https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=Whatחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-15T00:58:54Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&diff=192384מרדכי שמואל אשכנזי2015-01-14T09:48:52Z<p>What: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:הרב מרדכי שמואל אשכנזי.jpg|left|thumb|250px|הרב אשכנזי]]<br />
הרב '''מרדכי שמואל אשכנזי''' הוא רבו של הישוב [[כפר חב"ד]]<ref>כמו כן מכהן כרב המועצה האזורית עמק לוד.</ref> וחבר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשכנזי, כילד קודם ה[[חאלקה]], מוחזק על ידי הרב [[זאב וולף זלמנוב]]]]<br />
[[קובץ:א קרסיק ומ אשכנזי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשכנזי (מימין) עם סביו הרב [[אליעזר קרסיק]]]]<br />
הרב אשכנזי נולד ב[[כ"ח באייר]] [[תש"ג]] ב[[תל אביב]] לאביו הרב [[משה אשכנזי]] ששימש כרב קהילת [[חב"ד]] בתל אביב, ולאמו הרבנית [[דבורה אשכנזי]]. בילדותו חונך ב[[תלמוד תורה]] [[בני תמימים תל אביב|'בני תמימים']] בתל-אביב ובבחרותו בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ב[[ניו יורק]] וב[[תומכי תמימים מונטריאול|מונטריאול]], ולמד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' בשנת [[תשכ"ד]].<br />
<br />
כבחור הורה לו [[הרבי]] סדר בלימוד בזמנו הפנוי, שילמד הלכה מתחיל מהקיצור שולחן ערוך עם המסגרת, סידור (פסקי [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור תורה אור]]) עם ה[[דרך חיים (יעקב מליסא)|דרך חיים]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת סימה (לבית הרב [[יצחק זאב וולפא]]), למד ב[[כפר חב"ד]] ובמקביל עשה 'שימוש' ממושך אצל רבו של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]]. תקופה קצרה גם היה לו קביעות יומית ללימוד עם סבו הרב [[אליעזר קרסיק]]. שימש גם כמגיד שיעור בישיבה בכפר חב"ד.<br />
<br />
לאחר פטירתו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבה הראשון של כפר חב"ד, מונה הרב [[נחום טרבניק]] לרבו של כפר חב"ד והרב אשכנזי למורה צדק של כפר חב"ד. לאחר פטירתו של הרב [[נחום טרבניק]] מונה הרב אשכנזי לרבו של כפר חב"ד.<br />
<br />
קיבל תואר "גדול בתורה" ממועצת הרבנות הראשית לישראל.<br />
<br />
בשנת תשנ"ד התחיל לעבוד על המראי מקומות על הלכות תלמוד תורה.<br />
<br />
ביום כ"ג טבת תשע"ה נפטר בגיל 71<br />
<br />
==מראי מקומות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן==<br />
<br />
בתקופה בה עשה 'שימוש' אצל הרב גרליק, ביקש ממנו [[הרבי]] ב[[יחידות]] לערוך את הספר "מראי מקומות לשלחן ערוך אדמו"ר הזקן".<br />
<br />
לאחר שהדפיס את הספר "מראי מקומות על השלחן ערוך" שלחו במהירות על ידי אחד הנוסעים לנ. י., הוא הגיע בכ"ד טבת, ובבוקר נסע בן דודו של הר' אשכנזי ולקחו ממנו, ונסע במהירות ל770, באותו זמן הרבי היה בדרך למכוניתו על מנת לנסוע לאוהל, כשראה זאת הר' [[בנימין קליין]] לקח ממנו את הספר ורץ למכונית, הרבי הוריד את החלון ולקח את הספר.<br />
<br />
מאוחר יותר סיפר הנהג [[יודל קרינסקי]] שהרבי כל הדרך קרא בספר בהלוך ובחזור. כשחזר הרבי ל770 הוא התוועד ואמר שאחת הסיבות להתוועדות היא שהגיע "ספר מראי מקומות על השו"ע" שנערך על ידי אברך מא"י.<br />
<br />
(לאחר שנים ביקר הרב אשכנזי בספריה וראה את הספר (שנכרך בכריכה שחורה במיוחד) וכשפתחו ראה בכתב יד קודשו של [[הרבי]] מהצד הפנימי של הכריכה: "'''נתקבל ות"ח'''").<br />
<br />
לאחר מכן הורה לו הרבי שיגיש את ספרו ל[[שז"ר]] ו[[שלמה יוסף זוין|לרב זווין]]. כשהגיש את ספרו לרב זווין הוא מאוד התפעל ונתן לו במקום סמיכת "יורה יורה" ו"ידין ידין".<br />
<br />
כשהציע לו הרב זווין לעבוד במפעל ה[[אנציקלופדיה תלמודית]], לאחר שכתב ערך אחד לדוגמא, אמר לרב זווין שצריך לשאול את הרבי. כשנכנס זמן לאחר מכן ליחידות, אמר לו הרבי: "'''יש עוד הרבה עבודה בכרם חב"ד, ומדוע הולך לרעות בשדות זרים, והלואי שיגמרו את הכל לפני שמשיח יבוא'''". כשחזר לארץ הודיע כמובן על אי יכולתו.<br />
<br />
== ספריו ==<br />
* '''מראי מקומות על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן'''<br />
* '''מראי מקום וציונים על הלכות תלמוד תורה'''<br />
* '''שערי תפילה ומנהג''', כפר חב"ד, תשע"ד<br />
* ביאור על הלכות תלמוד תורה ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
קיבל פרס "מוסד הרב קוק" על ספריו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''אחיו:'''<br />
*הרב [[חיים אשכנזי]], רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]] ומשפיע בישיבות חב"ד בארץ הקודש (ז"ל)<br />
*הרב [[נתן אשכנזי]], תושב כפר חב"ד (ז"ל)<br />
<br />
'''גיסיו:'''<br />
<br />
למשפחת אשכנזי:<br />
*הרב [[יוסף יצחק ווילישאנסקי]], ראש רשת ישיבות [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
*הרב [[נחמן יוסף טברסקי]], חבר הסגל החינוכי של ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)]]<br />
<br />
למשפחת וולפא:<br />
*הרב [[שלום בער וולפא]], רב וסופר חב"די ופעיל פוליטי בנושא [[שלימות הארץ]]<br />
*הרב [[מנחם וולפא]], שליח הרבי ב[[נתניה]]<br />
<br />
'''בניו:'''<br />
*הרב מאיר אשכנזי - [[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
*הרב [[חיים אליעזר אשכנזי]] - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ומ"צ בקהילת חב"ד המקומית.<br />
*הרב עזריאל זליג אשכנזי - [[שליח]] ורב העיר יקטרינבורג, רוסיה.<br />
*הרב מנחם מענדל אשכנזי - עורך "ביאורים בתורת רבינו", [[כפר חב"ד]].<br />
*הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] - [[שליח]], ורב בית הכנסת המרכזי [[ראשון לציון]].<br />
*הרב שלום דובער אשכנזי - עורך מאמרי אביו, [[נתניה]].<br />
*הרב יוסף אשכנזי - עורך סדרת "אוצר החסידים", [[קרית-מלאכי]].<br />
*הרב ישראל אשכנזי - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים חולון]].<br />
*הרב יהודה לייב אשכנזי.<br />
<br />
'''חתניו:'''<br />
*הרב [[אליעזר יעקב ברוד]] - רב היישוב כרמי יוסף.<br />
*הרב יוסף יצחק קפלן - רב ו[[שליח]] ביישוב סתריה.<br />
*הרב לימא וילהלם - ראש ישיבת [[תומכי תמימים דטרויט]].<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1970 נאום בכנס חסידי חב"ד בב' ניסן תשנ"ה באולם יד אליהו] {{וידפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69606 תפקיד הרבנים בחיזוק האמונה שהרבי משיח (תשנ"ה)] {{וידאו}}<br />
*'''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3467 על ידי אמונה פשוטה בדברים של הרבי, רק נתחזק ונתעודד]''' הרב אשכנזי בכינוס לחיזוק האמונה בירושלים, חשוון תשנ"ח {{וידפו}}<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/5/31/115298010049.html אין ויכוח. כולם אומרים יחי אדוננו!]''' - תמליל מנאומו בכנס לחיזוק האמונה, ניסן תשנ"ה {{בית משיח}}<br />
*'''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82360 דיוקים בנוסח התפילה]''' - [[כינוס תורה]] ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] {{וידפו}} י"ח סיון תשע"ד (16.06.2014)<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=[[נחום טרבניק]]|הבא=-|רשימה=[[מרא דאתרא|רבה הראשי]] של [[כפר חב"ד]]}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:אשכנזי מרדכי שמואל}}<br />
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]<br />
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:דיינים]]<br />
[[קטגוריה:רבני כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני מועצות אזוריות]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]</div>Whathttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=192334רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)2015-01-13T08:11:16Z<p>What: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=רבי דובער שניאורי<br />
|תמונה=[[קובץ:אדמו"ר האמצעי.jpg|250px|]]<br />
|כינוי=אדמו"ר האמצעי<br />
|תיאור=שער [[ספר המאמרים (אדמו"ר האמצעי)|ספר המאמרים]] של אדמו"ר האמצעי <BR>(תמונה ממנו לא נמצאת)<br />
|תאריך לידה=[[ט' כסלו תקל"ד]]<br />
|מקום לידה=<br />
|תאריך פטירה=[[ט' כסלו תקפ"ח]]<br />
|מקום פטירה=ניעז'ין<br />
|מקום פעילות=[[ליובאוויטש]]<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]<br />
}}<br />
'''[[רבי]] דובער שניאורי - ה[[אדמו"ר]] האמצעי''' (במקור ב[[אידיש]] '''דער מיטעלער רבי'''){{הערת שוליים|הכינוי "האמצעי" דבק בו לאחר הסתלקותו ועלותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו"רים ([[אדמו"ר הזקן]], רבי דובער ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]). רבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם "אדמו"ר האמצעי"}} הוא ה[[אדמו"ר]] השני בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וממשיך דרכו של אביו, [[אדמו"ר הזקן]]. נולד ב[[ט' בכסלו]] [[תקל"ד]] לרבי [[אדמו"ר הזקן|שניאור זלמן]] ומרת [[סטערנא (אשת אדמו"ר הזקן)|סטערנא שניאורסון]]. הסתלק ביום [[ט' בכסלו]] [[תקפ"ח]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין.<br />
<br />
אף שאין בנמצא תמונת תואר קודשו הרי ידוע המסורה מדורי דורות מה שמקובל כי תואר קלסתר זיו פניו היו דומות לשל אביו כק אדמו"ר הזקן<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===לידתו===<br />
ל[[אדמו"ר הזקן]] נולדו, במשך ארבע עשרה שנות נישואין, רק בנות. הוא נסע לרבו, [[המגיד ממזריטש]], להתברך בבן זכר. כשהגיע אמר לו המגיד: כתוב "במה יזכה נער את אורחו". במה זוכים לנער? - "את אורחו", על ידי קיום מצוות הכנסת אורחים זוכים שייוולד בן זכר. בעקבות כך החל אדמו"ר הזקן להכניס לביתו הרבה אורחים. בשנת [[תקל"ג]] סיפר המגיד ממזריטש לאדמו"ר הזקן את הסדר של "שלום בן זכר" ואמר לו שייוולד לו בן ושיקרא לו על שמו ובלילה לפני הברית יזכיר את שאמרתי לך הלילה. <br />
<br />
ביום [[ט' בכסלו]] [[תקל"ד]], נולד דובער, בנו הראשון של אדמו"ר הזקן. היה שנה לאחר הסתלקות המגיד ועל שמו הוא נקרא. בליל הברית, בנוכחות רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ורבי [[אברהם מקליסק]] הזכיר אדמו"ר הזקן את אשר אמר לו רבו. <br />
<br />
בפעם הראשונה שרחצו את אדמו"ר האמצעי, נתן האדמו"ר הזקן חתיכת בד מיוחדת שהייתה שמורה אצלו בכדי לחתל בה את ר' דובער.<br />
<br />
===נישואין===<br />
בשנת [[תקמ"ח]], בהיות אדמו"ר האמצעי בן ארבע עשרה, בחר אביו עבורו לשידוך את מרת [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]], בתו של ר' יעקב, מלמד עני מהעיירה ינאוויטש. אביה של שיינא התאונן בפני אדמו"ר הזקן שראשו טרוד כיצד לחתן את שלושת בנותיו שהגיעו לפרקן ולכן אינו יכול להתפלל בכוונה. אדמו"ר הזקן הציע לו את בנו, ר' דובער, שאף נתן את הסכמתו לשידוך ובלבד שיצא לפועל במהירות האפשרית, בכדי שיוכל לשמוע את [[מאמר]]י ה[[חסידות]] שיאמר אביו בחתונתו.<br />
<br />
==קבלת הנשיאות==<br />
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] ביום [[כ"ד בטבת]] שנת [[תקע"ג]], מילא את מקומו באופן טבעי ר' דובער, שהיה בנו הבכור של אדמו"ר הזקן. בעקבות שריפת מגוריו של אדמו"ר הזקן במלחמה, שהה תחילה אדמו"ר האמצעי תקופה קצרה בעיר [[קרמנצ'וג]] שברוסיה הלבנה (כיום באוקראינה).<br />
<br />
בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, קמה התעוררות גדולה בין חסידי חב"ד בכל מדינת רוסיה. חסידים בכמה ערים מרכזיות ברוסיה שלחו משלחת אל אדמו"ר האמצעי וביקשו ממנו שיקבע את דירתו באחת הערים שברוסיה. חסידי רוסיה הלבנה שלחו גם משלחת לבקש ממנו לשוב לרוסיה הלבנה ולקבוע בה את משכנו באחת הערים. בפועל החליט אדמו"ר האמצעי להיענות לחסידי רוסיה הלבנה ולאחר [[חג השבועות]] [[תקע"ג]] עזב את קרמנצ'וג והחל במסע לרוסיה הלבנה. מסע זה כונה "מסע הכתרה" שהיווה מעין קבלת הנשיאות בפועל של אדמו"ר האמצעי. <br />
<br />
כשלושה חודשים ארך מסעו של אדמו"ר האמצעי לויטבסק. בכל מקום שהגיע אמר [[מאמר]]י [[חסידות]] עמוקים וקיבל חסידים ל[[יחידות]]. את פני השיירה קיבלו בכל מקום בכבוד גדול, על ידי חסידים, יהודים וכן גם על ידי פקידי מימשל ואנשי המשטרה שקיבלו הוראה ממשרד הפנים להדר בכבודו של אדמו"ר האמצעי, בנו של אדמו"ר הזקן, שעשה רבות לטובת ארץ המולדת בכך שסייע במאמץ המלחמה כנגד נפוליאון הצרפתי. במהלך המסע הצטרפו חסידים רבים לאדמו"ר האמצעי.<br />
<br />
==ליובאוויטש==<br />
[[תמונה:העיירה_ליובאוויטש.jpg|left|thumb|250px|תיאור העיירה ליובאוויטש]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ליובאוויטש]]}}<br />
המסע הסתיים בבחירת אדמו"ר האמצעי למקום מגוריו את העיירה [[ליובאוויטש]], אליה הגיע יחד עם אלפי חסידים ביום [[ח"י באלול]] [[תקע"ג]]. מליובאוויטש החלה תורתו, תורת חסידות חב"ד, להתפשט בכל רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאויטש הלך וגדל. <br />
<br />
כעבור שנה מקביעת אדמו"ר האמצעי את מקום מגוריו בליובאוויטש, רבים מזקני החסידים שהסתופפו אצל אביו אדמו"ר הזקן, החלו להגיע אליו לשמוע ממנו חסידות. כולם היו מלאי התפעלות מהנהגתו של האדמו"ר החדש, ממאמרי החסידות אותם אמר בשפע רב כדרכו. לעיתים היה אומר חסידות מספר פעמים באותה שבת ובכל פעם כמה שעות. בחג השבועות של אחת השנים, אמר הרבי 11 פעמים חסידות ביום אחד! ועל כך אמר לו דודו [[רבי יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|רבי יהודה לייב]], אחיו של אדמו"ר הזקן: "לאו כל מוחא סביל דא" (לא כל מוח סובל זאת). <br />
<br />
בימי נשיאותו התרבו החסידים, הוכפל ושולש לעומת מספרם בימי אדמו"ר הזקן. זקני החסידים סיפרו כי בשנה הראשונה לנשיאותו נתווספו ברוסיה הלבנה לבדה חמש-עשרה אלף חסידים, ובשנה השניה, תקע"ה, כל פלך צ'רניגוב הפך למרכז חסידות [[ליובאוויטש]].<br />
<br />
==חברון==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון]]}}<br />
בשנת [[תקפ"ג]], עלו חסידי חב"ד ל[[חברון]], ואדמו"ר האמצעי קנה חדר מבית הכנסת הספרדי "אברהם אבינו" וייעד אותו לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב"ד.<br />
בית כנסת זה הוא כיום בית הכנסת החב"די העתיק בעולם.<br />
<br />
==מאסרו וגאולתו==<br />
[[תמונה:מצבת אדמור האמצעי.jpg|left|thumb|250px|מצבת כ"ק אדמו"ר האמצעי בניעז'ין]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי]]}}<br />
בשנים האחרונות לנשיאותו של אדמו"ר האמצעי הגיש אדם בשם שמחה קיסין, תביעה על אדמו"ר האמצעי ובעקבות כך הובל אדמו"ר האמצעי למעצר. ביום י' לחודש כסלו השתחרר ממאסרו. תאריך זה נקרא בשם "חג הגאולה" ונחגג עד היום.<br />
<br />
== תורתו ==<br />
אדמו"ר האמצעי היה אומר מאמרי חסידות בהמשכים פעמיים או שלוש בכל [[שבת]], כשבכל פעם היה אומר בין שלושת-רבעי השעה לשעה. ב[[יום כיפור]] היה אומר חסידות שלוש פעמים; בערב יום כיפור בבוקר לאחר תפילת שחרית (נהגו להתפלל מוקדם), במוצאי יום-כיפור ולמחרת יום-כיפור לפני תפילת שחרית.<br />
<br />
לפני שהיה אומר מאמר היה מוסר אותו בכתב ידו ובעקבות כך לא קיימים הרבה [[הנחות]] של חסידים על מאמריו. בהזדמנויות בהם לא מסר אדמו"ר האמצעי את רשימת דברי עצמו אלא את ההנחה ממאמר אביו, [[אדמו"ר הזקן]], עליו היה מבוסס המאמר שלו, חסרים החידושים שהוסיף אדמו"ר האמצעי באותם מאמרי אביו שחזר אז. כתבי אדמו"ר האמצעי של מאמריו דומים לסגנון של מאמרי אביו, אדמו"ר הזקן ובין הדברים, נהג להוסיף את ביאוריו והסבריו. סגנונו בדיבור היה ארוך ומוסבר, בשונה מאביו.<br />
<br />
==הסתלקותו==<br />
[[תמונה:אדמור_האמצעי.jpg|left|thumb|250px|אוהל כ"ק אדמו"ר האמצעי בניעז'ין]]<br />
לפני הסתלקותו רמז אדמו"ר האמצעי על כך לחסידים באומרו על שנת [[תקפ"ח]] שיהיו בהם גזירות. בהזדמנות אחרת אמר שכשאביו, אדמו"ר הזקן, נלקח ל[[פטרבורג]] בפעם השניה, בהיותו בגיל 54 ובחר בייסורים וכפי הנראה השאיר לי את האפשרות השניה - הסתלקות. לאחר חגי [[חודש תשרי]] כשאדמו"ר האמצעי חזר ל[[ליובאוויטש]], חלה ונאלץ לשהות בנעז'ין. חוליו התגבר וכל פעם שהיו נוגעים בו הוא היה מתעלף. מצב זה נמשך עד ליום [[ח' בכסלו]]. באותו יום רצה לכתוב חסידות על ענייני חנוכה, אך כיון שהעולם שרוי בצער, לא רצה להתענג בכתיבת החסידות ועל כן לא כתב. במקום זה אמר לחסידיו שילכו לבתיהם בשמחה ושיאמרו "לחיים". בלילה התעלף רבות וביקש שילבישו אותו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים.<br />
<br />
ב[[יום רביעי]] [[ט' בכסלו]] שנת [[תקפ"ח]] התחיל אדמו"ר האמצעי לומר ב[[התלהבות]] גדולה [[מאמר]] [[חסידות]] על הפסוק "אחרי ה' תלכו". לקראת עלות השחר סיים את המאמר במילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים" והסתלק בהיותו בן 54. <br />
<br />
אדמו"ר האמצעי השאיר ספר תורה שעבר בירושה לבנו רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] ומשם לנכדיו משפחת פופקו; ר' יצחק חיים פופקו ור' מרדכי דובער פופקו. כיום מוחזק ספר התורה בבית הכנסת "בית תורה דמשק אליעזר" בפלטבוש.<br />
<br />
== ספריו ==<br />
חלק גדול מהדרושים שאמר אדמו"ר האמצעי, הודפסו בהוראתו בספרים שהוציא לאור במשך שנות נשיאותו, וכנראה שינה סגנונם לסגנון של ספר לפני ההדפסה. חלק אחר של ספריו הודפסו רק לאחר הסתלקותו.<br />
<br />
*[[שער התשובה והתפלה]] (ח"א נדפס בשנת [[תקע"ז]] וח"ב בשנת [[תקע"ח]]).<br />
*[[דרך חיים]] - [[תקע"ט]].<br />
*[[נר מצוה ותורה אור]] (שער האמונה ושער היחוד) - [[תק"פ]].<br />
*[[אמרי בינה]] - [[תקפ"א]].<br />
*[[עטרת ראש]] - [[תקפ"א]].<br />
*[[שערי אורה]] - [[תקפ"ב]].<br />
*[[תורת חיים]] ([[בראשית]]-[[חיי שרה]] הודפס ב[[תקפ"ו]] וחלק ב' מ[[תולדות]] עד [[ויחי]] הודפס ב[[תרכ"ו]]).<br />
*[[פירוש המלות]] - [[תרכ"ז]].<br />
* תורת חיים שמות - [[תש"ז]].<br />
*[[מאמרי אדמו"ר האמצעי]] על התורה, נ"ך, דרושי חתונה וקונטרסים (י"ח כרכים - [[תשמ"ה]]-[[תשנ"א]]).<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[ספר התולדות]] - אדמו"ר האמצעי, [[חנוך גליצנשטיין]], [[קה"ת]].<br />
* [[בית רבי]], הרב [[חיים מאיר הילמן]], קה"ת.<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=88 הרבי מספר על אדמו"ר האמצעי] - קובץ אודיו מ[[חב"ד אינפו]]<br />
* [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=193&article=1788 סוד נשמתו של אדמו"ר האמצעי] - סיפור מאת [[מנחם זיגלבוים]] באתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=האמצעי}}<br />
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הזקן]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[ט' בכסלו]] - [[תקל"ד]] - [[ט' בכסלו]] - [[תקפ"ח]]|הבא=[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|4]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר האמצעי|*]]</div>Whathttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=192333ניגון ברכת כהנים2015-01-13T08:06:06Z<p>What: </p>
<hr />
<div>'''ניגון [[ברכת כהנים]]''' הינו ניגון שהולחן על ידי [[מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
הניגון הולחן על פי בקשתו של [[אדמו"ר האמצעי]], וטובי המלחינים של המקהלה ניסו אפשרויות שונות, עד שחיברו נוסח זה שהתחבב על ידי אדמו"ר האמצעי.<br />
<br />
בקרב חסידי חבד נשמרה המסורה מדורי דורות מה שמקובל שניגון זה ניגנו הכהנים בבית המקדש בעת שעלו על הדוכן לברך את ברכת הכהנים<br />
<br />
עם זאת הרבי הרייצ התבטא פעם כי יש יסוד לכך שניגון זה הוא תנועה של רבי והיינו שחובר ע"י אדמור הזקן<br />
<br />
ואין זה סתירה בהתאם לידוע כי אף ניגון ד' בבות שחובר על ידו אף בזאת נשמרה המסורה מדורי דורות מה שניגנו אותה הלויים בבית המקדש אם כי לא ברור מתי.<br />
<br />
הניגון מבטא את התוכן הפנימי של [[ברכת כהנים]] על פי חסידות, ותווי הנגינה שלו מדוייקים ביותר.<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] מבאר{{הערה|שיחת ליל [[שמחת תורה]] [[תרצ"ט]], נדפס ב[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] תרצ"ו-ת"ש, עמוד 307.}} שהניגון מסמל את ההעלאה של נשמות ישראל כלפי מעלה, והמשכת השפע האלוקי כלפי מטה.<br />
<br />
בכל פסוק ופסוק הניגון מתחיל בתנועה העולה כלפי מעלה, ולאחר מכן ממשיכה ויורדת כלפי מטה. בעת אמירת תיבות שם ה', לא מנגנים כלל.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46840 לשמיעת הניגון] בביצוע [[אברהם פריד]]{{הערה|בחלק האחרון בשיר בביצוע אברהם פריד יש טעות, מכיון שעפ"י מנהגנו החזן מנגן פעמיים לפני "שלום", וכך נוהגים במנין [[הרבי]].}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ניגונים שונים]]</div>What