חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחת משתמש:USA

2025-04-07T14:05:26Z

USA: USA העביר את הדף שיחת משתמש:USA לשם שיחת משתמש:John Gurly: שם תקין

#הפניה [[שיחת משתמש:John Gurly]]

חיים אליעזר חיטריק

2025-04-07T13:59:17Z

USA:

[[קובץ:הרב חיים אליעזר חיטריק1.jpg|ממוזער|הרב חיים אליעזר חיטריק]]
הרב '''חיים אליעזר חיטריק''' (נולד ב[[ה' תשרי]] [[תשל"ט]], 6 באוקטובר 1978) הוא [[שליח הרבי]] ורב העיר נירנברג, [[גרמניה]], ורב קהילת 'עדת ישורון' בעיר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[צפת]] לרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומנהל סמינר [[בית חנה צפת]], ולרחל, בת הרה"ג ר' דוד משה ע"ה ליבערמאן - רב ואב"ד דק"ק 'שומרי-הדת' אנטוורפן.

בשעת הברית נקרא על שם סב אביו, ר' [[חיים אליעזר קרסיק]].

למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים מגדל העמק]].
לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]]. בשנת [[תשנ"ט]] פעל כשליח ב[[ישיבה גדולה מיאמי|ישיבת תומכי תמימים במיאמי]].

לאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תו"ת ב770]], וכן קיבל סמיכה לרבנות מהרב [[אברהם אזדאבא]] ומהרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]]. כמו"כ למד והוסמך לשחיטה ע"י הרב [[בערל יוניק]] והרב [[ישראל שמעון קלמנסון]].

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת אסתר, בת ר' [[מרדכי הלפרין|מרדכי דוד]] ומרים הלפרין ממירון, מצאצאי אדמו"ר הזקן.

לאחר השלמת לימודיו ב[[כולל אברכים]] ו[[סמיכה לרבנות|הסמכתו לרבנות]], יצא לפעול בשנת [[תשס"ד]] בשליחות הרבי בעיר נירנברג שב[[גרמניה]], ובהמשך התמנה לשמש כרב העיר ורב קהילת 'עדת ישורון' המקומית.

בשנת [[תשפ"א]] קיבל סמיכה לדיינות.

בשנת [[תשפ"ב]] החל לפרסם יחד עם חברו לספסל הלימודים הרב [[מנחם מענדל נחשון]] - קטע יומי בתפוצה אינטרנטית החוקר ומבאר הלכות שונות על פי מנהגי חב"ד ושיטת רבותינו נשיאינו, תחת הכותרת '''<nowiki/>'שונה הלכה - מנהגי חב"ד''''.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=2777&ArticleID=18173&ArticleTitle=%E4%E7%F0%E5%EB%E9%E9%E4%20%FA%E5%E3%EC%F7%20%E0%E7%F8%E9%2084%20%F9%F0%E9%ED החנוכייה תודלק אחרי 84 שנים]''', בתוך שיחת השבוע גליון 1877
*'''[https://docs.google.com/document/d/1d0eTNj46L_0jh_xdNbgvzocMiEHwZPWFJm6OB8m1x8k/edit?usp=sharing שונה הלכה - מנהגי חב"ד - 'שו"ת הלכה למעשה עפ"י מנהגי חב"ד']''' - [https://docs.google.com/document/d/1d0eTNj46L_0jh_xdNbgvzocMiEHwZPWFJm6OB8m1x8k/edit?usp=sharing חלק א'] - [https://docs.google.com/document/d/1d0eTNj46L_0jh_xdNbgvzocMiEHwZPWFJm6OB8m1x8k/edit?usp=sharing חלק ב']
*'''[https://drive.google.com/file/d/10m0pBWdphhC7Ahs_OwHsV7Bv0zyywYRr/view?usp=sharing שונה הלכה - הלכות תפילין ובר מצווה]''', מנחם-אב תשפ"ד

{{מיון רגיל:חיטריק, חיים אליעזר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ט]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ח]]
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]
[[קטגוריה:שלוחים בגרמניה]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]

חב"דפדיה:אולם דיונים

2025-04-07T09:45:19Z

USA: /* Regarding the reviews on the site */ פסקה חדשה

{{קיצור דרך|[[חב:אד]]}}
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה - קהילה]]



== ניגונים בערכים ==

מה דעתכם לשים בערכים שבהם הועלו כבר לאתר ביצועים של ניגונים, קישור לנגן מובנה של הניגון בגוף הערך במקום קישור שמוביל לדף אחר? האם כדאי לעשות זאת באופן נרחב? ראו דוגמה כאן [[ניגון ישן (אדמו"ר הזקן)#קישורים חיצוניים]]. זה יחליף גם מקומות שבהם יש את [[:תבנית:ק.שמע]] כמו כאן [[ניגון הורודישטשר#קישורים חיצוניים]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בשבט ה'תשפ"ה 23:40, 1 בפברואר 2025 (IST)
:אני נגד הוספת קישור שמע מובנה: א. בצורה זו, הטעינה של הקובץ איטית יותר. ב. אין דרך להוריד את הקובץ וע"כ חבל. לדעתי [[:תבנית:ק.שמע]] זו תבנית מעולה שאין צורך להחליפה (הטוב ביותר הוא לקשר ישירות לניגון, כמו לדוגמא ב[[ניגון אִי וְו ווָאדיֶע#קישורים חיצוניים]]). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:57, ד' בשבט, ה'תשפ"ה)
::בנוגע לטעינה והפעלה לא בדקתי, והנקודה של הורדת הקובץ באמת חשובה, אבל אני חושב שעוד לפני זה, זה פשוט לא אסתטי, לפחות לא בצורה שבה זה מופיע כעת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:19, ד' בשבט, ה'תשפ"ה 12:19, 2 בפברואר 2025 (IST)
:::אם לסמוך רק עם פי הדוגמאות ששיע הביא לא הבנתי מה הבעיה בהורדות פשוט זה נמצא באופציית מידע שמפנה לקובץ עצמו כמו בקובץ תמונה שיש אפשרות הורדה שם, לגבי הקישור מנסיון העבר עם אתרים כמו שטורעם ואינפו הישן אי אפשר לסמוך על זה בטווח ארוך, ובכלל לדעתי כשיש בקובץ הורדה פנימי לדעתי עדיף בכלל לוותר על קישורים לאתרים אחרים.
::::נ.ב. {{א|שיע.ק}} אגב אני רואה שעד היום לא תוקן משם מה עניין החתימה באולם דיונים [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 12:55, ד' בשבט, ה'תשפ"ה 12:55, 2 בפברואר 2025 (IST)
:::::אכן עדיף להעלות את הקובץ עצמו באם אפשרי, ואז לקשר לקובץ שמע בחב"דפדיה עצמו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:41, ד' בשבט, ה'תשפ"ה 16:41, 2 בפברואר 2025 (IST)
::::::אנסה להסביר מדוע ואיך כדאי ואפשר לשלב נגן. א. זה זמין, נח והופך את האתר למושך יותר ושימושי. ב. קישור חיצוני מבלבל יותר (אפילו אם נתחיל לסמן בצורה ברורה איזה קישור מוביל ישירות לקובץ ואיזה לאתר חיצוני), מי שלא מכיר את האתר, יתקשה להבין איזה קישור מוביל ישירות לדף עם הקובץ ואיזה לא. ג. בדקתי וזה לא מאט את טעינת האתר. הטעינה היא מספיק חכמה כך שקודם נטען הדף עם הטקסט ואח"כ נטענת המדיה. ד. לגבי העיצוב, מבין את ההסתייגות אפשר לשלב תחת הכותרת 'להאזנה' או משהו אחר. ה. {{א|דוד קורצוג}} הוספתי את הבעיה ב[[חב"דפדיה:פיתוח#חתימה באולם הדיונים]]. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בשבט ה'תשפ"ה 15:44, 3 בפברואר 2025 (IST)
:::::::אולי באותו סגנון עיצוב של תמונה, משוך לשמאל וכו'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 18:42, ה' בשבט, ה'תשפ"ה 18:42, 3 בפברואר 2025 (IST)
::::::::מדוע לא להשתמש ב[https://chabadpedia.co.il/images/transcoded/6/6e/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3.ogg נגן הקודם והמוכר]? בצורה כזו הקובץ מופעל בצורה אוטומטית ומהירה והורדתו מתאפשרת בקלות רבה, כמו"כ כפי שכתב להתראות, רק טקסט מוכנס לערך ולא [[קובץ:(יא) ניגון ישן.mp3|(יא) ניגון ישן.mp3]] קובץ שמע שתופס את כל העין. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:57, ה' בשבט, ה'תשפ"ה)
::::::::למה לא? א. כי הישן מוכר רק לחב"דפדים, לא לגולשים רגילים. למשתמש שאינו מכיר, ברור שקל יותר ללחוץ על נגן שמופיע בערך, מאשר על קישור שמוביל לדף אחר ובו הנגן. אגב, שום אתר שמכבד את עצמו לא אתר חדשות, ולא אתר ממשלתי וכיו"ב מחייב ללחוץ על קישור ולעבור דף כדי לשמוע או לראות מדיה. היום הכל מופיע בדף עצמו. ב. כי זה דווקא יתרון שערך מציג גם מדיה ולא רק טקסט, אנחנו בעידן שנדרש מאתר להיות כמה שיותר אינטארקטיבי. בן אדם יכול לשמוע את הניגון תוך כדי שהוא קורא את המידע עליו ומבלי לצאת מהדף. ג. אפשר להוסיף ליד כל נגן קישור פשוט שיהיה כתוב בו [https://chabadpedia.co.il/images/transcoded/6/6e/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3.ogg להורדה]. ד. אולי אני טועה אשמח לשמוע עוד דעות מנומקות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בשבט ה'תשפ"ה 22:45, 3 בפברואר 2025 (IST)
:::::::::השתכנעתי, ישר כח. רק אשמח שהורדת הקובץ תוכל להתבצע בקלות מאוד (מבלי לצאת מהדף {{קריצה}}). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:53, ה' בשבט, ה'תשפ"ה)
::::::::::להעיר, שכאשר מכניסים לתוקף את הנגן החדש, נוצרת כותרת חדשה של 'לשמיעת הניגון' ולא 'קישורים חיצוניים' כפי שיש כעת. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:20, ה' בשבט, ה'תשפ"ה)
:::::::::::בכל אופן, לא כדאי להשתמש בצורה <nowiki>[[קובץ:(יא) ניגון ישן.mp3|(יא) ניגון ישן.mp3]]</nowiki> אלא ליצור תבנית מותאמת שרק היא תוכנס לערכים. מעבר לנוחות אח"כ לשנות ולמצוא את כל המקומות בהם התבנית מופיעה בקלות יהיה אפשרות להוסיף גם קישור להורדה אחרי לא בצורה ידנית. {{א|שיע.ק}}, לגבי החתימה באולם דיונים לדעתי כדאי להתקין את ההרחבה של 'תגובה' בדפי שיחה, יש שם מובנה חתימה בכל שיחה. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בשבט ה'תשפ"ה • 09:12, 7 בפברואר 2025 (IST)
יוסף בן מלמד אכן יהיה צורך להוסיף כותרת 'האזנה' או משהו בסגנון. חלוקת קונרסטים. דברי טעם. אתה יכול אולי להכין תבנית כזו? לגבי ההרחבה אתה מכיר אתר שבו היא מותקנת? תוכל לכתוב את שמה באנגלית, או לקשר אליה? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בשבט ה'תשפ"ה 23:00, 8 בפברואר 2025 (IST)
:כשתהיה החלטה איך רוצים שזה יראה אני יוכל להכין את זה. לגבי ההרחבה, הוספתי ב[[חב"דפדיה:פיתוח#הרחבות]]. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"א בשבט ה'תשפ"ה • 01:12, 9 בפברואר 2025 (IST)

== אפליקציה לחב"דפדיה ==
{{מפעילי מערכת}} מה אתם אומרים על הקמת אפליקציה של חב"דפדיה לפלאפון?
לדעתי זה יועיל ויקפיץ את החיפושים בחב"דפדיה, אם כי זה דבר יקר מאוד אז אולי הגיוני יותר שזה יקרה בעוד כמה שנים. לבנתיים אני מניח את זה כאן.
[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 02:47, ט' בשבט, ה'תשפ"ה
:דובר על זה בעבר. כעת ניתן להוסיף את הדף הראשי של האתר לדף הבית בפלאפון באמצעות לחיצה על 3 הנקודות בדפדפן. העלות של פיתוח אפליקציה לדעתי לא שווה את פער הנוחות בין מה שכבר יש לאפליקציה כי הפער די קטן. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בשבט ה'תשפ"ה • 08:57, 7 בפברואר 2025 (IST)
::יש פיצ'ר של 'הורדת אפליקצייה לנייד', זה אמנם עובד על גבי הדפדפן אך מאוד נוח ומדמה אפליקצייה לכל דבר, אם יש לך מושג איך עושים זאת, זה יהיה מועיל לתועלת הגולשים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:09, י"א בשבט, ה'תשפ"ה)
:::{{חב"דפדים פעילים}}, לצורך בדיקה, מי שמעוניין להוריד אליו אפליקציה בגרסת בטא שירשום כאן מייל שמחובר למכשיר שלו. אם יהיו מעל 10, בע"ה תהיה אפליקציה. (כל משתמש מייל אחד על מכשיר אחר) ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ח בשבט ה'תשפ"ה • 22:47, 26 בפברואר 2025 (IST)
::::770byy@gamil.com. תודה. [[משתמש:מאיר דקל|מאיר דקל]] - [[שיחת משתמש:מאיר דקל|שיחה]], 23:09, כ"ח בשבט, ה'תשפ"ה 23:09, 26 בפברואר 2025 (IST)
:::::חלוקת קונטרסים זו יוזמה נפלאה ואני חושב שהיא תוסיף רבות לחב"דפדיה. יכול להיות שיש משתמשים שמעדיפים לא לכתוב את המייל שלהם בדף פומבי שגלוי כמובן גם לכל עובר אורח ולא רק למשתמשי האתר. אולי עדיף שישלחו אלייך (או, אם אתה מעדיף אפשר אלי) את כתובת המייל, כל מי שיוכל להכנס ולהוריד את האפליקציה באמצעות סמרטפון? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' באדר ה'תשפ"ה
::::::אין בעיה, ניתן לשלוח לי גם ישירות ל{{משתמש:חלוקת קונטרסים/מייל}} או לשיע.ק. כשיצטברו 10 מיילים יתקבל עדכון נוסף ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ד באדר ה'תשפ"ה • 01:52, 14 במרץ 2025 (IST)

== חב"דפדיה באנגלית ==

בעתיד הקרוב לכבוד י"א ניסן מערכת החב"דפדיה מתכונן להשיק פרויקט חדש וגדול של chabapedia באנגלית, עד כה יש לנו למעלה מ-1000 עמודים שתורגמו, אבל אנחנו עדיין רחוקים מלהיות מוכנים להשיק את הפרויקט, אנו קוראים לכל מי שרוצה לעזור ויש לו תשוקה להפצת המעיינות בבקשה לבוא ולעזור לנו בפרויקט המדהים הזה, המשימות שצריך לעשות עכשיו כוללות: הוספתת תמונות, בניית תבניות, והכנת קטגוריות, כל זה חייב להיעשות באנגלית המיועדת לחסידי חב"ד דוברי אנגלית, האתר הוא chabadpedia.com תודה רבה. {{אנונימי}}
:אולי אפשר להשיק ביחד עם [[חב"דטקסט]] ו[[חב"דציטוט]]. בברכה, יחי המלך המשיח!!! - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-12k|הערך ה12k]]!!! - [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 19:45, 11 במרץ 2025 (IST)
::מצטרף לקריאה. של האנונומי.
::לרובין: כשחב"דטקסט וחב"ד ציטוט יהיו עם 1000 ערכים נוכל להשיק אותם בעז"ה עם כתובת אתר משלהם וכו'.
::חב"דפדיה באנגלית כבר מתקרבת למספר הערכים האמור, צריכה כעת עזרה בשילוב תמונות, תבניות וכו'. ומעניין לעניין בשורה טובה אפשר להתחיל לקשר לחב"דפדיה באנגלית. הנה דוגמה בערך [[צבי הירש רסקין]] מופיע הקוד [[en:Rabbi Tzvi Hirsh Raskin]], שגורם לכך שתוכלו לראות קישור ישיר לערך באנגלית, בסרגל הצדדי מתחת לפסקה כלים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באדר ה'תשפ"ה 00:08, 17 במרץ 2025 (IST)
:::וואו! ישר כח שיע. כן ירבה וכן יפרוץ. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:13, י"ז באדר, ה'תשפ"ה)
::::אני חושב, שעניין השפות, זה פרוייקט שממש שווה להשקיע בו - לקשר בין ערכים באנגלית ובעברית, כי זה יוסיף גם מבחינת הדירוג של גוגל, שזה אתר דו לשוני, וגם ימשוך קוראים נוספים שבעז"ה יגדיל גם את מעגל העורכים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באדר ה'תשפ"ה 01:06, 17 במרץ 2025 (IST)
:::::אני חושב שזה אמור להיות אותו אתר רק מתורגם לכן כל התבניות שמשתמשים שם יצרו מעצמם צריכות להימחק ול{{א|שיע.ק}} יש בחב"דפדיה באנגלית רק 450 ערכים בחב"דטקסט יש קרוב ל650. בברכה, [[יחי המלך המשיח]]. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 08:41, 17 במרץ 2025 (IST)
::::::חושב שכדאי ומומלץ כל מה שכבר קיים אצלנו לתרגם מהעברית כי זה יכול לחסוך זמן רב. אבל ודאי שזה לא יהיה רק תרגום. ואדרבה. בעז"ה יגיע שלב שהפרוייקט באנגלית יהיה כ"כ מוצלח, יצירתי ומתקדם שתהיה הפריה הדדית, אנחנו נתרגם משם דברים אלינו (והם יתרגמו מאיתנו). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באדר ה'תשפ"ה 22:59, 17 במרץ 2025 (IST)
:::::::כל מי שרוצה להתגייס, אשמח להדריך בטלפון או בפרטי. לדברים מסויימים, לא צריך לדעת אנגלית כדי לתרום שם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באדר ה'תשפ"ה 23:00, 17 במרץ 2025 (IST)
::::::::{{א|שיע.ק}} אשמח שנתכתב בינינו באימייל לגבי זה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 23:03, 17 במרץ 2025 (IST
:::::::::רוצה לומר ישר כח ל{{א|מ. רובין}} שמלבד פועלו בחב"דפדיה בעברית, [https://chabadpedia.com/index.php/User:770m.robin משקיע גם באנגלית], פרוייקט הוספת בינוויקי, יכול להיעשות באמצעות הדפים הבאים: [https://chabadpedia.com/index.php/Special:WithoutInterwiki ערכים באנגלית שעדיין אינם מקושרים לעברית] (אי אפשר לעבוד הפוך, כי יש המון ערכים בעברית שעדיין לא תורגמו לאנגלית ואין לאן לקשר אותם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בניסן ה'תשפ"ה 23:16, 30 במרץ 2025 (IDT)
:::::::::::מצטרף לישר כח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:19, א' בניסן, ה'תשפ"ה)

== אחים / גיסים בערכי אישים ==
מבקש לפתוח שוב את הדיון לגבי [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים/אישים#בני משפחה]] שנערך כבר בעבר [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 18#קרובי משפחה]]. אשמח להשתתפותכם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בניסן ה'תשפ"ה 00:14, 31 במרץ 2025 (IDT)

== סמלילי פורטלים ==

ב"ה לקראת התחדשות בסמליל פורטלים
[[קובץ:פורטלים 2.jpg|ממוזער|סקיצות אייקונים פורטלים]]
===דיון כללי===
שלום חברים, נשמח להצעות, הערות וכו'. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בניסן ה'תשפ"ה 23:52, 30 במרץ 2025 (IDT)
:הסמלים החדשים יפים, אשמח אם תכין גם לחב"דטקסט סמל חדש. בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 18:01, 1 באפריל 2025 (IDT)
::הסמלים מרהיבים. ישר כח לעוסקים במלאכה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:26, ה' בניסן, ה'תשפ"ה)

===ימי חב"ד===

===ניגוני חב"ד===

===נשיאי חב"ד===

===בית רבי===

===ספרות חב"ד===
לדעתי עדיף משהו שמרמז על ספרים, למשל כמו הסמל שמופיע כעת ב'תורת חב"ד' רק שבמקום סמל של הספירות יהיה איור שקשור עם חב"ד. (יש למישהו רעיון)? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בניסן ה'תשפ"ה 21:43, 1 באפריל 2025 (IDT)
:אולי ספר עם הכיתוב 'תניא'. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:32, ה' בניסן, ה'תשפ"ה)

===תורת חב"ד===
לדעתי עדיף בלי ספר, כי יש שני פורטלים אחרים שקשורים לספרים ממש, ספרות חב"ד, ו'תורת הנגלה'. אז עדיף לסמל את תורת חב"ד באיור בלבד. אולי האיור של הספירות כפי שמופיע כעת בתוך הספר - בלי הספר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בניסן ה'תשפ"ה 21:43, 1 באפריל 2025 (IDT)
:לא הבנתי את ההבדל בין 'ספרות חב"ד' ל'תורת החסידות' תורת חסידות חב"ד וחסידות הכללית?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:34, ה' בניסן, ה'תשפ"ה)

===אישי חב"ד===
סליחה שאני מתערב, אבל זה לא דמות קצת מזולזלת? עם גבנת ומשקפים ואוזניים מוזרות? מתאים לחסידים עדיני נפש ועובדי השם בנפשם, גדולי תלמידי רבותינו נשיאינו? --[[מיוחד:תרומות/213.151.51.12|213.151.51.12]] 00:13, 3 באפריל 2025 (IDT)
:מסכים. ממליץ לשנות את הסמל לדמות המשקפת יותר אישיות חב"דית (הוספת קנייטש, הסרת או הקטנת המשקפיים, הבלטת החליפה / סירטוק. לחילופין, ניתן לשנות את הכובע לקסקט שיוסיף מראה יהודי אותנטי). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:28, ה' בניסן, ה'תשפ"ה)

===הפצת המעיינות===
אני ממליץ להחליף את הטיפות במעיין, להוריד את הכתר ולהחליף בספר / ספר תורה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:35, ה' בניסן, ה'תשפ"ה)
:אכן. אולי אפשר אף לשלב עם סמל חב"דפדיה עצמה (770 מעל העולם). בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 09:05, 3 באפריל 2025 (IDT)

== התואר 'רבי' ==

לגבי תנאים אני יודע שצריך לכתוב 'רבי', גם לגבי ראשונים ראיתי שהוחלט להוסיף. לעו"ז באחרונים לא נהוג להוסיף. אולם צ"ב גדר דור מגורשי ספרד, בתקופה שבין הראשונים לאחרונים, בניהם רבי יוסף קארו, רבי מאיר ן' גבאי, ר"ש אלקבץ, הרדב"ז, ר' אליהו די וידאש, הרח"ו ועוד, שאכן בנושא זה חלוקים הערכים זמ"ז, שבחלק נוסף הכינוי ובחלק לא. אשמח להבהרת המדיניות. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 00:46, 31 במרץ 2025 (IDT)
: תלוי בכינויים הרגיל (ע"ד הנל - '''רבי''' יוסף קארו.) ובשאינו רגיל (ואינו רבי) יהיה "ר'".[[משתמש:שפי"ץקייט|ונזכה זע'הן זיך מיט'ן רבי'ן בב"א.]] - [[שיחת משתמש:שפי"ץקייט|שיחה]], 13:42, ג' בניסן, ה'תשפ"ה 13:42, 1 באפריל 2025 (IDT)
::א"כ לשיטתו גם מרבית האחרונים זכאים לכינוי, בניגוד למדיניות כעת. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 13:51, 1 באפריל 2025 (IDT)

== Regarding the reviews on the site ==

B"H

I agree with John Johnson's response yesterday on this page.

Although he worded his statement in harsh language (and in this I think he is right), the content was absolutely correct.

**

מצטרף לתגובת ג'ון ג'ונסון אתמול בעמוד זה.

אמנם ניסח הודעתו בלשון חריפה (וגם בזה לדעתי הינו צודק), אבל התוכן היה נכון לחלוטין.

משתמש:USA

2025-04-07T09:40:42Z

USA:

'''USA - [John Gurly] -''' A veteran editor, for the benefit of the general public

יוסף יצחק חיטריק

2025-04-06T21:56:49Z

USA: תיאור

[[קובץ:הרב יוסף חיטריק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק חיטריק]].
הרב '''יוסף יצחק חיטריק''' (נולד ב[[כ"ג חשוון]] [[תשי"ב|תשי"ב,]] 22 בנובמבר 1951), הינו מ[[השלוחים לארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מנהל [[כולל חב"ד צפת]], חבר [[ועד המנהלים (צפת)|ועד מנהלי המוסדות]] בצפת, וכותב טור דעה שבועי ב[[שבועון כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ארצות הברית]] לר' [[צבי הירש חיטריק|צבי הירש]]<ref>בן ר' [[יהודה חיטריק|יהודא]]</ref> ולרבקה<ref>לבית ר' [[חיים אליעזר קרסיק|אליעזר קרסיק]]</ref> חיטריק. ב[[ברית מילה|ברית המילה]] שלו שהתקיימה בבית מספר 446 ב[[רחוב קינגסטון]], היה [[הרבי]] ה[[סנדק]], ואף אמר [[שיחה]] ארוכה ונתן 5 דולר כתרומה להיכנסו לישיבות [[תומכי תמימים]]{{הערה|ראשי דברים מתוכה נדפס ב[[תורת מנחם]], וחלק נדפס ב[[לקוטי שיחות]] ח"ג.}}.

בילדותו אביו היה השליח הראשון של כ"ק אדמו"ר ל[[ברזיל]], ובשנת [[תש"כ]] חזרו לגור ב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]].

בשנים [[תשכ"ח]]-[[תשכ"ט]] למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטאן]] (שפעלה באותן שנים בנוארק), ובחודש אלול [[תשכ"ט]] עבר ללמוד בישיבה ב-[[770]] {{הערה|על אף הקרבה של משפחתו, לן בפנימיית הישיבה (בבנין [[788 איסטערן פארקווי]], שהפך לימים לבנין המשרדים של מוסדות חב"ד) בהסכמת ההנהלה, וזאת בכדי להיות מחובר במשך כל שעות היממה להוייה של הישיבה.}}.

באחת משנות לימודיו ב-770, נבחר לשמש כקנה מ[[שבעת הקנים]] ב[[חסידות]], ר' [[יואל כהן]] בחר בו לתפקיד והדריכו ללמוד לעומק לשם כך{{הערה|טורו זו רק דעתי '''ה'מצפן' של חסידים''' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2071 עמ' 36.}}.

בניסן [[תשל"ג]] הצטרף לקבוצת [[התלמידים השלוחים]] ל[[ישיבה גדולה מלבורן|ישיבת חב"ד במלבורן, אוסטרליה]] שם נותר כשנתיים לאחריהם חזר לשקוד על לימודיו ב-770.

בשנת [[תשל"ה]] [[נישואין|נישא]] לרעייתו מרת רחל לבית הרב [[דוד משה ליברמן]], בזמנו [[רב (תואר)|רב]] ו[[שליח]] של הרבי [[הריי"צ]] ב[[דטרויט]] [לפני כן ב[[שיקגו|שיקאגו]]], ולאחר מכן [[גאב"ד]] [[אנטוורפן]] במשך 44 שנה.

=== פעולותיו ===
בשנת [[תשל"ז]], נשלח יחד עם קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש|שלוחים לארץ קודש]] כ[[שליח]] ל[[צפת]].

בשנת [[תש"מ]], לאחר שהיה מנהלו של התיכון ב"[[בית חנה (צפת)|בית חנה" בצפת]] הקים את הסמינר והפך למנהלו תפקיד בו משמש עד היום.

באותה תקופה גם מונה כסגן יו"ר [[ועד המנהלים (צפת)|ועד המנהלים]] על ידי גיסו הרב [[אריה ליב קפלן]] ע"ה.

בשנת [[תש"נ]], מונה על ידי [[בית דין רבני חב"ד]] לחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]].

לאחר שהורה [[הרבי]] להקים את [[כולל חב"ד צפת]] נתמנה ליו"ר הכולל שזהו תפקידו עד היום, מתחתיו מנהל את הכולל הרב [[יורם מעודה]].

בין השנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ה]] כתב בקביעות במדור דעות ב[[שבועון כפר חב"ד]]. בין [[חודש אייר]] שנת [[תשס"ד]] ל[[חודש אלול]] שנת [[תשס"ו]] חזר לכתוב מדור פופולארי בשם 'זו רק דעתי' שזכה לתגובות רבות. בשנת [[תש"ע]] פנתה מערכת [[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]] בשאלה לקוראיה האם להחזירו שוב לכתוב. הקוראים השיבו בחיוב ועד היום ממשיך הרב חיטריק בכתיבה בשבועון.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מנחם מענדל חיטריק]] - שליח הרבי ורב הקהילה האשכנזית באיסטנבול, טורקיה.
*בנו, הרב [[חיים אליעזר חיטריק]] - שליח הרבי ורב העיר נירנברג, [[גרמניה]].
*חתנו ר' מנחם מענדל סקרדר - [[פלורידה]].
*חתנו, הרב מנחם מענדל גולדשמיד - שליח הרבי בקוסומוי, תאילנד.
*בנו, הרב שמואל חיטריק - שליח הרבי ב[[פטרבורג]], [[רוסיה]].
*חתנו, הרב חיים דוד וילהלם - שליח הרבי בכפר ויתקין.
*חתנו, ר' פרץ ליין ע"ה - [[פלורידה]].{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1042407/ חב"ד אינפו], נפטר בעשרה בטבת ה'תשפ"ד.}}
*חתנו, הרב מנחם מענדל מרינובסקי - שליח הרבי ב[[דנייפרו|דנייפר]], [[אוקראינה]].

==לקריאה נוספת==
*ישראל אלפרוביץ, '''היסטוריה באוסטרליה''', 50 שנה לקבוצה הרביעית של התלמידים השלוחים לישיבת חב"ד במלבורן, שבועון כפר חב"ד גליון 2004 עמוד 158

{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חיטריק, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות בית חנה צפת]]
[[קטגוריה:שבעת קני המנורה]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אהל מנחם מענדל]]
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]

יוסף יצחק חיטריק

2025-04-06T21:56:21Z

USA:

[[קובץ:הרב יוסף חיטריק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]].
הרב '''יוסף יצחק חיטריק''' (נולד ב[[כ"ג חשוון]] [[תשי"ב|תשי"ב,]] 22 בנובמבר 1951), הינו מ[[השלוחים לארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מנהל [[כולל חב"ד צפת]], חבר [[ועד המנהלים (צפת)|ועד מנהלי המוסדות]] בצפת, וכותב טור דעה שבועי ב[[שבועון כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ארצות הברית]] לר' [[צבי הירש חיטריק|צבי הירש]]<ref>בן ר' [[יהודה חיטריק|יהודא]]</ref> ולרבקה<ref>לבית ר' [[חיים אליעזר קרסיק|אליעזר קרסיק]]</ref> חיטריק. ב[[ברית מילה|ברית המילה]] שלו שהתקיימה בבית מספר 446 ב[[רחוב קינגסטון]], היה [[הרבי]] ה[[סנדק]], ואף אמר [[שיחה]] ארוכה ונתן 5 דולר כתרומה להיכנסו לישיבות [[תומכי תמימים]]{{הערה|ראשי דברים מתוכה נדפס ב[[תורת מנחם]], וחלק נדפס ב[[לקוטי שיחות]] ח"ג.}}.

בילדותו אביו היה השליח הראשון של כ"ק אדמו"ר ל[[ברזיל]], ובשנת [[תש"כ]] חזרו לגור ב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]].

בשנים [[תשכ"ח]]-[[תשכ"ט]] למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטאן]] (שפעלה באותן שנים בנוארק), ובחודש אלול [[תשכ"ט]] עבר ללמוד בישיבה ב-[[770]] {{הערה|על אף הקרבה של משפחתו, לן בפנימיית הישיבה (בבנין [[788 איסטערן פארקווי]], שהפך לימים לבנין המשרדים של מוסדות חב"ד) בהסכמת ההנהלה, וזאת בכדי להיות מחובר במשך כל שעות היממה להוייה של הישיבה.}}.

באחת משנות לימודיו ב-770, נבחר לשמש כקנה מ[[שבעת הקנים]] ב[[חסידות]], ר' [[יואל כהן]] בחר בו לתפקיד והדריכו ללמוד לעומק לשם כך{{הערה|טורו זו רק דעתי '''ה'מצפן' של חסידים''' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2071 עמ' 36.}}.

בניסן [[תשל"ג]] הצטרף לקבוצת [[התלמידים השלוחים]] ל[[ישיבה גדולה מלבורן|ישיבת חב"ד במלבורן, אוסטרליה]] שם נותר כשנתיים לאחריהם חזר לשקוד על לימודיו ב-770.

בשנת [[תשל"ה]] [[נישואין|נישא]] לרעייתו מרת רחל לבית הרב [[דוד משה ליברמן]], בזמנו [[רב (תואר)|רב]] ו[[שליח]] של הרבי [[הריי"צ]] ב[[דטרויט]] [לפני כן ב[[שיקגו|שיקאגו]]], ולאחר מכן [[גאב"ד]] [[אנטוורפן]] במשך 44 שנה.

=== פעולותיו ===
בשנת [[תשל"ז]], נשלח יחד עם קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש|שלוחים לארץ קודש]] כ[[שליח]] ל[[צפת]].

בשנת [[תש"מ]], לאחר שהיה מנהלו של התיכון ב"[[בית חנה (צפת)|בית חנה" בצפת]] הקים את הסמינר והפך למנהלו תפקיד בו משמש עד היום.

באותה תקופה גם מונה כסגן יו"ר [[ועד המנהלים (צפת)|ועד המנהלים]] על ידי גיסו הרב [[אריה ליב קפלן]] ע"ה.

בשנת [[תש"נ]], מונה על ידי [[בית דין רבני חב"ד]] לחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]].

לאחר שהורה [[הרבי]] להקים את [[כולל חב"ד צפת]] נתמנה ליו"ר הכולל שזהו תפקידו עד היום, מתחתיו מנהל את הכולל הרב [[יורם מעודה]].

בין השנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ה]] כתב בקביעות במדור דעות ב[[שבועון כפר חב"ד]]. בין [[חודש אייר]] שנת [[תשס"ד]] ל[[חודש אלול]] שנת [[תשס"ו]] חזר לכתוב מדור פופולארי בשם 'זו רק דעתי' שזכה לתגובות רבות. בשנת [[תש"ע]] פנתה מערכת [[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]] בשאלה לקוראיה האם להחזירו שוב לכתוב. הקוראים השיבו בחיוב ועד היום ממשיך הרב חיטריק בכתיבה בשבועון.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מנחם מענדל חיטריק]] - שליח הרבי ורב הקהילה האשכנזית באיסטנבול, טורקיה.
*בנו, הרב [[חיים אליעזר חיטריק]] - שליח הרבי ורב העיר נירנברג, [[גרמניה]].
*חתנו ר' מנחם מענדל סקרדר - [[פלורידה]].
*חתנו, הרב מנחם מענדל גולדשמיד - שליח הרבי בקוסומוי, תאילנד.
*בנו, הרב שמואל חיטריק - שליח הרבי ב[[פטרבורג]], [[רוסיה]].
*חתנו, הרב חיים דוד וילהלם - שליח הרבי בכפר ויתקין.
*חתנו, ר' פרץ ליין ע"ה - [[פלורידה]].{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1042407/ חב"ד אינפו], נפטר בעשרה בטבת ה'תשפ"ד.}}
*חתנו, הרב מנחם מענדל מרינובסקי - שליח הרבי ב[[דנייפרו|דנייפר]], [[אוקראינה]].

==לקריאה נוספת==
*ישראל אלפרוביץ, '''היסטוריה באוסטרליה''', 50 שנה לקבוצה הרביעית של התלמידים השלוחים לישיבת חב"ד במלבורן, שבועון כפר חב"ד גליון 2004 עמוד 158

{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חיטריק, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות בית חנה צפת]]
[[קטגוריה:שבעת קני המנורה]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אהל מנחם מענדל]]
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]

קובץ:הרב יוסף חיטריק.jpg

2025-04-06T21:46:57Z

USA: הרב חיטריק בראיון

== תקציר ==
הרב חיטריק בראיון

אהל מנחם מענדל צפת

2024-08-18T15:19:36Z

USA:

{{ישיבה
|שם=ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש - 'אהל מנחם מענדל'
|תמונה=אהל מ"מ הדמיה.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה (הדמיה)
|אפיון= ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=[[א' אלול]] [[תש"פ]]
|תאריך סגירה=
|מיקום= הגדוד השלישי 5 [[צפת]]
|מייסד=הרב [[חיים קפלן]], הרב [[שניאור זלמן קפלן]] הרב [[שמואל מישולובין]] הרב עזריאל שיימוס
|ראש הישיבה=הרב [[שניאור זלמן קפלן]]
|משגיח ראשי=הרב עזריאל שיימוס
|מנהל רוחני=הרב [[שמואל מישולובין]]
|מספר תלמידים= כ-80
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''תומכי תמימים - אהל מנחם מענדל''', הינה ישיבה קטנה חב"דית למצויינים, בעיר הקודש [[צפת]], בראשותו של הרב [[שניאור זלמן קפלן]].

הישיבה שוכנת בקמפוס 'ישראל אריה ליב' - שע"י [[כולל חב"ד]], השוכן במרומי הר כנען.

==היסטוריה==
בשנים שקדמו לייסוד הישיבה, הופעלה בצפת תכנית 'הכנה לישיבה'{{הערה|מתיבתא}} עבור תלמידי כיתה ח' העולים לישיבה, בניהולו של שליח הרבי ביישוב פוריה עילית הרב שניאור זלמן גערליצקי.

בהמשך לפעילות זו, לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] הודיעה הנהלת אגודת קרית חב"ד צפת{{הערה|1=[https://col.org.il/news/120614 לקראת תשפ"א: ישיבה קטנה חדשה למצוינים תפתח בצפת] {{חב"ד און ליין}}.}} בראשותו של הרב [[חיים קפלן]] על פתיחת ישיבה קטנה תחת הנהלת חתנו, הרב [[שמואל מישולובין]].

הישיבה נוסדה עם כ-30 תלמידים במבנה נפרד במתחם [[ישיבת צעירי השלוחים (צפת)|ישיבת צעירי השלוחים]] (קמפוס ישראל אריה לייב), כאשר בראש שתי הישיבות עומד הרב [[שניאור זלמן קפלן]].

הקווים המאפיינים את הישיבה הינם יחס אישי וייחודי ורף לימודים גבוה.

ב[[חודש טבת]] [[תשפ"א]] פתחה הישיבה בקמפיין לבניית בנין חדש בקמפוס הישיבה שיתחבר לבניינים הקיימים, בבנין החדש נבנה זאל גדול ומרווח, חדר אוכל ייחודי, כיתות וחדרים. בחודש אדר תשפ"ב נערך אירוע גזירת הסרט והקדשת הבניין החדש של ישיבת "אהל מנחם מענדל" בצפת, ונקרא "בית שלמה" על שמו של הנדיב ר' שלמה בן ר' בנימין פיליפסון{{הערה|[https://col.org.il/news/136449 לקראת חנוכת הבית: הקדשת הבניין החדש ל"צעירי השלוחים"] {{חב"ד און ליין}}}}.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-80 תלמידים.

==צוות הישיבה==

{{טורים|;הנהלה
*הרב [[שניאור זלמן קפלן]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[חיים חייקל קפלן]] - מנכ"ל ויו"ר המוסדות
*הרב [[שמואל מישולובין]] - מנהל רוחני
*הרב עזריאל שיימוס - משגיח ראשי

;שיעור א'

*'''כיתה 1.'''
*הרב [[שלום בנציון פרידמן|בן ציון שלום פרידמן]] - ר"מ לעיונא
*הרב איתמר זילברשטרום - משפיע
*הרב יעקב בטקין - ר"מ ונו"נ בגירסא והלכה

*'''כיתה 2.'''
*הרב מנחם מענדל קפלון - ר"מ לעיונא
*הרב דוד אליהו משה יוניק - משפיע
*הרב מנחם מענדל וינקלר - ר"מ ונו"נ בגירסא והלכה

;שיעור ב'

*הרב יוסף יצחק אלמליח - ר"מ לעיונא
*הרב הלל אניקסטר - משפיע
*הרב איתמר זילברשטרום - נו"נ בגירסא
*הרב מנחם מענדל קפלון - נו"נ בהלכה

;שיעור ג'

*הרב מנחם מענדל קופרמן - [[ר"מ]] לעיונא
*הרב מנחם מענדל זילברשטרום - משפיע
*הרב מנחם מענדל מוזיקנט - נו"נ בגירסא ובהלכה

;הועד הרוחני

*הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] - חבר הועד הרוחני
*הרב [[דב מנחם דברוסקין]] - חבר הועד הרוחני
*הרב [[מנחם מינצברג]] - חבר הועד הרוחני ור"מ בתורת רבינו

;הנהלה גשמית

*הת׳ חיים משה וובר - מנהל
*ר’ חיים אדרעי - מנהל מטבח
*הרב שמואל דוידזון - מנהל חשבונות
*הרב זמיר סננס - מנהל פנימייה
*הרב יהונתן קנופ - אחראי רפואי
*מנחם מענדל בלוך - אחראי משרד ומזכיר
}}

'''לרשימה המלאה של צוות הישיבה, ומספרי הטלפון - לשנה"ל ה'תשפ"ה - לחץ כאן: [[קובץ:רשימת צוות ומספרי פלאפון ה'תשפ''ה.pdf|ממוזער|רשימת צוות ומספרי פלאפון ה'תשפ''ה]]'''

==לקריאה נוספת==
*'''ישיבה שהיא שליחות''', שבועון כפר חב"ד גליון 1891 עמוד 58

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/122678 צפת: בישיבה החדשה מתכוננים לקראת שנת הלימודים תשפ"א]''' {{COL}}

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]

אהל מנחם מענדל צפת

2024-08-18T15:15:32Z

USA:

אהל מנחם מענדל צפת

2024-08-18T15:14:21Z

USA:

{{ישיבה
|שם=ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש - 'אהל מנחם מענדל'
|תמונה=אהל מ"מ הדמיה.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה (הדמיה)
|אפיון= ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=[[א' אלול]] [[תש"פ]]
|תאריך סגירה=
|מיקום= הגדוד השלישי 5 [[צפת]]
|מייסד=הרב [[חיים קפלן]], הרב [[שניאור זלמן קפלן]] הרב [[שמואל מישולובין]] הרב עזריאל שיימוס
|ראש הישיבה=הרב [[שניאור זלמן קפלן]]
|משגיח ראשי=הרב עזריאל שיימוס
|מנהל רוחני=הרב [[שמואל מישולובין]]
|מספר תלמידים= כ-80
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''תומכי תמימים - אהל מנחם מענדל''', הינה ישיבה קטנה חב"דית למצויינים, בעיר הקודש [[צפת]], בראשותו של הרב [[שניאור זלמן קפלן]].

הישיבה שוכנת בקמפוס 'ישראל אריה ליב' - שע"י [[כולל חב"ד]], השוכן במרומי הר כנען.

==היסטוריה==
בשנים שקדמו לייסוד הישיבה, הופעלה בצפת תכנית 'הכנה לישיבה'{{הערה|מתיבתא}} עבור תלמידי כיתה ח' העולים לישיבה, בניהולו של שליח הרבי ביישוב פוריה עילית הרב שניאור זלמן גערליצקי.

בהמשך לפעילות זו, לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] הודיעה הנהלת אגודת קרית חב"ד צפת{{הערה|1=[https://col.org.il/news/120614 לקראת תשפ"א: ישיבה קטנה חדשה למצוינים תפתח בצפת] {{חב"ד און ליין}}.}} בראשותו של הרב [[חיים קפלן]] על פתיחת ישיבה קטנה תחת הנהלת חתנו, הרב [[שמואל מישולובין]].

הישיבה נוסדה עם כ-30 תלמידים במבנה נפרד במתחם [[ישיבת צעירי השלוחים (צפת)|ישיבת צעירי השלוחים]] (קמפוס ישראל אריה לייב), כאשר בראש שתי הישיבות עומד הרב [[שניאור זלמן קפלן]].

הקווים המאפיינים את הישיבה הינם יחס אישי וייחודי ורף לימודים גבוה.

ב[[חודש טבת]] [[תשפ"א]] פתחה הישיבה בקמפיין לבניית בנין חדש בקמפוס הישיבה שיתחבר לבניינים הקיימים, בבנין החדש נבנה זאל גדול ומרווח, חדר אוכל ייחודי, כיתות וחדרים. בחודש אדר תשפ"ב נערך אירוע גזירת הסרט והקדשת הבניין החדש של ישיבת "אהל מנחם מענדל" בצפת, ונקרא "בית שלמה" על שמו של הנדיב ר' שלמה בן ר' בנימין פיליפסון{{הערה|[https://col.org.il/news/136449 לקראת חנוכת הבית: הקדשת הבניין החדש ל"צעירי השלוחים"] {{חב"ד און ליין}}}}.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-80 תלמידים.

==צוות הישיבה==

{{טורים|;הנהלה
*הרב [[שניאור זלמן קפלן]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[חיים חייקל קפלן]] - מנכ"ל ויו"ר המוסדות
*הרב [[שמואל מישולובין]] - מנהל רוחני
*הרב עזריאל שיימוס - משגיח ראשי

;שיעור א'

*'''כיתה 1.'''
*הרב [[שלום בנציון פרידמן|בן ציון שלום פרידמן]] - ר"מ לעיונא
*הרב איתמר זילברשטרום - משפיע
*הרב יעקב בטקין - ר"מ ונו"נ בגירסא והלכה

*'''כיתה 2.'''
*הרב מנחם מענדל קפלון - ר"מ לעיונא
*הרב דוד אליהו משה יוניק - משפיע
*הרב מנחם מענדל וינקלר - ר"מ ונו"נ בגירסא והלכה

;שיעור ב'

*הרב יוסף יצחק אלמליח - ר"מ לעיונא
*הרב הלל אניקסטר - משפיע
*הרב איתמר זילברשטרום - נו"נ בגירסא
*הרב מנחם מענדל קפלון - נו"נ בהלכה

;שיעור ג'

*הרב מנחם מענדל קופרמן - [[ר"מ]] לעיונא
*הרב מנחם מענדל זילברשטרום - משפיע
*הרב מנחם מענדל מוזיקנט - נו"נ בגירסא ובהלכה

;הועד הרוחני

*הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] - חבר הועד הרוחני
*הרב [[דב מנחם דברוסקין]] - חבר הועד הרוחני
*הרב [[מנחם מינצברג]] - חבר הועד הרוחני ור"מ בתורת רבינו

;הנהלה גשמית

*הת׳ חיים משה וובר - מנהל
*ר’ חיים אדרעי - מנהל מטבח
*הרב שמואל דוידזון - מנהל חשבונות
*הרב זמיר סננס - מנהל פנימייה
*הרב יהונתן קנופ - אחראי רפואי
*מנחם מענדל בלוך - אחראי משרד ומזכיר
}}

'''לרשימה המלאה של צוות הישיבה, ומספרי הטלפון - לשנה"ל ה'תשפ"ה - לחץ כאן
[[קובץ:רשימת צוות ומספרי פלאפון ה'תשפ''ה.pdf|ממוזער|רשימת צוות ומספרי פלאפון ה'תשפ''ה]]
'''

==לקריאה נוספת==
*'''ישיבה שהיא שליחות''', שבועון כפר חב"ד גליון 1891 עמוד 58

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/122678 צפת: בישיבה החדשה מתכוננים לקראת שנת הלימודים תשפ"א]''' {{COL}}

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]

אהל מנחם מענדל צפת

2024-08-18T15:12:31Z

USA:

{{ישיבה
|שם=ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש - 'אהל מנחם מענדל'
|תמונה=אהל מ"מ הדמיה.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה (הדמיה)
|אפיון= ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=[[א' אלול]] [[תש"פ]]
|תאריך סגירה=
|מיקום= הגדוד השלישי 5 [[צפת]]
|מייסד=הרב [[חיים קפלן]], הרב [[שניאור זלמן קפלן]] הרב [[שמואל מישולובין]] הרב עזריאל שיימוס
|ראש הישיבה=הרב [[שניאור זלמן קפלן]]
|משגיח ראשי=הרב עזריאל שיימוס
|מנהל רוחני=הרב [[שמואל מישולובין]]
|מספר תלמידים= כ-80
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''תומכי תמימים - אהל מנחם מענדל''', הינה ישיבה קטנה חב"דית למצויינים, בעיר הקודש [[צפת]], בראשותו של הרב [[שניאור זלמן קפלן]].

הישיבה שוכנת בקמפוס 'ישראל אריה ליב' - שע"י [[כולל חב"ד]], השוכן במרומי הר כנען.

==היסטוריה==
בשנים שקדמו לייסוד הישיבה, הופעלה בצפת תכנית 'הכנה לישיבה'{{הערה|מתיבתא}} עבור תלמידי כיתה ח' העולים לישיבה, בניהולו של שליח הרבי ביישוב פוריה עילית הרב שניאור זלמן גערליצקי.

בהמשך לפעילות זו, לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] הודיעה הנהלת אגודת קרית חב"ד צפת{{הערה|1=[https://col.org.il/news/120614 לקראת תשפ"א: ישיבה קטנה חדשה למצוינים תפתח בצפת] {{חב"ד און ליין}}.}} בראשותו של הרב [[חיים קפלן]] על פתיחת ישיבה קטנה תחת הנהלת חתנו, הרב [[שמואל מישולובין]].

הישיבה נוסדה עם כ-30 תלמידים במבנה נפרד במתחם [[ישיבת צעירי השלוחים (צפת)|ישיבת צעירי השלוחים]] (קמפוס ישראל אריה לייב), כאשר בראש שתי הישיבות עומד הרב [[שניאור זלמן קפלן]].

הקווים המאפיינים את הישיבה הינם יחס אישי וייחודי ורף לימודים גבוה.

ב[[חודש טבת]] [[תשפ"א]] פתחה הישיבה בקמפיין לבניית בנין חדש בקמפוס הישיבה שיתחבר לבניינים הקיימים, בבנין החדש נבנה זאל גדול ומרווח, חדר אוכל ייחודי, כיתות וחדרים. בחודש אדר תשפ"ב נערך אירוע גזירת הסרט והקדשת הבניין החדש של ישיבת "אהל מנחם מענדל" בצפת, ונקרא "בית שלמה" על שמו של הנדיב ר' שלמה בן ר' בנימין פיליפסון{{הערה|[https://col.org.il/news/136449 לקראת חנוכת הבית: הקדשת הבניין החדש ל"צעירי השלוחים"] {{חב"ד און ליין}}}}.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-80 תלמידים.

==צוות הישיבה==

{{טורים|;הנהלה
*הרב [[שניאור זלמן קפלן]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[חיים חייקל קפלן]] - מנכ"ל ויו"ר המוסדות
*הרב [[שמואל מישולובין]] - מנהל רוחני
*הרב עזריאל שיימוס - משגיח ראשי

;שיעור א'

*'''כיתה 1.'''
*הרב [[שלום בנציון פרידמן|בן ציון שלום פרידמן]] - ר"מ לעיונא
*הרב איתמר זילברשטרום - משפיע
*הרב יעקב בטקין - ר"מ ונו"נ בגירסא והלכה

*'''כיתה 2.'''
*הרב מנחם מענדל קפלון - ר"מ לעיונא
*הרב דוד אליהו משה יוניק - משפיע
*הרב מנחם מענדל וינקלר - ר"מ ונו"נ בגירסא והלכה

;שיעור ב'

*הרב יוסף יצחק אלמליח - ר"מ לעיונא
*הרב הלל אניקסטר - משפיע
*הרב איתמר זילברשטרום - נו"נ בגירסא
*הרב מנחם מענדל קפלון - נו"נ בהלכה

;שיעור ג'

*הרב מנחם מענדל קופרמן - [[ר"מ]] לעיונא
*הרב מנחם מענדל זילברשטרום - משפיע
*הרב מנחם מענדל מוזיקנט - נו"נ בגירסא ובהלכה

;הועד הרוחני

*הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] - חבר הועד הרוחני
*הרב [[דב מנחם דברוסקין]] - חבר הועד הרוחני
*הרב [[מנחם מינצברג]] - חבר הועד הרוחני ור"מ בתורת רבינו

;הנהלה גשמית

*הת׳ חיים משה וובר - מנהל
*ר’ חיים אדרעי - מנהל מטבח
*הרב שמואל דוידזון - מנהל חשבונות
*הרב זמיר סננס - מנהל פנימייה
*הרב יהונתן קנופ - אחראי רפואי
*מנחם מענדל בלוך - אחראי משרד ומזכיר
}}

'''לרשימה המלאה של צוות הישיבה, ומספרי הטלפון - לשנה"ל ה'תשפ"ה - לחץ כאן
[[קובץ:רשימת צוות ומספרי פלאפון ה'תשפ''ה.pdf|ממוזער|רשימת צוות ומספרי פלאפון ה'תשפ''ה]]
'''

==לקריאה נוספת==
*'''ישיבה שהיא שליחות''', שבועון כפר חב"ד גליון 1891 עמוד 58

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/122678 צפת: בישיבה החדשה מתכוננים לקראת שנת הלימודים תשפ"א]''' {{COL}}

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]

אהל מנחם מענדל צפת

2024-08-18T15:11:34Z

USA:

{{ישיבה
|שם=ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש - 'אהל מנחם מענדל'
|תמונה=אהל מ"מ הדמיה.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה (הדמיה)
|אפיון= ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=[[א' אלול]] [[תש"פ]]
|תאריך סגירה=
|מיקום= הגדוד השלישי 5 [[צפת]]
|מייסד=הרב [[חיים קפלן]], הרב [[שניאור זלמן קפלן]] הרב [[שמואל מישולובין]] הרב עזריאל שיימוס
|ראש הישיבה=הרב [[שניאור זלמן קפלן]]
|משגיח ראשי=הרב עזריאל שיימוס
|מנהל רוחני=הרב [[שמואל מישולובין]]
|מספר תלמידים= כ-80
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''תומכי תמימים - אהל מנחם מענדל''', הינה ישיבה קטנה חב"דית למצויינים, בעיר הקודש [[צפת]], בראשותו של הרב [[שניאור זלמן קפלן]].

הישיבה שוכנת בקמפוס 'ישראל אריה ליב' - שע"י [[כולל חב"ד]], השוכן במרומי הר כנען.

==היסטוריה==
בשנים שקדמו לייסוד הישיבה, הופעלה בצפת תכנית 'הכנה לישיבה'{{הערה|מתיבתא}} עבור תלמידי כיתה ח' העולים לישיבה, בניהולו של שליח הרבי ביישוב פוריה עילית הרב שניאור זלמן גערליצקי.

בהמשך לפעילות זו, לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] הודיעה הנהלת אגודת קרית חב"ד צפת{{הערה|1=[https://col.org.il/news/120614 לקראת תשפ"א: ישיבה קטנה חדשה למצוינים תפתח בצפת] {{חב"ד און ליין}}.}} בראשותו של הרב [[חיים קפלן]] על פתיחת ישיבה קטנה תחת הנהלת חתנו, הרב [[שמואל מישולובין]].

הישיבה נוסדה עם כ-30 תלמידים במבנה נפרד במתחם [[ישיבת צעירי השלוחים (צפת)|ישיבת צעירי השלוחים]] (קמפוס ישראל אריה לייב), כאשר בראש שתי הישיבות עומד הרב [[שניאור זלמן קפלן]].

הקווים המאפיינים את הישיבה הינם יחס אישי וייחודי ורף לימודים גבוה.

ב[[חודש טבת]] [[תשפ"א]] פתחה הישיבה בקמפיין לבניית בנין חדש בקמפוס הישיבה שיתחבר לבניינים הקיימים, בבנין החדש נבנה זאל גדול ומרווח, חדר אוכל ייחודי, כיתות וחדרים. בחודש אדר תשפ"ב נערך אירוע גזירת הסרט והקדשת הבניין החדש של ישיבת "אהל מנחם מענדל" בצפת, ונקרא "בית שלמה" על שמו של הנדיב ר' שלמה בן ר' בנימין פיליפסון{{הערה|[https://col.org.il/news/136449 לקראת חנוכת הבית: הקדשת הבניין החדש ל"צעירי השלוחים"] {{חב"ד און ליין}}}}.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-80 תלמידים.

==צוות הישיבה==

{{טורים|;הנהלה
*הרב [[שניאור זלמן קפלן]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[חיים חייקל קפלן]] - מנכ"ל ויו"ר המוסדות
*הרב [[שמואל מישולובין]] - מנהל רוחני
*הרב עזריאל שיימוס - משגיח ראשי

;שיעור א'

*'''כיתה 1.'''
*הרב [[שלום בנציון פרידמן|בן ציון שלום פרידמן]] - ר"מ לעיונא
*הרב איתמר זילברשטרום - משפיע
*הרב יעקב בטקין - ר"מ ונו"נ בגירסא והלכה

*'''כיתה 2.'''
*הרב מנחם מענדל קפלון - ר"מ לעיונא
*הרב דוד אליהו משה יוניק - משפיע
*הרב מנחם מענדל וינקלר - ר"מ ונו"נ בגירסא והלכה

;שיעור ב'

*הרב יוסף יצחק אלמליח - ר"מ לעיונא
*הרב הלל אניקסטר - משפיע
*הרב איתמר זילברשטרום - נו"נ בגירסא
*הרב מנחם מענדל קפלון - נו"נ בהלכה

;שיעור ג'

*הרב מנחם מענדל קופרמן - [[ר"מ]] לעיונא
*הרב מנחם מענדל זילברשטרום - משפיע
*הרב מנחם מענדל מוזיקנט - נו"נ בגירסא ובהלכה

;הועד הרוחני

*הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] - חבר הועד הרוחני
*הרב [[דב מנחם דברוסקין]] - חבר הועד הרוחני
*הרב [[מנחם מינצברג]] - חבר הועד הרוחני ור"מ בתורת רבינו

'''לרשימה המלאה של צוות הישיבה, ומספרי הטלפון - לשנה"ל ה'תשפ"ה - לחץ כאן
[[קובץ:רשימת צוות ומספרי פלאפון ה'תשפ''ה.pdf|ממוזער|רשימת צוות ומספרי פלאפון ה'תשפ''ה]]
'''

;הנהלה גשמית

*הת׳ חיים משה וובר - מנהל
*ר’ חיים אדרעי - מנהל מטבח
*הרב שמואל דוידזון - מנהל חשבונות
*הרב זמיר סננס - מנהל פנימייה
*הרב יהונתן קנופ - אחראי רפואי
*מנחם מענדל בלוך - אחראי משרד ומזכיר
}}

==לקריאה נוספת==
*'''ישיבה שהיא שליחות''', שבועון כפר חב"ד גליון 1891 עמוד 58

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/122678 צפת: בישיבה החדשה מתכוננים לקראת שנת הלימודים תשפ"א]''' {{COL}}

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]

אהל מנחם מענדל צפת

2024-08-18T15:07:31Z

USA:

{{ישיבה
|שם=ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש - 'אהל מנחם מענדל'
|תמונה=אהל מ"מ הדמיה.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה (הדמיה)
|אפיון= ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=[[א' אלול]] [[תש"פ]]
|תאריך סגירה=
|מיקום= הגדוד השלישי 5 [[צפת]]
|מייסד=הרב [[חיים קפלן]], הרב [[שניאור זלמן קפלן]] הרב [[שמואל מישולובין]] הרב עזריאל שיימוס
|ראש הישיבה=הרב [[שניאור זלמן קפלן]]
|משגיח ראשי=הרב עזריאל שיימוס
|מנהל רוחני=הרב [[שמואל מישולובין]]
|מספר תלמידים= כ-80
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''תומכי תמימים - אהל מנחם מענדל''', הינה ישיבה קטנה חב"דית למצויינים, בעיר הקודש [[צפת]], בראשותו של הרב [[שניאור זלמן קפלן]].

הישיבה שוכנת בקמפוס 'ישראל אריה ליב' - שע"י [[כולל חב"ד]], השוכן במרומי הר כנען.

==היסטוריה==
בשנים שקדמו לייסוד הישיבה, הופעלה בצפת תכנית 'הכנה לישיבה'{{הערה|מתיבתא}} עבור תלמידי כיתה ח' העולים לישיבה, בניהולו של שליח הרבי ביישוב פוריה עילית הרב שניאור זלמן גערליצקי.

בהמשך לפעילות זו, לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] הודיעה הנהלת אגודת קרית חב"ד צפת{{הערה|1=[https://col.org.il/news/120614 לקראת תשפ"א: ישיבה קטנה חדשה למצוינים תפתח בצפת] {{חב"ד און ליין}}.}} בראשותו של הרב [[חיים קפלן]] על פתיחת ישיבה קטנה תחת הנהלת חתנו, הרב [[שמואל מישולובין]].

הישיבה נוסדה עם כ-30 תלמידים במבנה נפרד במתחם [[ישיבת צעירי השלוחים (צפת)|ישיבת צעירי השלוחים]] (קמפוס ישראל אריה לייב), כאשר בראש שתי הישיבות עומד הרב [[שניאור זלמן קפלן]].

הקווים המאפיינים את הישיבה הינם יחס אישי וייחודי ורף לימודים גבוה.

ב[[חודש טבת]] [[תשפ"א]] פתחה הישיבה בקמפיין לבניית בנין חדש בקמפוס הישיבה שיתחבר לבניינים הקיימים, בבנין החדש נבנה זאל גדול ומרווח, חדר אוכל ייחודי, כיתות וחדרים. בחודש אדר תשפ"ב נערך אירוע גזירת הסרט והקדשת הבניין החדש של ישיבת "אהל מנחם מענדל" בצפת, ונקרא "בית שלמה" על שמו של הנדיב ר' שלמה בן ר' בנימין פיליפסון{{הערה|[https://col.org.il/news/136449 לקראת חנוכת הבית: הקדשת הבניין החדש ל"צעירי השלוחים"] {{חב"ד און ליין}}}}.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-80 תלמידים.

==צוות הישיבה==

{{טורים|;הנהלה
*הרב [[שניאור זלמן קפלן]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[חיים חייקל קפלן]] - מנכ"ל ויו"ר המוסדות
*הרב [[שמואל מישולובין]] - מנהל רוחני
*הרב עזריאל שיימוס - משגיח ראשי

;שיעור א'

*'''כיתה 1.'''
*הרב [[שלום בנציון פרידמן|בן ציון שלום פרידמן]] - ר"מ לעיונא
*הרב איתמר זילברשטרום - משפיע
*הרב יעקב בטקין - ר"מ ונו"נ בגירסא והלכה

*'''כיתה 2.'''
*הרב מנחם מענדל קפלון - ר"מ לעיונא
*הרב דוד אליהו משה יוניק - משפיע
*הרב מנחם מענדל וינקלר - ר"מ ונו"נ בגירסא והלכה

;שיעור ב'

*הרב יוסף יצחק אלמליח - ר"מ לעיונא
*הרב הלל אניקסטר - משפיע
*הרב איתמר זילברשטרום - נו"נ בגירסא
*הרב מנחם מענדל קפלון - נו"נ בהלכה

;שיעור ג'

*הרב מנחם מענדל קופרמן - [[ר"מ]] לעיונא
*הרב מנחם מענדל זילברשטרום - משפיע
*הרב מנחם מענדל מוזיקנט - נו"נ בגירסא ובהלכה

;הועד הרוחני

*הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] - חבר הועד הרוחני
*הרב [[דב מנחם דברוסקין]] - חבר הועד הרוחני
*הרב [[מנחם מינצברג]] - חבר הועד הרוחני ור"מ בתורת רבינו

;הנהלה גשמית

*הת׳ חיים משה וובר - מנהל
*ר’ חיים אדרעי - מנהל מטבח
*הרב שמואל דוידזון - מנהל חשבונות
*הרב זמיר סננס - מנהל פנימייה
*הרב יהונתן קנופ - אחראי רפואי
*מנחם מענדל בלוך - אחראי משרד ומזכיר
}}

==לקריאה נוספת==
*'''ישיבה שהיא שליחות''', שבועון כפר חב"ד גליון 1891 עמוד 58

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/122678 צפת: בישיבה החדשה מתכוננים לקראת שנת הלימודים תשפ"א]''' {{COL}}

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]

אהל מנחם מענדל צפת

2024-08-18T15:06:51Z

USA:

{{ישיבה
|שם=ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש - 'אהל מנחם מענדל'
|תמונה=אהל מ"מ הדמיה.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה (הדמיה)
|אפיון= ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=[[א' אלול]] [[תש"פ]]
|תאריך סגירה=
|מיקום= הגדוד השלישי 5 [[צפת]]
|מייסד=הרב [[חיים קפלן]], הרב [[שניאור זלמן קפלן]] הרב [[שמואל מישולובין]] הרב עזריאל שיימוס
|ראש הישיבה=הרב [[שניאור זלמן קפלן]]
|משגיח ראשי=הרב עזריאל שיימוס
|מנהל רוחני=הרב [[שמואל מישולובין]]
|מספר תלמידים= כ-80
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''תומכי תמימים - אהל מנחם מענדל''', הינה ישיבה קטנה חב"דית למצויינים, בעיר הקודש [[צפת]], בראשותו של הרב [[שניאור זלמן קפלן]].

הישיבה שוכנת בקמפוס 'ישראל אריה ליב' - שע"י [[כולל חב"ד]], השוכן במרומי הר כנען.

==היסטוריה==
בשנים שקדמו לייסוד הישיבה, הופעלה בצפת תכנית 'הכנה לישיבה'{{הערה|מתיבתא}} עבור תלמידי כיתה ח' העולים לישיבה, בניהולו של שליח הרבי ביישוב פוריה עילית הרב שניאור זלמן גערליצקי.

בהמשך לפעילות זו, לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] הודיעה הנהלת אגודת קרית חב"ד צפת{{הערה|1=[https://col.org.il/news/120614 לקראת תשפ"א: ישיבה קטנה חדשה למצוינים תפתח בצפת] {{חב"ד און ליין}}.}} בראשותו של הרב [[חיים קפלן]] על פתיחת ישיבה קטנה תחת הנהלת חתנו, הרב [[שמואל מישולובין]].

הישיבה נוסדה עם כ-30 תלמידים במבנה נפרד במתחם [[ישיבת צעירי השלוחים (צפת)|ישיבת צעירי השלוחים]] (קמפוס ישראל אריה לייב), כאשר בראש שתי הישיבות עומד הרב [[שניאור זלמן קפלן]].

הקווים המאפיינים את הישיבה הינם יחס אישי וייחודי ורף לימודים גבוה.

ב[[חודש טבת]] [[תשפ"א]] פתחה הישיבה בקמפיין לבניית בנין חדש בקמפוס הישיבה שיתחבר לבניינים הקיימים, בבנין החדש נבנה זאל גדול ומרווח, חדר אוכל ייחודי, כיתות וחדרים. בחודש אדר תשפ"ב נערך אירוע גזירת הסרט והקדשת הבניין החדש של ישיבת "אהל מנחם מענדל" בצפת, ונקרא "בית שלמה" על שמו של הנדיב ר' שלמה בן ר' בנימין פיליפסון{{הערה|[https://col.org.il/news/136449 לקראת חנוכת הבית: הקדשת הבניין החדש ל"צעירי השלוחים"] {{חב"ד און ליין}}}}.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-80 תלמידים.

==צוות הישיבה==

{{טורים|;הנהלה
*הרב [[שניאור זלמן קפלן]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[חיים חייקל קפלן]] - מנכ"ל ויו"ר המוסדות
*הרב [[שמואל מישולובין]] - מנהל רוחני
*הרב עזריאל שיימוס - משגיח ראשי

;שיעור א'

*'''כיתה 1.'''
*הרב [[שלום בנציון פרידמן|בן ציון שלום פרידמן]] - ר"מ לעיונא
*הרב איתמר זילברשטרום - משפיע
*הרב יעקב בטקין - ר"מ ונו"נ בגירסא והלכה

*'''כיתה 2.'''
*הרב מנחם מענדל קפלון - ר"מ לעיונא
*הרב דוד אליהו משה יוניק - משפיע
*הרב מנחם מענדל וינקלר - ר"מ ונו"נ בגירסא והלכה

;שיעור ב'

*הרב יוסף יצחק אלמליח - ר"מ לעיונא
*הרב הלל אניקסטר - משפיע
*הרב איתמר זילברשטרום - נו"נ בגירסא
*הרב מנחם מענדל קפלון - נו"נ בהלכה

;שיעור ג'

*הרב מנחם מענדל קופרמן - [[ר"מ]] לעיונא
*הרב מנחם מענדל זילברשטרום - משפיע
*הרב מנחם מענדל מוזיקנט - נו"נ בגירסא ובהלכה
;הועד הרוחני
*הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] - חבר הועד הרוחני
*הרב [[דב מנחם דברוסקין]] - חבר הועד הרוחני
*הרב [[מנחם מינצברג]] - חבר הועד הרוחני ור"מ בתורת רבינו

;הנהלה גשמית
*הת׳ חיים משה וובר - מנהל
*ר’ חיים אדרעי - מנהל מטבח
*הרב שמואל דוידזון - מנהל חשבונות
*הרב זמיר סננס - מנהל פנימייה
*הרב יהונתן קנופ - אחראי רפואי
*מנחם מענדל בלוך - אחראי משרד ומזכיר
}}

==לקריאה נוספת==
*'''ישיבה שהיא שליחות''', שבועון כפר חב"ד גליון 1891 עמוד 58

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/122678 צפת: בישיבה החדשה מתכוננים לקראת שנת הלימודים תשפ"א]''' {{COL}}

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]

אהל מנחם מענדל צפת

2024-08-18T15:06:03Z

USA:

{{ישיבה
|שם=ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש - 'אהל מנחם מענדל'
|תמונה=אהל מ"מ הדמיה.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה (הדמיה)
|אפיון= ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=[[א' אלול]] [[תש"פ]]
|תאריך סגירה=
|מיקום= הגדוד השלישי 5 [[צפת]]
|מייסד=הרב [[חיים קפלן]], הרב [[שניאור זלמן קפלן]] הרב [[שמואל מישולובין]] הרב עזריאל שיימוס
|ראש הישיבה=הרב [[שניאור זלמן קפלן]]
|משגיח ראשי=הרב עזריאל שיימוס
|מנהל רוחני=הרב [[שמואל מישולובין]]
|מספר תלמידים= כ-80
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''תומכי תמימים - אהל מנחם מענדל''', הינה ישיבה קטנה חב"דית למצויינים, בעיר הקודש [[צפת]], בראשותו של הרב [[שניאור זלמן קפלן]].

הישיבה שוכנת בקמפוס 'ישראל אריה ליב' - שע"י [[כולל חב"ד]], השוכן במרומי הר כנען.

==היסטוריה==
בשנים שקדמו לייסוד הישיבה, הופעלה בצפת תכנית 'הכנה לישיבה'{{הערה|מתיבתא}} עבור תלמידי כיתה ח' העולים לישיבה, בניהולו של שליח הרבי ביישוב פוריה עילית הרב שניאור זלמן גערליצקי.

בהמשך לפעילות זו, לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] הודיעה הנהלת אגודת קרית חב"ד צפת{{הערה|1=[https://col.org.il/news/120614 לקראת תשפ"א: ישיבה קטנה חדשה למצוינים תפתח בצפת] {{חב"ד און ליין}}.}} בראשותו של הרב [[חיים קפלן]] על פתיחת ישיבה קטנה תחת הנהלת חתנו, הרב [[שמואל מישולובין]].

הישיבה נוסדה עם כ-30 תלמידים במבנה נפרד במתחם [[ישיבת צעירי השלוחים (צפת)|ישיבת צעירי השלוחים]] (קמפוס ישראל אריה לייב), כאשר בראש שתי הישיבות עומד הרב [[שניאור זלמן קפלן]].

הקווים המאפיינים את הישיבה הינם יחס אישי וייחודי ורף לימודים גבוה.

ב[[חודש טבת]] [[תשפ"א]] פתחה הישיבה בקמפיין לבניית בנין חדש בקמפוס הישיבה שיתחבר לבניינים הקיימים, בבנין החדש נבנה זאל גדול ומרווח, חדר אוכל ייחודי, כיתות וחדרים. בחודש אדר תשפ"ב נערך אירוע גזירת הסרט והקדשת הבניין החדש של ישיבת "אהל מנחם מענדל" בצפת, ונקרא "בית שלמה" על שמו של הנדיב ר' שלמה בן ר' בנימין פיליפסון{{הערה|[https://col.org.il/news/136449 לקראת חנוכת הבית: הקדשת הבניין החדש ל"צעירי השלוחים"] {{חב"ד און ליין}}}}.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-80 תלמידים.

==צוות הישיבה==

{{טורים|;הנהלה
*הרב [[שניאור זלמן קפלן]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[חיים חייקל קפלן]] - מנכ"ל ויו"ר המוסדות
*הרב [[שמואל מישולובין]] - מנהל רוחני
*הרב עזריאל שיימוס - משגיח ראשי

;שיעור א'

*'''כיתה 1.'''
*הרב [[שלום בנציון פרידמן|בן ציון שלום פרידמן]] - ר"מ לעיונא
*הרב איתמר זילברשטרום - משפיע
*הרב יעקב בטקין - ר"מ ונו"נ בגירסא והלכה

*'''כיתה 2.'''
*הרב מנחם מענדל קפלון - ר"מ לעיונא
*הרב דוד אליהו משה יוניק - משפיע
*הרב מנחם מענדל וינקלר - ר"מ ונו"נ בגירסא והלכה

;שיעור ב'

*הרב יוסף יצחק אלמליח - ר"מ לעיונא
*הרב הלל אניקסטר - משפיע
*הרב איתמר זילברשטרום - נו"נ בגירסא
*הרב מנחם מענדל קפלון - נו"נ בהלכה

;שיעור ג'

*הרב מנחם מענדל קופרמן - [[ר"מ]] לעיונא
*הרב מנחם מענדל זילברשטרום - משפיע
*הרב מנחם מענדל מוזיקנט - נו"נ בגירסא ובהלכה
;הועד הרוחני
*הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] - חבר הועד הרוחני
*הרב [[דב מנחם דברוסקין]] - חבר הועד הרוחני
*הרב [[מנחם מינצברג]] - חבר הועד הרוחני ור"מ בתורת רבינו

;הנהלה גשמית
*הת׳ חיים משה וובר - מנהל
*ר’ חיים אדרעי - מנהל מטבח
*הרב שמואל דוידזון - מנהל חשבונות
*הרב זמיר סננס - מנהל פנימייה
*הרב יהונתן קנופ - אחראי רפואי
*מנחם מענדל בלוך - אחראי משרד ומזכיר
}}

==לקריאה נוספת==
*'''ישיבה שהיא שליחות''', שבועון כפר חב"ד גליון 1891 עמוד 58

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/122678 צפת: בישיבה החדשה מתכוננים לקראת שנת הלימודים תשפ"א]''' {{COL}}

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]

אהל מנחם מענדל צפת

2024-08-18T15:05:34Z

USA:

{{ישיבה
|שם=ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש - 'אהל מנחם מענדל'
|תמונה=אהל מ"מ הדמיה.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה (הדמיה)
|אפיון= ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=[[א' אלול]] [[תש"פ]]
|תאריך סגירה=
|מיקום= הגדוד השלישי 5 [[צפת]]
|מייסד=הרב [[חיים קפלן]], הרב [[שניאור זלמן קפלן]] הרב [[שמואל מישולובין]] הרב עזריאל שיימוס
|ראש הישיבה=הרב [[שניאור זלמן קפלן]]
|משגיח ראשי=הרב עזריאל שיימוס
|מנהל רוחני=הרב [[שמואל מישולובין]]
|מספר תלמידים= כ-80
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''תומכי תמימים - אהל מנחם מענדל''', הינה ישיבה קטנה חב"דית למצויינים, בעיר הקודש [[צפת]], בראשותו של הרב [[שניאור זלמן קפלן]].

הישיבה שוכנת בקמפוס 'ישראל אריה ליב' - שע"י [[כולל חב"ד]], השוכן במרומי הר כנען.

==היסטוריה==
בשנים שקדמו לייסוד הישיבה, הופעלה בצפת תכנית 'הכנה לישיבה'{{הערה|מתיבתא}} עבור תלמידי כיתה ח' העולים לישיבה, בניהולו של שליח הרבי ביישוב פוריה עילית הרב שניאור זלמן גערליצקי.

בהמשך לפעילות זו, לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] הודיעה הנהלת אגודת קרית חב"ד צפת{{הערה|1=[https://col.org.il/news/120614 לקראת תשפ"א: ישיבה קטנה חדשה למצוינים תפתח בצפת] {{חב"ד און ליין}}.}} בראשותו של הרב [[חיים קפלן]] על פתיחת ישיבה קטנה תחת הנהלת חתנו, הרב [[שמואל מישולובין]].

הישיבה נוסדה עם כ-30 תלמידים במבנה נפרד במתחם [[ישיבת צעירי השלוחים (צפת)|ישיבת צעירי השלוחים]] (קמפוס ישראל אריה לייב), כאשר בראש שתי הישיבות עומד הרב [[שניאור זלמן קפלן]].

הקווים המאפיינים את הישיבה הינם יחס אישי וייחודי ורף לימודים גבוה.

ב[[חודש טבת]] [[תשפ"א]] פתחה הישיבה בקמפיין לבניית בנין חדש בקמפוס הישיבה שיתחבר לבניינים הקיימים, בבנין החדש נבנה זאל גדול ומרווח, חדר אוכל ייחודי, כיתות וחדרים. בחודש אדר תשפ"ב נערך אירוע גזירת הסרט והקדשת הבניין החדש של ישיבת "אהל מנחם מענדל" בצפת, ונקרא "בית שלמה" על שמו של הנדיב ר' שלמה בן ר' בנימין פיליפסון{{הערה|[https://col.org.il/news/136449 לקראת חנוכת הבית: הקדשת הבניין החדש ל"צעירי השלוחים"] {{חב"ד און ליין}}}}.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-80 תלמידים.

==צוות הישיבה==

{{טורים|;הנהלה
*הרב [[שניאור זלמן קפלן]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[חיים חייקל קפלן]] - מנכ"ל ויו"ר המוסדות
*הרב [[שמואל מישולובין]] - מנהל רוחני
*הרב עזריאל שיימוס - משגיח ראשי

;שיעור א'

*'''כיתה 1.'''
*הרב [[שלום בנציון פרידמן|בן ציון שלום פרידמן]] - ר"מ לעיונא
*הרב איתמר זילברשטרום - משפיע
*הרב יעקב בטקין - ר"מ ונו"נ בגירסא והלכה

*'''כיתה 2.'''
*הרב מנחם מענדל קפלון - ר"מ לעיונא
*הרב דוד אליהו משה יוניק - משפיע
*הרב מנחם מענדל וינקלר - ר"מ ונו"נ בגירסא והלכה

;שיעור ב'

*הרב יוסף יצחק אלמליח - ר"מ לעיונא
*הרב הלל אניקסטר - משפיע
*הרב איתמר זילברשטרום - נו"נ בגירסא
*הרב מנחם מענדל קפלון - נו"נ בהלכה

;שיעור ג'

*הרב מנחם מענדל קופרמן - [[ר"מ]] לעיונא
*הרב מנחם מענדל זילברשטרום - משפיע
*הרב מנחם מענדל מוזיקנט - נו"נ בגירסא ובהלכה
;הועד הרוחני
*הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] - חבר הועד הרוחני
*הרב [[דב מנחם דברוסקין]] - חבר הועד הרוחני
*הרב [[מנחם מינצברג]] - חבר הועד הרוחני ור"מ בתורת רבינו

;הנהלה גשמית
*הת׳ חיים משה וובר - מנהל
*ר’ חיים אדרעי - מנהל מטבח
*הרב שמואל דוידזון - מנהל חשבונות
*הרב זמיר סננס - מנהל פנימייה
*הרב יהונתן קנופ - אחראי רפואי
*מנחם מענדל בלוך - אחראי משרד ומזכיר
}}

==לקריאה נוספת==
*'''ישיבה שהיא שליחות''', שבועון כפר חב"ד גליון 1891 עמוד 58

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/122678 צפת: בישיבה החדשה מתכוננים לקראת שנת הלימודים תשפ"א]''' {{COL}}

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]

אהל מנחם מענדל צפת

2024-08-18T15:04:34Z

USA:

{{ישיבה
|שם=ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש - 'אהל מנחם מענדל'
|תמונה=אהל מ"מ הדמיה.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה (הדמיה)
|אפיון= ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=[[א' אלול]] [[תש"פ]]
|תאריך סגירה=
|מיקום= הגדוד השלישי 5 [[צפת]]
|מייסד=הרב [[חיים קפלן]], הרב [[שניאור זלמן קפלן]] הרב [[שמואל מישולובין]] הרב עזריאל שיימוס
|ראש הישיבה=הרב [[שניאור זלמן קפלן]]
|משגיח ראשי=הרב עזריאל שיימוס
|מנהל רוחני=הרב [[שמואל מישולובין]]
|מספר תלמידים= כ-80
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''תומכי תמימים - אהל מנחם מענדל''', הינה ישיבה קטנה חב"דית למצויינים, בעיר הקודש [[צפת]], בראשותו של הרב [[שניאור זלמן קפלן]].

הישיבה שוכנת בקמפוס 'ישראל אריה ליב' - שע"י [[כולל חב"ד]], השוכן במרומי הר כנען.

==היסטוריה==
בשנים שקדמו לייסוד הישיבה, הופעלה בצפת תכנית 'הכנה לישיבה'{{הערה|מתיבתא}} עבור תלמידי כיתה ח' העולים לישיבה, בניהולו של שליח הרבי ביישוב פוריה עילית הרב שניאור זלמן גערליצקי.

בהמשך לפעילות זו, לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] הודיעה הנהלת אגודת קרית חב"ד צפת{{הערה|1=[https://col.org.il/news/120614 לקראת תשפ"א: ישיבה קטנה חדשה למצוינים תפתח בצפת] {{חב"ד און ליין}}.}} בראשותו של הרב [[חיים קפלן]] על פתיחת ישיבה קטנה תחת הנהלת חתנו, הרב [[שמואל מישולובין]].

הישיבה נוסדה עם כ-30 תלמידים במבנה נפרד במתחם [[ישיבת צעירי השלוחים (צפת)|ישיבת צעירי השלוחים]] (קמפוס ישראל אריה לייב), כאשר בראש שתי הישיבות עומד הרב [[שניאור זלמן קפלן]].

הקווים המאפיינים את הישיבה הינם יחס אישי וייחודי ורף לימודים גבוה.

ב[[חודש טבת]] [[תשפ"א]] פתחה הישיבה בקמפיין לבניית בנין חדש בקמפוס הישיבה שיתחבר לבניינים הקיימים, בבנין החדש נבנה זאל גדול ומרווח, חדר אוכל ייחודי, כיתות וחדרים. בחודש אדר תשפ"ב נערך אירוע גזירת הסרט והקדשת הבניין החדש של ישיבת "אהל מנחם מענדל" בצפת, ונקרא "בית שלמה" על שמו של הנדיב ר' שלמה בן ר' בנימין פיליפסון{{הערה|[https://col.org.il/news/136449 לקראת חנוכת הבית: הקדשת הבניין החדש ל"צעירי השלוחים"] {{חב"ד און ליין}}}}.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-80 תלמידים.

==צוות הישיבה==

{{טורים|;הנהלה
*הרב [[שניאור זלמן קפלן]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[חיים חייקל קפלן]] - מנכ"ל ויו"ר המוסדות
*הרב [[שמואל מישולובין]] - מנהל רוחני
*הרב עזריאל שיימוס - משגיח ראשי
;שיעור א'
*'''כיתה 1.'''
*הרב [[שלום בנציון פרידמן|בן ציון שלום פרידמן]] - ר"מ לעיונא
*הרב איתמר זילברשטרום - משפיע
*הרב יעקב בטקין - ר"מ ונו"נ בגירסא והלכה

*'''כיתה 2.'''
*הרב מנחם מענדל קפלון - ר"מ לעיונא
*הרב דוד אליהו משה יוניק - משפיע
*הרב מנחם מענדל וינקלר - ר"מ ונו"נ בגירסא והלכה
;שיעור ב'
*הרב יוסף יצחק אלמליח - ר"מ לעיונא
*הרב הלל אניקסטר - משפיע
*הרב איתמר זילברשטרום - נו"נ בגירסא
*הרב מנחם מענדל קפלון - נו"נ בהלכה
;שיעור ג'
*הרב מנחם מענדל קופרמן - [[ר"מ]] לעיונא
*הרב מנחם מענדל זילברשטרום - משפיע
*הרב מנחם מענדל מוזיקנט - נו"נ בגירסא ובהלכה
;הועד הרוחני
*הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] - חבר הועד הרוחני
*הרב [[דב מנחם דברוסקין]] - חבר הועד הרוחני
*הרב [[מנחם מינצברג]] - חבר הועד הרוחני ור"מ בתורת רבינו

;הנהלה גשמית
*הת׳ חיים משה וובר - מנהל
*ר’ חיים אדרעי - מנהל מטבח
*הרב שמואל דוידזון - מנהל חשבונות
*הרב זמיר סננס - מנהל פנימייה
*הרב יהונתן קנופ - אחראי רפואי
*מנחם מענדל בלוך - אחראי משרד ומזכיר
}}

==לקריאה נוספת==
*'''ישיבה שהיא שליחות''', שבועון כפר חב"ד גליון 1891 עמוד 58

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/122678 צפת: בישיבה החדשה מתכוננים לקראת שנת הלימודים תשפ"א]''' {{COL}}

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]

אהל מנחם מענדל צפת

2024-08-18T15:04:14Z

USA:

{{ישיבה
|שם=ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש - 'אהל מנחם מענדל'
|תמונה=אהל מ"מ הדמיה.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה (הדמיה)
|אפיון= ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=[[א' אלול]] [[תש"פ]]
|תאריך סגירה=
|מיקום= הגדוד השלישי 5 [[צפת]]
|מייסד=הרב [[חיים קפלן]], הרב [[שניאור זלמן קפלן]] הרב [[שמואל מישולובין]] הרב עזריאל שיימוס
|ראש הישיבה=הרב [[שניאור זלמן קפלן]]
|משגיח ראשי=הרב עזריאל שיימוס
|מנהל רוחני=הרב [[שמואל מישולובין]]
|מספר תלמידים= כ-80
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''תומכי תמימים - אהל מנחם מענדל''', הינה ישיבה קטנה חב"דית למצויינים, בעיר הקודש [[צפת]], בראשותו של הרב [[שניאור זלמן קפלן]].

הישיבה שוכנת בקמפוס 'ישראל אריה ליב' - שע"י [[כולל חב"ד]], השוכן במרומי הר כנען.

==היסטוריה==
בשנים שקדמו לייסוד הישיבה, הופעלה בצפת תכנית 'הכנה לישיבה'{{הערה|מתיבתא}} עבור תלמידי כיתה ח' העולים לישיבה, בניהולו של שליח הרבי ביישוב פוריה עילית הרב שניאור זלמן גערליצקי.

בהמשך לפעילות זו, לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] הודיעה הנהלת אגודת קרית חב"ד צפת{{הערה|1=[https://col.org.il/news/120614 לקראת תשפ"א: ישיבה קטנה חדשה למצוינים תפתח בצפת] {{חב"ד און ליין}}.}} בראשותו של הרב [[חיים קפלן]] על פתיחת ישיבה קטנה תחת הנהלת חתנו, הרב [[שמואל מישולובין]].

הישיבה נוסדה עם כ-30 תלמידים במבנה נפרד במתחם [[ישיבת צעירי השלוחים (צפת)|ישיבת צעירי השלוחים]] (קמפוס ישראל אריה לייב), כאשר בראש שתי הישיבות עומד הרב [[שניאור זלמן קפלן]].

הקווים המאפיינים את הישיבה הינם יחס אישי וייחודי ורף לימודים גבוה.

ב[[חודש טבת]] [[תשפ"א]] פתחה הישיבה בקמפיין לבניית בנין חדש בקמפוס הישיבה שיתחבר לבניינים הקיימים, בבנין החדש נבנה זאל גדול ומרווח, חדר אוכל ייחודי, כיתות וחדרים. בחודש אדר תשפ"ב נערך אירוע גזירת הסרט והקדשת הבניין החדש של ישיבת "אהל מנחם מענדל" בצפת, ונקרא "בית שלמה" על שמו של הנדיב ר' שלמה בן ר' בנימין פיליפסון{{הערה|[https://col.org.il/news/136449 לקראת חנוכת הבית: הקדשת הבניין החדש ל"צעירי השלוחים"] {{חב"ד און ליין}}}}.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-80 תלמידים.

==צוות הישיבה==

{{טורים|;הנהלה
*הרב [[שניאור זלמן קפלן]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[חיים חייקל קפלן]] - מנכ"ל ויו"ר המוסדות
*הרב [[שמואל מישולובין]] - מנהל רוחני
*הרב עזריאל שיימוס - משגיח ראשי
;שיעור א'
*'''כיתה 1.'''
*הרב [[שלום בנציון פרידמן|בן ציון שלום פרידמן]] - ר"מ לעיונא
*הרב איתמר זילברשטרום - משפיע
*הרב יעקב בטקין - ר"מ ונו"נ בגירסא והלכה

*'''כיתה 2.'''
*הרב מנחם מענדל קפלון - ר"מ לעיונא
*הרב דוד אליהו משה יוניק - משפיע
*הרב מנחם מענדל וינקלר - ר"מ ונו"נ בגירסא והלכה
;שיעור ב'
*הרב יוסף יצחק אלמליח - ר"מ לעיונא
*הרב הלל אניקסטר - משפיע
*הרב איתמר זילברשטרום - נו"נ בגירסא
*הרב מנחם מענדל קפלון - נו"נ בהלכה
;שיעור ג'
*הרב מנחם מענדל קופרמן - [[ר"מ]] לעיונא
*הרב מנחם מענדל זילברשטרום - משפיע
*הרב מנחם מענדל מוזיקנט - נו"נ בגירסא ובהלכה
;הועד הרוחני
*הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] - חבר הועד הרוחני
*הרב [[דב מנחם דברוסקין]] - חבר הועד הרוחני
*הרב [[מנחם מינצברג]] - חבר הועד הרוחני ור"מ בתורת רבינו

;הנהלה גשמית
*הת׳ חיים משה וובר - מנהל
*ר’ חיים אדרעי - מנהל מטבח
*הרב שמואל דוידזון - מנהל חשבונות
*הרב זמיר סננס - מנהל פנימייה
*הרב יהונתן קנופ - אחראי רפואי
*מנחם מענדל בלוך - אחראי משרד ומזכיר
}}

==לקריאה נוספת==
*'''ישיבה שהיא שליחות''', שבועון כפר חב"ד גליון 1891 עמוד 58

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/122678 צפת: בישיבה החדשה מתכוננים לקראת שנת הלימודים תשפ"א]''' {{COL}}

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]

אהל מנחם מענדל צפת

2024-08-18T15:03:22Z

USA:

{{ישיבה
|שם=ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש - 'אהל מנחם מענדל'
|תמונה=אהל מ"מ הדמיה.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה (הדמיה)
|אפיון= ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=[[א' אלול]] [[תש"פ]]
|תאריך סגירה=
|מיקום= הגדוד השלישי 5 [[צפת]]
|מייסד=הרב [[חיים קפלן]], הרב [[שניאור זלמן קפלן]] הרב [[שמואל מישולובין]] הרב עזריאל שיימוס
|ראש הישיבה=הרב [[שניאור זלמן קפלן]]
|משגיח ראשי=הרב עזריאל שיימוס
|מנהל רוחני=הרב [[שמואל מישולובין]]
|מספר תלמידים= כ-80
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''תומכי תמימים - אהל מנחם מענדל''', הינה ישיבה קטנה חב"דית למצויינים, בעיר הקודש [[צפת]], בראשותו של הרב [[שניאור זלמן קפלן]].

הישיבה שוכנת בקמפוס 'ישראל אריה ליב' - שע"י [[כולל חב"ד]], השוכן במרומי הר כנען.

==היסטוריה==
בשנים שקדמו לייסוד הישיבה, הופעלה בצפת תכנית 'הכנה לישיבה'{{הערה|מתיבתא}} עבור תלמידי כיתה ח' העולים לישיבה, בניהולו של שליח הרבי ביישוב פוריה עילית הרב שניאור זלמן גערליצקי.

בהמשך לפעילות זו, לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] הודיעה הנהלת אגודת קרית חב"ד צפת{{הערה|1=[https://col.org.il/news/120614 לקראת תשפ"א: ישיבה קטנה חדשה למצוינים תפתח בצפת] {{חב"ד און ליין}}.}} בראשותו של הרב [[חיים קפלן]] על פתיחת ישיבה קטנה תחת הנהלת חתנו, הרב [[שמואל מישולובין]].

הישיבה נוסדה עם כ-30 תלמידים במבנה נפרד במתחם [[ישיבת צעירי השלוחים (צפת)|ישיבת צעירי השלוחים]] (קמפוס ישראל אריה לייב), כאשר בראש שתי הישיבות עומד הרב [[שניאור זלמן קפלן]].

הקווים המאפיינים את הישיבה הינם יחס אישי וייחודי ורף לימודים גבוה.

ב[[חודש טבת]] [[תשפ"א]] פתחה הישיבה בקמפיין לבניית בנין חדש בקמפוס הישיבה שיתחבר לבניינים הקיימים, בבנין החדש נבנה זאל גדול ומרווח, חדר אוכל ייחודי, כיתות וחדרים. בחודש אדר תשפ"ב נערך אירוע גזירת הסרט והקדשת הבניין החדש של ישיבת "אהל מנחם מענדל" בצפת, ונקרא "בית שלמה" על שמו של הנדיב ר' שלמה בן ר' בנימין פיליפסון{{הערה|[https://col.org.il/news/136449 לקראת חנוכת הבית: הקדשת הבניין החדש ל"צעירי השלוחים"] {{חב"ד און ליין}}}}.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-80 תלמידים.

==צוות הישיבה==

{{טורים|;הנהלה
*הרב [[שניאור זלמן קפלן]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[חיים חייקל קפלן]] - מנכ"ל ויו"ר המוסדות
*הרב [[שמואל מישולובין]] - מנהל רוחני
*הרב עזריאל שיימוס - משגיח ראשי
;שיעור א'
*כיתה 1.
*הרב [[שלום בנציון פרידמן|בן ציון שלום פרידמן]] - ר"מ לעיונא
*הרב איתמר זילברשטרום - משפיע
*הרב יעקב בטקין - ר"מ ונו"נ בגירסא והלכה
*כיתה 2.
*הרב מנחם מענדל קפלון - ר"מ לעיונא
*הרב דוד אליהו משה יוניק - משפיע
*הרב מנחם מענדל וינקלר - ר"מ ונו"נ בגירסא והלכה
;שיעור ב'
*הרב יוסף יצחק אלמליח - ר"מ לעיונא
*הרב הלל אניקסטר - משפיע
*הרב איתמר זילברשטרום - נו"נ בגירסא
*הרב מנחם מענדל קפלון - נו"נ בהלכה
;שיעור ג'
*הרב מנחם מענדל קופרמן - [[ר"מ]] לעיונא
*הרב מנחם מענדל זילברשטרום - משפיע
*הרב מנחם מענדל מוזיקנט - נו"נ בגירסא ובהלכה
;הועד הרוחני
*הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] - חבר הועד הרוחני
*הרב [[דב מנחם דברוסקין]] - חבר הועד הרוחני
*הרב [[מנחם מינצברג]] - חבר הועד הרוחני ור"מ בתורת רבינו

;הנהלה גשמית
*הת׳ חיים משה וובר - מנהל
*ר’ חיים אדרעי - מנהל מטבח
*הרב שמואל דוידזון - מנהל חשבונות
*הרב זמיר סננס - מנהל פנימייה
*הרב יהונתן קנופ - אחראי רפואי
*מנחם מענדל בלוך - אחראי משרד ומזכיר
}}

==לקריאה נוספת==
*'''ישיבה שהיא שליחות''', שבועון כפר חב"ד גליון 1891 עמוד 58

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/122678 צפת: בישיבה החדשה מתכוננים לקראת שנת הלימודים תשפ"א]''' {{COL}}

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]

צבי הירש חיטריק

2024-08-14T16:52:50Z

USA:

[[קובץ:הירש חיטריק.jpg|ממוזער|הרב צבי הירש חיטריק בתהלוכת ל"ג בעומר בקראון הייטס, שנת תש"נ]]
הרב '''צבי הירש חיטריק''' ([[י"ב אב]] [[תרפ"ז]] - [[ב' טבת]] [[תשע"ב]]) היה חסיד מקושר ל{{ה|רבי}} שימש כ[[שליח]] בדרום אמריקה ולאחר מכן כנשיא ארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]] ב[[קראון הייטס]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת [[ברזיל]].

==תולדות חיים==
===ילדותו===
נולד ב[[י"ב מנחם אב]] [[תרפ"ז]] בעיר [[חרקוב]] לאביו ר' [[יהודה חיטריק]] שהיה השוחט החסידי בעיר ולאמו מרת קיילא בתו של ר' [[אהרון תומרקין]] רב העיר.

בשעת לידתו שלח אביו מברק להרב [[רפאל כהן]] בבקשה שילך להודיע לרבי ([[הריי"צ]]) ולבקש ברכה, על המברק נכתבו רק המילים: "קיילא בת רחל מקשה ללדת, רחמים". הרבי העביר את ידו על מצחו ואמר: "כמדומה שזהו [[יהודה חיטריק]]" ובאותם רגעים ממש נולד הבן צבי הירש.

בילדותו למד בבית סביו הרב ר' [[אהרון תומרקין]] עד לפטירתו של סביו בחול המועד סוכות [[תרצ"ז]].

בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] נדד עם משפחתו לעיר [[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן שם שהו עד עזיבתם את [[ברית המועצות]] ל[[פולין]] (ב[[יציאת רוסיה תש"ו]]) ומשם לפראג. לאחר שהגיעו לפראג התקבלה הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] "חייקין וחיטריק לאנטוורפן" ומיד נסעו המשפחה יחד עם משפחת ר' [[מאיר חייקין]] לאנטוורפן. בדרך שהו ב[[צרפת]] לתקופה לא קצרה, באותה תקופה שנת- [[תש"ז]] הגיע [[הרבי]] לפריז, ור' צבי הירש זכה לאכול פעמים רבות עם הרבי וכן זכה לקירובים בזמן שהות הרבי בפריז.

===בניו יורק===

למרות שמשפחתו השתקעה ב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]] חשקה נפשו [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] ל[[ניו יורק]].

[[הרבי הריי"צ]] שלח לו ולחבירו [[עזריאל חייקין]] אשרת שהיה, והם הגיעו בספינה שהובילה אלפי חיילים שחזרו מאירופה ל[[ארצות הברית]]. בארצות הברית נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], זכה להיכנס ל[[יחידות]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]], וכן זכה להיות מאלו שכרו את קברו הק' של הרבי הריי"צ בהוראת [[הרבי]].

בשנת [[תשי"א]] [[נישואין|נשא]] את רבקה, בתו הצעירה של הרב ר' [[חיים אליעזר קרסיק]]. את [[מסדר קידושין|סידור הקידושין]] ב[[חופה|חופתו]] סידר הרבי, וכן בברית של בנו ר' יוסף יצחק בר"ח כסלו [[תשי"ב]] שימש הרבי בסנדקאות ואף בעת סעודת הברית אמר שיחה{{הערה|[[שיחה]] זו הוגהה על ידי [[הרבי]] ונדפסה ב[[לקוטי שיחות]] חלק ג' בשיחה ל[[פרשת ויחי]].}}.
[[קובץ:5754 (18).jpg|ממוזער]]
===שליחותו===
[[קובץ:חיטריק.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בכנס חב"די]]
כבר לפני חתונתו הורה לו [[הרבי]] לצאת לשליחות ל[[ברזיל]], ואף שכנע בכך את הורי כלתו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/804 אגרות קודש חלק ד' אגרת תתד].}}, בפועל התעכבה היציאה בכמה חודשים עד שהשיגו דרכונים ואישורי כניסה. הרב חיטריק הוא השליח הראשון שנשלח על ידי הרבי לאחר קבלת הנשיאות.

בהתחלה התגורר ופעל בעיר [[פאולו]] שם שיקם וניהל את הבית ספר 'בית חינוך' ומספר התלמידים בבית ספר בזמנו הגיע ל-400 ילדים.

בעקבות כמה בעיות נאלץ לעזוב את הבית ספר ועבר לגור בעיר [[ריו דה ז'נירו]] שם המשיך לפעול בשליחות [[הרבי]].

היה כותב טור בשני [[עיתונים]] בברזיל, ובו היה מכניס פירושים מה[[תניא]] ו[[חסידות]] וכל שבוע היה שולח את העיתונים ל[[רבי]], וכן קיבל כמה הוראות ומענות בקשר למאמרים שלו.

לאחר שמונה שנים בהם פעלה משפחת חיטריק בשליחות הרבי ב[[פאולו]] וב[[ריו דה ז'נירו]] שב[[ברזיל]], נאלצו הם לחזור ל[[ניו יורק]], בשלהי שנת [[תש"כ]].

לאחר חזרתו לניו יורק, התיישב בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות ל-[[770]] וראה ברכה בעסקיו. היה יושב בקביעות בספסל שמאחורי מקום הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]]. ב-50 שנות חייו בקראון הייטס, זכה לקירובים מהרבי, לצד עסקנות ציבורית רחבה וענפה, אשר עליה היה מדווח תדיר לרבי וזוכה למענות ולהדרכות מפורטות.

נפטר ב[[ב' טבת]] [[תשע"ב]]. ת.נ.צ.ב.ה.

===הנצחתו===

משפחתו הרחבה, תרמה לע"נ אביהם - ר' צבי הירש ע"ה - הוצאת סט מפואר, של 'הרמב"ם המבואר' - מהדורת חיטריק.
[[קובץ:רמבם חיטריק.png|ממוזער]]
לרגל ה'ייאר-צייט' (זמן השנה) ה8 [ה'תש"פ] של הרב חיטריק, הוציאו בני משפחתו ספר על חייו ופועלו הרבים - 'חסיד-ונגיד'.

יהי זכרו ברוך.
[[קובץ:חסיד ונגיד על הרהח צבי הירש חיטריק זל.png|ממוזער]]
==משפחתו==
אחיו ר' [[אהרון חיטריק]]

'''בניו'''
* השליח הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] - [[צפת]].
* הרב אהרן חיטריק - [[קראון הייטס]].

'''בנותיו'''
* השליחה מרת אסתר פיקרסקי - אשת הרב [[יוסף יצחק פיקרסקי]], [[תל אביב]].
* מרת שרה זלמנוב - אשת ר' ישראל זלמנוב, [[קראון הייטס]].
*מרת אלה לרמן - קראון הייטס
* השליחה מרת רחל שם טוב - אשת ר' [[אליעזר גרשון שם טוב]], ה[[שליח]] ל[[אורגוואי]].

==לקריאה נוספת==
*'''בחבלי עבותות אהבה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1888 עמוד 31.
*זושא וולף, '''חסיד ונגיד''', כסלו תשפ"ב{{הערה|1=[https://col.org.il/news/135194 סקירה על הספר באתר COL].}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1280210 "הוא חושב שאני לא יודעת"]''' - הרב חיטריק מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
{{חברי האו"ם החסידי|}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חיטריק, צבי הירש}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים בברזיל]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

קובץ:רמבם חיטריק.png

2024-08-14T16:52:45Z

USA:

רמב"ם המבואר - מהדורת חיטריק.

קובץ:חסיד ונגיד על הרהח צבי הירש חיטריק זל.png

2024-08-14T16:50:50Z

USA:

'חסיד-ונגיד'. הספר שיצא על ר' הירשל ע"ה.

קובץ:5754 (18).jpg

2024-08-14T16:50:01Z

USA:

הרב צבי הירש חיטריק בין אנ"ש.

יוסף יצחק חיטריק

2024-08-14T16:48:33Z

USA:

[[קובץ:הרב חיטריק.jpeg|ממוזער|250px|הרב חיטריק]]
הרב '''יוסף יצחק חיטריק''' (יליד [[תשי"ב]]), הינו מ[[השלוחים לארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מנהל [[כולל חב"ד צפת]] חבר [[ועד המנהלים (צפת)|ועד מנהלי המוסדות]] בצפת וכותב טור דעה שבועי ב[[שבועון כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
הרב חיטריק נולד ב[[כ"ג חשוון]] [[תשי"ב]] ב[[ארצות הברית]] לר' [[צבי הירש חיטריק]] (בן ר' [[יהודא חיטריק|יהודה]]) ורבקה (לבית ר' [[אליעזר קרסיק]]) חיטריק. ב[[ברית מילה|ברית המילה]] שלו שהתקיימה בבית מספר 446 ב[[רחוב קינגסטון]], היה [[הרבי]] ה[[סנדק]], ואף אמר [[שיחה]] ארוכה ונתן 5 דולר כתרומה להיכנסו ל[[ישיבות]] [[תומכי תמימים]]{{הערה|ראשי דברים מתוכה נדפס ב[[תורת מנחם]], וחלק נדפס ב[[לקוטי שיחות]] ח"ג.}}.

בילדותו אביו היה השליח הראשון של הרבי ל[[ברזיל]], ובשנת [[תש"כ]] חזרו לגור ב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]].

בשנים [[תשכ"ח]]-[[תשכ"ט]] למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטאן]] (שפעלה באותן שנים בנוארק), ובחודש אלול [[תשכ"ט]] עבר ללמוד בישיבה ב-770{{הערה|על אף הקרבה של משפחתו, לן בפנימיית הישיבה (בבנין [[788 איסטערן פארקווי]], שהפך לימים לבנין המשרדים של מוסדות חב"ד) בהסכמת ההנהלה, וזאת בכדי להיות מחובר במשך כל שעות היממה להוייה של הישיבה.}}.

באחת משנות לימודיו ב-770, נבחר לשמש כקן מ[[שבעת הקנים]] ב[[חסידות]], ר' [[יואל כהן]] בחר בו לתפקיד והדריכו ללמוד לעומק לשם כך{{הערה|טורו זו רק דעתי '''ה'מצפן' של חסידים''' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2071 עמ' 36.}}.

בניסן [[תשל"ג]] הצטרף לקבוצת התלמידים השלוחים לישיבת חב"ד במלבורן, אוסטרליה שם נותר כשנתיים לאחריהם חזר לשקוד על לימודיו ב-770.

בשנת [[תשל"ה]] [[נישואין|נישא]] לרעייתו מרת רחל לבית הרב [[דוד משה ליברמן]], בזמנו [[רב]] ו[[שליח]] של הרבי [[הריי"צ]] ב[[דטרויט]] [לפני כן בשיקאגו], ולאחר מכן [[גאב"ד]] [[אנטוורפן]] במשך 44 שנה.

=== פעולותיו ===
בשנת [[תשל"ז]], נשלח יחד עם קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי קודש]] כ[[שליח]] ל[[צפת]].

בשנת [[תש"מ]], לאחר שהיה מנהלה של התיכון ב"[[בית חנה (צפת)|בית חנה" בצפת]] הקים את הסמינר והפך למנהלו תפקיד בו משמש עד היום.

באותה תקופה גם מונה כסגן יו"ר [[ועד המנהלים (צפת)|ועד המנהלים]] על ידי גיסו הרב [[אריה ליב קפלן]] ע"ה.

בשנת [[תש"נ]], מונה על ידי [[בית דין רבני חב"ד]] לחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]].

לאחר שהורה [[הרבי]] להקים את [[כולל חב"ד צפת]] נתמנה ליו"ר הכולל שזהו תפקידו עד היום, מתחתיו מנהל את הכולל ביתר שאת הרב [[יורם מעודה]].

בין השנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ה]] כתב בקביעות במדור דעות ב[[שבועון כפר חב"ד]]. בין [[חודש אייר]] שנת [[תשס"ד]] ל[[חודש אלול]] שנת [[תשס"ו]] חזר לכתוב מדור פופולארי בשם 'זו רק דעתי' שזכה לתגובות רבות. בשנת [[תש"ע]] פנתה מערכת [[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]] בשאלה לקוראיה האם להחזירו שוב לכתוב. הקוראים השיבו בחיוב ועד היום ממשיך הרב חיטריק בכתיבה בשבועון.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מנחם מענדל חיטריק]] - שליח הרבי ורב הקהילה האשכנזית באיסטנבול, טורקיה.
*בנו, הרב [[חיים אליעזר חיטריק]] - שליח הרבי ורב העיר נירנברג, [[גרמניה]].
*חתנו מנחם מענדל סקרדר - פלורידה
*חתנו, הרב מנחם מענדל גולדשמיד - שליח הרבי בקוסומוי תאילנד.
*בנו, הרב שמואל חיטריק - שליח הרבי בפטרבורג, [[רוסיה]].
*חתנו, הרב חיים דוד וילהלם - שליח הרבי בכפר ויתקין.
*חתנו, פרץ ליין ע"ה - פלורידה.<ref>[https://chabad.info/bdh/1042407/ חב"ד אינפו], נפטר בעשרה בטבת ה'תשפ"ד.</ref>
*חתנו, הרב מנחם מענדל מרינובסקי - שליח הרבי בדניפר, [[אוקראינה]].
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חיטריק, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות בית חנה צפת]]
[[קטגוריה:שבעת קני המנורה]]

יוסף יצחק חיטריק

2024-08-14T16:48:18Z

USA:

[[קובץ:הרב חיטריק.jpeg|ממוזער|250px|הרב חיטריק]]
הרב '''יוסף יצחק חיטריק''' (יליד [[תשי"ב]]), הינו מ[[השלוחים לארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מנהל [[כולל חב"ד צפת]] חבר [[ועד המנהלים (צפת)|ועד מנהלי המוסדות]] בצפת וכותב טור דעה שבועי ב[[שבועון כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
הרב חיטריק נולד ב[[כ"ג חשוון]] [[תשי"ב]] ב[[ארצות הברית]] לר' [[צבי הירש חיטריק]] (בן ר' [[יהודה חיטריק|יהודה]]) ורבקה (לבית ר' [[אליעזר קרסיק]]) חיטריק. ב[[ברית מילה|ברית המילה]] שלו שהתקיימה בבית מספר 446 ב[[רחוב קינגסטון]], היה [[הרבי]] ה[[סנדק]], ואף אמר [[שיחה]] ארוכה ונתן 5 דולר כתרומה להיכנסו ל[[ישיבות]] [[תומכי תמימים]]{{הערה|ראשי דברים מתוכה נדפס ב[[תורת מנחם]], וחלק נדפס ב[[לקוטי שיחות]] ח"ג.}}.

בילדותו אביו היה השליח הראשון של הרבי ל[[ברזיל]], ובשנת [[תש"כ]] חזרו לגור ב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]].

בשנים [[תשכ"ח]]-[[תשכ"ט]] למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטאן]] (שפעלה באותן שנים בנוארק), ובחודש אלול [[תשכ"ט]] עבר ללמוד בישיבה ב-770{{הערה|על אף הקרבה של משפחתו, לן בפנימיית הישיבה (בבנין [[788 איסטערן פארקווי]], שהפך לימים לבנין המשרדים של מוסדות חב"ד) בהסכמת ההנהלה, וזאת בכדי להיות מחובר במשך כל שעות היממה להוייה של הישיבה.}}.

באחת משנות לימודיו ב-770, נבחר לשמש כקן מ[[שבעת הקנים]] ב[[חסידות]], ר' [[יואל כהן]] בחר בו לתפקיד והדריכו ללמוד לעומק לשם כך{{הערה|טורו זו רק דעתי '''ה'מצפן' של חסידים''' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2071 עמ' 36.}}.

בניסן [[תשל"ג]] הצטרף לקבוצת התלמידים השלוחים לישיבת חב"ד במלבורן, אוסטרליה שם נותר כשנתיים לאחריהם חזר לשקוד על לימודיו ב-770.

בשנת [[תשל"ה]] [[נישואין|נישא]] לרעייתו מרת רחל לבית הרב [[דוד משה ליברמן]], בזמנו [[רב]] ו[[שליח]] של הרבי [[הריי"צ]] ב[[דטרויט]] [לפני כן בשיקאגו], ולאחר מכן [[גאב"ד]] [[אנטוורפן]] במשך 44 שנה.

=== פעולותיו ===
בשנת [[תשל"ז]], נשלח יחד עם קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי קודש]] כ[[שליח]] ל[[צפת]].

בשנת [[תש"מ]], לאחר שהיה מנהלה של התיכון ב"[[בית חנה (צפת)|בית חנה" בצפת]] הקים את הסמינר והפך למנהלו תפקיד בו משמש עד היום.

באותה תקופה גם מונה כסגן יו"ר [[ועד המנהלים (צפת)|ועד המנהלים]] על ידי גיסו הרב [[אריה ליב קפלן]] ע"ה.

בשנת [[תש"נ]], מונה על ידי [[בית דין רבני חב"ד]] לחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]].

לאחר שהורה [[הרבי]] להקים את [[כולל חב"ד צפת]] נתמנה ליו"ר הכולל שזהו תפקידו עד היום, מתחתיו מנהל את הכולל ביתר שאת הרב [[יורם מעודה]].

בין השנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ה]] כתב בקביעות במדור דעות ב[[שבועון כפר חב"ד]]. בין [[חודש אייר]] שנת [[תשס"ד]] ל[[חודש אלול]] שנת [[תשס"ו]] חזר לכתוב מדור פופולארי בשם 'זו רק דעתי' שזכה לתגובות רבות. בשנת [[תש"ע]] פנתה מערכת [[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]] בשאלה לקוראיה האם להחזירו שוב לכתוב. הקוראים השיבו בחיוב ועד היום ממשיך הרב חיטריק בכתיבה בשבועון.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מנחם מענדל חיטריק]] - שליח הרבי ורב הקהילה האשכנזית באיסטנבול, טורקיה.
*בנו, הרב [[חיים אליעזר חיטריק]] - שליח הרבי ורב העיר נירנברג, [[גרמניה]].
*חתנו מנחם מענדל סקרדר - פלורידה
*חתנו, הרב מנחם מענדל גולדשמיד - שליח הרבי בקוסומוי תאילנד.
*בנו, הרב שמואל חיטריק - שליח הרבי בפטרבורג, [[רוסיה]].
*חתנו, הרב חיים דוד וילהלם - שליח הרבי בכפר ויתקין.
*חתנו, פרץ ליין ע"ה - פלורידה.<ref>[https://chabad.info/bdh/1042407/ חב"ד אינפו], נפטר בעשרה בטבת ה'תשפ"ד.</ref>
*חתנו, הרב מנחם מענדל מרינובסקי - שליח הרבי בדניפר, [[אוקראינה]].
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חיטריק, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות בית חנה צפת]]
[[קטגוריה:שבעת קני המנורה]]

יוסף יצחק חיטריק

2024-08-14T16:48:05Z

USA:

[[קובץ:הרב חיטריק.jpeg|ממוזער|250px|הרב חיטריק]]
הרב '''יוסף יצחק חיטריק''' (יליד [[תשי"ב]]), הינו מ[[השלוחים לארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מנהל [[כולל חב"ד צפת]] חבר [[ועד המנהלים (צפת)|ועד מנהלי המוסדות]] בצפת וכותב טור דעה שבועי ב[[שבועון כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
הרב חיטריק נולד ב[[כ"ג חשוון]] [[תשי"ב]] ב[[ארצות הברית]] לר' [[צבי הירש חיטריק]] (בן ר' [[יהודה חיטריק|יהודה]]) ורבקה (לבית ר' [[אליעזר קרסיק]]) חיטריק. ב[[ברית מילה|ברית המילה]] שלו שהתקיימה בבית מספר 446 ב[[רחוב קינגסטון]], היה [[הרבי]] ה[[סנדק]], ואף אמר [[שיחה]] ארוכה ונתן 5 דולר כתרומה להיכנסו ל[[ישיבות]] [[תומכי תמימים]]{{הערה|ראשי דברים מתוכה נדפס ב[[תורת מנחם]], וחלק נדפס ב[[לקוטי שיחות]] ח"ג.}}.

בילדותו אביו היה השליח הראשון של הרבי ל[[ברזיל]], ובשנת [[תש"כ]] חזרו לגור ב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]].

בשנים [[תשכ"ח]]-[[תשכ"ט]] למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] (שפעלה באותן שנים בנוארק), ובחודש אלול [[תשכ"ט]] עבר ללמוד בישיבה ב-770{{הערה|על אף הקרבה של משפחתו, לן בפנימיית הישיבה (בבנין [[788 איסטערן פארקווי]], שהפך לימים לבנין המשרדים של מוסדות חב"ד) בהסכמת ההנהלה, וזאת בכדי להיות מחובר במשך כל שעות היממה להוייה של הישיבה.}}.

באחת משנות לימודיו ב-770, נבחר לשמש כקן מ[[שבעת הקנים]] ב[[חסידות]], ר' [[יואל כהן]] בחר בו לתפקיד והדריכו ללמוד לעומק לשם כך{{הערה|טורו זו רק דעתי '''ה'מצפן' של חסידים''' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2071 עמ' 36.}}.

בניסן [[תשל"ג]] הצטרף לקבוצת התלמידים השלוחים לישיבת חב"ד במלבורן, אוסטרליה שם נותר כשנתיים לאחריהם חזר לשקוד על לימודיו ב-770.

בשנת [[תשל"ה]] [[נישואין|נישא]] לרעייתו מרת רחל לבית הרב [[דוד משה ליברמן]], בזמנו [[רב]] ו[[שליח]] של הרבי [[הריי"צ]] ב[[דטרויט]] [לפני כן בשיקאגו], ולאחר מכן [[גאב"ד]] [[אנטוורפן]] במשך 44 שנה.

=== פעולותיו ===
בשנת [[תשל"ז]], נשלח יחד עם קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי קודש]] כ[[שליח]] ל[[צפת]].

בשנת [[תש"מ]], לאחר שהיה מנהלה של התיכון ב"[[בית חנה (צפת)|בית חנה" בצפת]] הקים את הסמינר והפך למנהלו תפקיד בו משמש עד היום.

באותה תקופה גם מונה כסגן יו"ר [[ועד המנהלים (צפת)|ועד המנהלים]] על ידי גיסו הרב [[אריה ליב קפלן]] ע"ה.

בשנת [[תש"נ]], מונה על ידי [[בית דין רבני חב"ד]] לחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]].

לאחר שהורה [[הרבי]] להקים את [[כולל חב"ד צפת]] נתמנה ליו"ר הכולל שזהו תפקידו עד היום, מתחתיו מנהל את הכולל ביתר שאת הרב [[יורם מעודה]].

בין השנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ה]] כתב בקביעות במדור דעות ב[[שבועון כפר חב"ד]]. בין [[חודש אייר]] שנת [[תשס"ד]] ל[[חודש אלול]] שנת [[תשס"ו]] חזר לכתוב מדור פופולארי בשם 'זו רק דעתי' שזכה לתגובות רבות. בשנת [[תש"ע]] פנתה מערכת [[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]] בשאלה לקוראיה האם להחזירו שוב לכתוב. הקוראים השיבו בחיוב ועד היום ממשיך הרב חיטריק בכתיבה בשבועון.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מנחם מענדל חיטריק]] - שליח הרבי ורב הקהילה האשכנזית באיסטנבול, טורקיה.
*בנו, הרב [[חיים אליעזר חיטריק]] - שליח הרבי ורב העיר נירנברג, [[גרמניה]].
*חתנו מנחם מענדל סקרדר - פלורידה
*חתנו, הרב מנחם מענדל גולדשמיד - שליח הרבי בקוסומוי תאילנד.
*בנו, הרב שמואל חיטריק - שליח הרבי בפטרבורג, [[רוסיה]].
*חתנו, הרב חיים דוד וילהלם - שליח הרבי בכפר ויתקין.
*חתנו, פרץ ליין ע"ה - פלורידה.<ref>[https://chabad.info/bdh/1042407/ חב"ד אינפו], נפטר בעשרה בטבת ה'תשפ"ד.</ref>
*חתנו, הרב מנחם מענדל מרינובסקי - שליח הרבי בדניפר, [[אוקראינה]].
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חיטריק, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות בית חנה צפת]]
[[קטגוריה:שבעת קני המנורה]]

יוסף יצחק חיטריק

2024-08-14T16:47:46Z

USA:

[[קובץ:הרב חיטריק.jpeg|ממוזער|250px|הרב חיטריק]]
הרב '''יוסף יצחק חיטריק''' (יליד [[תשי"ב]]), הינו מ[[השלוחים לארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מנהל [[כולל חב"ד צפת]] חבר [[ועד המנהלים (צפת)|ועד מנהלי המוסדות]] בצפת וכותב טור דעה שבועי ב[[שבועון כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
הרב חיטריק נולד ב[[כ"ג חשוון]] [[תשי"ב]] ב[[ארצות הברית]] לר' [[צבי הירש חיטריק]] (בן ר' [[יהודה חיטריק|יהודה]]) ורבקה (לבית ר' [[אליעזר קרסיק]]) חיטריק. ב[[ברית מילה|ברית המילה]] שלו שהתקיימה בבית מספר 446 ב[[רחוב קינגסטון]], היה [[הרבי]] ה[[סנדק]], ואף אמר [[שיחה]] ארוכה ונתן 5 דולר כתרומה להיכנסו ל[[ישיבות]] [[תומכי תמימים]]{{הערה|ראשי דברים מתוכה נדפס ב[[תורת מנחם]], וחלק נדפס ב[[לקוטי שיחות]] ח"ג.}}.

בילדותו, אביו היה השליח הראשון של הרבי ל[[ברזיל]], ובשנת [[תש"כ]] חזרו לגור ב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]].

בשנים [[תשכ"ח]]-[[תשכ"ט]] למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] (שפעלה באותן שנים בנוארק), ובחודש אלול [[תשכ"ט]] עבר ללמוד בישיבה ב-770{{הערה|על אף הקרבה של משפחתו, לן בפנימיית הישיבה (בבנין [[788 איסטערן פארקווי]], שהפך לימים לבנין המשרדים של מוסדות חב"ד) בהסכמת ההנהלה, וזאת בכדי להיות מחובר במשך כל שעות היממה להוייה של הישיבה.}}.

באחת משנות לימודיו ב-770, נבחר לשמש כקן מ[[שבעת הקנים]] ב[[חסידות]], ר' [[יואל כהן]] בחר בו לתפקיד והדריכו ללמוד לעומק לשם כך{{הערה|טורו זו רק דעתי '''ה'מצפן' של חסידים''' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2071 עמ' 36.}}.

בניסן [[תשל"ג]] הצטרף לקבוצת התלמידים השלוחים לישיבת חב"ד במלבורן, אוסטרליה שם נותר כשנתיים לאחריהם חזר לשקוד על לימודיו ב-770.

בשנת [[תשל"ה]] [[נישואין|נישא]] לרעייתו מרת רחל לבית הרב [[דוד משה ליברמן]], בזמנו [[רב]] ו[[שליח]] של הרבי [[הריי"צ]] ב[[דטרויט]] [לפני כן בשיקאגו], ולאחר מכן [[גאב"ד]] [[אנטוורפן]] במשך 44 שנה.

=== פעולותיו ===
בשנת [[תשל"ז]], נשלח יחד עם קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי קודש]] כ[[שליח]] ל[[צפת]].

בשנת [[תש"מ]], לאחר שהיה מנהלה של התיכון ב"[[בית חנה (צפת)|בית חנה" בצפת]] הקים את הסמינר והפך למנהלו תפקיד בו משמש עד היום.

באותה תקופה גם מונה כסגן יו"ר [[ועד המנהלים (צפת)|ועד המנהלים]] על ידי גיסו הרב [[אריה ליב קפלן]] ע"ה.

בשנת [[תש"נ]] מונה על ידי [[בית דין רבני חב"ד]] לחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]].

לאחר שהורה [[הרבי]] להקים את [[כולל חב"ד צפת]] נתמנה ליו"ר הכולל שזהו תפקידו עד היום, מתחתיו מנהל את הכולל ביתר שאת הרב [[יורם מעודה]].

בין השנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ה]] כתב בקביעות במדור דעות ב[[שבועון כפר חב"ד]]. בין [[חודש אייר]] שנת [[תשס"ד]] ל[[חודש אלול]] שנת [[תשס"ו]] חזר לכתוב מדור פופולארי בשם 'זו רק דעתי' שזכה לתגובות רבות. בשנת [[תש"ע]] פנתה מערכת [[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]] בשאלה לקוראיה האם להחזירו שוב לכתוב. הקוראים השיבו בחיוב ועד היום ממשיך הרב חיטריק בכתיבה בשבועון.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מנחם מענדל חיטריק]] - שליח הרבי ורב הקהילה האשכנזית באיסטנבול, טורקיה.
*בנו, הרב [[חיים אליעזר חיטריק]] - שליח הרבי ורב העיר נירנברג, [[גרמניה]].
*חתנו מנחם מענדל סקרדר - פלורידה
*חתנו, הרב מנחם מענדל גולדשמיד - שליח הרבי בקוסומוי תאילנד.
*בנו, הרב שמואל חיטריק - שליח הרבי בפטרבורג, [[רוסיה]].
*חתנו, הרב חיים דוד וילהלם - שליח הרבי בכפר ויתקין.
*חתנו, פרץ ליין ע"ה - פלורידה.<ref>[https://chabad.info/bdh/1042407/ חב"ד אינפו], נפטר בעשרה בטבת ה'תשפ"ד.</ref>
*חתנו, הרב מנחם מענדל מרינובסקי - שליח הרבי בדניפר, [[אוקראינה]].
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חיטריק, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות בית חנה צפת]]
[[קטגוריה:שבעת קני המנורה]]

יוסף יצחק חיטריק

2024-08-14T16:47:24Z

USA:

[[קובץ:הרב חיטריק.jpeg|ממוזער|250px|הרב חיטריק]]
הרב '''יוסף יצחק חיטריק''' (יליד [[תשי"ב]]), הינו מ[[השלוחים לארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מנהל [[כולל חב"ד צפת]] חבר [[ועד המנהלים (צפת)|ועד מנהלי המוסדות]] בצפת וכותב טור דעה שבועי ב[[שבועון כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
הרב חיטריק נולד ב[[כ"ג חשוון]] [[תשי"ב]] ב[[ארצות הברית]] לר' [[צבי הירש חיטריק]] (בן ר' [[יהודה חיטריק|יהודה]]) ורבקה (לבית ר' [[אליעזר קרסיק]]) חיטריק. ב[[ברית מילה|ברית המילה]] שלו שהתקיימה בבית מספר 446 ב[[רחוב קינגסטון]], היה [[הרבי]] ה[[סנדק]], ואף אמר [[שיחה]] ארוכה ונתן 5 דולר כתרומה להיכנסו ל[[ישיבות]] [[תומכי תמימים]]{{הערה|ראשי דברים מתוכה נדפס ב[[תורת מנחם]], וחלק נדפס ב[[לקוטי שיחות]] ח"ג.}}.

בילדותו אביו היה השליח הראשון של הרבי ל[[ברזיל]], ובשנת [[תש"כ]] חזרו לגור ב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]].

בשנים [[תשכ"ח]]-[[תשכ"ט]] למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] (שפעלה באותן שנים בנוארק), ובחודש אלול [[תשכ"ט]] עבר ללמוד בישיבה ב-770{{הערה|על אף הקרבה של משפחתו, לן בפנימיית הישיבה (בבנין [[788 איסטערן פארקווי]], שהפך לימים לבנין המשרדים של מוסדות חב"ד) בהסכמת ההנהלה, וזאת בכדי להיות מחובר במשך כל שעות היממה להוייה של הישיבה.}}.

באחת משנות לימודיו ב-770, נבחר לשמש כקן מ[[שבעת הקנים]] ב[[חסידות]], ר' [[יואל כהן]] בחר בו לתפקיד והדריכו ללמוד לעומק לשם כך{{הערה|טורו זו רק דעתי '''ה'מצפן' של חסידים''' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2071 עמ' 36.}}.

בניסן [[תשל"ג]] הצטרף לקבוצת התלמידים השלוחים לישיבת חב"ד במלבורן, אוסטרליה שם נותר כשנתיים לאחריהם חזר לשקוד על לימודיו ב-770.

בשנת [[תשל"ה]] [[נישואין|נישא]] לרעייתו מרת רחל לבית הרב [[דוד משה ליברמן]], בזמנו [[רב]] ו[[שליח]] של הרבי [[הריי"צ]] ב[[דטרויט]] [לפני כן בשיקאגו], ולאחר מכן [[גאב"ד]] [[אנטוורפן]] במשך 44 שנה.

=== פעולותיו ===
בשנת [[תשל"ז]], נשלח יחד עם קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי קודש]] כ[[שליח]] ל[[צפת]].

בשנת [[תש"מ]], לאחר שהיה מנהלה של התיכון ב"[[בית חנה (צפת)|בית חנה" בצפת]] הקים את הסמינר והפך למנהלו תפקיד בו משמש עד היום.

באותה תקופה גם מונה כסגן יו"ר [[ועד המנהלים (צפת)|ועד המנהלים]] על ידי גיסו הרב [[אריה ליב קפלן]] ע"ה.

בשנת [[תש"נ]] מונה על ידי [[בית דין רבני חב"ד]] לחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]].

לאחר שהורה [[הרבי]] להקים את [[כולל חב"ד צפת]] נתמנה ליו"ר הכולל שזהו תפקידו עד היום, מתחתיו מנהל את הכולל ביתר שאת הרב [[יורם מעודה]].

בין השנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ה]] כתב בקביעות במדור דעות ב[[שבועון כפר חב"ד]]. בין [[חודש אייר]] שנת [[תשס"ד]] ל[[חודש אלול]] שנת [[תשס"ו]] חזר לכתוב מדור פופולארי בשם 'זו רק דעתי' שזכה לתגובות רבות. בשנת [[תש"ע]] פנתה מערכת [[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]] בשאלה לקוראיה האם להחזירו שוב לכתוב. הקוראים השיבו בחיוב ועד היום ממשיך הרב חיטריק בכתיבה בשבועון.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מנחם מענדל חיטריק]] - שליח הרבי ורב הקהילה האשכנזית באיסטנבול, טורקיה.
*בנו, הרב [[חיים אליעזר חיטריק]] - שליח הרבי ורב העיר נירנברג, [[גרמניה]].
*חתנו מנחם מענדל סקרדר - פלורידה
*חתנו, הרב מנחם מענדל גולדשמיד - שליח הרבי בקוסומוי תאילנד.
*בנו, הרב שמואל חיטריק - שליח הרבי בפטרבורג, [[רוסיה]].
*חתנו, הרב חיים דוד וילהלם - שליח הרבי בכפר ויתקין.
*חתנו, פרץ ליין ע"ה - פלורידה.<ref>[https://chabad.info/bdh/1042407/ חב"ד אינפו], נפטר בעשרה בטבת ה'תשפ"ד.</ref>
*חתנו, הרב מנחם מענדל מרינובסקי - שליח הרבי בדניפר, [[אוקראינה]].
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חיטריק, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות בית חנה צפת]]
[[קטגוריה:שבעת קני המנורה]]

יוסף יצחק חיטריק

2024-08-14T16:47:11Z

USA:

[[קובץ:הרב חיטריק.jpeg|ממוזער|250px|הרב חיטריק]]
הרב '''יוסף יצחק חיטריק''' (יליד [[תשי"ב]]), הינו מ[[השלוחים לארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מנהל [[כולל חב"ד צפת]] חבר [[ועד המנהלים (צפת)|ועד מנהלי המוסדות]] בצפת וכותב טור דעה שבועי ב[[שבועון כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
הרב חיטריק נולד ב[[כ"ג חשוון]] [[תשי"ב]] ב[[ארצות הברית]] לר' [[צבי הירש חיטריק]] (בן ר' [[יהודה חיטריק|יהודה]]) ורבקה (לבית ר' [[אליעזר קרסיק]]) חיטריק. ב[[ברית מילה|ברית המילה]] שלו שהתקיימה בבית מספר 446 ב[[רחוב קינגסטון]], היה [[הרבי]] ה[[סנדק]], ואף אמר [[שיחה]] ארוכה ונתן 5 דולר כתרומה להיכנסו ל[[ישיבות]] [[תומכי תמימים]]{{הערה|ראשי דברים מתוכה נדפס ב[[תורת מנחם]], וחלק נדפס ב[[לקוטי שיחות]] ח"ג.}}.

בילדותו אביו היה השליח הראשון של הרבי ל[[ברזיל]], ובשנת [[תש"כ]] חזרו לגור ב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]].

בשנים [[תשכ"ח]]-[[תשכ"ט]] למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] (שפעלה באותן שנים בנוארק), ובחודש אלול [[תשכ"ט]] עבר ללמוד בישיבה ב-770{{הערה|על אף הקרבה של משפחתו, לן בפנימיית הישיבה (בבנין [[788 איסטערן פארקווי]], שהפך לימים לבנין המשרדים של מוסדות חב"ד) בהסכמת ההנהלה, וזאת בכדי להיות מחובר במשך כל שעות היממה להוייה של הישיבה.}}.

באחת משנות לימודיו ב-770, נבחר לשמש כקן מ[[שבעת הקנים]] ב[[חסידות]], ר' [[יואל כהן]] בחר בו לתפקיד והדריכו ללמוד לעומק לשם כך{{הערה|טורו זו רק דעתי '''ה'מצפן' של חסידים''' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2071 עמ' 36.}}.

בניסן [[תשל"ג]] הצטרף לקבוצת התלמידים השלוחים לישיבת חב"ד במלבורן, אוסטרליה שם נותר כשנתיים לאחריהם חזר לשקוד על לימודיו ב-770.

בשנת [[תשל"ה]] [[נישואין|נישא]] לרעייתו מרת רחל לבית הרב [[דוד משה ליברמן]], בזמנו [[רב]] ו[[שליח]] של הרבי [[הריי"צ]] ב[[דטרויט]] [לפני כן בשיקאגו] ולאחר מכן [[גאב"ד]] [[אנטוורפן]] במשך 44 שנה.

=== פעולותיו ===
בשנת [[תשל"ז]], נשלח יחד עם קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי קודש]] כ[[שליח]] ל[[צפת]].

בשנת [[תש"מ]], לאחר שהיה מנהלה של התיכון ב"[[בית חנה (צפת)|בית חנה" בצפת]] הקים את הסמינר והפך למנהלו תפקיד בו משמש עד היום.

באותה תקופה גם מונה כסגן יו"ר [[ועד המנהלים (צפת)|ועד המנהלים]] על ידי גיסו הרב [[אריה ליב קפלן]] ע"ה.

בשנת [[תש"נ]] מונה על ידי [[בית דין רבני חב"ד]] לחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]].

לאחר שהורה [[הרבי]] להקים את [[כולל חב"ד צפת]] נתמנה ליו"ר הכולל שזהו תפקידו עד היום, מתחתיו מנהל את הכולל ביתר שאת הרב [[יורם מעודה]].

בין השנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ה]] כתב בקביעות במדור דעות ב[[שבועון כפר חב"ד]]. בין [[חודש אייר]] שנת [[תשס"ד]] ל[[חודש אלול]] שנת [[תשס"ו]] חזר לכתוב מדור פופולארי בשם 'זו רק דעתי' שזכה לתגובות רבות. בשנת [[תש"ע]] פנתה מערכת [[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]] בשאלה לקוראיה האם להחזירו שוב לכתוב. הקוראים השיבו בחיוב ועד היום ממשיך הרב חיטריק בכתיבה בשבועון.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מנחם מענדל חיטריק]] - שליח הרבי ורב הקהילה האשכנזית באיסטנבול, טורקיה.
*בנו, הרב [[חיים אליעזר חיטריק]] - שליח הרבי ורב העיר נירנברג, [[גרמניה]].
*חתנו מנחם מענדל סקרדר - פלורידה
*חתנו, הרב מנחם מענדל גולדשמיד - שליח הרבי בקוסומוי תאילנד.
*בנו, הרב שמואל חיטריק - שליח הרבי בפטרבורג, [[רוסיה]].
*חתנו, הרב חיים דוד וילהלם - שליח הרבי בכפר ויתקין.
*חתנו, פרץ ליין ע"ה - פלורידה.<ref>[https://chabad.info/bdh/1042407/ חב"ד אינפו], נפטר בעשרה בטבת ה'תשפ"ד.</ref>
*חתנו, הרב מנחם מענדל מרינובסקי - שליח הרבי בדניפר, [[אוקראינה]].
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חיטריק, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות בית חנה צפת]]
[[קטגוריה:שבעת קני המנורה]]

יוסף יצחק חיטריק

2024-08-14T16:46:55Z

USA:

[[קובץ:הרב חיטריק.jpeg|ממוזער|250px|הרב חיטריק]]
הרב '''יוסף יצחק חיטריק''' (יליד [[תשי"ב]]), הינו מ[[השלוחים לארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מנהל [[כולל חב"ד צפת]] חבר [[ועד המנהלים (צפת)|ועד מנהלי המוסדות]] בצפת וכותב טור דעה שבועי ב[[שבועון כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
הרב חיטריק נולד ב[[כ"ג חשוון]] [[תשי"ב]] ב[[ארצות הברית]] לר' [[צבי הירש חיטריק]] (בן ר' [[יהודה חיטריק|יהודה]]) ורבקה (לבית ר' [[אליעזר קרסיק]]) חיטריק. ב[[ברית מילה|ברית המילה]] שלו שהתקיימה בבית מספר 446 ב[[רחוב קינגסטון]], היה [[הרבי]] ה[[סנדק]], ואף אמר [[שיחה]] ארוכה ונתן 5 דולר כתרומה להיכנסו ל[[ישיבות]] [[תומכי תמימים]]{{הערה|ראשי דברים מתוכה נדפס ב[[תורת מנחם]], וחלק נדפס ב[[לקוטי שיחות]] ח"ג.}}.

בילדותו אביו היה השליח הראשון של הרבי ל[[ברזיל]], ובשנת [[תש"כ]] חזרו לגור ב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]].

בשנים [[תשכ"ח]]-[[תשכ"ט]] למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] (שפעלה באותן שנים בנוארק), ובחודש אלול [[תשכ"ט]] עבר ללמוד בישיבה ב-770{{הערה|על אף הקרבה של משפחתו, לן בפנימיית הישיבה (בבנין [[788 איסטערן פארקווי]], שהפך לימים לבנין המשרדים של מוסדות חב"ד) בהסכמת ההנהלה, וזאת בכדי להיות מחובר במשך כל שעות היממה להוייה של הישיבה.}}.

באחת משנות לימודיו ב-770, נבחר לשמש כקן מ[[שבעת הקנים]] ב[[חסידות]], ר' [[יואל כהן]] בחר בו לתפקיד והדריכו ללמוד לעומק לשם כך{{הערה|טורו זו רק דעתי '''ה'מצפן' של חסידים''' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2071 עמ' 36.}}.

בניסן [[תשל"ג]] הצטרף לקבוצת התלמידים השלוחים לישיבת חב"ד במלבורן, אוסטרליה שם נותר כשנתיים לאחריהם חזר לשקוד על לימודיו ב-770.

בשנת [[תשל"ה]] [[נישואין|נישא]] לרעייתו מרת רחל לבית הרב [[דוד משה ליברמן]], בזמנו [[רב]] ו[[שליח]] של הרבי [[הריי"צ]] ב[[דטרויט]] [לפני כן בשיקאגו] ולאחר מכן [[גאב"ד]] [[אנטוורפן]] במשך 44 שנה.

=== פעולותיו ===
בשנת [[תשל"ז]] נשלח יחד עם קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי קודש]] כ[[שליח]] ל[[צפת]].

בשנת [[תש"מ]] לאחר שהיה מנהלה של התיכון ב"[[בית חנה (צפת)|בית חנה" בצפת]] הקים את הסמינר והפך למנהלו תפקיד בו משמש עד היום.

באותה תקופה גם מונה כסגן יו"ר [[ועד המנהלים (צפת)|ועד המנהלים]] על ידי גיסו הרב [[אריה ליב קפלן]] ע"ה.

בשנת [[תש"נ]] מונה על ידי [[בית דין רבני חב"ד]] לחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]].

לאחר שהורה [[הרבי]] להקים את [[כולל חב"ד צפת]] נתמנה ליו"ר הכולל שזהו תפקידו עד היום, מתחתיו מנהל את הכולל ביתר שאת הרב [[יורם מעודה]].

בין השנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ה]] כתב בקביעות במדור דעות ב[[שבועון כפר חב"ד]]. בין [[חודש אייר]] שנת [[תשס"ד]] ל[[חודש אלול]] שנת [[תשס"ו]] חזר לכתוב מדור פופולארי בשם 'זו רק דעתי' שזכה לתגובות רבות. בשנת [[תש"ע]] פנתה מערכת [[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]] בשאלה לקוראיה האם להחזירו שוב לכתוב. הקוראים השיבו בחיוב ועד היום ממשיך הרב חיטריק בכתיבה בשבועון.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מנחם מענדל חיטריק]] - שליח הרבי ורב הקהילה האשכנזית באיסטנבול, טורקיה.
*בנו, הרב [[חיים אליעזר חיטריק]] - שליח הרבי ורב העיר נירנברג, [[גרמניה]].
*חתנו מנחם מענדל סקרדר - פלורידה
*חתנו, הרב מנחם מענדל גולדשמיד - שליח הרבי בקוסומוי תאילנד.
*בנו, הרב שמואל חיטריק - שליח הרבי בפטרבורג, [[רוסיה]].
*חתנו, הרב חיים דוד וילהלם - שליח הרבי בכפר ויתקין.
*חתנו, פרץ ליין ע"ה - פלורידה.<ref>[https://chabad.info/bdh/1042407/ חב"ד אינפו], נפטר בעשרה בטבת ה'תשפ"ד.</ref>
*חתנו, הרב מנחם מענדל מרינובסקי - שליח הרבי בדניפר, [[אוקראינה]].
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חיטריק, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות בית חנה צפת]]
[[קטגוריה:שבעת קני המנורה]]

יוסף יצחק חיטריק

2024-08-14T16:46:38Z

USA:

[[קובץ:הרב חיטריק.jpeg|ממוזער|250px|הרב חיטריק]]
הרב '''יוסף יצחק חיטריק''' (יליד [[תשי"ב]]), הינו מ[[השלוחים לארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] מנהל [[כולל חב"ד צפת]] חבר [[ועד המנהלים (צפת)|ועד מנהלי המוסדות]] בצפת וכותב טור דעה שבועי ב[[שבועון כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
הרב חיטריק נולד ב[[כ"ג חשוון]] [[תשי"ב]] ב[[ארצות הברית]] לר' [[צבי הירש חיטריק]] (בן ר' [[יהודה חיטריק|יהודה]]) ורבקה (לבית ר' [[אליעזר קרסיק]]) חיטריק. ב[[ברית מילה|ברית המילה]] שלו שהתקיימה בבית מספר 446 ב[[רחוב קינגסטון]], היה [[הרבי]] ה[[סנדק]], ואף אמר [[שיחה]] ארוכה ונתן 5 דולר כתרומה להיכנסו ל[[ישיבות]] [[תומכי תמימים]]{{הערה|ראשי דברים מתוכה נדפס ב[[תורת מנחם]], וחלק נדפס ב[[לקוטי שיחות]] ח"ג.}}.

בילדותו אביו היה השליח הראשון של הרבי ל[[ברזיל]], ובשנת [[תש"כ]] חזרו לגור ב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]].

בשנים [[תשכ"ח]]-[[תשכ"ט]] למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] (שפעלה באותן שנים בנוארק), ובחודש אלול [[תשכ"ט]] עבר ללמוד בישיבה ב-770{{הערה|על אף הקרבה של משפחתו, לן בפנימיית הישיבה (בבנין [[788 איסטערן פארקווי]], שהפך לימים לבנין המשרדים של מוסדות חב"ד) בהסכמת ההנהלה, וזאת בכדי להיות מחובר במשך כל שעות היממה להוייה של הישיבה.}}.

באחת משנות לימודיו ב-770, נבחר לשמש כקן מ[[שבעת הקנים]] ב[[חסידות]], ר' [[יואל כהן]] בחר בו לתפקיד והדריכו ללמוד לעומק לשם כך{{הערה|טורו זו רק דעתי '''ה'מצפן' של חסידים''' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2071 עמ' 36.}}.

בניסן [[תשל"ג]] הצטרף לקבוצת התלמידים השלוחים לישיבת חב"ד במלבורן, אוסטרליה שם נותר כשנתיים לאחריהם חזר לשקוד על לימודיו ב-770.

בשנת [[תשל"ה]] [[נישואין|נישא]] לרעייתו מרת רחל לבית הרב [[דוד משה ליברמן]], בזמנו [[רב]] ו[[שליח]] של הרבי [[הריי"צ]] ב[[דטרויט]] [לפני כן בשיקאגו] ולאחר מכן [[גאב"ד]] [[אנטוורפן]] במשך 44 שנה.

=== פעולותיו ===
בשנת [[תשל"ז]] נשלח יחד עם קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי קודש]] כ[[שליח]] ל[[צפת]].

בשנת [[תש"מ]] לאחר שהיה מנהלה של התיכון ב"[[בית חנה (צפת)|בית חנה" בצפת]] הקים את הסמינר והפך למנהלו תפקיד בו משמש עד היום.

באותה תקופה גם מונה כסגן יו"ר [[ועד המנהלים (צפת)|ועד המנהלים]] על ידי גיסו הרב [[אריה ליב קפלן]] ע"ה.

בשנת [[תש"נ]] מונה על ידי [[בית דין רבני חב"ד]] לחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]].

לאחר שהורה [[הרבי]] להקים את [[כולל חב"ד צפת]] נתמנה ליו"ר הכולל שזהו תפקידו עד היום, מתחתיו מנהל את הכולל ביתר שאת הרב [[יורם מעודה]].

בין השנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ה]] כתב בקביעות במדור דעות ב[[שבועון כפר חב"ד]]. בין [[חודש אייר]] שנת [[תשס"ד]] ל[[חודש אלול]] שנת [[תשס"ו]] חזר לכתוב מדור פופולארי בשם 'זו רק דעתי' שזכה לתגובות רבות. בשנת [[תש"ע]] פנתה מערכת [[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]] בשאלה לקוראיה האם להחזירו שוב לכתוב. הקוראים השיבו בחיוב ועד היום ממשיך הרב חיטריק בכתיבה בשבועון.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מנחם מענדל חיטריק]] - שליח הרבי ורב הקהילה האשכנזית באיסטנבול, טורקיה.
*בנו, הרב [[חיים אליעזר חיטריק]] - שליח הרבי ורב העיר נירנברג, [[גרמניה]].
*חתנו מנחם מענדל סקרדר - פלורידה
*חתנו, הרב מנחם מענדל גולדשמיד - שליח הרבי בקוסומוי תאילנד.
*בנו, הרב שמואל חיטריק - שליח הרבי בפטרבורג, [[רוסיה]].
*חתנו, הרב חיים דוד וילהלם - שליח הרבי בכפר ויתקין.
*חתנו, פרץ ליין ע"ה - פלורידה.<ref>[https://chabad.info/bdh/1042407/ חב"ד אינפו], נפטר בעשרה בטבת ה'תשפ"ד.</ref>
*חתנו, הרב מנחם מענדל מרינובסקי - שליח הרבי בדניפר, [[אוקראינה]].
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חיטריק, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות בית חנה צפת]]
[[קטגוריה:שבעת קני המנורה]]

יוסף יצחק חיטריק

2024-08-14T16:46:28Z

USA:

[[קובץ:הרב חיטריק.jpeg|ממוזער|250px|הרב חיטריק]]
הרב '''יוסף יצחק חיטריק''' (יליד [[תשי"ב]]), הינו מ[[השלוחים לארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] מנהל [[כולל חב"ד צפת]] חבר [[ועד המנהלים (צפת)|ועד מנהלי המוסדות]] בצפת וכותב טור דעה שבועי ב[[שבועון כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
הרב חיטריק נולד ב[[כ"ג חשוון]] [[תשי"ב]] ב[[ארצות הברית]] לר' [[צבי הירש חיטריק]] (בן ר' [[יהודה חיטריק|יהודה]]) ורבקה (לבית ר' [[אליעזר קרסיק]]) חיטריק. ב[[ברית מילה|ברית המילה]] שלו שהתקיימה בבית מספר 446 ב[[רחוב קינגסטון]], היה [[הרבי]] ה[[סנדק]], ואף אמר [[שיחה]] ארוכה ונתן 5 דולר כתרומה להיכנסו ל[[ישיבות]] [[תומכי תמימים]]{{הערה|ראשי דברים מתוכה נדפס ב[[תורת מנחם]], וחלק נדפס ב[[לקוטי שיחות]] ח"ג.}}.

בילדותו, אביו היה השליח הראשון של הרבי ל[[ברזיל]], ובשנת [[תש"כ]] חזרו לגור ב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]].

בשנים [[תשכ"ח]]-[[תשכ"ט]] למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] (שפעלה באותן שנים בנוארק), ובחודש אלול [[תשכ"ט]] עבר ללמוד בישיבה ב-770{{הערה|על אף הקרבה של משפחתו, לן בפנימיית הישיבה (בבנין [[788 איסטערן פארקווי]], שהפך לימים לבנין המשרדים של מוסדות חב"ד) בהסכמת ההנהלה, וזאת בכדי להיות מחובר במשך כל שעות היממה להוייה של הישיבה.}}.

באחת משנות לימודיו ב-770 נבחר לשמש כקן מ[[שבעת הקנים]] ב[[חסידות]], ר' [[יואל כהן]] בחר בו לתפקיד והדריכו ללמוד לעומק לשם כך{{הערה|טורו זו רק דעתי '''ה'מצפן' של חסידים''' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2071 עמ' 36.}}.

בניסן [[תשל"ג]] הצטרף לקבוצת התלמידים השלוחים לישיבת חב"ד במלבורן, אוסטרליה שם נותר כשנתיים לאחריהם חזר לשקוד על לימודיו ב-770.

בשנת [[תשל"ה]] [[נישואין|נישא]] לרעייתו מרת רחל לבית הרב [[דוד משה ליברמן]], בזמנו [[רב]] ו[[שליח]] של הרבי [[הריי"צ]] ב[[דטרויט]] [לפני כן בשיקאגו] ולאחר מכן [[גאב"ד]] [[אנטוורפן]] במשך 44 שנה.

=== פעולותיו ===
בשנת [[תשל"ז]] נשלח יחד עם קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי קודש]] כ[[שליח]] ל[[צפת]].

בשנת [[תש"מ]] לאחר שהיה מנהלה של התיכון ב"[[בית חנה (צפת)|בית חנה" בצפת]] הקים את הסמינר והפך למנהלו תפקיד בו משמש עד היום.

באותה תקופה גם מונה כסגן יו"ר [[ועד המנהלים (צפת)|ועד המנהלים]] על ידי גיסו הרב [[אריה ליב קפלן]] ע"ה.

בשנת [[תש"נ]] מונה על ידי [[בית דין רבני חב"ד]] לחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]].

לאחר שהורה [[הרבי]] להקים את [[כולל חב"ד צפת]] נתמנה ליו"ר הכולל שזהו תפקידו עד היום, מתחתיו מנהל את הכולל ביתר שאת הרב [[יורם מעודה]].

בין השנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ה]] כתב בקביעות במדור דעות ב[[שבועון כפר חב"ד]]. בין [[חודש אייר]] שנת [[תשס"ד]] ל[[חודש אלול]] שנת [[תשס"ו]] חזר לכתוב מדור פופולארי בשם 'זו רק דעתי' שזכה לתגובות רבות. בשנת [[תש"ע]] פנתה מערכת [[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]] בשאלה לקוראיה האם להחזירו שוב לכתוב. הקוראים השיבו בחיוב ועד היום ממשיך הרב חיטריק בכתיבה בשבועון.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מנחם מענדל חיטריק]] - שליח הרבי ורב הקהילה האשכנזית באיסטנבול, טורקיה.
*בנו, הרב [[חיים אליעזר חיטריק]] - שליח הרבי ורב העיר נירנברג, [[גרמניה]].
*חתנו מנחם מענדל סקרדר - פלורידה
*חתנו, הרב מנחם מענדל גולדשמיד - שליח הרבי בקוסומוי תאילנד.
*בנו, הרב שמואל חיטריק - שליח הרבי בפטרבורג, [[רוסיה]].
*חתנו, הרב חיים דוד וילהלם - שליח הרבי בכפר ויתקין.
*חתנו, פרץ ליין ע"ה - פלורידה.<ref>[https://chabad.info/bdh/1042407/ חב"ד אינפו], נפטר בעשרה בטבת ה'תשפ"ד.</ref>
*חתנו, הרב מנחם מענדל מרינובסקי - שליח הרבי בדניפר, [[אוקראינה]].
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חיטריק, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות בית חנה צפת]]
[[קטגוריה:שבעת קני המנורה]]

יוסף יצחק חיטריק

2024-08-14T16:45:56Z

USA:

[[קובץ:הרב חיטריק.jpeg|ממוזער|250px|הרב חיטריק]]
הרב '''יוסף יצחק חיטריק''' (יליד [[תשי"ב]]), הינו מ[[השלוחים לארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] מנהל [[כולל חב"ד צפת]] חבר [[ועד המנהלים (צפת)|ועד מנהלי המוסדות]] בצפת וכותב טור דעה שבועי ב[[שבועון כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
הרב חיטריק נולד ב[[כ"ג חשוון]] [[תשי"ב]] ב[[ארצות הברית]] לר' [[צבי הירש חיטריק]] (בן ר' [[יהודה חיטריק|יהודה]]) ורבקה (לבית ר' [[אליעזר קרסיק]]) חיטריק. ב[[ברית מילה|ברית המילה]] שלו שהתקיימה בבית מספר 446 ב[[רחוב קינגסטון]], היה [[הרבי]] ה[[סנדק]], ואף אמר [[שיחה]] ארוכה ונתן 5 דולר כתרומה להיכנסו ל[[ישיבות]] [[תומכי תמימים]]{{הערה|ראשי דברים מתוכה נדפס ב[[תורת מנחם]], וחלק נדפס ב[[לקוטי שיחות]] ח"ג.}}.

בילדותו אביו היה השליח הראשון של הרבי ל[[ברזיל]], ובשנת [[תש"כ]] חזרו לגור ב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]].

בשנים [[תשכ"ח]]-[[תשכ"ט]] למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] (שפעלה באותן שנים בנוארק), ובחודש אלול [[תשכ"ט]] עבר ללמוד בישיבה ב-770{{הערה|על אף הקרבה של משפחתו, לן בפנימיית הישיבה (בבנין [[788 איסטערן פארקווי]], שהפך לימים לבנין המשרדים של מוסדות חב"ד) בהסכמת ההנהלה, וזאת בכדי להיות מחובר במשך כל שעות היממה להוייה של הישיבה.}}.

באחת משנות לימודיו ב-770 נבחר לשמש כקן מ[[שבעת הקנים]] ב[[חסידות]], ר' [[יואל כהן]] בחר בו לתפקיד והדריכו ללמוד לעומק לשם כך{{הערה|טורו זו רק דעתי '''ה'מצפן' של חסידים''' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2071 עמ' 36.}}.

בניסן [[תשל"ג]] הצטרף לקבוצת התלמידים השלוחים לישיבת חב"ד במלבורן, אוסטרליה שם נותר כשנתיים לאחריהם חזר לשקוד על לימודיו ב-770.

בשנת [[תשל"ה]] [[נישואין|נישא]] לרעייתו מרת רחל לבית הרב [[דוד משה ליברמן]], בזמנו [[רב]] ו[[שליח]] של הרבי [[הריי"צ]] ב[[דטרויט]] [לפני כן בשיקאגו] ולאחר מכן [[גאב"ד]] [[אנטוורפן]] במשך 44 שנה.

=== פעולותיו ===
בשנת [[תשל"ז]] נשלח יחד עם קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי קודש]] כ[[שליח]] ל[[צפת]].

בשנת [[תש"מ]] לאחר שהיה מנהלה של התיכון ב"[[בית חנה (צפת)|בית חנה" בצפת]] הקים את הסמינר והפך למנהלו תפקיד בו משמש עד היום.

באותה תקופה גם מונה כסגן יו"ר [[ועד המנהלים (צפת)|ועד המנהלים]] על ידי גיסו הרב [[אריה ליב קפלן]] ע"ה.

בשנת [[תש"נ]] מונה על ידי [[בית דין רבני חב"ד]] לחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]].

לאחר שהורה [[הרבי]] להקים את [[כולל חב"ד צפת]] נתמנה ליו"ר הכולל שזהו תפקידו עד היום, מתחתיו מנהל את הכולל ביתר שאת הרב [[יורם מעודה]].

בין השנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ה]] כתב בקביעות במדור דעות ב[[שבועון כפר חב"ד]]. בין [[חודש אייר]] שנת [[תשס"ד]] ל[[חודש אלול]] שנת [[תשס"ו]] חזר לכתוב מדור פופולארי בשם 'זו רק דעתי' שזכה לתגובות רבות. בשנת [[תש"ע]] פנתה מערכת [[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]] בשאלה לקוראיה האם להחזירו שוב לכתוב. הקוראים השיבו בחיוב ועד היום ממשיך הרב חיטריק בכתיבה בשבועון.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מנחם מענדל חיטריק]] - שליח הרבי ורב הקהילה האשכנזית באיסטנבול, טורקיה.
*בנו, הרב [[חיים אליעזר חיטריק]] - שליח הרבי ורב העיר נירנברג, [[גרמניה]].
*חתנו מנחם מענדל סקרדר - פלורידה
*חתנו, הרב מנחם מענדל גולדשמיד - שליח הרבי בקוסומוי תאילנד.
*בנו, הרב שמואל חיטריק - שליח הרבי בפטרבורג, [[רוסיה]].
*חתנו, הרב חיים דוד וילהלם - שליח הרבי בכפר ויתקין.
*חתנו, פרץ ליין ע"ה - פלורידה.<ref>[https://chabad.info/bdh/1042407/ חב"ד אינפו], נפטר בעשרה בטבת ה'תשפ"ד.</ref>
*חתנו, הרב מנחם מענדל מרינובסקי - שליח הרבי בדניפר, [[אוקראינה]].
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חיטריק, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות בית חנה צפת]]
[[קטגוריה:שבעת קני המנורה]]

יוסף יצחק חיטריק

2024-08-14T16:45:14Z

USA:

[[קובץ:הרב חיטריק.jpeg|ממוזער|250px|הרב חיטריק]]
הרב '''יוסף יצחק חיטריק''' (יליד [[תשי"ב]]), הינו מ[[השלוחים לארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] מנהל [[כולל חב"ד צפת]] חבר [[ועד המנהלים (צפת)|ועד מנהלי המוסדות]] בצפת וכותב טור דעה שבועי ב[[שבועון כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
הרב חיטריק נולד ב[[כ"ג חשוון]] [[תשי"ב]] ב[[ארצות הברית]] לר' [[צבי הירש חיטריק]] (בן ר' [[יהודה חיטריק|יהודה]]) ורבקה (לבית ר' [[אליעזר קרסיק]]) חיטריק. ב[[ברית מילה|ברית המילה]] שלו שהתקיימה בבית מספר 446 ב[[רחוב קינגסטון]], היה [[הרבי]] ה[[סנדק]], ואף אמר [[שיחה]] ארוכה ונתן 5 דולר כתרומה להיכנסו ל[[ישיבות]] [[תומכי תמימים]]{{הערה|ראשי דברים מתוכה נדפס ב[[תורת מנחם]], וחלק נדפס ב[[לקוטי שיחות]] ח"ג.}}.

בילדותו אביו היה השליח הראשון של הרבי ל[[ברזיל]], ובשנת [[תש"כ]] חזרו לגור ב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]].

בשנים [[תשכ"ח]]-[[תשכ"ט]] למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] (שפעלה באותן שנים בנוארק), ובחודש אלול [[תשכ"ט]] עבר ללמוד בישיבה ב-770{{הערה|על אף הקרבה של משפחתו, לן בפנימיית הישיבה (בבנין [[788 איסטערן פארקווי]], שהפך לימים לבנין המשרדים של מוסדות חב"ד) בהסכמת ההנהלה, וזאת בכדי להיות מחובר במשך כל שעות היממה להוייה של הישיבה.}}.

באחת משנות לימודיו ב-770 נבחר לשמש כקן מ[[שבעת הקנים]] ב[[חסידות]], ר' [[יואל כהן]] בחר בו לתפקיד והדריכו ללמוד לעומק לשם כך{{הערה|טורו זו רק דעתי '''ה'מצפן' של חסידים''' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2071 עמ' 36.}}.

בניסן [[תשל"ג]] הצטרף לקבוצת התלמידים השלוחים לישיבת חב"ד במלבורן, אוסטרליה שם נותר כשנתיים לאחריהם חזר לשקוד על לימודיו ב-770.

בשנת [[תשל"ה]] [[נישואין|נישא]] לרעייתו מרת רחל לבית הרב [[דוד משה ליברמן]], בזמנו [[רב]] ו[[שליח]] של הרבי [[הריי"צ]] ב[[דטרויט]] [לפני כן בשיקאגו] ולאחר מכן [[גאב"ד]] [[אנטוורפן]] במשך 44 שנה.

=== פעולותיו ===
בשנת [[תשל"ז]] נשלח יחד עם קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי קודש]] כ[[שליח]] ל[[צפת]].

בשנת [[תש"מ]] לאחר שהיה מנהלה של התיכון ב"[[בית חנה (צפת)|בית חנה" בצפת]] הקים את הסמינר והפך למנהלו תפקיד בו משמש עד היום.

באותה תקופה גם מונה כסגן יו"ר [[ועד המנהלים (צפת)|ועד המנהלים]] על ידי גיסו הרב [[אריה ליב קפלן]].

בשנת [[תש"נ]] מונה על ידי [[בית דין רבני חב"ד]] לחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]].

לאחר שהורה [[הרבי]] להקים את [[כולל חב"ד צפת]] נתמנה ליו"ר הכולל שזהו תפקידו עד היום, מתחתיו מנהל את הכולל ביתר שאת הרב [[יורם מעודה]].

בין השנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ה]] כתב בקביעות במדור דעות ב[[שבועון כפר חב"ד]]. בין [[חודש אייר]] שנת [[תשס"ד]] ל[[חודש אלול]] שנת [[תשס"ו]] חזר לכתוב מדור פופולארי בשם 'זו רק דעתי' שזכה לתגובות רבות. בשנת [[תש"ע]] פנתה מערכת [[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]] בשאלה לקוראיה האם להחזירו שוב לכתוב. הקוראים השיבו בחיוב ועד היום ממשיך הרב חיטריק בכתיבה בשבועון.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מנחם מענדל חיטריק]] - שליח הרבי ורב הקהילה האשכנזית באיסטנבול, טורקיה.
*בנו, הרב [[חיים אליעזר חיטריק]] - שליח הרבי ורב העיר נירנברג, [[גרמניה]].
*חתנו מנחם מענדל סקרדר - פלורידה
*חתנו, הרב מנחם מענדל גולדשמיד - שליח הרבי בקוסומוי תאילנד.
*בנו, הרב שמואל חיטריק - שליח הרבי בפטרבורג, [[רוסיה]].
*חתנו, הרב חיים דוד וילהלם - שליח הרבי בכפר ויתקין.
*חתנו, פרץ ליין ע"ה - פלורידה.<ref>[https://chabad.info/bdh/1042407/ חב"ד אינפו], נפטר בעשרה בטבת ה'תשפ"ד.</ref>
*חתנו, הרב מנחם מענדל מרינובסקי - שליח הרבי בדניפר, [[אוקראינה]].
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חיטריק, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות בית חנה צפת]]
[[קטגוריה:שבעת קני המנורה]]

חיים אליעזר חיטריק

2024-08-14T16:43:38Z

USA:

[[קובץ:הרב חיים אליעזר חיטריק1.jpg|ממוזער|הרב חיים אליעזר חיטריק]]
הרב '''חיים אליעזר חיטריק''' (יליד שנת [[תשל"ט]], 1978) הוא [[שליח הרבי]] ורב העיר נירנברג, [[גרמניה]], ורב קהילת 'עדת-ישורון' בעיר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[צפת]] ב[[ה' תשרי]] [[תשל"ט]] לאביו הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומנהל סמינר [[בית חנה צפת]], ולאמו מרת רחל. בשעת הברית נקרא על שם סב אביו, ר' [[חיים אליעזר קרסיק]].

למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים מגדל העמק]].
לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]]. בשנת [[תשנ"ט]] פעל כשליח ב[[ישיבה גדולה מיאמי|ישיבת תומכי תמימים במיאמי]].

לאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תו"ת ב770]], וכן קיבל סמיכה לרבנות מהרב [[אברהם אזדאבא]] ומהרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]]. כמו"כ למד והוסמך לשחיטה ע"י הרב [[בערל יוניק]] והרב [[ישראל שמעון קלמנסון]].

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת אסתר, בת ר' [[מרדכי הלפרין|מרדכי דוד]] ומרים הלפרין (מירון), מצאצאי אדמו"ר הזקן.

לאחר השלמת לימודיו ב[[כולל אברכים]] ו[[סמיכה לרבנות|הסמכתו לרבנות]], יצא לפעול בשנת [[תשס"ד]] בשליחות הרבי בעיר נירנברג שב[[גרמניה]], ובהמשך התמנה לשמש כרב העיר ורב קהילת 'עדת ישורון' המקומית.

בשנת [[תשפ"א]] קיבל סמיכה לדיינות.

בשנת [[תשפ"ב]] החל לפרסם יחד עם חברו לספסל הלימודים הרב [[מנחם מענדל נחשון]] - קטע יומי בתפוצה אינטרנטית החוקר ומבאר הלכות שונות על פי מנהגי חב"ד ושיטת רבותינו נשיאינו, תחת הכותרת 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=2777&ArticleID=18173&ArticleTitle=%E4%E7%F0%E5%EB%E9%E9%E4%20%FA%E5%E3%EC%F7%20%E0%E7%F8%E9%2084%20%F9%F0%E9%ED החנוכייה תודלק אחרי 84 שנים]''', בתוך שיחת השבוע גליון 1877
*'''[https://docs.google.com/document/d/1d0eTNj46L_0jh_xdNbgvzocMiEHwZPWFJm6OB8m1x8k/edit?usp=sharing שונה הלכה - מנהגי חב"ד - 'שו"ת הלכה למעשה עפ"י מנהגי חב"ד']''' - [https://docs.google.com/document/d/1d0eTNj46L_0jh_xdNbgvzocMiEHwZPWFJm6OB8m1x8k/edit?usp=sharing חלק א'] - [https://docs.google.com/document/d/1d0eTNj46L_0jh_xdNbgvzocMiEHwZPWFJm6OB8m1x8k/edit?usp=sharing חלק ב']

{{מיון רגיל:חיטריק, חיים אליעזר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ט]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ח]]
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]
[[קטגוריה:שלוחים בגרמניה]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]

צבי הירש חיטריק

2024-08-14T16:40:58Z

USA:

[[קובץ:הירש חיטריק.jpg|ממוזער|הרב צבי הירש חיטריק בתהלוכת ל"ג בעומר בקראון הייטס, שנת תש"נ]]
הרב '''צבי הירש חיטריק''' ([[י"ב אב]] [[תרפ"ז]] - [[ב' טבת]] [[תשע"ב]]) היה חסיד מקושר ל{{ה|רבי}} שימש כ[[שליח]] בדרום אמריקה ולאחר מכן כנשיא ארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]] ב[[קראון הייטס]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת [[ברזיל]].

==תולדות חיים==
===ילדותו===
נולד ב[[י"ב מנחם אב]] [[תרפ"ז]] בעיר [[חרקוב]] לאביו ר' [[יהודה חיטריק]] שהיה השוחט החסידי בעיר ולאמו מרת קיילא בתו של ר' [[אהרון תומרקין]] רב העיר.

בשעת לידתו שלח אביו מברק להרב [[רפאל כהן]] בבקשה שילך להודיע לרבי ([[הריי"צ]]) ולבקש ברכה, על המברק נכתבו רק המילים: "קיילא בת רחל מקשה ללדת, רחמים". הרבי העביר את ידו על מצחו ואמר: "כמדומה שזהו [[יהודה חיטריק]]" ובאותם רגעים ממש נולד הבן צבי הירש.

בילדותו למד בבית סביו הרב ר' [[אהרון תומרקין]] עד לפטירתו של סביו בחול המועד סוכות [[תרצ"ז]].

בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] נדד עם משפחתו לעיר [[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן שם שהו עד עזיבתם את [[ברית המועצות]] ל[[פולין]] (ב[[יציאת רוסיה תש"ו]]) ומשם לפראג. לאחר שהגיעו לפראג התקבלה הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] "חייקין וחיטריק לאנטוורפן" ומיד נסעו המשפחה יחד עם משפחת ר' [[מאיר חייקין]] לאנטוורפן. בדרך שהו ב[[צרפת]] לתקופה לא קצרה, באותה תקופה שנת- [[תש"ז]] הגיע [[הרבי]] לפריז, ור' צבי הירש זכה לאכול פעמים רבות עם הרבי וכן זכה לקירובים בזמן שהות הרבי בפריז.

===בניו יורק===

למרות שמשפחתו השתקעה ב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]] חשקה נפשו [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] ל[[ניו יורק]].

[[הרבי הריי"צ]] שלח לו ולחבירו [[עזריאל חייקין]] אשרת שהיה, והם הגיעו בספינה שהובילה אלפי חיילים שחזרו מאירופה ל[[ארצות הברית]]. בארצות הברית נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], זכה להיכנס ל[[יחידות]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]], וכן זכה להיות מאלו שכרו את קברו הק' של הרבי הריי"צ בהוראת [[הרבי]].

בשנת [[תשי"א]] [[נישואין|נשא]] את רבקה, בתו הצעירה של הרב ר' [[חיים אליעזר קרסיק]]. את [[מסדר קידושין|סידור הקידושין]] ב[[חופה|חופתו]] סידר הרבי, וכן בברית של בנו ר' יוסף יצחק בר"ח כסלו [[תשי"ב]] שימש הרבי בסנדקאות ואף בעת סעודת הברית אמר שיחה{{הערה|[[שיחה]] זו הוגהה על ידי [[הרבי]] ונדפסה ב[[לקוטי שיחות]] חלק ג' בשיחה ל[[פרשת ויחי]].}}.

===שליחותו===
[[קובץ:חיטריק.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בכנס חב"די]]
כבר לפני חתונתו הורה לו [[הרבי]] לצאת לשליחות ל[[ברזיל]], ואף שכנע בכך את הורי כלתו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/804 אגרות קודש חלק ד' אגרת תתד].}}, בפועל התעכבה היציאה בכמה חודשים עד שהשיגו דרכונים ואישורי כניסה. הרב חיטריק הוא השליח הראשון שנשלח על ידי הרבי לאחר קבלת הנשיאות.

בהתחלה התגורר ופעל בעיר [[פאולו]] שם שיקם וניהל את הבית ספר 'בית חינוך' ומספר התלמידים בבית ספר בזמנו הגיע ל-400 ילדים.

בעקבות כמה בעיות נאלץ לעזוב את הבית ספר ועבר לגור בעיר [[ריו דה ז'נירו]] שם המשיך לפעול בשליחות [[הרבי]].

היה כותב טור בשני [[עיתונים]] בברזיל, ובו היה מכניס פירושים מה[[תניא]] ו[[חסידות]] וכל שבוע היה שולח את העיתונים ל[[רבי]], וכן קיבל כמה הוראות ומענות בקשר למאמרים שלו.

לאחר שמונה שנים בהם פעלה משפחת חיטריק בשליחות הרבי ב[[פאולו]] וב[[ריו דה ז'נירו]] שב[[ברזיל]], נאלצו הם לחזור ל[[ניו יורק]], בשלהי שנת [[תש"כ]].

לאחר חזרתו לניו יורק, התיישב בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות ל-[[770]] וראה ברכה בעסקיו. היה יושב בקביעות בספסל שמאחורי מקום הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]]. ב-50 שנות חייו בקראון הייטס, זכה לקירובים מהרבי, לצד עסקנות ציבורית רחבה וענפה, אשר עליה היה מדווח תדיר לרבי וזוכה למענות ולהדרכות מפורטות.

נפטר ב[[ב' טבת]] [[תשע"ב]]. ת.נ.צ.ב.ה.

===הנצחתו===

לרגל ה'ייאר-צייט' (זמן השנה) ה8 [ה'תש"פ] של הרב חיטריק, הוציאו בני משפחתו ספר על חייו ופועלו הרבים - 'חסיד-ונגיד'.

יהי זכרו ברוך.

==משפחתו==
אחיו ר' [[אהרון חיטריק]]

'''בניו'''
* השליח הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] - [[צפת]].
* הרב אהרן חיטריק - [[קראון הייטס]].

'''בנותיו'''
* השליחה מרת אסתר פיקרסקי - אשת הרב [[יוסף יצחק פיקרסקי]], [[תל אביב]].
* מרת שרה זלמנוב - אשת ר' ישראל זלמנוב, [[קראון הייטס]].
*מרת אלה לרמן - קראון הייטס
* השליחה מרת רחל שם טוב - אשת ר' [[אליעזר גרשון שם טוב]], ה[[שליח]] ל[[אורגוואי]].

==לקריאה נוספת==
*'''בחבלי עבותות אהבה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1888 עמוד 31.
*זושא וולף, '''חסיד ונגיד''', כסלו תשפ"ב{{הערה|1=[https://col.org.il/news/135194 סקירה על הספר באתר COL].}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1280210 "הוא חושב שאני לא יודעת"]''' - הרב חיטריק מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
{{חברי האו"ם החסידי|}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חיטריק, צבי הירש}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים בברזיל]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

צבי הירש חיטריק

2024-08-14T16:34:19Z

USA:

[[קובץ:הירש חיטריק.jpg|ממוזער|הרב צבי הירש חיטריק בתהלוכת ל"ג בעומר בקראון הייטס, שנת תש"נ]]
הרב '''צבי הירש חיטריק''' ([[י"ב אב]] [[תרפ"ז]] - [[ב' טבת]] [[תשע"ב]]) היה חסיד מקושר ל{{ה|רבי}} שימש כ[[שליח]] בדרום אמריקה ולאחר מכן כנשיא ארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]] ב[[קראון הייטס]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת [[ברזיל]].

==תולדות חיים==
===ילדותו===
נולד ב[[י"ב מנחם אב]] [[תרפ"ז]] בעיר [[חרקוב]] לאביו ר' [[יהודה חיטריק]] שהיה השוחט החסידי בעיר ולאמו מרת קיילא בתו של ר' [[אהרון תומרקין]] רב העיר.

בשעת לידתו שלח אביו מברק להרב [[רפאל כהן]] בבקשה שילך להודיע לרבי ([[הריי"צ]]) ולבקש ברכה, על המברק נכתבו רק המילים: "קיילא בת רחל מקשה ללדת, רחמים". הרבי העביר את ידו על מצחו ואמר: "כמדומה שזהו [[יהודה חיטריק]]" ובאותם רגעים ממש נולד הבן צבי הירש.

בילדותו למד בבית סביו הרב [[אהרון תומרקין]] עד לפטירתו של סביו בחול המועד סוכות [[תרצ"ז]].

בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] נדד עם משפחתו לעיר [[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן שם שהו עד עזיבתם את [[ברית המועצות]] ל[[פולין]] (ב[[יציאת רוסיה תש"ו]]) ומשם לפראג. לאחר שהגיעו לפראג התקבלה הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] "חייקין וחיטריק לאנטוורפן" ומיד נסעו המשפחה יחד עם משפחת ר' [[מאיר חייקין]] לאנטוורפן. בדרך שהו ב[[צרפת]] לתקופה לא קצרה, באותה תקופה שנת- [[תש"ז]] הגיע [[הרבי]] לפריז, ור' צבי הירש זכה לאכול פעמים רבות עם הרבי וכן זכה לקירובים בזמן שהות הרבי בפריז.

===בניו יורק===

למרות שמשפחתו השתקעה ב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]] חשקה נפשו [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] ל[[ניו יורק]].

[[הרבי הריי"צ]] שלח לו ולחבירו [[עזריאל חייקין]] אשרת שהיה, והם הגיעו בספינה שהובילה אלפי חיילים שחזרו מאירופה ל[[ארצות הברית]]. בארצות הברית נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], זכה להיכנס ל[[יחידות]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]], וכן זכה להיות מאלו שכרו את קברו הק' של הרבי הריי"צ בהוראת [[הרבי]].

בשנת [[תשי"א]] [[נישואין|נשא]] את רבקה, בתו הצעירה של הרב ר' [[חיים אליעזר קרסיק]]. את [[מסדר קידושין|סידור הקידושין]] ב[[חופה|חופתו]] סידר הרבי, וכן בברית של בנו ר' יוסף יצחק בר"ח כסלו [[תשי"ב]] שימש הרבי בסנדקאות ואף בעת סעודת הברית אמר שיחה{{הערה|[[שיחה]] זו הוגהה על ידי [[הרבי]] ונדפסה ב[[לקוטי שיחות]] חלק ג' בשיחה ל[[פרשת ויחי]].}}.

===שליחותו===
[[קובץ:חיטריק.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בכנס חב"די]]
כבר לפני חתונתו הורה לו [[הרבי]] לצאת לשליחות ל[[ברזיל]], ואף שכנע בכך את הורי כלתו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/804 אגרות קודש חלק ד' אגרת תתד].}}, בפועל התעכבה היציאה בכמה חודשים עד שהשיגו דרכונים ואישורי כניסה. הרב חיטריק הוא השליח הראשון שנשלח על ידי הרבי לאחר קבלת הנשיאות.

בהתחלה התגורר ופעל בעיר [[פאולו]] שם שיקם וניהל את הבית ספר 'בית חינוך' ומספר התלמידים בבית ספר בזמנו הגיע ל-400 ילדים.

בעקבות כמה בעיות נאלץ לעזוב את הבית ספר ועבר לגור בעיר [[ריו דה ז'נירו]] שם המשיך לפעול בשליחות [[הרבי]].

היה כותב טור בשני [[עיתונים]] בברזיל, ובו היה מכניס פירושים מה[[תניא]] ו[[חסידות]] וכל שבוע היה שולח את העיתונים ל[[רבי]], וכן קיבל כמה הוראות ומענות בקשר למאמרים שלו.

לאחר שמונה שנים בהם פעלה משפחת חיטריק בשליחות הרבי ב[[פאולו]] וב[[ריו דה ז'נירו]] שב[[ברזיל]], נאלצו הם לחזור ל[[ניו יורק]], בשלהי שנת [[תש"כ]].

לאחר חזרתו לניו יורק, התיישב בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות ל-[[770]] וראה ברכה בעסקיו. היה יושב בקביעות בספסל שמאחורי מקום הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]]. ב-50 שנות חייו בקראון הייטס, זכה לקירובים מהרבי, לצד עסקנות ציבורית רחבה וענפה, אשר עליה היה מדווח תדיר לרבי וזוכה למענות ולהדרכות מפורטות.

נפטר ב[[ב' טבת]] [[תשע"ב]]. ת.נ.צ.ב.ה.

===הנצחתו===

לרגל ה'ייאר-צייט' (זמן השנה) ה8 [ה'תש"פ] של הרב חיטריק, הוציאו בני משפחתו ספר על חייו ופועלו הרבים - 'חסיד-ונגיד'.

יהי זכרו ברוך.

==משפחתו==
אחיו ר' [[אהרון חיטריק]]

'''בניו'''
* השליח הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] - [[צפת]].
* הרב אהרן חיטריק - [[קראון הייטס]].

'''בנותיו'''
* השליחה מרת אסתר פיקרסקי - אשת הרב [[יוסף יצחק פיקרסקי]], [[תל אביב]].
* מרת שרה זלמנוב - אשת ר' ישראל זלמנוב, [[קראון הייטס]].
*מרת אלה לרמן - קראון הייטס
* השליחה מרת רחל שם טוב - אשת ר' [[אליעזר גרשון שם טוב]], ה[[שליח]] ל[[ארגוואי]].

==לקריאה נוספת==
*'''בחבלי עבותות אהבה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1888 עמוד 31
*זושא וולף, '''חסיד ונגיד''', כסלו תשפ"ב{{הערה|1=[https://col.org.il/news/135194 סקירה על הספר באתר COL].}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1280210 "הוא חושב שאני לא יודעת"]''' - הרב חיטריק מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
{{חברי האו"ם החסידי|}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חיטריק, צבי הירש}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים בברזיל]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

צבי הירש חיטריק

2024-08-14T16:32:35Z

USA:

[[קובץ:הירש חיטריק.jpg|ממוזער|הרב צבי הירש חיטריק בתהלוכת ל"ג בעומר בקראון הייטס, שנת תש"נ]]
הרב '''צבי הירש חיטריק''' ([[י"ב אב]] [[תרפ"ז]] - [[ב' טבת]] [[תשע"ב]]) היה חסיד מקושר ל{{ה|רבי}} שימש כ[[שליח]] בדרום אמריקה ולאחר מכן כנשיא ארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]] ב[[קראון הייטס]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת [[ברזיל]].

==תולדות חיים==
===ילדותו===
נולד ב[[י"ב מנחם אב]] [[תרפ"ז]] בעיר [[חרקוב]] לאביו ר' [[יהודה חיטריק]] שהיה השוחט החסידי בעיר ולאמו מרת קיילא בתו של ר' [[אהרון תומרקין]] רב העיר.

בשעת לידתו שלח אביו מברק להרב [[רפאל כהן]] בבקשה שילך להודיע לרבי ([[הריי"צ]]) ולבקש ברכה, על המברק נכתבו רק המילים: "קיילא בת רחל מקשה ללדת, רחמים". הרבי העביר את ידו על מצחו ואמר: "כמדומה שזהו [[יהודה חיטריק]]" ובאותם רגעים ממש נולד הבן צבי הירש.

בילדותו למד בבית סביו הרב [[אהרון תומרקין]] עד לפטירתו של סביו בחול המועד סוכות [[תרצ"ז]].

בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] נדד עם משפחתו לעיר [[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן שם שהו עד עזיבתם את [[ברית המועצות]] ל[[פולין]] (ב[[יציאת רוסיה תש"ו]]) ומשם לפראג. לאחר שהגיעו לפראג התקבלה הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] "חייקין וחיטריק לאנטוורפן" ומיד נסעו המשפחה יחד עם משפחת ר' [[מאיר חייקין]] לאנטוורפן. בדרך שהו ב[[צרפת]] לתקופה לא קצרה, באותה תקופה שנת- [[תש"ז]] הגיע [[הרבי]] לפריז, ור' צבי הירש זכה לאכול פעמים רבות עם הרבי וכן זכה לקירובים בזמן שהות הרבי בפריז.

===בניו יורק===

למרות שמשפחתו השתקעה ב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]] חשקה נפשו [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] ל[[ניו יורק]].

[[הרבי הריי"צ]] שלח לו ולחבירו [[עזריאל חייקין]] אשרת שהיה, והם הגיעו בספינה שהובילה אלפי חיילים שחזרו מאירופה ל[[ארצות הברית]]. בארצות הברית נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], זכה להיכנס ל[[יחידות]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]], וכן זכה להיות מאלו שכרו את קברו הק' של הרבי הריי"צ בהוראת [[הרבי]].

בשנת [[תשי"א]] [[נישואין|נשא]] את רבקה, בתו הצעירה של ר' [[חיים אליעזר קרסיק]]. את [[מסדר קידושין|סידור הקידושין]] ב[[חופה|חופתו]] סידר הרבי, וכן בברית של בנו ר' יוסף יצחק בר"ח כסלו [[תשי"ב]] שימש הרבי בסנדקאות ואף בעת סעודת הברית אמר שיחה{{הערה|[[שיחה]] זו הוגהה על ידי [[הרבי]] ונדפסה ב[[לקוטי שיחות]] חלק ג' בשיחה ל[[פרשת ויחי]].}}.

===שליחותו===
[[קובץ:חיטריק.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בכנס חב"די]]
כבר לפני חתונתו הורה לו [[הרבי]] לצאת לשליחות ל[[ברזיל]], ואף שכנע בכך את הורי כלתו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/804 אגרות קודש חלק ד' אגרת תתד].}}, בפועל התעכבה היציאה בכמה חודשים עד שהשיגו דרכונים ואישורי כניסה. הרב חיטריק הוא השליח הראשון שנשלח על ידי הרבי לאחר קבלת הנשיאות.

בהתחלה התגורר ופעל בעיר [[פאולו]] שם שיקם וניהל את הבית ספר 'בית חינוך' ומספר התלמידים בבית ספר בזמנו הגיע ל-400 ילדים.

בעקבות כמה בעיות נאלץ לעזוב את הבית ספר ועבר לגור בעיר [[ריו דה ז'נירו]] שם המשיך לפעול בשליחות [[הרבי]].

היה כותב טור בשני [[עיתונים]] בברזיל, ובו היה מכניס פירושים מה[[תניא]] ו[[חסידות]] וכל שבוע היה שולח את העיתונים ל[[רבי]], וכן קיבל כמה הוראות ומענות בקשר למאמרים שלו.

לאחר שמונה שנים בהם פעלה משפחת חיטריק בשליחות הרבי ב[[פאולו]] וב[[ריו דה ז'נירו]] שב[[ברזיל]], נאלצו הם לחזור ל[[ניו יורק]], בשלהי שנת [[תש"כ]].

לאחר חזרתו לניו יורק, התיישב בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות ל-[[770]] וראה ברכה בעסקיו. היה יושב בקביעות בספסל שמאחורי מקום הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]]. ב-50 שנות חייו בקראון הייטס, זכה לקירובים מהרבי, לצד עסקנות ציבורית רחבה וענפה, אשר עליה היה מדווח תדיר לרבי וזוכה למענות ולהדרכות מפורטות.

נפטר ב[[ב' טבת]] [[תשע"ב]].

===הנצחתו===

לרגל ה'ייאר-צייט' (זמן השנה) ה8 [ה'תש"פ] של הרב חיטריק, הוציאו בני משפחתו ספר על חייו ופועלו הרבים - 'חסיד-ונגיד'

יהי זכרו ברוך.

==משפחתו==
אחיו ר' [[אהרון חיטריק]]

'''בניו'''
* השליח הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] - [[צפת]].
* הרב אהרן חיטריק - [[קראון הייטס]].

'''בנותיו'''
* השליחה מרת אסתר פיקרסקי - אשת הרב [[יוסף יצחק פיקרסקי]], [[תל אביב]].
* מרת שרה זלמנוב - אשת ר' ישראל זלמנוב, [[קראון הייטס]].
*מרת אלה לרמן - קראון הייטס
* השליחה מרת רחל שם טוב - אשת ר' [[אליעזר גרשון שם טוב]], ה[[שליח]] ל[[ארגוואי]].

==לקריאה נוספת==
*'''בחבלי עבותות אהבה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1888 עמוד 31
*זושא וולף, '''חסיד ונגיד''', כסלו תשפ"ב{{הערה|1=[https://col.org.il/news/135194 סקירה על הספר באתר COL].}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1280210 "הוא חושב שאני לא יודעת"]''' - הרב חיטריק מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
{{חברי האו"ם החסידי|}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חיטריק, צבי הירש}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים בברזיל]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

צבי הירש חיטריק

2024-08-14T16:29:51Z

USA:

[[קובץ:הירש חיטריק.jpg|ממוזער|הרב צבי הירש חיטריק בתהלוכת ל"ג בעומר בקראון הייטס, שנת תש"נ]]
הרב '''צבי הירש חיטריק''' ([[י"ב אב]] [[תרפ"ז]] - [[ב' טבת]] [[תשע"ב]]) היה חסיד מקושר ל{{ה|רבי}} שימש כ[[שליח]] בדרום אמריקה ולאחר מכן כנשיא ארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]] ב[[קראון הייטס]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת [[ברזיל]].

==תולדות חיים==
===ילדותו===
נולד ב[[י"ב מנחם אב]] [[תרפ"ז]] בעיר [[חרקוב]] לאביו ר' [[יהודה חיטריק]] שהיה השוחט החסידי בעיר ולאמו מרת קיילא בתו של ר' [[אהרון תומרקין]] רב העיר.

בשעת לידתו שלח אביו מברק להרב [[רפאל כהן]] בבקשה שילך להודיע לרבי ([[הריי"צ]]) ולבקש ברכה, על המברק נכתבו רק המילים: "קיילא בת רחל מקשה ללדת, רחמים". הרבי העביר את ידו על מצחו ואמר: "כמדומה שזהו [[יהודה חיטריק]]" ובאותם רגעים ממש נולד הבן צבי הירש.

בילדותו למד בבית סביו הרב [[אהרון תומרקין]] עד לפטירתו של סביו בחול המועד סוכות [[תרצ"ז]].

בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] נדד עם משפחתו לעיר [[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן שם שהו עד עזיבתם את [[ברית המועצות]] ל[[פולין]] (ב[[יציאת רוסיה תש"ו]]) ומשם לפראג. לאחר שהגיעו לפראג התקבלה הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] "חייקין וחיטריק לאנטוורפן" ומיד נסעו המשפחה יחד עם משפחת ר' [[מאיר חייקין]] לאנטוורפן. בדרך שהו ב[[צרפת]] לתקופה לא קצרה, באותה תקופה שנת- [[תש"ז]] הגיע [[הרבי]] לפריז, ור' צבי הירש זכה לאכול פעמים רבות עם הרבי וכן זכה לקירובים בזמן שהות הרבי בפריז.

===בניו יורק===

למרות שמשפחתו השתקעה ב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]] חשקה נפשו [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] ל[[ניו יורק]].

[[הרבי הריי"צ]] שלח לו ולחבירו [[עזריאל חייקין]] אשרת שהיה, והם הגיעו בספינה שהובילה אלפי חיילים שחזרו מאירופה ל[[ארצות הברית]]. בארצות הברית נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], זכה להיכנס ל[[יחידות]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]], וכן זכה להיות מאלו שכרו את קברו הק' של הרבי הריי"צ בהוראת [[הרבי]].

בשנת [[תשי"א]] [[נישואין|נשא]] את רבקה, בתו הצעירה של ר' [[חיים אליעזר קרסיק]]. את [[מסדר קידושין|סידור הקידושין]] ב[[חופה|חופתו]] סידר הרבי, וכן בברית של בנו ר' יוסף יצחק בר"ח כסלו [[תשי"ב]] שימש הרבי בסנדקאות ואף בעת סעודת הברית אמר שיחה{{הערה|[[שיחה]] זו הוגהה על ידי [[הרבי]] ונדפסה ב[[לקוטי שיחות]] חלק ג' בשיחה ל[[פרשת ויחי]].}}.

===שליחותו===
[[קובץ:חיטריק.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בכנס חב"די]]
כבר לפני חתונתו הורה לו [[הרבי]] לצאת לשליחות ל[[ברזיל]], ואף שכנע בכך את הורי כלתו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/804 אגרות קודש חלק ד' אגרת תתד].}}, בפועל התעכבה היציאה בכמה חודשים עד שהשיגו דרכונים ואישורי כניסה. הרב חיטריק הוא השליח הראשון שנשלח על ידי הרבי לאחר קבלת הנשיאות.

בהתחלה התגורר ופעל בעיר [[פאולו]] שם שיקם וניהל את הבית ספר 'בית חינוך' ומספר התלמידים בבית ספר בזמנו הגיע ל-400 ילדים.

בעקבות כמה בעיות נאלץ לעזוב את הבית ספר ועבר לגור בעיר [[ריו דה ז'נירו]] שם המשיך לפעול בשליחות [[הרבי]].

היה כותב טור בשני [[עיתונים]] בברזיל ובו היה מכניס פירושים מ[[תניא]] ו[[חסידות]] וכל שבוע היה שולח את העיתונים ל[[רבי]], וקיבל כמה הוראות ומענות בקשר למאמרים שלו.

לאחר שמונה שנים בהם פעלה משפחת חיטריק בשליחות הרבי ב[[פאולו]] וב[[ריו דה ז'נירו]] שב[[ברזיל]], נאלצו הם לחזור ל[[ניו יורק]], בשלהי שנת [[תש"כ]].

לאחר חזרתו לניו יורק, התיישב בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות ל-[[770]] וראה ברכה בעסקיו. היה יושב בקביעות בספסל שמאחורי מקום הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]]. ב-50 שנות חייו בקראון הייטס, זכה לקירובים מהרבי, לצד עסקנות ציבורית רחבה וענפה, אשר עליה היה מדווח תדיר לרבי וזוכה למענות ולהדרכות מפורטות.

נפטר ב[[ב' טבת]] [[תשע"ב]].

===הנצחתו===

לרגל ה'ייאר-צייט' (זמן השנה) ה8 [ה'תש"פ] של הרב חיטריק, הוציאו בני משפחתו ספר על חייו ופועלו הרבים - 'חסיד-ונגיד'

יהי זכרו ברוך.

==משפחתו==
אחיו ר' [[אהרון חיטריק]]

'''בניו'''
* השליח הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] - [[צפת]].
* הרב אהרן חיטריק - [[קראון הייטס]].

'''בנותיו'''
* השליחה מרת אסתר פיקרסקי - אשת הרב [[יוסף יצחק פיקרסקי]], [[תל אביב]].
* מרת שרה זלמנוב - אשת ר' ישראל זלמנוב, [[קראון הייטס]].
*מרת אלה לרמן - קראון הייטס
* השליחה מרת רחל שם טוב - אשת ר' [[אליעזר גרשון שם טוב]], ה[[שליח]] ל[[ארגוואי]].

==לקריאה נוספת==
*'''בחבלי עבותות אהבה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1888 עמוד 31
*זושא וולף, '''חסיד ונגיד''', כסלו תשפ"ב{{הערה|1=[https://col.org.il/news/135194 סקירה על הספר באתר COL].}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1280210 "הוא חושב שאני לא יודעת"]''' - הרב חיטריק מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
{{חברי האו"ם החסידי|}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חיטריק, צבי הירש}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים בברזיל]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

ניגון הושיעה את עמך

2024-08-12T15:43:41Z

USA:

'''ניגון הושיעה את עמך''', הינו ניגון על הפסוק החותם של [[תהלים כ"ח|פרק כ"ח בתהילים]] שהולחן על ידי הרב והפסיכולוג ד"ר [[אברהם טברסקי]] והתקבל כ[[ניגון חב"ד]] בשנת תש"כ.

תוי הניגון מביעים תפילה ותחינה לה' ל[[גאולה]] קרובה ו[[שמחה]] ו[[בטחון]] מהצד השני.

==מילות הניגון==
{{ציטוט|הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם|מקור=תהלים כ"ח, ט'}}.

==הניגון בחסידות חב"ד==
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שהתקיימה בליל [[שמחת תורה]] [[תשכ"ב]] הרבי ביקש שישירו שיר מ[[ארץ ישראל]] - 'מזמרת הארץ' - ור' [[אברהם מרדכי שמואל לידר]] שר לפני הרבי את הניגון 'הושיעה את עמך'{{הערה|מאז הושר הניגון בהוראת הרבי, פעמים רבות כבר באותה שנה, ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-1/163/163.htm כ"ט תשרי], י"ט כסלו ועוד.}}. נראה שניגון זה חביב על [[הרבי]], והוא הורה לנגנו פעמים רבות, גם בקשר עם מצבם של יהודי רוסיה.

ב[[פורים]] [[תשכ"ד]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5724-2/134/180.htm שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד]}} הרבי שינה באופן חד-פעמי את מילות הפסוק מ"'''וברך''' את נחלתך" ל"'''ורחם''' על נחלתך".

הניגון הושר במשך השנים בפעמים רבות בהתוועדויות של הרבי וכן באמירת ה[[הושענות]] ב[[בית הכנסת - 770]] בנוכחות הרבי.

ניגון זה הוא ניגון צ"ג בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].

== קישורים חיצונים ==
;ביצועים
*[https://chabadpedia.co.il/images/3/36/%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%90%D7%AA_%D7%A2%D7%9E%D7%9A.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{שמע}}
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140715/jewish/Hoshioh-Es-Amecho.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 3#
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1173 לשמיעת הניגון בביצוע יוני שלמה]
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=218 לשמיעת הניגון מפי הרבי עם שינויים שונים]

;מידע
* '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12181&CategoryID=2039 בעזרת איזה פסוק סופרים?]''', רעיון מעובד משיחות הרבי (תורת מנחם תשמ"ג, כרך ב, עמ' 1137) בגיליון 1521 בגיליון [[שיחת השבוע (עלון)|שיחת השבוע]]
*'''[https://anash.org/the-story-of-a-niggun-and-a-soulful-connection/ סיפור של הניגון הושיעה את עמך]''', קונטרס המספר את סיפורו של הניגון וליקוט קטעי וידאו {{אנש}}{{וידאו}}{{PDF}} (אנגלית)

{{ניגוני חב"ד על פסוקי תהלים}}
{{מסורת הניגונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]
[[קטגוריה:ניגונים על מילות התפילה]]
[[קטגוריה:ניגונים על פסוקי תהילים]]
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]]

משתמש:USA

2024-06-06T16:55:55Z

USA:

'''USA - [United States of America] -''' A veteran editor, for the benefit of the general public

'''Contact: [Israel] - 0553-0883-10'''

משתמש:USA

2024-05-23T17:01:17Z

USA:

'''USA - [United States of America]''' - A veteran editor, for the benefit of the general public

'''Contact: [Israel] - 0553-0883-10'''

לבנון

2024-05-05T19:21:13Z

USA: /* הדפסת התניא */

'''לבנון''' היא מדינה באסיה.

==מלחמת לבנון הראשונה==
{{ערך מורחב|מלחמת לבנון הראשונה}}

'''מלחמת לבנון הראשונה''' (מכונה גם: מבצע שלום הגליל) הייתה מלחמה בין מדינת ישראל לארגון אש"ף שישב אז בלבנון. המלחמה החלה ב[[ט"ו סיוון]] [[ה'תשמ"ב]], והסתיימה ב[[י"ב תשרי]] [[ה'תשמ"ג]], אך [[צה"ל]] נשאר בלבנון עד שנת [[ה'תש"ס]].

==הדפסת התניא==

לאחר תחילת המבצע{{הערה|מבצע שלום הגליל, [[מלחמת לבנון השנייה]]}} הורה [[הרבי]] להדפיס [[תניא]] בכל הערים שנכבשו בלבנון.

הדפסת התניא בלבנון, נעשתה בין השאר ע"י הרבנים; הרב [[אריה ליב קפלן]] (לייבל) ע"ה, שליח כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לעיה"ק צפת תובב"א, וע"י הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרון אליעזר צייטלין]] ע"ה, אף הוא שליח כ"ק אדמו"ר לצפת ת"ו.

המבצע כולו התאפשר בזכות אישור מעבר מיוחד ללבנון שהתקבל מאלוף פיקוד הצפון.

במהלך המלחמה הודפס ספר התניא 15 פעמים.

==הקמת המקווה בבחמדון==

לאחר ש[[צה"ל]] כבש את העיירה בחמדון, נכנס לאחת החנויות ר' [[ברוך מרזל]], שהיה חייל באותה תקופה. כשראה אותו המוכר, אמר לו שהוא יהודי, וביקש ממנו לדאוג לבניית [[מקווה]] עבור הקהילה היהודית בבחמדון.

ר' ברוך מרזל העביר את הבקשה לחסידים ששהו אז בלבנון, והם העבירו אותה לרב [[לוי ביסטריצקי]].

הרב ביסטריצקי הגיע מספר פעמים לבחמדון על מנת לבדוק ולתקן את המקווה.

במהלך השיפוץ התעניין הרבי מספר פעמים בפרטים מסויימים הקשורים למקווה, כמו אם יש בו חימום וכדומה.

==מלחמת לבנון השנייה==

{{ערך מורחב|מלחמת לבנון השנייה}}

'''מלחמת לבנון השנייה''' הייתה מלחמה נגד ארגון הטרור שהיה ב[[לבנון]], המלחמה נמשכה במשך 33 ימים ולאחר מכן נחתם הסכם אש. המלחמה נמשכה מ[[י"ז תמוז]] עד [[כ' אב]] [[תשס"ו]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21880| חסידי חב"ד מקימים מקווה בלבנון] {{חב"ד אינפו}}
* [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מיוחד_הדפסת_תניא_בלבנון_בארבע_בלילה_21761.html| מיוחד: הדפסת התניא בלבנון בארבע בלילה] {{חב"ד און ליין}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=84119| סיפור מדהים משלום הגליל, ומסר לצידו] הרב יעקב גלויברמן באתר {{חב"ד און ליין}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63264 הרבי מעניק 'משקה' ליהודים בלבנון]
* [https://drive.google.com/file/d/18OE_BW5UYuhSk6-dUJgJdIxLBlEWT16D/view?usp=drivesdk קריסה בלבנון - סימן מבשר טוב], [[עיתון הגאולה]] גיליון 43 עמוד 19

{{מדינות אסיה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יבשת אסיה]]

לבנון

2024-05-05T19:20:43Z

USA: /* הדפסת התניא */

'''לבנון''' היא מדינה באסיה.

==מלחמת לבנון הראשונה==
{{ערך מורחב|מלחמת לבנון הראשונה}}

'''מלחמת לבנון הראשונה''' (מכונה גם: מבצע שלום הגליל) הייתה מלחמה בין מדינת ישראל לארגון אש"ף שישב אז בלבנון. המלחמה החלה ב[[ט"ו סיוון]] [[ה'תשמ"ב]], והסתיימה ב[[י"ב תשרי]] [[ה'תשמ"ג]], אך [[צה"ל]] נשאר בלבנון עד שנת [[ה'תש"ס]].

==הדפסת התניא==

לאחר תחילת המבצע{{הערה|מבצע שלום הגליל, [[מלחמת לבנון השנייה]]}} הורה [[הרבי]] להדפיס [[תניא]] בכל הערים שנכבשו בלבנון.

הדפסת התניא בלבנון, נעשתה בין השאר ע"י הרבנים; הרב [[אריה ליב קפלן]] (לייבל) ע"ה, שליח כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לעיה"ק צפת תובב"א, וע"י הרב [[[[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרון אליעזר צייטלין]]]] ע"ה, אף הוא שליח כ"ק אדמו"ר לצפת ת"ו.

המבצע כולו התאפשר בזכות אישור מעבר מיוחד ללבנון שהתקבל מאלוף פיקוד הצפון.

במהלך המלחמה הודפס ספר התניא 15 פעמים.

==הקמת המקווה בבחמדון==

לאחר ש[[צה"ל]] כבש את העיירה בחמדון, נכנס לאחת החנויות ר' [[ברוך מרזל]], שהיה חייל באותה תקופה. כשראה אותו המוכר, אמר לו שהוא יהודי, וביקש ממנו לדאוג לבניית [[מקווה]] עבור הקהילה היהודית בבחמדון.

ר' ברוך מרזל העביר את הבקשה לחסידים ששהו אז בלבנון, והם העבירו אותה לרב [[לוי ביסטריצקי]].

הרב ביסטריצקי הגיע מספר פעמים לבחמדון על מנת לבדוק ולתקן את המקווה.

במהלך השיפוץ התעניין הרבי מספר פעמים בפרטים מסויימים הקשורים למקווה, כמו אם יש בו חימום וכדומה.

==מלחמת לבנון השנייה==

{{ערך מורחב|מלחמת לבנון השנייה}}

'''מלחמת לבנון השנייה''' הייתה מלחמה נגד ארגון הטרור שהיה ב[[לבנון]], המלחמה נמשכה במשך 33 ימים ולאחר מכן נחתם הסכם אש. המלחמה נמשכה מ[[י"ז תמוז]] עד [[כ' אב]] [[תשס"ו]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21880| חסידי חב"ד מקימים מקווה בלבנון] {{חב"ד אינפו}}
* [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מיוחד_הדפסת_תניא_בלבנון_בארבע_בלילה_21761.html| מיוחד: הדפסת התניא בלבנון בארבע בלילה] {{חב"ד און ליין}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=84119| סיפור מדהים משלום הגליל, ומסר לצידו] הרב יעקב גלויברמן באתר {{חב"ד און ליין}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63264 הרבי מעניק 'משקה' ליהודים בלבנון]
* [https://drive.google.com/file/d/18OE_BW5UYuhSk6-dUJgJdIxLBlEWT16D/view?usp=drivesdk קריסה בלבנון - סימן מבשר טוב], [[עיתון הגאולה]] גיליון 43 עמוד 19

{{מדינות אסיה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יבשת אסיה]]

לבנון

2024-05-05T19:18:52Z

USA: /* הדפסת התניא */

'''לבנון''' היא מדינה באסיה.

==מלחמת לבנון הראשונה==
{{ערך מורחב|מלחמת לבנון הראשונה}}

'''מלחמת לבנון הראשונה''' (מכונה גם: מבצע שלום הגליל) הייתה מלחמה בין מדינת ישראל לארגון אש"ף שישב אז בלבנון. המלחמה החלה ב[[ט"ו סיוון]] [[ה'תשמ"ב]], והסתיימה ב[[י"ב תשרי]] [[ה'תשמ"ג]], אך [[צה"ל]] נשאר בלבנון עד שנת [[ה'תש"ס]].

==הדפסת התניא==

לאחר תחילת המבצע{{הערה|מבצע שלום הגליל, [[מלחמת לבנון השנייה]]}} הורה [[הרבי]] להדפיס [[תניא]] בכל הערים שנכבשו בלבנון.

הדפסת התניא בלבנון, נעשתה בין השאר ע"י הרבנים; הרב [[אריה ליב קפלן]] (לייבל) ע"ה, שליח כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לעיה"ק צפת תובב"א, וע"י הרב [[אהרון אליעזר צייטלין]] ע"ה, אף הוא שליח כ"ק אדמו"ר לצפת ת"ו.

המבצע כולו התאפשר בזכות אישור מעבר מיוחד ללבנון שהתקבל מאלוף פיקוד הצפון.

במהלך המלחמה הודפס ספר התניא 15 פעמים.

==הקמת המקווה בבחמדון==

לאחר ש[[צה"ל]] כבש את העיירה בחמדון, נכנס לאחת החנויות ר' [[ברוך מרזל]], שהיה חייל באותה תקופה. כשראה אותו המוכר, אמר לו שהוא יהודי, וביקש ממנו לדאוג לבניית [[מקווה]] עבור הקהילה היהודית בבחמדון.

ר' ברוך מרזל העביר את הבקשה לחסידים ששהו אז בלבנון, והם העבירו אותה לרב [[לוי ביסטריצקי]].

הרב ביסטריצקי הגיע מספר פעמים לבחמדון על מנת לבדוק ולתקן את המקווה.

במהלך השיפוץ התעניין הרבי מספר פעמים בפרטים מסויימים הקשורים למקווה, כמו אם יש בו חימום וכדומה.

==מלחמת לבנון השנייה==

{{ערך מורחב|מלחמת לבנון השנייה}}

'''מלחמת לבנון השנייה''' הייתה מלחמה נגד ארגון הטרור שהיה ב[[לבנון]], המלחמה נמשכה במשך 33 ימים ולאחר מכן נחתם הסכם אש. המלחמה נמשכה מ[[י"ז תמוז]] עד [[כ' אב]] [[תשס"ו]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21880| חסידי חב"ד מקימים מקווה בלבנון] {{חב"ד אינפו}}
* [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מיוחד_הדפסת_תניא_בלבנון_בארבע_בלילה_21761.html| מיוחד: הדפסת התניא בלבנון בארבע בלילה] {{חב"ד און ליין}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=84119| סיפור מדהים משלום הגליל, ומסר לצידו] הרב יעקב גלויברמן באתר {{חב"ד און ליין}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63264 הרבי מעניק 'משקה' ליהודים בלבנון]
* [https://drive.google.com/file/d/18OE_BW5UYuhSk6-dUJgJdIxLBlEWT16D/view?usp=drivesdk קריסה בלבנון - סימן מבשר טוב], [[עיתון הגאולה]] גיליון 43 עמוד 19

{{מדינות אסיה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יבשת אסיה]]

לבנון

2024-05-05T19:14:49Z

USA: /* הדפסת התניא */

'''לבנון''' היא מדינה באסיה.

==מלחמת לבנון הראשונה==
{{ערך מורחב|מלחמת לבנון הראשונה}}

'''מלחמת לבנון הראשונה''' (מכונה גם: מבצע שלום הגליל) הייתה מלחמה בין מדינת ישראל לארגון אש"ף שישב אז בלבנון. המלחמה החלה ב[[ט"ו סיוון]] [[ה'תשמ"ב]], והסתיימה ב[[י"ב תשרי]] [[ה'תשמ"ג]], אך [[צה"ל]] נשאר בלבנון עד שנת [[ה'תש"ס]].

==הדפסת התניא==

לאחר תחילת המבצע{{הערה|מבצע שלום הגליל, [[מלחמת לבנון השנייה]]}} הורה [[הרבי]] להדפיס [[תניא]] בכל הערים שנכבשו בלבנון.

הדפסת התניא בלבנון, נעשתה בין השאר ע"י הרבנים; הרב [[אריה ליב (לייבל) קפלן ע"ה]], שליח כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לעיה"ק צפת תובב"א, וע"י הרב [[אהרן-לייזר צייטלין ע"ה]], אף הוא שליח כ"ק אדמו"ר לצפת ת"ו.

המבצע כולו התאפשר בזכות אישור מעבר מיוחד ללבנון שהתקבל מאלוף פיקוד הצפון.

במהלך המלחמה הודפס ספר התניא 15 פעמים.

==הקמת המקווה בבחמדון==

לאחר ש[[צה"ל]] כבש את העיירה בחמדון, נכנס לאחת החנויות ר' [[ברוך מרזל]], שהיה חייל באותה תקופה. כשראה אותו המוכר, אמר לו שהוא יהודי, וביקש ממנו לדאוג לבניית [[מקווה]] עבור הקהילה היהודית בבחמדון.

ר' ברוך מרזל העביר את הבקשה לחסידים ששהו אז בלבנון, והם העבירו אותה לרב [[לוי ביסטריצקי]].

הרב ביסטריצקי הגיע מספר פעמים לבחמדון על מנת לבדוק ולתקן את המקווה.

במהלך השיפוץ התעניין הרבי מספר פעמים בפרטים מסויימים הקשורים למקווה, כמו אם יש בו חימום וכדומה.

==מלחמת לבנון השנייה==

{{ערך מורחב|מלחמת לבנון השנייה}}

'''מלחמת לבנון השנייה''' הייתה מלחמה נגד ארגון הטרור שהיה ב[[לבנון]], המלחמה נמשכה במשך 33 ימים ולאחר מכן נחתם הסכם אש. המלחמה נמשכה מ[[י"ז תמוז]] עד [[כ' אב]] [[תשס"ו]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21880| חסידי חב"ד מקימים מקווה בלבנון] {{חב"ד אינפו}}
* [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מיוחד_הדפסת_תניא_בלבנון_בארבע_בלילה_21761.html| מיוחד: הדפסת התניא בלבנון בארבע בלילה] {{חב"ד און ליין}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=84119| סיפור מדהים משלום הגליל, ומסר לצידו] הרב יעקב גלויברמן באתר {{חב"ד און ליין}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63264 הרבי מעניק 'משקה' ליהודים בלבנון]
* [https://drive.google.com/file/d/18OE_BW5UYuhSk6-dUJgJdIxLBlEWT16D/view?usp=drivesdk קריסה בלבנון - סימן מבשר טוב], [[עיתון הגאולה]] גיליון 43 עמוד 19

{{מדינות אסיה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יבשת אסיה]]

מרדכי הלפרין

2024-05-05T18:06:43Z

USA: /* משפחתו */

[[קובץ:מרדכי הלפרין (2).png|ממוזער|מרדכי הלפרין]]
הרב '''מרדכי דוד הלפרין''', (יליד שנת תשי"ג) הוא יו"ר ועד מושב מירון לשעבר, וחבר הועד כיום.
==תולדתו חייו==
נולד ב[[י"א שבט]] [[תשי"ג]] לאביו ר' חיים משה גדליה{{הערה|1=[[זאב דב הלפרין (ירושלים)|בן הרב זאב דב הלפרין]], ואחיו של הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]] - רב הגבעה הצרפתית בירושלים, וחבר בי"ד רבני חב"ד באה"ק.}} ולאמו מרת שושנה הלפרין, מגזע חסידי חב"ד, ומצאצאי אדמו"ר הזקן.

בבחרותו למד והתחנך במוסדות ליטאים, לאחמ"כ למד בישיבת 'בית התלמוד' ב[[ירושלים]]. בהמשך התוודע יותר לשורשיו החסידיים החב"דיים, השתתף בשיעורי תניא, וחזר לצור מחצבתו - חסידות חב"ד.

בשנת [[תשל"ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'{{הערה|1=בחודש [[כסלו]] [[תשל"ד]] במסגרת שנת ה[[קבוצה|'קבוצה']], ארגן כינוס לסטודנטים ישראלים הלומדים באוניברסיטות ב[[ניו יורק]]. ימים לפני כן, במהלך ארגון הכינוס, חיפש את יו"ר הסטודנטים הישראלים ב[[ניו יורק]]. כאשר הגיע לאוניברסיטה מסויימת במנהטן שאל את הסטודנט הראשון אותו פגש, האם ידוע לו מי יו"ר הסטודנטים הישראלים ב[[ניו יורק]], והלה השיב בחיוב: "אני עצמי היו"ר!", ואכן בסופו של דבר, נערך הכינוס ובהצלחה. כאשר שב ל-[[770]] מהפגישה שבאה לו בהפעה, הכניס פתק לרבי ובו דיווח על פרטי הפגישה וכיצד התרחשה. עוד באותו יום ענה לו הרבי על הפתק: '''"ומהו הפלא, והלא הוא בחת"ת של היום: "והאיש משתאה לה מחריש" גו'"''' (בראשית כד, כא).}}.

בהגיעו לגיל הנישואין נשא את רעייתו מרת מרים בת הרב יעקב טננבוים{{הערה|1=בן הגאון רבי שמואל טננבוים הי"ד - אב"ד טורנא, הונגריה (כיום סלובקיה)}} - ממקימי מושב מירון.

שימש בעבר כיו"ר ועד מירון, חבר המועצה האזורית מרום הגליל, מנכ"ל מועצת הלול, חבר מרכז ליכוד, יועץ בכיר לוועדת הכספים של הכנסת, ויועצו לענייני חרדים של רה"מ [[בנימין נתניהו]].

כיום משמש כחבר ועד הישוב.

בשנת [[תשס"ה]] החל לייצר יין מהכרמים המשובחים שעל הר מירון, והקים יקב בוטיק יוקרתי, אשר זכה בתחרויות בינלאומיות שונות.

הרב הלפרין הוא ממקימיי ויוזמיי [[קריית רבינו הגדול]] שע"י [[אוהל אדמו"ר הזקן]] בעיירה [[האדיטש]], [[אוקריינה]]. וכן מראשוני מארגני הקבוצות לנסיעה ל[[האדיטש]].

היה מהאחרונים שזכו לקבל יין בחלוקת [[כוס של ברכה]] האחרונה במוצאי שמח"ת [[תשנ"ב]]{{הערה|1=לאחר שהרבי סיים את החלוקה, ה[[יהודה לייב גרונר|ריל"ג]] סימן לרבי שישנם כאלו שלא קבלו עדיין. הרבי חזר לחלק לסגן שר הבטחון עובדיה עלי, ולרב הלפרין, ומיד לאחמ"כ סיים את החלוקה בשירת "כי בשמחה תצאו".}}.

[[קובץ:Screenshot 2024-05-03 160210.jpg|ממוזער|עובר אצל הרבי בחלוקת כוס של ברכה מוצאי שמח"ת תשמ"ט]]

==משפחתו==
*בנו, הרב יוסף יצחק הלפרין - שליח הישוב וציון הרשב"י במירון
*בנו, הרב מנחם מענדל הלפרין - שליח בישוב מירון
*בנו, הרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] - [[משגיח]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]
*חתנו, [[חיים אליעזר חיטריק|הרב אליעזר חיטריק]] - שליח הרבי ורב העיר נירנברג, גרמניה
*חתנו, הרב יוסף יצחק וקסלשטיין - שליח הרבי בעיר חדרה
*חתנו, הרב חיים שלום סגל - שליח הרבי ביישוב כורזים
*חתנו, הרב שניאור זלמן וקסלשטיין - נו"נ בישיבת [[אהל מנחם מענדל צפת|תו"ת אהל מנחם מענדל צפת]]
*חתנו, הרב גדליה ליברמן - ר"מ בישיבת [[ישיבה גדולה ליובאוויטש - לונדון|תומכי תמימים לונדון]]
*חתנו, הרב חיים טברדוביץ - שליח הרבי בקרית מוצקין
*בנו, שמואל הלפרין - כפר חב"ד
*חתנו, מנחם מענדל וייס - צפת

==קישורים חיצוניים==
[https://col.org.il/feed?keyword=מרדכי+הלפרין '''תגית: הרב מרדכי הלפרין'''], באתר COL

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ד]]
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]

מרדכי הלפרין

2024-05-05T18:05:17Z

USA: /* משפחתו */

[[קובץ:מרדכי הלפרין (2).png|ממוזער|מרדכי הלפרין]]
הרב '''מרדכי דוד הלפרין''', (יליד שנת תשי"ג) הוא יו"ר ועד מושב מירון לשעבר, וחבר הועד כיום.
==תולדתו חייו==
נולד ב[[י"א שבט]] [[תשי"ג]] לאביו ר' חיים משה גדליה{{הערה|1=[[זאב דב הלפרין (ירושלים)|בן הרב זאב דב הלפרין]], ואחיו של הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]] - רב הגבעה הצרפתית בירושלים, וחבר בי"ד רבני חב"ד באה"ק.}} ולאמו מרת שושנה הלפרין, מגזע חסידי חב"ד, ומצאצאי אדמו"ר הזקן.

בבחרותו למד והתחנך במוסדות ליטאים, לאחמ"כ למד בישיבת 'בית התלמוד' ב[[ירושלים]]. בהמשך התוודע יותר לשורשיו החסידיים החב"דיים, השתתף בשיעורי תניא, וחזר לצור מחצבתו - חסידות חב"ד.

בשנת [[תשל"ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'{{הערה|1=בחודש [[כסלו]] [[תשל"ד]] במסגרת שנת ה[[קבוצה|'קבוצה']], ארגן כינוס לסטודנטים ישראלים הלומדים באוניברסיטות ב[[ניו יורק]]. ימים לפני כן, במהלך ארגון הכינוס, חיפש את יו"ר הסטודנטים הישראלים ב[[ניו יורק]]. כאשר הגיע לאוניברסיטה מסויימת במנהטן שאל את הסטודנט הראשון אותו פגש, האם ידוע לו מי יו"ר הסטודנטים הישראלים ב[[ניו יורק]], והלה השיב בחיוב: "אני עצמי היו"ר!", ואכן בסופו של דבר, נערך הכינוס ובהצלחה. כאשר שב ל-[[770]] מהפגישה שבאה לו בהפעה, הכניס פתק לרבי ובו דיווח על פרטי הפגישה וכיצד התרחשה. עוד באותו יום ענה לו הרבי על הפתק: '''"ומהו הפלא, והלא הוא בחת"ת של היום: "והאיש משתאה לה מחריש" גו'"''' (בראשית כד, כא).}}.

בהגיעו לגיל הנישואין נשא את רעייתו מרת מרים בת הרב יעקב טננבוים{{הערה|1=בן הגאון רבי שמואל טננבוים הי"ד - אב"ד טורנא, הונגריה (כיום סלובקיה)}} - ממקימי מושב מירון.

שימש בעבר כיו"ר ועד מירון, חבר המועצה האזורית מרום הגליל, מנכ"ל מועצת הלול, חבר מרכז ליכוד, יועץ בכיר לוועדת הכספים של הכנסת, ויועצו לענייני חרדים של רה"מ [[בנימין נתניהו]].

כיום משמש כחבר ועד הישוב.

בשנת [[תשס"ה]] החל לייצר יין מהכרמים המשובחים שעל הר מירון, והקים יקב בוטיק יוקרתי, אשר זכה בתחרויות בינלאומיות שונות.

הרב הלפרין הוא ממקימיי ויוזמיי [[קריית רבינו הגדול]] שע"י [[אוהל אדמו"ר הזקן]] בעיירה [[האדיטש]], [[אוקריינה]]. וכן מראשוני מארגני הקבוצות לנסיעה ל[[האדיטש]].

היה מהאחרונים שזכו לקבל יין בחלוקת [[כוס של ברכה]] האחרונה במוצאי שמח"ת [[תשנ"ב]]{{הערה|1=לאחר שהרבי סיים את החלוקה, ה[[יהודה לייב גרונר|ריל"ג]] סימן לרבי שישנם כאלו שלא קבלו עדיין. הרבי חזר לחלק לסגן שר הבטחון עובדיה עלי, ולרב הלפרין, ומיד לאחמ"כ סיים את החלוקה בשירת "כי בשמחה תצאו".}}.

[[קובץ:Screenshot 2024-05-03 160210.jpg|ממוזער|עובר אצל הרבי בחלוקת כוס של ברכה מוצאי שמח"ת תשמ"ט]]

==משפחתו==
*בנו, הרב [[יוסף יצחק הלפרין]] - שליח הישוב וציון הרשב"י במירון
*בנו, הרב מנחם מענדל הלפרין - שליח בישוב מירון
*בנו, הרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] - [[משגיח]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]
*חתנו, [[חיים אליעזר חיטריק|הרב אליעזר חיטריק]] - שליח הרבי ורב העיר נירנברג, גרמניה
*חתנו, הרב יוסף יצחק וקסלשטיין - שליח הרבי בעיר חדרה
*חתנו, הרב חיים שלום סגל - שליח הרבי ביישוב כורזים
*חתנו, הרב שניאור זלמן וקסלשטיין - נו"נ בישיבת [[אהל מנחם מענדל צפת|תו"ת אהל מנחם מענדל צפת]]
*חתנו, הרב גדליה ליברמן - ר"מ בישיבת [[ישיבה גדולה ליובאוויטש - לונדון|תומכי תמימים לונדון]]
*חתנו, הרב חיים טברדוביץ - שליח הרבי בקרית מוצקין
*בנו, שמואל הלפרין - כפר חב"ד
*חתנו, מנחם מענדל וייס - צפת

==קישורים חיצוניים==
[https://col.org.il/feed?keyword=מרדכי+הלפרין '''תגית: הרב מרדכי הלפרין'''], באתר COL

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ד]]
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]

מרדכי הלפרין

2024-05-05T18:04:06Z

USA: /* תולדתו חייו */

יהודה חיטריק

2024-05-05T17:58:22Z

USA:

[[קובץ:יהודה חיטריק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהודה חיטריק]]
הרב '''יהודא חיטריק''' ([[ל' אב]] [[תרנ"ט]] – [[י"ז שבט]] [[תשס"ו]]) היה חסיד חב"ד [[בעל שמועה]] שזכה להסתופף בצילם של שלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ל' באב]] [[תרנ"ט]] ב[[עיירה]] קרסנלוקי השוכנת במחוז [[בוריסוב]] שבפלך [[מינסק]], ביילורוסיה, להוריו הרב [[צבי הירש חיטריק (האב)|צבי הירש חיטריק]] ומרת חיה. נפטר ב[[י"ז שבט]] [[תשס"ו]] בגיל 106.

=== שנות צעירותו ===
הרב חיטריק נולד בתוך אווירה של תורה וחסידות. אביו היה מגיע לשמוע [[דא"ח]] בקביעות בבית המדרש של ה[[עיירה]]. כבר במלאת לבנו שלוש שנים, היה לוקח אותו בכל [[שבת]] קודש לשמוע חסידות, אף שלעיתים היה נרדם במקום.

בהיותו ילד כבן 11, נסע ללמוד בישיבה בעיר [[בוריסוב]] שם למדו כחמישים תלמידים בשלוש כיתות. לאחר כשנתיים ביקש מאביו לנסוע ללמוד בישיבה גדולה. באותה תקופה הגיעו לאוזניו שמען של שלוש ישיבות מפורסמות: [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ראדין ומיר, והוא ואביו התחבטו להיכן ייסע. לבסוף הוחלט שייסע לישיבה ב[[ליובאוויטש]].

באותה תקופה, אירע לאביו אסון, כאשר [[שריפה]] גדולה כילתה שלוש חנויות וכמה בתים שהיו שייכים לו. המצב הכספי הקשה ערער את בטחונו לגבי נסיעת בנו לליובאוויטש, שמא לא יוכל לכלכל את בנו כראוי. כשהשיח את דאגתו בפני החסיד ר' [[אליהו הבר]], נתן זה לנער מכתב המלצה אל ה[[משגיח]] הרב [[יחזקאל הימלשטיין]].

=== בליובאוויטש ===

בשנת [[תרע"ג]], נסע ר' יהודא ללמוד בישיבה בליובאוויטש.{{הערה|והיה מאחרוני התמימים שהתקבלו לישיבה}}

לאחר בחינה ממושכת, התקבל יהודא הצעיר לישיבה הליובאוויטשית, ולא היה זה דבר של מה בכך, שכן כשמונים תלמידים ביקשו להתקבל לישיבה, ורק שלושים וששה מתוכם התקבלו. כחודש ימים למד גמרא [[בבא מציעא]] אצל הרב [[יחיאל קומיסר]], שהוא היה הבוחן הכללי לתלמידים חדשים שבאו להתקבל בישיבת תומכי תמימים.

מאוחר יותר עבר ללמוד אצל המגיד שיעור ר' [[אברהם מסענע]], ואצל ר' [[שמואל ניסנוויטש]], כולם תלמידי חכמים מופלגים.

ר' יהודה היה ביישן מופלג מטבעו, והוא התבייש לאכול אצל 'בעלי בתים' כפי שאכלו שאר התלמידים. הכסף שאביו שלח למחייתו, לא הספיק. את סעודות ימי החול אכל אפוא בישיבה, ובשבתות, דאג לו חברו הטוב [[ישראל חיים זרחי]], שהיה תושב ליובאוויטש, והוא הזמינו לביתו לסעודות שבת. במשך שנתיים סעד בבית חברו.

לקראת [[ראש השנה]] [[תרע"ח]] נסעה קבוצת תלמידים לשהות עם הרבי הרש"ב ב[[רוסטוב]], ובהם גם הרב חיטריק. בזכרונותיו הוא מספר: "פתאום קרא ה[[משגיח]] ה[[משפיע]] ר' [[שילם קוראטין]] להבחורים הקשישים" - - "ואמר להם שהגיע מאדמו"ר הריי"צ אלף רובל עבור הוצאות הנסיעה לרוסטוב, והיות שאז נמצאו באולם הגדול מאה תלמידים, ינתן לכל אחד עשרה רובל עבור כרטיס".

בואם של מאה תמימים לרוסטוב בבת-אחת, יצר בעיות קשות. לאחר מכן נענה אדמו"ר הריי"צ, שכוונתו הייתה שרק עשרה [[תמימים]] יבואו ולכל אחד יינתן מאה רובלים להוצאות לכל חודש [[תשרי]], אבל מה שנעשה נעשה.

=== נדודיו ===

תקופה קצרה לאחר מכן, התפרקה הישיבה המרכזית בליובאוויטש. קבוצות רבות של תמימים עזבו את ליובאוויטש והלכו לערים אחרות. אחת הקבוצות, ובה הרב חיטריק, הגיעה ל[[חרקוב]] במטרה להמשיך לעבר [[קרמנצ'וג]], אך כשהגיעו לעיר התברר להם שצבא גרמניה כבש את קרמנצ'וג וקו הרכבות הופסק.

התמימים נשארו אפוא בעיר כמה חודשים, עד קיץ [[תרע"ח]], כאשר לאחר מכן עברו בהוראת הרבי הרש"ב לקרמנצ'וג, שם המשיכו בלימודיהם ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]].

בסוף קיץ [[תר"פ]] עבר יחד עם התמימים המבוגרים לרוסטוב, שם למדו בבית רבותינו נשיאינו, בצלו של אדמו"ר הריי"צ. הקשיים היו עצומים: תקופת מה הרבי חלה בצורה קשה, והתמימים נאלצו לעזוב לבית אחר; לאחר מכן פרצה מגיפת הטיפוס, ושוב נאלצו לנדוד. ר' יהודה וחבריו המשיכו אפוא ללמוד בבית כנסת שהיה בחצר 'בית החיים' הרוסטובי.

רדיפותיהם של אנשי ה'[[יבסקציה]]' לא הקלו. בסוף חורף [[תרפ"א]] החלו לרדוף את חסידי חב"ד ברוסטוב. לאחר משפט פומבי החליטו לסגור את הישיבה. הם גם ערכו חיפוש בבית הריי"צ, החרימו רכוש רב והטילו מעצר בית על הרבי הריי"צ.

הרב חיטריק היה נוכח בעת המאורעות ההיסטוריים הללו. הוא עצמו הגיע בדיוק לבית הרבי בעיצומו של החיפוש, והיה עד לזוועה שהתחוללה שם.

הוא אף היה נוכח בחתונתה של בת אדמו"ר הריי"צ עם [[הרש"ג]] שהתקיימה בחודש [[סיון]] באותה שנה. מספר ימים לאחר החתונה, המשיך במסכת נדודיו, עם כעשרים וחמשה מחבריו, אל העיר [[פולטבה]] שבאוקראינה.

באותה תקופה מצבן הכלכלי של הישיבות היה בכי רע, וכאחד מהמבוגרים שבתמימים, נשלח לגייס כספים עבור הישיבה בקרב [[אנ"ש]] ברחבי [[רוסיה]]. לשם כך היה נדרש עוז, אומץ לב והרבה [[מסירות נפש]], שכן אם היה נתפס, אחת דינו. אף על פי כן, הרב חיטריק יצא לדרך ארוכה בקרב קהילות החסידים, אך לא ראה ברכה מרובה בעמלו. [[מלחמת העולם הראשונה]] יחד עם המהפכה, הרסו לחלוטין את כלכלת ברית המועצות, ואנ"ש עצמם היו רשים וחסרי כל.

במקביל לגיוס הכספים, בכל מקום אליו הגיע, היה חוזר [[מאמר]]י חסידות.

המצב הכלכלי היה כה קשה, שאפילו את דמי כרטיסי הנסיעה ברכבת, לא הצליח לגייס.

בשנת [[תרפ"ה]] החל ללמוד שחיטה אצל החסיד ר' [[מאיר נח לרמן]], ושנה לאחר מכן, הגיע בברית ה[[נישואין]] עם מרת קיילא, בתו של הרב [[אהרן תומרקין]], רב ואב"ד ב[[חרקוב]]. הזוג הצעיר קבע את מקום מגוריו בחרקוב, לא הרחק ממגורי הורי רעייתו. במשך השנים מסר שיעורי חסידות בבתי כנסת, והתפרנס משחיטה.

הרדיפות כנגד שומרי המצוות הלכו ותכפו. המצב נהיה קשה מיום ליום. אף על פי כן, כאשר הגיעו ילדיו לגיל חינוך, הרב חיטריק לא שלחם ל'שקולע' שם חינכו בדרכי הקומוניזם. כשהשלטונות החלו במעקבים, קנה הרב חיטריק לילדיו ילקוטים, ומידי בוקר, בשעה שכל התלמידים יצאו אל בית הספר, יצאו אף ילדיו מהבית עם הילקוטים היישר לבית סבם, הרב אהרן תומרקין. כך היה גם בשובם, שעה שתלמידי בתי הספר היו צועדים הביתה בסיום יום הלימודים.

=== בחרקוב ===

באותה תקופה ארע מקרה, שכמעט נתפס בכף, ובעקבותיו חש כי עליו לעבור להתגורר בגרוזיה, שם הרדיפות היו פחות קשות: "בשנת [[תרצ"ט]], הבטתי מהחלון ונדמה היה לי שדוד איצ'ה ['מוסר' שבגינו נעצרו חסידי חב"ד בכמה ערים בבריה"מ], עובר לפני ביתי. אני הכרתיו עוד מרוסטוב, ואמרתי לזוגתי שלבי אומר לי שמועה לא טובה.

"בלילה באו אחדים מאנ"ש לביתי, וסיפרו לי שדוד איצ'ה היה בבית הכנסת מאצ'נסקי, ושם היה אברך לא חכם, ושאל אותו דוד איצ'ה אם יש כאן אברכים בוגרי ישיבות '[[תומכי תמימים]]'. האברך השיב לו שיש כאן יהודה חיטריק, אם דרוש לכם איזו תמיכה, או כרטיס רכבת תבקשהו ויתן לך. גם יש פה אברך [[נחום יצחק פינסון]], ואם לאחד מאברכי 'תומכי תמימים' ודרוש לו אכסניה, אצלו ישיג אכסניה בפנים יפות, והוליך אותו לבית משפחת פינסון, ושם לן. בדרך הילוכו עם האברך הלז, נודע לו מכל אברכי התמימים הדרים בחרקוב! כן נודע לנו למחרתו כשנסע, ופחד גדול נפל עלינו".

הרב חיטריק התייעץ עם גיסיו והם הסכימו כי הגיע הזמן להעתיק את מקום מגוריהם לגרוזיה, שם הרדיפות היו פחות אינטנסיביות. עד אז, נמנע ר' יהודה לישון בביתו, מחשש שמא ייתפס בכף, ואף לא ללכת לבית הכנסת הקבוע.

באחת השבתות, כאשר עמד לצאת מביתו יחד עם בנו לעבר בית הכנסת, נכנס לביתו גוי רחב גרם, נראה בעליל כאיש חזק. "שאל אותי לשמי ואם אני גר פה", סיפר ר' יהודה. "השבתי לו, ומיד שאלתיו מי הוא? ולשם מה איש כמוהו בא לבקר בביתי? מיד הראה לי תעודה המעידה עליו כי הינו חוקר ג.פ.או., ובתגובה שאלתיו מה יש לי עם הג.פ.או. ומניין ידע כתובתי? והוא השיב: 'אל תירא אין שום דבר, אלא שאחד הנקרא חיטריק, עשה דבר נגד השלטונות, ואנו מבקשים אותו. מסרו לי את התיק שלו והורו לי לחפש את כל מי שכינויו חיטריק".

בתום חקירה קצרה הלך החוקר לדרכו. באותו לילה נודע לו כי באותו זמן ביקרו חוקרי הג.פ.או. בבתיהם של כמה מהחסידים וערכו חקירות נמרצות. בעקבות זאת ירד למחתרת גם בשעות היום. "מהיום ההוא התחלתי להיות נחבא עוד יותר, במערה מלאה סמרטוטים.. ושם היו מגוריי מ[[חנוכה]] עד אחר [[פורים]] [[תרצ"ט]]".

במוצאי [[שושן פורים]] תרצ"ט, חל ה-8 במרץ הנחשב בעולם ל"יום האשה". הרב חיטריק חשב כי הגויים משתתפים במסיבות ושותים לשוכרה, ומשום כך לא יבצעו מעצרים בלילה כזה. אבל אנשי הג.פ.או. בחרקוב כלל לא חגגו. בשעות של לפנות בוקר, נשמעו נקישות על חלון בית משפחת חיטריק. הדופק היה אחד מבני משפחת פינסון שסיפר כי בלילה זה נאסרו אביו ר' נחום יצחק, וכן ר' [[שמואל כצמן]], ר' [[מאיר גורקוב]], ר' [[צמח גורביץ]] והרב [[אברהם ברוך פבזנר]].

בעקבות זאת נמלט עם רעייתו וילדיו ל[[סמרקנד]], שם היה יחד עם קבוצה גדולה מחסידי חב"ד.

=== בבלגיה ===

בתום [[מלחמת העולם השנייה]] - בשנת [[תש"ו]] - הצליח לצאת את ברית-המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] יחד עם עוד כאלף נפשות. לאחר תקופת נדודים קצרה, התיישב ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה.

עם הגיעו לבלגיה, יחד עם הרב [[חיים חייקין]], הורה להם אדמו"ר הריי"צ לדאוג לחיזוק היהדות וחינוך הכשר במקום מגוריהם החדש: "ברוך בואם לשלום ויעזרם השי"ת להסתדר בטוב ויצליחם בעבודתם הק' בחיזוק היהדות וחינוך הכשר"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]], חלק ט' עמוד קע"ח}}.

לאחר כשנה הורה לו הרבי לבקר בהולנד, ולבדוק אם חסידי חב"ד יכולים להסתדר שם במשרה של רבנות שחיטה או מסחר.

בחודש [[כסלו]] [[תש"ח]], ביקש ממנו [[הרבי]] מלך המשיח דיווח על מצב החינוך "במקומות שהשפעתו מגעת או יכולה שתגיע". כמו כן הציע שיקח על עצמו הפצת ומכירת ספרי [[קה"ת]] בבלגיה.

הרב חיטריק לא הסתפק בלימוד עצמי, אלא פעל ללמד חסידות גם בקרב רחוקים מדרך התורה והחסידות. בנושא זה פרש את התלבטותו בפני הרבי, האם ללמד גם צעירים הנמצאים תחת חסותם של 'אגודת ישראל', ועל כך השיב לו הרבי: "אינו מבאר מפני מה תגרע השפעתו על תלמידיו עתה, אם יקח חלק גם בחינוך הצעירים שתחת יד האגודה. ולפי עניות דעתי, הרי אדרבה"{{הערה|אגרות קודש חלק כ"א עמוד פא}}.

===במונטריאול===

שנים אחדות לאחר מכן, בשנת [[תש"י]], היגר ל[[מונטריאול]] שבקנדה, ומונה על ידי אדמו"ר הריי"צ למנהלה הרוחני של ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. על כך כתב לו אדמו"ר הריי"צ: "במענה על מכתבו מכ"ב [[אלול]] העבר התענגתי לדעת כי נכנס לעבודת הקודש בתור מנהל רוחני של תומכי תמימים ליובאוויטש בעי"ת מאנטרעאל יע"א, יתן השי"ת שתהיה בהצלחה מרובה.

ודאי הוא כי צריכים להדריך את התלמידים יחיו בדרך החסידות, אבל בהתחשב עם מצבם הנוכחי, צריכים לסדר אשר לבד לימוד ה[[תניא]] יקבעו עבורם גם הלימוד של שער השלישי מ[[שערי תשובה]], וילמדו זאת בשעות אשר בהן החובה על כל התלמידים להמצא בהישיבה"{{הערה|[[אגרות קודש]] הריי"צ חלק י' עמוד רנה-ו}}.

=== מקושר לאדמו"ר שליט"א ===

לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הריי"צ, [[התקשרות|התקשר]] בלב ונפש לרבי. הרב חיטריק אף נמנה על משלחת חסידי חב"ד ממונטריאל שהגישו לרבי את כתב ההתקשרות עליו חתמו חסידי חב"ד במונטריאול. הוא אף הוסיף ואיחל לרבי באופן אישי "שכל מה שלא הספיק להפעל על ידי הרבי הריי"צ, שיפעל על ידי הרבי", והיה ניכר כי הרבי נהנה מהברכה.

פעם סיפר, כי לאחר שהרבי אמר את ה[[מאמר]] הראשון [[באתי לגני]], הוא אמר לרבי "המאמר לקח" (כלומר, המאמר 'קנה' את החסידים). הוא הוסיף וביקש לברך את הרבי, והרבי אמר שיאמר '[[לחיים]]'.

במשך חצי יובל שנים שימש כמחנך בישיבת תומכי תמימים במונטריאל משנת [[תש"י]] עד [[תשל"ה]]. תלמידיו מתקופה זו מעידים על שיעורים מיוחדים המשלבים לימוד גמרא והלכה לצד סיפורי חסידים מרתקים.

בתקופה זו היו לו כמה שיעורים קבועים בבית הכנסת, בעיקר בחסידות ובהלכה.

===בקראון הייטס===
[[קובץ:חיטריק חמשה דורות בתמונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''חמשה דורות בתמונה אחת''' - הרב יהודה חיטריק לצד בנו הרב [[צבי הירש חיטריק|צבי הירש]], נכדו הרב [[יוסף יצחק חיטריק|יוסף יצחק]], נינו הרב [[מנחם מענדל חיטריק|מנחם מענדל]] ובן נינו]]
לאחר פטירת רעייתו מרת קיילא בתאריך כא ניסן תשמ"ג, עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].

סדר יומו של הרב חיטריק היה תורה וחסידות משעת קימתו, בטרם זרחה החמה, ועד עלותו על משכבו. קודם [[תפילת שחרית]] היה לומד חסידות במשך שעתיים ולאחר מכן התפלל באריכות. מעבר ללימוד המעמיק בשעות הבוקר, הקדיש שעות נוספות לשיעוריו הקבועים: '[[לקוטי תורה]]' וספרי חסידות רבים. כשייסד [[הרבי]] את [[תקנת הרמב"ם]] היומי, שאל היכן יוכל למצוא זמן ללימוד זה. אך מובן שכחסיד, עסק בלימוד [[הרמב"ם]] היומי בלהט ובחיות.

אחד המחזות המיוחדים שראו באי [[770]] בשנים האחרונות, היה לראות את הרב חיטריק יושב ולומד בצוותא עם החברותא, הרב [[מאיר איטקין]].

לכבוד יום הולדתו ה-105, שיגר אליו נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש מכתב ברכה מיוחד ובו כתב:

"לורה ואני מקווים שהאירוע המיוחד הזה מלא [[אהבה]] ושמחה. עמנו מכיר לך טובה על המורשת היוצאת מן הכלל שלך, של רחמים, פטריוטיות, תקווה ואחריות. הישגיך הרבים וניסיונך הם מקור השראה לאחרים. אנו משתתפים עם בני משפחתך וידידיך בשיגור מיטב האיחולים לבריאות ושמחה. אלוקים יברך אותך. בהוקרה ג'ורג' וו. בוש".

===פטירתו===
נפטר ב[[י"ז שבט]] [[תשס"ו]] בגיל 106.

בהלוויתו שעברה ליד [[770]] השתתפו המוני אנ"ש ו[[תמים|התמימים]], נטמן בחלקת אגודת חב"ד שב[[ניו יורק]] בסמוך ל[[האוהל|אוהל]] הק'.

== בעל שמועה ==

בשנים בהן שהה ב[[ארצות הברית]], הוציא לאור את זיכרונותיו העשירים. הוא אגר בזיכרונו רגעים חשובים שראה אצל רבותינו נשיאינו וגדולי החסידים, שמע אלפי סיפורים שעברו מדור לדור, והוא העלם על הכתב בספריו "רשימות דברים" (ארבעה כרכים) ו"משולחן השבת של אבא".

===ספרו רשימות דברים===
הספר '''רשימות דברים''' כולל את רשימותיו וסיפוריו של החסיד הרב יהודה חיטריק ששמע בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].

את הספר "רשימות דברים" כתב בעידודו הישיר של הרבי, על כך כתב בהקדמה לספר: "הרבי הציע לפני כמה שנים, להעלות על הכתב, מה ששמעתי וראיתי מהמשפיעים, מחסידים ואנשי מעשה".

רוב הסיפורים מקורם ב[[משפיע]] ר' [[גרונם]] אסתרמן, ומיעוטם - ב[[חסיד]] ר' [[יצחק הורביץ]] ובעוד [[תמימים]] וחסידים.

במהדורה ראשונה יצא הספר בשנות המ"מים בארבעה כרכים, ללא עריכה וללא סדר, עם כפילת סיפורים ועוד.

בשנת [[תשס"ט]] הוציאו בני המחבר (ובראשם הרב [[אהרון חיטריק]]) מהדורה חדשה של הספר (בכרך אחד), הסיפורים סודרו לפי מדורים (מדור [[רבותינו נשיאנו]], מדור [[צדיק]]ים ומדור [[חסיד]]ים) והושמטו סיפורים כפולים, ונוספה רשימת הזכרונות של המחבר מהשנים [[תר"ס]] - [[תש"ז]] והשלמת תולדותיו מהשנים תש"ז - [[תשס"ו]]. במהדורה החדשה נוספו מראי מקומות ונערכו השוואות עם מקורות אחרים.

המהדורה החדשה נערכה בידי נין המחבר הרב [[מנחם מענדל קפלן (דטרויט)|מנחם מענדל קפלן]].

==משפחתו==
* רעייתו, מרת קיילא - נפטרה כ"א ניסן תשמ"ג.

'''בניו:'''
*ר' [[צבי הירש חיטריק]].
*ר' [[אהרון חיטריק]].

'''בנותיו:'''
*מרת חיה ליברמן - נפטרה כ"ה שבט תשע"ג, אשת ר' [[דוד משה ליברמן]], רב ואב"ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].
*מרת שיינדל שניאורסון - נפטרה י"ד אייר תשפ"ג, אשת הרב [[שלום דובער שניאורסון (פלטבוש)|שלום דובער שניאורסון]].

הותיר אחריו בנים, נכדים, נינים ובני נינים - כולם חסידי חב"ד, ורבים מהם מכהנים כשלוחי הרבי ברחבי העולם.

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: חיטריק יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קרמנצ'וג]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:אישים במונטריאול]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]]
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]