https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=Shimonavram 2026-04-10T23:17:44Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%A7%D7%A4%D7%9C%D7%9F&diff=589334 2023-04-18T13:51:08Z

<p>Shimonavram: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=משפיע שיכון חב&quot;ד בלוד}}<br /> [[קובץ:הרב נחום קפלן .JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחום קפלן בביתו שבלוד (תשס&quot;ט)]]<br /> <br /> הרב '''נחום קפלן''' (יליד שנת [[ת&quot;ש]], 1940) הינו משפיע ב[[לוד#שיכון חב&quot;ד|שיכון חב&quot;ד בלוד]], איש חינוך ופעיל ב[[עשרת המבצעים|מבצעיו]] הקדושים של [[הרבי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:הרב קפלן בכינוס ילדים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קפלן מנחה כינוס ילדים]]<br /> נולד בחרקוב שבברית המועצות ב[[ר&quot;ח סיון]] [[ת&quot;ש]], לאביו הרב [[שרגא מלך קפלן]], ולאמו מרת יהודית (סיגליו).<br /> <br /> בגיל 6 בשנת [[תש&quot;ו]] יצא מרוסיה עם אביו ב[[יציאת רוסיה]] הגדולה.<br /> <br /> עלה עם אביו לארץ בשנת [[תש&quot;ט]]. בצעירותו, נמנה על תלמידיו של הרב [[שלמה חיים קסלמן]] ונמנה על תלמידי ה'[[קבוצה]]' הראשונה - 'קבוצה' [[תשכ&quot;ב]].<br /> <br /> נישא לרעייתו מלכה בת הרה&quot;ח ר' [[דוד גולדברג]].<br /> <br /> בעבר שימש במשך עשרות שנים כמחנך ב[[תלמוד תורה]] חב&quot;ד בלוד, ובמשך שנים רבות ניהל את קופת &quot;שמחת שבת ויום טוב&quot; בשיכון חב&quot;ד בלוד.<br /> <br /> כיום הינו ראש [[כולל תפארת זקנים]] ב[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת 'בית אריה']] בשיכון חב&quot;ד בלוד, ונמנה בין המשפיעים שעונים ומייעצים ב[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח#מוקד עשה לך רב|מוקד עשה לך רב]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אביו הרב [[שרגא מלך קפלן]].<br /> * בנו הרב [[יוסף יצחק קפלן]] - שליח הרבי בישוב סתריה, בעבר ראש ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].<br /> * בנו הרב [[זאב קפלן]].<br /> *בנו הרב [[דוד קפלן]] - שליח הרבי בשכונת נווה חוף, ראשון לציון.<br /> * חתנו הרב [[משה ריבקין]].<br /> * חתנו הרב [[יוסף יצחק בקרמן]].<br /> *חתנו הרב [[מנחם מרדכי קעניג]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * ש. מלאכי, '''[http://chabadpedia.co.il/images/0/02/%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A7%D7%A4%D7%9C%D7%9F.pdf פנסיה חסידית]''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 679, {{PDF}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:קפלן, נחום}}<br /> [[קטגוריה:משפחת קפלן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלוד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;א]]</div>

Shimonavram https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A2%D7%A8%D7%93&diff=567921 2022-10-16T12:53:58Z

<p>Shimonavram: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |תמונה=[[קובץ:יצחק ערד.jpg]]<br /> |שם=הרב יצחק ערד<br /> |תאריך לידה=[[י' מנחם אב]] [[תשכ&quot;א]]<br /> |מקום פעילות=[[רחובות]]<br /> |חיבוריו=[[יצחק ערד#ספריו|ראה להלן]]<br /> |עיסוק=ראש ישיבה וראש מרכז &quot;דעת ותבונה&quot;<br /> }}<br /> <br /> <br /> הרב '''יצחק ערד''' (יליד שנת תשכ&quot;א) הינו ראש [[ישיבת דעת]] בעיר [[רחובות]] וראש מרכז &quot;דעת ותבונה&quot; המכשיר מטפלים ומאמנים (קאוצ'ינג).<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י' מנחם אב]] [[תשכ&quot;א]] ב[[רחובות]] להוריו מאיר ומרים ערד.<br /> <br /> בוגר ישיבת מרכז הרב, ולאחר חתונתו התקרב לרבי ולחסידות חב&quot;ד. בשנת תשד&quot;מ נסע לראשונה לרבי.<br /> <br /> ניהל מספר שנים את הפעילות בבית חב&quot;ד רחובות, תחת השליח הרב מרדכי קסטל.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] ייסד את ארגון &quot;דעת&quot; וקיבל על כך את ברכת [[הרבי]].<br /> <br /> במשך מספר שנים ניהל את מוסדות 'גל עיני' ואת הישיבה שבראשות הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]].<br /> [[קובץ:סט שיעורים בעב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מספרי השיעורים בהמשך תער&quot;ב]]<br /> בשנת [[תש&quot;ס]] ייסד ב[[רחובות]] את [[ישיבת דעת רחובות|ישיבת 'דעת']] ל[[בעל תשובה|חוזרים בתשובה]] תחת ארגון 'דעת' שייסד בהסכמת ובברכת הרבי. <br /> <br /> סביב הישיבה קיבץ חוג מקורבים, ופרץ לתודעת הציבור הרחב כאשר החל לערוך מספר פעמים בשנה סמינרים מיוחדים המשלבים לימודי חסידות וקבלה, ומושכים אליהם קהל רב.<br /> <br /> בשנים האחרונות מוכר גם כראש מכון 'דעת ותבונה' שהכשיר מאות מאמנים ומטפלים ברוח החסידות, ביניהם רבים מחסידי חב&quot;ד, שלוחים ומחנכים, אך גם מהציבור הדתי לאומי והכללי.<br /> <br /> הרצאותיו של הרב מתאפיינות בהסברת הנושאים ב[[תורת החסידות]] ברמה הפסיכולוגית-טיפולית והורדת הנושאים העמוקים בחסידות לשפה פשוטה. <br /> <br /> במסגרת פעילות הארגון שהקים, מוסר שיעורים לקהל הרחב העוסקים במבנה [[נפש]] האדם ודרכי ההתמודדות היומיומיים על פי תורת החסידות.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ז]] פתח את ישיבת דעת מגדל מרדכי - ישיבה גדולה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> בניו:<br /> *ר' [[מאיר ערד]] - רב ומנהל בישיבת דעת, רחובות. <br /> *ר' [[בנימין ערד]] - שליח ורב מושב 'בית אלעזרי'. <br /> *ר' מנחם מענדל ערד - משלוחי הרבי בבנימינה <br /> *ר' אהרן שמואל ערד - גאליה<br /> *ר' שלום דובער ערד <br /> *ר' שניאור זלמן ערד<br /> *ר' ישראל ערד. <br /> *ר' יוסף חיים ערד. <br /> <br /> חתניו:<br /> *ר' ירון אליהו חרפק - שליח הרבי במושב גני הדר, רמות מאיר ובקיבוץ נען. <br /> *ר' מנחם אשר מוריס - מזכ&quot;ל ארגון 'דעת' ו'דעת ותבונה'. <br /> *ר' יוסף יצחק אמיתי - משלוחי הרבי בהרצליה. <br /> *ר' מנחם רוטשילד - משלוחי הרבי באופקים<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''שיעורים בהמשך המאמרים תער&quot;ב''' - י&quot;ד כרכים<br /> *'''לך לך - אל עצמך האמיתי''' - על הגשמת יעדים לאור החסידות<br /> *'''הורים בראש טוב''' - על יחסי הורים-ילדים לאור החסידות<br /> *'''רעים אהובים''' - לקט פרקים על הקשר הזוגי<br /> *'''מועדים ומועדות''' - מודעות חסידית סביב חגי ישראל ומעגל השנה היהודי והחסידי<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ישיבת דעת רחובות]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2129 &quot;פגעו בי, מה עושים?&quot; שיעור מהרב יצחק ערד]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62914 שיעור בנושא בין המצרים, זוגיות ומשפחה]{{וידאו}}<br /> *[http://www.daat.org.il/index.aspx מאגר מאמרים, שיעורים לשמיעה וצפיה של הרב ערד] - אתר [[ישיבת דעת]]<br /> *'''[https://www.scribd.com/doc/240303324/943 להמליך את [[הקב&quot;ה]] בעולם האישי שלנו]''' - ראיון חג לקראת חודש החגים תשע&quot;ה, בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון 943 עמוד 48 ואילך.<br /> <br /> {{מיון רגיל:ערד, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים ברחובות]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;א]]</div>

Shimonavram https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A2%D7%A8%D7%93&diff=567920 2022-10-16T12:50:27Z

<p>Shimonavram: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |תמונה=[[קובץ:יצחק ערד.jpg]]<br /> |שם=הרב יצחק ערד<br /> |תאריך לידה=[[תשכ&quot;א]]<br /> |מקום פעילות=[[רחובות]]<br /> |עיסוק=ראש ישיבה וראש מרכז &quot;דעת ותבונה&quot;<br /> }}<br /> <br /> <br /> הרב '''יצחק ערד''' (יליד שנת תשכ&quot;א) הינו ראש [[ישיבת דעת]] בעיר [[רחובות]] וראש מרכז &quot;דעת ותבונה&quot; המכשיר מטפלים ומאמנים (קאוצ'ינג).<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י' מנחם אב]] [[תשכ&quot;א]] ב[[רחובות]] להוריו מאיר ומרים ערד.<br /> <br /> בוגר ישיבת מרכז הרב, ולאחר חתונתו התקרב לרבי ולחסידות חב&quot;ד. בשנת תשד&quot;מ נסע לראשונה לרבי.<br /> <br /> ניהל מספר שנים את הפעילות בבית חב&quot;ד רחובות, תחת השליח הרב מרדכי קסטל.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] ייסד את ארגון &quot;דעת&quot; וקיבל על כך את ברכת [[הרבי]].<br /> <br /> במשך מספר שנים ניהל את מוסדות 'גל עיני' ואת הישיבה שבראשות הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]].<br /> [[קובץ:סט שיעורים בעב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מספרי השיעורים בהמשך תער&quot;ב]]<br /> בשנת [[תש&quot;ס]] ייסד ב[[רחובות]] את [[ישיבת דעת רחובות|ישיבת 'דעת']] ל[[בעל תשובה|חוזרים בתשובה]] תחת ארגון 'דעת' שייסד בהסכמת ובברכת הרבי. <br /> <br /> סביב הישיבה קיבץ חוג מקורבים, ופרץ לתודעת הציבור הרחב כאשר החל לערוך מספר פעמים בשנה סמינרים מיוחדים המשלבים לימודי חסידות וקבלה, ומושכים אליהם קהל רב.<br /> <br /> בשנים האחרונות מוכר גם כראש מכון 'דעת ותבונה' שהכשיר מאות מאמנים ומטפלים ברוח החסידות, ביניהם רבים מחסידי חב&quot;ד, שלוחים ומחנכים, אך גם מהציבור הדתי לאומי והכללי.<br /> <br /> הרצאותיו של הרב מתאפיינות בהסברת הנושאים ב[[תורת החסידות]] ברמה הפסיכולוגית-טיפולית והורדת הנושאים העמוקים בחסידות לשפה פשוטה. <br /> <br /> במסגרת פעילות הארגון שהקים, מוסר שיעורים לקהל הרחב העוסקים במבנה [[נפש]] האדם ודרכי ההתמודדות היומיומיים על פי תורת החסידות.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ז]] פתח את ישיבת דעת מגדל מרדכי - ישיבה גדולה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> בניו:<br /> *ר' [[מאיר ערד]] - רב ומנהל בישיבת דעת, רחובות. <br /> *ר' [[בנימין ערד]] - שליח ורב מושב 'בית אלעזרי'. <br /> *ר' מנחם מענדל ערד - משלוחי הרבי בבנימינה <br /> *ר' אהרן שמואל ערד - גאליה<br /> *ר' שלום דובער ערד <br /> *ר' שניאור זלמן ערד<br /> *ר' ישראל ערד. <br /> *ר' יוסף חיים ערד. <br /> <br /> חתניו:<br /> *ר' ירון אליהו חרפק - שליח הרבי במושב גני הדר, רמות מאיר ובקיבוץ נען. <br /> *ר' מנחם אשר מוריס - מזכ&quot;ל ארגון 'דעת' ו'דעת ותבונה'. <br /> *ר' יוסף יצחק אמיתי - משלוחי הרבי בהרצליה. <br /> *ר' מנחם רוטשילד - משלוחי הרבי באופקים<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''שיעורים בהמשך המאמרים תער&quot;ב''' - י&quot;ד כרכים<br /> *'''לך לך - אל עצמך האמיתי''' - על הגשמת יעדים לאור החסידות<br /> *'''הורים בראש טוב''' - על יחסי הורים-ילדים לאור החסידות<br /> *'''רעים אהובים''' - לקט פרקים על הקשר הזוגי<br /> *'''מועדים ומועדות''' - מודעות חסידית סביב חגי ישראל ומעגל השנה היהודי והחסידי<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ישיבת דעת רחובות]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2129 &quot;פגעו בי, מה עושים?&quot; שיעור מהרב יצחק ערד]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62914 שיעור בנושא בין המצרים, זוגיות ומשפחה]{{וידאו}}<br /> *[http://www.daat.org.il/index.aspx מאגר מאמרים, שיעורים לשמיעה וצפיה של הרב ערד] - אתר [[ישיבת דעת]]<br /> *'''[https://www.scribd.com/doc/240303324/943 להמליך את [[הקב&quot;ה]] בעולם האישי שלנו]''' - ראיון חג לקראת חודש החגים תשע&quot;ה, בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון 943 עמוד 48 ואילך.<br /> <br /> {{מיון רגיל:ערד, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים ברחובות]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;א]]</div>

Shimonavram https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A2%D7%A8%D7%93&diff=567919 2022-10-16T12:49:56Z

<p>Shimonavram: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |תמונה=[[קובץ:יצחק ערד.jpg]]<br /> |שם=הרב יצחק ערד<br /> |תאריך לידה=[[תשכ&quot;א]]<br /> |מקום פעילות=[[רחובות]]<br /> |עיסוק=ראש ישיבה וראש מרכז &quot;דעת ותבונה&quot;<br /> }}<br /> <br /> <br /> ([[כ&quot;ח ניסן]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> הרב '''יצחק ערד''' (יליד שנת תשכ&quot;א) הינו ראש [[ישיבת דעת]] בעיר [[רחובות]] וראש מרכז &quot;דעת ותבונה&quot; המכשיר מטפלים ומאמנים (קאוצ'ינג).<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י' מנחם אב]] [[תשכ&quot;א]] ב[[רחובות]] להוריו מאיר ומרים ערד.<br /> <br /> בוגר ישיבת מרכז הרב, ולאחר חתונתו התקרב לרבי ולחסידות חב&quot;ד. בשנת תשד&quot;מ נסע לראשונה לרבי.<br /> <br /> ניהל מספר שנים את הפעילות בבית חב&quot;ד רחובות, תחת השליח הרב מרדכי קסטל.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] ייסד את ארגון &quot;דעת&quot; וקיבל על כך את ברכת [[הרבי]].<br /> <br /> במשך מספר שנים ניהל את מוסדות 'גל עיני' ואת הישיבה שבראשות הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]].<br /> [[קובץ:סט שיעורים בעב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מספרי השיעורים בהמשך תער&quot;ב]]<br /> בשנת [[תש&quot;ס]] ייסד ב[[רחובות]] את [[ישיבת דעת רחובות|ישיבת 'דעת']] ל[[בעל תשובה|חוזרים בתשובה]] תחת ארגון 'דעת' שייסד בהסכמת ובברכת הרבי. <br /> <br /> סביב הישיבה קיבץ חוג מקורבים, ופרץ לתודעת הציבור הרחב כאשר החל לערוך מספר פעמים בשנה סמינרים מיוחדים המשלבים לימודי חסידות וקבלה, ומושכים אליהם קהל רב.<br /> <br /> בשנים האחרונות מוכר גם כראש מכון 'דעת ותבונה' שהכשיר מאות מאמנים ומטפלים ברוח החסידות, ביניהם רבים מחסידי חב&quot;ד, שלוחים ומחנכים, אך גם מהציבור הדתי לאומי והכללי.<br /> <br /> הרצאותיו של הרב מתאפיינות בהסברת הנושאים ב[[תורת החסידות]] ברמה הפסיכולוגית-טיפולית והורדת הנושאים העמוקים בחסידות לשפה פשוטה. <br /> <br /> במסגרת פעילות הארגון שהקים, מוסר שיעורים לקהל הרחב העוסקים במבנה [[נפש]] האדם ודרכי ההתמודדות היומיומיים על פי תורת החסידות.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ז]] פתח את ישיבת דעת מגדל מרדכי - ישיבה גדולה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> בניו:<br /> *ר' [[מאיר ערד]] - רב ומנהל בישיבת דעת, רחובות. <br /> *ר' [[בנימין ערד]] - שליח ורב מושב 'בית אלעזרי'. <br /> *ר' מנחם מענדל ערד - משלוחי הרבי בבנימינה <br /> *ר' אהרן שמואל ערד - גאליה<br /> *ר' שלום דובער ערד <br /> *ר' שניאור זלמן ערד<br /> *ר' ישראל ערד. <br /> *ר' יוסף חיים ערד. <br /> <br /> חתניו:<br /> *ר' ירון אליהו חרפק - שליח הרבי במושב גני הדר, רמות מאיר ובקיבוץ נען. <br /> *ר' מנחם אשר מוריס - מזכ&quot;ל ארגון 'דעת' ו'דעת ותבונה'. <br /> *ר' יוסף יצחק אמיתי - משלוחי הרבי בהרצליה. <br /> *ר' מנחם רוטשילד - משלוחי הרבי באופקים<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''שיעורים בהמשך המאמרים תער&quot;ב''' - י&quot;ד כרכים<br /> *'''לך לך - אל עצמך האמיתי''' - על הגשמת יעדים לאור החסידות<br /> *'''הורים בראש טוב''' - על יחסי הורים-ילדים לאור החסידות<br /> *'''רעים אהובים''' - לקט פרקים על הקשר הזוגי<br /> *'''מועדים ומועדות''' - מודעות חסידית סביב חגי ישראל ומעגל השנה היהודי והחסידי<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ישיבת דעת רחובות]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2129 &quot;פגעו בי, מה עושים?&quot; שיעור מהרב יצחק ערד]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62914 שיעור בנושא בין המצרים, זוגיות ומשפחה]{{וידאו}}<br /> *[http://www.daat.org.il/index.aspx מאגר מאמרים, שיעורים לשמיעה וצפיה של הרב ערד] - אתר [[ישיבת דעת]]<br /> *'''[https://www.scribd.com/doc/240303324/943 להמליך את [[הקב&quot;ה]] בעולם האישי שלנו]''' - ראיון חג לקראת חודש החגים תשע&quot;ה, בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון 943 עמוד 48 ואילך.<br /> <br /> {{מיון רגיל:ערד, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים ברחובות]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;א]]</div>

Shimonavram https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=567918 2022-10-16T12:46:16Z

<p>Shimonavram: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חיים ריבקין.jpg|ממוזער|ר' חיים ריבקין]]<br /> [[קובץ:חיים ריבקין יחידות.jpg|ממוזער|ר' חיים ריבקין מתכונן ל[[יחידות]] (בשמאל התמונה)]]<br /> הרב '''חיים ריבקין''' ([[י' שבט]] [[תרצ&quot;א]] – [[א' אלול]] [[תשמ&quot;ח]]) היה [[חסיד חב&quot;ד]] יליד [[רוסיה]] שעלה ל[[ארץ ישראל]] והיה מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב&quot;ד]] וממקימי [[בית הכנסת בית מנחם]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד ב[[י' שבט]] [[תרצ&quot;א]] בעיר [[הומיל]] שב[[רוסיה הלבנה]], לאביו החסיד ר' [[יחיאל יוסף ריבקין]] ולאימו מרת שיינא.<br /> <br /> בילדותו למד [[יהדות]] במחתרת, כי אביו סירב לשלוח את ילדיו לבית הספר הממשלתי הקומוניסטי. לימים סיפר: &quot;למדתי אצל ר' ישראל השוחט; הלימודים נערכו במרתף, כאשר בכל פעם היה אחד הילדים עומד מחוץ למרתף, כדי להתריע מפני אנשים חשודים שמתקרבים לאזור. הפחד היה נורא&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;א]], בעקבות [[מלחמת העולם השנייה]], ברח יחד עם משפחתו מאיזור הקרבות לעיר [[טשקנט]], שם שהו עד סיום ה[[מלחמה]].<br /> <br /> לאחר ה[[מלחמה]] יצאה משפחתו מ[[רוסיה]] במסגרת [[יציאת רוסיה תש&quot;ו]].<br /> <br /> לאחר יציאתם מ[[רוסיה]] עברה משפחתו להתגורר ב[[צרפת]], והוא נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]].<br /> <br /> כעבור כשנתיים עלה ל[[ארץ ישראל]] והתגורר זמן מה במעברת [[באר יעקב]], ולאחר מכן עבר ל[[כפר חב&quot;ד]] והיה ממקימיו.<br /> <br /> נישא עם מרת יונה בת ר' מענדל פוקסברומר.<br /> <br /> הקים יחד עם אחיו ר' [[זושא ריבקין]] את [[בית הכנסת]] [[בית מנחם]] [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> הקים את &quot;קייטרינג ריבקין&quot; שמופעל מפטירתו על ידי בניו ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] נסע עם אחיו ר' זושא לרבי על מנת להגיש את הזמנת תושבי [[כפר חב&quot;ד]] ל[[רבי]] כהזמנה לחנוכת הבית לבית הכנסת '[[בית מנחם]]'.<br /> <br /> נפטר במוצאי שבת, ב' דר&quot;ח, [[א' אלול]] [[תשמ&quot;ח]] בכפר חב&quot;ד, נטמן בחלקת חב&quot;ד בהר הזיתים.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בנו ר' [[יחיאל יוסף ריבקין (כפר חב&quot;ד)|יחיאל יוסף ריבקין]] - כפר חב&quot;ד<br /> * בנו ר' בנימין משה ריבקין - כפר חב&quot;ד<br /> * בנו ר' יעקב ריבקין - כפר חב&quot;ד<br /> * חתנו ר' [[יצחק יהודה הולצמן]] - כפר חב&quot;ד.<br /> * חתנו ר' שניאור זלמן צבי ויסמן - כפר חב&quot;ד.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://www.ravdori.co.il/stories/%D7%9E%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%91%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%91%D7%93/ ממקימי בית מנחם בית הכנסת בכפר חב&quot;ד] באתר 'הקשר הרב דורי'<br /> {{מיון רגיל: ריבקין, חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ריבקין]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ח]]</div>

Shimonavram https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%A6%D7%9E%D7%9F&diff=567917 2022-10-16T12:40:36Z

<p>Shimonavram: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>הרב '''יצחק יהודה הולצמן''' (יליד שנת [[תשט&quot;ו]]) הינו סופר חסידי תושב [[כפר חב&quot;ד]], חבר צוות כתבי [[שבועון כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשט&quot;ו]] לאביו הרב שלמה אליקים געצל הולצמן, במשפחה שנמנתה על חוגי [[הציונות הדתית]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] בהיותו תלמיד בישיבת נחלים בגיל 17 החל להתקרב לחסידות חב&quot;ד וכתב לרבי, וזכה למענה בו עודד אותו הרבי להתעסק בהפצת מעיינות החסידות.<br /> <br /> בהמשך עבר ללמוד בעידוד הרבי בישיבת תומכי תמימים, וכאשר אביו כתב על כך לרבי, תמך הרבי במעבר של הבן לישיבת חב&quot;ד על פי מאמר חז&quot;ל &quot;לעולם ילמד אדם במקום שליבו חפץ&quot;.<br /> <br /> לאחר נישואיו (לבת ר' [[חיים ריבקין]]) החל לפעול בשליחות הרבי לתיקון חוק [[מיהו יהודי]], ובמסגרת פעולותיו השונות בנושא שימש כמזכירו של הרב [[יהודה פלדי]], ובהמשך אף שימש בעצמו כאחד מראשי [[הועד למען שלימות העם]], ובין השנים [[תשד&quot;מ]] - [[תשמ&quot;ז]] ערך ביחד עם הרב [[טוביה בלוי]] את הירחון [[שלימות]].<br /> <br /> עם הקמתו של [[שבועון כפר חב&quot;ד]] הצטרף לצוות הכתבים, ומשמש לאורך השנים כאחד מראשי העורכים ומתווי הדרך בהוצאה לאור של העיתון.<br /> <br /> לאחר שנפגעה ראייתו בשל בעיה בקרנית, זכה בשנת תש&quot;פ לקבל את מאור עיניו בחזרה בזכות תרומת קרנית{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=103034 קטע מתוך ראיון בחדשות 12], שטורעם.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, ר' אלעזר ניסן הולצמן - כפר חב&quot;ד<br /> * בנו, ר' מנחם מענדל הולצמן - כפר חב&quot;ד<br /> * חתנו, הרב [[שניאור זלמן וולוסוב]] - משלוחי הרבי, רמת ישי<br /> * חתנו, ר' דוד קוק - כפר חב&quot;ד<br /> * חתנו, הרב [[אליהו קריצבסקי]] - מנכ&quot;ל [[רשת אהלי יוסף יצחק ארץ הקודש]]<br /> * חתנו ר׳ דב בער ירוסלבסקי - כפר חב״ד<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''אפשר להתוועד עם סודה''', בתוך שבועון כפר חב&quot;ד 1852 עמוד 39<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *יצחק יהודה הולצמן, [https://col.org.il/news/139289 מכתב גלוי ליו&quot;ר הסוכנות היהודית], באתר {{COL}}, כ&quot;ז סיון ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:הולצמן, יצחק יהודה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט&quot;ו]]</div>

Shimonavram https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=567821 2022-10-14T12:17:21Z

<p>Shimonavram: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אהרון דב הלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הלפרין]]<br /> הרב '''אהרן דב הלפרין''' (יליד שנת [[תשי&quot;ד]], 1954) הוא העורך הראשי של [[שבועון כפר חב&quot;ד]] מאז הקמתו, ואחד מהכותבים הפובליציסטים הבולטים בחב&quot;ד. בעבר, כיהן כ[[מלמד]] ב[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ&quot;ז כסלו]] [[תשי&quot;ד]], לאביו הרב [[שמשון לייב הלפרין]] בנו של הרב [[חנניה יוסף הלפרין]], נצר למשפחת צאצאי רבי [[שניאור זלמן מליאדי]], בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך]], מייסד חסידות [[חב&quot;ד]], ולאמו מרים, בתו של הרב יצחק דוד שאג-צוובנר. <br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת קול תורה בירושלים, שם השתתף בשיעורי [[ספר התניא]] שהתקיימו בשיתוף עם הרב שבתי סלבטיצקי ותלמידים נבחרים נוספים. את הלהט, החמימות, וההתקשרות האמיצה, קיבל מדודו, אחי אביו, הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], ראש [[ישיבת תורת אמת]] (חב&quot;ד) ורב שכונת בית ישראל בירושלים, והחל ללמוד תניא ומאמרי חסידות.<br /> <br /> באמצע שנת [[תש&quot;ל]] עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד בהשתדלותו של הרב יוסף צבי הלוי סגל, ראש כולל צמח צדק, ב[[פורים]] תש&quot;ל הגיע לראשונה לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] שם השתתף ב[[התוועדות]] של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], ובעקבותיה עבר ללמוד בישיבה. לקראת [[חודש ניסן]] [[תשל&quot;ג]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], ונשאר ללמוד שם שנה שלימה עד ל[[חודש ניסן]] [[תשל&quot;ד]].<br /> <br /> עם סיום מסלול לימודיו, [[נישואין|נשא]] את רעייתו חיה ברכה הלפרין בת הרב [[זושא ריבקין]], ועבר לגור ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> לאחר נישואיו שימש כ[[מלמד]] ב[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב&quot;ד]]. בעקבות התקפות ה[[מתנגד]]ים על [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכות ל&quot;ג בעמר]] בשנת [[תש&quot;מ]] הקים בכפר חב&quot;ד יחד עם ר' יצחק מאיר סוסובר, את [[שבועון כפר חב&quot;ד]].<br /> [[קובץ:הלפרין אד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br /> <br /> בעבר כתב תחת השם ד. אהרן.<br /> <br /> במשך שנים שימש כחבר ב[[הועד למען שלימות העם|ועד למען שלימות העם]] וסייע בעריכת הגיליון &quot;[[שלימות (גיליון)|שלימות]]&quot;.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ו טבת]] [[תש&quot;נ]] נפטרה אשתו. לאחר מספר שנים [[נישואין|נשא]] את מרת רחל הלפרין.<br /> <br /> לאחר פרישתה של עורכת המוסף לנשים 'משפחה חסידית' גב' פרדי ברוד, הוחלף התפקיד על ידי רעייתו גב' רחל הלפרין.<br /> <br /> ==ביקורת==<br /> במהלך השנים ספג ביקורת נוקבת מאת עמיתים חב&quot;דיים שטענו כי הוא אינו מדייק בסיפורים הנכתבים על ידו, והוא מרשה לעצמו לשנות ולעוות אותם על מנת להלהיב את הקוראים. בראש המבקרים עמד הרב [[יהושע מונדשיין]], שנהג מעת לעת לפרסם טורים נוקבים נגד הסיפורים המתפרסמים על ידו{{הערה|1=טורים לדוגמה: ‎[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=3001 מאחורי הקלעים] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=3011 עיתונאי בחקירה] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=3013 משלב ההסחה לשלב ההסטה וההסתה] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=3016 והחקירה נמשכת] {{שטורעם}} {{קישור שבור|22/07/22}}}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] ההתפלמסות עלתה שלב, כאשר הרב הלפרין הגיב לטענות שהושמעו נגדו{{הערה|1=אחד הטורים שפירסם: [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%97%D7%9D_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%9A_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F%D7%93%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F_72860.html להשכיחם תורתך: על מחקרים וגלגוליהם] {{COL}}}}, והמבקרים לא קיבלו את דבריו.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''ורבים השיב מעוון''' (2 כרכים) - ליקוט סיפורים שפירסם במהלך השנים ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] בהוצאת השבועון, תשנ&quot;ח.<br /> *'''מעשה ברבי''' - לקט סיפורים מהרבי על סדר הגדה של פסח, [[אדר]] [[תשע&quot;ד]].<br /> *'''פרשיות עם הרבי''' (5 כרכים) - סדרת ספרים המלקטת סיפורים על הרבי בקשר לפרשיות השבוע בהוצאת השבועון, [[תשע&quot;ד]] - [[תשע&quot;ה]].<br /> *'''סיפורי סבא''' - ספורי ילדים לגיל הרך{{הערה|נכון לשנת [[תש&quot;פ]] יצא בסדרה הספר 'מלאך עם מצלמה'}}, [[טבת]] [[תשע&quot;ה]].<br /> *'''ימים טובים עם הרבי''' - סיפורים על הרבי הקשורים ל[[חגים|חגי ישראל]]{{הערה|נכון לשנת [[תשע&quot;ז]] יצאו לאור ששה ספרים על חנוכה, פורים, פסח, שבועות, ראש השנה ויום הכיפורים, סוכות ושמחת תורה.}} בהוצאת השבועון, [[תשע&quot;ד]] - [[תשע&quot;ז]].<br /> * '''רבי אומר''' - סיפורים על הרבי הקשורים ל[[פרקי אבות]], בהוצאת השבועון, תשע&quot;ז.<br /> *'''כמותו ממש''' - סיפורים מעניינים על שלוחים בהוצאת השבועון, תשע&quot;ז.<br /> * '''רבי של כולן''' - נשים מספרות על מופתים, יחידות, הוראות והדרכות מהרבי, בהוצאת השבועון, [[תשע&quot;ח]].<br /> * '''נפלאות המבצעים''' - סיפורים בעקבות [[עשרת המבצעים]] של הרבי, בהוצאת השבועון, תשע&quot;ח.<br /> * '''יחידויות''' (4 כרכים) - אישים מספרים על ה[[יחידות]] שלהם עם הרבי בהוצאת השבועון, [[תשע&quot;ט]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''היחידות הראשונה''', רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב&quot;ד 1852 עמוד 38<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=72575 אבן הבוחן: האם חיים 'יחי' במחשבה, דיבור ומעשה?] {{אינפו}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=5186 הרב הלפרין מתארח במדור 'מילה של חסיד'] {{שטורעם}} ב' [[אייר]] תשס&quot;ו<br /> * [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_83304.html הסודות של הסופרים החב&quot;דיים ● פרויקט] באתר {{בםך}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:הלפרין, אהרן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אנשי תקשורת]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הבלין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הלפרין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

Shimonavram https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=567820 2022-10-14T12:17:05Z

<p>Shimonavram: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אהרן דב הלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הלפרין]]<br /> הרב '''אהרן דב הלפרין''' (יליד שנת [[תשי&quot;ד]], 1954) הוא העורך הראשי של [[שבועון כפר חב&quot;ד]] מאז הקמתו, ואחד מהכותבים הפובליציסטים הבולטים בחב&quot;ד. בעבר, כיהן כ[[מלמד]] ב[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ&quot;ז כסלו]] [[תשי&quot;ד]], לאביו הרב [[שמשון לייב הלפרין]] בנו של הרב [[חנניה יוסף הלפרין]], נצר למשפחת צאצאי רבי [[שניאור זלמן מליאדי]], בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך]], מייסד חסידות [[חב&quot;ד]], ולאמו מרים, בתו של הרב יצחק דוד שאג-צוובנר. <br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת קול תורה בירושלים, שם השתתף בשיעורי [[ספר התניא]] שהתקיימו בשיתוף עם הרב שבתי סלבטיצקי ותלמידים נבחרים נוספים. את הלהט, החמימות, וההתקשרות האמיצה, קיבל מדודו, אחי אביו, הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], ראש [[ישיבת תורת אמת]] (חב&quot;ד) ורב שכונת בית ישראל בירושלים, והחל ללמוד תניא ומאמרי חסידות.<br /> <br /> באמצע שנת [[תש&quot;ל]] עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד בהשתדלותו של הרב יוסף צבי הלוי סגל, ראש כולל צמח צדק, ב[[פורים]] תש&quot;ל הגיע לראשונה לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] שם השתתף ב[[התוועדות]] של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], ובעקבותיה עבר ללמוד בישיבה. לקראת [[חודש ניסן]] [[תשל&quot;ג]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], ונשאר ללמוד שם שנה שלימה עד ל[[חודש ניסן]] [[תשל&quot;ד]].<br /> <br /> עם סיום מסלול לימודיו, [[נישואין|נשא]] את רעייתו חיה ברכה הלפרין בת הרב [[זושא ריבקין]], ועבר לגור ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> לאחר נישואיו שימש כ[[מלמד]] ב[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב&quot;ד]]. בעקבות התקפות ה[[מתנגד]]ים על [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכות ל&quot;ג בעמר]] בשנת [[תש&quot;מ]] הקים בכפר חב&quot;ד יחד עם ר' יצחק מאיר סוסובר, את [[שבועון כפר חב&quot;ד]].<br /> [[קובץ:הלפרין אד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br /> <br /> בעבר כתב תחת השם ד. אהרן.<br /> <br /> במשך שנים שימש כחבר ב[[הועד למען שלימות העם|ועד למען שלימות העם]] וסייע בעריכת הגיליון &quot;[[שלימות (גיליון)|שלימות]]&quot;.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ו טבת]] [[תש&quot;נ]] נפטרה אשתו. לאחר מספר שנים [[נישואין|נשא]] את מרת רחל הלפרין.<br /> <br /> לאחר פרישתה של עורכת המוסף לנשים 'משפחה חסידית' גב' פרדי ברוד, הוחלף התפקיד על ידי רעייתו גב' רחל הלפרין.<br /> <br /> ==ביקורת==<br /> במהלך השנים ספג ביקורת נוקבת מאת עמיתים חב&quot;דיים שטענו כי הוא אינו מדייק בסיפורים הנכתבים על ידו, והוא מרשה לעצמו לשנות ולעוות אותם על מנת להלהיב את הקוראים. בראש המבקרים עמד הרב [[יהושע מונדשיין]], שנהג מעת לעת לפרסם טורים נוקבים נגד הסיפורים המתפרסמים על ידו{{הערה|1=טורים לדוגמה: ‎[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=3001 מאחורי הקלעים] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=3011 עיתונאי בחקירה] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=3013 משלב ההסחה לשלב ההסטה וההסתה] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=3016 והחקירה נמשכת] {{שטורעם}} {{קישור שבור|22/07/22}}}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] ההתפלמסות עלתה שלב, כאשר הרב הלפרין הגיב לטענות שהושמעו נגדו{{הערה|1=אחד הטורים שפירסם: [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%97%D7%9D_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%9A_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F%D7%93%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F_72860.html להשכיחם תורתך: על מחקרים וגלגוליהם] {{COL}}}}, והמבקרים לא קיבלו את דבריו.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''ורבים השיב מעוון''' (2 כרכים) - ליקוט סיפורים שפירסם במהלך השנים ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] בהוצאת השבועון, תשנ&quot;ח.<br /> *'''מעשה ברבי''' - לקט סיפורים מהרבי על סדר הגדה של פסח, [[אדר]] [[תשע&quot;ד]].<br /> *'''פרשיות עם הרבי''' (5 כרכים) - סדרת ספרים המלקטת סיפורים על הרבי בקשר לפרשיות השבוע בהוצאת השבועון, [[תשע&quot;ד]] - [[תשע&quot;ה]].<br /> *'''סיפורי סבא''' - ספורי ילדים לגיל הרך{{הערה|נכון לשנת [[תש&quot;פ]] יצא בסדרה הספר 'מלאך עם מצלמה'}}, [[טבת]] [[תשע&quot;ה]].<br /> *'''ימים טובים עם הרבי''' - סיפורים על הרבי הקשורים ל[[חגים|חגי ישראל]]{{הערה|נכון לשנת [[תשע&quot;ז]] יצאו לאור ששה ספרים על חנוכה, פורים, פסח, שבועות, ראש השנה ויום הכיפורים, סוכות ושמחת תורה.}} בהוצאת השבועון, [[תשע&quot;ד]] - [[תשע&quot;ז]].<br /> * '''רבי אומר''' - סיפורים על הרבי הקשורים ל[[פרקי אבות]], בהוצאת השבועון, תשע&quot;ז.<br /> *'''כמותו ממש''' - סיפורים מעניינים על שלוחים בהוצאת השבועון, תשע&quot;ז.<br /> * '''רבי של כולן''' - נשים מספרות על מופתים, יחידות, הוראות והדרכות מהרבי, בהוצאת השבועון, [[תשע&quot;ח]].<br /> * '''נפלאות המבצעים''' - סיפורים בעקבות [[עשרת המבצעים]] של הרבי, בהוצאת השבועון, תשע&quot;ח.<br /> * '''יחידויות''' (4 כרכים) - אישים מספרים על ה[[יחידות]] שלהם עם הרבי בהוצאת השבועון, [[תשע&quot;ט]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''היחידות הראשונה''', רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב&quot;ד 1852 עמוד 38<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=72575 אבן הבוחן: האם חיים 'יחי' במחשבה, דיבור ומעשה?] {{אינפו}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=5186 הרב הלפרין מתארח במדור 'מילה של חסיד'] {{שטורעם}} ב' [[אייר]] תשס&quot;ו<br /> * [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_83304.html הסודות של הסופרים החב&quot;דיים ● פרויקט] באתר {{בםך}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:הלפרין, אהרן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אנשי תקשורת]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הבלין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הלפרין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

Shimonavram https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=524984 2022-02-28T12:58:29Z

<p>Shimonavram: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חיים ריבקין.jpg|ממוזער|ר' חיים ריבקין]]<br /> [[קובץ:חיים ריבקין יחידות.jpg|ממוזער|ר' חיים ריבקין מתכונן ל[[יחידות]] (בשמאל התמונה)]]<br /> הרב '''חיים ריבקין''' ([[י' שבט]] [[תרצ&quot;א]] – [[א' אלול]] [[תשמ&quot;ח]]) היה חסיד חב&quot;ד יליד רוסיה שעלה לארץ ישראל והיה מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב&quot;ד]] וממקימי [[בית הכנסת בית מנחם]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד ב[[י' שבט]] [[תרצ&quot;א]] בעיר הומיל שברוסיה הלבנה, לאביו החסיד ר' [[יחיאל יוסף ריבקין]] ולאימו מרת שיינא.<br /> <br /> בילדותו למד יהדות במחתרת, כי אביו סירב לשלוח את ילדיו לבית הספר הממשלתי הקומוניסטי. לימים סיפר: &quot;למדתי אצל ר' ישראל השוחט; הלימודים נערכו במרתף, כאשר בכל פעם היה אחד הילדים עומד מחוץ למרתף, כדי להתריע מפני אנשים חשודים שמתקרבים לאזור. הפחד היה נורא&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;א]], בעקבות [[מלחמת העולם השנייה]], ברח יחד עם משפחתו מאיזור הקרבות לעיר [[טשקנט]], שם שהו עד סיום המלחמה.<br /> <br /> לאחר המלחמה יצאה משפחתו מרוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש&quot;ו]].<br /> <br /> לאחר יציאתם מרוסיה עברה משפחתו להתגורר ב[[צרפת]], והוא נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] שבצרפת.<br /> <br /> כעבור כשנתיים עלה לארץ ישראל והתגורר זמן מה במעברת באר יעקב, ולאחר מכן עבר ל[[כפר חב&quot;ד]] והיה ממקימיו.<br /> <br /> נשא את רעייתו מרת יונה לבית לבית פוקסברומר.<br /> <br /> הקים יחד עם אחיו ר' [[זושא ריבקין]] את בית הכנסת [[בית מנחם]] כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> הקים את &quot;קייטרינג ריבקין&quot; שמופעל מפטירתו על ידי בניו בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] נסע עם אחיו ר' זושא לרבי על מנת להגיש את הזמנת תושבי כפר חב&quot;ד לרבי כהזמנה לחנוכת הבית לבית הכנסת 'בית מנחם'.<br /> <br /> נפטר ב[[א' אלול]] [[תשמ&quot;ח]] בכפר חב&quot;ד ונטמן בהר הזיתים.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בנו ר' [[יחיאל יוסף ריבקין (כפר חב&quot;ד)|יחיאל יוסף ריבקין]] - כפר חב&quot;ד<br /> * בנו ר' בנימין משה ריבקין - כפר חב&quot;ד<br /> * בנו ר' יעקב ריבקין - כפר חב&quot;ד<br /> * חתנו ר' [[יצחק יהודה הולצמן]] - כפר חב&quot;ד.<br /> * חתנו ר' שניאור זלמן צבי ויסמן ע&quot;ה - כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> {{מיון רגיל: ריבקין, חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ריבקין]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ח]]</div>

Shimonavram https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=519174 2022-02-03T13:31:38Z

<p>Shimonavram: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יקותיאל גרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יקותיאל גרין]]<br /> הרב '''יקותיאל גרין''' (נולד ב[[י&quot;ד בכסלו]] [[ה'תש&quot;ד]], 11 בדצמבר 1943 - [[ב' באדר]] א' [[ה'תשפ&quot;ב]] ה-3 בפברואר 2022) הוא [[משפיע]] [[אנ&quot;ש]] ב[[כפר חב&quot;ד]], וסופר חב&quot;די שהוציא לאור עשרות ספרי חסידות עם ביאורים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[רמת גן]] ב[[י&quot;ד כסלו]] [[תש&quot;ד]] להוריו דוד ושרה גרין. בשנת [[תשכ&quot;ד]] נסע באוניה ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ולאחריה [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רחל, בתו של הרב [[בנימין לוין]] וקבע את מגוריו ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> הרב גרין מחבר ספרי ביאור על נושאים ב[[תורת החסידות]], חלקם בהוראתו הישירה של [[הרבי]]. ספריו יוצאים במסגרת [[חסידות לעם]].<br /> <br /> הלך לעולמו בגיל 78 ב-[[ב' באדר]] א' [[ה'תשפ&quot;ב]] ה-3 בפברואר 2022.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> [[קובץ:גרין אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרין מעניק לרבי את אחד מספריו במהלך ה[[חלוקת דולרים]]]]<br /> *'''מאמר כללי החינוך וההדרכה''' - מנוקד ומבואר. בסופו מופיע ליקוט מביאורי [[רבותינו נשיאנו]] בנושא [[חינוך]]. יצא לאור בהוצאת [[חסידות לעם]] ב[[עברית]] וב[[אנגלית]].<br /> *'''[[אהבה]] ו[[אחדות]] ב[[אור]] ה[[חסידות]]''' - לקט של אימרות ופתגמים, הוראות ו[[סיפור]]ים מאדמו&quot;רי חב&quot;ד, בנושא [[אהבת ישראל]] ו[[אחדות ישראל]], בליווי הסברים וביאורים.<br /> *'''[[אהבת ישראל]] במשנת ה[[צמח צדק]]''' - ביאר מורחב של [[מצוות]] [[אהבת ישראל]] במשנתו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. הרעיון המרכזי של הספר הוא - הקשר בין אהבת ישראל ו[[תפילה]], שרק באמצעות ההקדמה לתפילה &quot;הריני מקבל עלי [[מצוות עשה]] של ואהבת לרעך כמוך&quot;, תתקבל תפילת ה[[יהודי]] ל[[טוב]]ה ול[[ברכה]].<br /> *'''באתי לגני המבואר''' - ביאור [[מאמר]] [[באתי לגני]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], מלוקט מתורת [[הרבי]]. יצא ב[[עברית]] ובאנגלית. במהדורה ה[[עברית]] מופיע המאמר עם [[ניקוד]] ופיסוק ולאחריו הביאור. במהדורה האנגלית, מופיע המאמר ב[[לשון הקודש]], לאחריו המאמר ב[[אנגלית]] ורק אחר כך הביאור באנגלית.<br /> *'''[[ה' אחד]]''' - ביאור מאמר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] &quot;כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו&quot;. בו מבאר הרבי הרי&quot;צ בהרחבה, מהי המשמעות הפנימית של [[ה' אחד]] ומה מחייבת ההבעה של ה' אלקינו. כיצד רואה תורת חסידות את מצות ה[[אמונה]] ב[[אחדות ה']] וכיצד על ה[[יהודי]] לחוש ולראות את ה[[השגחה הפרטית]] שעליו ושעל כלל ישראל.<br /> *'''הגדה של פסח עם מנהגי חב&quot;ד''', הודפס לראשונה בשנת ה'[[תשמ&quot;ו]], [[הרבי]] [[מלך המשיח]] נתן את הערותיו וברכתו להוצאתה. הגדה זו כוללת הדרכה מעשית ומפורטת כמובא בהלכה וכפי מנהגי הרבי בשילוב פניני שאר הרביים להגדה.<br /> *'''שנאת חינם ודרכי מניעתה''' - ביאור על מאמר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ד&quot;ה &quot;איתא בזוהר&quot; המבוסס על מאמר ד&quot;ה &quot;החלצו&quot; שנאמר בשנת [[תרנ&quot;ט]] על ידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> *'''תניא לילדים''' - סדרת ספרים המבארים ומנקדים את [[ספר התניא]] לילדים. בספר פרק הסבר על הנפשות, מהותם ואופן תפקודם. בנוסף הוא מכיל ליקוט מ[[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]] לילדי [[צבאות ה']], בהם הוא מדריכם כיצד להתמודד עם ה[[יצר הרע]] באופן מעשי. עד כה יצאו לאור שלושה ספרים המבארים את הפרקים א' - ט' בספר התניא.<br /> *'''אהבת ישראל במשנת [[חב&quot;ד]]''' - ביאור מצוות אהבת ישראל במקורות ה[[חב&quot;ד]]ים; [[ליקוטי אמרים - פרק ל&quot;ב|פרק ל&quot;ב]] שב[[ספר התניא]], מאמר ד&quot;ה &quot;אהבת ישראל&quot; שב[[דרך מצוותיך]] ו[[שיחה|שיחתו]] של הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק י&quot;ז.<br /> *'''חיי עולם וחיי שעה''' - ביאור, תרגום וניקוד על מאמר של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> *'''התפילין במשנת חב&quot;ד''' - ליקוט מאמרי רבותינו נשיאינו בענין התפילין, עיקר הספר עוסק במאמר &quot;איתא במדרש תילים&quot; שאמרו [[הרבי הרש&quot;ב]] ו[[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[בר מצווה]] שלהם.<br /> *'''סדר ברכת הנהנין''' - ביאור ומקורות פסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]], בקונטרס [[סדר ברכת הנהנין]].<br /> *'''תיקון המידות''' - ביאור [[תורת חב&quot;ד]] בעניין תיקון המידות. יצא לאור לקראת [[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח|כ&quot;ב שבט]].<br /> *'''ואתה תצוה''' - ביאור ותרגום המאמר [[ד&quot;ה]] &quot;ואתה תצווה&quot;, המאמר האחרון שהרבי הגיה וחילק לחסידים. המאמר עוסק בהחרבה בנושא החדרת ה[[אמונה]] ב[[פנימי]]ות ב[[נפש]] ה[[יהודי]] על ידי נשיא הדור.<br /> *'''שמע בני''' - לקט משיחותיו של [[הרבי]], שאמרם ל[[ילדים]] ב[[ראלי|כנסי]] [[צבאות ה']] בשנים [[תשמ&quot;ב]]-[[תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> ===משכיל לאיתן===<br /> משכיל לאיתן הינו סדרה המבארת את ספר התניא. תחילה יצאו הביאורים בחוברת שהכילה סיכומים משיעורים של הרב גרין לתלמידיו ב[[בית ספר למלאכה]], על שנים-עשר פרקי התניא הראשונים. החוברת נשלחה לרבי, שכתב הנחיות והערות על הספר. בין היתר, הציע הרבי להדבר עם זקני [[משפיע|המשפיעים]] שלמדו [[תניא]] ב[[פולין]] וכיוצא בזה. הרבי המשיך וכתב כי הוא כותב את ההערות כדי לעודד, וסיים: הוסיף ב[[הפצת המעיינות]] ואשרי חלקו וימשיך בכיוון זה.<br /> <br /> עד עתה (תש&quot;ע) יצאו לאור 14 כרכים.<br /> <br /> חלקים מהביאור תורגמו גם לשפה האנגלית.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו בנימין גרין המתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]], הינו עסקן חב&quot;די הפועל לקליטת יהודי אירופה. ביתו, נשואה לחתנו יוסף יצחק פרידמן, המתגורר אף הוא בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''יחידות לכל החיים''', שבועון כפר חב&quot;ד 1901 עמוד 30<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=26657 שיעור אודיו מהרב גרין בנושא 'לימוד עניני גאולה ומשיח']<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=83856 שוני ההבעה בין חסידות חב&quot;ד לחסידות הכללית] - {{אינפו|}}<br /> *[http://chabadpedia.co.il/images/a/af/הכפר_של_הרבי.pdf ראיון עם הרב גרין בעלון &quot;הכפר של הרבי&quot;]<br /> *'''[https://col.org.il/news/128571 מה חידש ספר התניא? ראיון מאלף עם הרב יקותיאל גרין]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/678046/ זקניך ויאמרו לך: התפילה בהלכה ובחסידות]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{תבנית:גלריה ספרי הרב גרין}}<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> {{מיון רגיל:גרין יקותיאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלפרוביץ']]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ד]]</div>

Shimonavram https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=519173 2022-02-03T13:30:14Z

<p>Shimonavram: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יקותיאל גרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יקותיאל גרין]]<br /> הרב '''יקותיאל גרין''' (נולד ב[[י&quot;ד בכסלו]] [[ה'תש&quot;ד]], 11 בדצמבר 1943 - [[ב' באדר]] א' [[ה'תשפ&quot;ב]] ה-3 בפברואר 2022) הוא [[משפיע]] [[אנ&quot;ש]] ב[[כפר חב&quot;ד]], וסופר חב&quot;די שהוציא לאור עשרות ספרי חסידות עם ביאורים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[רמת גן]] ב[[י&quot;ד כסלו]] [[תש&quot;ד]] להוריו דוד ושרה גרין. בשנת [[תשכ&quot;ד]] נסע באוניה ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ולאחריה [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רחל, בתו של הרב [[בנימין לוין]] וקבע את מגוריו ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> הרב גרין מחבר ספרי ביאור על נושאים ב[[תורת החסידות]], חלקם בהוראתו הישירה של [[הרבי]]. ספריו יוצאים במסגרת [[חסידות לעם]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> [[קובץ:גרין אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרין מעניק לרבי את אחד מספריו במהלך ה[[חלוקת דולרים]]]]<br /> *'''מאמר כללי החינוך וההדרכה''' - מנוקד ומבואר. בסופו מופיע ליקוט מביאורי [[רבותינו נשיאנו]] בנושא [[חינוך]]. יצא לאור בהוצאת [[חסידות לעם]] ב[[עברית]] וב[[אנגלית]].<br /> *'''[[אהבה]] ו[[אחדות]] ב[[אור]] ה[[חסידות]]''' - לקט של אימרות ופתגמים, הוראות ו[[סיפור]]ים מאדמו&quot;רי חב&quot;ד, בנושא [[אהבת ישראל]] ו[[אחדות ישראל]], בליווי הסברים וביאורים.<br /> *'''[[אהבת ישראל]] במשנת ה[[צמח צדק]]''' - ביאר מורחב של [[מצוות]] [[אהבת ישראל]] במשנתו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. הרעיון המרכזי של הספר הוא - הקשר בין אהבת ישראל ו[[תפילה]], שרק באמצעות ההקדמה לתפילה &quot;הריני מקבל עלי [[מצוות עשה]] של ואהבת לרעך כמוך&quot;, תתקבל תפילת ה[[יהודי]] ל[[טוב]]ה ול[[ברכה]].<br /> *'''באתי לגני המבואר''' - ביאור [[מאמר]] [[באתי לגני]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], מלוקט מתורת [[הרבי]]. יצא ב[[עברית]] ובאנגלית. במהדורה ה[[עברית]] מופיע המאמר עם [[ניקוד]] ופיסוק ולאחריו הביאור. במהדורה האנגלית, מופיע המאמר ב[[לשון הקודש]], לאחריו המאמר ב[[אנגלית]] ורק אחר כך הביאור באנגלית.<br /> *'''[[ה' אחד]]''' - ביאור מאמר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] &quot;כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו&quot;. בו מבאר הרבי הרי&quot;צ בהרחבה, מהי המשמעות הפנימית של [[ה' אחד]] ומה מחייבת ההבעה של ה' אלקינו. כיצד רואה תורת חסידות את מצות ה[[אמונה]] ב[[אחדות ה']] וכיצד על ה[[יהודי]] לחוש ולראות את ה[[השגחה הפרטית]] שעליו ושעל כלל ישראל.<br /> *'''הגדה של פסח עם מנהגי חב&quot;ד''', הודפס לראשונה בשנת ה'[[תשמ&quot;ו]], [[הרבי]] [[מלך המשיח]] נתן את הערותיו וברכתו להוצאתה. הגדה זו כוללת הדרכה מעשית ומפורטת כמובא בהלכה וכפי מנהגי הרבי בשילוב פניני שאר הרביים להגדה.<br /> *'''שנאת חינם ודרכי מניעתה''' - ביאור על מאמר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ד&quot;ה &quot;איתא בזוהר&quot; המבוסס על מאמר ד&quot;ה &quot;החלצו&quot; שנאמר בשנת [[תרנ&quot;ט]] על ידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> *'''תניא לילדים''' - סדרת ספרים המבארים ומנקדים את [[ספר התניא]] לילדים. בספר פרק הסבר על הנפשות, מהותם ואופן תפקודם. בנוסף הוא מכיל ליקוט מ[[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]] לילדי [[צבאות ה']], בהם הוא מדריכם כיצד להתמודד עם ה[[יצר הרע]] באופן מעשי. עד כה יצאו לאור שלושה ספרים המבארים את הפרקים א' - ט' בספר התניא.<br /> *'''אהבת ישראל במשנת [[חב&quot;ד]]''' - ביאור מצוות אהבת ישראל במקורות ה[[חב&quot;ד]]ים; [[ליקוטי אמרים - פרק ל&quot;ב|פרק ל&quot;ב]] שב[[ספר התניא]], מאמר ד&quot;ה &quot;אהבת ישראל&quot; שב[[דרך מצוותיך]] ו[[שיחה|שיחתו]] של הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק י&quot;ז.<br /> *'''חיי עולם וחיי שעה''' - ביאור, תרגום וניקוד על מאמר של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> *'''התפילין במשנת חב&quot;ד''' - ליקוט מאמרי רבותינו נשיאינו בענין התפילין, עיקר הספר עוסק במאמר &quot;איתא במדרש תילים&quot; שאמרו [[הרבי הרש&quot;ב]] ו[[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[בר מצווה]] שלהם.<br /> *'''סדר ברכת הנהנין''' - ביאור ומקורות פסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]], בקונטרס [[סדר ברכת הנהנין]].<br /> *'''תיקון המידות''' - ביאור [[תורת חב&quot;ד]] בעניין תיקון המידות. יצא לאור לקראת [[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח|כ&quot;ב שבט]].<br /> *'''ואתה תצוה''' - ביאור ותרגום המאמר [[ד&quot;ה]] &quot;ואתה תצווה&quot;, המאמר האחרון שהרבי הגיה וחילק לחסידים. המאמר עוסק בהחרבה בנושא החדרת ה[[אמונה]] ב[[פנימי]]ות ב[[נפש]] ה[[יהודי]] על ידי נשיא הדור.<br /> *'''שמע בני''' - לקט משיחותיו של [[הרבי]], שאמרם ל[[ילדים]] ב[[ראלי|כנסי]] [[צבאות ה']] בשנים [[תשמ&quot;ב]]-[[תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> ===משכיל לאיתן===<br /> משכיל לאיתן הינו סדרה המבארת את ספר התניא. תחילה יצאו הביאורים בחוברת שהכילה סיכומים משיעורים של הרב גרין לתלמידיו ב[[בית ספר למלאכה]], על שנים-עשר פרקי התניא הראשונים. החוברת נשלחה לרבי, שכתב הנחיות והערות על הספר. בין היתר, הציע הרבי להדבר עם זקני [[משפיע|המשפיעים]] שלמדו [[תניא]] ב[[פולין]] וכיוצא בזה. הרבי המשיך וכתב כי הוא כותב את ההערות כדי לעודד, וסיים: הוסיף ב[[הפצת המעיינות]] ואשרי חלקו וימשיך בכיוון זה.<br /> <br /> עד עתה (תש&quot;ע) יצאו לאור 14 כרכים.<br /> <br /> חלקים מהביאור תורגמו גם לשפה האנגלית.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו בנימין גרין המתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]], הינו עסקן חב&quot;די הפועל לקליטת יהודי אירופה. ביתו, נשואה לחתנו יוסף יצחק פרידמן, המתגורר אף הוא בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''יחידות לכל החיים''', שבועון כפר חב&quot;ד 1901 עמוד 30<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=26657 שיעור אודיו מהרב גרין בנושא 'לימוד עניני גאולה ומשיח']<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=83856 שוני ההבעה בין חסידות חב&quot;ד לחסידות הכללית] - {{אינפו|}}<br /> *[http://chabadpedia.co.il/images/a/af/הכפר_של_הרבי.pdf ראיון עם הרב גרין בעלון &quot;הכפר של הרבי&quot;]<br /> *'''[https://col.org.il/news/128571 מה חידש ספר התניא? ראיון מאלף עם הרב יקותיאל גרין]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/678046/ זקניך ויאמרו לך: התפילה בהלכה ובחסידות]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{תבנית:גלריה ספרי הרב גרין}}<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> {{מיון רגיל:גרין יקותיאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלפרוביץ']]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ד]]</div>

Shimonavram https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=519172 2022-02-03T13:28:46Z

<p>Shimonavram: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יקותיאל גרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יקותיאל גרין]]<br /> הרב '''יקותיאל גרין''' (נולד ב[[י&quot;ד בכסלו]] [[ה'תש&quot;ד]], 11 בדצמבר 1943 - [[ב' באדר]] א' ה'תשפ&quot;ב ה-3 בפברואר 2022) הוא [[משפיע]] [[אנ&quot;ש]] ב[[כפר חב&quot;ד]], וסופר חב&quot;די שהוציא לאור עשרות ספרי חסידות עם ביאורים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[רמת גן]] ב[[י&quot;ד כסלו]] [[תש&quot;ד]] להוריו דוד ושרה גרין. בשנת [[תשכ&quot;ד]] נסע באוניה ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ולאחריה [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רחל, בתו של הרב [[בנימין לוין]] וקבע את מגוריו ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> הרב גרין מחבר ספרי ביאור על נושאים ב[[תורת החסידות]], חלקם בהוראתו הישירה של [[הרבי]]. ספריו יוצאים במסגרת [[חסידות לעם]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> [[קובץ:גרין אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרין מעניק לרבי את אחד מספריו במהלך ה[[חלוקת דולרים]]]]<br /> *'''מאמר כללי החינוך וההדרכה''' - מנוקד ומבואר. בסופו מופיע ליקוט מביאורי [[רבותינו נשיאנו]] בנושא [[חינוך]]. יצא לאור בהוצאת [[חסידות לעם]] ב[[עברית]] וב[[אנגלית]].<br /> *'''[[אהבה]] ו[[אחדות]] ב[[אור]] ה[[חסידות]]''' - לקט של אימרות ופתגמים, הוראות ו[[סיפור]]ים מאדמו&quot;רי חב&quot;ד, בנושא [[אהבת ישראל]] ו[[אחדות ישראל]], בליווי הסברים וביאורים.<br /> *'''[[אהבת ישראל]] במשנת ה[[צמח צדק]]''' - ביאר מורחב של [[מצוות]] [[אהבת ישראל]] במשנתו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. הרעיון המרכזי של הספר הוא - הקשר בין אהבת ישראל ו[[תפילה]], שרק באמצעות ההקדמה לתפילה &quot;הריני מקבל עלי [[מצוות עשה]] של ואהבת לרעך כמוך&quot;, תתקבל תפילת ה[[יהודי]] ל[[טוב]]ה ול[[ברכה]].<br /> *'''באתי לגני המבואר''' - ביאור [[מאמר]] [[באתי לגני]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], מלוקט מתורת [[הרבי]]. יצא ב[[עברית]] ובאנגלית. במהדורה ה[[עברית]] מופיע המאמר עם [[ניקוד]] ופיסוק ולאחריו הביאור. במהדורה האנגלית, מופיע המאמר ב[[לשון הקודש]], לאחריו המאמר ב[[אנגלית]] ורק אחר כך הביאור באנגלית.<br /> *'''[[ה' אחד]]''' - ביאור מאמר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] &quot;כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו&quot;. בו מבאר הרבי הרי&quot;צ בהרחבה, מהי המשמעות הפנימית של [[ה' אחד]] ומה מחייבת ההבעה של ה' אלקינו. כיצד רואה תורת חסידות את מצות ה[[אמונה]] ב[[אחדות ה']] וכיצד על ה[[יהודי]] לחוש ולראות את ה[[השגחה הפרטית]] שעליו ושעל כלל ישראל.<br /> *'''הגדה של פסח עם מנהגי חב&quot;ד''', הודפס לראשונה בשנת ה'[[תשמ&quot;ו]], [[הרבי]] [[מלך המשיח]] נתן את הערותיו וברכתו להוצאתה. הגדה זו כוללת הדרכה מעשית ומפורטת כמובא בהלכה וכפי מנהגי הרבי בשילוב פניני שאר הרביים להגדה.<br /> *'''שנאת חינם ודרכי מניעתה''' - ביאור על מאמר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ד&quot;ה &quot;איתא בזוהר&quot; המבוסס על מאמר ד&quot;ה &quot;החלצו&quot; שנאמר בשנת [[תרנ&quot;ט]] על ידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> *'''תניא לילדים''' - סדרת ספרים המבארים ומנקדים את [[ספר התניא]] לילדים. בספר פרק הסבר על הנפשות, מהותם ואופן תפקודם. בנוסף הוא מכיל ליקוט מ[[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]] לילדי [[צבאות ה']], בהם הוא מדריכם כיצד להתמודד עם ה[[יצר הרע]] באופן מעשי. עד כה יצאו לאור שלושה ספרים המבארים את הפרקים א' - ט' בספר התניא.<br /> *'''אהבת ישראל במשנת [[חב&quot;ד]]''' - ביאור מצוות אהבת ישראל במקורות ה[[חב&quot;ד]]ים; [[ליקוטי אמרים - פרק ל&quot;ב|פרק ל&quot;ב]] שב[[ספר התניא]], מאמר ד&quot;ה &quot;אהבת ישראל&quot; שב[[דרך מצוותיך]] ו[[שיחה|שיחתו]] של הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק י&quot;ז.<br /> *'''חיי עולם וחיי שעה''' - ביאור, תרגום וניקוד על מאמר של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> *'''התפילין במשנת חב&quot;ד''' - ליקוט מאמרי רבותינו נשיאינו בענין התפילין, עיקר הספר עוסק במאמר &quot;איתא במדרש תילים&quot; שאמרו [[הרבי הרש&quot;ב]] ו[[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[בר מצווה]] שלהם.<br /> *'''סדר ברכת הנהנין''' - ביאור ומקורות פסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]], בקונטרס [[סדר ברכת הנהנין]].<br /> *'''תיקון המידות''' - ביאור [[תורת חב&quot;ד]] בעניין תיקון המידות. יצא לאור לקראת [[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח|כ&quot;ב שבט]].<br /> *'''ואתה תצוה''' - ביאור ותרגום המאמר [[ד&quot;ה]] &quot;ואתה תצווה&quot;, המאמר האחרון שהרבי הגיה וחילק לחסידים. המאמר עוסק בהחרבה בנושא החדרת ה[[אמונה]] ב[[פנימי]]ות ב[[נפש]] ה[[יהודי]] על ידי נשיא הדור.<br /> *'''שמע בני''' - לקט משיחותיו של [[הרבי]], שאמרם ל[[ילדים]] ב[[ראלי|כנסי]] [[צבאות ה']] בשנים [[תשמ&quot;ב]]-[[תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> ===משכיל לאיתן===<br /> משכיל לאיתן הינו סדרה המבארת את ספר התניא. תחילה יצאו הביאורים בחוברת שהכילה סיכומים משיעורים של הרב גרין לתלמידיו ב[[בית ספר למלאכה]], על שנים-עשר פרקי התניא הראשונים. החוברת נשלחה לרבי, שכתב הנחיות והערות על הספר. בין היתר, הציע הרבי להדבר עם זקני [[משפיע|המשפיעים]] שלמדו [[תניא]] ב[[פולין]] וכיוצא בזה. הרבי המשיך וכתב כי הוא כותב את ההערות כדי לעודד, וסיים: הוסיף ב[[הפצת המעיינות]] ואשרי חלקו וימשיך בכיוון זה.<br /> <br /> עד עתה (תש&quot;ע) יצאו לאור 14 כרכים.<br /> <br /> חלקים מהביאור תורגמו גם לשפה האנגלית.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו בנימין גרין המתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]], הינו עסקן חב&quot;די הפועל לקליטת יהודי אירופה. ביתו, נשואה לחתנו יוסף יצחק פרידמן, המתגורר אף הוא בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''יחידות לכל החיים''', שבועון כפר חב&quot;ד 1901 עמוד 30<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=26657 שיעור אודיו מהרב גרין בנושא 'לימוד עניני גאולה ומשיח']<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=83856 שוני ההבעה בין חסידות חב&quot;ד לחסידות הכללית] - {{אינפו|}}<br /> *[http://chabadpedia.co.il/images/a/af/הכפר_של_הרבי.pdf ראיון עם הרב גרין בעלון &quot;הכפר של הרבי&quot;]<br /> *'''[https://col.org.il/news/128571 מה חידש ספר התניא? ראיון מאלף עם הרב יקותיאל גרין]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/678046/ זקניך ויאמרו לך: התפילה בהלכה ובחסידות]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{תבנית:גלריה ספרי הרב גרין}}<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> {{מיון רגיל:גרין יקותיאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלפרוביץ']]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ד]]</div>

Shimonavram https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=519171 2022-02-03T13:26:56Z

<p>Shimonavram: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יקותיאל גרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יקותיאל גרין]]<br /> הרב '''יקותיאל גרין''' (נולד ב[[י&quot;ד בכסלו]] [[ה'תש&quot;ד]], 11 בדצמבר 1943 - ) הוא [[משפיע]] [[אנ&quot;ש]] ב[[כפר חב&quot;ד]], וסופר חב&quot;די שהוציא לאור עשרות ספרי חסידות עם ביאורים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[רמת גן]] ב[[י&quot;ד כסלו]] [[תש&quot;ד]] להוריו דוד ושרה גרין. בשנת [[תשכ&quot;ד]] נסע באוניה ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ולאחריה [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רחל, בתו של הרב [[בנימין לוין]] וקבע את מגוריו ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> הרב גרין מחבר ספרי ביאור על נושאים ב[[תורת החסידות]], חלקם בהוראתו הישירה של [[הרבי]]. ספריו יוצאים במסגרת [[חסידות לעם]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> [[קובץ:גרין אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרין מעניק לרבי את אחד מספריו במהלך ה[[חלוקת דולרים]]]]<br /> *'''מאמר כללי החינוך וההדרכה''' - מנוקד ומבואר. בסופו מופיע ליקוט מביאורי [[רבותינו נשיאנו]] בנושא [[חינוך]]. יצא לאור בהוצאת [[חסידות לעם]] ב[[עברית]] וב[[אנגלית]].<br /> *'''[[אהבה]] ו[[אחדות]] ב[[אור]] ה[[חסידות]]''' - לקט של אימרות ופתגמים, הוראות ו[[סיפור]]ים מאדמו&quot;רי חב&quot;ד, בנושא [[אהבת ישראל]] ו[[אחדות ישראל]], בליווי הסברים וביאורים.<br /> *'''[[אהבת ישראל]] במשנת ה[[צמח צדק]]''' - ביאר מורחב של [[מצוות]] [[אהבת ישראל]] במשנתו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. הרעיון המרכזי של הספר הוא - הקשר בין אהבת ישראל ו[[תפילה]], שרק באמצעות ההקדמה לתפילה &quot;הריני מקבל עלי [[מצוות עשה]] של ואהבת לרעך כמוך&quot;, תתקבל תפילת ה[[יהודי]] ל[[טוב]]ה ול[[ברכה]].<br /> *'''באתי לגני המבואר''' - ביאור [[מאמר]] [[באתי לגני]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], מלוקט מתורת [[הרבי]]. יצא ב[[עברית]] ובאנגלית. במהדורה ה[[עברית]] מופיע המאמר עם [[ניקוד]] ופיסוק ולאחריו הביאור. במהדורה האנגלית, מופיע המאמר ב[[לשון הקודש]], לאחריו המאמר ב[[אנגלית]] ורק אחר כך הביאור באנגלית.<br /> *'''[[ה' אחד]]''' - ביאור מאמר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] &quot;כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו&quot;. בו מבאר הרבי הרי&quot;צ בהרחבה, מהי המשמעות הפנימית של [[ה' אחד]] ומה מחייבת ההבעה של ה' אלקינו. כיצד רואה תורת חסידות את מצות ה[[אמונה]] ב[[אחדות ה']] וכיצד על ה[[יהודי]] לחוש ולראות את ה[[השגחה הפרטית]] שעליו ושעל כלל ישראל.<br /> *'''הגדה של פסח עם מנהגי חב&quot;ד''', הודפס לראשונה בשנת ה'[[תשמ&quot;ו]], [[הרבי]] [[מלך המשיח]] נתן את הערותיו וברכתו להוצאתה. הגדה זו כוללת הדרכה מעשית ומפורטת כמובא בהלכה וכפי מנהגי הרבי בשילוב פניני שאר הרביים להגדה.<br /> *'''שנאת חינם ודרכי מניעתה''' - ביאור על מאמר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ד&quot;ה &quot;איתא בזוהר&quot; המבוסס על מאמר ד&quot;ה &quot;החלצו&quot; שנאמר בשנת [[תרנ&quot;ט]] על ידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> *'''תניא לילדים''' - סדרת ספרים המבארים ומנקדים את [[ספר התניא]] לילדים. בספר פרק הסבר על הנפשות, מהותם ואופן תפקודם. בנוסף הוא מכיל ליקוט מ[[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]] לילדי [[צבאות ה']], בהם הוא מדריכם כיצד להתמודד עם ה[[יצר הרע]] באופן מעשי. עד כה יצאו לאור שלושה ספרים המבארים את הפרקים א' - ט' בספר התניא.<br /> *'''אהבת ישראל במשנת [[חב&quot;ד]]''' - ביאור מצוות אהבת ישראל במקורות ה[[חב&quot;ד]]ים; [[ליקוטי אמרים - פרק ל&quot;ב|פרק ל&quot;ב]] שב[[ספר התניא]], מאמר ד&quot;ה &quot;אהבת ישראל&quot; שב[[דרך מצוותיך]] ו[[שיחה|שיחתו]] של הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק י&quot;ז.<br /> *'''חיי עולם וחיי שעה''' - ביאור, תרגום וניקוד על מאמר של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> *'''התפילין במשנת חב&quot;ד''' - ליקוט מאמרי רבותינו נשיאינו בענין התפילין, עיקר הספר עוסק במאמר &quot;איתא במדרש תילים&quot; שאמרו [[הרבי הרש&quot;ב]] ו[[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[בר מצווה]] שלהם.<br /> *'''סדר ברכת הנהנין''' - ביאור ומקורות פסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]], בקונטרס [[סדר ברכת הנהנין]].<br /> *'''תיקון המידות''' - ביאור [[תורת חב&quot;ד]] בעניין תיקון המידות. יצא לאור לקראת [[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח|כ&quot;ב שבט]].<br /> *'''ואתה תצוה''' - ביאור ותרגום המאמר [[ד&quot;ה]] &quot;ואתה תצווה&quot;, המאמר האחרון שהרבי הגיה וחילק לחסידים. המאמר עוסק בהחרבה בנושא החדרת ה[[אמונה]] ב[[פנימי]]ות ב[[נפש]] ה[[יהודי]] על ידי נשיא הדור.<br /> *'''שמע בני''' - לקט משיחותיו של [[הרבי]], שאמרם ל[[ילדים]] ב[[ראלי|כנסי]] [[צבאות ה']] בשנים [[תשמ&quot;ב]]-[[תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> ===משכיל לאיתן===<br /> משכיל לאיתן הינו סדרה המבארת את ספר התניא. תחילה יצאו הביאורים בחוברת שהכילה סיכומים משיעורים של הרב גרין לתלמידיו ב[[בית ספר למלאכה]], על שנים-עשר פרקי התניא הראשונים. החוברת נשלחה לרבי, שכתב הנחיות והערות על הספר. בין היתר, הציע הרבי להדבר עם זקני [[משפיע|המשפיעים]] שלמדו [[תניא]] ב[[פולין]] וכיוצא בזה. הרבי המשיך וכתב כי הוא כותב את ההערות כדי לעודד, וסיים: הוסיף ב[[הפצת המעיינות]] ואשרי חלקו וימשיך בכיוון זה.<br /> <br /> עד עתה (תש&quot;ע) יצאו לאור 14 כרכים.<br /> <br /> חלקים מהביאור תורגמו גם לשפה האנגלית.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו בנימין גרין המתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]], הינו עסקן חב&quot;די הפועל לקליטת יהודי אירופה. ביתו, נשואה לחתנו יוסף יצחק פרידמן, המתגורר אף הוא בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''יחידות לכל החיים''', שבועון כפר חב&quot;ד 1901 עמוד 30<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=26657 שיעור אודיו מהרב גרין בנושא 'לימוד עניני גאולה ומשיח']<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=83856 שוני ההבעה בין חסידות חב&quot;ד לחסידות הכללית] - {{אינפו|}}<br /> *[http://chabadpedia.co.il/images/a/af/הכפר_של_הרבי.pdf ראיון עם הרב גרין בעלון &quot;הכפר של הרבי&quot;]<br /> *'''[https://col.org.il/news/128571 מה חידש ספר התניא? ראיון מאלף עם הרב יקותיאל גרין]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/678046/ זקניך ויאמרו לך: התפילה בהלכה ובחסידות]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{תבנית:גלריה ספרי הרב גרין}}<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> {{מיון רגיל:גרין יקותיאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלפרוביץ']]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ד]]</div>

Shimonavram https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=519170 2022-02-03T13:24:55Z

<p>Shimonavram: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יקותיאל גרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יקותיאל גרין]]<br /> הרב '''יקותיאל גרין''' (נולד ב[[י&quot;ד בכסלו]] [[ה'תש&quot;ד]], [[דצמבר]] [[1943]] - ) הוא [[משפיע]] [[אנ&quot;ש]] ב[[כפר חב&quot;ד]], וסופר חב&quot;די שהוציא לאור עשרות ספרי חסידות עם ביאורים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[רמת גן]] ב[[י&quot;ד כסלו]] [[תש&quot;ד]] להוריו דוד ושרה גרין. בשנת [[תשכ&quot;ד]] נסע באוניה ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ולאחריה [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רחל, בתו של הרב [[בנימין לוין]] וקבע את מגוריו ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> הרב גרין מחבר ספרי ביאור על נושאים ב[[תורת החסידות]], חלקם בהוראתו הישירה של [[הרבי]]. ספריו יוצאים במסגרת [[חסידות לעם]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> [[קובץ:גרין אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרין מעניק לרבי את אחד מספריו במהלך ה[[חלוקת דולרים]]]]<br /> *'''מאמר כללי החינוך וההדרכה''' - מנוקד ומבואר. בסופו מופיע ליקוט מביאורי [[רבותינו נשיאנו]] בנושא [[חינוך]]. יצא לאור בהוצאת [[חסידות לעם]] ב[[עברית]] וב[[אנגלית]].<br /> *'''[[אהבה]] ו[[אחדות]] ב[[אור]] ה[[חסידות]]''' - לקט של אימרות ופתגמים, הוראות ו[[סיפור]]ים מאדמו&quot;רי חב&quot;ד, בנושא [[אהבת ישראל]] ו[[אחדות ישראל]], בליווי הסברים וביאורים.<br /> *'''[[אהבת ישראל]] במשנת ה[[צמח צדק]]''' - ביאר מורחב של [[מצוות]] [[אהבת ישראל]] במשנתו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. הרעיון המרכזי של הספר הוא - הקשר בין אהבת ישראל ו[[תפילה]], שרק באמצעות ההקדמה לתפילה &quot;הריני מקבל עלי [[מצוות עשה]] של ואהבת לרעך כמוך&quot;, תתקבל תפילת ה[[יהודי]] ל[[טוב]]ה ול[[ברכה]].<br /> *'''באתי לגני המבואר''' - ביאור [[מאמר]] [[באתי לגני]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], מלוקט מתורת [[הרבי]]. יצא ב[[עברית]] ובאנגלית. במהדורה ה[[עברית]] מופיע המאמר עם [[ניקוד]] ופיסוק ולאחריו הביאור. במהדורה האנגלית, מופיע המאמר ב[[לשון הקודש]], לאחריו המאמר ב[[אנגלית]] ורק אחר כך הביאור באנגלית.<br /> *'''[[ה' אחד]]''' - ביאור מאמר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] &quot;כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו&quot;. בו מבאר הרבי הרי&quot;צ בהרחבה, מהי המשמעות הפנימית של [[ה' אחד]] ומה מחייבת ההבעה של ה' אלקינו. כיצד רואה תורת חסידות את מצות ה[[אמונה]] ב[[אחדות ה']] וכיצד על ה[[יהודי]] לחוש ולראות את ה[[השגחה הפרטית]] שעליו ושעל כלל ישראל.<br /> *'''הגדה של פסח עם מנהגי חב&quot;ד''', הודפס לראשונה בשנת ה'[[תשמ&quot;ו]], [[הרבי]] [[מלך המשיח]] נתן את הערותיו וברכתו להוצאתה. הגדה זו כוללת הדרכה מעשית ומפורטת כמובא בהלכה וכפי מנהגי הרבי בשילוב פניני שאר הרביים להגדה.<br /> *'''שנאת חינם ודרכי מניעתה''' - ביאור על מאמר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ד&quot;ה &quot;איתא בזוהר&quot; המבוסס על מאמר ד&quot;ה &quot;החלצו&quot; שנאמר בשנת [[תרנ&quot;ט]] על ידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> *'''תניא לילדים''' - סדרת ספרים המבארים ומנקדים את [[ספר התניא]] לילדים. בספר פרק הסבר על הנפשות, מהותם ואופן תפקודם. בנוסף הוא מכיל ליקוט מ[[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]] לילדי [[צבאות ה']], בהם הוא מדריכם כיצד להתמודד עם ה[[יצר הרע]] באופן מעשי. עד כה יצאו לאור שלושה ספרים המבארים את הפרקים א' - ט' בספר התניא.<br /> *'''אהבת ישראל במשנת [[חב&quot;ד]]''' - ביאור מצוות אהבת ישראל במקורות ה[[חב&quot;ד]]ים; [[ליקוטי אמרים - פרק ל&quot;ב|פרק ל&quot;ב]] שב[[ספר התניא]], מאמר ד&quot;ה &quot;אהבת ישראל&quot; שב[[דרך מצוותיך]] ו[[שיחה|שיחתו]] של הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק י&quot;ז.<br /> *'''חיי עולם וחיי שעה''' - ביאור, תרגום וניקוד על מאמר של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> *'''התפילין במשנת חב&quot;ד''' - ליקוט מאמרי רבותינו נשיאינו בענין התפילין, עיקר הספר עוסק במאמר &quot;איתא במדרש תילים&quot; שאמרו [[הרבי הרש&quot;ב]] ו[[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[בר מצווה]] שלהם.<br /> *'''סדר ברכת הנהנין''' - ביאור ומקורות פסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]], בקונטרס [[סדר ברכת הנהנין]].<br /> *'''תיקון המידות''' - ביאור [[תורת חב&quot;ד]] בעניין תיקון המידות. יצא לאור לקראת [[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח|כ&quot;ב שבט]].<br /> *'''ואתה תצוה''' - ביאור ותרגום המאמר [[ד&quot;ה]] &quot;ואתה תצווה&quot;, המאמר האחרון שהרבי הגיה וחילק לחסידים. המאמר עוסק בהחרבה בנושא החדרת ה[[אמונה]] ב[[פנימי]]ות ב[[נפש]] ה[[יהודי]] על ידי נשיא הדור.<br /> *'''שמע בני''' - לקט משיחותיו של [[הרבי]], שאמרם ל[[ילדים]] ב[[ראלי|כנסי]] [[צבאות ה']] בשנים [[תשמ&quot;ב]]-[[תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> ===משכיל לאיתן===<br /> משכיל לאיתן הינו סדרה המבארת את ספר התניא. תחילה יצאו הביאורים בחוברת שהכילה סיכומים משיעורים של הרב גרין לתלמידיו ב[[בית ספר למלאכה]], על שנים-עשר פרקי התניא הראשונים. החוברת נשלחה לרבי, שכתב הנחיות והערות על הספר. בין היתר, הציע הרבי להדבר עם זקני [[משפיע|המשפיעים]] שלמדו [[תניא]] ב[[פולין]] וכיוצא בזה. הרבי המשיך וכתב כי הוא כותב את ההערות כדי לעודד, וסיים: הוסיף ב[[הפצת המעיינות]] ואשרי חלקו וימשיך בכיוון זה.<br /> <br /> עד עתה (תש&quot;ע) יצאו לאור 14 כרכים.<br /> <br /> חלקים מהביאור תורגמו גם לשפה האנגלית.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו בנימין גרין המתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]], הינו עסקן חב&quot;די הפועל לקליטת יהודי אירופה. ביתו, נשואה לחתנו יוסף יצחק פרידמן, המתגורר אף הוא בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''יחידות לכל החיים''', שבועון כפר חב&quot;ד 1901 עמוד 30<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=26657 שיעור אודיו מהרב גרין בנושא 'לימוד עניני גאולה ומשיח']<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=83856 שוני ההבעה בין חסידות חב&quot;ד לחסידות הכללית] - {{אינפו|}}<br /> *[http://chabadpedia.co.il/images/a/af/הכפר_של_הרבי.pdf ראיון עם הרב גרין בעלון &quot;הכפר של הרבי&quot;]<br /> *'''[https://col.org.il/news/128571 מה חידש ספר התניא? ראיון מאלף עם הרב יקותיאל גרין]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/678046/ זקניך ויאמרו לך: התפילה בהלכה ובחסידות]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{תבנית:גלריה ספרי הרב גרין}}<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> {{מיון רגיל:גרין יקותיאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלפרוביץ']]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ד]]</div>

Shimonavram https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=518084 2022-01-26T18:51:39Z

<p>Shimonavram: </p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> [[קובץ:דוד משה ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד משה ליברמן (במרכז) באסיפה במשרדי &quot;[[מרכז רבני אירופה]]&quot; ב[[בריסל]]]]<br /> הרב '''דוד משה ליברמן''' (כ&quot;א בניסן ה'תרפ&quot;ה-כ&quot;ה שבט ה'תשפ&quot;ב) הוא [[רב]] ואב&quot;ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב דוד משה ליברמן נולד בשנת ביום שביעי של פסח [[כ&quot;א ניסן]] [[תרפ&quot;ה]] בקלן שב[[גרמניה]] לאביו הרב אייזיק ולאמו מרת שרה הינדה לבית ליפשיץ. הוריו היו ילידי גליציה, ולאחר מלחמת עולם הראשונה עברו לגרמניה, ונמנו על הקהילות החסידיות של יוצאי גליציה{{הערה|דוגמת חסידות רופשיץ וכדומה. עדות הרב ליברמן בשבת שבע-ברכות של מענדי ואסתי מרינובסקי.}}<br /> <br /> בהיותו כבן שנה עברה משפחתו ל[[אנטוורפן]] שבבלגיה, שם למד הרב דוד משה בבית ספר 'יסודי התורה'. בשנת [[תרצ&quot;ה]] בהיותו בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה ב'היידע' שעל יד העיר [[אנטוורפן]]{{הערה|יסודה של ישיבת היידע הייתה על ידי שני יהודים שבאו מארגנטינה שחיפשו חינוך תורני. הישיבה משכה אליה תלמידים רבים מהולנד, צרפת, שוויץ וגרמניה. סדרי הלימוד והחינוך היו קפדניים מאד ובין היתר למדו גם מלאכה. בוגריה נסעו להמשיך את לימודיהם בישיבות טעלז ומיר. הישיבה התקיימה 21 שנים עד שעלה עליה הכורת ב[[שואה]].}}, בהנהלתו של ר' פייבל שפירא (שם הכיר את ידידיו לעתיד, הרב [[נחום אברהם יעקובוביץ]] רב ומשפיע קהילת חב&quot;ד באנטוורפן, והרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[אפרים וולף]] ואביו הרב בנימין).<br /> <br /> ב[[אדר]] [[תש&quot;ו]] הגיע ל[[ארצות הברית]] שם התקבל בישיבה בלייקווד אצל ר' [[אהרן קוטלר]] של התיידד עם ר' [[שלמה קרליבך]]. ששמר איתו קשר כל השנים.<br /> <br /> באותה תקופה היה בקשר גם עם הרב [[יצחק הוטנר]]{{הערה|בפסח תש&quot;ז התארח יחד עם אחי אצל הרב [[יצחק הוטנר]].}}.<br /> <br /> וכן עם אחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]], שהיה תלמיד ב-770{{הערה|הרב ליברמאן אמר, ר' שלימה מעולם לא היה תלמיד ב 770, ור' אליהו חיים מעולם לא למד בלייקווד.}}.<br /> <br /> ומאוחר יותר עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> <br /> בטבת תשי&quot;א [[נישואין|נשא]] את הרבנית חיה חיטריק, בתו של הרב [[יהודה חיטריק]].<br /> <br /> ב[[כ&quot;ה שבט]] ה'תשפ&quot;ב נפטר, והוא בן 96.<br /> <br /> ===במהלך השואה===<br /> עם פריצתה של [[מלחמת העולם השנייה]] ברח, יחד עם אימו, שני אחיו ואחותו ל[[צרפת]]. אביו אביו היה באנגליה בתקופת המלחמה.<br /> <br /> שני אחיו ואחותו הצליחו לעלות על האוניה ולברוח ל[[ארצות הברית]].<br /> <br /> בשלב מסויים נשלח למחנה ריכוז צרפתי (שהיה לא כמו המחנות בגרמניה, יותר קל).<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ב]] לאחר תקופה קצרה נשלח יחד עם אימו למחנה הריכוז צרפתי (שהיה קל יותר ממחנות הריכוז הגרמנים), לאחר תקופה קצרה שלחו את אימו למחנה השמדה (– כל זמן שצרפת לא נכבשה לגמרי תחת הנאצים, [[שלטון וושי]] שתף פעולה ושלח יהודים למחנות ההשמדה. אחרי שהגרמנים כבשו את צרפת לחלוטין, הפסיקו המשולחים למחנות ההשמדה..<br /> <br /> אחרי חצי שנה במחנה ריכוז, הצליח לברוח מהמנחה לדוד שלו, אח אמו שגר בצרפת.<br /> <br /> כשברח שמע שיש ישיבה במרסיי וכך הכיר את הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]]. היה מאד קרוב אליו יותר מהאחרים.<br /> <br /> הרב שניאורסאהן הוא חייב את הבחורים ללמוד חסידות למרות שלא רצו, זה בשביל הבחורים בישיבה דבר חדש. <br /> <br /> היינו שוהים בחדר שאכסנו בו חביות יין והיה לו פתח רק לחדר של הרב שניאורסאהן. פעם הגיעו הגרמנים לבית ושמענו כיצד הם מנסים לפתוח את החדר שלנו והרב מסיח את דעתם מאתנו.<br /> <br /> הוא ממש פעל ועשה רבות לשמור עלינו ולהציל אותנו.<br /> <br /> לילה אחד הנאצים נכנסו לחדר ותפסו שמה 20 בחורים ו3 מבוגרים ושלחו את כולם למחנות ההשמדה, ובנס ניצל כאשר רק לילה קודם לכן שהה איתם אך בלילה הגורלי בחסדי ה' לא שהה שם (אחד הנרצחים שמו רובינסקי, מצרפת, מאוד מוכשר שלמד חזק חסידות).<br /> <br /> לאן שהרב שניאורסאהן הלך הוא לקח את הספרייה הגדולה שלו, כך היה לבחורים ספרים ללמוד. הרבה פעמים נאלצו לבחור ממקום למקום. פעמים רבות בדרך עצרו אותם צרפתים, אך כאמור בסיום המלחמה כבר לא שלחו יהודים למחנות השמדה.<br /> <br /> כמה פעמים עבר ליד חיילים גרמנים ובנסי ניסים, לא נעצר. ושרד את ימי האימה.<br /> <br /> ==במחיצת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> הגיע לניו יורק בתש&quot;ו לפני פסח. וזכה להיכנס ליחידות אצל הרבי הריי&quot;צ ומסר דרישת שלום מר' זלמן שניאורסאהן, הרבי אמר אמר שכבר קיבל דרישת שלום... (&quot;ר' זלמן היה חסיד של הרבי הקודם&quot;). <br /> <br /> ר' דוד משה סיפר לרבי הקודם שהוא נוסע ללמוד בלייקווד, והרבי וחייך... הרבי התעניין אצלנו האם יש לנו מקום להתאכסן{{הערה|למעשה שהיה בפסח עם אחי אצל הרב [[יצחק הוטנר]]..}} וכו'.<br /> <br /> זלמן שניאורסאהן סיפר שהרבי הקודם אמר לו על הרב ליברמן, &quot;שהפנים שלו חקוקות אצלי&quot;.<br /> <br /> כתב לרבי הריי&quot;צ שברצונו ללמוד אנגלית, ושלשם כך זקוקים ל&quot;מסירה ונתינה&quot;. הרבי ענה, שיכול ללמוד &quot;בשביל לקרב את הנוער&quot;. <br /> <br /> פעם בפורים, ביקש רשות לנוסע להתוועדות של הרבי הקודם, והראש ישיבה של לייקוד. לא הרשה, על כן נסע בלי רשות. הרב ליברמאן סיפר, שבאותה תקופה היו בלייקווד, כ 35 בחורים וב-770 קצת יותר.<br /> <br /> חמש פעמים היה ביחידות אצל הרבי הקודם.<br /> <br /> בתש&quot;ז נכנס ליחידות אצל הרבי הקודם וואמר שרוצה לעבור ללמוד ב-770 &quot;כי הלימוד שלי לא מתאים לשם&quot;. הרבי שאל: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים?.<br /> <br /> בפועל עבר ללמוד בישיבה ב-770{{הערה|הרב ליברמן הודיע במכתב לר' אהרן קוטלר שהוא עוזב את הישיבה בלייקוד. המכתב לא נענה.}}.<br /> <br /> בתש&quot;ט נקרא להיכנס ליחידות אצל הרבי הריי&quot;צ שהורה לו לנסוע להיות רב ב[[בית הכנסת בני ראובן שיקגו]] (היו שם כמה בתי כנסת נוסח האר&quot;י){{הערה|הרב ליברמן אומר שכנראה מהסיבות שנבחר לנסוע לשיקגו: כי באותה תקופה הרב זלמן שניאורסאהן שהה שם, וכל מי שהגיע לשם היה &quot;בולע אותו&quot; (היינו לא נותן לו להתפתח). לי, בגלל קרבתי לרב שניאורסאהן, לא יכול היה לעשות זאת.}}.<br /> <br /> היחידות האחרונה הייתה למחרת י&quot;ט כסלו תש&quot;י. הרבי דיבר עמו מוסר והיה מעין רוח הקודש, ובסוף התאמץ לומר ברכה.<br /> <br /> במוצש&quot;ק יו&quot;ד שבט תש&quot;י כאשר קיבל הבשורה המרה שהה בשיקגו, מייד לקח מטוס{{הערה|פעם ראשונה שנסע במטוס.}} והספיק להגיע ללוי'ה של הרבי הקודם.<br /> <br /> ==במחיצת כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א==<br /> בתקופה שלמד ב-770 כמה פעמים הרבי שליט&quot;א נכנס ל'זאל' ודיבר בלימוד עם הבחורים ובניהם הרב לבירמן.<br /> <br /> הרב ליברמן מספר שזוכר שפעם אחת הרבי דיבר על הקטעים בהשמטת הצנזור בסוף פרק י&quot;א בהל' מלכים ברמב&quot;ם על כך שהנוצרים והמוסלמים מיישרם דרך למלך המשיח. והביע ספק על ייחוס הדברים לרמב&quot;ם. אולם הרבי אמר בתוקף שזה מהרמב&quot;ם. <br /> <br /> בתקופת שליחות בשיקגו עוד כבחור בשנת תש&quot;ט היה נוהג לכתוב מכתבים לרבי שתמיד החזיר תשובה, (אם לא החזיר, הייתה סיבה...){{הערה|הרב ליברמן סיפר: כתבתי גם לחברים ב 770, אך היחידי שכמעט תמיד ענה, היה הרבי.}}. <br /> <br /> מיד לאחר יו&quot;ד שבט, נכנס לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, ושאל אצלו מספר שאלות, והרבי ענה, ומכאן ואילך התקשר לרבי בכל מיני נפשו.<br /> <br /> הרבי ביקש ממנו שיקבל הסמכה ל&quot;ידין ידין&quot; מהרב פיינשטיין, אבל לא עלה בידו פעם אמר לו הרבי על זה: &quot;איך זע אז ס'איז שווער צו פאלגן&quot; (אני רואה שקשה לציית). וזה אמת. לבסוף נבחן ל&quot;ידין ידין&quot; מהרב [[ישראל גוטסמן]]. <br /> <br /> על הרבנות באנטוורפן. קיבל הסכמה וברכה.<br /> <br /> הרב ליברמן סיפר ששמע מאחד מהתלמדים הקרובים של הרב [[שרגא פייבל מנדלוביץ]], שהרב מנדלבויץ מאוד התרשם מהבחורים השלוחים של הרבי ברחבי ארצות הברית, ואמר: &quot;אם חב&quot;ד יכולים, אנחנו יכולים&quot;. התרשמות זאת היא השפיעה על פתיחת &quot;[[תורה ומסורה]]&quot;.<br /> <br /> ==רבנותו==<br /> <br /> ב[[תש&quot;ט]] קיבל [[סמיכה]]. מהרב [[משה פיינשטיין]] הרבי ביקש שיבחן אצלו גם ידין ידין, אך בפועל נבחן ידין ידין אחר מספר שנים אצל הרב [[ישראל גוסטמן]].<br /> <br /> לאחר מכן נשלח על ידי [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ]] לשיקגו לשמש כרב בקהילת 'בני ראובן'. <br /> <br /> משנת [[תשט&quot;ו]] שימש כרב בקהילת 'אור חדש' בשיקגו, עד ל[[תשכ&quot;ו]],<br /> <br /> אז עבר עם משפחתו לדיטרויט, שם שימש כרב בקהילת 'בני יהודה'.<br /> <br /> בשנת תשט&quot;ו התחיל לשמש רב בקהילת &quot;אור חדש&quot; בשיקגו.<br /> <br /> בשנת תשכ&quot;ז עבר לעיר דיטרויט, שם החל לשמש כרב קהילת &quot;בני יהודה&quot; ומנהל של הבית ספר היהודי במקום.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]], לאחר פטירתו של הרב [[הלל מדליה]], אב&quot;ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] (מ[[כ&quot;ז בטבת]] [[תשכ&quot;ה]] עד לפטירתו ב[[יום כיפור]] [[תשל&quot;ח]]), הכתירו את הרב דוד משה לכהן במקומו. הרב ליברמן התקבל ב[[אהבה]] לא רק על ידי חברי קהילת 'שומרי הדת', אלא גם על ידי חברי קהילת 'מחזיקי הדת'.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] ייסדו, הרב ליברמן יחד עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]] והרב [[עזריאל חייקין]], את '[[מרכז רבני אירופה]]'.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו באייר]] [[תשע&quot;א]] קיבל הרב ליברמן, במעמד שנערך במשרדי העיר בהשתתפות אישי ציבור מטעם ממשלת בלגיה, מדליית כבוד על פעלו למען הכלל במתן עזרה וסיוע לכלל רבדי ותושבי העיר, יהודים וגוים ביחד ללא הפליה.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61569 בלגיה: הרב החב&quot;דניק קיבל מדליית כבוד] - תמונות מהמעמד}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * רעייתו הרבנית חיה בת הרב החסיד [[יהודה חיטריק]]. נפטרה בכ&quot;ה שבט תשע&quot;ג{{הערה| ראה גם https://col.org.il/news/73936 https://www.bhol.co.il/news/745101}}.<br /> * בנו - הרב [[צמח מנחם מענדל ליברמן]], רב קהילת חב&quot;ד ו[[שליח|השליח]] ראשי של [[הרבי]] ל[[אשקלון]].<br /> * חתנו - הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]].<br /> * חתנו - הרב [[אריה לייב קפלן]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומייסד קהילת חב&quot;ד בצפת.<br /> * בנו - הרב צבי ליברמן, רב בעיידז'יער (ליד [[לונדון]]), [[אנגליה]].<br /> * חתנו - הרב [[שלמה וילהלם]], [[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב|רב ראשי]] ל[[ז'יטומיר]] ומערב [[אוקראינה]].<br /> * חתנו - הרב מרדכי צבי קראזניאנסקי, מלבורן, אוסטראליע<br /> * חתנו - הרב שמואל פינסאן, בריסל<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''המאור של בלגיה''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1926 עמוד 42<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59147 ר' דוד משה כובד בברית לנכד גדולי רבני אירופה] {{אינפו}} <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=58596 בפגישה עם ראש ממשלת אלבניה מר סאלי בארישה במשרדי &quot;מרכז רבני אירופה&quot; ב[[בריסל]]]] {{אינפו}} <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ליברמן, דוד משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חיטריק]]</div>

Shimonavram https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%98&diff=518083 2022-01-26T18:50:48Z

<p>Shimonavram: /* נפטרו */</p> <hr /> <div>{{חודש שבט}}<br /> '''כ&quot;ה בשבט''' הוא היום העשרים וחמישה ב[[חודש שבט]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *[[תק&quot;ס]] - רבי [[דוד ממיקולייב]], מתלמידי ה[[בעל שם טוב]], נפטר.<br /> *[[תרמ&quot;ג]] - רבי [[ישראל מסלנט]] (ליפקין), מייסד [[תנועת המוסר]], נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===[[יום הולדת|נולדו]]===<br /> *[[תרפ&quot;ג]] - [[שלום דובער גוראריה|שלום דובער גוראריה]], נכדו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ובנו של [[הרש&quot;ג]].<br /> <br /> ===[[פטירה|נפטרו]]===<br /> *[[תשמ&quot;ז]] - ר' [[אפרים כזרי (קוזלינר)]], בוגר ה[[תלמוד תורה]] שפעל בסמיכות לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ומאנ&quot;ש ב[[חדרה]].<br /> *[[תשמ&quot;ט]] - הרב [[אברהם אבא זליגסון]], רופא חסידי תושב [[קראון הייטס]].<br /> *[[תנש&quot;א]] - הרב [[מרדכי דב טלישבסקי]], [[שליח ציבור|חזן]] מפורסם, שליחו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לפינלנד, ו[[שד&quot;ר]] ישיבות [[תומכי תמימים]] באמריקה.<br /> *[[תשפ&quot;ב]] - הרב [[דוד משה ליברמן]], רב ואב&quot;ד של קהילת 'שומרי הדת' באנטוורפן שבבלגיה, וממייסדי מרכז רבני אירופה.<br /> <br /> {{להיום יום|כ&quot;ה|שבט}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש שבט|ב כה]]</div>

Shimonavram https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%98&diff=518082 2022-01-26T18:50:14Z

<p>Shimonavram: /* נפטרו */</p> <hr /> <div>{{חודש שבט}}<br /> '''כ&quot;ה בשבט''' הוא היום העשרים וחמישה ב[[חודש שבט]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *[[תק&quot;ס]] - רבי [[דוד ממיקולייב]], מתלמידי ה[[בעל שם טוב]], נפטר.<br /> *[[תרמ&quot;ג]] - רבי [[ישראל מסלנט]] (ליפקין), מייסד [[תנועת המוסר]], נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===[[יום הולדת|נולדו]]===<br /> *[[תרפ&quot;ג]] - [[שלום דובער גוראריה|שלום דובער גוראריה]], נכדו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ובנו של [[הרש&quot;ג]].<br /> <br /> ===[[פטירה|נפטרו]]===<br /> *[[תשמ&quot;ז]] - ר' [[אפרים כזרי (קוזלינר)]], בוגר ה[[תלמוד תורה]] שפעל בסמיכות לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ומאנ&quot;ש ב[[חדרה]].<br /> *[[תשמ&quot;ט]] - הרב [[אברהם אבא זליגסון]], רופא חסידי תושב [[קראון הייטס]].<br /> *[[תנש&quot;א]] - הרב [[מרדכי דב טלישבסקי]], [[שליח ציבור|חזן]] מפורסם, שליחו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לפינלנד, ו[[שד&quot;ר]] ישיבות [[תומכי תמימים]] באמריקה.<br /> *[[תשפ&quot;ב]] - הרב [[הרב דוד משה ליברמן]], רב ואב&quot;ד של קהילת 'שומרי הדת' באנטוורפן שבבלגיה, וממייסדי מרכז רבני אירופה.<br /> <br /> {{להיום יום|כ&quot;ה|שבט}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש שבט|ב כה]]</div>

Shimonavram https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=518081 2022-01-26T18:47:50Z

<p>Shimonavram: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> [[קובץ:דוד משה ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד משה ליברמן (במרכז) באסיפה במשרדי &quot;[[מרכז רבני אירופה]]&quot; ב[[בריסל]]]]<br /> הרב '''דוד משה ליברמן''' (כ&quot;א בניסן ה'תרפ&quot;ה-כ&quot;ה שבט ה'תשפ&quot;ב) הוא [[רב]] ואב&quot;ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב דוד משה ליברמן נולד בשנת ביום שביעי של פסח [[כ&quot;א ניסן]] [[תרפ&quot;ה]] בקלן שב[[גרמניה]] לאביו הרב אייזיק ולאמו מרת שרה הינדה לבית ליפשיץ. הוריו היו ילידי גליציה, ולאחר מלחמת עולם הראשונה עברו לגרמניה, ונמנו על הקהילות החסידיות של יוצאי גליציה{{הערה|דוגמת חסידות רופשיץ וכדומה. עדות הרב ליברמן בשבת שבע-ברכות של מענדי ואסתי מרינובסקי.}}<br /> <br /> בהיותו כבן שנה עברה משפחתו ל[[אנטוורפן]] שבבלגיה, שם למד הרב דוד משה בבית ספר 'יסודי התורה'. בשנת [[תרצ&quot;ה]] בהיותו בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה ב'היידע' שעל יד העיר [[אנטוורפן]]{{הערה|יסודה של ישיבת היידע הייתה על ידי שני יהודים שבאו מארגנטינה שחיפשו חינוך תורני. הישיבה משכה אליה תלמידים רבים מהולנד, צרפת, שוויץ וגרמניה. סדרי הלימוד והחינוך היו קפדניים מאד ובין היתר למדו גם מלאכה. בוגריה נסעו להמשיך את לימודיהם בישיבות טעלז ומיר. הישיבה התקיימה 21 שנים עד שעלה עליה הכורת ב[[שואה]].}}, בהנהלתו של ר' פייבל שפירא (שם הכיר את ידידיו לעתיד, הרב [[נחום אברהם יעקובוביץ]] רב ומשפיע קהילת חב&quot;ד באנטוורפן, והרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[אפרים וולף]] ואביו הרב בנימין).<br /> <br /> ב[[אדר]] [[תש&quot;ו]] הגיע ל[[ארצות הברית]] שם התקבל בישיבה בלייקווד אצל ר' [[אהרן קוטלר]] של התיידד עם ר' [[שלמה קרליבך]]. ששמר איתו קשר כל השנים.<br /> <br /> באותה תקופה היה בקשר גם עם הרב [[יצחק הוטנר]]{{הערה|בפסח תש&quot;ז התארח יחד עם אחי אצל הרב [[יצחק הוטנר]].}}.<br /> <br /> וכן עם אחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]], שהיה תלמיד ב-770{{הערה|הרב ליברמאן אמר, ר' שלימה מעולם לא היה תלמיד ב 770, ור' אליהו חיים מעולם לא למד בלייקווד.}}.<br /> <br /> ומאוחר יותר עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> <br /> בטבת תשי&quot;א [[נישואין|נשא]] את הרבנית חיה חיטריק, בתו של הרב [[יהודה חיטריק]].<br /> <br /> ===במהלך השואה===<br /> עם פריצתה של [[מלחמת העולם השנייה]] ברח, יחד עם אימו, שני אחיו ואחותו ל[[צרפת]]. אביו אביו היה באנגליה בתקופת המלחמה.<br /> <br /> שני אחיו ואחותו הצליחו לעלות על האוניה ולברוח ל[[ארצות הברית]].<br /> <br /> בשלב מסויים נשלח למחנה ריכוז צרפתי (שהיה לא כמו המחנות בגרמניה, יותר קל).<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ב]] לאחר תקופה קצרה נשלח יחד עם אימו למחנה הריכוז צרפתי (שהיה קל יותר ממחנות הריכוז הגרמנים), לאחר תקופה קצרה שלחו את אימו למחנה השמדה (– כל זמן שצרפת לא נכבשה לגמרי תחת הנאצים, [[שלטון וושי]] שתף פעולה ושלח יהודים למחנות ההשמדה. אחרי שהגרמנים כבשו את צרפת לחלוטין, הפסיקו המשולחים למחנות ההשמדה..<br /> <br /> אחרי חצי שנה במחנה ריכוז, הצליח לברוח מהמנחה לדוד שלו, אח אמו שגר בצרפת.<br /> <br /> כשברח שמע שיש ישיבה במרסיי וכך הכיר את הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]]. היה מאד קרוב אליו יותר מהאחרים.<br /> <br /> הרב שניאורסאהן הוא חייב את הבחורים ללמוד חסידות למרות שלא רצו, זה בשביל הבחורים בישיבה דבר חדש. <br /> <br /> היינו שוהים בחדר שאכסנו בו חביות יין והיה לו פתח רק לחדר של הרב שניאורסאהן. פעם הגיעו הגרמנים לבית ושמענו כיצד הם מנסים לפתוח את החדר שלנו והרב מסיח את דעתם מאתנו.<br /> <br /> הוא ממש פעל ועשה רבות לשמור עלינו ולהציל אותנו.<br /> <br /> לילה אחד הנאצים נכנסו לחדר ותפסו שמה 20 בחורים ו3 מבוגרים ושלחו את כולם למחנות ההשמדה, ובנס ניצל כאשר רק לילה קודם לכן שהה איתם אך בלילה הגורלי בחסדי ה' לא שהה שם (אחד הנרצחים שמו רובינסקי, מצרפת, מאוד מוכשר שלמד חזק חסידות).<br /> <br /> לאן שהרב שניאורסאהן הלך הוא לקח את הספרייה הגדולה שלו, כך היה לבחורים ספרים ללמוד. הרבה פעמים נאלצו לבחור ממקום למקום. פעמים רבות בדרך עצרו אותם צרפתים, אך כאמור בסיום המלחמה כבר לא שלחו יהודים למחנות השמדה.<br /> <br /> כמה פעמים עבר ליד חיילים גרמנים ובנסי ניסים, לא נעצר. ושרד את ימי האימה.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ה שבט]] ה'תשפ&quot;ב נפטר, והוא בן 96.<br /> <br /> ==במחיצת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> הגיע לניו יורק בתש&quot;ו לפני פסח. וזכה להיכנס ליחידות אצל הרבי הריי&quot;צ ומסר דרישת שלום מר' זלמן שניאורסאהן, הרבי אמר אמר שכבר קיבל דרישת שלום... (&quot;ר' זלמן היה חסיד של הרבי הקודם&quot;). <br /> <br /> ר' דוד משה סיפר לרבי הקודם שהוא נוסע ללמוד בלייקווד, והרבי וחייך... הרבי התעניין אצלנו האם יש לנו מקום להתאכסן{{הערה|למעשה שהיה בפסח עם אחי אצל הרב [[יצחק הוטנר]]..}} וכו'.<br /> <br /> זלמן שניאורסאהן סיפר שהרבי הקודם אמר לו על הרב ליברמן, &quot;שהפנים שלו חקוקות אצלי&quot;.<br /> <br /> כתב לרבי הריי&quot;צ שברצונו ללמוד אנגלית, ושלשם כך זקוקים ל&quot;מסירה ונתינה&quot;. הרבי ענה, שיכול ללמוד &quot;בשביל לקרב את הנוער&quot;. <br /> <br /> פעם בפורים, ביקש רשות לנוסע להתוועדות של הרבי הקודם, והראש ישיבה של לייקוד. לא הרשה, על כן נסע בלי רשות. הרב ליברמאן סיפר, שבאותה תקופה היו בלייקווד, כ 35 בחורים וב-770 קצת יותר.<br /> <br /> חמש פעמים היה ביחידות אצל הרבי הקודם.<br /> <br /> בתש&quot;ז נכנס ליחידות אצל הרבי הקודם וואמר שרוצה לעבור ללמוד ב-770 &quot;כי הלימוד שלי לא מתאים לשם&quot;. הרבי שאל: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים?.<br /> <br /> בפועל עבר ללמוד בישיבה ב-770{{הערה|הרב ליברמן הודיע במכתב לר' אהרן קוטלר שהוא עוזב את הישיבה בלייקוד. המכתב לא נענה.}}.<br /> <br /> בתש&quot;ט נקרא להיכנס ליחידות אצל הרבי הריי&quot;צ שהורה לו לנסוע להיות רב ב[[בית הכנסת בני ראובן שיקגו]] (היו שם כמה בתי כנסת נוסח האר&quot;י){{הערה|הרב ליברמן אומר שכנראה מהסיבות שנבחר לנסוע לשיקגו: כי באותה תקופה הרב זלמן שניאורסאהן שהה שם, וכל מי שהגיע לשם היה &quot;בולע אותו&quot; (היינו לא נותן לו להתפתח). לי, בגלל קרבתי לרב שניאורסאהן, לא יכול היה לעשות זאת.}}.<br /> <br /> היחידות האחרונה הייתה למחרת י&quot;ט כסלו תש&quot;י. הרבי דיבר עמו מוסר והיה מעין רוח הקודש, ובסוף התאמץ לומר ברכה.<br /> <br /> במוצש&quot;ק יו&quot;ד שבט תש&quot;י כאשר קיבל הבשורה המרה שהה בשיקגו, מייד לקח מטוס{{הערה|פעם ראשונה שנסע במטוס.}} והספיק להגיע ללוי'ה של הרבי הקודם.<br /> <br /> ==במחיצת כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א==<br /> בתקופה שלמד ב-770 כמה פעמים הרבי שליט&quot;א נכנס ל'זאל' ודיבר בלימוד עם הבחורים ובניהם הרב לבירמן.<br /> <br /> הרב ליברמן מספר שזוכר שפעם אחת הרבי דיבר על הקטעים בהשמטת הצנזור בסוף פרק י&quot;א בהל' מלכים ברמב&quot;ם על כך שהנוצרים והמוסלמים מיישרם דרך למלך המשיח. והביע ספק על ייחוס הדברים לרמב&quot;ם. אולם הרבי אמר בתוקף שזה מהרמב&quot;ם. <br /> <br /> בתקופת שליחות בשיקגו עוד כבחור בשנת תש&quot;ט היה נוהג לכתוב מכתבים לרבי שתמיד החזיר תשובה, (אם לא החזיר, הייתה סיבה...){{הערה|הרב ליברמן סיפר: כתבתי גם לחברים ב 770, אך היחידי שכמעט תמיד ענה, היה הרבי.}}. <br /> <br /> מיד לאחר יו&quot;ד שבט, נכנס לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, ושאל אצלו מספר שאלות, והרבי ענה, ומכאן ואילך התקשר לרבי בכל מיני נפשו.<br /> <br /> הרבי ביקש ממנו שיקבל הסמכה ל&quot;ידין ידין&quot; מהרב פיינשטיין, אבל לא עלה בידו פעם אמר לו הרבי על זה: &quot;איך זע אז ס'איז שווער צו פאלגן&quot; (אני רואה שקשה לציית). וזה אמת. לבסוף נבחן ל&quot;ידין ידין&quot; מהרב [[ישראל גוטסמן]]. <br /> <br /> על הרבנות באנטוורפן. קיבל הסכמה וברכה.<br /> <br /> הרב ליברמן סיפר ששמע מאחד מהתלמדים הקרובים של הרב [[שרגא פייבל מנדלוביץ]], שהרב מנדלבויץ מאוד התרשם מהבחורים השלוחים של הרבי ברחבי ארצות הברית, ואמר: &quot;אם חב&quot;ד יכולים, אנחנו יכולים&quot;. התרשמות זאת היא השפיעה על פתיחת &quot;[[תורה ומסורה]]&quot;.<br /> <br /> ==רבנותו==<br /> <br /> ב[[תש&quot;ט]] קיבל [[סמיכה]]. מהרב [[משה פיינשטיין]] הרבי ביקש שיבחן אצלו גם ידין ידין, אך בפועל נבחן ידין ידין אחר מספר שנים אצל הרב [[ישראל גוסטמן]].<br /> <br /> לאחר מכן נשלח על ידי [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ]] לשיקגו לשמש כרב בקהילת 'בני ראובן'. <br /> <br /> משנת [[תשט&quot;ו]] שימש כרב בקהילת 'אור חדש' בשיקגו, עד ל[[תשכ&quot;ו]],<br /> <br /> אז עבר עם משפחתו לדיטרויט, שם שימש כרב בקהילת 'בני יהודה'.<br /> <br /> בשנת תשט&quot;ו התחיל לשמש רב בקהילת &quot;אור חדש&quot; בשיקגו.<br /> <br /> בשנת תשכ&quot;ז עבר לעיר דיטרויט, שם החל לשמש כרב קהילת &quot;בני יהודה&quot; ומנהל של הבית ספר היהודי במקום.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]], לאחר פטירתו של הרב [[הלל מדליה]], אב&quot;ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] (מ[[כ&quot;ז בטבת]] [[תשכ&quot;ה]] עד לפטירתו ב[[יום כיפור]] [[תשל&quot;ח]]), הכתירו את הרב דוד משה לכהן במקומו. הרב ליברמן התקבל ב[[אהבה]] לא רק על ידי חברי קהילת 'שומרי הדת', אלא גם על ידי חברי קהילת 'מחזיקי הדת'.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] ייסדו, הרב ליברמן יחד עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]] והרב [[עזריאל חייקין]], את '[[מרכז רבני אירופה]]'.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו באייר]] [[תשע&quot;א]] קיבל הרב ליברמן, במעמד שנערך במשרדי העיר בהשתתפות אישי ציבור מטעם ממשלת בלגיה, מדליית כבוד על פעלו למען הכלל במתן עזרה וסיוע לכלל רבדי ותושבי העיר, יהודים וגוים ביחד ללא הפליה.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61569 בלגיה: הרב החב&quot;דניק קיבל מדליית כבוד] - תמונות מהמעמד}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * רעייתו הרבנית חיה בת הרב החסיד [[יהודה חיטריק]]. נפטרה בכ&quot;ה שבט תשע&quot;ג{{הערה| ראה גם https://col.org.il/news/73936 https://www.bhol.co.il/news/745101}}.<br /> * בנו - הרב [[צמח מנחם מענדל ליברמן]], רב קהילת חב&quot;ד ו[[שליח|השליח]] ראשי של [[הרבי]] ל[[אשקלון]].<br /> * חתנו - הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]].<br /> * חתנו - הרב [[אריה לייב קפלן]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומייסד קהילת חב&quot;ד בצפת.<br /> * בנו - הרב צבי ליברמן, רב בעיידז'יער (ליד [[לונדון]]), [[אנגליה]].<br /> * חתנו - הרב [[שלמה וילהלם]], [[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב|רב ראשי]] ל[[ז'יטומיר]] ומערב [[אוקראינה]].<br /> * חתנו - הרב מרדכי צבי קראזניאנסקי, מלבורן, אוסטראליע<br /> * חתנו - הרב שמואל פינסאן, בריסל<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''המאור של בלגיה''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1926 עמוד 42<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59147 ר' דוד משה כובד בברית לנכד גדולי רבני אירופה] {{אינפו}} <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=58596 בפגישה עם ראש ממשלת אלבניה מר סאלי בארישה במשרדי &quot;מרכז רבני אירופה&quot; ב[[בריסל]]]] {{אינפו}} <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ליברמן, דוד משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חיטריק]]</div>

Shimonavram https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=518080 2022-01-26T18:36:15Z

<p>Shimonavram: </p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> [[קובץ:דוד משה ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד משה ליברמן (במרכז) באסיפה במשרדי &quot;[[מרכז רבני אירופה]]&quot; ב[[בריסל]]]]<br /> הרב '''דוד משה ליברמן''' (כ&quot;א בניסן ה'תרפ&quot;ה-כ&quot;ה שבט ה'תשפ&quot;ב) הוא [[רב]] ואב&quot;ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב דוד משה ליברמן נולד בשנת ביום שביעי של פסח [[כ&quot;א ניסן]] [[תרפ&quot;ה]] בקלן שב[[גרמניה]] לאביו הרב אייזיק ולאמו מרת שרה הינדה לבית ליפשיץ. הוריו היו ילידי גליציה, ולאחר מלחמת עולם הראשונה עברו לגרמניה, ונמנו על הקהילות החסידיות של יוצאי גליציה{{הערה|דוגמת חסידות רופשיץ וכדומה. עדות הרב ליברמן בשבת שבע-ברכות של מענדי ואסתי מרינובסקי.}}<br /> <br /> בהיותו כבן שנה עברה משפחתו ל[[אנטוורפן]] שבבלגיה, שם למד הרב דוד משה בבית ספר 'יסודי התורה'. בשנת [[תרצ&quot;ה]] בהיותו בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה ב'היידע' שעל יד העיר [[אנטוורפן]]{{הערה|יסודה של ישיבת היידע הייתה על ידי שני יהודים שבאו מארגנטינה שחיפשו חינוך תורני. הישיבה משכה אליה תלמידים רבים מהולנד, צרפת, שוויץ וגרמניה. סדרי הלימוד והחינוך היו קפדניים מאד ובין היתר למדו גם מלאכה. בוגריה נסעו להמשיך את לימודיהם בישיבות טעלז ומיר. הישיבה התקיימה 21 שנים עד שעלה עליה הכורת ב[[שואה]].}}, בהנהלתו של ר' פייבל שפירא (שם הכיר את ידידיו לעתיד, הרב [[נחום אברהם יעקובוביץ]] רב ומשפיע קהילת חב&quot;ד באנטוורפן, והרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[אפרים וולף]] ואביו הרב בנימין).<br /> <br /> ב[[אדר]] [[תש&quot;ו]] הגיע ל[[ארצות הברית]] שם התקבל בישיבה בלייקווד אצל ר' [[אהרן קוטלר]] של התיידד עם ר' [[שלמה קרליבך]]. ששמר איתו קשר כל השנים.<br /> <br /> באותה תקופה היה בקשר גם עם הרב [[יצחק הוטנר]]{{הערה|בפסח תש&quot;ז התארח יחד עם אחי אצל הרב [[יצחק הוטנר]].}}.<br /> <br /> וכן עם אחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]], שהיה תלמיד ב-770{{הערה|הרב ליברמאן אמר, ר' שלימה מעולם לא היה תלמיד ב 770, ור' אליהו חיים מעולם לא למד בלייקווד.}}.<br /> <br /> ומאוחר יותר עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> <br /> בטבת תשי&quot;א [[נישואין|נשא]] את הרבנית חיה חיטריק, בתו של הרב [[יהודה חיטריק]].<br /> <br /> ===במהלך השואה===<br /> עם פריצתה של [[מלחמת העולם השנייה]] ברח, יחד עם אימו, שני אחיו ואחותו ל[[צרפת]]. אביו אביו היה באנגליה בתקופת המלחמה.<br /> <br /> שני אחיו ואחותו הצליחו לעלות על האוניה ולברוח ל[[ארצות הברית]].<br /> <br /> בשלב מסויים נשלח למחנה ריכוז צרפתי (שהיה לא כמו המחנות בגרמניה, יותר קל).<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ב]] לאחר תקופה קצרה נשלח יחד עם אימו למחנה הריכוז צרפתי (שהיה קל יותר ממחנות הריכוז הגרמנים), לאחר תקופה קצרה שלחו את אימו למחנה השמדה (– כל זמן שצרפת לא נכבשה לגמרי תחת הנאצים, [[שלטון וושי]] שתף פעולה ושלח יהודים למחנות ההשמדה. אחרי שהגרמנים כבשו את צרפת לחלוטין, הפסיקו המשולחים למחנות ההשמדה..<br /> <br /> אחרי חצי שנה במחנה ריכוז, הצליח לברוח מהמנחה לדוד שלו, אח אמו שגר בצרפת.<br /> <br /> כשברח שמע שיש ישיבה במרסיי וכך הכיר את הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]]. היה מאד קרוב אליו יותר מהאחרים.<br /> <br /> הרב שניאורסאהן הוא חייב את הבחורים ללמוד חסידות למרות שלא רצו, זה בשביל הבחורים בישיבה דבר חדש. <br /> <br /> היינו שוהים בחדר שאכסנו בו חביות יין והיה לו פתח רק לחדר של הרב שניאורסאהן. פעם הגיעו הגרמנים לבית ושמענו כיצד הם מנסים לפתוח את החדר שלנו והרב מסיח את דעתם מאתנו.<br /> <br /> הוא ממש פעל ועשה רבות לשמור עלינו ולהציל אותנו.<br /> <br /> לילה אחד הנאצים נכנסו לחדר ותפסו שמה 20 בחורים ו3 מבוגרים ושלחו את כולם למחנות ההשמדה, ובנס ניצל כאשר רק לילה קודם לכן שהה איתם אך בלילה הגורלי בחסדי ה' לא שהה שם (אחד הנרצחים שמו רובינסקי, מצרפת, מאוד מוכשר שלמד חזק חסידות).<br /> <br /> לאן שהרב שניאורסאהן הלך הוא לקח את הספרייה הגדולה שלו, כך היה לבחורים ספרים ללמוד. הרבה פעמים נאלצו לבחור ממקום למקום. פעמים רבות בדרך עצרו אותם צרפתים, אך כאמור בסיום המלחמה כבר לא שלחו יהודים למחנות השמדה.<br /> <br /> כמה פעמים עבר ליד חיילים גרמנים ובנסי ניסים, לא נעצר. ושרד את ימי האימה.<br /> <br /> ==במחיצת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> הגיע לניו יורק בתש&quot;ו לפני פסח. וזכה להיכנס ליחידות אצל הרבי הריי&quot;צ ומסר דרישת שלום מר' זלמן שניאורסאהן, הרבי אמר אמר שכבר קיבל דרישת שלום... (&quot;ר' זלמן היה חסיד של הרבי הקודם&quot;). <br /> <br /> ר' דוד משה סיפר לרבי הקודם שהוא נוסע ללמוד בלייקווד, והרבי וחייך... הרבי התעניין אצלנו האם יש לנו מקום להתאכסן{{הערה|למעשה שהיה בפסח עם אחי אצל הרב [[יצחק הוטנר]]..}} וכו'.<br /> <br /> זלמן שניאורסאהן סיפר שהרבי הקודם אמר לו על הרב ליברמן, &quot;שהפנים שלו חקוקות אצלי&quot;.<br /> <br /> כתב לרבי הריי&quot;צ שברצונו ללמוד אנגלית, ושלשם כך זקוקים ל&quot;מסירה ונתינה&quot;. הרבי ענה, שיכול ללמוד &quot;בשביל לקרב את הנוער&quot;. <br /> <br /> פעם בפורים, ביקש רשות לנוסע להתוועדות של הרבי הקודם, והראש ישיבה של לייקוד. לא הרשה, על כן נסע בלי רשות. הרב ליברמאן סיפר, שבאותה תקופה היו בלייקווד, כ 35 בחורים וב-770 קצת יותר.<br /> <br /> חמש פעמים היה ביחידות אצל הרבי הקודם.<br /> <br /> בתש&quot;ז נכנס ליחידות אצל הרבי הקודם וואמר שרוצה לעבור ללמוד ב-770 &quot;כי הלימוד שלי לא מתאים לשם&quot;. הרבי שאל: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים?.<br /> <br /> בפועל עבר ללמוד בישיבה ב-770{{הערה|הרב ליברמן הודיע במכתב לר' אהרן קוטלר שהוא עוזב את הישיבה בלייקוד. המכתב לא נענה.}}.<br /> <br /> בתש&quot;ט נקרא להיכנס ליחידות אצל הרבי הריי&quot;צ שהורה לו לנסוע להיות רב ב[[בית הכנסת בני ראובן שיקגו]] (היו שם כמה בתי כנסת נוסח האר&quot;י){{הערה|הרב ליברמן אומר שכנראה מהסיבות שנבחר לנסוע לשיקגו: כי באותה תקופה הרב זלמן שניאורסאהן שהה שם, וכל מי שהגיע לשם היה &quot;בולע אותו&quot; (היינו לא נותן לו להתפתח). לי, בגלל קרבתי לרב שניאורסאהן, לא יכול היה לעשות זאת.}}.<br /> <br /> היחידות האחרונה הייתה למחרת י&quot;ט כסלו תש&quot;י. הרבי דיבר עמו מוסר והיה מעין רוח הקודש, ובסוף התאמץ לומר ברכה.<br /> <br /> במוצש&quot;ק יו&quot;ד שבט תש&quot;י כאשר קיבל הבשורה המרה שהה בשיקגו, מייד לקח מטוס{{הערה|פעם ראשונה שנסע במטוס.}} והספיק להגיע ללוי'ה של הרבי הקודם.<br /> <br /> ==במחיצת כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א==<br /> בתקופה שלמד ב-770 כמה פעמים הרבי שליט&quot;א נכנס ל'זאל' ודיבר בלימוד עם הבחורים ובניהם הרב לבירמן.<br /> <br /> הרב ליברמן מספר שזוכר שפעם אחת הרבי דיבר על הקטעים בהשמטת הצנזור בסוף פרק י&quot;א בהל' מלכים ברמב&quot;ם על כך שהנוצרים והמוסלמים מיישרם דרך למלך המשיח. והביע ספק על ייחוס הדברים לרמב&quot;ם. אולם הרבי אמר בתוקף שזה מהרמב&quot;ם. <br /> <br /> בתקופת שליחות בשיקגו עוד כבחור בשנת תש&quot;ט היה נוהג לכתוב מכתבים לרבי שתמיד החזיר תשובה, (אם לא החזיר, הייתה סיבה...){{הערה|הרב ליברמן סיפר: כתבתי גם לחברים ב 770, אך היחידי שכמעט תמיד ענה, היה הרבי.}}. <br /> <br /> מיד לאחר יו&quot;ד שבט, נכנס לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, ושאל אצלו מספר שאלות, והרבי ענה, ומכאן ואילך התקשר לרבי בכל מיני נפשו.<br /> <br /> הרבי ביקש ממנו שיקבל הסמכה ל&quot;ידין ידין&quot; מהרב פיינשטיין, אבל לא עלה בידו פעם אמר לו הרבי על זה: &quot;איך זע אז ס'איז שווער צו פאלגן&quot; (אני רואה שקשה לציית). וזה אמת. לבסוף נבחן ל&quot;ידין ידין&quot; מהרב [[ישראל גוטסמן]]. <br /> <br /> על הרבנות באנטוורפן. קיבל הסכמה וברכה.<br /> <br /> הרב ליברמן סיפר ששמע מאחד מהתלמדים הקרובים של הרב [[שרגא פייבל מנדלוביץ]], שהרב מנדלבויץ מאוד התרשם מהבחורים השלוחים של הרבי ברחבי ארצות הברית, ואמר: &quot;אם חב&quot;ד יכולים, אנחנו יכולים&quot;. התרשמות זאת היא השפיעה על פתיחת &quot;[[תורה ומסורה]]&quot;.<br /> <br /> ==רבנותו==<br /> <br /> ב[[תש&quot;ט]] קיבל [[סמיכה]]. מהרב [[משה פיינשטיין]] הרבי ביקש שיבחן אצלו גם ידין ידין, אך בפועל נבחן ידין ידין אחר מספר שנים אצל הרב [[ישראל גוסטמן]].<br /> <br /> לאחר מכן נשלח על ידי [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ]] לשיקגו לשמש כרב בקהילת 'בני ראובן'. <br /> <br /> משנת [[תשט&quot;ו]] שימש כרב בקהילת 'אור חדש' בשיקגו, עד ל[[תשכ&quot;ו]],<br /> <br /> אז עבר עם משפחתו לדיטרויט, שם שימש כרב בקהילת 'בני יהודה'.<br /> <br /> בשנת תשט&quot;ו התחיל לשמש רב בקהילת &quot;אור חדש&quot; בשיקגו.<br /> <br /> בשנת תשכ&quot;ז עבר לעיר דיטרויט, שם החל לשמש כרב קהילת &quot;בני יהודה&quot; ומנהל של הבית ספר היהודי במקום.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]], לאחר פטירתו של הרב [[הלל מדליה]], אב&quot;ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] (מ[[כ&quot;ז בטבת]] [[תשכ&quot;ה]] עד לפטירתו ב[[יום כיפור]] [[תשל&quot;ח]]), הכתירו את הרב דוד משה לכהן במקומו. הרב ליברמן התקבל ב[[אהבה]] לא רק על ידי חברי קהילת 'שומרי הדת', אלא גם על ידי חברי קהילת 'מחזיקי הדת'.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] ייסדו, הרב ליברמן יחד עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]] והרב [[עזריאל חייקין]], את '[[מרכז רבני אירופה]]'.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו באייר]] [[תשע&quot;א]] קיבל הרב ליברמן, במעמד שנערך במשרדי העיר בהשתתפות אישי ציבור מטעם ממשלת בלגיה, מדליית כבוד על פעלו למען הכלל במתן עזרה וסיוע לכלל רבדי ותושבי העיר, יהודים וגוים ביחד ללא הפליה.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61569 בלגיה: הרב החב&quot;דניק קיבל מדליית כבוד] - תמונות מהמעמד}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * רעייתו הרבנית חיה בת הרב החסיד [[יהודה חיטריק]]. נפטרה בכ&quot;ה שבט תשע&quot;ג{{הערה| ראה גם https://col.org.il/news/73936 https://www.bhol.co.il/news/745101}}.<br /> * בנו - הרב [[צמח מנחם מענדל ליברמן]], רב קהילת חב&quot;ד ו[[שליח|השליח]] ראשי של [[הרבי]] ל[[אשקלון]].<br /> * חתנו - הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]].<br /> * חתנו - הרב [[אריה לייב קפלן]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומייסד קהילת חב&quot;ד בצפת.<br /> * בנו - הרב צבי ליברמן, רב בעיידז'יער (ליד [[לונדון]]), [[אנגליה]].<br /> * חתנו - הרב [[שלמה וילהלם]], [[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב|רב ראשי]] ל[[ז'יטומיר]] ומערב [[אוקראינה]].<br /> * חתנו - הרב מרדכי צבי קראזניאנסקי, מלבורן, אוסטראליע<br /> * חתנו - הרב שמואל פינסאן, בריסל<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''המאור של בלגיה''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1926 עמוד 42<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59147 ר' דוד משה כובד בברית לנכד גדולי רבני אירופה] {{אינפו}} <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=58596 בפגישה עם ראש ממשלת אלבניה מר סאלי בארישה במשרדי &quot;מרכז רבני אירופה&quot; ב[[בריסל]]]] {{אינפו}} <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ליברמן, דוד משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חיטריק]]</div>

Shimonavram https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%9C%D7%A1&diff=515879 2022-01-18T08:23:17Z

<p>Shimonavram: </p> <hr /> <div>[[קובץ:טוביה פלס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פלס]]<br /> הרב '''טוביה פלס''' (י&quot;ב מנחם-אב תש&quot;ח - [[ט&quot;ז שבט]] [[תשפ&quot;ב]]) היה עסקן [[חסיד]]י, שזכה לעסוק בתחומים רבים בהפצת מעיינות החסידות, ולקבל קירובים שונים מהרבי. היה מוכר בעיקר בזכות פעילותו בהפצת תורתו של הרבי לקהל הרחב, בין היתר בהפצת והדפסת ה'[[דבר מלכות]]'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ב מנחם-אב]] [[תש&quot;ח]] לאביו הרב [[יעקב פלס]] ע&quot;ה. <br /> <br /> שירת ב[[צה&quot;ל]] ושימש כשומר ראשו של ראש הממשלה [[דוד בן גוריון]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], אותה סיים לאחר תשעה באב.<br /> <br /> ב[[שבת חזון]] [[תש&quot;ל]], בעת [[מלחמת ההתשה]], שהה ר' טוביה אצל [[הרבי]]. במהלך ה[[התוועדות]] ב[[שבת]] הורה לו הרבי, שכשהוא מגיע לארץ, החל מ[[ט&quot;ו באב]], יעבור בכל החזיתות, מתעלת סואץ ועד לרמת הגולן, וימסור להם בשם הרבי כי הוא מאחל ומברכם בהצלחה רבה. הרבי נתן לו בקבוק '[[משקה]]' לחלק לחיילים לאמירת '[[לחיים]]', ואף הורה לו לחלק להם [[תפילין]] תמורת תשלום סמלי של לירה אחת.<br /> <br /> הרבי נתן לו הוראות נוספות כיצד לבצע את השליחות: עליו לקחת שניים או שלושה חסידים מ[[אנ&quot;ש]] ששירתו ב[[צה&quot;ל]]. להשתדל לבקר את החיילים כשהם לבושים במדי הצבא.<br /> <br /> הרבי הוסיף כי כל הוצאות הסיבוב כולל חלוקת התפילין יהיו על חשבונו הפרטי, וכדאי לסיים קודם ל[[חודש אלול]]{{הערה|המלים המדויקות שאמר לו הרבי, כפי שר' טוביה רשם אותם זמן קצר לאחר מכן: &quot;כשתבוא לארץ, אזי מתחיל מיום ט&quot;ו באב, תיסע לכל החזיתות (סואץ, גולן וכו'), ותאמר שביקשתיך לבקרם ולמסור איחולי לבביים וברכתי להצלחה רבה, ולחלק מהמשקה, להרוצה בזה...<br /> <br /> ולצעירי חב&quot;ד ימסור מכאן כי מציעים על דבר זה, שכל איש המשרת ב[[צה&quot;ל]] וזקוק ל[[תפילין]] שיתנו לו זוג [[תפילין]] על חשבוני. אך היות שמצוה אין צריך להיות בחינם, שימכרו במחיר סימלי של לירה אחת. וגם זה תמסור לאנשי הצבא בעת הביקור.<br /> <br /> ... ומכמה טעמים כדאי שלא תבקר יחידי, כי אם שזו תהיה קבוצה. צרף אליך עוד שנים או שלושה מ[[אנ&quot;ש]] שי' שהיו בצבא (מ[[כפר חב&quot;ד]] או מ[[ירושלים]]) ושכבר דיברו עם אנשי הצבא וכיוצא בזה. ובאם אפשרי כדאי שתקבלו רישיון ללבוש מדי צה&quot;ל בעת הביקורים הנ&quot;ל.<br /> <br /> כל ההוצאות הכספיות בהנ&quot;ל יכוסו מחשבוני. כל הביקורים כדאי שיהיו קודם חודש אלול&quot;.}}.<br /> <br /> כשהגיע לארץ פנו [[צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש|צעירי חב&quot;ד]] ויצרו קשר עם קצין בדרגת אלוף שהעניק רשיונות כניסה למחנות והבסיסים שבגבולות, וכן אישר את לבישת המדים. יחד עם ר' טוביה הצטרפו ר' [[זושא וילימובסקי]] ר' [[זאב קסלמן]] ור' [[שמעון בקרמן]].<br /> <br /> לאחר יומיים של פעילות כתב ר' זושא דו&quot;ח לרבי בו ציין כי נמכרו כבר 58 זוגות [[תפילין]] במחיר סמלי והחיילים נתנו [[צדקה]] בסך של 12 לירות. את הכסף שלח לרבי וציין שאלו מחיילי צה&quot;ל.<br /> <br /> במשך עשרות שנים מקיים ר' טוביה [[התוועדות חסידית|התוועד]] בביתו מידי שנה במוצאי [[יום הכיפורים]]. ה[[התוועדות]] הפכה למסורת ובעבר היו מתוועדים עד לאור הבוקר ואז היו [[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] ל[[חג הסוכות]].<br /> <br /> ב[[פורים]] [[תשמ&quot;ט]] ניגש הרב [[יהודה לייב גרונר]] לר' טוביה, ומסר לו שהרבי ביקש שייכנס אליו אחרי [[תפילת מנחה]]. במהלך אותה יחידות, דיבר הרבי בכאב רב ובסגנון חריף מאד על פעילות שעשה מישהו מאנ&quot;ש באותה תקופה בענין [[פרסום זהותו של משיח]] באופן שגרם לרבי עוגמת נפש, והרבי נתן לו שליחות מיוחדת למסור לאותו אחד. לקראת סוף היחידות, ר' טוביה{{הערה|שנבהל מאוד מהסגנון החריף}} אמר לרבי, כי הוא מקווה שהפעולות שנעשות דרכו אינן גורמות עגמת נפש. בתגובה חייך הרבי ואמר תוך תנועה עם היד, כי {{ציטוטון|אתה הינך איתי, בין שאתה רוצה ובין שאתה לא רוצה, ויש נחת רוח רב}}{{הערה|מובא ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5efda9721ef2f_1593682290.pdf תשורה מנישואי בנו]. בהמשך מסופר שם, כי בערב [[שבת]] [[פרשת תצווה]] [[תשנ&quot;ב]], ר' טוביה פנה אל הרבי לאחר שנזכר באירוע, ושאל את הרבי האם יש לפרסם את דברים אלו, בכדי שיחדלו לעסוק בדברים שאינם גורמים נחת לרבי, אך תשובה לא הגיעה.<br /> <br /> ביום [[ט&quot;ז בשבט]] [[תשפ&quot;ב]] נפטר בביתו בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> === דבר מלכות ===<br /> ב[[שבת]] [[פרשת ויחי]] [[תנש&quot;א]], דיבר [[הרבי]] דברים מיוחדים בדבר מעלתם של בני ישראל ויצא חוצץ נגד כאלו שדברו בגנותם של ישראל.<br /> <br /> לאחר שהשיחה הוגהה ויצאה לציבור החליט פלס להפיץ אותה בקנה מידה עולמי, דבר שהיה חסר עד אז בהפצת השיחות של הרבי שהגיעו לקהל מצומצם יחסית.<br /> <br /> ההפצה הפכה לקבועה, כאשר בכל שבוע התפרסמה השיחה המוגהת של הרבי מהשבוע האחרון.<br /> <br /> בתחילה יצאה החוברת בפורמט צילום של השיחה שהודפסה בשבועון כפר חב&quot;ד בשם &quot;דבר מלכות&quot;. עם הזמן התרחבה המתכונת והקונטרס הכיל בנוסף לליקוט השבועי גם אגרות קודש מובחרים.<br /> <br /> הקבצים התקבלו באהדה רבה ברחבי העולם, ומידי שבוע הודפסו בעשרות אלפי עותקים ותפוצתם הייתה ברוב היישובים בארץ. שלושה חודשים לאחר שהחלה ההפצה ונחלה הצלחה אדירה, בחול המועד פסח התקיים ב[[בני ברק]] כנס פעילים של מפיצי החוברות, שם סיפר בפני המשתתפים את העידודים הבלתי פוסקים מהרבי על הפצת השיחות.<br /> <br /> את [[דבר מלכות י&quot;ב (קונטרס)|גליון יב]] של קובץ ה'דבר מלכות' הרבי חילק בעצמו לחסידים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, ר' שלמה חיים פלס, כפר חב&quot;ד<br /> * בנו, ר' שמואל פלס, כפר חב&quot;ד<br /> * בנו, ר' יוסף יצחק פלס, כפר חב&quot;ד<br /> * בנו, הת' אליעזר פלס<br /> * בנו, ר' משה פלס, שליח באשקלון<br /> * בנו, ר' לוי פלס, שליח באשקלון<br /> * בנו, ר' מנחם מענדל פלס, שליח במודיעין<br /> * בנו, ר' ישראל שניאור זלמן פלס, כפר חב&quot;ד<br /> * חתנו, ר' נחשון פקטור, כפר חב&quot;ד<br /> * חתנו, ר' אריה איידלקופ, שליח במונטנגרו<br /> * חתנו, ר' יחיאל זלמן זיגמן<br /> * חתנו, ר' אלימלך מרילוס<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''אתה הינך איתי''', שבועון בית משיח גליון 1220 עמוד 19<br /> *'''מזווית מבטם של ילדים''', במדור והבט פני משיחך, שבועון בית משיח כ&quot;ה תמוז תש&quot;פ עמוד 46<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5efda9721ef2f_1593682290.pdf תשורה מנישואי בנו]''' - סקירת תולדות חייו, פעולותיו, והיחס הנדיר והמיוחד שקיבל מהרבי לאורך השנים, תמוז תש&quot;פ<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פלס, טוביה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ב]]</div>

Shimonavram https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%9C%D7%A1&diff=515878 2022-01-18T08:19:18Z

<p>Shimonavram: </p> <hr /> <div>[[קובץ:טוביה פלס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פלס]]<br /> הרב '''טוביה פלס''' (י&quot;ב מנחם-אב תש&quot;ח - [[ט&quot;ז שבט]] [[תשפ&quot;ב]]) היה עסקן [[חסיד]]י, שזכה לעסוק בתחומים רבים בהפצת מעיינות החסידות, ולקבל קירובים שונים מהרבי. היה מוכר בעיקר בזכות פעילותו בהפצת תורתו של הרבי לקהל הרחב, בין היתר בהפצת והדפסת ה'[[דבר מלכות]]'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ב אב]] [[תש&quot;ח]].<br /> <br /> שירת ב[[צה&quot;ל]] ושימש כשומר ראשו של ראש הממשלה [[דוד בן גוריון]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], אותה סיים לאחר תשעה באב.<br /> <br /> ב[[שבת חזון]] [[תש&quot;ל]], בעת [[מלחמת ההתשה]], שהה ר' טוביה אצל [[הרבי]]. במהלך ה[[התוועדות]] ב[[שבת]] הורה לו הרבי, שכשהוא מגיע לארץ, החל מ[[ט&quot;ו באב]], יעבור בכל החזיתות, מתעלת סואץ ועד לרמת הגולן, וימסור להם בשם הרבי כי הוא מאחל ומברכם בהצלחה רבה. הרבי נתן לו בקבוק '[[משקה]]' לחלק לחיילים לאמירת '[[לחיים]]', ואף הורה לו לחלק להם [[תפילין]] תמורת תשלום סמלי של לירה אחת.<br /> <br /> הרבי נתן לו הוראות נוספות כיצד לבצע את השליחות: עליו לקחת שניים או שלושה חסידים מ[[אנ&quot;ש]] ששירתו ב[[צה&quot;ל]]. להשתדל לבקר את החיילים כשהם לבושים במדי הצבא.<br /> <br /> הרבי הוסיף כי כל הוצאות הסיבוב כולל חלוקת התפילין יהיו על חשבונו הפרטי, וכדאי לסיים קודם ל[[חודש אלול]]{{הערה|המלים המדויקות שאמר לו הרבי, כפי שר' טוביה רשם אותם זמן קצר לאחר מכן: &quot;כשתבוא לארץ, אזי מתחיל מיום ט&quot;ו באב, תיסע לכל החזיתות (סואץ, גולן וכו'), ותאמר שביקשתיך לבקרם ולמסור איחולי לבביים וברכתי להצלחה רבה, ולחלק מהמשקה, להרוצה בזה...<br /> <br /> ולצעירי חב&quot;ד ימסור מכאן כי מציעים על דבר זה, שכל איש המשרת ב[[צה&quot;ל]] וזקוק ל[[תפילין]] שיתנו לו זוג [[תפילין]] על חשבוני. אך היות שמצוה אין צריך להיות בחינם, שימכרו במחיר סימלי של לירה אחת. וגם זה תמסור לאנשי הצבא בעת הביקור.<br /> <br /> ... ומכמה טעמים כדאי שלא תבקר יחידי, כי אם שזו תהיה קבוצה. צרף אליך עוד שנים או שלושה מ[[אנ&quot;ש]] שי' שהיו בצבא (מ[[כפר חב&quot;ד]] או מ[[ירושלים]]) ושכבר דיברו עם אנשי הצבא וכיוצא בזה. ובאם אפשרי כדאי שתקבלו רישיון ללבוש מדי צה&quot;ל בעת הביקורים הנ&quot;ל.<br /> <br /> כל ההוצאות הכספיות בהנ&quot;ל יכוסו מחשבוני. כל הביקורים כדאי שיהיו קודם חודש אלול&quot;.}}.<br /> <br /> כשהגיע לארץ פנו [[צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש|צעירי חב&quot;ד]] ויצרו קשר עם קצין בדרגת אלוף שהעניק רשיונות כניסה למחנות והבסיסים שבגבולות, וכן אישר את לבישת המדים. יחד עם ר' טוביה הצטרפו ר' [[זושא וילימובסקי]] ר' [[זאב קסלמן]] ור' [[שמעון בקרמן]].<br /> <br /> לאחר יומיים של פעילות כתב ר' זושא דו&quot;ח לרבי בו ציין כי נמכרו כבר 58 זוגות [[תפילין]] במחיר סמלי והחיילים נתנו [[צדקה]] בסך של 12 לירות. את הכסף שלח לרבי וציין שאלו מחיילי צה&quot;ל.<br /> <br /> במשך עשרות שנים מקיים ר' טוביה [[התוועדות חסידית|התוועד]] בביתו מידי שנה במוצאי [[יום הכיפורים]]. ה[[התוועדות]] הפכה למסורת ובעבר היו מתוועדים עד לאור הבוקר ואז היו [[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] ל[[חג הסוכות]].<br /> <br /> ב[[פורים]] [[תשמ&quot;ט]] ניגש הרב [[יהודה לייב גרונר]] לר' טוביה, ומסר לו שהרבי ביקש שייכנס אליו אחרי [[תפילת מנחה]]. במהלך אותה יחידות, דיבר הרבי בכאב רב ובסגנון חריף מאד על פעילות שעשה מישהו מאנ&quot;ש באותה תקופה בענין [[פרסום זהותו של משיח]] באופן שגרם לרבי עוגמת נפש, והרבי נתן לו שליחות מיוחדת למסור לאותו אחד. לקראת סוף היחידות, ר' טוביה{{הערה|שנבהל מאוד מהסגנון החריף}} אמר לרבי, כי הוא מקווה שהפעולות שנעשות דרכו אינן גורמות עגמת נפש. בתגובה חייך הרבי ואמר תוך תנועה עם היד, כי {{ציטוטון|אתה הינך איתי, בין שאתה רוצה ובין שאתה לא רוצה, ויש נחת רוח רב}}{{הערה|מובא ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5efda9721ef2f_1593682290.pdf תשורה מנישואי בנו]. בהמשך מסופר שם, כי בערב [[שבת]] [[פרשת תצווה]] [[תשנ&quot;ב]], ר' טוביה פנה אל הרבי לאחר שנזכר באירוע, ושאל את הרבי האם יש לפרסם את דברים אלו, בכדי שיחדלו לעסוק בדברים שאינם גורמים נחת לרבי, אך תשובה לא הגיעה.<br /> <br /> ביום [[ט&quot;ז בשבט]] [[תשפ&quot;ב]] נפטר בביתו בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> === דבר מלכות ===<br /> ב[[שבת]] [[פרשת ויחי]] [[תנש&quot;א]], דיבר [[הרבי]] דברים מיוחדים בדבר מעלתם של בני ישראל ויצא חוצץ נגד כאלו שדברו בגנותם של ישראל.<br /> <br /> לאחר שהשיחה הוגהה ויצאה לציבור החליט פלס להפיץ אותה בקנה מידה עולמי, דבר שהיה חסר עד אז בהפצת השיחות של הרבי שהגיעו לקהל מצומצם יחסית.<br /> <br /> ההפצה הפכה לקבועה, כאשר בכל שבוע התפרסמה השיחה המוגהת של הרבי מהשבוע האחרון.<br /> <br /> בתחילה יצאה החוברת בפורמט צילום של השיחה שהודפסה בשבועון כפר חב&quot;ד בשם &quot;דבר מלכות&quot;. עם הזמן התרחבה המתכונת והקונטרס הכיל בנוסף לליקוט השבועי גם אגרות קודש מובחרים.<br /> <br /> הקבצים התקבלו באהדה רבה ברחבי העולם, ומידי שבוע הודפסו בעשרות אלפי עותקים ותפוצתם הייתה ברוב היישובים בארץ. שלושה חודשים לאחר שהחלה ההפצה ונחלה הצלחה אדירה, בחול המועד פסח התקיים ב[[בני ברק]] כנס פעילים של מפיצי החוברות, שם סיפר בפני המשתתפים את העידודים הבלתי פוסקים מהרבי על הפצת השיחות.<br /> <br /> את [[דבר מלכות י&quot;ב (קונטרס)|גליון יב]] של קובץ ה'דבר מלכות' הרבי חילק בעצמו לחסידים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, ר' שלמה חיים פלס, כפר חב&quot;ד<br /> * בנו, ר' שמואל פלס, כפר חב&quot;ד<br /> * בנו, ר' יוסף יצחק פלס, כפר חב&quot;ד<br /> * בנו, הת' אליעזר פלס<br /> * בנו, ר' משה פלס, שליח באשקלון<br /> * בנו, ר' לוי פלס, שליח באשקלון<br /> * בנו, ר' מנחם מענדל פלס, שליח במודיעין<br /> * בנו, ר' ישראל שניאור זלמן פלס, כפר חב&quot;ד<br /> * חתנו, ר' נחשון פקטור, כפר חב&quot;ד<br /> * חתנו, ר' אריה איידלקופ, שליח במונטנגרו<br /> * חתנו, ר' יחיאל זלמן זיגמן<br /> * חתנו, ר' אלימלך מרילוס<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''אתה הינך איתי''', שבועון בית משיח גליון 1220 עמוד 19<br /> *'''מזווית מבטם של ילדים''', במדור והבט פני משיחך, שבועון בית משיח כ&quot;ה תמוז תש&quot;פ עמוד 46<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5efda9721ef2f_1593682290.pdf תשורה מנישואי בנו]''' - סקירת תולדות חייו, פעולותיו, והיחס הנדיר והמיוחד שקיבל מהרבי לאורך השנים, תמוז תש&quot;פ<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פלס, טוביה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ב]]</div>

Shimonavram https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%9C%D7%A1&diff=515877 2022-01-18T08:17:31Z

<p>Shimonavram: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:טוביה פלס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פלס]]<br /> הרב '''טוביה פלס''' (יליד שנת [[תש&quot;ח]], 1948 - [[ט&quot;ז שבט]] [[תשפ&quot;ב]]) היה עסקן [[חסיד]]י, שזכה לעסוק בתחומים רבים בהפצת מעיינות החסידות, ולקבל קירובים שונים מהרבי. היה מוכר בעיקר בזכות פעילותו בהפצת תורתו של הרבי לקהל הרחב, בין היתר בהפצת והדפסת ה'[[דבר מלכות]]'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ב אב]] [[תש&quot;ח]].<br /> <br /> שירת ב[[צה&quot;ל]] ושימש כשומר ראשו של ראש הממשלה [[דוד בן גוריון]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], אותה סיים לאחר תשעה באב.<br /> <br /> ב[[שבת חזון]] [[תש&quot;ל]], בעת [[מלחמת ההתשה]], שהה ר' טוביה אצל [[הרבי]]. במהלך ה[[התוועדות]] ב[[שבת]] הורה לו הרבי, שכשהוא מגיע לארץ, החל מ[[ט&quot;ו באב]], יעבור בכל החזיתות, מתעלת סואץ ועד לרמת הגולן, וימסור להם בשם הרבי כי הוא מאחל ומברכם בהצלחה רבה. הרבי נתן לו בקבוק '[[משקה]]' לחלק לחיילים לאמירת '[[לחיים]]', ואף הורה לו לחלק להם [[תפילין]] תמורת תשלום סמלי של לירה אחת.<br /> <br /> הרבי נתן לו הוראות נוספות כיצד לבצע את השליחות: עליו לקחת שניים או שלושה חסידים מ[[אנ&quot;ש]] ששירתו ב[[צה&quot;ל]]. להשתדל לבקר את החיילים כשהם לבושים במדי הצבא.<br /> <br /> הרבי הוסיף כי כל הוצאות הסיבוב כולל חלוקת התפילין יהיו על חשבונו הפרטי, וכדאי לסיים קודם ל[[חודש אלול]]{{הערה|המלים המדויקות שאמר לו הרבי, כפי שר' טוביה רשם אותם זמן קצר לאחר מכן: &quot;כשתבוא לארץ, אזי מתחיל מיום ט&quot;ו באב, תיסע לכל החזיתות (סואץ, גולן וכו'), ותאמר שביקשתיך לבקרם ולמסור איחולי לבביים וברכתי להצלחה רבה, ולחלק מהמשקה, להרוצה בזה...<br /> <br /> ולצעירי חב&quot;ד ימסור מכאן כי מציעים על דבר זה, שכל איש המשרת ב[[צה&quot;ל]] וזקוק ל[[תפילין]] שיתנו לו זוג [[תפילין]] על חשבוני. אך היות שמצוה אין צריך להיות בחינם, שימכרו במחיר סימלי של לירה אחת. וגם זה תמסור לאנשי הצבא בעת הביקור.<br /> <br /> ... ומכמה טעמים כדאי שלא תבקר יחידי, כי אם שזו תהיה קבוצה. צרף אליך עוד שנים או שלושה מ[[אנ&quot;ש]] שי' שהיו בצבא (מ[[כפר חב&quot;ד]] או מ[[ירושלים]]) ושכבר דיברו עם אנשי הצבא וכיוצא בזה. ובאם אפשרי כדאי שתקבלו רישיון ללבוש מדי צה&quot;ל בעת הביקורים הנ&quot;ל.<br /> <br /> כל ההוצאות הכספיות בהנ&quot;ל יכוסו מחשבוני. כל הביקורים כדאי שיהיו קודם חודש אלול&quot;.}}.<br /> <br /> כשהגיע לארץ פנו [[צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש|צעירי חב&quot;ד]] ויצרו קשר עם קצין בדרגת אלוף שהעניק רשיונות כניסה למחנות והבסיסים שבגבולות, וכן אישר את לבישת המדים. יחד עם ר' טוביה הצטרפו ר' [[זושא וילימובסקי]] ר' [[זאב קסלמן]] ור' [[שמעון בקרמן]].<br /> <br /> לאחר יומיים של פעילות כתב ר' זושא דו&quot;ח לרבי בו ציין כי נמכרו כבר 58 זוגות [[תפילין]] במחיר סמלי והחיילים נתנו [[צדקה]] בסך של 12 לירות. את הכסף שלח לרבי וציין שאלו מחיילי צה&quot;ל.<br /> <br /> במשך עשרות שנים מקיים ר' טוביה [[התוועדות חסידית|התוועד]] בביתו מידי שנה במוצאי [[יום הכיפורים]]. ה[[התוועדות]] הפכה למסורת ובעבר היו מתוועדים עד לאור הבוקר ואז היו [[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] ל[[חג הסוכות]].<br /> <br /> ב[[פורים]] [[תשמ&quot;ט]] ניגש הרב [[יהודה לייב גרונר]] לר' טוביה, ומסר לו שהרבי ביקש שייכנס אליו אחרי [[תפילת מנחה]]. במהלך אותה יחידות, דיבר הרבי בכאב רב ובסגנון חריף מאד על פעילות שעשה מישהו מאנ&quot;ש באותה תקופה בענין [[פרסום זהותו של משיח]] באופן שגרם לרבי עוגמת נפש, והרבי נתן לו שליחות מיוחדת למסור לאותו אחד. לקראת סוף היחידות, ר' טוביה{{הערה|שנבהל מאוד מהסגנון החריף}} אמר לרבי, כי הוא מקווה שהפעולות שנעשות דרכו אינן גורמות עגמת נפש. בתגובה חייך הרבי ואמר תוך תנועה עם היד, כי {{ציטוטון|אתה הינך איתי, בין שאתה רוצה ובין שאתה לא רוצה, ויש נחת רוח רב}}{{הערה|מובא ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5efda9721ef2f_1593682290.pdf תשורה מנישואי בנו]. בהמשך מסופר שם, כי בערב [[שבת]] [[פרשת תצווה]] [[תשנ&quot;ב]], ר' טוביה פנה אל הרבי לאחר שנזכר באירוע, ושאל את הרבי האם יש לפרסם את דברים אלו, בכדי שיחדלו לעסוק בדברים שאינם גורמים נחת לרבי, אך תשובה לא הגיעה.<br /> <br /> ביום [[ט&quot;ז בשבט]] [[תשפ&quot;ב]] נפטר בביתו בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> === דבר מלכות ===<br /> ב[[שבת]] [[פרשת ויחי]] [[תנש&quot;א]], דיבר [[הרבי]] דברים מיוחדים בדבר מעלתם של בני ישראל ויצא חוצץ נגד כאלו שדברו בגנותם של ישראל.<br /> <br /> לאחר שהשיחה הוגהה ויצאה לציבור החליט פלס להפיץ אותה בקנה מידה עולמי, דבר שהיה חסר עד אז בהפצת השיחות של הרבי שהגיעו לקהל מצומצם יחסית.<br /> <br /> ההפצה הפכה לקבועה, כאשר בכל שבוע התפרסמה השיחה המוגהת של הרבי מהשבוע האחרון.<br /> <br /> בתחילה יצאה החוברת בפורמט צילום של השיחה שהודפסה בשבועון כפר חב&quot;ד בשם &quot;דבר מלכות&quot;. עם הזמן התרחבה המתכונת והקונטרס הכיל בנוסף לליקוט השבועי גם אגרות קודש מובחרים.<br /> <br /> הקבצים התקבלו באהדה רבה ברחבי העולם, ומידי שבוע הודפסו בעשרות אלפי עותקים ותפוצתם הייתה ברוב היישובים בארץ. שלושה חודשים לאחר שהחלה ההפצה ונחלה הצלחה אדירה, בחול המועד פסח התקיים ב[[בני ברק]] כנס פעילים של מפיצי החוברות, שם סיפר בפני המשתתפים את העידודים הבלתי פוסקים מהרבי על הפצת השיחות.<br /> <br /> את [[דבר מלכות י&quot;ב (קונטרס)|גליון יב]] של קובץ ה'דבר מלכות' הרבי חילק בעצמו לחסידים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, ר' שלמה חיים פלס, כפר חב&quot;ד<br /> * בנו, ר' שמואל פלס, כפר חב&quot;ד<br /> * בנו, ר' יוסף יצחק פלס, כפר חב&quot;ד<br /> * בנו, הת' אליעזר פלס<br /> * בנו, ר' משה פלס, שליח באשקלון<br /> * בנו, ר' לוי פלס, שליח באשקלון<br /> * בנו, ר' מנחם מענדל פלס, שליח במודיעין<br /> * בנו, ר' ישראל שניאור זלמן פלס, כפר חב&quot;ד<br /> * חתנו, ר' נחשון פקטור, כפר חב&quot;ד<br /> * חתנו, ר' אריה איידלקופ, שליח במונטנגרו<br /> * חתנו, ר' יחיאל זלמן זיגמן<br /> * חתנו, ר' אלימלך מרילוס<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''אתה הינך איתי''', שבועון בית משיח גליון 1220 עמוד 19<br /> *'''מזווית מבטם של ילדים''', במדור והבט פני משיחך, שבועון בית משיח כ&quot;ה תמוז תש&quot;פ עמוד 46<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5efda9721ef2f_1593682290.pdf תשורה מנישואי בנו]''' - סקירת תולדות חייו, פעולותיו, והיחס הנדיר והמיוחד שקיבל מהרבי לאורך השנים, תמוז תש&quot;פ<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פלס, טוביה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ב]]</div>

Shimonavram https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%9C%D7%A1&diff=515876 2022-01-18T08:15:27Z

<p>Shimonavram: </p> <hr /> <div>[[קובץ:טוביה פלס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פלס]]<br /> הרב '''טוביה פלס''' (יליד שנת [[תש&quot;ח]], 1948 - [[ט&quot;ז שבט]] [[תשפ&quot;ב]]) היה עסקן [[חסיד]]י, שזכה לעסוק בתחומים רבים בהפצת מעיינות החסידות, ולקבל קירובים שונים מהרבי. היה מוכר בעיקר בזכות פעילותו בהפצת תורתו של הרבי לקהל הרחב, בין היתר בהפצת והדפסת ה'[[דבר מלכות]]'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ב אב]] [[תש&quot;ח]].<br /> <br /> שירת ב[[צה&quot;ל]] ושימש כשומר ראשו של ראש הממשלה [[דוד בן גוריון]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], אותה סיים לאחר תשעה באב.<br /> <br /> ב[[שבת חזון]] [[תש&quot;ל]], בעת [[מלחמת ההתשה]], שהה ר' טוביה אצל [[הרבי]]. במהלך ה[[התוועדות]] ב[[שבת]] הורה לו הרבי, שכשהוא מגיע לארץ, החל מ[[ט&quot;ו באב]], יעבור בכל החזיתות, מתעלת סואץ ועד לרמת הגולן, וימסור להם בשם הרבי כי הוא מאחל ומברכם בהצלחה רבה. הרבי נתן לו בקבוק '[[משקה]]' לחלק לחיילים לאמירת '[[לחיים]]', ואף הורה לו לחלק להם [[תפילין]] תמורת תשלום סמלי של לירה אחת.<br /> <br /> הרבי נתן לו הוראות נוספות כיצד לבצע את השליחות: עליו לקחת שניים או שלושה חסידים מ[[אנ&quot;ש]] ששירתו ב[[צה&quot;ל]]. להשתדל לבקר את החיילים כשהם לבושים במדי הצבא.<br /> <br /> הרבי הוסיף כי כל הוצאות הסיבוב כולל חלוקת התפילין יהיו על חשבונו הפרטי, וכדאי לסיים קודם ל[[חודש אלול]]{{הערה|המלים המדויקות שאמר לו הרבי, כפי שר' טוביה רשם אותם זמן קצר לאחר מכן: &quot;כשתבוא לארץ, אזי מתחיל מיום ט&quot;ו באב, תיסע לכל החזיתות (סואץ, גולן וכו'), ותאמר שביקשתיך לבקרם ולמסור איחולי לבביים וברכתי להצלחה רבה, ולחלק מהמשקה, להרוצה בזה...<br /> <br /> ולצעירי חב&quot;ד ימסור מכאן כי מציעים על דבר זה, שכל איש המשרת ב[[צה&quot;ל]] וזקוק ל[[תפילין]] שיתנו לו זוג [[תפילין]] על חשבוני. אך היות שמצוה אין צריך להיות בחינם, שימכרו במחיר סימלי של לירה אחת. וגם זה תמסור לאנשי הצבא בעת הביקור.<br /> <br /> ... ומכמה טעמים כדאי שלא תבקר יחידי, כי אם שזו תהיה קבוצה. צרף אליך עוד שנים או שלושה מ[[אנ&quot;ש]] שי' שהיו בצבא (מ[[כפר חב&quot;ד]] או מ[[ירושלים]]) ושכבר דיברו עם אנשי הצבא וכיוצא בזה. ובאם אפשרי כדאי שתקבלו רישיון ללבוש מדי צה&quot;ל בעת הביקורים הנ&quot;ל.<br /> <br /> כל ההוצאות הכספיות בהנ&quot;ל יכוסו מחשבוני. כל הביקורים כדאי שיהיו קודם חודש אלול&quot;.}}.<br /> <br /> כשהגיע לארץ פנו [[צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש|צעירי חב&quot;ד]] ויצרו קשר עם קצין בדרגת אלוף שהעניק רשיונות כניסה למחנות והבסיסים שבגבולות, וכן אישר את לבישת המדים. יחד עם ר' טוביה הצטרפו ר' [[זושא וילימובסקי]] ר' [[זאב קסלמן]] ור' [[שמעון בקרמן]].<br /> <br /> לאחר יומיים של פעילות כתב ר' זושא דו&quot;ח לרבי בו ציין כי נמכרו כבר 58 זוגות [[תפילין]] במחיר סמלי והחיילים נתנו [[צדקה]] בסך של 12 לירות. את הכסף שלח לרבי וציין שאלו מחיילי צה&quot;ל.<br /> <br /> במשך עשרות שנים מקיים ר' טוביה [[התוועדות חסידית|התוועד]] בביתו מידי שנה במוצאי [[יום הכיפורים]]. ה[[התוועדות]] הפכה למסורת ובעבר היו מתוועדים עד לאור הבוקר ואז היו [[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] ל[[חג הסוכות]].<br /> <br /> ב[[פורים]] [[תשמ&quot;ט]] ניגש הרב [[יהודה לייב גרונר]] לר' טוביה, ומסר לו שהרבי ביקש שייכנס אליו אחרי [[תפילת מנחה]]. במהלך אותה יחידות, דיבר הרבי בכאב רב ובסגנון חריף מאד על פעילות שעשה מישהו מאנ&quot;ש באותה תקופה בענין [[פרסום זהותו של משיח]] באופן שגרם לרבי עוגמת נפש, והרבי נתן לו שליחות מיוחדת למסור לאותו אחד. לקראת סוף היחידות, ר' טוביה{{הערה|שנבהל מאוד מהסגנון החריף}} אמר לרבי, כי הוא מקווה שהפעולות שנעשות דרכו אינן גורמות עגמת נפש. בתגובה חייך הרבי ואמר תוך תנועה עם היד, כי {{ציטוטון|אתה הינך איתי, בין שאתה רוצה ובין שאתה לא רוצה, ויש נחת רוח רב}}{{הערה|מובא ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5efda9721ef2f_1593682290.pdf תשורה מנישואי בנו]. בהמשך מסופר שם, כי בערב [[שבת]] [[פרשת תצווה]] [[תשנ&quot;ב]], ר' טוביה פנה אל הרבי לאחר שנזכר באירוע, ושאל את הרבי האם יש לפרסם את דברים אלו, בכדי שיחדלו לעסוק בדברים שאינם גורמים נחת לרבי, אך תשובה לא הגיעה.<br /> <br /> ביום [[ט&quot;ז בשבט]] [[תשפ&quot;ב]] נפטר בביתו בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> === דבר מלכות ===<br /> ב[[שבת]] [[פרשת ויחי]] [[תנש&quot;א]], דיבר [[הרבי]] דברים מיוחדים בדבר מעלתם של בני ישראל ויצא חוצץ נגד כאלו שדברו בגנותם של ישראל.<br /> <br /> לאחר שהשיחה הוגהה ויצאה לציבור החליט פלס להפיץ אותה בקנה מידה עולמי, דבר שהיה חסר עד אז בהפצת השיחות של הרבי שהגיעו לקהל מצומצם יחסית.<br /> <br /> ההפצה הפכה לקבועה, כאשר בכל שבוע התפרסמה השיחה המוגהת של הרבי מהשבוע האחרון.<br /> <br /> בתחילה יצאה החוברת בפורמט צילום של השיחה שהודפסה בשבועון כפר חב&quot;ד בשם &quot;דבר מלכות&quot;. עם הזמן התרחבה המתכונת והקונטרס הכיל בנוסף לליקוט השבועי גם אגרות קודש מובחרים.<br /> <br /> הקבצים התקבלו באהדה רבה ברחבי העולם, ומידי שבוע הודפסו בעשרות אלפי עותקים ותפוצתם הייתה ברוב היישובים בארץ. שלושה חודשים לאחר שהחלה ההפצה ונחלה הצלחה אדירה, בחול המועד פסח התקיים ב[[בני ברק]] כנס פעילים של מפיצי החוברות, שם סיפר בפני המשתתפים את העידודים הבלתי פוסקים מהרבי על הפצת השיחות.<br /> <br /> את [[דבר מלכות י&quot;ב (קונטרס)|גליון יב]] של קובץ ה'דבר מלכות' הרבי חילק בעצמו לחסידים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, ר' שלמה חיים פלס, כפר חב&quot;ד<br /> * בנו, ר' שמואל פלס, כפר חב&quot;ד<br /> * בנו, ר' יוסף יצחק פלס, כפר חב&quot;ד<br /> * בנו, הת' אליעזר פלס<br /> * בנו, ר' משה פלס, שליח באשקלון<br /> * בנו, ר' לוי פלס, שליח באשקלון<br /> * בנו, ר' מנחם מענדל פלס, שליח במודיעין<br /> * בנו, ר' ישראל שניאור זלמן פלס, כפר חב&quot;ד<br /> * חתנו, ר' נחשון פקטור, כפר חב&quot;ד<br /> * חתנו, ר' אריה איידלקופ, שליח במונטנגרו<br /> * חתנו, ר' זלמן זיגמן<br /> * חתנו, ר' אלימלך מרילוס<br /> <br /> <br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''אתה הינך איתי''', שבועון בית משיח גליון 1220 עמוד 19<br /> *'''מזווית מבטם של ילדים''', במדור והבט פני משיחך, שבועון בית משיח כ&quot;ה תמוז תש&quot;פ עמוד 46<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5efda9721ef2f_1593682290.pdf תשורה מנישואי בנו]''' - סקירת תולדות חייו, פעולותיו, והיחס הנדיר והמיוחד שקיבל מהרבי לאורך השנים, תמוז תש&quot;פ<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פלס, טוביה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ב]]</div>

Shimonavram https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=328400 2020-02-04T16:41:31Z

<p>Shimonavram: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בנימין לוין.PNG|שמאל|ממוזער|250px|]]<br /> ר' '''בנימין לוין''' ([[ב' טבת]] [[תר&quot;פ]] - [[כ&quot;ד אדר]] [[תשכ&quot;ד]]), [[בעל מנגן]] חסידי וממייסדי היישוב החב&quot;די [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ב' טבת|נר שמיני]] של [[חנוכה]] בשנת [[תר&quot;פ]], ב[[עיירה]] [[נעוול]] שב[[רוסיה]] לאביו ר' [[שרגא פייטל לוין|שרגא פייטל]], ועלה [[ארץ הקודש|ארצה]] בשנות קום המדינה. במשך תשע שנים היה [[מלמד]] בבית ספר [[חב&quot;ד]] ב[[יפו]] כשהוא משקיע ב[[אהבה]] בתלמידים ומתמסר לחינוכם. ייסד את ה&quot;[[הקפות שניות]]&quot; ב[[כפר חב&quot;ד]]. פעל רבות ב[[חינוך]] ילדי ישראל, וב[[הפצת היהדות]] בפרט בקיבוצים.<br /> <br /> ר' בנימין היה [[בעל מנגן]] ייחודי, ותפילותיו וזמירותיו עוררו רבים. בבית הספר ביפו היה מנצח על המקהלה, והיה מסתובב איתם בהתוועדויות ומנגנים [[ניגונים]] חסידיים. בפעילותו ב'[[מבצעים]]' במושבים ובקיבוצים היה מופיע בפני הקהל.<br /> <br /> נפטר בעודו צעיר, ב[[כ&quot;ד אדר]] [[תשכ&quot;ד]] בגיל 44. נטמן ב[[בית העלמין]] בעיר העתיקה ב[[צפת]].<br /> <br /> לאחר פטירתו הוקמו לזכרו [[בית כנסת]] ב[[שכונה|שכונת]] [[קראון הייטס]] &quot;בית בנימין&quot;, בית התבשיל &quot;אש&quot;ל בנימין&quot; ב[[צפת]], ובית התבשיל ב[[ירושלים]] &quot;תפארת בנימין&quot;.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * חמיו, הרב [[יחיאל יוסף ריבקין]].<br /> * בנו, ר' פייטל לוין, ניו יורק. <br /> * חתנו, ר' שלמה ליפשיץ, כפר חב&quot;ד.<br /> * חתנו, ר' מאיר לרר ע&quot;ה, נחלת הר חב&quot;ד. <br /> * חתנו, ר' בן ציון סוכרנקו, כפר חב&quot;ד.<br /> * חתנו, הרב [[יקותיאל גרין]], כפר חב&quot;ד. <br /> * חתנו, ר' אברהם זקליקובסקי, ניו יורק. <br /> * נכדו, ר' [[בנימין ליפשיץ]], [[יו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%94%D7%97_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%94_81156.html קטעי חזנות של ר' בנימין לוין] {{בםך}}<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=55570 צרור תמונות מר' בנימין] {{שטורעם}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: לוין בנימין}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]</div>

Shimonavram https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=328399 2020-02-04T16:40:53Z

<p>Shimonavram: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בנימין לוין.PNG|שמאל|ממוזער|250px|]]<br /> ר' '''בנימין לוין''' ([[ב' טבת]] [[תר&quot;פ]] - [[כ&quot;ד אדר]] [[תשכ&quot;ד]]), [[בעל מנגן]] חסידי וממייסדי היישוב החב&quot;די [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ב' טבת|נר שמיני]] של [[חנוכה]] בשנת [[תר&quot;פ]], ב[[עיירה]] [[נעוול]] שב[[רוסיה]] לאביו ר' [[שרגא פייטל לוין|שרגא פייטל]], ועלה [[ארץ הקודש|ארצה]] בשנות קום המדינה. במשך תשע שנים היה [[מלמד]] בבית ספר [[חב&quot;ד]] ב[[יפו]] כשהוא משקיע ב[[אהבה]] בתלמידים ומתמסר לחינוכם. ייסד את ה&quot;[[הקפות שניות]]&quot; ב[[כפר חב&quot;ד]]. פעל רבות ב[[חינוך]] ילדי ישראל, וב[[הפצת היהדות]] בפרט בקיבוצים.<br /> <br /> ר' בנימין היה [[בעל מנגן]] ייחודי, ותפילותיו וזמירותיו עוררו רבים. בבית הספר ביפו היה מנצח על המקהלה, והיה מסתובב איתם בהתוועדויות ומנגנים [[ניגונים]] חסידיים. בפעילותו ב'[[מבצעים]]' במושבים ובקיבוצים היה מופיע בפני הקהל.<br /> <br /> נפטר בעודו צעיר, ב[[כ&quot;ד אדר]] [[תשכ&quot;ד]] בגיל 44. נטמן ב[[בית העלמין]] בעיר העתיקה ב[[צפת]].<br /> <br /> לאחר פטירתו הוקמו לזכרו [[בית כנסת]] ב[[שכונה|שכונת]] [[קראון הייטס]] &quot;בית בנימין&quot;, בית התבשיל &quot;אש&quot;ל בנימין&quot; ב[[צפת]], ובית התבשיל ב[[ירושלים]] &quot;תפארת בנימין&quot;.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * חמיו, הרב [[יחיאל יוסף ריבקין]].<br /> * חתנו, ר' שלמה ליפשיץ, כפר חב&quot;ד.<br /> * חתנו, ר' מאיר לרר ע&quot;ה, נחלת הר חב&quot;ד. <br /> * חתנו, ר' בן ציון סוכרנקו, כפר חב&quot;ד.<br /> * חתנו, הרב [[יקותיאל גרין]], כפר חב&quot;ד. <br /> * חתנו, ר' אברהם זקליקובסקי, ניו יורק. <br /> * נכדו, ר' [[בנימין ליפשיץ]], [[יו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%94%D7%97_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%94_81156.html קטעי חזנות של ר' בנימין לוין] {{בםך}}<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=55570 צרור תמונות מר' בנימין] {{שטורעם}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: לוין בנימין}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]</div>

Shimonavram