https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=Roibar 2026-04-10T11:21:17Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A9%D7%A8_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%95%D7%AA&diff=301994 2017-10-14T22:17:49Z

<p>Roibar: </p> <hr /> <div>{{סדר ההשתלשלות}}<br /> '''עשר ספירות הגנוזות''' הן העשר ספירות כפי שהן כלולות וגנוזות בדרגות העליונות. בפרטיות גם המצאותם של הספירות לאחרי הצמצום מכונה לפעמים &quot;גנוזות&quot; אולם שרשה הראשון הוא כפי שהן ב[[אור אין סוף]] שלפני הצמצום בדרגת ה&quot;אור ששיער בעצמו&quot; לאחרי &quot;עלות הרצון&quot; לעולמות.{{הערה|ראה [[המשך תער&quot;ב]] חלק ראשון - ליל ב' דר&quot;ה תער&quot;ג}} ספירות אלו מהווים שורש ומקור ל[[עשר ספירות]] הגלויות ב[[עולמות]].<br /> <br /> הכלל הוא ש&quot;אין מציאות לגנוזות&quot;{{מקור}} על דרך היחס בין הכוח לפועל. ובחסידות וקבלה כמה משלים למציאותם הרומזים לדרגות שונות בהם, המשל לעשר הספירות כפי שהן באור אין סוף לפני הצמצום הוא מ&quot;שבחים&quot; שכנראה בחוש בכחם לגלות כוחות חדשים מעומק נפש האדם כך מציאותם של הספירות הגנוזות הוא מצד [[העלאת מ&quot;ן]] (מיניה וביה{{הערה|צאינה וראינה רנ&quot;ט.}}) ומציאותם גופא היא כמו שם האדם שאין לו מציאות בנפש עצמה ואינה גילוי העלם.{{הערה|תורה אור פרשת ויחי (?) המשך תרס&quot;ו מאמר כי עמך מקור חיים.}}<br /> <br /> ==מקומם==<br /> מבואר ש[[כתר עליון]], שהוא ספירת ה[[כתר]] של [[עולם האצילות]], אינו בגדר [[עשר ספירות]] של עולם האצילות. שאפילו בחינה התחתונה ב[[כתר עליון]] הוא רק שרש הנאצלים בדקות גדולה מאוד, ומעלה ממהות ספירות דאצילות. ומבואר שעשר הספירות של [[כתר עליון]], הן של [[עתיק יומין]] והן של [[אריך אנפין]] הם בחינת עשר ספירות הגנוזות, שהם מקור ל[[עשר ספירות]] ד[[אצילות]]<br /> <br /> עוד מבואר בפרטות ש[[כתר עליון]] הוא בבחינת [[ממוצע]] בין המאציל לנאצלים, והוא כולל את הבחינה האחרונה שבמאציל, ובחינה ראשונה שבנאצלים. ובחינה אחרונה שבמאציל הוא פנימיות כתר עליון, פרצוף [[עתיק יומין]], ועשר הספירות של [[עתיק יומין]] הוא בחינת עשר ספירות הגנוזות.<br /> {{קצרמר|חסידות}}<br /> {{ספירות}}<br /> {{הערות שוליים|}}<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:חסידות]]<br /> [[קטגוריה:עולם המלבוש]]</div>

Roibar https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%9F&diff=301003 2017-09-13T05:09:24Z

<p>Roibar: </p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> '''יֵשׁ מֵאַיִן''' הוא מונח המייחס להתהוות של [[ישות]] כלשהי מהעדר, או במילים אחרות: התהוות &quot;דבר&quot; מ&quot;לא דבר&quot;&quot;. היכולת ליצור יש מאין נקראת [[בריאה]], והיא ייחודית ל[[בורא]] (&quot;בחיק הבורא&quot;), זאת בשונה מהתהוות של [[עילה ועלול|עלול מעילה]] או יצירת [[יש מיש]].<br /> יש מאין הגדרה כללית-מושג(דבר הבא בהשגה) מהבלתי מושג.<br /> <br /> ==הגדרה== <br /> בחסידות מוסבר, כי למרות שבהתהוות של כל דבר ישנו ה'כח המהווה' הבורא אותו יש מאין, כח המהווה נחשב ל[[אין]] והעדר ביחס למציאות ה[[יש]], לכח זה אין כל שייכות ליש, ומציאות היש נעדרת ממנו לגמרי לכן התהוותו ממנו היא התהוות של מציאות מהעדרו. לכך לעיתים התיאור של התהוות יש מאין מכונה &quot;התהוות באין ערוך&quot;{{מקור}}<br /> <br /> בסדר השתלשלות ישנם ריבוי דרגות בהתהוות היש, ישנם היש של הנבראים - יש של [[בי&quot;ע]] או היש הגשמי. וישנו גם היש שבאלקות מציאות ה[[כלים דאצילות]]. ובכל אחד מהם היה התהוות יש מאין. מלבד ההתעסקות בהתהוות היש שבנבראים עוסקת חסידות ותורת הקבלה רבות בהתהוות היש שבכל סדר ההשתלשלות.<br /> <br /> בהתהוות יש מאין שלשה כוחות כלליים: כח ואור פרטי ([[ממלא]]) - ככל פעולה המחייבת התלבשות כח הפועל בנפעל. כח מקיף ([[סובב]]) - התהוות של דבר מלא דבר הוא מעבר של הכח להוות דבר שבאין ערוך אליו, ודרוש לשם כך כח בלתי מוגבל שיכול להתבטא בעולם שבאין ערוך אליו. [[כח העצמות]] - בכדי להוות יש עם תחושה שמציאותו מעצמותו דרוש כח מהעצמות שהוא - ה[[עצמות]] - בלבד מציאותו מעצמותו.<br /> <br /> ==מדוע המקור נקרא אין==<br /> הביטוי 'יש מאין' תקף רק במקרה של התהוות דבר חדש, שבאין ערוך למקורו, עד שמקורו נחשב כאין ביחס אליו. באין עצמו ישנם שני שלבים: האור אין סוף עצמו בדרגת ה[[כתר]] שבו הנברא הוא אין מוחלט ומתכלל לגמרי במקורו, והדרגה השניה היא דרגת ה[[חכמה]] שעליה נאמר &quot;והחכמה מאין תמצא&quot;, שהוא ממוצע בין אין ליש, בבחינת כח ה[[היולי]] שהוא [[ממוצע המחבר]] בין אין ליש.<br /> <br /> ==בריאה בכל רגע מחדש==<br /> דבר שנוצר יש מאין, על היוצר &quot;ליצור&quot; אותו בכל רגע מחדש. לכן [[הקב&quot;ה]] מחדש את [[בריאת העולם]] שהייתה יש מאין, בכל רגע ורגע.<br /> ואכן בתורת החסידות מבואר כי למעשה גם היש נחשב לאין מכיון שאין לו מציאות אמיתית ועצמאית, שהרי בכל עת ה'אין' האור אין סוף מחדש ומהווה את כל הבריאה, וזו היא משמעות הפסוק &quot;אין עוד מלבדו&quot;.<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

Roibar