https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&user=%D7%91.+%D7%90.+%D7%90.&feedformat=atomחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2024-03-28T10:26:26Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.34.2https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A8%27_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%96%D7%9C%D7%98%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=670556ניגון לר' זלמן זלטפולסקי2024-03-26T22:03:30Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>ה'''ניגון לר' זלמן זלאטאפאלסקי''' הינו [[ניגון]] שמשמש הבעה נאמנה לגעגועי וכיסופי ה[[נפש]] החבויים בעמקי ובמסתורי הלב ומעורר זכרון ימים נעימים ובהירים במחזה אלוקי נהדר{{הערה|1=הקדמה ל[[ספר הניגונים]]}}.<br />
שלוש שנים אחרי [[הסתלקות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] ראה [[אדמו"ר הרש"ב]] את ה[[חסיד]] ר' [[חיים שלמה זלמן זלטפולסקי]] יושב על ספסל בין חוף הים לסבכי היער ומנגן את הניגון הזה במשך כמה שעות כשהוא תפוס עמוק במחשבותיו. אמר על כך אדמו"ר הרש"ב: "על ר' זלמן השתקף חיי געגועים של חסיד, שאיבד את רבו ב[[גוף]] לפני מספר שנים ובציור ה[[רוחני]] הרי כאילו רבו עומד לפניו". <br />
<br />
ניגון זה הוא ניגון ס"א ב[[ספר הניגונים]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://nichoach.blogspot.com/2014/11/blog-post_27.html מידע על הניגון] באתר קיר הניגונים {{שמע}}<br />
*[https://www.hageula.com/news/nigunim/24452.htm ניגון לר' זלמן זלטפולסקי] על מלובש על מילות הפיוט קל-אדון {{הגאולה}} {{שמע}}<br />
;'''ביצועים שונים לניגון:'''<br />
*[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/08-06-Reb-Zalman-Zlatapolsky-Reb-Shmuel-Gurary-s-Niggun-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]] {{שמע}}<br />
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQS2xScEY4X2haTDA/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]] {{שמע}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=480 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר] {{שמע}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=605 לשמיעת הניגון באוצר ניגוני חב"ד]{{שמע}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/108480 לשמיעת הניגון]''' מאת הרב [[יואל כהן]] {{COL}} {{שמע}}<br />
*'''[www.jtube.live/Tube/page-tube.php?id=84363 לשמיעת הניגון]''' מאת הרב [[יאיר כלב]] (Jtube) {{שמע}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[ספר השיחות]] - [[תש"ז]], יום [[ש"ק]] [[חול המועד]] [[סוכות]] [[תש"ז]] [[סעודת שבת|בסעודה]].<br />
<br />
{{ניגוני חב"ד}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%96%D7%95%D7%9F&diff=670375פנחס צבי מנדלזון2024-03-25T23:43:26Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''פנחס צבי מנדלזון''' (? - [[תשכ"ד]]), היה מאנשי קהילת חב"ד ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו ר' [[חיים מנחם מנדלזון]] ולאמו מרת פרומא לאה (לייקא), ובשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת אסתר באשע בת ר' יעקב משה-מיכל ורבקה רייזל מרק.<br />
<br />
נפטר בדמי ימיו על פני אביו ב[[כ"א חשון]] [[תשכ"ד]], ונטמן בבית העלמין הר המנוחות. על מצבתו לא נחקק מאומה מלבד שמו, שם אביו, ותאריך פטירתו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' שמעון יהודה מנדלזון<br />
*בנו, ר' שלום דובער מנדלזון<br />
*בנו, ר' נחמיה מנדלזון<br />
*בנו, ר' אברהם אריה מנדלזון<br />
*בנו, ר' [[יצחק יונה מנדלזון]] - מדריך ותיק בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]<br />
*בנו, ר' משה <br />
*בתו, מרת חנה וולס ע"ה אשת הרב לייבל וולס <br />
*בתו, מרת אהובה פרנקל{{הערה|נפטרה בג' סיון תשפ"ב}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מנדלזון, פנחס צבי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מנדלסון]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A5_770&diff=670374הרחבות ושיפוץ 7702024-03-25T23:41:25Z<p>ב. א. א.: /* השאלאש */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:770 אלול תשפ''ב.jpg|250px|שמאל|ממוזער|חזית 770 בחודש [[אלול]] [[תשפ"ב]], לאחר שיפוץ הכניסה ל770 והוספת חימום תת-קרקעי, בתוספת חריטה מרהיבה של המספר - 770]]<br />
בית הכנסת ובית המדרש המרכזי של [[770 - מרכז חב"ד העולמי]]. שוכן בקומה התחתונה (המרתף).<br />
<br />
ששימש בעבר מקום חנייה לאמבולנסים (שעבדו בשירות [[בית רפואה|בית הרפואה]] המקומי). במשך השנים התפתח המקום לבית הכנסת הגדול והמרכזי של חסידות חב"ד ומקום התפילות וההתוועדויות של [[הרבי]]. [[בית הכנסת]] נקרא בשם '''[[הזאל הגדול]]''' (בשונה מ"[[הזאל הקטן]]" שבקומת הכניסה).<br />
<br />
==השאלאש==<br />
[[קובץ:שלאש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בתפילה ב'שלאש']]<br />
משמאל למתחם בניין 770, הייתה בעבר חניה (לאמבולנסים שעבדו בשירות [[בית רפואה|בית הרפואה]] הפרטי שהיה במקום). לאחר קניית 770 ע"י [[אגודת חסידי חב"ד]] שימשה החצר לכינוסי ילדים ול[[פאראד]].<br />
<br />
החצר נקראה בשם '''שאלאש''' (ברוסית - מבנה ארעי).<br />
<br />
בסביבות שנת [[תשי"ד]], בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"זאל הקטן" להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב"שאלאש", שהיה גדול מה"זאל הקטן", ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות בימי החורף ב[[חג הגאולה י"ט כסלו|י"ט כסלו]], [[י' שבט]] ו[[חג הפורים]], נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].<br />
<br />
==הרחבה ראשונה==<br />
ככל שקהילת חסידי חב"ד גדלה, גבר הצורך במקום נוסף והשימוש בשאלאש הלך ונעשה בתכיפות יותר. השאלאש שלא תוחזק כהוגן, גרם שלפעמים השהות במקום הייתה בלתי נסבלת{{הערה|ידועה [[שיחה]] של [[הרבי]] משנת [[תשי"ח]] אודות השאלאש שהגבאי ר' [[יוחנן גורדון]] אמר: "אז ס'איז קאלט און שמוציק".}}. בסוף שנת [[תשי"ט]] החלו לתחזק את השאלאש; אטמו אותו לגשם, לרוח ולקור, גדרו אותו מצידו הצפוני והדרומי (כלומר, צידו הפונה לרחוב איסטערן פארקוויי ולרחוב יוניון) ופרשו ברזנט כתקרה (בסוכות שמו סכך). לקראת [[ראש השנה]] [[תשכ"א]] סיימו את השיפוץ. מקום תפילתו של הרבי נקבע, בפינה הדרומית מזרחית. ר' [[זלמן בלסופסקי]] בנה בימה מיוחדת עבור הרבי, להתוועדויות. בימה זו הייתה מתקפלת ואיפשרה לנצל את המקום שלא בשעת התוועדות. מאחורי הבמה היה חלון פתוח לרחוב יוניון, שם התמקמו בחורי הישיבה כדי לראות את הרבי. לאחר זמן קצר הורה הרבי לסגור את החלון.<br />
<br />
באותה תקופה נערכו שיפוצים נוספים לנוחיות המקום; הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] תרמה חמש נברשות שנתלו במרכז השאלאש. פתחו בגג חלונות איוורור שנתנו מענה סביר בזמנים רגילים (בהתוועדויות ותקופות העומס, היה חם מאוד). ר' [[יעקב ליפסקר]] בנה בימה מיוחדת לקריאת התורה, עשויה מעץ חזק ובלי הרבה חלקים. עד אותה שנה, היו הבימות של קריאת התורה נשברות מידי שנה ב[[שמחת תורה]] בגלל הלחץ והצפיפות. הבימה הנוכחית שהוכנה לקראת שמחת תורה, החזיקה מעמד שלושים שנה. בשנת [[תשמ"ט]] הוחלפה בחדשה. בעקבות הרחבת המקום ושיפוצו הופסקו ההתוועדויות הגדולות באולמות השונים וכל האירועים נערכו ב-770.<br />
<br />
==הרחבה שניה==<br />
[[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם בית הכנסת לאחר ההרחבה השניה]]<br />
בחורף שנת [[תשכ"ה]] נקנו המבנים שמימין ומשמאל בניין 770 - בניינים מספר 784 ו-[[788 איסטרן פארקווי|788 שברחוב איסטערן פארקוויי]]. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.<br />
<br />
יוזמת הרכישה הגיעה על ידי מר אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: "אתה בטוח שנצטרך כזה [[בית הכנסת]] גדול?!" ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: "יצטרכו עוד גדול מזה" והרבי הסכים.<br />
<br />
הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם [[ועד הבניין]] שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות, ביניהם: אי הסכמת הבנק להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, [[כולל חב"ד]]) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב"ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]]. יש אומרים שהטעם לכתיבת הבנין על שם ר' אהרן, מחמת שהבעל הבית הקודם של הבנין ביקש מילדיו שלא ימכרו הבנין לליובאוויטש, על כן קנה אותו ר' אהרן שלא היה חסיד ליובאוויטש{{הערה|כן סיפר ר' [[דוד קרץ]], שהיה ב770 בשנים אלו.}}.<br />
<br />
לאחר פנוי הדיירים ישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-770 משמאלו ובבניין הימיני (788) שוכנו באופן זמני בחורי הישיבה ומשפחות שונות מאנ"ש. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת. התכנון היה שתוך חודש תושלם ההרחבה וכבר בראש השנה [[תשכ"ח]] יוכלו לערוך שם את תפילות החג, מה שלא היה נראה הגיוני. ההרחבה כללה; שלב א' - חפירה מהקומה הראשונה עד לתחתית המרתף, בכדי ליצור חלל עם תקרה גבוהה. שלב ב' - שבירת הקירות המפרידים בין בניין 770 לבניין 784 ובשלב ג' - הכשרת המרתף המאוחד לאולם תפילה גדול. השלב הראשון התקדם במהירות והיה נראה שאכן לקראת ראש השנה תסתיים הבניה. לקראת שלב ב' גילו הפועלים שהקיר שהפריד בית הבניינים היה עשוי מביטון מזוין ומ[[ברזל]] ועוביו שלש רגל. אורכו היה עשרים מטר והיה בלתי אפשרי לסיים זאת עד לראש השנה.<br />
<br />
בליל ערב [[חג הסוכות]] [[תשכ"ח]], לאחר שהקיר הגדול כבר היה שבור, גילו הפועלים שישנו קיר נוסף המשמש כיסוד מערבי לבניין 784 ושבירתו אפשרית רק באישור מהנדס. הפועלים שברו חלק קטן ממנו וסוכם על המשך השבירה בנוכחות מהנדס.<br />
<br />
החסידים והתמימים שהיו במקום התעדכנו בהתקדמות הבנייה והבינו שאי אפשר לעצור באמצע השיפוץ, (מכיוון שלמחרת זה ערב חג וב[[חול המועד]] לא עובדים), יצא שעד אחרי [[שמחת תורה]] לא יסתיימו השיפוצים. בהחלטה חפוזה נטלו הבחורים צינור ארוך וכבד שיועד לצנרת חימום הבניין, והחלו להכות איתו את הקיר. במשך כל הלילה עבדו הבחורים במרץ, במהלכה נפצעו קלות מספר בחורים, ולפנות בוקר הסתיימה העבודה והמרתף כולו נהפך לאולם אחד. את בניין 784 השאירו ללא תמיכה הנדסית. את ארון הקודש ובימת הרבי העבירו לקדמת המרתף.<br />
<br />
למחרת, הניחו כבש שיגשר בין רצפות השאלאש ו-784, וניקו את המקום משיירי הבניה. חסידי חב"ד המתינו לכניסת הרבי ל"בית הכנסת החדש". לקראת [[תפילת מנחה]] של ערב [[חג הסוכות]] ירד הרבי מ[[חדר הרבי|חדרו הק']] ונכנס ל[[זאל הגדול]]. הרבי התקדם במהירות לעבר מקומו החדש, המרוחק יותר, כשהוא מביט כל העת לצדדים ועל פניו נראית שמחה גדולה.<br />
<br />
ביום הראשון של [[חג הסוכות]] העמידו קורות [[ברזל]] עבות שיתמכו באופן זמני בבניין.<br />
<br />
לאחר החג בנה ר' [[יעקב ליפסקר]] ארבעים ספסלי עץ חדשים אותם תרם ל-770. לאחר סיום הבניה החליט לתרום גם ארון קודש חדש. הוא הבין שהרבי רוצה שארון הקודש לא ייבנה בתוך הקיר, אלא מחוצה לו. ר' יעקב הביא פועל שבנה את מסגרת העץ של הארון, ושאר החלקים עשה ר' יעקב בעבודת יד בסיוע בנו.<br />
<br />
==הרחבה שלישית==<br />
[[קובץ:770 התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול' ב[[התוועדות עם הרבי]] לאחר ההרחבה השלישית צילום מתוך חלון [[חדר השידורים]]]]<br />
[[קובץ:כסא בהתוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים ב[[התוועדות עם הרבי]] בזאל הגדול, מעבירים מעל ראשיהם כיסא (ככל הנראה עבור אחד מזקני החסידים)]]<br />
[[קובץ:הזאל_הגדול_360_מעלות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול', בשעת אחר צהריים של יום שישי, כשהוא כמעט ריק ממתפללים]]<br />
במשך השנים התרחבה קהילת חב"ד וכבר בשנת [[תשכ"ח]] לא הספיק המקום לאכלס את כולם. הפעם תוכנן להרחיב את [[בית הכנסת]] תחת מרתף בניין מספר 788. גם הפעם התעסק עם הבניה ר' אהרן שאף קיבל עידוד על כך מהרבי{{הערה|במכתב שכתב ר' אהרן לרבי ביום [[כ"ב באייר]] [[תשכ"ח]], בו הוא מדווח על פעילות ה'תפילין טראק' ([[טנק המבצעים]] בגרסתו הראשונה) שלו, ענה הרבי: "תשואות חן על הבשורות טובות, כן יבשר טוב סוף סוף גם בעניני הרחבת [[בית הכנסת]] ובנינו".}}. בפועל התעכבה עבודת ההרחבה חמש שנים וייתכן שהיה זה בעקבות חוסר אמצעים כספיים. <br />
<br />
בסוף שנת [[תשל"ג]] החלו להרחיב את ה"זאל הגדול" וגם הפעם תכננו שלראש השנה יהיה [[בית הכנסת]] מוכן. הפעם, לא נשכר קבלן מקצועי שינהל את העבודה, אלא הגבאים עצמם ניהלו את העבודה. ר' [[זלמן ליפסקר]] היה ממונה מטעם ועד הבניין לפקח באופן אישי על עבודת הבנייה. מנהל העבודה בשטח היה אדם חזק שיכל לתפקד רק ביד אחת, עם זאת העבודה התקדמה בקצב מהיר. תרומה משמעותית לזירוז העבודה נתנו הגבאים, כאשר כמה מבניהם נהגו להשלים מדי לילה את עבודת הפועלים מאותו יום. הבולטים מביניהם ר' [[זלמן בלסופסקי]] יחד עם בנו ר' יהודה בלסופסקי, ר' זלמן ליפסקר ואחיו ר' יוסף יצחק ליפסקר. בבנייה זו התערב ר' אהרן פחות מהבניה הקודמת.<br />
<br />
במהלך ההרחבה היו צריכים לחפור במקום החנויות שהיו פתוחות לקינגסטון בגובה הרחוב. כתמיכה לבניין העמידו עמודים זמניים ולקראת סיום הבנייה רצו להורידם כדי שלא יפריעו להתפשטות קול החזן. את הסרת העמודים ליווה מהנדס שנתן הנחיות. אחד מחברי 'ועד הבניין' שחשש מהסרת העמודים הלך להתייעץ עם מהנדס נוסף. הלה השיבו ש"בכל דבר יש סכנה". אותו חבר ועד נכנס לרבי וסיפר את תשובת המהנדס. תשובת הרבי הייתה שאם יש בזה סכנה שלא יורידו את העמודים. תקופה קצרה לאחר מכן, באמצע תהליך הבניה התנגש אחד הטרקטורים הקטנים, שעבד בתוך שטח 770, באחד העמודים והעמוד נעקר מהמקום והיה חשש להתמוטטות הבניין. לאחר מספר דקות כששום דבר לא קרה, הוכח שאין שום בעיה והעמודים הוסרו.<br />
<br />
לקיר ה"מזרח" של [[בית הכנסת]] נתרמו לבנים מיוחדות ויקרות. ברבות השנים, כאשר רוב התמונות מ[[הרבי]] שצולמו ב-770 היה על רקע קיר זה, הוא הפך לאחד מסימני הזיהוי של 770. בחלקו העליון של קיר זה ישנו שיפוע כלפי חוץ, כדי שקולו של ה[[שליח ציבור|חזן]] "ייזרק" אחורה לעבר המתפללים.<br />
<br />
בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשל"ד]] היה כמעט כל הבניין מוכן, מלבד הלבנים של הקיר המזרחי שהיו זקוקות לציפוי וגימור. באותו לילה עבדו כמה גבאים לסיים את הבניה עד אור הבוקר, אז היה ה"זאל הגדול" מורחב עד ליכולתו המקסימלית. הרצפה הייתה עקומה וכל 770 עמד במדרון (במשך כמה שנים, עד שיישרו זאת), גם הפאנלים עדיין לא הודבקו, ועזרת הנשים בצד רח' איסטערן פארקוויי הייתה רק משטח בטון - אך הבניה בכללותה הושלמה. לאחר החגים חודשו העבודות והפועלים עסקו בגימור הבית. ר' זלמן ליפסקר הדביק טפטים חדשים על גבי הקירות כדי להשוות את צבעם בכל הבניין. כמה חסידים סיימו את שיפוץ עזרת הנשים, וגם בנו מדרגות לקומה השניה מעזרת הנשים. <br />
<br />
הרחבה זו לא כללה את השטח שמתחת לעזרת הנשים שבצד רח' איסטערן פארקוויי. כמה שנים לאחר מכן, עשו בקצה המזרחי חדר למעילים ולתאי אכסון, שהפך אחר כך לכמעין 'חדר שני' עד לשלב בו שיפצו את השירותים למטה ופינו את חדר החשמל שהיה במקום ופתחו את כל השטח מתחת לעזרת נשים, שמתחתיו בנו חדר שנקרא "לשכת עושי חביתין / [[וועד סעודת שלמה]]", בו מכינים את כל הדרוש ל[[מזון]] להתוועדויות ב-770, "מזונות" לפני התפילה ועוד.<br />
<br />
==הנחת אבן הפינה==<br />
[[קובץ:אבן_הפינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מניח את אבן הפינה להרחבת האחרונה של 770. ([[אלול]] [[תשמ"ח]])]]<br />
<br />
במשך השנים הלכה קהילת חב"ד והתפתחה לממדים גדולים. בימי החגים, בעיקר בחודשי תשרי, הפך 770 למקום הומה ולמוקד עליה מכל העולם לאלפי אנשים. המקום נעשה צר מלהכיל את הציבור שהמשיך לגדול. זמן רב נמשכו הדיבורים על תוכניות להרחבת ה'זאל הגדול' ותוכנן מעמד "הנחת אבן פינה" צנוע לקראת ההרחבה.<br />
ביום [[י"ז באלול]] [[תשמ"ח]] התפלל הרבי כרגיל בביתו שברחוב פרזידנט. לאחר תפילת [[מנחה]] התקיימה חלוקת דולרים במהלכה ניגש יו"ר 'קרן ידידי מחנה ישראל' - הנדיב מר [[דוד צ'ייס]] וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין 770 לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770. באופן מפתיע נענה הרבי להזמנה והתנה את השתתפותו שמר צ'ייס ינאם במהלך הטקס בשפת האידיש, שהייתה שפת אמו. מר צ'ייס הסכים לתנאי ואמר לרבי באידיש: "להתראות ב-5:00". <br />
<br />
הסכמתו הפתאומית של הרבי להשתתף בטקס גרמה למארגנים להאיץ בהכנות. תוך דקות הכשירו הקרקע שבחזית 770 והוקמה בימה מיוחדת עבור הרבי, עליה הוצב סטנדר ומיקרופון. קהל רב החל לנהור אל מקום האירוע כשהוא מתמקם על פירמידות מאולתרות שהוצבו על הכביש. על חזית הבניין נתלה שלט "גדול יהיה כבוד הבית, לשנה טובה ומתוקה". בשעה 5:00 בדיוק הגיע הרבי ברכבו. הרבי יצא מן הרכב ופנה לעבר הבימה המאולתרת ואמר שיחה במשך כעשר דקות. בשיחה דיבר הרבי על משמעות השם המוענק לאירועים מסוג זה ב'שפת המדינה' - 'גראונד ברייקינג' - שבירת הקרקע וכן למשמעות הרוחנית של הנחת אבן הפינה בהשוותו זאת ל[[אבן השתיה]] ממנה הושתת כל העולם כולו ומקום משכנה היה דווקא ב[[קודש הקדשים]]. בסיום השיחה כיבדו את מר צ'ייס לנאום באידיש כפי שסוכם. <br />
<br />
מר צ'ייס פתח את דבריו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו לבנות כאן את בית מדרשו ומרכזו העולמי של הרבי. הוא סיפר בהתרגשות כיצד ראה בשואה את הגרמנים מכלים את כל בתי הכנסת שבעירו ולא האמין כי בא יבא היום והוא עצמו יבנה בית כנסת. מר צ'ייס הוסיף ואמר: "רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי. "רבי איך האב דיר ליב זייער זייער אסאך (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד)". למשמע סיום נאומו של צ'ייס באידיש, חייך הרבי חיוך גדול בפנים מאירות. <br />
[[קובץ:החיוך המפורסם.jpg|ממוזער|ימין|250px|הרבי מחייך למר צ'ייס]]<br />
<br />
בהמשך ביקש הרבי שגם ה[[רש"ג]] יאמר דברי ברכה. [[הרש"ג]] הזכיר כי בימים אלו שמלאו 91 שנה להתייסדות [[תומכי תמימים]] זכות מיוחדת באותה עת להרחיב את בית רבותינו נשיאנו המשמש גם כבנין ישיבת תומכי תמימים המרכזית. לבסוף ברך את הרבי בהצלחה מופלגה ובנחת מכל החסידים. <br />
<br />
אחרי נאומו של הרש"ג ירד הרבי מן הבימה וניגש סמוך לבור שנכרה עבור אבן הפינה. הרבי לקח בידו את חפירה והסיט את החול לצדדים, התכופף והרים בידיו את האבן שהונחה בסמוך והניחה בתוך הבור. שוב נטל לידיו את החפירה וכיסה את האבן במעט חול. אחר כך התכבדו הנדיב מר צ'ייס, חברי המזכירות והרבנים החשובים במילוי הבור באת החפירה. לאחר הנחת אבן הפינה צעד הרבי לעבר פתח הגדר שתחם את השטח, נעצר ואמר שברצונו לחלק דולרים. מיד הורד הסטנדר מהבימה והרבי החל בחלוקה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56688 מעמד חלוקת הדולרים]{{תמונה}} - [[חב"ד אינפו]]}}. בתחילה נוצרה המולה רבה שכן מעולם לא חשבו כיצד ליצור מסלול לקבלת דולר על השטח שמול הבניין, אך עד מהרה התארגן הסדר והקהל החל לנגן ברקע בליווי התזמורת. החלוקה נמשכה כשעה ורבע ואחר כך, לקול שירת 'שמח תשמח' והנפת ידו של הרבי - נסע הרבי חזרה לביתו.<br />
<br />
===התוכניות שאושרו על ידי הרבי===<br />
{{ערך מורחב|יהודה פרג}}<br />
<br />
בתקופת הנחת אבן הפינה, האדריכל [[יהודה פרג]] הכין תוכניות להרחבת 770 ו[[הרבי]] אישר את התוכניות.<br />
<br />
שנים רבות פרטי התוכניות לא היו ידועות לציבור הרחב, ובעקבות ההד הציבורי בענין ההרחבה, בחודש שבט תשפ"ד ניאות האדריכל [[יהודה פרג]] לחשוף את התוכניות בתחילה ב[https://www.hageula.com/news/chabad/25543.htm הרצאה] בישיבת [[המלך המשיח]] וכעבור זמן קצר בראיון נרחב ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 1395}}:<br />
<br />
ארוך חברי הוועד אמרו למר יהודה כי הרבי דחה את התוכניות המצומצמות שביקשו לעשות, והוא רצה דווקא את התוכניות של מר יהודה. באותו יום הוא עבר ב[[חלוקת דולרים]] והגבאי הרב [[זאב כץ]] הציג אותו בפני הרבי כאדריכל התוכניות והוסיף שהוא מתכנן לשוב לירושלים, הרבי העניק ליהודה דולר אחד לצדקה שיתן בירושלים ודולר נוסף הרבי העניק לו "להצלחת הבניין שאתה מתכנן לנו" (באידיש). לאחר שהתקדם הרבי קרא לו שוב ואמר לו באידיש "ליישם את כל הברכות, ואל תאכזב אותי". <br />
<br />
בפועל, ההרחבה שהתקיימה באותן שנים הייתה חלקית בלבד - חדרי השירות הורדו למפלס תחתון, כמו גם אולמות סמוכים שהוקמו, אלא שבשנת [[תשנ"ד]], נעצרה תנופת הבניה לחלוטין.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נקרא יהודה פרג שוב ל[[ניו יורק]] ע"י משפחות דרייזין וברנובר, שביקשו לקדם את הפרויקט. הם אף ביקשו ממנו לתכנן גרסה מורחבת יותר. אך יהודה אמר להם כי יש לו הוראות והנחיות מהרבי, והוא צריך לעשות את הבניין כפי שביקש הרבי. במקור, שטח הבניין הוא אלף תשע מאות מטר, ובתוכנית הבינוי שמר יהודה הציג לרבי ואושרה על ידו, יש שבעת אלפים ושבע מאות מטר. בתוכנית החדשה שביקשו שיהודה יתכנן המקום יכול להכיל כמעט כפול מהשטח שהרבי אישר לבנות. אלא שאז יהודה קיבל טלפון שבו נאמר: 'יהודה תעכב את התוכניות ואת המשך העבודה, התגלעו מחלוקות, ועד שהמחלוקות לא ייפתרו, אין מה להתקדם'.<br />
<br />
בקשר עם התעוררות על הרחבת 770 בשנת [[תשפ"ד]] סיפר יהודה{{הערה|בשבועון בית משיח מט"ז שבט תשפ"ד.}} פרטים נוספים על ניראות תוכנית הבניין: כניסות לבניין יהיו ברחובות [[יוניון]] ו[[איסטרן פארקוויי]], לאחר לובי קצר הכניסה תמשיך לאולם גדול וגבוה מצד לצד כשבימת הרבי וארון הקודש ישאר במקומו ומאחוריו ולמעלה חלון. יהיה מעבר בין בנין 770 לבניין החדש. קומה נוספת תוכננה כקומת גלריה לגברים, עוד קומה לעזרת הנשים ומרתף רחב ידיים עבור אולם הקידוש. הבניין החדש יבנה בטכנולוגיה מתקדמת ללא עמודי תווך במרכז הבניין. בנוסף גם יהיה מקום למשרדים וספרייה בצדדי בית המדרש כאשר במזני העומס הם ייפתחו לחלל אחד גדול שייאפשר לקהל גדול של מתפללים להיות באותו מקום בו זמנית.<br />
<br />
==המרפסת==<br />
[[קובץ:עידוד יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעודד את שירת [[יחי אדוננו]] מ[[המרפסת]]]]<br />
[[קובץ:המרפסת ב770 בבניה.jpg|ימין|ממוזער|150px|בניית המרפסת בצידו המערבי של ה"זאל הגדול" ([[תשנ"ג]])]]<br />
{{ערך מורחב|המרפסת}}<br />
בשנת [[תשנ"ג]], בעקבות מצבו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-770. לפני ראש השנה בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770, עם חיבור ישיר לחדרו של הרבי. לקראת [[שמחת תורה]] בנו גם מרפסת, שתאפשר את השתתפותו של הרבי בהקפות באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר חג הסוכות בנו גרם מדרגות מהמרפסת לבימה ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת - הורדו חמשת הנברשות שתלו בתקרת 770, כדי לאפשר לקהל לראות את הרבי.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ד]] שינו קצת את מבנה המרפסת, באופן שיקל על הרבי להסתכל למטה ולראות את ה[[חסיד|חסידים]].<br />
<br />
==שיפוצים נוספים==<br />
בשנת [[תשנ"ב]] החלה תכנית לשיפוץ משמעותי של הכניסה ל[[זאל הגדול]]. התוכנית הייתה בסיוע הנגיד ר' [[יוסף יצחק גוטניק]] יחד עם מגבית עולמית בה השתתפו כלל [[חסיד]]י [[חב"ד]] בעולם כולו. העבודה עצמה לקחה מספר שנים, והסתיימה בשנת [[תשנ"ה]] כאשר כל רחבת הכניסה של [[770]] שופצה. בנוסף לכך נבנו בקומת המרתף שמתחת הזאל הגדול (בייסמנט) חדרי שירותים מרווחים, שהחליפו את השירותים שהיו בתוך הזאל הגדול. המקום בו עמדו חדרי השירות הקודמים, הותאם וצורף ל'זאל הגדול'. <br />
<br />
בשנת [[תשנ"ה]] הוחלפה התקרה הישנה - ממנה בלטו צינורות המיזוג וה[[נורה חשמלית|חשמל]] - בתקרה אקוסטית. כמו כן הוחלף הפארקט של הרצפה בזאל כולו. ב[[חודש אלול]] [[תשס"א]] נבנתה [[עזרת נשים]] חדשה הפונה מכיוון רחוב יוניון ובה כ-50 מקומות ישיבה נוספים לנשים{{הערה|העזרת נשים נבנתה על מקום המדרגות שירדו מ[[המרפסת]] אל [[הזאל הגדול]]}}. בחורף [[תשס"ב]] נצבעו חלקים מ[[ארון הקודש]] מחדש. בתחילת שנת [[תשס"ה]] הותקנו מאווררים חדשים, לאחר שהישנים הוסרו עם שיפוץ התקרה ב[[תשנ"ה]]. בחודש חשוון [[תשס"ו]] הוחלפה רצפת 770 ברצפה חדשה (לאחר למעלה מ-11 שנים). בשנת [[תשס"ח]] הותקנה נברשת מעל בימת הקריאה, בדומה לנברשות שהיו באולם עד שנת [[תשנ"ג]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ט]] שופץ [[הזאל הקטן]], במהלכו נקבע מסך אוטומטי היורד מהתקרה באמצעות שלט - המשמש להקרנת וידאו מידי יום ביומו על ידי ועד [[לצייר פני הרב]]. בחורף [[תשע"ג]] נוספה נברשת נוספת במערב [[770]] במקביל לנברשת שלפני'. ב[[תשרי]] [[תשע"ד]] נוספו עוד שלושה נברשות חדשות בחזית ה[[ארון קודש]], אחת גדולה ושתיים נוספות קטנות יותר משני צדיה, נברשות אלו משווים ל[[ארון קודש]] הדר מלכותי. בשנת [[תשע"ו]] הוחלפו המדרגות בכניסה לבנין [[770]]. בחודש [[תמוז]] [[תשע"ח]] תוקנה ושופצה הבימה של התפילה ולקראת חודש תשרי שופצו בימת ההתוועדויות ובימת [[קריאת התורה]] וכן נצבעו עמודי וספסלי 770{{הערה|עמודים נצבעים כמעט בכל שנה לקראת חודש ניסן והספסלים לקראת חודש אלול}}. <br />
בחודש [[מנחם אב]] [[תשע"ט]] הוחלפה רצפת 770 ע"פ הוראת הגבאים.<br />
לקראת [[תשרי]] [[תש"פ]] שופצו המדרגות המובילות מ[[קומת הכניסה של 770|הקומה הראשונה]] אל [[הזאל הגדול]]{{הערה|[https://live.col.org.il/news/120839 כך נראה חדר המדרגות של 770 בתום עבודת שיפוצים מושקעת{{col}}]}}.<br />
<br />
בחודש [[אלול]] [[תשפ"ב]], שופצה הכניסה ל[[770]] עם חימום תת-קרקעי שיעניק נוחות בכניסה למתחם, גם בחודשי החורף המושלגים, בתוספת חריטה מרהיבה של המספר - [[770]]{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/831345/ בית חיינו: סיום השיפוצים וחריטת המספר בחזית [[770]]{{אינפו}}]}}. <br />
בחודש [[שבט]] [[תשפ"ג]] נפתחה דלת המחברת בין [[הזאל הגדול]] לעזרת נשים קינגסטון.<br />
בחודש [[סיון]] [[תשפ"ג]] הוכפל גודלה של ה[[עזרת נשים]] והתווספו מקומות ישיבה לתועלת הבחורים הלומדים שם במשך השבוע ומקומות לנשים בשבתות{{הערה|[https://chabad.info/special/949803/ בשביל הבחורים: מקומות חדשים נבנו בעזרת נשים קינגסטון{{אינפו}}]}}.<br />
<br />
ב[[חודש אדר]] ([[אדר]]־א ו[[אדר]]־שני) [[תשפ"ד]] נצבע הקיר המזרחי מחדש בצבע לבן ע"י תלמידי ה[[תמימים]].<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
==קופת בדק הבית==<br />
{{ערך מורחב|בדק הבית (770)}}<br />
<br />
'''[[בדק הבית]]''' הוא כינוי של ארגון שהוקם על פי בקשת [[הרבנית חיה מושקא]] בשנת [[תשל"ט]], ותפקידו לדאוג לתחזוקת בנין 770 היינו הבנין המקורי שנקנה בשנת [[ת"ש]].<br />
<br />
באותה תקופה היה תחת הקופה גם ספרייתו של [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], על הנהלת הקופה ופעילותה ממונה ר' [[חיים ברוך הלברשטם]]. בעבר ניהלו את הקופה הרב [[אברהם ליפסקר]] והרב [[יצחק שפרינגר]]. ועוזר להם: הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]].<br />
<br />
אחת הקופות המיועדות עבור צדקה זו, היא הקופה הגדולה בלובי הכניסה, בה תרם הרבי צדקה באופן תדיר, וכן הורה לילדים שקיבלו ממנו מטבעות צדקה בצאתו לתפילות לתרום את המטבעות בקופה זו, ומספר פעמים אף הרים בידיו את אחד הילדים, לאחר שלא הצליח להגיע לחריץ הקופה.<br />
<br />
הקופה נקבעה בשנת [[תשכ"ב]] עבור [[קרן שניאור]], ולאחר סיום פעילות הקרן, הוסב שימושה ל'בדק הבית'.<br />
<br />
פעמים רבות נהגו הממונים על הקופה לרוקן אותה לפני שהרבי עבר על יד הקופה, ומכרו לאחר מכן את המטבעות שהרבי שלשל לתוכה.<br />
<br />
מאז שנת [[תשס"ג]] משתתף הרב [[ברוך שלמה אליהו קונין]] בתשלום של הקומה שבה נמצא החדר של הרבי, ומממן את חלק מחשבונות המים והחשמל ודואג לשפץ את בית חיינו.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*{{בית|[[יוסי סלומון]]|התכניות שהכנתי להרחבת 770 קיבלו את אישורו של הרבי, רק יקראו לי, ואני בא|1395|14|תשפ"ד}}<br />
*הרב [[זושא וולף]], '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], [[תשס"ד]] (2004).<br />
*[http://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA.pdf * קובץ '''צורת הבית''', על שיפוץ [[770]], יצא לאור על ידי ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]] ב[[תשרי]] [[תש"פ]] {{אינפו}}]<br />
*'והבט פני משיחך', '''בית רבינו ובית משיח''', [[שבועון בית משיח]] גליון [[כ"ב אלול]] [[תש"פ]] עמוד 48<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/131188 המתווה להרחבת 770 שהוגש לרבי אחרי הדוחק הרב בתשרי תשמ"ח]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/133152 הרבי הציע לעשות 'דיל', ולהפתעת כולם הגיע ברכבו לאירוע]''' {{COL}}<br />
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/10/10-10-2021-04-54-25-תשורה-פישער-פאלטער.pdf מענות בנוגע להרחבת 770]''', בתוך תשורה מנישואי פישער-פאלטער חשון תשפ"ב {{PDF}}{{אינפו}}<br />
*[https://photos.google.com/u/1/share/AF1QipN26LgpfF3jv4_uVjYRZlyjCewsdMWmSFNgJmtX9wOWNhJrzI3y2ODYVITZzyQiAQ?key=MHduZEpFOU9NV2VQN041aDN4aGVpUG9wMmRCY2FR אלבום תמונות של ההרחבה הרביעית {{רבי דרייב}}]<br />
*'''[www.expand770.com אתר האינטרנט למען הרחבת 770]<br />
*'''[https://www.hageula.com/news/chabad/25543.htm אדריכל ההרחבה של 770 חושף את כל הפרטים] {{הגאולה}}<br />
<br />
<br />
{{770}}<br />
{{הערות שוליים}}</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A5_770&diff=670373הרחבות ושיפוץ 7702024-03-25T23:40:38Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:770 אלול תשפ''ב.jpg|250px|שמאל|ממוזער|חזית 770 בחודש [[אלול]] [[תשפ"ב]], לאחר שיפוץ הכניסה ל770 והוספת חימום תת-קרקעי, בתוספת חריטה מרהיבה של המספר - 770]]<br />
בית הכנסת ובית המדרש המרכזי של [[770 - מרכז חב"ד העולמי]]. שוכן בקומה התחתונה (המרתף).<br />
<br />
ששימש בעבר מקום חנייה לאמבולנסים (שעבדו בשירות [[בית רפואה|בית הרפואה]] המקומי). במשך השנים התפתח המקום לבית הכנסת הגדול והמרכזי של חסידות חב"ד ומקום התפילות וההתוועדויות של [[הרבי]]. [[בית הכנסת]] נקרא בשם '''[[הזאל הגדול]]''' (בשונה מ"[[הזאל הקטן]]" שבקומת הכניסה).<br />
<br />
==השאלאש==<br />
[[קובץ:שלאש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בתפילה ב'שלאש']]<br />
משמאל למתחם בניין 770, הייתה בעבר חניה (לאמבולנסים שעבדו בשירות [[בית רפואה|בית הרפואה]] הפרטי שהיה במקום). לאחר קניית 770 ע"י [[אגודת חסידי חב"ד]] שימשה החצר לכינוסי ילדים ול[[פאראד]].<br />
<br />
החצר נקראה בשם '''שאלאש''' (ברוסית - מבנה ארעי).<br />
<br />
בסביבות שנת [[תשי"ד]], בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"זאל הקטן" להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב"שאלאש", שהיה גדול מה"זאל הקטן", ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות בימי החורף ב[[י"ט כסלו חג הגאולה|י"ט כסלו]], [[י' שבט]] ו[[חג הפורים]], נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].<br />
<br />
==הרחבה ראשונה==<br />
ככל שקהילת חסידי חב"ד גדלה, גבר הצורך במקום נוסף והשימוש בשאלאש הלך ונעשה בתכיפות יותר. השאלאש שלא תוחזק כהוגן, גרם שלפעמים השהות במקום הייתה בלתי נסבלת{{הערה|ידועה [[שיחה]] של [[הרבי]] משנת [[תשי"ח]] אודות השאלאש שהגבאי ר' [[יוחנן גורדון]] אמר: "אז ס'איז קאלט און שמוציק".}}. בסוף שנת [[תשי"ט]] החלו לתחזק את השאלאש; אטמו אותו לגשם, לרוח ולקור, גדרו אותו מצידו הצפוני והדרומי (כלומר, צידו הפונה לרחוב איסטערן פארקוויי ולרחוב יוניון) ופרשו ברזנט כתקרה (בסוכות שמו סכך). לקראת [[ראש השנה]] [[תשכ"א]] סיימו את השיפוץ. מקום תפילתו של הרבי נקבע, בפינה הדרומית מזרחית. ר' [[זלמן בלסופסקי]] בנה בימה מיוחדת עבור הרבי, להתוועדויות. בימה זו הייתה מתקפלת ואיפשרה לנצל את המקום שלא בשעת התוועדות. מאחורי הבמה היה חלון פתוח לרחוב יוניון, שם התמקמו בחורי הישיבה כדי לראות את הרבי. לאחר זמן קצר הורה הרבי לסגור את החלון.<br />
<br />
באותה תקופה נערכו שיפוצים נוספים לנוחיות המקום; הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] תרמה חמש נברשות שנתלו במרכז השאלאש. פתחו בגג חלונות איוורור שנתנו מענה סביר בזמנים רגילים (בהתוועדויות ותקופות העומס, היה חם מאוד). ר' [[יעקב ליפסקר]] בנה בימה מיוחדת לקריאת התורה, עשויה מעץ חזק ובלי הרבה חלקים. עד אותה שנה, היו הבימות של קריאת התורה נשברות מידי שנה ב[[שמחת תורה]] בגלל הלחץ והצפיפות. הבימה הנוכחית שהוכנה לקראת שמחת תורה, החזיקה מעמד שלושים שנה. בשנת [[תשמ"ט]] הוחלפה בחדשה. בעקבות הרחבת המקום ושיפוצו הופסקו ההתוועדויות הגדולות באולמות השונים וכל האירועים נערכו ב-770.<br />
<br />
==הרחבה שניה==<br />
[[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם בית הכנסת לאחר ההרחבה השניה]]<br />
בחורף שנת [[תשכ"ה]] נקנו המבנים שמימין ומשמאל בניין 770 - בניינים מספר 784 ו-[[788 איסטרן פארקווי|788 שברחוב איסטערן פארקוויי]]. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.<br />
<br />
יוזמת הרכישה הגיעה על ידי מר אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: "אתה בטוח שנצטרך כזה [[בית הכנסת]] גדול?!" ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: "יצטרכו עוד גדול מזה" והרבי הסכים.<br />
<br />
הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם [[ועד הבניין]] שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות, ביניהם: אי הסכמת הבנק להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, [[כולל חב"ד]]) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב"ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]]. יש אומרים שהטעם לכתיבת הבנין על שם ר' אהרן, מחמת שהבעל הבית הקודם של הבנין ביקש מילדיו שלא ימכרו הבנין לליובאוויטש, על כן קנה אותו ר' אהרן שלא היה חסיד ליובאוויטש{{הערה|כן סיפר ר' [[דוד קרץ]], שהיה ב770 בשנים אלו.}}.<br />
<br />
לאחר פנוי הדיירים ישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-770 משמאלו ובבניין הימיני (788) שוכנו באופן זמני בחורי הישיבה ומשפחות שונות מאנ"ש. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת. התכנון היה שתוך חודש תושלם ההרחבה וכבר בראש השנה [[תשכ"ח]] יוכלו לערוך שם את תפילות החג, מה שלא היה נראה הגיוני. ההרחבה כללה; שלב א' - חפירה מהקומה הראשונה עד לתחתית המרתף, בכדי ליצור חלל עם תקרה גבוהה. שלב ב' - שבירת הקירות המפרידים בין בניין 770 לבניין 784 ובשלב ג' - הכשרת המרתף המאוחד לאולם תפילה גדול. השלב הראשון התקדם במהירות והיה נראה שאכן לקראת ראש השנה תסתיים הבניה. לקראת שלב ב' גילו הפועלים שהקיר שהפריד בית הבניינים היה עשוי מביטון מזוין ומ[[ברזל]] ועוביו שלש רגל. אורכו היה עשרים מטר והיה בלתי אפשרי לסיים זאת עד לראש השנה.<br />
<br />
בליל ערב [[חג הסוכות]] [[תשכ"ח]], לאחר שהקיר הגדול כבר היה שבור, גילו הפועלים שישנו קיר נוסף המשמש כיסוד מערבי לבניין 784 ושבירתו אפשרית רק באישור מהנדס. הפועלים שברו חלק קטן ממנו וסוכם על המשך השבירה בנוכחות מהנדס.<br />
<br />
החסידים והתמימים שהיו במקום התעדכנו בהתקדמות הבנייה והבינו שאי אפשר לעצור באמצע השיפוץ, (מכיוון שלמחרת זה ערב חג וב[[חול המועד]] לא עובדים), יצא שעד אחרי [[שמחת תורה]] לא יסתיימו השיפוצים. בהחלטה חפוזה נטלו הבחורים צינור ארוך וכבד שיועד לצנרת חימום הבניין, והחלו להכות איתו את הקיר. במשך כל הלילה עבדו הבחורים במרץ, במהלכה נפצעו קלות מספר בחורים, ולפנות בוקר הסתיימה העבודה והמרתף כולו נהפך לאולם אחד. את בניין 784 השאירו ללא תמיכה הנדסית. את ארון הקודש ובימת הרבי העבירו לקדמת המרתף.<br />
<br />
למחרת, הניחו כבש שיגשר בין רצפות השאלאש ו-784, וניקו את המקום משיירי הבניה. חסידי חב"ד המתינו לכניסת הרבי ל"בית הכנסת החדש". לקראת [[תפילת מנחה]] של ערב [[חג הסוכות]] ירד הרבי מ[[חדר הרבי|חדרו הק']] ונכנס ל[[זאל הגדול]]. הרבי התקדם במהירות לעבר מקומו החדש, המרוחק יותר, כשהוא מביט כל העת לצדדים ועל פניו נראית שמחה גדולה.<br />
<br />
ביום הראשון של [[חג הסוכות]] העמידו קורות [[ברזל]] עבות שיתמכו באופן זמני בבניין.<br />
<br />
לאחר החג בנה ר' [[יעקב ליפסקר]] ארבעים ספסלי עץ חדשים אותם תרם ל-770. לאחר סיום הבניה החליט לתרום גם ארון קודש חדש. הוא הבין שהרבי רוצה שארון הקודש לא ייבנה בתוך הקיר, אלא מחוצה לו. ר' יעקב הביא פועל שבנה את מסגרת העץ של הארון, ושאר החלקים עשה ר' יעקב בעבודת יד בסיוע בנו.<br />
<br />
==הרחבה שלישית==<br />
[[קובץ:770 התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול' ב[[התוועדות עם הרבי]] לאחר ההרחבה השלישית צילום מתוך חלון [[חדר השידורים]]]]<br />
[[קובץ:כסא בהתוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים ב[[התוועדות עם הרבי]] בזאל הגדול, מעבירים מעל ראשיהם כיסא (ככל הנראה עבור אחד מזקני החסידים)]]<br />
[[קובץ:הזאל_הגדול_360_מעלות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול', בשעת אחר צהריים של יום שישי, כשהוא כמעט ריק ממתפללים]]<br />
במשך השנים התרחבה קהילת חב"ד וכבר בשנת [[תשכ"ח]] לא הספיק המקום לאכלס את כולם. הפעם תוכנן להרחיב את [[בית הכנסת]] תחת מרתף בניין מספר 788. גם הפעם התעסק עם הבניה ר' אהרן שאף קיבל עידוד על כך מהרבי{{הערה|במכתב שכתב ר' אהרן לרבי ביום [[כ"ב באייר]] [[תשכ"ח]], בו הוא מדווח על פעילות ה'תפילין טראק' ([[טנק המבצעים]] בגרסתו הראשונה) שלו, ענה הרבי: "תשואות חן על הבשורות טובות, כן יבשר טוב סוף סוף גם בעניני הרחבת [[בית הכנסת]] ובנינו".}}. בפועל התעכבה עבודת ההרחבה חמש שנים וייתכן שהיה זה בעקבות חוסר אמצעים כספיים. <br />
<br />
בסוף שנת [[תשל"ג]] החלו להרחיב את ה"זאל הגדול" וגם הפעם תכננו שלראש השנה יהיה [[בית הכנסת]] מוכן. הפעם, לא נשכר קבלן מקצועי שינהל את העבודה, אלא הגבאים עצמם ניהלו את העבודה. ר' [[זלמן ליפסקר]] היה ממונה מטעם ועד הבניין לפקח באופן אישי על עבודת הבנייה. מנהל העבודה בשטח היה אדם חזק שיכל לתפקד רק ביד אחת, עם זאת העבודה התקדמה בקצב מהיר. תרומה משמעותית לזירוז העבודה נתנו הגבאים, כאשר כמה מבניהם נהגו להשלים מדי לילה את עבודת הפועלים מאותו יום. הבולטים מביניהם ר' [[זלמן בלסופסקי]] יחד עם בנו ר' יהודה בלסופסקי, ר' זלמן ליפסקר ואחיו ר' יוסף יצחק ליפסקר. בבנייה זו התערב ר' אהרן פחות מהבניה הקודמת.<br />
<br />
במהלך ההרחבה היו צריכים לחפור במקום החנויות שהיו פתוחות לקינגסטון בגובה הרחוב. כתמיכה לבניין העמידו עמודים זמניים ולקראת סיום הבנייה רצו להורידם כדי שלא יפריעו להתפשטות קול החזן. את הסרת העמודים ליווה מהנדס שנתן הנחיות. אחד מחברי 'ועד הבניין' שחשש מהסרת העמודים הלך להתייעץ עם מהנדס נוסף. הלה השיבו ש"בכל דבר יש סכנה". אותו חבר ועד נכנס לרבי וסיפר את תשובת המהנדס. תשובת הרבי הייתה שאם יש בזה סכנה שלא יורידו את העמודים. תקופה קצרה לאחר מכן, באמצע תהליך הבניה התנגש אחד הטרקטורים הקטנים, שעבד בתוך שטח 770, באחד העמודים והעמוד נעקר מהמקום והיה חשש להתמוטטות הבניין. לאחר מספר דקות כששום דבר לא קרה, הוכח שאין שום בעיה והעמודים הוסרו.<br />
<br />
לקיר ה"מזרח" של [[בית הכנסת]] נתרמו לבנים מיוחדות ויקרות. ברבות השנים, כאשר רוב התמונות מ[[הרבי]] שצולמו ב-770 היה על רקע קיר זה, הוא הפך לאחד מסימני הזיהוי של 770. בחלקו העליון של קיר זה ישנו שיפוע כלפי חוץ, כדי שקולו של ה[[שליח ציבור|חזן]] "ייזרק" אחורה לעבר המתפללים.<br />
<br />
בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשל"ד]] היה כמעט כל הבניין מוכן, מלבד הלבנים של הקיר המזרחי שהיו זקוקות לציפוי וגימור. באותו לילה עבדו כמה גבאים לסיים את הבניה עד אור הבוקר, אז היה ה"זאל הגדול" מורחב עד ליכולתו המקסימלית. הרצפה הייתה עקומה וכל 770 עמד במדרון (במשך כמה שנים, עד שיישרו זאת), גם הפאנלים עדיין לא הודבקו, ועזרת הנשים בצד רח' איסטערן פארקוויי הייתה רק משטח בטון - אך הבניה בכללותה הושלמה. לאחר החגים חודשו העבודות והפועלים עסקו בגימור הבית. ר' זלמן ליפסקר הדביק טפטים חדשים על גבי הקירות כדי להשוות את צבעם בכל הבניין. כמה חסידים סיימו את שיפוץ עזרת הנשים, וגם בנו מדרגות לקומה השניה מעזרת הנשים. <br />
<br />
הרחבה זו לא כללה את השטח שמתחת לעזרת הנשים שבצד רח' איסטערן פארקוויי. כמה שנים לאחר מכן, עשו בקצה המזרחי חדר למעילים ולתאי אכסון, שהפך אחר כך לכמעין 'חדר שני' עד לשלב בו שיפצו את השירותים למטה ופינו את חדר החשמל שהיה במקום ופתחו את כל השטח מתחת לעזרת נשים, שמתחתיו בנו חדר שנקרא "לשכת עושי חביתין / [[וועד סעודת שלמה]]", בו מכינים את כל הדרוש ל[[מזון]] להתוועדויות ב-770, "מזונות" לפני התפילה ועוד.<br />
<br />
==הנחת אבן הפינה==<br />
[[קובץ:אבן_הפינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מניח את אבן הפינה להרחבת האחרונה של 770. ([[אלול]] [[תשמ"ח]])]]<br />
<br />
במשך השנים הלכה קהילת חב"ד והתפתחה לממדים גדולים. בימי החגים, בעיקר בחודשי תשרי, הפך 770 למקום הומה ולמוקד עליה מכל העולם לאלפי אנשים. המקום נעשה צר מלהכיל את הציבור שהמשיך לגדול. זמן רב נמשכו הדיבורים על תוכניות להרחבת ה'זאל הגדול' ותוכנן מעמד "הנחת אבן פינה" צנוע לקראת ההרחבה.<br />
ביום [[י"ז באלול]] [[תשמ"ח]] התפלל הרבי כרגיל בביתו שברחוב פרזידנט. לאחר תפילת [[מנחה]] התקיימה חלוקת דולרים במהלכה ניגש יו"ר 'קרן ידידי מחנה ישראל' - הנדיב מר [[דוד צ'ייס]] וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין 770 לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770. באופן מפתיע נענה הרבי להזמנה והתנה את השתתפותו שמר צ'ייס ינאם במהלך הטקס בשפת האידיש, שהייתה שפת אמו. מר צ'ייס הסכים לתנאי ואמר לרבי באידיש: "להתראות ב-5:00". <br />
<br />
הסכמתו הפתאומית של הרבי להשתתף בטקס גרמה למארגנים להאיץ בהכנות. תוך דקות הכשירו הקרקע שבחזית 770 והוקמה בימה מיוחדת עבור הרבי, עליה הוצב סטנדר ומיקרופון. קהל רב החל לנהור אל מקום האירוע כשהוא מתמקם על פירמידות מאולתרות שהוצבו על הכביש. על חזית הבניין נתלה שלט "גדול יהיה כבוד הבית, לשנה טובה ומתוקה". בשעה 5:00 בדיוק הגיע הרבי ברכבו. הרבי יצא מן הרכב ופנה לעבר הבימה המאולתרת ואמר שיחה במשך כעשר דקות. בשיחה דיבר הרבי על משמעות השם המוענק לאירועים מסוג זה ב'שפת המדינה' - 'גראונד ברייקינג' - שבירת הקרקע וכן למשמעות הרוחנית של הנחת אבן הפינה בהשוותו זאת ל[[אבן השתיה]] ממנה הושתת כל העולם כולו ומקום משכנה היה דווקא ב[[קודש הקדשים]]. בסיום השיחה כיבדו את מר צ'ייס לנאום באידיש כפי שסוכם. <br />
<br />
מר צ'ייס פתח את דבריו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו לבנות כאן את בית מדרשו ומרכזו העולמי של הרבי. הוא סיפר בהתרגשות כיצד ראה בשואה את הגרמנים מכלים את כל בתי הכנסת שבעירו ולא האמין כי בא יבא היום והוא עצמו יבנה בית כנסת. מר צ'ייס הוסיף ואמר: "רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי. "רבי איך האב דיר ליב זייער זייער אסאך (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד)". למשמע סיום נאומו של צ'ייס באידיש, חייך הרבי חיוך גדול בפנים מאירות. <br />
[[קובץ:החיוך המפורסם.jpg|ממוזער|ימין|250px|הרבי מחייך למר צ'ייס]]<br />
<br />
בהמשך ביקש הרבי שגם ה[[רש"ג]] יאמר דברי ברכה. [[הרש"ג]] הזכיר כי בימים אלו שמלאו 91 שנה להתייסדות [[תומכי תמימים]] זכות מיוחדת באותה עת להרחיב את בית רבותינו נשיאנו המשמש גם כבנין ישיבת תומכי תמימים המרכזית. לבסוף ברך את הרבי בהצלחה מופלגה ובנחת מכל החסידים. <br />
<br />
אחרי נאומו של הרש"ג ירד הרבי מן הבימה וניגש סמוך לבור שנכרה עבור אבן הפינה. הרבי לקח בידו את חפירה והסיט את החול לצדדים, התכופף והרים בידיו את האבן שהונחה בסמוך והניחה בתוך הבור. שוב נטל לידיו את החפירה וכיסה את האבן במעט חול. אחר כך התכבדו הנדיב מר צ'ייס, חברי המזכירות והרבנים החשובים במילוי הבור באת החפירה. לאחר הנחת אבן הפינה צעד הרבי לעבר פתח הגדר שתחם את השטח, נעצר ואמר שברצונו לחלק דולרים. מיד הורד הסטנדר מהבימה והרבי החל בחלוקה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56688 מעמד חלוקת הדולרים]{{תמונה}} - [[חב"ד אינפו]]}}. בתחילה נוצרה המולה רבה שכן מעולם לא חשבו כיצד ליצור מסלול לקבלת דולר על השטח שמול הבניין, אך עד מהרה התארגן הסדר והקהל החל לנגן ברקע בליווי התזמורת. החלוקה נמשכה כשעה ורבע ואחר כך, לקול שירת 'שמח תשמח' והנפת ידו של הרבי - נסע הרבי חזרה לביתו.<br />
<br />
===התוכניות שאושרו על ידי הרבי===<br />
{{ערך מורחב|יהודה פרג}}<br />
<br />
בתקופת הנחת אבן הפינה, האדריכל [[יהודה פרג]] הכין תוכניות להרחבת 770 ו[[הרבי]] אישר את התוכניות.<br />
<br />
שנים רבות פרטי התוכניות לא היו ידועות לציבור הרחב, ובעקבות ההד הציבורי בענין ההרחבה, בחודש שבט תשפ"ד ניאות האדריכל [[יהודה פרג]] לחשוף את התוכניות בתחילה ב[https://www.hageula.com/news/chabad/25543.htm הרצאה] בישיבת [[המלך המשיח]] וכעבור זמן קצר בראיון נרחב ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 1395}}:<br />
<br />
ארוך חברי הוועד אמרו למר יהודה כי הרבי דחה את התוכניות המצומצמות שביקשו לעשות, והוא רצה דווקא את התוכניות של מר יהודה. באותו יום הוא עבר ב[[חלוקת דולרים]] והגבאי הרב [[זאב כץ]] הציג אותו בפני הרבי כאדריכל התוכניות והוסיף שהוא מתכנן לשוב לירושלים, הרבי העניק ליהודה דולר אחד לצדקה שיתן בירושלים ודולר נוסף הרבי העניק לו "להצלחת הבניין שאתה מתכנן לנו" (באידיש). לאחר שהתקדם הרבי קרא לו שוב ואמר לו באידיש "ליישם את כל הברכות, ואל תאכזב אותי". <br />
<br />
בפועל, ההרחבה שהתקיימה באותן שנים הייתה חלקית בלבד - חדרי השירות הורדו למפלס תחתון, כמו גם אולמות סמוכים שהוקמו, אלא שבשנת [[תשנ"ד]], נעצרה תנופת הבניה לחלוטין.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נקרא יהודה פרג שוב ל[[ניו יורק]] ע"י משפחות דרייזין וברנובר, שביקשו לקדם את הפרויקט. הם אף ביקשו ממנו לתכנן גרסה מורחבת יותר. אך יהודה אמר להם כי יש לו הוראות והנחיות מהרבי, והוא צריך לעשות את הבניין כפי שביקש הרבי. במקור, שטח הבניין הוא אלף תשע מאות מטר, ובתוכנית הבינוי שמר יהודה הציג לרבי ואושרה על ידו, יש שבעת אלפים ושבע מאות מטר. בתוכנית החדשה שביקשו שיהודה יתכנן המקום יכול להכיל כמעט כפול מהשטח שהרבי אישר לבנות. אלא שאז יהודה קיבל טלפון שבו נאמר: 'יהודה תעכב את התוכניות ואת המשך העבודה, התגלעו מחלוקות, ועד שהמחלוקות לא ייפתרו, אין מה להתקדם'.<br />
<br />
בקשר עם התעוררות על הרחבת 770 בשנת [[תשפ"ד]] סיפר יהודה{{הערה|בשבועון בית משיח מט"ז שבט תשפ"ד.}} פרטים נוספים על ניראות תוכנית הבניין: כניסות לבניין יהיו ברחובות [[יוניון]] ו[[איסטרן פארקוויי]], לאחר לובי קצר הכניסה תמשיך לאולם גדול וגבוה מצד לצד כשבימת הרבי וארון הקודש ישאר במקומו ומאחוריו ולמעלה חלון. יהיה מעבר בין בנין 770 לבניין החדש. קומה נוספת תוכננה כקומת גלריה לגברים, עוד קומה לעזרת הנשים ומרתף רחב ידיים עבור אולם הקידוש. הבניין החדש יבנה בטכנולוגיה מתקדמת ללא עמודי תווך במרכז הבניין. בנוסף גם יהיה מקום למשרדים וספרייה בצדדי בית המדרש כאשר במזני העומס הם ייפתחו לחלל אחד גדול שייאפשר לקהל גדול של מתפללים להיות באותו מקום בו זמנית.<br />
<br />
==המרפסת==<br />
[[קובץ:עידוד יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעודד את שירת [[יחי אדוננו]] מ[[המרפסת]]]]<br />
[[קובץ:המרפסת ב770 בבניה.jpg|ימין|ממוזער|150px|בניית המרפסת בצידו המערבי של ה"זאל הגדול" ([[תשנ"ג]])]]<br />
{{ערך מורחב|המרפסת}}<br />
בשנת [[תשנ"ג]], בעקבות מצבו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-770. לפני ראש השנה בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770, עם חיבור ישיר לחדרו של הרבי. לקראת [[שמחת תורה]] בנו גם מרפסת, שתאפשר את השתתפותו של הרבי בהקפות באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר חג הסוכות בנו גרם מדרגות מהמרפסת לבימה ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת - הורדו חמשת הנברשות שתלו בתקרת 770, כדי לאפשר לקהל לראות את הרבי.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ד]] שינו קצת את מבנה המרפסת, באופן שיקל על הרבי להסתכל למטה ולראות את ה[[חסיד|חסידים]].<br />
<br />
==שיפוצים נוספים==<br />
בשנת [[תשנ"ב]] החלה תכנית לשיפוץ משמעותי של הכניסה ל[[זאל הגדול]]. התוכנית הייתה בסיוע הנגיד ר' [[יוסף יצחק גוטניק]] יחד עם מגבית עולמית בה השתתפו כלל [[חסיד]]י [[חב"ד]] בעולם כולו. העבודה עצמה לקחה מספר שנים, והסתיימה בשנת [[תשנ"ה]] כאשר כל רחבת הכניסה של [[770]] שופצה. בנוסף לכך נבנו בקומת המרתף שמתחת הזאל הגדול (בייסמנט) חדרי שירותים מרווחים, שהחליפו את השירותים שהיו בתוך הזאל הגדול. המקום בו עמדו חדרי השירות הקודמים, הותאם וצורף ל'זאל הגדול'. <br />
<br />
בשנת [[תשנ"ה]] הוחלפה התקרה הישנה - ממנה בלטו צינורות המיזוג וה[[נורה חשמלית|חשמל]] - בתקרה אקוסטית. כמו כן הוחלף הפארקט של הרצפה בזאל כולו. ב[[חודש אלול]] [[תשס"א]] נבנתה [[עזרת נשים]] חדשה הפונה מכיוון רחוב יוניון ובה כ-50 מקומות ישיבה נוספים לנשים{{הערה|העזרת נשים נבנתה על מקום המדרגות שירדו מ[[המרפסת]] אל [[הזאל הגדול]]}}. בחורף [[תשס"ב]] נצבעו חלקים מ[[ארון הקודש]] מחדש. בתחילת שנת [[תשס"ה]] הותקנו מאווררים חדשים, לאחר שהישנים הוסרו עם שיפוץ התקרה ב[[תשנ"ה]]. בחודש חשוון [[תשס"ו]] הוחלפה רצפת 770 ברצפה חדשה (לאחר למעלה מ-11 שנים). בשנת [[תשס"ח]] הותקנה נברשת מעל בימת הקריאה, בדומה לנברשות שהיו באולם עד שנת [[תשנ"ג]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ט]] שופץ [[הזאל הקטן]], במהלכו נקבע מסך אוטומטי היורד מהתקרה באמצעות שלט - המשמש להקרנת וידאו מידי יום ביומו על ידי ועד [[לצייר פני הרב]]. בחורף [[תשע"ג]] נוספה נברשת נוספת במערב [[770]] במקביל לנברשת שלפני'. ב[[תשרי]] [[תשע"ד]] נוספו עוד שלושה נברשות חדשות בחזית ה[[ארון קודש]], אחת גדולה ושתיים נוספות קטנות יותר משני צדיה, נברשות אלו משווים ל[[ארון קודש]] הדר מלכותי. בשנת [[תשע"ו]] הוחלפו המדרגות בכניסה לבנין [[770]]. בחודש [[תמוז]] [[תשע"ח]] תוקנה ושופצה הבימה של התפילה ולקראת חודש תשרי שופצו בימת ההתוועדויות ובימת [[קריאת התורה]] וכן נצבעו עמודי וספסלי 770{{הערה|עמודים נצבעים כמעט בכל שנה לקראת חודש ניסן והספסלים לקראת חודש אלול}}. <br />
בחודש [[מנחם אב]] [[תשע"ט]] הוחלפה רצפת 770 ע"פ הוראת הגבאים.<br />
לקראת [[תשרי]] [[תש"פ]] שופצו המדרגות המובילות מ[[קומת הכניסה של 770|הקומה הראשונה]] אל [[הזאל הגדול]]{{הערה|[https://live.col.org.il/news/120839 כך נראה חדר המדרגות של 770 בתום עבודת שיפוצים מושקעת{{col}}]}}.<br />
<br />
בחודש [[אלול]] [[תשפ"ב]], שופצה הכניסה ל[[770]] עם חימום תת-קרקעי שיעניק נוחות בכניסה למתחם, גם בחודשי החורף המושלגים, בתוספת חריטה מרהיבה של המספר - [[770]]{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/831345/ בית חיינו: סיום השיפוצים וחריטת המספר בחזית [[770]]{{אינפו}}]}}. <br />
בחודש [[שבט]] [[תשפ"ג]] נפתחה דלת המחברת בין [[הזאל הגדול]] לעזרת נשים קינגסטון.<br />
בחודש [[סיון]] [[תשפ"ג]] הוכפל גודלה של ה[[עזרת נשים]] והתווספו מקומות ישיבה לתועלת הבחורים הלומדים שם במשך השבוע ומקומות לנשים בשבתות{{הערה|[https://chabad.info/special/949803/ בשביל הבחורים: מקומות חדשים נבנו בעזרת נשים קינגסטון{{אינפו}}]}}.<br />
<br />
ב[[חודש אדר]] ([[אדר]]־א ו[[אדר]]־שני) [[תשפ"ד]] נצבע הקיר המזרחי מחדש בצבע לבן ע"י תלמידי ה[[תמימים]].<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
==קופת בדק הבית==<br />
{{ערך מורחב|בדק הבית (770)}}<br />
<br />
'''[[בדק הבית]]''' הוא כינוי של ארגון שהוקם על פי בקשת [[הרבנית חיה מושקא]] בשנת [[תשל"ט]], ותפקידו לדאוג לתחזוקת בנין 770 היינו הבנין המקורי שנקנה בשנת [[ת"ש]].<br />
<br />
באותה תקופה היה תחת הקופה גם ספרייתו של [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], על הנהלת הקופה ופעילותה ממונה ר' [[חיים ברוך הלברשטם]]. בעבר ניהלו את הקופה הרב [[אברהם ליפסקר]] והרב [[יצחק שפרינגר]]. ועוזר להם: הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]].<br />
<br />
אחת הקופות המיועדות עבור צדקה זו, היא הקופה הגדולה בלובי הכניסה, בה תרם הרבי צדקה באופן תדיר, וכן הורה לילדים שקיבלו ממנו מטבעות צדקה בצאתו לתפילות לתרום את המטבעות בקופה זו, ומספר פעמים אף הרים בידיו את אחד הילדים, לאחר שלא הצליח להגיע לחריץ הקופה.<br />
<br />
הקופה נקבעה בשנת [[תשכ"ב]] עבור [[קרן שניאור]], ולאחר סיום פעילות הקרן, הוסב שימושה ל'בדק הבית'.<br />
<br />
פעמים רבות נהגו הממונים על הקופה לרוקן אותה לפני שהרבי עבר על יד הקופה, ומכרו לאחר מכן את המטבעות שהרבי שלשל לתוכה.<br />
<br />
מאז שנת [[תשס"ג]] משתתף הרב [[ברוך שלמה אליהו קונין]] בתשלום של הקומה שבה נמצא החדר של הרבי, ומממן את חלק מחשבונות המים והחשמל ודואג לשפץ את בית חיינו.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*{{בית|[[יוסי סלומון]]|התכניות שהכנתי להרחבת 770 קיבלו את אישורו של הרבי, רק יקראו לי, ואני בא|1395|14|תשפ"ד}}<br />
*הרב [[זושא וולף]], '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], [[תשס"ד]] (2004).<br />
*[http://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA.pdf * קובץ '''צורת הבית''', על שיפוץ [[770]], יצא לאור על ידי ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]] ב[[תשרי]] [[תש"פ]] {{אינפו}}]<br />
*'והבט פני משיחך', '''בית רבינו ובית משיח''', [[שבועון בית משיח]] גליון [[כ"ב אלול]] [[תש"פ]] עמוד 48<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/131188 המתווה להרחבת 770 שהוגש לרבי אחרי הדוחק הרב בתשרי תשמ"ח]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/133152 הרבי הציע לעשות 'דיל', ולהפתעת כולם הגיע ברכבו לאירוע]''' {{COL}}<br />
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/10/10-10-2021-04-54-25-תשורה-פישער-פאלטער.pdf מענות בנוגע להרחבת 770]''', בתוך תשורה מנישואי פישער-פאלטער חשון תשפ"ב {{PDF}}{{אינפו}}<br />
*[https://photos.google.com/u/1/share/AF1QipN26LgpfF3jv4_uVjYRZlyjCewsdMWmSFNgJmtX9wOWNhJrzI3y2ODYVITZzyQiAQ?key=MHduZEpFOU9NV2VQN041aDN4aGVpUG9wMmRCY2FR אלבום תמונות של ההרחבה הרביעית {{רבי דרייב}}]<br />
*'''[www.expand770.com אתר האינטרנט למען הרחבת 770]<br />
*'''[https://www.hageula.com/news/chabad/25543.htm אדריכל ההרחבה של 770 חושף את כל הפרטים] {{הגאולה}}<br />
<br />
<br />
{{770}}<br />
{{הערות שוליים}}</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%94_%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2_(%D7%A2%D7%95%D7%93_%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2)&diff=670372ניגון מהרה ישמע (עוד ישמע)2024-03-25T23:33:30Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>'''"מְהֵרָה יִשָׁמַע"''' ["עוד ישמע"] הוא ניגון חב"די מסורתי ל[[חתונה]], המושר עם סיום ה[[חופה]]. <br />
<br />
==מקור הניגון==<br />
מקורו הראשוני של הניגון הם שילוב שניים מפסוקי הנחמה בנבואת ירמיהו{{הערה|[[ירמיהו]] פרק ל"ג פסוקים י'-י"א}}:'''"כֹּה אָמַר [[ה']] עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים חָרֵב הוּא... בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם... קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה אָמַר [[ה']]"'''.<br />
<br />
בהשראת פסוקים אלו נתקנה גם נוסח הברכה השביעית והאחרונה מ[[שבע ברכות]] ה[[נישואין]] הנאמרות תחת ה[[חופה]] ('''"מְהֵרָה ה' אֱלֹקינוּ יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלָיִם. קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה. קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה..."''').<br />
<br />
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבע ברכות של חתן וכלה טריים בשנת [[תש"מ]], החל [[הרבי]] לשיר את הניגון המסורתי "עוד ישמע" כאשר הוא מחליף את המילים "עוד ישמע" (הנוסח המקורי של הפסוק בירמיה) עם "'''מהרה''' ישמע" - כנוסח הברכה השביעית בחופה, בה מודגשת עוד יותר האמונה התקוה והציפיה לגאולה האמיתית והשלימה.<br />
<br />
מילות הניגון: '''מְהֵרָה יִשָׁמַע בְּעָרֵי יְ-הוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָלָיִם, קוֹל שָׂשוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָה.'''<br />
===מקור המנגינה===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[שיחות קודש]] [[תש"מ]], חלק א' [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&st=&pgnum=314 עמוד 288].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/child/324815 רבי לילדים: ניגון "מהרה ישמע" לרגל חתונה] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ניגוני שמחה]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%91&diff=670370משפט רוסטוב2024-03-25T23:27:01Z<p>ב. א. א.: /* חב"ד במשפט */</p>
<hr />
<div>{{לשכתב}}<br />
'''משפט רוסטוב''' היה משפט ראווה שהתנהל כנגד חסידי חב"ד ברוסיה על הקמת חדרים וישיבות.<br />
==רקע למשפטים==<br />
עם פרוץ [[המהפכה הקומוניסטית]] בקיץ [[תרע"ח]], החלו הבולישבקים בדיכוי כל סממני הדת ברוסיה.<br />
חברי המפלגה הבולישבקית היו אתאיסטים שכפרו בכל דת שהיא, ובחוקים הרשמיים נקבע הפרדת דת מהמדינה.<br />
<br />
מייד בשנה הראשונה לאחר פרוץ המהפכה, הוקמה ה[[יבסצקיה]] {{הערה|המחלקה היהודית במפלגה הקומוניסטית}} כשכל תפקידה היה להפיץ תעמולה בין היהודים, למען המפלגה.<br />
<br />
בקיץ תרע"ח, החלו הקומניסטים בהקמת מחנות עבודה חשאיים עבור מתנגדי המשטר.<br />
שנה לאחר מכן חוקקו חוקים שונים נגד מוסדות הדת. היבסקציה ניצלה חוקים אלו כדי לסגור מוסדות דת יהודיים, וגם הוצאו להורג רבנים, ושוחטים.<br />
<br />
כדי להחדיר את הדעה האנטי - דתית באזרחים, הם ערכו משפטי ראווה כנגד ה'חדרים' והישיבות, מתוך מטרה להחדיר למוחות של היהודים את השנאה לדת. לפעמים היו מוזמנים נציגים דתיים להשתתף בוויכוח אך במקרים אלו קופחו זכויותיו של הצד הדתי בכוונה.<br />
<br />
לפעמים היו מופיעים כנציגים מצד הדתיים, סוכנים קומוניסטים ששיחקו את התפקיד של נציג מתווכח ומובס.<br />
משפטים אלו היו נפוצים בשנות הפ' הראשונות.<br />
<br />
==משפט רוסטוב==<br />
כשנה לאחר מעבר [[ישיבת תומכי תמימים]] לרוסטוב, התקיים המשפט{{הערה|התקיים בחודש אדר א' ונמשך כשמונה ימים}}.<br />
<br />
למשפט הראווה הוזמנו נציגים מטעם היהדות הדתית, והם נענו להזמנה להיות 'סניגורים' של הישיבה. <br />
<br />
הסינוגרים היו הרב [[משה רוזנבלום]] שהופיע בהסכמתו של [[הרבי הריי"צ]] ו'הרב מטעם הישיבה' שאמר שצריך רפורמה בתוכנית הלימודים של הישיבה.<br />
<br />
לפני המשפט העיתון הרוסי הסובייטי שהופיע ברוסטוב, תיאר את המשפט נגד הישיבה כשהוא מתנסח בלשון מלגלגת כלפי מנהלי הישיבה ותלמידיה.<br />
<br />
===המשפט===<br />
המשפט התקיים במועדון האינטרנציונל השלישי. בני ישיבה ויהודים דתיים שניסו להכנס נדחו בבוז, והורשו להכנס רק מי שהיה עם המפלגה הקומוניסטית.<br />
<br />
לאחר משא ומתן קצר החליטו השופטים כי הישיבה אשמה בכל החטאים המפורטים בכתב האשמה.<br />
<br />
הקטגורים היו יבלנסקי, שפראך ואושיין. הם שפכו את כל זעמם על הישיבה.<br />
==משפט ויטבסק==<br />
משפט ויטבסק היה אחד המשפטים הראשונים שנערכו בעיר ב[[טבת]] [[תרפ"א]], שם הועמדו למשפט ה'חדרים' בהם למדו הילדים היהודים.<br />
<br />
מודעות נתלו בכל העיר בהם הוכרז על המשפט שהולך להתקיים. <br />
וועד בתי הכנסת בתשובתו לייבסקיים כתב שהוא לא מקבל את ההזמנה לבוא אל המשפט, אבל הם מסכימים להשתתף במשפט כאנשים פרטיים.<br />
אחד הסנגורים היה הרב [[שמריהו מדליה]] רב העיר ומחשובי רבני חב"ד, והוא ישב באותם ימים '[[שבעה]]' על אביו אך מחמת חשיבות העניין הלך לבית המשפט, לאחר ששם אפר בנעליים כפי הדין בשבעה.<br />
הרב שמריהו נאם בתקיפות כשהקומניסטים מתעדים אותו.<br />
<br />
==חב"ד במשפט==<br />
<br />
* שבועות מספר לאחר שנכתב דו"ח המשפט, נאסר הרב שמריהו מדליה וישב מאחורי סורג ובריח במשך ארבעה ימים ולאחר מכן שוחרר, ונהיה רבה של מוסקבה.<br />
<br />
* לאחר המשפט ברוסטוב נותרה הישבה במקום, אך הייבסקצייה לא התאיישה והם ערכו חיפוש בבית הרבי הריי"צ, ואז הישיבה עברה ל[[תומכי תמימים פולטבה|פולטובה]]{{הערה|בעקבות החיפוש}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]] '''ואלה המשפטים''' {{שבועון בית משיח}} גליון מס' 961<br />
<br />
==הערות שוליים==</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%91&diff=670369משפט רוסטוב2024-03-25T23:26:10Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>{{לשכתב}}<br />
'''משפט רוסטוב''' היה משפט ראווה שהתנהל כנגד חסידי חב"ד ברוסיה על הקמת חדרים וישיבות.<br />
==רקע למשפטים==<br />
עם פרוץ [[המהפכה הקומוניסטית]] בקיץ [[תרע"ח]], החלו הבולישבקים בדיכוי כל סממני הדת ברוסיה.<br />
חברי המפלגה הבולישבקית היו אתאיסטים שכפרו בכל דת שהיא, ובחוקים הרשמיים נקבע הפרדת דת מהמדינה.<br />
<br />
מייד בשנה הראשונה לאחר פרוץ המהפכה, הוקמה ה[[יבסצקיה]] {{הערה|המחלקה היהודית במפלגה הקומוניסטית}} כשכל תפקידה היה להפיץ תעמולה בין היהודים, למען המפלגה.<br />
<br />
בקיץ תרע"ח, החלו הקומניסטים בהקמת מחנות עבודה חשאיים עבור מתנגדי המשטר.<br />
שנה לאחר מכן חוקקו חוקים שונים נגד מוסדות הדת. היבסקציה ניצלה חוקים אלו כדי לסגור מוסדות דת יהודיים, וגם הוצאו להורג רבנים, ושוחטים.<br />
<br />
כדי להחדיר את הדעה האנטי - דתית באזרחים, הם ערכו משפטי ראווה כנגד ה'חדרים' והישיבות, מתוך מטרה להחדיר למוחות של היהודים את השנאה לדת. לפעמים היו מוזמנים נציגים דתיים להשתתף בוויכוח אך במקרים אלו קופחו זכויותיו של הצד הדתי בכוונה.<br />
<br />
לפעמים היו מופיעים כנציגים מצד הדתיים, סוכנים קומוניסטים ששיחקו את התפקיד של נציג מתווכח ומובס.<br />
משפטים אלו היו נפוצים בשנות הפ' הראשונות.<br />
<br />
==משפט רוסטוב==<br />
כשנה לאחר מעבר [[ישיבת תומכי תמימים]] לרוסטוב, התקיים המשפט{{הערה|התקיים בחודש אדר א' ונמשך כשמונה ימים}}.<br />
<br />
למשפט הראווה הוזמנו נציגים מטעם היהדות הדתית, והם נענו להזמנה להיות 'סניגורים' של הישיבה. <br />
<br />
הסינוגרים היו הרב [[משה רוזנבלום]] שהופיע בהסכמתו של [[הרבי הריי"צ]] ו'הרב מטעם הישיבה' שאמר שצריך רפורמה בתוכנית הלימודים של הישיבה.<br />
<br />
לפני המשפט העיתון הרוסי הסובייטי שהופיע ברוסטוב, תיאר את המשפט נגד הישיבה כשהוא מתנסח בלשון מלגלגת כלפי מנהלי הישיבה ותלמידיה.<br />
<br />
===המשפט===<br />
המשפט התקיים במועדון האינטרנציונל השלישי. בני ישיבה ויהודים דתיים שניסו להכנס נדחו בבוז, והורשו להכנס רק מי שהיה עם המפלגה הקומוניסטית.<br />
<br />
לאחר משא ומתן קצר החליטו השופטים כי הישיבה אשמה בכל החטאים המפורטים בכתב האשמה.<br />
<br />
הקטגורים היו יבלנסקי, שפראך ואושיין. הם שפכו את כל זעמם על הישיבה.<br />
==משפט ויטבסק==<br />
משפט ויטבסק היה אחד המשפטים הראשונים שנערכו בעיר ב[[טבת]] [[תרפ"א]], שם הועמדו למשפט ה'חדרים' בהם למדו הילדים היהודים.<br />
<br />
מודעות נתלו בכל העיר בהם הוכרז על המשפט שהולך להתקיים. <br />
וועד בתי הכנסת בתשובתו לייבסקיים כתב שהוא לא מקבל את ההזמנה לבוא אל המשפט, אבל הם מסכימים להשתתף במשפט כאנשים פרטיים.<br />
אחד הסנגורים היה הרב [[שמריהו מדליה]] רב העיר ומחשובי רבני חב"ד, והוא ישב באותם ימים '[[שבעה]]' על אביו אך מחמת חשיבות העניין הלך לבית המשפט, לאחר ששם אפר בנעליים כפי הדין בשבעה.<br />
הרב שמריהו נאם בתקיפות כשהקומניסטים מתעדים אותו.<br />
<br />
==חב"ד במשפט==<br />
<br />
* שבועות מספר לאחר שנכתב דו"ח המשפט, נאסר הרב שמריהו מדליה וישב מאחורי סורג ובריח במשך ארבעה ימים ולאחר מכן שוחרר, ונהיה רבה של מוסקבה.<br />
<br />
* לאחר המשפט ברוסטוב נותרה הישבה במקום, אך הייבסקצייה לא התאיישה והם ערכו חיפוש בבית הרבי הריי"צ, ואז הישיבה עברה לפולטובה {{הערה|בעקבות החיפוש}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]] '''ואלה המשפטים''' {{שבועון בית משיח}} גליון מס' 961<br />
<br />
==הערות שוליים==</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%91&diff=670364משפט רוסטוב2024-03-25T23:11:37Z<p>ב. א. א.: /* רקע למשפטים */</p>
<hr />
<div>{{לשכתב}}<br />
'''משפט רוסטוב''' היה משפט ראווה שהתנהל כנגד חסידי חב"ד ברוסיה על הקמת חדרים וישיבות.<br />
==רקע למשפטים==<br />
עם פרוץ [[המהפכה הקומוניסטית]] בקיץ [[תרע"ח]], החלו הבולישבקים בדיכוי כל סממני הדת ברוסיה.<br />
חברי המפלגה הבולישבקית היו אתאיסטים שכפרו בכל דת שהיא, ובחוקים הרשמיים נקבע הפרדת דת מהמדינה.<br />
<br />
מייד בשנה הראשונה לאחר פרוץ המהפכה, הוקמה ה[[יבסצקיה]] {{הערה|המחלקה היהודית במפלגה הקומוניסטית}} כשכל תפקידה היה להפיץ תעמולה בין היהודים, למען המפלגה.<br />
<br />
בקיץ תרע"ח, החלו הקומניסטים בהקמת מחנות עבודה חשאיים עבור מתנגדי המשטר.<br />
שנה לאחר מכן חוקקו חוקים שונים נגד מוסדות הדת. היבסקציה ניצלה חוקים אלו כדי לסגור מוסדות דת יהודיים, וגם הוצאו להורג רבנים, ושוחטים.<br />
<br />
כדי להחדיר את הדעה האנטי - דתית באזרחים, הם ערכו משפטי ראווה כנגד ה'חדרים' והישיבות, מתוך מטרה להחדיר למוחות של היהודים את השנאה לדת. לפעמים היו מוזמנים נציגים דתיים להשתתף בוויכוח אך במקרים אלו קופחו זכויותיו של הצד הדתי בכוונה.<br />
<br />
לפעמים היו מופיעים כנציגים מצד הדתיים, סוכנים קומוניסטים ששיחקו את התפקיד של נציג מתווכח ומובס.<br />
משפטים אלו היו נפוצים בשנות הפ' הראשונות.<br />
<br />
==משפט רוסטוב==<br />
כשנה לאחר מעבר [[ישיבת תומכי תמימים]] לרוסטוב, התקיים המשפט{{הערה|התקיים בחודש אדר א' ונמשך כשמונה ימים}}.<br />
<br />
למשפט הראווה הוזמנו נציגים מטעם היהדות הדתית, והם נענו להזמנה להיות 'סניגורים' של הישיבה. <br />
<br />
הסינוגרים היו הרב [[משה רוזנבלום]] שהופיע בהסכמתו של [[הרבי הריי"צ]] ו'הרב מטעם הישיבה' שאמר שצריך רפורמה בתוכנית הלימודים של הישיבה.<br />
<br />
לפני המשפט העיתון הרוסי הסובייטי שהופיע ברוסטוב, תיאר את המשפט נגד הישיבה כשהוא מתנסח בלשון מלגלגת כלפי מנהלי הישיבה ותלמידיה.<br />
<br />
===המשפט===<br />
המשפט התקיים במועדון האינטרנציונל השלישי. בני ישיבה ויהודים דתיים שניסו להכנס נדחו בבוז, והורשו להכנס רק מי שהיה עם המפלגה הקומוניסטית.<br />
<br />
לאחר משא ומתן קצר החליטו השופטים כי הישיבה אשמה בכל החטאים המפורטים בכתב האשמה.<br />
<br />
הקטגורים היו יבלנסקי, שפראך ואושיין. הם שפכו את כל זעמם על הישיבה.<br />
==משפט ויטבסק==<br />
משפט ויטבסק היה אחד המשפטים הראשונים שנערכו בעיר בטבת תרפ"א, שם הועמדו למשפט ה'חדרים' בהם למדו הילדים היהודים.<br />
<br />
מודעות נתלו בכל העיר בהם הוכרז על המשפט שהולך להתקיים. <br />
וועד בתי הכנסת בתשובתו לייבסקיים כתב שהוא לא מקבל את ההזמנה לבוא אל המשפט, אבל הם מסכימים להשתתף במשפט כאנשים פרטיים.<br />
אחד הסנגורים היה הרב [[שמריהו מדליה]] רב העיר ומחשובי רבני חב"ד, והוא ישב באותם ימים '[[שבעה]]' על אביו אך מחמת חשיבות העניין הלך לבית המשפט, לאחר ששם אפר בנעליים כפי הדין בשבעה.<br />
הרב שמריהו נאם בתקיפות כשהקומניסטים מתעדים אותו.<br />
<br />
==חב"ד במשפט==<br />
<br />
* שבועות מספר לאחר שנכתב דו"ח המשפט, נאסר הרב שמריהו מדליה וישב מאחורי סורג ובריח במשך ארבעה ימים ולאחר מכן שוחרר, ונהיה רבה של מוסקבה.<br />
<br />
* לאחר המשפט ברוסטוב נותרה הישבה במקום, אך הייבסקצייה לא התאיישה והם ערכו חיפוש בבית הרבי הריי"צ, ואז הישיבה עברה לפולטובה {{הערה|בעקבות החיפוש}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]] '''ואלה המשפטים''' {{שבועון בית משיח}} גליון מס' 961<br />
<br />
==הערות שוליים==</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=669389מיכאל מישולבין2024-03-21T02:12:36Z<p>ב. א. א.: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב מיכאל מישולובין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיכאל מישולבין]]<br />
הרב '''מיכאל מישולבין''' (נולד ב[[כ' במנחם אב]] [[תרצ"ט]]) הינו [[משפיע]] ראשי ב[[נחלת הר חב"ד]], ומחשובי משפיעי אנ"ש בארץ הקודש. לשעבר ראש ישיבת ומשפיע [[תומכי תמימים סמרקנד]] המחתרתית.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב מיכאל מישולבין, נולד ב[[כ' מנחם אב]] [[תרצ"ט]] בעיר וויטעבסק שב[[רוסיה הלבנה]] (אז [[ברית המועצות]]) לאביו הרב [[אליעזר מישולובין]] ולאימו מרת בתיה מישולבין.<br />
<br />
בשנת תש"ב היגרו הוריו לעיר [[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן, שם למד בישיבות תומכי תמימים במחתרת.<br />
<br />
שנים רבות גר בסמרקנד, ושמר על חיים יהודיים חסידיים, במסירות נפש. ב[[ט"ו אלול]] [[תשכ"ג]] [[נשא]] את מרת שמחה בת שבע, בתו של הרב [[אהרון חזן]], והחתונה נחגגה בעיירה בולשובו שבפרברי מוסקבה, ולאחר החתונה החל ללמד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]], את התמימים הצעירים.<br />
[[קובץ:איצ'ה מישלובין עם מיכאל מישולובין.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיכאל מישולובין (משמאל) עם אחיו הרב יצחק מישולובין בצעירותם]]<br />
ב[[ט' שבט]] [[תשכ"ט]] עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ארעית בבית חמיו ב[[בני ברק]].<br />
<br />
עם ייסודה של שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בשנת תשכ"ט, ביקש הרבי מהרב [[אפרים וולף]] לאסוף קבוצת אברכים ולהכין רשימה לשליחות בעיר קריית מלאכי. הרב וולף פנה להרב מישולבין שיואיל להצטרף לקבוצה, הרב מישולבין הסכים להרשם לקבוצה.<br />
<br />
ב[[התוועדות]] מיום [[ג' דסליחות]] באותה שנה שאל הרבי את הנוכחים מי כאן מהעולים החדשים שהתיישבו בנחלת הר חב"ד? האיצו אנשים ברב מישולבין לענות כי הוא נמנה על הקבוצה והוא החליט לענות בחיוב, ולאחר מכן סימן לו הרבי שיגש אליו. ניגש הרב מישולבין וקיבל מהרבי בקבוק [[משקה]] וברכה מהרבי לשליחות "באופן של התיישבות" והורה לו להיות [[משפיע]] בקהילה.<br />
<br />
הרב מישולבין עבר לגור בנחלת הר חב"ד, וכעבור כמה שנים, כאשר הרבי הורה למנות משפיעים, מונו הוא והרב [[שלום אליהו וילנקין]], למשפיעי השכונה.<br />
במהלך השנים שימש גם כמשפיע בישיבות חב"ד בראשון לציון, בקריית גת ובבאר שבע.<br />
<br />
ב[[כ"ה אלול]] [[תשס"ד]] נפטרה אשתו מזיווג ראשון, וכעבור כשנה נשא בזיווג שני את רעייתו מרת חנה.<br />
<br />
הרב מישולבין משמש בעשור האחרון כיו"ר קרן [[מחנות גן ישראל בארץ הקודש]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;ילדיו:<br />
*הרב יוסף יצחק מישולובין - [[שליח]] בדטרויט מישיגן, ארצות הברית<br />
*הרב [[מרדכי מישולובין]] - ראש ישיבת תומכי תמימים ביתר עילית.<br />
*הרב [[אלחנן ישראל מישולובין]] - חבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים ביתר עילית<br />
*הרב שלום בער מישולובין - מורה בתלמוד תורה בנחלת הר חב"ד.<br />
*הרב [[משה מישולובין]] - משפיע ב[[ישיבת חח"ל צפת]]<br />
*הרב אליעזר מישולובין - משפיע בעיר [[בואנוס איירס]], [[ארגנטינה]].<br />
*בתו מרת שטערנה שרה אשת הרב [[מנחם יעקב שחר]], אנשי חינוך במוסדות חב"ד רחובות.<br />
*הרב שניאור זלמן מישולובין - משפיע בצפת.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*שלום מגידמן, ''''הרבי שמר עלינו''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1865 עמוד 20<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/01/blog-post.html התוועדות מיוחדת עם הרב מישולובין על עבודת התפילה]'''<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור חבד וידפו ישן|4387|האמת של הרבי - אבסלוטית}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:מישולובין, מיכאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת חזן]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מישולובין]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים באר שבע]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=669386ספריית אגודת חסידי חב"ד2024-03-21T02:09:56Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ספריית אגודת חסידי חב"ד|ראו=[[ספריית חב"ד (פירושונים)]]}}<br />
[[קובץ:ספריה.jpg|שמאל|ממוזער|350px|ספרית ליובאוויטש צמודה לבנין 770]]<br />
'''ספריית אגודת חסידי חב"ד''' - אהל יוסף יצחק - ליובאוויטש, ממוקמת במרכז תנועת חב"ד העולמי - [[איסטערן פארקוויי]] [[770]], ברוקלין נ. י.<br />
<br />
ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. הספריה כוללת 250 אלף כותרים לערך, עתיקים ונדירים ברובם; מהם לערך 200 אלף ספרים בלשון הקודש ובאידיש, ולערך 50 אלף ספרים בשאר השפות. <br />
<br />
הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]] וקדם לו ר' [[חיים ליברמן]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
לאורך ימי חסידות חב"ד, היה קיים אוסף ספרים וכתבי-יד במרכזה, ברשות האדמו"ר נשיא התנועה.<br />
<br />
אוסף הדורות הראשונים של החסידות כמעט ולא שרד. רובם המכריע של הספרים וכתבי-היד שהיו בו נשרפו בשריפות המרובות, שפקדו את העיירות הקטנות בימים ההם, או שאבדו בשאר הרפתקאות הזמנים.<br />
עיקרו של האוסף הנוכחי התחיל להיאסף בדור השלישי לחסידות חב"ד, והלך והתרחב במשך הדורות, עד אשר הפך לאחת הספריות היהודיות החשובות שבעולם, אם לא החשובה שבהן.<br />
<br />
מהדור הראשון של חסידות חב"ד, ידועה לנו רשימה של כמאה כרכי ספרי דפוס שנלקחו לבדיקה מבית [[אדמו"ר הזקן]], רבי שניאור זלמן מלאדי, בעת מאסרו. כרכים אלו היו חלק מספריו שנלקחו על ידם כדי ללמוד מהם על כלל ספריו האם כוללים חומר נגד המלוכה.<br />
<br />
אפשר שהמדובר הוא רק בספריה של כמה מאות ספרים; אבל גם סכום זה של מאות כרכים, גדול היה ברוסיא של אותם הימים. <br />
<br />
בסוף ימיו היו שתי שריפות בבית רבינו הזקן, האחת בשנת תק"ע, שאז נשרף גם כתב-יד-קדשו, חיבור [[שולחן ערוך הרב|השולחן ערוך]] שחיבר. והשניה בתקופת מלחמת נפוליון כאשר רבינו הזקן עזב את ביתו ב[[ליאדי]] בשלהי שנת תקע"ב, וטולטל בדרך עד ל[[הסתלקות]]ו ב[[כ"ד טבת תקע"ג]].<br />
<br />
בנו [[אדמו"ר האמצעי]], ממלא מקומו והאדמו"ר בדור השני של חב"ד, התיישב ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בשלהי אותה שנה, בנה שם בית ובית כנסת גדול, עם ספריה שכללה 611 כרכים, מסודרים בארבע ארונות. כך מסופר בדיווח שנרשם אחרי החיפוש בית שערכו לו בשנת תקפ"ו.<br />
<br />
אוסף ספרים גדול התחיל להיבנות בדור השלישי - אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]], וגדל מדור לדור.<br />
<br />
על אוסף זה עברו הרפתקאות וגלגולים רבים: בשריפות שפרצו בליובאוויטש נשרף חלק גדול ממנו. חלק מספרי הדפוס של האוסף הזה עבר לידי יורשי אדמו"ר [[הצמח צדק]] - אחר [[הסתלקות]]ו, ולידי יורשי [[אדמו"ר המהר"ש]] - אחר [[הסתלקות]]ו.<br />
<br />
רובו של אוסף ספרי הדפוס שנאסף על ידי רבותינו עד למלחמת העולם הראשונה, הוחרם על ידי הממשל הקומוניסטי, כדלהלן. ו[[אדמו"ר הריי"צ]] התחיל לבנות אוסף חדש של ספרי דפוס.<br />
<br />
==אוספים עיקריים בספריה==<br />
*אוסף של אלפי כרכי כתבי-יד; רובם ככולם הם כתבי חסידות חב"ד, גוף כתב-יד-קודש אדמו"רי חב"ד, או העתקות שהעתיקו לעצמם החסידים.<br />
<br />
*ארכיון גדול של מכתבים וכתבים הקשורים לחב"ד; כולל ארכיון המכתבים הענק של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
*גנזך חפצי קודש שנשארו ב[[ירושה]] מאדמו"רי חב"ד, וכן חפצים מכל הסוגים שניתנו במתנה לרבי במשך שנות נשיאותו.<br />
<br />
*אוסף תמונות של החסידים ופעילות חב"ד שנשלחו אל אדמו"ר הריי"צ במשך שנות נשיאותו, ואל [[הרבי]] במשך שנות נשיאותו.<br />
<br />
*ארכיון גדול של קטעי עתונות הקשורים לתנועת חב"ד וליהדות בכלל, וכן מחלקות שונות של מודעות ופרסומים שונים שנשלחו לרבי במשך השנים. <br />
<br />
צוות מיוחד עובד בקביעות על אוסף כתבי היד והארכיונים, ועל פיהם נערכים ונדפסים ספרי דרושי, שיחות ואגרות-קודש אדמו"רי חב"ד.<br />
<br />
אוסף הספרים פתוח לקהל החוקרים לעיון, ונערך לו קטלוג מפורט וממוחשב. לקהל הרחב ניתנת הגישה לעיון בקטלוג, באתר ה[[אינטרנט]] של הספריה, וכן לעותק אלקטרוני (סריקה) של רבים מהספרים.<br />
<br />
בספריה ישנו אולם תערוכות, ובו מוצגת תערוכה מתחלפת, ובה פריטים נבחרים מתוך גנזך החפצים, התמונות, הספרים וכתבי היד.<br />
<br />
== אוסף שניאורסון ==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[אוסף שניאורסון]]}}<br />
[[הרבי הרש"ב]], האדמו"ר בדור החמישי של חב"ד, עזב את ליובאוויטש במלחמת העולם הראשונה, כאשר הצבא הגרמני התקרב לאיזור, והתיישב בעיר רוסטוב על נהר דון. את אוצר הספרים הניח למשמרת במחסן במוסקבה, על מנת לקבלו בחזרה אחרי תום המלחמה.<br />
<br />
בשלהי תקופת המלחמה, אירעה [[הסתלקות]] אדמו"ר הרש"ב ב[[רוסטוב]], ונשיאות חב"ד עברה לידי בנו ממלא מקומו אדמו"ר מוהריי"צ, האדמו"ר בדור השישי של חב"ד, אשר התחיל להתעניין במצב הספרים במחסן וקבלתם בחזרה, אלא שבאותה עת תפס המשטר הקומוניסטי את השלטון, המחסנים הולאמו, והספרים נלקחו משם והונחו בספריה הצבורית ב[[מוסקבה]].<br />
<br />
במשך השנים פעל והשתדל אדמו"ר מוהריי"צ, לקבל את הספרים בחזרה, אך הממשלה הסובייטית עמדה בסירובה להחזירם.<br />
<br />
כשהתחילו ניצני העידן החדש ברוסיה, בשנת [[תשמ"א]], המשיך [[הרבי]] לעסוק במרץ בגאולת האוסף הקדוש הזה, והתבטא כי מדובר ב'פדיון שבויים' של ניצוצי קדושה הנמצאים בגלות בידי גויים.<br />
<br />
כיום חלק מהספרים נמצאים במוזיאון היהודי במוסקבה. דבר שזכה לביקורת רבה מחסידי חב"ד.<br />
<br />
==אוסף אדמו"ר הריי"צ==<br />
באותה שעה בה הונח אוסף הספרים בספריה הציבורית ב[[מוסקבה]] בשנת [[תרפ"ד]], התחיל אדמו"ר הריי"צ לבנות מחדש את ספריית ליובאוויטש.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ה]] רכש את אוסף הספרים של הביבליוגרף והאספן ר' [[שמואל וינר]], אוסף שמנה כחמשת אלפי ספרים יקרי ערך עתיקים ונדירים, ומיד התחיל להתעסק בהרחבת הספריה והשלמתה בספרי יהדות מכל הסוגים.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ז]] נאסר, נשלח לגלות, שוחרר והוכרח לעזוב את רוסיה. בתחילה לא התירו לו לקחת עמו את האוסף החדש הזה, אך לאחר הודעתו האיתנה שבלי הספרים אינו נוסע משם, ניתן לו הרשיון והעביר את האוסף הזה למרכז החדש של חסידות חב"ד בעיר ריגא.<br />
<br />
משם פנה במכתבים והודעות לאנ"ש ברחבי תבל, להשתדל לה[[עשירות|עשיר]] את "ספריית ליובאוויטש" בספרים מכל הסוגים. ונמשך גם לאחר העברת מרכז חב"ד לפולין, בעיר ווארשא וב[[אטוואצק]].<br />
<br />
במסעותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לא משו ממנו 3 מזוודות ובהם כתבי יד, רק במסעו לארה"ק בשנת [[תרפ"ט]] הפקידם בידי הרבי בפרידתו ממנו בטריאסט שבאיטליה.<br />
<br />
בתחלת ימי [[מלחמת העולם השנייה]], היה האדמו"ר בווארשא הכבושה על ידי הנאצים ימ"ש במשך תקופה של כמה חדשים, עד אשר בשלהי חורף [[ת"ש]] יצא משם עם בני ביתו ומזכיריו; בתחלה עברו דרך ברלין לריגא, שטוקהולם, ומשם הגיעו לנ. י.<br />
<br />
אוסף הספרים נשאר ב[[פולין]] הכבושה. חלקו עבר במשך שנה וחצי, על ידי אלו שעסקו בהעברת האוצר הזה ממקום למקום בדרכי חתחתים תוך כדי המלחמה, עד אשר הגיע לניו יורק בשלהי שנת תש"א, אז הוקדשה לספריה זו קומת הקרקע של מרכז חב"ד החדש [[770]] איסטערן פארקוויי.<br />
<br />
חלק נוסף של אוסף זה, אבד למשך שלושים ושמונה שנים, ורק בשנת תשל"ז התגלה ובעקבות עסקנות ופעלתנות נמרצת חזר לבעלות הספרייה בראשית שנת תשל"ח{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ceitlin-Shemtov%20-%20Kislev%205%2C%205778.pdf פרשת החזרת הספרים בצירוף מסמכים והשתלשלות הפרשה בתוך תשורה מנישואי משפחת צייטלין].}}.<br />
<br />
חלק נוסף של האוסף הופקד בשגרירות האמריקאית בווארשא, אך הנאצים בזזו את השגרירות, ועם תום המלחמה עברו הספרים מידם לידי הצבא הרוסי, שאחסן אותם באחד ממחסניו הרבים, ובמשך שנים רבות לא נודע מה עלה בגורלם.<br />
<br />
בשנת תשנ"ז מצא אספן ספרים (חסיד קרלין) את הספרים בחיפושיו במחסני הצבא הרוסי, ועל פי הוראת רבו הודיע על כך לחסידי חב"ד. מערכת "אוצר החסידים" צילמה את הספרים בעלות אסטרונומית, אך הממשלה הרוסית מסרבת להחזירם עד היום הזה, על אף פניות חוזרות ונשנות של חסידות חב"ד ושל הממשל האמריקאי.<br />
<br />
==אוסף הרבי==<br />
מיד כשהגיע [[הרבי]] ל[[ניו יורק]] בקיץ [[תש"א]], מונה על ידי חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לעמוד בראש ה"[[מרכז לענייני חינוך]]". הרבי החל אז לאסוף ספרים למשרדיו ב-[[770]] כדי לשרת את עבודת המרכז לעניני חנוך.<br />
<br />
אחרי [[הסתלקות]] אדמו"ר מוהריי"צ, ב[[י' שבט תש"י]], עברה נשיאות [[חב"ד]] לידי הרבי. אז התחיל להרחיב את האוסף הזה, בספרים רבים שנאספו על פי הוראותיו, על ידי שלוחיו הרבים ברחבי תבל. הרבי הורה לנציגיו ושלוחיו להשתדל ולעסוק בזה, הודה לאלו שהתעסקו בזה ודרבן אותם לשלוח הן ספרים וכתבי יד עתיקים, והן מהספרים החדשים הנדפסים{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91.pdf ראו לדוגמא מכתב הרבי לרב שלמה מטוסוב (עמוד 20), שיש להתעסק גם במשלוח ספרים חדשים הנדפסים במקומו].}}, ובמידה והדבר מסייע - הורה להגיע להסכם של החלפת ספרים כאשר תמורת שליחת הספרים לספריה יקבלו השולחים מספרי קה"ת.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ח]], כשגדל האוסף הזה לממדים גדולים, נקנה הבית הסמוך ל-770 כדי לאכסן בו את הספריה המיוחדת הזאת.<br />
<br />
במשך השנים [[תשכ"ח]]-[[תשמ"ה]] התקיימו במרכז חב"ד שני ספריות מקבילות, א. האוסף של אדמו"ר הריי"צ בקומת הקרקע של 770. ב. האוסף של הרבי בבנין הסמוך ל770.<br />
<br />
בשנים [[תשמ"ו]]-[[תשמ"ז|ז]] התקיים [[משפט הספרים]] בו טען [[שלום בער גוראריה|נכד]] אדמו"ר הריי"צ לבעלות על חלק מהאוסף שלו, בית המשפט פסק כי כל הספרים שייכים לספריית [[אגודת חסידי חב"ד]].<br />
<br />
אחרי נצחון הרבי במשפט, הכריז על מבצע ענק של הגדלת הספריה, ואף הורה לאחד את שני האוספים תחת ה"ספריה המרכזית של אגודת חסידי חב"ד אהל יוסף יצחק - ליובאוויטש". בשנת [[תשמ"ט]] הורה על שיפוץ והרחבת בנין הספריה, וחיבורו פיזית לבנין המרכזי של 770. ומיד החלו ההכנות לפתיחת הספריה לקהל החוקרים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] הסתיימה בניית הספריה ועריכת הקטלוג הממוחשב, ונפתח אולם הקריאה לקהל החוקרים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ד]] נפתח לצבור הרחב אולם התערוכות של הספריה הממוקמת בקומה השלישית של 770, קומה זו שימשה בעבר כדירתו של ה[[רש"ג]].<br />
<br />
==אוסף כתבי היד והארכיון==<br />
במשך שבעת הדורות של חסידות חב"ד, בד בבד עם הגדלת אוסף ספרי הדפוס, גדל גם אוסף כתבי היד. עיקרו של האוסף הזה הוא כתבי-יד של תורת חסידות חב"ד.<br />
<br />
הדבר התחיל בתקופת נשיאות אדמו"ר הזקן, בשעה ש[[אדמו"ר הזקן]] עדיין לא הדפיס ספר מספריו. את הדרושים שהיה אומר מדי שבת בשבתו היה רושם אחיו, הרה"ק רבי יהודה ליב אבד"ק יאנאוויטש<br />
מחבר ספר שארית יהודה. העתקות רבות היו נעשות מ"הנחות" אלו שהיו מופצות בין אלפי החסידים. גם ספר ה"תניא" לא נדפס עדיין באותה שעה והיה מופץ בין החסידים בהעתקות רבות. כך התחיל להיווצר אוסף כתבי-היד<br />
של תורת חסידות חב"ד.<br />
<br />
אוסף זה לא היה שמור בבית רבנו הזקן. אמנם כעבור שני דורות השתדל נכדו וממלא מקומו - אדמו"ר [[הצמח צדק]] - לרכז את כתבי היד האלו למקום אחד, וכך התחיל להבנות אוסף כתבי-היד, שנשמר תמיד במרכז נשיאות חב"ד.<br />
<br />
מזמן לזמן גדל האוסף הזה, הן על ידי רכישת כתבי-יד, תורות וכתבי-יד האדמו"רים הקודמים, והן על ידי דרושי האדמו"ר של הדור ההוא, שהיה רושם את דרושיו או שהיה אומרם ברבים והחסידים היו רושמים ומעתיקים אותם<br />
בהעתקות רבות. אוסף זה עבר תמיד מנשיא התנועה לממלא מקומו.<br />
<br />
גם אוסף הזה לא ניצל לגמרי מהרפתקאות הזמנים. מספר קטן של כרכים נתגלגל לידי שאר יורשי האדמו"ר אחר [[הסתלקות]]ו. השריפות הנזכרות שפקדו את העיר ליובאוויטש לא פסחו גם על אוסף כתבי-היד, שגם מהם<br />
נשרפו כרכים רבים.<br />
<br />
אמנם רובו ועיקרו של האוסף הזה נשמר תמיד במרכז תנועת חב"ד. גם הכרכים שנתגלגלו לידי שאר היורשים, נרכשו בסופו של דבר על ידי הרבי ואנשיו, והוחזרו לרשות הרבי, נשיא התנועה.<br />
<br />
לאחר הרפתקאות וגלגולים רבים, זכינו סוף סוף, שרובו הניכר של האוסף הגדול והנדיר הזה, שנאסף על ידי נשיאי חב"ד במשך הדורות, נשמר. וחלק הארי שבו נמצא כיום ב"ספריית אגודת חסידי חב"ד".<br />
<br />
בספריה נמצאים כיום כשלושת אלפי כרכים כתבי-יד; יותר ממאה מהם כתובים בגוף כתב-יד-קודש רבותינו נשיאינו.<br />
<br />
כל אלה, בנוסף לארכיון ענק שבו כמאה אלף מכתבים ומסמכים של כל שבעת דורות נשיאי חב"ד (אמנם רק מועטים מהם מהדורות הראשונים), וכן מכתבים אליהם, בנוסף לאלפי מכתבים ומסמכים אחרים.<br />
<br />
על כתבי היד האלו עובד צוות מיוחד, העורך ומדפיס מהם את סדרת דרושי שיחות ואגרות-קודש רבותינו אדמו"רי חב"ד לדורותיהם.<br />
<br />
==מבנה הספרייה==<br />
בשנת [[תשכ"ז]] נרכש על ידי אגודת חסידי חב"ד בניין מספר 766 בשדרת [[איסטרן פארקווי]] הצמוד מצידו הימני לבניין מרכז תנועת חב"ד העולמית - [[770]]. הבניין נרכש על מנת לאחסן במקום את ארכיון הספרייה, שהתרחב לממדים גדולים, ועל מנת לספק את הצורך לסדר את הספרים בצורה מקוטלגת יותר ולשמר אותם בתנאי אחסון טובים יותר.<br />
מלבד שימושו של הבניין כמשרדי הספרייה וכמקום אחסון רחב, הוא שימש לאורך השנים למטרות שונות, וביניהם ששימש כאולם לביקורים מיוחדים של אישים מכובדים שנפגשו עם הרבי (ביניהם, הפגישות של הרבי עם [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] [[מרדכי אליהו]] ו[[אברהם שפירא]]), וכן לחדר פרטי של הרבי והרבנית בו שהו בשבתות ובחגים בשנים האחרונות לחייה של הרבנית.<br />
{{הערה| שבע שנים התגוררו הרבי והרבנית בשבתות וחג בבניין הספריה. }}<br />
בשנת [[תש"נ]], כשנה לאחר פטירתו של [[הרש"ג]], התפנתה הקומה העליונה של [[770]] בהוראת הרבי שהורה להכשיר את המקום לפתיחת תצוגה מתחלפת מארכיון הספרייה. בעקבות זאת נבנה גשר המחבר את הבניין עם 770, על מנת לאפשר מעבר ישיר מהספרייה אל אולם התערוכה ששופץ בדירתו של [[הרש"ג]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_כש770_חובר_לספריית_אגודתחסידיחבד_תמונות_נדירות_82534.html כש-770 חובר לספריית 'אגודת-חסידי-חב"ד' {{*}} תמונות נדירות] {{COL}}}}. כמו כן במהלך שיפוצים אלו חוברו מרתפי הבניין עם קומת המרתף של 770.<br />
<br />
במהלך השנים התרחב ארכיון הספריה בצורה משמעותית ונוצר צורך ממשי להרחיב את המקום. לאחר פטירתו של הרב [[מאיר איטקין]] בשנת [[תשס"ז]] החלו להתנהל מגעים עם המשפחה לרכישת ביתו הצמוד לבניין הספרייה, ובשנת [[תשע"ד]] הושלמה הרכישה והחלו השיפוצים לאיחודם של הבתים ואבטחתם משריפות וחדירת מים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81639 הבית הצמוד לבית חיינו נמכר לספריית ליובאוויטש] {{אינפו}} ו' [[אייר]] התשע"ד (06.05.2014)}}.<br />
<br />
===אולם התערוכות===<br />
הספריה הזאת אינה מיועדת להשאלה, או לקריאת ספרים בה על ידי הציבור הרחב, אלא כפי שהודגש כמה פעמים על ידי רבותינו נשיאינו, שהיא ספריה לחוקרים, רבנים ראשי-ישיבה ומחברים הרוצים לעיין בספר נדיר.<br />
<br />
כדי לרוות את נפש הציבור הרחב אשר חשקה נפשו לראות מעט מזעיר מהאוצרות הקדושים הגנוזים בספריה, הוקדש בספריה אולם מיוחד לתערוכות. כל שנה נבחר על ידי הנהלת הספריה נושא מיוחד, שאליו מוקדשת התערוכה של השנה הזאת. במשך השנים הוצגו בתערוכה הזאת פריטים מיוחדים, הקשורים לכל אחד מאדמו"רי חב"ד ולכל שטח של פעילות חב"ד. בתערוכות הוצגו ספרים, כתבי-יד, חפצים, ציורים ותמונות הקשורים לאדמו"רים ולפעילות חב"ד, לגדולי ישראל ובפרט - גדולי החסידות, כך, גם הוצג אוסף ההגדות המיוחד של הספריה; כתובות, והוצאות הראשונות של ספרי חסידות, שנדפסו בדורות הראשונים.<br />
<br />
לתערוכות האלו באים אנשים ונשים מכל החוגים, ילדי בתי הספר, קבוצות תיירים, וכל מי שרוצה לראות בעיניו ספרים וחפצים - המלמדים את תולדות החסידות ואוצרות הספריה, אשר אחרי הכנות של דורות - פתוחה היא גם לציבור.<br />
<br />
==תוכנת חיפוש לספרייה==<br />
תקליטור "ספריית חב"ד" יצא לאור על ידי הוצאת [[קה"ת]] ו[[ספריית חב"ד]] בשנת [[תשס"ו]], ובו מופיעים 250 ספרים המופיעים באתר הספרייה, עם תוכנת חיפוש בסיסית ומשוכללת, בעשרות אופני חיפוש.<br />
<br />
בתוכנה זו ניתן לחפש מילה, או צירוף מילים, בחירת מרחק בין המילים, עם או בלי סדר המילים, שלמות או חלקן, עם או בלי [[אותיות]] שימוש, עם או בלי הוספת אותיות. את החיפוש אפשר לבצע בספר או בכמה ספרים, במאגר או בכמה מאגרים, ספרים לפי א"ב או לפי מחלקות. עם או בלי מיזוג מסמכים ועוד מעלות ויתרונות. לאחר התקבל התוצאות, אפשר להעתיק את הקטעים הנבחרים ללוח הזכרון, לקובץ וורד, או להדפסה{{הערה|1=[http://store.kehotonline.com/index.php?stocknumber=CD-CHABL2 לרכישת הדיסק]}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''[[מבית הגנזים (ספר)|מבית הגנזים]]''', מאת שלום דובער לוין, קה"ת, תשע"א.<br />
*'''הספריה של הרבי מגיעה אל הנחלה''', סקירת הרחבת ספריית הרבי לאורך השנים, שבועון כפר חב"ד גליון 1936 עמוד 44<br />
*'''אוצר המלכות''', מאמצי הרבי לשימור אוסף כתבי היד של רבותינו נשיאינו, שבועון כפר חב"ד 1948 עמוד 43<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [http://chabadlibrary.org chabadlibrary.org] אתר ספריית אגו"ח<br />
* [http://chabadlibrary.org/books מדור טקסט] חלק מספרי רבותינו נשיאנו בפורמט טקסט, באתר ספריית אגו"ח<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=51421 הספריה החסידית הגדולה בעולם]''' - [[המבשר]] בכתבה מרתקת על ספריית ליובאוויטש - {{אינפו|}}<br />
*'''[https://anash.org/a-peek-into-the-rebbes-library/ תמונות נדירות מתוך הספריה]''' {{אנש}}<br />
* [https://chabad.info/in-focus/725700/ ספריית ליובאוויטש: הכטמן בגלריית תמונות מהתערוכה{{אינפו}}]<br />
*'''[https://col.org.il/news/128330 תיעוד נדיר: ספרים מהספריה שהושארו בהוראת הרבי בכפר חב"ד]''' {{COL}} טבת תשפ"א<br />
*'''[https://anash.org/photos-famous-personalities-visit-the-rebbes-library/ גלריה: אישים מפורסמים שביקרו לאורך השנים בספריית הרבי]''' {{אנש}}<br />
*'''[https://anash.org/the-crown-jewels-of-the-rebbes-library/ תמונות מתערוכת הספריה תשרי תשפ"ב]''' {{אנש}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/142997 היהלום שבכתר]''', הספרן ר' בער'ל לוין בסקירת וידאו מצולמת על הספריה {{וידאו}}{{COL}} (אנגלית)<br />
<br />
{{770}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=669385ספריית אגודת חסידי חב"ד2024-03-21T02:08:39Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ספריית אגודת חסידי חב"ד|ראו=[[ספריית חב"ד (פירושונים)]]}}<br />
[[קובץ:ספריה.jpg|שמאל|ממוזער|350px|ספרית ליובאוויטש צמודה לבנין 770]]<br />
'''ספריית אגודת חסידי חב"ד''' - אהל יוסף יצחק - ליובאוויטש, ממוקמת במרכז תנועת חב"ד העולמי - [[איסטערן פארקוויי]] [[770]], ברוקלין נ. י.<br />
<br />
ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. הספריה כוללת 250 אלף כותרים לערך, עתיקים ונדירים ברובם; מהם לערך 200 אלף ספרים בלשון הקודש ובאידיש, ולערך 50 אלף ספרים בשאר השפות. <br />
<br />
הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]] וקדם לו ר' [[חיים ליברמן]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
לאורך ימי חסידות חב"ד, היה קיים אוסף ספרים וכתבי-יד במרכזה, ברשות האדמו"ר נשיא התנועה.<br />
<br />
אוסף הדורות הראשונים של החסידות כמעט ולא שרד. רובם המכריע של הספרים וכתבי-היד שהיו בו נשרפו בשריפות המרובות, שפקדו את העיירות הקטנות בימים ההם, או שאבדו בשאר הרפתקאות הזמנים.<br />
עיקרו של האוסף הנוכחי התחיל להיאסף בדור השלישי לחסידות חב"ד, והלך והתרחב במשך הדורות, עד אשר הפך לאחת הספריות היהודיות החשובות שבעולם, אם לא החשובה שבהן.<br />
<br />
מהדור הראשון של חסידות חב"ד, ידועה לנו רשימה של כמאה כרכי ספרי דפוס שנלקחו לבדיקה מבית [[אדמו"ר הזקן]], רבי שניאור זלמן מלאדי, בעת מאסרו. כרכים אלו היו חלק מספריו שנלקחו על ידם כדי ללמוד מהם על כלל ספריו האם כוללים חומר נגד המלוכה.<br />
<br />
אפשר שהמדובר הוא רק בספריה של כמה מאות ספרים; אבל גם סכום זה של מאות כרכים, גדול היה ברוסיא של אותם הימים. <br />
<br />
בסוף ימיו היו שתי שריפות בבית רבינו הזקן, האחת בשנת תק"ע, שאז נשרף גם כתב-יד-קדשו, חיבור [[שולחן ערוך הרב|השולחן ערוך]] שחיבר. והשניה בתקופת מלחמת נפוליון כאשר רבינו הזקן עזב את ביתו ב[[ליאדי]] בשלהי שנת תקע"ב, וטולטל בדרך עד ל[[הסתלקות]]ו ב[[כ"ד טבת תקע"ג]].<br />
<br />
בנו [[אדמו"ר האמצעי]], ממלא מקומו והאדמו"ר בדור השני של חב"ד, התיישב ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בשלהי אותה שנה, בנה שם בית ובית כנסת גדול, עם ספריה שכללה 611 כרכים, מסודרים בארבע ארונות. כך מסופר בדיווח שנרשם אחרי החיפוש בית שערכו לו בשנת תקפ"ו.<br />
<br />
אוסף ספרים גדול התחיל להיבנות בדור השלישי - אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]], וגדל מדור לדור.<br />
<br />
על אוסף זה עברו הרפתקאות וגלגולים רבים: בשריפות שפרצו בליובאוויטש נשרף חלק גדול ממנו. חלק מספרי הדפוס של האוסף הזה עבר לידי יורשי אדמו"ר [[הצמח צדק]] - אחר [[הסתלקות]]ו, ולידי יורשי [[אדמו"ר המהר"ש]] - אחר [[הסתלקות]]ו.<br />
<br />
רובו של אוסף ספרי הדפוס שנאסף על ידי רבותינו עד למלחמת העולם הראשונה, הוחרם על ידי הממשל הקומוניסטי, כדלהלן. ו[[אדמו"ר הריי"צ]] התחיל לבנות אוסף חדש של ספרי דפוס.<br />
<br />
==אוספים עיקריים בספריה==<br />
*אוסף של אלפי כרכי כתבי-יד; רובם ככולם הם כתבי חסידות חב"ד, גוף כתב-יד-קודש אדמו"רי חב"ד, או העתקות שהעתיקו לעצמם החסידים.<br />
<br />
*ארכיון גדול של מכתבים וכתבים הקשורים לחב"ד; כולל ארכיון המכתבים הענק של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
*גנזך חפצי קודש שנשארו ב[[ירושה]] מאדמו"רי חב"ד, וכן חפצים מכל הסוגים שניתנו במתנה לרבי במשך שנות נשיאותו.<br />
<br />
*אוסף תמונות של החסידים ופעילות חב"ד שנשלחו אל אדמו"ר הריי"צ במשך שנות נשיאותו, ואל [[הרבי]] במשך שנות נשיאותו.<br />
<br />
*ארכיון גדול של קטעי עתונות הקשורים לתנועת חב"ד וליהדות בכלל, וכן מחלקות שונות של מודעות ופרסומים שונים שנשלחו לרבי במשך השנים. <br />
<br />
צוות מיוחד עובד בקביעות על אוסף כתבי היד והארכיונים, ועל פיהם נערכים ונדפסים ספרי דרושי, שיחות ואגרות-קודש אדמו"רי חב"ד.<br />
<br />
אוסף הספרים פתוח לקהל החוקרים לעיון, ונערך לו קטלוג מפורט וממוחשב. לקהל הרחב ניתנת הגישה לעיון בקטלוג, באתר ה[[אינטרנט]] של הספריה, וכן לעותק אלקטרוני (סריקה) של רבים מהספרים.<br />
<br />
בספריה ישנו אולם תערוכות, ובו מוצגת תערוכה מתחלפת, ובה פריטים נבחרים מתוך גנזך החפצים, התמונות, הספרים וכתבי היד<br />
== אוסף שניאורסון ==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[אוסף שניאורסון]]}}<br />
[[הרבי הרש"ב]], האדמו"ר בדור החמישי של חב"ד, עזב את ליובאוויטש במלחמת העולם הראשונה, כאשר הצבא הגרמני התקרב לאיזור, והתיישב בעיר רוסטוב על נהר דון. את אוצר הספרים הניח למשמרת במחסן במוסקבה, על מנת לקבלו בחזרה אחרי תום המלחמה.<br />
<br />
בשלהי תקופת המלחמה, אירעה [[הסתלקות]] אדמו"ר הרש"ב ב[[רוסטוב]], ונשיאות חב"ד עברה לידי בנו ממלא מקומו אדמו"ר מוהריי"צ, האדמו"ר בדור השישי של חב"ד, אשר התחיל להתעניין במצב הספרים במחסן וקבלתם בחזרה, אלא שבאותה עת תפס המשטר הקומוניסטי את השלטון, המחסנים הולאמו, והספרים נלקחו משם והונחו בספריה הצבורית ב[[מוסקבה]].<br />
<br />
במשך השנים פעל והשתדל אדמו"ר מוהריי"צ, לקבל את הספרים בחזרה, אך הממשלה הסובייטית עמדה בסירובה להחזירם.<br />
<br />
כשהתחילו ניצני העידן החדש ברוסיה, בשנת [[תשמ"א]], המשיך [[הרבי]] לעסוק במרץ בגאולת האוסף הקדוש הזה, והתבטא כי מדובר ב'פדיון שבויים' של ניצוצי קדושה הנמצאים בגלות בידי גויים.<br />
<br />
כיום חלק מהספרים נמצאים במוזיאון היהודי במוסקבה. דבר שזכה לביקורת רבה מחסידי חב"ד.<br />
<br />
==אוסף אדמו"ר הריי"צ==<br />
באותה שעה בה הונח אוסף הספרים בספריה הציבורית ב[[מוסקבה]] בשנת [[תרפ"ד]], התחיל אדמו"ר הריי"צ לבנות מחדש את ספריית ליובאוויטש.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ה]] רכש את אוסף הספרים של הביבליוגרף והאספן ר' [[שמואל וינר]], אוסף שמנה כחמשת אלפי ספרים יקרי ערך עתיקים ונדירים, ומיד התחיל להתעסק בהרחבת הספריה והשלמתה בספרי יהדות מכל הסוגים.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ז]] נאסר, נשלח לגלות, שוחרר והוכרח לעזוב את רוסיה. בתחילה לא התירו לו לקחת עמו את האוסף החדש הזה, אך לאחר הודעתו האיתנה שבלי הספרים אינו נוסע משם, ניתן לו הרשיון והעביר את האוסף הזה למרכז החדש של חסידות חב"ד בעיר ריגא.<br />
<br />
משם פנה במכתבים והודעות לאנ"ש ברחבי תבל, להשתדל לה[[עשירות|עשיר]] את "ספריית ליובאוויטש" בספרים מכל הסוגים. ונמשך גם לאחר העברת מרכז חב"ד לפולין, בעיר ווארשא וב[[אטוואצק]].<br />
<br />
במסעותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לא משו ממנו 3 מזוודות ובהם כתבי יד, רק במסעו לארה"ק בשנת [[תרפ"ט]] הפקידם בידי הרבי בפרידתו ממנו בטריאסט שבאיטליה.<br />
<br />
בתחלת ימי [[מלחמת העולם השנייה]], היה האדמו"ר בווארשא הכבושה על ידי הנאצים ימ"ש במשך תקופה של כמה חדשים, עד אשר בשלהי חורף [[ת"ש]] יצא משם עם בני ביתו ומזכיריו; בתחלה עברו דרך ברלין לריגא, שטוקהולם, ומשם הגיעו לנ. י.<br />
<br />
אוסף הספרים נשאר ב[[פולין]] הכבושה. חלקו עבר במשך שנה וחצי, על ידי אלו שעסקו בהעברת האוצר הזה ממקום למקום בדרכי חתחתים תוך כדי המלחמה, עד אשר הגיע לניו יורק בשלהי שנת תש"א, אז הוקדשה לספריה זו קומת הקרקע של מרכז חב"ד החדש [[770]] איסטערן פארקוויי.<br />
<br />
חלק נוסף של אוסף זה, אבד למשך שלושים ושמונה שנים, ורק בשנת תשל"ז התגלה ובעקבות עסקנות ופעלתנות נמרצת חזר לבעלות הספרייה בראשית שנת תשל"ח{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ceitlin-Shemtov%20-%20Kislev%205%2C%205778.pdf פרשת החזרת הספרים בצירוף מסמכים והשתלשלות הפרשה בתוך תשורה מנישואי משפחת צייטלין].}}.<br />
<br />
חלק נוסף של האוסף הופקד בשגרירות האמריקאית בווארשא, אך הנאצים בזזו את השגרירות, ועם תום המלחמה עברו הספרים מידם לידי הצבא הרוסי, שאחסן אותם באחד ממחסניו הרבים, ובמשך שנים רבות לא נודע מה עלה בגורלם.<br />
<br />
בשנת תשנ"ז מצא אספן ספרים (חסיד קרלין) את הספרים בחיפושיו במחסני הצבא הרוסי, ועל פי הוראת רבו הודיע על כך לחסידי חב"ד. מערכת "אוצר החסידים" צילמה את הספרים בעלות אסטרונומית, אך הממשלה הרוסית מסרבת להחזירם עד היום הזה, על אף פניות חוזרות ונשנות של חסידות חב"ד ושל הממשל האמריקאי.<br />
<br />
==אוסף הרבי==<br />
מיד כשהגיע [[הרבי]] ל[[ניו יורק]] בקיץ [[תש"א]], מונה על ידי חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לעמוד בראש ה"[[מרכז לענייני חינוך]]". הרבי החל אז לאסוף ספרים למשרדיו ב-[[770]] כדי לשרת את עבודת המרכז לעניני חנוך.<br />
<br />
אחרי [[הסתלקות]] אדמו"ר מוהריי"צ, ב[[י' שבט תש"י]], עברה נשיאות [[חב"ד]] לידי הרבי. אז התחיל להרחיב את האוסף הזה, בספרים רבים שנאספו על פי הוראותיו, על ידי שלוחיו הרבים ברחבי תבל. הרבי הורה לנציגיו ושלוחיו להשתדל ולעסוק בזה, הודה לאלו שהתעסקו בזה ודרבן אותם לשלוח הן ספרים וכתבי יד עתיקים, והן מהספרים החדשים הנדפסים{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91.pdf ראו לדוגמא מכתב הרבי לרב שלמה מטוסוב (עמוד 20), שיש להתעסק גם במשלוח ספרים חדשים הנדפסים במקומו].}}, ובמידה והדבר מסייע - הורה להגיע להסכם של החלפת ספרים כאשר תמורת שליחת הספרים לספריה יקבלו השולחים מספרי קה"ת.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ח]], כשגדל האוסף הזה לממדים גדולים, נקנה הבית הסמוך ל-770 כדי לאכסן בו את הספריה המיוחדת הזאת.<br />
<br />
במשך השנים [[תשכ"ח]]-[[תשמ"ה]] התקיימו במרכז חב"ד שני ספריות מקבילות, א. האוסף של אדמו"ר הריי"צ בקומת הקרקע של 770. ב. האוסף של הרבי בבנין הסמוך ל770.<br />
<br />
בשנים [[תשמ"ו]]-[[תשמ"ז|ז]] התקיים [[משפט הספרים]] בו טען [[שלום בער גוראריה|נכד]] אדמו"ר הריי"צ לבעלות על חלק מהאוסף שלו, בית המשפט פסק כי כל הספרים שייכים לספריית [[אגודת חסידי חב"ד]].<br />
<br />
אחרי נצחון הרבי במשפט, הכריז על מבצע ענק של הגדלת הספריה, ואף הורה לאחד את שני האוספים תחת ה"ספריה המרכזית של אגודת חסידי חב"ד אהל יוסף יצחק - ליובאוויטש". בשנת [[תשמ"ט]] הורה על שיפוץ והרחבת בנין הספריה, וחיבורו פיזית לבנין המרכזי של 770. ומיד החלו ההכנות לפתיחת הספריה לקהל החוקרים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] הסתיימה בניית הספריה ועריכת הקטלוג הממוחשב, ונפתח אולם הקריאה לקהל החוקרים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ד]] נפתח לצבור הרחב אולם התערוכות של הספריה הממוקמת בקומה השלישית של 770, קומה זו שימשה בעבר כדירתו של ה[[רש"ג]].<br />
<br />
==אוסף כתבי היד והארכיון==<br />
במשך שבעת הדורות של חסידות חב"ד, בד בבד עם הגדלת אוסף ספרי הדפוס, גדל גם אוסף כתבי היד. עיקרו של האוסף הזה הוא כתבי-יד של תורת חסידות חב"ד.<br />
<br />
הדבר התחיל בתקופת נשיאות אדמו"ר הזקן, בשעה ש[[אדמו"ר הזקן]] עדיין לא הדפיס ספר מספריו. את הדרושים שהיה אומר מדי שבת בשבתו היה רושם אחיו, הרה"ק רבי יהודה ליב אבד"ק יאנאוויטש<br />
מחבר ספר שארית יהודה. העתקות רבות היו נעשות מ"הנחות" אלו שהיו מופצות בין אלפי החסידים. גם ספר ה"תניא" לא נדפס עדיין באותה שעה והיה מופץ בין החסידים בהעתקות רבות. כך התחיל להיווצר אוסף כתבי-היד<br />
של תורת חסידות חב"ד.<br />
<br />
אוסף זה לא היה שמור בבית רבנו הזקן. אמנם כעבור שני דורות השתדל נכדו וממלא מקומו - אדמו"ר [[הצמח צדק]] - לרכז את כתבי היד האלו למקום אחד, וכך התחיל להבנות אוסף כתבי-היד, שנשמר תמיד במרכז נשיאות חב"ד.<br />
<br />
מזמן לזמן גדל האוסף הזה, הן על ידי רכישת כתבי-יד, תורות וכתבי-יד האדמו"רים הקודמים, והן על ידי דרושי האדמו"ר של הדור ההוא, שהיה רושם את דרושיו או שהיה אומרם ברבים והחסידים היו רושמים ומעתיקים אותם<br />
בהעתקות רבות. אוסף זה עבר תמיד מנשיא התנועה לממלא מקומו.<br />
<br />
גם אוסף הזה לא ניצל לגמרי מהרפתקאות הזמנים. מספר קטן של כרכים נתגלגל לידי שאר יורשי האדמו"ר אחר [[הסתלקות]]ו. השריפות הנזכרות שפקדו את העיר ליובאוויטש לא פסחו גם על אוסף כתבי-היד, שגם מהם<br />
נשרפו כרכים רבים.<br />
<br />
אמנם רובו ועיקרו של האוסף הזה נשמר תמיד במרכז תנועת חב"ד. גם הכרכים שנתגלגלו לידי שאר היורשים, נרכשו בסופו של דבר על ידי הרבי ואנשיו, והוחזרו לרשות הרבי, נשיא התנועה.<br />
<br />
לאחר הרפתקאות וגלגולים רבים, זכינו סוף סוף, שרובו הניכר של האוסף הגדול והנדיר הזה, שנאסף על ידי נשיאי חב"ד במשך הדורות, נשמר. וחלק הארי שבו נמצא כיום ב"ספריית אגודת חסידי חב"ד".<br />
<br />
בספריה נמצאים כיום כשלושת אלפי כרכים כתבי-יד; יותר ממאה מהם כתובים בגוף כתב-יד-קודש רבותינו נשיאינו.<br />
<br />
כל אלה, בנוסף לארכיון ענק שבו כמאה אלף מכתבים ומסמכים של כל שבעת דורות נשיאי חב"ד (אמנם רק מועטים מהם מהדורות הראשונים), וכן מכתבים אליהם, בנוסף לאלפי מכתבים ומסמכים אחרים.<br />
<br />
על כתבי היד האלו עובד צוות מיוחד, העורך ומדפיס מהם את סדרת דרושי שיחות ואגרות-קודש רבותינו אדמו"רי חב"ד לדורותיהם.<br />
<br />
==מבנה הספרייה==<br />
בשנת [[תשכ"ז]] נרכש על ידי אגודת חסידי חב"ד בניין מספר 766 בשדרת [[איסטרן פארקווי]] הצמוד מצידו הימני לבניין מרכז תנועת חב"ד העולמית - [[770]]. הבניין נרכש על מנת לאחסן במקום את ארכיון הספרייה, שהתרחב לממדים גדולים, ועל מנת לספק את הצורך לסדר את הספרים בצורה מקוטלגת יותר ולשמר אותם בתנאי אחסון טובים יותר.<br />
מלבד שימושו של הבניין כמשרדי הספרייה וכמקום אחסון רחב, הוא שימש לאורך השנים למטרות שונות, וביניהם ששימש כאולם לביקורים מיוחדים של אישים מכובדים שנפגשו עם הרבי (ביניהם, הפגישות של הרבי עם [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] [[מרדכי אליהו]] ו[[אברהם שפירא]]), וכן לחדר פרטי של הרבי והרבנית בו שהו בשבתות ובחגים בשנים האחרונות לחייה של הרבנית.<br />
{{הערה| שבע שנים התגוררו הרבי והרבנית בשבתות וחג בבניין הספריה. }}<br />
בשנת [[תש"נ]], כשנה לאחר פטירתו של [[הרש"ג]], התפנתה הקומה העליונה של [[770]] בהוראת הרבי שהורה להכשיר את המקום לפתיחת תצוגה מתחלפת מארכיון הספרייה. בעקבות זאת נבנה גשר המחבר את הבניין עם 770, על מנת לאפשר מעבר ישיר מהספרייה אל אולם התערוכה ששופץ בדירתו של [[הרש"ג]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_כש770_חובר_לספריית_אגודתחסידיחבד_תמונות_נדירות_82534.html כש-770 חובר לספריית 'אגודת-חסידי-חב"ד' {{*}} תמונות נדירות] {{COL}}}}. כמו כן במהלך שיפוצים אלו חוברו מרתפי הבניין עם קומת המרתף של 770.<br />
<br />
במהלך השנים התרחב ארכיון הספריה בצורה משמעותית ונוצר צורך ממשי להרחיב את המקום. לאחר פטירתו של הרב [[מאיר איטקין]] בשנת [[תשס"ז]] החלו להתנהל מגעים עם המשפחה לרכישת ביתו הצמוד לבניין הספרייה, ובשנת [[תשע"ד]] הושלמה הרכישה והחלו השיפוצים לאיחודם של הבתים ואבטחתם משריפות וחדירת מים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81639 הבית הצמוד לבית חיינו נמכר לספריית ליובאוויטש] {{אינפו}} ו' [[אייר]] התשע"ד (06.05.2014)}}.<br />
<br />
===אולם התערוכות===<br />
הספריה הזאת אינה מיועדת להשאלה, או לקריאת ספרים בה על ידי הציבור הרחב, אלא כפי שהודגש כמה פעמים על ידי רבותינו נשיאינו, שהיא ספריה לחוקרים, רבנים ראשי-ישיבה ומחברים הרוצים לעיין בספר נדיר.<br />
<br />
כדי לרוות את נפש הציבור הרחב אשר חשקה נפשו לראות מעט מזעיר מהאוצרות הקדושים הגנוזים בספריה, הוקדש בספריה אולם מיוחד לתערוכות. כל שנה נבחר על ידי הנהלת הספריה נושא מיוחד, שאליו מוקדשת התערוכה של השנה הזאת. במשך השנים הוצגו בתערוכה הזאת פריטים מיוחדים, הקשורים לכל אחד מאדמו"רי חב"ד ולכל שטח של פעילות חב"ד. בתערוכות הוצגו ספרים, כתבי-יד, חפצים, ציורים ותמונות הקשורים לאדמו"רים ולפעילות חב"ד, לגדולי ישראל ובפרט - גדולי החסידות, כך, גם הוצג אוסף ההגדות המיוחד של הספריה; כתובות, והוצאות הראשונות של ספרי חסידות, שנדפסו בדורות הראשונים.<br />
<br />
לתערוכות האלו באים אנשים ונשים מכל החוגים, ילדי בתי הספר, קבוצות תיירים, וכל מי שרוצה לראות בעיניו ספרים וחפצים - המלמדים את תולדות החסידות ואוצרות הספריה, אשר אחרי הכנות של דורות - פתוחה היא גם לציבור.<br />
<br />
==תוכנת חיפוש לספרייה==<br />
תקליטור "ספריית חב"ד" יצא לאור על ידי הוצאת [[קה"ת]] ו[[ספריית חב"ד]] בשנת [[תשס"ו]], ובו מופיעים 250 ספרים המופיעים באתר הספרייה, עם תוכנת חיפוש בסיסית ומשוכללת, בעשרות אופני חיפוש.<br />
<br />
בתוכנה זו ניתן לחפש מילה, או צירוף מילים, בחירת מרחק בין המילים, עם או בלי סדר המילים, שלמות או חלקן, עם או בלי [[אותיות]] שימוש, עם או בלי הוספת אותיות. את החיפוש אפשר לבצע בספר או בכמה ספרים, במאגר או בכמה מאגרים, ספרים לפי א"ב או לפי מחלקות. עם או בלי מיזוג מסמכים ועוד מעלות ויתרונות. לאחר התקבל התוצאות, אפשר להעתיק את הקטעים הנבחרים ללוח הזכרון, לקובץ וורד, או להדפסה{{הערה|1=[http://store.kehotonline.com/index.php?stocknumber=CD-CHABL2 לרכישת הדיסק]}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''[[מבית הגנזים (ספר)|מבית הגנזים]]''', מאת שלום דובער לוין, קה"ת, תשע"א.<br />
*'''הספריה של הרבי מגיעה אל הנחלה''', סקירת הרחבת ספריית הרבי לאורך השנים, שבועון כפר חב"ד גליון 1936 עמוד 44<br />
*'''אוצר המלכות''', מאמצי הרבי לשימור אוסף כתבי היד של רבותינו נשיאינו, שבועון כפר חב"ד 1948 עמוד 43<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [http://chabadlibrary.org chabadlibrary.org] אתר ספריית אגו"ח<br />
* [http://chabadlibrary.org/books מדור טקסט] חלק מספרי רבותינו נשיאנו בפורמט טקסט, באתר ספריית אגו"ח<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=51421 הספריה החסידית הגדולה בעולם]''' - [[המבשר]] בכתבה מרתקת על ספריית ליובאוויטש - {{אינפו|}}<br />
*'''[https://anash.org/a-peek-into-the-rebbes-library/ תמונות נדירות מתוך הספריה]''' {{אנש}}<br />
* [https://chabad.info/in-focus/725700/ ספריית ליובאוויטש: הכטמן בגלריית תמונות מהתערוכה{{אינפו}}]<br />
*'''[https://col.org.il/news/128330 תיעוד נדיר: ספרים מהספריה שהושארו בהוראת הרבי בכפר חב"ד]''' {{COL}} טבת תשפ"א<br />
*'''[https://anash.org/photos-famous-personalities-visit-the-rebbes-library/ גלריה: אישים מפורסמים שביקרו לאורך השנים בספריית הרבי]''' {{אנש}}<br />
*'''[https://anash.org/the-crown-jewels-of-the-rebbes-library/ תמונות מתערוכת הספריה תשרי תשפ"ב]''' {{אנש}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/142997 היהלום שבכתר]''', הספרן ר' בער'ל לוין בסקירת וידאו מצולמת על הספריה {{וידאו}}{{COL}} (אנגלית)<br />
<br />
{{770}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=669381חיים קנייבסקי2024-03-21T02:04:49Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם= רבי שמריהו יוסף חיים קנייבסקי<br />
|תמונה=חיים קנייבסקי חדש.jpg<br />
|תיאור=<br />
|תאריך לידה=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ח]]<br />
|מקום לידה= [[פינסק]], [[פולין]]<br />
|מקום פעילות=[[בני ברק]] [[ארץ ישראל]]<br />
|תאריך פטירה=[[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]]<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו= קיצור פסקי ה[[משנה ברורה]] ו[[החזון איש]], דרך אמונה, ועוד<br />
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br />
}}<br />
<br />
הרב '''שמריהו יוסף חיים קנייבסקי''' (כונה '''ר' חיים''') ([[ט"ו בטבת]] [[תרפ"ח]] [[פינסק]] [[פולין]] - [[ט"ו באדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]] ב[[בני ברק]] [[ישראל]]), היה מהמנהיגים הרוחניים הבולטים בציבור החרדי-ליטאי, פוסק הלכה ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ט"ו בטבת]] [[תרפ"ח]] בפינסק, (אז ב[[פולין]]) כבנם הבכור של הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ("הסטייפלר") ופעשא מרים, אחות ה[[חזון איש]]. אביו שימש [[סנדק]] בברית המילה שלו וקרא את שמו שמריהו יוסף חיים, על שם שני סביו, הרב שמריהו יוסף קרליץ רבה של קוסובה והרב חיים פרץ קנייבסקי. ב[[א' בניסן]] של שנת [[תרצ"ד]] עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב ב[[בני ברק]].<br />
<br />
למד ב"תלמוד תורה רבי עקיבא - מרכז" ובנוסף למד עם אביו את רוב מסכתות הש"ס. בגיל 10 נכנס ללמוד בישיבת תפארת ציון בבני ברק. לאחר 6 שנות לימוד בתפארת ציון עבר לישיבת בית יוסף, שם למד 'זמן' אחד, ומייד לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז'ה ב[[פתח תקווה]], ובשנתו הראשונה שם סיים (בגיל 17) את כל הש"ס{{הערה|ומיני אז היה מסים כל שנה בערב פסח את כל ש"ס בבלי וירושלמי ורמב"ם ותנ"ך ועוד ועוד}} .<br />
<br />
ב[[ז' כסלו]] [[תשי"ב]] נשא לאישה את מרת בת שבע, בתו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]], אז עבר לפתח תקווה למספר חודשים והמשיך ללמוד בישיבת לומז'ה. לאחר מכן עברו לבני ברק, שם החל ללמוד בכולל עטרת יוסף (שלימים נקרא כולל חזון איש), שם למד במשך עשרות שנים.<br />
הרב החל להתפרסם התקופת מלחמת המפרץ כאשר אמר בשם החזון איש שטילים לא יפלו בבני ברק אמירה שהתממשה ומתממשת גם בימינו<br />
הרב קנייבסקי היה נחשב בקיא בספרות התורנית, ובייחוד בספרות [[חז"ל]], כולל מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. דרך לימודו מבוססת על בקיאות רחבה, השוואת המקורות וביאורם זה על פי זה. בקיאותו זו הקנתה לו את התואר '''מרן שר ה[[תורה]]''' שבו הוא מכונה בציבור החרדי.<br />
<br />
מאז פטירת חמיו הרב אלישיב גדלה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור הליטאי, והוא גיבה את מהלכיו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בהנהגת הציבור ולאחר פטירת הרב שטיינמן בשנת [[תשע"ח]] החל לשמש כמנהיג הציבור הליטאי.<br />
<br />
הרב קנייבסקי עמד בנשיאות מוסדות חינוך וארגוני צדקה ליטאיים רבים.<br />
<br />
הוא שקד על התורה יומם ולילה וקיבל בביתו מדי יום מאות פונים לעצה, נתן ברכות וסגולות בתחומים שונים שסיפורי מופתים נקשרו סביבם, דבר שהיווה חידוש עקב ההסתייגויות מהנהגה בדרך זו בציבור הליטאי בשנים קודמות. הרב קנייבסקי נהג לענות בתמציתיות על שאלות שהוא נשאל, הן פנים אל פנים והן דרך הדואר. הוא נתן הסכמות לספרים רבים שהובאו אליו לקריאה, בהלכה, במוסר או באגדה. הוא גם נהג להשתתף בכינוסי תפילה שנערכו על ידי מוסדות וארגונים שונים. כך גם חילק את יין הסיומים - יין שממנו שתו במעמד סיום הש"ס שערך מפעם לפעם.<br />
<br />
===פטירתו ומסע הלוויה===<br />
בבוקרו של יום שישי [[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] ("[[פורים דמוקפין]]") [[תשפ"ב]] התמוטט בביתו ולאחר ניסיונות החייאה שלא צלחו - נפטר בצהרי היום מ[[דום לב]] והוא בן 94{{הערה|[https://chabad.info/bdh/772545/ הלך לעולמו מנהיג הציבור הליטאי הרב חיים קנייבסקי] {{אינפו}}}}, הלוויתו נדחתה ליום ראשון [[י"ז באדר ב']] והתקיימה בעיר [[בני ברק]] בהשתתפות מאות אלפי משתתפים, והייתה אחת הלוויות הגדולות ביותר שהיתה אי פעם ב[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
[[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|מכתב ובו בקשת [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]] להשגת [[ספר]]יו של הרב קנייבסקי להרחבת [[ספריית ליובאוויטש]]]]<br />
===עם רבותינו נשיאינו===<br />
במשך השנים פעל [[הרבי]] להרחבת ספריית ה[[מרכז לענייני חינוך]] אותה הקים בעצמו, ובשנת [[תשכ"ז]] נשלח מכתב מטעם [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]] אל הרב [[עזריאל זליג סלונים]] בבקשה להשגת ספרים נוספים, ולאחר מכן צוין במפורש את ספרו של בנו של {{מונחון|יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר|כינוי לרב יעקב ישראל, אביו של ר' חיים, על שם העיר בה נולד - הורון-סטייפלא}}" המכיל מראי מקומות וציונים לרמב"ם (ראה תמונה), ספרו "קרית מלך". תקופה קצרה לאחר התפרסמות המכתב, פעל ר' [[אריה ארליך]] להבאת המכתב לפני ר' חיים, שהתרגש לראות את המכתב{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=103129 איך הגיב הגר"ח קנייבסקי על המכתב ממזכירות הרבי?] {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
[[הרבי]] במכתב משנת [[תשל"ה]] דן בגרסא מסוימת ב[[משנה תורה לרמב"ם]] ומציין שבספרו של הרב קנייבסקי, "קרית מלך"{{הערה|{{היברובוקס|הרב חיים קנייבסקי|'''קרית מלך'''|49930|עמ' ק"ס, מהדורה שלישית|עמוד=160}}.}}, נכתב על גירסא זו "דפוס ישן"{{הערה|[[:קובץ:קרית ספר.jpg|ליקוטי שיחות, חלק י"ב, עמ' 188.]]}}.<br />
<br />
בעת עריכת כרך ההשלמות לספר [[מראי מקומות לספר משנה תורה]], הורה [[הרבי]] לעבור בין גדולי התורה והחסידות ולבקש מהם סיוע במציאת מראי-מקומות לרמב"ם שעדיין לא הודפסו. בין היתר פנו אלו שפעלו בנושא בארץ אל ר' חיים וביקשו את עזרתו. ר' חיים התפעל מאוד מהספר ואמר כי "גנבו" לו את עבודתו בעריכת ספריו על הרמב"ם בהם שילב מראי-מקומות על הרמב"ם, והגיש לנציגי המערכת שני מראי מקומות על הרמב"ם שמצא על הרמב"ם מאז שהוציא את ספרו שעדיין לא הודפסו.<br />
<br />
יש המספרים{{הערה|הרב שלמה זלמן שניאורסון (מרבני ישיבת טשעבין בהווה) נכדו של הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]], המספר זאת בשם אחיו הרב שלמה זלמן שניאורסון ששמע זאת מסביהם בימי חולשתו.}} שב[[יחידות]] של [[הרבי]] עם הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] ב[[ד' אלול]] [[תשמ"ט]], שאלו הרבי מיד עם כניסתו מיהו הגאון מבני ברק הרב חיים קנייבסקי, הרב שניאורסון שהתפלא מניין התוודע הרבי להרב קנייבסקי, הביע את תמיהתו בקול, והרבי השיב: "ראיתי את ספרו על הרמב"ם - 'קרית מלך', והוא מבהיל על הרעיון!". כאשר הרב שניאורסון הבהיר לרבי שהרב קנייבסקי לא מתעסק בהנהגת הציבור כפי שהיה באותה העת, הביע הרבי את מורת רוחו מכך{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1gM9NU5XkJq0FY463Q9iK4rkM89W4BAkq/view המבשר תורני, פרשת שלח תשפ"א] (עמוד ה)}}. יש המסתפקים במהימנות סיפור זה.<br />
<br />
ב[[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] נמצאת תמונה שלו כותב אות בספר התורה שנשלחה לרבי.<br />
<br />
ר' חיים צידד בדעתו של הרבי בנושאים שונים, כמו במעלת חבישת [[פאה נוכרית]] על פני מטפחת{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111842 נחשף מכתב של הרב קנייבסקי: פאה - עדיפה ממטפחת] {{חב"ד און ליין}}}}, עובדת [[לוחות הברית]] מרובעות{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/images/3/31/דעת_גדו%22י_על_צורת_הלוחות.jpg גליון ובאותו הזמן מס' 5 (סיון תשפ"א)].}} ו[[קני המנורה|היות קני המנורה ישרים]]{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/הרב-קנייבסקי-קני-המנורה-היו-באלכסון/ הרב קנייבסקי: קני המנורה היו באלכסון] {{חב"ד אינפו}}}}, כי סכומים שמוציאים על הפצת נרות שבת לאילו שאינן מדליקות נכללים בעניין של "הוצאות שבת חוזרות"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71333 הרב קנייבסקי מצטרף למבצע נש"ק] {{חב"ד אינפו}}}}, וכי נכון להביא ילדים לשמיעת [[עשרת הדיברות]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111187 הרב קנייבסקי: נכון לקחת ילדים קטנים לשמיעת עשרת הדברות] {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
אביו הסטייפלער בספר מכתביו "קריינא דאיגרתא" הקשה על שיטת [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ח]] בעניין 'המותר בפיך'. הרב [[שלום דובער וולפא]] חיבר ספר לתרץ את קושיית הסטייפלר. יש שכתבו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20799 כתבה בחב"ד אינפו]}} כי בנו, הרב קנייבסקי קיבל את הספר והודה לרב וולפא, ויש שפקפקו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=673 תגובות בשטורעם]}}.<br />
<br />
[[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קריאת קודש "להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב" מאת אדמו"רים ורבנים, עליה חתום גם הרב קנייבסקי]]<br />
בחודש טבת של שנת תשע"ג חתם ר' חיים יחד עם רבנים ואדמו"רים נוספים רבים על קריאה ללימוד ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] (ראה תמונה){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: "ללמוד הלכות ת"ת בשו"ע אדמה"ז"] {{חב"ד און ליין}}}}. בשנת תשע"ז פורסם סרט וידאו של ר' חיים מאזין בהתרגשות לניגון אליו חוברו מילותיו של [[אדמו"ר הזקן]] בפרק מ"א [[ספר התניא]]: "והנה ה' נצב עליו ומלא כל הארץ כבודו"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=102122 ההתרגשות של הגר"ח קנייבסקי] {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
בתקופת התפשטות [[נגיף הקורונה]], ענה לשאלה במה יש להתחזק לקראת [[הימים הנוראים]] כסגולה לבריאות, כי יש ללמוד בכל יום הלכות שמיטה ויובל בספר [[משנה תורה לרמב"ם]], בדומה ל[[תקנת לימוד הרמב"ם]]{{הערה|[[:קובץ:קריאה ללימוד רמבם.jpg|תמונת המענה]].}}.<br />
<br />
===עם חסידי חב"ד===<br />
[[קובץ:ר' יואל ור' חיים.jpg|ממוזער|הרב [[יואל כהן]] בביקורו אצל הרב קנייבסקי, יחד עם הרב [[מענדל וועכטער]] והרב [[משה שילת]]]]<br />
במשך השנים נפגש עם אישים חב"דיים שונים, כמו הרב [[גדליה אוברלנדר]] שהעניק לו את הספר 'ניצוצי אש' (אוסף אמרות לפי עניינים וערכי עבודת ה', מספרי [[אדמו"ר הזקן]]){{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=98607 בני-ברק: הרב קנייבסקי קיבל את הספר 'ניצוצי אש'] {{שטורעם}}}}, הרב [[יעקב גלויברמן]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=110861 תמונת הלילה ● בני ברק] {{חב"ד און ליין}}}}, הרב [[ישעיהו ובר]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=59748 חסיד חב"ד ערך אירוע, גדולי הליטאים הגיעו לברך] {{חב"ד און ליין}}}} הרב מאיר אליטוב, שהעניק לו ספר המנגיש מבאר מביאורי הרבי על [[מסכת בבא קמא]] המבוססים על הספר [[הדרנים על הרמב"ם והש"ס|הדרנים על הרמב"ם]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56579 הרב חיים קנייבסקי קיבל את "ספר ההדרנים של הרבי"] {{חב"ד און ליין}}}}, הרב [[אליהו צבי יעקובוביץ]]'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56389 גדולי הליטאים נתנו הסכמה לספר שחיבר "תמים" מכפר-חב"ד] {{חב"ד און ליין}}}}, ועוד. לאחר שקיבל את ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא]] "הרמב"ם השלם" על הלכות שבת, ציין כי הוא נהנה ממנו וש: "ניכר מזה עמלת ויגיעת התורה"{{הערה|[https://chabad.info/news/772861/ מכתבו של הרב קנייבסקי על "הרמב"ם השלם" של הרב וולפא] {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
בחודש כסלו של שנת תשע"ב נפגש ר' חיים עם ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]] ועם ה[[משפיע]] הרב [[מענדל וועכטר]] בביתו. בסוף הביקור העניקו לו ר' יואל והרב וועכטר סט אוצרות לקוטי שיחות שבהוצאת ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65715 ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה] {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
בחודש כסלו בשנת [[תשע"ג]] נסע ר' חיים ל[[ניחום אבלים]] וביקור חולים אצל ה[[שליח הרבי|שליח]] הרב [[שמואל שארף]] שנפצע מטיל שנשלח לישראל במבצע עמוד ענן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72749 אורח מפתיע: הרב חיים קנייבסקי ניחם את השליח] {{חב"ד אינפו}}}}.<br />
<br />
בקיץ [[תשע"ה]] נפגש עם הרב [[יעקב לנצ'נר]] במסגרת מבצע שינון בעל-פה לילדי המוסדות של ר' חיים, שנערך באמצעות מערכת 'ימות המשיח'. במהלך הפגישה העניק לו הרב לנצ'נר סט דבר מלכות - פיענוחים בהוצאת ממ"ש. לימים סיפר הרב לנצ'נר כי בעת שביקר לאחר תקופה בביתו של הרב קנייבסקי, סיפר לו אחד מבני הבית כי הרב קנייבסקי העביר את הסט לחדר בו הינו לומד, וכי מפעם לפעם נעה הסימניה בין הדפים - מה שהראה על לימודו המתמיד של הרב קנייבסקי בספר{{הערה|1=סופר מפי בעל המעשה הרב [[יעקב לנצ'נר]] בהתוועדות בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]}}.<br />
<br />
בחודש כסלו של שנת תשע"ח ביקר השליח הרב [[בערל לאזאר]], רבה הראשי של רוסיה, בארץ ישראל, על מנת להשתתף בהתוועדות י"ט כסלו הגדולה שנערכה בבני ברק, אז נפגש עם הרב קנייבסקי והגיש לו במתנה את קונטרס [[עניינה של תורת החסידות]] וסט של [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]] המבוארים, בהוצאת [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], ור' חיים אמר שיעיין בספרים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=98026 צפו: הרב בערל לאזאר נפגש עם הרב קנייבסקי] {{שטורעם}}}}.<br />
<br />
בחודש סיוון בשנת תשע"ח כתב ר' חיים אות בספר תורה שנכתב לעילוי נשמת השלוחים [[גבי ורבקי הולצברג]], והוסיף כי זאת זכות לכתוב בספר שנכתב ונתרם לעילוי נשמת הקדושים שנרצחו בבית חב"ד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111411 הגר"ח קנייבסקי כתב אות בספר התורה לע"נ הזוג הולצברג הי"ד] {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
====רבנות בני ברק====<br />
ב[[תשס"א]] הרב קנייבסקי היה מהרבנים שצירפו את חתימתם למכתב מחאה של חיים שאול קרליץ כנגד מינויו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]], כשבאותו מכתב תוקף קרליץ את חסידות חב"ד על זיהויו של [[הרבי כמלך המשיח]]. גם בזמן הקמת [[כשרות|הכשר]] "שארית ישראל" כנגד הכשרות של הרב לנדא, תמך ר' חיים ב"שארית ישראל" והתנגד לכשרות הרב לנדא{{הערה|[https://www.kikar.co.il/312228.html מרן הגראי"ל שטיינמן חשף: "ה'חזון איש' אחז מהרב לנדא"], באתר כיכר השבת.}}.<br />
<br />
בחודש אדר ראשון תשס"ה נפגש הרב [[משה לנדא]] באופן מפתיע עם הרבנים המנהיגים את הציבור הליטאי, ובראשם הרב קנייבסקי{{הערה|[https://col.org.il/news/10308 מי עומד מאחרי פגישת הפיוס ההיסטורית?]}}, פגישות אלו היו מפתיעות ביותר, לאחר שנים ארוכות שהיו בעלות גוון של קשר שלילי ונתק, פגישות אלו היוו התחלה של פיוס בין ציבור החסידי לציבור הליטאי בעיר בני ברק, לאחר מכן נודע שבפגישות אלו סוכם{{מקור}}, שלאחר פטירתו של הרב משה ימונו רב חסידי ורב ליטאי לבני ברק כאשר הרב החסידי יהיה בנו הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] והרב הליטאי הרב [[שבח צבי רוזנבלט]], וכך נעשה, אחר פטירת הרב משה לנדא בכ"ד אדר ב' תשע"ט, בכך היה הרב קנייבסקי שותף בעשיית שלום היסטורי בין החסידים והליטאים בבני ברק והקמת גוף כשרות משותף על כל הפלגים{{הערה|[https://chabad.info/news/708016/ לראשונה בהיסטוריה: כשרות חדשה בראשות רבני בני ברק]}}. ולאחר כשבועיים מיום התמנותם של הרבנים לנדא ורוזנבלט קיבל אותם בביתו יחד עם ראש העיר בני ברק הרב אברהם רובינשטיין וברכם, הדבר נתן אישור למינוי המאחד{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/471532/ תמונת הלילה]}}.<br />
[[קובץ:קנייבסקי לנדא.jpg|ממוזער|הרב קנייבסקי מקבל את הרב יצחק אייזיק לנדא והרב שבח צבי רוזנבלט לאחר התמנותם לרבני העיר בני ברק]]<br />
<br />
===ציפייה למשיח===<br />
בשיחה שקיים עם מקורביו בעניין 'עיקרי האמונה', דובר על העיקר הי"ב - האמונה בביאת המשיח, ואחד הנוכחים ציין שאצל בני הישיבות הנושא כביכול שייך לחוגים אחרים ור' חיים הביע צער ואמר שמוכרח שהנושא יהיה יותר מוכר שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה. הוא הזכיר של[[חפץ חיים]] היו שני נושאים עיקריים: שמירת הלשון והאמונה במשיח. ומשום מה מאחד עושים רעש גדול והשני מונח בקרן זווית. במענה לשאלת אחד הנוכחים מהי כוונתו, השיב: פשוט שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה, ומזה יצאו ידי הגדר של העיקר הי"ב וגם העניין של 'מחכה לביאתו' שהרמב"ם כותב שמי שאינו מחכה הרי זה כופר ר"ל הרי אם ילמדו ממילא יחכו לביאתו{{הערה|הרב חיים קנייבסקי, [https://bshch.blogspot.com/2013/08/blog-post_6702.html צריך ללמוד על משיח ולחזק את הציפייה אליו].}}.<br />
<br />
לאחד ששאל האם זמנינו הוא זמן ביאת משיח, השיב: "כך אנחנו מאמינים, לזה אנחנו מצפים, אולי זה הזמן"{{הערה|"לקראת הגאולה", גיליון א', עמ' ח', [[מנחם אב]] [[תשע"ג]].}}. בהזדמנות נוספת ציין: "המשיח חי עמנו כיום, הגאולה מוכנה ומזומנת"{{הערה|[https://www.hidabroot.org/article/236901 הגר"ח קנייבסקי: "המשיח חי עמנו כיום. הגאולה מוכנה ומזומנת"] באתר הידברות.}}.<br />
<br />
==מספריו==<br />
* '''[http://hebrewbooks.org/49173 שונה הלכות]''' - קיצור פסקי ה[[משנה ברורה]] ו[[החזון איש]]<br />
* '''[http://hebrewbooks.org/49935 שערי אמונה]''' - ביאורים וחידושים על המשניות שבסדר זרעים<br />
* '''[http://hebrewbooks.org/49845 דרך אמונה]''' - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות זרעים בספר משנה תורה לרמב"ם, 5 כרכים<br />
* '''[http://hebrewbooks.org/51409 דרך חכמה]''' - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות קדשים בספר משנה תורה לרמב"ם<br />
* '''[http://hebrewbooks.org/49937 שקל הקודש]''' - פירוש על הלכות שקלים ועל הלכות קידוש החודש בספר משנה תורה<br />
* '''[http://hebrewbooks.org/49046 ארחות יושר]''' - דברי מוסר, מלוקטים בעיקר מדברי חז"ל, ראשונים ואחרונים<br />
* '''שיח השדה''' - [http://hebrewbooks.org/47700 חלק א'] ו[http://hebrewbooks.org/47701 חלק ב'] קונטרסים בנושאים שונים, בהם כתובת קעקע, כשרות חגבים, דברים המועילים לזיכרון ועוד. בחלקים כלולים גם קונטרסים שנדפסו בנפרד. חלק ג' הוא אוסף הערות על סדר הש"ס<br />
* '''[http://hebrewbooks.org/49918 נחל איתן]''' - על הלכות עגלה ערופה<br />
* '''[http://hebrewbooks.org/49911 טעמא דקרא]''' - חידושים על התנ"ך<br />
* '''[http://hebrewbooks.org/49930 קריית מלך]''' - ציוני מקורות על משנה תורה<br />
* '''[http://hebrewbooks.org/40560 בשער המלך]''' - בירורים וציונים על הקדמת הרמב"ם למשנה תורה. ספר זה נדפס גם כן כחלק משיח השדה, חלק א'<br />
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47701&pgnum=2 ישוב הדעת]''' - יישובים לקושיות שהניחם המהרש"א ב'ויש ליישב', נדפס כחלק משיח השדה, חלק ב'<br />
* ביאורים על המסכתות הקטנות, כגון אמת וצדק על מסכת גרים, מצרף ומטהר על מסכת כותים, קנין הגוף וקנין פירות על מסכת עבדים, ועוד<br />
* '''[http://hebrewbooks.org/49913 למכסה עתיק]''' - מקומות בתנ"ך שבהם הפסוק סתום וחז"ל פירשו את הכוונה. לספר זה יצאו גרסאות מורחבות על ידי מחברים שונים.<br />
* פירוש על התלמוד הירושלמי, בעריכת חתנו הרב זליג ברוורמן. הפירוש נדפס על גיליון התלמוד הירושלמי במהדורת 'עוז והדר' וכן במהדורה מיוחדת עם הירושלמי בלבד<br />
* '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?168788& דעת נוטה]''' - ליקוט תשובות הלכתיות לפי סדר המשנה ברורה, בתוספת הערות והבהרות מהרב קניבסקי וכן מראי מקומות לפוסקים אחרים שהוסיף צוות עורכים בראשות בנו הרב יצחק שאול. עד עתה יצאו שלושה חלקים, תשס"ט-תשע"ו. ההערכה היא שהסדרה תכלול כעשרה כרכים.<br />
* '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?28056& דרך שיחה]''' - שאלות במגוון נושאים על סדר פרשיות השבוע מאת תלמידו הרב אליהו מן (על פי שיחותיו עם הרב קניבסקי מדי סעודת ליל שבת), שני חלקים<br />
* '''כל משאלותיך''' - שאלות ותשובות במגוון רחב של נושאים, לפי סדר פרשיות השבוע, בני ברק תשע"ח<br />
* '''[http://hebrewbooks.org/52835 שמעה תפילתי]''' - ביאורים על סדר התפילות המבוססים על תשובותיו לצבי יברוב, בני ברק תשס"ח<br />
* '''בהיר בשחקים''' - ביאור על ספר הבהיר. כרך נוסף הוא הגהות על רזיאל המלאך, ספר נח וספר חנוך<br />
*[[פרק בשיר]] - ביאור על [[פרק שירה]]<br />
{{סדרה|הקודם=[[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[כ"ד כסלו]] [[תשע"ח]] - [[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]]|הבא=[[גרשון אדלשטיין]]}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מצפה באמת לביאת המשיח''', גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1304 ע' 24–26<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קנייבסקי חיים}}<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%AA%22%D7%94&diff=669380את"ה2024-03-21T02:00:45Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:Logo.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל את"ה]]<br />
ארגון '''את"ה - איגוד תלמידי הישיבות''' נוסד על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בסעודת היום של [[שמחת תורה]] בשנת [[תש"א]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר אז [[שיחה]] עם מילים אלו:<br />
<br />
{{ציטוט<br />
|מרכאות=כן<br />
|מקור=<br />
|תוכן=בני הישיבות! לאו דווקא אחי ה[[תמימים]], אני מתכוון לכל בני הישיבות ובני-תורה בכלל, יש לדעת שזמן ה[[גאולה]] קרוב. כבר ערב יום-טוב ויש להתכונן לכבוד יום-טוב, צריכים להתרחץ לכבוד יום טוב. רחצו, הזכו!.<br />
}}<br />
<br />
בהמשך השיחה, הכריז אודות ההצעה להתאחד "באיגוד חברים תחת השם 'איגוד תלמידי הישיבות', את"ה בחרתנו".<br />
<br />
==הקמת הארגון==<br />
ב[[יו"ד שבט]] [[תשי"ב]], 11 שנים לאחר השיחה שנשא [[הרבי הריי"צ]], אמר [[הרבי]] [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|מלך המשיח]] ב[[שיחת קודש]]:<br />
<br />
{{ציטוט<br />
|מרכאות=כן<br />
|מקור= [[שיחת קודש]], [[יו"ד שבט]] [[תשי"ב]].<br />
|תוכן=אשר מכיוון שכתוב ב[[תניא]] שחיי ה[[צדיק]] אינם [[גשמיות|חיים בשרים]], כי אם חיים [[רוחני|רוחניים]] שהם [[אמונה]] ו[[יראה]] ו[[אהבה]]", מובן שלא ייתכן לומר שהצדיק לא הספיק להביא לידי פועל את מחשבתו הטובה. אלא על-כרחך צריך לומר, שאם הדבר לא בא לידי פועל, הרי זו ראיה שדעתו של הצדיק שעדיין לא הגיע הזמן שיבוא הדבר לידי פועל.<br />
במה דברים אמורים - בנוגע לדברי כ"ק מו"ח [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת תש"א, בתחילת בואו ל[[אמריקה]] [אני עדיין לא הייתי כאן, אבל כך סיפרו לי, וכן הוא ברשימת השיחה], "הנני מציע לבני הישיבות להתאחד באיגוד חברים בשם "איגוד תלמידי הישיבות", את"ה בחרתנו.<br />
}}<br />
<br />
בהמשך השיחה הרבי מנה עבור מי נוסד הארגון, מי זכאי להימנות עליו, ב' סוגים באיגוד - חברים-מקבלים וחברים-פועלים, ואף הציע שהחברות באיגוד תהיה תלויה בתשלום מס חבר.<br />
<br />
אחרי פירוט מטרות ופעולות האיגוד, ביאר הרבי את הרמז בשם האיגוד -"אתה", המורה על [[עצמות ומהות אין סוף]] ב"ה.<br />
<br />
הרבי לא מיהר להביא את הדבר לידי פועל בשעתו, ורק "פתח" את הדבר בכך שאמר ברבים את ההצעה.<br />
<br />
חמישה ימים לאחר מכן, ב[[ט"ו בשבט]] [[תשי"ב]], כתב הרבי מכתב לרב [[יהודה חיטריק]] מ[[מונטריאול]], בו מעורר אותו אודות הנאמר ב[[התוועדות]]:<br />
<br />
{{ציטוט<br />
|מרכאות=כן<br />
|מקור=<br />
|תוכן=... בטח יודע מהבאים מכאן על דבר מה שנדבר בעת [[התוועדות]] יו"ד שבט בענין את"ה (איגוד תלמידי הישיבות) ובוודאי יסדר הדבר באופן המתאים.<br />
}}<br />
<br />
שנה לאחר מכן, ב[[שבת בראשית]] [[תשי"ג]], דיבר הרבי באריכות על האיגוד, ואף הסביר את מטרתו הסופית:<br />
<br />
{{ציטוט<br />
|מרכאות=כן<br />
|מקור=[[שיחת קודש]], [[שבת בראשית]] [[תשי"ג]]<br />
|תוכן=ש[[הקב"ה]] יעזור שחברי האגוד ישלימו את כוונת האיגוד להמשיך [[עצמות ומהות|עצמות]] [[תחתונים|למטה]] שזה היא הכוונה של [[דירה בתחתונים]] וש[[הקב"ה]] יתן שיעשו זאת ב[[שמחה]].<br />
<br />
''והמשיך'':<br />
<br />
זאל את"ה זאגן א ניגון [=שאת"ה ינגנו ניגון].<br />
}}<br />
<br />
במשך השנים הרבה הרבי להתייחס בשיחות ומכתבים לתפקיד ארגון את"ה, ועורר את העסקנים וחברי הנהלת את"ה להוסיף בפעולות הקשורות לאיגוד. שיחות ומכתבים אלו כונסו בחוברת מיוחדת שיצאה לאור בשנת [[תשס"ז]] על ידי את"ה בישיבת [[תומכי תמימים קריות|תות"ל קריית שמואל]].<br />
<br />
==פעילות את"ה כיום==<br />
=== את"ה המרכזי 770 ===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[את"ה המרכזי 770]]}}<br />
<br />
ארגון [[את"ה המרכזי 770]], פועל בקרב [[ישיבות חב"ד]] ברחבי תבל, תחת הנהלת [[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה המרכזית ב-770]].<br />
<br />
הארגון החל את פעילותו לקראת [[חודש תשרי]] [[תשנ"ה]], בדאגה לצרכים ה[[גשמיות|גשמיים]] וה[[רוחניות|רוחניים]] של אלפי האורחים הבאים ל[[חודש החגים]] ל[[770]]. בשנת [[תש"ס]] - בעידוד הנהלת הישיבה - קיבל את השם 'את"ה המרכזי 770'. <br />
<br />
משרד הארגון ממוקם בקומת המרתף של 770, ומפעילם אותו התמימים הלומדים בישיבה.<br />
<br />
=== מרכז את"ה בארץ הקודש ===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מרכז את"ה בארץ הקודש]]}}<br />
<br />
עד שנת [[תשמ"ז]] מנהל הארגון היה ר' [[דב גינזבורג]] - כיום [[שליח]] הרבי ב[[חיפה]]. משנת [[תשמ"ז]], מנהל הארגון הוא ר' [[מנחם פרלשטיין]], שקיבל עליו את התפקיד עוד בהיותו בחור ביוזמת הרב [[מענדל פוטרפס]] בברכת והסכמת [[הרבי]].<br />
<br />
מפעילות האיגוד כיום: שיעורי [[תניא]] בישיבות, שיעורי תורה בטלפון, [[שבת|שבתות]] לתלמידי ישיבות והוצאת ירחון "[[פנימיות (גיליון)|פנימיות]]" בתפוצה של 15,000 עותקים.<br />
<br />
===את"ה בישיבות===<br />
בתוך כל אחת מישיבות [[תומכי תמימים]], פועל ארגון את"ה עצמאי, שתפקידו לאגד את כל ה[[תמימים]] הלומדים בישיבה סביב קיום הוראותיו של הרבי.<br />
<br />
בדרך כלל האחראים על ארגון את"ה בישיבה הינם הבחורים מהשכבה הבוגרת, המנהלים את פעולות הארגון.<br />
בשנים האחרונות הוקם משרד בארץ הקודש שמרכז את הפעילות השוטפת ופרוייקטים גדולים כגון ה'ישיבת קיץ' בבין הזמנים ושבת שכולה משיח לכל התמימים בארץ<br />
פעולותיו של הארגון מתחלקים לשני תחומים עיקריים: א) פעולות פנימיות בתוך כתלי הישיבה, כגון עריכת מבצעי לימוד, ארגון כינוסים והרצאות לתלמידי הישיבה, הדפסת חומר קריאה חסידי, ופעולות שונות המיועדות להגברת ה[[התקשרות לרבי]] אצל תלמידי הישיבה. ב) פעולותיהם של הבחורים מחות לכותלי הישיבה ב[[ופרצת|הפצת היהדות]] ובקירוב יהודים לקיות תורה ומצוות.<br />
<br />
ברוב הישיבות ניהול [[מבצע תפילין]] מידי יום שישי ו[[מסיבות שבת]] מופקד בידי הבחורים האחראים על את"ה, אך על האחראים לדאוג למימון פעולותיהם באופן עצמאי. בישיבות בודדות, הישיבה לוקחת על עצמה את המימון השוטף, כאשר האחראים צריכים לדאוג רק לתקציבים למבצעיים עונתיים המאורגנים על ידם.<br />
<br />
הרבי התנה באופן ברור שהפעילות של הבחורים במסגרת את"ה, הינה רק בתנאי שאינה מפריעה לשמירת סדרי הישיבה{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%97.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות יד].}}, וכפועל יוצא מכך, שלא יתעסקו גם בגיוס כספים בצורה טורדת את מנוחתם ומפריעה להם בהתמסרות ללימוד{{הערה|ראו גם התייחסויות הרבי ב[[הערות התמימים ואנ"ש]] בקשר לגיוס כספים על ידי הבחורים.}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[את"ה המרכזי 770]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות שהקים הרבי הריי"צ]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%96%22%D7%A8&diff=668932שניאור זלמן שז"ר2024-03-19T18:40:48Z<p>ב. א. א.: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>{{דמות <br />
|שם=שניאור זלמן שז"ר<br />
|תמונה=שזר ב.jpg<br />
|תיאור=<br />
|תאריך לידה= [[א' כסלו]] [[תר"נ]]<br />
|מקום לידה= מיר, [[בלארוס]] {{הערה|אז ב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]]}}<br />
|תאריך פטירה=[[י"ט תשרי]] [[תשל"ה]] (בגיל 84)<br />
|מקום פטירה= [[ירושלים]], [[ארץ ישראל|ישראל]]<br />
|מקום פעילות=[[מדינת ישראל]]<br />
|תפקידים נוספים= פרזידנט מדינת ישראל<br />
}}<br />
[[קובץ:שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שניאור זלמן רובשוב עם [[הרבי]] ב[[גן עדן העליון|חדרו]]]]<br />
'''שניאור זלמן רובשוב - שז"ר''' ([[א' כסלו]] [[תר"נ]] - [[י"ט תשרי]] [[תשל"ה]]), סופר, עסקן, עיתונאי, שר החינוך ו[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]]{{הערה|על פי מכתבו של הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226.htm אגרות קודש חלק יב, מכתב מתאריך י"א [[ניסן]] תשט"ז].}} לפרזידנט יצחק בן צבי, בו הסביר כי התואר "נשיא ישראל" שמור למלך המשיח, ולכן קשה לכתוב תואר זה על משרת נשיא מדינת ישראל, פנה הרבי במכתביו לשז"ר בתואר 'פרזידנט'. יוצאת מן הכלל הינה הפרוכת בבית הכנסת בבית שז"ר בכפר חב"ד, בה הסכים הרבי כי ירקם עליה התואר "נשיא המדינה" - ראה בהרחבה בערך [[פרזידנט (תואר)]].}} מדינת ישראל בין השנים [[תשכ"ג]] - [[תשל"ג]], היה מקורב ל[[חב"ד]] ול[[הרבי|רבי]] שאף התבטא עליו שהוא [[חסיד]]{{הערה|שם=נשיא 9}}.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:שזר ביקור בכפר קיץ תשכג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בביקור ב[[כפר חב"ד]] ימים ספורים לפני שנבחר לתפקיד ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]]. לצידו יושב רב הכפר, הרב [[שניאור זלמן גרליק]]]]<br />
נולד ב[[עיירה]] מיר שב[[רוסיה הלבנה]] ב[[ראש חודש כסלו]] [[תר"נ]] לר' יהודה לייב ושרה רובשוב, משפחה חב"דית שורשית. נקרא על שם [[אדמו"ר הזקן]] שאבי סבו היה מחסידיו. בשנת [[תרס"ה]] קיבל "היתר הוראה" מהרב ראובץ כ"ץ{{הערה|'''[[עיתון מעריב]]''', [[י"א סיוון]] [[תשכ"ג]].}}. בצעירותו דבק ברעיון הציוני, והיה מפעילי מפלגת "[[פועלי ציון]]".<br />
<br />
בין השנים [[תרס"ח]] - [[תרע"ב]] למד באקדמיה לחכמת ישראל ב[[פטרבורג]], ובתקופת לימודיו, בשנת [[תר"ע]] החל את עסקנותו הציבורית כמזכיר ב"[[אסיפת הרבנים עת"ר|אסיפת הרבנים]]" שנערכה ב[[פטרבורג]]. בשנת [[תרע"א]] ביקר בארץ ישראל מספר חודשים{{הערה|'''נשיא וחסיד''', עמ' 63.}}, לאחר ביקורו הוא החל להיות פעיל בקונגרסים הציונים, ונחבר לוועד הפועל הציוני.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ג]] מונה ל[[פרזידנט]] [[מדינת ישראל]] בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תשל"ג]].<br />
<br />
נפטר ב[[י"ט תשרי]] [[תשל"ה]], ונטמן בחלקת גדולי האומה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בהר הרצל ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==קשריו עם אדמו"רי חב"ד==<br />
===עם אדמו"ר הרש"ב===<br />
הוא נפגש עם [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תר"ע]] ב[[אסיפת הרבנים (עת"ר)|אסיפת הרבנים]] בה כיהן כמזכיר. [[הרבי]] בהזדמנות סיפר שהתייחסו לשז"ר באסיפה כאל [[חסיד]] מכיוון שהוא היה באסיפה משתדל לטובת החסידים{{הערה|שם=נשיא 9|'''נשיא וחסיד''', עמ' 9.}}. בשנת [[תשל"א]] הביא שז"ר לרבי במתנה את קונטרס "חשבון קצר" בו מובאים דבריו של אדמו"ר הרש"ב באסיפת הרבנים{{הערה|'''נשיא וחסיד''', עמ' 57.}}.<br />
===עם אדמו"ר הריי"צ===<br />
בשנת [[תרפ"ז]] סייע מ[[ברלין]] בהצלת הרבי הריי"צ מציפורני ה[[ג.פ.או.]] הסובייטי שהוציא עליו גזר דין מוות ושכנע את פרופסור אוסקר קוהן להפעיל לחץ על ראשי הממשל ב[[גרמניה]] שיתערבו לטובת הרבי{{הערה|'''מחתרת חסידית בברית המועצות''', עמ' 26.}}, בשנת [[תרפ"ט]] הוא נפגש עם אדמו"ר הריי"צ במהלך [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש|ביקורו בארץ ישראל]] ב[[תל אביב]]{{הערה|'''נשיא וחסיד''', עמ' 73.}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"ז]] במסגרת תפקידו כיו"ר ההסתדרות היהודית, נפגש עם מספר עסקני חב"ד שעסקו ב[[יציאת רוסיה תש"ו|הברחת חסידי חב"ד מרוסיה]]{{הערה|'''נשיא וחסיד''', עמ' 76.}}, היה נוהג באותם שנים להתוועד מידי שנה ב[[י"ט כסלו]] ב[[בית הכנסת נחלת בנימין]]{{הערה|'''נשיא וחסיד''', עמ' 77 - 79.}}. בשנת [[תש"ח]] במהלך הדיונים ב[[או"ם]] על הקמת [[מדינת ישראל]], הוא הגיע ל[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] אצל אדמו"ר הריי"צ, וקיבל את הסכמתו להקמת המדינה{{הערה|'''נשיא וחסיד''', עמ' 85 - 88. ראו גם מכתב שז"ר למ. בנטוב שבקישור הבא: https://col.org.il/news/40415#:~:text=%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D%20%D7%A2%D7%9C,%D7%9E%D7%93%D7%A3}}.<br />
<br />
במסגרת תפקידו כשר החינוך במדינת ישראל, דאג על פי בקשת אדמו"ר הריי"צ להקמת תלמודי תורה על טהרת הקודש{{הערה|'''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''', גיליון 121, עמ' 93.}}.<br />
<br />
===עם הרבי===<br />
[[קובץ:קבלת_פנים_לשזר.PNG|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד מקבלים את פניו של שז"ר במלון, בעת ביקורו אצל הרבי בשנת תשל"א. מימין לשמאל: הרב [[בנימין קליין]], הרב [[פרץ מוצ'קין]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], מר שז"ר, השליש הצבאי, הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], הרב [[ישראל ג'יקובסון]], מר צבי כספי, שגריר ישראל ב[[או"ם]]]]<br />
[[קובץ:אלחנן סגל.png|ממוזער|שז"ר עולה לתורה ב[[בית הכנסת צמח צדק]] בירושלים העתיקה לרגל יום הולדתו ה-80 (לימינו ה[[בעל קורא]] הקבוע בבית הכנסת, ר' [[יעקב אלישביץ]], מאחוריו יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] ר' [[שלמה מיידנצ'יק]], ומשמאל ר' [[יעקב אלחנן סגל]])]]<br />
שז"ר נפגש לראשונה עם הרבי בהתוועדות [[י"ט כסלו]] [[תש"ח]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], הרבי הזכיר זאת במכתב אותו שלח לשז"ר עשרות שנים לאחר מכן בו כתב:{{ציטוטון|להזכיר מה שזכינו להיות בצוותא בהתוועדות י"ט כסלו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, ולנגן ביחד ניגונו של רבנו הזקן}}{{הערה|מכתב מ[[ו' שבט]] [[תשכ"ח]].}}.<br />
<br />
בשנת [[תשי"א]] הוצע שז"ר לתפקיד ציר ב[[מוסקבה]], הוא שאל את הרבי על כך, והרבי הגיב בשלילה, מספר ימים לאחר מכן הגיעה גם תשובה שלילית מהממשלה הסוביטית שסירבה לכך{{הערה|'''[[ידיעות אחרונות]]''', [[כ"א תשרי]] [[תשל"ה]].}}.<br />
<br />
היה משתתף בשיעורי חסידות בביתו של הרב [[אברהם חן]] ולאחר פטירתו היה מהמייסדים של [[חוגי חן למשנת חב"ד]] שבמסגרתם הגה ויזם את [[ספר הק"ן]] שהרבי עודד ודאג שיצא לאור. היה מסייע רבות למוסדות חב"ד ב[[ארץ הקודש]] ובראשם '[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]' ומוסדות כפר חב"ד.<br />
<br />
====ביקוריו אצל הרבי====<br />
שז"ר ביקר אצל הרבי 13 פעמים, ב[[תמוז]] [[תשי"ב]] הגיע שז"ר ונפגש לראשונה בפגישה אישית עם הרבי, בפגישה דיברו השניים על פיתוח כפר חב"ד ועל כך שלא יפגעו בצביון התורני של הכפר{{הערה|אגרת הרבי לשז"ר מ[[ט"ו תמוז]] [[תשי"ב]], [[כ"ח תשרי]] [[תשי"ג]].}}, בהמשך ביקש הרבי משז"ר לנצל את מעמדו והשפעתו לטובת מוסדות חב"ד בארץ הקודש{{הערה|אגרת הרבי לשז"ר מ[[ח' ניסן]] [[תשי"ג]].}}.<br />
<br />
בשנת [[תשי"ד]] הגיע שז"ר להתוועדות אצל הרבי ב[[חול המועד]] [[פסח]], ולאחר מכן נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, בה דיברו על מצב הנוער בישראל {{הערה|אגרת הרבי לשז"ר מ[[כ"ז אלול]] [[תשט"ז]].}} והקמת כפר חב"ד ב'{{הערה|אגרת הרבי לשז"ר מ[[כ"ד תמוז]] [[תשי"ד]].}}.<br />
<br />
כאשר התכונן שז"ר להגיע אל הרבי בשנת [[תשכ"ו]] (לאחר היבחרו לפרזידנט בארץ ישראל), הופעל עליו לחץ מצד גורמים שונים, שטענו כי מצד כבוד משרתו הרמה לא מתאים שהוא יבוא לרבי, אלא על הרבי לחרוג ממנהגו, ולבקר את שזר במלון.<br />
<br />
שלשה ימים קודם הפגישה התקשר שז"ר אל הרבי, סיפר שמופעלים עליו לחצים שלא יבוא אליו, כדרכו בעבר, ושאל - בהתאם לזה - האם הרבי יהיה מוכן להגיע לפגוש אותו במלונו. הרבי אמר שהוא צריך לשאול את חותנו, הרבי הריי"צ.<br />
<br />
בדרך כלל היה הרבי נוסע לאוהל בתאריכים מיוחדים כמו ערב ראש חודש, או ט"ו בחודש - ואילו באותו [[יום שישי]] לא הייתה לכאורה כל סיבה לנסיעה מיוחדת. ואכן, שהייתו ב'[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]]' באותה פעם הייתה קצרה מהרגיל, ובחזרתו ביקש שיודיעו לשז"ר כי חותנו אמר "אז פון ליובאוויטש פארט מען ניט ארויס..." [= מליובאוויטש לא יוצאים]. כשהודיעו זאת לשז"ר הוא מיד אמר, שאם כן, הוא יגיע אל הרבי.<br />
<br />
כחסיד המציית לרבו הגיע יצא שז"ר בשעה 11 בלילה ממלונו, כשהוא מלווה בשוטרים רבים ברכב ובאופנועים, וקרוב לחצות הגיעה השיירה לחצרו של הרבי. בחוץ התכנסו אלפי חסידים שהריעו ושרו.<br />
<br />
שז"ר הביא לרבי תשורה, תיבה ובה צרור כתבי חסידות שכתב [[אדמו"ר מהר"ש]].<br />
<br />
על מה שאמר לו הרבי באותו סיור סיפר שז"ר לרב [[עזריאל זעליג סלונים]] ולחתנו הרב [[יוסף רלב"ג]]:<br />
<br />
"הרבי הראה לי את המקום שהרבי הקודם שמח בשמחת תורה, בכה בט' באב ואמר חסידות. את זה לא יכולתי להביא אליך, אמר. כשהיינו בחדרו של הרבי הוא אמר למלוויי: כאן, בחדר זה, קיבלו עשרות אלפי יהודים עצה ותושייה, לכן צריכה להיות הפגישה כאן".<br />
<br />
==בניית כפר חב"ד==<br />
עם ההחלטה על הקמת המדינה, בשנת [[תש"ח]], נפגש עם הרבי הריי"צ ב[[ניו יורק]] והציע לו את הקמת מושבה עבור פליטי רוסיה החסידים{{הערה|'''נשיא וחסיד''', עמ' 93.}}. ההצעה התקבלה ושז"ר החל לפעול להקמת המושבה, שז"ר הציע בתחילה להקים את המושבה בצפון ליד [[מירון]], אולם בעקבות סרובם של מספר עסקנים חב"דים הוחלט להקים את המושבה על חורבות הכפר ספריא{{הערה|'''הכפר של הרבי''', עמ' 5.}}. <br />
<br />
בשנת [[תשי"ב]] הציע שז"ר להרבי להקים [[בית ספר למלאכה]] שממנו יכלו להתפרנס{{הערה|אגרת הרבי לשז"ר מ[[ב' כסלו]] [[תשט"ז]].}}, ואף מימן חצי מבניית בית הספר{{הערה|'''ספר הזיכרון''', עמ' 276.}}, ובהמשך דאג לפתח את בית הספר. <br />
במשך שנים שז"ר היה הפעיל העיקרי בביסוסו והרחבתו של הכפר .במשך שנים, היה מגיע מידי שנה ל[[התוועדות|התוועדויות]] [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]] ועוד ב[[כפר חב"ד]].<br />
[[קובץ:חנזין ווינברג ושז''ר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מר שז"ר בעת כהונתו כשר החינוך בממשלה, בעת פגישתו עם הרב [[יוסף ויינברג]] והרב [[דוד חנזין]]]]<br />
<br />
==אנשי הקשר המרכזיים==<br />
[[קובץ:שז''ר כותב לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב ברכה שכתב שז"ר לרגל יום הולדת הרבי (ו' [[ניסן]] תשל"ב): "מיטב הברכה, ה[[אהבה]] והיקר לאדמו"רי, ידיד לבבי, בהגיעו לשיבה טובה בשטו"מ - בתוך קהל המאחלים"]]<br />
אנשי הקשר המרכזיים של חב"ד עם הנשיא שזר היו: בתקופה הראשונה - הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] שלושתם מראשי [[אגודת חסידי חב"ד]]. בתקופה יותר מאוחרת: הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] [[הפרטיזן]] והרב [[יונה איידלקופ]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''[[נשיא וחסיד (ספר)|נשיא וחסיד]]''' תיעוד הקשרים של שז"ר עם רבותינו נשיאינו, בעריכת ר' [[שמואל קראוס]] בסיוע ר' [[אברהם רייניץ]], הוצאת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], [[כפר חב"ד]], [[תשנ"ט]].<br />
{{בית|הרב [[שלום יעקב חזן]]|ראיון עם ר' [[שמואל קראוס]] לרגל הוצאת הספר [[נשיא וחסיד]]|233|48-52|[[תשנ"ט]]}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[גזע חסידים (ספר)|גזע חסידים]]''', בחלק אודות הרב [[יונה איידלקופ]] מסופר על קשריו עם הנשיא שזר, [[ירושלים]], [[תשס"ז]].<br />
* יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע"ב {{הבהרה}}<br />
*'''נשיא וחסיד - ד' שבט תשל"ג''', במדור והבט פני משיחך, [[שבועון בית משיח]] א' שבט [[תשפ"א]] עמוד 42<br />
*זלמן שזר הנשיא השלישי: מבחר תעודות מפרקי חייו (1974-1889). [בספר מוקדשים פרקים לנושא קשריו של שז"ר עם הרבי וחסידות חב"ד, כולל מסמכים]. ניתן לעיין בספר באתר ארכיון המדינה [הרבי מוזכר בספר עשרות פעמים. ראו במפתח השמות בסוף הספר את הערך על הרבי].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
;ביקוריו אצל הרבי<br />
*'''[https://col.org.il/news/135838 49 שנים לביקור ההיסטורי: כך דווח בעיתונים על ביקור שזר]''' {{col}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29457 גלריית תמונות מביקורי שז"ר אצל הרבי] [https://chabad.info/in-focus/387041/ גלריה נוספת] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82314 הביקור האחרון: שז"ר אצל הרבי ● גלריה נדירה] - {{אינפו|}}<br />
*'''[https://anash.org/audio-of-historic-yechidus-with-israels-president-released/ הקלטת היחידות הנדירה]''' וקישור לתמונות מהביקור {{אודיו}}{{אנש}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3492 וידאו נדיר]''' מהביקור הראשון של שז"ר אצל [[הרבי]], [[מוצאי שבת קודש]] [[י"ג במנחם אב]] [[תשכ"ו]]. {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3726 הרבי מקבל את פניו של שז"ר בנשיקה חסידית] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/686883/ רבי יומי: ביקורו של שז"ר אצל הרבי]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/684811/ רבי יומי: כששז"ר ישב התוועדות שלימה על יד הרבי]''' {{וידפו}}<br />
;קשריו עם הרבי ותנועת חב"ד<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/9/95/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99_%D7%99%D7%91_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%92.pdf מקושר לנשיא]''', [[תשורה]] מחתונת בלינצקי, [[י"ב סיון]] [[תשפ"ג]] {{PDF}}<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/1/14/1029.pdf נשיא וחסיד בחג הגאולה] עמוד 44-49 {{בית משיח}} {{PDF}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39853 מכתבי שז"ר לרבי] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/magazine/595436/ ארץ ישראל או מדינת ישראל? - התכתבות מרתקת עם הרבי] - {{אינפו|}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=38637 היום לפני 45 שנים: שז"ר מתמנה לנשיא המדינה {{אינפו}}]'''<br />
*[https://col.org.il/news/40415#:~:text=%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D%20%D7%A2%D7%9C,%D7%9E%D7%93%D7%A3 גילויים חדשים על קשריו של הנשיא שז"ר עם הרבי]<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_45.html מיוחד: גלרייה ומכתב נדירים של הרבי עם שז"ר]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/23839 הנשיא והפרטיזן / גלריית תמונות]''' {{col}}<br />
*[https://col.org.il/news/83907 היום לפני 50 שנה: אבן הפינה ל"בית שז"ר" בכפר חב"ד{{תמונה}}{{col}}]<br />
<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=[[יצחק בן צבי]]|הבא=[[אפרים קציר]]|רשימה=[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט מדינת ישראל]]|שנה=[[תשי"ג]] - [[תשכ"ג]]}}<br />
{{פרזידנט}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:שזר, שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:פרזידנט]]<br />
[[קטגוריה:חברי כנסת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ה]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=668931אפרים זלמן סודקביץ2024-03-19T18:37:43Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:סודקביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן סודקביץ]]<br />
הרב '''אפרים זלמן סודקביץ''' ([[ט"ו טבת]] [[תרע"ה]] - [[כ"ו טבת]] [[תשע"ג]]), ממייסדי היישוב החב"די ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ט"ו טבת]] [[תרע"ה]] בעיירה בוגוסלוב פלך [[קייב]] שב[[אוקראינה]], ב[[י"ז אדר]] [[תרע"ה]] לאביו ר' גרשון ולאמו מרת הניה. <br />
<br />
כבר בצעירותו עברה המשפחה ל[[מוסקבה]]. שם הקים בשנים מאוחרות יותר, את בתו עם מרת סימה, בת למשפחת לוין החסידית מה[[עיירה]] [[נעוועל]].<br />
<br />
בימי [[מלחמת העולם השנייה]] ברח מאימת הנאצים המתקרבים, ומ[[מוסקבה]] עבר ל[[טשקנט]] לשם הגיעו באותו הזמן [[חסידים]] רבים.<br />
<br />
===שהותו ברוסיה===<br />
במרבית משך זמן שהותו ברוסיה, התגורר ר' זלמן בטשקנט יחד עם קבוצה גדולה של [[חסידי חב"ד]] שהגיעו למקום, ביניהם גיסו ר' [[דוד קוק]]. המצב ה[[גשמי]] וה[[רוחני]] במקום היה קשה, ור' זלמן נחלץ לסייע בכל מאודו בתחומים שונים. הוא סייע לרבים מבחינה כלכלית, וגם עסק באינטנסיביות בהחזקת ה'[[חיידר|חדרים]]' המחתרתיים.<br />
<br />
לפרנסתו ניהל עסק של אריגת גרביים ממנו התפרנסו יהודים רבים. הוא היה נותן את חומרי הגלם והמכונות, מהם היו אורגים החסידים גרביים, ור' זלמן היה דואג למוכרם.<br />
<br />
===בריחתו מרוסיה===<br />
בתחילת שנת [[תש"ז]] נודע לר' זלמן ש[[המשטרה החשאית]] בעקבותיו. באותה עת החלה ההתארגנות ל[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] מרוסיה לפולין, דרך העיר [[לבוב]]. ר' זלמן עזב את טשקנט לפני [[שמחת תורה]], ובדרכו ללבוב עצר ב[[מוסקבה]], שם התארח בחג אצל [[אברהם יהושע העשיל טברסקי|האדמו"ר ממכנובקא]]. במוצאי החג ניסה ר' זלמן לשכנע את האדמו"ר להצטרף אליו לבריחה, אך הוא סירב בתואנה שיש יהודים הזקוקים לו.<br />
<br />
לאחר הבריחה השתכן ר' זלמן יחד עם קבוצת החסידים בעיר [[וינה]], שם נבחר 'ועד הפועל' שהיה מפקח על העניינים הרוחניים והגשמיים של אנ"ש. ר' זלמן היה מהנבחרים יחד עם החסידים הרב [[שמריהו ששונקין]], הרב [[בצלאל וילשנסקי]], הרב [[משה זלמן קמינצקי]], הרב [[יוסף גולדברג]], הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]] והרב [[ישראל קוגל]] וגיסו הרב [[דוד קוק]] מוינה המשיכו ל[[פריז]] ושוכנו במלון 'פרימה'.<br />
<br />
בזמן שהותם בפריז קיבלו הוראה מ[[הרבי הריי"צ]] לשוטט ברחובות העיר. ר' זלמן יצא יחד עם ר' [[יהודה חן]] ור' [[חיים שרייבר]], ולאחר מספר שעות של שוטטות שמעו קריאה מאשה יהודיה זקנה שביקשה מהם לעזור לה למצוא [[בית כנסת]] ויהודים שיוכלו להכין את נכדה ל[[בר המצווה]]. לדבריה היא מחפשת זמן רב יהודים באזור, וסוף סוף מצאה. ב[[התוועדות]] שנערכה ב[[כפר חב"ד]] כעבור מספר שנים סיפר ר' זלמן את הסיפור עם הוראתו של הרבי הריי"צ, ור' [[דוד אברהם לסלבוים]] שהשתתף ב[[התוועדות]] שאל לפרטים נוספים, כשבסופם התברר כי הוא נער בר המצווה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39766 תעלומת השיטוט שנפתרה] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
כשנתיים לאחר שהגיע לפריז, בשנת [[תש"ט]], עלה ל[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
===בארץ ישראל===<br />
בהגיעו לארץ הקודש התארח אצל יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד]] דאז, הרב [[אליעזר קרסיק]]. מספר חודשים אחר כך הגיעה ההוראה מ[[הרבי הריי"צ]] להקים את [[כפר חב"ד]] לעולים מרוסיה. העולים בחרו לעצמם ועד שיפעל בנושא, ובין החברים נבחר ר' זלמן.<br />
לפרנסתו ניהל מכולת ששימשה את תושבי כפר חב"ד, ובהמשך גם פתח מפעל מזגנים.<br />
<br />
עם הקמת [[כפר חב"ד]] מונה ר' זלמן ליו"ר ה[[המועצה הדתית כפר חב"ד|מועצה הדתית]] בכפר. במסגרת תפקידו דאג לכל ענייני הדת בכפר, וכמו כן דאג למשכורתם של [[הרב]], ה[[שוחט]], הוצאות ה[[מקווה]] ועוד.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ו טבת]] [[תשע"ג]].<br />
<br />
==ב[[התוועדות]] עם הרבי==<br />
בזמן שהותו בפריז, לאחר שסיימו לסדר את כל הניירות של [[הרבי|הרבי]] לנסיעה ל[[ארצות הברית]], נערכה מסיבת פרידה בביתו של החסיד ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|זלמן שניאורסון]]. באמצע ה[[התוועדות]] שאל [[הרבי]] לשמו של ר' זלמן. הרב [[שניאור זלמן בוטמן]] מיהר להכריז: 'שניאור זלמן', אך ר' [[איסר קלובגאנט]] תיקן אותו ואמר 'אפרים זלמן'. על כך הגיב הרבי (בתרגום חופשי): {{ציטוטון|שניאור זלמן זה שם אחד. שניאור זה אור גדול, וזלמן בלשון יוון זה אור. שניאור זלמן זה שם אחד. אפרים זלמן זה שני שמות. כאפרים וכמנשה. תביט ב[[פירוש רש"י]]}}, והרבי ציין לפירושו בפסוק מסוים. ר' זלמן מיהר להסתכל באותו הפסוק, שם מצא פתרון לבעיה אודתה חשב באותם רגעים (עליה לא סיפר לאיש).<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, פייטל.<br />
*בנו, גרשון.<br />
<br />
;בנותיו:<br />
*מרת חנה אשת ר' [[נתן אשכנזי]].<br />
*מרת חיה אהרונסון.<br />
<br />
;אחיו ואחיותיו:<br />
*ר' משה זאב סודקביץ - נפטר כ"ב אלול תשנ"ז .<br />
*מרת פולה (פרלה) - נפטרה י אדר תשע"ב - אשת ר' [[דוד קוק]] מוועד הבריחה הידועה מרוסיה ומייסדי כפר חב"ד.<br />
* מרת פירה (אסתר) - נפטרה ט"ו כסלו תש"ע - אשת ר' גרינייע (צבי הירש) שירמן - נפטר ז ניסן תשנ"ד - ממייסדי כפר חב"ד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[בית משיח (שבועון)|גליון 'בית משיח']], [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/tag/865 גיליון 865 עמ' 52].<br />
*[http://col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73363 תמונות ממסע הלויה תחת גשם סוער] - אתר COL.<br />
*[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/599.pdf זכרונותיו של זלמן סודקביץ' מביקור הרבי בפריז] 'בית משיח' - גליון 599 עמ' 14.<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2489404 קשר בין חסיד לרבו]''' - הרב סודקביץ מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/94416 "פה לא יסעו רק סוסים", אמר ר' זלמן סודקביץ לסוכנות • מרתק]''' {{COL}} כ"ו טבת ה'תש"פ 23.01.2020<br />
*[https://col.org.il/news/102285 למה הורה הרבי הריי"ץ לא להחליף את המכונות? ● מסמך נדיר{{col}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: סודקביץ אפרים זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:מייסדי כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:חברי הועד המייסד של כפר חב"ד]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=668930אפרים זלמן סודקביץ2024-03-19T18:37:21Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:סודקביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן סודקביץ]]<br />
הרב '''אפרים זלמן סודקביץ''' ([[ט"ו טבת]] [[תרע"ה]] - [[כ"ו טבת]] [[תשע"ג]]), ממייסדי היישוב החב"די ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ט"ו טבת]] [[תרע"ה]] בעיירה בוגוסלוב פלך [[קייב]] שב[[אוקראינה]], ב[[י"ז אדר]] [[תרע"ה]] לאביו ר' גרשון ולאמו מרת הניה. <br />
<br />
כבר בצעירותו עברה המשפחה ל[[מוסקבה]]. שם הקים בשנים מאוחרות יותר, את בתו עם מרת סימה, בת למשפחת לוין החסידית מה[[עיירה]] [[נעוועל]].<br />
<br />
בימי [[מלחמת העולם השנייה]] ברח מאימת הנאצים המתקרבים, ומ[[מוסקבה]] עבר ל[[טשקנט]] לשם הגיעו באותו הזמן [[חסידים]] רבים.<br />
<br />
===שהותו ברוסיה===<br />
במרבית משך זמן שהותו ברוסיה, התגורר ר' זלמן בטשקנט יחד עם קבוצה גדולה של [[חסידי חב"ד]] שהגיעו למקום, ביניהם גיסו ר' [[דוד קוק]]. המצב ה[[גשמי]] וה[[רוחני]] במקום היה קשה, ור' זלמן נחלץ לסייע בכל מאודו בתחומים שונים. הוא סייע לרבים מבחינה כלכלית, וגם עסק באינטנסיביות בהחזקת ה'[[חיידר|חדרים]]' המחתרתיים.<br />
<br />
לפרנסתו ניהל עסק של אריגת גרביים ממנו התפרנסו יהודים רבים. הוא היה נותן את חומרי הגלם והמכונות, מהם היו אורגים החסידים גרביים, ור' זלמן היה דואג למוכרם.<br />
<br />
===בריחתו מרוסיה===<br />
בתחילת שנת [[תש"ז]] נודע לר' זלמן ש[[המשטרה החשאית]] בעקבותיו. באותה עת החלה ההתארגנות ל[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] מרוסיה לפולין, דרך העיר [[לבוב]]. ר' זלמן עזב את טשקנט לפני [[שמחת תורה]], ובדרכו ללבוב עצר ב[[מוסקבה]], שם התארח בחג אצל [[אברהם יהושע העשיל טברסקי|האדמו"ר ממכנובקא]]. במוצאי החג ניסה ר' זלמן לשכנע את האדמו"ר להצטרף אליו לבריחה, אך הוא סירב בתואנה שיש יהודים הזקוקים לו.<br />
<br />
לאחר הבריחה השתכן ר' זלמן יחד עם קבוצת החסידים בעיר [[וינה]], שם נבחר 'ועד הפועל' שהיה מפקח על העניינים הרוחניים והגשמיים של אנ"ש. ר' זלמן היה מהנבחרים יחד עם החסידים הרב [[שמריהו ששונקין]], הרב [[בצלאל וילשנסקי]], הרב [[משה זלמן קמינצקי]], הרב [[יוסף גולדברג]], הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]] והרב [[ישראל קוגל]] וגיסו הרב [[דוד קוק]] מוינה המשיכו ל[[פריז]] ושוכנו במלון 'פרימה'.<br />
<br />
בזמן שהותם בפריז קיבלו הוראה מ[[הרבי הריי"צ]] לשוטט ברחובות העיר. ר' זלמן יצא יחד עם ר' [[יהודה חן]] ור' [[חיים שרייבר]], ולאחר מספר שעות של שוטטות שמעו קריאה מאשה יהודיה זקנה שביקשה מהם לעזור לה למצוא [[בית כנסת]] ויהודים שיוכלו להכין את נכדה ל[[בר המצווה]]. לדבריה היא מחפשת זמן רב יהודים באזור, וסוף סוף מצאה. ב[[התוועדות]] שנערכה ב[[כפר חב"ד]] כעבור מספר שנים סיפר ר' זלמן את הסיפור עם הוראתו של הרבי הריי"צ, ור' [[דוד אברהם לסלבוים]] שהשתתף ב[[התוועדות]] שאל לפרטים נוספים, כשבסופם התברר כי הוא נער בר המצווה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39766 תעלומת השיטוט שנפתרה] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
כשנתיים לאחר שהגיע לפריז, בשנת [[תש"ט]], עלה ל[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
===בארץ ישראל===<br />
בהגיעו לארץ הקודש התארח אצל יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד]] דאז, הרב [[אליעזר קרסיק]]. מספר חודשים אחר כך הגיעה ההוראה מ[[הרבי הריי"צ]] להקים את [[כפר חב"ד]] לעולים מרוסיה. העולים בחרו לעצמם ועד שיפעל בנושא, ובין החברים נבחר ר' זלמן.<br />
לפרנסתו ניהל מכולת ששימשה את תושבי כפר חב"ד, ובהמשך גם פתח מפעל מזגנים.<br />
<br />
עם הקמת [[כפר חב"ד]] מונה ר' זלמן ליו"ר ה[[המועצה הדתית כפר חב"ד|מועצה הדתית]] בכפר. במסגרת תפקידו דאג לכל ענייני הדת בכפר, וכמו כן דאג למשכורתם של [[הרב]], ה[[שוחט]], הוצאות ה[[מקווה]] ועוד.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ו טבת]] [[תשע"ג]].<br />
<br />
==ב[[התוועדות]] עם הרבי==<br />
בזמן שהותו בפריז, לאחר שסיימו לסדר את כל הניירות של [[הרבי|הרבי]] לנסיעה ל[[ארצות הברית]], נערכה מסיבת פרידה בביתו של החסיד ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|זלמן שניאורסון]]. באמצע ה[[התוועדות]] שאל [[הרבי]] לשמו של ר' זלמן. הרב [[שניאור זלמן בוטמן]] מיהר להכריז: 'שניאור זלמן', אך ר' [[איסר קלובגאנט]] תיקן אותו ואמר 'אפרים זלמן'. על כך הגיב הרבי (בתרגום חופשי): {{ציטוטון|שניאור זלמן זה שם אחד. שניאור זה אור גדול, וזלמן בלשון יוון זה אור. שניאור זלמן זה שם אחד. אפרים זלמן זה שני שמות. כאפרים וכמנשה. תביט ב[[פירוש רש"י]]}}, והרבי ציין לפירושו בפסוק מסוים. ר' זלמן מיהר להסתכל באותו הפסוק, שם מצא פתרון לבעיה אודתה חשב באותם רגעים (עליה לא סיפר לאיש).<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, פייטל.<br />
*בנו, גרשון.<br />
<br />
;בנותיו:<br />
*מרת חנה אשת ר' [[נתן אשכנזי]].<br />
*מרת חיה אהרונסון.<br />
<br />
;אחיו ואחיותיו:<br />
*ר' משה זאב סודקביץ - נפטר כ"ב אלול תשנ"ז .<br />
*מרת פולה (פרלה) - נפטרה י אדר תשע"ב - אשת ר' [[דוד קוק]] מוועד הבריחה הידועה מרוסיה ומייסדי כפר חב"ד.<br />
* מרת פירה (אסתר) - נפטרה ט"ו כסלו תש"ע - אשת ר' גרינייע (צבי הירש) שירמן - נפטר ז ניסן תשנ"ד - ממייסדי כפר חב"ד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[בית משיח (שבועון)|גליון 'בית משיח']], [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/tag/865 גיליון 865 עמ' 52].<br />
*[http://col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73363 תמונות ממסע הלויה תחת גשם סוער] - אתר COL.<br />
*[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/599.pdf זכרונותיו של זלמן סודקביץ' מביקור הרבי בפריז] 'בית משיח' - גליון 599 עמ' 14.<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2489404 קשר בין חסיד לרבו]''' - הרב סודקביץ מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/94416 "פה לא יסעו רק סוסים", אמר ר' זלמן סודקביץ לסוכנות • מרתק]''' {{COL}} כ"ו טבת ה'תש"פ 23.01.2020<br />
*[https://col.org.il/news/102285 <br />
למה הורה הרבי הריי"ץ לא להחליף את המכונות? ● מסמך נדיר{{col}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: סודקביץ אפרים זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:מייסדי כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:חברי הועד המייסד של כפר חב"ד]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=668929אפרים זלמן סודקביץ2024-03-19T18:36:30Z<p>ב. א. א.: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:סודקביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן סודקביץ]]<br />
הרב '''אפרים זלמן סודקביץ''' ([[ט"ו טבת]] [[תרע"ה]] - [[כ"ו טבת]] [[תשע"ג]]), ממייסדי היישוב החב"די ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ט"ו טבת]] [[תרע"ה]] בעיירה בוגוסלוב פלך [[קייב]] שב[[אוקראינה]], ב[[י"ז אדר]] [[תרע"ה]] לאביו ר' גרשון ולאמו מרת הניה. <br />
<br />
כבר בצעירותו עברה המשפחה ל[[מוסקבה]]. שם הקים בשנים מאוחרות יותר, את בתו עם מרת סימה, בת למשפחת לוין החסידית מה[[עיירה]] [[נעוועל]].<br />
<br />
בימי [[מלחמת העולם השנייה]] ברח מאימת הנאצים המתקרבים, ומ[[מוסקבה]] עבר ל[[טשקנט]] לשם הגיעו באותו הזמן [[חסידים]] רבים.<br />
<br />
===שהותו ברוסיה===<br />
במרבית משך זמן שהותו ברוסיה, התגורר ר' זלמן בטשקנט יחד עם קבוצה גדולה של [[חסידי חב"ד]] שהגיעו למקום, ביניהם גיסו ר' [[דוד קוק]]. המצב ה[[גשמי]] וה[[רוחני]] במקום היה קשה, ור' זלמן נחלץ לסייע בכל מאודו בתחומים שונים. הוא סייע לרבים מבחינה כלכלית, וגם עסק באינטנסיביות בהחזקת ה'[[חיידר|חדרים]]' המחתרתיים.<br />
<br />
לפרנסתו ניהל עסק של אריגת גרביים ממנו התפרנסו יהודים רבים. הוא היה נותן את חומרי הגלם והמכונות, מהם היו אורגים החסידים גרביים, ור' זלמן היה דואג למוכרם.<br />
<br />
===בריחתו מרוסיה===<br />
בתחילת שנת [[תש"ז]] נודע לר' זלמן ש[[המשטרה החשאית]] בעקבותיו. באותה עת החלה ההתארגנות ל[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] מרוסיה לפולין, דרך העיר [[לבוב]]. ר' זלמן עזב את טשקנט לפני [[שמחת תורה]], ובדרכו ללבוב עצר ב[[מוסקבה]], שם התארח בחג אצל [[אברהם יהושע העשיל טברסקי|האדמו"ר ממכנובקא]]. במוצאי החג ניסה ר' זלמן לשכנע את האדמו"ר להצטרף אליו לבריחה, אך הוא סירב בתואנה שיש יהודים הזקוקים לו.<br />
<br />
לאחר הבריחה השתכן ר' זלמן יחד עם קבוצת החסידים בעיר [[וינה]], שם נבחר 'ועד הפועל' שהיה מפקח על העניינים הרוחניים והגשמיים של אנ"ש. ר' זלמן היה מהנבחרים יחד עם החסידים הרב [[שמריהו ששונקין]], הרב [[בצלאל וילשנסקי]], הרב [[משה זלמן קמינצקי]], הרב [[יוסף גולדברג]], הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]] והרב [[ישראל קוגל]] וגיסו הרב [[דוד קוק]] מוינה המשיכו ל[[פריז]] ושוכנו במלון 'פרימה'.<br />
<br />
בזמן שהותם בפריז קיבלו הוראה מ[[הרבי הריי"צ]] לשוטט ברחובות העיר. ר' זלמן יצא יחד עם ר' [[יהודה חן]] ור' [[חיים שרייבר]], ולאחר מספר שעות של שוטטות שמעו קריאה מאשה יהודיה זקנה שביקשה מהם לעזור לה למצוא [[בית כנסת]] ויהודים שיוכלו להכין את נכדה ל[[בר המצווה]]. לדבריה היא מחפשת זמן רב יהודים באזור, וסוף סוף מצאה. ב[[התוועדות]] שנערכה ב[[כפר חב"ד]] כעבור מספר שנים סיפר ר' זלמן את הסיפור עם הוראתו של הרבי הריי"צ, ור' [[דוד אברהם לסלבוים]] שהשתתף ב[[התוועדות]] שאל לפרטים נוספים, כשבסופם התברר כי הוא נער בר המצווה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39766 תעלומת השיטוט שנפתרה] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
כשנתיים לאחר שהגיע לפריז, בשנת [[תש"ט]], עלה ל[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
===בארץ ישראל===<br />
בהגיעו לארץ הקודש התארח אצל יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד]] דאז, הרב [[אליעזר קרסיק]]. מספר חודשים אחר כך הגיעה ההוראה מ[[הרבי הריי"צ]] להקים את [[כפר חב"ד]] לעולים מרוסיה. העולים בחרו לעצמם ועד שיפעל בנושא, ובין החברים נבחר ר' זלמן.<br />
לפרנסתו ניהל מכולת ששימשה את תושבי כפר חב"ד, ובהמשך גם פתח מפעל מזגנים.<br />
<br />
עם הקמת [[כפר חב"ד]] מונה ר' זלמן ליו"ר ה[[המועצה הדתית כפר חב"ד|מועצה הדתית]] בכפר. במסגרת תפקידו דאג לכל ענייני הדת בכפר, וכמו כן דאג למשכורתם של [[הרב]], ה[[שוחט]], הוצאות ה[[מקווה]] ועוד.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ו טבת]] [[תשע"ג]].<br />
<br />
==ב[[התוועדות]] עם הרבי==<br />
בזמן שהותו בפריז, לאחר שסיימו לסדר את כל הניירות של [[הרבי|הרבי]] לנסיעה ל[[ארצות הברית]], נערכה מסיבת פרידה בביתו של החסיד ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|זלמן שניאורסון]]. באמצע ה[[התוועדות]] שאל [[הרבי]] לשמו של ר' זלמן. הרב [[שניאור זלמן בוטמן]] מיהר להכריז: 'שניאור זלמן', אך ר' [[איסר קלובגאנט]] תיקן אותו ואמר 'אפרים זלמן'. על כך הגיב הרבי (בתרגום חופשי): {{ציטוטון|שניאור זלמן זה שם אחד. שניאור זה אור גדול, וזלמן בלשון יוון זה אור. שניאור זלמן זה שם אחד. אפרים זלמן זה שני שמות. כאפרים וכמנשה. תביט ב[[פירוש רש"י]]}}, והרבי ציין לפירושו בפסוק מסוים. ר' זלמן מיהר להסתכל באותו הפסוק, שם מצא פתרון לבעיה אודתה חשב באותם רגעים (עליה לא סיפר לאיש).<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, פייטל.<br />
*בנו, גרשון.<br />
<br />
;בנותיו:<br />
*מרת חנה אשת ר' [[נתן אשכנזי]].<br />
*מרת חיה אהרונסון.<br />
<br />
;אחיו ואחיותיו:<br />
*ר' משה זאב סודקביץ - נפטר כ"ב אלול תשנ"ז .<br />
*מרת פולה (פרלה) - נפטרה י אדר תשע"ב - אשת ר' [[דוד קוק]] מוועד הבריחה הידועה מרוסיה ומייסדי כפר חב"ד.<br />
* מרת פירה (אסתר) - נפטרה ט"ו כסלו תש"ע - אשת ר' גרינייע (צבי הירש) שירמן - נפטר ז ניסן תשנ"ד - ממייסדי כפר חב"ד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[בית משיח (שבועון)|גליון 'בית משיח']], [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/tag/865 גיליון 865 עמ' 52].<br />
*[http://col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73363 תמונות ממסע הלויה תחת גשם סוער] - אתר COL.<br />
*[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/599.pdf זכרונותיו של זלמן סודקביץ' מביקור הרבי בפריז] 'בית משיח' - גליון 599 עמ' 14.<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2489404 קשר בין חסיד לרבו]''' - הרב סודקביץ מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/94416 "פה לא יסעו רק סוסים", אמר ר' זלמן סודקביץ לסוכנות • מרתק]''' {{COL}} כ"ו טבת ה'תש"פ 23.01.2020<br />
*[https://col.org.il/news/102285 {{col }}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: סודקביץ אפרים זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:מייסדי כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:חברי הועד המייסד של כפר חב"ד]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%9A&diff=668820פרשת לך לך2024-03-19T05:10:24Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>{{קשר חב"די}}<br />
'''פרשת לך לך''' היא ה[[פרשה]] השלישית ב[[ספר בראשית]] (מפרק י"ב פסוק א' עד פרק י"ז פסוק כ"ז). <br />
<br />
בהיום יום{{הערה|[[תבנית:היום יום/ג' חשוון]]}} נכתב: "[[פרשת בראשית|בראשית]]" היא פרשה שמחה, למרות שהסוף אינו "נעים" כל כך; "[[פרשת נח|נח]]" - [[המבול]], אך סוף-שבוע שמח: לידת [[אברהם אבינו]]; פרשת "לך" היא השבוע השמח באמת, בכל יום מימי השבוע 'חיים' עם אברהם אבינו, הראשון שמסר נפשו על פרסום אלוקות בעולם. ו[[מסירות נפש|מסירות הנפש]] שלו הוריש אברהם אבינו בירושה לכל ישראל.<br />
<br />
==הפרשה בקצרה==<br />
'''הקדמה''': בשבוע שעבר, [[פרשת נח]], קראנו אודות [[נח]] ו[[המבול]]. לאחר המבול, נח ומשפחתו התרחבו ונפוצו על פני כל הארץ. לפני סיום הפרשה, ה[[תורה]] סיפרה על תולדותיהם של שלושת בני נח והגענו עד ל[[אברהם אבינו]] - ה[[יהודי]] הראשון.<br />
<br />
*'''ראשון''' - [[הקב"ה]] ציוה על אברם ללכת מבית אביו ומארץ ה[[עבודה זרה]] בה התגורר וללכת אל הארץ אותה יראה לו ה'. [[רש"י]] מציין כי הקב"ה אמר לו שמדובר בהוראה לטובתו, כיון שעל ידי כך הקב"ה יברך אותו שיגדל ויפרוץ ויתפרסם. אברם הולך ומגיע ל[[ארץ כנען]] אותה הוא מסייר ל[[צפון]] ול[[דרום]], ל[[מזרח]] ול[[מערב]]. המדרש כותב כי על פי ה[[הלכה]] אחת הדרכים לקנות שטח היא בהליכה בו, וזה מה שאברם אבינו עשה: קנה את הארץ לו ולזרעו עד עולם.<br />
<br />
*'''שני''' - התורה מספרת על רעב נורא שהיה בארץ כנען. מדובר ברעב הנורא ביותר שהעולם ידע אי פעם ושהתחיל עם הגעתו של אברם לארץ כנען, בו בזמן ש[[הקב"ה]] הבטיח לו הבטחות של טוב ושפע כשיגיע לארץ. למעשה היה זה אחד הנסיונות לראות האם אמונתו איתנה בהקב"ה והאם יתלונן נגדו, אך אברם עמד בנסיון והאמין בה'. באין אוכל, ירד אברם ל[[מצרים]] כיון ששמע שבמצרים יש אוכל. אשתו שרי הייתה אישה יפה מאוד והמצריים לקחו אותה כדי שתהיה לאישה לפרעה. אלא ששרי הצדיקה התפללה לה' והוא הביא נגעים על בית פרעה ופרעה שיחרר אותה בעקבות כך ואף נתן לה מתנות והחזירה לבעלה אברם.<br />
<br />
*'''שלישי''' - אברם ושרי חוזרים לארץ כנען ביחד עם האחיין [[לוט]], שהתעשר מכך שהיה לצד אברם. כעת בחזרתם התעוררו בעיות בעת מגוריהם יחדיו ולבסוף הם נפרדים בעת שלוט לוקח את צאנו ורכושו ועובר להתגורר בסדום ועמורה. כאשר לוט עזב, [[הקב"ה]] בירך את אברם שהוא יגדל ויפרוץ כחול אשר על שפת הים.<br />
<br />
*'''רביעי''' - [[מלחמת ארבעת המלכים את החמישה]], מלחמה בין מספר מלכים בסדום, כאשר האחיין [[לוט]] נלקח בשבי. אברהם רדף אחריהם ובאופן ניסי הצליח לשחרר את לוט.<br />
<br />
*'''חמישי''' - לאחר נצחונו של אברהם במלחמה הוא מסרב להצעתו של מלך סדום לקחת את השלל, ולוקח רק את ההוצאות של המלחמה וחלק השלל השייך לאנשים שסייעו לו במלחמה ענר אשכול וממרא. בהמשך לכך, מסופר כיצד ה' מרגיע את אברהם שאין לו לפחד שבעקבות המלחמה התמעטו זכויותיו כי עדיין שכרו הרבה מאוד, ובמענה לטענה של אברהם שזה לא שווה לו כל עוד ואין לו בן שימשיך את דרכו, מבטיח לו ה' שמי שירש אותו יהיה מי שיצא ממעיו, ומראה לו את הכוכבים ומבטיח לו שלא יהיה ניתן לספור את זרעו כמו שלא ניתן לספור את הכוכבים.<br />
<br />
*'''שישי''' - ה' כורת עם אברהם את [[ברית בין הבתרים]], בה הוא הובטח שזרעו ירש את [[ארץ ישראל]], ושקודם לכך הם יהיו בגלות. השם ברית "בין הבתרים", ניתן על שם בתרי הבהמות שאברהם עבר באמצען. [[הגר]], שִׁפחתה של שרי הפכה להיות אישה לאברם וילדה בן שנקרא [[ישמעאל]] (הגר הייתה בתו של פרעה מלך מצרים, אך כשראתה את הניסים שאירוע לשרי אמר שהיא מעדיף להיות שפחה לשרי מאשר נסיכה בבית אביה). [[הקב"ה]] הוסיף את האות ה' לשמו של 'אברם' ומאז נקרא שמו 'אברהם'.<br />
<br />
*'''שביעי''' - [[הקב"ה]] כורת ברית עם אברהם ועם זרעו אחריו: כל זכר בן שמונה ימים צריך למול את בשר ערלתו. גם שמה של שרי הוחלף ל[[שרה]]. אברהם עבר [[ברית מילה]], וכך גם כל בני ביתו. אברהם היה באותה עת בן תשעים ותשע שנים וישמעאל היה בן שלוש עשרה שנים.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[דבר מלכות לך לך]]<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_parsha/lech-lecha לקוטי שיחות פרשיות - לך לך] {{מפתח}}<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=210 רעיונות לפרשת לך לך] - {{חב"ד בישראל}}<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=1539 טקסט פרשת לך לך עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=66&article=1590 פרשת לך לך בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}}<br />
*הרב [[דוד אופן]], '''[https://col.org.il/news/121316 זכרונות משבת פרשת לך לך תשל"ט]''' {{וידאו}} {{COL}}<br />
<br />
{{פרשות השבוע}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:פרשות השבוע|א03]]<br />
[[קטגוריה:פרשת לך לך]]<br />
[[קטגוריה:פרשות חומש בראשית|א03]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%99&diff=668601יהודה בוטרשווילי2024-03-18T10:05:08Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:יחיייייייייי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהודה בוטרשוולי]]<br />
הגאון החסיד הרב '''יהודה בוטרשוולי''' (קולאשר, [[תרס"ד]] - [[כ"ז סיון]] [[תשמ"ה]]) היה רב קהילת חב"ד ב[[מלחובקה]], חבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], ורבה הראשי של יהדות [[גרוזיה]] בארץ שפעל רבות למען הקהילה הגרוזינית. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת רוסיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרס"ד]] לאביו ר' מרדכי בוטרשוילי.<br />
<br />
בשנת תרע"ז נשלח אל ידי שליח הרבי הרש"ב בגרוזיה, הרב אברהם לויק סלאוין ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קולאשי]] בגרוזיה.<br />
<br />
בשנת תרפ"א נשלח משם על ידי הרב [[שמואל לויטין]] ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים רוסטוב]], אצל [[הרבי הריי"צ]]. הישיבה אז הייתה הישיבה המרכזית לשם הגיעו כל הבחורים והצוות מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].<br />
<br />
בימים הראשונים לישיבה לא הבין מאומה מהשיעורים שנאמרו באידיש היות ולא ידע את השפה, ובשל היותו בעל רגש גרם לו הדבר לפרצי בכי בלתי נשלטים.<br />
<br />
לאחר שנרגע, למד את השפה תוך זמן קצר והיה לאחד מבחירי התמימים בישיבה.<br />
<br />
משם המשיך עם הישיבה ל[[תומכי תמימים חרקוב]] ומשם ל[[תומכי תמימים נעוול]].<br />
<br />
על פי עצת [[אדמו"ר הריי"צ]] לחותנו החסיד ר' [[מאיר שמחה חן]] [[נישואין|נשא]] את בתו מרת בת שבע{{הערה|נפטרה בח' טבת תשנ"ח.}}, כיהן כרבה של קהילת אנ"ש ב[[מלחובקה]] שבפרברי [[מוסקבה]], ופעל ב[[מסירות נפש]] למעלה מארבעים שנה להפצת היהדות והחסידות.<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] עלה לארץ ישראל, התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]], שימש כרב קהילת יוצאי [[גרוזיה]] ב[[נחלת הר חב"ד]] וכרבה הראשי של יהדות גרוזיה בארץ ופעל רבות למען הקהילה הגרוזינית.<br />
<br />
בהוראת הרבי מונה לחבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. לאחר פטירתו של האב"ד הרב [[שלמה יוסף זוין]] הורה הרבי שבין שלושת הרבנים חברי הבית דין שמעל גיל 60 תיערך הגרלה מידי מספר חודשים על תפקיד אב"ד, והוא נמנה ביניהם (הרב בוטראשווילי, הרב [[דוד חנזין]] והרב [[נחום טרבניק]]).<br />
<br />
לאחר יציאתו מעבר למסך הברזל, הרבה [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]].<br />
<br />
ב[[הקפות]] [[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] מונה על ידי הרבי ל"בעל הבית" על מדינת רוסיה.<br />
<br />
נפטר בגיל 81 ב[[כ"ז סיוון]] [[תשמ"ה]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו רחל לאה וחתנו, ר' [[נתן קנלסקי]]<br />
*בתו חיה וחתנו, ר' [[בערל זלצמן]]<br />
*בתו מרים וחתנו, ר' אייזיק קוגן<br />
*בתו שרה וחתנו, ר' דניאל פרדקין<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/18-10-2018-17-18-49-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf בעל הבית של רוסיה]''', תשורה מנישואי צאצאיו<br />
*[https://col.org.il/news/97998 הרב יהודה בוטרשווילי ע"ה ● זכרון להולכים{{COL}}]<br />
<br />
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}<br />
{{חברי האו"ם החסידי}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: בוטרשווילי יהודה}}<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל]]<br />
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:דיינים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת חן]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ד]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=668568דוד כדורי2024-03-18T05:22:11Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה דחופה}}<br />
{{דמות<br />
| שם = רבי דוד מאיר כדורי<br />
|תמונה=הרב כדורי.jpg<br />
|כינוי= <br />
|תיאור= מימין [[הרבי]], משמאל הרב [[יצחק כדורי]] זקן המקובלים, נכדו רבי יוסי כדורי, מאחוריו רובו ככולו מוסתר נראה הרב דוד כדורי, <br />
| תאריך לידה = <br />
| מקום לידה = [[ירושלים]], [[בריטניה|המנדט הבריטי]] <br />
| תאריך פטירה = <br />
| מקום פטירה = [[ירושלים]], [[ישראל]]<br />
| מקום קבורה = [[הר המנוחות]], [[ירושלים]]<br />
| תאריך עלייה = <br />
| מדינה = <br />
| תאריך לידה עברי = [[ה'תרפ"ז]]<br />
| תאריך פטירה עברי = [[כ' בתמוז]] [[ה'תשע"ה]]<br />
| מקום פעילות = [[ירושלים]] [[ישראל]]<br />
| התחלת פעילות = <br />
| סיום פעילות = <br />
| השתייכות = <br />
| תחומי עיסוק = [[תפילה]], [[פיוטים]], [[קבלה]]<br />
| תפקידים נוספים = [[ראש ישיבה]], [[גבאי|משמש בקודש]]<br />
| רבותיו = הרב [[עזרא עטייה]] ראש [[ישיבת פורת יוסף]]<br />
| בני דורו = הרב [[אליעזר ננס]]<br />
| תלמידיו = <br />
| חיבוריו = <br />
| צאצאים = 4<br />
| בת זוג = אביגיל אולגה כדורי<br />
| חתימה =<br />
}}<br />
<br />
<br />
<br />
הרב '''דוד מאיר כדורי''' (נולד ב[[ה'תרפ"ז]] ב[[ישראל]] - נפטר [[כ' בתמוז]] [[ה'תשע"ה]] [[ירושלים]]) מקובל ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] המקובלים [[ישיבה גדולה|ישיבת]] [[נחלת יצחק]], וראש בד"ץ נחלת יצחק ב[[ירושלים]], מקושר לרבי ומתומכי חסידות חב"ד ואנשיה בארץ ובעולם.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ירושלים]] בשנת ה'תרפ"ז ב[[העיר העתיקה]] בן בכור להוריו זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]] ולאמו שרה שד'רה (לבית משפחת נקש) ולמד בהתמדה בישיבת פורת יוסף, לאחר מכן התגייס בצעירותו ל[[צה"ל]] וחיזק שם את חביריו ביהדות.<br />
בצעירותו שלחו אביו לאחת ההפגנות שהיו בירושלים נגד חילול שבת, והלך ומחה באחד הצלמים שם. עקב תקרית זו אסרוהו ושלחוהו למעצר אך בסוף עקב קשריו והכבוד שרחשו לאביו שיחררוהו לחופשי.<br />
<br />
==לימוד תורה מתוך הדחק==<br />
עוני גדול היה בבית הוריו בתקופת הצנע ובכל זאת ישבו וגרסו ב[[ישיבת פורת יוסף]] אצל הרב [[עזרא עטייה]] מסכתות ב[[תלמוד]] ביגיעה, והסתפקו במחצית כוס תה לכמה שעות של לימוד, עם השנים באה יותר רווחה כלכלית. באותה תקופה נשא לאשה את רעייתו אביגיל אולגה (בת רחל למשפחת לוי, מהמשפחות האמידות בירושלים שתרמו את כל שטח הקרקע ל[[קרית נוער]] בבית וגן, נפטרה בשיבה טובה [[כ"ז באדר]] [[אדר א']] [[ה'תשפ"ד]], [[6 במרץ]] [[2024]]) ובברכת אביו פתח בנו רבי דוד חנות בשר [[קצביה]] והיה מוכר בשר כשר ומהודר באיטליז בהנחה ל[[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] ועניים בשכונת בית ישראל. <br />
<br />
באמצע [[שנות ה80]] התבקש על ידי אביו הרב יצחק כדורי לבוא לעזרתו בפתיחת ישיבת המקובלים ישיבת נחלת יצחק ישיבה ללימוד [[תלמוד]] וללימוד [[קבלה]], ואכן נרתם לכך וגם בנו בנין גדול ב[[שכונת הבוכרים]] ב[[רחוב דוד]] 19 הנקרא ישיבת [[נחלת יצחק]] על שם ראשי תיבות הפסוק "'''נ'''וצר '''ח'''סד '''ל'''אלפים" ב'''ת'''שועה וגם '''[[בית הכנסת]] נחלת יצחק''' תרומת הנדיב [[אדמונד ספרא]] על שם אביו [[יעקב ספרא]], הבית כנסת נבנה בשנת ה'תש"מ בחודש [[סיון]] ואז נכתבה מגילת היסוד של הישיבה והבנין, כמו כן הושגו תרומות רבות מהקהילה ב[[ארגנטינה]] וממנה נבנה בנין ויסודות הישיבה בקומה הראשונה.<br />
<br />
==קשריו עם חסידות חב"ד ורבותינו נשיאנו==<br />
רבי דוד כדורי התפרסם בביקורו אצל האדמו"ר רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]] מ[[חב"ד]] שהרבי בירך את אביו זקן המקובלים ואת הבן רבי דויד, ואת הנכד רבי יוסי, שיצליחו בהקמת בנין הישיבה, ומאורע זה הונצח בסרט וידאו איך שהרבי מברך את זקן המקובלים שיזכה לראות בני שילשים ובני ריבעים.<br />
<br />
==הנהגותיו==<br />
לאחר פטירת אביו זקן המקובלים ב[[כ"ט בטבת]] [[תשס"ו]] הוכתר הרב דוד מאיר כדורי בנו יחידו של זקן המקובלים רבי יצחק כדורי זצ"ל, כממשיך את מפעלות אביו ואף הוכתר ביום ה30 לפטירת אביו ב[[ראש חודש]] [[אדר]] על ידי הרב [[יהודה מועלם]] מראשי [[ישיבת פורת יוסף]] והרב [[נעים בן אליהו]] רב [[שכונת הבוכרים]] ורב בית הכנסת מושהיופ-נועם שיח, וראש ישיבת הבן איש חי, והראשון לציון הגאון רבי [[שלמה משה עמאר]] והראשון לציון הגאון רבי [[מרדכי אליהו]] כממלא מקומו של אביו, והתעטף ב[[טלית|טלית גדול]] ושמו ידיהם על ראשו ובירכוהו, מאורע זה צולם והונצח.<br />
לאחר פטירת אביו עמד בראש ישיבת המקובלים 'נחלת יצחק'. הישיבה השוכנת בבנין בו גר האב הגדול, וגם בנו רבי דוד ורעייתו, זקן המקובלים טרם עזיבתו את ביתו לבית הרפואה ביקור חולים ביקש מבנו בערוב ימיו והצביע על הבית ואמר: דאוד יא בני! 'תשמור על המקום הזה'. אלו היו מילותיו האחרונות. הישיבה המשיכה ושגשגה בראשותו ובשנים האחרונות למדו בבניין ששה כוללים הן בפשט והן בקבלה. כיום כל הבנין כולו מלא וכדו' באברכים הלומדים בה יומם ולילה.<br />
במשך השנים נמכרו מאות פריטי יודאיקה ועשרות פריטי לבוש וקופסאות טבאק של אביו זקן המקובלים הרב יצחק כדורי, רבי דוד מכר זאת באמצעות סוחרי הישיבה, הרב י"ח. זכאי מרבני [[ביתר]] ומראשי ארגון [[תהלה לדוד]], בנש"ק ומחבר ספרים חשובים ומרביץ תורה בתלמידים הרב א"א. סופר תושב [[ירושלים]] בר נינו שהרב [[כף החיים]], הרב ח'. פרץ תושב [[אילת]], בכדי להחזיק את האברכים ולתת להם מילגות כספיות מכובדות ובעין יפה.<br />
<br />
==משמשיו בקודש==<br />
* יד ימינו הרב [[יוסף חיים זכאי]] מ[[ביתר]], מחבר הספר, נדבת יוסף, עולת יוסף, ושלומי יוסף, על מסכתות התלמוד.<br />
* הרב [[יצחק יקותיאל]], מרבני הישיבה.<br />
* נכדו, הרב [[שלמה הררי]], נהגו ומשמשו. <br />
* הרב משה דייטש מנהל עמותת ובית התבשיל חסדי יוסף, הרב אבישי מזרחי, ואחיו רבי אליהו אלי מזרחי, הרב משה נמני מנהל עמותת המקובלים לעניני צדקהז.<br />
<br />
==חיים אישיים ומשפחה==<br />
*אחים;<br />
לרב דוד כדורי לא היו אחים כי אם אחות בכורה אחת מרת [[רחל לוי (לבית כדורי)]] שנישאה לרבי אליהו לוי וגרו ב[[שכונת נחלאות]] עד לפטירתה.<br />
נשא לאשה את אביגיל אולגה כדורי, וממנה נולדו ילדיו,<br />
* הרב [[יוסי יוסף כדורי]] העומד כיום בראשות הישיבה ובהחזקת האברכים. <br />
* הרב ישראל כדורי העומד כיום בראשות הישיבה ובהחזקת האברכים. <br />
* בתו, גילה. <br />
* בתו, אורלי. <br />
* חתנו הינו הרב דן בן אליהו בנו של הרב [[נעים בן אליהו]] אחיו של [[הראשון לציון]] הרב [[מרדכי אליהו]] העוזר עד היום לניהול ישיבת המקובלים.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[https://chabad.info/bdh/66439/ ראש ישיבה ללימוד הקבלה ישיבת נחלת יצחק הרב דוד כדורי וקשריו עם חסידות חב"ד ועל שולחנו החוברות "דבר מלכות" וספר ילקוט יוסף, באתר חב"ד אינפו]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[אוצר החכמה]] [http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=22649 פרקי זכרון ותולדות זקן המקובלים הרב יצחק כדורי-דיבא ובנו הרב דוד מאיר כדורי ראשי ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים באתר; אוצר החכמה]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91&diff=668567אברהם יצחק שם טוב2024-03-18T05:19:46Z<p>ב. א. א.: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אברהם שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב אברהם יצחק שם טוב]]<br />
הרב '''אברהם יצחק שם טוב''' (יליד שנת [[תרצ"ז]]), הינו [[שליח]] [[הרבי]] בעיר פילדלפיה שבמדינת פנסילבניה. ומכהן כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב שם-טוב נולד לאביו הרב [[בן ציון שם טוב|בן ציון]] ולאמו מרת גולדה ב[[ברית המועצות]] ב[[כ"ב מנחם אב]] [[תרצ"ז]], למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[סמרקנד]] וב[[טשקנט]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] [[יציאת רוסיה|הצליח לצאת]] יחד עם משפחתו מברית המועצות. בראשית שנת [[תשי"ד]] הגיע ל-[[770]], כשהוא עושה את דרכו באוניה יחד עם בן דודו הרב [[שלום דובער פוטרפס]], והם זכו לקבל מברק מיוחד מהרבי ב[[י"ג בתשרי]]. בי"ג תשרי תשכ"א נישא לרעייתו בת שבע, ביתו של הרב [[גרשון אליעזר לזרוב]]. באותה תקופה חדל הרבי מלסדר קידושין, למעט לזוגות שהודיעו על יציאתם לשליחות לאחר נישואיהם, וכך זכה שהרבי יהיה מסדר הקידושין בחופתו, לאחר הפסקה בת שנתיים<ref>[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1803&CategoryID=641 גליון התקשרות מס' 555]</ref>.<br />
<br />
בהיותו בחור ב-770 זכה לשמש כ[[חוזר]] יחד עם ידידו הקרוב הרב [[יואל כהן]], ושניהם זכו שהרבי ביקש מהם שיכנסו לחדרו הק' לעשות "חזרה" על כל התוועדות פורים תשח"י{{הערה|1=בית משיח גליון 174 ע' 36-38}}.<br />
הי׳ כמה פעמים שר׳ יואל לא הי נוכח, ועשה את ״החזרה״ של המאמר.<br />
<br />
==עסקנות ציבורית==<br />
החל משנת [[תשכ"ט]], כאשר סידר את השטח בפארקסוויל ניו יורק ששימש מאז ועד היום כמיקומה של מחנה קיץ [[גן ישראל]], עומד בראש המחנה.<br />
<br />
מאז תשכ"ד התעסק רבות ביצירת קשרים עם אנשים רבים בממשל האמריקאי, וכן התעסק בחיזוק הקשר בין [[הרבי]] ל[[נשיאי ארצות הברית]]. בהקשר זה, הקים ב[[תשל"ב]] את הארגון [[ידידי ליובאוויטש בארצות הברית]]. ויזם את קביעתו של יום [[י"א ניסן]] יום הולדתו של הרבי ל[[יום החינוך בארצות הברית]] על ידי הנשיא דאז - רונלד רייגן{{הערה|1=[http://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/142535/jewish/The-Rebbe-and-President-Reagan.htm "הרבי והנשיא רונלד רייגן" באתר chabad.org]}}, הוא עמד בראשות משלחת רבני חב"ד לטקס זה. ומאז ועד היום המשיך בטקס זה עם כל הנשיאים שכיהנו. ב[[תשל"ד]] מונה על ידי הנשיא רונלד רייגן לאחד מחמשת חברי "המועצה הלאומית לחינוך מבוגרים" בארצות הברית.<br />
<br />
לרגל [[כ' אב]] [[תשל"ד]], יום ה[[הילולא]] השלושים של הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)]] ייסד את הכינוס התורני [[ירחי כלה]] - שמתקיים מאז ועד היום בקריית גן ישראל בימים הסמוכים ליום ההילולא כ' מנחם-אב.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ה]] מונה על ידי הרבי ליו"ר ועד הפועל של [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24627 פיענוח כתי"ק].}}.<br />
<br />
בסוף שנות המ"מים מונה לעמוד בראש מוסדות [[בית רבקה]] [[קראון הייטס]].<br />
<br />
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תשנ"ה]], בעקבות פרשיה נוספת בה נמנע להופיע לקריאה ב[[דין תורה]] בזבל"א וזבל"א{{הערה|ראשי תיבות '''ז'''ה '''ב'''ורר '''ל'''ו '''א'''חד '''וז'''ה '''ב'''ורר '''ל'''ו '''א''' - מצב בו שני בעלי הדין בוחרים דיין, ושני הדיינים הנבחרים בוררים דיין שלישי}} בענין [[צוואת הרבי]]{{הערה|בהסתמך על פסיקה של רבני [[ועד רבני ליובאוויטש העולמי]], שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני [[בד"ץ קראון הייטס|הבד"צ בקראון הייטס]] - בניגוד לטענת הבד"ץ}} ובעניין ניהול המל"ח, הוציאו הרבנים [[אברהם אזדבא]] ו[[יהודה קלמן מרלו]] מה[[בד"צ קראון הייטס]], מכתב בו הם כותבים עליו ש"לא צייתא לדינא"{{הערה|[[:קובץ:1 210.jpg|צילום המכתב]]}}.<br />
<br />
החל משנת [[תשס"ה]] [[בית הכנסת - 770#ניהול בית הכנסת|מתנהל משפט]] בינו והרב קרינסקי לבין [[גבאי בית הכנסת 770]] בנוגע לניהול [[הזאל הגדול]].<br />
<br />
בקיץ [[תש"ע]], התקיים דין תורה (זבל"א) בעניין ניהול המל"ח, הרבנים פסקו כי שם טוב (ורוב אלו שהיו חברי ועד ההנהלה) אינם חברים במל"ח.{{מקור}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו הרב [[יהודה שם טוב]], שליח הרבי ביארדלי, פנסילבניה.<br />
*בנו הרב [[לוי שם טוב]], שליח הרבי בוואשינגטון הבירה. <br />
*בנו הרב [[אליעזר שם טוב]], שליח הרבי באורוגוואי.<br />
*חתנו הרב [[מרדכי אבצן]], שליח הרבי בהונג קונג.<br />
*גיסו הרב [[שמעון לזרוב (טקסס)|שימק'ה לזרוב]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/122735 חזון ומעש: דמותו החד-פעמית של הרב אברמל שם-טוב]''', בתוך סדרת 'חלוצי השליחות' באתר {{COL}} לרגל יו"ד שבט תש"פ<br />
*'''[https://col.org.il/news/135093 הנשיא האמריקאי הראשון שהדליק חנוכיה, ובקשתו החריגה]''' {{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:שם טוב אברהם יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בפנסילבניה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שמטוב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפילדלפיה]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9D&diff=668212חלום2024-03-17T08:04:25Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>'''חלום''' הוא כעין מחזה שבא לידי גילוי בכח המדמה שבאדם בעת ה[[שינה]].<br />
<br />
החלום אחד מהדרכים שבהם מודיעים משמים לבן אדם הראוי לכך, דבריו העתידים להיות, או דברי תורה והוראות למעשה. גילויים אלו הם רק לאדם שזוכה שנשמתו תעלה למעלה בשעת שינתו, ולא לאדם המונח בעניני גשמיות וכאשר הוא ישן נפשו פורחת באויר העולם הזה שבהם אין מודיעים לאדם עתידות משמים. ישנם סימנים ברורים לאדם לדעת אם חלומותיו הם חלומות הבל או לא.<br />
==חלומות בתורה==<br />
כבר בתורה מוזכרים החלומות כאמצעי בהם מנבאים לאדם מן השמים את העתיד לבוא אליו, כמו ב[[פרשת וישב]] בחלומותיו של [[יוסף הצדיק]], או בפרשת מקץ בחלומותיו של [[פרעה]].<br />
<br />
בגמרא ברכות מוזכרים עשרות מיני חלומות ופתרונותיהם. ב[[שו"ת מן השמים]] כותב המחבר, אחד מגדולי הראשונים, תשובות רבים שמסרו לו מהשמים בעת חלומותיו.<br />
<br />
החלומות הטובים בעניני [[תורה]] שמודיעים בחלום, בא על פי הרוב על ידי שקידה גדולה ב[[תורה]] ביום, דכאשר עוסק בתורה בשקידה גדולה, או עוסק ב[[עבודה]] שב[[לב]] ביגיעה עצומה, הנה כאשר בלילה [[נשמה|נשמתו]] עולה למעלה ושואבת לה חיים מחיי דלעילא כמבואר ב[[זהר]], הנה אז מודיעים לו [[חדושי תורה]] ב[[נגלה דתורה|גליא שבתורה]] או ב[[פנימיות התורה]], איש איש כפי שקידת עבודתו בעבודת היום{{הערה|היום יום ד' טבת}}.<br />
<br />
פעם כשהיה ישן [[האר"י]] ב[[שבת]] היו שפתותיו רוחשות, וכשהתעורר שאלוהו מה למד כעת בשינה, אמר להם "מעיד אני עלי שמים וארץ, אילו הייתי דורש שמונים שנה רצופים בלי גוזמא, לא יכולתי לסיים מה שלמדתי בפעם הזאת".<br />
<br />
==היחס לחלומות==<br />
דברים שנראים לאדם בחלומו, ברוב המקרים, אין צריך לייחס להם שום חשיבות ומשמעות, כמו שאמרו: דברי חלומות לא מעלים ולא מורידים{{הערה|ברייתא בסנהדרין ל, א.}}. שכן אין מראים לו לאדם אלא מהרהורי לבו - מה שהוא מהרהר ביום{{הערה|ברכות נה, ב.}}. וכן אמרו נביאים: וחלומות השוא ידברו{{הערה|זכריה י, ב.}}.<br />
<br />
לעומת זה, ישנן חלומות אמיתיים שהם דרגה ממדרגות הנבואה{{הערה|ראה מו"נ ח"ב פמ"א - מה, ועי' רמב"ם יסודי התורה פ"ז ה"ב.}}, כמו שאמרו: חלום אחד מששים לנבואה{{הערה|ברכות נז, ב.}}, ואכן אנו מוצאים גם בתלמוד הרבה חלומות אמיתיים של תנאים ואמוראים{{הערה|ראה ברכות פרק ט.}}.<br />
<br />
ומכל מקום, הרוב המוחלט של החלומות הם דברים בטלים, כזבים והבלים, בלי דבר אחד אמיתי, ואפילו החלומות האמתיים הבאים מצד הנבואה והשכל יש בהם קצת דברים בטלים{{הערה|לבוש האורה פרשת וישב, ע"פ ברכות נה, א "אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים".}}.<br />
<br />
==ביאורי החסידות==<br />
ב[[אוכל]] שהאדם אוכל ישנם [[אותיות]] רוחניות, ולפי הצורה בה נועץ את המזלג נוצר [[צירוף]] מסויים שדרכו נוצר החלום עליו חולם האדם בלילה, אדם שיודע את שפת [[לשון הקודש]] ואת הצירופים העולים מהמאכל יודע לפתור את החלומות{{הערה|[[ליקוטי מוהר"ן]] תורה יט.}}. <br />
<br />
בחסידות{{הערה|[[ליקוטי תורה]] [[פרשת וישב]] ד"ה "שיר המעלות ממעמקים".}} מבואר, שבחלום האדם רואה דברים בלתי ברורים '''והפכים''', בחלום, האדם יכול לראות שהוא נמצא במקום מסויים, ותוך כדי זה, הוא נמצא גם במקום אחר.<br />
<br />
כל יהודי בזמן ה[[גלות]] נמצא בתוך חלום. שלכן רגע אחד (כבשעת [[תפלה]] ו[[התבוננות]]), הוא [[אהבת ה'|אוהב את ה']] באהבה הכי גדולה; ושניה לאחר מכן, מרגיש הוא [[רצון]] ו[[תאוה|תאוות]] לעניני [[עולם הזה]]. שזהו חיבור שני קטבים הפכיים לגמרי.<br />
<br />
היסוד של חיבור שני ההפכים הוא בצד הקדושה. שב[[עצמות אין סוף]] הוא חיבור ההפכים, להיותו דבר [[עצם|עצמי]] ו[[בלי גבול]]. אבל כש[[השתלשלות|השתלשלו]] מננו ה[[ספירות]] וה[[עולמות]] ה[[גבול|גבוליים]], נעשה בהם ירוד והתחלקות, היפך חיבור ההפכים. ולכן, חיבור ההפכים התלבש ב[[חושך]], היכן שאינו מתגלה האור האלוקי המוגבל - חיבור ההפכים של טוב ורע אצל האדם. ודוקא את החושך הזה (שמקורו מהבלי גבול שבקדושה), על האדם להפכו לקדושה, שאז יאיר גילוי הרבה יותר נעלה - בלי גבול.<br />
<br />
==חלומות בהסטוריה החסידית==<br />
===הכתרת המגיד ממעזריטש===<br />
לאחר פטירת [[הבעל שם טוב]] מונה רבי [[צבי הירש (בן הבעל שם טוב)|צבי הירש]], בנו של הבעל שם טוב, לממלא מקומו. ביום [[ז' סיון תקכ"א]], שנה לאחר [[הסתלקות]] הבעל שם טוב, במהלך סעודת יום טוב שני של [[חג השבועות]], נעמד רבי צבי ואמר שאביו הודיעו בחלום למסור את הנהגת החסידות לר' דובער. תוך כדי דיבור בירך ר' צבי את המגיד במזל-טוב ומסר לו את בגדו העליון שהיה שייך לבעל שם טוב. המגיד עבר לשבת בראש השולחן והדרוש הראשון שאמר היה "מראיהם ומעשיהם"{{הערה|הודפס בספר [[תורה אור]] ב[[פרשת יתרו]].}}.<br />
===אצל אדמו"ר הזקן===<br />
מסופר, כי רבי [[חיים אברהם שניאורי]] נקרא בשם אברהם על שם מורו רבי [[אברהם המלאך]] ועל שם זקנו אבי אמו רבי אברהם. כאשר היה בן שלוש חלה והיה חולה מסוכן. [[אדמו"ר הזקן]] קרא לארבעה מבחירי תלמידיו, ואמר להם שמורו [[רבי אברהם המלאך]] בא אליו בחלום ושאל אותו למה אינו מתפלל בעבור הילד הנושא את שמו, ואמר לו כי ישנה על שם הילד קפידא מאבי אמו על ששמו הוא בהבלעה ולא נודע לרבים שקרוי על שמו. [[אדמו"ר הזקן]] השיב שעשה כדין, מכיון שנפסק ב[[שולחן ערוך]] שכבוד רבו וכבוד אביו כבוד רבו עדיף, ובפרט בענין ה[[שמות]], שידוע שזה לטובת ה[[נשמה]] והתפשטותה בנפש הנקרא בשם. אמנם, מכיון שנודע ל[[אדמו"ר הזקן]] ששם אבי אמו היה חיים אברהם הוא קרא לתלמידיו כדי להוסיף לו את השם חיים{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15824&hilite=07e551c4-9303-4e23-bb69-fd51d1fca338&st=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D&pgnum=243 אוצר סיפורי חב"ד].}}.<br />
<br />
בשנת [[תקל"ו]] נסע ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] יחד עם שלוש מאות איש לארץ ישראל. [[אדמו"ר הזקן]] התלבט רבות האם להצטרף לנסיעה. בתחילה חשב שלא לנסוע בנימוק ש"על מי אוכל לעזוב את אנ"ש אחינו בני ישראל" וכן דברי המגיד על כך ש[[הבעל שם טוב]] לא הצליח לעלות לארץ הקודש כי "יש [[נשמה|נשמות]] שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש [[נשמה|נשמות]] שצריכין דווקא חוץ לארץ"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]] חלק א' עמוד רב. במכתבו לרבי ישראל מפולוצק}}. ברגע האחרון, לאחר שרבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, החליט כן להצטרף לנסיעה יחד עם כמה מתלמידיו. הם נסעו למוהילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל והודיעו לו שהוא מבקש להצטרף לנסיעה. רבי מנחם מענדל וגדולי תלמידיו, ניסו לשכנעו שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים. אך [[אדמו"ר הזקן]] לא הסכים. רק לאחר שמורו ורבו המגיד התגלה אליו בחלום והורה לו להישאר ו[[אדמו"ר הזקן]] הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו במשך שבוע שלם במשך שעות ארוכות מדי יום, החליט להישאר ברוסיה. לאחר שהשיירה המשיכה בדרכה לארץ ישראל, משם המשיך רבי מנחם מנדל להנהיג את החסידים, באמצעות מכתבים ו[[שד"ר]]ים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. בינתיים שהה [[אדמו"ר הזקן]] במוהילוב.<br />
<br />
===לידת אדמו"ר הרש"ב===<br />
ביום [[י' בכסלו]] שנת [[תר"כ]] חלמה [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] חלום בו ראתה את אמה, מרת [[חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי)|חיה שרה]] ואת סבה, [[אדמו"ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: "רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה" ו[[אדמו"ר האמצעי]] הוסיף: "ויהיה לכם בן טוב ועל שמי אל תשכחו". אמה הוסיפה: "רבקה, השומעת את, מה שאבי אומר לך?" וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל [[י"ט כסלו]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: "רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה". [[אדמו"ר האמצעי]] אמר: "ויהיה לך בן טוב" והאיש הזקן אמר: "אמן, כן יאמר ה'". אמה סיימה: "סבא, ברך אותה" והאיש הזקן ברכה. אמה ו[[אדמו"ר האמצעי]] ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה אדמו"ר המהר"ש, שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מהודר מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער' על שם שני סביו, רבי [[שלום שכנא]] ו[[אדמו"ר האמצעי]].<br />
== הופעת הרבי בחלום== <br />
נאמר בגמרא: "אין חלום בלא דברים בטלים" כיוצא מן הכלל הוא הופעת הרבי בחלום, וכמאמר הגמרא, כי כל צדיק שאדם רואה בחלום - יש בכך סימן טוב אחר{{הערה|1=[[מסכת ברכות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=57&format=pdf דף נ"ז עמוד ב']:''''"הרואה דוד בחלום - יצפה לחסידות, שלמה - יצפה לחכמה... שלשה חכמים הם: הרואה רבי בחלום - יצפה לחכמה, ראב"ע - יצפה לעשירות... שלשה תלמידי חכמים הם: הרואה בן עזאי בחלום - יצפה לחסידות, בן זומא - יצפה לחכמה"'''}}.<br />
<br />
מקובל אצל חסידי חב"ד בכל הדורות שכאשר רואים את הרבי בחלום יש בזה מסר שמימי מדוייק ואין בזה שום דבר בטל{{הערה|1=[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2111986#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content ראיתי בחלום את הרבי מליובאוויטש. מה זה אומר?]{{בית חבד}}}}.<br />
<br />
==בספרי חסידות==<br />
<br />
בספר [[תולדות יעקב יוסף]]{{הערה|פרשת בראשית, עמ' כה במהדו' [[ירושלים]] תשכ"ב.}} מוזכר על גילויים שהיו לו בחלום:<br />
<br />
'''"על דרך שביאר החסיד מוהרי"ל פוסטנר פסוק "הושיעה ה' כי גמר חסיד - לפי שפסו אמונים מבני אדם", ובאו בחלום ואמרו לו: דילמא לאידך גיסא, לפי שגמר חסיד - לפיכך פסו אמונים וכו', ודפח"ח"'''.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=4257 על מה צריך לחלום?] {{וידפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/132263 פותר החלומות כתב אל הרבי. מה היה המענה שקיבל על עיסוקו?]''' {{COL}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82694 הרבי מסביר לאישה את דבריו אליה בחלום] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9D&diff=668211חלום2024-03-17T08:03:26Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>'''חלום''' הוא כעין מחזה שבא לידי גילוי בכח המדמה שבאדם בעת ה[[שינה]].<br />
<br />
החלום אחד מהדרכים שבהם מודיעים משמים לבן אדם הראוי לכך, דבריו העתידים להיות, או דברי תורה והוראות למעשה. גילויים אלו הם רק לאדם שזוכה שנשמתו תעלה למעלה בשעת שינתו, ולא לאדם המונח בעניני גשמיות וכאשר הוא ישן נפשו פורחת באויר העולם הזה שבהם אין מודיעים לאדם עתידות משמים. ישנם סימנים ברורים לאדם לדעת אם חלומותיו הם חלומות הבל או לא.<br />
==חלומות בתורה==<br />
כבר בתורה מוזכרים החלומות כאמצעי בהם מנבאים לאדם מן השמים את העתיד לבוא אליו, כמו ב[[פרשת וישב]] בחלומותיו של [[יוסף הצדיק]], או בפרשת מקץ בחלומותיו של [[פרעה]].<br />
<br />
בגמרא ברכות מוזכרים עשרות מיני חלומות ופתרונותיהם. ב[[שו"ת מן השמים]] כותב המחבר, אחד מגדולי הראשונים, תשובות רבים שמסרו לו מהשמים בעת חלומותיו.<br />
<br />
החלומות הטובים בעניני [[תורה]] שמודיעים בחלום, בא על פי הרוב על ידי שקידה גדולה ב[[תורה]] ביום, דכאשר עוסק בתורה בשקידה גדולה, או עוסק ב[[עבודה]] שב[[לב]] ביגיעה עצומה, הנה כאשר בלילה [[נשמה|נשמתו]] עולה למעלה ושואבת לה חיים מחיי דלעילא כמבואר ב[[זהר]], הנה אז מודיעים לו [[חדושי תורה]] ב[[נגלה דתורה|גליא שבתורה]] או ב[[פנימיות התורה]], איש איש כפי שקידת עבודתו בעבודת היום{{הערה|היום יום ד' טבת}}.<br />
<br />
פעם כשהיה ישן [[האר"י]] ב[[שבת]] היו שפתותיו רוחשות, וכשהתעורר שאלוהו מה למד כעת בשינה, אמר להם "מעיד אני עלי שמים וארץ, אילו הייתי דורש שמונים שנה רצופים בלי גוזמא, לא יכולתי לסיים מה שלמדתי בפעם הזאת".<br />
<br />
==היחס לחלומות==<br />
דברים שנראים לאדם בחלומו, ברוב המקרים, אין צריך לייחס להם שום חשיבות ומשמעות, כמו שאמרו: דברי חלומות לא מעלים ולא מורידים{{הערה|ברייתא בסנהדרין ל, א.}}. שכן אין מראים לו לאדם אלא מהרהורי לבו - מה שהוא מהרהר ביום{{הערה|ברכות נה, ב.}}. וכן אמרו נביאים: וחלומות השוא ידברו{{הערה|זכריה י, ב.}}.<br />
<br />
לעומת זה, ישנן חלומות אמיתיים שהם דרגה ממדרגות הנבואה{{הערה|ראה מו"נ ח"ב פמ"א - מה, ועי' רמב"ם יסודי התורה פ"ז ה"ב.}}, כמו שאמרו: חלום אחד מששים לנבואה{{הערה|ברכות נז, ב.}}, ואכן אנו מוצאים גם בתלמוד הרבה חלומות אמיתיים של תנאים ואמוראים{{הערה|ראה ברכות פרק ט.}}.<br />
<br />
ומכל מקום, הרוב המוחלט של החלומות הם דברים בטלים, כזבים והבלים, בלי דבר אחד אמיתי, ואפילו החלומות האמתיים הבאים מצד הנבואה והשכל יש בהם קצת דברים בטלים{{הערה|לבוש האורה פרשת וישב, ע"פ ברכות נה, א "אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים".}}.<br />
<br />
==ביאורי החסידות==<br />
ב[[אוכל]] שהאדם אוכל ישנם [[אותיות]] רוחניות, ולפי הצורה בה נועץ את המזלג נוצר [[צירוף]] מסויים שדרכו נוצר החלום עליו חולם האדם בלילה, אדם שיודע את שפת [[לשון הקודש]] ואת הצירופים העולים מהמאכל יודע לפתור את החלומות{{הערה|[[ליקוטי מוהר"ן]] תורה יט.}}. <br />
<br />
בחסידות{{הערה|[[ליקוטי תורה]] [[פרשת וישב]] ד"ה "שיר המעלות ממעמקים".}} מבואר, שבחלום האדם רואה דברים בלתי ברורים '''והפכים''', בחלום, האדם יכול לראות שהוא נמצא במקום מסויים, ותוך כדי זה, הוא נמצא גם במקום אחר.<br />
<br />
כל יהודי בזמן ה[[גלות]] נמצא בתוך חלום. שלכן רגע אחד (כבשעת [[תפלה]] ו[[התבוננות]]), הוא [[אהבת ה'|אוהב את ה']] באהבה הכי גדולה; ושניה לאחר מכן, מרגיש הוא [[רצון]] ו[[תאוה|תאוות]] לעניני [[עולם הזה]]. שזהו חיבור שני קטבים הפכיים לגמרי.<br />
<br />
היסוד של חיבור שני ההפכים הוא בצד הקדושה. שב[[עצמות אין סוף]] הוא חיבור ההפכים, להיותו דבר [[עצם|עצמי]] ו[[בלי גבול]]. אבל כש[[השתלשלות|השתלשלו]] מננו ה[[ספירות]] וה[[עולמות]] ה[[גבול|גבוליים]], נעשה בהם ירוד והתחלקות, היפך חיבור ההפכים. ולכן, חיבור ההפכים התלבש ב[[חושך]], היכן שאינו מתגלה האור האלוקי המוגבל - חיבור ההפכים של טוב ורע אצל האדם. ודוקא את החושך הזה (שמקורו מהבלי גבול שבקדושה), על האדם להפכו לקדושה, שאז יאיר גילוי הרבה יותר נעלה - בלי גבול.<br />
<br />
==חלומות בהסטוריה החסידית==<br />
===הכתרת המגיד ממעזריטש===<br />
לאחר פטירת [[הבעל שם טוב]] מונה רבי [[צבי הירש (בן הבעל שם טוב)|צבי הירש]], בנו של הבעל שם טוב, לממלא מקומו. ביום [[ז' סיון תקכ"א]], שנה לאחר [[הסתלקות]] הבעל שם טוב, במהלך סעודת יום טוב שני של [[חג השבועות]], נעמד רבי צבי ואמר שאביו הודיעו בחלום למסור את הנהגת החסידות לר' דובער. תוך כדי דיבור בירך ר' צבי את המגיד במזל-טוב ומסר לו את בגדו העליון שהיה שייך לבעל שם טוב. המגיד עבר לשבת בראש השולחן והדרוש הראשון שאמר היה "מראיהם ומעשיהם"{{הערה|הודפס בספר [[תורה אור]] ב[[פרשת יתרו]].}}.<br />
===אצל אדמו"ר הזקן===<br />
מסופר, כי רבי [[חיים אברהם שניאורי]] נקרא בשם אברהם על שם מורו רבי [[אברהם המלאך]] ועל שם זקנו אבי אמו רבי אברהם. כאשר היה בן שלוש חלה והיה חולה מסוכן. [[אדמו"ר הזקן]] קרא לארבעה מבחירי תלמידיו, ואמר להם שמורו [[רבי אברהם המלאך]] בא אליו בחלום ושאל אותו למה אינו מתפלל בעבור הילד הנושא את שמו, ואמר לו כי ישנה על שם הילד קפידא מאבי אמו על ששמו הוא בהבלעה ולא נודע לרבים שקרוי על שמו. [[אדמו"ר הזקן]] השיב שעשה כדין, מכיון שנפסק ב[[שולחן ערוך]] שכבוד רבו וכבוד אביו כבוד רבו עדיף, ובפרט בענין ה[[שמות]], שידוע שזה לטובת ה[[נשמה]] והתפשטותה בנפש הנקרא בשם. אמנם, מכיון שנודע ל[[אדמו"ר הזקן]] ששם אבי אמו היה חיים אברהם הוא קרא לתלמידיו כדי להוסיף לו את השם חיים{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15824&hilite=07e551c4-9303-4e23-bb69-fd51d1fca338&st=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D&pgnum=243 אוצר סיפורי חב"ד].}}.<br />
<br />
בשנת [[תקל"ו]] נסע ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] יחד עם שלוש מאות איש לארץ ישראל. [[אדמו"ר הזקן]] התלבט רבות האם להצטרף לנסיעה. בתחילה חשב שלא לנסוע בנימוק ש"על מי אוכל לעזוב את אנ"ש אחינו בני ישראל" וכן דברי המגיד על כך ש[[הבעל שם טוב]] לא הצליח לעלות לארץ הקודש כי "יש [[נשמה|נשמות]] שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש [[נשמה|נשמות]] שצריכין דווקא חוץ לארץ"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]] חלק א' עמוד רב. במכתבו לרבי ישראל מפולוצק}}. ברגע האחרון, לאחר שרבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, החליט כן להצטרף לנסיעה יחד עם כמה מתלמידיו. הם נסעו למוהילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל והודיעו לו שהוא מבקש להצטרף לנסיעה. רבי מנחם מענדל וגדולי תלמידיו, ניסו לשכנעו שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים. אך [[אדמו"ר הזקן]] לא הסכים. רק לאחר שמורו ורבו המגיד התגלה אליו בחלום והורה לו להישאר ו[[אדמו"ר הזקן]] הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו במשך שבוע שלם במשך שעות ארוכות מדי יום, החליט להישאר ברוסיה. לאחר שהשיירה המשיכה בדרכה לארץ ישראל, משם המשיך רבי מנחם מנדל להנהיג את החסידים, באמצעות מכתבים ו[[שד"ר]]ים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. בינתיים שהה [[אדמו"ר הזקן]] במוהילוב.<br />
<br />
===לידת אדמו"ר הרש"ב===<br />
ביום [[י' בכסלו]] שנת [[תר"כ]] חלמה [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] חלום בו ראתה את אמה, מרת [[חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי)|חיה שרה]] ואת סבה, [[אדמו"ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: "רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה" ו[[אדמו"ר האמצעי]] הוסיף: "ויהיה לכם בן טוב ועל שמי אל תשכחו". אמה הוסיפה: "רבקה, השומעת את, מה שאבי אומר לך?" וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל [[י"ט כסלו]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: "רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה". [[אדמו"ר האמצעי]] אמר: "ויהיה לך בן טוב" והאיש הזקן אמר: "אמן, כן יאמר ה'". אמה סיימה: "סבא, ברך אותה" והאיש הזקן ברכה. אמה ו[[אדמו"ר האמצעי]] ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה אדמו"ר המהר"ש, שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מהודר מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער' על שם שני סביו, רבי [[שלום שכנא]] ו[[אדמו"ר האמצעי]].<br />
== הופעת הרבי בחלום== <br />
נאמר בגמרא: "אין חלום בלא דברים בטלים" כיוצא מן הכלל הוא הופעת הרבי בחלום, וכמאמר הגמרא, כי כל צדיק שאדם רואה בחלום - יש בכך סימן טוב אחר{{הערה|1=[[מסכת ברכות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=57&format=pdf דף נ"ז עמוד ב']:''''"הרואה דוד בחלום - יצפה לחסידות, שלמה - יצפה לחכמה... שלשה חכמים הם: הרואה רבי בחלום - יצפה לחכמה, ראב"ע - יצפה לעשירות... שלשה תלמידי חכמים הם: הרואה בן עזאי בחלום - יצפה לחסידות, בן זומא - יצפה לחכמה"'''}}.<br />
<br />
מקובל אצל חסידי חב"ד בכל הדורות שכאשר רואים את הרבי בחלום יש בזה מסר שמימי מדוייק ואין בזה שום דבר בטל{{הערה|1=[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2111986#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content ראיתי בחלום את הרבי מליובאוויטש. מה זה אומר?]{{בית חבד}}}}.<br />
<br />
==בספרי חסידות==<br />
<br />
בספר [[תולדות יעקב יוסף]]{{הערה|פרשת בראשית, עמ' כה במהדו' [[ירושלים]] תשכ"ב.}} מוזכר על גילויים שהיו לו בחלום:<br />
<br />
'''"על דרך שביאר החסיד מוהרי"ל פוסטנר פסוק "הושיעה ה' כי גמר חסיד - לפי שפסו אמונים מבני אדם", ובאו בחלום ואמרו לו: דילמא לאידך גיסא, לפי שגמר חסיד - לפיכך פסו אמונים וכו', ודפח"ח"'''.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=4257 על מה צריך לחלום?] {{וידפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/132263 פותר החלומות כתב אל הרבי. מה היה המענה שקיבל על עיסוקו?]''' {{COL}}<br />
*[[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82694 הרבי מסביר לאישה את דבריו אליה בחלום]] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9D&diff=668210חלום2024-03-17T08:02:45Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>'''חלום''' הוא כעין מחזה שבא לידי גילוי בכח המדמה שבאדם בעת ה[[שינה]].<br />
<br />
החלום אחד מהדרכים שבהם מודיעים משמים לבן אדם הראוי לכך, דבריו העתידים להיות, או דברי תורה והוראות למעשה. גילויים אלו הם רק לאדם שזוכה שנשמתו תעלה למעלה בשעת שינתו, ולא לאדם המונח בעניני גשמיות וכאשר הוא ישן נפשו פורחת באויר העולם הזה שבהם אין מודיעים לאדם עתידות משמים. ישנם סימנים ברורים לאדם לדעת אם חלומותיו הם חלומות הבל או לא.<br />
==חלומות בתורה==<br />
כבר בתורה מוזכרים החלומות כאמצעי בהם מנבאים לאדם מן השמים את העתיד לבוא אליו, כמו ב[[פרשת וישב]] בחלומותיו של [[יוסף הצדיק]], או בפרשת מקץ בחלומותיו של [[פרעה]].<br />
<br />
בגמרא ברכות מוזכרים עשרות מיני חלומות ופתרונותיהם. ב[[שו"ת מן השמים]] כותב המחבר, אחד מגדולי הראשונים, תשובות רבים שמסרו לו מהשמים בעת חלומותיו.<br />
<br />
החלומות הטובים בעניני [[תורה]] שמודיעים בחלום, בא על פי הרוב על ידי שקידה גדולה ב[[תורה]] ביום, דכאשר עוסק בתורה בשקידה גדולה, או עוסק ב[[עבודה]] שב[[לב]] ביגיעה עצומה, הנה כאשר בלילה [[נשמה|נשמתו]] עולה למעלה ושואבת לה חיים מחיי דלעילא כמבואר ב[[זהר]], הנה אז מודיעים לו [[חדושי תורה]] ב[[נגלה דתורה|גליא שבתורה]] או ב[[פנימיות התורה]], איש איש כפי שקידת עבודתו בעבודת היום{{הערה|היום יום ד' טבת}}.<br />
<br />
פעם כשהיה ישן [[האר"י]] ב[[שבת]] היו שפתותיו רוחשות, וכשהתעורר שאלוהו מה למד כעת בשינה, אמר להם "מעיד אני עלי שמים וארץ, אילו הייתי דורש שמונים שנה רצופים בלי גוזמא, לא יכולתי לסיים מה שלמדתי בפעם הזאת".<br />
<br />
==היחס לחלומות==<br />
דברים שנראים לאדם בחלומו, ברוב המקרים, אין צריך לייחס להם שום חשיבות ומשמעות, כמו שאמרו: דברי חלומות לא מעלים ולא מורידים{{הערה|ברייתא בסנהדרין ל, א.}}. שכן אין מראים לו לאדם אלא מהרהורי לבו - מה שהוא מהרהר ביום{{הערה|ברכות נה, ב.}}. וכן אמרו נביאים: וחלומות השוא ידברו{{הערה|זכריה י, ב.}}.<br />
<br />
לעומת זה, ישנן חלומות אמיתיים שהם דרגה ממדרגות הנבואה{{הערה|ראה מו"נ ח"ב פמ"א - מה, ועי' רמב"ם יסודי התורה פ"ז ה"ב.}}, כמו שאמרו: חלום אחד מששים לנבואה{{הערה|ברכות נז, ב.}}, ואכן אנו מוצאים גם בתלמוד הרבה חלומות אמיתיים של תנאים ואמוראים{{הערה|ראה ברכות פרק ט.}}.<br />
<br />
ומכל מקום, הרוב המוחלט של החלומות הם דברים בטלים, כזבים והבלים, בלי דבר אחד אמיתי, ואפילו החלומות האמתיים הבאים מצד הנבואה והשכל יש בהם קצת דברים בטלים{{הערה|לבוש האורה פרשת וישב, ע"פ ברכות נה, א "אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים".}}.<br />
<br />
==ביאורי החסידות==<br />
ב[[אוכל]] שהאדם אוכל ישנם [[אותיות]] רוחניות, ולפי הצורה בה נועץ את המזלג נוצר [[צירוף]] מסויים שדרכו נוצר החלום עליו חולם האדם בלילה, אדם שיודע את שפת [[לשון הקודש]] ואת הצירופים העולים מהמאכל יודע לפתור את החלומות{{הערה|[[ליקוטי מוהר"ן]] תורה יט.}}. <br />
<br />
בחסידות{{הערה|[[ליקוטי תורה]] [[פרשת וישב]] ד"ה "שיר המעלות ממעמקים".}} מבואר, שבחלום האדם רואה דברים בלתי ברורים '''והפכים''', בחלום, האדם יכול לראות שהוא נמצא במקום מסויים, ותוך כדי זה, הוא נמצא גם במקום אחר.<br />
<br />
כל יהודי בזמן ה[[גלות]] נמצא בתוך חלום. שלכן רגע אחד (כבשעת [[תפלה]] ו[[התבוננות]]), הוא [[אהבת ה'|אוהב את ה']] באהבה הכי גדולה; ושניה לאחר מכן, מרגיש הוא [[רצון]] ו[[תאוה|תאוות]] לעניני [[עולם הזה]]. שזהו חיבור שני קטבים הפכיים לגמרי.<br />
<br />
היסוד של חיבור שני ההפכים הוא בצד הקדושה. שב[[עצמות אין סוף]] הוא חיבור ההפכים, להיותו דבר [[עצם|עצמי]] ו[[בלי גבול]]. אבל כש[[השתלשלות|השתלשלו]] מננו ה[[ספירות]] וה[[עולמות]] ה[[גבול|גבוליים]], נעשה בהם ירוד והתחלקות, היפך חיבור ההפכים. ולכן, חיבור ההפכים התלבש ב[[חושך]], היכן שאינו מתגלה האור האלוקי המוגבל - חיבור ההפכים של טוב ורע אצל האדם. ודוקא את החושך הזה (שמקורו מהבלי גבול שבקדושה), על האדם להפכו לקדושה, שאז יאיר גילוי הרבה יותר נעלה - בלי גבול.<br />
<br />
==חלומות בהסטוריה החסידית==<br />
===הכתרת המגיד ממעזריטש===<br />
לאחר פטירת [[הבעל שם טוב]] מונה רבי [[צבי הירש (בן הבעל שם טוב)|צבי הירש]], בנו של הבעל שם טוב, לממלא מקומו. ביום [[ז' סיון תקכ"א]], שנה לאחר [[הסתלקות]] הבעל שם טוב, במהלך סעודת יום טוב שני של [[חג השבועות]], נעמד רבי צבי ואמר שאביו הודיעו בחלום למסור את הנהגת החסידות לר' דובער. תוך כדי דיבור בירך ר' צבי את המגיד במזל-טוב ומסר לו את בגדו העליון שהיה שייך לבעל שם טוב. המגיד עבר לשבת בראש השולחן והדרוש הראשון שאמר היה "מראיהם ומעשיהם"{{הערה|הודפס בספר [[תורה אור]] ב[[פרשת יתרו]].}}.<br />
===אצל אדמו"ר הזקן===<br />
מסופר, כי רבי [[חיים אברהם שניאורי]] נקרא בשם אברהם על שם מורו רבי [[אברהם המלאך]] ועל שם זקנו אבי אמו רבי אברהם. כאשר היה בן שלוש חלה והיה חולה מסוכן. [[אדמו"ר הזקן]] קרא לארבעה מבחירי תלמידיו, ואמר להם שמורו [[רבי אברהם המלאך]] בא אליו בחלום ושאל אותו למה אינו מתפלל בעבור הילד הנושא את שמו, ואמר לו כי ישנה על שם הילד קפידא מאבי אמו על ששמו הוא בהבלעה ולא נודע לרבים שקרוי על שמו. [[אדמו"ר הזקן]] השיב שעשה כדין, מכיון שנפסק ב[[שולחן ערוך]] שכבוד רבו וכבוד אביו כבוד רבו עדיף, ובפרט בענין ה[[שמות]], שידוע שזה לטובת ה[[נשמה]] והתפשטותה בנפש הנקרא בשם. אמנם, מכיון שנודע ל[[אדמו"ר הזקן]] ששם אבי אמו היה חיים אברהם הוא קרא לתלמידיו כדי להוסיף לו את השם חיים{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15824&hilite=07e551c4-9303-4e23-bb69-fd51d1fca338&st=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D&pgnum=243 אוצר סיפורי חב"ד].}}.<br />
<br />
בשנת [[תקל"ו]] נסע ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] יחד עם שלוש מאות איש לארץ ישראל. [[אדמו"ר הזקן]] התלבט רבות האם להצטרף לנסיעה. בתחילה חשב שלא לנסוע בנימוק ש"על מי אוכל לעזוב את אנ"ש אחינו בני ישראל" וכן דברי המגיד על כך ש[[הבעל שם טוב]] לא הצליח לעלות לארץ הקודש כי "יש [[נשמה|נשמות]] שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש [[נשמה|נשמות]] שצריכין דווקא חוץ לארץ"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]] חלק א' עמוד רב. במכתבו לרבי ישראל מפולוצק}}. ברגע האחרון, לאחר שרבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, החליט כן להצטרף לנסיעה יחד עם כמה מתלמידיו. הם נסעו למוהילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל והודיעו לו שהוא מבקש להצטרף לנסיעה. רבי מנחם מענדל וגדולי תלמידיו, ניסו לשכנעו שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים. אך [[אדמו"ר הזקן]] לא הסכים. רק לאחר שמורו ורבו המגיד התגלה אליו בחלום והורה לו להישאר ו[[אדמו"ר הזקן]] הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו במשך שבוע שלם במשך שעות ארוכות מדי יום, החליט להישאר ברוסיה. לאחר שהשיירה המשיכה בדרכה לארץ ישראל, משם המשיך רבי מנחם מנדל להנהיג את החסידים, באמצעות מכתבים ו[[שד"ר]]ים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. בינתיים שהה [[אדמו"ר הזקן]] במוהילוב.<br />
<br />
===לידת אדמו"ר הרש"ב===<br />
ביום [[י' בכסלו]] שנת [[תר"כ]] חלמה [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] חלום בו ראתה את אמה, מרת [[חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי)|חיה שרה]] ואת סבה, [[אדמו"ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: "רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה" ו[[אדמו"ר האמצעי]] הוסיף: "ויהיה לכם בן טוב ועל שמי אל תשכחו". אמה הוסיפה: "רבקה, השומעת את, מה שאבי אומר לך?" וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל [[י"ט כסלו]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: "רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה". [[אדמו"ר האמצעי]] אמר: "ויהיה לך בן טוב" והאיש הזקן אמר: "אמן, כן יאמר ה'". אמה סיימה: "סבא, ברך אותה" והאיש הזקן ברכה. אמה ו[[אדמו"ר האמצעי]] ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה אדמו"ר המהר"ש, שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מהודר מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער' על שם שני סביו, רבי [[שלום שכנא]] ו[[אדמו"ר האמצעי]].<br />
== הופעת הרבי בחלום== <br />
נאמר בגמרא: "אין חלום בלא דברים בטלים" כיוצא מן הכלל הוא הופעת הרבי בחלום, וכמאמר הגמרא, כי כל צדיק שאדם רואה בחלום - יש בכך סימן טוב אחר{{הערה|1=[[מסכת ברכות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=57&format=pdf דף נ"ז עמוד ב']:''''"הרואה דוד בחלום - יצפה לחסידות, שלמה - יצפה לחכמה... שלשה חכמים הם: הרואה רבי בחלום - יצפה לחכמה, ראב"ע - יצפה לעשירות... שלשה תלמידי חכמים הם: הרואה בן עזאי בחלום - יצפה לחסידות, בן זומא - יצפה לחכמה"'''}} מקובל אצל חסידי חב"ד בכל הדורות שכאשר רואים את הרבי בחלום יש בזה מסר שמימי מדוייק ואין בזה שום דבר בטל{{הערה|1=[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2111986#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content ראיתי בחלום את הרבי מליובאוויטש. מה זה אומר?]{{בית חבד}}}}.<br />
<br />
==בספרי חסידות==<br />
<br />
בספר [[תולדות יעקב יוסף]]{{הערה|פרשת בראשית, עמ' כה במהדו' [[ירושלים]] תשכ"ב.}} מוזכר על גילויים שהיו לו בחלום:<br />
<br />
'''"על דרך שביאר החסיד מוהרי"ל פוסטנר פסוק "הושיעה ה' כי גמר חסיד - לפי שפסו אמונים מבני אדם", ובאו בחלום ואמרו לו: דילמא לאידך גיסא, לפי שגמר חסיד - לפיכך פסו אמונים וכו', ודפח"ח"'''.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=4257 על מה צריך לחלום?] {{וידפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/132263 פותר החלומות כתב אל הרבי. מה היה המענה שקיבל על עיסוקו?]''' {{COL}}<br />
*[[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82694 הרבי מסביר לאישה את דבריו אליה בחלום]] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%A5&diff=668115שיחה:יהונתן אייבשיץ2024-03-16T19:16:08Z<p>ב. א. א.: /* "הרבי ר' יהונתן" */</p>
<hr />
<div>האם לכתוב גם את המאורעות שבעקבות הקמיעות וכו' ? --[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 04:44, 21 בינואר 2018 (UTC)<br />
:שאלה טובה באמת. בעבר הבעתי את דעתי [[חב"דפדיה:בין עיקר לטפל|כאן]], אשר {{ציטוטון|באישים מהסוג הרביעי, יש להביא את כל הפרטים שנוגעים לצד באישיותו שמדובר עליו בתורת חב"ד/דברי ימי חב"ד בתוספת פרטים ביוגרפיים קצרים (מקום מגורים, שנת לידה וכו'). למשל, על משה מנדלסון יובאו רק פרטים הנוגעים לתנועת ההשכלה בתוספת ביוגרפיה קצרה. באם הוא מוכר כאישיות ידועה ומפורסמת ביהדות (כגון הרמב"ם), יש להביא עליו ביוגרפיה שלמה ומפורטת בהדגשת הצדדים שמובאים בתורת חב"ד.}}<br />
:אמנם מקרה זה מיוחד הנהו, מצד אחד אי אפשר לכתוב על כך באופן אובייקטיבי מבלי לפגוע קשות או בכבודו של ר' יהונתן או בכבודו של הריעב"ץ. מצד שני זהו פרט מאוד מרכזי בביוגרפיה שלו.<br />
:אם הינך מכיר התייחסות מהרבי בנושא, ודאי שיש להכניס, באם לאו, יש לעיין.<br />
:למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 19:09, 22 בינואר 2018 (UTC)<br />
<br />
== "הרבי ר' יהונתן" ==<br />
<br />
יחידים ממש במשך כל הדורות זכו לתואר "הרבי ר'", והוא אחד מאותם יחידים.{{ש}}<br />
ולכן תארתיו בתחלת הערך בתואר זה. ונמחק מסיבה מובנת.{{ש}}<br />
בכל אופן האין לתת ביטוי בערך ליחודיותו זו ?--[[משתמש:תקופה|תקופה]] - [[שיחת משתמש:תקופה|שיחה]] 23:12, 24 בינואר 2018 (UTC)<br />
:שטותים והבלים, באידיש קוראים כמעט לכל אחד כך... למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:00, 25 בינואר 2018 (UTC)<br />
::הרבי רבי יהונתן אייבשיץ נקרא בתוספת התואר 'רבי' כי כך אמר ה'חתם סופר' ומעשה שהיה כך היה: לרבי ר' יהונתן אייבשיץ היה בן שנקרא ר' בנימין וולף אייבשיץ, הוא ירד מדרך התורה והמצוות, והרבי ר' יהונתן אייבשיץ קירב אותו מאוד. בספר גדולת יהונתן חלק א' פרק י"ח מסופר שהרבי ר' יהונתן הוציא את ספרו 'כרתי ופלתי' כדי להשיג כסף לפדות את בנו ר' בנימין מידי הבעל-חוב. לאחר שהרבי ר' יהונתן כבר הסתלק, הוא התגלה לבנו בגוף ואמר לו לחזור בתשובה, ואכן הוא חזר בתשובה. כששמע ה'חתם סופר' את הסיפור הזה אמר שאם לר' יהונתן אייבשיץ יש את הכח לרדת לעולם לאחר הסתלקותו ולהחזיר את בנו בתשובה יש לקרוא לו '''הרבי''' ר' יהונתן. [[משתמש:משה פוטרובסקי|משה פוטרובסקי]] - [[שיחת משתמש:משה פוטרובסקי|שיחה]], 10:14, י"ג בניסן, ה'תשפ"א 10:14, 26 במרץ 2021 (UTC)<br />
==ספריו==<br />
[[הרבי]] מזכיר את ספריו ומבאר את אמרותיו של רבי יהונתן ריבוי פעמים, לכאורה כדאי לפתוח ערכים מיוחדים על ספריו [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 19:16, ו' באדר ב', ה'תשפ"ד</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%A5&diff=668112יהונתן אייבשיץ2024-03-16T19:13:55Z<p>ב. א. א.: /* ספריו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Eybeschuetz00.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי יהונתן אייבשיץ (ת"נ - תקכ"ד)]]<br />
רבי '''יהונתן אייבשיץ''' (תנ"ד - [[כ"א אלול]] [[תקכ"ד]]) היה [[רב]], [[קבלה|מקובל]] ומגדולי הפוסקים בדורו.<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת ה'ת"ן, לאביו רבי נתן נטע אב"ד אייבשיץ{{הערה|מגזע הגאונים בעל קקיון דיונה, ובעל מגלה עמוקות.}}, ולאמו בת הגאון רבי משה יצחק יהודה ליב צינץ, אב"ד העליישוב ופינטשוב.<br />
<br />
תלמידו רבי זרח איידליץ מפראג העיד עליו שהיה גדול ב[[נגלה]] כ[[הרמב"ם]], וב[[נסתר]] כ[[האריז"ל]].<br />
<br />
בנעוריו למד אצל הגאון בעל '''פנים מאירות''', ולאחר מכן בהעלישוי אצל הגאון '''ר' אליעזר סג"ל איטינגא''', שם למד עם בן רבו, הגאון רבי יוסף בעל עדות ביוסף עה"ת.<br />
<br />
בשל פרסומו כגאון וחריף עצום, בחר בו רבי משה יצחק שפירא אב"ד בומסלא (ואח"כ אב"ד [[פראג]]), כחתן לבתו.<br />
<br />
בהיותו בן חמש עשרה שנים שמש בראשות ישיבה גדולה שהתקיימה בבומיסלא בנשיאות חותנו.<br />
<br />
בהיותו בן עשרים וארבע נבחר לדרשן וראש ישיבת [[פראג]] (בנשיאות הגאון רבי דוד אופנהיים אב"ד פראג), כממלא מקומו של הגאון בן סולת למנחה{{הערה|בנו של הגאון בעל שבות יעקב.}} שנפטר אז (בשנת דע"ת) בפראג. שמעו יצא בכל העולם, והתאספו אליו תלמידים הגונים מכל המדינה ומחוץ לה. היה נחשב כ"חד בדרא" בשנינותו ופלפולו ובדרשותיו הנעימים שנכנסו בלב השומעים, ורבים השיב מעוון.<br />
<br />
בהיותו בן שלשים וארבע, בשנת ה'תפ"ד, כבר נחשב בין גדולי המדינה, וחתם ראשון על החרם נגד כת ש"צ שר"י. גם בעיני המלכות והשרים היה מכובד, ונחשב אצלם כבקי בכל החכמות. ויכוחים רבים היו לו עם ראשי הכמרים בעניני האמונה. באופן בלעדי נתנה לו הממשלה רשיון להדפיס את ה[[ש"ס]] במדינת פיהם (בוהמיה), דבר שהיה אסור באיסור ממשלתי{{הערה|בהקדמת ה'פלתי' הוא כותב: ומצאתי חן שהרשוני להדפיס ספרי התלמוד מה שלא היה מאז ומקדם.}}.<br />
<br />
בהיותו בן ארבעים ושבע, בשנת ה'תפ"ז, כשהתקבל חותנו לאב"ד פראג, מונה ר' יונתן למשנהו, וכונה בתואר "ראב"ד".<br />
<br />
בהיותו בן חמשים ואחת, בשנת [[תק"א]], התקבל כאב"ד העיר מיץ{{הערה|כאשר הגאון בעל פני יהושע עזב משרה זו והתקבל לאב"ד העיר פרנקפורט.}}, שם גדלה ישיבתו בתלמידים רבים שנוספו לה, והתפרסם כגאון הגאונים, מקובל גדול ונורא, איש אלקים קדוש, בקי בכל החכמות, פועל ישועות באמצעות תפילותיו וקמיעותיו, ונחשב כ"רבן של כל בני הגולה". כשנגזרה בשנת [[תק"ה]] גזרת גירוש על יהודי אוסטריה לא נח ולא שקט עד שעלה בידו לבטל את הגזרה בעזרת השם. כך גם במקומות רבים בארצות שונות פעל טובות גדולות לעם ישראל, בהיותו נכבד בעיני מלכים ושרים שגם העניקו לו אותות כבוד, כמו המלך דנמרק שהעניק לו את התואר "ברון", דבר שלא נודע אפילו למקורביו עד אחר פטירתו.<br />
<br />
בשנת [[תק"ו]] נבחר כאב"ד העיר פיורדא{{הערה|למלא מקום הג"ר ברוך כ"ץ רפפורט.}}, אך אנשי העיר מיץ לא הניחוהו לעזוב אותם. בשנת [[תק"ט]] נבחר{{הערה|למלא מקום הג"ר יחזקאל קצנלנבויגן בעל כנסת יחזקאל.}} לאב"ד שלש הקהילות הגדולות "אה"ו". שם "למד עם תלמידים גדולים יומם ולילה בקדושה וטהרה".<br />
<br />
בתקופה זו הוא נחשד על ידי ה[[יעב"ץ]] בשבתאות, וזאת בעיקר בשל קמיעות שכתב בהם נמצא כתוב למשל: "[[שבתי צבי|ש"צ]] מלכא משיחא". ה[[תולדות יעקב יוסף]] ניסה לפשר בין היעב"ץ לרבי יהונתן אך ללא הצלחה, [[הבעל שם טוב]] עצמו הורה לתלמידיו לא להתערב במחלוקת זו משום שהיעב"ץ ורבי יהונתן אינם קשורים להפצת תורתו משום שהם מדור אחר{{הערה|'''רשימות דברים''', [[תשס"ט]], עמ' 42.}}.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תקכ"ד]], ביום [[כ"א באלול]].<br />
<br />
==הרבי על ר' יהונתן==<br />
על רבי יהונתן אייבשיץ מתבטא הרבי{{הערה|[[שיחות קודש]] תשכ"ז, כרך א, עמ' 357}}: {{ציטוטון|העניינים שמדובר בהם בספרי נגלה ודרוש של גדולי ישראל עד גם ב'יערות דבש' מר' יהונתן אייבשיץ, אשר כידוע ומפורסם היה גדול הן בנגלה דתורה הן בפנימיות התורה}}.<br />
<br />
במקום אחר{{הערה|[[ליקוטי שיחות]], כרך טו, עמ' 7, בשולי-הגליון להערה 6}} אומר הרבי לאחר שמקשה על דבריו: {{ציטוטון|1=ולהעיר, שמפורסם שבעל-המחבר-ספר זה [='יערות דבש'] היה (מוכרח) לוויכוחים רבים עם חכמי אומות העולם בימיו (כולל – תוכנים מפורסמים)...}}. וכך אכן כותב רבי יהונתן אייבשיץ עצמו בהקדמתו לספר 'כרתי ופלתי' על שולחן-ערוך חלק יורה-דעה: {{ציטוטון|1=והייתי נכנס ויוצא בחצרי השרים וכהני מלומדי נוצרים יר"ה [=ירחם השם] להתווכח עמם בשל תורתנו אשר צחקו עלי שרים מכמה דברים אשר יתפלאו עלינו ואני הייתי כמליץ מוציא לאור תעלומה לברר דברי קדמונים ז"ל כשחר נכון מוצאו עד שת"ל [=תודה לא-ל] חכמתי עמדה לי ומצאתי חן שהרשוני להדפיס ספרי התלמוד...}}.<br />
<br />
==ספריו==<br />
חבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה.<br />
<br />
מספריו שהודפסו:<br />
<br />
* '''אורים ותומים''' - על [[שולחן ערוך]] [[חושן משפט]].<br />
* '''כרתי ופלתי''' - על שולחן ערוך [[יורה דעה]].<br />
* '''בינה לעיתים''' - על [[מסכת ביצה]] ו[[הלכות]] [[יום טוב]].<br />
* '''[[יערות דבש]]''' - דרשות. ב' חלקים.<br />
* '''אהבת יהונתן''' - על [[הפטרה|ההפטרות]].<br />
* '''תפארת יהונתן''' - דרשות.<br />
* '''קשת יהונתן''' - על התורה, והספדים.<br />
* '''חצי יהונתן''' - חידושים.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]<br />
[[קטגוריה:נושאי כלי השו"ע]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A8%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A9&diff=668111יערת דבש2024-03-16T19:13:06Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>{{פירושונים|<br />
*[[יער#בתורת החסידות|יערת דבש]] - מושג ב[[קבלה]] המוסבר עפ"י חסידות.<br />
*[[יהונתן אייבשיץ#ספריו|יערות דבש]] ספר של רבי יהונתן אייבשיץ.<br />
}}</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A8%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A9&diff=668110יערת דבש2024-03-16T19:12:17Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>{{פירושונים|<br />
*[[יער|יערת דבש]] - עפ"י חסידות.<br />
*[[יהונתן אייבשיץ#ספריו|יערות דבש]] ספר של רבי יהונתן אייבשיץ.<br />
}}</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A8%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A9&diff=668109יערת דבש2024-03-16T19:11:58Z<p>ב. א. א.: הסרת ההפניה לדף יער</p>
<hr />
<div>{{פירושונים|<br />
*[[יער|יערת דבש]] - עפ"י חסידות.<br />
*[[יהונתן אייבשיץ#ספריו|יערות דבש]] ספר של רבי יהונתן אייבשיץ.</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92&diff=667711שניאור זלמן הניג2024-03-14T16:26:58Z<p>ב. א. א.: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''שניאור זלמן הניג''' (יליד שנת [[תש"ל]], 1969) הוא משפיע בקהילת חב"ד ב[[ביתר עלית]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ד' כסלו]] [[תש"ל]] ב[[ירושלים]] לאביו הסופר הנודע הרב [[שלמה אהרן הניג]] ולאמו מרת ברכה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שטערנא שרה בת ר' [[נתן קנלסקי]] מקרית מלאכי.<br />
<br />
לאחר החתונה, הצטרף לקהילת חב"ד ב[[ביתר עלית]] ובהמשך השנים הפך לאחד הדמויות הפעילות והמשפיעות ביותר בקהילת חב"ד, כאשר אסיפות קהילתיות רבות נערכות בביתו, כולל התוועדות מסורתית בחג הסוכות בסוכה רחבת הידיים שבונה מידי שנה.<br />
<br />
נמנה על יוזמי ומובילי תהלוכת הענק השנתית ב[[ל"ג בעומר]] בביתר עלית, שהפכה לאחת התהלוכות הגדולות ביותר ברחבי העולם כולו בהשתתפות עשרות אלפי ילדים של מוסדות החינוך בעיר, ובשיתוף פעולה מלא עם רבני העיר והנהלת הצוות החינוכי במוסדות.<br />
<br />
משמש כמשפיע וכרב בית כנסת חב"ד 'יעקי שול' ברחוב המגיד ממעזריטש.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' מנחם מענדל הניג<br />
*בנו ר' יהודה [[משפיע]] ב[[ישיבה קטנה תות"ל קריית גת]].<br />
*בתו מרת מושקא, רעיית ר' מאיר מן<br />
*בתו מרת שיינדי, רעיית ר' מנחם מענדל בייטש<br />
<br />
{{מיון רגיל:הניג, שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הניג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ל]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים בביתר עלית]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92&diff=667710שניאור זלמן הניג2024-03-14T16:25:57Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''שניאור זלמן הניג''' (יליד שנת [[תש"ל]], 1969) הוא משפיע בקהילת חב"ד ב[[ביתר עלית]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ד' כסלו]] [[תש"ל]] ב[[ירושלים]] לאביו הסופר הנודע הרב [[שלמה אהרן הניג]] ולאמו מרת ברכה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שטערנא שרה בת ר' [[נתן קנלסקי]] מקרית מלאכי.<br />
<br />
לאחר החתונה, הצטרף לקהילת חב"ד ב[[ביתר עלית]] ובהמשך השנים הפך לאחד הדמויות הפעילות והמשפיעות ביותר בקהילת חב"ד, כאשר אסיפות קהילתיות רבות נערכות בביתו, כולל התוועדות מסורתית בחג הסוכות בסוכה רחבת הידיים שבונה מידי שנה.<br />
<br />
נמנה על יוזמי ומובילי תהלוכת הענק השנתית ב[[ל"ג בעומר]] בביתר עלית, שהפכה לאחת התהלוכות הגדולות ביותר ברחבי העולם כולו בהשתתפות עשרות אלפי ילדים של מוסדות החינוך בעיר, ובשיתוף פעולה מלא עם רבני העיר והנהלת הצוות החינוכי במוסדות.<br />
<br />
משמש כמשפיע וכרב בית כנסת חב"ד 'יעקי שול' ברחוב המגיד ממעזריטש.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' מנחם מענדל הניג<br />
*בתו מרת מושקא, רעיית ר' מאיר מן<br />
*בתו מרת שיינדי, רעיית ר' מנחם מענדל בייטש<br />
<br />
{{מיון רגיל:הניג, שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הניג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ל]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים בביתר עלית]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%99%D7%92%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%93&diff=667037זיגמונד פרויד2024-03-11T23:15:13Z<p>ב. א. א.: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div><br />
[[קובץ:Sigmund Freud LIFE.jpg|ממוזער|זיגמונד פרויד]]<br />
פרופסור '''זִיגְמוֹנְד (זיגיסמונד שלמה) פְרוֹיְד''' ([[א' אייר]] [[תרט"ז]]-[[י' תשרי]] [[ת"ש]]) היה מומחה יהודי לתורת הנפש, פסיכולוג ומטפל, מההוגים הבולטים והמשפיעים ביותר בפסיכולוגיה המודרנית בתחום תורת האישיות.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בפרייברג שבמוראביה שבתחומי [[אוסטריה]]{{הערה|כיום בצ'כיה.}} ב[[א' אייר]] [[תרט"ז]] להוריו יעקב ואמליה פרויד, משפחה יהודית גליציאנית כבן בכור מתוך שני בנים וחמש בנות שנולדו להוריו מנישואיהם המשותפים (בנוסף לשני אחים-מאב גדולים ממנו מנישואיו הקודמים של אביו לאשה בשם רבקה). אביו היה סוחר צמר, ואמו התייחסה למשפחת נתנזון, <br />
<br />
בהיותו ילד בגיל שנה, בעקבות משבר כלכלי אזורי, ירד אביו מנכסיו, ובשנת [[תרי"ט]] עברה משפחתו להתגורר ב[[לייפציג]], ושנה לאחר מכן היגרו ל[[ווינה]], בה נשלח ללימודים במוסדות נחשבים על אף מצבם הכלכלי הרעוע של הוריו, והוא בלט בכשרונותיו ובהצלחתו בלימודים.<br />
<br />
בגיל 17, החל ללמוד רפואה באוניברסיטת וינה. בשנת [[תרל"ט]] ערך הפסקה של שנה אחת ושירת בצבא האוסטרי בטיפול בחיילים חולים, ובשנת [[תרמ"א]] קיבל את התואר דוקטור לרפואה.<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ב]] הכיר את רעייתו מרת מרתה ברנייס, נכדת הרב יצחק ברנייס.<br />
<br />
לאחר החתונה החל בעבודה מעשית במחלקות השונות של בית הרפואה הכללי בוינה, והתקדם בתפקידיו בהדרגה עד שכעבור שלוש שנים מונה ל'מומחה ראשון' - רופא בכיר במחלקה. במקביל עבד במכון לאנטומיה וערך בו מחקרים בתחום המוח המוארך שבגזע המוח ובמחלות עצבים.<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ה]] נסע לפריז והשתלם בתחום מחלות עצבים אצל הנוירולוג ז'אן-מרטן שארקו והושפע ממנו עמוקות ובעקבות כך שינה את עיסוקו לטיפול קליני בתחום הפסיכולוגי, ובדרכו חזרה לביתו בווינה עבר והתעכב בה מספר שבועות בהן עסק במחקר על מחלות ילדים.<br />
<br />
עם חזרתו לוינה, פתח בשנת [[תרמ"ו]] מרפאה פרטית שהתמחתה בהפרעות מוח ועצבים, ולצד טיפול קליני ערך בה ניסויים בהיפנוזה עם מטופליו, ובהמשך אותה שנה גם התחתן בפועל עם רעייתו לאחר ארבע שנים שהקשר ביניהם היה בעיקר באמצעות קשרי מכתבים.<br />
<br />
במהלך שנים אלו העלה על הכתב עשרות מחקרים ותובנות פורצי דרך שהפכו במשך השנים לאבן יסוד בפסיכולוגיה המודרנית, וזיכו אותו בהערכה רבה ובהכרה בינלאומית.<br />
<br />
בשנת [[תרס"ב]] התקבל למשרת פרופסור באוניברסיטת וינה, ונהג לכנס את עמיתיו לדיון שבועי בשיטתו ומחקריו.<br />
<br />
על אף התמיכה הרחבה שזכה לה בתחילה, החל משנת תר"ע, החלו עמיתיו לחלוק על חלקים משיטתו באופן פומבי.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ג]] חלה בסרטן הפה, ובשל כך עבר מעל 30 טיפולים במהלכם אף הסירו את הלסת העליונה שלו.<br />
<br />
היה חבר הדירקטוריון הראשון של האוניברסיטה העברית, וביטא סולדיריות עם יהודי ארץ ישראל בפעולות שונות, בין השאר בכך שוויתר על תמלוגים לאחד מספריו שתורגם לעברית.<br />
<br />
עם סיפוח אוסטריה על ידי גרמניה הנאצית ערב ה[[שואה]], הקצין הנאצי שהופקד על חילוט נכסי היהודים במדינה שהושפע עמוקות מכתביו סייע לו - תוך שהוא מועל בתפקידו - למלט את כספו ומשפחתו המורחבת, הסתיר את דבר קיומם של חשבונות בנק שווייצריים בבעלות משפחת פרויד, וסייע בהשגת 16 אשרות יציאה לבני המשפחה באמצעותם נמלטו לאנגליה, כאשר ב[[ה' סיון]] [[תרח"צ]] עברו את הגבול לצרפת, משם המשיכו ללונדון והתגוררו בשכונת המפסטד, ברחוב מאנספילד גארדנס.<br />
<br />
כתביו של פרויד עצמו, הושמדו על ידי הנאצים בפומבי.<br />
<br />
בעקבות הסבל הרב שנגרם לו מסרטן הפה, בהיותו בגיל 83, בעיצומו של יום הכיפורים [[י' תשרי]] [[ת"ש]], ביקש מרופאו האישי לשים קץ לייסוריו, ומת ממנת יתר של מורפיום שניתנה על ידי רופא. <br />
שלושה ימים לאחר מותו, שרפו את גופתו של פרויד בבית הלוויות של גולדרס גרין בצפון לונדון.<br />
<br />
==שיטתו ועיסוקו==<br />
לאחר שפרויד שם את לבו לכך ששיטות הטיפול שהיו נהוגות אז אינן יעילות מספיק, פיתח שיטת טיפול בה עודד את המטופלים לשכב בנוחות על ספה, ולספר את כל מה שעולה בדעתם, דבר שהביא לשחרור נפשי אצל המטופלים.<br />
<br />
פרויד המשיך לחקור ולפתח רעיונות פסיכולוגיים על נושאים נפשיים שונים, ובמהלך שנת תרנ"ה החלה להתגבש אצלו תורת ה'פסיכואנליזה', שהקנתה לו את עיקר פרסומו. בשיטתו, כלל המועקות הנפשיות והביטויים הנפשיים של האדם בבגרותו כגון חלומות וכיוצא בזה, נובעים מהתרחשויות ואירועים שחווה בילדותו המוקדמת.<br />
<br />
על פי שיטתו זו, ניתח את חלומותיו של מטופליו, ותיאר התרחשויות שנודעים כיום בשם "פליטה פרוידיאנית", ביטוי לא מודע של האדם באמצעות פליטת-פה או פליטת-קולמוס, החושפים את החלקים המודחקים באישיותו.<br />
<br />
פרויד טען כי תכונות רבות בנפש נובעות מדחף מודחק ליחסים שונים, ומדחף לשליטה ותוקפנות, שהם המרכיבים הדומיננטיים ביותר המשפיעים על האישיות, והוא הגדיר את הלחצים והדחפים השונים המשפיעים לדעתו על הנפש, כגון ערכים ונורמות סביבתיות וה'סופר אגו' - אידיאלים וערכים, ובחלק הנמוך יותר: גירויים, וחלקים נוספים המרכיבים את 'עקרון העונג'.<br />
<br />
בנוסף, טען כי בנפש יש חלוקה ל'סתמי', ה'אני' של האדם, והחלק הלא מודע - ה'אני עליון'.<br />
<br />
לפי עקרונות אלו, ניתח סוגים שונים של חרדות, ותופעות נפשיות נוספות.<br />
<br />
אף שראה את עצמו כמדען, מחקרו ופרסומיו עסקו במקומות רבים גם בשאלות אתיות דוגמת מהו הטוב והרוע, מהו מוסר ומה מקורו, ועוד, כשמחקריו ושיטתו נוגעים בקשת רחבה של הפילוסופיה, האנתרופולוגיה, הסוציולוגיה, האטימולוגיה, האמנות ועוד.<br />
<br />
אף שפרויד לא ראה עצמו כיהודי מאמין והתנכר למורשת אבותיו, כתב באחד מרשימותיו שמעולם לא הכחיש את השתייכותו לעמו, חש את עצמיותו כיהודית ולא ביקש שתהיה אחרת, ובהזדמנויות שונות אף התגאה בהיותו יהודי.<br />
<br />
==עם אדמו"ר הרש"ב==<br />
[[קובץ:מכתב של אדמור הרשב.jpg|ממוזער]]<br />
בשנת [[תרס"ג]] הוא נסע ל[[וינה]] שב[[אוסטריה]] לצורך טיפול באובדן תחושת היד השמאלית.<br />
<br />
במהלך נסיעה זו ביקר ב[[י"ד שבט]] אצל פרופסור פרויד, יחד עם בנו [[אדמו"ר הריי"צ]] (וככל הנראה במקום שהה גם תלמידו, פרופסור שטקל{{הערה|חוקרים בני זמננו ניסו לטעון ולזהות את אדמו"ר הרש"ב כמטופל האנונימי המופיע ברשימותיו של שטקל, ולהסיק מכך מסקנות מופרכות אודות שנות ילדותו ונעוריו של אדמו"ר הרש"ב. ההיסטוריונים החב"דיים הפריכו זאת הן בשל העובדה ששטקל עצמו סבל מהפרעות שונות שגרמו בסופו של דבר אף להתרחקות בינו לבין מורו פרופסור פרויד, והן בשל הפרטים הבסיסיים השונים בזיהוי המוטעה והמופרך: המטופל של שטקל התחתן בגיל 18, שלח גם את בתו לטיפול, הטיפול עזר, והוא הגיע מפולין, ואילו אדמו"ר הרש"ב התחתן בגיל 14, לא הייתה לו בת, הטיפול לא עזר והוא המשיך לסבול מהכאב ביד, והוא הגיע מרוסיה. זאת בנוסף להבנה מוטעית של החוקרים בכתבי אדמו"ר הרש"ב וזכרונות אדמו"ר הריי"צ ואי התאמות נוספות.}}).<br />
<br />
לפי האבחון של פרופסור פרויד אובדן התחושה התחיל כבר בנעוריו, והציע לתת לו טיפול ב[[חשמל]], את הטיפול ב[[חשמל]] התחיל [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[י"ח שבט]] [[תרס"ג]].<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] המשיך בטיפולים האלו גם מתי שחזר לביתו אולם הציוד ב[[רוסיה]] לא היה יעיל.<br />
<br />
בכתבי אדמור"י חב"ד מופיעים פרטים נוספים על הביקור אצל פרויד. בהזדמנות זו, בה ביקר הרבי הרש"ב אצל פרויד לצורך הטיפול בידו, הוסיף הרבי הרש"ב ושוחח עימו גם בענין 'נמיכות הרוח' ממנה סבל באותה שנה, מאחר שעל פי הרגשתו, לא הגיע למעמד רוחני שהיה בו כדי להשביע את רצונו. פרויד אמר שהסיבה לנמיכות הרוח היא מפני ש{{ציטוטון|"המוח משיג מה שהלב אינו יכול להכיל, והלב אינו מכיל את מה שהמוח משיג"}} והמליץ (ככל הנראה לאדמו"ר הריי"צ) שסביבתו ומקורביו של הרבי הרש"ב יעסקו בתורתו ובכתביו, וידאגו שהדבר ייוודע לו, ובכך יגרמו לו נחת רוח{{הערה|שיחת ש"פ בחוקותי תשכ"ב, תורת מנחם, חלק לג, עמ' 431. ובהרחבה ברשימות הרבי מל"ג בעומר תרצ"ב [מה ששמע מחותנו כ"ק אדמו"ר הריי"צ], תורת מנחם - רשימת היומן, עמ' רכט. וראו: אדמור"י חב"ד ויהדות אוסטריה, עמ' 79-78.}}.<br />
כמו כן, סיפר הרבי הריי"צ כי בהיותו בווינה בחורף תרס"ג ביקר הרבי הרש"ב אצל אחד הפרופסורים הגדולים [ייתכן שהיה זה פרויד]. הפרופסור התעניין בסדר יומו ובעיסוקו של [[אדמו"ר הרש"ב]], וכששמע שהוא עוסק בחסידות שאל אותו על מהותה. בשיחה שהתפתחה ביניהם הסביר אדמו"ר הרש"ב לפרופסור כיצד ליצור קשר בין המוח ללב כך שהמוח יוכל להעשיר את הלב מבחינה רוחנית {{הערה|ראו בהרחבה: ליקוטי דיבורים, מהדורת לה"ק, ליקוט ד, עמ' 110. אדמור"י חב"ד ויהדות אוסטריה, עמ' 57.}}. <br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] נחשף מכתב של [[אדמו"ר הרש"ב]] בו יש תיאור לפגישה עם פרופסור פרויד {{הערה|ראו בקישורים החיצוניים שבסוף הערך, וראו בערך: המסע לוינה (תרס"ג).}}.<br />
<br />
== דעת הרבי בנוגע לשיטתו של פרויד ==<br />
<br />
בנוגע לעצם שיטתו של פרויד, ידוע כי הרבי מה"מ התבטא מספר פעמים בשלילה כלפי חלקים משיטתו הפסיכואנליטית של פרויד, ועודד פסיכולוגים שנמנו על האסכולה שהתנגדה לשיטתו, דבר שבא בין השאר לידי ביטוי במענה של הרבי לקבוצת אקדמאים ששאלו אותו אודות מהות תפקידו של רבי: "פרויד ניסה 'לחפור' בנפש האדם ומצא רפש. אדלר ניסה גם הוא 'לחפור' ומצא אבנים וסלעים (=תאוות שלטון וכוח). אולם כשיודעים כיצד 'לחפור' בנפש האדם, מוצאים את האוצרות שבו. זהו תפקידו של הרבי. הוא מגלה את האוצרות הטמונים ביהודי, את הנשמה שבו"{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5564990 לקרב את הקרובים], [https://chabad.info/blogs/470207/ התייחסותו של הרבי לגישות טיפוליות שונות], [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=88&CategoryID=199 הציר המרכזי בחסידות] וראו: אדמור"י חב"ד ויהדות אוסטריה, עמ' 80; שם, עמ' 259-258.}}.<br />
<br />
במכתב-מענה שעוסק בטיפול בבעיות הנפש של אדם מסוים, כותב הרבי{{הערה|אגרות קודש, חלק כ"ב עמ' רכז.}}: ..."ועוד להעיר בקשר לכותבו שהנ"ל נמצא בטיפול אצל רופא העוסק בבריאות הנפש, אשר אף שאינו ברור כל כך לאיזה רופא מתכוון, אבל בכלל, בעוונותינו הרבים, סוג מיוחד ישנו מהנ"ל מתחילים הטיפול מדיבור על ה' וכבוד שמים וכבוד אב ואם וכו', וצריך עיון ובירור גודל השכר ואפילו אם חשוב הוא, האם אינו יוצא בהפסדו במשך הימים.<br />
פשוט שכמה רופאים מהנ"ל שהועילו וריפאו בדרכים ישרים, ובפרט מעת שפרופסור אחד [=כוונת הרבי ל[[ויקטור פרנקל]]] מצא עוז בנפשו להכריז ולהודיע אשר (היפך שיטת מייסד טיפול זה - הידוע [=כוונת הרבי לפרויד]) הרי האמונה בה', נטי' דתית בכלל המביא תוכן בחיים וכו' וכו' - הרי זה מדרכים הכי יעילים לרפואה וכו', הרי עדיין מכמה סיבות לא חדרה שיטה זו לחוגים רחבים של רופאים הנ"ל, ובמילא מקום לבירור".<br />
<br />
ובמכתב לד"ר ש.ב. אולמן {{הערה|אג"ק חלק יח, עמ' שעח.}}, כותב הרבי: "מאשר הנני קבלת מכתבו עם העתקה מה שכתב להרב... שי' ובטח ידוע גם לו אשר בכמה מכתבי-עת הנדפסים באידיש בארצות הברית, פרסמו בהנוגע לשיטתו של פרויד מעין ההערכה אודותה מזכיר במכתבו.<br />
וכבר אמרתי, ע"פ אחד היסודות משיטת החסידות, שאין בעולם רע בלא טוב, שהשטחיות בה מצטיינים כמה וכמה מחוגי הקוראים מכתבי-עת, אף שתכונה רעה היא ביותר, שהרי השטחיות יש בה גרעון אפילו לגבי העדר הידיעה, כיון שתופסים את הענין לפעמים הכי קרובות שלא לאמיתתו ומסלפים אותו.<br />
מאידך גיסא במצב ההווה טובה רבה צפונה בה, כיון שבעוונותינו הרבים רוב כותבי המכתבי-עת וענינים הנדפסים, מוטב להם שלא היו רואים אור הדפוס והפרסום והפסדם מרובה ותועלתם בספק גדול, מועילה השטחיות למעט ההיזק וההפסד, וברוב הפעמים תופסים ענין הנדפס רק כסנסציא, ובפרט בנדון כהאמור, וכטבע בני אדם - למחרתו מחפשים סנסציא אחרת, וישן מפני חדש תוציאו.<br />
ובוודאי למוֹתר להעיר אשר בהמכתב-עת שנדפס המאמר הנ"ל ישנם מאמרים שהם בנגוד גדול יותר ליהדות המסורתית מאשר ההערכה על-דבר הנ"ל..."<br />
<br />
במכתב מטבת תש"כ {{הערה|מורה לדור נבוך, חלק ג, עמ' 241.}} כותב הרבי (תרגום מאנגלית): "בנוגע להתייחסות שלך למטרה בחיים, ואתה מביע התנגדות לפרויד, אף על פי שמתוך הטקסט של המכתב שלך נראה שאתה סבור התיאוריה של פרויד היתה נכונה ונוחה.<br />
הרשה לי לומר שלאחר בדיקה מדוקדקת וקרובה יותר, אכן מוצאים הרבה פרצות בתיאוריה שלו, ולמעשה ראוי לציין כי רבים מהתלמידים הכי בולטים שלו - התפזרו והתרחקו מהתיאוריות שלו והקימו תיאוריות משליהם, ואף על פי שהן עשויות להיות שונות זו מזו, יש לכולן דבר אחד משותף, והוא - ההכחשה של הגישה הבסיסית של פרויד.<br />
מספיק להזכיר רק את יונג, אדלר, ולאחרונה גם את פרנקל. הדבר מעניין במיוחד שד"ר ויקטור פרנקל, פרופסור באוניברסיטת וינה, עושה את המטרה בחיים לאבן הפינה של שיטתו הפסיכואנליטית".<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ויקטור פרנקל]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה''', [עורך: הרב [[זושא וואלף]]], תשע"ד, עמוד 81-77 (וראו שם עמ' 47-46).<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://col.org.il/news/55582 מסמך היסטורי נחשף: אדמו"ר הרש"ב על הביקור אצל פרויד {{COL}}]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רופאים]]<br />
[[קטגוריה:אישים באוסטריה]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%A8_(%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C)&diff=667036דובער קרמר (מונטריאול)2024-03-11T23:13:01Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב ד"ר '''דובער קרמר''' (יליד שנת [[תשל"א]], 1971) הוא רופא משפחה ומנהל בית חב"ד לדוברי ספרדית ב[[מונטריאול]], קנדה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ארגנטינה]] בשנת [[תשל"א]] במשפחה שומרת מסורת.<br />
<br />
לאחר סיום מסלול הלימודים בתיכון, ניגש ללימודי רפואת שיניים בעקבות הוריו, שעסקו שניהם בתחום זה, ונרשם ללימודים באוניברסיטה בקורדובה, שם התקרב לחסידות על ידי שלוחי הרבי במקום הרב יוסף יצחק טורק ורעייתו, והיה מהמקורבים הראשונים שלהם.<br />
<br />
בהמשך, בשנת [[תשנ"ד]], בא בקשרי הנישואין עם בת דודתו של השליח, מרת רבקה כהן{{הערה|שלמדה אף היא רפואת שיניים באוניברסיטה.}}, כאשר השדכן והמסדר קידושין היה השליח עצמו.<br />
<br />
עבור ההתמחות במקצוע, עברו בני הזוג לבואנוס איירס שם התגוררו כעשר שנים, כשבמקביל נטלו חלק בפעילות בית חב"ד המקומי, ועמדו בקשר קרוב עם רב קהילת חב"ד פלארעס, הרב [[דוד פלוטקא]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] היגרו למונטריאול שבקנדה יחד עם חמשת ילדיהם, ועם גדילת המשפחה ולידת ילדים נוספים, זנחה רעייתו את מקצוע הרפואה והתמסרה לגידול המשפחה, ובהדרגה, החלו בני הזוג לפתוח בפעילות עם יהודים תושבי מונטריאול דוברי ספרדית, והקימו בית חב"ד המארגן פעילויות עבורם לאורך כל מעגל השנה.<br />
<br />
במקביל, מנהל ד"ר קרמר קליניקה של רפואת משפחה, כשהוא מנצל את תפקידו להפצת יהדות, ובמקביל, משתמש בהפצת היהדות ביחס הכבוד שרוחשים בציבור הכללי לאדם בעל תואר ומקצוע מכובד, כדי להחדיר בקלות יותר מסרים יהודיים ולקרב יהודים לשמירת תורה ומצוות.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*שבועון בית משיח גליון 1311 עמוד 32<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קרמר, דובער}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:רופאים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br />
[[קטגוריה:אישים במונטריאול]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בקנדה]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%90%D7%95%D7%9D&diff=667034בונים פייביש ויינבאום2024-03-11T23:08:13Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב ד"ר '''בונם פייוויש וויינבאום''' (Dr. Bunim Weinbaum) הוא רופא שיניים במקצועו, מנכבדי קהילת חב"ד בלונדון, שפיתח לאור עידוד והדרכות הרבי שיטה מצליחה להוראת קריאה המנחילה את הקריאה בלשון הקודש בתוך זמן קצר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
בעודו בחור מבוגר קודם נישואיו החל בלימודי רפואת שיניים, ובמקביל עסק בלימוד 'בתי ספר ליהדות' של ימי ראשון, במהלכם נחשף לקושי במפגש של יהודים חסרי רקע עם טקסטים יהודיים מקוריים, ופיתח מודל עם 'לוח קריאה' שיסייע לרכישת הקריאה, ובסופו של דבר הצליח להגיע להישג של הנחלת קריאה בתוך חודש וחצי בלבד.<br />
<br />
כשהרבי קיבל לידיו את לוח הקריאה, הביע את שביעות רצונו.<br />
<br />
בקיץ תשל"א התחתן עם רעייתו מרת צירל רייזל, בתם של ר' [[בן ציון ריידר]] (הרשל), ומרת פרלה.<br />
<br />
בשנת תשל"ב נכנס עם רעייתו ליחידות במהלכה קיבל הרבי את הדף שכתבו בני הזוג, אך הניח אותו על השולחן והחל לשוחח עמו בהרחבה על החשיבות בעיסוק להנחלת הקריאה בדרך המסורתית, בלימוד אמירת שם האותיות ושם הנקודות, ורק לאחר מכן לעבור ללימוד קריאה והעניק לו מספר הדרכות בנושא, ואף התבטא שזו דרך לקרב רבים ליהדות באמצעות לימוד הקריאה בדרך זו.<br />
<br />
כעשר שנים לאחר מכן נענה ועד החינוך הקהילתי בלונדון להצעתו, ולאחר שלא היה ספר לימוד קריאה מתאים, הוציא לאור את הספר 'מבוא לקריאה' עם התאמה לרוח התקופה, וקרא לו בשם 'למדני'. הספר זכה להצלחה רבה ואלפים רבים למדו באמצעותו את הקריאה בדרך הייחודית אותה התווה על פי הוראות הרבי, כשהספר היה לחדשני ושילב תמונות וציורים, לגביהם הורה הרבי הוראות שונות{{הערה|כגון שלא יופיעו ילד וילדה באותו עמוד, ו[[זהירות מהסתכלות בבעלי חיים לא טהורים|להימנע מהכנסת תמונות וציורים של בעלי חיים טמאים]].}}, כשהרבי מתבטא על הספר שהוא 'מאיר עיניים', והספר זכה למהדורות רבות.<br />
<br />
הרב ויינבוים ורעייתו מתגוררים בפרבר של לונדון בשם 'המפסטד גארדן', ולאורך 47 שנים שימש כרופא שיניים במערכת הרפואה הכללית בעיר, זאת לצד לקיחת חלק בפעילות היהודית השוטפת של קהילת חב"ד המקומית, בדגש על פעולות הסברה ולימוד.<br />
<br />
רעייתו מרת צירל משמשת כמנהלת המרכז למשפחה יהודית בלונדון.<br />
<br />
לאחר פרישתו ל[[פנסיה]], מקדיש את זמנו ללימוד יהדות בחוגים שונים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
לרב ויינבוים ורעייתו 14 ילדים, בהם:<br />
*בנו, ר' משה אברהם ויינבוים<br />
*בנו, ר' [[שמריהו ויינבוים]] (שימי) - מנהל פועל של ארגון [[צבאות השם ניו יורק]], קראון הייטס<br />
*בנו, ר' יוסף ויינבוים<br />
*בנו, ר' לוי ויינבוים<br />
*בנו ר' שמואל ויינבוים<br />
*בנו, ר' מענדל ויינבוים<br />
*בתו מרת מנוחה רחל, רעיית ר' פנחס הכהן פינק<br />
*בתו מרת מושקא<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[www.zoomintohebrewreading.com/about אתר הבית של ד"ר ויינבוים]<br />
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/942180 קמץ אל"ף אָ]''', ד"ר בונים וינבאום מספר על התקופה בה הוא שימש כמורה לעברית, ועל יחידות עם הרבי בעלת השפעות מרחיקות לכת, בפרוייקט 'המפגש שלי' לחברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
*'''[https://crownheights.info/something-jewish/618497/heres-my-story-preemptive-child-protection/ הגנה מונעת]''', ראיון משפחתי של אשתו לגליון 'הסיפור שלי' (אנגלית)<br />
*'''[https://anash.org/lamdeini-does-not-teach-kriah-with-phonetics/ 'למדני' לא מלמד קריאה פונטית!]''', הבהרה שהוציא בקשר לשיטת הלימוד באמצעות הספר שהפיק {{אנש}} (אנגלית)<br />
*'''[https://col.org.il/news/139274 "כשהרבי לימד אותנו כיצד ללמד ילדים קטנים את לשון הקודש"]''' {{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:ויינבאום, בונים פייביש}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלונדון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ויינבאום]]<br />
[[קטגוריה:רופאים חב"דיים]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D)&diff=667033שיכון חב"ד (ירושלים)2024-03-11T23:06:18Z<p>ב. א. א.: /* התייסדות השיכון */</p>
<hr />
<div>{{לעריכה|כתוב בצורה נושנה ולא מעודכנת, חסרים הרבה פרטים, ועוד הרבה בעיות...}} [[קובץ:שיכון חב"ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשיעור תורה]]<br />
'''שיכון [[חב"ד]] ירושלים''' היא [[שכונה]] [[חב"ד]]ית ב[[ירושלים]], הממוקמת מצפון לרחוב בר-אילן. השכונה הוקמה בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשי"ח]].<br />
<br />
== התייסדות השיכון==<br />
בשנת [[תשי"ח]] נתן [[הרבי]] הוראה להרב [[עזריאל זליג סלונים]] להקים את שיכון חב"ד כשכונה של [[חסידות חב"ד]] בירושלים. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה ועל פי הוראת הרבי את האבן הניחו שני ילדים, בהנחת אבן הפינה של השיכון השתתפו רבנים ואישי ציבור, וביניהם הרב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|1=מתוך [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79897 נאומו של בנו] [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] [[יצחק יוסף]] במעמד [[סיום הרמב"ם]] שבט [[תשע"ד]] {{וידאו}}}}.<br><br />
'''רבני השכונה בעבר''': הרב גרשון חן<ref>כיהן כרב השיכון בין השנים תשכ"ב-תשל"ח.</ref>, הרב [[אריה לייב כהנוביץ]]<ref>כיהן כרב שכונת תל ארזה ושיכון חב"ד בין השנים תש"כ-תשס"א.</ref>.<br><br />
בעבר התגוררו בשיכון רבנים וחסידים רבים ומפורסמים בהם הרב עובדיה יוסף, הרב [[בן-ציון אבא-שאול]], הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]], הרב [[חיים זייצ'יק]], הרב [[שמואל דויטש]], הרב [[יעקב יוסף]], הרב [[אליעזר ננס]], הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]], הרב [[חנוך גליצנשטיין]], הרב [[יהושע מונדשיין]] והרב שלמה ניימן לשעבר רבה הראשי של משטרת ישראל.<br />
<br />
לקראת [[ראש השנה]] [[תשכ"ב]] נכנסו הדיירים הראשונים לדירות.<br />
<br />
השיכון נמצא בין הרחובות; פנינה, חנה, אלקנה, עלי הכהן, בר-אילן ויעקובזון. בין הבתים מקשר מעלה מדריגות הקרוי "מעלה הרב ננס", על שמו של הרב [[אליעזר ננס]]{{הערה|[https://col.org.il/news/31825 ירושלים: "מעלה הרב ננס" נחנך במעמד מרשים{{col}}]}}<br />
<br />
שיכון חב"ד גובל בשכונות תל ארזה, קריית צאנז, רוממה ועזרת תורה. <br><br />
בעבר השיכון גבל בגן החיות התנכ"י הישן עד שהועתק למלחה ובמקומו נבנה רחוב מנחת יצחק.<br />
<br />
===השיכון כיום===<br />
במרכז השיכון נמצאים המוסדות העיקריים של חב"ד בירושלים; ישיבת [[תורת אמת]], [[תלמוד תורה תורת אמת]], בית כנסת מרכזי בו ארבעה שטיבלאך, [[מקווה]], ו[[כולל אברכים]]. בעבר שכן במקום גם סניף מרכזי של [[צעירי אגודת חב"ד]] בירושלים, המכונה "מרכז חינוכי חסידותי".<br />
<br />
השיכון הפך לבית כנסת המוני אליו מגיעים בכל יום עשרות מתושבי [[ירושלים]] חסידים וליטאים לתפילות ימי החול ושבתות. המקווה מנוהל כיום על ידי ר' [[מנחם שוחט]] בהצלחה. הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] ע"ה היה מהמתפללים הקבועים ורבים היו שואלים אותו הלכות במקום.<br />
<br />
על יד [[בית כנסת]] [[חב"ד]] בשיכון, ממוקם בית מדרשו ומוסדותיו של רבי [[מנחם מנדל טאוב]], האדמו"ר מקאליב, אשר עבר מ[[בני ברק]] למקום משנת [[תשס"ב]].<br />
<br />
בשנת [[תשע"ה]] עבר המבנה שיפוץ יסודי ביוזמת רבה של הקהילה הרב [[טוביה זילברשטרום]].<br />
<br />
בשיכון גרות כ-1500 משפחות.<br />
<br />
*רב הקהילה: הרב [[טוביה זילברשטרום]].<br />
*גבאי ראשי: הרב [[צבי משי זהב]].<br />
*אחראי המקווה: הרב מנחם שוחט.<br />
משפיעי בית הכנסת בעבר:<br />
הרב [[שלום דובער שור]]<br />
הרב [[נטע שלמה וילהלם]]<br />
הרב [[הלל רבינוביץ]]<br />
הרב [[יעקב משה ליפקין]]<br />
<br />
<br />
מדמויות ההוד הותיקים של בית הכנסת:<br />
הרב [[דוד אלכסנדר זושא קעניג]], הרב [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]], הרב [[שמעון גד אליטוב]], הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], הרב [[זלמן נוטיק]], הרב [[יצחק גליצנשטיין]], הרב [[לייבל ביסטריצקי]], הרב [[בן ציון גרשוני]], הרב [[נטע שלמה וילהלם]], הרב [[נחום רבינוביץ]], הרב [[חיים שלום דייטש]], הרב [[יקותיאל פרקש]], הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]], הרב [[דויד הכהן כהן]], הרב [[דוב אליעזרוב]], הרב [[שמואל רבינוביץ]], הרב [[גדליה אייזן]], הרב [[יהושע מונדשיין]], הרב [[משה וובר]], הרב [[משה ליפא רבינוביץ]], הרב [[נפתלי רוט]], הרב [[יהודא רבינוביץ]], הרב [[אברהם אלעזר סגל]], הרב [[ליפא קעניג]], הרב [[נחום גרינוולד]].<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:שכונות בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=667030ראש חודש כסלו2024-03-11T23:01:37Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה|יש להשלים פרטים ומקורות ולשפר את הסגנון}}<br />
{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=על הערך להיות על כל התקופה ולא רק על התאריך הבודד.}}<br />
[[קובץ:הושענא רבה תשלח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהושענא רבה תשל"ח שעות ספורות קודם התקף הלב]]<br />
[[קובץ:ריקודי שמחה תשל''ח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ריקודי שמחה ב[[ראש חודש כסלו תשל"ח]], כאשר הרבי יצא מ-770 לביתו שברחוב פרזידנט, לראשונה מאז שמחת תורה תשל"ח]]<br />
ב"יום הבהיר" '''[[א' כסלו|ראש חודש כסלו]]''' תשל"ח יצא [[הרבי]] לביתו, לשמחת החסידים, לאחר למעלה מחודש ששהה בחדרו בעקבות אירוע לבבי שעבר בעיצומם של ה[[הקפות]] ב[[שמיני עצרת]].<br />
<br />
== רקע ==<br />
*ב[[ח"י אלול]] [[תשל"ז]] ניגן [[הרבי]] את הניגון "[[צמאה לך נפשי]]" בשינוי מילים, במקום "לראות עוזך וכבודך" ניגן "לראות נפשי וכבודי"!...{{הערה|החסידים ראו בכך רמז ל[[התקף לב]] שאירע לרבי שבועות אחדים אח"כ ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"ח]]}}<br />
<br />
*בבוקרו של [[הושענא רבה]] התקשרה [[הרבנית]] ל[[מזכירות]] ושאלה איזה [[ספר תורה]] יביאו לרבי לרקוד איתו ב"[[הקפות]]", ענו לה שעם ה[[ספר תורה של הרבי]] שמשקלו קל. גם ביקשה שיקצרו הערב ב"הקפות" כי [[הרבי]] לא כ"כ מרגיש טוב.<br />
<br />
*בליל החג לפני שה[[משב"ק]] [[מענדל נוטיק]] יצא מ[[ביתו של הרבי|הבית של הרבי]] לכיוון [[770]] ל[[הקפות]] הזכירה לו [[הרבנית]] לומר ל[[לייבל גרונר]] שיקצרו ב[[הקפות]] ויתנו ל[[רבי]] [[ספר תורה]] קל.<br />
<br />
== השינויים ב"הקפות" ==<br />
<br />
הפסוקים שלפני ה"[[הקפות]]" נקראו במהירות גדולה{{הערה|על פי בקשת [[הרבנית]] באותו בוקר}}.<br />
<br />
בהקפה הראשונה רקד הרבי יחד עם גיסו [[הרש"ג]], בהתלהבות גדולה.<br />
<br />
בהקפה השלישית אותה רקד הרבי על בימתו, היו פניו חיוורים והוא ניגב את פניו בממחטה, דבר יוצא דופן. אך עם זאת, המשיך הרבי לעודד את השירה כרגיל.<br />
<br />
בהקפה הרביעית, כאשר התחילו לשיר את "[[ניגון על הסלע הך]]" והרבי הפנה את פניו לעבר הקהל, תוך כדי מחיאת כפיים, פניו של הרבי החווירו מאד, והוא מחא כפיים בקושי.<br />
<br />
לאחר כעשר דקות החזיר הרבי את פניו מהקהל, נשען על הסטנדר ופנה למזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]] בבקשה לקרב את כסאו.<br />
<br />
== התקפת הלב ==<br />
בתום ה[[הקפות|הקפה]] התיישב הרבי בכיסאו, ועצם את עיניו. אוירה של היסטריה התפשטה בציבור שיצא מבית הכנסת באופן מיידי, גם הדלתות והחלונות נפתחו כדי לאפשר כניסת אויר.<br />
<br />
ה[[משב"ק]]ים ביקשו שהרבי יעלה לחדרו לנוח מעט, אך הרבי לא עלה, וציווה להמשיך את ההקפות במהירות עד סיומן.<br />
<br />
רבים צעקו והציעו לרבי לשתות מים, אך הרבי התנגד לכך, משום שמחוץ לסוכה לא ישתה. כמו כן כאשר המזכיר, הרב [[בנימין קליין]] ביקש מהרבי מספר פעמים שייאות לקחת את המים, אך הרבי לא הגיב.<br />
<br />
ה[[הקפות]] נמשכו בזריזות, ובעת ההקפה החמישית נעמד הרבי לרגע ומחא כפיים קלות, אך מיד חזר לשבת.<br />
<br />
כאשר הגיעו להקפה השביעית והאחרונה, אותה נוהג הרבי לערוך במעגל המיוחד לו במרכז [[הזאל הגדול]], הציעו לרבי לעשות זאת הפעם מעל בימתו הקבועה, בכדי למנוע טרחה מיותרת. אך הרבי לא קיבל את ההצעה אלא לקח בידיו הקדושות את [[ספר התורה]], וצעד לעבר בימת ההקפות, במרכז בית הכנסת. כרגיל, הרבי רקד את ההקפה האחרונה עם גיסו הרש"ג, שניסה לקצר כמה שאפשר את ההקפה. <br />
<br />
במשך שעות אלו הגיעו רופאים רבים המבינים בתחום הלב ל-770, ביניהם ד"ר טייכהולץ וד"ר [[אירה וייס]]{{הערה|שהפך לקרדיולוג האישי של הרבי וזכה ללוות את עניניו הרפואיים של הרבי במשך עשרות שנים.}}, ולאחר בדיקות גילו שהרבי עבר התקף לב חזק ביותר. מסופר שהרופאים הציעו לרבי לעבור למחלקה לטיפול נמרץ ששם יש ציוד נדרש והשגחה צמודה, אך הרבי סירב בתוקף. לאחר כמה שעות, גילה אחד הרופאים שהרבי עבר התקף לב שני, וקשה יותר מההתקף לב הראשון. <br />
<br />
במהלך [[שמחת תורה]], הרבי היה בחדרו, עם מניין צמוד אליו. כמו כן הרבי עודד כל פעם שהחסידים יהיו בשמחה גדולה מהרגיל. במוצאי החג, הגיע ד"ר [[יעקב ליבר רזניק]] במיוחד היישר מבסיס צבאי. בהמשך הרבי אף דיבר עם החסידים מחדרו בעזרת [[מיקרופון]] שחובר ל[[רמקול]] ב[[זאל הגדול|בבית המדרש]] בו שהו החסידים. בה הוא דיבר על ההתאחדות המיוחדת שנפעלת על ידי שידור והקשר עם שמחת תורה. בנוסף לכך, הרבי אף השמיע [[מאמר]] ד"ה להבין עניין שמחת תורה{{הערה|[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3043611/jewish/-.htm 'להבין ענין שמחת תורה' תשל"ח].}}. בסיום השיחה, הרבי בירך רבות, ואף פרץ בבכי מספר פעמים.<br />
<br />
==ר"ח כסלו==<br />
ב[[א' כסלו]], לראשונה מאז ההתקף לב, יצא הרבי מחדרו לביתו, ובליל ראש חודש, נכנס ל-770 להתפלל.<br />
<br />
השמועה על כך הגיעה לכל רחבי העולם, וכלל חסידי חב"ד שמחו והתוועדו על כך. החל מאז הרבי החל להבריא. [[י"ט כסלו - חג הגאולה|בי"ט כסלו חג הגאולה]], התוועד הרבי שעות עם החסידים.<br />
<br />
ב[[חנוכה]] הרבי אף מסר כמה [[שיחות]], כשלאחריהן חילק הרבי [[חלוקת מטבעות|מטבעות לצדקה]] לכל הנוכחים.<br />
<br />
בראש חודש [[טבת]] קיים הרבי התוועדות מיוחדת ומפתיעה שמלבד הרב [[יעקב יהודה הכט]] לא ידעו על כך קודם לכן, בה הרבי השמיע [[מאמר]], ד"ה "נר חנוכה מצוותה משתשקע כו'". באחת השיחות ביאר את הקשר המיוחד שבין [[זאת חנוכה]] לשמיני עצרת, ששניהם הם ביום השמיני והאחרון של החג.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ב]] מספר שנים אחרי האירוע הלחין ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]] את [[ניגון ראש חודש כסלו]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ניגון ראש חודש כסלו]]<br />
*[[:קטגוריה:רופאיו האישיים של הרבי]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''25 אחוזים ניצחו את ה-75''', ראיון עם הרב [[מנחם מענדל גרונר]], [[שבועון בית משיח]] כ"ו חשון תשפ"א עמוד 46<br />
*'''לב כל קהל ישראל''', תצלומי קטעי עיתונים מהתקופה ההיא שסיקרו את המאורע, ההחלמה, והשמחה שבעקבותיה, [[כפר חב"ד (שבועון)]] 1932 עמוד 56<br />
*'''פרטים חדשים על עבודת הקודש בשנת תשל"ח''', הרב שלום יעקב חזן, גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1119 ע' 32-35.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[https://col.org.il/news/121688 אל תפספסו: הפקת מולטימדיה מיוחדת לכבוד ראש חודש כסלו {{COL}}]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32327 שלושים שנה לשמיני עצרת תשל"ח / יומן מרתק] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42446 מגילת ראש חודש כסלו] - {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=742 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - ניגוני חב"ד (לאופר)<br />
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=779 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - אלבום המאה (פילהרמוני)<br />
*[https://col.org.il/news/93275 "פתאום הדלת נפתחה ורואים את הרבי!"] ראיון עם הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב [[משה קליין]] אודות מאורעות ר"ח כסלו ושמיני עצרת {{col}}<br />
*[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa/625289/ הרב מ"מ גרונר מספר על אירועי שמחת תורה תשל"ח חלק א'] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa/625705/ הרב מ"מ גרונר מספר על אירועי שמחת תורה תשל"ח חלק ב'] {{אינפו}}<br />
*'''[https://vod.smslarav.co.il/lecture/6126916402d2839d8297167c הרב טוביה זילברשטרום מספר על אירועי שמחת תורה תשל"ח]''' באתר 'מדיה הלכה'<br />
<br />
;יומנים<br />
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Yuzevitz-Zaltzman%20-%20Marcheshvan%2025%2C%205778.pdf יומן מאת גברת זלצמן]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=667029ראש חודש כסלו2024-03-11T22:59:27Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה|יש להשלים פרטים ומקורות ולשפר את הסגנון}}<br />
{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=על הערך להיות על כל התקופה ולא רק על התאריך הבודד.}}<br />
[[קובץ:הושענא רבה תשלח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהושענא רבה תשל"ח שעות ספורות קודם התקף הלב]]<br />
[[קובץ:ריקודי שמחה תשל''ח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ריקודי שמחה ב[[ראש חודש כסלו תשל"ח]], כאשר הרבי יצא מ-770 לביתו שברחוב פרזידנט, לראשונה מאז שמחת תורה תשל"ח]]<br />
ב"יום הבהיר" '''[[א' כסלו|ראש חודש כסלו]]''' תשל"ח יצא [[הרבי]] לביתו, לשמחת החסידים, לאחר למעלה מחודש ששהה בחדרו בעקבות אירוע לבבי שעבר בעיצומם של ה[[הקפות]] ב[[שמיני עצרת]].<br />
<br />
== רקע ==<br />
*ב[[ח"י אלול]] [[תשל"ז]] ניגן [[הרבי]] את הניגון "[[צמאה לך נפשי]]" בשינוי מילים, במקום "לראות עוזך וכבודך" ניגן "לראות נפשי וכבודי"!...{{הערה|החסידים ראו בכך רמז ל[[התקף לב]] שאירע לרבי שבועות אחדים אח"כ ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"ח]]}}<br />
<br />
*בבוקרו של [[הושענא רבה]] התקשרה [[הרבנית]] ל[[מזכירות]] ושאלה איזה [[ספר תורה]] יביאו לרבי לרקוד איתו ב"[[הקפות]]", ענו לה שעם ה[[ספר תורה של הרבי]] שמשקלו קל. גם ביקשה שיקצרו הערב ב"הקפות" כי [[הרבי]] לא כ"כ מרגיש טוב.<br />
<br />
*בליל החג לפני שה[[משב"ק]] [[מענדל נוטיק]] יצא מ[[ביתו של הרבי|הבית של הרבי]] לכיוון [[770]] ל[[הקפות]] הזכירה לו [[הרבנית]] לומר ל[[לייבל גרונר]] שיקצרו ב[[הקפות]] ויתנו ל[[רבי]] [[ספר תורה]] קל.<br />
<br />
== השינויים ב"הקפות" ==<br />
<br />
הפסוקים שלפני ה"[[הקפות]]" נקראו במהירות גדולה{{הערה|על פי בקשת [[הרבנית]] באותו בוקר}}.<br />
<br />
בהקפה הראשונה רקד הרבי יחד עם גיסו [[הרש"ג]], בהתלהבות גדולה.<br />
<br />
בהקפה השלישית אותה רקד הרבי על בימתו, היו פניו חיוורים והוא ניגב את פניו בממחטה, דבר יוצא דופן. אך עם זאת, המשיך הרבי לעודד את השירה כרגיל.<br />
<br />
בהקפה הרביעית, כאשר התחילו לשיר את "[[ניגון על הסלע הך]]" והרבי הפנה את פניו לעבר הקהל, תוך כדי מחיאת כפיים, פניו של הרבי החווירו מאד, והוא מחא כפיים בקושי.<br />
<br />
לאחר כעשר דקות החזיר הרבי את פניו מהקהל, נשען על הסטנדר ופנה למזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]] בבקשה לקרב את כסאו.<br />
<br />
== התקפת הלב ==<br />
בתום ה[[הקפות|הקפה]] התיישב הרבי בכיסאו, ועצם את עיניו. אוירה של היסטריה התפשטה בציבור שיצא מבית הכנסת באופן מיידי, גם הדלתות והחלונות נפתחו כדי לאפשר כניסת אויר.<br />
<br />
ה[[משב"ק]]ים ביקשו שהרבי יעלה לחדרו לנוח מעט, אך הרבי לא עלה, וציווה להמשיך את ההקפות במהירות עד סיומן.<br />
<br />
רבים צעקו והציעו לרבי לשתות מים, אך הרבי התנגד לכך, משום שמחוץ לסוכה לא ישתה. כמו כן כאשר המזכיר, הרב [[בנימין קליין]] ביקש מהרבי מספר פעמים שייאות לקחת את המים, אך הרבי לא הגיב.<br />
<br />
ה[[הקפות]] נמשכו בזריזות, ובעת ההקפה החמישית נעמד הרבי לרגע ומחא כפיים קלות, אך מיד חזר לשבת.<br />
<br />
כאשר הגיעו להקפה השביעית והאחרונה, אותה נוהג הרבי לערוך במעגל המיוחד לו במרכז [[הזאל הגדול]], הציעו לרבי לעשות זאת הפעם מעל בימתו הקבועה, בכדי למנוע טרחה מיותרת. אך הרבי לא קיבל את ההצעה אלא לקח בידיו הקדושות את [[ספר התורה]], וצעד לעבר בימת ההקפות, במרכז בית הכנסת. כרגיל, הרבי רקד את ההקפה האחרונה עם גיסו הרש"ג, שניסה לקצר כמה שאפשר את ההקפה. <br />
<br />
במשך שעות אלו הגיעו רופאים רבים המבינים בתחום הלב ל-770, ביניהם ד"ר טייכהולץ וד"ר [[אירה וייס]]{{הערה|שהפך לקרדיולוג האישי של הרבי וזכה ללוות את עניניו הרפואיים של הרבי במשך עשרות שנים.}}, ולאחר בדיקות גילו שהרבי עבר התקף לב חזק ביותר. מסופר שהרופאים הציעו לרבי לעבור למחלקה לטיפול נמרץ ששם יש ציוד נדרש והשגחה צמודה, אך הרבי סירב בתוקף. לאחר כמה שעות, גילה אחד הרופאים שהרבי עבר התקף לב שני, וקשה יותר מההתקף לב הראשון. <br />
<br />
במהלך [[שמחת תורה]], הרבי היה בחדרו, עם מניין צמוד אליו. כמו כן הרבי עודד כל פעם שהחסידים יהיו בשמחה גדולה מהרגיל. במוצאי החג, הגיע ד"ר [[יעקב ליבר רזניק]] במיוחד היישר מבסיס צבאי. בהמשך הרבי אף דיבר עם החסידים מחדרו בעזרת מיקרופון שחובר לרמקול ב[[זאל הגדול|בבית המדרש]] בו שהו החסידים. בה הוא דיבר על ההתאחדות המיוחדת שנפעלת על ידי שידור והקשר עם שמחת תורה. בנוסף לכך, הרבי אף השמיע [[מאמר]] ד"ה להבין עניין שמחת תורה{{הערה|[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3043611/jewish/-.htm 'להבין ענין שמחת תורה' תשל"ח].}}. בסיום השיחה, הרבי בירך רבות, ואף פרץ בבכי מספר פעמים.<br />
<br />
==ר"ח כסלו==<br />
ב[[א' כסלו]], לראשונה מאז ההתקף לב, יצא הרבי מחדרו לביתו, ובליל ראש חודש, נכנס ל-770 להתפלל.<br />
<br />
השמועה על כך הגיעה לכל רחבי העולם, וכלל חסידי חב"ד שמחו והתוועדו על כך. החל מאז הרבי החל להבריא. [[י"ט כסלו - חג הגאולה|בי"ט כסלו חג הגאולה]], התוועד הרבי שעות עם החסידים.<br />
<br />
ב[[חנוכה]] הרבי אף מסר כמה [[שיחות]], כשלאחריהן חילק הרבי [[חלוקת מטבעות|מטבעות לצדקה]] לכל הנוכחים.<br />
<br />
בראש חודש [[טבת]] קיים הרבי התוועדות מיוחדת ומפתיעה שמלבד הרב [[יעקב יהודה הכט]] לא ידעו על כך קודם לכן, בה הרבי השמיע [[מאמר]], ד"ה "נר חנוכה מצוותה משתשקע כו'". באחת השיחות ביאר את הקשר המיוחד שבין [[זאת חנוכה]] לשמיני עצרת, ששניהם הם ביום השמיני והאחרון של החג.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ב]] מספר שנים אחרי האירוע הלחין ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]] את [[ניגון ראש חודש כסלו]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ניגון ראש חודש כסלו]]<br />
*[[:קטגוריה:רופאיו האישיים של הרבי]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''25 אחוזים ניצחו את ה-75''', ראיון עם הרב [[מנחם מענדל גרונר]], [[שבועון בית משיח]] כ"ו חשון תשפ"א עמוד 46<br />
*'''לב כל קהל ישראל''', תצלומי קטעי עיתונים מהתקופה ההיא שסיקרו את המאורע, ההחלמה, והשמחה שבעקבותיה, [[כפר חב"ד (שבועון)]] 1932 עמוד 56<br />
*'''פרטים חדשים על עבודת הקודש בשנת תשל"ח''', הרב שלום יעקב חזן, גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1119 ע' 32-35.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[https://col.org.il/news/121688 אל תפספסו: הפקת מולטימדיה מיוחדת לכבוד ראש חודש כסלו {{COL}}]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32327 שלושים שנה לשמיני עצרת תשל"ח / יומן מרתק] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42446 מגילת ראש חודש כסלו] - {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=742 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - ניגוני חב"ד (לאופר)<br />
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=779 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - אלבום המאה (פילהרמוני)<br />
*[https://col.org.il/news/93275 "פתאום הדלת נפתחה ורואים את הרבי!"] ראיון עם הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב [[משה קליין]] אודות מאורעות ר"ח כסלו ושמיני עצרת {{col}}<br />
*[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa/625289/ הרב מ"מ גרונר מספר על אירועי שמחת תורה תשל"ח חלק א'] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa/625705/ הרב מ"מ גרונר מספר על אירועי שמחת תורה תשל"ח חלק ב'] {{אינפו}}<br />
*'''[https://vod.smslarav.co.il/lecture/6126916402d2839d8297167c הרב טוביה זילברשטרום מספר על אירועי שמחת תורה תשל"ח]''' באתר 'מדיה הלכה'<br />
<br />
;יומנים<br />
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Yuzevitz-Zaltzman%20-%20Marcheshvan%2025%2C%205778.pdf יומן מאת גברת זלצמן]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8_%D7%A8%D7%96%D7%A0%D7%99%D7%A7&diff=667028יעקב ליבר רזניק2024-03-11T22:57:59Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:דר רזניק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוקטור רזניק]]<br />
ד"ר '''יעקב ליבר רזניק''' (? - [[תשס"ד]]) רופא שטיפל ברבי ב[[תשל"ח]].<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
נולד למשפחה דתית ב[[שיקגו]], בצעירותו התקרב ליהדות על ידי הרב [[יהודה לייב גרונר]].<br />
<br />
במוצאי [[שמחת תורה]] [[תשל"ח]] הוזעק על ידי ה[[מזכירות]] בעקבות האירוע שעבר [[הרבי]] ב[[שמיני עצרת תשל"ח]].<br />
<br />
דוקטור רזניק היה אז במהלך שירות מילואים כרופא צבאי, ולא יכול היה לעזוב את שירותו הצבאי ולנסוע ל[[קראון הייטס]]. בהשתדלות ה[[שליח]] ר' [[אברהם יצחק שם טוב]] הוא שוחרר מהצבא ונסע ל-[[770]].<br />
<br />
עד [[א' כסלו תשל"ח]] ישן הדוקטור ב-[[770]], צמוד לחדרו הקדוש של [[הרבי]]. לאחר א' כסלו שהה עוד עשרה חודשים ב[[קראון הייטס]], כשאת כל יומו הוא מבלה ב-[[770]] ולעת ערב הולך לישון בבית ה[[מזכיר]] ר' [[בנימין קליין]].<br />
<br />
הד"ר ומשפחתו הפכו ל[[חסיד]]י [[חב"ד]] נלהבים, כשבניו משמשים [[שליח|שלוחים]] ברחבי העולם.<br />
<br />
ב[[משפט הספרים]] עשה הד"ר מאמצים כדי ש[[הרבי]] לא ייצטרך להעיד, עד שב[[י"ג כסלו תשמ"ו|י"ג כסלו]] החליט בית המשפט הפדרלי - על פי עדותו של הד"ר ש"המלך אינו מעיד ואין מעידין אותו".<br />
<br />
בשנותיו האחרונות חלה במחלה קשה ובשנת [[תשס"ד]] נפטר.<br />
<br />
[[קטגוריה:ידידי חב"ד|רזניק יעקב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]]<br />
[[קטגוריה:רופאיו האישיים של הרבי]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=667027ראש חודש כסלו2024-03-11T22:56:52Z<p>ב. א. א.: /* ראו גם */</p>
<hr />
<div>{{לעריכה|יש להשלים פרטים ומקורות ולשפר את הסגנון}}<br />
{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=על הערך להיות על כל התקופה ולא רק על התאריך הבודד.}}<br />
[[קובץ:הושענא רבה תשלח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהושענא רבה תשל"ח שעות ספורות קודם התקף הלב]]<br />
[[קובץ:ריקודי שמחה תשל''ח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ריקודי שמחה ב[[ראש חודש כסלו תשל"ח]], כאשר הרבי יצא מ-770 לביתו שברחוב פרזידנט, לראשונה מאז שמחת תורה תשל"ח]]<br />
ב"יום הבהיר" '''[[א' כסלו|ראש חודש כסלו]]''' תשל"ח יצא [[הרבי]] לביתו, לשמחת החסידים, לאחר למעלה מחודש ששהה בחדרו בעקבות אירוע לבבי שעבר בעיצומם של ה[[הקפות]] ב[[שמיני עצרת]].<br />
<br />
== רקע ==<br />
*ב[[ח"י אלול]] [[תשל"ז]] ניגן [[הרבי]] את הניגון "[[צמאה לך נפשי]]" בשינוי מילים, במקום "לראות עוזך וכבודך" ניגן "לראות נפשי וכבודי"!...{{הערה|החסידים ראו בכך רמז ל[[התקף לב]] שאירע לרבי שבועות אחדים אח"כ ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"ח]]}}<br />
<br />
*בבוקרו של [[הושענא רבה]] התקשרה [[הרבנית]] ל[[מזכירות]] ושאלה איזה [[ספר תורה]] יביאו לרבי לרקוד איתו ב"[[הקפות]]", ענו לה שעם ה[[ספר תורה של הרבי]] שמשקלו קל. גם ביקשה שיקצרו הערב ב"הקפות" כי [[הרבי]] לא כ"כ מרגיש טוב.<br />
<br />
*בליל החג לפני שה[[משב"ק]] [[מענדל נוטיק]] יצא מ[[ביתו של הרבי|הבית של הרבי]] לכיוון [[770]] ל[[הקפות]] הזכירה לו [[הרבנית]] לומר ל[[לייבל גרונר]] שיקצרו ב[[הקפות]] ויתנו ל[[רבי]] [[ספר תורה]] קל.<br />
<br />
== השינויים ב"הקפות" ==<br />
<br />
הפסוקים שלפני ה"[[הקפות]]" נקראו במהירות גדולה{{הערה|על פי בקשת [[הרבנית]] באותו בוקר}}.<br />
<br />
בהקפה הראשונה רקד הרבי יחד עם גיסו [[הרש"ג]], בהתלהבות גדולה.<br />
<br />
בהקפה השלישית אותה רקד הרבי על בימתו, היו פניו חיוורים והוא ניגב את פניו בממחטה, דבר יוצא דופן. אך עם זאת, המשיך הרבי לעודד את השירה כרגיל.<br />
<br />
בהקפה הרביעית, כאשר התחילו לשיר את "[[ניגון על הסלע הך]]" והרבי הפנה את פניו לעבר הקהל, תוך כדי מחיאת כפיים, פניו של הרבי החווירו מאד, והוא מחא כפיים בקושי.<br />
<br />
לאחר כעשר דקות החזיר הרבי את פניו מהקהל, נשען על הסטנדר ופנה למזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]] בבקשה לקרב את כסאו.<br />
<br />
== התקפת הלב ==<br />
בתום ה[[הקפות|הקפה]] התיישב הרבי בכיסאו, ועצם את עיניו. אוירה של היסטריה התפשטה בציבור שיצא מבית הכנסת באופן מיידי, גם הדלתות והחלונות נפתחו כדי לאפשר כניסת אויר.<br />
<br />
ה[[משב"ק]]ים ביקשו שהרבי יעלה לחדרו לנוח מעט, אך הרבי לא עלה, וציווה להמשיך את ההקפות במהירות עד סיומן.<br />
<br />
רבים צעקו והציעו לרבי לשתות מים, אך הרבי התנגד לכך, משום שמחוץ לסוכה לא ישתה. כמו כן כאשר המזכיר, הרב [[בנימין קליין]] ביקש מהרבי מספר פעמים שייאות לקחת את המים, אך הרבי לא הגיב.<br />
<br />
ה[[הקפות]] נמשכו בזריזות, ובעת ההקפה החמישית נעמד הרבי לרגע ומחא כפיים קלות, אך מיד חזר לשבת.<br />
<br />
כאשר הגיעו להקפה השביעית והאחרונה, אותה נוהג הרבי לערוך במעגל המיוחד לו במרכז [[הזאל הגדול]], הציעו לרבי לעשות זאת הפעם מעל בימתו הקבועה, בכדי למנוע טרחה מיותרת. אך הרבי לא קיבל את ההצעה אלא לקח בידיו הקדושות את [[ספר התורה]], וצעד לעבר בימת ההקפות, במרכז בית הכנסת. כרגיל, הרבי רקד את ההקפה האחרונה עם גיסו הרש"ג, שניסה לקצר כמה שאפשר את ההקפה. <br />
<br />
במשך שעות אלו הגיעו רופאים רבים המבינים בתחום הלב ל-770, ביניהם ד"ר טייכהולץ וד"ר [[אירה וייס]]{{הערה|שהפך לקרדיולוג האישי של הרבי וזכה ללוות את עניניו הרפואיים של הרבי במשך עשרות שנים.}}, ולאחר בדיקות גילו שהרבי עבר התקף לב חזק ביותר. מסופר שהרופאים הציעו לרבי לעבור למחלקה לטיפול נמרץ ששם יש ציוד נדרש והשגחה צמודה, אך הרבי סירב בתוקף. לאחר כמה שעות, גילה אחד הרופאים שהרבי עבר התקף לב שני, וקשה יותר מההתקף לב הראשון. <br />
<br />
במהלך [[שמחת תורה]], הרבי היה בחדרו, עם מניין צמוד אליו. כמו כן הרבי עודד כל פעם שהחסידים יהיו בשמחה גדולה מהרגיל. במוצאי החג, הגיע ד"ר [[יעקב ליבר רזניק]] במיוחד היישר מבסיס צבאי. בהמשך הרבי אף דיבר עם החסידים מחדרו בעזרת מיקרופון שחובר לרמקול ב[[זאל הגדול|בבית המדרש]] בו שהו החסידים. בה הוא דיבר על ההתאחדות המיוחדת שנפעלת על ידי שידור והקשר עם שמחת תורה. בנוסף לכך, הרבי אף השמיע [[מאמר]] ד"ה להבין עניין שמחת תורה{{הערה|[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3043611/jewish/-.htm 'להבין ענין שמחת תורה' תשל"ח].}}. בסיום השיחה, הרבי בירך רבות, ואף פרץ בבכי מספר פעמים.<br />
<br />
==ר"ח כסלו==<br />
ב[[א' כסלו]], לראשונה מאז ההתקף לב, יצא הרבי מחדרו לביתו, ובליל ראש חודש, נכנס ל-770 להתפלל.<br />
<br />
השמועה על כך הגיעה לכל רחבי העולם, וכלל חסידי חב"ד שמחו והתוועדו על כך. החל מאז הרבי החל להבריא. [[י"ט כסלו - חג הגאולה|בי"ט כסלו חג הגאולה]], התוועד הרבי שעות עם החסידים.<br />
<br />
ב[[חנוכה]] הרבי אף מסר כמה [[שיחות]], כשלאחריהן חילק הרבי [[חלוקת מטבעות|מטבעות לצדקה]] לכל הנוכחים.<br />
<br />
בראש חודש [[טבת]] קיים הרבי התוועדות מיוחדת ומפתיעה שמלבד הרב [[יעקב יהודה הכט]] לא ידעו על כך קודם לכן, בה הרבי השמיע [[מאמר]], ד"ה "נר חנוכה מצוותה משתשקע כו'". באחת השיחות ביאר את הקשר המיוחד שבין [[זאת חנוכה]] לשמיני עצרת, ששניהם הם ביום השמיני והאחרון של החג.<br />
<br />
אחרי האירוע הלחין ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]] את [[ניגון ראש חודש כסלו]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ניגון ראש חודש כסלו]]<br />
*[[:קטגוריה:רופאיו האישיים של הרבי]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''25 אחוזים ניצחו את ה-75''', ראיון עם הרב [[מנחם מענדל גרונר]], [[שבועון בית משיח]] כ"ו חשון תשפ"א עמוד 46<br />
*'''לב כל קהל ישראל''', תצלומי קטעי עיתונים מהתקופה ההיא שסיקרו את המאורע, ההחלמה, והשמחה שבעקבותיה, [[כפר חב"ד (שבועון)]] 1932 עמוד 56<br />
*'''פרטים חדשים על עבודת הקודש בשנת תשל"ח''', הרב שלום יעקב חזן, גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1119 ע' 32-35.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[https://col.org.il/news/121688 אל תפספסו: הפקת מולטימדיה מיוחדת לכבוד ראש חודש כסלו {{COL}}]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32327 שלושים שנה לשמיני עצרת תשל"ח / יומן מרתק] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42446 מגילת ראש חודש כסלו] - {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=742 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - ניגוני חב"ד (לאופר)<br />
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=779 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - אלבום המאה (פילהרמוני)<br />
*[https://col.org.il/news/93275 "פתאום הדלת נפתחה ורואים את הרבי!"] ראיון עם הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב [[משה קליין]] אודות מאורעות ר"ח כסלו ושמיני עצרת {{col}}<br />
*[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa/625289/ הרב מ"מ גרונר מספר על אירועי שמחת תורה תשל"ח חלק א'] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa/625705/ הרב מ"מ גרונר מספר על אירועי שמחת תורה תשל"ח חלק ב'] {{אינפו}}<br />
*'''[https://vod.smslarav.co.il/lecture/6126916402d2839d8297167c הרב טוביה זילברשטרום מספר על אירועי שמחת תורה תשל"ח]''' באתר 'מדיה הלכה'<br />
<br />
;יומנים<br />
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Yuzevitz-Zaltzman%20-%20Marcheshvan%2025%2C%205778.pdf יומן מאת גברת זלצמן]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=667026ראש חודש כסלו2024-03-11T22:53:31Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה|יש להשלים פרטים ומקורות ולשפר את הסגנון}}<br />
{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=על הערך להיות על כל התקופה ולא רק על התאריך הבודד.}}<br />
[[קובץ:הושענא רבה תשלח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהושענא רבה תשל"ח שעות ספורות קודם התקף הלב]]<br />
[[קובץ:ריקודי שמחה תשל''ח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ריקודי שמחה ב[[ראש חודש כסלו תשל"ח]], כאשר הרבי יצא מ-770 לביתו שברחוב פרזידנט, לראשונה מאז שמחת תורה תשל"ח]]<br />
ב"יום הבהיר" '''[[א' כסלו|ראש חודש כסלו]]''' תשל"ח יצא [[הרבי]] לביתו, לשמחת החסידים, לאחר למעלה מחודש ששהה בחדרו בעקבות אירוע לבבי שעבר בעיצומם של ה[[הקפות]] ב[[שמיני עצרת]].<br />
<br />
== רקע ==<br />
*ב[[ח"י אלול]] [[תשל"ז]] ניגן [[הרבי]] את הניגון "[[צמאה לך נפשי]]" בשינוי מילים, במקום "לראות עוזך וכבודך" ניגן "לראות נפשי וכבודי"!...{{הערה|החסידים ראו בכך רמז ל[[התקף לב]] שאירע לרבי שבועות אחדים אח"כ ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"ח]]}}<br />
<br />
*בבוקרו של [[הושענא רבה]] התקשרה [[הרבנית]] ל[[מזכירות]] ושאלה איזה [[ספר תורה]] יביאו לרבי לרקוד איתו ב"[[הקפות]]", ענו לה שעם ה[[ספר תורה של הרבי]] שמשקלו קל. גם ביקשה שיקצרו הערב ב"הקפות" כי [[הרבי]] לא כ"כ מרגיש טוב.<br />
<br />
*בליל החג לפני שה[[משב"ק]] [[מענדל נוטיק]] יצא מ[[ביתו של הרבי|הבית של הרבי]] לכיוון [[770]] ל[[הקפות]] הזכירה לו [[הרבנית]] לומר ל[[לייבל גרונר]] שיקצרו ב[[הקפות]] ויתנו ל[[רבי]] [[ספר תורה]] קל.<br />
<br />
== השינויים ב"הקפות" ==<br />
<br />
הפסוקים שלפני ה"[[הקפות]]" נקראו במהירות גדולה{{הערה|על פי בקשת [[הרבנית]] באותו בוקר}}.<br />
<br />
בהקפה הראשונה רקד הרבי יחד עם גיסו [[הרש"ג]], בהתלהבות גדולה.<br />
<br />
בהקפה השלישית אותה רקד הרבי על בימתו, היו פניו חיוורים והוא ניגב את פניו בממחטה, דבר יוצא דופן. אך עם זאת, המשיך הרבי לעודד את השירה כרגיל.<br />
<br />
בהקפה הרביעית, כאשר התחילו לשיר את "[[ניגון על הסלע הך]]" והרבי הפנה את פניו לעבר הקהל, תוך כדי מחיאת כפיים, פניו של הרבי החווירו מאד, והוא מחא כפיים בקושי.<br />
<br />
לאחר כעשר דקות החזיר הרבי את פניו מהקהל, נשען על הסטנדר ופנה למזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]] בבקשה לקרב את כסאו.<br />
<br />
== התקפת הלב ==<br />
בתום ה[[הקפות|הקפה]] התיישב הרבי בכיסאו, ועצם את עיניו. אוירה של היסטריה התפשטה בציבור שיצא מבית הכנסת באופן מיידי, גם הדלתות והחלונות נפתחו כדי לאפשר כניסת אויר.<br />
<br />
ה[[משב"ק]]ים ביקשו שהרבי יעלה לחדרו לנוח מעט, אך הרבי לא עלה, וציווה להמשיך את ההקפות במהירות עד סיומן.<br />
<br />
רבים צעקו והציעו לרבי לשתות מים, אך הרבי התנגד לכך, משום שמחוץ לסוכה לא ישתה. כמו כן כאשר המזכיר, הרב [[בנימין קליין]] ביקש מהרבי מספר פעמים שייאות לקחת את המים, אך הרבי לא הגיב.<br />
<br />
ה[[הקפות]] נמשכו בזריזות, ובעת ההקפה החמישית נעמד הרבי לרגע ומחא כפיים קלות, אך מיד חזר לשבת.<br />
<br />
כאשר הגיעו להקפה השביעית והאחרונה, אותה נוהג הרבי לערוך במעגל המיוחד לו במרכז [[הזאל הגדול]], הציעו לרבי לעשות זאת הפעם מעל בימתו הקבועה, בכדי למנוע טרחה מיותרת. אך הרבי לא קיבל את ההצעה אלא לקח בידיו הקדושות את [[ספר התורה]], וצעד לעבר בימת ההקפות, במרכז בית הכנסת. כרגיל, הרבי רקד את ההקפה האחרונה עם גיסו הרש"ג, שניסה לקצר כמה שאפשר את ההקפה. <br />
<br />
במשך שעות אלו הגיעו רופאים רבים המבינים בתחום הלב ל-770, ביניהם ד"ר טייכהולץ וד"ר [[אירה וייס]]{{הערה|שהפך לקרדיולוג האישי של הרבי וזכה ללוות את עניניו הרפואיים של הרבי במשך עשרות שנים.}}, ולאחר בדיקות גילו שהרבי עבר התקף לב חזק ביותר. מסופר שהרופאים הציעו לרבי לעבור למחלקה לטיפול נמרץ ששם יש ציוד נדרש והשגחה צמודה, אך הרבי סירב בתוקף. לאחר כמה שעות, גילה אחד הרופאים שהרבי עבר התקף לב שני, וקשה יותר מההתקף לב הראשון. <br />
<br />
במהלך [[שמחת תורה]], הרבי היה בחדרו, עם מניין צמוד אליו. כמו כן הרבי עודד כל פעם שהחסידים יהיו בשמחה גדולה מהרגיל. במוצאי החג, הגיע ד"ר [[יעקב ליבר רזניק]] במיוחד היישר מבסיס צבאי. בהמשך הרבי אף דיבר עם החסידים מחדרו בעזרת מיקרופון שחובר לרמקול ב[[זאל הגדול|בבית המדרש]] בו שהו החסידים. בה הוא דיבר על ההתאחדות המיוחדת שנפעלת על ידי שידור והקשר עם שמחת תורה. בנוסף לכך, הרבי אף השמיע [[מאמר]] ד"ה להבין עניין שמחת תורה{{הערה|[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3043611/jewish/-.htm 'להבין ענין שמחת תורה' תשל"ח].}}. בסיום השיחה, הרבי בירך רבות, ואף פרץ בבכי מספר פעמים.<br />
<br />
==ר"ח כסלו==<br />
ב[[א' כסלו]], לראשונה מאז ההתקף לב, יצא הרבי מחדרו לביתו, ובליל ראש חודש, נכנס ל-770 להתפלל.<br />
<br />
השמועה על כך הגיעה לכל רחבי העולם, וכלל חסידי חב"ד שמחו והתוועדו על כך. החל מאז הרבי החל להבריא. [[י"ט כסלו - חג הגאולה|בי"ט כסלו חג הגאולה]], התוועד הרבי שעות עם החסידים.<br />
<br />
ב[[חנוכה]] הרבי אף מסר כמה [[שיחות]], כשלאחריהן חילק הרבי [[חלוקת מטבעות|מטבעות לצדקה]] לכל הנוכחים.<br />
<br />
בראש חודש [[טבת]] קיים הרבי התוועדות מיוחדת ומפתיעה שמלבד הרב [[יעקב יהודה הכט]] לא ידעו על כך קודם לכן, בה הרבי השמיע [[מאמר]], ד"ה "נר חנוכה מצוותה משתשקע כו'". באחת השיחות ביאר את הקשר המיוחד שבין [[זאת חנוכה]] לשמיני עצרת, ששניהם הם ביום השמיני והאחרון של החג.<br />
<br />
אחרי האירוע הלחין ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]] את [[ניגון ראש חודש כסלו]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ניגון ראש חודש כסלו]]<br />
*[[:קטגוריה:רופאי הרבי]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''25 אחוזים ניצחו את ה-75''', ראיון עם הרב [[מנחם מענדל גרונר]], [[שבועון בית משיח]] כ"ו חשון תשפ"א עמוד 46<br />
*'''לב כל קהל ישראל''', תצלומי קטעי עיתונים מהתקופה ההיא שסיקרו את המאורע, ההחלמה, והשמחה שבעקבותיה, [[כפר חב"ד (שבועון)]] 1932 עמוד 56<br />
*'''פרטים חדשים על עבודת הקודש בשנת תשל"ח''', הרב שלום יעקב חזן, גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1119 ע' 32-35.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[https://col.org.il/news/121688 אל תפספסו: הפקת מולטימדיה מיוחדת לכבוד ראש חודש כסלו {{COL}}]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32327 שלושים שנה לשמיני עצרת תשל"ח / יומן מרתק] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42446 מגילת ראש חודש כסלו] - {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=742 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - ניגוני חב"ד (לאופר)<br />
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=779 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - אלבום המאה (פילהרמוני)<br />
*[https://col.org.il/news/93275 "פתאום הדלת נפתחה ורואים את הרבי!"] ראיון עם הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב [[משה קליין]] אודות מאורעות ר"ח כסלו ושמיני עצרת {{col}}<br />
*[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa/625289/ הרב מ"מ גרונר מספר על אירועי שמחת תורה תשל"ח חלק א'] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa/625705/ הרב מ"מ גרונר מספר על אירועי שמחת תורה תשל"ח חלק ב'] {{אינפו}}<br />
*'''[https://vod.smslarav.co.il/lecture/6126916402d2839d8297167c הרב טוביה זילברשטרום מספר על אירועי שמחת תורה תשל"ח]''' באתר 'מדיה הלכה'<br />
<br />
;יומנים<br />
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Yuzevitz-Zaltzman%20-%20Marcheshvan%2025%2C%205778.pdf יומן מאת גברת זלצמן]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=667024ראש חודש כסלו2024-03-11T22:53:02Z<p>ב. א. א.: /* ראו גם */</p>
<hr />
<div>{{לעריכה|יש להשלים פרטים ומקורות ולשפר את הסגנון}}<br />
{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=על הערך להיות על כל התקופה ולא רק על התאריך הבודד.}}<br />
[[קובץ:הושענא רבה תשלח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהושענא רבה תשל"ח שעות ספורות קודם התקף הלב]]<br />
[[קובץ:ריקודי שמחה תשל''ח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ריקודי שמחה ב[[ראש חודש כסלו תשל"ח]], כאשר הרבי יצא מ-770 לביתו שברחוב פרזידנט, לראשונה מאז שמחת תורה תשל"ח]]<br />
ב"יום הבהיר" '''[[א' כסלו|ראש חודש כסלו]]''' תשל"ח יצא [[הרבי]] לביתו, לשמחת החסידים, לאחר למעלה מחודש ששהה בחדרו בעקבות אירוע לבבי שעבר בעיצומם של ה[[הקפות]] ב[[שמיני עצרת]].<br />
<br />
== רקע ==<br />
*ב[[ח"י אלול]] [[תשל"ז]] ניגן [[הרבי]] את הניגון "[[צמאה לך נפשי]]" בשינוי מילים, במקום "לראות עוזך וכבודך" ניגן "לראות נפשי וכבודי"!...{{הערה|החסידים ראו בכך רמז ל[[התקף לב]] שאירע לרבי שבועות אחדים אח"כ ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"ח]]}}<br />
<br />
*בבוקרו של [[הושענא רבה]] התקשרה [[הרבנית]] ל[[מזכירות]] ושאלה איזה [[ספר תורה]] יביאו לרבי לרקוד איתו ב"[[הקפות]]", ענו לה שעם ה[[ספר תורה של הרבי]] שמשקלו קל. גם ביקשה שיקצרו הערב ב"הקפות" כי [[הרבי]] לא כ"כ מרגיש טוב.<br />
<br />
*בליל החג לפני שה[[משב"ק]] [[מענדל נוטיק]] יצא מ[[ביתו של הרבי|הבית של הרבי]] לכיוון [[770]] ל[[הקפות]] הזכירה לו [[הרבנית]] לומר ל[[לייבל גרונר]] שיקצרו ב[[הקפות]] ויתנו ל[[רבי]] [[ספר תורה]] קל.<br />
<br />
== השינויים ב"הקפות" ==<br />
<br />
הפסוקים שלפני ה"[[הקפות]]" נקראו במהירות גדולה{{הערה|על פי בקשת [[הרבנית]] באותו בוקר}}.<br />
<br />
בהקפה הראשונה רקד הרבי יחד עם גיסו [[הרש"ג]], בהתלהבות גדולה.<br />
<br />
בהקפה השלישית אותה רקד הרבי על בימתו, היו פניו חיוורים והוא ניגב את פניו בממחטה, דבר יוצא דופן. אך עם זאת, המשיך הרבי לעודד את השירה כרגיל.<br />
<br />
בהקפה הרביעית, כאשר התחילו לשיר את "[[ניגון על הסלע הך]]" והרבי הפנה את פניו לעבר הקהל, תוך כדי מחיאת כפיים, פניו של הרבי החווירו מאד, והוא מחא כפיים בקושי.<br />
<br />
לאחר כעשר דקות החזיר הרבי את פניו מהקהל, נשען על הסטנדר ופנה למזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]] בבקשה לקרב את כסאו.<br />
<br />
== התקפת הלב ==<br />
בתום ה[[הקפות|הקפה]] התיישב הרבי בכיסאו, ועצם את עיניו. אוירה של היסטריה התפשטה בציבור שיצא מבית הכנסת באופן מיידי, גם הדלתות והחלונות נפתחו כדי לאפשר כניסת אויר.<br />
<br />
ה[[משב"ק]]ים ביקשו שהרבי יעלה לחדרו לנוח מעט, אך הרבי לא עלה, וציווה להמשיך את ההקפות במהירות עד סיומן.<br />
<br />
רבים צעקו והציעו לרבי לשתות מים, אך הרבי התנגד לכך, משום שמחוץ לסוכה לא ישתה. כמו כן כאשר המזכיר, הרב [[בנימין קליין]] ביקש מהרבי מספר פעמים שייאות לקחת את המים, אך הרבי לא הגיב.<br />
<br />
ה[[הקפות]] נמשכו בזריזות, ובעת ההקפה החמישית נעמד הרבי לרגע ומחא כפיים קלות, אך מיד חזר לשבת.<br />
<br />
כאשר הגיעו להקפה השביעית והאחרונה, אותה נוהג הרבי לערוך במעגל המיוחד לו במרכז [[הזאל הגדול]], הציעו לרבי לעשות זאת הפעם מעל בימתו הקבועה, בכדי למנוע טרחה מיותרת. אך הרבי לא קיבל את ההצעה אלא לקח בידיו הקדושות את [[ספר התורה]], וצעד לעבר בימת ההקפות, במרכז בית הכנסת. כרגיל, הרבי רקד את ההקפה האחרונה עם גיסו הרש"ג, שניסה לקצר כמה שאפשר את ההקפה. <br />
<br />
במשך שעות אלו הגיעו רופאים רבים המבינים בתחום הלב ל-770, ביניהם ד"ר טייכהולץ וד"ר [[אירה וייס]]{{הערה|שהפך לקרדיולוג האישי של הרבי וזכה ללוות את עניניו הרפואיים של הרבי במשך עשרות שנים.}}, ולאחר בדיקות גילו שהרבי עבר התקף לב חזק ביותר. מסופר שהרופאים הציעו לרבי לעבור למחלקה לטיפול נמרץ ששם יש ציוד נדרש והשגחה צמודה, אך הרבי סירב בתוקף. לאחר כמה שעות, גילה אחד הרופאים שהרבי עבר התקף לב שני, וקשה יותר מההתקף לב הראשון. <br />
<br />
במהלך [[שמחת תורה]], הרבי היה בחדרו, עם מניין צמוד אליו. כמו כן הרבי עודד כל פעם שהחסידים יהיו בשמחה גדולה מהרגיל. במוצאי החג, הגיע ד"ר [[יעקב ליבר רזניק]] במיוחד היישר מבסיס צבאי. בהמשך הרבי אף דיבר עם החסידים מחדרו בעזרת מיקרופון שחובר לרמקול ב[[זאל הגדול|בבית המדרש]] בו שהו החסידים. בה הוא דיבר על ההתאחדות המיוחדת שנפעלת על ידי שידור והקשר עם שמחת תורה. בנוסף לכך, הרבי אף השמיע [[מאמר]] ד"ה להבין עניין שמחת תורה{{הערה|[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3043611/jewish/-.htm 'להבין ענין שמחת תורה' תשל"ח].}}. בסיום השיחה, הרבי בירך רבות, ואף פרץ בבכי מספר פעמים.<br />
<br />
==ר"ח כסלו==<br />
ב[[א' כסלו]], לראשונה מאז ההתקף לב, יצא הרבי מחדרו לביתו, ובליל ראש חודש, נכנס ל-770 להתפלל.<br />
<br />
השמועה על כך הגיעה לכל רחבי העולם, וכלל חסידי חב"ד שמחו והתוועדו על כך. החל מאז הרבי החל להבריא. [[י"ט כסלו - חג הגאולה|בי"ט כסלו חג הגאולה]], התוועד הרבי שעות עם החסידים.<br />
<br />
ב[[חנוכה]] הרבי אף מסר כמה [[שיחות]], כשלאחריהן חילק הרבי [[חלוקת מטבעות|מטבעות לצדקה]] לכל הנוכחים.<br />
<br />
בראש חודש [[טבת]] קיים הרבי התוועדות מיוחדת ומפתיעה שמלבד הרב [[יעקב יהודה הכט]] לא ידעו על כך קודם לכן, בה הרבי השמיע [[מאמר]], ד"ה "נר חנוכה מצוותה משתשקע כו'". באחת השיחות ביאר את הקשר המיוחד שבין [[זאת חנוכה]] לשמיני עצרת, ששניהם הם ביום השמיני והאחרון של החג.<br />
<br />
אחרי האירוע הלחין ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]] את [[ניגון ראש חודש כסלו]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ניגון ראש חודש כסלו]]<br />
*[[:קטגוריה#רופאי הרבי]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''25 אחוזים ניצחו את ה-75''', ראיון עם הרב [[מנחם מענדל גרונר]], [[שבועון בית משיח]] כ"ו חשון תשפ"א עמוד 46<br />
*'''לב כל קהל ישראל''', תצלומי קטעי עיתונים מהתקופה ההיא שסיקרו את המאורע, ההחלמה, והשמחה שבעקבותיה, [[כפר חב"ד (שבועון)]] 1932 עמוד 56<br />
*'''פרטים חדשים על עבודת הקודש בשנת תשל"ח''', הרב שלום יעקב חזן, גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1119 ע' 32-35.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[https://col.org.il/news/121688 אל תפספסו: הפקת מולטימדיה מיוחדת לכבוד ראש חודש כסלו {{COL}}]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32327 שלושים שנה לשמיני עצרת תשל"ח / יומן מרתק] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42446 מגילת ראש חודש כסלו] - {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=742 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - ניגוני חב"ד (לאופר)<br />
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=779 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - אלבום המאה (פילהרמוני)<br />
*[https://col.org.il/news/93275 "פתאום הדלת נפתחה ורואים את הרבי!"] ראיון עם הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב [[משה קליין]] אודות מאורעות ר"ח כסלו ושמיני עצרת {{col}}<br />
*[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa/625289/ הרב מ"מ גרונר מספר על אירועי שמחת תורה תשל"ח חלק א'] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa/625705/ הרב מ"מ גרונר מספר על אירועי שמחת תורה תשל"ח חלק ב'] {{אינפו}}<br />
*'''[https://vod.smslarav.co.il/lecture/6126916402d2839d8297167c הרב טוביה זילברשטרום מספר על אירועי שמחת תורה תשל"ח]''' באתר 'מדיה הלכה'<br />
<br />
;יומנים<br />
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Yuzevitz-Zaltzman%20-%20Marcheshvan%2025%2C%205778.pdf יומן מאת גברת זלצמן]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A6%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=666657חוצנים2024-03-10T22:49:32Z<p>ב. א. א.: /* בתורת הרבי */</p>
<hr />
<div>{{מקורות}}<br />
'''חוצנים''' או '''חייזרים''' הוא כינוי ליצורים שייתכן שקיימים ומקורם אינו בכדור הארץ. יש רמזים בתורה לקיומם של חיים על פני כוכבים אחרים, אך הם לא יכולים להיות תבוניים ובעלי תרבות.<br />
<br />
==בתלמוד==<br />
בגמרא{{דרוש מקור}} על הפסוק ב"שירת דבורה" על מלחמת ברק וסיסרא (שופטים ה' כג'), "אורו מרוז אמר [[מלאך]] ה', אורו ארור יושביה", נכתב ש"מרוז" הוא כוכב שבשונה משאר הכוכבים שבאו לעזרת ישראל תושבי כוכב זה לא באו לעזור, [[רש"י]] גם מזכיר פירוש בספר שופטים, ומביא אותו ראשון.<br />
<br />
==בתורת הרבי==<br />
על אף שהנושא אינו נוגע ישירות לקיום [[תורה]] ו[[מצוות]], התייחס [[הרבי]] לשאלה זו וקבע כי בהתאם לדעת התורה, אכן ייתכן שקיימים יצורים חיים מסויימים מחוץ לכדור הארץ, אבל אין להם תרבות והם אינם תבוניים{{הערה|{{ציטוטון|"אינה נוגעת ישירות ל[[תורה]] ו[[מצוות]] ובכל-זאת, הואיל ומתעניינים לדעת מהי דעת תורה בנושא, הרי כבר הבטיחו חז"ל (מסכת חגיגה) שכל עוד יש שאלות וויכוחים - יימצא מי שישיב עליהן. והואיל ועל ידי התשובות על השאלות הללו יהיו אנשים שיהיו מוכנים יותר לשמוע בקול ה' להניח [[תפילין]], לשמור שבת ו[[מבצע כשרות|לאכול כשר]] - עניתי שהדברים מפורשים בגמרא. ומה שהשואל לא שמע על אותה גמרא, הנה הדברים נמצאים בשני מקומות: ב[[מסכת שבועות]] (לו'-א') - מסכת הנלמדת בדרך -כלל בישיבות וב[[מסכת מועד קטן]] (טז'-א) - אותה יש הנוהגים ללמוד בזמן "[[בין המצרים]]".}} - שיחת [[פרשת דברים]] [[תשכ"ט]].}}<br />
<br />
בתשובה אישית מהרבי שקיבל פרופסור ועלוול גרין - שהתעסק בחקר חיים מחוץ ל[[כדור הארץ]], עודדו הרבי להמשיך במחקריו בנושא זה וכתב לו: "מי שקובע שאין חיים מחוץ לכדור הארץ - מציב גבול ליכולתו של הבורא!{{דרוש מקור}}".<br />
<br />
בנוגע למהותן של אותן ציוויליזציות, כתב הרבי, כי ללא ספק מדובר ביצורים הנחותים מדרגתינו אנו, כיוון שאנו קיבלנו את התורה, ואילו הם - לא קבלוה. <br />
<br />
במענה לשאלה של פרופסור יהודי "מה דעת התורה בשאלת האפשרות של קיום תרבויות מחוץ לכדור הארץ", עונה לו הרבי תשובה מפורטת, כאשר בתחילתה מצטט הרבי בקצרה את האמור לעיל, ואחר כך ממשיך: <br />
"בכל מקרה, מדובר רק ביצורים פשוטים, ולא ביצורים נבונים או בתרבויות נבונות, יצורים נבונים, על פי הגדרת התורה (רמב"ם הלכות תשובה פ"ה), אינם אלא כאלה שהם, בדומה לאדם, בעלי [[בחירה חופשית]] "מין זה של אדם.. יחיד בעולם ואין מין שני דומה לו בזה העניין שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע" - שם. <br />
<br />
והנהגת בחירה חופשית ניתנה לאדם כדי לבחור בין טוב לרע, כשהגדרת הטוב והרע האמיתיים (עם הדרישה, ועם נתינת-הכח, לבחור ביניהם כראוי) נמצאת רק בתורה. כך שהבחירה החופשית מוענקת ומתקיימת באמצעות התורה בלבד.<br />
<br />
"מכאן, שאם מניחים שישנם במקום כלשהו בתבל יצורים נבונים, חייבים לומר שיש להם תורה - וזה לא ייתכן: לא ייתכן שהתורה של אותם יצורים נבונים היא תורה אחרת, שונה משלנו, כי התורה - תורת אמת - יכולה להיות רק אחת. מאידך, גם אי-אפשר להניח שליצורים אלה ישנה אותה תורה שניתנה לנו, שהרי סיפור [[מתן תורה]] ל[[עם ישראל]] על כדור הארץ מתואר בתורה עצמה בפרטי פרטים, כשתשומת לב רבה מוקדשת בה לפרטים אלו, באשר הם משמעותיים ביותר לגבי עצם הבנת התורה"{{הערה|'''[[אמונה ומדע]]''', עמ' 103 - 104.}}.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://col.org.il/news/140307 ההוכחות לקיומם של חוצנים. הרבי: "מי אמר שאין חייזרים?"{{COL}}]<br />
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A6%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=666656חוצנים2024-03-10T22:48:22Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>{{מקורות}}<br />
'''חוצנים''' או '''חייזרים''' הוא כינוי ליצורים שייתכן שקיימים ומקורם אינו בכדור הארץ. יש רמזים בתורה לקיומם של חיים על פני כוכבים אחרים, אך הם לא יכולים להיות תבוניים ובעלי תרבות.<br />
<br />
==בתלמוד==<br />
בגמרא{{דרוש מקור}} על הפסוק ב"שירת דבורה" על מלחמת ברק וסיסרא (שופטים ה' כג'), "אורו מרוז אמר [[מלאך]] ה', אורו ארור יושביה", נכתב ש"מרוז" הוא כוכב שבשונה משאר הכוכבים שבאו לעזרת ישראל תושבי כוכב זה לא באו לעזור, [[רש"י]] גם מזכיר פירוש בספר שופטים, ומביא אותו ראשון.<br />
<br />
==בתורת הרבי==<br />
על אף שהנושא אינו נוגע ישירות לקיום [[תורה]] ו[[מצוות]], התייחס [[הרבי]] לשאלה זו וקבע כי בהתאם לדעת התורה, אכן ייתכן שקיימים יצורים חיים מסויימים מחוץ לכדור הארץ, אבל אין להם תרבות והם אינם תבוניים{{הערה|{{ציטוטון|"אינה נוגעת ישירות ל[[תורה]] ו[[מצוות]] ובכל-זאת, הואיל ומתעניינים לדעת מהי דעת תורה בנושא, הרי כבר הבטיחו חז"ל (מסכת חגיגה) שכל עוד יש שאלות וויכוחים - יימצא מי שישיב עליהן. והואיל ועל ידי התשובות על השאלות הללו יהיו אנשים שיהיו מוכנים יותר לשמוע בקול ה' להניח [[תפילין]], לשמור שבת ו[[מבצע כשרות|לאכול כשר]] - עניתי שהדברים מפורשים בגמרא. ומה שהשואל לא שמע על אותה גמרא, הנה הדברים נמצאים בשני מקומות: ב[[מסכת שבועות]] (לו'-א') - מסכת הנלמדת בדרך -כלל בישיבות וב[[מסכת מועד קטן]] (טז'-א) - אותה יש הנוהגים ללמוד בזמן "[[בין המצרים]]".}} - שיחת [[פרשת דברים]] [[תשכ"ט]].}}<br />
<br />
בתשובה אישית מהרבי שקיבל פרופסור ועלוול גרין - שהתעסק בחקר חיים מחוץ ל[[כדור הארץ]], עודדו הרבי להמשיך במחקריו בנושא זה וכתב לו: "מי שקובע שאין חיים מחוץ לכדור הארץ - מציב גבול ליכולתו של הבורא!{{דרוש מקור}}".<br />
<br />
בנוגע למהותן של אותן ציוויליזציות, כתב הרבי, כי ללא ספק מדובר ביצורים הנחותים מדרגתינו אנו, כיוון שאנו קיבלנו את התורה, ואילו הם - לא קבלוה. <br />
<br />
במענה לשאלה של פרופסור יהודי "מה דעת התורה בשאלת האפשרות של קיום תרבויות מחוץ לכדור הארץ", עונה לו הרבי תשובה מפורטת, כאשר בתחילתה מצטט הרבי בקצרה את האמור לעיל, ואחר כך ממשיך: <br />
"בכל מקרה, מדובר רק ביצורים פשוטים, ולא ביצורים נבונים או בתרבויות נבונות, יצורים נבונים, על פי הגדרת התורה (רמב"ם הלכות תשובה פ"ה), אינם אלא כאלה שהם, בדומה לאדם, בעלי [[בחירה חופשית]] "מין זה של אדם.. יחיד בעולם ואין מין שני דומה לו בזה העניין שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע" - שם. <br />
<br />
והנהגת בחירה חופשית ניתנה לאדם כדי לבחור בין טוב לרע, כשהגדרת הטוב והרע האמיתיים (עם הדרישה, ועם נתינת-הכח, לבחור ביניהם כראוי) נמצאת רק בתורה. כך שהבחירה החופשית מוענקת ומתקיימת באמצעות התורה בלבד.<br />
<br />
"מכאן, שאם מניחים שישנם במקום כלשהו בתבל יצורים נבונים, חייבים לומר שיש להם תורה - וזה לא ייתכן: לא ייתכן שהתורה של אותם יצורים נבונים היא תורה אחרת, שונה משלנו, כי התורה - תורת אמת - יכולה להיות רק אחת. מאידך, גם אי-אפשר להניח שליצורים אלה ישנה אותה תורה שניתנה לנו, שהרי סיפור [[מתן תורה]] ל[[עם ישראל]] על כדור הארץ מתואר בתורה עצמה בפרטי פרטים, כשתשומת לב רבה מוקדשת בה לפרטים אלו, באשר הם משמעותיים ביותר לגבי עצם הבנת התורה"{{הערה|'''[[אמונה ומדע]]''', עמ' 103 - 104.}}.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=666200שיחה:שמואל ביסטריצקי2024-03-09T22:06:17Z<p>ב. א. א.: /* חתונת הלוחמים */</p>
<hr />
<div>זה הופיע בשיחת השבוע ולא בהתקשרות.<br />
:תודה. תוקן. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:32, 7 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
==חתונת הלוחמים==<br />
{{חב"דפדים פעילים}} , מי {{בעד}} ומי {{נגד}} להוספת ביקורת 'חתונת הלוחמים' שהרב ביסטריצקי ערך? חב"ד בדרך לגאולה ~ [[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 14:23, 8 במרץ 2024 (UTC)<br />
:{{נגד}},העניין בורר בידי אגף הסניפים --[[משתמש:תמיםצעיר770|תמיםצעיר770]] - [[שיחת משתמש:תמיםצעיר770|שיחה]], 14:29, כ"ח באדר א', ה'תשפ"ד 14:29, 8 במרץ 2024 (UTC)<br />
::[[קובץ:IMG-20240306-WA0088.jpg|ממוזער|השעיה]] [[משתמש:ניו|ניו]] - [[שיחת משתמש:ניו|שיחה]], 14:34, כ"ח באדר א', ה'תשפ"ד 14:34, 8 במרץ 2024 (UTC)<br />
:: עשה ופרצת לגריעותא וכדי ביזיון [[משתמש:קרקר|קרקר]] - [[שיחת משתמש:קרקר|שיחה]], 14:44, כ"ח באדר א', ה'תשפ"ד 14:44, 8 במרץ 2024 (UTC)<br />
:::יש מקור לביקורת, כך שהדבר אפשרי. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|<span style="color: blue;;">כבר תרמת?</span>]] 14:51, כ"ח באדר א', ה'תשפ"ד.<br />
::::{{בעד}} אך יש להסביר היטב מה הבעיה --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|<span style="color:#40E0D0;">מסמ ציכל</span>]] - כ"ט באדר א' 19:50, 9 במרץ 2024 (UTC)<br />
:{{נגד}} [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 22:06, כ"ט באדר א', ה'תשפ"ד</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=665566קבלת הנשיאות של הרבי2024-03-06T14:36:35Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>{{תולדות הרבי}}<br />
תקופת '''קבלת הנשיאות של [[הרבי]]''' החלה מאז [[הסתלקות הרבי הריי"צ|הסתלקותו של חמיו]], [[הרבי הריי"צ]], ב[[י' שבט]] [[תש"י]]. מאז יום זה החל הרבי את מנהיגותו, אך במשך שנה סירב הרבי לקבל זאת באופן רשמי. עם הזמן והתרבות פניות ובקשות החסידים מהרבי כי יקבל על עצמו את הנשיאות רשמית, מיתן הרבי את סירובו, עד ששנה לאחר מכן במוצאי יום [[י' שבט]] (ליל [[י"א שבט]]), ב[[התוועדות]] לרגל [[יום הילולא|יום ההילולא]] של הרבי הריי"צ, אמר הרבי את ה[[מאמר]] "[[באתי לגני]]" ובכך קיבל באופן רשמי את נשיאות חב"ד{{הערה|1=ברשימת [[שלשלת היחס]] בהתחלת ספר [[היום יום]] שהוגהה על ידי הרבי נכתב: {{ציטוטון|"תשי"א - יו"ד שבט - מקבל הנשיאות. אומר מאמר הראשון ד"ה באתי לגני}}. מקובל אצל חסידי חב"ד כי אמירת מאמר לראשונה נחשבת כקבלת הנשיאות. ראו [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=16033#p=477&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= שיחת שבת פרשת וירא, כ' חשוון תשמ"ג]. ו[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=16036#p=244&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= שיחת שבת פרשת וארא ר"ח שבט תשמ"ג].}}.<br />
<br />
==רקע==<br />
{{ערך מורחב|הסתלקות הרבי הריי"צ}}<br />
[[הסתלקות הרבי הריי"צ|הרבי הריי"צ הסתלק]] ב[[שבת קודש]] [[פרשת בא]], [[י' שבט]] [[תש"י]], ו[[הלוויה|הלווייתו]] התקיימה למחרת, ביום ראשון [[י"א שבט]].<br />
[[קובץ:עיתונות קבלת הנשיאות.jpg||שמאל|ממוזער|העיתונות מדווחת על קבלת הנשיאות {{בית משיח}} 228]]<br />
לאחר ההסתלקות, חשובי החסידים היו בטוחים כי הרבי, שכונה אז "הרמ"ש"{{הערה|שם=הרמש|ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"[[רבי]]"}}, הוא המיועד להיות ממלא מקומו של הרבי הריי"צ.<br />
<br />
פעילות רבה נעשתה על ידי החסידים בכל העולם כדי שהרבי יקבל את הנשיאות. את הפעילות הובילו חשובי החסידים ברחבי תבל:<br />
<br />
ב[[ארצות הברית]]: הרב [[אליהו סימפסאן]], הרב [[ישראל דזייקאבסאן]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[שמואל זלמנוב]], הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], הרב [[דובער חסקינד]] והרב [[מאיר אשכנזי]]{{הערה|ראה אודות כך: ר' [[בנימין ליפקין]], בכל ביתי נאמן הוא, פרק שקיעה וזריחה, עמוד 201}}. <br />
<br />
ב[[ארץ הקודש]]: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[שמרל גוראריה]], <br />
הרב [[אברהם פאריז]]{{הערה|ראה: ר' [[אליהו וולף]], אחד היה אברהם עמוד 88}}, הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[אברהם חן]], הרב [[אברהם חיים נאה]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf הירושלמים מתקשרים לרבי]''', שבועון בית משיח גליון 959}}.<br />
<br />
באירופה: הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[ישראל נח בליניצקי]], הרב [[אברהם סנדר נמצוב]] והרב [[סעדיה ליברוב]]. <br />
<br />
הללו תמכו בצורה נלהבת בנשיאותו של הרבי והשפיעו על חסידי חב"ד ב[[ארצות הברית]], ב[[ארץ הקודש]] וברחבי העולם לקבל עליהם את נשיאותו של הרבי. ויחד עם זאת החסידים הנזכרים פעלו שמוסדות חב"ד יקבלו את נשיאות הרבי.<br />
<br />
==חשובי החסידים פועלים לקבלת הנשיאות==<br />
חשובי החסידים באי בית חיינו ומקורבים ביותר לאדמו"ר הריי"צ ולרבי, החלו בפעילות לקבלת הנשיאות מיד לאחר ההסתלקות. ראשי הפועלים לקבלת הנשיאות היו:<br />
הרב [[אליהו סימפסאן]], הרב [[ישראל דזייקאבסאן]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[שמואל זלמנוב]], הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] הרב [[מאיר אשכנזי]] והרב [[דובער חסקינד]].<br />
<br />
הללו פעלו בדרכים רבות בבית הרב, בקרב החסידים בבית חיינו ובעולם כולו.<br />
<br />
===פעילות בארצות הברית===<br />
במוצאי י"א [[שבט]] [[תש"י]] זמן קצר אחר ההלויה, נערכה אסיפת חסידים ב-[[770]].<br />
<br />
באסיפה דיבר הרב [[אליהו סימפסאן]] - גבאי אדמו"ר הריי"צ - על החובה להמשיך את השלשלת של אדמו"רי חב"ד, ועל החובה לחזק את הקשר לבית חיינו. ובאסיפות שנערכו בתקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב סימפסאן מהראשונים שעודדו את אנ"ש לבקש ולתבוע מ"הרמ"ש" לקבל עליו את עול הנשיאות החב"דית. <br />
<br />
בשנה שלאחר ההסתלקות, הרב סימפסאן הירבה להיכנס לרבי ל'יחידות' ולשוחח עמו בנושא של קבלת הנשיאות, העברת הספריה של הרבי הריי"צ לרשות הרבי ועוד נושאים רגישים וחשובים ביותר, הקשורים למשפחת בית הרב{{הערה|חסיד נאמן פרק יז}}.<br />
<br />
בדרכים חכמות פעלו חשובי החסידים הנזכרים בבית הרב ובבית חיינו, בכדי שהרבי יקבל את הנשיאות.<br />
<br />
וכפי שסיפרו החסידים שפעלו לקבלת הנשיאות במכתב אל חשובי החסידים בארץ הקודש:<br />
"רבני אנ"ש דברו והסבירו באריכות איך שכל אנ"ש בלי הבדל הקשישים והזקנים או הצעירים הסכימו בדיעה אחת, אשר כ"ק אדמו"ר הרמ"ש שליט"א הוא הראוי למלאת מקומו של כ"ק אדמו"ר נבג"מ זי"ע שהוא ימשיך אחריו הנשיאות ויהיה המנהיג של עדת החסידים עד ביאת הגואל צדק במהרה בימינו אמן.<br />
<br />
ואשר השם 'נשיא' באיזה אופן שיהיה ובאיזה מוסד חב"ד שיהיה קשור ודבוק עם הנשיאות של הרבי ומנהיג עדת החסידים, כי ההצלחה האלוקית שהייתה שורה על הישיבות תומכי תמימים ועל שאר מוסדות חב"ד, היה רק הודות לזה שעמדו תחת הנשיאות של כ"ק רבותינו הק' בכל דור ודור, שהם היו צינורי ההשפעה שעל ידם נמשכה ההשפעה האלוקית בהצלחה גדולה למעלה מדרך הטבע".<br />
<br />
על המכתב חתומים:<br />
הרב [[ישראל דזייקאבסאן]], הרב [[מאיר אשכנזי]], <br />
הרב [[יוחנן גורדון]], הרב [[אליהו סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], הרב [[דובער חסקינד]] הרב [[שמואל זלמנוב]] והרב [[מרדכי מענטליק]]{{הערה|חסיד נאמן, פרק יז}}.<br />
<br />
ב[[כ"ד טבת]] [[תשי"א]] זקני וחשובי החסידים נכנסו אל הרבי ל'יחידות' ומסרו כתב התקשרות עליו חתמו חסידים מכל רחבי תבל. הרבי קרא את השורה הראשונה ופרץ בבכי ואמר: צאו החוצה אין לזה כל שייכות אלי! {{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 228 עמוד 37-38}}<br />
<br />
==קבלת הנשיאות על ידי אגו"ח בארץ==<br />
<br />
ביום ראשון בערב, י"א ב[[שבט]] [[תש"י]], בעקבות הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], נערכה אסיפת חסידי חב"ד אשר הגיעו מקרוב ומרחוק, ב[[בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)|בית כנסת חב"ד נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] ושם דובר על קבלת הנשיאות על ידי הרבי. עוד לפני אסיפה זו, נערכה פגישה מקדימה לא מתוכננת בבית רב הקהילה הרב [[אליעזר קרסיק]]. בבית נכחו גדולי וחשובי החסידים בתל אביב, אשר כולם זכו לחסות בצל [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[שמערל גוראריה]], ר' [[משה גוראריה]] ור' [[פינייע אלטהויז]].<br />
<br />
במהלך האסיפה הדמעות נשפכו כמים, ובכל אופן החלו דיבורים על השלב הבא, וכולם הגיעו להחלטה פה אחד: חייבים להכתיר את "הרמ"ש" לרבי. בהחלטה חשובה זו יצאו כולם לבית הכנסת נחלת בנימין, שכבר היה מלא וגדוש בחסידי חב"ד כואבים. בתחילה נערך מעמד ה'קריעה' וישבו על הקרקע כמחצית השעה. לאחר תפילת ערבית החלה אסיפת חירום בהשתתפות רבנים, משפיעים, חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] ורבים מחסידי חב"ד מתל אביב וסביבותיה. ההלם היה גדול, תחושה קשה מילאה את האוויר. כמה מהחסידים הכירו את הרמ"ש, הלא הוא הרבי, עוד מהתקופה בה גרו ב[[ברית המועצות]], ואחרים פגשוהו כאשר נסעו בשנים האחרונות ל[[ניו יורק]] אל הרבי הריי"צ. אולם ברגעים אלו היה קשה לדבר. לפתע, קם ר' [[אברהם פריז]] מתוך הקהל והכריז קבל עם ועדה, כי הוא מכיר את הרבי (מהשנים בהן שהה בבית חיינו) ועל כולם להתקשר אליו: {{ציטוטון|"רבותיי, אני מכיר את הרמ"ש. עבדתי אתו יחד בחדר אחד כעשר שנים, שולחן ליד שולחן. אני כלל לא עבדתי, כל הזמן הסתכלתי עליו, לראות מה הוא עושה. ואני אומר לכם שהוא מסתיר את עצמו, הוא גונב את דעת כולנו, אני אומר לכם – שהוא הרבי!".}} קריאה זו התגלגלה בקרב אנ"ש חסידי חב"ד בכל רחבי הארץ. <br />
<br />
אסיפה זו היוותה נקודת התחלה לפעולות רבות ומורכבות שנעשו בחודשים הבאים על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], על מנת לקשר את כל חסידי חב"ד בארץ הקודש לרבי ובפעולות אלו נטלו חלק בראש, חשובי מתפללי [[בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)|בית כנסת חב"ד בנחלת בנימין]]{{הערה|עבד אברהם אנכי עמוד 220}} ובראשם הרב [[אליעזר קרסיק]] אשר פעל במגוון תחומים כדי לפעול את קבלת הנשיאות על ידי הרבי, ובח"י [[אלול]] [[תש"י]] אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב קרסיק, אירגנו כנס קבלת הנשיאות ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]]{{הערה|עבד אברהם אנכי 221-224}}.<br />
<br />
==קבלת הנשיאות בירושלים==<br />
<br />
ב[[ירושלים]], חשובי רבני וחסידי חב"ד פעלו במגוון דרכים לאחד את החסידים סביב קבלת הנשיאות של הרבי. נערכו כינוסים ואסיפות, ובחודש [[מנחם אב]] [[תש"י]] נשלח כתב התקשרות לרבי.<br />
<br />
כינוס חסידי חב"ד נערך בחודש מנחם אב תש"י בירושלים, בראשותם של רבני וזקני החסידים: הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[שמריהו ששונקין]], הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], המשפיע הרב [[ניסן הורביץ]], הרב [[אברהם חן]], הרב [[משה גוראריה]] ועוד.<br />
<br />
על פי הנוסח המוצע לכתב התקשרות, הוזכר שמו של הרבי בשורת ההפניה בתוספת תוארים שונים אולם הרב נאה הציע לעומת זה שהמכתב יתחיל כמקובל בכתיבה לרבי: "כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א", כלומר, שאנ"ש מקבלים עליהם את כ"ק אדמו"ר שליט"א לנשיא מבלי להמתין להסכמתו, והוסיף שאחרת לא יחתום על הנוסח. הצעתו נתקבלה והתיקון בוצע, וכולם חתמו. אחרי הכנס הוחתמו גם זקנים שנבצר מהם להשתתף, ובהם הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]{{הערה|ספר הצאצאים עמוד 379. ימי בראשית עמוד 202 ושם נוסח וצילום כתב ההתקשרות של חסידי ירושלים}}.<br />
<br />
==הניסיונות להכתרת הרבי וסירובו==<br />
בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[770]]. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.<br />
<br />
היו חסידים שכבר במהלך השבעה קיבלו על עצמם את נשיאותו של הרבי, והתייחסו אליו כרבי לכל דבר. אחד מהם, הרה"ח ר' [[משה דובינסקי]], כאשר פנה אל הרבי במהלך השבעה פנה אליו תמיד בשם התואר 'הרבי'. הרבי ניסה למנוע אותו, אך הוא דבק בשלו. ככל שנקפו הימים, הלכו ורבו מספר החסידים שקיבלו את הנשיאות של הרבי, וביקשו להיכנס ל'יחידות'. על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ"נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על [[ציון]] אדמו"ר הריי"צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ל[[יחידות]]. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] רבה של [[שנחאי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. הרב [[יהודה לייב גרונר]] מזכיר הרבי סיפר כי לא היה סדר מסודר, וכל מי שרצה היה מגיע לחדרו של הרבי, נוקש בדלת וכאשר היה נענה בחיוב – נכנס ושואל את שאלותיו. כעבור כמה שבועות, קרא הרבי לרב חדקוב, ואמר כי הדבר אינו מאפשר לו לנהל את יומו בצורה סדורה. לפיכך, הורה הרבי, יהיה סדר קבוע של 'יחידות' שלוש פעמים בשבוע – ראשון, שלישי וחמישי. וכל מי שרוצה להיכנס, שיירשם קודם במזכירות, שם יסדרו עבורו תאריך ושעה {{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1055 עמוד 32, המזכיר, פרק וזרח השמש}}. <br />
<br />
באותה תקופה גם היו כמה מופתים{{הערה|לדוגמא: היה סיפור מיוחד עם זוגתו של הרה"ח ר' [[יוחנן גורדון]], שלפני יו"ד שבט חלתה מאוד, ולאחר ההסתלקות הלך מצבה והחמיר. ר' יוחנן חשש שזוהי תוצאה מעין הרע, כתוצאה מכך שזכה ב'טהרה' של הרבי הריי"צ ב"ראשו כתם פז". שכן, כידוע, לאחר שאדמו"ר הזקן זכה לערוך את הטהרה בראשו הק' של המגיד ממעזריטש – חשש מאוד מעין הרע. זמן קצר אחרי יו"ד שבט, שאל הרבי את ר' יוחנן מה המצב, ור' יוחנן ענה שהמצב מאוד קשה. שאלו הרבי: האם שאלת את הרבי הריי"צ מה לעשות? תמה ר' יוחנן: כיצד אפשר לשאול? אמר לו הרבי: צריכים ללכת לאוהל, לשאול את הרבי, והרבי כבר ימצא עצה איך לענות. ר' יוחנן ובנו הרה"ח ר' שלום דובער, נסעו לציון הקדוש וביקשו עצה וברכה. למחרת נכנסו ליחידות, והרבי הורה להם מה לעשות, והעניק את ברכתו הקדושה והיא אכן נותרה בחיים עוד כמה שנים (המזכיר, פרק וזרח השמש). ודוגמא נוספת: [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1203565 ובא השמש וזרח השמש] באתר חב"ד אורג.}}. <br />
<br />
<br />
ביום טוב שני של [[חג השבועות]], בעת [[התוועדות]] הכריז החסיד הרב [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] [[דא"ח]] (הנאמר רק על ידי רבי, מה שאין כן שיחות). הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת"{{הערה|1=[[ימי בראשית]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=185 עמוד 167]}}. <br />
<br />
בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה "הוגה על ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "על ידי הרמ"ש שליט"א"{{הערה|שם=הרמש}} ובהגהה השניה מחק גם את זאת. <br />
<br />
בראש [[חודש אדר]] כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים, וב[[ח"י באלול]] כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב [[יום הכיפורים]] [[חלוקת לעקאח|חילק הרבי לעקח]] לזקני החסידים על פי בקשתם.<br />
<br />
==ניצני הסכמה==<br />
[[קובץ:י שבט אוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי משתטח על [[האוהל|ציון אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י' שבט]] [[תשי"א]] (בצד ימין בשורה התחתונה, עם דפים בידו)]]<br />
===מניין באוהל===<br />
<br />
רבני וזקני החסידים רצו בכל מאודם שהרבי יקבל על עצמו את הנשיאות, והתגובות בהן הוא שולל את הנשיאות, הביאו אותם לערוך אסיפות חשאיות בהם דנו על האופן שבו יוכלו לעורר אצל הרבי את הרצון לקבל את הנשיאות. באחת האסיפות הוחלט ש"מניין" מאנ"ש ילכו לציון הרבי הריי"צ ויקראו שם פ"נ כללי בשם כל אנ"ש והתמימים ברחבי תבל, שבו מבקשים מהרבי הריי"צ שיפעל אצל הרבי את הרצון לקבל את הנשיאות.<br />
<br />
המשלחת נסעה לציון ביום ב' אייר יום הולדתו של הרבי המהר"ש, בין זקני החסידים שהיו במשלחת: הרב דזייקאבסאן הרב קאזארנאווסקי והרב סימפסאן. וכן כמה מחשובי האברכים ובהם: הרב [[בערל בוימגארטן]] והרב [[יוסף ויינברג]]. <br />
<br />
הרב סימפסאן קרא בשם הקבוצה פ"נ מיוחד עם בקשה שההוראה בא תבוא. ואכן מאז לא שמעו יותר מהרבי "שאין לו הוראה"{{הערה|חסיד נאמן פרק יז}}.<br />
<br />
===יעמוד אדוננו מורנו ורבנו===<br />
בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הקדוש. ב[[שמחת תורה]] חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא הרב [[אלתר דובער חסקינד]]. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי{{הערה|נ. סופר [[שבועון בית משיח]] גיליון 228 עמוד 36}}. <br />
<br />
בחודשים [[כסלו]] ו[[טבת]], ניתן היה למצוא רמזים בשיחות והנהגת הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן מאוד בולט. <br />
<br />
הרב גרונר במכתבו מאותם ימים מונה מספר הנהגות בהם ראו התקדמות לקראת קבלת הנשיאות:<br />
* מקבל ל'יחידות'<br />
* מסכים שיעלוהו לתורה בהכרזת: יעמוד אדוננו מורנו ורבנו<br />
*החסידים והתמימים כותבים אליו "כ"ק אדמו"ר שליט"א" ולא מוחה<br />
*ישנם מופתים בענייני רפואות וכדומה<br />
*עונה לשאלות בגשמיות וברוחניות<br />
*מתוועד בכל שבת מברכין, ומשבת מברכין חשון מתוועד כל שבת שניה{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 228 עמוד 37}}<br />
<br />
===הקמת בימה לרבי===<br />
בחודשים שלאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, קהל רב הצטופף ב'זאל הקטן' בכדי לשמוע את התוועדויות הרבי והיו שהציעו לבנות בימה, עליה יעמוד שולחנו של הרבי, כך יזכו רבים לראותו. אולם החשש היה שהרבי לא יסכים לבניית הבימה.<br />
<br />
למרות החשש מאכזבה, הרב סימפסאן החליט כי חייבים לאפשר לקהל לראות את הרבי, ובידי הזהב ( אותם "ירש" מאביו) הכין בימה נמוכה, כזו שאפשר להקימה ולפרקה במהירות, בכדי שלא תתפוס מקום.<br />
<br />
בפעם הראשונה שהוצבה הבימה, החסידים חששו שהרבי אכן יסרב לעלות לבימה, כיון שבאותם ימים עוד לא קיבל עליו את הנשיאות, אולם למרבה הפלא הרבי הגיע להתוועדות עלה על הבימה, התיישב ליד השולחן שעמד מוגבה על הבימה, והחל בהתוועדות{{הערה|חסיד נאמן, פרק יז}}.<br />
<br />
===מודעות בעיתונות===<br />
ב[[כ"ו טבת]] פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרשמית תהיה ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]]. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום [[ג' בשבט]], פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 228 עמוד 39.[[שבועון בית משיח]] 1055 עמוד 32. '''הרבי מורה לפרסם הכחשה שיקבל את הנשיאות''', במדור 'רגעים בליובאוויטש', [[שבועון בית משיח]] כ"ד [[טבת]] [[תשפ"א]] עמוד 42}}.<br />
<br />
==כתבי התקשרות י' שבט תשי"א==<br />
<br />
ביום ההילולא י' שבט תשי"א, נכנסו אל הרבי נציגים של קהילות אנ"ש ב[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]], כדי למסור כתב התקשרות בתור באי כח של אנ"ש במקומות מגוריהם.<br />
<br />
כך גם הגיעו כתבי התקשרות מאנ"ש ב[[פריז]], מדינות אירופה, [[ירושלים]], [[אוסטרליה]], [[דרום אפריקה]], [[מרוקו]] ועוד.<br />
<br />
==מברקי ברכה לרגל קבלת הנשיאות==<br />
לקראת קבלת הנשיאות, הגיעו מברקים מגדולי הרבנים וארגוני הרבנים: אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה. הרבנים הראשיים בארץ הקודש. ראשי [[העדה החרדית]] בירושלים, התאחדות הרבנים פליטי רוסיה בארץ הקודש. ועד הישיבות בארץ ישראל. הגאון מטשעבין. הרב חרל"פ והרב מלצר. ומוסדות חב"ד בעולם כולו{{הערה| נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/1/15/%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99-_%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%95.pdf תחילתו של דור השביעי - תהליך הגאולה לקראת סיומו] [[שבועון בית משיח]] גיליון 230}}.<br />
<br />
הנה נוסח כמה מהמברקים שהגיעו אל הרבי לקראת י' שבט תשי"א - קבלת הנשיאות הרישמית:<br />
"בשם אנ"ש חב"ד בירושלים ובערי הארץ, אנו מודים להשם אשר לא השבית לנו גואל. מתברכים ומבכרים את נשיאנו הגדול, כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, יהי ה' עמו כאשר היה עם חותנו כ"ק מרן אדמו"ר נבג"מ זיע"א וכל רבותינו הקדושים נבג"ם זי"ע, ומעשיו יכונן להמשיך את שרשרת הזהב של בית חיינו, ולעלות לציון ברנה בראש גאולים על ידי משיח צדקנו ([[כולל חב"ד]]) - הרבנים: [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]".<br />
<br />
ברכת הנאמנה לעלותו על כסא נשיאות חב"ד. להצלחתו ולהצלחת עדתו. <br />
[[זעליג ראובן בענגיס]] (אב"ד ה[[עדה החרדית]] ובעל ה'לפלגות ראובן')<br />
<br />
יהי נועם השם על ידידי כבוד קדושתו ועל כל אחינו היקרים אנשי חב"ד בכל מקום שהם ובמהרה נזכה כולנו לתשועת ישראל כולה ולגאולה השלימה אמן. [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ראש הרבנים לישראל.<br />
<br />
ברכה נאמנה לעלותו על כסא הנשיאות של חב"ד, זכות אבותיו הקדושים תהא מסייעתו לנהל את עדתו על מי מנוחות לתורה ולגדולה אמן. [[איסר זלמן מלצר]]. נשיא מועצת גדולי התורה (של [[אגודת ישראל]]).<br />
<br />
מציון עיר האלוקים הנני שולח ברכתי העמוקה לכבוד מעלת האדמו"ר הגאון בנגלה ובנסתר כקש"ת מוה"ר מנחם מנדל שניאורסון ליום עלותו על כסא אבותיו הקדושים יהי ה' עמו בימיו תיכון כסא מלכות בית דוד בירושלים ובבנין אריאל. [[בן ציון עוזיאל]] ראשון לציון הרב הראשי{{הערה|המברקים הועתקו על ידי אחד החסידים ופורסמו בימי בראשית עמוד 394}}.<br />
<br />
==אירוע קבלת הנשיאות==<br />
[[קובץ:תשיא 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי משתתף בחתונה, [[ל' שבט]] [[תשי"א]], 19 יום אחר קבלת הנשיאות]]<br />
במוצאי [[י' שבט]] [[תשי"א]], בשעה 9:45, נכנס [[הרבי]] ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לרגל יום ה[[הילולא]] הראשון של חמיו, הרבי הריי"צ{{הערה|1=תיאור מפורט מההתוועדות נמצא ב[http://www.yoman770.com/wiki/י'_שבט_תשי%22א יומן י' שבט תשי"א].}}.<br />
<br />
הרבי פתח את ההתוועדות בדברים אודות חיזוק של ה[[התקשרות]] לרבי הריי"צ. בשיחה השניה התייחס הרבי ברמז לענין קבלת הנשיאות, כשדיבר על הנוהג ב[[ארצות הברית]] בפתיחת איזה ענין - לומר "הצהרה", ובקשר לכך נתן "הצהרה" בענין [[אהבת ה']], [[אהבת התורה]] ו[[אהבת ישראל]].<br />
<br />
כשעה אחרי תחלת ההתוועדות, קם הרב [[אברהם סנדר נמצוב]], מזקני החסידים, והכריז: "העולם צמא ל[[מאמר חסידות]] מהרבי. שהרבי יאמר מאמר חסידות"!{{הערה|1=ראו ספר [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30449#p=399&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= ימי בראשית עמוד 381]. וכן מופיע הדבר בזכרונם של כמה מהנוכחים במעמד, ראו לדוגמא [https://anash.org/a-bigger-lubavitcher-chossid-than-me/ עדותו של האדמו"ר מנובומינסק, ר' יעקב פרלוב].}} מאמר חסידות מסמל הכרה רשמית בקבלת הנשיאות, כיוון שמאמר נאמר רק על ידי רבי.<br />
<br />
בשעה עשר וארבעים דקות פתח הרבי את המאמר דיבור המתחיל במילים "[[באתי לגני]]", המבוסס על המאמר שהוציא לאור הרבי הריי"צ לקראת יום הסתלקותו שנה קודם לכן. במאמר זה הסביר הרבי לפי המדרש והחסידות את תפקיד הדור, [[הדור השביעי]] לאדמו"רי חב"ד, לפעול את [[הפצת היהדות]] בכל העולם כולו, שעל ידה תומשך ה[[שכינה]] למטה, ל[[עולם הזה]], וכך יהיה הוא הדור ש[[הבאת הגאולה|יביא את הגאולה]].<br />
<br />
המאמר נאמר בשלושה חלקים, ובשתי ההפסקות הורה הרבי לנגן ניגונים מרבותינו נשיאנו לפי הסדר, החל מ[[ניגון הבינוני]] שחיבב הרבי הריי"צ. מיד אחרי החלק הראשון, קפץ הרב נמצוב על השולחן מגודל השמחה, והכריז: "חסידים אמרו אחרי! עלינו לברך ברכת "[[ברכת שהחיינו|שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה]]", שה' יתברך עזר לנו שיש לנו רבי!" הוא בירך ברכת "שהחיינו" בשם ומלכות וכל הקהל ענה אמן. הרבי חייך מאוד, וביקשו לרדת מהשולחן{{הערה|1=ראו ספר [[ימי בראשית]] עמוד [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30449#p=401&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= 383] - מזכרון הרב [[יהודה לייב גרונר]].}}.<br />
<br />
ב[[שיחה]] שנאמרה מיד אחרי המאמר, עורר הרבי על חשיבות עבודתו האישית של כל חסיד, ואמר:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן=כעת הקשיבו יהודים!<br />
<br />
בכלל בחב"ד הייתה התביעה שתהיה עבודתו של כל אחד ואחד בעצמו, ולא להסתמך על הרביים.<br />
<br />
זהו ההפרש בין שיטת פולין לשיטת חב"ד, ששיטת פולין היא "וצדיק באמונתו יחיה", אל תקרי יִחְיה (החי"ת בשבא) אלא יְחַיֶה (החי"ת בפתח), אבל אנו, חב"ד, צריכים לעבוד כולנו בעצמנו, ב[[רמ"ח איברים]] ו[[שס"ה גידים]] של ה[[גוף]], וברמ"ח אברים ושס"ה [[גידים]] של ה[[נשמה]].<br />
<br />
"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". אינני מסלק את עצמי חס ושלום מלסייע, לסייע כפי היכולת, אבל, כיון שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, הרי, אם לא תהיה העבודה לבד, מה יועיל זה שנותנים "כתבים", מנגנים ניגונים ואומרים לחיים.}}<br />
<br />
בשיחה נוספת בהמשך ההתוועדות אמר, ש[[הרבי הריי"צ]] סיפר שכאשר דובר אודות קבלת עניני נשיאות של אביו, [[אדמו"ר הרש"ב]], ביקש שזה יהיה ב[[חסד]] וב[[רחמים]].<br />
<br />
ההתוועדות הסתיימה בשעה 12:25. בשירת "כי בשמחה תצאו" יצא הרבי מבית המדרש. כל הקהל וזקני החסידים בראשם רקדו בשמחה עצומה, עם הניגון "כי בשמחה", במשך זמן רב.<br />
<br />
כאשר יצא הרבי מהזאל אמר לו [[שלמה אהרן קזרנובסקי|הרב קזרנובסקי]] "א דאנק (תודה ב[[אידיש]]) רבי!", הרבי חייך ושאל "כעת עתה מרוצה?!" (הרב קרזנובקי היה מהפועלים הנמרצים להכתרת הרבי) ונכנס אל [[חדר הרבי|חדרו]].<br />
<br />
לאחר מכן ב[[זאל]] הייתה [[שמחה]] עצומה, כאשר כולם רקדו ושמחו שהנה, יש לנו רבי.<br />
<br />
==לאחר קבלת הנשיאות==<br />
<br />
===י"א שבט קבלת הנשיאות ומפתח לספריה===<br />
בספר 'המזכיר' מתועדים ההתרחשויות למחרת קבלת הנשיאות, ביום י"א שבט תשי"א:<br />
יום חמישי י"א בשבט הרבי הגיע ל-770 לבוש סירטוק. לאחר התפילה ביקש הרבי מהרב יהודה לייב גרונר לקרוא לחדרו את המזכירים הרב חדקוב והרב מינדל. הרבי, למיטב זכרונו של הרב גרונר, כפי שסיפר לימים, אמר להם כי מעתה יצטרכו 'בלאנק' – נייר מכתבים חדש וביקש לדעת מה הם מציעים. הוצע לרבי להחליף את השם של הרבי הריי"צ בשמו שלו אבל הרבי אמר שזה לא שינוי מספיק. ואז הוסיף הרבי והביע את רצונו הקדוש שהכתובת של 770 תופיע בחלק העליון של הדף, בפינה הימנית ובפינה השמאלית, ביידיש ובאנגלית. הרבי הורה להם לצאת החוצה ולגבש את הדברים. הרעיון שהציע הרב מינדל היה שיהיה כתוב בראש הבלאנק: "מזכירות כ"ק אדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן". הרבי אישר את הנוסח וכך החלה הנשיאות באורח רשמי.<br />
<br />
זמן קצר לאחר מכן נקראו לחדרו של הרבי הרב סימפסון, הרב ג'ייקובסון הרב לויטין והרב קזרנובסקי. הרבי ביקש מהם לדאוג לכך שספריית הרבי הריי"צ, עתירת הספרים וכתבי היד, תעבור לאחריותו. הרבי הסביר כבר אז כי כל עוד הנושא לא יוסדר הנשיאות אינה שלמה. שבועות אחדים לאחר מכן, הרב סימפסון ביקש מהרב גרונר להסדיר לו פגישה עם הרבי כי יש בידו מסר חשוב. כאשר נכנס הרב סימפסון לחדרו של הרבי אמר כי הוא שמח לבשר לרבי שסידרו לרבי מפתח ושבאמצעותו יוכל להיכנס לספרייה כל אימת שירצה. הרב גרונר, שהיה עדיין בחדר, סיפר כי הרבי היכה על השולחן ואמר במורת רוח: לזה אתה קורא הישג!? כל עוד הספרייה לא ברשותי, ההנהגה שלי לא שלמה{{הערה|המזכיר, פרק וזרח השמש}}.<br />
<br />
===הרבי נשיא המוסדות===<br />
<br />
לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי' שבט תשי"א, מוסדות חב"ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר ב[[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}:<br />
<br />
לאחר שהרבי קיבל הנשיאות לא קיבל על עצמו בתחילת את הנשיאות על המוסדות. לצורך זה נתאספו חברי [[הועד לקבלת הנשיאות]] שב[[ניו יורק]] לאסיפה מיוחדת. בין חברי הועד חשובי הרבנים וזקני חסידי חב"ד: הרב [[ישראל דז'ייקובסון]], הרב [[מאיר אשכנזי]], הרב [[יוחנן גורדון]], הרב [[אליהו סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], הרב [[דובער חסקינד]], הרב [[שמואל זלמנוב]] והרב [[מרדכי מענטליק]].<br />
באסיפה הוחלט כי מובן שכל המוסדות עוברים להיות תחת נשיאות הרבי, ובהתאם לכך ערכו חברי הועד תקנון כללי ובו נכתב: "הנשיא הוא כ"ק אדמו"ר שליט"א ועל הטופסים צריך להיות נדפס נוסח דלהלן: מיסודם של כ"ק אדמו"ר רבי שלום דובער ובנו כ"ק אדמו"ר רבי יוסף יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מליובאוויטש, תחת נשיאות כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש רבי מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן. יו"ר ועד הפועל: הרב שמריהו גוראריה".<br />
<br />
באותו זמן ביקשו מנהלי כולל חב"ד מהרבי לקבל את הנשיאות ולכתוב אגרת בה מבקש לתרום לכולל חב"ד. הרבי נענה לכתוב אגרת ב[[פורים קטן]] תשי"א.<br />
<br />
בתחילת ניסן תשי"א התקיימה אסיפה דומה של הנהלות מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהשתתפות [[אגודת חסידי חב"ד]], ישיבות [[תומכי תמימים]], [[ישיבת תורת אמת]], [[אחי תמימים]], [[כולל חב"ד]] ו[[כפר חב"ד]]. <br />
באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי.<br />
בהמשך למכתב זה כתב אל הרבי הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]:<br />
"בטח קיבל כ"ק אדמו"ר שליט"א את המכתבים המבקשים לכ"ק שליט"א להיכנס בפנימיות הענינים של הישיבות, לדעתי הענין דחוף מאוד, כי כולם קשורים לכ"ק שליט"א אבל בהעדר קבלה מכ"ק שליט"א אי אלו הוראות שנכנס בהעניינים ושעומדים תחת פיקוחו יתרופף חס ושלום, כי כולם רק מחכים על זה".<br />
בפועל הרבי קיבל את הנשיאות בשנת [[תשי"ב]]. אך הוראות כלליות ופרטיות למוסדות החל לתת כבר בתשי"א.<br />
<br />
בחודש אייר תשי"א התקיימה אסיפה של חברי ועד [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אברהם דרייזין]] והרב [[נחום גולדשמיד]].<br />
באסיפה דנו בענין ההתמסרו לרבי וחברי הועד הביעו דעתם שאגודת חסידי חב"ד צריכה להיות בפועל תחת הנשיאות של הרבי. ולכן הוחלט לקבל רישמית את הנשיאות ולהדפיס ניירות מכתבים חדשים ובהם יצויין כי המוסדות בנשיאות הרבי, ועל כך כתבו לרבי וקיבלו מענות ובהם תוכנית עבודה לאגודת חסידי חב"ד והקמת ארגונים ומוסדות חדשים{{הערה|בית משיח 236}}.<br />
<br />
<br />
במהלך שנת [[תשי"ב]] - הרבי קיבל נשיאות על מוסדות אותם ניהל - [[מרכז לענייני חינוך]], [[קה"ת]] ו[[מחנה ישראל]], הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו של הרבי ועליהם הרבי כתב את מכתביו. <br />
<br />
הרבי קיבל נשיאות על [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]], [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וישיבות [[תומכי תמימים]] ברחבי תבל{{הערה|נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב"דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236}}.<br />
<br />
===הקמת ארגונים חדשים===<br />
בשנים הראשונות לאחר קבלת הנשיאות הקים הרבי ארגונים ומוסדות חדשים מהם שהוקמו במספר מדינות:<br />
*[[צעירי חב"ד בארץ הקודש]], [[צעירי חב"ד ניו יורק]]<br />
*[[נשי חב"ד בארץ הקודש]], [[נשי חב"ד בארצות הברית]]<br />
*[[רשת אהלי יוסף יצחק]] בארץ הקודש, מוסדות אהלי יוסף יצחק ב[[מרוקו]] ומוסדות אהלי יוסף יצחק ב[[אוסטרליה]] <br />
*שלוחים - ובשנים הראשונות רבים מהם קיבלו את ההוראה ביוזמת הרבי, כאשר הרבי מחליט מי יסע ולאיפה.<br />
*ישיבות<br />
<br />
כלל מוסדות אלו פעלו בנשיאות הרבי.<br />
<br />
===ההנהגה לאחר קבלת הנשיאות===<br />
<br />
מאז החל הרבי באמירת מאמרים - הנהגה השמורה בחסידות חב"ד לאדמו"ר בלבד. בשונה מהנהגת נשיאי חב"ד הקודמים, לא כתב הרבי את מאמריו בעצמו, והחל ממאמר "באתי לגני" הראשון אותו אמר ציווה על הרב [[יואל כהן]] [[הנחה|לכותבו]] ולהכניסו אצלו להגהה, היו החסידים חוזרים בעצמם על המאמרים ומעלים אותם על הכתב. הרבי [[מוגה|הגיה]] רק את חלקם של המאמרים והשיחות, בסדר שהשתנה לאורך השנים כמה פעמים.<br />
[[קובץ:ע''א שנה לנשיאות כ''ק אדמו''ר מה''מ שליט''א.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו המתחלף מידי שנה עם ציון שנת נשיאותו של הרבי]]<br />
בשנים הראשונות לאחר קבלת הנשיאות, המשיך הרבי להתייחס בקירוב הדעת לתלמידי הישיבה שלמדו בחצר הרבי, והעניק להם הדרכה וליווי אישי, השתתף בשמחותיהם ועוד{{הערה|1=ראו בהרחבה: '''הרבי טיפל בנו כמו אב הדואג לבנו''', [[שבועון בית משיח]] גליון ט"ו אלול תש"פ עמוד 18.}}, הנהגה שהשתנתה לאורך השנים כאשר חסידות חב"ד הלכה והתרחבה, והנהגתו של הרבי לבשה יותר ויותר אופי של הנהגה ומלוכה.<br />
<br />
בכל שנה{{הערה|בשנים הראשונות זה היה רק לקראת ה'[[פאראד]]', שהכתר הודבק על גבי הבימה עליה עמד הרבי.}} מעוצב כמין כתר שתוכו ממולא במספר השנים העדכני לנשיאות הרבי (מחושב החל משנת [[תש"י]] - עת הסתלקות [[הרבי הריי"צ]]).<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[באתי לגני]]<br />
*[[ימי בראשית]]<br />
*[[ימי מלך]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''חסיד נאמן, פרק יז רוצים לשמוע חסידות''' – מאמצים גדולים על ידי חשובי החסידים בארצות הברית בכדי שהרבי יקבל את הנשיאות<br />
* ר' [[בנימין ליפקין]], '''המזכיר, פרק וזרח השמש''' - תיעוד תקופת קבלת הנשיאות על פי זכרונות המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]<br />
*ר' [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]] ור' [[יוסף יצחק גרינברג]], '''[[ימי בראשית]]''', ספר המתעד את תקופת הפצרות החסידים וקבלת הנשיאות<br />
*'''זריחת השמש''', חלופת מכתבים שנכתבו בידי הרב [[יהודה לייב גרונר]] בתקופת קבלת הנשיאות, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1843 עמוד 45<br />
*'''הרבי מורה לפרסם הכחשה שיקבל את הנשיאות''', במדור 'רגעים בליובאוויטש', [[שבועון בית משיח]] כ"ד [[טבת]] [[תשפ"א]] עמוד 42<br />
*ר' [[אברהם רייניץ]], '''מעתה יהיה אופן הנהגה אחר לגמרי''', שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1055 עמוד 30-34.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://drive.google.com/drive/u/0/folders/1a586bTUh71H_5n4btqD3VjwRPHseM9wp הקלטה של הרבי אומר את מאמר באתי לגני]''' (בעת קבלת הנשיאות - י' שבט תשי"א) וברקע תמונות מהשנים הראשונות, וקטעי וידאו קצרים מאמירת המאמרים בשנים ההם.<br />
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&pgnum=1 ימי בראשית]''' באתר [[היברו בוקס (אתר)|היברו בוקס]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/79764_he_1.pdf ובקשו את דוד מלכם], בתוך 'הנשיא הוא הכל', ע' 26<br />
*'''הם המליכוהו תחילה''' בתוך [http://mamesh.org/wp-content/uploads/2017/02/%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%90%D7%99%D7%9D-11-%D7%A9%D7%91%D7%98.pdf מגזין פנסאים גיליון 11], [[י' שבט]] [[תשע"ז]]<br />
<br />
*'''[https://col.org.il/news/128878 השנה הראשונה לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ]''', פרק מתוך המזכיר - תולדות הרב [[יהודה לייב גרונר]] {{COL}}<br />
*"[https://col.org.il/news/135959 העיתונים בישרו לקוראים: אדמו"ר חדש לחסידי חב"ד {{COL}}]<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf הירושלמים מתקשרים לרבי]''', שבועון בית משיח גליון 959<br />
<br />
===קבלת הנשיאות סדרה ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|הקבצים התפרסמו בשנית באתר יומנים}}===<br />
{{*}} [http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_-_%D7%90:_%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA בדרך לכיבוש העולם: קבלת הנשיאות] <br />
<br />
{{*}} נ. סופר, [http://www.yomanim.com/images/7/71/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-_%22%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%9B%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%AA_%D7%95%D7%92%D7%9D_%D7%9C%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%AA%22.pdf הרבי שליט"א אודות קבלת הנשיאות: "אין לכם ברירה אחרת וגם לי אין ברירה אחרת"], [[שבועון בית משיח]] גיליון 228 <br />
<br />
{{*}} נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/1/15/%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99-_%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%95.pdf תחילתו של דור השביעי - תהליך הגאולה לקראת סיומו] [[שבועון בית משיח]] גיליון 230<br />
<br />
{{*}} נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/9/98/%22%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%98%22.pdf "אינני משתמט!"] [[שבועון בית משיח]] גיליון 232<br />
<br />
{{*}} נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב"דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236<br />
<br />
{{*}} נ.סופר [http://www.yomanim.com/images/6/61/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%95%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%97%D7%AA_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99.pdf מוסדות חב"ד והישיבות תחת נשיאות הרבי] [[שבועון בית משיח]] גיליון 241 <br />
* [https://chabad.info/news/891092/ ההכתרה שכמעט הוכחשה] {{אינפו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%A7&diff=665560יוסף לושאק2024-03-06T10:18:40Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''יוסף יהודה לושאק'''{{הערה|Rabbi Yosef Loschak.}} ([[תשי"ב]]-[[ג' תמוז]] [[תשע"ד]]) היה שליח הרבי בס. ברברה שבדרום [[קליפורניה]] ובאוניברסיטת קליפורניה הסמוכה, חבר [[מכון רוהר ללימודי יהדות]], והרב שעמד בראש אתר האינטרנט הפופולרי 'שאל את משה' שסיפק מענה יהודי למאות אלפים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תשי"ב]] במלבורן, שבאוסטרליה כבן יחיד להורים ניצולי [[שואה]].<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת דבורה.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ט]] יצא לפעול בשליחות הרבי בס. ברברה שבדרום קליפורניה.<br />
<br />
לאורך השנים ייסד בעיר בית כנסת, מקווה טהרה, בית הספר ליהדות של יום ראשון, תלמוד תורה, מערך שיעורי תורה לצעירים ומבוגרים, גברים נשים וילדים, קעמפ קיץ 'מחנה גן ישראל', ותכניות ייחודיות נוספות כגון תכניות יהדות לאסירים יהודיים הכלואים בקליפורניה, כשבהמשך אף התמנה לרב הראשי של בתי הכלא במדינה.<br />
<br />
לצד הפעילות בעיר עצמה, פעל לאורך השנים באוניברסיטת קליפורניה הסמוכה, וכן בקהילות מרוחקות במרחק נסיעה מהעיר, דוגמת ס. לואיס אוביספו וקהילות נוספות.<br />
<br />
נמנה על ראשוני השלוחים והרבנים החב"דיים שהיו מעורבים בפעילות יהודית ברשת האינטרנט, כך לימד תורה וענה לשאלות באתר AskMoses.com, וכן שימש כחונך לרבנים שנכנסו לענות באתר, ופיקח על מערכת הרבנים המשיבה באתר.<br />
<br />
שימש כחבר ועדת [[מכון רוהר ללימודי יהדות]].<br />
<br />
התפרסם ב[[הכנסת אורחים]] ובחביבותו המיוחדת למבצע [[בית מלא ספרים]].<br />
<br />
בשנה האחרונה לחייו חלה במחלה, ממנה נפטר ב[[ד' תמוז|מוצאי ג' תמוז]] [[תשע"ד]] בגיל 62, בזמן שבהתוועדויות רבות נשאו תפילה להחלמתו.<br />
<br />
בהלוייתו שיצאה ביום רביעי מקליפורניה השתתפו מאות מוקירי זכרו, ולמחרת ביום חמישי עברה המיטה מול [[770]], והוא נטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק בסמיכות לאוהל אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
לרב לושאק ורעייתו 12 ילדים:<br />
*בנו, הרב מנחם מנדל לושאק - מנהל בית חב"ד בקמפוס קליפורניה<br />
*בנו, הרב צבי הירש לושאק - מנהל בית חב"ד בקמפוס בגלאסבורו, ניו ג'רזי<br />
*בנו, הרב אהרון לושאק - מאנשי [[צבאות השם העולמי]], ברוקלין, ניו יורק<br />
*בנו, ר' אברהם לושאק<br />
*בנו, ר' חיים לושאק<br />
*בתו מרת שטערנא שרה, רעיית הרב שניאור זלמן קודן - משלוחי הרבי בס. ברברה, קליפורניה<br />
*בתו, מרת אלה פוטש - רדווד סיטי, קליפורניה<br />
*בתו, מרת נחמה דינה דינרמן - ברוקלין, ניו יורק<br />
*בתו, מרת מושקא רבין - ברוקלין, ניו יורק<br />
*בתו, מרת יוכבד ליפינסקי - ברוקלין, ניו יורק<br />
*בתו, מרת אסתר שטיינמץ - ברוקלין, ניו יורק<br />
*בתו, מרת מרים<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2634225/jewish/Rabbi-Yosef-Loschak-62-Spread-Jewish-Observance-in-Southern-California.htm מסור להפצת היהדות בדרום קליפורניה]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לושאק, יוסף}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בקליפורניה]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=665559דב רבינוביץ2024-03-06T10:17:51Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''דב בער רבינוביץ''' (ר' דב רבינוביץ/ר' בערל רבינוביץ), כיהן במשך 17 שנה כנציג חב"ד בעיריית ירושלים ופעל רבות למען מוסדות חב"ד ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==ילדותו==<br />
הרב בערל נולד בשנת [[תרצ"ג]] לאביו הרב [[שמואל בן ציון רבינוביץ (חייקין)]].<br />
<br />
למד בישיבת תורת אמת בירושלים.<br />
<br />
==נציג חב"ד בעיריית ירושלים==<br />
ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] בחודש [[מרחשון]] [[תשד"מ]] נבחר כנציג חב"ד בעיריית ירושלים, ובתפקיד זה כיהן עד לפטירתו בשנת [[תשס"א]]. כנציג, הצליח להשיג שטחי בניה עבור מוסדות חב"ד בירושלים ופעל רבות גם למען הפרט.<br />
<br />
ר' בערל מעולם לא פירסם את מעשי החסד הרבים שעשה, ורק לאחר פטירתו התגלו מעשים רבים אשר עשה בצנעה למען מוסדות חב"ד בירושלים, ולמען הפרט.<br />
שנים רבות נחשב לעסקן חב"די ולאחר פטירתו ב[[שבועון בית משיח]] סופר על פעילותו כעסקן חב"די:<br />
<br />
"עסקנותו לא היתה לשם עסקנות גרידא, אלא במטרה מוצהרת לעזור ולסייע למוסדות ולאנשים פרטיים. הוא ראה בעבודת העסקנות ובייחוד בעבודתו בעיריית ירושלים - שליחות משמים".<br />
<br />
==פטירתו==<br />
בי' כסלו תשס"א נפל למשכב, ותפילות רבים נאמרו לרפואתו. ביום שישי ג' טבת נפטר, ובהלוייה השתתפו רבני ומשפיעי קהילת חב"ד בירושלים, וגם מאות רבות להם עזר בדרכים שונות{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 307 עמוד 59}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו, הרב [[שמואל בן ציון רבינוביץ (חייקין)]]<br />
*אחיו, ר' [[נחום רבינוביץ (ירושלים)|נחום רבינוביץ]] - משפיע בישיבת תורת אמת ירושלים<br />
*אחיו, ר' [[הלל רבינוביץ]] - משפיע בישיבת תורת אמת ירושלים<br />
*אחיו, ר' [[חיים יהודה רבינוביץ]] - אב"ד בירושלים<br />
*אחיו, ר' [[משה ליפא רבינוביץ]] - עסקן חב"די בירושלים<br />
{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת חייקין|תוכן={{עץ משפחת חייקין}}}}<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:רבינוביץ, דב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"א]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=665558דב רבינוביץ2024-03-06T10:17:27Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''דב בער רבינוביץ''' (מכונה גם ר' בערל רבינוביץ), כיהן במשך 17 שנה כנציג חב"ד בעיריית ירושלים ופעל רבות למען מוסדות חב"ד ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==ילדותו==<br />
הרב בערל נולד בשנת [[תרצ"ג]] לאביו הרב [[שמואל בן ציון רבינוביץ (חייקין)]].<br />
<br />
למד בישיבת תורת אמת בירושלים.<br />
<br />
==נציג חב"ד בעיריית ירושלים==<br />
ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] בחודש [[מרחשון]] [[תשד"מ]] נבחר כנציג חב"ד בעיריית ירושלים, ובתפקיד זה כיהן עד לפטירתו בשנת [[תשס"א]]. כנציג, הצליח להשיג שטחי בניה עבור מוסדות חב"ד בירושלים ופעל רבות גם למען הפרט.<br />
<br />
ר' בערל מעולם לא פירסם את מעשי החסד הרבים שעשה, ורק לאחר פטירתו התגלו מעשים רבים אשר עשה בצנעה למען מוסדות חב"ד בירושלים, ולמען הפרט.<br />
שנים רבות נחשב לעסקן חב"די ולאחר פטירתו ב[[שבועון בית משיח]] סופר על פעילותו כעסקן חב"די:<br />
<br />
"עסקנותו לא היתה לשם עסקנות גרידא, אלא במטרה מוצהרת לעזור ולסייע למוסדות ולאנשים פרטיים. הוא ראה בעבודת העסקנות ובייחוד בעבודתו בעיריית ירושלים - שליחות משמים".<br />
<br />
==פטירתו==<br />
בי' כסלו תשס"א נפל למשכב, ותפילות רבים נאמרו לרפואתו. ביום שישי ג' טבת נפטר, ובהלוייה השתתפו רבני ומשפיעי קהילת חב"ד בירושלים, וגם מאות רבות להם עזר בדרכים שונות{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 307 עמוד 59}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו, הרב [[שמואל בן ציון רבינוביץ (חייקין)]]<br />
*אחיו, ר' [[נחום רבינוביץ (ירושלים)|נחום רבינוביץ]] - משפיע בישיבת תורת אמת ירושלים<br />
*אחיו, ר' [[הלל רבינוביץ]] - משפיע בישיבת תורת אמת ירושלים<br />
*אחיו, ר' [[חיים יהודה רבינוביץ]] - אב"ד בירושלים<br />
*אחיו, ר' [[משה ליפא רבינוביץ]] - עסקן חב"די בירושלים<br />
{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת חייקין|תוכן={{עץ משפחת חייקין}}}}<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:רבינוביץ, דב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"א]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=665557דב רבינוביץ2024-03-06T10:16:55Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''דב בער רבינוביץ''' המכונה ר' דב רבינוביץ וגם ר' בערל רבינוביץ, כיהן במשך 17 שנה כנציג חב"ד בעיריית ירושלים ופעל רבות למען מוסדות חב"ד בירושלים.<br />
<br />
==ילדותו==<br />
הרב בערל נולד בשנת [[תרצ"ג]] לאביו הרב [[שמואל בן ציון רבינוביץ (חייקין)]].<br />
<br />
למד בישיבת תורת אמת בירושלים.<br />
<br />
==נציג חב"ד בעיריית ירושלים==<br />
ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] בחודש [[מרחשון]] [[תשד"מ]] נבחר כנציג חב"ד בעיריית ירושלים, ובתפקיד זה כיהן עד לפטירתו בשנת [[תשס"א]]. כנציג, הצליח להשיג שטחי בניה עבור מוסדות חב"ד בירושלים ופעל רבות גם למען הפרט.<br />
<br />
ר' בערל מעולם לא פירסם את מעשי החסד הרבים שעשה, ורק לאחר פטירתו התגלו מעשים רבים אשר עשה בצנעה למען מוסדות חב"ד בירושלים, ולמען הפרט.<br />
שנים רבות נחשב לעסקן חב"די ולאחר פטירתו ב[[שבועון בית משיח]] סופר על פעילותו כעסקן חב"די:<br />
<br />
"עסקנותו לא היתה לשם עסקנות גרידא, אלא במטרה מוצהרת לעזור ולסייע למוסדות ולאנשים פרטיים. הוא ראה בעבודת העסקנות ובייחוד בעבודתו בעיריית ירושלים - שליחות משמים".<br />
<br />
==פטירתו==<br />
בי' כסלו תשס"א נפל למשכב, ותפילות רבים נאמרו לרפואתו. ביום שישי ג' טבת נפטר, ובהלוייה השתתפו רבני ומשפיעי קהילת חב"ד בירושלים, וגם מאות רבות להם עזר בדרכים שונות{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 307 עמוד 59}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו, הרב [[שמואל בן ציון רבינוביץ (חייקין)]]<br />
*אחיו, ר' [[נחום רבינוביץ (ירושלים)|נחום רבינוביץ]] - משפיע בישיבת תורת אמת ירושלים<br />
*אחיו, ר' [[הלל רבינוביץ]] - משפיע בישיבת תורת אמת ירושלים<br />
*אחיו, ר' [[חיים יהודה רבינוביץ]] - אב"ד בירושלים<br />
*אחיו, ר' [[משה ליפא רבינוביץ]] - עסקן חב"די בירושלים<br />
{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת חייקין|תוכן={{עץ משפחת חייקין}}}}<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:רבינוביץ, דב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"א]]</div>ב. א. א.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5_(%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D)&diff=665556נחום רבינוביץ (ירושלים)2024-03-06T10:16:39Z<p>ב. א. א.: </p>
<hr />
<div>{{מפנה|נחום רבינוביץ|שליח הרבי בכפר בילו, מחבר ועורך תורני, רכז הלימודים ברשת אהלי יוסף יצחק ומומחה בהוראת הגמרא|נחום רבינוביץ (כפר ביל"ו)}}<br />
{{אין תמונה}}<br />
הרב '''נחום רבינוביץ''' ([[כ"ז טבת]] [[תרפ"ז]]-[[כ"ט אדר|כ"ט אדר שני]] [[תשע"א]]) היה [[משפיע]] בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], מנכבדי קהילת [[שיכון חב"ד ירושלים]] ומקורב לשולחנם של גדולי ישראל.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ז טבת]] [[תרפ"ז]] לאביו הרב [[שמואל בן ציון רבינוביץ (חייקין)|שמואל בן ציון רבינוביץ]] ולאמו מרת מרים.<br />
<br />
כבר מאז שהיה בחור, היה לו קשר מיוחד עם גדולי ישראל, בהם האדמו"ר רבי [[אהרון רוקח]] מבעלז, שכבר בביקורו הראשון בירושלים קרא לו ואמר לו: "'חור'ל, תגיד בשמי לבחורים בירושלים שיתחתנו מוקדם", ובהמשך מינה אותו באופן מיוחד כשליח אישי שלו שיתפלל עבורו ב{{ה|כותל המערבי}} בכל פעם שיבקש ממנו.<br />
<br />
כן היה לו קשר עם האדמו"רים לבית זוועהיל, ועוד.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רחל שפרינצא{{הערה|נולדה בכ"ח ניסן תרפ"ח. נפטרה בי"א תשרי תשע"ח.}}, בתו של הרב חיים אלימלך זלצר, מתלמידי [[החפץ חיים]].<br />
<br />
לאחר נישואיו, קבע את מגוריו ב[[שיכון חב"ד ירושלים]].<br />
שימש כמשפיע בישיבת [[תורת אמת ירושלים]], וכן בקהילת חב"ד המקומית.<br />
<br />
נפטר לאחר מחלה קשה בגיל 82 ב[[כ"ט אדר|כ"ט אדר שני]] [[תשע"א]], ובסיום מסע הלוויה שיצא מבית הלוויות שמגר, נטמן בבית העלמין בהר המנוחות.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' שמואל רבינוביץ<br />
*בנו, הרב יצחק רבינוביץ<br />
*בנו, הרב ישראל רבינוביץ ע"ה קנדה<br />
*בתו, מרת אסתר הלפרין<br />
*בתו, מרת לאה שאג<br />
*בתו, מרת שרה אבצן<br />
{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת חייקין|תוכן={{עץ משפחת חייקין}}}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4733944 לא היה לי בשביל מה לקום בבוקר. ואז הרבי סיפר לי משהו שלא ידעתי]''' {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/32514 בעל המעשה]''', בתוך שבועון בקהילה {{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:רבינוביץ, נחום}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רבינוביץ]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>ב. א. א.