https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=ZG 2026-04-04T22:23:30Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A6%22%D7%93&diff=838865 2026-04-01T00:27:14Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>'''ניגון צ&quot;ד''' הוא אחד מקבוצת ה[[ניגון לשבת ויום טוב|ניגונים לשבת ויום טוב]] שב[[ספר הניגונים]], שהיה חביב במיוחד על המשפיע הנודע ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]].<br /> <br /> ==אודות הניגון==<br /> ניגון זה במרוקו הוא ניגון מקאפוסט, והיה חביב מאוד על המשפיע הנודע ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]], ויש הטוענים אף כי הוא זה שחיבר אותו.<br /> <br /> התחלתו של הניגון דומה מעט ל[[ניגון מרוסטוב]], ובאמצעו יש תנועה שדומה ל[[ניגון דבקות (מהרי&quot;ל)|ניגון דבקות]], ובשל כך יש לעיתים המבלבלים בין הניגונים{{הערה|1=ראו ב[https://nichoach.blogspot.com/2023/07/blog-post_23.html אתר קיר הניגונים].}}.<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *ביצועים שונים של הניגון: [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQZjQwQ08yeS1ZT0U/view?usp=sharing דוד הורביץ] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=512 אלאור ולנר] {{*}} [https://col.org.il/news/134750 מנחם עמאר].<br /> *'''[https://hageula.com/news/nigunim/20810.htm אחת שאלתי - רבי תתגלה!]''', מקהלת צבאות השם {{הגאולה}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%A8_%D7%96%D7%90%D7%92_(%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F)&diff=827602 2026-02-22T19:01:37Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>הניגון '''ברודער זאג''' (&quot;אחי, אמור לי), הוא ניגון לר' לוי יצחק מברדיטשוב<br /> <br /> מופיע כניגון ר&quot;י ב[[חוברת סדר ניגונים]]<br /> <br /> ==אודות הניגון==<br /> הניגון השתמר מפיו של ר' [[אברהם ליסון]] ששמע אותו באביו ר' שמואל הירש ליסין<br /> <br /> ==מילות הניגון==<br /> {{ציטוט|בְּרוּדֶער זאָג, וואָס אִיז דאָס הַיינְט פֿאַר אַ טאָג,{{ש}}אַז מִיר זַיינֶען אַלֶע פְרֵיילְאַךְ, אַז מִיר זַיינֶען אַלֶע פְרֵיילְאַךְ?{{ש}}{{ש}}<br /> דֶער אִידֶעלֶע, דֶער קְלֵיינֶער, דֶער כָּשֶׁרֶ'ער,{{ש}}דֶער שֵׁיינֶער, אִיז דאָךְ הַיינְט אַ מֶלֶךְ.{{ש}}דֶער אִידֶעלֶע, דֶער קְלֵיינֶער, דֶער כָּשֶׁרֶ'ער,{{ש}}דֶער שֵׁיינֶער, אִיז דאָךְ הַיינְט אַ מֶלֶךְ.{{ש}}{{ש}}<br /> דאָס ווייס יֶעדֶער, פְרוֹי בִּיז בֶּעדֶער,{{ש}}אַז שַׁבָּת אִיז דֶער כַּלָה, אַז דֶער שַׁבָּת אִיז דִי כַּלָה,{{ש}}דֶער חָתָן דֶער שֵׁיינֶער אִיז נִישְׁט קֵיינֶער, נאָר מִיר אִידְן אַלֶע.{{ש}}דֶער חָתָן דֶער שֵׁיינֶער אִיז נִישְׁט קֵיינֶער, נאָר מִיר אִידְן אַלֶע. {{ש}}{{ש}}<br /> אוּן דֶער וואָס לאַכְט, אוּן חוֹזֶק מאַכְט, {{ש}}פוּן דֶער כַּלָה אוּן דֶעם חָתָן, פוּן דֶער כַּלָה אוּן דֶעם חָתָן, {{ש}}יֶעדֶער טאַקֶע וֶועט עֶסְן אַ מַכָּה, פוּן דֶער סְעוּדַת לִוְיָתָן{{ש}}. יֶעדֶער טאַקֶע וֶועט עֶסְן אַ מַכָּה, פוּן דֶער סְעוּדַת לִוְיָתָן.}}<br /> <br /> [[תרגום]] לעברית:<br /> {{ציטוט|אחי, אמור לי, איזה יום זה, שכולנו שמחים?{{ש}}<br /> העדין, הקטן, ה'כשר', היפה, הוא כמובן מלך.{{ש}}<br /> העדין, הקטן, ה'כשר', היפה, הוא כמובן מלך.{{ש}}{{ש}}<br /> כולם יודעים את זה, מאישה לבעל,{{ש}}שהשבת היא הכלה, שהשבת היא הכלה,{{ש}} החתן המהודר אינו מאומה, אלא רק עם כל היהודים.{{ש}} החתן המהודר אינו מאומה, אלא רק עם כל היהודים.{{ש}}{{ש}}<br /> ומי שצוחק ועושה ליצנות, מהכלה ומהחתן, מהכלה ומהחתן{{ש}}כל אחד אכן 'יקבל' מכה, מסעודת הלוייתן{{ש}} כל אחד אכן 'יקבל' מכה, מסעודת הלוייתן{{ש}}}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני חב&quot;ד שלא נכללו בספר הניגונים]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים ביידיש]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%A8_%D7%96%D7%90%D7%92_(%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F)&diff=827601 2026-02-22T19:00:49Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>הניגון '''ברודער זאג''' (&quot;אחי, אמור לי), הוא ניגון חסידי מפי ר' אברהם ליסון ששמע באביו ר' שמואל הירש ליסון.הניגון מיוחס לר' לוי יצחק מברדיטשוב<br /> <br /> מופיע כניגון ר&quot;י ב[[חוברת סדר ניגונים]]<br /> <br /> ==אודות הניגון==<br /> הניגון השתמר מפיו של ר' [[אברהם ליסון]] ששמע אותו באביו ר' שמואל הירש ליסין<br /> <br /> ==מילות הניגון==<br /> {{ציטוט|בְּרוּדֶער זאָג, וואָס אִיז דאָס הַיינְט פֿאַר אַ טאָג,{{ש}}אַז מִיר זַיינֶען אַלֶע פְרֵיילְאַךְ, אַז מִיר זַיינֶען אַלֶע פְרֵיילְאַךְ?{{ש}}{{ש}}<br /> דֶער אִידֶעלֶע, דֶער קְלֵיינֶער, דֶער כָּשֶׁרֶ'ער,{{ש}}דֶער שֵׁיינֶער, אִיז דאָךְ הַיינְט אַ מֶלֶךְ.{{ש}}דֶער אִידֶעלֶע, דֶער קְלֵיינֶער, דֶער כָּשֶׁרֶ'ער,{{ש}}דֶער שֵׁיינֶער, אִיז דאָךְ הַיינְט אַ מֶלֶךְ.{{ש}}{{ש}}<br /> דאָס ווייס יֶעדֶער, פְרוֹי בִּיז בֶּעדֶער,{{ש}}אַז שַׁבָּת אִיז דֶער כַּלָה, אַז דֶער שַׁבָּת אִיז דִי כַּלָה,{{ש}}דֶער חָתָן דֶער שֵׁיינֶער אִיז נִישְׁט קֵיינֶער, נאָר מִיר אִידְן אַלֶע.{{ש}}דֶער חָתָן דֶער שֵׁיינֶער אִיז נִישְׁט קֵיינֶער, נאָר מִיר אִידְן אַלֶע. {{ש}}{{ש}}<br /> אוּן דֶער וואָס לאַכְט, אוּן חוֹזֶק מאַכְט, {{ש}}פוּן דֶער כַּלָה אוּן דֶעם חָתָן, פוּן דֶער כַּלָה אוּן דֶעם חָתָן, {{ש}}יֶעדֶער טאַקֶע וֶועט עֶסְן אַ מַכָּה, פוּן דֶער סְעוּדַת לִוְיָתָן{{ש}}. יֶעדֶער טאַקֶע וֶועט עֶסְן אַ מַכָּה, פוּן דֶער סְעוּדַת לִוְיָתָן.}}<br /> <br /> [[תרגום]] לעברית:<br /> {{ציטוט|אחי, אמור לי, איזה יום זה, שכולנו שמחים?{{ש}}<br /> העדין, הקטן, ה'כשר', היפה, הוא כמובן מלך.{{ש}}<br /> העדין, הקטן, ה'כשר', היפה, הוא כמובן מלך.{{ש}}{{ש}}<br /> כולם יודעים את זה, מאישה לבעל,{{ש}}שהשבת היא הכלה, שהשבת היא הכלה,{{ש}} החתן המהודר אינו מאומה, אלא רק עם כל היהודים.{{ש}} החתן המהודר אינו מאומה, אלא רק עם כל היהודים.{{ש}}{{ש}}<br /> ומי שצוחק ועושה ליצנות, מהכלה ומהחתן, מהכלה ומהחתן{{ש}}כל אחד אכן 'יקבל' מכה, מסעודת הלוייתן{{ש}} כל אחד אכן 'יקבל' מכה, מסעודת הלוייתן{{ש}}}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני חב&quot;ד שלא נכללו בספר הניגונים]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים ביידיש]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%A8_%D7%96%D7%90%D7%92_(%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F)&diff=827599 2026-02-22T18:59:48Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>הניגון '''ברודער זאג''' (&quot;אחי, אמור לי), הוא ניגון חסידי מפי ר' אברהם ליסון ששמע באביו ר' שמואל הירש ליסון.הניגון מיוחס לר' לוי יצחק מברדיטשוב<br /> <br /> מופיע כניגון ר&quot;י ב[[חוברת סדר ניגונים]]<br /> <br /> ==אודות הניגון==<br /> הניגון השתמר מפיו של ר' [[אברהם ליסון]] ששמע אותו במחנות הפליטים בלודז' לאחר ה[[השואה|שואה]], כפי ששמעו אותו מפי ר' זלמן שניאורסון במחנה הפליטים בפוקינג.<br /> <br /> ==מילות הניגון==<br /> {{ציטוט|בְּרוּדֶער זאָג, וואָס אִיז דאָס הַיינְט פֿאַר אַ טאָג,{{ש}}אַז מִיר זַיינֶען אַלֶע פְרֵיילְאַךְ, אַז מִיר זַיינֶען אַלֶע פְרֵיילְאַךְ?{{ש}}{{ש}}<br /> דֶער אִידֶעלֶע, דֶער קְלֵיינֶער, דֶער כָּשֶׁרֶ'ער,{{ש}}דֶער שֵׁיינֶער, אִיז דאָךְ הַיינְט אַ מֶלֶךְ.{{ש}}דֶער אִידֶעלֶע, דֶער קְלֵיינֶער, דֶער כָּשֶׁרֶ'ער,{{ש}}דֶער שֵׁיינֶער, אִיז דאָךְ הַיינְט אַ מֶלֶךְ.{{ש}}{{ש}}<br /> דאָס ווייס יֶעדֶער, פְרוֹי בִּיז בֶּעדֶער,{{ש}}אַז שַׁבָּת אִיז דֶער כַּלָה, אַז דֶער שַׁבָּת אִיז דִי כַּלָה,{{ש}}דֶער חָתָן דֶער שֵׁיינֶער אִיז נִישְׁט קֵיינֶער, נאָר מִיר אִידְן אַלֶע.{{ש}}דֶער חָתָן דֶער שֵׁיינֶער אִיז נִישְׁט קֵיינֶער, נאָר מִיר אִידְן אַלֶע. {{ש}}{{ש}}<br /> אוּן דֶער וואָס לאַכְט, אוּן חוֹזֶק מאַכְט, {{ש}}פוּן דֶער כַּלָה אוּן דֶעם חָתָן, פוּן דֶער כַּלָה אוּן דֶעם חָתָן, {{ש}}יֶעדֶער טאַקֶע וֶועט עֶסְן אַ מַכָּה, פוּן דֶער סְעוּדַת לִוְיָתָן{{ש}}. יֶעדֶער טאַקֶע וֶועט עֶסְן אַ מַכָּה, פוּן דֶער סְעוּדַת לִוְיָתָן.}}<br /> <br /> [[תרגום]] לעברית:<br /> {{ציטוט|אחי, אמור לי, איזה יום זה, שכולנו שמחים?{{ש}}<br /> העדין, הקטן, ה'כשר', היפה, הוא כמובן מלך.{{ש}}<br /> העדין, הקטן, ה'כשר', היפה, הוא כמובן מלך.{{ש}}{{ש}}<br /> כולם יודעים את זה, מאישה לבעל,{{ש}}שהשבת היא הכלה, שהשבת היא הכלה,{{ש}} החתן המהודר אינו מאומה, אלא רק עם כל היהודים.{{ש}} החתן המהודר אינו מאומה, אלא רק עם כל היהודים.{{ש}}{{ש}}<br /> ומי שצוחק ועושה ליצנות, מהכלה ומהחתן, מהכלה ומהחתן{{ש}}כל אחד אכן 'יקבל' מכה, מסעודת הלוייתן{{ש}} כל אחד אכן 'יקבל' מכה, מסעודת הלוייתן{{ש}}}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני חב&quot;ד שלא נכללו בספר הניגונים]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים ביידיש]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=827592 2026-02-22T18:42:36Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו&quot;ר]] הצמח צדק|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[צמח צדק (פירושונים)]]}}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו&quot;ר השלישי לשושלת חב&quot;ד|אחר=אדמו&quot;ר השביעי לשושלת חב&quot;ד|ראו=[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון<br /> |תמונה=אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg<br /> |כינוי=אדמו&quot;ר הצמח צדק<br /> |תיאור=האדמו&quot;ר השלישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;ט באלול]] [[תקמ&quot;ט]]<br /> |מקום לידה=[[ליאזנא]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ג ניסן תרכ&quot;ו]]<br /> |מקום פטירה=[[ליובאוויטש]]<br /> |מקום פעילות=[[ליובאוויטש]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> '''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' - '''ה[[אדמו&quot;ר]] הצמח צדק''' הוא ה[[נשיא]] השלישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]. נולד ב[[יום ראשון]], [[כ&quot;ט באלול]] [[תקמ&quot;ט]]{{הערה|שם=גירסאות|1=כך לפי הגירסה שהוכרעה. ראה:[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] חלק ד' עמ' רמ&quot;ח, שיחת י&quot;ב [[ניסן]] [[ש&quot;ת]], שיחת שביעי של פסח ש&quot;ת, [[שלשלת היחס]] - שבתחילת [[היום יום]] - [[תש&quot;ג]] ועוד. לפי גירסה אחרת היה זה בשנת [[תקמ&quot;ח]]. ראה: יומן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מיום [[ט' בתמוז]] [[תרנ&quot;ח]], [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] חלק ב' עמ' קצ&quot;ה, ושיחת [[אחרון של פסח]] [[תרצ&quot;ה]]. גירסה נוספת אומרת שהיה זה בשנת [[תק&quot;נ]] וראה בשיחת [[כ&quot;ז בסיוון]] [[תש&quot;ד]]. ראו ב[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=13246#p=122&amp;fitMode=fitwidth&amp;hlts=&amp;ocr=%u05E9%u05DE%u05D5%u05D0%u05DC%20%u05E7%u05E8%u05D0%u05D5%u05E1 הערת הרב שמואל קראוס בנושא].}} בעיר [[ליאזנא]], לרב [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] ו[[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה אלטשולר]]. [[הסתלק]] ביום [[י&quot;ג בניסן]] [[תרכ&quot;ו]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> מכונה 'צמח צדק' על שם ספרו {{קח|ספר|צמח צדק}}.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===לידתו וילדותו===<br /> ב[[יום ראשון]], [[כ&quot;ט באלול]] [[תקמ&quot;ט]]{{הערה|שם=גירסאות}} בעיר [[ליאזנא]], נולד רבי מנחם מענדל לאביו ר' [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] והרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולער. הוריו קראו לו &quot;מנחם מענדל&quot; על שם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]. בשנת [[תקנ&quot;ג]] ביום [[ג' בתשרי]], בהיותו בן שלוש, נפטרה אמו וכבקשתה האחרונה, מנחם מענדל אומץ על ידי סבו, [[אדמו&quot;ר הזקן]] שחבבו מאוד. מנחם מענדל היה ישן בחדרו של אדמו&quot;ר הזקן, בסמוך לארון הקודש ומסתובב לצידו כל הזמן. עד חתונתו היה אדמו&quot;ר הזקן מכסהו בטליתו, ב[[ברכת כוהנים]] של הימים-טובים ועד גיל תשע היה מכסהו ב[[תקיעת שופר]] של [[ראש השנה]]. ביום [[י&quot;א בתשרי]] תקנ&quot;ג הכניסו אדמו&quot;ר הזקן ללמוד ב'[[חיידר]]'.<br /> <br /> בהיותו בגיל שמונה שנים הציע אדמו&quot;ר הזקן לבנו [[אדמו&quot;ר האמצעי]] לקחתו כחתן לבתו [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]], אך אדמו&quot;ר האמצעי היסס והראה לאביו מבעד לחלון כיצד הוא משחק עם כל הילדים במעשי ילדות. אדמו&quot;ר הזקן ניגש אל החלון ורמז באצבע לנכדו להיכנס לחדר, כאשר מנחם מענדל נכנס הגיש לו גמרא, הורה לו לשנן בעל-פה דף עם [[רש&quot;י]] ו[[תוספות]], תוך מחצית השעה, לשוב אל החדר ולחזור על כל מה שלמד. אדמו&quot;ר האמצעי שהמתין בחדר הבחין לאחר כרבע שעה שהילד שוב משחק בחוץ עם חבריו, פנה אל אביו ואמר 'אפילו בקולך אין הוא שומע!'. אדמו&quot;ר הזקן קרא לילד ונזף בו אך מנחם מענדל טען שהוא כבר למד והחל לחזור בעל-פה את הדף.<br /> <br /> כבר בשנת [[תקס&quot;א]] (בגיל 11) התחיל לכתוב חידושים בנגלה ובחסידות, מה ששמע מסביו ובנוסף ביאורים משלו. ישנו מאמר ד&quot;ה 'עדות' (שנדפס בספר [[דרך אמונה - ספר החקירה|דרך אמונה]] שנכתב בשנת תקס&quot;ב, לאחר הרבה שנים הוסיף הצמח צדק את סיומו, וכך הוא הודפס.<br /> <br /> עד גיל 13 עיקר לימודו היה בנגלה ולאחר גיל ה[[בר מצווה]] קבע [[אדמו&quot;ר הזקן]] זמנים מיוחדים ללמוד עמו [[קבלה]] ו[[דא&quot;ח]].<br /> <br /> אף על פי ששם משפחתו היה אלטשולר (כשם אביו), העדיף את שם משפחתו של סב אשתו [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו&quot;ר הזקן)]].<br /> <br /> ===חתונתו===<br /> ביום [[ה' בכסלו]] שנת [[תקס&quot;ד]]{{הערה|ב[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ספר המאמרים]] [[תקס&quot;ד]] עמוד שמג, וב[[ליקוטי דיבורים]] מובא שהחתונה הייתה בתאריך [[ה' כסלו]] תקס&quot;ד. וב[[שלשלת היחס]] שבתחילת ה[[היום יום]] מובא שהחתונה הייתה ב[[תקס&quot;ג]]. וב[[רשימת היומן]] עמוד רט כתוב שהצ&quot;צ התחתן כשהיה בן י&quot;ב או י&quot;ג כי בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הרב&quot;ש]] היה בערך בן ט' שנים בשעת פטירת אדה&quot;ז בשנת [[תקע&quot;ג]] (וזה משמע שחתונתו היתה בשנת תקס&quot;ג). אך שם בעמוד קצה כותב [[הרבי]] שאינו זוכר פרט זה ברור, וברשימת מאמרי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מציין ל&quot;דרוש אדה&quot;ז, א' ערב חנוכה תקס&quot;ו, בסעודת פדיון הבן של רב&quot;ש נ&quot;ע&quot;, ועפ&quot;ז, בעת הסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן]] היה הרב&quot;ש בן שבע.}}, בהיות אדמו&quot;ר הצמח צדק בן ארבע עשרה שנה, התחתן בעיר [[ליאדי]] עם בת דודתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> לאחר חתונתו היה אדמו&quot;ר הצמח צדק סמוך על שולחן חותנו, אדמו&quot;ר האמצעי, וכיהן כראש ישיבה אצלו, כדי שלא להתפרנס מהתורה, רק מיגיע כפיו. את שלוש מאות הרובלים שקיבל ככספי [[נדוניה]] השקיע בפתיחת בית מלאכה לייצור חותמות שעווה (בהם השתמשו לחתום אגרות דואר) שישמש כמקור לפרנסתו. בעסק זה לקח את החסיד ר' נחמיה מדוברובנא כשותף. במהלך כל עבודתם היו השניים משוחחים בדברי תורה, לאחר כחודש שקעו השניים, באחד הלילות, בסוגיה עמוקה במיוחד והדוד בו נמצא חומר הגלם של הדבק החל לבעור ובקושי הצליחו להנצל מהמפעל שעלה באש. לאחר מכן החליט אדמו&quot;ר הצמח צדק לעסוק בנגרות, אך בחצר הרבי העדיפו שלא יעסוק במלאכה ומינו אותו למלמד.<br /> <br /> בשנת [[תקס&quot;ו]] מסר [[אדמו&quot;ר הזקן]] לידיו ולידי דודו זקנו הרב [[יהודה לייב (אח אדמו&quot;ר הזקן)|יהודה לייב]] את השאלות ההלכתיות המגיעות אליו, על מנת שיענו עליהם והוא יגיהם. בשנת [[תק&quot;ע]] מסר אדמו&quot;ר הזקן לידו ולידי דודו, הרב [[משה שניאורי]], את ההתעסקות בעניני הכלל.<br /> <br /> ב[[מלחמת נפוליאון]] כשאדמו&quot;ר הזקן ברח מ[[ליאדי]], הצטרף אליו אדמו&quot;ר הצמח צדק. בהמשך היה נוכח גם בשעת פטירת אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|ב[[דרך מצוותיך (ספר)|דרך מצוותיך]] נמצאים עניינים אותם שמע אדמו&quot;ר הצמח צדק מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] בימים אלו}}. לאחר הסלקות אדמו&quot;ר הזקן, משנת [[תקע&quot;ד]] עד שנת [[תקפ&quot;ז]], התבודד ולמד בהתמדה.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> {{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> לאחר [[הסתלקות אדמו&quot;ר האמצעי]], ביום [[ט' כסלו]] [[תקפ&quot;ח]], התקיימה אסיפה של [[זקני החסידים|זקני]] [[חסיד]]י חב&quot;ד בה הוחלט למנות את חתנו של אדמו&quot;ר האמצעי, רבי מנחם מענדל, שימלא את מקומו של חמיו בהנהגת [[חסידות חב&quot;ד]]. החלטה זו התבססה על אמירתו של אדמו&quot;ר האמצעי, כשביקש לעלות ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|היה זה בחודש [[תשרי]] שנת [[תקפ&quot;ח]]. [[אדמו&quot;ר האמצעי]] הגיע ל[[האדיטש]] והתפלל מספר פעמים על ציון אביו אדמו&quot;ר הזקן. פעם אחת שהה בציון זמן רב, ואחר כך יצא משם כשפניו שוחקות ואמר: &quot;פעלתי מאבי אדוני מורי ורבי שיפטרוני מהרבנות&quot;. החסידים חשבו כי כוונתו לעלות לארץ הקודש, שהרי כאמור אביו רבינו הזקן ביקש גם הוא לוותר על הנהגת החסידים כדי לעלות לארץ ישראל.}}, שאלו אותו החסידים &quot;&quot;כיצד רבינו יעזבנו כצאן ללא רועה?&quot; השיבם אדמו&quot;ר האמצעי &quot;הלא עמכם חתני הרב הגאון רבי מנחם מענדל שיחיה. הוא יהיה לכם לרועה נאמן&quot;. החסידים התנגדו כמובן לרעיון ורק כאשר לאחר חודשיים, בדרך מ[[האדיטש]] ל[[ניעז'ין]], נפטר אדמו&quot;ר האמצעי, הבינו החסידים את כוונתו. בנוסף לכך מצאו החסידים רמזים נוספים לרצונו של אדמו&quot;ר האמצעי שדווקא חתנו יהיה ממלא מקומו.<br /> <br /> החלטת אסיפה זו פורסמה בכל ריכוזי חסידי חב&quot;ד ב[[רוסיה]]. משלחת של גדולי וזקני החסידים ובהם רבי [[הלל מפאריטש]], רבי [[יצחק אייזיק מוויטבסק]], רבי [[יצחק משה מיאס]], רבי [[פרץ חן]] מצ'רניגוב ועוד, התייצבה בפני אדמו&quot;ר הצמח צדק ומסרה לו את החלטת האסיפה, אולם [[הצמח צדק]] מיאן לקבל על עצמו את כתר הנשיאות. משלחות נוספות של חסידים באו והלכו, אך לכולם סירב רבי מנחם מענדל בתואנה כי כתר הנשיאות מגיע בדין לדודו הרב [[חיים אברהם שניאורי]], בנו של רבינו הזקן ואחיו של אדמו&quot;ר האמצעי. כששמע רבי חיים אברהם את הדברים הללו, הוא עצמו הצטרף לאחת המשלחות והפציר ברבי מנחם מענדל שיקבל את הנשיאות, אך הוא עדיין עמד בסרובו.<br /> <br /> בחודש [[ניסן]] החליטו החסידים כי לקראת [[חג השבועות]] יבואו כל זקני החסידים ל[[ליובאוויטש]] ויטכסו עצה מה לעשות. כשבועיים לפני חג השבועות באו לליובאוויטש כמה מזקני החסידים, ביניהם; רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]], רבי הלל מפאריטש, רבי יצחק אייזיק מויטבסק והם קיימו אסיפה נוספת ושלחו משלחות אל אדמו&quot;ר הצמח צדק, אך גם אלו לא עזרו. הוא המשיך להתחמק בטענה שיש לבחור ברבי חיים אברהם בנו של רבנו הזקן, או ברבי [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|מנחם נחום]], בנו של רבנו האמצעי, או ברבי [[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג (חתן אדמו&quot;ר האמצעי)|אהרן מקרמנצ'וג]] מנכדיו של אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|לימים הפך רבי אהרן מקרמנצ'וג גם לחתנו של אדמו&quot;ר האמצעי כאשר נישא בזיווג שלישי לחיה שרה, ביתו של אדמו&quot;ר האמצעי}}.<br /> <br /> ביום שלישי, [[ג' סיון]] [[תקפ&quot;ח]] באו שלושת גדולי החסידים: רבי [[פרץ חן]], רבי הלל מפאריטש ורבי יצחק אייזיק מהומיל, אל חדרו של אדמו&quot;ר הצמח צדק והתחננו בפניו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בסופו של דבר ניאות, אך בתנאי שלא יטרידוהו בשאלת עצות בענינים גשמיים. רבי הלל מפאריטש נענה ואמר: &quot;חסידים רוצים לשמוע חסידות&quot;. כעבור זמן קצר נודע כי אדמו&quot;ר הצמח צדק ייצא לבית הכנסת לומר חסידות. ואכן אדמו&quot;ר הצמח צדק נכנס לבית המדרש שהיה מלא בחסידים, כשהוא לבוש ב[[בגד]]י לבן אותם ירש מסבו [[אדמו&quot;ר הזקן]] והחל לומר מאמר [[דא&quot;ח]] [[ד&quot;ה]] &quot;על שלושה דברים העולם עומד&quot;.<br /> <br /> בשעה שהתחיל לומר את המאמר, נזכר רבי יצחק אייזיק מהומיל כי בצעירותו שמע פעם את אדמו&quot;ר הזקן חוזר מאמר זה, כשבאותה שעה שיחק בחדר הנכד, אדמו&quot;ר הצמח צדק, והפריע לחסידים לשמוע. רבי יצחק אייזיק חשש שזה מפריע ואז לפתע עצר אדמו&quot;ר הזקן את אמירת המאמר ואמר לו: &quot;הנח לו, הנח לו, הוא רוצה לשמוע. הוא שומע, עוד תיווכח שהוא שומע!&quot;. כעת נזכר באותו מעמד ובמוחו חלף הרהור: &quot;אכן זהו כח עליון, וה&quot;צמח צדק&quot; מראה את כוחותיו הכמוסים אשר חננו השם יתברך&quot;. עודנו מהרהר כך, הפסיק אדמו&quot;ר הצמח צדק באמירת המאמר ופנה אל רבי יצחק אייזיק ואמר: &quot;תחשדוני בדבר שאין בי? מה אעשה וסבי רבנו הזקן ציוה עלי לומר מאמר זה&quot; ומיד המשיך באמירת המאמר. בכך התגלתה רוח קודשו ברבים. בסיום המאמר פתחו כל החסידים בשירה וליווהו לביתו בריקודים וב[[שמחה]] גדולה{{הערה|1=ראו בקישור דלקמן [https://toratchabad.com/כיצד-קיבל-רבינו-הצמח-צדק-את-עול-ההנהגה סקירה מפורטת עם פרטים נוספים], באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]].}}.<br /> <br /> ==תורתו==<br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק ידוע בתשובות הלכתיות רבות שנהג להשיב לכל הפונים אליו. השאלות והתשובות נדפסו בספרים שו&quot;ת צמח צדק.<br /> <br /> מאמרי החסידות וגם אגרות קודש נוספות נדפסו במהלך השנים, במהדורות רבות.<br /> <br /> ===חזרה===<br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק נהג לומר מאמר חסידות בשבתות וחגים, ובזמנים מיוחדים נוספים. לאחר שצוות [[חוזר|החוזרים]] שיננו היטב את ה[[מאמר]], היו נכנסים המניחים לאדמו&quot;ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר את הדרוש ביאור.<br /> <br /> ====החוזרים====<br /> * הרב [[נחום מסטרדוב]].<br /> * הרב [[מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין]]<br /> * הרב [[דובער אשכנזי|דובער אשכנזי (קאליסקר)]].<br /> * הרב [[איסר בער גילרסון]]<br /> <br /> ==פעולותיו==<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[גזירת הקנטוניסטים]], [[ועידת הרבנים תר&quot;ג]], [[שצעדרין]]}}<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק ייסד [[ישיבה גדולה]] ב[[ליובאוויטש]] ובשנים הראשונות לנשיאותו היה מוסר באופן קבוע שיעורים לאברכים המיוחדים בישיבה. בנו הרב [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח]] היה ראש מגידי השיעורים וחתנו, הרב [[לוי יצחק זלמנוביץ']], היה מבוחני הישיבה.<br /> <br /> בתקופת &quot;[[גזירת הקנטוניסטים]]&quot; (- חטיפת ילדים יהודיים כדי שישרתו בצבא במשך עשרים וחמש שנים) היה אדמו&quot;ר הצמח צדק שולח בחשאי אל כל הקהילות ששהו בהם חוטפים ודאג שיחרימו אותם ואת הקנטוניסטים היה מחזק שישמרו את ה[[תורה]] וה[[מצוות]] וכן היה דואג לפדות את הילדים שנחטפו. פעולות אלו היו כרוכים בסכנת מות, כי נחשבו למרידה במלכות.<br /> <br /> בשנת [[תקצ&quot;ז]] הדפיס את ספרו [[תורה אור]]. בשנת [[תקצ&quot;ח]], על פי בקשת חסידי חב&quot;ד, ביקר ב[[מאהילוב]], [[מינסק]] ו[[וילנא]] וחזר דרך פלך [[ויטבסק]]. בנסיעתו זו נפגש גם עם גדולי ה[[מתנגד]]ים שהחלו לשאת ולתת איתו בשאלות הלכתיות. מסע זה השקיט את המחלוקת בין החסידים ל[[מתנגדים]]. בשנת [[תקצ&quot;ט]] קנה אחוזה גדולה הכוללת אדמת זריעה ויער וייסד שם מושבה ליהודים עובדי אדמה ועזר להם גם במכשירי עבודה. בשנת [[תר&quot;ג]] מינתה הממשלה ועד בן ארבעה אנשים מבאי-כח התושבים היהודים, לדון אודות החוקים השייכים אל היהודים ובפרט בנוגע לשאלת ה[[חינוך]] ואדמו&quot;ר הצמח צדק נבחר להיות אחד מהם. במשך ההתאספות, שארכו חדשים אחדים, עמד על דעתו בשמירה על הדת והחינוך על טהרת הקדש. בזמני ההתאספות, נאסר עשרים ושניים פעמים בגין מחאותיו הנמרצות. בסופו של דבר נתמלאו דרישותיו. בשנת [[תר&quot;ה]] הדפיס את הספר [[לקוטי תורה]] המכיל [[מאמר]]י [[אדמו&quot;ר הזקן]] עם ביאורים והגהות שלו.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק גם ייסד בשנת [[תר&quot;ד]] את ה[[עיירה]] [[שצעדרין]] והושיב בה כשלש מאות משפחות שכולן היו חסידי חב&quot;ד, ובעקבות זה זכה להוקרה מהממשל הרוסי וקיבל את התואר '[[אזרח נכבד לדורותיו]]'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מסמכים_היסטוריים_תיק_קבלת_תואר_אזרח_נכבד_לדורותיו_81665.html המסמכים הרשמיים נחשפים] {{COL}}}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הצמח-צדק]] היה ידוע כמתיר [[עגונה|עגונות]], ועגונות רבות נשלחו אל [[ליובאוויטש]] על מנת שיתירן מעגינותן{{הערה|ראו מדור קבוע שהוקדש לסיפורים סביב נושא זה בגליון &quot;[[האח]]&quot; החל מגליון 31 ואילך}}.<br /> <br /> {{ערך מורחב|טראכט גוט וועט זיין גוט}}<br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק, טבע את הפתגם &quot;טראכט גוט - וועט זיין גוט&quot; - [[חשוב טוב יהיה טוב]] - פתגם זה הוזכר פעמים רבות על ידי [[הרבי]] והפך לערך יסודי בחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> {{ערך מורחב|אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק והמהר&quot;ש}}<br /> <br /> ב[[חודש כסלו]] שנת [[תר&quot;כ]] חלה אדמו&quot;ר הצמח צדק מאוד וכך היה חולה במשך יותר משש שנים. ב[[ערב שבת]] [[פרשת ויגש]] שנת [[תרכ&quot;א]] לאחר שאשתו מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיה מושקא]] [[הסתלקות|הסתלקה]], אמר לבנו, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], כי נתקיימו דברי קודשו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] - עברו 54 שנים מאז נאנח ואמר לו &quot;'''נד''' קציר ביום נחלה&quot;{{הערה|הערך המספרי של המילה &quot;נד&quot; הוא 54}}. לאחר פטירת הרבנית הפסיק אדמו&quot;ר הצמח צדק לקבל אנשים ל[[יחידות]].<br /> <br /> בערך ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרכ&quot;ו]] החלו אצלו להופיע קשיים בדיבור. בחורף תרכ&quot;ו שלח שליח למעזיבוז להניח פ&quot;נ על קברו של הבעש&quot;ט, אך השליח לא ביצע את שליחותו, דבר שהחסיר 13 שנה מחייו של הצמח צדק כיון ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] ברכו באריכות ימים, ואריכות ימים אצל אדמו&quot;ר הזקן היא לפחות של 90 שנה, והצמח צדק חי למעשה 77 שנה{{הערה| אגרות קודש הריי&quot;צ חלק ב עמוד תצה.}}. בתחילת [[חודש ניסן]] תרכ&quot;ו נחלש מאוד וכשהזמינו את הרופא של [[ליובאוויטש]] אמר שאינו רואה דבר. למחרת נהיה המצב גרוע יותר והחסידים היו מבוהלים מאוד וכל היום אמרו [[תהלים]] והוסיפו לשמו את השם &quot;מאיר&quot;. לקראת ערבו של [[י&quot;ב בניסן]] תרכ&quot;ו אמרו שהמצב השתפר, אך לאחר זמן קצר ראו שוב שאין תקווה. השמש [[חיים בער חיימסון|ר' חיים בער]] הטה את אזנו לפיו של אדמו&quot;ר הצמח צדק ושמע שאומר &quot;למען ירבו ימיכם&quot;.<br /> <br /> בשעה אחת עשרה בלילה ראו שאין מה לעשות. מטתו עמדה באמצע החדר ומסביבו עמדו כל האנשים עם נרות דולקים. אדמו&quot;ר הצמח צדק שכב ללא שום תנועה והביט על האנשים. באור ליום חמישי [[י&quot;ג בניסן]] בשעה שתים עשרה וחצי בלילה הסתלק ומנוחתו כבוד ב[[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק והמהר&quot;ש]] ב[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> לאחר הסתלקותו אמר [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]: {{ציטוטון|דעו לכם כי אבא לא מת ומי שרוצה לבקש איזה בקשה יכול לבקש, גם אני בקשתי איזה בקשה}}{{הערה|1=גליון [[כרם חב&quot;ד]], ניסן תשמ&quot;ז, עמ' 68.}}.<br /> <br /> לאחר הסתלקותו [[התפצלות חסידות חב&quot;ד|התפצלה חסידות חב&quot;ד]], ו- 3 מבניו פתחו חצרות שונות ברוח [[חב&quot;ד]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק בליובאוויטש היה בנו הצעיר [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> == תמונתו ==<br /> [[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העתק שהגיע מקאפוסט]]<br /> היה גוי שהכיר את אדמו&quot;ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו&quot;ר הצמח צדק לא הסכים. התחכם הצייר ובא ב[[שבת]] לבית אדמו&quot;ר הצמח צדק, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. מסיבה זו נראה אדמו&quot;ר הצמח צדק בציור ב[[בגד]]י שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו&quot;ר הזקן. לאחר מכן כשראה אדמו&quot;ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה בשבת - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערה|מסופר שהטעות ארעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי הוא הלך ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו בטעויות האלו.}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו&quot;ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שנייה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו&quot;ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי]] ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו&quot;ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר.<br /> <br /> בשנת [[תרמ&quot;ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.<br /> <br /> העתק של הציור התגלה בשנת [[תנש&quot;א]] על ידי הספרן בערל לוין{{הערה|ראה מבית הגנזים מאת בערל לוין עמ' רנ&quot;ז}} אצל אחד מצאצאי ה[[מהרי&quot;ל מקאפוסט]] ב[[מוסקבה]] ופורסם לציבור.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;א]] גילה ר' [[יחיאל אופנר]] בעיזבון מרת [[הינדא גורביץ']], נכדת הרבנית [[ביילא וולס]] בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ואחיינית של 2 מבני הצמח צדק, ( הייתה בת אחות אשתו הראשונה של [[המהרי&quot;ן מניעז'ין]], בן הצמח צדק וכן אחיינית של הרב לוי יצחק זלמנוביץ' (אח אמה) שהתחתן אף הוא עם ביתו של הצמח צדק מרת דבורה לאה.) העתק נוסף של הציור המקורי, ככל הנראה הקדום ביותר{{הערה|[https://chabad.info/special/635784/ תגלית: נחשף הציור הראשון שמיוחס לאדמו&quot;ר הצמח צדק] {{אינפו}} [https://col.org.il/news/127876 ציור לא ידוע של הצמח צדק, ככל הנראה זה הקדום ביותר - נחשף] {{COL}} לקריאה נוספת: [[מנחם ברונפמן]], '''הציור שעבר בירושה''' כפר חב&quot;ד גליון מס' 1885}},<br /> <br /> ==משפחתו ותלמידיו==<br /> ===משפחתו{{הערה|ראה: שלום דובער קוביטעשק, '''[https://drive.google.com/drive/folders/1R9vKHPNgS83F8yaHddMmsaAxfxsNgmOn משפחת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק בחייו]''', בתוך [[קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה]], גיליון א'ק&quot;א, עמ' 111 - 122.}} ===<br /> לצמח צדק היו ריבוי בנים{{הערה|ראה גם [[בני הצמח צדק (ספר)|כאן]].}}, ושתי בנות:<br /> <br /> '''בניו'''<br /> *בנו - רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]].<br /> *בנו - אדמו&quot;ר [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)| המהרי&quot;ל מקאפוסט]].<br /> *בנו - אדמו&quot;ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הרחש&quot;ז מליאדי]].<br /> *בנו - אדמו&quot;ר [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|המהרי&quot;ן מניעז'ין]].<br /> *בנו - אדמו&quot;ר [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הריי&quot;צ מאוורוטש]].<br /> *בנו - הרה&quot;ק רבי [[יעקב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יעקב מארשא]].<br /> *'''בנו - אדמו&quot;ר [[שמואל שניאורסון (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|המהר&quot;ש]].'''<br /> *בנו{{הערה|בספר [[לשמע אוזן]] (מדור הצמח צדק סיפור ט&quot;ו) להרב [[שניאור זלמן דוכמן]] מובא של צמח צדק היה בן נוסף, בשם ירחמיאל, שנפטר בגיל צעיר, אך מלבד בלשמע אוזן לא מובא בשום מקום על בן של הצמח צדק בשם ירחמיאל. וראה ברישמת היומן עמוד שי&quot;ז, שהיו לצמח צדק כמה בנים שלא האריכו ימים. וא&quot;כ נוסף על ר' יעקב היה בן נוסף.}} - ירחמיאל, שנפטר בקטנותו.<br /> '''בנותיו'''<br /> *בתו - הרבנית [[ראדע פריידא (בת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ראדע פריידא שניאורסון]] אשת הרב [[שניאור (חתן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שניאור שניאורסון]].<br /> *בתו - הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|דבורה לאה זלמנסון]] אשת הרב [[לוי יצחק זלמנסון]].<br /> <br /> ===חשובי החסידים===<br /> על חשובי החסידים של אדמו&quot;ר הצמח צדק נמנים:<br /> * רבי [[הלל מפאריטש]]<br /> * רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין, בעל ה&quot;תורת חסד&quot;<br /> * רבי [[אברהם דוד לאוואוט]], בעל &quot;שער הכולל&quot;<br /> * רבי [[פרץ חן]]<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *'''[[ספר צמח צדק|צמח צדק]]''' - [[שאלות ותשובות]] הלכתיות, פסקי דינים, וחידושים על ה[[תלמוד|ש&quot;ס]]. שם הספר בא לרמז על שם המחבר (בכתיב המקובל בשפת ה[[יידיש]]) - &quot;מנחם מענדל&quot; ב[[גימטריה]] &quot;צמח צדק&quot;.<br /> *'''[[דרך מצותיך]]''' - טעמי המצוות על-פי תורת החסידות.<br /> *'''[[ביאורי הזהר (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ביאורי הזוהר]]'''- ביאור מאמרים מ[[ספר הזוהר]].<br /> *'''[[דרך אמונה - ספר החקירה|ספר החקירה - דרך אמונה]]''' - ספר פילוסופי-מחקרי בסגנון &quot;[[מורה הנבוכים]]&quot; של ה&quot;[[רמב&quot;ם]]&quot;, [[ספר העיקרים]], ועוד (הספר נכתב לערך בשנת תר&quot;ג, שנה שבה הרבה הצמח צדק להתווכח עם אלה שניסו לשנות חוקים ברוסיה בנוגע לדת ישראל).<br /> *'''[[אור התורה (ספר)|אור התורה]]''' - ארבעים ושניים כרכים של ביאורי חסידות על התורה, מועדים ונ&quot;ך ([[נביאים]] ו[[כתובים]]).<br /> *'''[[ספר הליקוטים]]''' - סדרה בת כמה עשרות כרכים, שבה לוקטו דברי תורתו לפי ערכים בסדר הא&quot;ב.<br /> *'''[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|אגרות קודש]]''' - תשעים מאגרותיו, מהדורה מבוארת עם מבוא, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין|שלום בער לוין]] והרב [[יהושע מונדשיין]], הוצאה חדשה, קה&quot;ת ברוקלין ה'תשע&quot;ג.<br /> *'''[[יהל אור]]''' - על תהלים.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> [[קובץ:טוו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי ה[[ניגון ימין ה' רוממה|ניגון 'ימין ה' רוממה']] של אדמו&quot;ר הצמח]]<br /> *[[ניגון אשרי איש]]<br /> *[[ניגון דביקות מיוחס לאדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> *[[ניגון דבקות (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ניגון דבקות]]<br /> *[[ניגון הודיעני ה' קיצי]]<br /> *[[ניגון ימין ה' רוממה]]<br /> *[[ניגון כאיל תערוג (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ניגון כאיל תערוג]]<br /> *[[א-לי אתה (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ניגון א-לי אתה (אדמו&quot;ר הצמח צדק)]]<br /> *ניגון אך לאלוקים<br /> *ניגון צמאה לך נפשי(אדמו&quot;ר הצמח צדק)<br /> *ניגון התעודות מיוחס לאדמו&quot;ר הצמח צדק<br /> *ניגון יודך עמים<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בני הצמח צדק (ספר)|בני הצמח צדק]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], &quot;[[תולדות חב&quot;ד ברוסיא הצארית]]&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב&quot;ד ברוסיא הצארית]}}, [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תש&quot;ע]]<br /> *[[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - אדמו&quot;ר הצמח צדק''', קה&quot;ת.<br /> * [[חיים מאיר הילמן]], '''[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]'''<br /> *הרב [[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - הסתלקות אדמו&quot;ר הצמח צדק, עמוד 121 [[תשע&quot;ג]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]], פרק ה - ועידת הרבנים תר&quot;ג בהשתתפות אדמו&quot;ר הצמח צדק<br /> *ועידת הרבנים תר&quot;ג, בהשתתפות אדמו&quot;ר הצמח צדק, אהלי ליובאוויטש חלק ג' עמוד 21<br /> *'''הרבי בעקבות הצמח צדק''', במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת שמיני [[תשפ&quot;א]]<br /> *'''כמו שפוסק הצמח צדק פוסקים בשמיים''', [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] מס' 1954 ע' 64–74.<br /> *מנחם כהנא, '''אשכבתיה דרבי''', בטאון 'התמים' (מוסף שבועון בית משיח) גליון נ&quot;ו ניסן ה'תשפ&quot;ה עמוד 48<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{מיזמים|חב&quot;דציטוט={{שם הדף}}}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2025/04/blog-post_29.html 'קיברו את ספרי התורה': תיאור מרתק מהסתלקות הרבי ה'צמח צדק']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> *[https://chabad.info/news/959292/ כתבי אדמו&quot;ר הצמח צדק נפדו על ידי הרב משה הורנשטיין והושבו לספרית הרבי] {{אינפו}}<br /> *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2020/04/02-04-2020-15-20-30-pnimiyut104.pdf לחיים ולברכה]''', לקט סיפורים על אדמו&quot;ר הצמח צדק בתוך גיליון [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] ערב י&quot;א ניסן ה'תש&quot;פ {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/665084/ רבי לילדים: הָרַב וְהַסַּנְדְּלָר • שעת סיפור]''', רבי לילדים {{וידפו}}<br /> *'''[http://www.mylubavitch.org/מוסרים-ומרגלים-בבית-הצמח-צדק/ מוסרים ומרגלים בבית הצמח צדק]''', באתר העיירה ליובאוויטש<br /> *'''[http://chabadpedia.co.il/images/5/57/המבשר_תורני_מצורע.pdf דורש טוב לעמו]''', מלחמתו של אדמו&quot;ר הצמח צדק ב[[תנועת ההשכלה]] {{PDF}}, 'המבשר' תורני, פרשת מצורע תשפ&quot;ב<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_18.html תגלית נדירה: נחשף הציור העתיק שמיוחס ל'צמח צדק' בצבע]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=הצמח צדק}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר האמצעי]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=[[ט' בכסלו]] [[תקפ&quot;ח]] - [[י&quot;ג ניסן]] [[תרכ&quot;ו]]|הבא=[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הצמח צדק|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|5]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:אישים בליאזנא]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9F&diff=815512 2025-12-22T22:51:20Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>[[קובץ:Vvvvvvvv.JPG|ממוזער|220px|הרב ישעיהו גופין]]<br /> [[קובץ:4-15.jpg|ממוזער|200px|הרב גופין במבצע תפילין עם חיילים בשנת [[תשל&quot;ג]]]]<br /> הרב '''ישעיהו גופין''' ([[כ&quot;ג אב]] [[תרע&quot;ח]] - [[כ' כסלו]] [[תשמ&quot;א]]) כיהן כמנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב ישעיהו גופין נולד ב[[חרקוב]] ב[[כ&quot;ג אב]] [[תרע&quot;ח]] לאביו ר' [[אהרון גופין]], והתחנך בילדותו ב[[חיידר]] המחתרתי ב[[עיירה]] [[מאריופול]] שב[[אוקראינה]].<br /> <br /> בעקבות הצקות חוזרות ונשנות של סוכני ה[[ג.פ.או.]] נאלץ לנדוד כל מספר חודשים לעיר אחרת, ובשנים [[תרצ&quot;ג]]-[[תרצ&quot;ז]] למד בישיבות ב[[ברדיצ'ב]], [[ז'יטומיר]] וב[[תומכי תמימים קורסק|קורסק]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו שרה רעלקא גופין בעיר [[לנינגרד]].<br /> <br /> לאחר חתונתו כשהתחילו הגרמנים לצור על [[לנינגרד]], ברח ר' ישעיה מהעיר והתיישב ב[[טשקנט]] ולאחר מכן ב[[סמרקנד]] שם החל לעסוק כחבר פעיל בוועד הרוחני שהקימו החסידים מתוך דאגה לחינוך היהודי של הפליטים שהגיעו לעיר, לגיוס כספי לאחזקת המערכת ולהאכלת התלמידים, ולהסוואת הפעולות מעיני בלשי המשטרה החשאית.<br /> <br /> אחרי סיום [[מלחמת העולם השנייה]] יצא יחד עם משפחתו את גבולות [[רוסיה]] כחלק מתוכנית [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|הבריחה הידועה]], ובהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ב[[כ&quot;ד באייר]] [[תש&quot;ט]] והתיישב ב[[כפר חב&quot;ד]] שם עמד בשורה הראשונה של העסקנים ה[[חב&quot;ד|חב&quot;דיים]] שדאגו לפיתוח הכפר.<br /> <br /> בשנים שלאחרי זה נקרא לסייע באחזקת [[ישיבת חב&quot;ד]] ב[[תל אביב]], עד שהתמנה כמנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], תפקיד בו החזיק עד לפטירתו.<br /> <br /> בשעת [[רצח יד החמישה|ההתקפה הרצחנית]] על בית הספר שבניהולו, לא איבד את עשתונותיו, וחילץ ילדים רבים דרך החלון והציל את חייהם.<br /> <br /> נפטר בגיל שישים ושתיים ב[[כ' כסלו]] [[תשמ&quot;א]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * רעיתו, שרה רעלקא - נפטרה [[כ&quot;ו תמוז]] [[תשס&quot;ו]]<br /> <br /> ;אחיו:<br /> *הרב [[ברוך גופין]], [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ;בניו:<br /> *הרב [[זלמן גופין]] - [[משפיע|משפיע ראשי]] בישיבת [[תומכי תמימים]] [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב [[יוסף יצחק גופין (קונטיקט)|יוסף יצחק גופין]] - [[שליח]] [[הרבי]] בקונטיקט.<br /> *הרב [[גבריאל גופין]] - [[קראון הייטס]].<br /> *מנחם מענדל גופין נפטר בילדותו בסמרקנד<br /> <br /> ;בנותיו<br /> *שושנה רייזל אשת הרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]], [[ירושלים]].<br /> *הינדה אשת הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]], [[תל אביב]].<br /> *בתיה{{הערה|נפטרה [[ד' אלול]] [[תשמ&quot;ז]]}} אשת הרב [[מנחם מענדל טננבוים]], [[ירושלים]].<br /> *אשת הרב יוסף יצחק בוקיעט, [[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]].<br /> *אשת הרב [[שלום שפלטר]], [[ניו ג'רזי]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גופין, ישעיהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גופין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברדיצ'ב]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=815511 2025-12-22T22:46:02Z

<p>ZG: /* ניגוניו */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו&quot;ר]] הצמח צדק|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[צמח צדק (פירושונים)]]}}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו&quot;ר השלישי לשושלת חב&quot;ד|אחר=אדמו&quot;ר השביעי לשושלת חב&quot;ד|ראו=[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון<br /> |תמונה=אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg<br /> |כינוי=אדמו&quot;ר הצמח צדק<br /> |תיאור=האדמו&quot;ר השלישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;ט באלול]] [[תקמ&quot;ט]]<br /> |מקום לידה=[[ליאזנא]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ג ניסן תרכ&quot;ו]]<br /> |מקום פטירה=[[ליובאוויטש]]<br /> |מקום פעילות=[[ליובאוויטש]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> '''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' - '''ה[[אדמו&quot;ר]] הצמח צדק''' הוא ה[[נשיא]] השלישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]. נולד ב[[יום ראשון]], [[כ&quot;ט באלול]] [[תקמ&quot;ט]]{{הערה|שם=גירסאות|1=כך לפי הגירסה שהוכרעה. ראה:[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] חלק ד' עמ' רמ&quot;ח, שיחת י&quot;ב [[ניסן]] [[ש&quot;ת]], שיחת שביעי של פסח ש&quot;ת, [[שלשלת היחס]] - שבתחילת [[היום יום]] - [[תש&quot;ג]] ועוד. לפי גירסה אחרת היה זה בשנת [[תקמ&quot;ח]]. ראה: יומן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מיום [[ט' בתמוז]] [[תרנ&quot;ח]], [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] חלק ב' עמ' קצ&quot;ה, ושיחת [[אחרון של פסח]] [[תרצ&quot;ה]]. גירסה נוספת אומרת שהיה זה בשנת [[תק&quot;נ]] וראה בשיחת [[כ&quot;ז בסיוון]] [[תש&quot;ד]]. ראו ב[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=13246#p=122&amp;fitMode=fitwidth&amp;hlts=&amp;ocr=%u05E9%u05DE%u05D5%u05D0%u05DC%20%u05E7%u05E8%u05D0%u05D5%u05E1 הערת הרב שמואל קראוס בנושא].}} בעיר [[ליאזנא]], לרב [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] ו[[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה אלטשולר]]. [[הסתלק]] ביום [[י&quot;ג בניסן]] [[תרכ&quot;ו]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> מכונה 'צמח צדק' על שם ספרו {{קח|ספר|צמח צדק}}.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===לידתו וילדותו===<br /> ב[[יום ראשון]], [[כ&quot;ט באלול]] [[תקמ&quot;ט]]{{הערה|שם=גירסאות}} בעיר [[ליאזנא]], נולד רבי מנחם מענדל לאביו ר' [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] והרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולער. הוריו קראו לו &quot;מנחם מענדל&quot; על שם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]. בשנת [[תקנ&quot;ג]] ביום [[ג' בתשרי]], בהיותו בן שלוש, נפטרה אמו וכבקשתה האחרונה, מנחם מענדל אומץ על ידי סבו, [[אדמו&quot;ר הזקן]] שחבבו מאוד. מנחם מענדל היה ישן בחדרו של אדמו&quot;ר הזקן, בסמוך לארון הקודש ומסתובב לצידו כל הזמן. עד חתונתו היה אדמו&quot;ר הזקן מכסהו בטליתו, ב[[ברכת כוהנים]] של הימים-טובים ועד גיל תשע היה מכסהו ב[[תקיעת שופר]] של [[ראש השנה]]. ביום [[י&quot;א בתשרי]] תקנ&quot;ג הכניסו אדמו&quot;ר הזקן ללמוד ב'[[חיידר]]'.<br /> <br /> בהיותו בגיל שמונה שנים הציע אדמו&quot;ר הזקן לבנו [[אדמו&quot;ר האמצעי]] לקחתו כחתן לבתו [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]], אך אדמו&quot;ר האמצעי היסס והראה לאביו מבעד לחלון כיצד הוא משחק עם כל הילדים במעשי ילדות. אדמו&quot;ר הזקן ניגש אל החלון ורמז באצבע לנכדו להיכנס לחדר, כאשר מנחם מענדל נכנס הגיש לו גמרא, הורה לו לשנן בעל-פה דף עם [[רש&quot;י]] ו[[תוספות]], תוך מחצית השעה, לשוב אל החדר ולחזור על כל מה שלמד. אדמו&quot;ר האמצעי שהמתין בחדר הבחין לאחר כרבע שעה שהילד שוב משחק בחוץ עם חבריו, פנה אל אביו ואמר 'אפילו בקולך אין הוא שומע!'. אדמו&quot;ר הזקן קרא לילד ונזף בו אך מנחם מענדל טען שהוא כבר למד והחל לחזור בעל-פה את הדף.<br /> <br /> כבר בשנת [[תקס&quot;א]] (בגיל 11) התחיל לכתוב חידושים בנגלה ובחסידות, מה ששמע מסביו ובנוסף ביאורים משלו. ישנו מאמר ד&quot;ה 'עדות' (שנדפס בספר [[דרך אמונה - ספר החקירה|דרך אמונה]] שנכתב בשנת תקס&quot;ב, לאחר הרבה שנים הוסיף הצמח צדק את סיומו, וכך הוא הודפס.<br /> <br /> עד גיל 13 עיקר לימודו היה בנגלה ולאחר גיל ה[[בר מצווה]] קבע [[אדמו&quot;ר הזקן]] זמנים מיוחדים ללמוד עמו [[קבלה]] ו[[דא&quot;ח]].<br /> <br /> אף על פי ששם משפחתו היה אלטשולר (כשם אביו), העדיף את שם משפחתו של סב אשתו [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו&quot;ר הזקן)]].<br /> <br /> ===חתונתו===<br /> ביום [[ה' בכסלו]] שנת [[תקס&quot;ד]]{{הערה|ב[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ספר המאמרים]] [[תקס&quot;ד]] עמוד שמג, וב[[ליקוטי דיבורים]] מובא שהחתונה הייתה בתאריך [[ה' כסלו]] תקס&quot;ד. וב[[שלשלת היחס]] שבתחילת ה[[היום יום]] מובא שהחתונה הייתה ב[[תקס&quot;ג]]. וב[[רשימת היומן]] עמוד רט כתוב שהצ&quot;צ התחתן כשהיה בן י&quot;ב או י&quot;ג כי בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הרב&quot;ש]] היה בערך בן ט' שנים בשעת פטירת אדה&quot;ז בשנת [[תקע&quot;ג]] (וזה משמע שחתונתו היתה בשנת תקס&quot;ג). אך שם בעמוד קצה כותב [[הרבי]] שאינו זוכר פרט זה ברור, וברשימת מאמרי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מציין ל&quot;דרוש אדה&quot;ז, א' ערב חנוכה תקס&quot;ו, בסעודת פדיון הבן של רב&quot;ש נ&quot;ע&quot;, ועפ&quot;ז, בעת הסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן]] היה הרב&quot;ש בן שבע.}}, בהיות אדמו&quot;ר הצמח צדק בן ארבע עשרה שנה, התחתן בעיר [[ליאדי]] עם בת דודתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> לאחר חתונתו היה אדמו&quot;ר הצמח צדק סמוך על שולחן חותנו, אדמו&quot;ר האמצעי, וכיהן כראש ישיבה אצלו, כדי שלא להתפרנס מהתורה, רק מיגיע כפיו. את שלוש מאות הרובלים שקיבל ככספי [[נדוניה]] השקיע בפתיחת בית מלאכה לייצור חותמות שעווה (בהם השתמשו לחתום אגרות דואר) שישמש כמקור לפרנסתו. בעסק זה לקח את החסיד ר' נחמיה מדוברובנא כשותף. במהלך כל עבודתם היו השניים משוחחים בדברי תורה, לאחר כחודש שקעו השניים, באחד הלילות, בסוגיה עמוקה במיוחד והדוד בו נמצא חומר הגלם של הדבק החל לבעור ובקושי הצליחו להנצל מהמפעל שעלה באש. לאחר מכן החליט אדמו&quot;ר הצמח צדק לעסוק בנגרות, אך בחצר הרבי העדיפו שלא יעסוק במלאכה ומינו אותו למלמד.<br /> <br /> בשנת [[תקס&quot;ו]] מסר [[אדמו&quot;ר הזקן]] לידיו ולידי דודו זקנו הרב [[יהודה לייב (אח אדמו&quot;ר הזקן)|יהודה לייב]] את השאלות ההלכתיות המגיעות אליו, על מנת שיענו עליהם והוא יגיהם. בשנת [[תק&quot;ע]] מסר אדמו&quot;ר הזקן לידו ולידי דודו, הרב [[משה שניאורי]], את ההתעסקות בעניני הכלל.<br /> <br /> ב[[מלחמת נפוליאון]] כשאדמו&quot;ר הזקן ברח מ[[ליאדי]], הצטרף אליו אדמו&quot;ר הצמח צדק. בהמשך היה נוכח גם בשעת פטירת אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|ב[[דרך מצוותיך (ספר)|דרך מצוותיך]] נמצאים עניינים אותם שמע אדמו&quot;ר הצמח צדק מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] בימים אלו}}. לאחר הסלקות אדמו&quot;ר הזקן, משנת [[תקע&quot;ד]] עד שנת [[תקפ&quot;ז]], התבודד ולמד בהתמדה.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> {{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> לאחר [[הסתלקות אדמו&quot;ר האמצעי]], ביום [[ט' כסלו]] [[תקפ&quot;ח]], התקיימה אסיפה של [[זקני החסידים|זקני]] [[חסיד]]י חב&quot;ד בה הוחלט למנות את חתנו של אדמו&quot;ר האמצעי, רבי מנחם מענדל, שימלא את מקומו של חמיו בהנהגת [[חסידות חב&quot;ד]]. החלטה זו התבססה על אמירתו של אדמו&quot;ר האמצעי, כשביקש לעלות ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|היה זה בחודש [[תשרי]] שנת [[תקפ&quot;ח]]. [[אדמו&quot;ר האמצעי]] הגיע ל[[האדיטש]] והתפלל מספר פעמים על ציון אביו אדמו&quot;ר הזקן. פעם אחת שהה בציון זמן רב, ואחר כך יצא משם כשפניו שוחקות ואמר: &quot;פעלתי מאבי אדוני מורי ורבי שיפטרוני מהרבנות&quot;. החסידים חשבו כי כוונתו לעלות לארץ הקודש, שהרי כאמור אביו רבינו הזקן ביקש גם הוא לוותר על הנהגת החסידים כדי לעלות לארץ ישראל.}}, שאלו אותו החסידים &quot;&quot;כיצד רבינו יעזבנו כצאן ללא רועה?&quot; השיבם אדמו&quot;ר האמצעי &quot;הלא עמכם חתני הרב הגאון רבי מנחם מענדל שיחיה. הוא יהיה לכם לרועה נאמן&quot;. החסידים התנגדו כמובן לרעיון ורק כאשר לאחר חודשיים, בדרך מ[[האדיטש]] ל[[ניעז'ין]], נפטר אדמו&quot;ר האמצעי, הבינו החסידים את כוונתו. בנוסף לכך מצאו החסידים רמזים נוספים לרצונו של אדמו&quot;ר האמצעי שדווקא חתנו יהיה ממלא מקומו.<br /> <br /> החלטת אסיפה זו פורסמה בכל ריכוזי חסידי חב&quot;ד ב[[רוסיה]]. משלחת של גדולי וזקני החסידים ובהם רבי [[הלל מפאריטש]], רבי [[יצחק אייזיק מוויטבסק]], רבי [[יצחק משה מיאס]], רבי [[פרץ חן]] מצ'רניגוב ועוד, התייצבה בפני אדמו&quot;ר הצמח צדק ומסרה לו את החלטת האסיפה, אולם [[הצמח צדק]] מיאן לקבל על עצמו את כתר הנשיאות. משלחות נוספות של חסידים באו והלכו, אך לכולם סירב רבי מנחם מענדל בתואנה כי כתר הנשיאות מגיע בדין לדודו הרב [[חיים אברהם שניאורי]], בנו של רבינו הזקן ואחיו של אדמו&quot;ר האמצעי. כששמע רבי חיים אברהם את הדברים הללו, הוא עצמו הצטרף לאחת המשלחות והפציר ברבי מנחם מענדל שיקבל את הנשיאות, אך הוא עדיין עמד בסרובו.<br /> <br /> בחודש [[ניסן]] החליטו החסידים כי לקראת [[חג השבועות]] יבואו כל זקני החסידים ל[[ליובאוויטש]] ויטכסו עצה מה לעשות. כשבועיים לפני חג השבועות באו לליובאוויטש כמה מזקני החסידים, ביניהם; רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]], רבי הלל מפאריטש, רבי יצחק אייזיק מויטבסק והם קיימו אסיפה נוספת ושלחו משלחות אל אדמו&quot;ר הצמח צדק, אך גם אלו לא עזרו. הוא המשיך להתחמק בטענה שיש לבחור ברבי חיים אברהם בנו של רבנו הזקן, או ברבי [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|מנחם נחום]], בנו של רבנו האמצעי, או ברבי [[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג (חתן אדמו&quot;ר האמצעי)|אהרן מקרמנצ'וג]] מנכדיו של אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|לימים הפך רבי אהרן מקרמנצ'וג גם לחתנו של אדמו&quot;ר האמצעי כאשר נישא בזיווג שלישי לחיה שרה, ביתו של אדמו&quot;ר האמצעי}}.<br /> <br /> ביום שלישי, [[ג' סיון]] [[תקפ&quot;ח]] באו שלושת גדולי החסידים: רבי [[פרץ חן]], רבי הלל מפאריטש ורבי יצחק אייזיק מהומיל, אל חדרו של אדמו&quot;ר הצמח צדק והתחננו בפניו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בסופו של דבר ניאות, אך בתנאי שלא יטרידוהו בשאלת עצות בענינים גשמיים. רבי הלל מפאריטש נענה ואמר: &quot;חסידים רוצים לשמוע חסידות&quot;. כעבור זמן קצר נודע כי אדמו&quot;ר הצמח צדק ייצא לבית הכנסת לומר חסידות. ואכן אדמו&quot;ר הצמח צדק נכנס לבית המדרש שהיה מלא בחסידים, כשהוא לבוש ב[[בגד]]י לבן אותם ירש מסבו [[אדמו&quot;ר הזקן]] והחל לומר מאמר [[דא&quot;ח]] [[ד&quot;ה]] &quot;על שלושה דברים העולם עומד&quot;.<br /> <br /> בשעה שהתחיל לומר את המאמר, נזכר רבי יצחק אייזיק מהומיל כי בצעירותו שמע פעם את אדמו&quot;ר הזקן חוזר מאמר זה, כשבאותה שעה שיחק בחדר הנכד, אדמו&quot;ר הצמח צדק, והפריע לחסידים לשמוע. רבי יצחק אייזיק חשש שזה מפריע ואז לפתע עצר אדמו&quot;ר הזקן את אמירת המאמר ואמר לו: &quot;הנח לו, הנח לו, הוא רוצה לשמוע. הוא שומע, עוד תיווכח שהוא שומע!&quot;. כעת נזכר באותו מעמד ובמוחו חלף הרהור: &quot;אכן זהו כח עליון, וה&quot;צמח צדק&quot; מראה את כוחותיו הכמוסים אשר חננו השם יתברך&quot;. עודנו מהרהר כך, הפסיק אדמו&quot;ר הצמח צדק באמירת המאמר ופנה אל רבי יצחק אייזיק ואמר: &quot;תחשדוני בדבר שאין בי? מה אעשה וסבי רבנו הזקן ציוה עלי לומר מאמר זה&quot; ומיד המשיך באמירת המאמר. בכך התגלתה רוח קודשו ברבים. בסיום המאמר פתחו כל החסידים בשירה וליווהו לביתו בריקודים וב[[שמחה]] גדולה{{הערה|1=ראו בקישור דלקמן [https://toratchabad.com/כיצד-קיבל-רבינו-הצמח-צדק-את-עול-ההנהגה סקירה מפורטת עם פרטים נוספים], באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]].}}.<br /> <br /> ==תורתו==<br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק ידוע בתשובות הלכתיות רבות שנהג להשיב לכל הפונים אליו. השאלות והתשובות נדפסו בספרים שו&quot;ת צמח צדק.<br /> <br /> מאמרי החסידות וגם אגרות קודש נוספות נדפסו במהלך השנים, במהדורות רבות.<br /> <br /> ===חזרה===<br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק נהג לומר מאמר חסידות בשבתות וחגים, ובזמנים מיוחדים נוספים. לאחר שצוות [[חוזר|החוזרים]] שיננו היטב את ה[[מאמר]], היו נכנסים המניחים לאדמו&quot;ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר את הדרוש ביאור.<br /> <br /> ====החוזרים====<br /> * הרב [[נחום מסטרדוב]].<br /> * הרב [[מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין]]<br /> * הרב [[דובער אשכנזי|דובער אשכנזי (קאליסקר)]].<br /> * הרב [[איסר בער גילרסון]]<br /> <br /> ==פעולותיו==<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[גזירת הקנטוניסטים]], [[ועידת הרבנים תר&quot;ג]], [[שצעדרין]]}}<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק ייסד [[ישיבה גדולה]] ב[[ליובאוויטש]] ובשנים הראשונות לנשיאותו היה מוסר באופן קבוע שיעורים לאברכים המיוחדים בישיבה. בנו הרב [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח]] היה ראש מגידי השיעורים וחתנו, הרב [[לוי יצחק זלמנוביץ']], היה מבוחני הישיבה.<br /> <br /> בתקופת &quot;[[גזירת הקנטוניסטים]]&quot; (- חטיפת ילדים יהודיים כדי שישרתו בצבא במשך עשרים וחמש שנים) היה אדמו&quot;ר הצמח צדק שולח בחשאי אל כל הקהילות ששהו בהם חוטפים ודאג שיחרימו אותם ואת הקנטוניסטים היה מחזק שישמרו את ה[[תורה]] וה[[מצוות]] וכן היה דואג לפדות את הילדים שנחטפו. פעולות אלו היו כרוכים בסכנת מות, כי נחשבו למרידה במלכות.<br /> <br /> בשנת [[תקצ&quot;ז]] הדפיס את ספרו [[תורה אור]]. בשנת [[תקצ&quot;ח]], על פי בקשת חסידי חב&quot;ד, ביקר ב[[מאהילוב]], [[מינסק]] ו[[וילנא]] וחזר דרך פלך [[ויטבסק]]. בנסיעתו זו נפגש גם עם גדולי ה[[מתנגד]]ים שהחלו לשאת ולתת איתו בשאלות הלכתיות. מסע זה השקיט את המחלוקת בין החסידים ל[[מתנגדים]]. בשנת [[תקצ&quot;ט]] קנה אחוזה גדולה הכוללת אדמת זריעה ויער וייסד שם מושבה ליהודים עובדי אדמה ועזר להם גם במכשירי עבודה. בשנת [[תר&quot;ג]] מינתה הממשלה ועד בן ארבעה אנשים מבאי-כח התושבים היהודים, לדון אודות החוקים השייכים אל היהודים ובפרט בנוגע לשאלת ה[[חינוך]] ואדמו&quot;ר הצמח צדק נבחר להיות אחד מהם. במשך ההתאספות, שארכו חדשים אחדים, עמד על דעתו בשמירה על הדת והחינוך על טהרת הקדש. בזמני ההתאספות, נאסר עשרים ושניים פעמים בגין מחאותיו הנמרצות. בסופו של דבר נתמלאו דרישותיו. בשנת [[תר&quot;ה]] הדפיס את הספר [[לקוטי תורה]] המכיל [[מאמר]]י [[אדמו&quot;ר הזקן]] עם ביאורים והגהות שלו.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק גם ייסד בשנת [[תר&quot;ד]] את ה[[עיירה]] [[שצעדרין]] והושיב בה כשלש מאות משפחות שכולן היו חסידי חב&quot;ד, ובעקבות זה זכה להוקרה מהממשל הרוסי וקיבל את התואר '[[אזרח נכבד לדורותיו]]'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מסמכים_היסטוריים_תיק_קבלת_תואר_אזרח_נכבד_לדורותיו_81665.html המסמכים הרשמיים נחשפים] {{COL}}}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הצמח-צדק]] היה ידוע כמתיר [[עגונה|עגונות]], ועגונות רבות נשלחו אל [[ליובאוויטש]] על מנת שיתירן מעגינותן{{הערה|ראו מדור קבוע שהוקדש לסיפורים סביב נושא זה בגליון &quot;[[האח]]&quot; החל מגליון 31 ואילך}}.<br /> <br /> {{ערך מורחב|טראכט גוט וועט זיין גוט}}<br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק, טבע את הפתגם &quot;טראכט גוט - וועט זיין גוט&quot; - [[חשוב טוב יהיה טוב]] - פתגם זה הוזכר פעמים רבות על ידי [[הרבי]] והפך לערך יסודי בחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> {{ערך מורחב|אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק והמהר&quot;ש}}<br /> <br /> ב[[חודש כסלו]] שנת [[תר&quot;כ]] חלה אדמו&quot;ר הצמח צדק מאוד וכך היה חולה במשך יותר משש שנים. ב[[ערב שבת]] [[פרשת ויגש]] שנת [[תרכ&quot;א]] לאחר שאשתו מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיה מושקא]] [[הסתלקות|הסתלקה]], אמר לבנו, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], כי נתקיימו דברי קודשו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] - עברו 54 שנים מאז נאנח ואמר לו &quot;'''נד''' קציר ביום נחלה&quot;{{הערה|הערך המספרי של המילה &quot;נד&quot; הוא 54}}. לאחר פטירת הרבנית הפסיק אדמו&quot;ר הצמח צדק לקבל אנשים ל[[יחידות]].<br /> <br /> בערך ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרכ&quot;ו]] החלו אצלו להופיע קשיים בדיבור. בחורף תרכ&quot;ו שלח שליח למעזיבוז להניח פ&quot;נ על קברו של הבעש&quot;ט, אך השליח לא ביצע את שליחותו, דבר שהחסיר 13 שנה מחייו של הצמח צדק כיון ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] ברכו באריכות ימים, ואריכות ימים אצל אדמו&quot;ר הזקן היא לפחות של 90 שנה, והצמח צדק חי למעשה 77 שנה{{הערה| אגרות קודש הריי&quot;צ חלק ב עמוד תצה.}}. בתחילת [[חודש ניסן]] תרכ&quot;ו נחלש מאוד וכשהזמינו את הרופא של [[ליובאוויטש]] אמר שאינו רואה דבר. למחרת נהיה המצב גרוע יותר והחסידים היו מבוהלים מאוד וכל היום אמרו [[תהלים]] והוסיפו לשמו את השם &quot;מאיר&quot;. לקראת ערבו של [[י&quot;ב בניסן]] תרכ&quot;ו אמרו שהמצב השתפר, אך לאחר זמן קצר ראו שוב שאין תקווה. השמש [[חיים בער חיימסון|ר' חיים בער]] הטה את אזנו לפיו של אדמו&quot;ר הצמח צדק ושמע שאומר &quot;למען ירבו ימיכם&quot;.<br /> <br /> בשעה אחת עשרה בלילה ראו שאין מה לעשות. מטתו עמדה באמצע החדר ומסביבו עמדו כל האנשים עם נרות דולקים. אדמו&quot;ר הצמח צדק שכב ללא שום תנועה והביט על האנשים. באור ליום חמישי [[י&quot;ג בניסן]] בשעה שתים עשרה וחצי בלילה הסתלק ומנוחתו כבוד ב[[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק והמהר&quot;ש]] ב[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> לאחר הסתלקותו אמר [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]: {{ציטוטון|דעו לכם כי אבא לא מת ומי שרוצה לבקש איזה בקשה יכול לבקש, גם אני בקשתי איזה בקשה}}{{הערה|1=גליון [[כרם חב&quot;ד]], ניסן תשמ&quot;ז, עמ' 68.}}.<br /> <br /> לאחר הסתלקותו [[התפצלות חסידות חב&quot;ד|התפצלה חסידות חב&quot;ד]], ו- 3 מבניו פתחו חצרות שונות ברוח [[חב&quot;ד]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק בליובאוויטש היה בנו הצעיר [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> == תמונתו ==<br /> [[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העתק שהגיע מקאפוסט]]<br /> היה גוי שהכיר את אדמו&quot;ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו&quot;ר הצמח צדק לא הסכים. התחכם הצייר ובא ב[[שבת]] לבית אדמו&quot;ר הצמח צדק, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. מסיבה זו נראה אדמו&quot;ר הצמח צדק בציור ב[[בגד]]י שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו&quot;ר הזקן. לאחר מכן כשראה אדמו&quot;ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה בשבת - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערה|מסופר שהטעות ארעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי הוא הלך ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו בטעויות האלו.}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו&quot;ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שנייה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו&quot;ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי]] ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו&quot;ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר.<br /> <br /> בשנת [[תרמ&quot;ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.<br /> <br /> העתק של הציור התגלה בשנת [[תנש&quot;א]] על ידי הספרן בערל לוין{{הערה|ראה מבית הגנזים מאת בערל לוין עמ' רנ&quot;ז}} אצל אחד מצאצאי ה[[מהרי&quot;ל מקאפוסט]] ב[[מוסקבה]] ופורסם לציבור.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;א]] גילה ר' [[יחיאל אופנר]] בעיזבון מרת [[הינדא גורביץ']], נכדת הרבנית [[ביילא וולס]] בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ואחיינית של 2 מבני הצמח צדק, ( הייתה בת אחות אשתו הראשונה של [[המהרי&quot;ן מניעז'ין]], בן הצמח צדק וכן אחיינית של הרב לוי יצחק זלמנוביץ' (אח אמה) שהתחתן אף הוא עם ביתו של הצמח צדק מרת דבורה לאה.) העתק נוסף של הציור המקורי, ככל הנראה הקדום ביותר{{הערה|[https://chabad.info/special/635784/ תגלית: נחשף הציור הראשון שמיוחס לאדמו&quot;ר הצמח צדק] {{אינפו}} [https://col.org.il/news/127876 ציור לא ידוע של הצמח צדק, ככל הנראה זה הקדום ביותר - נחשף] {{COL}} לקריאה נוספת: [[מנחם ברונפמן]], '''הציור שעבר בירושה''' כפר חב&quot;ד גליון מס' 1885}},<br /> <br /> ==משפחתו ותלמידיו==<br /> ===משפחתו{{הערה|ראה: שלום דובער קוביטעשק, '''[https://drive.google.com/drive/folders/1R9vKHPNgS83F8yaHddMmsaAxfxsNgmOn משפחת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק בחייו]''', בתוך [[קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה]], גיליון א'ק&quot;א, עמ' 111 - 122.}} ===<br /> לצמח צדק היו ריבוי בנים{{הערה|ראה גם [[בני הצמח צדק (ספר)|כאן]].}}{{הערה|בספר [[לשמע אוזן]] (מדור הצמח צדק סיפור ט&quot;ו) להרב [[שניאור זלמן דוכמן]] מובא של צמח צדק היה בן נוסף, בשם ירחמיאל, שנפטר בגיל צעיר, אך מלבד בלשמע אוזן לא מובא בשום מקום על בן של הצמח צדק בשם ירחמיאל. וראה ברישמת היומן עמוד שי&quot;ז, שהיו לצמח צדק כמה בנים שלא האריכו ימים. וא&quot;כ נוסף על ר' יעקב היה בן נוסף.}}, ושתי בנות:<br /> <br /> '''בניו'''<br /> *בנו - רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]].<br /> *בנו - אדמו&quot;ר [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)| המהרי&quot;ל מקאפוסט]].<br /> *בנו - אדמו&quot;ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הרחש&quot;ז מליאדי]].<br /> *בנו - אדמו&quot;ר [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|המהרי&quot;ן מניעז'ין]].<br /> *בנו - אדמו&quot;ר [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הריי&quot;צ מאוורוטש]].<br /> *בנו - הרה&quot;ק רבי [[יעקב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יעקב מארשא]].<br /> *בנו - הרה&quot;ק רבי ירחמיאל מארשא<br /> *בנו - אדמו&quot;ר [[שמואל שניאורסון (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|המהר&quot;ש]].<br /> <br /> '''בנותיו'''<br /> *בתו - הרבנית [[ראדע פריידא (בת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ראדע פריידא שניאורסון]] אשת הרב [[שניאור (חתן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שניאור שניאורסון]].<br /> *בתו - הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|דבורה לאה זלמנסון]] אשת הרב [[לוי יצחק זלמנסון]].<br /> <br /> ===חשובי החסידים===<br /> על חשובי החסידים של אדמו&quot;ר הצמח צדק נמנים:<br /> * רבי [[הלל מפאריטש]]<br /> * רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין, בעל ה&quot;תורת חסד&quot;<br /> * רבי [[אברהם דוד לאוואוט]], בעל &quot;שער הכולל&quot;<br /> * רבי [[פרץ חן]]<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *'''[[ספר צמח צדק|צמח צדק]]''' - [[שאלות ותשובות]] הלכתיות, פסקי דינים, וחידושים על ה[[תלמוד|ש&quot;ס]]. שם הספר בא לרמז על שם המחבר (בכתיב המקובל בשפת ה[[יידיש]]) - &quot;מנחם מענדל&quot; ב[[גימטריה]] &quot;צמח צדק&quot;.<br /> *'''[[דרך מצותיך]]''' - טעמי המצוות על-פי תורת החסידות.<br /> *'''[[ביאורי הזהר (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ביאורי הזוהר]]'''- ביאור מאמרים מ[[ספר הזוהר]].<br /> *'''[[דרך אמונה - ספר החקירה|ספר החקירה - דרך אמונה]]''' - ספר פילוסופי-מחקרי בסגנון &quot;[[מורה הנבוכים]]&quot; של ה&quot;[[רמב&quot;ם]]&quot;, [[ספר העיקרים]], ועוד (הספר נכתב לערך בשנת תר&quot;ג, שנה שבה הרבה הצמח צדק להתווכח עם אלה שניסו לשנות חוקים ברוסיה בנוגע לדת ישראל).<br /> *'''[[אור התורה (ספר)|אור התורה]]''' - ארבעים ושניים כרכים של ביאורי חסידות על התורה, מועדים ונ&quot;ך ([[נביאים]] ו[[כתובים]]).<br /> *'''[[ספר הליקוטים]]''' - סדרה בת כמה עשרות כרכים, שבה לוקטו דברי תורתו לפי ערכים בסדר הא&quot;ב.<br /> *'''[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|אגרות קודש]]''' - תשעים מאגרותיו, מהדורה מבוארת עם מבוא, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין|שלום בער לוין]] והרב [[יהושע מונדשיין]], הוצאה חדשה, קה&quot;ת ברוקלין ה'תשע&quot;ג.<br /> *'''[[יהל אור]]''' - על תהלים.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> [[קובץ:טוו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי ה[[ניגון ימין ה' רוממה|ניגון 'ימין ה' רוממה']] של אדמו&quot;ר הצמח]]<br /> *[[ניגון אשרי איש]]<br /> *[[ניגון דביקות מיוחס לאדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> *[[ניגון דבקות (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ניגון דבקות]]<br /> *[[ניגון הודיעני ה' קיצי]]<br /> *[[ניגון ימין ה' רוממה]]<br /> *[[ניגון כאיל תערוג (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ניגון כאיל תערוג]]<br /> *[[א-לי אתה (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ניגון א-לי אתה (אדמו&quot;ר הצמח צדק)]]<br /> *ניגון אך לאלוקים<br /> *ניגון צמאה לך נפשי(אדמו&quot;ר הצמח צדק)<br /> *ניגון התעודות מיוחס לאדמו&quot;ר הצמח צדק<br /> *ניגון יודו שמך<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בני הצמח צדק (ספר)|בני הצמח צדק]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], &quot;[[תולדות חב&quot;ד ברוסיא הצארית]]&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב&quot;ד ברוסיא הצארית]}}, [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תש&quot;ע]]<br /> *[[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - אדמו&quot;ר הצמח צדק''', קה&quot;ת.<br /> * [[חיים מאיר הילמן]], '''[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]'''<br /> *הרב [[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - הסתלקות אדמו&quot;ר הצמח צדק, עמוד 121 [[תשע&quot;ג]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]], פרק ה - ועידת הרבנים תר&quot;ג בהשתתפות אדמו&quot;ר הצמח צדק<br /> *ועידת הרבנים תר&quot;ג, בהשתתפות אדמו&quot;ר הצמח צדק, אהלי ליובאוויטש חלק ג' עמוד 21<br /> *'''הרבי בעקבות הצמח צדק''', במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת שמיני [[תשפ&quot;א]]<br /> *'''כמו שפוסק הצמח צדק פוסקים בשמיים''', [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] מס' 1954 ע' 64–74.<br /> *מנחם כהנא, '''אשכבתיה דרבי''', בטאון 'התמים' (מוסף שבועון בית משיח) גליון נ&quot;ו ניסן ה'תשפ&quot;ה עמוד 48<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{מיזמים|חב&quot;דציטוט={{שם הדף}}}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2025/04/blog-post_29.html 'קיברו את ספרי התורה': תיאור מרתק מהסתלקות הרבי ה'צמח צדק']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> *[https://chabad.info/news/959292/ כתבי אדמו&quot;ר הצמח צדק נפדו על ידי הרב משה הורנשטיין והושבו לספרית הרבי] {{אינפו}}<br /> *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2020/04/02-04-2020-15-20-30-pnimiyut104.pdf לחיים ולברכה]''', לקט סיפורים על אדמו&quot;ר הצמח צדק בתוך גיליון [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] ערב י&quot;א ניסן ה'תש&quot;פ {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/665084/ רבי לילדים: הָרַב וְהַסַּנְדְּלָר • שעת סיפור]''', רבי לילדים {{וידפו}}<br /> *'''[http://www.mylubavitch.org/מוסרים-ומרגלים-בבית-הצמח-צדק/ מוסרים ומרגלים בבית הצמח צדק]''', באתר העיירה ליובאוויטש<br /> *'''[http://chabadpedia.co.il/images/5/57/המבשר_תורני_מצורע.pdf דורש טוב לעמו]''', מלחמתו של אדמו&quot;ר הצמח צדק ב[[תנועת ההשכלה]] {{PDF}}, 'המבשר' תורני, פרשת מצורע תשפ&quot;ב<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_18.html תגלית נדירה: נחשף הציור העתיק שמיוחס ל'צמח צדק' בצבע]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=הצמח צדק}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר האמצעי]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=[[ט' בכסלו]] [[תקפ&quot;ח]] - [[י&quot;ג ניסן]] [[תרכ&quot;ו]]|הבא=[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הצמח צדק|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|5]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:אישים בליאזנא]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F&diff=810157 2025-11-17T06:07:46Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>'''ניגון הביטחון''' הינו [[ניגוני חב&quot;ד|ניגון]] שהיה מושר בפי ה[[חסיד|חסידים]] ב[[רוסיה]], והוא מבטא את ה[[ביטחון]] וה[[אמונה בה']] למרות כל הקשיים.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> הניגון חובר ע&quot;י ר' אברהם אבא חן ,ניגון זה היה מקובל בפי הקהילות היהודיות בשנים הקשות ב[[רוסיה הקומוניסטית]], והוא מבטא את הביטחון האיתן בה'.<br /> <br /> את הניגון לימד החסיד ר' [[בערק'ה חן]]{{הערה|בפרסום באנגלית שנלווה לביצוע המופיע בקישורים חיצוניים, נרשם שהרב פאשטער רשם את הניגון מפי ר' [[אברהם אהרון חן]].}}, והוא השתמר על ידי ה[[בעל מנגן]] החב&quot;די ר' [[בערל פאשטר]] שהעניק לו את שמו, 'ניגון הביטחון'.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/musicnews/680145/ 'שמיל' מציג: ניגון הביטחון של יהודי רוסיה]''' {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני חב&quot;ד שלא נכללו בספר הניגונים]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%96,_%D7%9C%D7%95%D7%93%D7%96%27)&diff=810153 2025-11-17T05:39:18Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>הרב '''חיים שניאור זלמן יוסף שניאורסאהן''' (מכונה לעיתים בשם 'ר' זלמן ועליזשער' ולרוב בשם '''ר' זלמן לאדז'שער''' או '''רש&quot;ז שניאורסאהן''', ובבית רבותינו נשיאנו כינוהו בשם '''זש'אמע'''; ? - [[י&quot;ב בתמוז]] [[ת&quot;ש]]) היה נצר למשפחת [[בית רבי]], ומחשובי חסידי חב&quot;ד בדור האחרון שלפני [[מלחמת העולם השנייה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב שניאור זלמן היה בנו של הרב יהודא ליב בן הרב [[שניאור שניאורסון (חתן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שניאור]], אשר היה חתנו של אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]], ובנו של הרב [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)]], ומצד אמו היה בן הרבנית מרת גולדה שניאורסון בת של הרב החסיד ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]].<br /> <br /> בילדותו התחנך ר' זלמן בליובאוויטש יחד עם כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, כבר אז בעודו נער צעיר ניכרו בו כישרונות מיוחדי, תפיסה מהירה וזיכרון מיוחד, וכבר בגיל הילדות הי' ר' זלמן בקי בתנ&quot;ך ובעין יעקב.<br /> <br /> זכה להיות אצל הרבי [[מהר&quot;ש]] בילדותו שבחנו בלימוד ונהנה ממנו מאוד, וברכו שיהי' גם תלמיד חכם וגם גביר, וזכה לראות הברכה כל ימיו.<br /> <br /> בחודש [[כסלו]] [[תרנ&quot;ט]] נשא לאשה את בתו של הגביר אלכסנדר דיסקין. חתונתו נערכה ב[[ליאזנא]] ומסדר הקידושין היה [[אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב]]. בעת החתונה ושבעת ימי המשתה אמר כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב מספר מאמרים שהוזכר בענין ענין הנשואין.<br /> <br /> נמנה כאחד מג' חשובי החסידים של הרבי הרש&quot;ב, יחד עם הרב [[מענדל חן]] והרב הקדוש המקובל [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי.<br /> <br /> הי' בקשר עם גדולי ישראל כאדמו&quot;ר בעל [[חיים אלעזר שפירא|המנחת אלעזר]] ממונקאטש, האדמו&quot;ר מקומרנא, האדמו&quot;ר מראדזין, שהתפעלו ממנו מאוד.<br /> <br /> חשובי חסידי חב&quot;ד, ר' [[איצ'ע דער מתמיד]] ור' [[יחזקאל פייגין|חאצע פייגין]] דברו עליו בהערכה גדולה. המשפיע המקובל הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], היה תלמידו, והי' מספר עליו רבות, ממנו למד קבלה.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] יסד ביחד עם גיסו הרב [[חיים הלר]] את ישיבת תורת חסד, ובשנת [[תרפ&quot;ה]] יסד ישיבת [[תומכי תמימים לודז']] ושימש כנשיא הישיבה.<br /> <br /> כתב הרבה כתבי חסידות, אך חלק גדול מהם שרף. היה בקיא עצום, וכל דבר שאמר או כתב היה מביא מראה מקומות מדוייקים.<br /> <br /> נפטר ב[[י&quot;ב תמוז]] [[ת&quot;ש]] בגטו לודז'.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו הרב יהושע שניאורסון - מזכיר הישיבה.<br /> *בנו הרב דובער יצחק שניאורסון - מנהל הישיבה.<br /> *בנו הרב יהודה לייב שניאורסון<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * &quot;סיפורי התוועדויות&quot; מאת תלמידו הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], עמוד 438 ואילך.<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת ת&quot;ש]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%93%D7%96_(%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F)&diff=810150 2025-11-17T05:32:23Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>{{מקורות|רמה=אין}}<br /> הישיבה בעיר [[לודז]] שב[[פולין]] נתיסדה בשנת [[תרפ&quot;ה]] על ידי הרב החסיד [[זלמן שניאורסון]], והמנהל היה בנו הרב [[דובער יצחק שניאורסון (בן זלמן)]].<br /> <br /> ראש הישיבה בהתחלה היה אחד מחסידי קוצק למדן מופלג. ה[[משפיע]] הראשון משנת [[תרפ&quot;ט]] עד [[תרצ&quot;ב]] היה הרב [[ברוך פרידמן]]. ה[[משגיח]] היה ר' [[טוביה בוקצין]]. <br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] נתמנה לראש הישיבה הרב [[מנחם מענדל רוזנמוטר]].<br /> <br /> במשך השנים היו גם משפיעים ומגידי שיעורים הרב [[קלמן מינקובסקי]], הרב [[חיים דוד גלזמן]], והרב [[נח יצחק מורדקובסקי]]. <br /> <br /> במשך השנים [[תרצ&quot;ז]] עד המלחמה היה מגיד שיעור ו[[משפיע]] ר' [[משה אליהו גרליצקי]].<br /> <br /> תחילה שכנה הישיבה בבית החסידים ליובאוויטש. ברחוב צעגעלניאנא 25. בהמשך שכנה הישיבה ברחוב פאלודניאווא 25, רק בשנת תר&quot;צ עברה הישיבה למקום מרווח ברחוב פומורסקא 14, הודות לנדבת לבו של הגביר הרב אלחנן שטיינשניידער, חסיד [[גור]] צעיר שהיה קבלן מצליח. זה נהג לתרום בקביעות לקהילת ליובאוויטש בעיר ולמגביות שערך [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לקראת חג הפסח. <br /> <br /> המקום שתרם לישיבה היה חלק מבניין מגורים בו התגוררו כחמישים משפחות, בהם חסידי [[גור]] רבים, ואלו סייעו בנפש חפצה לתלמידי הישיבה. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] תמך רבות באחזקת הישיבה ואף שלח סכומי כסף ותורמים לישיבה. באגרותיו (חלק יא) מופיעה התכתבות בין אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, תורמים, והנהלת הישיבה בענייני תרומות. התמימים בעיר היו נוסעים לעיתים אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כאשר שהה ב[[ריגא]] או ב[[ורשה]]. <br /> <br /> גם ראשי ומנהלי הישיבה ביקרו לא פעם אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. באגרת מ[[חודש ניסן]] [[תרצ&quot;ד]] כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: בנידון פרטי עניני הישיבה, היה אצלי המנהל וראש הישיבה תלמידי היקר והנעלה הר&quot;ר וו&quot;ח אי&quot;א מוהרמ&quot;מ ראזנמוטער, אשר עמו דברתי כל הפרטים, ושולח לו פ&quot;ש. <br /> <br /> לביקור מיוחד זכתה הישיבה בשנת [[תרצ&quot;ב]], כאשר הגאון בעל [[החפץ חיים]] ביקר בישיבה והתרשם לטובה מהתמימים ומהצוות הרוחני.<br /> <br /> == תלמידי הישיבה ==<br /> *הרב [[ישראל צבי הבר]].<br /> *הרב [[משה אליהו גרליצקי]].<br /> *הרב [[אהרן בלומנפלד]].<br /> *הרב [[מנחם זאב גרינגלס]].<br /> *הרב [[יונתן גרשון בלטר]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''שליחות ברומניה הקומוניסטית''', [[תשס&quot;ט]], פרק א'.<br /> * הרב שלום בער לוין, תולדות חב&quot;ד בפולין, פרק מא עמ' רכד.<br /> * ספר התמימים ח&quot;א עמ' ערב.<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב&quot;ד בשואה (סדרה)]], {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] [https://chabadpedia.co.il/images/1/16/498.pdf גיליון מספר 498] עמודים 46 - 52<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c9/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%95%D7%93%D7%96.pdf בית החסידים ליובאוויטש]''', שבועון בית משיח גליון 1400 עמוד 29<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בעולם|ל]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לודז]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בפולין]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו|ל]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%93%D7%96_(%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F)&diff=810149 2025-11-17T05:31:25Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>{{מקורות|רמה=אין}}<br /> הישיבה בעיר [[לודז]] שב[[פולין]] נתיסדה בשנת [[תרפ&quot;ה]] על ידי הרב החסיד [[זלמן שניאורסון]], והמנהל היה בנו הרב [[דובער יצחק שניאורסון (בן זלמן)|דוב בער שניאורסון (בן זלמן)]].<br /> <br /> ראש הישיבה בהתחלה היה אחד מחסידי קוצק למדן מופלג. ה[[משפיע]] הראשון משנת [[תרפ&quot;ט]] עד [[תרצ&quot;ב]] היה הרב [[ברוך פרידמן]]. ה[[משגיח]] היה ר' [[טוביה בוקצין]]. <br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] נתמנה לראש הישיבה הרב [[מנחם מענדל רוזנמוטר]].<br /> <br /> במשך השנים היו גם משפיעים ומגידי שיעורים הרב [[קלמן מינקובסקי]], הרב [[חיים דוד גלזמן]], והרב [[נח יצחק מורדקובסקי]]. <br /> <br /> במשך השנים [[תרצ&quot;ז]] עד המלחמה היה מגיד שיעור ו[[משפיע]] ר' [[משה אליהו גרליצקי]].<br /> <br /> תחילה שכנה הישיבה בבית החסידים ליובאוויטש. ברחוב צעגעלניאנא 25. בהמשך שכנה הישיבה ברחוב פאלודניאווא 25, רק בשנת תר&quot;צ עברה הישיבה למקום מרווח ברחוב פומורסקא 14, הודות לנדבת לבו של הגביר הרב אלחנן שטיינשניידער, חסיד [[גור]] צעיר שהיה קבלן מצליח. זה נהג לתרום בקביעות לקהילת ליובאוויטש בעיר ולמגביות שערך [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לקראת חג הפסח. <br /> <br /> המקום שתרם לישיבה היה חלק מבניין מגורים בו התגוררו כחמישים משפחות, בהם חסידי [[גור]] רבים, ואלו סייעו בנפש חפצה לתלמידי הישיבה. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] תמך רבות באחזקת הישיבה ואף שלח סכומי כסף ותורמים לישיבה. באגרותיו (חלק יא) מופיעה התכתבות בין אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, תורמים, והנהלת הישיבה בענייני תרומות. התמימים בעיר היו נוסעים לעיתים אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כאשר שהה ב[[ריגא]] או ב[[ורשה]]. <br /> <br /> גם ראשי ומנהלי הישיבה ביקרו לא פעם אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. באגרת מ[[חודש ניסן]] [[תרצ&quot;ד]] כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: בנידון פרטי עניני הישיבה, היה אצלי המנהל וראש הישיבה תלמידי היקר והנעלה הר&quot;ר וו&quot;ח אי&quot;א מוהרמ&quot;מ ראזנמוטער, אשר עמו דברתי כל הפרטים, ושולח לו פ&quot;ש. <br /> <br /> לביקור מיוחד זכתה הישיבה בשנת [[תרצ&quot;ב]], כאשר הגאון בעל [[החפץ חיים]] ביקר בישיבה והתרשם לטובה מהתמימים ומהצוות הרוחני.<br /> <br /> == תלמידי הישיבה ==<br /> *הרב [[ישראל צבי הבר]].<br /> *הרב [[משה אליהו גרליצקי]].<br /> *הרב [[אהרן בלומנפלד]].<br /> *הרב [[מנחם זאב גרינגלס]].<br /> *הרב [[יונתן גרשון בלטר]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''שליחות ברומניה הקומוניסטית''', [[תשס&quot;ט]], פרק א'.<br /> * הרב שלום בער לוין, תולדות חב&quot;ד בפולין, פרק מא עמ' רכד.<br /> * ספר התמימים ח&quot;א עמ' ערב.<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב&quot;ד בשואה (סדרה)]], {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] [https://chabadpedia.co.il/images/1/16/498.pdf גיליון מספר 498] עמודים 46 - 52<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c9/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%95%D7%93%D7%96.pdf בית החסידים ליובאוויטש]''', שבועון בית משיח גליון 1400 עמוד 29<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בעולם|ל]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לודז]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בפולין]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו|ל]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=810042 2025-11-16T06:12:45Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו&quot;ר]] הצמח צדק|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[צמח צדק (פירושונים)]]}}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו&quot;ר השלישי לשושלת חב&quot;ד|אחר=אדמו&quot;ר השביעי לשושלת חב&quot;ד|ראו=[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון<br /> |תמונה=אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg<br /> |כינוי=אדמו&quot;ר הצמח צדק<br /> |תיאור=האדמו&quot;ר השלישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;ט באלול]] [[תקמ&quot;ט]]<br /> |מקום לידה=[[ליאזנא]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ג ניסן תרכ&quot;ו]]<br /> |מקום פטירה=[[ליובאוויטש]]<br /> |מקום פעילות=[[ליובאוויטש]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> '''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' - '''ה[[אדמו&quot;ר]] הצמח צדק''' הוא ה[[נשיא]] השלישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]. נולד ב[[יום ראשון]], [[כ&quot;ט באלול]] [[תקמ&quot;ט]]{{הערה|שם=גירסאות|1=כך לפי הגירסה שהוכרעה. ראה:[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] חלק ד' עמ' רמ&quot;ח, שיחת י&quot;ב [[ניסן]] [[ש&quot;ת]], שיחת שביעי של פסח ש&quot;ת, [[שלשלת היחס]] - שבתחילת [[היום יום]] - [[תש&quot;ג]] ועוד. לפי גירסה אחרת היה זה בשנת [[תקמ&quot;ח]]. ראה: יומן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מיום [[ט' בתמוז]] [[תרנ&quot;ח]], [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] חלק ב' עמ' קצ&quot;ה, ושיחת [[אחרון של פסח]] [[תרצ&quot;ה]]. גירסה נוספת אומרת שהיה זה בשנת [[תק&quot;נ]] וראה בשיחת [[כ&quot;ז בסיוון]] [[תש&quot;ד]]. ראו ב[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=13246#p=122&amp;fitMode=fitwidth&amp;hlts=&amp;ocr=%u05E9%u05DE%u05D5%u05D0%u05DC%20%u05E7%u05E8%u05D0%u05D5%u05E1 הערת הרב שמואל קראוס בנושא].}} בעיר [[ליאזנא]], לרב [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] ו[[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה אלטשולר]]. [[הסתלק]] ביום [[י&quot;ג בניסן]] [[תרכ&quot;ו]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> מכונה 'צמח צדק' על שם ספרו {{קח|ספר|צמח צדק}}.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===לידתו וילדותו===<br /> ב[[יום ראשון]], [[כ&quot;ט באלול]] [[תקמ&quot;ט]]{{הערה|שם=גירסאות}} בעיר [[ליאזנא]], נולד רבי מנחם מענדל לאביו ר' [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] והרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולער. הוריו קראו לו &quot;מנחם מענדל&quot; על שם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]. בשנת [[תקנ&quot;ג]] ביום [[ג' בתשרי]], בהיותו בן שלוש, נפטרה אמו וכבקשתה האחרונה, מנחם מענדל אומץ על ידי סבו, [[אדמו&quot;ר הזקן]] שחבבו מאוד. מנחם מענדל היה ישן בחדרו של אדמו&quot;ר הזקן, בסמוך לארון הקודש ומסתובב לצידו כל הזמן. עד חתונתו היה אדמו&quot;ר הזקן מכסהו בטליתו, ב[[ברכת כוהנים]] של הימים-טובים ועד גיל תשע היה מכסהו ב[[תקיעת שופר]] של [[ראש השנה]]. ביום [[י&quot;א בתשרי]] תקנ&quot;ג הכניסו אדמו&quot;ר הזקן ללמוד ב'[[חיידר]]'.<br /> <br /> בהיותו בגיל שמונה שנים הציע אדמו&quot;ר הזקן לבנו [[אדמו&quot;ר האמצעי]] לקחתו כחתן לבתו [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]], אך אדמו&quot;ר האמצעי היסס והראה לאביו מבעד לחלון כיצד הוא משחק עם כל הילדים במעשי ילדות. אדמו&quot;ר הזקן ניגש אל החלון ורמז באצבע לנכדו להיכנס לחדר, כאשר מנחם מענדל נכנס הגיש לו גמרא, הורה לו לשנן בעל-פה דף עם [[רש&quot;י]] ו[[תוספות]], תוך מחצית השעה, לשוב אל החדר ולחזור על כל מה שלמד. אדמו&quot;ר האמצעי שהמתין בחדר הבחין לאחר כרבע שעה שהילד שוב משחק בחוץ עם חבריו, פנה אל אביו ואמר 'אפילו בקולך אין הוא שומע!'. אדמו&quot;ר הזקן קרא לילד ונזף בו אך מנחם מענדל טען שהוא כבר למד והחל לחזור בעל-פה את הדף.<br /> <br /> כבר בשנת [[תקס&quot;א]] (בגיל 11) התחיל לכתוב חידושים בנגלה ובחסידות, מה ששמע מסביו ובנוסף ביאורים משלו. ישנו מאמר ד&quot;ה 'עדות' (שנדפס בספר [[דרך אמונה]] שנכתב בשנת תקס&quot;ב, לאחר הרבה שנים הוסיף הצמח צדק את סיומו, וכך הוא הודפס.<br /> <br /> עד גיל 13 עיקר לימודו היה בנגלה ולאחר גיל ה[[בר מצווה]] קבע [[אדמו&quot;ר הזקן]] זמנים מיוחדים ללמוד עמו [[קבלה]] ו[[דא&quot;ח]].<br /> <br /> אף על פי ששם משפחתו היה אלטשולר (כשם אביו), העדיף את שם משפחתו של סב אשתו [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו&quot;ר הזקן)]].<br /> <br /> ===חתונתו===<br /> ביום [[ה' בכסלו]] שנת [[תקס&quot;ד]]{{הערה| ב[[ספר המאמרים]] [[תקס&quot;ד]] עמוד שמג, וב[[ליקוטי דיבורים]] מובא שהחתונה הייתה בתאריך [[ה' כסלו]] תקס&quot;ד. וב[[שלשלת היחס]] שבתחילת ה[[היום יום]] מובא שהחתונה הייתה ב[[תקס&quot;ג]]. וב[[רשימת היומן]] עמוד רט כתוב שהצ&quot;צ התחתן כשהיה בן י&quot;ב או י&quot;ג כי בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הרב&quot;ש]] היה בערך בן ט' שנים בשעת פטירת אדה&quot;ז בשנת [[תקע&quot;ג]] (וזה משמע שחתונתו היתה בשנת תקס&quot;ג). אך שם בעמוד קצה כותב [[הרבי]] שאינו זוכר פרט זה ברור, וברשימת מאמרי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מציין ל&quot;דרוש אדה&quot;ז, א' ערב חנוכה תקס&quot;ו, בסעודת פדיון הבן של רב&quot;ש נ&quot;ע&quot;, ועפ&quot;ז, בעת הסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן]] היה הרב&quot;ש בן שבע.}}, בהיות אדמו&quot;ר הצמח צדק בן ארבע עשרה שנה, התחתן בעיר [[ליאדי]] עם בת דודתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> בשנת [[תקס&quot;ז]], כשלוש שנים לאחר נישואיהם, ביקש [[אדמו&quot;ר הזקן]] מהרבנית חיה מושקא שתביא לו מכתבי ה[[חסידות]] של בעלה. היא נענתה לבקשתו ובין הכתבים שהביאה לו היה מאמר &quot;שורש מצוות התפילה&quot;{{הערה|מודפס בספר [[דרך מצותיך|דרך מצותיך]]}}. כשראה אדמו&quot;ר הזקן את חידושיו, קרא לאחיו [[יהודה לייב (אח אדמו&quot;ר הזקן)|יהודה לייב]] ולחסיד הרב [[פינחס רייזס]] וביקשם שיענו &quot;אמן&quot; על ברכת &quot;שהחיינו&quot;. הדבר נודע לחסידים שהחלו לכבד את הצמח צדק.<br /> <br /> כשנודע לצמח צדק שאשתו העבירה בניגוד לרצונו את הכתבים, אמר לה ש[[גירושין|יגרשנה]]. הרבנית טענה להגנתה שהינה מחוייבת בכיבוד הסבא - אדמו&quot;ר הזקן שגדול אפילו מכיבוד אב. הצמח צדק השיב כי עליו לעיין בדין וכיון שיש בליבו עליה, לא יוכל לדור עמה עד שיגמור את העיון. במשך מספר ימים הרבנית בכתה ללא הרף. לאחר חודשיים שהצמח צדק לא חזר בו, סיפרה על כך לאביה, [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ששוחח על העניין עם חתנו וכאשר נוכח לראות שדעתו תקיפה נכנס אל אדמו&quot;ר הזקן ושטח בפניו את העניין.<br /> <br /> ב[[שבת]] [[פרשת מקץ]] לאחר ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] אמר בחדרו [[מאמר]] חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר ופנה אל הצמח צדק ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה, אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת, ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את אמיתות ה[[הלכה]]. לאחר העיון המשותף חזר בו הצמח צדק והצטער על שעלה בדעתו [[גירושין|לגרש]] את זוגתו. אדמו&quot;ר הזקן הבטיח ללמוד עמו פעמיים בשבוע [[נגלה]], ושלוש פעמים בשבוע יחזור לפניו מאמרים שאמר בעבר וביאורי תורות שקיבל מרבותיו. לאחר מכן ברך אדמו&quot;ר הזקן את הזוג כי יקוים בהם הכתוב &quot;תטעי נטעך נעמנים... ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי&quot;{{הערה|ישעיה י&quot;ז}} וביקשו שלא ישאר שום זכר של הקפדה על הרבנית ושישמח אותה ונאנח והוסיף: &quot;נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש&quot;.<br /> <br /> לאחר חתונתו היה אדמו&quot;ר הצמח צדק סמוך על שולחן חותנו, אדמו&quot;ר האמצעי, וכיהן כראש ישיבה אצלו, כדי שלא להתפרנס מהתורה, רק מיגיע כפיו. את שלוש מאות הרובלים שקיבל ככספי [[נדוניה]] השקיע בפתיחת בית מלאכה לייצור חותמות שעווה (בהם השתמשו לחתום אגרות דואר) שישמש כמקור לפרנסתו. בעסק זה לקח את החסיד ר' נחמיה מדוברובנא כשותף. במהלך כל עבודתם היו השניים משוחחים בדברי תורה, לאחר כחודש שקעו השניים, באחד הלילות, בסוגיה עמוקה במיוחד והדוד בו נמצא חומר הגלם של הדבק החל לבעור ובקושי הצליחו להנצל מהמפעל שעלה באש. לאחר מכן החליט אדמו&quot;ר הצמח צדק לעסוק בנגרות, אך בחצר הרבי העדיפו שלא יעסוק במלאכה ומינו אותו למלמד.<br /> <br /> בשנת [[תקס&quot;ו]] מסר [[אדמו&quot;ר הזקן]] לידיו ולידי דודו זקנו הרב [[יהודה לייב (אח אדמו&quot;ר הזקן)|יהודה לייב]] את השאלות ההלכתיות המגיעות אליו, על מנת שיענו עליהם והוא יגיהם. בשנת [[תק&quot;ע]] מסר אדמו&quot;ר הזקן לידו ולידי דודו, הרב [[משה שניאורי]], את ההתעסקות בעניני הכלל.<br /> <br /> ב[[מלחמת נפוליאון]] כשאדמו&quot;ר הזקן ברח מ[[ליאדי]], הצטרף אליו אדמו&quot;ר הצמח צדק. בהמשך היה נוכח גם בשעת פטירת אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|ב[[דרך מצוותיך (ספר)|דרך מצוותיך]] נמצאים עניינים אותם שמע אדמו&quot;ר הצמח צדק מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] בימים אלו}}. לאחר הסלקות אדמו&quot;ר הזקן, משנת [[תקע&quot;ד]] עד שנת [[תקפ&quot;ז]], התבודד ולמד בהתמדה.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> {{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> לאחר [[הסתלקות אדמו&quot;ר האמצעי]], ביום [[ט' כסלו]] [[תקפ&quot;ח]], התקיימה אסיפה של [[זקני החסידים|זקני]] [[חסיד]]י חב&quot;ד בה הוחלט למנות את חתנו של אדמו&quot;ר האמצעי, רבי מנחם מענדל, שימלא את מקומו של חמיו בהנהגת [[חסידות חב&quot;ד]]. החלטה זו התבססה על אמירתו של אדמו&quot;ר האמצעי, כשביקש לעלות ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|היה זה בחודש [[תשרי]] שנת [[תקפ&quot;ח]]. [[אדמו&quot;ר האמצעי]] הגיע ל[[האדיטש]] והתפלל מספר פעמים על ציון אביו אדמו&quot;ר הזקן. פעם אחת שהה בציון זמן רב, ואחר כך יצא משם כשפניו שוחקות ואמר: &quot;פעלתי מאבי אדוני מורי ורבי שיפטרוני מהרבנות&quot;. החסידים חשבו כי כוונתו לעלות לארץ הקודש, שהרי כאמור אביו רבינו הזקן ביקש גם הוא לוותר על הנהגת החסידים כדי לעלות לארץ ישראל.}}, שאלו אותו החסידים &quot;&quot;כיצד רבינו יעזבנו כצאן ללא רועה?&quot; השיבם אדמו&quot;ר האמצעי &quot;הלא עמכם חתני הרב הגאון רבי מנחם מענדל שיחיה. הוא יהיה לכם לרועה נאמן&quot;. החסידים התנגדו כמובן לרעיון ורק כאשר לאחר חודשיים, בדרך מ[[האדיטש]] ל[[ניעז'ין]], נפטר אדמו&quot;ר האמצעי, הבינו החסידים את כוונתו. בנוסף לכך מצאו החסידים רמזים נוספים לרצונו של אדמו&quot;ר האמצעי שדווקא חתנו יהיה ממלא מקומו.<br /> <br /> החלטת אסיפה זו פורסמה בכל ריכוזי חסידי חב&quot;ד ב[[רוסיה]]. משלחת של גדולי וזקני החסידים ובהם רבי [[הלל מפאריטש]], רבי [[יצחק אייזיק מוויטבסק]], רבי [[יצחק משה מיאס]], רבי [[פרץ חן]] מצ'רניגוב ועוד, התייצבה בפני אדמו&quot;ר הצמח צדק ומסרה לו את החלטת האסיפה, אולם [[הצמח צדק]] מיאן לקבל על עצמו את כתר הנשיאות. משלחות נוספות של חסידים באו והלכו, אך לכולם סירב רבי מנחם מענדל בתואנה כי כתר הנשיאות מגיע בדין לדודו הרב [[חיים אברהם שניאורי]], בנו של רבינו הזקן ואחיו של אדמו&quot;ר האמצעי. כששמע רבי חיים אברהם את הדברים הללו, הוא עצמו הצטרף לאחת המשלחות והפציר ברבי מנחם מענדל שיקבל את הנשיאות, אך הוא עדיין עמד בסרובו.<br /> <br /> בחודש [[ניסן]] החליטו החסידים כי לקראת [[חג השבועות]] יבואו כל זקני החסידים ל[[ליובאוויטש]] ויטכסו עצה מה לעשות. כשבועיים לפני חג השבועות באו לליובאוויטש כמה מזקני החסידים, ביניהם; רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]], רבי הלל מפאריטש, רבי יצחק אייזיק מויטבסק והם קיימו אסיפה נוספת ושלחו משלחות אל אדמו&quot;ר הצמח צדק, אך גם אלו לא עזרו. הוא המשיך להתחמק בטענה שיש לבחור ברבי חיים אברהם בנו של רבנו הזקן, או ברבי [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|מנחם נחום]], בנו של רבנו האמצעי, או ברבי [[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג (חתן אדמו&quot;ר האמצעי)|אהרן מקרמנצ'וג]] מנכדיו של אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|לימים הפך רבי אהרן מקרמנצ'וג גם לחתנו של אדמו&quot;ר האמצעי כאשר נישא בזיווג שלישי לחיה שרה, ביתו של אדמו&quot;ר האמצעי}}.<br /> <br /> ביום שלישי, [[ג' סיון]] [[תקפ&quot;ח]] באו שלושת גדולי החסידים: רבי [[פרץ חן]], רבי הלל מפאריטש ורבי יצחק אייזיק מהומיל, אל חדרו של אדמו&quot;ר הצמח צדק והתחננו בפניו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בסופו של דבר ניאות, אך בתנאי שלא יטרידוהו בשאלת עצות בענינים גשמיים. רבי הלל מפאריטש נענה ואמר: &quot;חסידים רוצים לשמוע חסידות&quot;. כעבור זמן קצר נודע כי אדמו&quot;ר הצמח צדק ייצא לבית הכנסת לומר חסידות. ואכן אדמו&quot;ר הצמח צדק נכנס לבית המדרש שהיה מלא בחסידים, כשהוא לבוש ב[[בגד]]י לבן אותם ירש מסבו [[אדמו&quot;ר הזקן]] והחל לומר מאמר [[דא&quot;ח]] [[ד&quot;ה]] &quot;על שלושה דברים העולם עומד&quot;.<br /> <br /> בשעה שהתחיל לומר את המאמר, נזכר רבי יצחק אייזיק מהומיל כי בצעירותו שמע פעם את אדמו&quot;ר הזקן חוזר מאמר זה, כשבאותה שעה שיחק בחדר הנכד, אדמו&quot;ר הצמח צדק, והפריע לחסידים לשמוע. רבי יצחק אייזיק חשש שזה מפריע ואז לפתע עצר אדמו&quot;ר הזקן את אמירת המאמר ואמר לו: &quot;הנח לו, הנח לו, הוא רוצה לשמוע. הוא שומע, עוד תיווכח שהוא שומע!&quot;. כעת נזכר באותו מעמד ובמוחו חלף הרהור: &quot;אכן זהו כח עליון, וה&quot;צמח צדק&quot; מראה את כוחותיו הכמוסים אשר חננו השם יתברך&quot;. עודנו מהרהר כך, הפסיק אדמו&quot;ר הצמח צדק באמירת המאמר ופנה אל רבי יצחק אייזיק ואמר: &quot;תחשדוני בדבר שאין בי? מה אעשה וסבי רבנו הזקן ציוה עלי לומר מאמר זה&quot; ומיד המשיך באמירת המאמר. בכך התגלתה רוח קודשו ברבים. בסיום המאמר פתחו כל החסידים בשירה וליווהו לביתו בריקודים וב[[שמחה]] גדולה{{הערה|1=ראו בקישור דלקמן [https://toratchabad.com/כיצד-קיבל-רבינו-הצמח-צדק-את-עול-ההנהגה סקירה מפורטת עם פרטים נוספים], באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]].}}.<br /> <br /> ==תורתו==<br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק ידוע בתשובות הלכתיות רבות שנהג להשיב לכל הפונים אליו. השאלות והתשובות נדפסו בספרים שו&quot;ת צמח צדק.<br /> <br /> מאמרי החסידות וגם אגרות קודש נוספות נדפסו במהלך השנים, במהדורות רבות.<br /> <br /> ===חזרה===<br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק נהג לומר מאמר חסידות בשבתות וחגים, ובזמנים מיוחדים נוספים. לאחר שצוות [[חוזר|החוזרים]] שיננו היטב את ה[[מאמר]], היו נכנסים המניחים לאדמו&quot;ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר את הדרוש ביאור.<br /> <br /> ====החוזרים====<br /> * הרב [[נחום מסטרדוב]].<br /> * הרב [[מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין]]<br /> * הרב [[דובער אשכנזי|דובער אשכנזי (קאליסקר)]].<br /> * הרב [[איסר בער גילרסון]]<br /> <br /> ==פעולותיו==<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[גזירת הקנטוניסטים]], [[ועידת הרבנים תר&quot;ג]], [[שצעדרין]]}}<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק ייסד [[ישיבה גדולה]] ב[[ליובאוויטש]] ובשנים הראשונות לנשיאותו היה מוסר באופן קבוע שיעורים לאברכים המיוחדים בישיבה. בנו הרב [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח]] היה ראש מגידי השיעורים וחתנו, הרב [[לוי יצחק זלמנוביץ']], היה מבוחני הישיבה.<br /> <br /> בתקופת &quot;[[גזירת הקנטוניסטים]]&quot; (- חטיפת ילדים יהודיים כדי שישרתו בצבא במשך עשרים וחמש שנים) היה אדמו&quot;ר הצמח צדק שולח בחשאי אל כל הקהילות ששהו בהם חוטפים ודאג שיחרימו אותם ואת הקנטוניסטים היה מחזק שישמרו את ה[[תורה]] וה[[מצוות]] וכן היה דואג לפדות את הילדים שנחטפו. פעולות אלו היו כרוכים בסכנת מות, כי נחשבו למרידה במלכות.<br /> <br /> בשנת [[תקצ&quot;ז]] הדפיס את ספרו [[תורה אור]]. בשנת [[תקצ&quot;ח]], על פי בקשת חסידי חב&quot;ד, ביקר ב[[מאהילוב]], [[מינסק]] ו[[וילנא]] וחזר דרך פלך [[ויטבסק]]. בנסיעתו זו נפגש גם עם גדולי ה[[מתנגד]]ים שהחלו לשאת ולתת איתו בשאלות הלכתיות. מסע זה השקיט את המחלוקת בין החסידים ל[[מתנגדים]]. בשנת [[תקצ&quot;ט]] קנה אחוזה גדולה הכוללת אדמת זריעה ויער וייסד שם מושבה ליהודים עובדי אדמה ועזר להם גם במכשירי עבודה. בשנת [[תר&quot;ג]] מינתה הממשלה ועד בן ארבעה אנשים מבאי-כח התושבים היהודים, לדון אודות החוקים השייכים אל היהודים ובפרט בנוגע לשאלת ה[[חינוך]] ואדמו&quot;ר הצמח צדק נבחר להיות אחד מהם. במשך ההתאספות, שארכו חדשים אחדים, עמד על דעתו בשמירה על הדת והחינוך על טהרת הקדש. בזמני ההתאספות, נאסר עשרים ושניים פעמים בגין מחאותיו הנמרצות. בסופו של דבר נתמלאו דרישותיו. בשנת [[תר&quot;ה]] הדפיס את הספר [[לקוטי תורה]] המכיל [[מאמר]]י [[אדמו&quot;ר הזקן]] עם ביאורים והגהות שלו.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק גם ייסד בשנת [[תר&quot;ד]] את ה[[עיירה]] [[שצעדרין]] והושיב בה כשלש מאות משפחות שכולן היו חסידי חב&quot;ד, ובעקבות זה זכה להוקרה מהממשל הרוסי וקיבל את התואר '[[אזרח נכבד לדורותיו]]'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מסמכים_היסטוריים_תיק_קבלת_תואר_אזרח_נכבד_לדורותיו_81665.html המסמכים הרשמיים נחשפים] {{COL}}}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הצמח-צדק]] היה ידוע כמתיר [[עגונה|עגונות]], ועגונות רבות נשלחו אל [[ליובאוויטש]] על מנת שיתירן מעגינותן{{הערה|ראו מדור קבוע שהוקדש לסיפורים סביב נושא זה בגליון &quot;[[האח]]&quot; החל מגליון 31 ואילך}}.<br /> <br /> {{ערך מורחב|טראכט גוט וועט זיין גוט}}<br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק, טבע את הפתגם &quot;טראכט גוט - וועט זיין גוט&quot; - [[חשוב טוב יהיה טוב]] - פתגם זה הוזכר פעמים רבות על ידי [[הרבי]] והפך לערך יסודי בחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> {{ערך מורחב|אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק והמהר&quot;ש}}<br /> <br /> ב[[חודש כסלו]] שנת [[תר&quot;כ]] חלה אדמו&quot;ר הצמח צדק מאוד וכך היה חולה במשך יותר משש שנים. ב[[ערב שבת]] [[פרשת ויגש]] שנת [[תרכ&quot;א]] לאחר שאשתו מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיה מושקא]] [[הסתלקות|הסתלקה]], אמר לבנו, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], כי נתקיימו דברי קודשו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] - עברו 54 שנים מאז נאנח ואמר לו &quot;'''נד''' קציר ביום נחלה&quot;{{הערה|הערך המספרי של המילה &quot;נד&quot; הוא 54}}. לאחר פטירת הרבנית הפסיק אדמו&quot;ר הצמח צדק לקבל אנשים ל[[יחידות]].<br /> <br /> בערך ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרכ&quot;ו]] החלו אצלו להופיע קשיים בדיבור. בחורף תרכ&quot;ו שלח שליח למעזיבוז להניח פ&quot;נ על קברו של הבעש&quot;ט, אך השליח לא ביצע את שליחותו, דבר שהחסיר 13 שנה מחייו של הצמח צדק כיון ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] ברכו באריכות ימים, ואריכות ימים אצל אדמו&quot;ר הזקן היא לפחות של 90 שנה, והצמח צדק חי למעשה 77 שנה{{הערה| אגרות קודש הריי&quot;צ חלק ב עמוד תצה.}}. בתחילת [[חודש ניסן]] תרכ&quot;ו נחלש מאוד וכשהזמינו את הרופא של [[ליובאוויטש]] אמר שאינו רואה דבר. למחרת נהיה המצב גרוע יותר והחסידים היו מבוהלים מאוד וכל היום אמרו [[תהלים]] והוסיפו לשמו את השם &quot;מאיר&quot;. לקראת ערבו של [[י&quot;ב בניסן]] תרכ&quot;ו אמרו שהמצב השתפר, אך לאחר זמן קצר ראו שוב שאין תקווה. השמש [[חיים בער חיימסון|ר' חיים בער]] הטה את אזנו לפיו של אדמו&quot;ר הצמח צדק ושמע שאומר &quot;למען ירבו ימיכם&quot;.<br /> <br /> בשעה אחת עשרה בלילה ראו שאין מה לעשות. מטתו עמדה באמצע החדר ומסביבו עמדו כל האנשים עם נרות דולקים. אדמו&quot;ר הצמח צדק שכב ללא שום תנועה והביט על האנשים. באור ליום חמישי [[י&quot;ג בניסן]] בשעה שתים עשרה וחצי בלילה הסתלק ומנוחתו כבוד ב[[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק והמהר&quot;ש]] ב[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> לאחר הסתלקותו אמר [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]: {{ציטוטון|דעו לכם כי אבא לא מת ומי שרוצה לבקש איזה בקשה יכול לבקש, גם אני בקשתי איזה בקשה}}{{הערה|1=גליון [[כרם חב&quot;ד]], ניסן תשמ&quot;ז, עמ' 68.}}.<br /> <br /> לאחר הסתלקותו [[התפצלות חסידות חב&quot;ד|התפצלה חסידות חב&quot;ד]], ו- 3 מבניו פתחו חצרות שונות ברוח [[חב&quot;ד]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק בליובאוויטש היה בנו הצעיר [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> == תמונתו ==<br /> [[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העתק שהגיע מקאפוסט]]<br /> היה גוי שהכיר את אדמו&quot;ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו&quot;ר הצמח צדק לא הסכים. התחכם הצייר ובא ב[[שבת]] לבית אדמו&quot;ר הצמח צדק, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. מסיבה זו נראה אדמו&quot;ר הצמח צדק בציור ב[[בגד]]י שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו&quot;ר הזקן. לאחר מכן כשראה אדמו&quot;ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה בשבת - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערה|מסופר שהטעות ארעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי הוא הלך ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו בטעויות האלו.}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו&quot;ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שנייה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו&quot;ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי]] ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו&quot;ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר.<br /> <br /> בשנת [[תרמ&quot;ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.<br /> <br /> העתק של הציור התגלה בשנת [[תנש&quot;א]] על ידי הספרן בערל לוין{{הערה|ראה מבית הגנזים מאת בערל לוין עמ' רנ&quot;ז}} אצל אחד מצאצאי ה[[מהרי&quot;ל מקאפוסט]] ב[[מוסקבה]] ופורסם לציבור.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;א]] גילה ר' [[יחיאל אופנר]] בעיזבון מרת [[הינדא גורביץ']], נכדת הרבנית [[ביילא וולס]] בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ואחיינית של 2 מבני הצמח צדק, ( הייתה בת אחות אשתו הראשונה של [[המהרי&quot;ן מניעז'ין]], בן הצמח צדק וכן אחיינית של הרב לוי יצחק זלמנוביץ' (אח אמה) שהתחתן אף הוא עם ביתו של הצמח צדק מרת דבורה לאה.) העתק נוסף של הציור המקורי, ככל הנראה הקדום ביותר{{הערה|[https://chabad.info/special/635784/ תגלית: נחשף הציור הראשון שמיוחס לאדמו&quot;ר הצמח צדק] {{אינפו}} [https://col.org.il/news/127876 ציור לא ידוע של הצמח צדק, ככל הנראה זה הקדום ביותר - נחשף] {{COL}} לקריאה נוספת: [[מנחם ברונפמן]], '''הציור שעבר בירושה''' כפר חב&quot;ד גליון מס' 1885}},<br /> <br /> ==משפחתו ותלמידיו==<br /> ===משפחתו{{הערה|ראה: שלום דובער קוביטעשק, '''[https://drive.google.com/drive/folders/1R9vKHPNgS83F8yaHddMmsaAxfxsNgmOn משפחת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק בחייו]''', בתוך [[קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה]], גיליון א'ק&quot;א, עמ' 111 - 122.}} ===<br /> לצמח צדק היו ריבוי בנים{{הערה|ראה גם [[בני הצמח צדק (ספר)|כאן]].}}{{הערה|בספר [[לשמע אוזן]] (מדור הצמח צדק סיפור ט&quot;ו) להרב [[שניאור זלמן דוכמן]] מובא של צמח צדק היה בן נוסף, בשם ירחמיאל, שנפטר בגיל צעיר, אך מלבד בלשמע אוזן לא מובא בשום מקום על בן של הצמח צדק בשם ירחמיאל. וראה ברישמת היומן עמוד שי&quot;ז, שהיו לצמח צדק כמה בנים שלא האריכו ימים. וא&quot;כ נוסף על ר' יעקב היה בן נוסף.}}, ושתי בנות:<br /> <br /> '''בניו'''<br /> *בנו - רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]].<br /> *בנו - אדמו&quot;ר [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)| המהרי&quot;ל מקאפוסט]].<br /> *בנו - אדמו&quot;ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הרחש&quot;ז מליאדי]].<br /> *בנו - אדמו&quot;ר [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|המהרי&quot;ן מניעז'ין]].<br /> *בנו - אדמו&quot;ר [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הריי&quot;צ מאוורוטש]].<br /> *בנו - הרה&quot;ק רבי [[יעקב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יעקב מארשא]].<br /> *בנו - הרה&quot;ק רבי ירחמיאל מארשא<br /> *בנו - אדמו&quot;ר [[שמואל שניאורסון (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|המהר&quot;ש]].<br /> <br /> '''בנותיו'''<br /> *בתו - הרבנית [[ראדע פריידא (בת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ראדע פריידא שניאורסון]] אשת הרב [[שניאור (חתן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שניאור שניאורסון]].<br /> *בתו - הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|דבורה לאה זלמנסון]] אשת הרב [[לוי יצחק זלמנסון]].<br /> <br /> ===חשובי החסידים===<br /> על חשובי החסידים של אדמו&quot;ר הצמח צדק נמנים:<br /> * רבי [[הלל מפאריטש]]<br /> * רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין, בעל ה&quot;תורת חסד&quot;<br /> * רבי [[אברהם דוד לאוואוט]], בעל &quot;שער הכולל&quot;<br /> * רבי [[פרץ חן]]<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *'''[[ספר צמח צדק|צמח צדק]]''' - [[שאלות ותשובות]] הלכתיות, פסקי דינים, וחידושים על ה[[תלמוד|ש&quot;ס]]. שם הספר בא לרמז על שם המחבר (בכתיב המקובל בשפת ה[[יידיש]]) - &quot;מנחם מענדל&quot; ב[[גימטריה]] &quot;צמח צדק&quot;.<br /> *'''[[דרך מצותיך]]''' - טעמי המצוות על-פי תורת החסידות.<br /> *'''[[ביאורי הזהר (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ביאורי הזוהר]]'''- ביאור מאמרים מ[[ספר הזוהר]].<br /> *'''[[דרך אמונה - ספר החקירה|ספר החקירה - דרך אמונה]]''' - ספר פילוסופי-מחקרי בסגנון &quot;[[מורה הנבוכים]]&quot; של ה&quot;[[רמב&quot;ם]]&quot;, [[ספר העיקרים]], ועוד (הספר נכתב לערך בשנת תר&quot;ג, שנה שבה הרבה הצמח צדק להתווכח עם אלה שניסו לשנות חוקים ברוסיה בנוגע לדת ישראל).<br /> *'''[[אור התורה (ספר)|אור התורה]]''' - ארבעים ושניים כרכים של ביאורי חסידות על התורה, מועדים ונ&quot;ך ([[נביאים]] ו[[כתובים]]).<br /> *'''[[ספר הליקוטים]]''' - סדרה בת כמה עשרות כרכים, שבה לוקטו דברי תורתו לפי ערכים בסדר הא&quot;ב.<br /> *'''[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|אגרות קודש]]''' - תשעים מאגרותיו, מהדורה מבוארת עם מבוא, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין|שלום בער לוין]] והרב [[יהושע מונדשיין]], הוצאה חדשה, קה&quot;ת ברוקלין ה'תשע&quot;ג.<br /> *'''[[יהל אור]]''' - על תהלים.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> [[קובץ:טוו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי ה[[ניגון ימין ה' רוממה|ניגון 'ימין ה' רוממה']] של אדמו&quot;ר הצמח]]<br /> *[[ניגון אשרי איש]]<br /> *[[ניגון דביקות מיוחס לאדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> *[[ניגון דבקות (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ניגון דבקות]]<br /> *[[ניגון הודיעני ה' קיצי]]<br /> *[[ניגון ימין ה' רוממה]]<br /> *[[ניגון כאיל תערוג (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ניגון כאיל תערוג]]<br /> *[[א-לי אתה (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ניגון א-לי אתה (אדמו&quot;ר הצמח צדק)]]<br /> *ניגון אך לאלוקים<br /> *ניגון צמאה לך נפשי(אדמו&quot;ר הצמח צדק)<br /> *ניגון התעודות מיוחס לאדמו&quot;ר הצמח צדק<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בני הצמח צדק (ספר)|בני הצמח צדק]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], &quot;[[תולדות חב&quot;ד ברוסיא הצארית]]&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב&quot;ד ברוסיא הצארית]}}, [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תש&quot;ע]]<br /> *[[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - אדמו&quot;ר הצמח צדק''', קה&quot;ת.<br /> * [[חיים מאיר הילמן]], '''[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]'''<br /> *הרב [[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - הסתלקות אדמו&quot;ר הצמח צדק, עמוד 121 [[תשע&quot;ג]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]], פרק ה - ועידת הרבנים תר&quot;ג בהשתתפות אדמו&quot;ר הצמח צדק<br /> *ועידת הרבנים תר&quot;ג, בהשתתפות אדמו&quot;ר הצמח צדק, אהלי ליובאוויטש חלק ג' עמוד 21<br /> *'''הרבי בעקבות הצמח צדק''', במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת שמיני [[תשפ&quot;א]]<br /> *'''כמו שפוסק הצמח צדק פוסקים בשמיים''', [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] מס' 1954 ע' 64–74.<br /> *מנחם כהנא, '''אשכבתיה דרבי''', בטאון 'התמים' (מוסף שבועון בית משיח) גליון נ&quot;ו ניסן ה'תשפ&quot;ה עמוד 48<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{מיזמים|חב&quot;דציטוט={{שם הדף}}}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2025/04/blog-post_29.html 'קיברו את ספרי התורה': תיאור מרתק מהסתלקות הרבי ה'צמח צדק']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> *[https://chabad.info/news/959292/ כתבי אדמו&quot;ר הצמח צדק נפדו על ידי הרב משה הורנשטיין והושבו לספרית הרבי] {{אינפו}}<br /> *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2020/04/02-04-2020-15-20-30-pnimiyut104.pdf לחיים ולברכה]''', לקט סיפורים על אדמו&quot;ר הצמח צדק בתוך גיליון [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] ערב י&quot;א ניסן ה'תש&quot;פ {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/665084/ רבי לילדים: הָרַב וְהַסַּנְדְּלָר • שעת סיפור]''', רבי לילדים {{וידפו}}<br /> *'''[http://www.mylubavitch.org/מוסרים-ומרגלים-בבית-הצמח-צדק/ מוסרים ומרגלים בבית הצמח צדק]''', באתר העיירה ליובאוויטש<br /> *'''[http://chabadpedia.co.il/images/5/57/המבשר_תורני_מצורע.pdf דורש טוב לעמו]''', מלחמתו של אדמו&quot;ר הצמח צדק ב[[תנועת ההשכלה]] {{PDF}}, 'המבשר' תורני, פרשת מצורע תשפ&quot;ב<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_18.html תגלית נדירה: נחשף הציור העתיק שמיוחס ל'צמח צדק' בצבע]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=הצמח צדק}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר האמצעי]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=[[ט' בכסלו]] [[תקפ&quot;ח]] - [[י&quot;ג ניסן]] [[תרכ&quot;ו]]|הבא=[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הצמח צדק|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|5]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:אישים בליאזנא]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=798973 2025-08-28T03:13:25Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> [[קובץ:Charitonov, Avraham.jpg|ממוזער|ר׳ אברהם חריטונוב]]<br /> '''ר' אברהם חריטונוב''' (חאַריטאָנאָוו) היה [[שוחט ובודק]], מחבר ניגונים, [[בעל מנגן]] ו[[בעל תפילה]] ב[[ניקולייב]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בחרסון בי&quot;ג אב ת&quot;ר לר' גדליהו ב&quot;ר חיים ליב חריטונוב ולאמו חיה יענטא ב&quot;ר יוסף ראזאווסקי (נישאו בר&quot;ח אייר תקצ&quot;ז).<br /> <br /> נישא בח' אלול תרי&quot;ט לתמר ביילא ב&quot;ר יואל ספיוואק, ושימש כחזן ושוחט ב[[ניקולייב]].<br /> <br /> חיבר ניגונים רבים, והיה אביהם של האחים חריטונוב שנודעו כבעלי מנגנים. שימש כ[[שוחט ובודק]] בעיר ניקולייב והיה שם הבעל תפילה.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] כתב לחסידי ניקולייב: {{ציטוטון|...ואין רשאים ליקח חזן גם על ימים נוראים כי אם ר' אברהם שו&quot;ב (חאַריטאָנאָוו) וכדומה אליו, כפי אשר תסכימו אתם השו&quot;בים...}}{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] כרך א עמ' רעז.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[ניגון לר' אברהם חריטונוב]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אחיו: מרים, שרה, חיים, שמחה.<br /> * בתו, שרה אשת חיים מויסעיעוו.<br /> * בנו, ר' [[משה חריטונוב]] - שו&quot;ב בניקולייב - חרסון. האחים חריטונוב שנודעו כבעלי מנגנים.<br /> * בנו, ר' [[אהרון חריטונוב]] - שו&quot;ב בניקולייב<br /> * בנו, ר' [[גדליה קארף חריטונוב|גדליה]]ו - שו&quot;ב ב[[קרמנצ'וג]] ואומרים עליו שהיה גם כן מנגן, אף על פי שאין אנו יודעים אם חיבר ניגונים. מטעם כלשהו שינה ר' גדליה את שם משפחתו בדרכון לקארף, ומאז מוכר כגדליה קארף.<br /> * בתו, רחל אשת לייזר שטיינבערג.<br /> * בתו, רבקה אשת משה וועזומסקי.<br /> * בתו, מוסיא אשת נחום וועזומסקי.<br /> * בנו, ר' [[שלום חריטונוב (ניקולייב)|שלום חריטונוב]] - שו&quot;ב בניקולייב.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://nichoach.blogspot.com/2019/10/blog-post_25.html ניגונו של ר' אהרן חריטונוב באישור אביו ר' אברהם]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חריטונוב, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תפילה]]<br /> [[קטגוריה:שוחטים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חריטונוב]]<br /> [[קטגוריה:חזנים]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Charitonov,_Avraham.jpg&diff=798972 2025-08-28T03:13:00Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>ר׳ אברהם חריטונוב</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%98%D7%A7&diff=797223 2025-08-21T03:13:43Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''יחיאל ירחמיאל נפרסטק''' (יליד שנת [[תרצ&quot;ג]], 1933- אב תשפ&quot;ה)) הוא מזקני החסידים בכפר חב&quot;ד. שימש במשך שנים ארוכות כמזכיר [[סמינר בית רבקה כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ב תמוז]] [[תרצ&quot;ג]] ב[[פולין]] לרב [[ראובן דובער נפרסטק]] ומרת חיה גיטל{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/14_039.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}.<br /> <br /> במהלך [[מלחמת העולם השניה]] התייתם מאמו, וכיון שלאביו היתה אזרחות פולנית, עם סיום המלחמה היה מהראשונים שקיבלו היתר יציאה חוקי מרוסיה, והוא עלה עם המשפחה לארץ הקודש, והיה מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> כנער, למד בישיבת תומכי תמימים פוקינג, תומכי תמימים פריז, תומכי תמימים תל אביב ותומכי תמימים לוד, בין השנים [[תש&quot;ו]]-[[תשט&quot;ו]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואיו, התחתן עם רעייתו מרת לאה גיטל בת משה בנימין ובלומה.<br /> <br /> לאחר החתונה קבע את מגוריו ב[[כפר חב&quot;ד]] והחל לשמש כמזכיר [[סמינר בית רבקה כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> היה שותף פעיל במבצעי הרבי ועסק רבות במבצע תפילין ובשאר מבצעי הקודש{{הערה|1=ראו לדוגמא: [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/821433 סיפורה של שפרה מרוזוב שהקדישה את חייה למשפחות הנופלים].}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' שמואל יעקב נפרסטק<br /> *בנו, ר' שלמה דוד נפרסטק<br /> *בנו, ר' ישראל נפרסטק<br /> *בנו, ר' יוסף יצחק נפרסטק<br /> *בתו מרת חיה, רעיית ר' שמואל יצחק בלוי.<br /> *בתו, מרת חנה הלפרין<br /> *בתו, מרת נחמה דינה נפרסטק<br /> *בתו מרת דבורה, רעיית ר' מנחם מענדל וינברג<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:נפרסטק, יחיאל ירחמאיל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת נפרסטק]]<br /> [[קטגוריה:צוות בית רבקה כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F&diff=793382 2025-08-10T23:19:12Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>הרב '''חיים אברהם הלוי דוכמן''' (?-[[תשי&quot;ג]]) היה תלמידי ישיבות [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בעיר בהומיל להוריו [[דובער מנחם מענדל דוכמן]] ורעיתו מרת חיה פייגא רישא.<br /> <br /> ר' חיים אברהם לא זכה לצאת מאחורי מסך הברזל תלמידיו שיצאו מעידים עליו כי היה תלמיד חכם חשוב, [[חסיד]] ו[[ירא שמים]] אמיתי מלא וגדוש ב[[תורת החסידות]] ומקושר בלב ונפש אל [[הרבי הרש&quot;ב]].<br /> <br /> בשנות [[מלחמת העולם השנייה]] נדד יחד [[אנ&quot;ש]] לגלות סמרקנד, שם פעל והשפיע על צעירי הצאן ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] במחתרת.<br /> <br /> ר' חיים אברהם קיבל את מסורת החסידים מסבו הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] שקיבל מאת ר' [[אייזיק מהומיל]], וכן קיבל בההתוועדויות של זקני החסידים שהיו ב[[ליובאוויטש]]. בהיותו בטבע איש מסודר, נהג לרשום כל מה ששמע, בכדי להעבירם הלאה לדורות הבאים.<br /> <br /> ר' [[משה ניסילביץ']] מספר בספרו &quot;התניא קדישא וכוחו האלוקי&quot;, שהספר יוצא מתוך רשימה מיוחדת שכתב מפי החסיד הרב חיים אברהם דוכמן. הרשימה נשמרה בתוך כדים טמונים באדמה בחצר בית משפחת ניסלביץ', וכאשר עלו ארצה, הביא עמו את הרשימה.<br /> <br /> תלמידו [[חיים אליהו מישולובין]] כתב רשימת סיפורים מדבריו. בתחילת החוברת סיפורים כתבו העורכים תיאור קצר על הרב חיים אברהם מקור הסיפורים:<br /> <br /> אמנם השנים ה'יפות' של סמרקנד, מבחינת החיים החסידיים, נחתמו למעשה עם [[יציאת רוסיה]] הגדולה בשנים [[תש&quot;ו]]-[[תש&quot;ז]], אך הציבור קטן הכמות ורב האיכות שנותר בעיר המשיך לחיות ולהחיות את סביבתו ולפעול לשימור, חיזוק והפצת ה[[תורה]] וה[[חסידות]] עד כמה שרק היה אפשר בתנאי הימים ההם, כאשר עינם הפקוחה של קלגסי ה[[נ.ק.וו.ד]] לא הפסיקה מלעקוב, לאיים ולרדוף.<br /> <br /> בדיוק בפרק זה של התארגנות מחודשת אחרי עזיבת מרבית הציבור, בערך בשנת תש&quot;ז, קיבלה קהילת [[אנ&quot;ש]] בסמרקנד את פניו של חסיד מיוחד שהגיע לעיר, ר' חיים אברהם דוכמאן שהיה נכדו של ר' [[מרדכי יואל דוכמן]], מגדולי חסידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ותלמידו המובהק של ר' יצחק אייזיק מהומיל.<br /> <br /> החסיד ר' מרדכי יואל היה אוצר בלום של תורה וחסידות וגם של סיפורי חסידים. בזיכרונו נחקקו סיפורים ופתגמים אותם שמע ממקורות נאמנים, חסידים הראשונים, וזכר היטב לפרטי פרטים. ר' חיים אברהם זכה לשמש את סבו הגדול עד שמלאו לו ח&quot;י שנים ולמעשה היה הנכד המקורב אליו ביותר ומאחר שכמו סבו אף הוא ניחן בזיכרון טוב וברור, הסיפורים והפתגמים הרבים ששמע מסבו היו אצורים במוחו ובליבו כל ימיו.<br /> <br /> קבוצת הבחורים ששהו באותם ימים בסמרקנד וביניהם ר' [[חיים אליהו מישולובין]] עמדו עד מהרה על טיבו של האוצר המופלא שנפל לידם, והיו מרבים לשהות במחיצתו של ר' חיים אברהם ולשמוע את סיפוריו בכל עת מצוא ולשתות את דבריו בצמא. לא אחת היה נצפה המחזה בו התהלך ברחוב לאיטו ר' חיים אברהם, ור' חיים אליהו מישולובין מהלך לצידו ו'חולב' ממנו סיפורי חסידים.<br /> <br /> לא ארכו ימי שבתו של הרח&quot;א דוכמאן בסמרקנד. בשנת [[תשי&quot;א]] (או תשי&quot;ב) הוא ברח מסמרקנד עקב רדיפות הממשלה,ונאסר ונהרג בסיביר בשנת תשי&quot;ג.<br /> <br /> מאהבתו את הסיפורים שזכה לשמוע מר' חיים אברהם ומאחר שזכר אותם היטב לפרטי פרטיהם, טרח ר' חיים אליהו והעלה אותם על הכתב למען יעמדו ימים רבים ולמען ידע דור אחרון.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *[http://teshura.com/Gluchovsky-Krugliack%20-%20Adar%2028%2C%205772.pdf חוברת סיפורים ששמע הרב חיים אליהו מישולובין מהרב חיים אברהם דוכמן]<br /> <br /> ==מתלמידיו==<br /> *ר' [[יצחק מישולובין]]<br /> *ר' [[חיים אליהו מישולובין]]<br /> *ר' [[הלל זלצמן]]<br /> *ר' [[משה ניסילביץ']]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אחיו, הרב [[שניאור זלמן דוכמן]]<br /> * אחיו, הרב [[ברוך דוכמן]]<br /> * אחיו, הרב [[ישראל נח דוכמן]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:דוכמן, חיים אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דוכמן]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%90%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=762120 2025-04-25T18:58:16Z

<p>ZG: תמונה</p> <hr /> <div>[[קובץ:ברמן.jpg|ממוזער]]<br /> ר' '''שבתאי ברמן''' ([[תרט&quot;ו]]-[[י' טבת]] [[תשי&quot;א]]) היה גביר חסידי מבנדרי שבבסרביה (כיום ברומניה), ובאחרית ימיו, מזקני חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד במינסק שבבלרוס בשנת [[תרט&quot;ו]] לאביו ר' משה זלמן ברמן ולאמו מרת ראסיא.<br /> <br /> כילד, קבעו הוריו את מגוריהם ב[[קישינב]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת צ'רנה פאדווה.<br /> <br /> התגורר בטיגינה שבמולדבה, שלח ידו בעסקים והצליח במסחר.<br /> <br /> כאשר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שידך את בתו מרת פסיה עם ר' [[שלמה מנחם מענדל חן]], פסק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב את גובה דמי השידוך לטובת ישיבת תומכי תמימים, ואף שהיה גביר גדול היה מופתע מהסכום הגבוה שלא ידע אם יוכל לעמוד בו, אך קיבל זאת על עצמו, וכשהגיע זמן הפירעון, הזדמן לידיו עסק גדול שהרוויח בו סכום משמעותי והשליש את הכסף לטובת תומכי תמימים כפי שנפסק עליו.<br /> <br /> רעייתו נפטרה בשנת תרפ&quot;ד.<br /> <br /> זכה לאריכות ימים ועלה לארץ הקודש, כאן בקשרי מכתבים עם ידידיו מעיירת מגוריו, דוגמת ר' אלתר בצלאל, אביו של ר' [[שלמה קופצ'יק]] שעלה כנער בגפו לארץ הקודש{{הערה|שבועון בית משיח גליון 483 עמוד 35.}}.<br /> <br /> נפטר בשיבה טובה ב[[י' טבת]] [[תשי&quot;א]] בהיותו כבן 95.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, [[משה זלמן ברמן]] - [[תל אביב]].<br /> *בנו, אריה לייב ברמן<br /> *בנו, זאב וולף (וולדיה) ברמן<br /> *בתו מרת פסיה, רעיית הרב [[שלמה מנחם מענדל חן]]<br /> *בתו מרת חנה, רעיית יוסף דב פוקר<br /> *בתו, מרת רבקה ברמן<br /> *בתו, מרת בתיה ברמן<br /> *בתו, מרת יינטל ברמן<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ברמן, שבתי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרט&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ברמן]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F.jpg&diff=762119 2025-04-25T18:57:59Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>ברמן</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=762118 2025-04-25T18:56:51Z

<p>ZG: תמונה</p> <hr /> <div>[[קובץ:ברלין.jpg|ממוזער]]<br /> הגביר '''חיים ישעיה ברלין''' (? - [[י&quot;ב בתמוז]] [[תרס&quot;ח]]) היה עסקן חב&quot;די תושב [[ריגא]] קרוב משפחה של בית הרב, שעמד לימינו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בפעולותיו הציבוריות והיה תומך מרכזי של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ברוב הענינים הכלליים בהם עסק, כשאדמו&quot;ר הרש&quot;ב דואג לדווח לו על פעילותו ולבקש את עצתו ועזרתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[עיירה]] [[וליז']] לאביו הרב ירוחם דב, ובשנת [[תרי&quot;ט]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חיה עטא{{הערה|במקומות אחרים היא קרויה בשם חווה אסתר.}}, ביתה של הרבנית [[ראדע פריידא (בת אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] והרב [[שניאור (חתן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שניאור]], נכדו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ונכדתו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> בסעודת החתונה, השתתף [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בתור סב הכלה, ואמר בו [[מאמר]] חסידות שהתחיל במילים &quot;מה יפו פעמייך בנעלים&quot;{{הערה|מאמר זה לא הגיע לידינו, ואנו יודעים רק על זמן אמירתו.}}.<br /> <br /> לאחר חתונתו התיישב בוועליז, והחל להיכנס לעולם העסקים כשהוא עושה חיל רב, ומיום ליום עסקיו הלכו וגדלו. עסקיו התמקדו בעיקר ברכישת יערות וכריתתם לצורך ייצור קורות עץ למכירה.<br /> <br /> באותה תקופה, הצטרף מספר פעמים לנסיעותיו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|1=כך סיפר הרבי ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4130&amp;CategoryID=1002 שבת פרשת עקב תשט&quot;ז]. כן היה מאלה שהצטרפו לאדמו&quot;ר המהר&quot;ש בנסיעה הידועה בה קירב את אותו יהודי בבית מלון ואמר לו &quot;יונגערמאן יונגערמאן, [[יין]] נסך מטמטם את המוח והלב&quot;.}} בתור קרוב משפחתו{{הערה|רעייתו חיה עטא הייתה אחייניתו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש.}}, ולאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בחר להתקשר דווקא אליו, ואל בנו וממשיך דרכו, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. <br /> <br /> בשנת [[תרל&quot;ה]] התעורר פולמוס רחב, כאשר מספר חסידים תושבי וועליז מכרו לו את החמץ שלהם, והוא מכר את זה לשמש של בית הכנסת, והשמש של [[בית הכנסת]] מכר לנוכרי, ומכיוון שהיו מספר בעיות בשטרי המכירה ואופן ביצועה, לא ידעו מה דינו של החמץ שנמכר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40504&amp;st=&amp;pgnum=207 יגדיל תורה שנה ח' חוברת רביעית].}}. בפועל, רבה של [[ויטבסק]] הרב [[יקותיאל זלמן לנדא]] פסק שאין צד להתיר את המכירה.<br /> <br /> תקופה קצרה לאחר מכן עזב את ה[[עיירה]] וועליז, ועבר להתגורר ב[[ריגא]] לצורך עסקיו, והפך שם לאחד מעמודי התווך של קהילת החסידים בעיר, והחזיק בביתו את המנין החב&quot;די.<br /> <br /> הוא עצמו היה חשוך בנים, ופיזר מהונו הרב לצדקה.<br /> <br /> ===בעסקנות החב&quot;דית===<br /> עם עלותו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] על כס הנשיאות, הפך ליד ימינו בכל עניני עסקנות הכלל, וזכה שאדמו&quot;ר הרש&quot;ב יתייעץ איתו וידווח לו על הפעולות הציבוריות, כשבכרכי האגרות קודש של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נמצאים למעלה ממאה מכתבים הממוענים אליו{{הערה|מכתבים אלו מהווים קרוב לעשרה אחוז מסך המכתבים שנכללו בסדרה.}}.<br /> <br /> מלבד עזרתו בעניני עסקנות הכלל, הוא נמנה כאחד מתומכיו הכספיים העיקריים של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, ומימן רבות מפעולותיו ויוזמותיו.<br /> <br /> בין השאר, תרם את בניית ה[[זאל]] של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ואת חדר האוכל של הישיבה, וכן את הפעולות השונות נגד ה[[רב מטעם|רבנים מטעם]] שמונו על ידי הממשלה הרוסית.<br /> <br /> כאשר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] יצא חוצץ נגד ה[[ציונות]] ופרסם את מכתבו החריף והמנומק, יצאו ראשי הציונים בהתקפה כללית נגדו ונגד פעולותיו, ובראשם עמד עיתון 'המליץ'. ר' ישעיה רצה לפעול נגד העיתון ולדאוג להחזיר את כבודו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, אך אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הרגיע אותו{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אגרת תרמו.}}, וענה לו על יסוד דברי הגמרא ש&quot;יש להניח לשיכור, שהרי בסופו של דבר הוא יפול מעצמו&quot;{{הערה|[[מסכת שבת]] דף לב עמוד א, &quot;שבקיה לרויא דמנפשיה נפיל&quot;.}}.<br /> <br /> ===ידידותו עם בעל ה'תורת חסד'===<br /> בעקבות קשרי חיתונים בין אחיין אשתו{{הערה|בנו של פרומא צוקרמן, אחות אשתו של ר' ישעיה ברלין, וביתה של הרבנית [[ראדע פריידא (בת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ראדע פריידא]]. להרחבה, ראו אגרות בעל התורת חסד לר&quot;י מונדשיין עמוד 10.}} לבתו של הגאון רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין בעל ה'תורת חסד', נוצרו קשרי ידידות קרובים ביניהם, והם החלו להתכתב ביניהם.<br /> <br /> קשרי מכתבים אלו נמשכו גם לאחר שבעל ה'תורת חסד' עלה לארץ ישראל וקבע את מושבו ב[[ירושלים]], ור' ישעיה היה שולח לו תמיכה כספית רחבה לאחזקת צורכי משפחתו, ותומך במוסדות [[כולל חב&quot;ד]] שהיו תחת הנהלתו.<br /> <br /> במכתבים אלו מספר לו בעל ה'תורת חסד' פרטים אישיים מהמתרחש במשפחתו ומקורות חייו ועל הצרות שעובר ממתנגדיו, ומבקש ממנו לעדכן אותו מהנעשה בחצרו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> <br /> מכתבים אלו, נאספו על ידי הרב [[יהושע מונדשיין]], ונדפסו ב[[תשורה]] מחתונת בתו בשנת [[תשס&quot;א]].<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> נפטר ב[[י&quot;ב תמוז]] [[תרס&quot;ח]]{{הערה|אגרות בעל התורת חסד של הר&quot;י מונדשיין עמוד 7. לעומת זאת על פי עיתון החבצלת שיצא לאור סמוך לפטירתו נכתב שנפטר בז' מנחם אב.}}.<br /> <br /> לאחר פטירתו התמנה ועד מיוחד לנהל את העזבון שהותיר אחריו, ובאגרת מיוחדת ששלח [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אל חברי הוועד הוא מכתיר אותו בתוארים מופלאים: {{ציטוטון|לא בכוחו ועוצם ידו חס ושלום עשה לו כל החיל הזה, כי אם.. בזכות אבותינו רבותינו הקדושים.. בכל זמן שהיה דרוש לעצה או ל[[רחמים]] הלא פנה רק אל אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה&quot;ה אשר אליהם היה מסור ונתון בכל לב ונפש, ולפניהם גילה כל תעלומות ליבו.. אחד המיוחד מאנ&quot;ש}}{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב חלק ב' עמוד תשא.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו ר' [[שלמה זלמן ברלין]], היה גם הוא גביר חסיד חב&quot;ד מתושבי ריגא, ובעידודו של אחיו תמך בפעולותיו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''אגרות בעל התורת חסד: מירושלים לריגא''', איגרותיו של הרב [[שניאור זלמן פראדקין]] בעל ה'תורת חסד' אל הרב ישעיה ברלין שנשלחו בין השנים תרנ&quot;ב-תרס&quot;ב (יצא לאור על ידי הרב [[יהושע מונדשיין]], [[ירושלים]] תשס&quot;א).<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ברלין, חיים ישעיה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F.jpg&diff=762117 2025-04-25T18:56:31Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>ברלין</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=762115 2025-04-25T18:17:29Z

<p>ZG: תמונה</p> <hr /> <div>[[קובץ:Chaim Eliezer Baichovski.jpg|ממוזער]]<br /> הרב '''חיים אליעזר הכהן ביחובסקי''' (בכתיב אידישי: '''ביכאָווסקי''' או '''ביחאָווסקי'''; ? – [[י&quot;ז באב]] [[תרפ&quot;ד]]) היה [[חסיד חב&quot;ד]], מחסידי רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] מ[[חסידות ליאדי|ליאדי]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[חסידות בוברויסק|בוברויסק]], [[ראש ישיבה]] ב[[קיבוץ בוברויסק]], מוציא לאור וחבר הנהלת [[כולל חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב חיים אליעזר הכהן ביחובסקי, נולד לר' דובער. נכד גיסו של אדמו&quot;ר האמצעי. חיים אליעזר ביחובסקי היה מחסידי אדמו&quot;ר [[המהרי&quot;ד מליאדי]], ואחר פטירתו היה מחסידי אדמו&quot;ר [[שמריה נח שניאורסון]] מ[[בוברויסק]].<br /> <br /> התחתן עם בתו של ר' שמואל יהודה לייב עפשטיין, לאחר נישואיו התיישב כנראה בכלמי (שב[[פלך צ'רניגוב]]), והיה סמוך על שולחן חותנו{{הערה|על פי השערת שלום דובער לוין, '''כתבי הרח&quot;א ביחובסקי''', תש&quot;נ, עמוד 7.}}.<br /> <br /> משנת תרנ&quot;א חבר בוועד מעות [[כולל חב&quot;ד]] ומנהל החשבונות של הכולל, תפקיד בו שימש עד סוף ימיו.<br /> <br /> משנת תרס&quot;ז עסק בההדרת ספרים רבים מכתביהם של אדמו&quot;רי חב&quot;ד. בין השנים תרע&quot;א-תרע&quot;ד הדפיס כתשעה ספרים (ראה להלן פסקה 'ספרים שהו&quot;ל').<br /> <br /> תקופה מסוימת התגורר בבוברויסק, ושימש שם כראש ישיבה בקיבוץ בוברויסק יחד עם הרב יעקב הנקין{{הערה|'''ספר זיכרון לקהילת בוברויסק''', עמוד 296.}}.<br /> <br /> בקיץ תרע&quot;ד נסע לארץ ישראל, ולאחר שובו עבר לגור בעיר סנובסק, סמוך לבנו זלמן, ושב לעסוק בעריכת ספרים.<br /> <br /> במשך הזמן שלאחר המהפכה עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, והמשיך בהדפסת ספרים.<br /> <br /> נפטר ב[[י&quot;ז באב]] [[תרפ&quot;ד]], ונטמן בחלקת כולל חב&quot;ד בהר הזיתים בירושלים. סמוך לקברו נטמן הרב [[דוד צבי חן]].<br /> <br /> == סכסוך כולל חב&quot;ד ==<br /> סכסוך [[כולל חב&quot;ד]] היה על השליטה בכולל חב&quot;ד, [[הרבי הרש&quot;ב]] רצה שההתנהלות תהיה על ידי חסידיו, שהיו בעיקרם אנשי חברון, והאדמו&quot;ר רבי [[שמריה נח שניאורסון]] ניסה לעומת זאת לתפוס את השליטה על ידי אנשיו שהיו בעיקרם אנשי ירושלים. מצד ליובאוויטש היה הרב ישראל דוב פרומקין, עורך עיתון 'החבצלת', ומצד בוברויסק היה הרב חיים אליעזר ביחובסקי. המחלוקת נשאה אופי חריף ונמשכה כמה שנים, עם התכתשויות הדדיות בין החסידים. באמצע שנות תר&quot;ע החליט אדמו&quot;ר מבוברויסק להיפרד מכולל חב&quot;ד והקים את &quot;[[כולל חב&quot;ד המיוחד]]&quot;, בראשו הועמד הרב ביחובסקי. אחר פטירת אדמו&quot;ר מבוברויסק, חזר הכולל להיות חלק מכולל חב&quot;ד הכללי, והוא חזר להנהלת הכולל{{הערה|בהרחבה על פרשה זו ראו שלום דובער לוין, '''תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש''', פרק מא.}}.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ד]] שלח הרבי הרש&quot;ב לארץ ישראל שלושה מנכבדי החסידים על מנת להשיב את הסדר בעניני הכולל על כנו, הרב משה מדייעבסקי מחאראל, והרב [[יצחק יואל רפאלוביץ]] רבה של [[קרמנצ'וג]] והרב נתן גוראריה מקרמנצ'וג, ובמהלך אותו ביקור התבטא הרב ביחובסקי שלא בכבוד אודות רבותינו נשיאינו, ולאחר מכן התחרט ובא במיוחד ל[[ליובאוויטש]] להתנצל על ההתבטאויות, אך אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לא נתן להיכנסו בשל העובדה שדיבר נגד אבותיו הקדושים, ואף אמר שלא יגיד חסידות עד שיעזוב את העיירה{{הערה|לימים התבטא שמצטער שלא עשה כר' הירש'ל מדיסנא שחלק על [[אדמו&quot;ר האמצעי]] בתחילת הנהגתו, וכאשר בא לבקש סליחה ואדמו&quot;ר האמצעי לא הסכים לקבלו שכר בית לחודש ונותר בליובאוויטש במשך שישה שבועות עד שהרבי התרצה לו. שבועון כפר חב&quot;ד 1882 עמוד 38.}}. במהלך ביקורו נידב את תרומתו ל[[קופת בחורים]]. לאחר מעשה נזף הרבי הריי&quot;צ בגבאי הקופה על שביקשוהו לנדב.<br /> <br /> לאחר פטירת ה[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הצטער הרב ביחובסקי על שלא סיפק בידו לבקש מחילה, וביקש מחילה מ[[הרבי הריי&quot;צ]] שהורה לו לבקש מחילה על קברו של אביו{{הערה|חיים מרדכי פרלוב, '''לקוטי סיפורים''', עמודים שעא-שעב. אולם ראה [[עבודת הקודש]] של הרב [[שלום דובער לוין]] עמ' יד שהרבי פקפק בזה שנפגשו.}}.<br /> <br /> אצל הרבי כבר השתנה היחס אליו לחלוטין, הרבי דיבר בשבחו{{הערה|בסעודות חג הסוכות תש&quot;ל.}}, הורה להדפיס את כתביו, ולאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר עסקו בתיקון ושחזור המצבות בחלקת חב&quot;ד, שאלו החסידים את הרבי כיצד יש לנהוג במצבתו והרבי השיב שיכתבו כנוסח שאר המצבות הסמוכות, והתבטא שכבר: &quot;עבידא שלמא בינייהו&quot;{{הערה|עדותו לשהרב נחום רבינוביץ. שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1882 עמוד 38.}} וש&quot;מעז יצא מתוק&quot;{{הערה|הרב אהרן חיטריק ששמע מהמזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] - קובץ הערות וביאורים שבת תשובה תשנ&quot;ה}}.<br /> <br /> == כתביו ==<br /> [[קובץ:כתבי הרח''א ביחובסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|180px]]<br /> בתשל&quot;ד הודפסו הגהותיו על [[ספר התניא]] בשם &quot;[[לקוטי הגהות]]&quot;, בהוצאת [[קה&quot;ת]].<br /> <br /> בתשמ&quot;ד הודפסו הגהותיו על לקוטי תורה, במראי מקומות בסוף המהדורה של &quot;לקוטי תורה של אותה שנה, בעריכת הרב [[אהרן חיטריק]].<br /> <br /> בתש&quot;נ הוקם בברוקלין &quot;וועד להדפסת כתבי הרח&quot;א ביחובסקי&quot;, הוועד הדפיס רק ספר אחד מתוך כתביו בשם &quot;[[כתבי הרח&quot;א ביחובסקי]]&quot;, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין]].<br /> <br /> === כתביו בעניין הסכסוך ===<br /> *'''תשובה לדורשי אדרעס בענייני הסכסוך בכולל חב&quot;ד''', [[ווילנה]] תרס&quot;ז<br /> *'''הטענות והאשמות שיש לנו על הממונים בענייני כולל חב&quot;ד''', [[פולטבה]] תרע&quot;ג<br /> *'''מעוז לתום בענייני כולל חב&quot;ד''', פולטבה תרע&quot;ג<br /> *'''למען שלא יוכל לצמוח שום סכסוך אודות הסכסוכים בענייני כולל חב&quot;ד''', [[ירושלים]]<br /> <br /> === ספרים שהו&quot;ל ===<br /> *'''[[דרך מצותיך]]''', פולטובה, תרע&quot;א<br /> *'''[[אדמו&quot;ר הצמח צדק|דרך אמונה]]''', פולטובה, תרע&quot;ב{{הערה|הדפסה זו לא הייתה לרוח [[הרבי הרש&quot;ב]] (אג&quot;ק כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;א, עמודים שז-שח), אך האדמו&quot;ר רבי [[שמריה נח שניאורסון]] סמך עליו את ידיו.}}<br /> *'''[[דרך מצותיך#&quot;דרך מצותיך חלק שני&quot;|דרך מצותיך חלק שני]]''', פולטובה, תרע&quot;ב<br /> *'''[[חנה אריאל]]''' (לפי פרשיות, מאת [[יצחק אייזיק אפשטיין]], ברדיצ'ב, תרע&quot;ב<br /> *'''חנה אריאל''' (עניינים), ברדיצ'ב, תרע&quot;ב<br /> *'''[[אור התורה]]''', ח&quot;א, בראשית (מאת [[הרבי הצמח צדק]]), ברדיצ'ב תרע&quot;ג<br /> *'''חנה אריאל''', ברדיצ'ב, תרע&quot;ג<br /> *'''סדר מאה שערים''', ברדיצ'ב תרע&quot;ג<br /> *'''[[סידור מהרי&quot;ד|סדר תפילה, עם פירוש מהרי&quot;ד מליאדי]]''', ברדיצ'ב תרע&quot;ג<br /> *'''[[פלח הרימון]] על שיר השירים''', מאת הרב [[הלל מפאריץ']], פולטובה, תרע&quot;ח<br /> *'''שני המאורות''' מאת יצחק אייזיק אפשטיין, פולטובה תרע&quot;ח<br /> *'''תהלים, עם פירוש יהל אור''' של אדמו&quot;ר הצמח צדק, פולטובה תרע&quot;ח<br /> *'''לקוטי מאמרים, מאת אדמו&quot;ר יצחק דובער שניאורסון מליאדי''', פולטובה תרע&quot;ח<br /> *'''גנזי נסתרות''' (מכתבי הבעש&quot;ט, [[המגיד ממעזריטש|הרב המגיד ממעזריטש]] ו[[בעל התניא]] - רבים מהם הם ממכתבי [[הגניזה החרסונית]]), ירושלים תרפ&quot;א<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ידועים על שלושה מילדיו, בן ושתי בנות. אחת הייתה נשואה להרב איסר תומרקין, הרב העיר סטארודוב.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43291&amp;pgnum=1 בונה ירושלים], באתר [[היברובוקס]]<br /> * [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21494&amp;pgnum=1 גנזי נסתרות], באתר היברובוקס<br /> * {{אוצר החכמה||'''כתבי הרח&quot;א ביחובסקי'''|26496|הועד להדפסת כתבי הרח&quot;א ביחובסקי, ניו יורק תש&quot;נ}}<br /> * {{אוצר החכמה|הרב [[שלום דובער לוין]]|ראשי פרקים מתולדות המחבר|26496|שם, עמ' 7–16|עמוד=6}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ביחובסקי חיים אליעזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:חברי כולל חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ&quot;ד]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Chaim_Eliezer_Baichovski.jpg&diff=762114 2025-04-25T18:16:39Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>Ceb</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A9_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%96%D7%95%D7%9F&diff=757629 2025-04-15T22:00:12Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>הרב '''מנחם מאניש מונסזון''' (או '''מאניע מאנעסזאן''') היה גביר חסידי, מחסידי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ומראשי התומכים בפעולות רבותינו נשיאינו שעמד על ימינם במלחמות לביצור וחיזוק חומות הדת.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לר' [[שלמה מונסזון]], גביר חסידי מתלמידי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], כנכד לסבו ר' נתן משקלוב, מחסידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> התחתן{{הערה|ראה [[רשימת ענינים וסיפורים - רב&quot;ש]] - עמ' נד, ובהערות }} עם בתו של אדמו&quot;ר [[מהרי&quot;ל מקאפוסט]], ממנו ירש סידור של הצמח צדק בו כתוב בכתב יד קודשו &quot;ד&quot;ה בסידור אדמו&quot;ר כתוב בענין קריאת המגילה בפורים ביום שלא לומר שהחיינו כו'&quot;, כנודע שבזה נהג והנהיג אדמו&quot;ר הצמח צדק שלא כדברי אדמו&quot;ר הזקן לברך שהחיינו בפורים גם במגילה ביום.<br /> <br /> לאחר נישואיו המשיך בדרכו של אביו ושלח ידו במסחר יהלומים{{הערה|בנוגע אליו ידוע הסיפור בין חסידים כיצד לא הבין את מעלתם של יהודים פשוטים ואדמו&quot;ר הרש&quot;ב השיב לו שכשם שצריך להיות מבין כדי להבין ביהלומים ולראות את מעלתו של יהלום זה לעומת חברו, כן צריך להיות מבין גם בנשמות כדי להבין ולהבחין במעלתם של יהודים אלו (ספר השיחות תש&quot;ה עמוד מ).}} וזכה להצלחה מופלגה והפך לגביר עצום, דבר שסייע לו לימים לתמוך בפעולותיו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ולסייע לו בכל הדורש במלחמותיו לחיזוק הדת דוגמת [[אסיפת הרבנים עת&quot;ר]], יחד עם גבירים חסידיים נוספים דוגמת הרב [[שמואל מיכל טריינין]].<br /> <br /> התגורר במשך רוב שנותיו ב[[פטרבורג]], וזכה למאות אגרות מרבותינו נשיאינו, שחלק הארי שבהם התפרסם באגרות קודש והוא עוסק בעניני הכלל.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' [[שלמה יהודה לייב מונסזון]]<br /> *חתנו, ר' חיים מונסזון<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 103-112.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מונסזון, מנחם מאניש}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A9_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%96%D7%95%D7%9F&diff=757628 2025-04-15T21:59:50Z

<p>ZG: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>הרב '''מנחם מאניש מונסזון''' (או '''מאניע מאנעסזאן''') היה גביר חסידי, מחסידי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ומראשי התומכים בפעולות רבותינו נשיאינו שעמד על ימינם במלחמות לביצור וחיזוק חומות הדת.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לר' [[שלמה מונסזון]], גביר חסידי מתלמידי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], כנכד לסבו ר' נתן משקלוב, מחסידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> התחתן{{הערה|ראה [[רשימת ענינים וסיפורים - רב&quot;ש]] - עמ' נד, ובהערות }} עם בתו של אדמו&quot;ר [[מהרי&quot;ל מקאפוסט]], ממנו ירש סידור של הצמח צדק בו כתוב בכתב יד קודשו &quot;ד&quot;ה בסידור אדמו&quot;ר כתוב בענין קריאת המגילה בפורים ביום שלא לומר שהחיינו כו'&quot;, כנודע שבזה נהג והנהיג אדמו&quot;ר הצמח צדק שלא כדברי אדמו&quot;ר הזקן לברך שהחיינו בפורים גם במגילה ביום.<br /> <br /> לאחר נישואיו המשיך בדרכו של אביו ושלח ידו במסחר יהלומים{{הערה|בנוגע אליו ידוע הסיפור בין חסידים כיצד לא הבין את מעלתם של יהודים פשוטים ואדמו&quot;ר הרש&quot;ב השיב לו שכשם שצריך להיות מבין כדי להבין ביהלומים ולראות את מעלתו של יהלום זה לעומת חברו, כן צריך להיות מבין גם בנשמות כדי להבין ולהבחין במעלתם של יהודים אלו (ספר השיחות תש&quot;ה עמוד מ).}} וזכה להצלחה מופלגה והפך לגביר עצום, דבר שסייע לו לימים לתמוך בפעולותיו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ולסייע לו בכל הדורש במלחמותיו לחיזוק הדת דוגמת [[אסיפת הרבנים עת&quot;ר]], יחד עם גבירים חסידיים נוספים דוגמת הרב [[שמואל מיכל טריינין]].<br /> <br /> התגורר במשך רוב שנותיו ב[[פטרבורג]], וזכה למאות אגרות מרבותינו נשיאינו, שחלק הארי שבהם התפרסם באגרות קודש והוא עוסק בעניני הכלל.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר'[[שלמה יהודה לייב מונסזון]]<br /> *חתנו, ר' חיים מונסזון<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 103-112.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מונסזון, מנחם מאניש}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=756136 2025-04-11T03:32:27Z

<p>ZG: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> {{אין תמונה}}<br /> הרב '''שמואל גיטלין''' (?-[[ה' כסלו]] [[תשד&quot;מ]]) היה חסידם של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]], מהתמימים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לר' מנחם מענדל יוסף גיטלין מחסידי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בדאוויצע פלך טשרניגוב. אמו מרת ציפא היא בתו של החסיד ר' [[יצחק יפה]] המכונה &quot;ר' איצ'ה דיסנער&quot;{{הערה|על שם עיר מגוריו [[דיסנא]], ר' איצ'ה היה מחשובי החסידים וזכה להיות חסידם של שלושה אדמו&quot;רים: [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].}}.<br /> <br /> בצעירותו למד ר' שמואל בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. נשא לאשה את מרת עטל בת הרב מנחם מענדל אברמוב מ[[קרמנצ'וג]]{{הערה|אחות החסיד ר' [[חיים אברמוב]] ושטערנא בליניצקי אשת הרב [[ישראל נח בליניצקי]].}}. לאחר חתונתו התגורר בקרמנצ'וג. בימי המלחמה ברחה משפחתו ל[[סמרקנד]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] לערך [[עלייה לארץ|עלה]] עם משפחתו לארץ ישראל והשתקע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> נפטר ב[[יום שישי|ערב שבת קודש]] [[ה' כסלו]] [[תשד&quot;מ]] ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אשתו מרת עטל בת הרה&quot;ח ר'מנחם מנדל הלוי אברמוב ורוזא<br /> *בתו מ' חי'ה לובא וחתנו הרב [[דוד גייסינסקי]], ממוסרי הנפש ברוסיה, התגורר ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> *בתו מרת רבקה וחתנו הרב [[משה שובוב]], ממוסרי הנפש ברוסיה, התגורר ב[[קראון הייטס]].<br /> *בנו התמים מנחם מנדל יוסף גיטלין גיוס לצבא במלחמת העולם השניה שבמהלכה נהרג<br /> *בנו מר אפרים ישעיה גורביץ<br /> *בנו ר' יצחק גיטלין<br /> *גיסו (אח עטל אשתו) הרב [[חיים אברמוב]], ממוסרי הנפש ברוסיה.<br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גיטלין, שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשד&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=756135 2025-04-11T03:30:52Z

<p>ZG: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> {{אין תמונה}}<br /> הרב '''שמואל גיטלין''' (?-[[ה' כסלו]] [[תשד&quot;מ]]) היה חסידם של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]], מהתמימים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לר' מנחם מענדל יוסף גיטלין מחסידי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בדאוויצע פלך טשרניגוב. אמו מרת ציפא היא בתו של החסיד ר' [[יצחק יפה]] המכונה &quot;ר' איצ'ה דיסנער&quot;{{הערה|על שם עיר מגוריו [[דיסנא]], ר' איצ'ה היה מחשובי החסידים וזכה להיות חסידם של שלושה אדמו&quot;רים: [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].}}.<br /> <br /> בצעירותו למד ר' שמואל בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. נשא לאשה את מרת עטל בת הרב מנחם מענדל אברמוב מ[[קרמנצ'וג]]{{הערה|אחות החסיד ר' [[חיים אברמוב]] ושטערנא בליניצקי אשת הרב [[ישראל נח בליניצקי]].}}. לאחר חתונתו התגורר בקרמנצ'וג. בימי המלחמה ברחה משפחתו ל[[סמרקנד]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] לערך [[עלייה לארץ|עלה]] עם משפחתו לארץ ישראל והשתקע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> נפטר ב[[יום שישי|ערב שבת קודש]] [[ה' כסלו]] [[תשד&quot;מ]] ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אשתו מרת עטל בת הרה&quot;ח רה מנחם מנדל הלוי אברמוב ורוזא<br /> *בתו מ' חי'ה לובא וחתנו הרב [[דוד גייסינסקי]], ממוסרי הנפש ברוסיה, התגורר ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> *בתו מרת רבקה וחתנו הרב [[משה שובוב]], ממוסרי הנפש ברוסיה, התגורר ב[[קראון הייטס]].<br /> *בנו התמים מנחם מנדל יוסף גיוס לצבא במלחמת העולם השניה שבמהלכה נהרג<br /> *בנו מר אפרים יוסף גורביץ <br /> *בנו ר' יצחק <br /> *גיסו (אח עטל אשתו) הרב [[חיים אברמוב]], ממוסרי הנפש ברוסיה.<br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גיטלין, שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשד&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%92_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=756127 2025-04-11T01:58:24Z

<p>ZG: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מצבתו של ר' יהושע זליג ריבקין.png|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של ר' יהושע זליג ריבקין]]<br /> הרב '''יהושע זעליג''' הכהן '''ריבקין''' (? - [[כסלו]] [[תר&quot;צ]]), היה חסיד חב&quot;ד, מאנשי העיירה [[קלימוביץ']].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לרב [[שמעון ריבקין]] מתלמידי ר' [[הלל מפאריטש]] ולאמו מרת גענעשא בכפר חוטימסק.<br /> <br /> נישא למרת שיינא באשא בת ר' [[מרדכי (חיים) פבזנר|מרדכי פבזנר]] מקלימוביץ' המיוחס בן אחר בן לרב [[מרדכי פוזנר]] (אח [[אדמו&quot;ר הזקן]]). <br /> <br /> לאחר חתונתו עבר להתגורר בקלימוביץ', לפרנסתו עבד ר' יהושע זעליג אצל הפריץ המקומי בתור יועץ מומחה לחוזק העצים.<br /> <br /> נפטר בחודש כסלו [[תר&quot;ץ]] ונטמן בקלימוביץ'. רבים מיוצאי חלציו [[חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ממשפחתו יצאו רבים מחסידי חב&quot;ד:<br /> <br /> *בנו ר' [[שניאור זלמן ריבקין]] חתן ר' [[פרץ ליין]].<br /> *בנו ר' [[מרדכי ריבקין]] חתן ר' [[מנחם מענדל דייטש]].<br /> *בנו ר' אברהם ריבקין.<br /> *בתו מרת רישא קמינצקי אשת ר' [[משה זלמן קמינצקי]]. <br /> *בתו מרת פרלה אשת ר' [[שניאור זלמן פלדמן]].<br /> *בתו מרת אסתר הדסה אשת ר' דוד אבא לוין{{הערה|נפטר בגיל צעיר}} בן ר' [[ישראל נעוולער]].<br /> <br /> '''מנכדיו הבולטים:'''<br /> <br /> *משפחת הרב [[יוסף יצחק ריבקין]].<br /> *משפחת הרב [[ברוך גופין]].<br /> *משפחת הרב [[יצחק נעמעס]].<br /> *משפחת הרב [[שמואל מאיר זילברשטיין]].<br /> *משפחת הרב [[מרדכי אליהו שניאור]].<br /> *משפחת הרב [[דניאל אליהו זקס]].<br /> *משפחת הרב [[יהושע זליג פלדמן]].<br /> *משפחת הרב [[ראובן קמינצקי]]<br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [https://col.org.il/files/uploads/original/2023/08/64e5d942e311a_1692784962.pdf מיר זיינען פון קלימוביץ']<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ריבקין, יהושע זעליג}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פבזנר]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקלימוביץ']]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תר&quot;צ]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%22%D7%9E_%D7%99%D7%A4%D7%94&diff=755812 2025-04-10T04:16:28Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>[[קובץ:MM Mamyofe.jpg|ממוזער|ר' מנחם מענדל מ&quot;מ יפה]]<br /> ר' '''מנחם מענדל מ&quot;מ יפה''' (קרי: מַמִיֹפֶה) (לערך [[תרכ&quot;ו]] - לערך [[תרצ&quot;ב]]) היה תושב [[מריופול]] וחסיד ובעל עבודה גדול.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> [[קובץ:MM S.jpg|ממוזער|חתימת ר' מנחם מענדל מ&quot;מ יפה]]<br /> נולד למשפחה של חסידי חב&quot;ד, באחת המושבות (קולוניות) שנוסדו על ידי [[אדמו&quot;ר האמצעי]] באזור [[חרסון]], וככל הנראה נקרא על שם ה[[צמח צדק]]. מחסידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], בעל עבודה גדול, והיה מתפלל באריכות &quot;מיט א גרויסע געשמאק&quot;. תושב [[מריופול]], הצליח במסחר, והיה בעל מפעל למוצרי סבון. אחרי המהפכה הקומוניסטית, נאלץ לעזוב את עסקיו, והתמסר כולו לעבודת השם ולימוד התורה בבית מדרש קטן (שטיבל) שבקרבת מקום מגוריו במריופול.{{הערה|1= מפי נכדו הרה&quot;ח ר' [[ברוך גופין]]. ריאיון מוקלט, כפר חב&quot;ד, שבט תשע&quot;ד.}} <br /> <br /> נפטר בעיר [[מריופול]] לערך בשנת [[תרצ&quot;ב]].<br /> <br /> ככל הידוע במסורת המשפחתית, המשפחה הינה מצאצאי &quot;בעל הלבושים&quot;, הגאון והפוסק הנודע ר' מרדכי יפה מפראג, ושם המשפחה הינו ראשי תיבות '''מ'''משפחת '''מ'''רדכי '''יפה'''.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' מרדכי, אביו שלחו ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]], נפטר בשנת תרצ&quot;ח-צ&quot;ט<br /> *בתו, מרת ביילא ([[תרס&quot;א]] - [[ג' אלול]] [[תשל&quot;ו]]), אשת ר' [[אהרן גופין]]<br /> *אחותו, בת שבע (נפטרה בכ&quot;ט אדר א' ת&quot;ש, ונטמנה בלנינגרד), אשת ר' [[חיים צבי ליפסקר (פולטבה)|חיים צבי ליפסקר]] (נפטר לאחר ייסורים רבים בחודש [[אדר שני]] [[תרצ&quot;ג]]) מ[[פולטבה]]<br /> *אחותו, אשת ר' [[מנחם מן ברמן]] מ[[רוסטוב]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת הצמח צדק]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9)&diff=731948 2025-01-12T02:18:51Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בן המהרש.JPG|250px|ממוזער|שמאל|הרב מנחם מענדל שניאורסון - בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קובץ:מצבה בן המהרש.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מצבתו המשופצת בצפת ([[אייר]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> [[קובץ:תעודת פטירה של מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש).jpg|שמאל|ממוזער|250px|תעודת הפטירה של הרב שניאורסון]]<br /> רבי '''מנחם מענדל שניאורסון''' ([[ו' אדר]] [[תרכ&quot;ז]] – [[כ&quot;ג תשרי]] [[תש&quot;ב]]) היה בנו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. חי ב[[רוסיה]] וצרפת. נפטר ונטמן באי קורסיקה, גופתו הועלתה לארץ ישראל ונטמנה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] העתיק בעיר צפת.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ולאמו [[הרבנית רבקה]] ב[[ו' אדר]] [[תרכ&quot;ז]]{{הערה|ספר התולדות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, עמ' 22.}}. רבי מנחם מענדל נולד בשנת האבל על [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ונקרא על שמו. בשנת [[תרל&quot;ג]] נרשם יחד עם אחיו ר' [[אברהם סענדער שניאורסון (בן המהר&quot;ש)|אברהם סענדער שניאורסון]] בפנקס &quot;מלביש ערומים&quot;{{הערה|שם=יגדיל תורה|[[יגדיל תורה (ניו יורק)|יגדיל תורה]], חוברת ס&quot;א, עמ' שט&quot;ז ואילך.}}.<br /> <br /> פעם שאל את אביו בתור ילד, היכן נמצא הקב&quot;ה, ואדמו&quot;ר המהר&quot;ש השיב לו ש&quot;מלא כל הארץ כבודו&quot;. [[הרבי]] מציין ברשימותיו בשם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כי למרות היותו ילד, התשובה נתקבלה אצלו{{הערה|[[רשימות היומן]], עמ' רע&quot;ט.}}. <br /> <br /> בוא&quot;ו אדר תר&quot;מ נערכה סעודת ה[[בר מצוה]] שלו, ואביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] אמר מאמר [[דיבור המתחיל]] &quot;נעשה אדם וכו' בצלמנו כדמותינו&quot;. בגיל בר מצווה כתב פיוט ארוך בארמית המכונה בפי חסידים [[משא ההתקשרות (פיוט)|משא ההתקשרות]], בו מפאר את אביו בהפלאה גדולה.<br /> <br /> ב[[י&quot;ד סיוון]] [[תרמ&quot;ב]] נשא לאשה בזיווג ראשון את מרת שרה בת רבי [[עקיבא קורניצר]] מקרקוב - חתנו של רבי [[שמעון סופר]] בעל &quot;מכתב סופר&quot;, ונכד ה&quot;[[חתם סופר]]&quot;. בחתונה שהתקיימה ב[[ליובאוויטש]] אמר [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] כמה [[מאמר]]י חסידות. באותה שנה נתקבל לחבורת המצוות בליובאוויטש{{הערה|שם=יגדיל תורה}}. לאחר מספר חודשים התגרש מאשתו. בחורף [[תרמ&quot;ו]] החל לעסוק במסחר{{הערה|[[ליקוטי דיבורים]], חלק ד', עמ' 930.}}.<br /> <br /> עזר לאחיו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בעבודת הכלל ונשלח על ידו לשליחויות רבות.<br /> <br /> בשנת [[תרמ&quot;ח]] [[נישואין|נשא]] בזיווג שני עם הרבנית [[בתיה (נינת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|בתיה]] בת רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|נחום דובער]] מאוורוטש (בנו של [[אדמו&quot;ר]] [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] מאוורוטש) אחיה של [[הרבנית שטערנא שרה (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ב]] התגורר כבר ב[[ויטבסק]] והיה בשותפות עם גיסו ר' [[משה אריה לייב גינזבורג]] במסחר{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|אגרות קודש]], חלק א', עמ' רס&quot;ד, שי&quot;ד, [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]], חלק ט&quot;ז, עמ' ו'.}}. לאחר ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נאסר באותה שנה, עזר הרמ&quot;מ לשחררו{{הערה|הקדמה ל[[קונטרס ומעיין]], עמ' 26.}}.<br /> <br /> [[הרבי]] סיפר באחת משיחותיו:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר סיפר, שדודו (אחיו הצעיר של אדנ&quot;ע), תירגם פעם ענין מתורת החסידות ברוסית, כדי לפעול על אחד הנכבדים ומשפיעים במוסר כו' דעם הרוסי בזמן ההוא כו'. אבל ענין זה היה חד פעמי, ולא נודע ונתפרסם (גם לא באיזה אופן היתה הפעולה), ולא באופן של סדר כו', כפשוט|מקור=שיחת פרשת וישב, [[תשמ&quot;ח]]}}<br /> <br /> בגלל מצבו הכלכלי נאלץ לעזוב את [[רוסיה]], ועבר בשנת [[תרס&quot;ד]] להתגורר ב[[פריז]] שב[[צרפת]], כשהוא משאיר את משפחתו ב[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> מאוחר יותר עבר להתגורר בחבל הארץ הצרפתי קורסיקה, שם הקים מפעל של חטיבת עצים מכנית בעיר בסטיה.<br /> (בקורסיקה הייתה קהילה יהודית שהוקמה בסוף המאה ה-19 עם הגירת היהודים הראשונים אליה. היהודים שהגיעו לאי ישבו בעיר בסטיה שבה התגורר רבי מנחם מנדל.)<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ג תשרי]] [[תש&quot;ב]] בעיר בסטיה, ושם נטמן.<br /> <br /> ==העלאת קברו לארץ ישראל==<br /> בקורסיקה קיים חוק שכל קבר עתיד להיחרש עשרים שנה לאחר הקמתו. כך היה צפוי להיות עם קברו של הר&quot;ר מענדל. בשנת [[תשט&quot;ו]] הורה [[הרבי]] להרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] להעלות את גופתו של ר' מענדל מהאי קורסיקה שב[[צרפת]] ל[[ארץ הקודש]]{{הערה|ראה [[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] [[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&amp;st=&amp;pgnum=231 חלק י' עמ' רי&quot;ד]]}}, הרב&quot;א גורודצקי מילא את ההוראה, ושלח את הארון באנייה שעשתה את דרכה ל[[חיפה]]. במקביל קיבל הר&quot;ר [[אפרים וולף]] הוראה לצלם את הגופה לפני שיורידוה לקבורה ולשלוח את התצלום אל הרבי{{מקור}}.<br /> האנייה הגיעה לנמל חיפה בלילה קר וגשום של חורף [[תשט&quot;ז]], ובשעת לילה מאוחרת נערכה הקבורה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] העתיק שב[[צפת]]. בתנאים האמורים ששררו, לא הצליח הר&quot;א וולף למצוא צלם שיואיל לבוא באישון לילה ולבצע את הצילום המבוקש. ואולם, הר&quot;ר אפרים עצמו בדק את מצב הגופה והבחין שה[[גוף]] נותר שלם למרות שחלפו כחמש עשרה שנים מאז פטירתו של ר' מענדל! <br /> זמן קצר לאחר מכן, נסע הר&quot;א וולף לחצרות קודשינו ובכניסתו ל'[[יחידות]]' ביקש הרבי לשמוע את הפרטים על קבורתו ומצב גופתו של הר&quot;ר מנחם מענדל.<br /> <br /> המשכו של הסיפור בשנת [[תשל&quot;ט]]. זמן קצר לאחרי שהר&quot;ר [[לוי ביסטריצקי]], התמנה לרב קריית חב&quot;ד ב[[צפת]] עיה&quot;ק, בקשו שניים מזקני [[חסידי חב&quot;ד]] בארה&quot;ק להתדבר עמו בענין סודי ביותר.<br /> כאשר נפגשו, סיפרו, שכיום שנתמנה רב חב&quot;די בעיר, יוכלים הם לגלות סוד ששמרו במשך שנים רבות; הרב מענדל שניאורסאהן, אחיו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, טמון בבית עלמין הישן בצפת, והזהירו אותו שעפ&quot;י הוראת הרבי חייבים לשמור את הדבר בחשאיות.<br /> לאחר שירדו לבית העלמין והצביעו על המקום סיפרו את השתלשלות הדברים; על פטירתו בשנת [[תש&quot;ב]] בצרפת, על חוק חרישת הקברים ועל העברת הגופה בשנת [[תשט&quot;ז]] לצפת עיה&quot;ק.<br /> אך היות ובתו של הרמ&quot;מ הייתה גרה במדינת [[צרפת]] ולא ניהלה אורח חיים דתי, והיה ידוע שהיא תתנגד להעבירו ל[[ארה&quot;ק]], בוצעה ההעברה בסודיות ובחשאיות מוחלטת. בכדי למנוע כל חשש שמא הבת תרגיש במשהו, הוחזרה המצבה למקומה הקודם, וגם ניתנה הוראה שבצפת יקבר ללא מצבה באופן שלא ירגישו כלל שהוא קבור שם. במקום קבורתו בסמוך לקרקע היה בטון, ומי שהגיע למקום היה מוצא באמצע בית העלמין כעין מדרכה.<br /> <br /> ===הצבת מצבה===<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=נוסח המצבה<br /> |תוכן=<br /> {{יישור טקסט|מרכז|'''פ&quot;נ'''{{ש}}'''הרב החסיד'''{{ש}}'''ר' מנחם מענדל'''{{ש}}'''בן אדמו&quot;ר מהר&quot;ש'''{{ש}}'''זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע'''{{ש}}'''מליובאוויטש'''}}<br /> }}<br /> המצב הקיים הפריע לרב ביסטריצקי והוא שאל את [[הרבי]]:<br /> א. האם להשאיר את המצב הקיים - קבר ללא מצבה או שמא המצב כבר השתנה וניתן להציב מצבה?<br /> ב. באם המענה יהיה לעשות מצבה, איזה תואר לכתוב על המצבה.<br /> כבר באותו היום התקבל מענה מהרבי:<br /> על השאלה האם להשאיר המצב כמו שהוא ענה: &quot;הרי זה היפך פסק דין השולחן ערוך&quot;. והוסיף לעשות מצבה בהקדם.<br /> התואר - &quot;ככתוב ב[[הקריאה והקדושה]] (?) ובשיחת [[מו&quot;ח אדמו&quot;ר]]&quot;.<br /> <br /> לאחר קבלת התשובה, עברו על כל החוברות של &quot;[[הקריאה והקדושה]]&quot; ולא נמצא אודות הרב מנחם מענדל מאומה. אך באחת ה[[שיחות]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נמצא התואר המבוקש.<br /> מובן ופשוט שתיכף ומיד הוזמנה מצבה, ולאחר שנבנתה שאל הרב ביסטריצקי את הרבי האם לערוך מעמד של גילוי מצבה כפי הנהוג, או לערוך ללא פרסום. המענה שהתקבל היה לעשות מעמד של גילוי מצבה.<br /> <br /> לשם כך הלכו [[אנ&quot;ש]] ביחד ל[[בית עלמין|בית העלמין]]. הרב ביסטריצקי דאג שהמעמד יונצח. והיות שעמד לנסוע ל[[בית חיינו]] הוא נטל עמו את התמונות עם דו&quot;ח מפורט. בדו&quot;ח נכתב בין השאר שעלות המצבה תשולם על ידי אנ&quot;ש דעיה&quot;ק צפת. והכניס את הדו&quot;ח ל[[מזכירות]].<br /> <br /> כבר באותו היום [[ערב שבת קודש]], קיבל טלפון עם קריאה דחופה מהרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|חמ&quot;א חודקוב]]. הרב חודקוב סיפר שהרבי הביע את רצונו לשלם עבור המצבה, והוסיף שהרבי ביקש ליצור קשר מיד, עוד לפני כניסת השבת ב[[צפת]], ולהודיע על כך שאין צורך לאסוף כסף מהאברכים. ביום ראשון קרא הרב חודקוב פעם נוספת לרב ביסטריצקי והראה לו המחאה אישית של הרבי ע&quot;ס חמש מאות דולר לפקודת ה[[מל&quot;ח]]. הרב חודקוב הסביר, שהרבי לא כתב את המחאה על שמו (של הרב ביסטריצקי עצמו) בידעו שלא ישתמש עם ההמחאה אלא ישמור אותה לעצמו ואת עלות המצבה ישלם מכיסו, לכן כתב את ההמחאה ע&quot;ש ה[[מל&quot;ח]] וביקש להראות לו את ההמחאה ולהחליפה בכסף מזומן.<br /> <br /> לאחר פטירת בתו של הר&quot;ר מנחם מענדל - נטמנה אף היא בבית העלמין החדש בעיה&quot;ק [[צפת]] ת&quot;ו.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג באייר]] [[תשע&quot;א]] שופצה מצבתו בהשתדלות ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61537 כך שופצה מצבתו של בן המהר&quot;ש] - {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===תעודת פטירתו===<br /> בקיץ [[תשע&quot;א]] יצאו 2 בחורים ל[[מרכז שליחות]] באי [[קורסיקה]]. הם ידעו שר' מענדל חי את שנותיו האחרונות כאן באי, והחלטו לנסות לברר זאת במשרדי הממשלה המקומיים. הם פנו למשרד הפנים המקומי ולאחר חקירה ודרישה קיבלו צילום של תעודת הפטירה המקומית, לפיה תאריך הפטירה הוא '''כ&quot;ג [[תשרי]] תש&quot;ב'''. (למרות גילוי התעודה לא ברור האם זהו אכן תאריך הפטירה המדוייק, זאת כיון שאחד היהודים באי סיפר לאותם בחורים שידוע לו שפועל נקיון מצא את הרמ&quot;מ בביתו לאחר שנפטר, ולא ידוע האם נפטר באותו יום או זמן מסויים קודם לכן, והתאריך על תעודת הפטירה הוא התאריך בו נמצא בביתו){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63705 תעודת הפטירה של בן המהר&quot;ש] - {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==מסעו לארצות הברית==<br /> ב[[חודש סיוון]] [[תשע&quot;ב]] התגלתה פרשיה נוספת שלא הייתה ידועה עד כה. מסתבר כי אחרי שעזב לצרפת, נסע למטרת עסקים לארצות הברית, שם חשדו בו בטעות כי הוא שניאורסון אחר שהיה מזכירו של לנין ולכן נקרא לחקירה בארגון ה- FBI. לבסוף התבררה הטעות והוא שוחרר. בארכיון הארגון מופיעים מסמכים רבים בנושא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=69481 ה- FBI חקר את בנו של הרבי המהר&quot;ש] - {{אינפו}}}}.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> בזיווג שני<br /> * בנו ישראל דובער.<br /> * בתו מרת מוסיא נפטרה בנעורי'.<br /> * בתו מרת חנה (עוזרמאן).<br /> בזיווג ג'<br /> * בנו בנימין - נפטר עודנו נער.<br /> * בתו מרת שרה. נודעה גם בשם מענדעלה (עדמה). Edmee-Minette Schneersohn (נולדה ב-1907) רוב שנותיה חיה בפריז. בשנות חייה המאוחרות התחתנה עם חסיד ועברה להתגורר עם בעלה ישראל גרינברג בבני ברק אך לא זכתה בילדים. נטמנה בצפת ועל מצבתה נכתב: &quot;פ&quot;נ האשה שרה לבית שניאורסאהן בת הרב החסיד ר' מנחם מענדל בן כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש. נפטרה ביום ח' כסלו תשמ&quot;ו. ת.נ.צ.ב.ה.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * מאיר שלמה לובעצקי ושמואל לובעצקי, '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/61557_he_1.pdf קובץ תולדות ר' מנחם מענדל' בנו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש ואחיו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב נ&quot;ע]''', תשורה מחתונת שניאור זלמן ושרה לובעצקי, תשס&quot;ח.<br /> * יוסף יצחק מלול, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תולדות%20הרמ'מ-Melul%20-%20BM%20iyar%2018%2C%205779%20.pdf תולדות הרב מנחם מענדל בן זקוניו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]''', תשורה מה'אפשערניש' של מנחם מענדל מלול, ברוקלין תשע&quot;ט.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר המהר&quot;ש}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ&quot;ז]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9)&diff=731947 2025-01-12T02:13:11Z

<p>ZG: /* מסעו לארצות הברית */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בן המהרש.JPG|250px|ממוזער|שמאל|הרב מנחם מענדל שניאורסון - בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קובץ:מצבה בן המהרש.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מצבתו המשופצת בצפת ([[אייר]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> [[קובץ:תעודת פטירה של מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש).jpg|שמאל|ממוזער|250px|תעודת הפטירה של הרב שניאורסון]]<br /> רבי '''מנחם מענדל שניאורסון''' ([[ו' אדר]] [[תרכ&quot;ז]] – [[כ&quot;ג תשרי]] [[תש&quot;ב]]) היה בנו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. חי ב[[רוסיה]] וצרפת. נפטר ונטמן באי קורסיקה, גופתו הועלתה לארץ ישראל ונטמנה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] העתיק בעיר צפת.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ולאמו [[הרבנית רבקה]] ב[[ו' אדר]] [[תרכ&quot;ז]]{{הערה|ספר התולדות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, עמ' 22.}}. רבי מנחם מענדל נולד בשנת האבל על [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ונקרא על שמו. בשנת [[תרל&quot;ג]] נרשם יחד עם אחיו ר' [[אברהם סענדער שניאורסון (בן המהר&quot;ש)|אברהם סענדער שניאורסון]] בפנקס &quot;מלביש ערומים&quot;{{הערה|שם=יגדיל תורה|[[יגדיל תורה (ניו יורק)|יגדיל תורה]], חוברת ס&quot;א, עמ' שט&quot;ז ואילך.}}.<br /> <br /> פעם שאל את אביו בתור ילד, היכן נמצא הקב&quot;ה, ואדמו&quot;ר המהר&quot;ש השיב לו ש&quot;מלא כל הארץ כבודו&quot;. [[הרבי]] מציין ברשימותיו בשם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כי למרות היותו ילד, התשובה נתקבלה אצלו{{הערה|[[רשימות היומן]], עמ' רע&quot;ט.}}. <br /> <br /> בוא&quot;ו אדר תר&quot;מ נערכה סעודת ה[[בר מצוה]] שלו, ואביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] אמר מאמר [[דיבור המתחיל]] &quot;נעשה אדם וכו' בצלמנו כדמותינו&quot;. בגיל בר מצווה כתב פיוט ארוך בארמית המכונה בפי חסידים [[משא ההתקשרות (פיוט)|משא ההתקשרות]], בו מפאר את אביו בהפלאה גדולה.<br /> <br /> ב[[י&quot;ד סיוון]] [[תרמ&quot;ב]] נשא לאשה בזיווג ראשון את מרת שרה בת רבי [[עקיבא קורניצר]] מקרקוב - חתנו של רבי [[שמעון סופר]] בעל &quot;מכתב סופר&quot;, ונכד ה&quot;[[חתם סופר]]&quot;. בחתונה שהתקיימה ב[[ליובאוויטש]] אמר [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] כמה [[מאמר]]י חסידות. באותה שנה נתקבל לחבורת המצוות בליובאוויטש{{הערה|שם=יגדיל תורה}}. לאחר מספר חודשים התגרש מאשתו. בחורף [[תרמ&quot;ו]] החל לעסוק במסחר{{הערה|[[ליקוטי דיבורים]], חלק ד', עמ' 930.}}.<br /> <br /> עזר לאחיו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בעבודת הכלל ונשלח על ידו לשליחויות רבות.<br /> <br /> בשנת [[תרמ&quot;ח]] [[נישואין|נשא]] בזיווג שני עם הרבנית [[בתיה (נינת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|בתיה]] בת רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|נחום דובער]] מאוורוטש (בנו של [[אדמו&quot;ר]] [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] מאוורוטש) אחיה של [[הרבנית שטערנא שרה (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ב]] התגורר כבר ב[[ויטבסק]] והיה בשותפות עם גיסו ר' [[משה אריה לייב גינזבורג]] במסחר{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|אגרות קודש]], חלק א', עמ' רס&quot;ד, שי&quot;ד, [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]], חלק ט&quot;ז, עמ' ו'.}}. לאחר ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נאסר באותה שנה, עזר הרמ&quot;מ לשחררו{{הערה|הקדמה ל[[קונטרס ומעיין]], עמ' 26.}}.<br /> <br /> [[הרבי]] סיפר באחת משיחותיו:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר סיפר, שדודו (אחיו הצעיר של אדנ&quot;ע), תירגם פעם ענין מתורת החסידות ברוסית, כדי לפעול על אחד הנכבדים ומשפיעים במוסר כו' דעם הרוסי בזמן ההוא כו'. אבל ענין זה היה חד פעמי, ולא נודע ונתפרסם (גם לא באיזה אופן היתה הפעולה), ולא באופן של סדר כו', כפשוט|מקור=שיחת פרשת וישב, [[תשמ&quot;ח]]}}<br /> <br /> בגלל מצבו הכלכלי נאלץ לעזוב את [[רוסיה]], ועבר בשנת [[תרס&quot;ד]] להתגורר ב[[פריז]] שב[[צרפת]], כשהוא משאיר את משפחתו ב[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> מאוחר יותר עבר להתגורר בחבל הארץ הצרפתי קורסיקה, שם הקים מפעל של חטיבת עצים מכנית בעיר בסטיה.<br /> (בקורסיקה הייתה קהילה יהודית שהוקמה בסוף המאה ה-19 עם הגירת היהודים הראשונים אליה. היהודים שהגיעו לאי ישבו בעיר בסטיה שבה התגורר רבי מנחם מנדל.)<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ג תשרי]] [[תש&quot;ב]] בעיר בסטיה, ושם נטמן.<br /> <br /> ==העלאת קברו לארץ ישראל==<br /> בקורסיקה קיים חוק שכל קבר עתיד להיחרש עשרים שנה לאחר הקמתו. כך היה צפוי להיות עם קברו של הר&quot;ר מענדל. בשנת [[תשט&quot;ו]] הורה [[הרבי]] להרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] להעלות את גופתו של ר' מענדל מהאי קורסיקה שב[[צרפת]] ל[[ארץ הקודש]]{{הערה|ראה [[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] [[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&amp;st=&amp;pgnum=231 חלק י' עמ' רי&quot;ד]]}}, הרב&quot;א גורודצקי מילא את ההוראה, ושלח את הארון באנייה שעשתה את דרכה ל[[חיפה]]. במקביל קיבל הר&quot;ר [[אפרים וולף]] הוראה לצלם את הגופה לפני שיורידוה לקבורה ולשלוח את התצלום אל הרבי{{מקור}}.<br /> האנייה הגיעה לנמל חיפה בלילה קר וגשום של חורף [[תשט&quot;ז]], ובשעת לילה מאוחרת נערכה הקבורה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] העתיק שב[[צפת]]. בתנאים האמורים ששררו, לא הצליח הר&quot;א וולף למצוא צלם שיואיל לבוא באישון לילה ולבצע את הצילום המבוקש. ואולם, הר&quot;ר אפרים עצמו בדק את מצב הגופה והבחין שה[[גוף]] נותר שלם למרות שחלפו כחמש עשרה שנים מאז פטירתו של ר' מענדל! <br /> זמן קצר לאחר מכן, נסע הר&quot;א וולף לחצרות קודשינו ובכניסתו ל'[[יחידות]]' ביקש הרבי לשמוע את הפרטים על קבורתו ומצב גופתו של הר&quot;ר מנחם מענדל.<br /> <br /> המשכו של הסיפור בשנת [[תשל&quot;ט]]. זמן קצר לאחרי שהר&quot;ר [[לוי ביסטריצקי]], התמנה לרב קריית חב&quot;ד ב[[צפת]] עיה&quot;ק, בקשו שניים מזקני [[חסידי חב&quot;ד]] בארה&quot;ק להתדבר עמו בענין סודי ביותר.<br /> כאשר נפגשו, סיפרו, שכיום שנתמנה רב חב&quot;די בעיר, יוכלים הם לגלות סוד ששמרו במשך שנים רבות; הרב מענדל שניאורסאהן, אחיו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, טמון בבית עלמין הישן בצפת, והזהירו אותו שעפ&quot;י הוראת הרבי חייבים לשמור את הדבר בחשאיות.<br /> לאחר שירדו לבית העלמין והצביעו על המקום סיפרו את השתלשלות הדברים; על פטירתו בשנת [[תש&quot;ב]] בצרפת, על חוק חרישת הקברים ועל העברת הגופה בשנת [[תשט&quot;ז]] לצפת עיה&quot;ק.<br /> אך היות ובתו של הרמ&quot;מ הייתה גרה במדינת [[צרפת]] ולא ניהלה אורח חיים דתי, והיה ידוע שהיא תתנגד להעבירו ל[[ארה&quot;ק]], בוצעה ההעברה בסודיות ובחשאיות מוחלטת. בכדי למנוע כל חשש שמא הבת תרגיש במשהו, הוחזרה המצבה למקומה הקודם, וגם ניתנה הוראה שבצפת יקבר ללא מצבה באופן שלא ירגישו כלל שהוא קבור שם. במקום קבורתו בסמוך לקרקע היה בטון, ומי שהגיע למקום היה מוצא באמצע בית העלמין כעין מדרכה.<br /> <br /> ===הצבת מצבה===<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=נוסח המצבה<br /> |תוכן=<br /> {{יישור טקסט|מרכז|'''פ&quot;נ'''{{ש}}'''הרב החסיד'''{{ש}}'''ר' מנחם מענדל'''{{ש}}'''בן אדמו&quot;ר מהר&quot;ש'''{{ש}}'''זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע'''{{ש}}'''מליובאוויטש'''}}<br /> }}<br /> המצב הקיים הפריע לרב ביסטריצקי והוא שאל את [[הרבי]]:<br /> א. האם להשאיר את המצב הקיים - קבר ללא מצבה או שמא המצב כבר השתנה וניתן להציב מצבה?<br /> ב. באם המענה יהיה לעשות מצבה, איזה תואר לכתוב על המצבה.<br /> כבר באותו היום התקבל מענה מהרבי:<br /> על השאלה האם להשאיר המצב כמו שהוא ענה: &quot;הרי זה היפך פסק דין השולחן ערוך&quot;. והוסיף לעשות מצבה בהקדם.<br /> התואר - &quot;ככתוב ב[[הקריאה והקדושה]] (?) ובשיחת [[מו&quot;ח אדמו&quot;ר]]&quot;.<br /> <br /> לאחר קבלת התשובה, עברו על כל החוברות של &quot;[[הקריאה והקדושה]]&quot; ולא נמצא אודות הרב מנחם מענדל מאומה. אך באחת ה[[שיחות]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נמצא התואר המבוקש.<br /> מובן ופשוט שתיכף ומיד הוזמנה מצבה, ולאחר שנבנתה שאל הרב ביסטריצקי את הרבי האם לערוך מעמד של גילוי מצבה כפי הנהוג, או לערוך ללא פרסום. המענה שהתקבל היה לעשות מעמד של גילוי מצבה.<br /> <br /> לשם כך הלכו [[אנ&quot;ש]] ביחד ל[[בית עלמין|בית העלמין]]. הרב ביסטריצקי דאג שהמעמד יונצח. והיות שעמד לנסוע ל[[בית חיינו]] הוא נטל עמו את התמונות עם דו&quot;ח מפורט. בדו&quot;ח נכתב בין השאר שעלות המצבה תשולם על ידי אנ&quot;ש דעיה&quot;ק צפת. והכניס את הדו&quot;ח ל[[מזכירות]].<br /> <br /> כבר באותו היום [[ערב שבת קודש]], קיבל טלפון עם קריאה דחופה מהרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|חמ&quot;א חודקוב]]. הרב חודקוב סיפר שהרבי הביע את רצונו לשלם עבור המצבה, והוסיף שהרבי ביקש ליצור קשר מיד, עוד לפני כניסת השבת ב[[צפת]], ולהודיע על כך שאין צורך לאסוף כסף מהאברכים. ביום ראשון קרא הרב חודקוב פעם נוספת לרב ביסטריצקי והראה לו המחאה אישית של הרבי ע&quot;ס חמש מאות דולר לפקודת ה[[מל&quot;ח]]. הרב חודקוב הסביר, שהרבי לא כתב את המחאה על שמו (של הרב ביסטריצקי עצמו) בידעו שלא ישתמש עם ההמחאה אלא ישמור אותה לעצמו ואת עלות המצבה ישלם מכיסו, לכן כתב את ההמחאה ע&quot;ש ה[[מל&quot;ח]] וביקש להראות לו את ההמחאה ולהחליפה בכסף מזומן.<br /> <br /> לאחר פטירת בתו של הר&quot;ר מנחם מענדל - נטמנה אף היא בבית העלמין החדש בעיה&quot;ק [[צפת]] ת&quot;ו.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג באייר]] [[תשע&quot;א]] שופצה מצבתו בהשתדלות ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61537 כך שופצה מצבתו של בן המהר&quot;ש] - {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===תעודת פטירתו===<br /> בקיץ [[תשע&quot;א]] יצאו 2 בחורים ל[[מרכז שליחות]] באי [[קורסיקה]]. הם ידעו שר' מענדל חי את שנותיו האחרונות כאן באי, והחלטו לנסות לברר זאת במשרדי הממשלה המקומיים. הם פנו למשרד הפנים המקומי ולאחר חקירה ודרישה קיבלו צילום של תעודת הפטירה המקומית, לפיה תאריך הפטירה הוא '''כ&quot;ג [[תשרי]] תש&quot;ב'''. (למרות גילוי התעודה לא ברור האם זהו אכן תאריך הפטירה המדוייק, זאת כיון שאחד היהודים באי סיפר לאותם בחורים שידוע לו שפועל נקיון מצא את הרמ&quot;מ בביתו לאחר שנפטר, ולא ידוע האם נפטר באותו יום או זמן מסויים קודם לכן, והתאריך על תעודת הפטירה הוא התאריך בו נמצא בביתו){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63705 תעודת הפטירה של בן המהר&quot;ש] - {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==מסעו לארצות הברית==<br /> ב[[חודש סיוון]] [[תשע&quot;ח]] התגלתה פרשיה נוספת שלא הייתה ידועה עד כה. מסתבר כי אחרי שעזב לצרפת, נסע למטרת עסקים לארצות הברית, שם חשדו בו בטעות כי הוא שניאורסון אחר שהיה מזכירו של לנין ולכן נקרא לחקירה בארגון ה- FBI. לבסוף התבררה הטעות והוא שוחרר. בארכיון הארגון מופיעים מסמכים רבים בנושא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=69481 ה- FBI חקר את בנו של הרבי המהר&quot;ש] - {{אינפו}}}}.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> בזיווג שני<br /> * בנו ישראל דובער.<br /> * בתו מרת מוסיא נפטרה בנעורי'.<br /> * בתו מרת חנה (עוזרמאן).<br /> בזיווג ג'<br /> * בנו בנימין - נפטר עודנו נער.<br /> * בתו מרת שרה. נודעה גם בשם מענדעלה (עדמה). Edmee-Minette Schneersohn (נולדה ב-1907) רוב שנותיה חיה בפריז. בשנות חייה המאוחרות התחתנה עם חסיד ועברה להתגורר עם בעלה ישראל גרינברג בבני ברק אך לא זכתה בילדים. נטמנה בצפת ועל מצבתה נכתב: &quot;פ&quot;נ האשה שרה לבית שניאורסאהן בת הרב החסיד ר' מנחם מענדל בן כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש. נפטרה ביום ח' כסלו תשמ&quot;ו. ת.נ.צ.ב.ה.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * מאיר שלמה לובעצקי ושמואל לובעצקי, '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/61557_he_1.pdf קובץ תולדות ר' מנחם מענדל' בנו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש ואחיו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב נ&quot;ע]''', תשורה מחתונת שניאור זלמן ושרה לובעצקי, תשס&quot;ח.<br /> * יוסף יצחק מלול, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תולדות%20הרמ'מ-Melul%20-%20BM%20iyar%2018%2C%205779%20.pdf תולדות הרב מנחם מענדל בן זקוניו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]''', תשורה מה'אפשערניש' של מנחם מענדל מלול, ברוקלין תשע&quot;ט.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר המהר&quot;ש}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ&quot;ז]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A8&diff=729594 2024-12-30T01:50:56Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=בולטימור<br /> |עיר=בולטימור<br /> |מדינה=מרילנד, [[ארצות הברית]]<br /> |שכונה חב&quot;דית<br /> |מייסדי הקהילה=חסידים שברחו מרוסיה בזמן [[הצמח צדק]]<br /> |רב הקהילה=<br /> |משפיע הקהילה=<br /> |מוסדות בקהילה=חיידר לבנים, בית ספר בנות, ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור|תומכי תמימים]]{{הערה| ישיבה גדולה, [https://chabad.info/news/coronavirus/593879/ ראה אותה ברשימה כאן] ({{חב&quot;ד אינפו}})}}, בתי כנסת ומקוואות חב&quot;ד. <br /> |שלוחים מרכזיים=הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] ע&quot;ה, הרב [[יצחק שפרינגר]] ע&quot;ה, הרב [[שמואל קפלן]]<br /> |מספר שלוחים=<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=מעל ל-25{{הערה|שם=ב|ראה ב[https://he.chabad.org/centers/default_cdo/city/Baltimore/state/Maryland/country/USA/jewish/page.htm אתר בתי חב&quot;ד]}}<br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-200 משפחות<br /> |ראו גם=<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=<br /> }}<br /> [[קובץ:בולטימור תרצ (3).jpg|שמאל|ממוזער|250px|כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעת ביקורו בבולטימור, [[תר&quot;צ]]]]<br /> '''בולטימור''' (באנגלית: '''Baltimore''') היא העיר הגדולה במדינת מרילנד ב[[ארצות הברית]], ומתגוררים בה למעלה מ-500,000 תושבים, מתוכם כ-27,000 יהודים המהווים כ-4% מאוכלוסיית העיר. בבולטימור יש קהילה חב&quot;דית וותיקה שנוסדה בימי [[הצמח צדק]] על-ידי חסידים שנמלטו מפוגרומים שהתרחשו ב[[רוסיה]]{{הערה|שם=הת}}. נכון לשנת [[תש&quot;פ]] מונה הקהילה החב&quot;דית בבולטימור כ-200 משפחות להם מוסדות לימוד בתי כנסת ובתי חב&quot;ד המפוזרים בכל העיר{{הערה|שם=סי}} .<br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד בולטימור==<br /> [[קובץ:חבד בולטימור.jpg|ממוזער|250px|בית חב&quot;ד בשכונה טוסון שבבולטימור]]<br /> [[קובץ:צצ בולטימור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת הוותיק צמח צדק]], מראה מהצד. ([[חודש ניסן]], [[תשפ&quot;ג]])]]<br /> קהילת חב&quot;ד בבולטימור נוסדה בידי חסידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שברחו מ[[רוסיה]] בעקבות הפוגרומים שהתבצעו שם, כשהגיעו ל[[ארצות הברית]] התיישבו בבולטימור והקימו בית כנסת בשם [[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]]{{הערה|שם=הת|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54035 בולטימור: בית הכנסת החב&quot;די נגאל מהכנסיה] {{חב&quot;ד אינפו}}}}. בזמן [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בשנת [[תרמ&quot;ט]] נרשמה הגירה נוספת של חסידים מרוסיה לעיירה והקהילה גדלה{{הערה|שם=סי|[https://anash.org/tag/baltimore/ מתוך סיקור על הקהילה באתר] {{אנש}}}}, בשנת [[תר&quot;צ]] ערך [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקור בעיר שערך כשלושה שבועות{{הערה|[https://col.org.il/news/52525 80 שנה לביקור הריי&quot;צ בבולטימור: השלוחים סגרו מעגל {{col}}]}}. <br /> <br /> נכון לשנת [[תרצ&quot;ז]] היו בבלוטימור כ-חמישה בתי כנסת חב&quot;ד: אנשי טשרניגוב (נוסד בשנת [[תרנ&quot;ו]]), אנשי ניעז'ין הרה&quot;ח ר' אברהם נחמן אבראמוויטש, אנשי באברויסק, אנשי ליובאוויטש רב מרדכי גיפטער,אגודת אחים, ובית הכנסת הוותיק [[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|צמח צדק]]{{הערה|ספר תולדות חב&quot;ד בארצות הברית עמוד קכ&quot;ה}}. <br /> <br /> במשך שנים רבות בערך משנת [[תרפ&quot;ד]] שימש כרב העיירה בולטימור הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] מגדולי חסידי חב&quot;ד בתקופה ההיא, לאחר שנפטר בשנת [[תשי&quot;ב]] הקהילה החב&quot;דית בעיר הייתה בשפל וכמעט ולא היו חסידים בעיר, כך עד להגעת שלוחים למקום (בהם הרב [[מנחם מענדל פלדמן (בולטימור)|מנחם מענדל פלדמן]]), דבר שהחיה במקצת את הקהילה הקטנה במקום והגדיל אותה{{הערה|שם=הת}}. בשנת [[תשס&quot;ה]] הוקם בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור]], לאחר הקמת הישיבה הקהילה החב&quot;דית בעיירה החלה להתבסס{{הערה|שם=סי}}.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ז]] הרב [[אלחנן ליסבון]] ייסד בבולטימור [[תלמוד תורה]] חב&quot;די בשם &quot;חדר חב&quot;ד&quot;, החדר התחיל במרתף עם כ-12 תלמידים בלבד בגילאי הגן. נכון להיום (שנת הלימודים [[תשפ&quot;ד]]) לומדים בחדר למעלה מ-400 תלמידים מגילאי הגן ועד כיתה ח'. הקמת החדר חזקה את ההתבססות החדשה של קהילת חב&quot;ד בבולטימור ובמקביל הלקמת החדר נוסדו בתי כנסת חב&quot;ד נוספים.<br /> <br /> כיום פועלים בבולטימור למעלה מ-25 בתי חב&quot;ד{{הערה|שם=ב}}, בנוסף לבתי כנסת ומקוואות חב&quot;ד ומוסדות לימוד וגמח&quot;ים, הקהילה החב&quot;דית בעיר מונה (נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]]) כ-200 משפחות והיא מתרכזת בעיקר בשכונות פארק הייטס (שם גרים רוב אנ&quot;ש).<br /> <br /> בשנים האחרונות קמו קהילות חב&quot;ד נוספות בסמיכות לבתי חב&quot;ד הפזורים בעיר.<br /> <br /> בחודש טבת, תשפ&quot;א נחנך מבנה חדש לישיבת תומכי תמימים בעיר, המבנה נבנה כעותק ל[[770]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128559 עוד עותק מוכן: הבניין החדש של הישיבה בבולטימור - בצורת 770 {{COL}}], [https://chabad.info/news/1029942/ בצורת 770: תיעוד מרהיב מישיבת 'בית ליובאוויטש' בבולטימור] {{אינפו}}}}, וכן החלו בתכנונים להקמת תיכון.<br /> <br /> בחודש אלול תשפ&quot;ב נפתח מתיבתא עם שני כתות על ידי השליח ר׳ וועלוועל גאפין, ונכון לשנת הלימודים תשפ&quot;ד לומדים במתיבתא כ-40 תלמידים.<br /> <br /> לקראת שנת [[תשפ&quot;ד]] נפתח בית ספר תיכון חדש לבנות חב&quot;ד{{הערה|[https://anash.org/new-baltimore-girls-high-school-opens-to-great-acclaim-2/ בית ספר התיכון החדש לבנות בבולטימור נפתח בשמחה רבה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; באתר {{אנש}}}}.<br /> <br /> ==ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבולטימור==<br /> {{ערך מורחב|מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)}}<br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] - [[תר&quot;צ]] [[מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)|נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארצות הברית]] במטרה לעורר את יהודי ארצות הברית ברוחניות. בכל תקופת זמן נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לעיר אחרת שם ישב וחיזק את הקהילה החב&quot;דית במקום ואת יהודי העיר. בחודש [[טבת]] של שנת [[תר&quot;צ]] לאחר שגמר את מסעו בפילדלפיה נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבולטימור. כשהגיע הרבי לעיר קבל את פניו רב העיר שהיה חסיד חב&quot;ד הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] בראשות אלפים מתושבי העיר, זאת למרות היותה של הקהילה החב&quot;דית בעיר קטנה יחסית. המעמד נערך בבניין העירייה וראש העיר מר ויליאם פרדריק היה אף הוא במעמד.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהה בבולטימור כשלושה שבועות - מ[[י&quot;ב טבת]] עד ל[[ה' שבט]] - במהלכם שוכן בכתובת 2343 יוטא פלייס שם קבל אנשים ליחידות כשלוש שעות ביום, בליל שישי [[כ&quot;ד טבת]] ערך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התוועדות מיוחדת ב[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]] בעיר בהשתתפות מאות אנשים (אף רפורמים). ב[[ד' שבט]] נערך מעמד צאתכם לשלום וב[[ה' שבט]] חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> *'''[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]] (הוותיק)'''{{הערה|ראה [http://www.teshura.com/teshurapdf/ttbook1b-1.pdf קובץ שהוציא בית הכנסת].}}.<br /> *'''בית הכנסת מרכז ליובאוויטש'''.<br /> *'''בית הכנסת חב&quot;ד אהל לוי יצחק''', רב בית הכנסת - הרב אלחנן ליסבון.<br /> *'''בית הכנסת לצעירים &quot;אנ&quot;ש.<br /> *'''בית ליובאוויטש'''.<br /> *'''בית חב&quot;ד לישראלים''', רב בית הכנסת - הרב שמואל גוראריה.<br /> *'''בית משיח בולטימור'''{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66544 התוועדות י' שבט בבולטימור] {{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> *'''חדר חב&quot;ד בולטימור''' חיידר עם כ-400 תלמידים מהגנים ועד לכיתה ח'. מנהל - ר' אפרים סורקין<br /> *'''תיכון לבנות חב&quot;ד'''.<br /> *'''ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור]]'''. מנהל הישיבה - הרב לוי יצחק יהודה נג'ר. <br /> *'''מתיבתא תומכי תמימים ליובאוויטש בולטימור<br /> *'''בית חב&quot;ד גרינווי<br /> *'''בית חב&quot;ד ג'נס הופקינס<br /> *'''בית חב&quot;ד דונטון'''. - ר' לוי יצחק דרוק<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/ttbook1b-1.pdf קובץ שהוציא בית הכנסת צמח צדק בעיר על מסעו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבולטימור]. {{PDF}}<br /> *[https://anash.org/tag/baltimore/ בולטימור: קהילה גדולה בעיר קטנה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; סיקור על חיי הקהילה החב&quot;דית בבולטימור באתר {{אנש}} &lt;small&gt;כ&quot;ב מנחם-אב ה'תש&quot;פ&lt;/small&gt;<br /> *[https://collive.com/chabad-of-downtown-baltimore-marks-13 בית חב&quot;ד במרכז העיר בולטימור חוגג 13] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; כתבה באתר {{COLlive}} &lt;small&gt;כ&quot;ב כסלו ה'תשפ&quot;א&lt;/small&gt;<br /> *[https://anash.org/baltimore-chabad-community-experiences-explosive-growth/ קהילת חב&quot;ד בבולטימור בצמיחה אדירה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; {{אנש}} &lt;small&gt;ה' ניסן ה'תשפ&quot;ב&lt;/small&gt;<br /> *[https://chabad.info/news/1029942/ בצורת 770: תיעוד מרהיב מישיבת 'בית ליובאוויטש' בבולטימור] {{תמונה}} גלריית תמונות של הצלם החב&quot;די ר' [[מרדכי לובעצקי]] באתר {{אינפו}} &lt;small&gt;ז' כסלו ה׳תשפ״ד&lt;/small&gt;<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערים בארצות הברית]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A8&diff=729593 2024-12-30T01:36:53Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=בולטימור<br /> |עיר=בולטימור<br /> |מדינה=מרילנד, [[ארצות הברית]]<br /> |שכונה חב&quot;דית<br /> |מייסדי הקהילה=חסידים שברחו מרוסיה בזמן [[הצמח צדק]]<br /> |רב הקהילה=<br /> |משפיע הקהילה=<br /> |מוסדות בקהילה=חיידר לבנים, בית ספר בנות, ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור|תומכי תמימים]]{{הערה| ישיבה גדולה, [https://chabad.info/news/coronavirus/593879/ ראה אותה ברשימה כאן] ({{חב&quot;ד אינפו}})}}, בתי כנסת ומקוואות חב&quot;ד. <br /> |שלוחים מרכזיים=הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] ע&quot;ה, הרב [[יצחק שפרינגר]] ע&quot;ה, הרב [[שמואל קפלן]]<br /> |מספר שלוחים=<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=מעל ל-25{{הערה|שם=ב|ראה ב[https://he.chabad.org/centers/default_cdo/city/Baltimore/state/Maryland/country/USA/jewish/page.htm אתר בתי חב&quot;ד]}}<br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-200 משפחות<br /> |ראו גם=<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=<br /> }}<br /> [[קובץ:בולטימור תרצ (3).jpg|שמאל|ממוזער|250px|כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעת ביקורו בבולטימור, [[תר&quot;צ]]]]<br /> '''בולטימור''' (באנגלית: '''Baltimore''') היא העיר הגדולה במדינת מרילנד ב[[ארצות הברית]], ומתגוררים בה למעלה מ-500,000 תושבים, מתוכם כ-27,000 יהודים המהווים כ-4% מאוכלוסיית העיר. בבולטימור יש קהילה חב&quot;דית וותיקה שנוסדה בימי [[הצמח צדק]] על-ידי חסידים שנמלטו מפוגרומים שהתרחשו ב[[רוסיה]]{{הערה|שם=הת}}. נכון לשנת [[תש&quot;פ]] מונה הקהילה החב&quot;דית בבולטימור כ-200 משפחות להם מוסדות לימוד בתי כנסת ובתי חב&quot;ד המפוזרים בכל העיר{{הערה|שם=סי}} .<br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד בולטימור==<br /> [[קובץ:חבד בולטימור.jpg|ממוזער|250px|בית חב&quot;ד בשכונה טוסון שבבולטימור]]<br /> [[קובץ:צצ בולטימור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת הוותיק צמח צדק]], מראה מהצד. ([[חודש ניסן]], [[תשפ&quot;ג]])]]<br /> קהילת חב&quot;ד בבולטימור נוסדה בידי חסידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שברחו מ[[רוסיה]] בעקבות הפוגרומים שהתבצעו שם, כשהגיעו ל[[ארצות הברית]] התיישבו בבולטימור והקימו בית כנסת בשם [[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]]{{הערה|שם=הת|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54035 בולטימור: בית הכנסת החב&quot;די נגאל מהכנסיה] {{חב&quot;ד אינפו}}}}. בזמן [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בשנת [[תרמ&quot;ט]] נרשמה הגירה נוספת של חסידים מרוסיה לעיירה והקהילה גדלה{{הערה|שם=סי|[https://anash.org/tag/baltimore/ מתוך סיקור על הקהילה באתר] {{אנש}}}}, בשנת [[תר&quot;צ]] ערך [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקור בעיר שערך כשלושה שבועות{{הערה|[https://col.org.il/news/52525 80 שנה לביקור הריי&quot;צ בבולטימור: השלוחים סגרו מעגל {{col}}]}}. <br /> <br /> נכון לשנת [[תרצ&quot;ז]] היו בבלוטימור כ-חמישה בתי כנסת חב&quot;ד: אנשי טשרניגוב (נוסד בשנת [[תרנ&quot;ו]]), אנשי ניעז'ין, אנשי באברויסק, אנשי ליובאוויטש,אגודת אחים, ובית הכנסת הוותיק [[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|צמח צדק]]{{הערה|ספר תולדות חב&quot;ד בארצות הברית עמוד קכ&quot;ה}}. <br /> <br /> במשך שנים רבות בערך משנת [[תרפ&quot;ד]] שימש כרב העיירה בולטימור הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] מגדולי חסידי חב&quot;ד בתקופה ההיא, לאחר שנפטר בשנת [[תשי&quot;ב]] הקהילה החב&quot;דית בעיר הייתה בשפל וכמעט ולא היו חסידים בעיר, כך עד להגעת שלוחים למקום (בהם הרב [[מנחם מענדל פלדמן (בולטימור)|מנחם מענדל פלדמן]]), דבר שהחיה במקצת את הקהילה הקטנה במקום והגדיל אותה{{הערה|שם=הת}}. בשנת [[תשס&quot;ה]] הוקם בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור]], לאחר הקמת הישיבה הקהילה החב&quot;דית בעיירה החלה להתבסס{{הערה|שם=סי}}.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ז]] הרב [[אלחנן ליסבון]] ייסד בבולטימור [[תלמוד תורה]] חב&quot;די בשם &quot;חדר חב&quot;ד&quot;, החדר התחיל במרתף עם כ-12 תלמידים בלבד בגילאי הגן. נכון להיום (שנת הלימודים [[תשפ&quot;ד]]) לומדים בחדר למעלה מ-400 תלמידים מגילאי הגן ועד כיתה ח'. הקמת החדר חזקה את ההתבססות החדשה של קהילת חב&quot;ד בבולטימור ובמקביל הלקמת החדר נוסדו בתי כנסת חב&quot;ד נוספים.<br /> <br /> כיום פועלים בבולטימור למעלה מ-25 בתי חב&quot;ד{{הערה|שם=ב}}, בנוסף לבתי כנסת ומקוואות חב&quot;ד ומוסדות לימוד וגמח&quot;ים, הקהילה החב&quot;דית בעיר מונה (נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]]) כ-200 משפחות והיא מתרכזת בעיקר בשכונות פארק הייטס (שם גרים רוב אנ&quot;ש).<br /> <br /> בשנים האחרונות קמו קהילות חב&quot;ד נוספות בסמיכות לבתי חב&quot;ד הפזורים בעיר.<br /> <br /> בחודש טבת, תשפ&quot;א נחנך מבנה חדש לישיבת תומכי תמימים בעיר, המבנה נבנה כעותק ל[[770]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128559 עוד עותק מוכן: הבניין החדש של הישיבה בבולטימור - בצורת 770 {{COL}}], [https://chabad.info/news/1029942/ בצורת 770: תיעוד מרהיב מישיבת 'בית ליובאוויטש' בבולטימור] {{אינפו}}}}, וכן החלו בתכנונים להקמת תיכון.<br /> <br /> בחודש אלול תשפ&quot;ב נפתח מתיבתא עם שני כתות על ידי השליח ר׳ וועלוועל גאפין, ונכון לשנת הלימודים תשפ&quot;ד לומדים במתיבתא כ-40 תלמידים.<br /> <br /> לקראת שנת [[תשפ&quot;ד]] נפתח בית ספר תיכון חדש לבנות חב&quot;ד{{הערה|[https://anash.org/new-baltimore-girls-high-school-opens-to-great-acclaim-2/ בית ספר התיכון החדש לבנות בבולטימור נפתח בשמחה רבה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; באתר {{אנש}}}}.<br /> <br /> ==ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבולטימור==<br /> {{ערך מורחב|מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)}}<br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] - [[תר&quot;צ]] [[מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)|נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארצות הברית]] במטרה לעורר את יהודי ארצות הברית ברוחניות. בכל תקופת זמן נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לעיר אחרת שם ישב וחיזק את הקהילה החב&quot;דית במקום ואת יהודי העיר. בחודש [[טבת]] של שנת [[תר&quot;צ]] לאחר שגמר את מסעו בפילדלפיה נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבולטימור. כשהגיע הרבי לעיר קבל את פניו רב העיר שהיה חסיד חב&quot;ד הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] בראשות אלפים מתושבי העיר, זאת למרות היותה של הקהילה החב&quot;דית בעיר קטנה יחסית. המעמד נערך בבניין העירייה וראש העיר מר ויליאם פרדריק היה אף הוא במעמד.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהה בבולטימור כשלושה שבועות - מ[[י&quot;ב טבת]] עד ל[[ה' שבט]] - במהלכם שוכן בכתובת 2343 יוטא פלייס שם קבל אנשים ליחידות כשלוש שעות ביום, בליל שישי [[כ&quot;ד טבת]] ערך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התוועדות מיוחדת ב[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]] בעיר בהשתתפות מאות אנשים (אף רפורמים). ב[[ד' שבט]] נערך מעמד צאתכם לשלום וב[[ה' שבט]] חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> *'''[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]] (הוותיק)'''{{הערה|ראה [http://www.teshura.com/teshurapdf/ttbook1b-1.pdf קובץ שהוציא בית הכנסת].}}.<br /> *'''בית הכנסת מרכז ליובאוויטש'''.<br /> *'''בית הכנסת חב&quot;ד אהל לוי יצחק''', רב בית הכנסת - הרב אלחנן ליסבון.<br /> *'''בית הכנסת לצעירים &quot;אנ&quot;ש.<br /> *'''בית ליובאוויטש'''.<br /> *'''בית חב&quot;ד לישראלים''', רב בית הכנסת - הרב שמואל גוראריה.<br /> *'''בית משיח בולטימור'''{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66544 התוועדות י' שבט בבולטימור] {{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> *'''חדר חב&quot;ד בולטימור''' חיידר עם כ-400 תלמידים מהגנים ועד לכיתה ח'. מנהל - ר' אפרים סורקין<br /> *'''תיכון לבנות חב&quot;ד'''.<br /> *'''ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור]]'''. מנהל הישיבה - הרב לוי יצחק יהודה נג'ר. <br /> *'''מתיבתא תומכי תמימים ליובאוויטש בולטימור<br /> *'''בית חב&quot;ד גרינווי<br /> *'''בית חב&quot;ד ג'נס הופקינס<br /> *'''בית חב&quot;ד דונטון'''. - ר' לוי יצחק דרוק<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/ttbook1b-1.pdf קובץ שהוציא בית הכנסת צמח צדק בעיר על מסעו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבולטימור]. {{PDF}}<br /> *[https://anash.org/tag/baltimore/ בולטימור: קהילה גדולה בעיר קטנה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; סיקור על חיי הקהילה החב&quot;דית בבולטימור באתר {{אנש}} &lt;small&gt;כ&quot;ב מנחם-אב ה'תש&quot;פ&lt;/small&gt;<br /> *[https://collive.com/chabad-of-downtown-baltimore-marks-13 בית חב&quot;ד במרכז העיר בולטימור חוגג 13] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; כתבה באתר {{COLlive}} &lt;small&gt;כ&quot;ב כסלו ה'תשפ&quot;א&lt;/small&gt;<br /> *[https://anash.org/baltimore-chabad-community-experiences-explosive-growth/ קהילת חב&quot;ד בבולטימור בצמיחה אדירה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; {{אנש}} &lt;small&gt;ה' ניסן ה'תשפ&quot;ב&lt;/small&gt;<br /> *[https://chabad.info/news/1029942/ בצורת 770: תיעוד מרהיב מישיבת 'בית ליובאוויטש' בבולטימור] {{תמונה}} גלריית תמונות של הצלם החב&quot;די ר' [[מרדכי לובעצקי]] באתר {{אינפו}} &lt;small&gt;ז' כסלו ה׳תשפ״ד&lt;/small&gt;<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערים בארצות הברית]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A8&diff=729592 2024-12-30T01:34:57Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=בולטימור<br /> |עיר=בולטימור<br /> |מדינה=מרילנד, [[ארצות הברית]]<br /> |שכונה חב&quot;דית<br /> |מייסדי הקהילה=חסידים שברחו מרוסיה בזמן [[הצמח צדק]]<br /> |רב הקהילה=<br /> |משפיע הקהילה=<br /> |מוסדות בקהילה=חיידר לבנים, בית ספר בנות, ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור|תומכי תמימים]]{{הערה| ישיבה גדולה, [https://chabad.info/news/coronavirus/593879/ ראה אותה ברשימה כאן] ({{חב&quot;ד אינפו}})}}, בתי כנסת ומקוואות חב&quot;ד. <br /> |שלוחים מרכזיים=הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] ע&quot;ה, הרב [[יצחק שפרינגר]] ע&quot;ה, הרב [[שמואל קפלן]]<br /> |מספר שלוחים=<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=מעל ל-25{{הערה|שם=ב|ראה ב[https://he.chabad.org/centers/default_cdo/city/Baltimore/state/Maryland/country/USA/jewish/page.htm אתר בתי חב&quot;ד]}}<br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-200 משפחות<br /> |ראו גם=<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=<br /> }}<br /> [[קובץ:בולטימור תרצ (3).jpg|שמאל|ממוזער|250px|כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעת ביקורו בבולטימור, [[תר&quot;צ]]]]<br /> '''בולטימור''' (באנגלית: '''Baltimore''') היא העיר הגדולה במדינת מרילנד ב[[ארצות הברית]], ומתגוררים בה למעלה מ-500,000 תושבים, מתוכם כ-27,000 יהודים המהווים כ-4% מאוכלוסיית העיר. בבולטימור יש קהילה חב&quot;דית וותיקה שנוסדה בימי [[הצמח צדק]] על-ידי חסידים שנמלטו מפוגרומים שהתרחשו ב[[רוסיה]]{{הערה|שם=הת}}. נכון לשנת [[תש&quot;פ]] מונה הקהילה החב&quot;דית בבולטימור כ-200 משפחות להם מוסדות לימוד בתי כנסת ובתי חב&quot;ד המפוזרים בכל העיר{{הערה|שם=סי}} .<br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד בולטימור==<br /> [[קובץ:חבד בולטימור.jpg|ממוזער|250px|בית חב&quot;ד בשכונה טוסון שבבולטימור]]<br /> [[קובץ:צצ בולטימור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת הוותיק צמח צדק]], מראה מהצד. ([[חודש ניסן]], [[תשפ&quot;ג]])]]<br /> קהילת חב&quot;ד בבולטימור נוסדה בידי חסידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שברחו מ[[רוסיה]] בעקבות הפוגרומים שהתבצעו שם, כשהגיעו ל[[ארצות הברית]] התיישבו בבולטימור והקימו בית כנסת בשם [[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]]{{הערה|שם=הת|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54035 בולטימור: בית הכנסת החב&quot;די נגאל מהכנסיה] {{חב&quot;ד אינפו}}}}. בזמן [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בשנת [[תרמ&quot;ט]] נרשמה הגירה נוספת של חסידים מרוסיה לעיירה והקהילה גדלה{{הערה|שם=סי|[https://anash.org/tag/baltimore/ מתוך סיקור על הקהילה באתר] {{אנש}}}}, בשנת [[תר&quot;צ]] ערך [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקור בעיר שערך כשלושה שבועות{{הערה|[https://col.org.il/news/52525 80 שנה לביקור הריי&quot;צ בבולטימור: השלוחים סגרו מעגל {{col}}]}}. <br /> <br /> נכון לשנת [[תרצ&quot;ז]] היו בבלוטימור כ-חמישה בתי כנסת חב&quot;ד: אנשי טשרניגוב (נוסד בשנת [[תרנ&quot;ו]]), אנשי ניעז'ין, אנשי באברויסק, אנשי ליובאוויטש, ובית הכנסת הוותיק [[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|צמח צדק]]{{הערה|ספר תולדות חב&quot;ד בארצות הברית עמוד קכ&quot;ה}}. <br /> <br /> במשך שנים רבות בערך משנת [[תרפ&quot;ד]] שימש כרב העיירה בולטימור הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] מגדולי חסידי חב&quot;ד בתקופה ההיא, לאחר שנפטר בשנת [[תשי&quot;ב]] הקהילה החב&quot;דית בעיר הייתה בשפל וכמעט ולא היו חסידים בעיר, כך עד להגעת שלוחים למקום (בהם הרב [[מנחם מענדל פלדמן (בולטימור)|מנחם מענדל פלדמן]]), דבר שהחיה במקצת את הקהילה הקטנה במקום והגדיל אותה{{הערה|שם=הת}}. בשנת [[תשס&quot;ה]] הוקם בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור]], לאחר הקמת הישיבה הקהילה החב&quot;דית בעיירה החלה להתבסס{{הערה|שם=סי}}.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ז]] הרב [[אלחנן ליסבון]] ייסד בבולטימור [[תלמוד תורה]] חב&quot;די בשם &quot;חדר חב&quot;ד&quot;, החדר התחיל במרתף עם כ-12 תלמידים בלבד בגילאי הגן. נכון להיום (שנת הלימודים [[תשפ&quot;ד]]) לומדים בחדר למעלה מ-400 תלמידים מגילאי הגן ועד כיתה ח'. הקמת החדר חזקה את ההתבססות החדשה של קהילת חב&quot;ד בבולטימור ובמקביל הלקמת החדר נוסדו בתי כנסת חב&quot;ד נוספים.<br /> <br /> כיום פועלים בבולטימור למעלה מ-25 בתי חב&quot;ד{{הערה|שם=ב}}, בנוסף לבתי כנסת ומקוואות חב&quot;ד ומוסדות לימוד וגמח&quot;ים, הקהילה החב&quot;דית בעיר מונה (נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]]) כ-200 משפחות והיא מתרכזת בעיקר בשכונות פארק הייטס (שם גרים רוב אנ&quot;ש).<br /> <br /> בשנים האחרונות קמו קהילות חב&quot;ד נוספות בסמיכות לבתי חב&quot;ד הפזורים בעיר.<br /> <br /> בחודש טבת, תשפ&quot;א נחנך מבנה חדש לישיבת תומכי תמימים בעיר, המבנה נבנה כעותק ל[[770]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128559 עוד עותק מוכן: הבניין החדש של הישיבה בבולטימור - בצורת 770 {{COL}}], [https://chabad.info/news/1029942/ בצורת 770: תיעוד מרהיב מישיבת 'בית ליובאוויטש' בבולטימור] {{אינפו}}}}, וכן החלו בתכנונים להקמת תיכון.<br /> <br /> בחודש אלול תשפ&quot;ב נפתח מתיבתא עם שני כתות על ידי השליח ר׳ וועלוועל גאפין, ונכון לשנת הלימודים תשפ&quot;ד לומדים במתיבתא כ-40 תלמידים.<br /> <br /> לקראת שנת [[תשפ&quot;ד]] נפתח בית ספר תיכון חדש לבנות חב&quot;ד{{הערה|[https://anash.org/new-baltimore-girls-high-school-opens-to-great-acclaim-2/ בית ספר התיכון החדש לבנות בבולטימור נפתח בשמחה רבה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; באתר {{אנש}}}}.<br /> <br /> ==ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבולטימור==<br /> {{ערך מורחב|מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)}}<br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] - [[תר&quot;צ]] [[מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)|נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארצות הברית]] במטרה לעורר את יהודי ארצות הברית ברוחניות. בכל תקופת זמן נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לעיר אחרת שם ישב וחיזק את הקהילה החב&quot;דית במקום ואת יהודי העיר. בחודש [[טבת]] של שנת [[תר&quot;צ]] לאחר שגמר את מסעו בפילדלפיה נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבולטימור. כשהגיע הרבי לעיר קבל את פניו רב העיר שהיה חסיד חב&quot;ד הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] בראשות אלפים מתושבי העיר, זאת למרות היותה של הקהילה החב&quot;דית בעיר קטנה יחסית. המעמד נערך בבניין העירייה וראש העיר מר ויליאם פרדריק היה אף הוא במעמד.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהה בבולטימור כשלושה שבועות - מ[[י&quot;ב טבת]] עד ל[[ה' שבט]] - במהלכם שוכן בכתובת 2343 יוטא פלייס שם קבל אנשים ליחידות כשלוש שעות ביום, בליל שישי [[כ&quot;ד טבת]] ערך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התוועדות מיוחדת ב[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]] בעיר בהשתתפות מאות אנשים (אף רפורמים). ב[[ד' שבט]] נערך מעמד צאתכם לשלום וב[[ה' שבט]] חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> *'''[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]] (הוותיק)'''{{הערה|ראה [http://www.teshura.com/teshurapdf/ttbook1b-1.pdf קובץ שהוציא בית הכנסת].}}.<br /> *'''בית הכנסת מרכז ליובאוויטש'''.<br /> *'''בית הכנסת חב&quot;ד אהל לוי יצחק''', רב בית הכנסת - הרב אלחנן ליסבון.<br /> *'''בית הכנסת לצעירים &quot;אנ&quot;ש.<br /> *'''בית ליובאוויטש'''.<br /> *'''בית חב&quot;ד לישראלים''', רב בית הכנסת - הרב שמואל גוראריה.<br /> *'''בית משיח בולטימור'''{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66544 התוועדות י' שבט בבולטימור] {{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> *'''חדר חב&quot;ד בולטימור''' חיידר עם כ-400 תלמידים מהגנים ועד לכיתה ח'. מנהל - ר' אפרים סורקין<br /> *'''תיכון לבנות חב&quot;ד'''.<br /> *'''ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור]]'''. מנהל הישיבה - הרב לוי יצחק יהודה נג'ר. <br /> *'''מתיבתא תומכי תמימים ליובאוויטש בולטימור<br /> *'''בית חב&quot;ד גרינווי<br /> *'''בית חב&quot;ד ג'נס הופקינס<br /> *'''בית חב&quot;ד דונטון'''. - ר' לוי יצחק דרוק<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/ttbook1b-1.pdf קובץ שהוציא בית הכנסת צמח צדק בעיר על מסעו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבולטימור]. {{PDF}}<br /> *[https://anash.org/tag/baltimore/ בולטימור: קהילה גדולה בעיר קטנה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; סיקור על חיי הקהילה החב&quot;דית בבולטימור באתר {{אנש}} &lt;small&gt;כ&quot;ב מנחם-אב ה'תש&quot;פ&lt;/small&gt;<br /> *[https://collive.com/chabad-of-downtown-baltimore-marks-13 בית חב&quot;ד במרכז העיר בולטימור חוגג 13] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; כתבה באתר {{COLlive}} &lt;small&gt;כ&quot;ב כסלו ה'תשפ&quot;א&lt;/small&gt;<br /> *[https://anash.org/baltimore-chabad-community-experiences-explosive-growth/ קהילת חב&quot;ד בבולטימור בצמיחה אדירה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; {{אנש}} &lt;small&gt;ה' ניסן ה'תשפ&quot;ב&lt;/small&gt;<br /> *[https://chabad.info/news/1029942/ בצורת 770: תיעוד מרהיב מישיבת 'בית ליובאוויטש' בבולטימור] {{תמונה}} גלריית תמונות של הצלם החב&quot;די ר' [[מרדכי לובעצקי]] באתר {{אינפו}} &lt;small&gt;ז' כסלו ה׳תשפ״ד&lt;/small&gt;<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערים בארצות הברית]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A8&diff=729591 2024-12-30T01:34:05Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=בולטימור<br /> |עיר=בולטימור<br /> |מדינה=מרילנד, [[ארצות הברית]]<br /> |שכונה חב&quot;דית<br /> |מייסדי הקהילה=חסידים שברחו מרוסיה בזמן [[הצמח צדק]]<br /> |רב הקהילה=<br /> |משפיע הקהילה=<br /> |מוסדות בקהילה=חיידר לבנים, בית ספר בנות, ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור|תומכי תמימים]]{{הערה| ישיבה גדולה, [https://chabad.info/news/coronavirus/593879/ ראה אותה ברשימה כאן] ({{חב&quot;ד אינפו}})}}, בתי כנסת ומקוואות חב&quot;ד. <br /> |שלוחים מרכזיים=הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] ע&quot;ה, הרב [[יצחק שפרינגר]] ע&quot;ה, הרב [[שמואל קפלן]]<br /> |מספר שלוחים=<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=מעל ל-25{{הערה|שם=ב|ראה ב[https://he.chabad.org/centers/default_cdo/city/Baltimore/state/Maryland/country/USA/jewish/page.htm אתר בתי חב&quot;ד]}}<br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-200 משפחות<br /> |ראו גם=<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=<br /> }}<br /> [[קובץ:בולטימור תרצ (3).jpg|שמאל|ממוזער|250px|כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעת ביקורו בבולטימור, [[תר&quot;צ]]]]<br /> '''בולטימור''' (באנגלית: '''Baltimore''') היא העיר הגדולה במדינת מרילנד ב[[ארצות הברית]], ומתגוררים בה למעלה מ-500,000 תושבים, מתוכם כ-27,000 יהודים המהווים כ-4% מאוכלוסיית העיר. בבולטימור יש קהילה חב&quot;דית וותיקה שנוסדה בימי [[הצמח צדק]] על-ידי חסידים שנמלטו מפוגרומים שהתרחשו ב[[רוסיה]]{{הערה|שם=הת}}. נכון לשנת [[תש&quot;פ]] מונה הקהילה החב&quot;דית בבולטימור כ-200 משפחות להם מוסדות לימוד בתי כנסת ובתי חב&quot;ד המפוזרים בכל העיר{{הערה|שם=סי}} .<br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד בולטימור==<br /> [[קובץ:חבד בולטימור.jpg|ממוזער|250px|בית חב&quot;ד בשכונה טוסון שבבולטימור]]<br /> [[קובץ:צצ בולטימור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת הוותיק צמח צדק]], מראה מהצד. ([[חודש ניסן]], [[תשפ&quot;ג]])]]<br /> קהילת חב&quot;ד בבולטימור נוסדה בידי חסידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שברחו מ[[רוסיה]] בעקבות הפוגרומים שהתבצעו שם, כשהגיעו ל[[ארצות הברית]] התיישבו בבולטימור והקימו בית כנסת בשם [[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]]{{הערה|שם=הת|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54035 בולטימור: בית הכנסת החב&quot;די נגאל מהכנסיה] {{חב&quot;ד אינפו}}}}. בזמן [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בשנת [[תרמ&quot;ט]] נרשמה הגירה נוספת של חסידים מרוסיה לעיירה והקהילה גדלה{{הערה|שם=סי|[https://anash.org/tag/baltimore/ מתוך סיקור על הקהילה באתר] {{אנש}}}}, בשנת [[תר&quot;צ]] ערך [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקור בעיר שערך כשלושה שבועות{{הערה|[https://col.org.il/news/52525 80 שנה לביקור הריי&quot;צ בבולטימור: השלוחים סגרו מעגל {{col}}]}}. <br /> <br /> נכון לשנת [[תרצ&quot;ז]] היו בבלוטימור כ-חמישה בתי כנסת חב&quot;ד: אנשי טשרניגוב (נוסד בשנת [[תרנ&quot;ו]]), אנשי ניעז'ין, אנשי באברויסק, אנשי ליובאוויטש, ובית הכנסת הוותיק [[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|צמח צדק]]{{הערה|ספר תולדות חב&quot;ד בארצות הברית עמוד קכ&quot;ה}}. <br /> <br /> במשך שנים רבות בערך משנת [[תרפ&quot;ד]] שימש כרב העיירה בולטימור הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] מגדולי חסידי חב&quot;ד בתקופה ההיא, לאחר שנפטר בשנת [[תשי&quot;ב]] הקהילה החב&quot;דית בעיר הייתה בשפל וכמעט ולא היו חסידים בעיר, כך עד להגעת שלוחים למקום (בהם הרב [[מנחם מענדל פלדמן (בולטימור)|מנחם מענדל פלדמן]]), דבר שהחיה במקצת את הקהילה הקטנה במקום והגדיל אותה{{הערה|שם=הת}}. בשנת [[תשס&quot;ה]] הוקם בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור]], לאחר הקמת הישיבה הקהילה החב&quot;דית בעיירה החלה להתבסס{{הערה|שם=סי}}.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ז]] הרב [[אלחנן ליסבון]] ייסד בבולטימור [[תלמוד תורה]] חב&quot;די בשם &quot;חדר חב&quot;ד&quot;, החדר התחיל במרתף עם כ-12 תלמידים בלבד בגילאי הגן. נכון להיום (שנת הלימודים [[תשפ&quot;ד]]) לומדים בחדר למעלה מ-400 תלמידים מגילאי הגן ועד כיתה ח'. הקמת החדר חזקה את ההתבססות החדשה של קהילת חב&quot;ד בבולטימור ובמקביל הלקמת החדר נוסדו בתי כנסת חב&quot;ד נוספים.<br /> <br /> כיום פועלים בבולטימור למעלה מ-25 בתי חב&quot;ד{{הערה|שם=ב}}, בנוסף לבתי כנסת ומקוואות חב&quot;ד ומוסדות לימוד וגמח&quot;ים, הקהילה החב&quot;דית בעיר מונה (נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]]) כ-200 משפחות והיא מתרכזת בעיקר בשכונות פארק הייטס (שם גרים רוב אנ&quot;ש).<br /> <br /> בשנים האחרונות קמו קהילות חב&quot;ד נוספות בסמיכות לבתי חב&quot;ד הפזורים בעיר.<br /> <br /> בחודש טבת, תשפ&quot;א נחנך מבנה חדש לישיבת תומכי תמימים בעיר, המבנה נבנה כעותק ל[[770]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128559 עוד עותק מוכן: הבניין החדש של הישיבה בבולטימור - בצורת 770 {{COL}}], [https://chabad.info/news/1029942/ בצורת 770: תיעוד מרהיב מישיבת 'בית ליובאוויטש' בבולטימור] {{אינפו}}}}, וכן החלו בתכנונים להקמת תיכון.<br /> <br /> בחודש אלול תשפ&quot;ב נפתח מתיבתא עם שני כתות על ידי השליח ר׳ וועלוועל גאפין, ונכון לשנת הלימודים תשפ&quot;ד לומדים במתיבתא כ-40 תלמידים.<br /> <br /> לקראת שנת [[תשפ&quot;ד]] נפתח בית ספר תיכון חדש לבנות חב&quot;ד{{הערה|[https://anash.org/new-baltimore-girls-high-school-opens-to-great-acclaim-2/ בית ספר התיכון החדש לבנות בבולטימור נפתח בשמחה רבה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; באתר {{אנש}}}}.<br /> <br /> ==ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבולטימור==<br /> {{ערך מורחב|מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)}}<br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] - [[תר&quot;צ]] [[מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)|נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארצות הברית]] במטרה לעורר את יהודי ארצות הברית ברוחניות. בכל תקופת זמן נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לעיר אחרת שם ישב וחיזק את הקהילה החב&quot;דית במקום ואת יהודי העיר. בחודש [[טבת]] של שנת [[תר&quot;צ]] לאחר שגמר את מסעו בפילדלפיה נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבולטימור. כשהגיע הרבי לעיר קבל את פניו רב העיר שהיה חסיד חב&quot;ד הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] בראשות אלפים מתושבי העיר, זאת למרות היותה של הקהילה החב&quot;דית בעיר קטנה יחסית. המעמד נערך בבניין העירייה וראש העיר מר ויליאם פרדריק היה אף הוא במעמד.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהה בבולטימור כשלושה שבועות - מ[[י&quot;ב טבת]] עד ל[[ה' שבט]] - במהלכם שוכן בכתובת 2343 יוטא פלייס שם קבל אנשים ליחידות כשלוש שעות ביום, בליל שישי [[כ&quot;ד טבת]] ערך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התוועדות מיוחדת ב[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]] בעיר בהשתתפות מאות אנשים (אף רפורמים). ב[[ד' שבט]] נערך מעמד צאתכם לשלום וב[[ה' שבט]] חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> *'''[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]] (הוותיק)'''{{הערה|ראה [http://www.teshura.com/teshurapdf/ttbook1b-1.pdf קובץ שהוציא בית הכנסת].}}.<br /> *'''בית הכנסת מרכז ליובאוויטש'''.<br /> *'''בית הכנסת חב&quot;ד אהל לוי יצחק''', רב בית הכנסת - הרב אלחנן ליסבון.<br /> *'''בית הכנסת לצעירים &quot;אנ&quot;ש.<br /> *'''בית ליובאוויטש'''.<br /> *'''בית חב&quot;ד לישראלים''', רב בית הכנסת - הרב שמואל גוראריה.<br /> *'''בית משיח בולטימור'''{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66544 התוועדות י' שבט בבולטימור] {{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> *'''חדר חב&quot;ד בולטימור''' חיידר עם כ-400 תלמידים מהגנים ועד לכיתה ח'. מנהל - ר' אפרים סורקין<br /> *'''תיכון לבנות חב&quot;ד'''.<br /> *'''ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור]]'''. מנהל הישיבה - הרב לוי יצחק יהודה נג'ר. <br /> *'''מתיבתא תומכי תמימים ליובאוויטש בולטימור<br /> *'''בית חב&quot;ד גרינווי<br /> *'''בית חב&quot;ד ג'נס הופקינס<br /> *'''בית חב&quot;ד דונטו - ר' לוי יצחק דרוק<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/ttbook1b-1.pdf קובץ שהוציא בית הכנסת צמח צדק בעיר על מסעו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבולטימור]. {{PDF}}<br /> *[https://anash.org/tag/baltimore/ בולטימור: קהילה גדולה בעיר קטנה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; סיקור על חיי הקהילה החב&quot;דית בבולטימור באתר {{אנש}} &lt;small&gt;כ&quot;ב מנחם-אב ה'תש&quot;פ&lt;/small&gt;<br /> *[https://collive.com/chabad-of-downtown-baltimore-marks-13 בית חב&quot;ד במרכז העיר בולטימור חוגג 13] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; כתבה באתר {{COLlive}} &lt;small&gt;כ&quot;ב כסלו ה'תשפ&quot;א&lt;/small&gt;<br /> *[https://anash.org/baltimore-chabad-community-experiences-explosive-growth/ קהילת חב&quot;ד בבולטימור בצמיחה אדירה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; {{אנש}} &lt;small&gt;ה' ניסן ה'תשפ&quot;ב&lt;/small&gt;<br /> *[https://chabad.info/news/1029942/ בצורת 770: תיעוד מרהיב מישיבת 'בית ליובאוויטש' בבולטימור] {{תמונה}} גלריית תמונות של הצלם החב&quot;די ר' [[מרדכי לובעצקי]] באתר {{אינפו}} &lt;small&gt;ז' כסלו ה׳תשפ״ד&lt;/small&gt;<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערים בארצות הברית]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A8&diff=729590 2024-12-30T01:33:22Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=בולטימור<br /> |עיר=בולטימור<br /> |מדינה=מרילנד, [[ארצות הברית]]<br /> |שכונה חב&quot;דית<br /> |מייסדי הקהילה=חסידים שברחו מרוסיה בזמן [[הצמח צדק]]<br /> |רב הקהילה=<br /> |משפיע הקהילה=<br /> |מוסדות בקהילה=חיידר לבנים, בית ספר בנות, ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור|תומכי תמימים]]{{הערה| ישיבה גדולה, [https://chabad.info/news/coronavirus/593879/ ראה אותה ברשימה כאן] ({{חב&quot;ד אינפו}})}}, בתי כנסת ומקוואות חב&quot;ד. <br /> |שלוחים מרכזיים=הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] ע&quot;ה, הרב [[יצחק שפרינגר]] ע&quot;ה, הרב [[שמואל קפלן]]<br /> |מספר שלוחים=<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=מעל ל-25{{הערה|שם=ב|ראה ב[https://he.chabad.org/centers/default_cdo/city/Baltimore/state/Maryland/country/USA/jewish/page.htm אתר בתי חב&quot;ד]}}<br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-200 משפחות<br /> |ראו גם=<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=<br /> }}<br /> [[קובץ:בולטימור תרצ (3).jpg|שמאל|ממוזער|250px|כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעת ביקורו בבולטימור, [[תר&quot;צ]]]]<br /> '''בולטימור''' (באנגלית: '''Baltimore''') היא העיר הגדולה במדינת מרילנד ב[[ארצות הברית]], ומתגוררים בה למעלה מ-500,000 תושבים, מתוכם כ-27,000 יהודים המהווים כ-4% מאוכלוסיית העיר. בבולטימור יש קהילה חב&quot;דית וותיקה שנוסדה בימי [[הצמח צדק]] על-ידי חסידים שנמלטו מפוגרומים שהתרחשו ב[[רוסיה]]{{הערה|שם=הת}}. נכון לשנת [[תש&quot;פ]] מונה הקהילה החב&quot;דית בבולטימור כ-200 משפחות להם מוסדות לימוד בתי כנסת ובתי חב&quot;ד המפוזרים בכל העיר{{הערה|שם=סי}} .<br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד בולטימור==<br /> [[קובץ:חבד בולטימור.jpg|ממוזער|250px|בית חב&quot;ד בשכונה טוסון שבבולטימור]]<br /> [[קובץ:צצ בולטימור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת הוותיק צמח צדק]], מראה מהצד. ([[חודש ניסן]], [[תשפ&quot;ג]])]]<br /> קהילת חב&quot;ד בבולטימור נוסדה בידי חסידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שברחו מ[[רוסיה]] בעקבות הפוגרומים שהתבצעו שם, כשהגיעו ל[[ארצות הברית]] התיישבו בבולטימור והקימו בית כנסת בשם [[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]]{{הערה|שם=הת|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54035 בולטימור: בית הכנסת החב&quot;די נגאל מהכנסיה] {{חב&quot;ד אינפו}}}}. בזמן [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בשנת [[תרמ&quot;ט]] נרשמה הגירה נוספת של חסידים מרוסיה לעיירה והקהילה גדלה{{הערה|שם=סי|[https://anash.org/tag/baltimore/ מתוך סיקור על הקהילה באתר] {{אנש}}}}, בשנת [[תר&quot;צ]] ערך [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקור בעיר שערך כשלושה שבועות{{הערה|[https://col.org.il/news/52525 80 שנה לביקור הריי&quot;צ בבולטימור: השלוחים סגרו מעגל {{col}}]}}. <br /> <br /> נכון לשנת [[תרצ&quot;ז]] היו בבלוטימור כ-חמישה בתי כנסת חב&quot;ד: אנשי טשרניגוב (נוסד בשנת [[תרנ&quot;ו]]), אנשי ניעז'ין, אנשי באברויסק, אנשי ליובאוויטש, ובית הכנסת הוותיק [[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|צמח צדק]]{{הערה|ספר תולדות חב&quot;ד בארצות הברית עמוד קכ&quot;ה}}. <br /> <br /> במשך שנים רבות בערך משנת [[תרפ&quot;ד]] שימש כרב העיירה בולטימור הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] מגדולי חסידי חב&quot;ד בתקופה ההיא, לאחר שנפטר בשנת [[תשי&quot;ב]] הקהילה החב&quot;דית בעיר הייתה בשפל וכמעט ולא היו חסידים בעיר, כך עד להגעת שלוחים למקום (בהם הרב [[מנחם מענדל פלדמן (בולטימור)|מנחם מענדל פלדמן]]), דבר שהחיה במקצת את הקהילה הקטנה במקום והגדיל אותה{{הערה|שם=הת}}. בשנת [[תשס&quot;ה]] הוקם בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור]], לאחר הקמת הישיבה הקהילה החב&quot;דית בעיירה החלה להתבסס{{הערה|שם=סי}}.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ז]] הרב [[אלחנן ליסבון]] ייסד בבולטימור [[תלמוד תורה]] חב&quot;די בשם &quot;חדר חב&quot;ד&quot;, החדר התחיל במרתף עם כ-12 תלמידים בלבד בגילאי הגן. נכון להיום (שנת הלימודים [[תשפ&quot;ד]]) לומדים בחדר למעלה מ-400 תלמידים מגילאי הגן ועד כיתה ח'. הקמת החדר חזקה את ההתבססות החדשה של קהילת חב&quot;ד בבולטימור ובמקביל הלקמת החדר נוסדו בתי כנסת חב&quot;ד נוספים.<br /> <br /> כיום פועלים בבולטימור למעלה מ-25 בתי חב&quot;ד{{הערה|שם=ב}}, בנוסף לבתי כנסת ומקוואות חב&quot;ד ומוסדות לימוד וגמח&quot;ים, הקהילה החב&quot;דית בעיר מונה (נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]]) כ-200 משפחות והיא מתרכזת בעיקר בשכונות פארק הייטס (שם גרים רוב אנ&quot;ש).<br /> <br /> בשנים האחרונות קמו קהילות חב&quot;ד נוספות בסמיכות לבתי חב&quot;ד הפזורים בעיר.<br /> <br /> בחודש טבת, תשפ&quot;א נחנך מבנה חדש לישיבת תומכי תמימים בעיר, המבנה נבנה כעותק ל[[770]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128559 עוד עותק מוכן: הבניין החדש של הישיבה בבולטימור - בצורת 770 {{COL}}], [https://chabad.info/news/1029942/ בצורת 770: תיעוד מרהיב מישיבת 'בית ליובאוויטש' בבולטימור] {{אינפו}}}}, וכן החלו בתכנונים להקמת תיכון.<br /> <br /> בחודש אלול תשפ&quot;ב נפתח מתיבתא עם שני כתות על ידי השליח ר׳ וועלוועל גאפין, ונכון לשנת הלימודים תשפ&quot;ד לומדים במתיבתא כ-40 תלמידים.<br /> <br /> לקראת שנת [[תשפ&quot;ד]] נפתח בית ספר תיכון חדש לבנות חב&quot;ד{{הערה|[https://anash.org/new-baltimore-girls-high-school-opens-to-great-acclaim-2/ בית ספר התיכון החדש לבנות בבולטימור נפתח בשמחה רבה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; באתר {{אנש}}}}.<br /> <br /> ==ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבולטימור==<br /> {{ערך מורחב|מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)}}<br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] - [[תר&quot;צ]] [[מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)|נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארצות הברית]] במטרה לעורר את יהודי ארצות הברית ברוחניות. בכל תקופת זמן נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לעיר אחרת שם ישב וחיזק את הקהילה החב&quot;דית במקום ואת יהודי העיר. בחודש [[טבת]] של שנת [[תר&quot;צ]] לאחר שגמר את מסעו בפילדלפיה נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבולטימור. כשהגיע הרבי לעיר קבל את פניו רב העיר שהיה חסיד חב&quot;ד הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] בראשות אלפים מתושבי העיר, זאת למרות היותה של הקהילה החב&quot;דית בעיר קטנה יחסית. המעמד נערך בבניין העירייה וראש העיר מר ויליאם פרדריק היה אף הוא במעמד.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהה בבולטימור כשלושה שבועות - מ[[י&quot;ב טבת]] עד ל[[ה' שבט]] - במהלכם שוכן בכתובת 2343 יוטא פלייס שם קבל אנשים ליחידות כשלוש שעות ביום, בליל שישי [[כ&quot;ד טבת]] ערך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התוועדות מיוחדת ב[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]] בעיר בהשתתפות מאות אנשים (אף רפורמים). ב[[ד' שבט]] נערך מעמד צאתכם לשלום וב[[ה' שבט]] חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> *'''[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]] (הוותיק)'''{{הערה|ראה [http://www.teshura.com/teshurapdf/ttbook1b-1.pdf קובץ שהוציא בית הכנסת].}}.<br /> *'''בית הכנסת מרכז ליובאוויטש'''.<br /> *'''בית הכנסת חב&quot;ד אהל לוי יצחק''', רב בית הכנסת - הרב אלחנן ליסבון.<br /> *'''בית הכנסת לצעירים &quot;אנ&quot;ש.<br /> *'''בית ליובאוויטש'''.<br /> *'''בית חב&quot;ד לישראלים''', רב בית הכנסת - הרב שמואל גוראריה.<br /> *'''בית משיח בולטימור'''{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66544 התוועדות י' שבט בבולטימור] {{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> *'''חדר חב&quot;ד בולטימור''' חיידר עם כ-400 תלמידים מהגנים ועד לכיתה ח'. מנהל - ר' אפרים סורקין<br /> *'''תיכון לבנות חב&quot;ד'''.<br /> *'''ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור]]'''. מנהל הישיבה - הרב לוי יצחק יהודה נג'ר. <br /> *'''מתיבתא תומכי תמימים ליובאוויטש בולטימור<br /> *'''בית חב&quot;ד גרינווי<br /> *'''בית חב&quot;ד ג'נס הופקינס<br /> *'''בית חב&quot;ד דוינטון;ר' לוי יצחק דרוק<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/ttbook1b-1.pdf קובץ שהוציא בית הכנסת צמח צדק בעיר על מסעו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבולטימור]. {{PDF}}<br /> *[https://anash.org/tag/baltimore/ בולטימור: קהילה גדולה בעיר קטנה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; סיקור על חיי הקהילה החב&quot;דית בבולטימור באתר {{אנש}} &lt;small&gt;כ&quot;ב מנחם-אב ה'תש&quot;פ&lt;/small&gt;<br /> *[https://collive.com/chabad-of-downtown-baltimore-marks-13 בית חב&quot;ד במרכז העיר בולטימור חוגג 13] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; כתבה באתר {{COLlive}} &lt;small&gt;כ&quot;ב כסלו ה'תשפ&quot;א&lt;/small&gt;<br /> *[https://anash.org/baltimore-chabad-community-experiences-explosive-growth/ קהילת חב&quot;ד בבולטימור בצמיחה אדירה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; {{אנש}} &lt;small&gt;ה' ניסן ה'תשפ&quot;ב&lt;/small&gt;<br /> *[https://chabad.info/news/1029942/ בצורת 770: תיעוד מרהיב מישיבת 'בית ליובאוויטש' בבולטימור] {{תמונה}} גלריית תמונות של הצלם החב&quot;די ר' [[מרדכי לובעצקי]] באתר {{אינפו}} &lt;small&gt;ז' כסלו ה׳תשפ״ד&lt;/small&gt;<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערים בארצות הברית]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A8&diff=729589 2024-12-30T01:32:39Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=בולטימור<br /> |עיר=בולטימור<br /> |מדינה=מרילנד, [[ארצות הברית]]<br /> |שכונה חב&quot;דית<br /> |מייסדי הקהילה=חסידים שברחו מרוסיה בזמן [[הצמח צדק]]<br /> |רב הקהילה=<br /> |משפיע הקהילה=<br /> |מוסדות בקהילה=חיידר לבנים, בית ספר בנות, ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור|תומכי תמימים]]{{הערה| ישיבה גדולה, [https://chabad.info/news/coronavirus/593879/ ראה אותה ברשימה כאן] ({{חב&quot;ד אינפו}})}}, בתי כנסת ומקוואות חב&quot;ד. <br /> |שלוחים מרכזיים=הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] ע&quot;ה, הרב [[יצחק שפרינגר]] ע&quot;ה, הרב [[שמואל קפלן]]<br /> |מספר שלוחים=<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=מעל ל-25{{הערה|שם=ב|ראה ב[https://he.chabad.org/centers/default_cdo/city/Baltimore/state/Maryland/country/USA/jewish/page.htm אתר בתי חב&quot;ד]}}<br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-200 משפחות<br /> |ראו גם=<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=<br /> }}<br /> [[קובץ:בולטימור תרצ (3).jpg|שמאל|ממוזער|250px|כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעת ביקורו בבולטימור, [[תר&quot;צ]]]]<br /> '''בולטימור''' (באנגלית: '''Baltimore''') היא העיר הגדולה במדינת מרילנד ב[[ארצות הברית]], ומתגוררים בה למעלה מ-500,000 תושבים, מתוכם כ-27,000 יהודים המהווים כ-4% מאוכלוסיית העיר. בבולטימור יש קהילה חב&quot;דית וותיקה שנוסדה בימי [[הצמח צדק]] על-ידי חסידים שנמלטו מפוגרומים שהתרחשו ב[[רוסיה]]{{הערה|שם=הת}}. נכון לשנת [[תש&quot;פ]] מונה הקהילה החב&quot;דית בבולטימור כ-200 משפחות להם מוסדות לימוד בתי כנסת ובתי חב&quot;ד המפוזרים בכל העיר{{הערה|שם=סי}} .<br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד בולטימור==<br /> [[קובץ:חבד בולטימור.jpg|ממוזער|250px|בית חב&quot;ד בשכונה טוסון שבבולטימור]]<br /> [[קובץ:צצ בולטימור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת הוותיק צמח צדק]], מראה מהצד. ([[חודש ניסן]], [[תשפ&quot;ג]])]]<br /> קהילת חב&quot;ד בבולטימור נוסדה בידי חסידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שברחו מ[[רוסיה]] בעקבות הפוגרומים שהתבצעו שם, כשהגיעו ל[[ארצות הברית]] התיישבו בבולטימור והקימו בית כנסת בשם [[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]]{{הערה|שם=הת|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54035 בולטימור: בית הכנסת החב&quot;די נגאל מהכנסיה] {{חב&quot;ד אינפו}}}}. בזמן [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בשנת [[תרמ&quot;ט]] נרשמה הגירה נוספת של חסידים מרוסיה לעיירה והקהילה גדלה{{הערה|שם=סי|[https://anash.org/tag/baltimore/ מתוך סיקור על הקהילה באתר] {{אנש}}}}, בשנת [[תר&quot;צ]] ערך [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקור בעיר שערך כשלושה שבועות{{הערה|[https://col.org.il/news/52525 80 שנה לביקור הריי&quot;צ בבולטימור: השלוחים סגרו מעגל {{col}}]}}. <br /> <br /> נכון לשנת [[תרצ&quot;ז]] היו בבלוטימור כ-חמישה בתי כנסת חב&quot;ד: אנשי טשרניגוב (נוסד בשנת [[תרנ&quot;ו]]), אנשי ניעז'ין, אנשי באברויסק, אנשי ליובאוויטש, ובית הכנסת הוותיק [[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|צמח צדק]]{{הערה|ספר תולדות חב&quot;ד בארצות הברית עמוד קכ&quot;ה}}. <br /> <br /> במשך שנים רבות בערך משנת [[תרפ&quot;ד]] שימש כרב העיירה בולטימור הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] מגדולי חסידי חב&quot;ד בתקופה ההיא, לאחר שנפטר בשנת [[תשי&quot;ב]] הקהילה החב&quot;דית בעיר הייתה בשפל וכמעט ולא היו חסידים בעיר, כך עד להגעת שלוחים למקום (בהם הרב [[מנחם מענדל פלדמן (בולטימור)|מנחם מענדל פלדמן]]), דבר שהחיה במקצת את הקהילה הקטנה במקום והגדיל אותה{{הערה|שם=הת}}. בשנת [[תשס&quot;ה]] הוקם בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור]], לאחר הקמת הישיבה הקהילה החב&quot;דית בעיירה החלה להתבסס{{הערה|שם=סי}}.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ז]] הרב [[אלחנן ליסבון]] ייסד בבולטימור [[תלמוד תורה]] חב&quot;די בשם &quot;חדר חב&quot;ד&quot;, החדר התחיל במרתף עם כ-12 תלמידים בלבד בגילאי הגן. נכון להיום (שנת הלימודים [[תשפ&quot;ד]]) לומדים בחדר למעלה מ-400 תלמידים מגילאי הגן ועד כיתה ח'. הקמת החדר חזקה את ההתבססות החדשה של קהילת חב&quot;ד בבולטימור ובמקביל הלקמת החדר נוסדו בתי כנסת חב&quot;ד נוספים.<br /> <br /> כיום פועלים בבולטימור למעלה מ-25 בתי חב&quot;ד{{הערה|שם=ב}}, בנוסף לבתי כנסת ומקוואות חב&quot;ד ומוסדות לימוד וגמח&quot;ים, הקהילה החב&quot;דית בעיר מונה (נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]]) כ-200 משפחות והיא מתרכזת בעיקר בשכונות פארק הייטס (שם גרים רוב אנ&quot;ש).<br /> <br /> בשנים האחרונות קמו קהילות חב&quot;ד נוספות בסמיכות לבתי חב&quot;ד הפזורים בעיר.<br /> <br /> בחודש טבת, תשפ&quot;א נחנך מבנה חדש לישיבת תומכי תמימים בעיר, המבנה נבנה כעותק ל[[770]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128559 עוד עותק מוכן: הבניין החדש של הישיבה בבולטימור - בצורת 770 {{COL}}], [https://chabad.info/news/1029942/ בצורת 770: תיעוד מרהיב מישיבת 'בית ליובאוויטש' בבולטימור] {{אינפו}}}}, וכן החלו בתכנונים להקמת תיכון.<br /> <br /> בחודש אלול תשפ&quot;ב נפתח מתיבתא עם שני כתות על ידי השליח ר׳ וועלוועל גאפין, ונכון לשנת הלימודים תשפ&quot;ד לומדים במתיבתא כ-40 תלמידים.<br /> <br /> לקראת שנת [[תשפ&quot;ד]] נפתח בית ספר תיכון חדש לבנות חב&quot;ד{{הערה|[https://anash.org/new-baltimore-girls-high-school-opens-to-great-acclaim-2/ בית ספר התיכון החדש לבנות בבולטימור נפתח בשמחה רבה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; באתר {{אנש}}}}.<br /> <br /> ==ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבולטימור==<br /> {{ערך מורחב|מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)}}<br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] - [[תר&quot;צ]] [[מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)|נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארצות הברית]] במטרה לעורר את יהודי ארצות הברית ברוחניות. בכל תקופת זמן נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לעיר אחרת שם ישב וחיזק את הקהילה החב&quot;דית במקום ואת יהודי העיר. בחודש [[טבת]] של שנת [[תר&quot;צ]] לאחר שגמר את מסעו בפילדלפיה נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבולטימור. כשהגיע הרבי לעיר קבל את פניו רב העיר שהיה חסיד חב&quot;ד הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] בראשות אלפים מתושבי העיר, זאת למרות היותה של הקהילה החב&quot;דית בעיר קטנה יחסית. המעמד נערך בבניין העירייה וראש העיר מר ויליאם פרדריק היה אף הוא במעמד.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהה בבולטימור כשלושה שבועות - מ[[י&quot;ב טבת]] עד ל[[ה' שבט]] - במהלכם שוכן בכתובת 2343 יוטא פלייס שם קבל אנשים ליחידות כשלוש שעות ביום, בליל שישי [[כ&quot;ד טבת]] ערך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התוועדות מיוחדת ב[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]] בעיר בהשתתפות מאות אנשים (אף רפורמים). ב[[ד' שבט]] נערך מעמד צאתכם לשלום וב[[ה' שבט]] חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> *'''[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]] (הוותיק)'''{{הערה|ראה [http://www.teshura.com/teshurapdf/ttbook1b-1.pdf קובץ שהוציא בית הכנסת].}}.<br /> *'''בית הכנסת מרכז ליובאוויטש'''.<br /> *'''בית הכנסת חב&quot;ד אהל לוי יצחק''', רב בית הכנסת - הרב אלחנן ליסבון.<br /> *'''בית הכנסת לצעירים &quot;אנ&quot;ש.<br /> *'''בית ליובאוויטש'''.<br /> *'''בית חב&quot;ד לישראלים''', רב בית הכנסת - הרב שמואל גוראריה.<br /> *'''בית משיח בולטימור'''{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66544 התוועדות י' שבט בבולטימור] {{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> *'''חדר חב&quot;ד בולטימור''' חיידר עם כ-400 תלמידים מהגנים ועד לכיתה ח'. מנהל - ר' אפרים סורקין<br /> *'''תיכון לבנות חב&quot;ד'''.<br /> *'''ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור]]'''. מנהל הישיבה - הרב לוי יצחק יהודה נג'ר. <br /> *'''מתיבתא תומכי תמימים ליובאוויטש בולטימור<br /> *'''בית חב&quot;ד גרינווי<br /> *'''בית חב&quot;ד ג'נס הופקינס<br /> *'''בית חב&quot;ד דוינטון -ר' לוי דרוק<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/ttbook1b-1.pdf קובץ שהוציא בית הכנסת צמח צדק בעיר על מסעו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבולטימור]. {{PDF}}<br /> *[https://anash.org/tag/baltimore/ בולטימור: קהילה גדולה בעיר קטנה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; סיקור על חיי הקהילה החב&quot;דית בבולטימור באתר {{אנש}} &lt;small&gt;כ&quot;ב מנחם-אב ה'תש&quot;פ&lt;/small&gt;<br /> *[https://collive.com/chabad-of-downtown-baltimore-marks-13 בית חב&quot;ד במרכז העיר בולטימור חוגג 13] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; כתבה באתר {{COLlive}} &lt;small&gt;כ&quot;ב כסלו ה'תשפ&quot;א&lt;/small&gt;<br /> *[https://anash.org/baltimore-chabad-community-experiences-explosive-growth/ קהילת חב&quot;ד בבולטימור בצמיחה אדירה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; {{אנש}} &lt;small&gt;ה' ניסן ה'תשפ&quot;ב&lt;/small&gt;<br /> *[https://chabad.info/news/1029942/ בצורת 770: תיעוד מרהיב מישיבת 'בית ליובאוויטש' בבולטימור] {{תמונה}} גלריית תמונות של הצלם החב&quot;די ר' [[מרדכי לובעצקי]] באתר {{אינפו}} &lt;small&gt;ז' כסלו ה׳תשפ״ד&lt;/small&gt;<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערים בארצות הברית]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A8&diff=729588 2024-12-30T01:30:19Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=בולטימור<br /> |עיר=בולטימור<br /> |מדינה=מרילנד, [[ארצות הברית]]<br /> |שכונה חב&quot;דית<br /> |מייסדי הקהילה=חסידים שברחו מרוסיה בזמן [[הצמח צדק]]<br /> |רב הקהילה=<br /> |משפיע הקהילה=<br /> |מוסדות בקהילה=חיידר לבנים, בית ספר בנות, ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור|תומכי תמימים]]{{הערה| ישיבה גדולה, [https://chabad.info/news/coronavirus/593879/ ראה אותה ברשימה כאן] ({{חב&quot;ד אינפו}})}}, בתי כנסת ומקוואות חב&quot;ד. <br /> |שלוחים מרכזיים=הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] ע&quot;ה, הרב [[יצחק שפרינגר]] ע&quot;ה, הרב [[שמואל קפלן]]<br /> |מספר שלוחים=<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=מעל ל-25{{הערה|שם=ב|ראה ב[https://he.chabad.org/centers/default_cdo/city/Baltimore/state/Maryland/country/USA/jewish/page.htm אתר בתי חב&quot;ד]}}<br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-200 משפחות<br /> |ראו גם=<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=<br /> }}<br /> [[קובץ:בולטימור תרצ (3).jpg|שמאל|ממוזער|250px|כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעת ביקורו בבולטימור, [[תר&quot;צ]]]]<br /> '''בולטימור''' (באנגלית: '''Baltimore''') היא העיר הגדולה במדינת מרילנד ב[[ארצות הברית]], ומתגוררים בה למעלה מ-500,000 תושבים, מתוכם כ-27,000 יהודים המהווים כ-4% מאוכלוסיית העיר. בבולטימור יש קהילה חב&quot;דית וותיקה שנוסדה בימי [[הצמח צדק]] על-ידי חסידים שנמלטו מפוגרומים שהתרחשו ב[[רוסיה]]{{הערה|שם=הת}}. נכון לשנת [[תש&quot;פ]] מונה הקהילה החב&quot;דית בבולטימור כ-200 משפחות להם מוסדות לימוד בתי כנסת ובתי חב&quot;ד המפוזרים בכל העיר{{הערה|שם=סי}} .<br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד בולטימור==<br /> [[קובץ:חבד בולטימור.jpg|ממוזער|250px|בית חב&quot;ד בשכונה טוסון שבבולטימור]]<br /> [[קובץ:צצ בולטימור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת הוותיק צמח צדק]], מראה מהצד. ([[חודש ניסן]], [[תשפ&quot;ג]])]]<br /> קהילת חב&quot;ד בבולטימור נוסדה בידי חסידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שברחו מ[[רוסיה]] בעקבות הפוגרומים שהתבצעו שם, כשהגיעו ל[[ארצות הברית]] התיישבו בבולטימור והקימו בית כנסת בשם [[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]]{{הערה|שם=הת|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54035 בולטימור: בית הכנסת החב&quot;די נגאל מהכנסיה] {{חב&quot;ד אינפו}}}}. בזמן [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בשנת [[תרמ&quot;ט]] נרשמה הגירה נוספת של חסידים מרוסיה לעיירה והקהילה גדלה{{הערה|שם=סי|[https://anash.org/tag/baltimore/ מתוך סיקור על הקהילה באתר] {{אנש}}}}, בשנת [[תר&quot;צ]] ערך [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקור בעיר שערך כשלושה שבועות{{הערה|[https://col.org.il/news/52525 80 שנה לביקור הריי&quot;צ בבולטימור: השלוחים סגרו מעגל {{col}}]}}. <br /> <br /> נכון לשנת [[תרצ&quot;ז]] היו בבלוטימור כ-חמישה בתי כנסת חב&quot;ד: אנשי טשרניגוב (נוסד בשנת [[תרנ&quot;ו]]), אנשי ניעז'ין, אנשי באברויסק, אנשי ליובאוויטש, ובית הכנסת הוותיק [[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|צמח צדק]]{{הערה|ספר תולדות חב&quot;ד בארצות הברית עמוד קכ&quot;ה}}. <br /> <br /> במשך שנים רבות בערך משנת [[תרפ&quot;ד]] שימש כרב העיירה בולטימור הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] מגדולי חסידי חב&quot;ד בתקופה ההיא, לאחר שנפטר בשנת [[תשי&quot;ב]] הקהילה החב&quot;דית בעיר הייתה בשפל וכמעט ולא היו חסידים בעיר, כך עד להגעת שלוחים למקום (בהם הרב [[מנחם מענדל פלדמן (בולטימור)|מנחם מענדל פלדמן]]), דבר שהחיה במקצת את הקהילה הקטנה במקום והגדיל אותה{{הערה|שם=הת}}. בשנת [[תשס&quot;ה]] הוקם בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור]], לאחר הקמת הישיבה הקהילה החב&quot;דית בעיירה החלה להתבסס{{הערה|שם=סי}}.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ז]] הרב [[אלחנן ליסבון]] ייסד בבולטימור [[תלמוד תורה]] חב&quot;די בשם &quot;חדר חב&quot;ד&quot;, החדר התחיל במרתף עם כ-12 תלמידים בלבד בגילאי הגן. נכון להיום (שנת הלימודים [[תשפ&quot;ד]]) לומדים בחדר למעלה מ-400 תלמידים מגילאי הגן ועד כיתה ח'. הקמת החדר חזקה את ההתבססות החדשה של קהילת חב&quot;ד בבולטימור ובמקביל הלקמת החדר נוסדו בתי כנסת חב&quot;ד נוספים.<br /> <br /> כיום פועלים בבולטימור למעלה מ-25 בתי חב&quot;ד{{הערה|שם=ב}}, בנוסף לבתי כנסת ומקוואות חב&quot;ד ומוסדות לימוד וגמח&quot;ים, הקהילה החב&quot;דית בעיר מונה (נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]]) כ-200 משפחות והיא מתרכזת בעיקר בשכונות פארק הייטס (שם גרים רוב אנ&quot;ש).<br /> <br /> בשנים האחרונות קמו קהילות חב&quot;ד נוספות בסמיכות לבתי חב&quot;ד הפזורים בעיר.<br /> <br /> בחודש טבת, תשפ&quot;א נחנך מבנה חדש לישיבת תומכי תמימים בעיר, המבנה נבנה כעותק ל[[770]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128559 עוד עותק מוכן: הבניין החדש של הישיבה בבולטימור - בצורת 770 {{COL}}], [https://chabad.info/news/1029942/ בצורת 770: תיעוד מרהיב מישיבת 'בית ליובאוויטש' בבולטימור] {{אינפו}}}}, וכן החלו בתכנונים להקמת תיכון.<br /> <br /> בחודש אלול תשפ&quot;ב נפתח מתיבתא עם שני כתות על ידי השליח ר׳ וועלוועל גאפין, ונכון לשנת הלימודים תשפ&quot;ד לומדים במתיבתא כ-40 תלמידים.<br /> <br /> לקראת שנת [[תשפ&quot;ד]] נפתח בית ספר תיכון חדש לבנות חב&quot;ד{{הערה|[https://anash.org/new-baltimore-girls-high-school-opens-to-great-acclaim-2/ בית ספר התיכון החדש לבנות בבולטימור נפתח בשמחה רבה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; באתר {{אנש}}}}.<br /> <br /> ==ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבולטימור==<br /> {{ערך מורחב|מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)}}<br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] - [[תר&quot;צ]] [[מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)|נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארצות הברית]] במטרה לעורר את יהודי ארצות הברית ברוחניות. בכל תקופת זמן נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לעיר אחרת שם ישב וחיזק את הקהילה החב&quot;דית במקום ואת יהודי העיר. בחודש [[טבת]] של שנת [[תר&quot;צ]] לאחר שגמר את מסעו בפילדלפיה נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבולטימור. כשהגיע הרבי לעיר קבל את פניו רב העיר שהיה חסיד חב&quot;ד הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] בראשות אלפים מתושבי העיר, זאת למרות היותה של הקהילה החב&quot;דית בעיר קטנה יחסית. המעמד נערך בבניין העירייה וראש העיר מר ויליאם פרדריק היה אף הוא במעמד.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהה בבולטימור כשלושה שבועות - מ[[י&quot;ב טבת]] עד ל[[ה' שבט]] - במהלכם שוכן בכתובת 2343 יוטא פלייס שם קבל אנשים ליחידות כשלוש שעות ביום, בליל שישי [[כ&quot;ד טבת]] ערך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התוועדות מיוחדת ב[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]] בעיר בהשתתפות מאות אנשים (אף רפורמים). ב[[ד' שבט]] נערך מעמד צאתכם לשלום וב[[ה' שבט]] חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> *'''[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]] (הוותיק)'''{{הערה|ראה [http://www.teshura.com/teshurapdf/ttbook1b-1.pdf קובץ שהוציא בית הכנסת].}}.<br /> *'''בית הכנסת מרכז ליובאוויטש'''.<br /> *'''בית הכנסת חב&quot;ד אהל לוי יצחק''', רב בית הכנסת - הרב אלחנן ליסבון.<br /> *'''בית הכנסת לצעירים &quot;אנ&quot;ש.<br /> *'''בית ליובאוויטש'''.<br /> *'''בית חב&quot;ד לישראלים''', רב בית הכנסת - הרב שמואל גוראריה.<br /> *'''בית משיח בולטימור'''{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66544 התוועדות י' שבט בבולטימור] {{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> *'''חדר חב&quot;ד בולטימור''' חיידר עם כ-400 תלמידים מהגנים ועד לכיתה ח'. מנהל - ר' אפרים סורקין<br /> *'''תיכון לבנות חב&quot;ד'''.<br /> *'''ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור]]'''. מנהל הישיבה - הרב לוי יצחק יהודה נג'ר. <br /> *'''מתיבתא תומכי תמימים ליובאוויטש בולטימור<br /> *'''בית חב&quot;ד גרינווי<br /> *'''בית חב&quot;ד ג'נס הופקינס<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/ttbook1b-1.pdf קובץ שהוציא בית הכנסת צמח צדק בעיר על מסעו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבולטימור]. {{PDF}}<br /> *[https://anash.org/tag/baltimore/ בולטימור: קהילה גדולה בעיר קטנה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; סיקור על חיי הקהילה החב&quot;דית בבולטימור באתר {{אנש}} &lt;small&gt;כ&quot;ב מנחם-אב ה'תש&quot;פ&lt;/small&gt;<br /> *[https://collive.com/chabad-of-downtown-baltimore-marks-13 בית חב&quot;ד במרכז העיר בולטימור חוגג 13] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; כתבה באתר {{COLlive}} &lt;small&gt;כ&quot;ב כסלו ה'תשפ&quot;א&lt;/small&gt;<br /> *[https://anash.org/baltimore-chabad-community-experiences-explosive-growth/ קהילת חב&quot;ד בבולטימור בצמיחה אדירה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; {{אנש}} &lt;small&gt;ה' ניסן ה'תשפ&quot;ב&lt;/small&gt;<br /> *[https://chabad.info/news/1029942/ בצורת 770: תיעוד מרהיב מישיבת 'בית ליובאוויטש' בבולטימור] {{תמונה}} גלריית תמונות של הצלם החב&quot;די ר' [[מרדכי לובעצקי]] באתר {{אינפו}} &lt;small&gt;ז' כסלו ה׳תשפ״ד&lt;/small&gt;<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערים בארצות הברית]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A8&diff=729587 2024-12-30T01:27:09Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=בולטימור<br /> |עיר=בולטימור<br /> |מדינה=מרילנד, [[ארצות הברית]]<br /> |שכונה חב&quot;דית<br /> |מייסדי הקהילה=חסידים שברחו מרוסיה בזמן [[הצמח צדק]]<br /> |רב הקהילה=<br /> |משפיע הקהילה=<br /> |מוסדות בקהילה=חיידר לבנים, בית ספר בנות, ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור|תומכי תמימים]]{{הערה| ישיבה גדולה, [https://chabad.info/news/coronavirus/593879/ ראה אותה ברשימה כאן] ({{חב&quot;ד אינפו}})}}, בתי כנסת ומקוואות חב&quot;ד. <br /> |שלוחים מרכזיים=הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] ע&quot;ה, הרב [[יצחק שפרינגר]] ע&quot;ה, הרב [[שמואל קפלן]]<br /> |מספר שלוחים=<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=מעל ל-25{{הערה|שם=ב|ראה ב[https://he.chabad.org/centers/default_cdo/city/Baltimore/state/Maryland/country/USA/jewish/page.htm אתר בתי חב&quot;ד]}}<br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-200 משפחות<br /> |ראו גם=<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=<br /> }}<br /> [[קובץ:בולטימור תרצ (3).jpg|שמאל|ממוזער|250px|כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעת ביקורו בבולטימור, [[תר&quot;צ]]]]<br /> '''בולטימור''' (באנגלית: '''Baltimore''') היא העיר הגדולה במדינת מרילנד ב[[ארצות הברית]], ומתגוררים בה למעלה מ-500,000 תושבים, מתוכם כ-27,000 יהודים המהווים כ-4% מאוכלוסיית העיר. בבולטימור יש קהילה חב&quot;דית וותיקה שנוסדה בימי [[הצמח צדק]] על-ידי חסידים שנמלטו מפוגרומים שהתרחשו ב[[רוסיה]]{{הערה|שם=הת}}. נכון לשנת [[תש&quot;פ]] מונה הקהילה החב&quot;דית בבולטימור כ-200 משפחות להם מוסדות לימוד בתי כנסת ובתי חב&quot;ד המפוזרים בכל העיר{{הערה|שם=סי}} .<br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד בולטימור==<br /> [[קובץ:חבד בולטימור.jpg|ממוזער|250px|בית חב&quot;ד בשכונה טוסון שבבולטימור]]<br /> [[קובץ:צצ בולטימור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת הוותיק צמח צדק]], מראה מהצד. ([[חודש ניסן]], [[תשפ&quot;ג]])]]<br /> קהילת חב&quot;ד בבולטימור נוסדה בידי חסידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שברחו מ[[רוסיה]] בעקבות הפוגרומים שהתבצעו שם, כשהגיעו ל[[ארצות הברית]] התיישבו בבולטימור והקימו בית כנסת בשם [[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]]{{הערה|שם=הת|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54035 בולטימור: בית הכנסת החב&quot;די נגאל מהכנסיה] {{חב&quot;ד אינפו}}}}. בזמן [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בשנת [[תרמ&quot;ט]] נרשמה הגירה נוספת של חסידים מרוסיה לעיירה והקהילה גדלה{{הערה|שם=סי|[https://anash.org/tag/baltimore/ מתוך סיקור על הקהילה באתר] {{אנש}}}}, בשנת [[תר&quot;צ]] ערך [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקור בעיר שערך כשלושה שבועות{{הערה|[https://col.org.il/news/52525 80 שנה לביקור הריי&quot;צ בבולטימור: השלוחים סגרו מעגל {{col}}]}}. <br /> <br /> נכון לשנת [[תרצ&quot;ז]] היו בבלוטימור כ-חמישה בתי כנסת חב&quot;ד: אנשי טשרניגוב (נוסד בשנת [[תרנ&quot;ו]]), אנשי ניעז'ין, אנשי באברויסק, אנשי ליובאוויטש, ובית הכנסת הוותיק [[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|צמח צדק]]{{הערה|ספר תולדות חב&quot;ד בארצות הברית עמוד קכ&quot;ה}}. <br /> <br /> במשך שנים רבות בערך משנת [[תרפ&quot;ד]] שימש כרב העיירה בולטימור הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] מגדולי חסידי חב&quot;ד בתקופה ההיא, לאחר שנפטר בשנת [[תשי&quot;ב]] הקהילה החב&quot;דית בעיר הייתה בשפל וכמעט ולא היו חסידים בעיר, כך עד להגעת שלוחים למקום (בהם הרב [[מנחם מענדל פלדמן (בולטימור)|מנחם מענדל פלדמן]]), דבר שהחיה במקצת את הקהילה הקטנה במקום והגדיל אותה{{הערה|שם=הת}}. בשנת [[תשס&quot;ה]] הוקם בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור]], לאחר הקמת הישיבה הקהילה החב&quot;דית בעיירה החלה להתבסס{{הערה|שם=סי}}.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ז]] הרב [[אלחנן ליסבון]] ייסד בבולטימור [[תלמוד תורה]] חב&quot;די בשם &quot;חדר חב&quot;ד&quot;, החדר התחיל במרתף עם כ-12 תלמידים בלבד בגילאי הגן. נכון להיום (שנת הלימודים [[תשפ&quot;ד]]) לומדים בחדר למעלה מ-400 תלמידים מגילאי הגן ועד כיתה ח'. הקמת החדר חזקה את ההתבססות החדשה של קהילת חב&quot;ד בבולטימור ובמקביל הלקמת החדר נוסדו בתי כנסת חב&quot;ד נוספים.<br /> <br /> כיום פועלים בבולטימור למעלה מ-25 בתי חב&quot;ד{{הערה|שם=ב}}, בנוסף לבתי כנסת ומקוואות חב&quot;ד ומוסדות לימוד וגמח&quot;ים, הקהילה החב&quot;דית בעיר מונה (נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]]) כ-200 משפחות והיא מתרכזת בעיקר בשכונות פארק הייטס (שם גרים רוב אנ&quot;ש).<br /> <br /> בשנים האחרונות קמו קהילות חב&quot;ד נוספות בסמיכות לבתי חב&quot;ד הפזורים בעיר.<br /> <br /> בחודש טבת, תשפ&quot;א נחנך מבנה חדש לישיבת תומכי תמימים בעיר, המבנה נבנה כעותק ל[[770]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128559 עוד עותק מוכן: הבניין החדש של הישיבה בבולטימור - בצורת 770 {{COL}}], [https://chabad.info/news/1029942/ בצורת 770: תיעוד מרהיב מישיבת 'בית ליובאוויטש' בבולטימור] {{אינפו}}}}, וכן החלו בתכנונים להקמת תיכון.<br /> <br /> בחודש אלול תשפ&quot;ב נפתח מתיבתא עם שני כתות על ידי השליח ר׳ וועלוועל גאפין, ונכון לשנת הלימודים תשפ&quot;ד לומדים במתיבתא כ-40 תלמידים.<br /> <br /> לקראת שנת [[תשפ&quot;ד]] נפתח בית ספר תיכון חדש לבנות חב&quot;ד{{הערה|[https://anash.org/new-baltimore-girls-high-school-opens-to-great-acclaim-2/ בית ספר התיכון החדש לבנות בבולטימור נפתח בשמחה רבה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; באתר {{אנש}}}}.<br /> <br /> ==ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבולטימור==<br /> {{ערך מורחב|מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)}}<br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] - [[תר&quot;צ]] [[מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)|נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארצות הברית]] במטרה לעורר את יהודי ארצות הברית ברוחניות. בכל תקופת זמן נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לעיר אחרת שם ישב וחיזק את הקהילה החב&quot;דית במקום ואת יהודי העיר. בחודש [[טבת]] של שנת [[תר&quot;צ]] לאחר שגמר את מסעו בפילדלפיה נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבולטימור. כשהגיע הרבי לעיר קבל את פניו רב העיר שהיה חסיד חב&quot;ד הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] בראשות אלפים מתושבי העיר, זאת למרות היותה של הקהילה החב&quot;דית בעיר קטנה יחסית. המעמד נערך בבניין העירייה וראש העיר מר ויליאם פרדריק היה אף הוא במעמד.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהה בבולטימור כשלושה שבועות - מ[[י&quot;ב טבת]] עד ל[[ה' שבט]] - במהלכם שוכן בכתובת 2343 יוטא פלייס שם קבל אנשים ליחידות כשלוש שעות ביום, בליל שישי [[כ&quot;ד טבת]] ערך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התוועדות מיוחדת ב[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]] בעיר בהשתתפות מאות אנשים (אף רפורמים). ב[[ד' שבט]] נערך מעמד צאתכם לשלום וב[[ה' שבט]] חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> *'''[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]] (הוותיק)'''{{הערה|ראה [http://www.teshura.com/teshurapdf/ttbook1b-1.pdf קובץ שהוציא בית הכנסת].}}.<br /> *'''בית הכנסת מרכז ליובאוויטש'''.<br /> *'''בית הכנסת חב&quot;ד אהל לוי יצחק''', רב בית הכנסת - הרב אלחנן ליסבון.<br /> *'''בית הכנסת לצעירים &quot;אנ&quot;ש.<br /> *'''בית ליובאוויטש'''.<br /> *'''בית חב&quot;ד לישראלים''', רב בית הכנסת - הרב שמואל גוראריה.<br /> *'''בית משיח בולטימור'''{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66544 התוועדות י' שבט בבולטימור] {{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> *'''חדר חב&quot;ד בולטימור''' חיידר עם כ-400 תלמידים מהגנים ועד לכיתה ח'. מנהל - ר' אפרים סורקין<br /> *'''תיכון לבנות חב&quot;ד'''.<br /> *'''ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור]]'''. מנהל הישיבה - הרב לוי יצחק יהודה נג'ר. <br /> *'''מתיבתא תומכי תמימים ליובאוויטש בולטימור<br /> *'''בית חב&quot;ד גרינווי<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/ttbook1b-1.pdf קובץ שהוציא בית הכנסת צמח צדק בעיר על מסעו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבולטימור]. {{PDF}}<br /> *[https://anash.org/tag/baltimore/ בולטימור: קהילה גדולה בעיר קטנה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; סיקור על חיי הקהילה החב&quot;דית בבולטימור באתר {{אנש}} &lt;small&gt;כ&quot;ב מנחם-אב ה'תש&quot;פ&lt;/small&gt;<br /> *[https://collive.com/chabad-of-downtown-baltimore-marks-13 בית חב&quot;ד במרכז העיר בולטימור חוגג 13] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; כתבה באתר {{COLlive}} &lt;small&gt;כ&quot;ב כסלו ה'תשפ&quot;א&lt;/small&gt;<br /> *[https://anash.org/baltimore-chabad-community-experiences-explosive-growth/ קהילת חב&quot;ד בבולטימור בצמיחה אדירה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; {{אנש}} &lt;small&gt;ה' ניסן ה'תשפ&quot;ב&lt;/small&gt;<br /> *[https://chabad.info/news/1029942/ בצורת 770: תיעוד מרהיב מישיבת 'בית ליובאוויטש' בבולטימור] {{תמונה}} גלריית תמונות של הצלם החב&quot;די ר' [[מרדכי לובעצקי]] באתר {{אינפו}} &lt;small&gt;ז' כסלו ה׳תשפ״ד&lt;/small&gt;<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערים בארצות הברית]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A8&diff=729586 2024-12-30T01:25:01Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=בולטימור<br /> |עיר=בולטימור<br /> |מדינה=מרילנד, [[ארצות הברית]]<br /> |שכונה חב&quot;דית<br /> |מייסדי הקהילה=חסידים שברחו מרוסיה בזמן [[הצמח צדק]]<br /> |רב הקהילה=<br /> |משפיע הקהילה=<br /> |מוסדות בקהילה=חיידר לבנים, בית ספר בנות, ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור|תומכי תמימים]]{{הערה| ישיבה גדולה, [https://chabad.info/news/coronavirus/593879/ ראה אותה ברשימה כאן] ({{חב&quot;ד אינפו}})}}, בתי כנסת ומקוואות חב&quot;ד. <br /> |שלוחים מרכזיים=הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] ע&quot;ה, הרב [[יצחק שפרינגר]] ע&quot;ה, הרב [[שמואל קפלן]]<br /> |מספר שלוחים=<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=מעל ל-25{{הערה|שם=ב|ראה ב[https://he.chabad.org/centers/default_cdo/city/Baltimore/state/Maryland/country/USA/jewish/page.htm אתר בתי חב&quot;ד]}}<br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-200 משפחות<br /> |ראו גם=<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=<br /> }}<br /> [[קובץ:בולטימור תרצ (3).jpg|שמאל|ממוזער|250px|כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעת ביקורו בבולטימור, [[תר&quot;צ]]]]<br /> '''בולטימור''' (באנגלית: '''Baltimore''') היא העיר הגדולה במדינת מרילנד ב[[ארצות הברית]], ומתגוררים בה למעלה מ-500,000 תושבים, מתוכם כ-27,000 יהודים המהווים כ-4% מאוכלוסיית העיר. בבולטימור יש קהילה חב&quot;דית וותיקה שנוסדה בימי [[הצמח צדק]] על-ידי חסידים שנמלטו מפוגרומים שהתרחשו ב[[רוסיה]]{{הערה|שם=הת}}. נכון לשנת [[תש&quot;פ]] מונה הקהילה החב&quot;דית בבולטימור כ-200 משפחות להם מוסדות לימוד בתי כנסת ובתי חב&quot;ד המפוזרים בכל העיר{{הערה|שם=סי}} .<br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד בולטימור==<br /> [[קובץ:חבד בולטימור.jpg|ממוזער|250px|בית חב&quot;ד בשכונה טוסון שבבולטימור]]<br /> [[קובץ:צצ בולטימור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת הוותיק צמח צדק]], מראה מהצד. ([[חודש ניסן]], [[תשפ&quot;ג]])]]<br /> קהילת חב&quot;ד בבולטימור נוסדה בידי חסידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שברחו מ[[רוסיה]] בעקבות הפוגרומים שהתבצעו שם, כשהגיעו ל[[ארצות הברית]] התיישבו בבולטימור והקימו בית כנסת בשם [[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]]{{הערה|שם=הת|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54035 בולטימור: בית הכנסת החב&quot;די נגאל מהכנסיה] {{חב&quot;ד אינפו}}}}. בזמן [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בשנת [[תרמ&quot;ט]] נרשמה הגירה נוספת של חסידים מרוסיה לעיירה והקהילה גדלה{{הערה|שם=סי|[https://anash.org/tag/baltimore/ מתוך סיקור על הקהילה באתר] {{אנש}}}}, בשנת [[תר&quot;צ]] ערך [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקור בעיר שערך כשלושה שבועות{{הערה|[https://col.org.il/news/52525 80 שנה לביקור הריי&quot;צ בבולטימור: השלוחים סגרו מעגל {{col}}]}}. <br /> <br /> נכון לשנת [[תרצ&quot;ז]] היו בבלוטימור כ-חמישה בתי כנסת חב&quot;ד: אנשי טשרניגוב (נוסד בשנת [[תרנ&quot;ו]]), אנשי ניעז'ין, אנשי באברויסק, אנשי ליובאוויטש, ובית הכנסת הוותיק [[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|צמח צדק]]{{הערה|ספר תולדות חב&quot;ד בארצות הברית עמוד קכ&quot;ה}}. <br /> <br /> במשך שנים רבות בערך משנת [[תרפ&quot;ד]] שימש כרב העיירה בולטימור הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] מגדולי חסידי חב&quot;ד בתקופה ההיא, לאחר שנפטר בשנת [[תשי&quot;ב]] הקהילה החב&quot;דית בעיר הייתה בשפל וכמעט ולא היו חסידים בעיר, כך עד להגעת שלוחים למקום (בהם הרב [[מנחם מענדל פלדמן (בולטימור)|מנחם מענדל פלדמן]]), דבר שהחיה במקצת את הקהילה הקטנה במקום והגדיל אותה{{הערה|שם=הת}}. בשנת [[תשס&quot;ה]] הוקם בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור]], לאחר הקמת הישיבה הקהילה החב&quot;דית בעיירה החלה להתבסס{{הערה|שם=סי}}.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ז]] הרב [[אלחנן ליסבון]] ייסד בבולטימור [[תלמוד תורה]] חב&quot;די בשם &quot;חדר חב&quot;ד&quot;, החדר התחיל במרתף עם כ-12 תלמידים בלבד בגילאי הגן. נכון להיום (שנת הלימודים [[תשפ&quot;ד]]) לומדים בחדר למעלה מ-400 תלמידים מגילאי הגן ועד כיתה ח'. הקמת החדר חזקה את ההתבססות החדשה של קהילת חב&quot;ד בבולטימור ובמקביל הלקמת החדר נוסדו בתי כנסת חב&quot;ד נוספים.<br /> <br /> כיום פועלים בבולטימור למעלה מ-25 בתי חב&quot;ד{{הערה|שם=ב}}, בנוסף לבתי כנסת ומקוואות חב&quot;ד ומוסדות לימוד וגמח&quot;ים, הקהילה החב&quot;דית בעיר מונה (נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]]) כ-200 משפחות והיא מתרכזת בעיקר בשכונות פארק הייטס (שם גרים רוב אנ&quot;ש).<br /> <br /> בשנים האחרונות קמו קהילות חב&quot;ד נוספות בסמיכות לבתי חב&quot;ד הפזורים בעיר.<br /> <br /> בחודש טבת, תשפ&quot;א נחנך מבנה חדש לישיבת תומכי תמימים בעיר, המבנה נבנה כעותק ל[[770]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128559 עוד עותק מוכן: הבניין החדש של הישיבה בבולטימור - בצורת 770 {{COL}}], [https://chabad.info/news/1029942/ בצורת 770: תיעוד מרהיב מישיבת 'בית ליובאוויטש' בבולטימור] {{אינפו}}}}, וכן החלו בתכנונים להקמת תיכון.<br /> <br /> בחודש אלול תשפ&quot;ב נפתח מתיבתא עם שני כתות על ידי השליח ר׳ וועלוועל גאפין, ונכון לשנת הלימודים תשפ&quot;ד לומדים במתיבתא כ-40 תלמידים.<br /> <br /> לקראת שנת [[תשפ&quot;ד]] נפתח בית ספר תיכון חדש לבנות חב&quot;ד{{הערה|[https://anash.org/new-baltimore-girls-high-school-opens-to-great-acclaim-2/ בית ספר התיכון החדש לבנות בבולטימור נפתח בשמחה רבה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; באתר {{אנש}}}}.<br /> <br /> ==ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבולטימור==<br /> {{ערך מורחב|מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)}}<br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] - [[תר&quot;צ]] [[מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)|נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארצות הברית]] במטרה לעורר את יהודי ארצות הברית ברוחניות. בכל תקופת זמן נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לעיר אחרת שם ישב וחיזק את הקהילה החב&quot;דית במקום ואת יהודי העיר. בחודש [[טבת]] של שנת [[תר&quot;צ]] לאחר שגמר את מסעו בפילדלפיה נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבולטימור. כשהגיע הרבי לעיר קבל את פניו רב העיר שהיה חסיד חב&quot;ד הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] בראשות אלפים מתושבי העיר, זאת למרות היותה של הקהילה החב&quot;דית בעיר קטנה יחסית. המעמד נערך בבניין העירייה וראש העיר מר ויליאם פרדריק היה אף הוא במעמד.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהה בבולטימור כשלושה שבועות - מ[[י&quot;ב טבת]] עד ל[[ה' שבט]] - במהלכם שוכן בכתובת 2343 יוטא פלייס שם קבל אנשים ליחידות כשלוש שעות ביום, בליל שישי [[כ&quot;ד טבת]] ערך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התוועדות מיוחדת ב[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]] בעיר בהשתתפות מאות אנשים (אף רפורמים). ב[[ד' שבט]] נערך מעמד צאתכם לשלום וב[[ה' שבט]] חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> *'''[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]] (הוותיק)'''{{הערה|ראה [http://www.teshura.com/teshurapdf/ttbook1b-1.pdf קובץ שהוציא בית הכנסת].}}.<br /> *'''בית הכנסת מרכז ליובאוויטש'''.<br /> *'''בית הכנסת חב&quot;ד אהל לוי יצחק''', רב בית הכנסת - הרב אלחנן ליסבון.<br /> *'''בית הכנסת לצעירים &quot;אנ&quot;ש.<br /> *'''בית ליובאוויטש'''.<br /> *'''בית חב&quot;ד לישראלים''', רב בית הכנסת - הרב שמואל גוראריה.<br /> *'''בית משיח בולטימור'''{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66544 התוועדות י' שבט בבולטימור] {{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> *'''חדר חב&quot;ד בולטימור''' חיידר עם כ-400 תלמידים מהגנים ועד לכיתה ח'. מנהל - ר' אפרים סורקין<br /> *'''תיכון לבנות חב&quot;ד'''.<br /> *'''ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור]]'''. מנהל הישיבה - הרב לוי יצחק יהודה נג'ר. <br /> *'''מתיבתא תומכי תמימים ליובאוויטש בולטימור<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/ttbook1b-1.pdf קובץ שהוציא בית הכנסת צמח צדק בעיר על מסעו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבולטימור]. {{PDF}}<br /> *[https://anash.org/tag/baltimore/ בולטימור: קהילה גדולה בעיר קטנה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; סיקור על חיי הקהילה החב&quot;דית בבולטימור באתר {{אנש}} &lt;small&gt;כ&quot;ב מנחם-אב ה'תש&quot;פ&lt;/small&gt;<br /> *[https://collive.com/chabad-of-downtown-baltimore-marks-13 בית חב&quot;ד במרכז העיר בולטימור חוגג 13] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; כתבה באתר {{COLlive}} &lt;small&gt;כ&quot;ב כסלו ה'תשפ&quot;א&lt;/small&gt;<br /> *[https://anash.org/baltimore-chabad-community-experiences-explosive-growth/ קהילת חב&quot;ד בבולטימור בצמיחה אדירה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; {{אנש}} &lt;small&gt;ה' ניסן ה'תשפ&quot;ב&lt;/small&gt;<br /> *[https://chabad.info/news/1029942/ בצורת 770: תיעוד מרהיב מישיבת 'בית ליובאוויטש' בבולטימור] {{תמונה}} גלריית תמונות של הצלם החב&quot;די ר' [[מרדכי לובעצקי]] באתר {{אינפו}} &lt;small&gt;ז' כסלו ה׳תשפ״ד&lt;/small&gt;<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערים בארצות הברית]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A8&diff=729585 2024-12-30T01:24:18Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=בולטימור<br /> |עיר=בולטימור<br /> |מדינה=מרילנד, [[ארצות הברית]]<br /> |שכונה חב&quot;דית<br /> |מייסדי הקהילה=חסידים שברחו מרוסיה בזמן [[הצמח צדק]]<br /> |רב הקהילה=<br /> |משפיע הקהילה=<br /> |מוסדות בקהילה=חיידר לבנים, בית ספר בנות, ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור|תומכי תמימים]]{{הערה| ישיבה גדולה, [https://chabad.info/news/coronavirus/593879/ ראה אותה ברשימה כאן] ({{חב&quot;ד אינפו}})}}, בתי כנסת ומקוואות חב&quot;ד. <br /> |שלוחים מרכזיים=הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] ע&quot;ה, הרב [[יצחק שפרינגר]] ע&quot;ה, הרב [[שמואל קפלן]]<br /> |מספר שלוחים=<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=מעל ל-25{{הערה|שם=ב|ראה ב[https://he.chabad.org/centers/default_cdo/city/Baltimore/state/Maryland/country/USA/jewish/page.htm אתר בתי חב&quot;ד]}}<br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-200 משפחות<br /> |ראו גם=<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=<br /> }}<br /> [[קובץ:בולטימור תרצ (3).jpg|שמאל|ממוזער|250px|כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעת ביקורו בבולטימור, [[תר&quot;צ]]]]<br /> '''בולטימור''' (באנגלית: '''Baltimore''') היא העיר הגדולה במדינת מרילנד ב[[ארצות הברית]], ומתגוררים בה למעלה מ-500,000 תושבים, מתוכם כ-27,000 יהודים המהווים כ-4% מאוכלוסיית העיר. בבולטימור יש קהילה חב&quot;דית וותיקה שנוסדה בימי [[הצמח צדק]] על-ידי חסידים שנמלטו מפוגרומים שהתרחשו ב[[רוסיה]]{{הערה|שם=הת}}. נכון לשנת [[תש&quot;פ]] מונה הקהילה החב&quot;דית בבולטימור כ-200 משפחות להם מוסדות לימוד בתי כנסת ובתי חב&quot;ד המפוזרים בכל העיר{{הערה|שם=סי}} .<br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד בולטימור==<br /> [[קובץ:חבד בולטימור.jpg|ממוזער|250px|בית חב&quot;ד בשכונה טוסון שבבולטימור]]<br /> [[קובץ:צצ בולטימור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת הוותיק צמח צדק]], מראה מהצד. ([[חודש ניסן]], [[תשפ&quot;ג]])]]<br /> קהילת חב&quot;ד בבולטימור נוסדה בידי חסידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שברחו מ[[רוסיה]] בעקבות הפוגרומים שהתבצעו שם, כשהגיעו ל[[ארצות הברית]] התיישבו בבולטימור והקימו בית כנסת בשם [[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]]{{הערה|שם=הת|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54035 בולטימור: בית הכנסת החב&quot;די נגאל מהכנסיה] {{חב&quot;ד אינפו}}}}. בזמן [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בשנת [[תרמ&quot;ט]] נרשמה הגירה נוספת של חסידים מרוסיה לעיירה והקהילה גדלה{{הערה|שם=סי|[https://anash.org/tag/baltimore/ מתוך סיקור על הקהילה באתר] {{אנש}}}}, בשנת [[תר&quot;צ]] ערך [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקור בעיר שערך כשלושה שבועות{{הערה|[https://col.org.il/news/52525 80 שנה לביקור הריי&quot;צ בבולטימור: השלוחים סגרו מעגל {{col}}]}}. <br /> <br /> נכון לשנת [[תרצ&quot;ז]] היו בבלוטימור כ-חמישה בתי כנסת חב&quot;ד: אנשי טשרניגוב (נוסד בשנת [[תרנ&quot;ו]]), אנשי ניעז'ין, אנשי באברויסק, אנשי ליובאוויטש, ובית הכנסת הוותיק [[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|צמח צדק]]{{הערה|ספר תולדות חב&quot;ד בארצות הברית עמוד קכ&quot;ה}}. <br /> <br /> במשך שנים רבות בערך משנת [[תרפ&quot;ד]] שימש כרב העיירה בולטימור הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] מגדולי חסידי חב&quot;ד בתקופה ההיא, לאחר שנפטר בשנת [[תשי&quot;ב]] הקהילה החב&quot;דית בעיר הייתה בשפל וכמעט ולא היו חסידים בעיר, כך עד להגעת שלוחים למקום (בהם הרב [[מנחם מענדל פלדמן (בולטימור)|מנחם מענדל פלדמן]]), דבר שהחיה במקצת את הקהילה הקטנה במקום והגדיל אותה{{הערה|שם=הת}}. בשנת [[תשס&quot;ה]] הוקם בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור]], לאחר הקמת הישיבה הקהילה החב&quot;דית בעיירה החלה להתבסס{{הערה|שם=סי}}.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ז]] הרב [[אלחנן ליסבון]] ייסד בבולטימור [[תלמוד תורה]] חב&quot;די בשם &quot;חדר חב&quot;ד&quot;, החדר התחיל במרתף עם כ-12 תלמידים בלבד בגילאי הגן. נכון להיום (שנת הלימודים [[תשפ&quot;ד]]) לומדים בחדר למעלה מ-400 תלמידים מגילאי הגן ועד כיתה ח'. הקמת החדר חזקה את ההתבססות החדשה של קהילת חב&quot;ד בבולטימור ובמקביל הלקמת החדר נוסדו בתי כנסת חב&quot;ד נוספים.<br /> <br /> כיום פועלים בבולטימור למעלה מ-25 בתי חב&quot;ד{{הערה|שם=ב}}, בנוסף לבתי כנסת ומקוואות חב&quot;ד ומוסדות לימוד וגמח&quot;ים, הקהילה החב&quot;דית בעיר מונה (נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]]) כ-200 משפחות והיא מתרכזת בעיקר בשכונות פארק הייטס (שם גרים רוב אנ&quot;ש).<br /> <br /> בשנים האחרונות קמו קהילות חב&quot;ד נוספות בסמיכות לבתי חב&quot;ד הפזורים בעיר.<br /> <br /> בחודש טבת, תשפ&quot;א נחנך מבנה חדש לישיבת תומכי תמימים בעיר, המבנה נבנה כעותק ל[[770]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128559 עוד עותק מוכן: הבניין החדש של הישיבה בבולטימור - בצורת 770 {{COL}}], [https://chabad.info/news/1029942/ בצורת 770: תיעוד מרהיב מישיבת 'בית ליובאוויטש' בבולטימור] {{אינפו}}}}, וכן החלו בתכנונים להקמת תיכון.<br /> <br /> בחודש אלול תשפ&quot;ב נפתח מתיבתא עם שני כתות על ידי השליח ר׳ וועלוועל גאפין, ונכון לשנת הלימודים תשפ&quot;ד לומדים במתיבתא כ-40 תלמידים.<br /> <br /> לקראת שנת [[תשפ&quot;ד]] נפתח בית ספר תיכון חדש לבנות חב&quot;ד{{הערה|[https://anash.org/new-baltimore-girls-high-school-opens-to-great-acclaim-2/ בית ספר התיכון החדש לבנות בבולטימור נפתח בשמחה רבה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; באתר {{אנש}}}}.<br /> <br /> ==ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבולטימור==<br /> {{ערך מורחב|מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)}}<br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] - [[תר&quot;צ]] [[מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)|נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארצות הברית]] במטרה לעורר את יהודי ארצות הברית ברוחניות. בכל תקופת זמן נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לעיר אחרת שם ישב וחיזק את הקהילה החב&quot;דית במקום ואת יהודי העיר. בחודש [[טבת]] של שנת [[תר&quot;צ]] לאחר שגמר את מסעו בפילדלפיה נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבולטימור. כשהגיע הרבי לעיר קבל את פניו רב העיר שהיה חסיד חב&quot;ד הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] בראשות אלפים מתושבי העיר, זאת למרות היותה של הקהילה החב&quot;דית בעיר קטנה יחסית. המעמד נערך בבניין העירייה וראש העיר מר ויליאם פרדריק היה אף הוא במעמד.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהה בבולטימור כשלושה שבועות - מ[[י&quot;ב טבת]] עד ל[[ה' שבט]] - במהלכם שוכן בכתובת 2343 יוטא פלייס שם קבל אנשים ליחידות כשלוש שעות ביום, בליל שישי [[כ&quot;ד טבת]] ערך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התוועדות מיוחדת ב[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]] בעיר בהשתתפות מאות אנשים (אף רפורמים). ב[[ד' שבט]] נערך מעמד צאתכם לשלום וב[[ה' שבט]] חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> *'''[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]] (הוותיק)'''{{הערה|ראה [http://www.teshura.com/teshurapdf/ttbook1b-1.pdf קובץ שהוציא בית הכנסת].}}.<br /> *'''בית הכנסת מרכז ליובאוויטש'''.<br /> *'''בית הכנסת חב&quot;ד אהל לוי יצחק''', רב בית הכנסת - הרב אלחנן ליסבון.<br /> *'''בית הכנסת לצעירים &quot;אנ&quot;ש&quot;''', רב בית הכנסת - הרב נחום לוין.<br /> *'''בית ליובאוויטש'''.<br /> *'''בית חב&quot;ד לישראלים''', רב בית הכנסת - הרב שמואל גוראריה.<br /> *'''בית משיח בולטימור'''{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66544 התוועדות י' שבט בבולטימור] {{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> *'''חדר חב&quot;ד בולטימור''' חיידר עם כ-400 תלמידים מהגנים ועד לכיתה ח'. מנהל - ר' אפרים סורקין<br /> *'''תיכון לבנות חב&quot;ד'''.<br /> *'''ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור]]'''. מנהל הישיבה - הרב לוי יצחק יהודה נג'ר. <br /> *'''מתיבתא תומכי תמימים ליובאוויטש בולטימור<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/ttbook1b-1.pdf קובץ שהוציא בית הכנסת צמח צדק בעיר על מסעו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבולטימור]. {{PDF}}<br /> *[https://anash.org/tag/baltimore/ בולטימור: קהילה גדולה בעיר קטנה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; סיקור על חיי הקהילה החב&quot;דית בבולטימור באתר {{אנש}} &lt;small&gt;כ&quot;ב מנחם-אב ה'תש&quot;פ&lt;/small&gt;<br /> *[https://collive.com/chabad-of-downtown-baltimore-marks-13 בית חב&quot;ד במרכז העיר בולטימור חוגג 13] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; כתבה באתר {{COLlive}} &lt;small&gt;כ&quot;ב כסלו ה'תשפ&quot;א&lt;/small&gt;<br /> *[https://anash.org/baltimore-chabad-community-experiences-explosive-growth/ קהילת חב&quot;ד בבולטימור בצמיחה אדירה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; {{אנש}} &lt;small&gt;ה' ניסן ה'תשפ&quot;ב&lt;/small&gt;<br /> *[https://chabad.info/news/1029942/ בצורת 770: תיעוד מרהיב מישיבת 'בית ליובאוויטש' בבולטימור] {{תמונה}} גלריית תמונות של הצלם החב&quot;די ר' [[מרדכי לובעצקי]] באתר {{אינפו}} &lt;small&gt;ז' כסלו ה׳תשפ״ד&lt;/small&gt;<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערים בארצות הברית]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A8&diff=729584 2024-12-30T01:23:38Z

<p>ZG: /* מוסדות חב&quot;ד בעיר */</p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=בולטימור<br /> |עיר=בולטימור<br /> |מדינה=מרילנד, [[ארצות הברית]]<br /> |שכונה חב&quot;דית<br /> |מייסדי הקהילה=חסידים שברחו מרוסיה בזמן [[הצמח צדק]]<br /> |רב הקהילה=<br /> |משפיע הקהילה=<br /> |מוסדות בקהילה=חיידר לבנים, בית ספר בנות, ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור|תומכי תמימים]]{{הערה| ישיבה גדולה, [https://chabad.info/news/coronavirus/593879/ ראה אותה ברשימה כאן] ({{חב&quot;ד אינפו}})}}, בתי כנסת ומקוואות חב&quot;ד. <br /> |שלוחים מרכזיים=הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] ע&quot;ה, הרב [[יצחק שפרינגר]] ע&quot;ה, הרב [[שמואל קפלן]]<br /> |מספר שלוחים=<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=מעל ל-25{{הערה|שם=ב|ראה ב[https://he.chabad.org/centers/default_cdo/city/Baltimore/state/Maryland/country/USA/jewish/page.htm אתר בתי חב&quot;ד]}}<br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-200 משפחות<br /> |ראו גם=<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=<br /> }}<br /> [[קובץ:בולטימור תרצ (3).jpg|שמאל|ממוזער|250px|כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעת ביקורו בבולטימור, [[תר&quot;צ]]]]<br /> '''בולטימור''' (באנגלית: '''Baltimore''') היא העיר הגדולה במדינת מרילנד ב[[ארצות הברית]], ומתגוררים בה למעלה מ-500,000 תושבים, מתוכם כ-27,000 יהודים המהווים כ-4% מאוכלוסיית העיר. בבולטימור יש קהילה חב&quot;דית וותיקה שנוסדה בימי [[הצמח צדק]] על-ידי חסידים שנמלטו מפוגרומים שהתרחשו ב[[רוסיה]]{{הערה|שם=הת}}. נכון לשנת [[תש&quot;פ]] מונה הקהילה החב&quot;דית בבולטימור כ-200 משפחות להם מוסדות לימוד בתי כנסת ובתי חב&quot;ד המפוזרים בכל העיר{{הערה|שם=סי}} .<br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד בולטימור==<br /> [[קובץ:חבד בולטימור.jpg|ממוזער|250px|בית חב&quot;ד בשכונה טוסון שבבולטימור]]<br /> [[קובץ:צצ בולטימור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת הוותיק צמח צדק]], מראה מהצד. ([[חודש ניסן]], [[תשפ&quot;ג]])]]<br /> קהילת חב&quot;ד בבולטימור נוסדה בידי חסידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שברחו מ[[רוסיה]] בעקבות הפוגרומים שהתבצעו שם, כשהגיעו ל[[ארצות הברית]] התיישבו בבולטימור והקימו בית כנסת בשם [[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]]{{הערה|שם=הת|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54035 בולטימור: בית הכנסת החב&quot;די נגאל מהכנסיה] {{חב&quot;ד אינפו}}}}. בזמן [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בשנת [[תרמ&quot;ט]] נרשמה הגירה נוספת של חסידים מרוסיה לעיירה והקהילה גדלה{{הערה|שם=סי|[https://anash.org/tag/baltimore/ מתוך סיקור על הקהילה באתר] {{אנש}}}}, בשנת [[תר&quot;צ]] ערך [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקור בעיר שערך כשלושה שבועות{{הערה|[https://col.org.il/news/52525 80 שנה לביקור הריי&quot;צ בבולטימור: השלוחים סגרו מעגל {{col}}]}}. <br /> <br /> נכון לשנת [[תרצ&quot;ז]] היו בבלוטימור כ-חמישה בתי כנסת חב&quot;ד: אנשי טשרניגוב (נוסד בשנת [[תרנ&quot;ו]]), אנשי ניעז'ין, אנשי באברויסק, אנשי ליובאוויטש, ובית הכנסת הוותיק [[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|צמח צדק]]{{הערה|ספר תולדות חב&quot;ד בארצות הברית עמוד קכ&quot;ה}}. <br /> <br /> במשך שנים רבות בערך משנת [[תרפ&quot;ד]] שימש כרב העיירה בולטימור הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] מגדולי חסידי חב&quot;ד בתקופה ההיא, לאחר שנפטר בשנת [[תשי&quot;ב]] הקהילה החב&quot;דית בעיר הייתה בשפל וכמעט ולא היו חסידים בעיר, כך עד להגעת שלוחים למקום (בהם הרב [[מנחם מענדל פלדמן (בולטימור)|מנחם מענדל פלדמן]]), דבר שהחיה במקצת את הקהילה הקטנה במקום והגדיל אותה{{הערה|שם=הת}}. בשנת [[תשס&quot;ה]] הוקם בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור]], לאחר הקמת הישיבה הקהילה החב&quot;דית בעיירה החלה להתבסס{{הערה|שם=סי}}.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ז]] הרב [[אלחנן ליסבון]] ייסד בבולטימור [[תלמוד תורה]] חב&quot;די בשם &quot;חדר חב&quot;ד&quot;, החדר התחיל במרתף עם כ-12 תלמידים בלבד בגילאי הגן. נכון להיום (שנת הלימודים [[תשפ&quot;ד]]) לומדים בחדר למעלה מ-400 תלמידים מגילאי הגן ועד כיתה ח'. הקמת החדר חזקה את ההתבססות החדשה של קהילת חב&quot;ד בבולטימור ובמקביל הלקמת החדר נוסדו בתי כנסת חב&quot;ד נוספים.<br /> <br /> כיום פועלים בבולטימור למעלה מ-25 בתי חב&quot;ד{{הערה|שם=ב}}, בנוסף לבתי כנסת ומקוואות חב&quot;ד ומוסדות לימוד וגמח&quot;ים, הקהילה החב&quot;דית בעיר מונה (נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]]) כ-200 משפחות והיא מתרכזת בעיקר בשכונות פארק הייטס (שם גרים רוב אנ&quot;ש).<br /> <br /> בשנים האחרונות קמו קהילות חב&quot;ד נוספות בסמיכות לבתי חב&quot;ד הפזורים בעיר.<br /> <br /> בחודש טבת, תשפ&quot;א נחנך מבנה חדש לישיבת תומכי תמימים בעיר, המבנה נבנה כעותק ל[[770]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128559 עוד עותק מוכן: הבניין החדש של הישיבה בבולטימור - בצורת 770 {{COL}}], [https://chabad.info/news/1029942/ בצורת 770: תיעוד מרהיב מישיבת 'בית ליובאוויטש' בבולטימור] {{אינפו}}}}, וכן החלו בתכנונים להקמת תיכון.<br /> <br /> בחודש אלול תשפ&quot;ב נפתח מתיבתא עם שני כתות על ידי השליח ר׳ וועלוועל גאפין, ונכון לשנת הלימודים תשפ&quot;ד לומדים במתיבתא כ-40 תלמידים.<br /> <br /> לקראת שנת [[תשפ&quot;ד]] נפתח בית ספר תיכון חדש לבנות חב&quot;ד{{הערה|[https://anash.org/new-baltimore-girls-high-school-opens-to-great-acclaim-2/ בית ספר התיכון החדש לבנות בבולטימור נפתח בשמחה רבה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; באתר {{אנש}}}}.<br /> <br /> ==ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבולטימור==<br /> {{ערך מורחב|מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)}}<br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] - [[תר&quot;צ]] [[מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)|נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארצות הברית]] במטרה לעורר את יהודי ארצות הברית ברוחניות. בכל תקופת זמן נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לעיר אחרת שם ישב וחיזק את הקהילה החב&quot;דית במקום ואת יהודי העיר. בחודש [[טבת]] של שנת [[תר&quot;צ]] לאחר שגמר את מסעו בפילדלפיה נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבולטימור. כשהגיע הרבי לעיר קבל את פניו רב העיר שהיה חסיד חב&quot;ד הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] בראשות אלפים מתושבי העיר, זאת למרות היותה של הקהילה החב&quot;דית בעיר קטנה יחסית. המעמד נערך בבניין העירייה וראש העיר מר ויליאם פרדריק היה אף הוא במעמד.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהה בבולטימור כשלושה שבועות - מ[[י&quot;ב טבת]] עד ל[[ה' שבט]] - במהלכם שוכן בכתובת 2343 יוטא פלייס שם קבל אנשים ליחידות כשלוש שעות ביום, בליל שישי [[כ&quot;ד טבת]] ערך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התוועדות מיוחדת ב[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]] בעיר בהשתתפות מאות אנשים (אף רפורמים). ב[[ד' שבט]] נערך מעמד צאתכם לשלום וב[[ה' שבט]] חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> *'''[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]] (הוותיק)'''{{הערה|ראה [http://www.teshura.com/teshurapdf/ttbook1b-1.pdf קובץ שהוציא בית הכנסת].}}.<br /> *'''בית הכנסת מרכז ליובאוויטש'''.<br /> *'''בית הכנסת חב&quot;ד אהל לוי יצחק''', רב בית הכנסת - הרב אלחנן ליסבון.<br /> *'''בית הכנסת לצעירים &quot;אנ&quot;ש&quot;''', רב בית הכנסת - הרב נחום לוין.<br /> *'''בית ליובאוויטש'''.<br /> *'''בית חב&quot;ד לישראלים''', רב בית הכנסת - הרב שמואל גוראריה.<br /> *'''בית משיח בולטימור'''{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66544 התוועדות י' שבט בבולטימור] {{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> *'''חיידר חב&quot;ד בולטימור''' חיידר עם כ-400 תלמידים מהגנים ועד לכיתה ח'. מנהל - ר' אפרים סורקין<br /> *'''תיכון לבנות חב&quot;ד'''.<br /> *'''ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור]]'''. מנהל הישיבה - הרב לוי יצחק יהודה נג'ר. <br /> * מתיבתא תומכי תמימים ליובאוויטש בולטימור<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/ttbook1b-1.pdf קובץ שהוציא בית הכנסת צמח צדק בעיר על מסעו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבולטימור]. {{PDF}}<br /> *[https://anash.org/tag/baltimore/ בולטימור: קהילה גדולה בעיר קטנה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; סיקור על חיי הקהילה החב&quot;דית בבולטימור באתר {{אנש}} &lt;small&gt;כ&quot;ב מנחם-אב ה'תש&quot;פ&lt;/small&gt;<br /> *[https://collive.com/chabad-of-downtown-baltimore-marks-13 בית חב&quot;ד במרכז העיר בולטימור חוגג 13] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; כתבה באתר {{COLlive}} &lt;small&gt;כ&quot;ב כסלו ה'תשפ&quot;א&lt;/small&gt;<br /> *[https://anash.org/baltimore-chabad-community-experiences-explosive-growth/ קהילת חב&quot;ד בבולטימור בצמיחה אדירה] &lt;small&gt;'''[המקור באנגלית]'''&lt;/small&gt; {{אנש}} &lt;small&gt;ה' ניסן ה'תשפ&quot;ב&lt;/small&gt;<br /> *[https://chabad.info/news/1029942/ בצורת 770: תיעוד מרהיב מישיבת 'בית ליובאוויטש' בבולטימור] {{תמונה}} גלריית תמונות של הצלם החב&quot;די ר' [[מרדכי לובעצקי]] באתר {{אינפו}} &lt;small&gt;ז' כסלו ה׳תשפ״ד&lt;/small&gt;<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערים בארצות הברית]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=726172 2024-12-29T05:50:54Z

<p>ZG: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> {{אין תמונה}}<br /> הרב '''שמואל גיטלין''' (?-[[ה' כסלו]] [[תשד&quot;מ]]) היה חסידם של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]], מהתמימים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו ר' מנחם מענדל יוסף גיטלין מחסידי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בדאוויצע פלך טשרניגוב. אמו מרת ציפא היא בתו של החסיד ר' [[יצחק יפה]] המכונה &quot;ר' איצ'ה דיסנער&quot;{{הערה|על שם עיר מגוריו [[דיסנא]], ר' איצ'ה היה מחשובי החסידים וזכה להיות חסידם של שלושה אדמו&quot;רים: [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].}}.<br /> <br /> בצעירותו למד ר' שמואל בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. נשא לאשה את מרת עטל בת הרב מנחם מענדל אברמוב מ[[קרמנצ'וג]]{{הערה|אחות החסיד ר' [[חיים אברמוב]] ומרת שטערנא בליניצקי אשת הרב [[ישראל נח בליניצקי]].}}. לאחר חתונתו התגורר בקרמנצ'וג. בימי המלחמה ברחה משפחתו ל[[סמרקנד]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] לערך [[עלייה לארץ|עלה]] עם משפחתו לארץ ישראל והשתקע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> נפטר ב[[יום שישי|ערב שבת קודש]] [[ה' כסלו]] [[תשד&quot;מ]] ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אשתו מרת עטל בת הרה&quot;ח רה מנחם מנדל הלוי אברמוב ומרת רוזא<br /> *בתו מ' חי'ה לובא וחתנו הרב [[דוד גייסינסקי]], ממוסרי הנפש ברוסיה, התגורר ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> *בתו מרת רבקה וחתנו הרב [[משה שובוב]], ממוסרי הנפש ברוסיה, התגורר ב[[קראון הייטס]].<br /> *בנו התמים מנחם מנדל יוסף: גיוס לצבא במלחמת העולם השניה שבמהלכה נהרג<br /> *בנו מר אפרים יוסף גורביץ <br /> *בנו ר' יצחק <br /> *גיסו (אח עטל אשתו) הרב [[חיים אברמוב]], ממוסרי הנפש ברוסיה.<br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גיטלין, שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשד&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=726171 2024-12-29T05:48:27Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> {{אין תמונה}}<br /> הרב '''שמואל גיטלין''' (?-[[ה' כסלו]] [[תשד&quot;מ]]) היה חסידם של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]], מהתמימים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו ר' מנחם מענדל יוסף גיטלין מחסידי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בדאוויצע פלך טשרניגוב. אמו מרת ציפא היא בתו של החסיד ר' [[יצחק יפה]] המכונה &quot;ר' איצ'ה דיסנער&quot;{{הערה|על שם עיר מגוריו [[דיסנא]], ר' איצ'ה היה מחשובי החסידים וזכה להיות חסידם של שלושה אדמו&quot;רים: [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].}}.<br /> <br /> בצעירותו למד ר' שמואל בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. נשא לאשה את מרת עטל בת הרב מנחם מענדל אברמוב מ[[קרמנצ'וג]]{{הערה|אחות החסיד ר' [[חיים אברמוב]] ומרת שטערנא בליניצקי אשת הרב [[ישראל נח בליניצקי]].}}. לאחר חתונתו התגורר בקרמנצ'וג. בימי המלחמה ברחה משפחתו ל[[סמרקנד]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] לערך [[עלייה לארץ|עלה]] עם משפחתו לארץ ישראל והשתקע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> נפטר ב[[יום שישי|ערב שבת קודש]] [[ה' כסלו]] [[תשד&quot;מ]] ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו מ' חי'ה לובא וחתנו הרב [[דוד גייסינסקי]], ממוסרי הנפש ברוסיה, התגורר ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> *בתו מרת רבקה וחתנו הרב [[משה שובוב]], ממוסרי הנפש ברוסיה, התגורר ב[[קראון הייטס]].<br /> *בנו התמים מנחם מנדל יוסף: גיוס לצבא במלחמת העולם השניה שבמהלכה נהרג<br /> *בנו מר אפרים יוסף גורביץ <br /> *בנו ר' יצחק <br /> *גיסו (אח עטל אשתו) הרב [[חיים אברמוב]], ממוסרי הנפש ברוסיה.<br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גיטלין, שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשד&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%A4%D7%94&diff=726168 2024-12-29T05:40:48Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>ר' '''יצחק יפה''' ('''איצ'ה דיסנער''', ?-סביבות [[תרס&quot;ד]]), היה מנכבדי הקהילה החסידית ב[[דיסנא]], וחמיו של החסיד הנודע ר' [[ישראל נח בליניצקי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> היה נכדו של ר' איצ'ה דיסנער מחסידי אדמו&quot;ר הזקן ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]], וככל הנראה נקרא על שמו.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת דינה פערלא למשפחת רוזן.<br /> <br /> לאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בדיסנא.<br /> <br /> היה מנכבדי החסידים בדיסנא, וזכה להימנות כחסיד של שלושה מרבותינו נשיאינו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> זמן קצר לאחר חתונת ביתו, חלה במחלת הטיפוס וכעבור זמן קצר נפטר. כאשר הרופאים סירבו לאפשר להביא אותו לקבר ישראל ולהתעסק בטהרתו מחשש להידבקות, נחלץ ידידו הקרוב ר' [[ברוך יוסף קוזלינר]], שתה כוס ספירט ואמר: &quot;עכשיו אני 'נקי'... הטיפוס לא יזיק לי&quot;, והתעסק בטהרתו וקבורתו, ובנס לא נדבק מהמחלה הנוראה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור ברגר]], '''ישראל נח הגדול''', פרק ב' עמוד 25<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בתו: מרת שטערנא, רעיית ר' [[ישראל נח בליניצקי]]<br /> ;בתו: מרת ציפא, רעיית ר' מנחם מענדל יוסף גיטלין שו&quot;ב דאוויצע <br /> ;נכדיו:<br /> *ר' [[אהרון יוסף בליניצקי]]<br /> * ר' [[חיים רפאל יצחק בליניצקי]]<br /> * ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (כפר חב&quot;ד)]]<br /> * ר' שמואל גיטלין<br /> ;נכדותיו:<br /> *מרת רבקה, אשת הרב [[יעקב גנזבורג]], שליח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[מילאנו]], איטליה.<br /> *מרת חיה, אשת הרב [[יעקב יהודה מיאעסקי]], מנהל רוחני במוסדות &quot;בית רבקה&quot; בקראון הייטס.<br /> <br /> ;ניניו:<br /> *הרב [[שלמה זלמן מאייעסקי]], מנהל [[מכון חנה]] בשכונת [[קראון הייטס]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]] משלוחי הרבי לארץ הקודש, [[משפיע]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] וב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]].<br /> *הרב [[אברהם שלמה גנזבורג]] מ[[כפר חב&quot;ד]] -מזכיר לשעבר של הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] יו&quot;ר צעירי חב&quot;ד.<br /> *הרב [[נח גנזבורג]] שליח בברזיל<br /> *הרב [[חיים אברהם בליניצקי]] - [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *מרת מאשה, רעיית הרב [[מנחם מענדל הלל גנזבורג (משב&quot;ק)|מנחם מענדל הלל גנזבורג]] - [[משמש בקודש]] ב[[פרזידנט 1304|בית הרבי]], [[קראון הייטס]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל הלל גנזבורג]] - שו&quot;ב ב[[מילנו]].<br /> *מרת חנה ליבא רעיית הרב [[שמעון רייטשיק]] - רב קהילת חב&quot;ד ב[[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]].<br /> *הרב [[צבי יוסף רביסקי]] - [[טורונטו]] <br /> *מרת שרה, רעיית הרב [[שלום אהרון בלאנק]] - [[שליח]] הרבי ב[[מיאמי]], פלורידה.<br /> <br /> ;בני ניניו:<br /> *הרב [[שרגא קרומבי]] - [[שליח]] הרבי ב[[ניו ג'רזי]], מנהל ועורך ראשי של אתר [[חב&quot;ד אינפו]] בעברית ובאנגלית, מקים האנציקלופדיה החב&quot;דית [[חב&quot;דפדיה]], חבר [[ועד כינוס השלוחים העולמי]] והעורך האחראי של המהדורה האנגלית מגזין [[שבועון בית משיח|בית משיח]].<br /> *הרב [[מנחם מענדל בליניצקי]] -מנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], חבר ב[[ועד כינוס השלוחים העולמי]] ועורך [[קונטרס יחי המלך]].<br /> *הרב [[ישראל נח ליפסקר]], משפיע ראשי בישיבת [[תומכי תמימים קווינס]].<br /> *מנוחה אשת הרב [[ברוך מישולובין]], מזכיר [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]] ו[[שבועון בית משיח]].<br /> *הרב [[ישראל נח רייטשיק]], רב קהילת חב&quot;ד ב[[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]]<br /> *הרב [[לוי יצחק רביסקי]], חתן ר' [[שלום יעקב חזן]] - שליח ומרבני קהילת מעון נועם ב[[טורונטו]].<br /> *הרב [[ישראל אליהו פרידמן]] - שליח ורב קהילת &quot;מעון נועם קחן סנטר&quot; [[טורונטו]]<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:יפה, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בדיסנא]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%A4%D7%94&diff=726167 2024-12-29T05:39:50Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>ר' '''יצחק יפה''' ('''איצ'ה דיסנער''', ?-סביבות [[תרס&quot;ד]]), היה מנכבדי הקהילה החסידית ב[[דיסנא]], וחמיו של החסיד הנודע ר' [[ישראל נח בליניצקי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> היה נכדו של ר' איצ'ה דיסנער מחסידי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], וככל הנראה נקרא על שמו.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת דינה פערלא למשפחת רוזן.<br /> <br /> לאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בדיסנא.<br /> <br /> היה מנכבדי החסידים בדיסנא, וזכה להימנות כחסיד של שלושה מרבותינו נשיאינו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> זמן קצר לאחר חתונת ביתו, חלה במחלת הטיפוס וכעבור זמן קצר נפטר. כאשר הרופאים סירבו לאפשר להביא אותו לקבר ישראל ולהתעסק בטהרתו מחשש להידבקות, נחלץ ידידו הקרוב ר' [[ברוך יוסף קוזלינר]], שתה כוס ספירט ואמר: &quot;עכשיו אני 'נקי'... הטיפוס לא יזיק לי&quot;, והתעסק בטהרתו וקבורתו, ובנס לא נדבק מהמחלה הנוראה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור ברגר]], '''ישראל נח הגדול''', פרק ב' עמוד 25<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בתו: מרת שטערנא, רעיית ר' [[ישראל נח בליניצקי]]<br /> ;בתו: מרת ציפא, רעיית ר' מנחם מענדל יוסף גיטלין שו&quot;ב דאוויצע <br /> ;נכדיו:<br /> *ר' [[אהרון יוסף בליניצקי]]<br /> * ר' [[חיים רפאל יצחק בליניצקי]]<br /> * ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (כפר חב&quot;ד)]]<br /> * ר' שמואל גיטלין<br /> ;נכדותיו:<br /> *מרת רבקה, אשת הרב [[יעקב גנזבורג]], שליח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[מילאנו]], איטליה.<br /> *מרת חיה, אשת הרב [[יעקב יהודה מיאעסקי]], מנהל רוחני במוסדות &quot;בית רבקה&quot; בקראון הייטס.<br /> <br /> ;ניניו:<br /> *הרב [[שלמה זלמן מאייעסקי]], מנהל [[מכון חנה]] בשכונת [[קראון הייטס]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]] משלוחי הרבי לארץ הקודש, [[משפיע]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] וב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]].<br /> *הרב [[אברהם שלמה גנזבורג]] מ[[כפר חב&quot;ד]] -מזכיר לשעבר של הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] יו&quot;ר צעירי חב&quot;ד.<br /> *הרב [[נח גנזבורג]] שליח בברזיל<br /> *הרב [[חיים אברהם בליניצקי]] - [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *מרת מאשה, רעיית הרב [[מנחם מענדל הלל גנזבורג (משב&quot;ק)|מנחם מענדל הלל גנזבורג]] - [[משמש בקודש]] ב[[פרזידנט 1304|בית הרבי]], [[קראון הייטס]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל הלל גנזבורג]] - שו&quot;ב ב[[מילנו]].<br /> *מרת חנה ליבא רעיית הרב [[שמעון רייטשיק]] - רב קהילת חב&quot;ד ב[[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]].<br /> *הרב [[צבי יוסף רביסקי]] - [[טורונטו]] <br /> *מרת שרה, רעיית הרב [[שלום אהרון בלאנק]] - [[שליח]] הרבי ב[[מיאמי]], פלורידה.<br /> <br /> ;בני ניניו:<br /> *הרב [[שרגא קרומבי]] - [[שליח]] הרבי ב[[ניו ג'רזי]], מנהל ועורך ראשי של אתר [[חב&quot;ד אינפו]] בעברית ובאנגלית, מקים האנציקלופדיה החב&quot;דית [[חב&quot;דפדיה]], חבר [[ועד כינוס השלוחים העולמי]] והעורך האחראי של המהדורה האנגלית מגזין [[שבועון בית משיח|בית משיח]].<br /> *הרב [[מנחם מענדל בליניצקי]] -מנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], חבר ב[[ועד כינוס השלוחים העולמי]] ועורך [[קונטרס יחי המלך]].<br /> *הרב [[ישראל נח ליפסקר]], משפיע ראשי בישיבת [[תומכי תמימים קווינס]].<br /> *מנוחה אשת הרב [[ברוך מישולובין]], מזכיר [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]] ו[[שבועון בית משיח]].<br /> *הרב [[ישראל נח רייטשיק]], רב קהילת חב&quot;ד ב[[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]]<br /> *הרב [[לוי יצחק רביסקי]], חתן ר' [[שלום יעקב חזן]] - שליח ומרבני קהילת מעון נועם ב[[טורונטו]].<br /> *הרב [[ישראל אליהו פרידמן]] - שליח ורב קהילת &quot;מעון נועם קחן סנטר&quot; [[טורונטו]]<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:יפה, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בדיסנא]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%A4%D7%94&diff=726166 2024-12-29T05:39:16Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>ר' '''יצחק יפה''' ('''איצ'ה דיסנער''', ?-סביבות [[תרס&quot;ד]]), היה מנכבדי הקהילה החסידית ב[[דיסנא]], וחמיו של החסיד הנודע ר' [[ישראל נח בליניצקי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> היה נכדו של ר' איצ'ה דיסנער מחסידי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], וככל הנראה נקרא על שמו.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת דינה פערלא למשפחת רוזן.<br /> <br /> לאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בדיסנא.<br /> <br /> היה מנכבדי החסידים בדיסנא, וזכה להימנות כחסיד של שלושה מרבותינו נשיאינו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> זמן קצר לאחר חתונת ביתו, חלה במחלת הטיפוס וכעבור זמן קצר נפטר. כאשר הרופאים סירבו לאפשר להביא אותו לקבר ישראל ולהתעסק בטהרתו מחשש להידבקות, נחלץ ידידו הקרוב ר' [[ברוך יוסף קוזלינר]], שתה כוס ספירט ואמר: &quot;עכשיו אני 'נקי'... הטיפוס לא יזיק לי&quot;, והתעסק בטהרתו וקבורתו, ובנס לא נדבק מהמחלה הנוראה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור ברגר]], '''ישראל נח הגדול''', פרק ב' עמוד 25<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בתו: מרת שטערנא, רעיית ר' [[ישראל נח בליניצקי]]<br /> ;בתו: מרת ציפא, רעיית ר'מנחם מענדל יוסף גיטלין שו&quot;ב דאוויצע <br /> ;נכדיו:<br /> *ר' [[אהרון יוסף בליניצקי]]<br /> * ר' [[חיים רפאל יצחק בליניצקי]]<br /> * ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (כפר חב&quot;ד)]]<br /> * ר' שמואל גיטלין<br /> ;נכדותיו:<br /> *מרת רבקה, אשת הרב [[יעקב גנזבורג]], שליח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[מילאנו]], איטליה.<br /> *מרת חיה, אשת הרב [[יעקב יהודה מיאעסקי]], מנהל רוחני במוסדות &quot;בית רבקה&quot; בקראון הייטס.<br /> <br /> ;ניניו:<br /> *הרב [[שלמה זלמן מאייעסקי]], מנהל [[מכון חנה]] בשכונת [[קראון הייטס]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]] משלוחי הרבי לארץ הקודש, [[משפיע]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] וב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]].<br /> *הרב [[אברהם שלמה גנזבורג]] מ[[כפר חב&quot;ד]] -מזכיר לשעבר של הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] יו&quot;ר צעירי חב&quot;ד.<br /> *הרב [[נח גנזבורג]] שליח בברזיל<br /> *הרב [[חיים אברהם בליניצקי]] - [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *מרת מאשה, רעיית הרב [[מנחם מענדל הלל גנזבורג (משב&quot;ק)|מנחם מענדל הלל גנזבורג]] - [[משמש בקודש]] ב[[פרזידנט 1304|בית הרבי]], [[קראון הייטס]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל הלל גנזבורג]] - שו&quot;ב ב[[מילנו]].<br /> *מרת חנה ליבא רעיית הרב [[שמעון רייטשיק]] - רב קהילת חב&quot;ד ב[[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]].<br /> *הרב [[צבי יוסף רביסקי]] - [[טורונטו]] <br /> *מרת שרה, רעיית הרב [[שלום אהרון בלאנק]] - [[שליח]] הרבי ב[[מיאמי]], פלורידה.<br /> <br /> ;בני ניניו:<br /> *הרב [[שרגא קרומבי]] - [[שליח]] הרבי ב[[ניו ג'רזי]], מנהל ועורך ראשי של אתר [[חב&quot;ד אינפו]] בעברית ובאנגלית, מקים האנציקלופדיה החב&quot;דית [[חב&quot;דפדיה]], חבר [[ועד כינוס השלוחים העולמי]] והעורך האחראי של המהדורה האנגלית מגזין [[שבועון בית משיח|בית משיח]].<br /> *הרב [[מנחם מענדל בליניצקי]] -מנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], חבר ב[[ועד כינוס השלוחים העולמי]] ועורך [[קונטרס יחי המלך]].<br /> *הרב [[ישראל נח ליפסקר]], משפיע ראשי בישיבת [[תומכי תמימים קווינס]].<br /> *מנוחה אשת הרב [[ברוך מישולובין]], מזכיר [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]] ו[[שבועון בית משיח]].<br /> *הרב [[ישראל נח רייטשיק]], רב קהילת חב&quot;ד ב[[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]]<br /> *הרב [[לוי יצחק רביסקי]], חתן ר' [[שלום יעקב חזן]] - שליח ומרבני קהילת מעון נועם ב[[טורונטו]].<br /> *הרב [[ישראל אליהו פרידמן]] - שליח ורב קהילת &quot;מעון נועם קחן סנטר&quot; [[טורונטו]]<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:יפה, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בדיסנא]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%A4%D7%94&diff=726165 2024-12-29T05:38:44Z

<p>ZG: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>ר' '''יצחק יפה''' ('''איצ'ה דיסנער''', ?-סביבות [[תרס&quot;ד]]), היה מנכבדי הקהילה החסידית ב[[דיסנא]], וחמיו של החסיד הנודע ר' [[ישראל נח בליניצקי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> היה נכדו של ר' איצ'ה דיסנער מחסידי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], וככל הנראה נקרא על שמו.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת דינה פערלא למשפחת רוזן.<br /> <br /> לאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בדיסנא.<br /> <br /> היה מנכבדי החסידים בדיסנא, וזכה להימנות כחסיד של שלושה מרבותינו נשיאינו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> זמן קצר לאחר חתונת ביתו, חלה במחלת הטיפוס וכעבור זמן קצר נפטר. כאשר הרופאים סירבו לאפשר להביא אותו לקבר ישראל ולהתעסק בטהרתו מחשש להידבקות, נחלץ ידידו הקרוב ר' [[ברוך יוסף קוזלינר]], שתה כוס ספירט ואמר: &quot;עכשיו אני 'נקי'... הטיפוס לא יזיק לי&quot;, והתעסק בטהרתו וקבורתו, ובנס לא נדבק מהמחלה הנוראה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור ברגר]], '''ישראל נח הגדול''', פרק ב' עמוד 25<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בתו: מרת שטערנא, רעיית ר' [[ישראל נח בליניצקי]]<br /> ;בתו מרת ציפא, רעיית ר'מנחם מענדל יוסף גיטלין שו&quot;ב דאוויצע <br /> ;נכדיו:<br /> *ר' [[אהרון יוסף בליניצקי]]<br /> * ר' [[חיים רפאל יצחק בליניצקי]]<br /> * ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (כפר חב&quot;ד)]]<br /> * ר' שמואל גיטלין<br /> ;נכדותיו:<br /> *מרת רבקה, אשת הרב [[יעקב גנזבורג]], שליח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[מילאנו]], איטליה.<br /> *מרת חיה, אשת הרב [[יעקב יהודה מיאעסקי]], מנהל רוחני במוסדות &quot;בית רבקה&quot; בקראון הייטס.<br /> <br /> ;ניניו:<br /> *הרב [[שלמה זלמן מאייעסקי]], מנהל [[מכון חנה]] בשכונת [[קראון הייטס]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]] משלוחי הרבי לארץ הקודש, [[משפיע]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] וב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]].<br /> *הרב [[אברהם שלמה גנזבורג]] מ[[כפר חב&quot;ד]] -מזכיר לשעבר של הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] יו&quot;ר צעירי חב&quot;ד.<br /> *הרב [[נח גנזבורג]] שליח בברזיל<br /> *הרב [[חיים אברהם בליניצקי]] - [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *מרת מאשה, רעיית הרב [[מנחם מענדל הלל גנזבורג (משב&quot;ק)|מנחם מענדל הלל גנזבורג]] - [[משמש בקודש]] ב[[פרזידנט 1304|בית הרבי]], [[קראון הייטס]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל הלל גנזבורג]] - שו&quot;ב ב[[מילנו]].<br /> *מרת חנה ליבא רעיית הרב [[שמעון רייטשיק]] - רב קהילת חב&quot;ד ב[[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]].<br /> *הרב [[צבי יוסף רביסקי]] - [[טורונטו]] <br /> *מרת שרה, רעיית הרב [[שלום אהרון בלאנק]] - [[שליח]] הרבי ב[[מיאמי]], פלורידה.<br /> <br /> ;בני ניניו:<br /> *הרב [[שרגא קרומבי]] - [[שליח]] הרבי ב[[ניו ג'רזי]], מנהל ועורך ראשי של אתר [[חב&quot;ד אינפו]] בעברית ובאנגלית, מקים האנציקלופדיה החב&quot;דית [[חב&quot;דפדיה]], חבר [[ועד כינוס השלוחים העולמי]] והעורך האחראי של המהדורה האנגלית מגזין [[שבועון בית משיח|בית משיח]].<br /> *הרב [[מנחם מענדל בליניצקי]] -מנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], חבר ב[[ועד כינוס השלוחים העולמי]] ועורך [[קונטרס יחי המלך]].<br /> *הרב [[ישראל נח ליפסקר]], משפיע ראשי בישיבת [[תומכי תמימים קווינס]].<br /> *מנוחה אשת הרב [[ברוך מישולובין]], מזכיר [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]] ו[[שבועון בית משיח]].<br /> *הרב [[ישראל נח רייטשיק]], רב קהילת חב&quot;ד ב[[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]]<br /> *הרב [[לוי יצחק רביסקי]], חתן ר' [[שלום יעקב חזן]] - שליח ומרבני קהילת מעון נועם ב[[טורונטו]].<br /> *הרב [[ישראל אליהו פרידמן]] - שליח ורב קהילת &quot;מעון נועם קחן סנטר&quot; [[טורונטו]]<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:יפה, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בדיסנא]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9F&diff=719749 2024-11-05T23:26:02Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אהרון גופין.jpg|שמאל|ממוזער|ר' אהרון גופין]]<br /> הרב '''אהרן גופין''' ([[תרנ&quot;ג]] - [[י&quot;א כסלו]] [[תשמ&quot;ב]]) היה איש חינוך, מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב&quot;ד]] והמנהל הראשון של ה[[תלמוד תורה]] המקומי.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד ב[[קובל]]{{הערה|1=כרטיסיות 'ספר חסידים' - כ&quot;ג תשרי תשכ&quot;ג, כ&quot;ג מרחשון תשכ&quot;ג. ב'ליובאוויטש וחייליה' בערכו נרשם: &quot;מלודמיר&quot;, ויש לשער שכוונת הדברים שמשם הגיע לליובאוויטש, ואולי לאחר לידתו עברו הוריו מקובל ללודמיר.}} לאביו ר' ברוך ולאמו טובא צביה בשנת [[תרנ&quot;ג]].<br /> <br /> היה תלמיד פנימי מחניכי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]] בשנים תרע&quot;ב - תרע&quot;ה, ולאחר מעבר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לרוסטוב בראשית חורף תרע&quot;ו הוא נסע לשם גם כן, ושם למד בשנים תרע&quot;ו - תרע&quot;ז.<br /> <br /> בראשית תרע&quot;ח בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת ביילא - נפטרה ג' אלול תשל&quot;ו - בת הרב ר' [[מנחם מענדל מ&quot;מ יפה]] מחסידי חב&quot;ד במריופול. השידוך סודר על-ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובהמלצת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לר' אהרן שהשיבו על השידוך &quot; נישט קשה, נישט קשה&quot;.{{הערה|2=ר' יוסף יצחק גופין.}} וקבע את מגוריו במריופול ואח&quot;כ בשנת תרפ&quot;ט ב[[חרקוב]].<br /> <br /> עם סיום [[מלחמת העולם השנייה]], הצטרף לאלפי החסידים שהבריחו את גבולות רוסיה במבצע שכונה לימים '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]', עלה ל[[ארץ ישראל]] ב[[כ&quot;ד באייר]] [[תש&quot;ט]],{{הערה|3=ארכיון המדינה, תיק גל-15493/7, עמ' 254.}}והתיישב בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[כפר חב&quot;ד]], שם התמנה כמנהל הראשון של ה[[תלמוד תורה]].<br /> <br /> נפטר ב[[י&quot;א כסלו]] [[תשמ&quot;ב]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * רעיתו, בילה - נפטרה ג אלול תשל&quot;ו<br /> *בנו, ר' [[ישעיה גופין]]<br /> *בנו, ר' [[ברוך גופין]]<br /> *בתו, מנוחה ויטא, אשת ר' [[יחזקאל פינסון]]<br /> *אחיו, ר' [[אברהם אליהו הופין]] חסיד חב&quot;ד בעיר לודמיר, (נספה בשואה עם כל משפחתו, הי&quot;ד)<br /> *אחיו, ר' [[יעקב גופין (גולדפין)]] (כ&quot;ה טבת תרנ&quot;ב - ט' סיון תש&quot;ג) נפטר בקונטיקט<br /> <br /> {{מיון רגיל:גופין, אהרן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גופין]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה כפר חב&quot;ד]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%22%D7%9E_%D7%99%D7%A4%D7%94&diff=719748 2024-11-05T23:06:22Z

<p>ZG: </p> <hr /> <div>[[קובץ:MM Mamyofe.jpg|ממוזער|ר' מנחם מענדל מ&quot;מ יפה]]<br /> ר' מנחם מענדל מ&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;מ יפה [קרי: מַמִיֹפֶה] (לערך [[תרכ&quot;ו]] - לערך [[תרצ&quot;ב]]) היה תושב [[מריופול]] וחסיד ובעל עבודה גדול.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> [[קובץ:MM S.jpg|ממוזער|חתימת ר' מנחם מענדל מ&quot;מ יפה]]<br /> נולד למשפחה של חסידי חב&quot;ד, באחת המושבות (קולוניות) שנוסדו על ידי [[אדמו&quot;ר האמצעי]] באזור [[חרסון]], וככל הנראה נקרא על שם ה[[צמח צדק]]. מחסידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], בעל עבודה גדול, והיה מתפלל באריכות &quot;מיט א גרויסע געשמאק&quot;. תושב [[מריופול]], הצליח במסחר, והיה בעל מפעל למוצרי סבון. אחרי המהפכה הקומוניסטית, נאלץ לעזוב את עסקיו, והתמסר כולו לעבודת השם ולימוד התורה בבית מדרש קטן (שטיבל) שבקרבת מקום מגוריו במריופול.{{הערה|1= מפי נכדו הרה&quot;ח ר' [[ברוך גופין]]. ריאיון מוקלט, כפר חב&quot;ד, שבט תשע&quot;ד.}} <br /> <br /> נפטר בעיר [[מריופול]] לערך בשנת [[תרצ&quot;ב]].<br /> <br /> ככל הידוע במסורת המשפחתית, המשפחה הינה מצאצאי &quot;בעל הלבושים&quot;, הגאון והפוסק הנודע ר' מרדכי יפה מפראג, ושם המשפחה הינו ראשי תיבות '''מ'''משפחת '''מ'''רדכי '''יפה'''.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> אשתו, מרת בתי'<br /> <br /> בנו, ר' מרדכי, אביו שלחו ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]], נפטר בשנת תרצ&quot;ח-צ&quot;ט<br /> <br /> בתו, מרת ביילא ([[תרס&quot;א]] - [[ג' אלול]] [[תשל&quot;ו]]), אשת ר' [[אהרן גופין]]<br /> <br /> אחותו, בת שבע (נפטרה בכ&quot;ט אדר א' ת&quot;ש, ונטמנה בלנינגרד), אשת ר' [[חיים צבי ליפסקר (פולטבה)|חיים צבי ליפסקר]] (נפטר לאחר ייסורים רבים בחודש [[אדר שני]] [[תרצ&quot;ג]]) מ[[פולטבה]]<br /> <br /> אחותו, אשת ר' [[מנחם מן ברמן]] מ[[רוסטוב]]</div>

ZG https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%22%D7%9E_%D7%99%D7%A4%D7%94&diff=719747 2024-11-05T22:58:33Z

<p>ZG: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:MM Mamyofe.jpg|ממוזער|ר' מנחם מענדל מ&quot;מ יפה]]<br /> ר' מנחם מענדל מ&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;מ יפה [קרי: מַמִיֹפֶה] (לערך תרכ&quot;ו - לערך תרצ&quot;ב) היה תושב מריופול וחסיד ובעל עבודה גדול.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> [[קובץ:MM S.jpg|ממוזער|חתימת ר' מנחם מענדל מ&quot;מ יפה]]<br /> נולד למשפחה של חסידי חב&quot;ד, באחת המושבות (קולוניות) שנוסדו על ידי [[אדמו&quot;ר האמצעי]] באזור [[חרסון]], וככל הנראה נקרא על שם ה[[צמח צדק]]. מחסידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], בעל עבודה גדול, והיה מתפלל באריכות &quot;מיט א גרויסע געשמאק&quot;. תושב [[מריופול]], הצליח במסחר, והיה בעל מפעל למוצרי סבון. אחרי המהפכה הקומוניסטית, נאלץ לעזוב את עסקיו, והתמסר כולו לעבודת השם ולימוד התורה בבית מדרש קטן (שטיבל) שבקרבת מקום מגוריו במריופול.{{הערה|1= מפי נכדו הרה&quot;ח ר' [[ברוך גופין]]. ריאיון מוקלט, כפר חב&quot;ד, שבט תשע&quot;ד.}} <br /> <br /> נפטר בעיר [[מריופול]] לערך בשנת [[תרצ&quot;ב]].<br /> <br /> ככל הידוע במסורת המשפחתית, המשפחה הינה מצאצאי &quot;בעל הלבושים&quot;, הגאון והפוסק הנודע ר' מרדכי יפה מפראג, ושם המשפחה הינו ראשי תיבות '''מ'''משפחת '''מ'''רדכי '''יפה'''.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> אשתו, מרת בתי'<br /> <br /> בנו, ר' מרדכי, אביו שלחו ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]], נפטר בשנת תרצ&quot;ח-צ&quot;ט<br /> <br /> בתו, מרת ביילא ([[תרס&quot;א]] - [[ג' אלול]] [[תשל&quot;ו]]), אשת ר' [[אהרן גופין]]<br /> <br /> אחותו, בת שבע (נפטרה בכ&quot;ט אדר א' ת&quot;ש, ונטמנה בלנינגרד), אשת ר' [[חיים צבי ליפסקר (פולטבה)|חיים צבי ליפסקר]] (נפטר לאחר ייסורים רבים בחודש [[אדר שני]] [[תרצ&quot;ג]]) מ[[פולטבה]]<br /> <br /> אחותו, אשת ר' [[מנחם מן ברמן]] מ[[רוסטוב]]</div>

ZG