https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=Shlomo+pחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-10T07:47:51Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%9E%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94&diff=346621שמריהו יהודה לייב מדליה2020-06-16T19:56:33Z<p>Shlomo p: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שמריהו מדליה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מדליה בחדר עבודתו]]<br />
הרב '''שמריהו יהודה לייב מדליה''' ([[תרל"ב]]-[[כ"ה ניסן]] [[תרח"צ]]) היה [[מארא דאתרא|רב העיר]] [[מוסקבה]], ומגדולי חסידי חב"ד שפעלו יחד עם [[אדמו"ר הרש"ב]] לטובת כלל יהדות [[רוסיה]]. נעצר על ידי [[המשטרה החשאית]] ברוסיה, ונידון למוות בירייה בעוון הפצת יהדות.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרל"ב]] למשפחה של [[חסידות קפוסט|חסידי קאפוסט]], ולמד בישיבת סלבודקה, שם התפרסם בשם "העילוי מקרטינגה".<br />
<br />
בבחרותו, הסתופף אצל האדמו"ר [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בוברויסק]], ושם גם התחבר לרב [[שלמה יוסף זוין]], והמשיך עמו בקשרי ידידות ועסקנות לאורך השנים בהם כיהן ברבנות בערים השונות ברוסיה, והשתתף באסיפות ממשלתיות להטבת מצב היהודים.<br />
<br />
בשנת תר"נ [[נישואין|נשא]] את מרת דבורה, בתו של הרב [[דובער קרסיק]] רב ה[[עיירה]] [[קרלביץ]], והתמנה (בשנת [[תרנ"ה]]) לכהן כרב של העיר טולה שברוסיה. לאחר פטירת חמיו, עבר לכהן ברבנות העיר [[קרלביץ]], ובשנת [[תרס"ג]] הבקש לכהן ברבנות העיר קורליצ'י, שם כיהן כרב ה[[עיירה]] במשך שנתיים, אז עבר ל[[וויטבסק]] וכיהן כרב העיר.<br />
<br />
בשנת [[תרע"ח]] נאלץ לעזוב את עיר רבנותו בויטבסק בעקבות רדיפות של אנשי המשטרה החשאית, ונדד במספר מקומות עד שהגיע לעיר מוסקבה, שם נתפס על ידי [[המשטרה החשאית]] בב' שבט תרצ"ח, ושלוש חודשים לאחר מכן נשפט, ונידון למוות ביריה. פסק הדין בוצע למחרת המשפט, ביום [[כ"ה ניסן]] [[תרצ"ח]].<br />
<br />
במשך שנים רבות לא נודעו עיקבותיו, ורק בשנת [[תשכ"ד]] התקבלה הודעה רשמית למשפחתו מטעם ממשלת רוסיה כי שמו של אבי המשפחה טוהר.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ח]] אותר מקום קבורתו ב[[עיירה]] קומונארקה.<br />
<br />
==עסקנות ציבורית==<br />
מתוקף תפקידו כרב העיר וויטבסק, עסק רבות בפעילות ציבורית להטבת מצב היהודים ברוסיה, והיה שליחו של [[אדמו"ר הרש"ב]] לפעולות חשאיות, ולאסיפות הרבנים השונות.<br />
<br />
בשנת [[תרס"ט]] השתתף ב[[אסיפת הרבנים עת"ר#ועידת ההכנה של הרבנים היראים|אסיפת הרבנים בוילנא]], ונשלח כנציגו של [[אדמו"ר הרש"ב]] להשתתף ב[[אסיפת הרבנים עת"ר#ועידת ההכנה של הרבנים היראים|ועידת ההכנה של הרבנים הדתיים]] שהתקיימה ב[[וורשה]].<br />
<br />
בשנת [[תר"ע|עת"ר]] השתתף ב[[אסיפת הרבנים עת"ר|כנס רבני רוסיה]] שהתקיים ב[[פטרבורג]], כנציג הנבחר של פלך ויטבסק (יחד עם הגאון [[מאיר שמחה מדווינסק]]).<br />
<br />
בשנת [[תרע"ב|תער"ב]] השתתף בכנס היסוד של אגודת ישראל, והביא לשם את דעתו הברורה של [[אדמו"ר הרש"ב]] המתנגדת ל[[ציונות]].<br />
<br />
בשנת [[תרע"ז]] התמנה כחבר הנשיאות של ועידת 'מסורת וחירות'.<br />
<br />
ב[[חודש שבט]] [[תרפ"א]] שימש כסנגור במשפט שהתקיים נגד [[תלמוד תורה|תלמודי התורה]] והגן בחירוף נפש על ה'נאשמים' במשפט{{הערה|יהדות הדממה, גוטליב.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ג]] התמנה כרב העיר [[מוסקבה]] כמחליפו של הרב יעקב קלמס{{הערה|שקיבל אישור עליה, ועלה לארץ ישראל.}}. בתפקידו זה כיהן ביד רמה ועורר ב[[מסירות נפש]] את באי [[בית הכנסת]] לא להתחשב בקשיים שמערימה המשטרה החשאית, ולהמשיך לשמור תורה ומצוות חרף כל המניעות והעיכובים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
לרב מדליה היו שישה בנים ושש בנות. ביניהם:<br />
*בנו, הרב אהרון שלמה מדליה - חתן ר' אברהם חיים קצנלבויגן, שהיה רב ב[[רוסטוב]]. נפטר ב[[לנינגרד]] בשנת [[תש"ג]], בגיל 46.<br />
*בנו, הרב משה מדליה - החליף את אביו ברבנות ה[[עיירה]] טולה, ולאחר מכן כרבה של העיר [[רוסטוב]]. בשנת [[תרצ"ו]] נתפס על ידי המשטרה החשאית, ונרצח על ידה.<br />
*בנו, הרב [[הלל מדליה]] - רב העיר [[אנטוורפן]] ב[[בלגיה]], וממנהיגי [[תנועת המזרחי]] ב[[אנגליה]].<br />
*ביתו, איטה - אשת הרב משה בנדיט מינסטר, ממנהלי ישיבת סלבודקה.<br />
*ביתו, ברכה - אשת ר' מאיר רבינוביץ'.<br />
<br />
==לקריאת נוספת==<br />
*ספר "וויטבסק", ע' 193 ואילך<br />
*שניאור ברגר, '''בשורה שגויה''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 951 - כסלו תשע"ה<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?13526& הקדמה לספר 'שילה']'''. ספר זכרון שיצא לאור על ידי 'מכון ירושלים' בעריכת הרב [[שלמה יוסף זווין]], לזכר נשמת הרב '''ש'''מריה '''י'''הודה '''ל'''ייב ובנו הרב '''ה'''לל מדליה (ראשי תיבות 'שילה').<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מדליה, שמריהו}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בויטבסק]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקרלביץ']]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]</div>Shlomo phttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=315353אריה לייב פרידמן2018-08-13T21:09:09Z<p>Shlomo p: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=רבי אריה לייב פרידמן<br />
|תמונה=[[קובץ:אריה לייב פרידמן.JPG|250px]]<br />
|כינוי=ר' לייב צדיק<br />
|תיאור=מחבר הספר 'צדקת צדיק'<br />
|תאריך לידה=שנת [[תרס"ג]] לערך<br />
|מקום לידה=בעיר [[רציצא]], [[רוסיה]]<br />
|תאריך פטירה=[[ז' בתשרי]] [[תשנ"ג]]<br />
|מקום פטירה=[[ארץ ישראל]]<br />
|מקום פעילות=גוש דן, ארץ ישראל<br />
|תפקידים נוספים=עורך השבועון "הד המוסר"<br />
|רבותיו=הרב יצחק אורלנסקי ור' [[יעקב יוסף קנייבסקי]]<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=צדקת הצדיק, ויבך יוסף, שאול בחיר ה'<br />
|השתייכות=<br />
}}<br />
רבי '''אריה לייב פרידמן''' היה [[עובד ה']] והקים רשת 'בתי [[מוסר]]' ב[[ארץ ישראל]]. חיבר את הספר "צדקת הצדיק" והיה בידידות עם [[הרבי]]. נולד בערך בשנת [[תרס"ג]] ונפטר ביום [[ז' בתשרי]] [[תשנ"ג]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב אריה לייב פרידמן נולד סביבות שנת [[תרס"ג]] בעיר [[רציצא]], לר' מרדכי זאב פרידמן, שנהרג על קידוש ה'. בילדותו עזב את בית הוריו ונסע ללמוד בישיבת "בית יוסף" נובהרדוק ב[[מזריץ']] של הרב יצחק אורלנסקי. בישיבה היה מתמיד בלימודו והיה מאריך ב[[עבודת התפילה]] ובכלל היה מאוד מקפיד בכבוד בית הכנסת, שלא לדבר סתם דיבורים בבית כנסת. בבחרותו היה עורך את השבועון "הד המוסר". כשנפגש לראשונה עם ה"חפץ חיים" החזיק בידו במשך כל הזמן שאמר דבר תורה ואחר כך אמר עליו החפץ חיים: "הוא משלנו"{{הערת שוליים|כוונתו היתה לטהרה והקדושה שבו, וכן לשמירת הלשון שבה הצטיין}}. כשהתייסדה ישיבת נובהרדוק ב[[בני ברק]] בראשות ר' יעקב ישראל קנייבסקי, עבר ללמוד בה.<br />
<br />
לאחר נשואיו החל לפעול בהקמת רשת 'בתי מוסר' ב[[בני ברק]], [[תל אביב]], [[פתח תקוה]] ו[[ירושלים]]. הוא קיבץ סביבו חבורה של עשרות בחורים ואברכים שעסקו ב[[עבודת ה']] ו[[תיקון המידות]]. רבים מהם נעשו אחר כך תלמידי חכמים גדולים ועובדי ה' שהעבירו את דרכי המוסר לתלמידיהם.<br />
<br />
הרב פרידמן היה אהוד על גדולי ישראל שהיו מכנים אותו "רבי לייב הצדיק" ועמד בקשרי מכתבים עם רבים מהם. ידידית מיוחדת הייתה אליו מר' אליהו לופיאן והרב יחזקאל לווינשטיין אף תמך בו באופן אישי. ביום [[כ"ז בניסן]] [[תשט"ז]] הציע הרב לווינשטיין במכתב לרב פרידמן להצטרף ל"חבורה של גדולים אשר חפצים בלימוד המוסר". בהתכתבויות עם ה[[חזון איש]] ניתן לראות את החיבה שהיה לחזון איש אל הרב פרדימן, זאת למרות חילוקי הדעות שביניהם{{הערת שוליים|הרב פרידמן חלק בספרו "צדקת הצדיק", על שיטת החזון איש שכתיבת האות 'צדי"ק' על פי ה[[אריז"ל]], כמנהג החסידים (שיו"ד אחד פונה ימינה והשני שמאלה), פוסלת את ספר התורה. הוא מרבה להתווכח בספרו עם דעה זו ומוכיח את צדקתה של הצדי"ק על פי האריז"ל. בספר זה, אגב, מתגלה טפח מידיעותיו העצומות בתורה וכן מכשרונו הספרותי וסגנונו המקורי.}}.<br />
<br />
הרב פרידמן נפטר ביום [[ז' בתשרי]] שנת [[תשנ"ג]] בהיותו כבן תשעים שנה ומנוחתו כבוד ב'הר הזיתים' ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==הקשר עם חב"ד==<br />
[[קובץ:מכתב הרבי לאריה לייב פרידמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכבתו של [[הרבי]] אל הרב פרידמן בנושא לימוד [[פנימיות התורה]]. [[ז' באדר א']] [[תשכ"ב]]]]<br />
בשנת [[תרפ"ח]], אחרי ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יצא מ[[רוסיה]] לריגא, רצה הרב פרידמן להיפגש עימו. הוא נסע במיוחד ובדרכים מסוכונת לריגא ומפאת חולשתו של אדמו"ר הריי"צ, לא התקיימה הפגישה. באותה תקופה שהה [[הרבי]] בריגא והם שוחחו בדברי תורה. לימים אמר הרב פרידמן, שכל טרחתו הגדולה להגיע לוורשה היתה שווה רק בשל פגישה זו.<br />
<br />
מראשית דרכו של הרבי כנשיא [[חסידות חב"ד]], בשנת [[תשי"א]], התעניין הרב פרידמן בתורתו של הרבי והיה מקדיש זמן רב ללימוד ועיון ב[[שיחה|שיחותיו]] ו[[מאמר]]יו של הרבי. כשהיה שידור חי מהתועדות של הרבי, היה משתדל להגיע לשיכון חב"ד בירושלים כדי להאזין. היה מרבה להתפלל בבית כנסת חב"ד ובעיקר היה מגיע לשמוע את מאמר ה[[דא"ח]] בסעודה שלישית של [[שבת]]. הוא היה משתתף באירועים תורניים של חב"ד, גם בסוף ימיו כשהדבר היה כרוך קשה מאוד עבורו.<br />
<br />
הרב פרידמן הרבה להתכתב עם הרבי. באגרת מיום [[ט"ז באלול]] [[תש"י]] כותב לו הרבי באריכות בנושא צורת כתיבת ה[[אות צדי"ק]] על פי ה[[אריז"ל]] ואיך שזה נכון ב[[נגלה]] וב[[קבלה]]. הרבי מפקפק האם אכן דעתו של [[הגר"א]] היא כפי שמצטטים אותו, בפרט שזה היפך כתבים מפורשים מהאריז"ל{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ג' עמ' תל"ז (אגרת תשלא): ".. מה דעת הגר"א בזה, ומעתיק במכתבו מה שכתוב בספר תוספת מעשה רב שהגר"א פסל "הצדין כפופין עקומין מאחוריהם" ואמר שטעות נפלה בכתבי - האר"י-ז"ל.<br>"והנה הספר הנ"ל אין אצלי. אבל איפה רמוזה בלשון זה יו"ד הפוכה? אבל בספר כתוב לחיים להסופר ר' אברהם חיים ממינסק ([[וילנא]] תרי"ח) כותב, ששמע מהרב ר' אלעזר משה ממאנאסטירשיצינע בשם הגר"א דהגירסא בזהר חלק א' (ב, ב) היא לאסתרא ולא לאחורי. ומסיים המחבר דאנו קיימא לן כדעת הבית שמואל והבית יוסף והגר"א להלכה למעשה.<br>"כמובן יסוד קלוש הוא ביותר לקבוע על-פי זה דעת הגר"א שהיא היפך כתבי האריז"ל, ובפרט שגם התקון בזהר אינו עולה יפה כלל, כי ממשיך בזהר שם: ולא אתהדרו אנפין באנפין כו' זמין לנסרא לך ולמעבד לך אנפין באנפין, עד-כאן-לשונו. שמכל זה מוכח שמקודם הוא היפך דאנפין דהיינו אחור, ולא לאסתחרא.}}. בספרו "צדקת הצדיק" מביא המחבר את מה שכתב לו הרבי וכותב על זה שזוהי {{ציטוטון|הוכחה שאין עליה תשובה}}. באותו מכתב מודה לו הרבי על החלטתו לפתוח ספריה להשאלת ספרי חסידות והרבי מודיע לו שהוא מוכן לשלוח לו את כל ספרי [[קה"ת]]{{הערת שוליים|מכתבים נוספים מהרבי אליו; מ[[י"א בתמוז]] [[תשי"א]] (אגרת א'צג), הרבי מציע שילד יתחיל ללבוש [[טלית קטן]]. על הודעתו שנוסע הוא לראות [[ספר תורה]] עתיק, מבקש הרבי שיצלם הדף של "פצוע דכא", לראות אם הוא בא' או בה'. אגרות משנת [[תשי"ח]] (אגרת ה'תתנג/ה), בעניין השם שיש להזכיר בתפילה על חולה שהוסיפו לו שם. אגרת מיום [[ז' באדר א']] [[תשכ"ב]] על שאלתו האם אפשר לצאת ידי חובת לימוד [[פנימיות התורה]] בלימוד פרק [[תניא]] בכל יום. וכן האם גם ה[[זוהר]] וכתבי ה[[אריז"ל]] נחשבים לפנימיות התורה}}. בשנת [[תשי"ד]] כתב הרב פרידמן אל הרבי מכתב בקשה עם ר' חיים חייקל מילצקי, ראש ישיבת "חיי עולם" ב[[ירושלים]], שבעקבות קללה של [[צדיק נסתר]] היה חולה ברגליו והרופאים רצו לכרות לו את הרגל. הרבי ענה לו שיאמר לרב מילצקי שיתחיל ללמוד [[חת"ת]]. הרב מילצקי אכן התחיל ללמוד חת"ת ותוך זמן קצר התרפא מהמחלה ונחסכה כריתת הרגל{{הערת שוליים|סופר על ידי הרב פרידמן עצמו. מודפס ספר [[שמועות וסיפורים (ספר)|שמועות וסיפורים]] מר' [[רפאל כהן]]. חלק א' ע' קנ"ב.}}.<br />
<br />
הרב פרידמן היה שולח הרבה '[[פ"נ]]ים' אל הרבי, מבקשות של יהודים. מחותנו, ר' אפרים פסח ריבר, כשהיה עובר אצל הרבי לקבל [[לעקח]], היה הרבי מוסר לו חתיכה נוספת עבור מחותנו ואומר לו "עבור ר' לייב צדיק{{הערת שוליים|כנראה שהכינוי רמז גם על ספרו "צדקת הצדיק".}}. כמה מצאצאיו שנמנים על חסידי חב"ד מספרים כיצד היה סבם מתרגש עד דמעות, כאשר היה מזכיר את הרבי.<br />
<br />
במוצאי [[צום גדליה]] שנת תשנ"ג, לפני פטירתו, ביקש מנכדיו שישירו את [[ניגון שאמיל]] של [[הרבי]] וביאר את המשמעות הפנימית של הניגון שמורה על ירידת ה[[נשמה]] ל[[גוף]] בתקווה שירידה זו תעלה אותה למדרגה גבוהה יותר, בסיום תפקידה בעולם הזה.<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
*'''צדקת הצדיק'''.<br />
*'''ויבך יוסף'''.<br />
*'''שאול בחיר ה''''.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 76-79.<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/20944 הספר 'צדקת הצדיק'] - [[היברו-בוקס]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פרידמן, אריה לייב}} <br />
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בתנועת המוסר]]</div>Shlomo phttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A6%D7%99%D7%9E%D7%A8&diff=309869אוריאל צימר2018-04-22T12:10:40Z<p>Shlomo p: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:צימר.jpg|left|thumb|250px|הרב צימר במשרדו]]<br />
הרב '''פרץ אוריאל צימר''' ([[כ' כסלו]] [[תרפ"א]]-[[ט' כסלו]] [[תשכ"ב]]) היה הוגה דעות חרדי וסופר מוכשר, שכיהן בתפקידי עסקנות שונים בחוגים החרדיים הקיצוניים, והתקרב לחסידות חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בוינה בשנת [[תרפ"א]] למשפחה מסורתית. בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]], מתוך סקרנות הלך לבדוק מה זה ישיבה ובחור ישיבה, דבר ששבה את ליבו, והתחיל לשמור תורה ומצוות, בעודו לומד בבתי ספר אנטי דתיים, התעקש ללכת עם כיפה ופאות, דבר שעורר את חמתם של הנהלות בתי הספר והמורים. אך מחמת כשרונות הברוכים לא יכלו להתמודד נגדו.<br />
<br />
כשעבר ללמוד באונברסיטה בירושלים, שכר דירה ליד שכונת מאה שערים, שם פגש את ר' משה בלוי מראשי אגודת ישראל, ואת ר' יצחק ברויאר וכן את הרבנים הגרי"צ דושנסקי הרב דוד בהר"ן, הרב בענגיס הרב מבריסק, הגאון מטשעבין, ואת ר' טוביה בלוי, שהכיר לו את הרבי.<br />
<br />
לאט לאט אף משפחתו שבתחילה נלחמו בחזרתו לתורה ומצוות, התקרבו גם הם לקיום תורה והמצוות.<br />
<br />
בין לבין ביקר במחנות העקורים באירופה והזהיר אותם מהסכנות לשמור תורה ומצוות, לעולים לארץ הקודש, שמכריחים בכח את רוב העולים לעבור על תורה ומצוות. (עד כדי סכנת חיים).<br />
<br />
נשא לאשה את מרת רייזל לבית זיידל, מ"[[ילדי טהרן]]". לאחר חתונתם התגוררו ב[[ירושלים]].<br />
<br />
הרב צימר נמנה על ראשי תנועת פאג"י, ומונה לסגן עורך בטאון התנועה - "הקול". תנועת פאג"י נחלה כשלונות בבחירות, ואכזבות מחוגים חרדיים, ועם הזמן התפרקה. <br />
ר' אוריאל יצא ל[[ארצות הברית]] לצורך טיפול רפואי שם התקרב עוד יותר ל[[חסידות חב"ד]] והיה מקורב ל[[אדמו"ר שליט"א]].<br />
<br />
כמו כן היה מבאי ביתו של האדמו"ר מסטמאר, וכן קיבל עבודה באו"ם בתור מתורגמן שהיה בקיא ב 17 שפות.<br />
<br />
התגורר בשכונת ווליאמסבורג שבברוקלין, ובשבתות שהרבי התווועד היה מתארח בקראון הייטס.<br />
<br />
נפטר ב[[לונדון]] לאחרי מחלה ממושכת ב[[ט' בכסלו]] [[תשכ"ב]]. לא הותיר אחריו צאצאים. רעייתו נישאה בשנית לרב [[יצחק טוביה וייס]], דיין ב[[אנטוורפן]], ולאחר מכן גאב"ד [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
על שמו נקראו ב[[ירושלים]]: רחוב, שיכון ובית כנסת{{הערה|גם הרב [[פרץ אוריאל בלוי]], נקרא על שמו על ידי אביו הרב [[טוביה בלוי]], שהיה ידידו הקרוב של הרב צימר.}}.<br />
<br />
== קשריו עם הרבי ==<br />
היה סופר ברוך כשרונות שפרסם את מאמריו והגיגיו בכמה וכמה [[עיתונים]] וכתבי עת ברחבי העולם היהודי. <br />
<br />
זכה לערוך את שני הכרכים הראשונים של ה[[לקוטי שיחות]], ובמשך תקופה היה המתרגם של ה"[[מכתב כללי]]" משפת ה[[אידיש]] ל[[לשון הקודש]]{{הערה|לאחר פטירתו, החל ידידו הרב [[טוביה בלוי]] לתרגם את המכתבים.}}. באופן יוצא מהכלל במיוחד צוינה פטירתו בהקדמה ללקוטי שיחות חלק ב, בהקדמה למהדורה הראשונה, ומשם בכל ההדפסות.<br />
<br />
באחת התוועדויות בשמחת תורה ביקש הרבי ממנו שישיר עם מקהלת ילדים את הניגון "אדרת והאמונה למי ולמי לחי עולמים" במגוון שפות, והוא מתאר בכמתביו את האירוע, ומספר שניגן בשפות, לשון הקודש, אידיש, אנגלית, צ'כית, צרפתית, רוסית, גרמנית, ספרדית, פורטוגזית, פולנית, ערבית, טורקית, אטלקית, הולנדית, טורקית, ועוד!<br />
<br />
כשנהפך להיות חסיד חב"ד, נעשה שליח של הרבי למקומות שונים מפורסמים וחשאיים להחזקת התורה ומצווות, וכן לבית הלבן, לפעול דברים למען כלל ישראל.<br />
<br />
בשנת [[תשי"ט]] כתב, בהוראת [[הרבי]], את הקונטרס "[[יהדות התורה והמדינה]]" בה הסביר בצורה יסודית ושלל את הרעיון הציוני וכן את תנועת 'הציונות הדתית'. הקונטרס נדפס תחת שם העט א. גיטלין.<br />
<br />
על מצבתו נכתב: <br />
פ"נ ר' אוריאל ב"ר אברהם נ"י למשפחת צימר רבים היו כשרונותיו ובכולם עמל למען האמונה הטהורה בר אוריין ואיש חסד אהב את האמת וכיבד הורים ומורים עסק במסירת נפש להפצת מעיינות החסידות חוצה, חסיד אדמו"ר מנחם מנדל שניאורסאהן מליובאוויץ שליט"א, נפטר ט' כסלו תשכ"ב. לפ"ק.<br />
<br />
<br />
בהזדמנות{{הערה|1=[[יחידות]] ביום כ"ג שבט תשי"ח. מפי הרב יעקב הורוביץ [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28823 העיסוק בהשקפת רבותינו נשיאנו ביחס לציונות] {{אינפו}}.}} סיפר לו הרבי, שכמה אישי ציבור וחברי כנסת חרדיים, מהעומדים בראש מפלגה חרדית חשובה, בקשו מהרבי שיפעל עליו להפסיק לכתוב בנושא שלילת הציונות, אך הוראת הרבי אליו היתה שדוקא משום כך עליו לרבות בכתיבה. באותה [[יחידות]] הוא גם סיפר לרבי, שמבין עסקני חב"ד בישראל התרעמו על שפירסם דברים שהרבי אמר לו ב[[יחידות]] קודמת בנושא זה, תשובת הרבי היתה: לא רק שניחא לי בפירסום הדברים, אלא זו הוראה מפורשת מצדי לפרסמם{{הערה|צילום מכתבו של הר"א צימר בנושא זה, עם עוד הרבה מכתבים שלו, התפרסמו בתשורה לשמחת [[נישואין]] של משפחת בלוי, טבריה, [[אלול]] ה'תשס"ה, ע' 63.}}.<br />
<br />
==עיסוקו הספרותי==<br />
הרב צימר עסק במשך השנים בכתיבה קבועה במספר בטאונים חרדיים, שהתאפיינה בהתנגדות קיצונית לציונות. בנוסף לכך, עסק בתרגומים שונים עקב שליטתו ב-17 שפות, והועסק בעבודות תרגום מטעם ה[[או"ם]].<br />
<br />
בהיותו בארצות הברית, כתב בעיתונים רבים במגוון שפות מדער איד (אידיש), וג'ואיש פרעס (אנגלית) אידשע היים, ועוד.<br />
<br />
הוציא לאור חוברת באנגלית על מצוות מזוזה, חוברת על תורה וחסידות, בערבית, והתחיל לחבר חיבור על מעלת הצניעות,<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]], הדפיס ידידו הרב [[טוביה בלוי]] את מכתביו תחת השם '''אגרות חסיד'''.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut-2.htm הקונטרס '''יהדות התורה והמדינה'''] בפורמט טקסט באתר דעת.<br />
*[http://www.shturem.net/uploadfile/pic/zimer.JPG הספד בעיתון 'פנים אל פנים'] {{תמונה}}<br />
*'''[http://www.scribd.com/doc/207833356/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93 אגרות חסיד]''' מכתבי הרב אוריאל צימר, תשורה משמחת הנישאון של ישראל אריה ליב וחיה מושקא לאופר, ה' אדר ראשון תשע"ד<br />
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/11/4/553330838526.html השליחות האחרונה - מסעו האחרון של הרב צימר בשליחות הרבי]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 994 פרשת חיי שרה תשע"ו<br />
*גרובייס, '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=110658 חכם הרזים]''', בתוך שבועון משפחה אייר תשע"ח<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:צימר אוריאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]</div>Shlomo phttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F_(%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%91%D7%94)&diff=305567יהודה לייב לוין (מוסקבה)2018-01-16T20:46:57Z<p>Shlomo p: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יהודה לייב לוין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|]]<br />
'''יהודה לייב לוין''' (תרנ"ד 1894, ניקופול - [[תשל"ב]] 1971, מוסקבה), היה רבה של [[מוסקבה]] וראש ישיבת "קול יעקב".<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
<br />
נולד בשנת תרנ"ד לאביו, הרב אליהו שמואל לוין שכיהן כרבה הראשי של [[ניקופול]]. בשנת תרנ"ט התקבל אביו לרבנות [[יקטרינוסלב]] ומשפחתו עברה לגור שם במשך תשע שנים שימש אביו ברבנות יחד עם הרבנים [[דוב זאב קוזבניקוב]] והרב ברוך זסלבסקי.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבה המקומית. לאחר פטירת אביו בתרס"ט למד בישיבות ניז'ין וסלובודקה. בשנת [[תרע"ו]] הוסמך לרבנות. <br />
<br />
לאחר חתונתו ב[[תרפ"א]] מונה (בשנת [[תרפ"ג]]) לרבנות עיר קרסנו-ארמייסקויה בה כיהן עד פלישת ה[[נאצים]] לשם ב[[תשרי]] [[תש"א]]. בשנים שלאחר המלחמה כיהן כרב בעיר [[דנייפרופטרובסק]], עד שנאלץ לברוח משם בגין מלשינות.<br />
<br />
בשנת [[תשי"ז]] הזמינו הרב [[שלמה שליפר]] שכיהן אז כרבה הראשי של [[מוסקבה]] לכהן בראשות ישיבת [[קול יעקב]] שהוקם אז, באותה ישיבה הוסמכו בחורים כשוחטים וכמוהלים. באותה שנה, לאחר פטירתו של הרב שלמה שליפר, נעשה לרבה הראשי של מוסקבה. סגנו היה ר' [[זלמן נתן קיסלגוף]] מחסידי חב"ד{{הערה|המאבק והניצחון עמוד 142.}}. בשנת [[תשח"י]] הוציא לאור סידור בהגהתו "סידור השלום, תפילות לכל השנה" ובשנת [[תש"כ]] ביקר אצל ה[[רבי]] ודיבר על מצבם של ה[[יהודים]] ב[[ברית המועצות]]{{הערה|רשימת היחידות התפרסמה על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]] לקראת כינוס השלוחים תשע"ד.}}. חשוב לציין שהגיע עם מלווה (סוכן ק.ג.ב.) מטעם מדינת ברית המועצות.<br />
<br />
לאחר ביקורו דיבר הרבי בכאב אודות אותם רבנים אשר ציערו אותו בשאלותיהם המתריסות על מצב היהדות בברית המועצות בידעם שאין הוא יכול לענות בחופשיות. הרבי ציין שכאשר הוא רוצה להתגאות במצב היהדות אין הוא מראה תמונות של תיאטרון וכדומה אלא תמונות של דלת של בית כנסת ודלת של מקווה, ומה טעם יש לצער אותו בשאלה מה מתרחש מעבר לדלת בשעה שאין הוא יכול לענות.<br />
<br />
לפי עדות נכדתו{{הערה|בראיון של [[Jem]].}} הצליח לחמוק ממלוויו ולהיכנס פעם נוספת לרבי ליחידות ללא מלווים, ביחידות זו הועלו - בין השאר - זכרונות מ[[יקטרינוסלב]]. בספר 'להישאר יהודי'{{הערה|ע' 339.}} של ר' [[יצחק זילבר|יצחק זילבר (קזנר)]] מעיד: "באחת השנים נשלח על ידי השלטונות לארצות הברית, וידוע לי בבירור כי הלך שם לשאול בעצת גדולי הדור ההוא, האם כדאי לו להישאר ולכהן ברבה של מוסקבה או לנצל את ההזדמנות ולעזוב. ענו לו "אם אתה לא תהיה הרב, יהיה המצב גרוע יותר" וציוו עליו להישאר".<br />
<br />
נפטר בשנת [[תשל"ב]] ברוסיה.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
*אשתו, אחותו של הרב יצחק אכטר, [[שוחט]] הראשי בעיר [[יקטרינוסלב]]-[[דנייפרופטרובסק]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*''' 'פרקי חיים'''' בתוך ''''לב יהודה''' - חידו"ת ומאמרים מאת הגאון ר' יהודה ליב לוין'<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=69653 '''מרגש: נחשפה הקלטה נדירה מחדר היחידות של הרבי'''], באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם|}}<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/11/17/629231062675.html יחידות בציטוט ישיר]''', מתוך עיתון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] {{בית משיח|}}<br />
*[http://w3.chabad.org/media/pdf/888/hrmw8886053.pdf תמליל היחידות עם הרב לוין] {{PDF|}}<br />
*[http://matzevot.net/Levin.html מצבה של הרב יהודה לייב לוין באתר "עדה המצבה"]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:רבני ערים]]</div>Shlomo phttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F_(%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%91%D7%94)&diff=305566יהודה לייב לוין (מוסקבה)2018-01-16T20:45:51Z<p>Shlomo p: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:יהודה לייב לוין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|]]<br />
'''יהודה לייב לוין''' (תרנ"ד 1894, ניקופול - [[תשל"ב]] 1971, מוסקבה), היה רבה של [[מוסקבה]] וראש ישיבת "קול יעקב".<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
<br />
נולד בשנת תרנ"ד לאביו, הרב אליהו שמואל לוין שכיהן כרבה הראשי של [[ניקופול]]. בשנת תרנ"ט התקבל אביו לרבנות [[יקטרינוסלב]] ומשפחתו עברה לגור שם במשך תשע שנים שימש אביו ברבנות יחד עם הרבנים [[דוב זאב קוזבניקוב]] והרב ברוך זסלבסקי.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבה המקומית. לאחר פטירת אביו בתרס"ט למד בישיבות ניז'ין וסלובודקה. בשנת [[תרע"ו]] הוסמך לרבנות. <br />
<br />
לאחר חתונתו ב[[תרפ"א]] מונה (בשנת [[תרפ"ג]]) לרבנות עיר קרסנו-ארמייסקויה בה כיהן עד פלישת ה[[נאצים]] לשם ב[[תשרי]] [[תש"א]]. בשנים שלאחר המלחמה כיהן כרב בעיר [[דנייפרופטרובסק]], עד שנאלץ לברוח משם בגין מלשינות.<br />
<br />
בשנת [[תשי"ז]] הזמינו הרב [[שלמה שליפר]] שכיהן אז כרבה הראשי של [[מוסקבה]] לכהן בראשות ישיבת [[קול יעקב]] שהוקם אז, באותה ישיבה הוסמכו בחורים כשוחטים וכמוהלים. באותה שנה, לאחר פטירתו של הרב שלמה שליפר, נעשה לרבה הראשי של מוסקבה. סגנו היה ר' [[זלמן נתן קיסלגוף]] מחסידי חב"ד{{הערה|המאבק והניצחון עמוד 142.}}. בשנת [[תשח"י]] הוציא לאור סידור בהגהתו "סידור השלום, תפילות לכל השנה" ובשנת [[תש"כ]] ביקר אצל ה[[רבי]] ודיבר על מצבם של ה[[יהודים]] ב[[ברית המועצות]]{{הערה|רשימת היחידות התפרסמה על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]] לקראת כינוס השלוחים תשע"ד.}}. חשוב לציין שהגיע עם מלווה (סוכן ק.ג.ב.) מטעם מדינת ברית המועצות.<br />
<br />
לאחר ביקורו דיבר הרבי בכאב אודות אותם רבנים אשר ציערו אותו בשאלותיהם המתריסות על מצב היהדות בברית המועצות בידעם שאין הוא יכול לענות בחופשיות. הרבי ציין שכאשר הוא רוצה להתגאות במצב היהדות אין הוא מראה תמונות של תיאטרון וכדומה אלא תמונות של דלת של בית כנסת ודלת של מקווה, ומה טעם יש לצער אותו בשאלה מה מתרחש מעבר לדלת בשעה שאין הוא יכול לענות.<br />
<br />
לפי עדות נכדתו{{הערה|בראיון של [[Jem]].}} הצליח לחמוק ממלוויו ולהיכנס פעם נוספת לרבי ליחידות ללא מלווים, ביחידות זו הועלו - בין השאר - זכרונות מ[[יקטרינוסלב]]. בספר 'להישאר יהודי'{{הערה|ע' 339.}} של ר' [[יצחק זילבר|יצחק זילבר (קזנר)]] מעיד: "באחת השנים נשלח על ידי השלטונות לארצות הברית, וידוע לי בבירור כי הלך שם לשאול בעצת גדולי הדור ההוא, האם כדאי לו להישאר ולכהן ברבה של מוסקבה או לנצל את ההזדמנות ולעזוב. ענו לו "אם אתה לא תהיה הרב, יהיה המצב גרוע יותר" וציוו עליו להישאר".<br />
<br />
נפטר בשנת [[תשל"א]] ברוסיה.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
*אשתו, אחותו של הרב יצחק אכטר, [[שוחט]] הראשי בעיר [[יקטרינוסלב]]-[[דנייפרופטרובסק]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*''' 'פרקי חיים'''' בתוך ''''לב יהודה''' - חידו"ת ומאמרים מאת הגאון ר' יהודה ליב לוין'<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=69653 '''מרגש: נחשפה הקלטה נדירה מחדר היחידות של הרבי'''], באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם|}}<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/11/17/629231062675.html יחידות בציטוט ישיר]''', מתוך עיתון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] {{בית משיח|}}<br />
*[http://w3.chabad.org/media/pdf/888/hrmw8886053.pdf תמליל היחידות עם הרב לוין] {{PDF|}}<br />
*[http://matzevot.net/Levin.html מצבה של הרב יהודה לייב לוין באתר "עדה המצבה"]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:רבני ערים]]</div>Shlomo phttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F_(%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%91%D7%94)&diff=305565יהודה לייב לוין (מוסקבה)2018-01-16T20:44:40Z<p>Shlomo p: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יהודה לייב לוין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|]]<br />
'''יהודה לייב לוין''' (תרנ"ד 1894, ניקופול - [[תשל"א]] 1971, מוסקבה), היה רבה של [[מוסקבה]] וראש ישיבת "קול יעקב".<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
<br />
נולד בשנת תרנ"ד לאביו, הרב אליהו שמואל לוין שכיהן כרבה הראשי של [[ניקופול]]. בשנת תרנ"ט התקבל אביו לרבנות [[יקטרינוסלב]] ומשפחתו עברה לגור שם במשך תשע שנים שימש אביו ברבנות יחד עם הרבנים [[דוב זאב קוזבניקוב]] והרב ברוך זסלבסקי.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבה המקומית. לאחר פטירת אביו בתרס"ט למד בישיבות ניז'ין וסלובודקה. בשנת [[תרע"ו]] הוסמך לרבנות. <br />
<br />
לאחר חתונתו ב[[תרפ"א]] מונה (בשנת [[תרפ"ג]]) לרבנות עיר קרסנו-ארמייסקויה בה כיהן עד פלישת ה[[נאצים]] לשם ב[[תשרי]] [[תש"א]]. בשנים שלאחר המלחמה כיהן כרב בעיר [[דנייפרופטרובסק]], עד שנאלץ לברוח משם בגין מלשינות.<br />
<br />
בשנת [[תשי"ז]] הזמינו הרב [[שלמה שליפר]] שכיהן אז כרבה הראשי של [[מוסקבה]] לכהן בראשות ישיבת [[קול יעקב]] שהוקם אז, באותה ישיבה הוסמכו בחורים כשוחטים וכמוהלים. באותה שנה, לאחר פטירתו של הרב שלמה שליפר, נעשה לרבה הראשי של מוסקבה. סגנו היה ר' [[זלמן נתן קיסלגוף]] מחסידי חב"ד{{הערה|המאבק והניצחון עמוד 142.}}. בשנת [[תשח"י]] הוציא לאור סידור בהגהתו "סידור השלום, תפילות לכל השנה" ובשנת [[תש"כ]] ביקר אצל ה[[רבי]] ודיבר על מצבם של ה[[יהודים]] ב[[ברית המועצות]]{{הערה|רשימת היחידות התפרסמה על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]] לקראת כינוס השלוחים תשע"ד.}}. חשוב לציין שהגיע עם מלווה (סוכן ק.ג.ב.) מטעם מדינת ברית המועצות.<br />
<br />
לאחר ביקורו דיבר הרבי בכאב אודות אותם רבנים אשר ציערו אותו בשאלותיהם המתריסות על מצב היהדות בברית המועצות בידעם שאין הוא יכול לענות בחופשיות. הרבי ציין שכאשר הוא רוצה להתגאות במצב היהדות אין הוא מראה תמונות של תיאטרון וכדומה אלא תמונות של דלת של בית כנסת ודלת של מקווה, ומה טעם יש לצער אותו בשאלה מה מתרחש מעבר לדלת בשעה שאין הוא יכול לענות.<br />
<br />
לפי עדות נכדתו{{הערה|בראיון של [[Jem]].}} הצליח לחמוק ממלוויו ולהיכנס פעם נוספת לרבי ליחידות ללא מלווים, ביחידות זו הועלו - בין השאר - זכרונות מ[[יקטרינוסלב]]. בספר 'להישאר יהודי'{{הערה|ע' 339.}} של ר' [[יצחק זילבר|יצחק זילבר (קזנר)]] מעיד: "באחת השנים נשלח על ידי השלטונות לארצות הברית, וידוע לי בבירור כי הלך שם לשאול בעצת גדולי הדור ההוא, האם כדאי לו להישאר ולכהן ברבה של מוסקבה או לנצל את ההזדמנות ולעזוב. ענו לו "אם אתה לא תהיה הרב, יהיה המצב גרוע יותר" וציוו עליו להישאר".<br />
<br />
נפטר בשנת [[תשל"א]] ברוסיה.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
*אשתו, אחותו של הרב יצחק אכטר, [[שוחט]] הראשי בעיר [[יקטרינוסלב]]-[[דנייפרופטרובסק]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*''' 'פרקי חיים'''' בתוך ''''לב יהודה''' - חידו"ת ומאמרים מאת הגאון ר' יהודה ליב לוין'<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=69653 '''מרגש: נחשפה הקלטה נדירה מחדר היחידות של הרבי'''], באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם|}}<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/11/17/629231062675.html יחידות בציטוט ישיר]''', מתוך עיתון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] {{בית משיח|}}<br />
*[http://w3.chabad.org/media/pdf/888/hrmw8886053.pdf תמליל היחידות עם הרב לוין] {{PDF|}}<br />
*[http://matzevot.net/Levin.html מצבה של הרב יהודה לייב לוין באתר "עדה המצבה"]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:רבני ערים]]</div>Shlomo phttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F_(%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%91%D7%94)&diff=305564יהודה לייב לוין (מוסקבה)2018-01-16T20:33:44Z<p>Shlomo p: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יהודה לייב לוין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|]]<br />
'''יהודה לייב לוין''' (תרנ"ד 1894, ניקופול - [[תשל"א]] 1971, מוסקבה), היה רבה של [[מוסקבה]] וראש ישיבת "קול יעקב".<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
<br />
נולד בשנת תרנ"ד לאביו, הרב אליהו שמואל לוין שכיהן כרבה הראשי של [[ניקופול]]. בשנת תרנ"ט התקבל אביו לרבנות [[יקטרינוסלב]] ומשפחתו עברה לגור שם במשך תשע שנים שימש אביו ברבנות יחד עם הרבנים [[דוב זאב קוזבניקוב]] והרב ברוך זסלבסקי.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבה המקומית. לאחר פטירת אביו בתרס"ט למד בישיבות ניז'ין וסלובודקה. בשנת [[תרע"ו]] הוסמך לרבנות. <br />
<br />
לאחר חתונתו ב[[תרפ"א]] מונה (בשנת [[תרפ"ג]]) לרבנות עיר קרסנו-ארמייסקויה בה כיהן עד פלישת ה[[נאצים]] לשם ב[[תשרי]] [[תש"א]]. בשנים שלאחר המלחמה כיהן כרב בעיר [[דנייפרופטרובסק]], עד שנאלץ לברוח משם בגין מלשינות.<br />
<br />
בשנת [[תשי"ז]] הזמינו הרב [[שלמה שליפר]] שכיהן אז כרבה הראשי של [[מוסקבה]] לכהן בראשות ישיבת [[קול יעקב]] שהוקם אז, באותה ישיבה הוסמכו בחורים כשוחטים וכמוהלים. באותה שנה, לאחר פטירתו של הרב שלמה שליפר, נעשה לרבה הראשי של מוסקבה. סגנו היה ר' [[זלמן נתן קיסלגוף]] מחסידי חב"ד{{הערה|המאבק והניצחון עמוד 142.}}. בשנת [[תשח"י]] הוציא לאור סידור בהגהתו "סידור השלום, תפילות לכל השנה" ובשנת [[תש"כ]] ביקר אצל ה[[רבי]] ודיבר על מצבם של ה[[יהודים]] ב[[ברית המועצות]]{{הערה|רשימת היחידות התפרסמה על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]] לקראת כינוס השלוחים תשע"ד.}}. חשוב לציין שהגיע עם מלווה (סוכן ק.ג.ב.) מטעם מדינת ברית המועצות.<br />
<br />
לאחר ביקורו דיבר הרבי בכאב אודות אותם רבנים אשר ציערו אותו בשאלותיהם המתריסות על מצב היהדות בברית המועצות בידעם שאין הוא יכול לענות בחופשיות. הרבי ציין שכאשר הוא רוצה להתגאות במצב היהדות אין הוא מראה תמונות של תיאטרון וכדומה אלא תמונות של דלת של בית כנסת ודלת של מקווה, ומה טעם יש לצער אותו בשאלה מה מתרחש מעבר לדלת בשעה שאין הוא יכול לענות.<br />
<br />
לפי עדות נכדתו{{הערה|בראיון של [[Jem]].}} הצליח לחמוק ממלוויו ולהיכנס פעם נוספת לרבי ליחידות ללא מלווים, ביחידות זו הועלו - בין השאר - זכרונות מ[[יקטרינוסלב]]. בספר 'להישאר יהודי'{{הערה|ע' 339.}} של ר' [[יצחק זילבר|יצחק זילבר (קזנר)]] מעיד: "באחת השנים נשלח על ידי השלטונות לארצות הברית, וידוע לי בבירור כי הלך שם לשאול בעצת גדולי הדור ההוא, האם כדאי לו להישאר ולכהן ברבה של מוסקבה או לנצל את ההזדמנות ולעזוב. ענו לו "אם אתה לא תהיה הרב, יהיה המצב גרוע יותר" וציוו עליו להישאר".<br />
<br />
נפטר בשנת [[תשל"א]] ברוסיה.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
*אשתו, אחותו של הרב יצחק אכטר, [[שוחט]] הראשי בעיר [[יקטרינוסלב]]-[[דנייפרופטרובסק]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*''' 'פרקי חיים'''' בתוך ''''לב יהודה''' - חידו"ת ומאמרים מאת הגאון ר' יהודה ליב לוין'<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=69653 '''מרגש: נחשפה הקלטה נדירה מחדר היחידות של הרבי'''], באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם|}}<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/11/17/629231062675.html יחידות בציטוט ישיר]''', מתוך עיתון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] {{בית משיח|}}<br />
*[http://w3.chabad.org/media/pdf/888/hrmw8886053.pdf תמליל היחידות עם הרב לוין] {{PDF|}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:רבני ערים]]</div>Shlomo phttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=302210דוד צבי אריה שניאורסון2017-10-18T09:08:26Z<p>Shlomo p: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:רצדא.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד צבי אריה שניאורסון]]<br />
הרב '''דוד צבי אריה שניאורסון''' (מכונה "הרצד"א"; [[תר"ל]]-[[כ"ז באב]] [[תש"ח]]), היה מצאצאי [[אדמו"ר הזקן]], עורך דין תלמודי{{הערת שוליים|1=בימינו "טוען רבני".}} שסייע בגאולת בתים ב[[ירושלים]].<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בירושלים בשנת [[תר"ל]] לאביו, הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (ירושלים)|שניאור זלמן שניאורסון]]{{הערת שוליים|1=הידוע בשם "שזבנ"י" על שם ספרו – [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7950&pgnum=1 'נימוקי שזבנ"י'].}}. היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן{{הערה|דרך אביו - אמו של אביו, מרת שרה-רבקה, בתו של ה[[משה שניאורי|ר' משה]], בן אדמו"ר הזקן.}}. הוסמך על-ידי גדולי הדור בתקופתו{{הערת שוליים|1=מטעם הבד"ץ האשכנזי בירושלים, רב העיר ירושלים, רבה הראשי של מצרים, ועוד.}}.<br />
<br />
לאחר פטירת אביו, בשנת [[תרמ"ב]], גילה הרצד"א שטר 'תנאים' שכתב אביו עבורו, עם בתו של הרב [[דובער אשכנזי]]{{הערת שוליים|1=כנהוג באותם ימים, לשדך את הילדים בעודם קטנים.}}. הוא נסע ל[[חברון]], התחתן עם בתו של הרב דובער, שהיה גם חותנם של הרב [[מנחם מענדל נאה]] והרב [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]], שמאז היו גסיו.<br />
<br />
===פועלו===<br />
היה עורך דין תלמודי שנים רבות, אך גם התבקש לסייע במקרים קשים שנידונו בערכאות הערביים בירושלים. <br />
הרצד"א ערך פעילות רבה לפדיית המבנים מסביב ל[[כותל המערבי]]{{הערת שוליים|1=רבני [[העדה החרדית]] ו[[הרב קוק]] נחלצו לעזרתו, והשפיעו על עסקנים נוספים לסייע לו.}}, וכן פעל רבות לפדיית קברי ה[[סנהדרין]]. רכש עוד אדמות רבות בארץ ישראל.<br />
בזמן המלחמה בין טורקיה לאיטליה, גורשו כל האזרחים האיטלקים ל[[מצרים]] – ביניהם הרדצ"א. מאוחר יותר, בזמן בו עבר [[הרבי הריי"צ]] במצרים, בדרך ל[[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]], נפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]] וסייע לו בביקור (ראה בפסקה הבאה).<br />
נפטר [[כ"ז אב]] [[תש"ח]].<br />
<br />
==קשריו עם [[הרבי הריי"צ]]==<br />
ביום שלישי [[כ"ט תמוז]] [[תרפ"ט]] ירד [[הרבי הריי"צ]] אל חופי אלכסנדריה, ובין מקבלי פניו היו הגיסים - הרב [[מנחם מענדל נאה]] והרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], גיסיו של הרדצ"א. בעת שהותו של הרבי במלון 'רג'ינה פאלס' דאג לו הרדצ"א לאוכל כשר. במהלך הסיור בארץ הקודש, בניו של הרדצ"א, ר' משה יצחק שניאורסון, שהוזכר פעמים רבות ביומן הנסיעה של הרבי הריי"צ, ואף הוזמן לחתונת ביתו של הרבי הריי"צ, הרבנית שיינא, ור' שניאור זלמן שניאורסון, תמך ברבי הריי"צ וגם הוא הוזמן לחתונת הרבנית שיינא. <br />
ביום שישי י"ז מנחם אב הגיע הרבי לאלסנדריה, שם קיבל את פניו הרדצ"א. מאוחר יותר, נכנס הרדצ"א לרבי ל'[[יחידות]]', בקשר למכירת קברי הסנהדרין. ה'יחידות' נמשכה ארבע שעות!<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*'''אביו''' - הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (ירושלים)|שניאור זלמן שניאורסון]]<br />
*'''חמיו''' - הרב [[דובער אשכנזי]]<br />
*'''גיסיו''' - [[מנחם מענדל נאה]] והרב [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]<br />
*'''בניו''' - ר' משה יצחק שניאורסון ור' שניאור זלמן שניאורסון<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[דוד זאב רוטנברג]], '''מסע הרבי לארץ הקודש''', תשנ"ט<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://matzevot.net/Shneerson_D_Z_A.html מצבה של הרב דוד צבי אריה שניאורסון באתר "עדה המצבה"]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]</div>Shlomo phttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=272549יוסף יצחק צירלסון2016-11-05T20:05:43Z<p>Shlomo p: /* מקורות */</p>
<hr />
<div>הרב '''יוסף יצחק צירלסון''' היה רב בכמה ערים בצפון אוקראנה. ומחבר הספר 'יוסף דבר ה' בהלכה. <br />
<br />
==ברבנות==<br />
בשנת תר"מ כיהן כרב בעיר מאניסטריסצע פלך צ’רניגוב{{הערת שוליים|שטר מכירת חמץ של אנשי קהילתו נדפס בקטלוג קדם בית מכירות פומביות, מאי 2012 עמ' 252.}}, לאחר מכן בעיר אפאצק ומשנת [[תרס"ה]] בערך בלאדמיר.<br />
<br />
==ספרו: יוסף דבר ה' בהלכה==<br />
הותיר ספר שלם בכת"י. את ספרו עיטר בהסכמת הרבנים הגאונים: ר' מרדכי דובער הלוי הורעוויץ רב דק"ק וויטעבסק, ר' [[דוד יעקובסון|דוד יאקובסאהן]] מו"ץ דליובאוויטש, ר' [[דב זאב קזווניקוב|דוב זאב [בערע וואלף] קאזעווניקאוו]] רב דיקאטרינסלאוו, ר' [[יהודה לייב צירלסון|יהודא לייב צירלסאהן]] אבד"ק קעשנוב והגליל, אשר מעידים עליו "משנתו זך ונקי", "בעל הוראה להלכה ולמעשה כאחד מרבנים המובהקים", "דבריו נכונים ואמיתיים להלכה".<br />
<br />
ספרו מורכב משני חלקים: <br />
<br />
חלק ראשון — ביאורים ותשובות בשו"ע יו"ד [הכולל הרבה ביאורים בדברי [[אדמו"ר הזקן]] והצמח צדק] ובסופו דרוש. <br />
חלק שני — חידושים על פי [[פרד"ס]] ומוסר. <br />
<br />
בקשרי שו"ת עמד עם הרבה מגדולי דורו וביניהם הגאון [[יוסף רוזין|הרוגאטשובי]] והר' יצחק אלחנן מקובנא.<br />
<br />
בהסכמות הנ"ל משנת תרס"ד מוצאים אותו כמו"צ בק"ק אפאצק. אולם בתשובותיו משנת [[תרס"ה]] ואילך רואים אותו מכהן בלאדמיר.<br />
<br />
בהסכמת הרב יהודה לייב צירלסון נזכר שם הספר "יוסף בדבר הלכה" שכנראה רמז בו המחבר את שמו יוסף, כנראה רמז גם את שמו יצחק בשם הספר העולה בגימטריא יצחק. הוא הכין את ספרו בכתב יד בצורה מסודרת לדפוס אך לא יצאה מחשבתו לפועל כנראה עקב פרוץ המלחמה, ונשאר כולו בכתובים.<br />
<br />
תשובות אחדות מממנו בהלכה נדפסו בקבצים יגדיל תורה - [[ירושלים]] ואהלי שם - ליובאוויטש.<br />
<br />
הערות אחדות על שולחן ערוך יורה דעה המיוחסות אליו נדפסו בקובץ זכור לאברהם, חולון תשס"ד.<br />
<br />
==מקורות==<br />
* אהלי שם, ח"י [[אלול]] ה'תשנ"א, שנה ג חלק ו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30501&st=&pgnum=25&hilite= עמ' כו] נעתק מקובץ יגדיל תורה.<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
* '''[http://matzevot.net/Zirelson.html/ מצבתו באתר "עדה המצבה"]'''<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]</div>Shlomo phttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=204162חב"דפדיה:בקשות ממפעילים2015-11-15T19:38:35Z<p>Shlomo p: /* ספאם */</p>
<hr />
<div>{{בקשות ממפעיל}}<br />
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – אם מדובר בבקשה שאינה העברה או מחיקה, רשמו את בקשתכם תחת הכותרות שונות. --><br />
<br />
{{בקשות ממפעיל מערכת/העברה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להעברת ערך. --><br />
==שמות מוטעים==<br />
<br />
==מחיקה==<br />
{{בקשות ממפעיל/מחיקה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם למחיקת ערך. --><br />
<br />
== הגנה ==<br />
{{בקשות ממפעיל/הגנה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להגנה על ערך. --><br />
<br />
== ספאם ==<br />
{{בקשות ממפעיל/ספאם}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו והשורות שמעליה. – רשמו מתחת לשורה זו את בקשתכם להוספת אתר לרשימת הלבנה של מסנן הספאם. --><br />
*matzevot.net<br />
* //he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99<br />
:תודה. --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:37, 11 בנובמבר 2015 (UTC)<br />
<br />
== הרשאות ==<br />
<br />
==תקלות==<br />
*חשוב מאוד לסדר את הגופן (לפחות להגדיל אותו) <br />
*גם יש לסדר שבשורה שיש הערה שהיא תשאר באותו מרחק מהשורה שמעליה ולא יהיה רווח. זה מזיק מאוד!! לעיצוב הנכון של הדף.<br />
--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:31, 13 בנובמבר 2015 (UTC)<br />
<br />
==החלפת טקסט==</div>Shlomo p