניתן להביא ממה שמתואר במסכת שבת (ג, ב), כי אפילו ענקים בתורה יכולים להיות במצב נתון "קטנים" מלדון במסכתות מסוימות, ואז עדיף לפנות לגביהן אל רבנים שישלטו בהן טוב מהם). <br />
<br />
אמנם יש מקום להקשות מחלקו הראשון של הפסוק הנזכר: "לא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו" - מה שאומר, שכולם ידעו את התורה היטב ולא יזדקקו איש לעזרת רעהו<br />
<br />
משיב על כך הרבי, שרק "אותו" - את הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו - כולם ישיגו ויכירו במידה שווה. אולם בכלל-הידיעה בתורה אכן יהיו קטנים וגדולים, והקטנים יזדקקו להיעזר בגדולים. <br />
<br />
בעניין הסיוע והעזרה בהבנת התורה, מעניין לציין מסקנה של הרבי בקשר למחברי ספרים מקרב גדולי-ישראל, על בסיס דבריו של רבי יהונתן אייבשיץ: "רוח השם נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב, וחפץ השם בידם הצליח". דברים שעולה מהם, כי יכולות להיות דקויות-הבנה אמיתיות בחיבוריהם של גדולי-ישראל, שהמחברים עצמם לא מודעים להן, ואחרים, גדולים מהם, יחדשו להם אותן! וכמו, לדוגמה, שב[[תורה שבכתב]] ישנם עניינים שעל הבנתם אפילו [[משה רבינו]] עצמו צריך להיעזר בקדוש-ברוך-הוא.<br />
===מתכונת הלימוד בימות המשיח===<br />
מתכונת הלימוד בימות המשיח תהיה כפי שמסביר [[אדמו"ר האמצעי]] שזו תהיה מתכונת לימוד שונה לחלוטין מהמוכר לנו. הסבר זה מופיע כתשובה לשאלה: כיצד בדיוק יתבצע החזון הנפלא, ש[[מלך המשיח]] ילמד בעצמו את כל עם ישראל חידושי תורה עמוקים - איך יקלטו מיליוני תלמידים (שלכל אחד מהם רמת ידיעות שונה) את הדברים מפי אדם אחד, במיוחד לאחר [[תחיית המתים]], כאשר יגדל מספר היהודים פי כמה וכמה, "לאין שיעור", כלשונו?! <br />
<br />
ומשיב, כי לעתיד לבוא, הרעיונות השכליים הרוחניים לא יצטרכו להצטייר באותיות, מילים ומשפטים, כדי שנקלוט אותם - אלא העיניים הגשמיות תזדככנה וממש תראינה את הרעיונות. שבריר שניה יספיק לקלוט רעיון עמוק ונשגב. ממילא, יתקצר זמן הלימוד במידה דרסטית ולא תהיה בעיה גם למיליוני מיליונים להבין (לראות) את הרעיונות, שיישמעו מפי המשיח. <br />
<br />
לשם המחשה: כמה זמן לוקח לאדם לתאר לחברו מראה של חפץ כלשהו, המורכב מחלקיקים רבים - לעומת פרק הזמן שאורך לראות את החפץ? - מעבר לפער העצום של משך הזמן, הזיהוי המוחלט והקליטה המושלמת שעל-ידי ראייה הרבה יותר מוחשיים ונהירים. <br />
<br />
וכך תהיה ההבנה השכלית לעתיד לבוא: אנו פשוט נראה את הרעיונות ונקלוט אותם בשלמות, על כל פרטיהם, ברגע אחד. <br />
<br />
אנו, שמעולם לא חווינו מציאות כזו, קשה לנו אפילו לדמיין אותה. אבל ישנה עדות של לימוד כזה על-ידי האריז"ל. האריז"ל אמר פעם לאחד מתלמידיו, כי כאשר ישן ב[[שבת]] במשך חצי שעה - הראו לו משמים סודות-תורה נפלאים, שאם ירצה לגלותם בדיבור או בכתב, זה ייקח שישים עד שמונים שנה! הרעיונות הרוחניים נראו לו כתמונות רצות ברצף, בזו אחר זו, וכדי לתאר מספר אסטרונומי של "תמונות" רוחניות על כל פרטיהן - נדרשות אכן כמה עשרות שנים.<br />
<br />
==הר סיני בימות המשיח==<br />
במדרש מופיע כי "עתיד הקדוש ברוך הוא להביא סיני ותבור וכרמל לבנות בית המקדש על גביהם", כנאמר "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים" - אלה שלושת ההרים הנזכרים. <br />
<br />
למעשה הכרמל והתבור, כהר סיני, לא היו במקורם בארץ ישראל. בעת מעמד [[מתן תורה]] התנתקו הרים אלה ממקומותיהם והתקרבו להר סיני כדי ללמוד תורה וכשכר על כך, לקחם הקדוש ברוך הוא ומיקמם בקביעות בארץ הקודש. מתוך דברים אלה מסיקה הגמרא, כי גם "בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין בהן ומרביצין בהן את התורה, עתידין הם שייקבעו בארץ ישראל", כי אם "תבור וכרמל שלא באו אלא ללמוד תורה לפי שעה, נקבעו בארץ ישראל - בתי כנסיות ובתי מדרשות על אחת כמה וכמה". <br />
<br />
על בסיס זה, אומר [[הרבי]] [[מלך המשיח]], כי גם הר סיני יתנתק ממקומו וייקבע בארץ ישראל. כי הלוא על ההר הזה נולדה כל המציאות של התורה בעולם; <br />
<br />
התורה הנלמדת בכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות היא התורה שניתנה במעמד הר סיני אם כן ודאי ששכרו צריך להיות לפחות כשלהם, אם לא גדול ממנו. <br />
<br />
אמנם עם סיום מעמד מתן תורה סרה כל קדושה מעל הר סיני וכיום הוא מקום חולין לכל דבר - עובדה שבאה לידי ביטוי בהתרת האיסור לעלות עליו או לנגוע בו שחל במשך כל המעמד. אך ההיגיון מחייב כי בשעה שכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות שבעולם יתקדשו ויזכו לעלות ארצה - תחזור הקדושה להר סיני וגם הוא יגיע ארצה. <br />
<br />
{{ערך חסר}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ימות המשיח]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA&diff=121146התנועה הציונית2012-05-01T23:01:40Z<p>Shneor: /* דרכי נועם */ הגהה.</p>
<hr />
<div>{{לעריכה|אי דיוקים רבים וסיגנון לא אנציקלופדי}}<br />
'''ציונות''' היא תנועה יהודית לאומית שנוסדה במזרח אירופה, לפני כמאה ועשרים שנה, על ידי קבוצת הוגים יהודים ביניהם: בנימין זאב הרצל, ומשה הס. במרכזה של האידאולוגיה הציונית עומדת הלאומניות כאשר לקיום התורה והמצוות ישנה עדיפות מישנית, אם בכלל. לרעיון זה התנגדו [[אדמו"ר הרש"ב]], ו[[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==מקור השם==<br />
השם [[ציונות]], שהוטבע על ידי ההוגה נתן בירנבאום, בתיאור תנועת "חובבי ציון", לקוח מהפסוק "וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה", בפסוק מכונה ירושלים בשם ציון. הקונגרס הציוני הראשון, קבל שם זה ככינוי הרשמי של התנועה.<br />
<br />
==התיאולוגיה הציונית==<br />
הלאומיות{{הערת שוליים|1=מתוך [[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]].}}, אומרת התאולוגיה הציונית, באה בראש סדר העדיפויות של כל יהודי, קיום המצוות נצרך רק מחוץ לארץ ישראל, כמכנה משותף בין היהודים מכל העולם. אך כעת, כיון שקיים מכנה משותף אחר, אין צורך בהם. מקימי ה[[ציונות]], ראו צורך חיוני בכינון בית לאומי בארץ ישראל. כשיעדים נוספים של ה[[ציונות]], הוגדרו בקונגרסים שהתקיימו במשך השנים, כשהם משתנים בהתאם לזמן.<br />
<br />
==זרמים בציונות==<br />
*ציונות מדינית - בהנהגתם של בנימין זאב הרצל ונורדאו. גרסה, שיש להשיג הסכם מדיני עם האומות ולאחר מכן להקים את המדינה.<br />
*ציונות מעשית - בהנהגתם של מ. ליליינבלום וי. ל. פינסקר. סוברת, כי יש לזרז עליה לארץ והתיישבות יהודית, על מנת לבסס את הבית הלאומי.<br />
*ציונות סוציאליסטית - בהנהגת נ. סירקין, ד.ב. ברוכוב, ח. ארלוזורוב וב. כצנלסון. שילוב ערכים סוציאליסטים של שיוויון ועבודה.<br />
*ציונות דתית - בהנהגת הרב יצחק יעקב ריינס, מנהיג תנועת "המזרחי". ציונות על פי משנת הרב קוק.<br />
*ציונות רוויזיוניסטית (קיצונית) - בהנהגת זאב ז'בוטינסקי.<br />
<br />
===הציונות הדתית===<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערך=ציונות דתית}}<br />
'''הציונות הדתית''', על פי משנתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רואה את ההתעוררות להקמת ריבונות יהודית בארץ ישראל כהליך גאולתי. הציונות הדתית גם רואה את הרצל כמשיח בן יוסף שמגיע קודם משיח בן דוד.<br />
<br />
==דעת רבותינו ==<br />
ב[[קונטרס ומעין]] מובאת התכתבות בין [[אדמו"ר הרש"ב]] לרב אהרונסון בקשר להתנגדות של הרבי לתנועה הציונית. במכתב התשובה של אדמו"ר הרש"ב, מבוארת הבעייתיות שבשיטה זו. שלכן גם לחם ברעיון הציוני. [[הרבי]] דוגל בשיטה שיש להפריד בין האיש והשיטה, ומעולם לא דחה את מנהיגי הציונות, אלא ניסה לקרבם לתורה ולמצוות.<br />
<br />
==דרכי נועם==<br />
הרבי לא גורס ויכוח ציבורי בנושא, כיון שאינו מביא לשום דבר, ויכול אף לגרום לנזקים. הרב [[יוסף הכט]] רבה של אילת מספר לפני שנים רבות, בעקבות חילוקי דעות שנתעוררו בבית הכנסת שלו מסביב לאמירת מי שברך למדינה, עלה בדעתו לערוך דיון ציבורי בנושא זה, דיון שהיה גולש מטבע הדברים, גם לשאלות נוספות כגון שאלת היחס למדינה ולציונות בכלל, גיוס לצבא (כולל של בחורי ישיבות ושל בנות) וכיו"ב, והוא שאל את הרבי אם לקיים את הדיון והסימפוזיון הזה, ועל זה הוא זכה לקבל את המענה בזה”ל: “מיעוט הויכוח בכיו"ב ישובח”.<REF>מפי מי ששמע מפיו, מובא ב[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28823 חב"ד אינפו].</REF><br />
<br />
כאשר מישהו שאל את הרבי כיצד לשלב בין השיטה של חב"ד נגד הציונות, עם השיטה של חב"ד לקרב כל אחד ואחד. השיב הרבי כי צריך לקרב את האנשים באופן אישי, אבל לא לקרב יחד איתם את הציונות שבהם, מכיון שהם יהודים וצריך לקרבם.<br />
<br />
הרבי סיפר גם באותה הזדמנות שעל ידי שקירב מספר מהציונים בדרכי נועם, הצליח לגרום למנוע אירוע מסוים שהיה גורם חילול ה' נורא ועצום. באותה הזדמנות הביע הרבי את מורת רוחו מגן הפסלים הממוקם באה"ק, שם יש ענינים שהם [[עבודה זרה]] ממש!{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4596&hilite=9dca0992-1e3d-4214-86d9-91fe597f8dc5&st=%D7%92%D7%9F+%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%9D&pgnum=440 שיחות קודש תשכ"ז (440)].}}<br />
<br />
== ראו עוד ==<br />
*[[אתחלתא דגאולה]]<br />
*[[יום העצמאות]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], '''[[בין אור לחושך]]''', יחס [[הרבי]] מליובאוויטש ל[[ציונות]] ול[[מדינת ישראל]], הוצאת המחבר, [[קרית גת]] [[חשון]] [[תשס"ו]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך חסר}}<br />
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=121145ימות המשיח2012-05-01T22:59:15Z<p>Shneor: עריכה. הרחבה. מבוסס בין השאר על הויקיפדיה העברית.</p>
<hr />
<div>'''ימות המשיח''' הוא שם כללי לתקופת בואו של מושיע באחרית הימים. שהוא לפי ההלכה [[מלך מבית דוד]] שיגאל את עם ישראל והעולם כולו. יבנה את [[בית המקדש]] בירושלים, יקבץ את כל היהודים לארץ ישראל ויחזיר את מלכות דוד. המושיע נקרא [[מלך המשיח]] על שם המנהג למשוח את המלכים בשמן המשחה.<br />
במקורות מוזכרים אירועים נוספים שיקרו במקביל ל'''ימות המשיח''' כמו בשורת הגאולה על ידי [[אליהו הנביא]], [[מלחמת גוג ומגוג]] ו[[תחיית המתים]]. חלקם יהיו לפני [[ביאת המשיח]] חלקם לאחרי או במהלך ביאתו, אך אין ברור בדיוק מתי ואיך זה יתרחש. <br />
<br />
==הגדרה באנציקלופדיה התלמודית==<br />
באנציקלופדיה תלמודית<ref>כרך כד, ימות המשיח [טור תקעח] בפרק א (מהותם וזמנם)</ref> ימות המשיח מוגדרים באופן הבא: (מראי מקומות כאן הם ע"פ האנציקלופדיה התלמודית)<br />
<br />
: א. מהותם וזמנם. בשם ימות המשיח, נקרא בכל מקום זמן הגאולה העתידה - על ידי הגואל [טור תקעט] שנקרא בשם "משיח"<ref>עי' פסחים ה א; מגילה יב א; סנהדרין צח ב ועוד בכמ"ק.</ref> או "[[מלך המשיח]]"<ref>עי' ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד; מדרש רבה על שיר השירים פ"ב ז; [[רמב"ם]] מלכים פי"א ה"א ועוד.</ref>, או "משיח בן דוד"<ref>עי' סוכה נב ב ועוד, ועי"ש שהוזכר גם [[משיח בן יוסף]] שיבא לפני [[משיח בן דוד]], וכ"ה בכמה מדרשים. ועי' ליקוט כל מאמרי חז"ל וד' הראשונים והאחרונים, על מציאותו ופעולותיו של [[משיח בן יוסף]], בהקדמה לס' קול התור, בהתקופה הגדולה להרמ"מ כשר, עמ' תכא - תלא.</ref>, או "בן דוד" סתם<ref>עי' ערובין מג א; יבמות סב א; [[סנהדרין]] צח א; נדה יג ב; רש"י [[סנהדרין]] צז א ד"ה ושני אלפים, עי"ש בגמ' על שנות העולם, וברש"י שם ד"ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'</ref> - שבו תכלה הגלות ויתבטל השעבוד מישראל<ref>רש"י סנהדרין צז א ד"ה ושני אלפים, עי"ש בגמ' על שנות העולם, וברש"י שם ד"ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'.</ref>, ותחזור מלכות בית דוד ליושנה<ref>עי' רמב"ם שם, והוסיף: לממשלה הראשונה (ע"פ מיכה ד ח).</ref>, וייבנה [[בית המקדש]]<ref>עי' להלן: בבנין המקדש ועבודתו</ref>. בהלכה הוזכרו ימות המשיח לעניין [[מצוות]] ודינים שאינם נוהגים אלא בזמן שבית המקדש קיים, או בזמן שכל יושבי ארץ ישראל עליה, ובטלו בזמן הגלות, שיחזרו לנהוג, ויש שישתנו דיניהם, מלימודים מיוחדים<ref>עי' להלן ציונים 185, 251, 257 ועוד.</ref>. ויש שהוזכרו ימות המשיח עם תחית-המתים*, שכן פירשו את הכתוב: "ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמד כהן לאורים ולתמים"<ref>עזרא ב סג.</ref>, שהוא כאדם שאומר לחבירו עד שיחיו מתים ויבוא [[משיח בן דוד]]<ref> סוטה מח ב. ועי' תנחומא ויחי ג, על א"י שמתיה חיים תחלה לימות המשיח, וכעי"ז פסיקתא רבתי פ"א וירושלמי כלאיים פ"ט ה"ג. ועי' יד רמ"ה [[סנהדרין]] צ א על [[תחיית המתים]] שבימות המשיח, ובאגרתו לחכמי לוניל, נדפס בסנהדרי גדולה הוצ' מכון הרי פישל, ח"א סי' קסו. וע"ע [[תחיית המתים]].</ref>. וכן יש שהוזכרו ימות המשיח בשם "[[עולם הבא]]"<ref>עי' פסחים נ א: אבל לעוה"ב כו'; כתובות קיא ב: לא כעוה"ז עוה"ב כו' וב"ב קכב א: חלוקה של עוה"ב, ולהלן ציון 195. ועי' רש"י [[סנהדרין]] קי ב ד"ה תנו רבנן לעוה"ב היינו ימות המשיח. </ref>, או שהוזכרו בניגוד לעולם הזה<ref>עי' ברכות יב ב: ימי חייך [[העוה"ז]] כו', הובא להלן ציון 234, ושבת סג א וש"נ: אין בין עוה"ז לימות המשיח כו', הובא להלן ציון 49.</ref>, או בניגוד לעולם הבא<ref>עי' ברכות לד ב ושבת סג א: אבל לעוה"ב כו', הובא להלן ציון 38. ועי' פסחים סח א וסנהדרין צא ב: כאן לימות המשיח כאן לעוה"ב, וזבחים קיח ב: אלו ימות המשיח כו' זה העוה"ב, וערכין יג ב: כנור של ימות המשיח שמונה נימין כו' ושל עוה"ב עשר כו', ועוד.</ref>. וכן "לעתיד לבוא", יש שנאמר על ימות המשיח<ref>עי' מכילתא בא פט"ז וירושלמי ברכות סופ"א שלא להזכיר [[יציאת מצרים]] [[לעתיד לבוא]] כו', והכוונה לימות המשיח, עי' להלן ציון 238.</ref>, ויש שנאמר על זמן שלאחר ימות המשיח, שכן דרשו: "אהבתי כי ישמע ה' את קולי"<ref>תהלים קטז א.</ref> - לימות המשיח; "אלי אתה ואודך"<ref>שם קיט כח.</ref> - לעתיד לבוא<ref>ירושלמי שם פ"ב ה"ד. ועי' שבת קיג ב: "ותשבע" - לימות המשיח; "ותותר" - לעתיד לבוא.</ref>.<br />
<br />
==מקור האמונה בביאת המשיח==<br />
כבר ב[[תורה]], בספר דברים, מובטחת גאולה ושיבה לארץ לאחר [[גלות]]:<br />
{{ציטוט|תוכן=וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ.|מקור=דברים ל', ג'-ה'|מרכאות=כן}}<br />
בפסוק לא מוזכר [[משיח]] פרסונלי, אלא הבטחה על שיבה לארץ הטובה והתברכות בה. הבחירה בדוד ובזרעו, המהווה לאחר מכן נקודת מפתח באמונה בזהותו של המלך הגואל, מבוטאת במפורש בספר שמואל, בספר מלכים, לאחר מכן בעוד מקומות כגון ב[[תהילים]], דברי הימים, בתלמוד בעיקר בסוגיות שמופיעות בסנהדרין פרק חלק ועוד, עד לפסיקת ה[[רמב"ם]]{{הערת שוליים|הלכות מלכים פרקים י"א-י"ב.}}. לאורך השנים הלכה והשתרשה האמונה כי הברית של [[אלוקים]] עם דוד אי אפשר לה שתופר, וכי הוא וזרעו הם בלבד הראויים לשבת על כיסא המלוכה. ממשפחת החשמונאים לא נשאר זכר כעונש{{מקור}} על כך שנטלו לעצמם את כס המלוכה לאחר הניצחון על היוונים ולא נתנו את המלוכה בידי צאצאי דוד המלך. גם בתקופות מאוחרות יותר, ייחסו שליטי ישראל את עצמם לדוד. מסורת מקובלת בבבל{{הערת שוליים|סנהדרין ד'?.}} הייתה כי ראש ה[[גלות]] הוא צאצא של דוד, בן אחר בן, וכי משפחת נשיא הסנהדרין ב[[ארץ ישראל]] מיוחסת אחריו מצד האמהות. <br />
<br />
באופן סכמטי ניתן לראות אצל הנביאים ואצל חז"ל את ה[[אמונה]] ב'''ימות המשיח''' כעתיד טוב ומושלם, על-טבעי או כמעט על-טבעי, אשר יבוא לאחר תקופה סוערת של מהפכות בעולם. בהתאם לשאלה האם '''ימות המשיח''' הן אירוע טבעי או על-טבעי, גם פרטים מסוימים בדמותו של ה[[משיח]] ושל המאורעות הסובבים את ביאתו נתונים במחלוקת האם יהיו בדרך ה[[טבע]] או בדרך [[נס|נסית]].<br />
<br />
==ימות המשיח בתורת החסידות==<br />
[[אדמו"ר הזקן]] כותב בספרו ה[[תניא]] כי '''ימות המשיח''', אינם רק תקופה של תשלום שכר כהדעה הרווחת, אלא הם גם השלמתו של תהליך רוחני המתרחש בעולם, ולכן הם הסיבה והמטרה שלשמה נברא העולם.<br />
וכך הוא כותב: <br />
{{ציטוט|תוכן=ונודע שימות המשיח ובפרט כשיחיו המתים הם תכלית ושלמות בריאת עולם-הזה, שלכך נברא מתחילתו|מקור= תניא פרק ל"ו|מרכאות=כן}}.<br />
<br />
המאמר התלמודי{{הערת שוליים|מסכת סנהדרין דף צח עמ' ב'.}}: "אמר רבי יוחנן לא נברא העולם אלא למשיח". יכול להוות כמקור קדום יותר לרעיון זה.<br />
<br />
התהליך המוביל לימות המשיח, מסביר [[אדמו"ר הזקן]], הוא הדרגתי כשהעולם שלנו, החומרי, בו שוררת חשיכה רוחנית הגורמת לחוסר הרגשתו ה'בייתית' כביכול של הבורא, יותאם להיות 'דירה' הראויה לכך שישכון בה האלוקים, כבעולם העליון-רוחני שכל המלאכים והנשמות הקיימים שם מכירים במציאות האלוקית ומתנהגים כפי רצון האלוקים, לכן שם הוא מרגיש 'בבית' כיון שאין אף אחד הפועל נגד רצונו.<br />
<br />
==ימות המשיח ברמב"ם==<br />
כפי העולה מדברי ה[[רמב"ם]]{{הערת שוליים|הלכות מלכים פרקים י"א וי"ב ובאורי [[הרבי]] על פרקים אלו}} נראה שישנם שתי תקופות ב'''ימות המשיח'''. <br />
<br />
על התקופה הראשונה אומר הרמב"ם{{הערת שוליים|רמב"ם הלכות מלכים י"ב א-ב).}}:<br />
{{ציטוט|תוכן=אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ משל וחידה ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר שנאמר זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם ויחזרו כולם לדת האמת ולא יגזלו ולא ישחיתו אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין המשיח הם משלים ובימות המלך המשיח יודע לכל לאי זה דבר היה משל ומה ענין רמזו בהן. אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד.|מרכאות=כן}}.<br />
<br />
רק בתקופה השניה בימות המשיח - ישתנו דברים בעולם. השינוי הגדול ביותר יהיה כמובן תחיית המתים, וכמו כן באגרת תימן כותב הרמב"ם שמשיח עושה אותות ומופתים, בהתיחסו לתקופה השניה של ימות המשיח, לאחר התקופה של "[[עולם כמנהגו נוהג]]".<br />
<br />
==הבנת התורה==<br />
<br />
הבנת התורה ב'''ימות המשיח''' תהיה תלויה גם כן ברמות. זאת מוכיח [[הרבי]] מכך שנאמר על העתיד-לבוא: "כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" (ירמיה לא, לג) מוכח, שגם אז יהיו כאלה שייקראו "קטנים" בידיעה וכאלה שייקראו "גדולים". <br />
<br />
אלא שכמובן, ה"קטנים" ייקראו כך רק יחסית לגדולים של אז. אולם ביחס לתלמידי-החכמים של היום, גם אלה הקטנים ביותר - יהיו הם "גדולים" מאין כמותם, כי אז ינסקו גם היהודים הפשוטים ביותר לרמות ידיעה עצומות בתורה. <br />
<br />
(דוגמה דומה לכך שהקטנות היא הגדרה יחסית, ניתן להביא ממה שמתואר במסכת שבת (ג, ב), כי אפילו ענקים בתורה יכולים להיות במצב נתון "קטנים" מלדון במסכתות מסוימות, ואז עדיף לפנות לגביהן אל רבנים שישלטו בהן טוב מהם). <br />
<br />
אמנם יש מקום להקשות מחלקו הראשון של הפסוק הנזכר: "לא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו" - מה שאומר, שכולם ידעו את התורה היטב ולא יזדקקו איש לעזרת רעהו<br />
<br />
משיב על כך הרבי, שרק "אותו" - את הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו - כולם ישיגו ויכירו במידה שווה. אולם בכלל-הידיעה בתורה אכן יהיו קטנים וגדולים, והקטנים יזדקקו להיעזר בגדולים. <br />
<br />
בעניין הסיוע והעזרה בהבנת התורה, מעניין לציין מסקנה של הרבי בקשר למחברי ספרים מקרב גדולי-ישראל, על בסיס דבריו של רבי יהונתן אייבשיץ: "רוח השם נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב, וחפץ השם בידם הצליח". דברים שעולה מהם, כי יכולות להיות דקויות-הבנה אמיתיות בחיבוריהם של גדולי-ישראל, שהמחברים עצמם לא מודעים להן, ואחרים, גדולים מהם, יחדשו להם אותן! וכמו, לדוגמה, שב[[תורה שבכתב]] ישנם עניינים שעל הבנתם אפילו [[משה רבינו]] עצמו צריך להיעזר בקדוש-ברוך-הוא.<br />
===מתכונת הלימוד בימות המשיח===<br />
מתכונת הלימוד בימות המשיח תהיה כפי שמסביר [[אדמו"ר האמצעי]] שזו תהיה מתכונת לימוד שונה לחלוטין מהמוכר לנו. הסבר זה מופיע כתשובה לשאלה: כיצד בדיוק יתבצע החזון הנפלא, ש[[מלך המשיח]] ילמד בעצמו את כל עם ישראל חידושי תורה עמוקים - איך יקלטו מיליוני תלמידים (שלכל אחד מהם רמת ידיעות שונה) את הדברים מפי אדם אחד, במיוחד לאחר [[תחיית המתים]], כאשר יגדל מספר היהודים פי כמה וכמה, "לאין שיעור", כלשונו?! <br />
<br />
ומשיב, כי לעתיד לבוא, הרעיונות השכליים הרוחניים לא יצטרכו להצטייר באותיות, מילים ומשפטים, כדי שנקלוט אותם - אלא העיניים הגשמיות תזדככנה וממש תראינה את הרעיונות. שבריר שניה יספיק לקלוט רעיון עמוק ונשגב. ממילא, יתקצר זמן הלימוד במידה דרסטית ולא תהיה בעיה גם למיליוני מיליונים להבין (לראות) את הרעיונות, שיישמעו מפי המשיח. <br />
<br />
לשם המחשה: כמה זמן לוקח לאדם לתאר לחברו מראה של חפץ כלשהו, המורכב מחלקיקים רבים - לעומת פרק הזמן שאורך לראות את החפץ? - מעבר לפער העצום של משך הזמן, הזיהוי המוחלט והקליטה המושלמת שעל-ידי ראייה הרבה יותר מוחשיים ונהירים. <br />
<br />
וכך תהיה ההבנה השכלית לעתיד לבוא: אנו פשוט נראה את הרעיונות ונקלוט אותם בשלמות, על כל פרטיהם, ברגע אחד. <br />
<br />
אנו, שמעולם לא חווינו מציאות כזו, קשה לנו אפילו לדמיין אותה. אבל ישנה עדות של לימוד כזה על-ידי האריז"ל. האריז"ל אמר פעם לאחד מתלמידיו, כי כאשר ישן ב[[שבת]] במשך חצי שעה - הראו לו משמים סודות-תורה נפלאים, שאם ירצה לגלותם בדיבור או בכתב, זה ייקח שישים עד שמונים שנה! הרעיונות הרוחניים נראו לו כתמונות רצות ברצף, בזו אחר זו, וכדי לתאר מספר אסטרונומי של "תמונות" רוחניות על כל פרטיהן - נדרשות אכן כמה עשרות שנים.<br />
<br />
==הר סיני בימות המשיח==<br />
במדרש מופיע כי "עתיד הקדוש ברוך הוא להביא סיני ותבור וכרמל לבנות בית המקדש על גביהם", כנאמר "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים" - אלה שלושת ההרים הנזכרים. <br />
<br />
למעשה הכרמל והתבור, כהר סיני, לא היו במקורם בארץ ישראל. בעת מעמד [[מתן תורה]] התנתקו הרים אלה ממקומותיהם והתקרבו להר סיני כדי ללמוד תורה וכשכר על כך, לקחם הקדוש ברוך הוא ומיקמם בקביעות בארץ הקודש. מתוך דברים אלה מסיקה הגמרא, כי גם "בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין בהן ומרביצין בהן את התורה, עתידין הם שייקבעו בארץ ישראל", כי אם "תבור וכרמל שלא באו אלא ללמוד תורה לפי שעה, נקבעו בארץ ישראל - בתי כנסיות ובתי מדרשות על אחת כמה וכמה". <br />
<br />
על בסיס זה, אומר [[הרבי]] [[מלך המשיח]], כי גם הר סיני יתנתק ממקומו וייקבע בארץ ישראל. כי הלוא על ההר הזה נולדה כל המציאות של התורה בעולם; <br />
<br />
התורה הנלמדת בכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות היא התורה שניתנה במעמד הר סיני אם כן ודאי ששכרו צריך להיות לפחות כשלהם, אם לא גדול ממנו. <br />
<br />
אמנם עם סיום מעמד מתן תורה סרה כל קדושה מעל הר סיני וכיום הוא מקום חולין לכל דבר - עובדה שבאה לידי ביטוי בהתרת האיסור לעלות עליו או לנגוע בו שחל במשך כל המעמד. אך ההיגיון מחייב כי בשעה שכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות שבעולם יתקדשו ויזכו לעלות ארצה - תחזור הקדושה להר סיני וגם הוא יגיע ארצה. <br />
<br />
{{ערך חסר}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ימות המשיח]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=121134ימות המשיח2012-05-01T20:36:53Z<p>Shneor: עריכה. הגהה.</p>
<hr />
<div>'''ימות המשיח''' הוא שם כללי לתקופת בואו של מושיע באחרית הימים. שהוא לפי ההלכה [[מלך מבית דוד]] שיגאל את עם ישראל והעולם כולו. יבנה את [[בית המקדש]] בירושלים, יקבץ את כל היהודים לארץ ישראל ויחזיר את מלכות דוד. המושיע נקרא [[מלך המשיח]] על שם המנהג למשוח את המלכים בשמן המשחה.<br />
במקורות מוזכרים אירועים נוספים שיקרו במקביל ל'''ימות המשיח''' כמו בשורת הגאולה על ידי [[אליהו הנביא]], [[מלחמת גוג ומגוג]] ו[[תחיית המתים]]. חלקם יהיו לפני [[ביאת המשיח]] חלקם לאחרי או במהלך ביאתו, אך אין ברור בדיוק מתי ואיך זה יתרחש. <br />
<br />
==ימות המשיח ברמב"ם==<br />
כפי העולה מדברי ה[[רמב"ם]]{{הערת שוליים|הלכות מלכים פרקים י"א וי"ב ובאורי [[הרבי]] על פרקים אלו}} נראה שישנם שתי תקופות ב'''ימות המשיח'''. <br />
<br />
על התקופה הראשונה אומר הרמב"ם{{הערת שוליים|רמב"ם הלכות מלכים י"ב א-ב).}}:<br />
{{ציטוט|תוכן=אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ משל וחידה ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר שנאמר זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם ויחזרו כולם לדת האמת ולא יגזלו ולא ישחיתו אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין המשיח הם משלים ובימות המלך המשיח יודע לכל לאי זה דבר היה משל ומה ענין רמזו בהן. אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד.|מרכאות=כן}}.<br />
<br />
רק בתקופה השניה בימות המשיח - ישתנו דברים בעולם. השינוי הגדול ביותר יהיה כמובן תחיית המתים, וכמו כן באגרת תימן כותב הרמב"ם שמשיח עושה אותות ומופתים, בהתיחסו לתקופה השניה של ימות המשיח, לאחר התקופה של "[[עולם כמנהגו נוהג]]".<br />
<br />
==הבנת התורה==<br />
<br />
הבנת התורה ב'''ימות המשיח''' תהיה תלויה גם כן ברמות. זאת מוכיח [[הרבי]] מכך שנאמר על העתיד-לבוא: "כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" (ירמיה לא, לג) מוכח, שגם אז יהיו כאלה שייקראו "קטנים" בידיעה וכאלה שייקראו "גדולים". <br />
<br />
אלא שכמובן, ה"קטנים" ייקראו כך רק יחסית לגדולים של אז. אולם ביחס לתלמידי-החכמים של היום, גם אלה הקטנים ביותר - יהיו הם "גדולים" מאין כמותם, כי אז ינסקו גם היהודים הפשוטים ביותר לרמות ידיעה עצומות בתורה. <br />
<br />
(דוגמה דומה לכך שהקטנות היא הגדרה יחסית, ניתן להביא ממה שמתואר במסכת שבת (ג, ב), כי אפילו ענקים בתורה יכולים להיות במצב נתון "קטנים" מלדון במסכתות מסוימות, ואז עדיף לפנות לגביהן אל רבנים שישלטו בהן טוב מהם). <br />
<br />
אמנם יש מקום להקשות מחלקו הראשון של הפסוק הנזכר: "לא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו" - מה שאומר, שכולם ידעו את התורה היטב ולא יזדקקו איש לעזרת רעהו<br />
<br />
משיב על כך הרבי, שרק "אותו" - את הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו - כולם ישיגו ויכירו במידה שווה. אולם בכלל-הידיעה בתורה אכן יהיו קטנים וגדולים, והקטנים יזדקקו להיעזר בגדולים. <br />
<br />
בעניין הסיוע והעזרה בהבנת התורה, מעניין לציין מסקנה של הרבי בקשר למחברי ספרים מקרב גדולי-ישראל, על בסיס דבריו של רבי יהונתן אייבשיץ: "רוח השם נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב, וחפץ השם בידם הצליח". דברים שעולה מהם, כי יכולות להיות דקויות-הבנה אמיתיות בחיבוריהם של גדולי-ישראל, שהמחברים עצמם לא מודעים להן, ואחרים, גדולים מהם, יחדשו להם אותן! וכמו, לדוגמה, שב[[תורה שבכתב]] ישנם עניינים שעל הבנתם אפילו [[משה רבינו]] עצמו צריך להיעזר בקדוש-ברוך-הוא.<br />
===מתכונת הלימוד בימות המשיח===<br />
מתכונת הלימוד בימות המשיח תהיה כפי שמסביר [[אדמו"ר האמצעי]] שזו תהיה מתכונת לימוד שונה לחלוטין מהמוכר לנו. הסבר זה מופיע כתשובה לשאלה: כיצד בדיוק יתבצע החזון הנפלא, ש[[מלך המשיח]] ילמד בעצמו את כל עם ישראל חידושי תורה עמוקים - איך יקלטו מיליוני תלמידים (שלכל אחד מהם רמת ידיעות שונה) את הדברים מפי אדם אחד, במיוחד לאחר [[תחיית המתים]], כאשר יגדל מספר היהודים פי כמה וכמה, "לאין שיעור", כלשונו?! <br />
<br />
ומשיב, כי לעתיד לבוא, הרעיונות השכליים הרוחניים לא יצטרכו להצטייר באותיות, מילים ומשפטים, כדי שנקלוט אותם - אלא העיניים הגשמיות תזדככנה וממש תראינה את הרעיונות. שבריר שניה יספיק לקלוט רעיון עמוק ונשגב. ממילא, יתקצר זמן הלימוד במידה דרסטית ולא תהיה בעיה גם למיליוני מיליונים להבין (לראות) את הרעיונות, שיישמעו מפי המשיח. <br />
<br />
לשם המחשה: כמה זמן לוקח לאדם לתאר לחברו מראה של חפץ כלשהו, המורכב מחלקיקים רבים - לעומת פרק הזמן שאורך לראות את החפץ? - מעבר לפער העצום של משך הזמן, הזיהוי המוחלט והקליטה המושלמת שעל-ידי ראייה הרבה יותר מוחשיים ונהירים. <br />
<br />
וכך תהיה ההבנה השכלית לעתיד לבוא: אנו פשוט נראה את הרעיונות ונקלוט אותם בשלמות, על כל פרטיהם, ברגע אחד. <br />
<br />
אנו, שמעולם לא חווינו מציאות כזו, קשה לנו אפילו לדמיין אותה. אבל ישנה עדות של לימוד כזה על-ידי האריז"ל. האריז"ל אמר פעם לאחד מתלמידיו, כי כאשר ישן ב[[שבת]] במשך חצי שעה - הראו לו משמים סודות-תורה נפלאים, שאם ירצה לגלותם בדיבור או בכתב, זה ייקח שישים עד שמונים שנה! הרעיונות הרוחניים נראו לו כתמונות רצות ברצף, בזו אחר זו, וכדי לתאר מספר אסטרונומי של "תמונות" רוחניות על כל פרטיהן - נדרשות אכן כמה עשרות שנים.<br />
<br />
==הר סיני בימות המשיח==<br />
במדרש מופיע כי "עתיד הקדוש ברוך הוא להביא סיני ותבור וכרמל לבנות בית המקדש על גביהם", כנאמר "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים" - אלה שלושת ההרים הנזכרים. <br />
<br />
למעשה הכרמל והתבור, כהר סיני, לא היו במקורם בארץ ישראל. בעת מעמד [[מתן תורה]] התנתקו הרים אלה ממקומותיהם והתקרבו להר סיני כדי ללמוד תורה וכשכר על כך, לקחם הקדוש ברוך הוא ומיקמם בקביעות בארץ הקודש. מתוך דברים אלה מסיקה הגמרא, כי גם "בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין בהן ומרביצין בהן את התורה, עתידין הם שייקבעו בארץ ישראל", כי אם "תבור וכרמל שלא באו אלא ללמוד תורה לפי שעה, נקבעו בארץ ישראל - בתי כנסיות ובתי מדרשות על אחת כמה וכמה". <br />
<br />
על בסיס זה, אומר [[הרבי]] [[מלך המשיח]], כי גם הר סיני יתנתק ממקומו וייקבע בארץ ישראל. כי הלוא על ההר הזה נולדה כל המציאות של התורה בעולם; <br />
<br />
התורה הנלמדת בכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות היא התורה שניתנה במעמד הר סיני אם כן ודאי ששכרו צריך להיות לפחות כשלהם, אם לא גדול ממנו. <br />
<br />
אמנם עם סיום מעמד מתן תורה סרה כל קדושה מעל הר סיני וכיום הוא מקום חולין לכל דבר - עובדה שבאה לידי ביטוי בהתרת האיסור לעלות עליו או לנגוע בו שחל במשך כל המעמד. אך ההיגיון מחייב כי בשעה שכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות שבעולם יתקדשו ויזכו לעלות ארצה - תחזור הקדושה להר סיני וגם הוא יגיע ארצה. <br />
<br />
{{ערך חסר}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ימות המשיח]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=121133ימות המשיח2012-05-01T20:09:03Z<p>Shneor: /* תקופות */ הגהה.</p>
<hr />
<div>'''ימות ה[[משיח]]''' היא תקופת ה[[גאולה]].<br />
<br />
==ימות המשיח ברמב"ם==<br />
כפי העולה מדברי הרמב"ם{{הערת שוליים|הלכות מלכים פרקים י"א וי"ב ובאורי [[הרבי]] על פרקים אלו}} נראה שישנם שתי תקופות בימות המשיח. <br />
<br />
על התקופה הראשונה אומר הרמב"ם{{הערת שוליים|רמב"ם הלכות מלכים י"ב א-ב).}}:<br />
{{ציטוט|תוכן=אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ משל וחידה ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר שנאמר זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם ויחזרו כולם לדת האמת ולא יגזלו ולא ישחיתו אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין המשיח הם משלים ובימות המלך המשיח יודע לכל לאי זה דבר היה משל ומה ענין רמזו בהן. אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד.|מרכאות=כן}}.<br />
<br />
רק בתקופה השניה בימות המשיח - ישתנו דברים בעולם. השינוי הגדול ביותר יהיה כמובן תחיית המתים, וכמו כן באגרת תימן כותב הרמב"ם שמשיח עושה אותות ומופתים, בהתיחסו לתקופה השניה של ימות המשיח, לאחר התקופה של "[[עולם כמנהגו נוהג]]".<br />
<br />
==הבנת התורה==<br />
<br />
הבנת התורה בימות המשיח תהיה תלויה גם כן ברמות. זאת מוכיח [[הרבי]] מכך שנאמר על העתיד-לבוא: "כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" (ירמיה לא, לג) מוכח, שגם אז יהיו כאלה שייקראו "קטנים" בידיעה וכאלה שייקראו "גדולים". <br />
<br />
אלא שכמובן, ה"קטנים" ייקראו כך רק יחסית לגדולים של אז. אולם ביחס לתלמידי-החכמים של היום, גם אלה הקטנים ביותר - יהיו הם "גדולים" מאין כמותם, כי אז ינסקו גם היהודים הפשוטים ביותר לרמות ידיעה עצומות בתורה. <br />
<br />
(דוגמה דומה לכך שהקטנות היא הגדרה יחסית, ניתן להביא ממה שמתואר במסכת שבת (ג, ב), כי אפילו ענקים בתורה יכולים להיות במצב נתון "קטנים" מלדון במסכתות מסוימות, ואז עדיף לפנות לגביהן אל רבנים שישלטו בהן טוב מהם). <br />
<br />
אמנם יש מקום להקשות מחלקו הראשון של הפסוק הנזכר: "לא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו" - מה שאומר, שכולם ידעו את התורה היטב ולא יזדקקו איש לעזרת רעהו<br />
<br />
משיב על כך הרבי, שרק "אותו" - את הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו - כולם ישיגו ויכירו במידה שווה. אולם בכלל-הידיעה בתורה אכן יהיו קטנים וגדולים, והקטנים יזדקקו להיעזר בגדולים. <br />
<br />
בעניין הסיוע והעזרה בהבנת התורה, מעניין לציין מסקנה של הרבי בקשר למחברי ספרים מקרב גדולי-ישראל, על בסיס דבריו של רבי יהונתן אייבשיץ: "רוח השם נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב, וחפץ השם בידם הצליח". דברים שעולה מהם, כי יכולות להיות דקויות-הבנה אמיתיות בחיבוריהם של גדולי-ישראל, שהמחברים עצמם לא מודעים להן, ואחרים, גדולים מהם, יחדשו להם אותן! וכמו, לדוגמה, שב[[תורה שבכתב]] ישנם עניינים שעל הבנתם אפילו [[משה רבינו]] עצמו צריך להיעזר בקדוש-ברוך-הוא.<br />
===מתכונת הלימוד בימות המשיח===<br />
מתכונת הלימוד בימות המשיח תהיה כפי שמסביר [[אדמו"ר האמצעי]] שזו תהיה מתכונת לימוד שונה לחלוטין מהמוכר לנו. הסבר זה מופיע כתשובה לשאלה: כיצד בדיוק יתבצע החזון הנפלא, ש[[מלך המשיח]] ילמד בעצמו את כל עם ישראל חידושי תורה עמוקים - איך יקלטו מיליוני תלמידים (שלכל אחד מהם רמת ידיעות שונה) את הדברים מפי אדם אחד, במיוחד לאחר [[תחיית המתים]], כאשר יגדל מספר היהודים פי כמה וכמה, "לאין שיעור", כלשונו?! <br />
<br />
ומשיב, כי לעתיד לבוא, הרעיונות השכליים הרוחניים לא יצטרכו להצטייר באותיות, מילים ומשפטים, כדי שנקלוט אותם - אלא העיניים הגשמיות תזדככנה וממש תראינה את הרעיונות. שבריר שניה יספיק לקלוט רעיון עמוק ונשגב. ממילא, יתקצר זמן הלימוד במידה דרסטית ולא תהיה בעיה גם למיליוני מיליונים להבין (לראות) את הרעיונות, שיישמעו מפי המשיח. <br />
<br />
לשם המחשה: כמה זמן לוקח לאדם לתאר לחברו מראה של חפץ כלשהו, המורכב מחלקיקים רבים - לעומת פרק הזמן שאורך לראות את החפץ? - מעבר לפער העצום של משך הזמן, הזיהוי המוחלט והקליטה המושלמת שעל-ידי ראייה הרבה יותר מוחשיים ונהירים. <br />
<br />
וכך תהיה ההבנה השכלית לעתיד לבוא: אנו פשוט נראה את הרעיונות ונקלוט אותם בשלמות, על כל פרטיהם, ברגע אחד. <br />
<br />
אנו, שמעולם לא חווינו מציאות כזו, קשה לנו אפילו לדמיין אותה. אבל ישנה עדות של לימוד כזה על-ידי האריז"ל. האריז"ל אמר פעם לאחד מתלמידיו, כי כאשר ישן ב[[שבת]] במשך חצי שעה - הראו לו משמים סודות-תורה נפלאים, שאם ירצה לגלותם בדיבור או בכתב, זה ייקח שישים עד שמונים שנה! הרעיונות הרוחניים נראו לו כתמונות רצות ברצף, בזו אחר זו, וכדי לתאר מספר אסטרונומי של "תמונות" רוחניות על כל פרטיהן - נדרשות אכן כמה עשרות שנים.<br />
<br />
==הר סיני בימות המשיח==<br />
במדרש מופיע כי "עתיד הקדוש ברוך הוא להביא סיני ותבור וכרמל לבנות בית המקדש על גביהם", כנאמר "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים" - אלה שלושת ההרים הנזכרים. <br />
<br />
למעשה הכרמל והתבור, כהר סיני, לא היו במקורם בארץ ישראל. בעת מעמד [[מתן תורה]] התנתקו הרים אלה ממקומותיהם והתקרבו להר סיני כדי ללמוד תורה וכשכר על כך, לקחם הקדוש ברוך הוא ומיקמם בקביעות בארץ הקודש. מתוך דברים אלה מסיקה הגמרא, כי גם "בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין בהן ומרביצין בהן את התורה, עתידין הם שייקבעו בארץ ישראל", כי אם "תבור וכרמל שלא באו אלא ללמוד תורה לפי שעה, נקבעו בארץ ישראל - בתי כנסיות ובתי מדרשות על אחת כמה וכמה". <br />
<br />
על בסיס זה, אומר [[הרבי]] [[מלך המשיח]], כי גם הר סיני יתנתק ממקומו וייקבע בארץ ישראל. כי הלוא על ההר הזה נולדה כל המציאות של התורה בעולם; <br />
<br />
התורה הנלמדת בכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות היא התורה שניתנה במעמד הר סיני אם כן ודאי ששכרו צריך להיות לפחות כשלהם, אם לא גדול ממנו. <br />
<br />
אמנם עם סיום מעמד מתן תורה סרה כל קדושה מעל הר סיני וכיום הוא מקום חולין לכל דבר - עובדה שבאה לידי ביטוי בהתרת האיסור לעלות עליו או לנגוע בו שחל במשך כל המעמד. אך ההיגיון מחייב כי בשעה שכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות שבעולם יתקדשו ויזכו לעלות ארצה - תחזור הקדושה להר סיני וגם הוא יגיע ארצה. <br />
<br />
{{ערך חסר}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ימות המשיח]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=121129ימות המשיח2012-05-01T19:28:49Z<p>Shneor: /* תקופה ראשונה */ עריכה.</p>
<hr />
<div>'''ימות ה[[משיח]]''' היא תקופת ה[[גאולה]].<br />
<br />
==תקופות==<br />
כפי העולה מדברי הרמב"ם{{הערת שוליים|הלכות מלכים פרקים י"א וי"ב ובאורי [[הרבי]] על פרקים אלו}} משמע שישנם שתי תקופות בימות המשיח.<br />
<br />
===תקופה ראשונה===<br />
מדברי הרמב"ם משמע שיש שתי תקופות כלליות של ימות המשיח. על התקופה הראשונה אומר הרמב"ם{{הערת שוליים|רמב"ם הלכות מלכים י"ב א-ב).}}:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ משל וחידה ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר שנאמר זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם ויחזרו כולם לדת האמת ולא יגזלו ולא ישחיתו אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין המשיח הם משלים ובימות המלך המשיח יודע לכל לאי זה דבר היה משל ומה ענין רמזו בהן. אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד.|מרכאות=כן}}.<br />
<br />
===תקופה שניה===<br />
ב[[ימות המשיח]] ישנם שתי תקופות - תקופה ראשונה ו'''תקופה שניה'''. כך עולה מדברי ה[[רמב"ם]] בהלכות העוסקות בענייני המלך המשיח בספרו "[[היד החזקה]]".<br />
<br />
בתקופה השניה בימות המשיח - יתוספו דברים והנהגות שיעשה הקב"ה, לרבות ענינים שיש בהם משום שינוי מנהגו של עולם.<br />
<br />
השינוי הגדול ביותר במעשה בראשית יהיה כמובן תחיית המתים, וכמו כן באגרת תימן כותב הרמב"ם שמשיח עושה אותות ומופתים, בהתיחסו לתקופה השניה של ימות המשיח, לאחר התקופה של "[[עולם כמנהגו נוהג]]".<br />
<br />
==הבנת התורה==<br />
<br />
הבנת התורה בימות המשיח תהיה תלויה גם כן ברמות. זאת מוכיח [[הרבי]] מכך שנאמר על העתיד-לבוא: "כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" (ירמיה לא, לג) מוכח, שגם אז יהיו כאלה שייקראו "קטנים" בידיעה וכאלה שייקראו "גדולים". <br />
<br />
אלא שכמובן, ה"קטנים" ייקראו כך רק יחסית לגדולים של אז. אולם ביחס לתלמידי-החכמים של היום, גם אלה הקטנים ביותר - יהיו הם "גדולים" מאין כמותם, כי אז ינסקו גם היהודים הפשוטים ביותר לרמות ידיעה עצומות בתורה. <br />
<br />
(דוגמה דומה לכך שהקטנות היא הגדרה יחסית, ניתן להביא ממה שמתואר במסכת שבת (ג, ב), כי אפילו ענקים בתורה יכולים להיות במצב נתון "קטנים" מלדון במסכתות מסוימות, ואז עדיף לפנות לגביהן אל רבנים שישלטו בהן טוב מהם). <br />
<br />
אמנם יש מקום להקשות מחלקו הראשון של הפסוק הנזכר: "לא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו" - מה שאומר, שכולם ידעו את התורה היטב ולא יזדקקו איש לעזרת רעהו<br />
<br />
משיב על כך הרבי, שרק "אותו" - את הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו - כולם ישיגו ויכירו במידה שווה. אולם בכלל-הידיעה בתורה אכן יהיו קטנים וגדולים, והקטנים יזדקקו להיעזר בגדולים. <br />
<br />
בעניין הסיוע והעזרה בהבנת התורה, מעניין לציין מסקנה של הרבי בקשר למחברי ספרים מקרב גדולי-ישראל, על בסיס דבריו של רבי יהונתן אייבשיץ: "רוח השם נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב, וחפץ השם בידם הצליח". דברים שעולה מהם, כי יכולות להיות דקויות-הבנה אמיתיות בחיבוריהם של גדולי-ישראל, שהמחברים עצמם לא מודעים להן, ואחרים, גדולים מהם, יחדשו להם אותן! וכמו, לדוגמה, שב[[תורה שבכתב]] ישנם עניינים שעל הבנתם אפילו [[משה רבינו]] עצמו צריך להיעזר בקדוש-ברוך-הוא.<br />
===מתכונת הלימוד בימות המשיח===<br />
מתכונת הלימוד בימות המשיח תהיה כפי שמסביר [[אדמו"ר האמצעי]] שזו תהיה מתכונת לימוד שונה לחלוטין מהמוכר לנו. הסבר זה מופיע כתשובה לשאלה: כיצד בדיוק יתבצע החזון הנפלא, ש[[מלך המשיח]] ילמד בעצמו את כל עם ישראל חידושי תורה עמוקים - איך יקלטו מיליוני תלמידים (שלכל אחד מהם רמת ידיעות שונה) את הדברים מפי אדם אחד, במיוחד לאחר [[תחיית המתים]], כאשר יגדל מספר היהודים פי כמה וכמה, "לאין שיעור", כלשונו?! <br />
<br />
ומשיב, כי לעתיד לבוא, הרעיונות השכליים הרוחניים לא יצטרכו להצטייר באותיות, מילים ומשפטים, כדי שנקלוט אותם - אלא העיניים הגשמיות תזדככנה וממש תראינה את הרעיונות. שבריר שניה יספיק לקלוט רעיון עמוק ונשגב. ממילא, יתקצר זמן הלימוד במידה דרסטית ולא תהיה בעיה גם למיליוני מיליונים להבין (לראות) את הרעיונות, שיישמעו מפי המשיח. <br />
<br />
לשם המחשה: כמה זמן לוקח לאדם לתאר לחברו מראה של חפץ כלשהו, המורכב מחלקיקים רבים - לעומת פרק הזמן שאורך לראות את החפץ? - מעבר לפער העצום של משך הזמן, הזיהוי המוחלט והקליטה המושלמת שעל-ידי ראייה הרבה יותר מוחשיים ונהירים. <br />
<br />
וכך תהיה ההבנה השכלית לעתיד לבוא: אנו פשוט נראה את הרעיונות ונקלוט אותם בשלמות, על כל פרטיהם, ברגע אחד. <br />
<br />
אנו, שמעולם לא חווינו מציאות כזו, קשה לנו אפילו לדמיין אותה. אבל ישנה עדות של לימוד כזה על-ידי האריז"ל. האריז"ל אמר פעם לאחד מתלמידיו, כי כאשר ישן ב[[שבת]] במשך חצי שעה - הראו לו משמים סודות-תורה נפלאים, שאם ירצה לגלותם בדיבור או בכתב, זה ייקח שישים עד שמונים שנה! הרעיונות הרוחניים נראו לו כתמונות רצות ברצף, בזו אחר זו, וכדי לתאר מספר אסטרונומי של "תמונות" רוחניות על כל פרטיהן - נדרשות אכן כמה עשרות שנים.<br />
<br />
==הר סיני בימות המשיח==<br />
במדרש מופיע כי "עתיד הקדוש ברוך הוא להביא סיני ותבור וכרמל לבנות בית המקדש על גביהם", כנאמר "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים" - אלה שלושת ההרים הנזכרים. <br />
<br />
למעשה הכרמל והתבור, כהר סיני, לא היו במקורם בארץ ישראל. בעת מעמד [[מתן תורה]] התנתקו הרים אלה ממקומותיהם והתקרבו להר סיני כדי ללמוד תורה וכשכר על כך, לקחם הקדוש ברוך הוא ומיקמם בקביעות בארץ הקודש. מתוך דברים אלה מסיקה הגמרא, כי גם "בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין בהן ומרביצין בהן את התורה, עתידין הם שייקבעו בארץ ישראל", כי אם "תבור וכרמל שלא באו אלא ללמוד תורה לפי שעה, נקבעו בארץ ישראל - בתי כנסיות ובתי מדרשות על אחת כמה וכמה". <br />
<br />
על בסיס זה, אומר [[הרבי]] [[מלך המשיח]], כי גם הר סיני יתנתק ממקומו וייקבע בארץ ישראל. כי הלוא על ההר הזה נולדה כל המציאות של התורה בעולם; <br />
<br />
התורה הנלמדת בכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות היא התורה שניתנה במעמד הר סיני אם כן ודאי ששכרו צריך להיות לפחות כשלהם, אם לא גדול ממנו. <br />
<br />
אמנם עם סיום מעמד מתן תורה סרה כל קדושה מעל הר סיני וכיום הוא מקום חולין לכל דבר - עובדה שבאה לידי ביטוי בהתרת האיסור לעלות עליו או לנגוע בו שחל במשך כל המעמד. אך ההיגיון מחייב כי בשעה שכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות שבעולם יתקדשו ויזכו לעלות ארצה - תחזור הקדושה להר סיני וגם הוא יגיע ארצה. <br />
<br />
{{ערך חסר}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ימות המשיח]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA&diff=121107התנועה הציונית2012-05-01T04:29:33Z<p>Shneor: /* הציונות הדתית */ הגהה.</p>
<hr />
<div>{{לעריכה|אי דיוקים רבים וסיגנון לא אנציקלופדי}}<br />
'''ציונות''' היא תנועה יהודית לאומית שנוסדה במזרח אירופה, לפני כמאה ועשרים שנה, על ידי קבוצת הוגים יהודים ביניהם: בנימין זאב הרצל, ומשה הס. במרכזה של האידאולוגיה הציונית עומדת הלאומניות כאשר לקיום התורה והמצוות ישנה עדיפות מישנית, אם בכלל. לרעיון זה התנגדו [[אדמו"ר הרש"ב]], ו[[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==מקור השם==<br />
השם [[ציונות]], שהוטבע על ידי ההוגה נתן בירנבאום, בתיאור תנועת "חובבי ציון", לקוח מהפסוק "וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה", בפסוק מכונה ירושלים בשם ציון. הקונגרס הציוני הראשון, קבל שם זה ככינוי הרשמי של התנועה.<br />
<br />
==התיאולוגיה הציונית==<br />
הלאומיות{{הערת שוליים|1=מתוך [[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]].}}, אומרת התאולוגיה הציונית, באה בראש סדר העדיפויות של כל יהודי, קיום המצוות נצרך רק מחוץ לארץ ישראל, כמכנה משותף בין היהודים מכל העולם. אך כעת, כיון שקיים מכנה משותף אחר, אין צורך בהם. מקימי ה[[ציונות]], ראו צורך חיוני בכינון בית לאומי בארץ ישראל. כשיעדים נוספים של ה[[ציונות]], הוגדרו בקונגרסים שהתקיימו במשך השנים, כשהם משתנים בהתאם לזמן.<br />
<br />
==זרמים בציונות==<br />
*ציונות מדינית - בהנהגתם של בנימין זאב הרצל ונורדאו. גרסה, שיש להשיג הסכם מדיני עם האומות ולאחר מכן להקים את המדינה.<br />
*ציונות מעשית - בהנהגתם של מ. ליליינבלום וי. ל. פינסקר. סוברת, כי יש לזרז עליה לארץ והתיישבות יהודית, על מנת לבסס את הבית הלאומי.<br />
*ציונות סוציאליסטית - בהנהגת נ. סירקין, ד.ב. ברוכוב, ח. ארלוזורוב וב. כצנלסון. שילוב ערכים סוציאליסטים של שיוויון ועבודה.<br />
*ציונות דתית - בהנהגת הרב יצחק יעקב ריינס, מנהיג תנועת "המזרחי". ציונות על פי משנת הרב קוק.<br />
*ציונות רוויזיוניסטית (קיצונית) - בהנהגת זאב ז'בוטינסקי.<br />
<br />
===הציונות הדתית===<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערך=ציונות דתית}}<br />
'''הציונות הדתית''', על פי משנתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רואה את ההתעוררות להקמת ריבונות יהודית בארץ ישראל כהליך גאולתי. הציונות הדתית גם רואה את הרצל כמשיח בן יוסף שמגיע קודם משיח בן דוד.<br />
<br />
==דעת רבותינו ==<br />
ב[[קונטרס ומעין]] מובאת התכתבות בין [[אדמו"ר הרש"ב]] לרב אהרונסון בקשר להתנגדות של הרבי לתנועה הציונית. במכתב התשובה של אדמו"ר הרש"ב, מבוארת הבעייתיות שבשיטה זו. שלכן גם לחם ברעיון הציוני. [[הרבי]] דוגל בשיטה שיש להפריד בין האיש והשיטה, ומעולם לא דחה את מנהיגי הציונות, אלא ניסה לקרבם לתורה ולמצוות.<br />
<br />
==דרכי נועם==<br />
הרבי לא גרס ויכוח ציבורי בנושא, כיון שאינו מביא לשום דבר, ויכול אף לגרום לנזקים. הרב [[יוסף הכט]] רבה של אילת מספר לפני שנים רבות, בעקבות חילוקי דעות שנתעוררו בבית הכנסת שלו מסביב לאמירת מי שברך למדינה, עלה בדעתו לערוך דיון ציבורי בנושא זה, דיון שהיה גולש מטבע הדברים, גם לשאלות נוספות כגון שאלת היחס למדינה ולציונות בכלל, גיוס לצבא (כולל של בחורי ישיבות ושל בנות) וכיו"ב, והוא שאל את הרבי אם לקיים את הדיון והסימפוזיון הזה, ועל זה הוא זכה לקבל את המענה בזה”ל: “מיעוט הויכוח בכיו"ב ישובח”.<REF>מפי מי ששמע מפיו, מובא ב[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28823 חב"ד אינפו].</REF><br />
<br />
כאשר מישהו שאל את הרבי כיצד לשלב בין השיטה של חב"ד נגד הציונות, עם השיטה של חב"ד לקרב כל אחד ואחד. השיב הרבי כי צריך לקרב את האנשים באופן אישי, אבל לא לקרב יחד איתם את הציונות שבהם, מכיון שהם יהודים וצריך לקרבם.<br />
<br />
הרבי סיפר גם באותה הזדמנות שעל ידי שקירב מספר מהציונים בדרכי נועם, הצליח לגרום למנוע אירוע מסוים שהיה גורם חילול ה' נורא ועצום. באותה הזדמנות הביע הרבי את מורת רוחו מגן הפסלים הממוקם באה"ק, שם יש ענינים שהם [[עבודה זרה]] ממש!{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4596&hilite=9dca0992-1e3d-4214-86d9-91fe597f8dc5&st=%D7%92%D7%9F+%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%9D&pgnum=440 שיחות קודש תשכ"ז (440)].}}<br />
<br />
== ראו עוד ==<br />
*[[אתחלתא דגאולה]]<br />
*[[יום העצמאות]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], '''[[בין אור לחושך]]''', יחס [[הרבי]] מליובאוויטש ל[[ציונות]] ול[[מדינת ישראל]], הוצאת המחבר, [[קרית גת]] [[חשון]] [[תשס"ו]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך חסר}}<br />
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA&diff=121106התנועה הציונית2012-05-01T04:27:57Z<p>Shneor: עריכה. הגהה.</p>
<hr />
<div>{{לעריכה|אי דיוקים רבים וסיגנון לא אנציקלופדי}}<br />
'''ציונות''' היא תנועה יהודית לאומית שנוסדה במזרח אירופה, לפני כמאה ועשרים שנה, על ידי קבוצת הוגים יהודים ביניהם: בנימין זאב הרצל, ומשה הס. במרכזה של האידאולוגיה הציונית עומדת הלאומניות כאשר לקיום התורה והמצוות ישנה עדיפות מישנית, אם בכלל. לרעיון זה התנגדו [[אדמו"ר הרש"ב]], ו[[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==מקור השם==<br />
השם [[ציונות]], שהוטבע על ידי ההוגה נתן בירנבאום, בתיאור תנועת "חובבי ציון", לקוח מהפסוק "וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה", בפסוק מכונה ירושלים בשם ציון. הקונגרס הציוני הראשון, קבל שם זה ככינוי הרשמי של התנועה.<br />
<br />
==התיאולוגיה הציונית==<br />
הלאומיות{{הערת שוליים|1=מתוך [[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]].}}, אומרת התאולוגיה הציונית, באה בראש סדר העדיפויות של כל יהודי, קיום המצוות נצרך רק מחוץ לארץ ישראל, כמכנה משותף בין היהודים מכל העולם. אך כעת, כיון שקיים מכנה משותף אחר, אין צורך בהם. מקימי ה[[ציונות]], ראו צורך חיוני בכינון בית לאומי בארץ ישראל. כשיעדים נוספים של ה[[ציונות]], הוגדרו בקונגרסים שהתקיימו במשך השנים, כשהם משתנים בהתאם לזמן.<br />
<br />
==זרמים בציונות==<br />
*ציונות מדינית - בהנהגתם של בנימין זאב הרצל ונורדאו. גרסה, שיש להשיג הסכם מדיני עם האומות ולאחר מכן להקים את המדינה.<br />
*ציונות מעשית - בהנהגתם של מ. ליליינבלום וי. ל. פינסקר. סוברת, כי יש לזרז עליה לארץ והתיישבות יהודית, על מנת לבסס את הבית הלאומי.<br />
*ציונות סוציאליסטית - בהנהגת נ. סירקין, ד.ב. ברוכוב, ח. ארלוזורוב וב. כצנלסון. שילוב ערכים סוציאליסטים של שיוויון ועבודה.<br />
*ציונות דתית - בהנהגת הרב יצחק יעקב ריינס, מנהיג תנועת "המזרחי". ציונות על פי משנת הרב קוק.<br />
*ציונות רוויזיוניסטית (קיצונית) - בהנהגת זאב ז'בוטינסקי.<br />
<br />
==הציונות הדתית==<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערך=ציונות דתית}}<br />
'''הציונות הדתית''', על פי משנתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רואה את ההתעוררות להקמת ריבונות יהודית בארץ ישראל כהליך גאולתי. הציונות הדתית גם רואה את הרצל כמשיח בן יוסף שמגיע קודם משיח בן דוד.<br />
<br />
==דעת רבותינו ==<br />
ב[[קונטרס ומעין]] מובאת התכתבות בין [[אדמו"ר הרש"ב]] לרב אהרונסון בקשר להתנגדות של הרבי לתנועה הציונית. במכתב התשובה של אדמו"ר הרש"ב, מבוארת הבעייתיות שבשיטה זו. שלכן גם לחם ברעיון הציוני. [[הרבי]] דוגל בשיטה שיש להפריד בין האיש והשיטה, ומעולם לא דחה את מנהיגי הציונות, אלא ניסה לקרבם לתורה ולמצוות.<br />
<br />
==דרכי נועם==<br />
הרבי לא גרס ויכוח ציבורי בנושא, כיון שאינו מביא לשום דבר, ויכול אף לגרום לנזקים. הרב [[יוסף הכט]] רבה של אילת מספר לפני שנים רבות, בעקבות חילוקי דעות שנתעוררו בבית הכנסת שלו מסביב לאמירת מי שברך למדינה, עלה בדעתו לערוך דיון ציבורי בנושא זה, דיון שהיה גולש מטבע הדברים, גם לשאלות נוספות כגון שאלת היחס למדינה ולציונות בכלל, גיוס לצבא (כולל של בחורי ישיבות ושל בנות) וכיו"ב, והוא שאל את הרבי אם לקיים את הדיון והסימפוזיון הזה, ועל זה הוא זכה לקבל את המענה בזה”ל: “מיעוט הויכוח בכיו"ב ישובח”.<REF>מפי מי ששמע מפיו, מובא ב[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28823 חב"ד אינפו].</REF><br />
<br />
כאשר מישהו שאל את הרבי כיצד לשלב בין השיטה של חב"ד נגד הציונות, עם השיטה של חב"ד לקרב כל אחד ואחד. השיב הרבי כי צריך לקרב את האנשים באופן אישי, אבל לא לקרב יחד איתם את הציונות שבהם, מכיון שהם יהודים וצריך לקרבם.<br />
<br />
הרבי סיפר גם באותה הזדמנות שעל ידי שקירב מספר מהציונים בדרכי נועם, הצליח לגרום למנוע אירוע מסוים שהיה גורם חילול ה' נורא ועצום. באותה הזדמנות הביע הרבי את מורת רוחו מגן הפסלים הממוקם באה"ק, שם יש ענינים שהם [[עבודה זרה]] ממש!{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4596&hilite=9dca0992-1e3d-4214-86d9-91fe597f8dc5&st=%D7%92%D7%9F+%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%9D&pgnum=440 שיחות קודש תשכ"ז (440)].}}<br />
<br />
== ראו עוד ==<br />
*[[אתחלתא דגאולה]]<br />
*[[יום העצמאות]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], '''[[בין אור לחושך]]''', יחס [[הרבי]] מליובאוויטש ל[[ציונות]] ול[[מדינת ישראל]], הוצאת המחבר, [[קרית גת]] [[חשון]] [[תשס"ו]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך חסר}}<br />
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%AA&diff=121105ציונות דתית2012-05-01T03:56:21Z<p>Shneor: עריכה. ערך חשוב בפני עצמו.</p>
<hr />
<div>הציונות הדתית היא זרם בתנועה הציונית הרואה את הקמת בית לאומי בארץ ישראל כחלק מתהליך הגאולה. הציונות הדתית שואבת את האידיאולוגיה שלה ממקורות תורניים המתארים את הגאולה האחרונה כהליך טבעי ומתמשך, שלא בהכרח מתחיל על ידי המשיח. עם ארגון הקונגרס הציוני הראשון הצטרפו אליו דתיים רבים. וב-1902 התאחדו לארגון "המזרחי" (ראשי תיבות - המרכז הרוחני), שהוקם ביוזמת הרב שמואל מוהליבר, בעקבות מספר החלטות הפוגעות בצביונה היהודי של תנועת ההתיישבות בארץ ישראל.<br />
<br />
==התאולוגיה הציונית דתית==<br />
הציונות הדתית מתבססת בעיקר על הגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שראה את הקמת המדינה כהתחלת הגאולה. משנתו מסתמכת על כמה מקורות בתלמוד ובמדרשים.--להרחיב<br />
<br />
==ההתנגדות של הרבי לרעיון==<br />
הרבי מתנגד לרעיון זה, כיון שהרמב"ם כבר פסק, שרק משיח הוא זה שיתחיל את הגאולה.--להרחיב<br />
<br />
==מלחמה רוחנית בציונות==<br />
הרבי נלחם ברעיון הציוני בדרכים שונות. הרב [[יהודה פלדי]] נתבקש ע"י הרבי לעשות מערכה ציבורית בענין, כולל פרסום מאמרים בעיתונות בעניינים אלה בהסברה נאותה, והיה זה באתערותא דלעילא ביוזמתו של הרבי מבלי כל התעוררות מצדו<REF>[[שבועון כפר חב"ד]], גל’ 1210</REF>. הסופר הרב [[פרץ אוריאל צימר]], שהיה ידוע בדעותיו הקנאיות בנושא הציונות והמדינה, נצטווה ע"י הרבי, להרבות בכתיבה אנטי ציונית. וזאת על אף שהוא היה אז כבר מפורסם כמקושר לרבי ומקורב אליו ביותר וגם זכה לשמש כ[[מזכיר]] אצלו, ומכאן שהרבי לא חשש להודיע בת רבים את דעת חב"ד בענינים אלו. למרות רצונו העז להפסיק מלכתוב בנושאים אלו ושטח את תחנוניו לפני הרבי שיפטור אותו מזה בטענה "אינני סאטמארער", זה לא עזר לו במאומה, והרבי ציווה עליו בתוקף לכתוב עוד ועוד. ואכן בהוראת הרבי כתב את הספר "[[יהדות התורה והמדינה]]" - על יחס היהדות החרדית למדינה ול[[יום העצמאות]].<br />
<br />
באחת ההזדמנויות<REF>ב[[יחידות]] ביום כ"ג [[שבט]] [[תשי"ח]].</REF> סיפר לו הרבי, שכמה אישי ציבור וחברי כנסת חרדיים, מהעומדים בראש מפלגה חרדית חשובה, בקשו מהרבי שיפעל עליו להפסיק לכתוב, אבל הוראת הרבי אליו היתה שדוקא משום כך עליו לרבות בכתיבה. <br />
<br />
באותה יחידות הוא גם סיפר לרבי, שעסקני חב"ד בארה"ק התרעמו על שפירסם דברים שהרבי אמר לו ביחידות קודמת בנושא זה, מכיון שסברו שהדברים יפים לאמרם בצינעא ובחדרי חדרים ביחידות, אך פירסום הדברים בעיתונות יכול להזיק לתדמיתה של חב”ד ואולי גם לתקציבים שהיא מקבלת מן השלטון. תשובת הרבי היתה: לא רק שניחא לי בפירסום הדברים, אלא זו הוראה מפורשת מצדי לפרסמם <REF>צילום מכתבו של הר”א צימר בנושא זה, עם עוד הרבה מכתבים שלו, התפרסמו בתשורה לשמחת נישואין של משפחת בלוי, טבריה, אלול תשס"ה, ע’ 63.</REF>. <br />
<br />
לאחד שהדפיס מאמר לשלילת הדיעה הרואה בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה, כתב הרבי: ...כבר הבעתי תשואות חן ושביעת רצון מרובה ממאמרו שהדפיס על דבר הטעות המצערת והמבהילה אשר קוראים לגלות מר וחשך כפול ומכופל בשם אתחלתא דגאולה וכו’ . וזכות הרבים מסייעת לכל אחד המוחה נגד זה. וכמובן אין מקום לנפילת רוח שהמחאה אינה מתקבלת באופן שצריכה להתקבל, אף שתקוותי שבכל אופן עושה רושם, ומי עמד בסוד הוי’ לידע התוצאות. וכמובן שאין זה פוטר מלמחות עוד הפעם ועוד הפעם, ובפרט ע”פ המדובר ומבואר כמה פעמים אודות רציניות העניין וההיזק של כינוי המצב הנוכחי בשם אתחלתא דגאולה...<REF>כל זה נלקח מתוך [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28823 חב"ד אינפו].</REF><br />
<br />
{{הערות שוליים}}</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA&diff=121104התנועה הציונית2012-05-01T02:50:16Z<p>Shneor: הגהה.</p>
<hr />
<div>{{לעריכה|אי דיוקים רבים וסיגנון לא אנציקלופדי}}<br />
'''ציונות''' היא תנועה יהודית לאומית שנוסדה במזרח אירופה, לפני כמאה ועשרים שנה, על ידי קבוצת הוגים יהודים ביניהם: בנימין זאב הרצל, ומשה הס. במרכזה של האידאולוגיה הציונית עומדת הלאומניות כאשר לקיום התורה והמצוות ישנה עדיפות מישנית, אם בכלל. לרעיון זה התנגדו [[אדמו"ר הרש"ב]], ו[[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==מקור השם==<br />
השם [[ציונות]], שהוטבע על ידי ההוגה נתן בירנבאום, בתיאור תנועת "חובבי ציון", לקוח מהפסוק "וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה", בפסוק מכונה ירושלים בשם ציון. הקונגרס הציוני הראשון, קבל שם זה ככינוי הרשמי של התנועה.<br />
<br />
==התיאולוגיה הציונית==<br />
הלאומיות{{הערת שוליים|1=מתוך [[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]].}}, אומרת התאולוגיה הציונית, באה בראש סדר העדיפויות של כל יהודי, קיום המצוות נצרך רק מחוץ לארץ ישראל, כמכנה משותף בין היהודים מכל העולם. אך כעת, כיון שקיים מכנה משותף אחר, אין צורך בהם. מקימי ה[[ציונות]], ראו צורך חיוני בכינון בית לאומי בארץ ישראל. כשיעדים נוספים של ה[[ציונות]], הוגדרו בקונגרסים שהתקיימו במשך השנים, כשהם משתנים בהתאם לזמן.<br />
<br />
==זרמים בציונות==<br />
*ציונות מדינית - בהנהגתם של בנימין זאב הרצל ונורדאו. גרסה, שיש להשיג הסכם מדיני עם האומות ולאחר מכן להקים את המדינה.<br />
*ציונות מעשית - בהנהגתם של מ. ליליינבלום וי. ל. פינסקר. סוברת, כי יש לזרז עליה לארץ והתיישבות יהודית, על מנת לבסס את הבית הלאומי.<br />
*ציונות סוציאליסטית - בהנהגת נ. סירקין, ד.ב. ברוכוב, ח. ארלוזורוב וב. כצנלסון. שילוב ערכים סוציאליסטים של שיוויון ועבודה.<br />
*ציונות דתית - בהנהגת הרב יצחק יעקב ריינס, מנהיג תנועת "הפועל המזרחי". ציונות על פי משנת הרב קוק.<br />
*ציונות רוויזיוניסטית (קיצונית) - בהנהגת זאב ז'בוטינסקי.<br />
<br />
==הציונות הדתית==<br />
'''הציונות הדתית''', על פי משנתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רואה את ההתעוררות להקמת ריבונות יהודית בארץ ישראל כהליך גאולתי. הציונות הדתית גם רואה את הרצל כמשיח בן יוסף שמגיע קודם משיח בן דוד.<br />
<br />
== דעת רבותינו ==<br />
ב[[קונטרס ומעין]] מובאת התכתבות בין [[אדמו"ר הרש"ב]] לרב אהרונסון מהציונות הדתית, במכתב זה מבוארת הבעייתיות שבשיטה זו. שלכן גם לחם ברעיון הציוני. לאחר קום המדינה דגל הרבי בשיטה שיש להבדיל בין האיש והשיטה ומעולם לא דחה את מנהיגי הציונות, אלא ניסה לקרבם לתורה ולמצוות.<br />
<br />
== מלחמה רוחנית בציונות ==<br />
הרבי נלחם ברעיון הציוני בדרכים שונות. הרב [[יהודה פלדי]] נתבקש ע"י הרבי לעשות מערכה ציבורית בענין, כולל פרסום מאמרים בעיתונות בעניינים אלה בהסברה נאותה, והיה זה באתערותא דלעילא ביוזמתו של הרבי מבלי כל התעוררות מצדו<REF>[[שבועון כפר חב"ד]], גל’ 1210</REF>. הסופר הרב [[פרץ אוריאל צימר]], שהיה ידוע בדעותיו הקנאיות בנושא הציונות והמדינה, נצטווה ע"י הרבי, להרבות בכתיבה אנטי ציונית. וזאת על אף שהוא היה אז כבר מפורסם כמקושר לרבי ומקורב אליו ביותר וגם זכה לשמש כ[[מזכיר]] אצלו, ומכאן שהרבי לא חשש להודיע בת רבים את דעת חב"ד בענינים אלו. למרות רצונו העז להפסיק מלכתוב בנושאים אלו ושטח את תחנוניו לפני הרבי שיפטור אותו מזה בטענה "אינני סאטמארער", זה לא עזר לו במאומה, והרבי ציווה עליו בתוקף לכתוב עוד ועוד. ואכן בהוראת הרבי כתב את הספר "[[יהדות התורה והמדינה]]" - על יחס היהדות החרדית למדינה ול[[יום העצמאות]].<br />
<br />
באחת ההזדמנויות<REF>ב[[יחידות]] ביום כ"ג [[שבט]] [[תשי"ח]].</REF> סיפר לו הרבי, שכמה אישי ציבור וחברי כנסת חרדיים, מהעומדים בראש מפלגה חרדית חשובה, בקשו מהרבי שיפעל עליו להפסיק לכתוב, אבל הוראת הרבי אליו היתה שדוקא משום כך עליו לרבות בכתיבה. <br />
<br />
באותה יחידות הוא גם סיפר לרבי, שעסקני חב"ד בארה"ק התרעמו על שפירסם דברים שהרבי אמר לו ביחידות קודמת בנושא זה, מכיון שסברו שהדברים יפים לאמרם בצינעא ובחדרי חדרים ביחידות, אך פירסום הדברים בעיתונות יכול להזיק לתדמיתה של חב”ד ואולי גם לתקציבים שהיא מקבלת מן השלטון. תשובת הרבי היתה: לא רק שניחא לי בפירסום הדברים, אלא זו הוראה מפורשת מצדי לפרסמם <REF>צילום מכתבו של הר”א צימר בנושא זה, עם עוד הרבה מכתבים שלו, התפרסמו בתשורה לשמחת נישואין של משפחת בלוי, טבריה, אלול תשס"ה, ע’ 63.</REF>. <br />
<br />
לאחד שהדפיס מאמר לשלילת הדיעה הרואה בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה, כתב הרבי: ...כבר הבעתי תשואות חן ושביעת רצון מרובה ממאמרו שהדפיס על דבר הטעות המצערת והמבהילה אשר קוראים לגלות מר וחשך כפול ומכופל בשם אתחלתא דגאולה וכו’ . וזכות הרבים מסייעת לכל אחד המוחה נגד זה. וכמובן אין מקום לנפילת רוח שהמחאה אינה מתקבלת באופן שצריכה להתקבל, אף שתקוותי שבכל אופן עושה רושם, ומי עמד בסוד הוי’ לידע התוצאות. וכמובן שאין זה פוטר מלמחות עוד הפעם ועוד הפעם, ובפרט ע”פ המדובר ומבואר כמה פעמים אודות רציניות העניין וההיזק של כינוי המצב הנוכחי בשם אתחלתא דגאולה...<REF>כל זה נלקח מתוך [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28823 חב"ד אינפו].</REF><br />
<br />
== דרכי נועם ==<br />
<br />
עם זאת, הרבי לא גרס ויכוח ציבורי בנושא שאינו מביא לשום דבר, ויכול אף לגרום לנזקים. הרב [[יוסף הכט]] רבה של אילת מספר לפני שנים רבות, בעקבות חילוקי דעות שנתעוררו בבית הכנסת שלו מסביב לאמירת מי שברך למדינה, עלה בדעתו לערוך דיון ציבורי בנושא זה, דיון שהיה גולש מטבע הדברים, גם לשאלות נוספות כגון שאלת היחס למדינה ולציונות בכלל, גיוס לצבא (כולל של בחורי ישיבות ושל בנות) וכיו"ב, והוא שאל את הרבי אם לקיים את הדיון והסימפוזיון הזה, ועל זה הוא זכה לקבל את המענה בזה”ל: “מיעוט הויכוח בכיו"ב ישובח”.<REF>מפי מי ששמע מפיו, מובא ב[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28823 חב"ד אינפו].</REF><br />
<br />
כאשר מישהו שאל את הרבי כיצד לשלב בין השיטה של חב"ד נגד הציונות, עם השיטה של חב"ד לקרב כל אחד ואחד. השיב הרבי כי צריך לקרב את האנשים באופן אישי, אבל לא לקרב יחד איתם את הציונות שבהם, מכיון שהם יהודים וצריך לקרבם.<br />
<br />
הרבי סיפר גם באותה הזדמנות שעל ידי שקירב מספר מהציונים בדרכי נועם, הצליח לגרום למנוע אירוע מסוים שהיה גורם חילול ה' נורא ועצום. באותה הזדמנות הביע הרבי את מורת רוחו מגן הפסלים הממוקם באה"ק, שם יש ענינים שהם [[עבודה זרה]] ממש!{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4596&hilite=9dca0992-1e3d-4214-86d9-91fe597f8dc5&st=%D7%92%D7%9F+%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%9D&pgnum=440 שיחות קודש תשכ"ז (440)].}}<br />
<br />
== ראו עוד ==<br />
*[[אתחלתא דגאולה]]<br />
*[[יום העצמאות]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], '''[[בין אור לחושך]]''', יחס [[הרבי]] מליובאוויטש ל[[ציונות]] ול[[מדינת ישראל]], הוצאת המחבר, [[קרית גת]] [[חשון]] [[תשס"ו]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך חסר}}<br />
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA&diff=121103התנועה הציונית2012-05-01T02:48:17Z<p>Shneor: הרחבה.</p>
<hr />
<div>{{לעריכה|אי דיוקים רבים וסיגנון לא אנציקלופדי}}<br />
'''ציונות''' היא תנועה יהודית לאומית שנוסדה במזרח אירופה, לפני כמאה ועשרים שנה, על ידי קבוצת הוגים יהודים ביניהם: בנימין זאב הרצל, ומשה הס. במרכזה של האידאולוגיה הציונית עומדת הלאומניות כאשר לקיום התורה והמצוות ישנה עדיפות מישנית, אם בכלל. לרעיון זה התנגדו [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==מקור השם==<br />
השם [[ציונות]], שהוטבע על ידי ההוגה נתן בירנבאום, בתיאור תנועת "חובבי ציון", לקוח מהפסוק "וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה", בפסוק מכונה ירושלים בשם ציון. הקונגרס הציוני הראשון, קבל שם זה ככינוי הרשמי של התנועה.<br />
<br />
==התיאולוגיה הציונית==<br />
הלאומיות{{הערת שוליים|1=מתוך [[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]].}}, אומרת התאולוגיה הציונית, באה בראש סדר העדיפויות של כל יהודי, קיום המצוות נצרך רק מחוץ לארץ ישראל, כמכנה משותף בין היהודים מכל העולם. אך כעת, כיון שקיים מכנה משותף אחר, אין צורך בהם. מקימי ה[[ציונות]], ראו צורך חיוני בכינון בית לאומי בארץ ישראל. כשיעדים נוספים של ה[[ציונות]], הוגדרו בקונגרסים שהתקיימו במשך השנים, כשהם משתנים בהתאם לזמן.<br />
<br />
==זרמים בציונות==<br />
*ציונות מדינית - בהנהגתם של בנימין זאב הרצל ונורדאו. גרסה, שיש להשיג הסכם מדיני עם האומות ולאחר מכן להקים את המדינה.<br />
*ציונות מעשית - בהנהגתם של מ. ליליינבלום וי. ל. פינסקר. סוברת, כי יש לזרז עליה לארץ והתיישבות יהודית, על מנת לבסס את הבית הלאומי.<br />
*ציונות סוציאליסטית - בהנהגת נ. סירקין, ד.ב. ברוכוב, ח. ארלוזורוב וב. כצנלסון. שילוב ערכים סוציאליסטים של שיוויון ועבודה.<br />
*ציונות דתית - בהנהגת הרב יצחק יעקב ריינס, מנהיג תנועת "הפועל המזרחי". ציונות על פי משנת הרב קוק.<br />
*ציונות רוויזיוניסטית (קיצונית) - בהנהגת זאב ז'בוטינסקי.<br />
<br />
==הציונות הדתית==<br />
'''הציונות הדתית''', על פי משנתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רואה את ההתעוררות להקמת ריבונות יהודית בארץ ישראל כהליך גאולתי. הציונות הדתית גם רואה את הרצל כמשיח בן יוסף שמגיע קודם משיח בן דוד.<br />
<br />
== דעת רבותינו ==<br />
ב[[קונטרס ומעין]] מובאת התכתבות בין [[אדמו"ר הרש"ב]] לרב אהרונסון מהציונות הדתית, במכתב זה מבוארת הבעייתיות שבשיטה זו. שלכן גם לחם ברעיון הציוני. לאחר קום המדינה דגל הרבי בשיטה שיש להבדיל בין האיש והשיטה ומעולם לא דחה את מנהיגי הציונות, אלא ניסה לקרבם לתורה ולמצוות.<br />
<br />
== מלחמה רוחנית בציונות ==<br />
הרבי נלחם ברעיון הציוני בדרכים שונות. הרב [[יהודה פלדי]] נתבקש ע"י הרבי לעשות מערכה ציבורית בענין, כולל פרסום מאמרים בעיתונות בעניינים אלה בהסברה נאותה, והיה זה באתערותא דלעילא ביוזמתו של הרבי מבלי כל התעוררות מצדו<REF>[[שבועון כפר חב"ד]], גל’ 1210</REF>. הסופר הרב [[פרץ אוריאל צימר]], שהיה ידוע בדעותיו הקנאיות בנושא הציונות והמדינה, נצטווה ע"י הרבי, להרבות בכתיבה אנטי ציונית. וזאת על אף שהוא היה אז כבר מפורסם כמקושר לרבי ומקורב אליו ביותר וגם זכה לשמש כ[[מזכיר]] אצלו, ומכאן שהרבי לא חשש להודיע בת רבים את דעת חב"ד בענינים אלו. למרות רצונו העז להפסיק מלכתוב בנושאים אלו ושטח את תחנוניו לפני הרבי שיפטור אותו מזה בטענה "אינני סאטמארער", זה לא עזר לו במאומה, והרבי ציווה עליו בתוקף לכתוב עוד ועוד. ואכן בהוראת הרבי כתב את הספר "[[יהדות התורה והמדינה]]" - על יחס היהדות החרדית למדינה ול[[יום העצמאות]].<br />
<br />
באחת ההזדמנויות<REF>ב[[יחידות]] ביום כ"ג [[שבט]] [[תשי"ח]].</REF> סיפר לו הרבי, שכמה אישי ציבור וחברי כנסת חרדיים, מהעומדים בראש מפלגה חרדית חשובה, בקשו מהרבי שיפעל עליו להפסיק לכתוב, אבל הוראת הרבי אליו היתה שדוקא משום כך עליו לרבות בכתיבה. <br />
<br />
באותה יחידות הוא גם סיפר לרבי, שעסקני חב"ד בארה"ק התרעמו על שפירסם דברים שהרבי אמר לו ביחידות קודמת בנושא זה, מכיון שסברו שהדברים יפים לאמרם בצינעא ובחדרי חדרים ביחידות, אך פירסום הדברים בעיתונות יכול להזיק לתדמיתה של חב”ד ואולי גם לתקציבים שהיא מקבלת מן השלטון. תשובת הרבי היתה: לא רק שניחא לי בפירסום הדברים, אלא זו הוראה מפורשת מצדי לפרסמם <REF>צילום מכתבו של הר”א צימר בנושא זה, עם עוד הרבה מכתבים שלו, התפרסמו בתשורה לשמחת נישואין של משפחת בלוי, טבריה, אלול תשס"ה, ע’ 63.</REF>. <br />
<br />
לאחד שהדפיס מאמר לשלילת הדיעה הרואה בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה, כתב הרבי: ...כבר הבעתי תשואות חן ושביעת רצון מרובה ממאמרו שהדפיס על דבר הטעות המצערת והמבהילה אשר קוראים לגלות מר וחשך כפול ומכופל בשם אתחלתא דגאולה וכו’ . וזכות הרבים מסייעת לכל אחד המוחה נגד זה. וכמובן אין מקום לנפילת רוח שהמחאה אינה מתקבלת באופן שצריכה להתקבל, אף שתקוותי שבכל אופן עושה רושם, ומי עמד בסוד הוי’ לידע התוצאות. וכמובן שאין זה פוטר מלמחות עוד הפעם ועוד הפעם, ובפרט ע”פ המדובר ומבואר כמה פעמים אודות רציניות העניין וההיזק של כינוי המצב הנוכחי בשם אתחלתא דגאולה...<REF>כל זה נלקח מתוך [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28823 חב"ד אינפו].</REF><br />
<br />
== דרכי נועם ==<br />
<br />
עם זאת, הרבי לא גרס ויכוח ציבורי בנושא שאינו מביא לשום דבר, ויכול אף לגרום לנזקים. הרב [[יוסף הכט]] רבה של אילת מספר לפני שנים רבות, בעקבות חילוקי דעות שנתעוררו בבית הכנסת שלו מסביב לאמירת מי שברך למדינה, עלה בדעתו לערוך דיון ציבורי בנושא זה, דיון שהיה גולש מטבע הדברים, גם לשאלות נוספות כגון שאלת היחס למדינה ולציונות בכלל, גיוס לצבא (כולל של בחורי ישיבות ושל בנות) וכיו"ב, והוא שאל את הרבי אם לקיים את הדיון והסימפוזיון הזה, ועל זה הוא זכה לקבל את המענה בזה”ל: “מיעוט הויכוח בכיו"ב ישובח”.<REF>מפי מי ששמע מפיו, מובא ב[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28823 חב"ד אינפו].</REF><br />
<br />
כאשר מישהו שאל את הרבי כיצד לשלב בין השיטה של חב"ד נגד הציונות, עם השיטה של חב"ד לקרב כל אחד ואחד. השיב הרבי כי צריך לקרב את האנשים באופן אישי, אבל לא לקרב יחד איתם את הציונות שבהם, מכיון שהם יהודים וצריך לקרבם.<br />
<br />
הרבי סיפר גם באותה הזדמנות שעל ידי שקירב מספר מהציונים בדרכי נועם, הצליח לגרום למנוע אירוע מסוים שהיה גורם חילול ה' נורא ועצום. באותה הזדמנות הביע הרבי את מורת רוחו מגן הפסלים הממוקם באה"ק, שם יש ענינים שהם [[עבודה זרה]] ממש!{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4596&hilite=9dca0992-1e3d-4214-86d9-91fe597f8dc5&st=%D7%92%D7%9F+%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%9D&pgnum=440 שיחות קודש תשכ"ז (440)].}}<br />
<br />
== ראו עוד ==<br />
*[[אתחלתא דגאולה]]<br />
*[[יום העצמאות]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], '''[[בין אור לחושך]]''', יחס [[הרבי]] מליובאוויטש ל[[ציונות]] ול[[מדינת ישראל]], הוצאת המחבר, [[קרית גת]] [[חשון]] [[תשס"ו]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך חסר}}<br />
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=121098נצרות2012-05-01T00:18:21Z<p>Shneor: /* מעיקרי הנצרות */ עריכה.</p>
<hr />
<div>{{לעריכה|אי דיוקים!}}<br />
<br />
'''נצרות''' הינה דת מונותאיסטית (מאמינה בא-ל אחד), מבוססת על דמותו של ישו בן סטדא הנוצרי. נוסדה{{הערת שוליים|1=[[אברבנאל]] "מעיני הישועה" מעין י"א תמר י'.}} בארץ ישראל, בסוף ימי בית שני יותר ממאה שנה לאחר מותו של ישו, על ידי שאול התרשיש (או הטרסי, המכונה פאולוס) מתלמידי רבן גמליאל הנשיא, יחד עם שמעון (שנקרא בכתביהם פטרוס), שהיה ה'אפיפיור' הראשון.<br />
<br />
על פי הרמב"ם ועוד, האמונה הנוצרית מוגדרת כ[[עבודה זרה]]. יחד עם זאת, יש הסבורים שכיום בעקבות שינויים שחלו באמונת חלק מהנוצרים, אין לקבוע באופן גורף שכל הנוצרים הנם עובדי עבודה זרה{{הערה|דרור פיקסלר וגיל נדל, [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/natsrut/haim-2.htm האם הנוצרים בימינו עובדי עבודה זרה הם?], תחומין כ"ב תשס"ב 68-78}}. <br />
<br />
== מקור השם ==<br />
שמה של הדת נגזר מהפסוק "ונצר משורשיו יפרה" (ישעיהו י"א א) אותו דרש ישו על עצמו ולכן נקרא ישו הנוצרי{{הערת שוליים|1=[[אברבנאל]] "מעיני הישועה" תמר "ישע הנצרי".}}.<br />
<br />
==מעיקרי הנצרות==<br />
מעיקרי האמונה הנוצרית, היא 'אמונת השילוש': ראיית ה"אלו-הות" כשלוש ישויות: 'האב' (אלוקים), 'הבן' (ישו, הנחשב בנו של האלוקים) ו'רוח הקודש' (מעין השראה אלוקית), הנחשבים למציאות אחת המכונה "[[השילוש הקדוש]]". <br />
<br />
עקרונות נוספים הם:<br />
* האמונה כי ישו הוא 'א-ל' ואדם כאחד (רעיון זה עורר בעבר מחלוקת בין הפלגים השונים).<br />
* האמונה כי מיתתו היא כפרה על חטאי האנושות.<br />
הצהרת האמונה בעקרונות אלו, ועוד נוספים המנוסחים במסמך המכונה "קארדו", היא תנאי עיקרי להפיכתו של אדם לנוצרי.<br />
<br />
==דמותו של ישו בנצרות==<br />
ה'''נצרות''' מאמינה, כי [[ישו הנוצרי]] הוא ה"משיח" המוזכר בתנ"ך. במהלך השנים, התפתחה תיאולוגיה בנצרות לפיה, ישו, היה 'בן' של אלוקים, הישות ב"שילוש" הנקראת 'בן', אשר התלבשה או התגלתה בגוף בשר ודם.<br />
<br />
==זרמים עקריים בנצרות==<br />
*הכנסייה הרומית הקתולית.<br />
*הכנסייה הפרוטסטנטית.<br />
*הכנסייה האורתודוקסית.<br />
*הכנסייה הפרובסלבית.<br />
*הכנסייה הארמנית.<br />
<br />
== התייחסויות לנצרות == <br />
בני נח אסורים לחדש מצוות וליסד דת{{הערת שוליים|1=[[רמב"ם]] הל' מלכים פ"י ה"ט.}}. ה[[רמב"ם]]{{הערת שוליים|1=איגרת תימן בתחילתה.}} מתייחס לדת זו, (תוכן) "מקשרת שתי תורות ההופכיות אחת מהשניה, כביכול שניהם מאלו-ה אחד. וממציא דעה זו ישו הנוצרי, שהיה מישראל, אשר ראה עצמו כשליח הא-ל לבאר הספקות, ושהוא, המשיח היעוד לנו על ידי הנביאים. ופרש התורה - פירוש המביא לביטול כל התורה וכל מצוותיה, והרגישו בו חכמים קודם שיתפרסם ועשו לו הראוי לו. וכבר התנבא עליו דניאל: "ובני פריצי עמך יתנשאו להעמיד חזון ונכשלו". ובתקופה מאוחרת יותר, עמדה דת מאומת בני עשיו שיוחסה אליו, שלא היתה כוונתו אליה, ולא עלתה כמו כן במחשבתו. ולא הזיק שום דבר לישראל, ולא נולד בהם ספק לא לכלל ולא ליחידים, לפי שהתבאר להם חסרונו, ושנכרת ואבד בידינו עד שנעשה בו בו מה שנעשה".<br />
<br />
הקמת דת זו, הינה תחבולות השם שאיננו מבינים אותם, אך יש שאמרו שהיה בזה טובה גדולה, כדי שיתמלא כל העולם כולו מדברי התורה והמצוות והמשיח וכאשר יבוא משיח בן דוד ידעו כולם מי הוא זה{{הערת שוליים|1=[[רמב"ם]] בהלכות יסודי התורה פי"א ה"ד.}}.<br />
<br />
== בדברי הרבי ==<br />
כשהציע [[הרבי]] את רעיון לעשות [[רגע של שתיקה]] בו בכל בתי הספר הממשלתיים ב[[ארה"ב]], יחשבו הילדים במשך זמן מוגדר על בורא עולם. היו שחששו שאותם גוים יחשבו באותם רגעים, מלבד על בורא עולם, גם על יסודות דתם, ויוצא שאנו מכשילים אותם בכך. הרבי השיב מספר תשובות על כך, אחת מהן היתה שאין הגוים מצווים להאמין שיש רק אלוקים יחיד, ולכן אין זה הכשלה מצדינו, מלבד זאת שהמורים כיום אינם מאמינים באמת ביסודות דת זו, וכפי שאומרת הגמרא{{הערת שוליים|1=[[מסכת עבודה זרה]].}}, שעובדי עבודה זרה בדורנו מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם מאמינים בכך באמת.<br />
<br />
לרב שעמד לנאום בפני נוצרים, העיר הרבי על הצורך להמנע מהביטוי "אבינו שבשמים", "מפני עניין השילוש שאצלם" וכן להימנע מהביטוי "אזרחים בני כל הדתות" שכן אין לכלול אמונתנו עם אמונתם מבלי "להבדיל"{{הערת שוליים|1=ב[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5793 תשורה] מחתונת סימפסון-זאינץ בקראון הייטס}}.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/natsrut.htm נצרות] באתר דעת לימודי יהדות ורוח<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=121097נצרות2012-05-01T00:12:41Z<p>Shneor: /* דמותו של ישו בנצרות */ הגהה.</p>
<hr />
<div>{{לעריכה|אי דיוקים!}}<br />
<br />
'''נצרות''' הינה דת מונותאיסטית (מאמינה בא-ל אחד), מבוססת על דמותו של ישו בן סטדא הנוצרי. נוסדה{{הערת שוליים|1=[[אברבנאל]] "מעיני הישועה" מעין י"א תמר י'.}} בארץ ישראל, בסוף ימי בית שני יותר ממאה שנה לאחר מותו של ישו, על ידי שאול התרשיש (או הטרסי, המכונה פאולוס) מתלמידי רבן גמליאל הנשיא, יחד עם שמעון (שנקרא בכתביהם פטרוס), שהיה ה'אפיפיור' הראשון.<br />
<br />
על פי הרמב"ם ועוד, האמונה הנוצרית מוגדרת כ[[עבודה זרה]]. יחד עם זאת, יש הסבורים שכיום בעקבות שינויים שחלו באמונת חלק מהנוצרים, אין לקבוע באופן גורף שכל הנוצרים הנם עובדי עבודה זרה{{הערה|דרור פיקסלר וגיל נדל, [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/natsrut/haim-2.htm האם הנוצרים בימינו עובדי עבודה זרה הם?], תחומין כ"ב תשס"ב 68-78}}. <br />
<br />
== מקור השם ==<br />
שמה של הדת נגזר מהפסוק "ונצר משורשיו יפרה" (ישעיהו י"א א) אותו דרש ישו על עצמו ולכן נקרא ישו הנוצרי{{הערת שוליים|1=[[אברבנאל]] "מעיני הישועה" תמר "ישע הנצרי".}}.<br />
<br />
==מעיקרי הנצרות==<br />
מעיקרי האמונה הנוצרית:<br />
* ראיית ה"אלו-הות" כשלוש ישויות: 'האב' (אלוקים), 'הבן' (ישו, הנחשב בנו של האלוקים) ו'רוח הקודש' (מעין השראה אלוקית), הנחשבים למציאות אחת. <br />
* האמונה כי ישו הוא 'א-ל' ואדם כאחד (רעיון זה עורר בעבר מחלוקת בין הפלגים השונים).<br />
* האמונה כי מיתתו היא כפרה על חטאי האנושות.<br />
הצהרת האמונה בעקרונות אלו, ועוד נוספים המנוסחים במסמך המכונה "קארדו", היא תנאי עיקרי להפיכתו של אדם לנוצרי.<br />
<br />
==דמותו של ישו בנצרות==<br />
ה'''נצרות''' מאמינה, כי [[ישו הנוצרי]] הוא ה"משיח" המוזכר בתנ"ך. במהלך השנים, התפתחה תיאולוגיה בנצרות לפיה, ישו, היה 'בן' של אלוקים, הישות ב"שילוש" הנקראת 'בן', אשר התלבשה או התגלתה בגוף בשר ודם.<br />
<br />
==זרמים עקריים בנצרות==<br />
*הכנסייה הרומית הקתולית.<br />
*הכנסייה הפרוטסטנטית.<br />
*הכנסייה האורתודוקסית.<br />
*הכנסייה הפרובסלבית.<br />
*הכנסייה הארמנית.<br />
<br />
== התייחסויות לנצרות == <br />
בני נח אסורים לחדש מצוות וליסד דת{{הערת שוליים|1=[[רמב"ם]] הל' מלכים פ"י ה"ט.}}. ה[[רמב"ם]]{{הערת שוליים|1=איגרת תימן בתחילתה.}} מתייחס לדת זו, (תוכן) "מקשרת שתי תורות ההופכיות אחת מהשניה, כביכול שניהם מאלו-ה אחד. וממציא דעה זו ישו הנוצרי, שהיה מישראל, אשר ראה עצמו כשליח הא-ל לבאר הספקות, ושהוא, המשיח היעוד לנו על ידי הנביאים. ופרש התורה - פירוש המביא לביטול כל התורה וכל מצוותיה, והרגישו בו חכמים קודם שיתפרסם ועשו לו הראוי לו. וכבר התנבא עליו דניאל: "ובני פריצי עמך יתנשאו להעמיד חזון ונכשלו". ובתקופה מאוחרת יותר, עמדה דת מאומת בני עשיו שיוחסה אליו, שלא היתה כוונתו אליה, ולא עלתה כמו כן במחשבתו. ולא הזיק שום דבר לישראל, ולא נולד בהם ספק לא לכלל ולא ליחידים, לפי שהתבאר להם חסרונו, ושנכרת ואבד בידינו עד שנעשה בו בו מה שנעשה".<br />
<br />
הקמת דת זו, הינה תחבולות השם שאיננו מבינים אותם, אך יש שאמרו שהיה בזה טובה גדולה, כדי שיתמלא כל העולם כולו מדברי התורה והמצוות והמשיח וכאשר יבוא משיח בן דוד ידעו כולם מי הוא זה{{הערת שוליים|1=[[רמב"ם]] בהלכות יסודי התורה פי"א ה"ד.}}.<br />
<br />
== בדברי הרבי ==<br />
כשהציע [[הרבי]] את רעיון לעשות [[רגע של שתיקה]] בו בכל בתי הספר הממשלתיים ב[[ארה"ב]], יחשבו הילדים במשך זמן מוגדר על בורא עולם. היו שחששו שאותם גוים יחשבו באותם רגעים, מלבד על בורא עולם, גם על יסודות דתם, ויוצא שאנו מכשילים אותם בכך. הרבי השיב מספר תשובות על כך, אחת מהן היתה שאין הגוים מצווים להאמין שיש רק אלוקים יחיד, ולכן אין זה הכשלה מצדינו, מלבד זאת שהמורים כיום אינם מאמינים באמת ביסודות דת זו, וכפי שאומרת הגמרא{{הערת שוליים|1=[[מסכת עבודה זרה]].}}, שעובדי עבודה זרה בדורנו מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם מאמינים בכך באמת.<br />
<br />
לרב שעמד לנאום בפני נוצרים, העיר הרבי על הצורך להמנע מהביטוי "אבינו שבשמים", "מפני עניין השילוש שאצלם" וכן להימנע מהביטוי "אזרחים בני כל הדתות" שכן אין לכלול אמונתנו עם אמונתם מבלי "להבדיל"{{הערת שוליים|1=ב[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5793 תשורה] מחתונת סימפסון-זאינץ בקראון הייטס}}.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/natsrut.htm נצרות] באתר דעת לימודי יהדות ורוח<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=121019נצרות2012-04-29T08:40:52Z<p>Shneor: /* בדברי הרבי */ הגהה.</p>
<hr />
<div>{{לעריכה|אי דיוקים!}}<br />
<br />
'''נצרות''' הינה דת מונותאיסטית (מאמינה בא-ל אחד), מבוססת על דמותו של ישו בן סטדא הנוצרי. נוסדה{{הערת שוליים|1=[[אברבנאל]] "מעיני הישועה" מעין י"א תמר י'.}} בארץ ישראל, בסוף ימי בית שני יותר ממאה שנה לאחר מותו של ישו, על ידי שאול התרשיש (או הטרסי, המכונה פאולוס) מתלמידי רבן גמליאל הנשיא, יחד עם שמעון (שנקרא בכתביהם פטרוס), שהיה ה'אפיפיור' הראשון. <br />
<br />
== מקור השם ==<br />
שמה של הדת נגזר מהפסוק "ונצר משורשיו יפרה" (ישעיהו י"א א) אותו דרש ישו על עצמו ולכן נקרא ישו הנוצרי{{הערת שוליים|1=[[אברבנאל]] "מעיני הישועה" תמר "ישע הנצרי".}}.<br />
<br />
==עיקרי האמונה==<br />
מעיקרי האמונה הנוצרית:<br />
* ראיית ה"אלו-הות" כשלוש ישויות: 'האב' (אלוקים), 'הבן' (ישו, הנחשב בנו של האלוקים) ו'רוח הקודש' (מעין השראה אלוקית), הנחשבים למציאות אחת. <br />
* האמונה כי ישו הוא 'א-ל' ואדם כאחד (רעיון זה עורר בעבר מחלוקת בין הפלגים השונים).<br />
* האמונה כי מיתתו היא כפרה על חטאי האנושות.<br />
הצהרת האמונה בעקרונות אלו, ועוד נוספים המנוסחים במסמך המכונה "קארדו", היא תנאי עיקרי להפיכתו של אדם לנוצרי.<br />
<br />
==דמותו של ישו בנצרות==<br />
הנצרות מאמינה שהוא המשיח המוזכר בתנ"ך. במהלך השנים, התפתחה תיאולוגיה בנצרות לפיה, ישו, היה 'בן' של אלוקים, הישות ב"שילוש" הנקראת 'בן', אשר התלבשה או התגלתה בגוף בשר ודם. <br />
<br />
==זרמים עקריים בנצרות==<br />
*הכנסייה הרומית הקתולית.<br />
*הכנסייה הפרוטסטנטית.<br />
*הכנסייה האורתודוקסית.<br />
*הכנסייה הפרובסלבית.<br />
*הכנסייה הארמנית.<br />
<br />
== התייחסויות לנצרות == <br />
בני נח אסורים לחדש מצוות וליסד דת{{הערת שוליים|1=[[רמב"ם]] הל' מלכים פ"י ה"ט.}}. ה[[רמב"ם]]{{הערת שוליים|1=איגרת תימן בתחילתה.}} מתייחס לדת זו, (תוכן) "מקשרת שתי תורות ההופכיות אחת מהשניה, כביכול שניהם מאלו-ה אחד. וממציא דעה זו ישו הנוצרי, שהיה מישראל, אשר ראה עצמו כשליח הא-ל לבאר הספקות, ושהוא, המשיח היעוד לנו על ידי הנביאים. ופרש התורה - פירוש המביא לביטול כל התורה וכל מצוותיה, והרגישו בו חכמים קודם שיתפרסם ועשו לו הראוי לו. וכבר התנבא עליו דניאל: "ובני פריצי עמך יתנשאו להעמיד חזון ונכשלו". ובתקופה מאוחרת יותר, עמדה דת מאומת בני עשיו שיוחסה אליו, שלא היתה כוונתו אליה, ולא עלתה כמו כן במחשבתו. ולא הזיק שום דבר לישראל, ולא נולד בהם ספק לא לכלל ולא ליחידים, לפי שהתבאר להם חסרונו, ושנכרת ואבד בידינו עד שנעשה בו בו מה שנעשה".<br />
<br />
הקמת דת זו, הינה תחבולות השם שאיננו מבינים אותם, אך יש שאמרו שהיה בזה טובה גדולה, כדי שיתמלא כל העולם כולו מדברי התורה והמצוות והמשיח וכאשר יבוא משיח בן דוד ידעו כולם מי הוא זה{{הערת שוליים|1=[[רמב"ם]] בהלכות יסודי התורה פי"א ה"ד.}}.<br />
<br />
== בדברי הרבי ==<br />
כשהציע [[הרבי]] את רעיון לעשות [[רגע של שתיקה]] בו בכל בתי הספר הממשלתיים ב[[ארה"ב]], יחשבו הילדים במשך זמן מוגדר על בורא עולם. היו שחששו שאותם גוים יחשבו באותם רגעים, מלבד על בורא עולם, גם על יסודות דתם, ויוצא שאנו מכשילים אותם בכך. הרבי השיב מספר תשובות על כך, אחת מהן היתה שאין הגוים מצווים להאמין שיש רק אלוקים יחיד, ולכן אין זה הכשלה מצדינו, מלבד זאת שהמורים כיום אינם מאמינים באמת ביסודות דת זו, וכפי שאומרת הגמרא{{הערת שוליים|1=[[מסכת עבודה זרה]].}}, שעובדי עבודה זרה בדורנו מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם מאמינים בכך באמת.<br />
<br />
לרב שעמד לנאום בפני נוצרים, העיר הרבי על הצורך להמנע מהביטוי "אבינו שבשמים", "מפני עניין השילוש שאצלם" וכן להימנע מהביטוי "אזרחים בני כל הדתות" שכן אין לכלול אמונתנו עם אמונתם מבלי "להבדיל"{{הערת שוליים|1=ב[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5793 תשורה] מחתונת סימפסון-זאינץ בקראון הייטס}}.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/natsrut.htm נצרות] באתר דעת לימודי יהדות ורוח<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA&diff=121018התנועה הציונית2012-04-29T08:25:15Z<p>Shneor: ביטול גרסה 120585 של חיים נהר (שיחה) הציונות היא תנועה רעיונית.</p>
<hr />
<div>{{לעריכה|אי דיוקים רבים וסיגנון לא אנציקלופדי}}<br />
'''ציונות''' היא תנועה יהודית לאומית שנוסדה במזרח אירופה, לפני כמאה ועשרים שנה, על ידי קבוצת הוגים יהודים ביניהם: בנימין זאב הרצל, ומשה הס. לתנועה זו, קמה התנגדות מצד מנהיגי הציבור החרדי, כשבראשם אדמו"רי חב"ד.<br />
<br />
==מקור השם==<br />
השם [[ציונות]], שהוטבע על ידי ההוגה נתן בירנבאום, בתיאור תנועת "חובבי ציון", לקוח מהפסוק "וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה", בפסוק מכונה ירושלים בשם ציון. הקונגרס הציוני הראשון, קבל שם זה ככינוי הרשמי של התנועה.<br />
<br />
==התיאולוגיה הציונית==<br />
הלאומיות{{הערת שוליים|1=מתוך [[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]].}}, אומרת התאולוגיה הציונית, באה בראש סדר העדיפויות של כל יהודי, קיום המצוות נצרך רק מחוץ לארץ ישראל, כמכנה משותף בין היהודים מכל העולם. אך כעת, כיון שקיים מכנה משותף אחר, אין צורך בהם. מקימי ה[[ציונות]], ראו צורך חיוני בכינון בית לאומי בארץ ישראל. כשיעדים נוספים של ה[[ציונות]], הוגדרו בקונגרסים שהתקיימו במשך השנים, כשהם משתנים בהתאם לזמן.<br />
<br />
==זרמים בציונות==<br />
*[[ציונות]] מדינית - בהנהגתם של ב. ז. הרצל ונורדאו. גרסה, שיש להשיג הסכם מדיני עם האומות ולאחר מכן להקים את המדינה.<br />
*[[ציונות]] מעשית - בהנהגתם של מ. ליליינבלום וי. ל. פינסקר. סוברת, כי יש לזרז עליה לארץ והתיישבות יהודית, על מנת לבסס את הבית הלאומי.<br />
*[[ציונות]] סוציאליסטית - בהנהגת נ. סירקין, ד.ב. ברוכוב, ח. ארלוזורוב וב. כצנלסון. שילוב ערכים סוציאליסטים של שיוויון ועבודה.<br />
*[[ציונות]] דתית - בהנהגת הרב יצחק יעקב ריינס, מנהיג תנועת "הפועל המזרחי". ציונות על פי משנת הרב קוק.<br />
*[[ציונות]] רוויזיוניסטית (קיצונית) - בהנהגת זאב ז'בוטינסקי.<br />
<br />
== דעת רבותינו ==<br />
ב[[קונטרס ומעין]] מובאת התכתבות בין [[אדמו"ר הרש"ב]] לרב אהרונסון מהציונות הדתית, במכתב זה מבוארת הבעייתיות שבשיטה זו. שלכן גם לחם ברעיון הציוני. לאחר קום המדינה דגל הרבי בשיטה שיש להבדיל בין האיש והשיטה ומעולם לא דחה את מנהיגי הציונות, אלא ניסה לקרבם לתורה ולמצוות.<br />
<br />
== מלחמה רוחנית בציונות ==<br />
הרבי נלחם ברעיון הציוני בדרכים שונות. הרב [[יהודה פלדי]] נתבקש ע"י הרבי לעשות מערכה ציבורית בענין, כולל פרסום מאמרים בעיתונות בעניינים אלה בהסברה נאותה, והיה זה באתערותא דלעילא ביוזמתו של הרבי מבלי כל התעוררות מצדו<REF>[[שבועון כפר חב"ד]], גל’ 1210</REF>. הסופר הרב [[פרץ אוריאל צימר]], שהיה ידוע בדעותיו הקנאיות בנושא הציונות והמדינה, נצטווה ע"י הרבי, להרבות בכתיבה אנטי ציונית. וזאת על אף שהוא היה אז כבר מפורסם כמקושר לרבי ומקורב אליו ביותר וגם זכה לשמש כ[[מזכיר]] אצלו, ומכאן שהרבי לא חשש להודיע בת רבים את דעת חב"ד בענינים אלו. למרות רצונו העז להפסיק מלכתוב בנושאים אלו ושטח את תחנוניו לפני הרבי שיפטור אותו מזה בטענה "אינני סאטמארער", זה לא עזר לו במאומה, והרבי ציווה עליו בתוקף לכתוב עוד ועוד. ואכן בהוראת הרבי כתב את הספר "[[יהדות התורה והמדינה]]" - על יחס היהדות החרדית למדינה ול[[יום העצמאות]].<br />
<br />
באחת ההזדמנויות<REF>ב[[יחידות]] ביום כ"ג [[שבט]] [[תשי"ח]].</REF> סיפר לו הרבי, שכמה אישי ציבור וחברי כנסת חרדיים, מהעומדים בראש מפלגה חרדית חשובה, בקשו מהרבי שיפעל עליו להפסיק לכתוב, אבל הוראת הרבי אליו היתה שדוקא משום כך עליו לרבות בכתיבה. <br />
<br />
באותה יחידות הוא גם סיפר לרבי, שעסקני חב"ד בארה"ק התרעמו על שפירסם דברים שהרבי אמר לו ביחידות קודמת בנושא זה, מכיון שסברו שהדברים יפים לאמרם בצינעא ובחדרי חדרים ביחידות, אך פירסום הדברים בעיתונות יכול להזיק לתדמיתה של חב”ד ואולי גם לתקציבים שהיא מקבלת מן השלטון. תשובת הרבי היתה: לא רק שניחא לי בפירסום הדברים, אלא זו הוראה מפורשת מצדי לפרסמם <REF>צילום מכתבו של הר”א צימר בנושא זה, עם עוד הרבה מכתבים שלו, התפרסמו בתשורה לשמחת נישואין של משפחת בלוי, טבריה, אלול תשס"ה, ע’ 63.</REF>. <br />
<br />
לאחד שהדפיס מאמר לשלילת הדיעה הרואה בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה, כתב הרבי: ...כבר הבעתי תשואות חן ושביעת רצון מרובה ממאמרו שהדפיס על דבר הטעות המצערת והמבהילה אשר קוראים לגלות מר וחשך כפול ומכופל בשם אתחלתא דגאולה וכו’ . וזכות הרבים מסייעת לכל אחד המוחה נגד זה. וכמובן אין מקום לנפילת רוח שהמחאה אינה מתקבלת באופן שצריכה להתקבל, אף שתקוותי שבכל אופן עושה רושם, ומי עמד בסוד הוי’ לידע התוצאות. וכמובן שאין זה פוטר מלמחות עוד הפעם ועוד הפעם, ובפרט ע”פ המדובר ומבואר כמה פעמים אודות רציניות העניין וההיזק של כינוי המצב הנוכחי בשם אתחלתא דגאולה...<REF>כל זה נלקח מתוך [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28823 חב"ד אינפו].</REF><br />
<br />
== דרכי נועם ==<br />
<br />
עם זאת, הרבי לא גרס ויכוח ציבורי בנושא שאינו מביא לשום דבר, ויכול אף לגרום לנזקים. הרב [[יוסף הכט]] רבה של אילת מספר לפני שנים רבות, בעקבות חילוקי דעות שנתעוררו בבית הכנסת שלו מסביב לאמירת מי שברך למדינה, עלה בדעתו לערוך דיון ציבורי בנושא זה, דיון שהיה גולש מטבע הדברים, גם לשאלות נוספות כגון שאלת היחס למדינה ולציונות בכלל, גיוס לצבא (כולל של בחורי ישיבות ושל בנות) וכיו"ב, והוא שאל את הרבי אם לקיים את הדיון והסימפוזיון הזה, ועל זה הוא זכה לקבל את המענה בזה”ל: “מיעוט הויכוח בכיו"ב ישובח”.<REF>מפי מי ששמע מפיו, מובא ב[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28823 חב"ד אינפו].</REF><br />
<br />
כאשר מישהו שאל את הרבי כיצד לשלב בין השיטה של חב"ד נגד הציונות, עם השיטה של חב"ד לקרב כל אחד ואחד. השיב הרבי כי צריך לקרב את האנשים באופן אישי, אבל לא לקרב יחד איתם את הציונות שבהם, מכיון שהם יהודים וצריך לקרבם.<br />
<br />
הרבי סיפר גם באותה הזדמנות שעל ידי שקירב מספר מהציונים בדרכי נועם, הצליח לגרום למנוע אירוע מסוים שהיה גורם חילול ה' נורא ועצום. באותה הזדמנות הביע הרבי את מורת רוחו מגן הפסלים הממוקם באה"ק, שם יש ענינים שהם [[עבודה זרה]] ממש!{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4596&hilite=9dca0992-1e3d-4214-86d9-91fe597f8dc5&st=%D7%92%D7%9F+%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%9D&pgnum=440 שיחות קודש תשכ"ז (440)].}}<br />
<br />
== ראו עוד ==<br />
*[[אתחלתא דגאולה]]<br />
*[[יום העצמאות]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], '''[[בין אור לחושך]]''', יחס [[הרבי]] מליובאוויטש ל[[ציונות]] ול[[מדינת ישראל]], הוצאת המחבר, [[קרית גת]] [[חשון]] [[תשס"ו]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך חסר}}<br />
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&diff=121017באר שבע2012-04-29T08:16:38Z<p>Shneor: עריכה. הגהה.</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב שניאור זלמו גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורליק, משלוחי [[הרבי]] לבאר שבע]]'''באר שבע''' היא עיר במחוז הדרום שב[[ארץ ישראל]], השביעית באוכלוסייתה, המונה קרוב למאתיים אלף תושבים. והשניה בשטחה, אחרי ירושלים. העיר שוכנת בצפון הנגב ומכונה בשם "בירת הנגב" בשל היותה העיר המרכזית והגדולה ביותר באזור. <br />
<br />
==מקור השם==<br />
מקור שמה של העיר הוא במקרא, בספר בראשית{{הערת שוליים|פרק כ"א פסוקים כ"ח-ל"א}}, שם מסופר כי [[יצחק]] הוכיח את אבימלך מלך גרר, על הבאר שנגזלה ממנו על ידי אנשיו. אבימלך לקח מיצחק את "שבע כבשות הצאן", לעדות כי הבאר אכן שייכת ליצחק, והשניים כרתו ברית במקום: "על כן קרא למקום ההוא '''באר שבע''', כי שם נשבעו שניהם". נכון לשנת [[תשע"א]] מונה היישוב כ-200,900 תושבים.<br />
<br />
==בתי חב"ד==<br />
בשנת [[תשל"ו]] הגיע [[שליח]]ו הראשון של [[הרבי]] ל'''באר שבע''', ר' '''אברהם כהן'''. כעבור שנתיים, בשנת [[תשל"ח]], הגיע לעיר הרב '''תנחום בורושנסקי''' וניהל את פעילות חב"ד יחד עם הרב '''משה דיקשטיין'''. בהמשך פתח במרכז העיר את 'מרכז מצוות חב"ד' - חנות העוסקת במכירת ובדיקת [[תפילין]] ו[[מזוזות]], מכירת מוצרי יודאיקה וספרי קודש. בשנת [[תש"נ]] הביא הרב בורושנסקי את הרב שניאור זלמן גורליק, שכיום מנהל בית חב"ד בשכונה א' בעיר.<br />
<br />
להלן רשימת בתי חב"ד הפועלים בעיר:<br />
*'''שכונות ה' י"א - בית משיח''' - מנהל: הרב '''אברהם כהן''' (קיבל הסכמה מ[[הרבי]] לשינוי השם).<br />
*'''בית חב"ד שכונה א'''' - מנהל: הרב '''שניאור זלמן גורליק'''. בית חב"ד מציע: בדיקת תפילין ומזוזות, ספריה חינוכית "תפארת מנחם" לילדים, נוער ומבוגרים. קורס הכנה לבר מצוה, הכשרת מטבחים, רכישת ספרים, מרכז חלוקת מזון על בסיס חודשי, מחסן ביגוד והדרכה כלכלית - מתמיכה לצמיחה. ספר תורה לילדים, ופעילות בחגים.<br />
*'''שכונת ו' החדשה''' - מנהל: הרב '''יוסי הנדל'''.<br />
*'''שכונה ט'''' - מנהל: הרב '''חיים הבר'''.<br />
*'''שכונת נאות לון''' - מנהל: הרב '''משה אריאל הכהן רוט'''.<br />
*'''שכונת נווה זאב''' - מנהל: הרב '''ניצן חלק'''.<br />
*'''שכונת נווה נוי''' - מנהל: הרב '''שמואל נחימובסקי'''.<br />
*'''שכונת נחל בקע''' - מנהל: הרב '''משה קרביצקי'''.<br />
*'''שכונת רמות''' - מנהל: הרב '''יוסף יצחק סלוין'''.<br />
*'''שכונה ג'''' - מנהל הרב '''יוסי פיטוסי'''.<br />
*'''יוצאי חבר העמים''' - מנהל הרב '''יגאל לוטקין'''.<br />
<br />
== מוסדות חב"ד בעיר ==<br />
*רשת [[גני חב"ד]] - בראשות הרב '''קלמן דרוק'''.<br />
*בית הספר חב"ד עוזיאל - בהנהלת מרת '''שמחה ויצמן'''.<br />
*תלמוד תורה חב"ד - בהנהלת הרב '''ניצן חלק'''.<br />
*תיכון חב"ד לבנות "בית חיה ורבקה".<br />
*ישיבה גדולה "תומכי תמימים חב"ד" - בהנהלת הרב '''ירמיהו קליפא'''.<br />
<br />
==נתונים מספריים של פעילות בחגים==<br />
תוכנית "חווית הפסח" של בית חב"ד מגיעה לאלפי ילדים, סעודות משיח ב-80 בתי כנסת. במהלך חג הפורים מוקם אוהל במרכז העיר בו נערכת קריאת המגילה כ-20 פעמים, בכל שעה עגולה ואף פעמיים בשעה, בהשתתפות של כאלף יהודים. בכלא באר שבע מעניקים צעירי-חב"ד משלוח מנות אישי ל-3,000 אסירים הכלואים בו. כ120 ילדים לומדים ברשת גני חב"ד. בפעילויות חנוכה של בתי חב"ד באר שבע משתתפים למעלה משלושים אלף איש. 17 חנוכיות ענק מוצבות ברחבי העיר.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=8806 חגיגת פתיחת בית הכנסת "בית מנחם" ע"י הרב תנחום בורושנסקי] - [[חב"ד אינפו]]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&diff=121016באר שבע2012-04-29T07:43:34Z<p>Shneor: /* בתי חב"ד */ עריכה. הגהה.</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב שניאור זלמו גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורליק, [[שליח]] [[הרבי]] לבאר שבע]]'''באר שבע''' היא עיר במחוז הדרום שב[[ארץ ישראל]], השביעית בגודל אוכלוסיה והשישית בשטחה. העיר שוכנת בצפון הנגב ומכונה בשם "בירת הנגב" בשל היותה העיר המרכזית והגדולה ביותר באזור. מקור שמה של העיר הוא במקרא, בספר בראשית{{הערת שוליים|פרק כ"א פסוקים כ"ח-ל"א}}, שם מסופר כי [[יצחק]] הוכיח את אבימלך מלך גרר, על הבאר שנגזלה ממנו על ידי אנשיו. אבימלך לקח מיצחק את "שבע כבשות הצאן", לעדות כי הבאר אכן שייכת ליצחק, והשניים כרתו ברית במקום: "על כן קרא למקום ההוא '''באר שבע''', כי שם נשבעו שניהם". נכון לשנת [[תשע"א]] מונה היישוב כ-200,900 תושבים.<br />
<br />
==בתי חב"ד ==<br />
בשנת [[תשל"ו]] הגיע [[שליח]]ו הראשון של [[הרבי]] לעיר, ר' '''אברהם כהן'''. כעבור שנתיים, בשנת [[תשל"ח]], הגיע לעיר הרב '''תנחום בורושנסקי''' וניהל את פעילות חב"ד בעיר יחד עם הרב '''משה דיקשטיין''', ובהמשך פתח במרכז העיר את 'מרכז מצוות חב"ד' - חנות העוסקת במכירת ובדיקת [[תפילין]] ו[[מזוזות]], מכירת מוצרי יודאיקה וספרי קודש. בשנת [[תש"נ]] הביא הרב בורושנסקי את הרב שניאור זלמן גורליק, שכיום מנהל בית חב"ד בשכונה א' בעיר.<br />
*'''שכונות ה' י"א - בית משיח''' - מנהל: הרב '''אברהם כהן''' (קיבל הסכמה מ[[הרבי]] לשינוי השם).<br />
*'''בית חב"ד שכונה א'''' - מנהל: הרב '''שניאור זלמן גורליק'''. בית חב"ד מציע: בדיקת תפילין ומזוזות. ספריה חינוכית "תפארת מנחם" לילדים, נוער ומבוגרים. קורס הכנה לבר מצוה. הכשרת מטבחים. רכישת ספרים. מרכז חלוקת מזון על בסיס חודשי, מחסן ביגוד והדרכה כלכלית - מתמיכה לצמיחה. ספר תורה לילדים.<br />
*'''שכונת ו' החדשה''' - מנהל: הרב '''יוסי הנדל'''.<br />
*'''שכונה ט'''' - מנהל: הרב '''חיים הבר'''.<br />
*'''שכונת נאות לון''' - מנהל: הרב '''משה אריאל הכהן רוט'''.<br />
*'''שכונת נווה זאב''' - מנהל: הרב '''ניצן חלק'''.<br />
*'''שכונת נווה נוי''' - מנהל: הרב '''שמואל נחימובסקי'''.<br />
*'''שכונת נחל בקע''' - מנהל: הרב '''משה קרביצקי'''.<br />
*'''שכונת רמות''' - מנהל: הרב '''יוסף יצחק סלוין'''.<br />
*'''שכונה ג'''' - מנהל הרב '''יוסי פיטוסי'''.<br />
*'''יוצאי חבר העמים''' - מנהל הרב '''יגאל לוטקין'''.<br />
<br />
== מוסדות חב"ד בעיר ==<br />
*רשת [[גני חב"ד]] - בראשות הרב '''קלמן דרוק'''.<br />
*בית הספר חב"ד עוזיאל - בהנהלת מרת '''שמחה ויצמן'''.<br />
*תלמוד תורה חב"ד - בהנהלת הרב '''ניצן חלק'''.<br />
*תיכון חב"ד לבנות "בית חיה ורבקה".<br />
*ישיבה גדולה "תומכי תמימים חב"ד" - בהנהלת הרב '''ירמיהו קליפא'''.<br />
<br />
== נתונים מספריים ==<br />
2000 משתתפים בסעודות משיח ב80 בתי כנסת, למעלה מ2000 ילדים ביקרו בתוכנית "חווית הפסח" של בית חב"ד, במהלך חג הפורים המגילה נקראה כ20 פעמים, בכל שעה עגולה ואף פעמיים בשעה. בסה"כ ההשתתפו למעלה מ1000 גברים ונשים. בכלא באר שבע כלואים כ-3,000 אסירים וכמידי שנה, צעירי-חב"ד מעניקים להם משלוח מנות אישי. כ120 ילדים לומדים ברשת גני חב"ד. בפעילויות חנוכה של בית חב"ד באר שבע השתתפו 31,345 אנשים. 17 חנוכיות ענק ברחבי העיר. עלות המבצע חנוכה 55,470 ש"ח.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=8806 חגיגת פתיחת בית הכנסת "בית מנחם" ע"י הרב תנחום בורושנסקי] - [[חב"ד אינפו]]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&diff=121015באר שבע2012-04-29T07:35:38Z<p>Shneor: /* מוסדות חב"ד בעיר */ עריכה הגהה.</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב שניאור זלמו גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורליק, [[שליח]] [[הרבי]] לבאר שבע]]'''באר שבע''' היא עיר במחוז הדרום שב[[ארץ ישראל]], השביעית בגודל אוכלוסיה והשישית בשטחה. העיר שוכנת בצפון הנגב ומכונה בשם "בירת הנגב" בשל היותה העיר המרכזית והגדולה ביותר באזור. מקור שמה של העיר הוא במקרא, בספר בראשית{{הערת שוליים|פרק כ"א פסוקים כ"ח-ל"א}}, שם מסופר כי [[יצחק]] הוכיח את אבימלך מלך גרר, על הבאר שנגזלה ממנו על ידי אנשיו. אבימלך לקח מיצחק את "שבע כבשות הצאן", לעדות כי הבאר אכן שייכת ליצחק, והשניים כרתו ברית במקום: "על כן קרא למקום ההוא '''באר שבע''', כי שם נשבעו שניהם". נכון לשנת [[תשע"א]] מונה היישוב כ-200,900 תושבים.<br />
<br />
==בתי חב"ד ==<br />
בשנת [[תשל"ו]] הגיע [[שליח]]ו הראשון של [[הרבי]] לעיר, ר' אברהם כהן. כעבור שנתיים, בשנת [[תשל"ח]], הגיע לעיר הרב תנחום בורושנסקי וניהל את פעילות חב"ד בעיר ופתח 'מרכז מצוות חב"ד' - חנות העוסקת במכירת [[תפילין]] ו[[מזוזות]]. בשנת [[תש"נ]] הביא הרב בורושנסקי את הרב שניאור זלמן גורליק, שכיום מנהל בית חב"ד בשכונה א' בעיר.<br />
<br />
*'''בית חב"ד שכונה א'''' - מנהל: הרב '''שניאור זלמן גורליק'''. בית חב"ד מציע: בדיקת תפילין ומזוזות. ספריה חינוכית "תפארת מנחם" לילדים, נוער ומבוגרים. קורס הכנה לבר מצוה. הכשרת מטבחים. רכישת ספרים. מרכז חלוקת מזון על בסיס חודשי, מחסן ביגוד והדרכה כלכלית - מתמיכה לצמיחה. ספר תורה לילדים.<br />
*'''שכונת ו' החדשה''' - מנהל: הרב '''יוסי הנדל'''.<br />
*'''שכונה ט'''' - מנהל: הרב '''חיים הבר'''.<br />
*'''שכונת נאות לון''' - מנהל: הרב '''משה אריאל הכהן רוט'''.<br />
*'''שכונת נווה זאב''' - מנהל: הרב '''ניצן חלק'''.<br />
*'''שכונת נווה נוי''' - מנהל: הרב '''שמואל נחימובסקי'''.<br />
*'''שכונת נחל בקע''' - מנהל: הרב '''משה קרביצקי'''.<br />
*'''שכונת רמות''' - מנהל: הרב '''יוסף יצחק סלוין'''.<br />
*'''שכונה ג'''' - מנהל הרב '''יוסי פיטוסי'''.<br />
*'''יוצאי חבר העמים''' - מנהל הרב '''יגאל לוטקין'''.<br />
<br />
== מוסדות חב"ד בעיר ==<br />
*רשת [[גני חב"ד]] - בראשות הרב '''קלמן דרוק'''.<br />
*בית הספר חב"ד עוזיאל - בהנהלת מרת '''שמחה ויצמן'''.<br />
*תלמוד תורה חב"ד - בהנהלת הרב '''ניצן חלק'''.<br />
*תיכון חב"ד לבנות "בית חיה ורבקה".<br />
*ישיבה גדולה "תומכי תמימים חב"ד" - בהנהלת הרב '''ירמיהו קליפא'''.<br />
<br />
== נתונים מספריים ==<br />
2000 משתתפים בסעודות משיח ב80 בתי כנסת, למעלה מ2000 ילדים ביקרו בתוכנית "חווית הפסח" של בית חב"ד, במהלך חג הפורים המגילה נקראה כ20 פעמים, בכל שעה עגולה ואף פעמיים בשעה. בסה"כ ההשתתפו למעלה מ1000 גברים ונשים. בכלא באר שבע כלואים כ-3,000 אסירים וכמידי שנה, צעירי-חב"ד מעניקים להם משלוח מנות אישי. כ120 ילדים לומדים ברשת גני חב"ד. בפעילויות חנוכה של בית חב"ד באר שבע השתתפו 31,345 אנשים. 17 חנוכיות ענק ברחבי העיר. עלות המבצע חנוכה 55,470 ש"ח.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=8806 חגיגת פתיחת בית הכנסת "בית מנחם" ע"י הרב תנחום בורושנסקי] - [[חב"ד אינפו]]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&diff=121014באר שבע2012-04-29T07:30:35Z<p>Shneor: /* בתי חב"ד */ הגהה. עריכה.</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב שניאור זלמו גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורליק, [[שליח]] [[הרבי]] לבאר שבע]]'''באר שבע''' היא עיר במחוז הדרום שב[[ארץ ישראל]], השביעית בגודל אוכלוסיה והשישית בשטחה. העיר שוכנת בצפון הנגב ומכונה בשם "בירת הנגב" בשל היותה העיר המרכזית והגדולה ביותר באזור. מקור שמה של העיר הוא במקרא, בספר בראשית{{הערת שוליים|פרק כ"א פסוקים כ"ח-ל"א}}, שם מסופר כי [[יצחק]] הוכיח את אבימלך מלך גרר, על הבאר שנגזלה ממנו על ידי אנשיו. אבימלך לקח מיצחק את "שבע כבשות הצאן", לעדות כי הבאר אכן שייכת ליצחק, והשניים כרתו ברית במקום: "על כן קרא למקום ההוא '''באר שבע''', כי שם נשבעו שניהם". נכון לשנת [[תשע"א]] מונה היישוב כ-200,900 תושבים.<br />
<br />
==בתי חב"ד ==<br />
בשנת [[תשל"ו]] הגיע [[שליח]]ו הראשון של [[הרבי]] לעיר, ר' אברהם כהן. כעבור שנתיים, בשנת [[תשל"ח]], הגיע לעיר הרב תנחום בורושנסקי וניהל את פעילות חב"ד בעיר ופתח 'מרכז מצוות חב"ד' - חנות העוסקת במכירת [[תפילין]] ו[[מזוזות]]. בשנת [[תש"נ]] הביא הרב בורושנסקי את הרב שניאור זלמן גורליק, שכיום מנהל בית חב"ד בשכונה א' בעיר.<br />
<br />
*'''בית חב"ד שכונה א'''' - מנהל: הרב '''שניאור זלמן גורליק'''. בית חב"ד מציע: בדיקת תפילין ומזוזות. ספריה חינוכית "תפארת מנחם" לילדים, נוער ומבוגרים. קורס הכנה לבר מצוה. הכשרת מטבחים. רכישת ספרים. מרכז חלוקת מזון על בסיס חודשי, מחסן ביגוד והדרכה כלכלית - מתמיכה לצמיחה. ספר תורה לילדים.<br />
*'''שכונת ו' החדשה''' - מנהל: הרב '''יוסי הנדל'''.<br />
*'''שכונה ט'''' - מנהל: הרב '''חיים הבר'''.<br />
*'''שכונת נאות לון''' - מנהל: הרב '''משה אריאל הכהן רוט'''.<br />
*'''שכונת נווה זאב''' - מנהל: הרב '''ניצן חלק'''.<br />
*'''שכונת נווה נוי''' - מנהל: הרב '''שמואל נחימובסקי'''.<br />
*'''שכונת נחל בקע''' - מנהל: הרב '''משה קרביצקי'''.<br />
*'''שכונת רמות''' - מנהל: הרב '''יוסף יצחק סלוין'''.<br />
*'''שכונה ג'''' - מנהל הרב '''יוסי פיטוסי'''.<br />
*'''יוצאי חבר העמים''' - מנהל הרב '''יגאל לוטקין'''.<br />
<br />
== מוסדות חב"ד בעיר ==<br />
*'''שכונות ה' י"א - בית משיח''' - מנהל: הרב '''אברהם כהן''' (פועל תחת [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]] וקיבל אישור מ[[הרבי]]).<br />
*רשת [[גני חב"ד]] - בראשות הרב '''קלמן דרוק'''.<br />
*בית הספר חב"ד עוזיאל.<br />
*תלמוד תורה חב"ד.<br />
*תיכון חב"ד לבנות "בית חיה ורבקה".<br />
*ישיבה גדולה בהנהלת הרב ירמיהו קליפא<br />
<br />
== נתונים מספריים ==<br />
2000 משתתפים בסעודות משיח ב80 בתי כנסת, למעלה מ2000 ילדים ביקרו בתוכנית "חווית הפסח" של בית חב"ד, במהלך חג הפורים המגילה נקראה כ20 פעמים, בכל שעה עגולה ואף פעמיים בשעה. בסה"כ ההשתתפו למעלה מ1000 גברים ונשים. בכלא באר שבע כלואים כ-3,000 אסירים וכמידי שנה, צעירי-חב"ד מעניקים להם משלוח מנות אישי. כ120 ילדים לומדים ברשת גני חב"ד. בפעילויות חנוכה של בית חב"ד באר שבע השתתפו 31,345 אנשים. 17 חנוכיות ענק ברחבי העיר. עלות המבצע חנוכה 55,470 ש"ח.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=8806 חגיגת פתיחת בית הכנסת "בית מנחם" ע"י הרב תנחום בורושנסקי] - [[חב"ד אינפו]]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=121013נחלת הר חב"ד2012-04-29T07:20:10Z<p>Shneor: /* תפקידים בקהילה */ הגהה.</p>
<hr />
<div>[[קובץ: נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נחלת הר חב"ד בימיה הראשונים]][[קובץ:נחלת הר חב"ד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|נחלת הר חב"ד]]<br />
[[קובץ:הר חבד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|המכתב הראשון של הרבי לתושבי השכונה]][[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] בבית הכנסת]]<br />
שכונת '''נחלת הר חב"ד''' שבקרית מלאכי, נוסדה ע"י [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] בשנת [[תשכ"ט]]. כיום מתגוררים בה מאות משפחות [[חב"ד]]יות, ובה מוסדות [[חינוך]] רבים.<br />
<br />
==תהליכי בנייה==<br />
כאשר הרבי הורה לאתר מקום מתאים להקמת שכונה לעולים וחסידים, חיפשו כמה מעסקני חב"ד שטח הולם, עד אשר הגיעו לקרית מלאכי, וראו כי יש בה שכונה בהקמה שאינה מאוכלסת. לאחר גיבוש צעדים אופרטיביים, נשלח מכתב מפורט לרבי, ואז התקבל מענה במברק מכ"ג [[שבט]] [[תשכ"ט]]: "נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר [[טוב]] בהנזכר לעיל". במהלך שלבי הבניה ביקש כ"ק אדמו"ר שליט"א מהרב [[אפרים וולף]] ע"ה לאסוף קבוצת אברכים ולהכין רשימה של [[שלוחים]] שיבואו לקרית מלאכי. ובסמיכות לשבת פרשת זכור הגיעו המתיישבים הראשונים להתיישב בנחל'ה.<br />
<br />
בשנת [[תשל"א]] הציע הרבי לפתוח [[גמ"ח]] בראשות הרב בערל ריקמן.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ב]] נפתחה [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בנשיאות הרבי ובעידודו על ידי הרב [[מרדכי קוזלינר]] ע"ה.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ג]] - בהתעסקותו של ר' מוטל קוזלינר הוקם [[ועד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי. תחת הועד היו המוסדות: [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד|בית הספר למלאכה]], ובית ספר בנות, והכולל. חברי הועד: הרב יצחק ירוסלבסקי, הרב גורדצקי, הרב מרדכי קוזלינר, הרב לוי פרסמן, הרב אלתר הבר, הרב משה חכשוילי, הרב ברל ריקמן, הרב אלייב.<br />
<br />
==ספר תורה מהרבי==<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ט]], בהוראת הרבי בחרו שני ספרי תורה מתוך הספרים שעמדו בארון הקודש בבית חיינו [[770]]. לאחר שנבחרו שני ספרי התורה, הועברו אלו לחדרו של הרבי, כאשר במקביל הוכנו להם מעילים עליהם נרקם הכיתוב: "ביהכ"נ חב"ד בנחלת הר חב"ד באה"ק תובב"א, נשלח ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א (ליובאוויטש)". ספרי התורה היו שונים לחלוטין זה מזה – האחד קטן ולו נתפר מעיל בצבע לבן, ואילו השני גדול ממדים, ולו נתפר מעיל בצבע שחור כהה. בתום מלאכת תפירת המעילים והלבשתם, הושבו ספרי התורה לארון הקודש.<br />
<br />
הרבי הסביר את סיבת שליחת הספר תורה, כי הם נשלחו לקראת פסח שכן במהלכו צריכים להוציא שני ספרי תורה.<br />
<br />
לקראת משלוח הספרים הורה הרבי שפמליה של עשרה חסידים תלווה את ספרי התורה לשדה התעופה ע"ש קנדי, מתוכם יהיו שלושה חברי כולל האברכים שב[[קראון הייטס]]. הרבי הורה שהרב [[זלמן שמעון דבורקין]], רב השכונה, יבחר את השלושה. <br />
<br />
המשלוח נקבע ליום [[י"א ניסן]], יום הולדתו של הרבי. באותו יום נסע הרבי ל[[אוהל]] הק' ולפני יציאתו לדרך נכנס לבית הכנסת ב– 770 יחד עם הרב [[בנימין גורודצקי]] ומזכיריו הרב חודקוב, הרב קליין והרב גרונר. הרבי ניגש לארון קודש שם עמד כבר גבאי בית המדרש הרב [[יוחנן גורדון]]. הרבי נתן לו מאתיים דולרים בהם נרכשו ספרי התורה שנבחרו מבעוד מועד.<br />
<br />
הרבי חייך אל הרב גורדון ובירכו במאור פנים 'איר זאלט דערלעבן משיח'ן' [= תזכו להתראות עם המשיח]. ספר תורה אחד נתן הרבי בידי מזכירו הרב חודקוב והשני בידי הרב בנימין גורודצקי, והם העלום אל בית הכנסת הקטן בקומה הראשונה של 770 (ה'זאל הקטן'). כאשר נכנסו לבית הכנסת, נמסרו ספרי התורה לרבי והוא מסרם לרב חודקוב שהכניסם לתוך ארון הקודש. <br />
<br />
לאחר מכן נסע הרבי ל'אוהל' ובשובו התפלל מנחה. בתום התפילה הוציאו את ספרי התורה מארון הקודש וכשהרבי לבוש בגדי שבת אזור באבנט, ליווה את ספרי התורה עד מכוניתו של הרב בנימין קליין. מסביב למכונית כבר עמדו זקני החסידים הרב [[אליהו ייאכיל סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[זלמן דוכמן]]. במרחק מה נעמדו חסידים ותמימים רבים.<br />
הרב קליין פתח את דלתות הרכב והכניס את ספרי התורה למכונית. המדובר היה שהרב גורודצקי ייסע עם הספרים לארץ הקודש והרב חודקוב ילווה אותם עד לשדה התעופה ויחזור. לפתע הורה הרבי שהרב חודקוב ילווה את הספר תורה כשהוא לבוש סרטוק. הרבי אמר לו שילך לחדרו הקדוש ויקח משם את הסרטוק של הרבי, הרבי נתן לרב חודקוב את המפתח לחדרו הקדוש כדי שבחזרתו משדה התעופה, אם הרבי לא יהיה בחדרו, יוכל הרב חודקוב להחזיר את הסרטוק למקומו.<br />
<br />
הרב חודקוב אכן לבש את הסרטוק, וביחד עם הפמליה שהוכנה מבעוד מועד, נסעו לשדה התעופה 'קנדי'. הקהל הרב שנכח במקום ליווה את המכונית עם ספרי התורה עד לפינת הרחוב. בשדה התעופה 'קנדי' חזר הרב נתן גורארי' מאמר חסידות.<br />
<br />
בשדה התעופה בן גוריון בלוד, כבר המתינה משלחת רבנים ונכבדים וקיבלה ברוב כבוד את הרב גורודצקי שהגיע עם ספרי התורה. <br />
<br />
יחד עם ספרי התורה שלח הרבי אגרת מיוחדת בה הבהיר כי אין הוא צריך להסביר מדוע הוא שולח את ספרי התורה, אלא ציטט בארוכה את אגרת אדמו"ר הריי"צ בעת ששלח ספרי תורה למייסדי כפר חב"ד. באותו מכתב כותב הרבי הריי"צ שצריך להתבונן בכך שההשגחה העליונה הביאה את המתיישבים לארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, וספר התורה יהיה לאות זכרון לסדר את החיים על פי התורה, ולחנך את הבנים והבנות בדרך התורה ללא פשרות. <br />
<br />
חגיגת הכנסת ספרי התורה התקיימה ביום [[י"ט בניסן]], ד' [[חול המועד]] [[פסח]], בהשתתפות חסידי חב"ד המקומיים וחסידי חב"ד שבאו מכל קצות הארץ ליטול חלק בחגיגה מיוחדת זו. התהלוכה יצאה מבנין המועצה המקומית לעבר בית הכנסת בנחלת הר חב"ד, תוך שירה וריקודים ושמחה פורצת גדר. שני ספרי התורה הוכנסו ברוב פאר והדר לבית הכנסת בשכונה החדשה. <br />
<br />
כעבור מספר שנים נבנה בית כנסת המרכזי בשכונה עבור חסידי חב"ד ובני הקהילה הגרוזינית נותרו להתפלל בבית הכנסת הישן. ספר תורה הגדול נותר בבית הכנסת הישן, ואילו ספר תורה הקטן הועבר לבית כנסת חב"ד החדש. עם הזמן התיישן הספר והתגלו בו בעיות רבות אשר עיכבו את תיקונו. בשנת [[תשס"ט]], לאחר התעוררות של קבוצת חסידים, גויס מימון לתקן את הספר ולאחר עמל רב חודש הספר וגם נקנה בעבורו כתר תואם לכתר של ספר התורה הקטן ב-770 המכונה "הספר תורה של הרבי. ספר התורה מוצא בשבתות לקריאת [[מפטיר]].<br />
<br />
==תפקידים בקהילה==<br />
*רב הקהילה - הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]].<br />
*[[משפיע]] הקהילה - הרב [[מיכאל מישולובין]].<br />
*יו"ר ועד השכונה - הרב [[מרדכי גורודצקי]].<br />
* מזכיר הועד - הרב [[אברהם אלתר הבר]]<br />
*מנהל ישיבת תומכי תמימים - הרב שמואל אליעזר קוזלינר<br />
*יו"ר '[[ועד המוסיפין]]' - הרב [[אברהם מענדל פרידלנד|אברהם (בומי) פרידלנד]].<br />
*מנהל בית חב"ד - הרב [[ליפא קורצוויל]].<br />
*גבאי בית-הכנסת חב"ד המרכזי - הרב [[אליהו וולוביק]].<br />
*רב אנ"ש מק"ק ביכנ"ס עולי גרוזיה ורב ראשי ליהדות גרוזיה - הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]].<br />
*מנהל תלמוד תורה וישיבת בית הר"מ - הרב [[נתן וולף]].<br />
* ראש ישיבת בית הר"מ - הרב [[שלום דובער כהן]]<br />
*נציג חב"ד בעירייה - ר' [[חיים שטיינר]].<br />
*ראש כולל האברכים - הרב [[שמואל כהן]].<br />
* מנהל [[בית כנסת לצעירים]] - הרב [[אליהו וילהלם]].<br />
* משפיע בית כנסת לצעירים - הרב [[משה הבר]].<br />
* מנהלי [[חמ"ה]] - הרב [[שלום בער גורליק]], הרב [[שמואל לוין]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[נחלת הר חב"ד (חוברת)]]<br />
*[[ימי תמימים]]<br />
* [[דובר שלום]]<br />
<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=121012קרלביץ'2012-04-29T07:13:31Z<p>Shneor: עריכה. הגהה.</p>
<hr />
<div>'''קרלביץ''' היא עיירה הממוקמת בצפון אוקראינה בסמוך לעיירה קונוטופ. קרלביץ' נחשבת מעין 'מרכז' עבור כפרי הסביבה בגלל התחנה בה עוברת הרכבת שנוסעת בקו [[קייב]]-[[מוסקבה]]. <br />
בעבר היתה קרלביץ עיירה יהודית הספוגה בניחוחות חב"דיים. התגוררו בה יהודים תמימי דרך, כולם שומרי מצוות - חלקם תלמידי חכמים ובני-תורה וחלקם יהודים פשוטים. כשהמכנה המשותף ביניהם היה קרבתם לחסידות חב"ד. נוסח התפילה בבתי הכנסת היה על פי נוסח האר"י, והמנהגים היו [[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]]. לא פלא שרבים הגדירו את קרלביץ בכינוי "עיירה חסידית". <br />
<br />
האוכלוסיה בקרלביץ מנתה כעשרת אלפים נפשות, מתוכם כמאתיים משפחות יהודיות. בין היהודים והגויים שררו יחסים תקינים בדרך-כלל. בכלל, האווירה בקרלביץ הייתה רגועה. <br />
<br />
==הווי העיירה==<br />
תושבי קרלביץ היו אנשים עמלי כפים, לא עשירים במיוחד אך גם לא עניים מרודים. בעיירה היו בתי אבן ישנים צמודי קרקע וחצר קטנה סביבם. רבים גידלו בחצר בעלי-חיים, ואף גידלו אי-אלו ערוגות ירקות, שהיוו מקור מחיה נוסף. <br />
<br />
התשתית לקתה בחסר. כמעט ולא היו בה כבישים סלולי-אבן. הדרכים היו שבילי עפר בלבד, ובימי החורף, כשירדו גשמים עזים, הפכו הדרכים לשטחי בוץ ענקיים בעוד הילדים נהנו לשחק בערימות השלג והבוץ שנערמו בחוצות העיירה. <br />
<br />
בקצה העיירה זורם נחל, וסמוך לו טחנת הקמח שסיפקה את תוצרתה לתושבי העיירה ולתושבי הכפרים הסמוכים. בימי הקיץ החמים היו הילדים יוצאים לרחוץ במי הנחל. <br />
<br />
לפרנסתם היו מקצת אנשי העיירה עובדים בשוק העירוני. רבים מהגברים מצאו את פרנסתם דווקא מחוץ לעיירה. בתחילת השבוע הייתה העיירה מתרוקנת מרוב הגברים. התגרים והרוכלים נסעו עם מרכולתם לירידים שבערים הגדולות, בעוד האומנים ובעלי המלאכה יצאו לחפש את פרנסתם בערי וכפרי הסביבה.<br />
<br />
==חיי הקהילה==<br />
ארבעה בתי כנסת היו בעיירה: "בית הכנסת הישן", "בית הכנסת החדש", "בית הכנסת של השוק" ו"השטיבל". ה"שטיבל" היה מבנה מפואר ומהודר, והיה מלא במשך היום במבוגרים ובילדים תושבי העיירה. רב העיר והחסידים הנכבדים התפללו בדרך כלל בשטיבל. <br />
בכל ימות השבוע היו שאר בתי הכנסת ריקים יחסית. תפילת שחרית הייתה נערכת במהירות ומיד בסיומה אצו האנשים לעמלם היומי לפרנסת בני ביתם. רק עם רדת יום התקבצו אי-אלו מניינים דלילים לתפילת ערבית ומעט נשארו גם לשיעורי תורה. אך בשבתות, באין עבודה ועיסוקים, היו בתי הכנסת מלאים מפה לפה, שוקקים חיים. המבנה בו שכן ה'תלמוד תורה' של העיירה הה עתיק ומיושן, והיו בו כמה חדרים בהן למדו כל ילדי הקהילה.<br />
<br />
חלק בלתי נפרד מהווי החיים בקרלביץ, היה סביב השמחות המשפחתיות. שמחה אצל אחת המשפחות, הייתה לשמחתה של כל הקהילה. הסכם לא רשמי היה קיים שנים רבות בקרב נשות הקהילה, כאשר בכל שמחה משפחתית היו כולן נחלצות לעזרה בבישול ובאפייה. הנשים היו שולחות חלק ניכר מהכיבוד הדרוש. <br />
את החופות העמידו ברחבה הגדולה הסמוכה לבית הכנסת, והשמחות נמשכו שעות ארוכות אל תוך הלילה מתוך שירה וריקודים.<br />
<br />
===ארבע משפחות שהפכו לשבט===<br />
בקרלביץ התגוררו ארבע משפחות חב"דיות ענפות שקשרו ביניהן קשרי משפחה רבים: קרסיק, שפירא, דוברבסקי ורובינסון. במשך השנים הפכו ארבע המשפחות לשבט גדול ומסועף. הותיקה מביניהם הייתה משפחת קרסיק. כתשעים שנה התגוררה משפחת קרסיק בקרלביץ. הראשון מבני המשפחה שהגיע להתגורר בעיירה היה הרב דוב-בער קרסיק, שבא אליה בשנת תרי"ג, וכיהן בה כרב, ומני אז התגוררו צאצאיו ויוצאי חלציו בקרלביץ במשך כתשעים שנה, עד שנת [[תש"ב]], עם חיסול יהודי העיר על-ידי הנאצים ימ"ש. <br />
<br />
===רבני העיירה===<br />
במשך כל השנים כיהנו בקרלביץ רבנים חב"דיים. הרב [[דובער קרסיק]], החזיק במשרה זו משנת [[תרי"ג]] ועד שנת [[תר"ס]] והיה הדמות המרכזית שסביבה סבבו חיי הקהילה היהודית בקרלביץ, לאחר פטירתו, מילא את מקומו חתנו הרב [[שמריהו מדליה]], אף הוא מחשובי חסידי חב"ד, ולימים רב ב[[ויטבסק]] ובמוסקבה. אחריו עלה על כס הרבנות הרב [[ועלוול וולפסון]], שהיה חסיד גדול ואדם מוכשר. בשנת [[תר"צ]] עלה הרב וולפסון לארץ ישראל. אחריו כיהן ברבנות באורח בלתי רשמי הגאון הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]]. <br />
<br />
===המהפיכה הקומוניסטית===<br />
לאחר שהקומוניסטים עלו לשלטון, הם סגרו את החדר וגם אסרו על קיום שיעורים ולימודי יהדות. גם בתי הכנסת שבעיר נסגרו על ידם. לאחר תקופה קצרה, נפתח מנין תפילה חשאי בביתו של [[בן ציון רובינסון]]. בשנת [[תרפ"ד]] אף הוקם שם [[מקווה]] טהרה, לבניית המקוה סייע [[אדמו"ר הריי"צ]]. בחורף [[תרפ"ז]] שיגרו תושבי קראלביץ לאדמו"ר הריי"צ בקשת עזרה לתקן את המקווה. <br />
<br />
==כנופיית רוצחים בעיירה== <br />
בעקבות מלחמת אזרחים שהתחוללה ברוסיה, הסתובבו ברחבי המדינה ובעיקר בעיירות הקטנות כנופיות פורעים. וכדרכם של שונאי ישראל מדורי דורות, הקרבנות הראשונים היו היהודים. <br />
בבוקר חורפי אחד, נשמעה זעקת אימה בעיר - "הם באים". כולם נמלטו לבתיהם, הגיפו דלתותיהם ותריסיהם והמתינו בחשש מפני הבאות. <br />
כמה מהפורעים באו לביתו של הרה"ח ר' מנדל קרסיק. על שאירע בבית, סיפר ר' אייזיק קרסיק: <br />
"נשמעו דפיקות איומות על דלתות ותריסי ביתנו, צעקות רמות ומחרישות אוזניים: 'פתחו מיד את הדלת!'<br />
"בבית היו הסבא הישיש חיים בן-ציון, אשתו סבתא מנוחה, אמי מרים, אני ואחיותיי. אבי מענדל, לא היה בבית באותה שעה. <br />
"פחד ואימה נוראים נפלו על כולנו. האחת והיחידה שגילתה תושייה, קור-רוח ועזות נפש הייתה סבתא מנוחה. היא לקחה גרזן בידה, נעמדה ליד מפתן הדלת וצעקה: 'אני מניפה גרזן בידי, מי שיעז להיכנס לביתנו, אכרות את ראשו!' <br />
"ואז אירע הלא יאומן - אותם שודדים גיבורים, חזקים ועזי נפש, נבהלו מדבריה של סבתא, ברחו ונמלטו". <br />
<br />
==מלחמת העולם השניה==<br />
תקופת מה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, עזבו חלק מחסידי חב"ד את קרלביץ, ובזכות כך חייהם ניצלו. ב[[מנחם אב]] [[תש"א]], נכנסו הנאצים ימ"ש לקרלביץ והחלו מיד בהשמדת היהודים שנשארו. בתחילת [[תש"ב]] ריכזו הנאצים את יהודי העיירה בחצר מרכז הרפואי, שם נורו כולם למוות.<br />
<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד באוקראינה]]<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=121010קלימוביץ'2012-04-29T05:38:22Z<p>Shneor: עריכה. הגהה.</p>
<hr />
<div>'''קלימוביץ'''' (או באיות [[אידיש]]אי '''קלימאוויטש'''), היא עיר במחוז [[מוהילוב]] שב[[רוסיה הלבנה]] (כיום בלארוס) שוכנת על שפת נהר הדנייפר. בעבר היתה בקלימוביץ' קהילה [[חב"ד]]ית תוססת.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
'''קלימוביץ'''' הפכה לעיר חסידית עוד בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] כאשר הגיעו לשם שלושה חסידים: ר' [[אבא דער לעבעדיקער|אבא השמח]] (דער לעבעדיקער), ר' יוסף שלום מקלימוביץ', ר' [[יצחק שאול מקלימוביץ']] ור' שאול לייב{{הערת שוליים|ר' שאול לייב מוזכר בזכרונות [[הרבי]].}}.<br />
<br />
בימי [[אדמו"ר המהר"ש]], הגיעו עוד הרבה חסידים לקלימוביץ'. ביניהם, ר' [[מרדכי פויזנר]], נין אדמו"ר הזקן (בנו של ר' שניאור זלמן, נכדו של ר' [[משה שניאורי|משה]], בן אדמו"ר הזקן), שהיה [[שד"ר]] בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]] בכל אוקראינא והחליט להתיישב בקלימוביץ'. הוא גם היה בעל מנגן גדול וחיבר הרבה ניגונים הנקראים עד היום "ניגוני קלימוביץ'". רובם ידועים ונמסרו לנו על ידי ר' [[שמריהו פלדמן]].<br />
<br />
כשייסד [[אדמו"ר הרש"ב]] את [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], נסעו לשם עשרה תלמידים מובחרים מקלימוביץ'. ביניהם היה ר' אברהם דוד פויזנר שהיה מ'ה[[מניחים]]' אצל אדמו"ר הרש"ב בין השנים [[תרנ"ט]] - [[תרס"א]] (משנת תרס"א החליף אותו ר' הירשל קלימוביצ'ר) ומתוקף תפקיד זה היה יכול ליכנס לאדמו"ר הרש"ב בכל פעם שהיה צריך לברר משהו הקשור ל'[[הנחות]]'. בשנת [[תרע"ג]] הוא מונה ל[[משפיע]] בישיבה והיה ידוע בצדקתו וב[[עבודת ה']] שלו.<br />
<br />
==חסידים מקלימוביץ'==<br />
*'''יוסף שלום מקלימוביץ''' - מהחסידים הראשונים בקלימוביץ' וממפיצי [[תורת החסידות]] בעיר. לא ידוע הרבה על חייו והוא מוזכר מספר פעמים יחד עם חבריו בעיר.<br />
*[[אבא השמח]]<br />
*[[יצחק שאול מקלימוביץ']]<br />
*[[מאיר זלמן מקלימוביץ']]<br />
*[[גרשון בער מפאהר]]<br />
*[[גרשון בער (העילוי מקרוצא)]]<br />
<br />
==ניגוני קלימוביץ'==<br />
*'''ניגון שמחה מקלימוביץ'''' (ניגון ר"ח ב[[ספר הניגונים]]) - [[ניגון שמחה]] שנרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[רפאל כהן]]. (לשמיעה: [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=214 מפי הרבי], [http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=822 אוצר ניגוני חב"ד 5]).<br />
*'''ניגון 'הנני מביא אותם'''' - ניגון שמחה. ב[[שנת הקהל]] הורה הרבי להוסיף לו את המילים "הנני מביא אותם מארץ צפון וקיבצתים מירכתי ארץ, בם עיור ופיסח, הרה ויולדת יחדיו, קהל גדול ישובו הנה"{{הערת שוליים|ירמיה לא, ז. פסוק זה הורה [[הרבי]] להוסיף לפסוקי "אתה הראת" ב[[שמחת תורה]] של שנת [[הקהל]].}}. (לשמיעה: [http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1099 מפי שמריהו פלדמן], [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=788 מקהלת ילדי השלוחים (וידיאו)], [http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=159 מקהלת ניחו"ח (קלטת 15)]).<br />
*'''[[ניגון לשבת ויום טוב]]''' - נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמריהו פלדמן]] ([[כפר חב"ד]]).<br />
*'''ניגון התוועדות מקלימוביץ'''' - שיר שחסידי חב"ד בקלימוביץ' נהגו לנגנו (לשמיעה: [http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1095 מפי ר' שמריהו פלדמן]).<br />
*'''[[ניגון פיל יא]]''' - [[ניגון]] בשפה האוקראינית הדומה גם בתוכנו ל[[ניגון סטאוו יא פיטו]].<br />
*'''[[ניגון אברהם-ניו אבינו]]''' - ניגון בשפה ה[[רוסית]] שתוכנו הוא פניה ובקשה ל[[אברהם אבינו]] שיתפלל וימליץ טוב ל[[הקב"ה]] על [[עם ישראל]].<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%A5&diff=121007קורניץ2012-04-29T05:17:20Z<p>Shneor: עריכה. הגהה.</p>
<hr />
<div>'''קורניץ''' היא עיירה ב[[רוסיה הלבנה]] (כיום בלארוס). עד מלחמת העולם השניה היו רוב תושבי '''קורניץ''' יהודים כשרק עשירית מתושביה היו גויים. הקהילה החב"דית שהוקמה בימי [[אדמו"ר הזקן]], הוותה את רוב האוכלוסיה היהודית בעיירה.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
ב'''קורניץ''' התגוררו לפני מלחמת העולם השניה כ-1,800 יהודים, רובם היו חסידי חב"ד. <br />
את בית כנסת החב"די הראשון הקים ר' זלמן קורניצער עם שובו מביקורו הראשון אצל אדמו"ר הזקן, אולם כעבור שנים הוא נשרף ונבנה מחדש על ידי הרב משה יהודה לייב לנדא ע"ה. כאשר גם בניין זה עלה באש, בשנת תרפ"ה, שוב נבנה על ידי בנו, הרב שמואל הלל לנדא ע"ה. <br />
<br />
===מלחמת העולם השניה===<br />
ביום רביעי, כ"ז ב[[אלול]] בשנת [[תש"ב]], יהודי '''קורניץ''' התעוררו לרעש משאיות צבאיות שמילא את העיירה. הנאצים ימ"ש הוציאו בכוח את היהודים מהבתים ומהמרתפים; הם חשפו יהודים שהיו מאחורי קירות כפולים ובתוך ארונות. כולם רוכזו ברחוב מיאדל שם נורו למוות. הגופות הוטלו לתוך מדורה גדולה שהודלקה בסמוך. <br />
מכל יהודי '''קורניץ''' נותרו לאחר המלחמה רק מתי מעט.<br />
<br />
==ביקורי הרביים==<br />
בזכות מייסד הקהילה הרה"ח ר' [[זלמן קורניצער]], ביקרו בעיירה [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
==רבני קורניץ==<br />
במשך שנים רבות כיהנו ב'''קורניץ''' רבנים חב"דיים, ביניהם הרב [[מרדכי זיסקינד]] (כונה "זישקא") מחשובי חסידי חב"ד. את מקומו מילא חתנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. כאשר נפטר, מילא את מקומו בנו הרב [[יעקב לנדא]] ע"ה. בהמשך עזב הרב לנדא את משרתו במקומו מונה הגאון רבי [[שלמה אליהו אושפאל]].<br />
<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בליטא]]<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%94&diff=121006קובנה2012-04-29T05:02:25Z<p>Shneor: עריכה. הגהה.</p>
<hr />
<div>[[תמונה:קובנה.jpg|left|thumb|250px|בית כנסת חב"ד בעיר קובנה]]<br />
'''קובנה''' היא העיר השניה בגודלה בליטא, שוכנת במפגש הנהרות 'נמונאס' ו'נריס'. בין שתי מלחמות העולם היתה עיר הבירה של ליטא. <br />
<br />
==חסידי חב"ד בקובנה==<br />
בקובנה התגוררו כמאה משפחות חב"דיות לפני השואה. במרכז העיר קובנה, עמד מבנה גבוה ומפואר בן שלוש קומות ששימש כבית מדרש של חסידי חב"ד, ובו היה גם חדר מיוחד לחסידים שנהגו להתפלל באריכות. בית כנסת חב"ד, גם היה מרכז לכלל החסידים בעיר. והתפללו מידי יום קבוצות קטנות של חסידי גור, אלכסנדר קוידנוב ועוד. <br />
חסידי חב"ד בקובנה היו מקושרים בלב ונפש ל[[אדמו"ר הריי"צ]], והיו מהם שנסעו תדיר כדי להסתופף בצילו. <br />
<br />
בראש הקהילה החב"דית בעיר, עמד ה[[משפיע]] הנודע הרב [[יהושע אייזיק ברוך]] הי"ד. כאשר הוא לא שהה בעיר, מילא את מקומו הרה"ח ר' סנדר [בלוי?]. השפעתה של הקהילה החב"דית הייתה פרושה על כל יהודי העיר, למרות שרובם השתייכו לחוגים הליטאיים.<br />
<br />
==העיר במלחמת העולם השניה== <br />
<br />
בקיץ תש"א פלשו הנאצים לליטא. ובכ"ט בסיון נכנסו לקובנה. חודש ימים לאחר מכן, הקימו הגרמנים גטו בעיירה סלבודקה, שבפרברי קובנה. <br />
<br />
חסידי חב"ד ששהו בגטו קובנה, המשיכו למסור נפשם על קיום מצוות. בספר 'יהדות ליטא', מספר הרב אלחנן פרסון, מניצולי גטו קובנה, על אודות מנייני תפילה שהתארגנו בגטו קובנה ובהם מניין חב"די: "עם הקמת הגטו נפתחו מניינים. מניין גדול היה ברחוב ויטניו 7, מניין שני היה אצל החסיד הרב [[פייביש זיסמן]], שם היה מניין של אנשי חב"ד בגטו. ביום שישי לפני קבלת שבת, היו לומדים שם [[תניא]]. בשבת היו עורכים שלוש סעודות ואומרים חסידות". חסידי חב"ד היו מאלו שעסקו באפיית המצות בגטו. <br />
<br />
מלאכת ההשמדה בקובנה וסביבותיה, התבצעה ב'פורטים' - מצודות שנבנו סביב קובנה על ידי ממשלת ליטא כהגנה מפני איום מצד רוסיה. ה'אקציה הגדולה' בקובנה החלה ביום ח' במר-חשוון תש"ב. בשעה חמש לפנות בוקר החלו הגרמנים להוציא את היהודים מגטו קובנה. כתשעת אלפים יהודים, אנשים נשים וטף, ובהם המשפיע החסידי ר' יהושע אייזיק ברוך ועוד מחסידי חב"ד, נלקחו ל'פורט התשיעי'. <br />
<br />
ההשמדה נמשכה על פני יותר משנתיים, כשבמהלך תקופה זו רצחו הגרמנים כשלושים אלף יהודים שאכלסו את הגטו הקובנאי; רבים אחרים נשלחו למחנות עבודה והשמדה. בקיץ תש"ד עם התקרבות הצבא האדום העבירו הגרמנים את אולוסיית הגטו למחנות בתוככי גרמניה. אלה שהתחבאו בבונקרים אולצו לצאת באמצעות כלבים, פצצות תבערה ורימוני עשן. קרוב למאה איש הצליחו לשרוד ונשארו עד שהגיעו הרוסים. <br />
<br />
רק כאלפיים יהודים שרדו מכל הרבבות שאכלסו את הגטו. מתוך הנערים הבודדים שנשארו בחיים, היה ר' [[לייב זיסמן]], חסיד חב"ד המתגורר בניו יורק.<br />
<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בליטא]]<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%93%D7%99&diff=121005ליאדי2012-04-29T04:16:47Z<p>Shneor: עריכה.</p>
<hr />
<div>'''ליאדי''' היא עיירה ב[[רוסיה הלבנה]] (כיום בלארוס), שייכת למחוז [[מוהילוב]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
===אדמו"ר הזקן בליאדי===<br />
לאחר מאסרו השני של [[אדמו"ר הזקן]] ביקשו השלטונות שהרבי יקבע את מקומו בעיר [[פטרבורג]]. הדבר גרם צער רב לחסידים. באותה עת היה בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי. כשראה את אדמו"ר הזקן התפעל ממנו ורצה לפגוש אותו. אחד מהחסידים סיפר לנסיך את גדולת אדמו"ר הזקן ואיך שרבבות אנשים מכבדים אותו, ובתוך כך סיפר לו על הצער הגדול שיש לחסידים מזה שהשלטונות רוצים שאדמו"ר הזקן ישאר לגור בפטרבורג.<br />
<br />
כשפגש הנסיך את אדמו"ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו"ר הזקן הסכים וב[[י"ד מנחם אב תקס"א]], התיישב ב'''ליאדי''', ומאז בואו התווספו לעדת ה[[חסידים]] עשרות אלפי חסידים.<br />
הנסיך ציווה לבנות בית עבור אדמו"ר הזקן וחסידיו, וב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, הגיע אדמו"ר הזקן בלווית חמשת אלפים חסידים והתיישב ב'''ליאדי'''. כל ימי שבתו של אדמו"ר הזקן ב'''ליאדי''' היו ימים של קורת רוח. עבודתו בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ואוקראינה. גם מה[[מתנגד|מתנגדים]] הונח לו ויכול היה לעבוד את עבודתו ללא הגבלה.<br />
<br />
===עזיבת ליאדי===<br />
עם פרוץ מלחמת רוסיה צרפת בי"ד תמוז תקע"ב, והתקרבות נפוליאון ל'''ליאדי''' בחודש מנחם אב, עזב [[אדמו"ר הזקן]] את '''ליאדי''' עם בני משפחתו.<br />
<br />
קיימת מחלוקת בנוגע לתאריך העזיבה, יש אומרים ערב שבת קודש מברכים החודש אלול (כ"ב מנחם אב) תקע"ב, וי"א ערב שבת קודש ראש חודש אלול (כ"ט מנחם אב תקע"ב).<br />
<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד ברוסיה]]<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%93%D7%99&diff=121004ליאדי2012-04-29T04:13:26Z<p>Shneor: עריכה. הגהה.</p>
<hr />
<div>'''ליאדי''' היא עיירה ב[[רוסיה הלבנה]] (כיום בלארוס), שייכת למחוז [[מוהילוב]].<br />
<br />
==אדמו"ר הזקן בליאדי==<br />
לאחר מאסרו השני של [[אדמו"ר הזקן]] ביקשו השלטונות שהרבי יקבע את מקומו בעיר [[פטרבורג]]. הדבר גרם צער רב לחסידים. באותה עת היה בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי. כשראה את אדמו"ר הזקן התפעל ממנו ורצה לפגוש אותו. אחד מהחסידים סיפר לנסיך את גדולת אדמו"ר הזקן ואיך שרבבות אנשים מכבדים אותו, ובתוך כך סיפר לו על הצער הגדול שיש לחסידים מזה שהשלטונות רוצים שאדמו"ר הזקן ישאר לגור בפטרבורג.<br />
<br />
כשפגש הנסיך את אדמו"ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו"ר הזקן הסכים וב[[י"ד מנחם אב תקס"א]], התיישב ב'''ליאדי''', ומאז בואו התווספו לעדת ה[[חסידים]] עשרות אלפי חסידים.<br />
הנסיך ציווה לבנות בית עבור אדמו"ר הזקן וחסידיו, וב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, הגיע אדמו"ר הזקן בלווית חמשת אלפים חסידים והתיישב ב'''ליאדי'''. כל ימי שבתו של אדמו"ר הזקן ב'''ליאדי''' היו ימים של קורת רוח. עבודתו בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ואוקראינה. גם מה[[מתנגד|מתנגדים]] הונח לו ויכול היה לעבוד את עבודתו ללא הגבלה.<br />
<br />
==עזיבת ליאדי==<br />
עם פרוץ מלחמת רוסיה צרפת בי"ד תמוז תקע"ב, והתקרבות נפוליאון ל'''ליאדי''' בחודש מנחם אב, עזב [[אדמו"ר הזקן]] את '''ליאדי''' עם בני משפחתו.<br />
<br />
קיימת מחלוקת בנוגע לתאריך העזיבה, יש אומרים ערב שבת קודש מברכים החודש אלול (כ"ב מנחם אב) תקע"ב, וי"א ערב שבת קודש ראש חודש אלול (כ"ט מנחם אב תקע"ב).<br />
<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד ברוסיה]]<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%93%D7%96%27&diff=121000לודז'2012-04-29T03:36:06Z<p>Shneor: עריכה. הגהה.</p>
<hr />
<div>'''לודז'''' היא העיר השלישית בגודלה בפולין, ממוקמת במרכז המדינה. בשנים שבין מלחמת העולם הראשונה לשניה, מנתה הקהילה היהודית ב'''לודז'''' כרבע מליון נפשות וזכתה לתואר הקהילה היהודית השניה בגודלה בפולין. בעיר היו קהילות גדולת של [[חסידות גור]], [[חסידות אלכסנדר]] וקהילה של [[חסידי חב"ד]]. במהלך השואה הוקם ב'''לודז'''' הגטו הראשון, שגם היה האחרון שחוסל.<br />
<br />
==חסידי חב"ד בלודז'==<br />
קהילת חב"ד ב'''לודז'''', מנתה עשרות משפחות בלבד. מרכז הקהילה היה ב'שטיבל' שנקרא 'בית החסידים ליובאוויטש'. השטיבל שכן ברחוב צעגעלניאנא 25 ובו התפללו ולמדו שיעורים בנגלה וחסידות. <br />
ראשי קהילת ליובאוויטש בעיר ייסדו בשנת [[תרפ"ה]] ישיבת [[תומכי תמימים לודז'|'תומכי תמימים']]. בישיבה זו למדו מאות תמימים במשך חמש-עשרה שנות שגשוגה.<br />
בשואה נהרגו מרבית בני הקהילה. <br />
<br />
==ביקור הריי"צ==<br />
בשנת [[תרצ"א]] זכו יהודי העיר, ובראשם חסידי חב"ד, לביקור הרבי הריי"צ.<br />
<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד באירופה]]<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94&diff=120999ורשה2012-04-29T03:04:18Z<p>Shneor: הגהה.</p>
<hr />
<div>'''וורשה''', נחשבה לבירתה של יהדות פולין, ומרכז חשוב של יהודי העולם ובכללם חסידי חב"ד.<br />
<br />
==המניע להקמת הקהילה== <br />
קהילת חב"ד ב'''וורשה''' הוקמה בעקבות 'גירוש מוסקבה'. כאשר שלטונות רוסיה הורו בחורף [[תרנ"א]] לגרש את יהודי העיר, קבוצה מהמגורשים חסידי [[אדמו"ר הרש"ב]], התיישבה ב'''וורשה''' ברית פולין שהייתה באותם ימים מרכז יהודי חשוב. הם הקימו בית כנסת חב"די בנוסח [[האר"י]] וניהלו קהילה חב"דית לכל דבר. זה היה הגרעין ממנו החלה לצמוח קהילה גדולה ומפוארת שמנתה מאות משפחות, שלימים נפוצו גם לערים נוספות בפולין, אבל הקהילה המרכזית נותרה ב'''וורשה'''. על קהילה זו נמנו חסידים דגולים רבים ובהם רבנים, [[משפיע|משפיעים]], ואברכים בוגרי ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בברית-המועצות ופולין.<br />
<br />
==ישיבת תומכי תמימים המרכזית==<br />
מחודש [[ניסן]] [[תרפ"א]] פעלה ב'''וורשה''' גם [[תומכי תמימים וורשה|ישיבת תומכי תמימים]], אותה ניהלו הרב [[דובער משה שמוטקין]] והרב [[שרגא פייביש זלמנוב]] הי"ד.<br />
<br />
==וורשה בזמן השואה==<br />
בימי [[השואה]], רוב חסידי חב"ד ב'''וורשה''', נספו. אך שרידים מעטים נותרו. <br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1873 קהילת חב"ד בוורשה מתוך שבועון בית משיח]<br />
<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד באירופה]]<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%A0%D7%90&diff=120997דיסנא2012-04-29T02:37:57Z<p>Shneor: הגהה.</p>
<hr />
<div>'''דיסנא''' היא עיירה בבלארוס השוכנת על נהר הדווינה, ליד שפך נהר דיסנה. נוסדה לפני כארבע מאות וחמישים שנה לערך. רוב מוחלט של תושביה היהודים נמנו על חסידי חב"ד. <br />
<br />
==היסטוריה==<br />
ההתיישבות החב"דית בדיסנה החלה כבר בימי [[אדמו"ר הזקן]], כאשר במקום התגוררו חסידיו של רבינו הזקן. למרות היותה ממוקמת סמוך למבצרי ההתנגדות לחסידות, הרי שב'''דיסנא''' עצמה לא שררה התנגדות של ממש. אולי זו הסיבה שבשנים בהן הרחיב אדמו"ר הזקן את מרכזי החסידות, הורה לפתוח גם "מרכז גלוי" ב'''דיסנא'''. <br />
<br />
עם השנים הפכה '''דיסנא''' לעיירה חסידית, עד ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] אף יסד "כולל" חסידי בעיירה. לא כל יהודי העיירה דקדקו במנהגי החסידים, אך כשהדבר נגע ל[[התוועדות]] חסידית, כולם היו משתתפים במלוא החום וההתלהבות החסידית. ב'''דיסנא''' לא היה 'באופן רשמי' אף [[מתנגד]]. <br />
<br />
שמונה בתי כנסת היו ב'''דיסנא''' ובשבעה מתוכם התפללו [[חסיד|חסידים]] ורק באחד מהם היה מניין מצומצם לתושבים שהשתייכו בעבר למשפחות ליטאיות. בתקופה שלפני השואה, היה "בית המדרש של געצל" מקום תפילתם של חסידי חב"ד המובהקים. <br />
<br />
'''דיסנא''' הצטיינה במשלוח תלמידים לישיבת "[[תומכי תמימים]]" שבעיירה [[ליובאוויטש]] על ידי המלמד ברוך יוסף קוזלינר שהיה המנהל של ה"חידר" ועסקן ציבורי שגם היה פעיל נמרץ בכל הקשור ל"פדיון שבויים". בשנים יותר מאוחרות, כאשר הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים וילנה]], נשלחו כמה תלמידים מ'''דיסנא''' לישיבה זו. <br />
<br />
בראש ועד הקהילה עמד הרה"ח ר' [[שמריהו זלמן יפה]]. <br />
<br />
===מלחמת העולם השניה=== <br />
בכ"ז סיון [[תש"א]] כשפלשה גרמניה לרוסיה ב'מבצע ברברוסה', החלו יהודים רבים מ'''דיסנא''' לנוס לכפרי הסביבה. בקיץ תש"א התקרבו הגרמנים לאזור '''דיסנא''' והחלו בהפגזות לעבר העיר. תושבי העיירה נאלצו לרדת למרתפים והרחובות מלאו באש ובעשן, במהלך הפגזות אלו נפצעו ונהרגו יהודים רבים. בז' תמוז תש"א כבשו הגרמנים את דיסנה, ובי"ט בתמוז החלו ההוצאות להורג. בעיצומו של צום [[תשעה באב]], הוצא צו המורה לכל היהודים לעקור מבתיהם ולעבור לגור ברחובות מסוימים. שם נכלאו היהודים בגטו והצרות הלכו ותכפו.<br />
<br />
===חיסול הגטו===<br />
<br />
קרוב לשנה היה קיים הגטו, עד שחוסל באור לא' תמוז [[תש"ב]]. בידי מאות חיילים גרמנים שהקיפו את הגטו והחלו לירות לתוכו ללא הרף. הגרמנים הטילו על הגטו פצצות ורימונים. במהלך החיסול ניסו כמה יהודים להצית את בתי הגטו על מנת שהרכוש לא ייפול בידי האויב האכזר. השריפה כילתה את בתי הגטו ובהם גם יהודים רבים. את שארית הפליטה אספו הגרמנים אל המקום בו היה בית קברות בימי מלחמת נפוליון. שם הכריחו אותם לחפור שני בורות גדולים, לאחר מכן הוליכו אל הבורות קבוצות קבוצות של יהודים. בזה אחר זה נורו למעלה משלושת אלפים יהודים, שרובם ככולם היו חסידי חב"ד. <br />
<br />
==רבני הקהילה==<br />
ב'''דיסנא''' כיהנו רבנים חשובים ונכבדים. הרב [[מרדכי מרגליות]], שהוסמך לרבנות על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] ואחיו בני [[אדמו"ר הצמח צדק]] - ירש את מקומו ברבנות של הרב הישיש הרב שלמה. לאחר פטירתו עלה בנו הרב [[אליהו מרגליות]] על כס הרבנות, אולם זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו. אחריו התקבל עוד רב, אך גם הוא נפטר כעבור זמן קצר. עם הזמן בהעדר דמות אחרת שתמלא את מקום הרבנות הפך הרב [[מנחם מענדל זמירין]] לרבה הבלתי-רשמי של העיירה, ובמקביל הנהיג ביד רמה את קהילת ליובאוויטש בדיסנה. <br />
<br />
==חסידים מפורסמים מדיסנא==<br />
<br />
* הרה"ח [[בנימין זאב]] - היה חי בתקופת [[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
*הרה"ח [[דובער משה דיסנר]] - מחסידי [[אדמו"ר הזקן]], מחשובי העסקנים החסידיים באותה תקופה. <br />
<br />
*הרה"ח [[שילם קוראטין]] - כיהן כמשגיח בישיבת '[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שב[[ליובאוויטש]]. <br />
<br />
*הרה"ח [[איצ'ה דיסנר]] (יפה) - מחשובי החסידים, זכה להיות חסידם של שלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. <br />
<br />
*הרה"ח [[ישראל נח בליניצקי]] - [[משפיע]], ממנהלי ישיבות [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ו[[תומכי תמימים ברינוא]]. <br />
<br />
*הרה"ח [[מרדכי חפץ]] הי"ד - שימש כ'[[חוזר]]' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], והיה מחשובי עסקני חב"ד בימי [[אדמו"ר הריי"צ]]. <br />
<br />
*הרה"ח [[דוד הלמן]] - מחשובי חסידי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] [[מלך המשיח]]. <br />
<br />
*הרה"ח [[ברוך יוסף קוזלינר]] מראשוני חסידי [[אדמו"ר מוהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר מוהריי"צ]].<br />
<br />
*הרה"ח [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] - מחשובי חסידי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] [[מלך המשיח]]. <br />
<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד ברוסיה לבנה]]<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]</div>Shneorhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%A0%D7%90&diff=120946דיסנא2012-04-27T23:35:29Z<p>Shneor: הרחבה. הגהה.</p>
<hr />
<div>'''דיסנה''' היא עיירה בבלארוס השוכנת על נהר הדווינה, ליד שפך נהר דיסנה. נוסדה לפני כארבע מאות וחמישים שנה לערך. רוב מוחלט של תושביה היהודים נמנו על חסידי חב"ד. <br />
<br />
==היסטוריה==<br />
ההתיישבות החב"דית בדיסנה החלה כבר בימי [[אדמו"ר הזקן]], כאשר במקום התגוררו חסידיו של רבינו הזקן. למרות היותה ממוקמת סמוך למבצרי ההתנגדות לחסידות, הרי שב'''דיסנה''' עצמה לא שררה התנגדות של ממש. אולי זו הסיבה שבשנים בהן הרחיב אדמו"ר הזקן את מרכזי החסידות, הורה לפתוח גם "מרכז גלוי" ב'''דיסנה'''. <br />
<br />
עם השנים הפכה '''דיסנה''' לעיירה חסידית, עד ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] אף יסד "כולל" חסידי בעיירה. לא כל יהודי העיירה דקדקו במנהגי החסידים, אך כשהדבר נגע ל[[התוועדות]] חסידית, כולם היו משתתפים במלוא החום וההתלהבות החסידית. ב'''דיסנה''' לא היה 'באופן רשמי' אף [[מתנגד]]. <br />
<br />
שמונה בתי כנסת היו ב'''דיסנה''' ובשבעה מתוכם התפללו [[חסיד|חסידים]] ורק באחד מהם היה מניין מצומצם לתושבים שהשתייכו בעבר למשפחות ליטאיות. בתקופה שלפני השואה, היה "בית המדרש של געצל" מקום תפילתם של חסידי חב"ד המובהקים. <br />
<br />
'''דיסנה''' הצטיינה במשלוח תלמידים לישיבת "[[תומכי תמימים]]" שבעיירה [[ליובאוויטש]] על ידי המלמד ברוך יוסף קוזלינר שהיה המנהל של ה"חידר" ועסקן ציבורי שגם היה פעיל נמרץ בכל הקשור ל"פדיון שבויים". בשנים יותר מאוחרות, כאשר הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים וילנה]], נשלחו כמה תלמידים מ'''דיסנה''' לישיבה זו. <br />
<br />
בראש ועד הקהילה עמד הרה"ח ר' [[שמריהו זלמן יפה]]. <br />
<br />
===מלחמת העולם השניה=== <br />
בכ"ז סיון [[תש"א]] כשפלשה גרמניה לרוסיה ב'מבצע ברברוסה', החלו יהודים רבים מ'''דיסנה''' לנוס לכפרי הסביבה. בקיץ תש"א התקרבו הגרמנים לאזור '''דיסנה''' והחלו בהפגזות לעבר העיר. תושבי העיירה נאלצו לרדת למרתפים והרחובות מלאו באש ובעשן, במהלך הפגזות אלו נפצעו ונהרגו יהודים רבים. בז' תמוז תש"א כבשו הגרמנים את דיסנה, ובי"ט בתמוז החלו ההוצאות להורג. בעיצומו של צום [[תשעה באב]], הוצא צו המורה לכל היהודים לעקור מבתיהם ולעבור לגור ברחובות מסוימים. שם נכלאו היהודים בגטו והצרות הלכו ותכפו.<br />
<br />
===חיסול הגטו===<br />
<br />
קרוב לשנה היה קיים הגטו, עד שחוסל באור לא' תמוז [[תש"ב]]. בידי מאות חיילים גרמנים שהקיפו את הגטו והחלו לירות לתוכו ללא הרף. הגרמנים הטילו על הגטו פצצות ורימונים. במהלך החיסול ניסו כמה יהודים להצית את בתי הגטו על מנת שהרכוש לא ייפול בידי האויב האכזר. השריפה כילתה את בתי הגטו ובהם גם יהודים רבים. את שארית הפליטה אספו הגרמנים אל המקום בו היה בית קברות בימי מלחמת נפוליון. שם הכריחו אותם לחפור שני בורות גדולים, לאחר מכן הוליכו אל הבורות קבוצות קבוצות של יהודים. בזה אחר זה נורו למעלה משלושת אלפים יהודים, שרובם ככולם היו חסידי חב"ד. <br />
<br />
==רבני הקהילה==<br />
ב'''דיסנה''' כיהנו רבנים חשובים ונכבדים. הרב [[מרדכי מרגליות]], שהוסמך לרבנות על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] ואחיו בני [[אדמו"ר הצמח צדק]] - ירש את מקומו ברבנות של הרב הישיש הרב שלמה. לאחר פטירתו עלה בנו הרב [[אליהו מרגליות]] על כס הרבנות, אולם זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו. אחריו התקבל עוד רב, אך גם הוא נפטר כעבור זמן קצר. עם הזמן בהעדר דמות אחרת שתמלא את מקום הרבנות הפך הרב [[מנחם מענדל זמירין]] לרבה הבלתי-רשמי של העיירה, ובמקביל הנהיג ביד רמה את קהילת ליובאוויטש בדיסנה. <br />
<br />
==חסידים מפורסמים מדיסנא==<br />
<br />
* הרה"ח [[בנימין זאב]] - היה חי בתקופת [[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
*הרה"ח [[דובער משה דיסנר]] - מחסידי [[אדמו"ר הזקן]], מחשובי העסקנים החסידיים באותה תקופה. <br />
<br />
*הרה"ח [[שילם קוראטין]] - כיהן כמשגיח בישיבת '[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שב[[ליובאוויטש]]. <br />
<br />
*הרה"ח [[איצ'ה דיסנר]] (יפה) - מחשובי החסידים, זכה להיות חסידם של שלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. <br />
<br />
*הרה"ח [[ישראל נח בליניצקי]] - [[משפיע]], ממנהלי ישיבות [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ו[[תומכי תמימים ברינוא]]. <br />
<br />
*הרה"ח [[מרדכי חפץ]] הי"ד - שימש כ'[[חוזר]]' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], והיה מחשובי עסקני חב"ד בימי [[אדמו"ר הריי"צ]]. <br />
<br />
*הרה"ח [[דוד הלמן]] - מחשובי חסידי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] [[מלך המשיח]]. <br />
<br />
*הרה"ח [[ברוך יוסף קוזלינר]] מראשוני חסידי [[אדמו"ר מוהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר מוהריי"צ]].<br />
<br />
*הרה"ח [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] - מחשובי חסידי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] [[מלך המשיח]]. <br />
<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד ברוסיה לבנה]]<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]</div>Shneor