חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

מדיה ויקי:Centralnotice-template-Donate

2022-06-07T23:00:42Z

Programmer:

dsfg sdfg sdfg

מדיה ויקי:Centralnotice-template-Donate

2022-06-07T22:59:41Z

Programmer: הפעיל הגנה על הדף "מדיה ויקי:Centralnotice-template-Donate": מוגן אוטומטית על־ידי Central Notice; אפשר לערוך רק דרך Special:CentralNotice או Special:Translate. ([עריכה=לאפשר רק למנהלי הודעה מרכזית] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=לאפשר רק למנהלי הודעה מרכזית] (בלתי מוגבלת בזמן)) [מדורגת]

מדיה ויקי:Centralnotice-template-Donate

2022-06-07T22:59:41Z

Programmer:

מדיה ויקי:Common.css

2020-08-31T20:52:48Z

Programmer:

/* הסגנונות הנכתבים כאן ישפיעו על כל העיצובים */

body.page-עמוד_ראשי div.floatleft {display:none !important }

body.page-עמוד_ראשי div.floatleft {display:none !important }

body.page-עמוד_ראשי #p-personal a.new:visited { }

/* הסתרת שורת הכותרת בעמוד הראשי */
.page-עמוד_ראשי #firstHeading {
display : none !important;
}
.page-עמוד_ראשי #catlinks {
display : none !important;
}
.page-עמוד_ראשי #contentSub {
display : none !important;
}
.page-משתמש_Men770_עמוד_ראשי_ארגז_חול #firstHeading {
display : none !important;
}
.page-משתמש_Men770_עמוד_ראשי_ארגז_חול #catlinks {
display : none !important;
}
.page-משתמש_Men770_עמוד_ראשי_ארגז_חול #contentSub {
display : none !important;
}
/*#mw-content-text {
font-size: 1.1em }*/

/* הגדלת הטקסט */
body {
background-color: #f6f6f6;
/*font-size: 1.1em !important;*/
}

/* הקטנת גודל הטקסט בהערות שוליים */
.references {
font-size: 85%;
}

/*הסתרת אייקון של קישורים חיצוניים */
.external {
padding: 0 !important;
background: none !important;
}

}

/* עבור מונחון */
.wpAbbreviation{
border-bottom:1px dotted #696969;
cursor:help;
}

/* עיצוב לתיבת משוב */
#feedbackTextArea {
height:16px;
width:auto;
overflow:auto;
color:#999999;
}
.feedbackWrapper{
text-align:center;
margin-top: 1em;
}
.feedbackDiv{
display:inline-block;
background-color: #F9F9F9;
border: 1px solid #CCCCCC;
font-weight:bold;
}
#feedbackTitle {
width:250px;
color:#999999;
}
#feedbackHelpDiv{
text-align:right;
font-size:small;
font-weight:normal;
}
#loadFeedbackHelp{
cursor:pointer;
}
#feedbackSubmit {
font-weight:normal;
}

/* container for toggles used in [[MediaWiki:ImgToggle.js]] */
.aTogglesContainer{
clear:both;
}

.imgtoggleboxTitle{
display:none;
}

/* add horizontal scrollbar to "pre" elements */
pre {
overflow-x: auto;
}
.mw-ui-button.mw-ui-progressive {
background-color: #3366cc;
color: #fff;
border: 1px solid #3366cc;
text-shadow: 0 1px rgba(0,0,0,0.1);
}
.mw-ui-button:not( :disabled ) {
-webkit-transition: background-color 100ms,color 100ms,border-color 100ms,box-shadow 100ms;
-moz-transition: background-color 100ms,color 100ms,border-color 100ms,box-shadow 100ms;
transition: background-color 100ms,color 100ms,border-color 100ms,box-shadow 100ms;
}
.mw-ui-vform select, .mw-ui-vform .mw-ui-button {
display: block;
-webkit-box-sizing: border-box;
-moz-box-sizing: border-box;
box-sizing: border-box;
margin: 0;
width: 100%;
}
.mw-ui-button {
font-family: inherit;
font-size: 1em;
display: inline-block;
min-width: 4em;
max-width: 28.75em;
padding: 0.546875em 1em;
line-height: 1.286;
margin: 0;
border-radius: 2px;
-webkit-box-sizing: border-box;
-moz-box-sizing: border-box;
box-sizing: border-box;
-webkit-appearance: none;
zoom: 1;
vertical-align: middle;
background-color: #f8f9fa;
color: #222222;
border: 1px solid #a2a9b1;
text-align: center;
font-weight: bold;
cursor: pointer;
}
user agent stylesheet
input[type="button" i], input[type="submit" i], input[type="reset" i], input[type="file" i]::-webkit-file-upload-button, button {
padding: 1px 6px;
}
user agent stylesheet
input[type="button" i], input[type="submit" i], input[type="reset" i], input[type="file" i]::-webkit-file-upload-button, button {
align-items: flex-start;
text-align: center;
cursor: default;
color: buttontext;
background-color: buttonface;
box-sizing: border-box;
padding: 2px 6px 3px;
border-width: 2px;
border-style: outset;
border-color: buttonface;
border-image: initial;
}
user agent stylesheet
input, textarea, select, button {
text-rendering: auto;
color: initial;
letter-spacing: normal;
word-spacing: normal;
text-transform: none;
text-indent: 0px;
text-shadow: none;
display: inline-block;
text-align: start;
margin: 0em;
font: 400 1.1em Arial;
}
input, textarea, select, button, meter, progress {
-webkit-writing-mode: horizontal-tb;
}
button {
-webkit-appearance: button;
}
ElementOpacity:hover {
opacity: 1 !important;
}

.mw-wiki-logo
{
background-image: url(/images/0/08/%D7%A1%D7%9E%D7%9C_%D7%91%22%D7%94.png)
}

מדיה ויקי:Common.css

2020-08-31T20:50:30Z

Programmer:

/* הסגנונות הנכתבים כאן ישפיעו על כל העיצובים */

body.page-עמוד_ראשי div.floatleft {display:none !important }

body.page-עמוד_ראשי div.floatleft {display:none !important }

body.page-עמוד_ראשי #p-personal a.new:visited { }

/* הסתרת שורת הכותרת בעמוד הראשי */
.page-עמוד_ראשי #firstHeading {
display : none !important;
}
.page-עמוד_ראשי #catlinks {
display : none !important;
}
.page-עמוד_ראשי #contentSub {
display : none !important;
}
.page-משתמש_Men770_עמוד_ראשי_ארגז_חול #firstHeading {
display : none !important;
}
.page-משתמש_Men770_עמוד_ראשי_ארגז_חול #catlinks {
display : none !important;
}
.page-משתמש_Men770_עמוד_ראשי_ארגז_חול #contentSub {
display : none !important;
}
/*#mw-content-text {
font-size: 1.1em }*/

/* הגדלת הטקסט */
body {
background-color: #f6f6f6;
font-size: 1.1em !important;
}

/* הקטנת גודל הטקסט בהערות שוליים */
.references {
font-size: 85%;
}

/*הסתרת אייקון של קישורים חיצוניים */
.external {
padding: 0 !important;
background: none !important;
}

}

/* עבור מונחון */
.wpAbbreviation{
border-bottom:1px dotted #696969;
cursor:help;
}

/* עיצוב לתיבת משוב */
#feedbackTextArea {
height:16px;
width:auto;
overflow:auto;
color:#999999;
}
.feedbackWrapper{
text-align:center;
margin-top: 1em;
}
.feedbackDiv{
display:inline-block;
background-color: #F9F9F9;
border: 1px solid #CCCCCC;
font-weight:bold;
}
#feedbackTitle {
width:250px;
color:#999999;
}
#feedbackHelpDiv{
text-align:right;
font-size:small;
font-weight:normal;
}
#loadFeedbackHelp{
cursor:pointer;
}
#feedbackSubmit {
font-weight:normal;
}

/* container for toggles used in [[MediaWiki:ImgToggle.js]] */
.aTogglesContainer{
clear:both;
}

.imgtoggleboxTitle{
display:none;
}

/* add horizontal scrollbar to "pre" elements */
pre {
overflow-x: auto;
}
.mw-ui-button.mw-ui-progressive {
background-color: #3366cc;
color: #fff;
border: 1px solid #3366cc;
text-shadow: 0 1px rgba(0,0,0,0.1);
}
.mw-ui-button:not( :disabled ) {
-webkit-transition: background-color 100ms,color 100ms,border-color 100ms,box-shadow 100ms;
-moz-transition: background-color 100ms,color 100ms,border-color 100ms,box-shadow 100ms;
transition: background-color 100ms,color 100ms,border-color 100ms,box-shadow 100ms;
}
.mw-ui-vform select, .mw-ui-vform .mw-ui-button {
display: block;
-webkit-box-sizing: border-box;
-moz-box-sizing: border-box;
box-sizing: border-box;
margin: 0;
width: 100%;
}
.mw-ui-button {
font-family: inherit;
font-size: 1em;
display: inline-block;
min-width: 4em;
max-width: 28.75em;
padding: 0.546875em 1em;
line-height: 1.286;
margin: 0;
border-radius: 2px;
-webkit-box-sizing: border-box;
-moz-box-sizing: border-box;
box-sizing: border-box;
-webkit-appearance: none;
zoom: 1;
vertical-align: middle;
background-color: #f8f9fa;
color: #222222;
border: 1px solid #a2a9b1;
text-align: center;
font-weight: bold;
cursor: pointer;
}
user agent stylesheet
input[type="button" i], input[type="submit" i], input[type="reset" i], input[type="file" i]::-webkit-file-upload-button, button {
padding: 1px 6px;
}
user agent stylesheet
input[type="button" i], input[type="submit" i], input[type="reset" i], input[type="file" i]::-webkit-file-upload-button, button {
align-items: flex-start;
text-align: center;
cursor: default;
color: buttontext;
background-color: buttonface;
box-sizing: border-box;
padding: 2px 6px 3px;
border-width: 2px;
border-style: outset;
border-color: buttonface;
border-image: initial;
}
user agent stylesheet
input, textarea, select, button {
text-rendering: auto;
color: initial;
letter-spacing: normal;
word-spacing: normal;
text-transform: none;
text-indent: 0px;
text-shadow: none;
display: inline-block;
text-align: start;
margin: 0em;
font: 400 1.1em Arial;
}
input, textarea, select, button, meter, progress {
-webkit-writing-mode: horizontal-tb;
}
button {
-webkit-appearance: button;
}
ElementOpacity:hover {
opacity: 1 !important;
}

.mw-wiki-logo
{
background-image: url(/images/0/08/%D7%A1%D7%9E%D7%9C_%D7%91%22%D7%94.png)
}

קובץ:רקע.png

2020-06-23T23:03:16Z

Programmer: Programmer העלה גרסה חדשה של קובץ:רקע.png

קובץ:רקע.png

2020-06-23T22:52:44Z

Programmer:

מדיה ויקי:Centralnotice-template-test

2020-06-23T16:16:24Z

Programmer:

<div style="font-size: 25px; color: red; font-weight: bold;">האתר כרגע בשדרוג, לא ניתן לעדכן וליצור תכנים.</div>

מדיה ויקי:Centralnotice-template-test

2020-06-23T16:15:59Z

Programmer:

<div style="font-size: 25px; color: red; font-weight: bold;">האתר כרגע בשדרוג, לא ניתן לעדכו וליצור תכנים.</div>

מדיה ויקי:Centralnotice-template-test

2020-06-23T04:40:43Z

Programmer:

<div style="font-size: 25px; color: red; font-weight: bold;">האתר כרגע בשדרוג, נא לא להעלות תמונות חדשות עד להודעה חדשה. ניתן להמשיך לעדכן תכנים וליצור תכנים חדשים.</div>

מדיה ויקי:Centralnotice-template-test

2020-06-23T04:29:56Z

Programmer:

<div style="font-size: 25px; color: red; font-weight: bold;">האתר כרגע בשדרוג, נא לא להעלות תמונות או תכנים חדשים.</div>

מדיה ויקי:Centralnotice-template-test

2020-06-23T04:29:24Z

Programmer:

<div style="font-size: 25px; color: red; font-weight: bold;">האתר כרגע בשדרוג, נא לא להעלות תמונות או להעלות תכנים חדשים.</div>

מדיה ויקי:Centralnotice-template-test

2020-06-23T04:28:37Z

Programmer:

<div style="font-size: 25px; color: red; font-weight: bold;">האתר גרגע בשדרוג, נא לא להעלות תמונות או להעלות תכנים חדשים.</div>

מדיה ויקי:Centralnotice-template-test

2020-06-23T04:27:45Z

Programmer:

<div style="">האתר גרגע בשדרוג, נא לא להעלות תמונות או להעלות תכנים חדשים.</div>

מדיה ויקי:Centralnotice-template-test

2020-06-23T04:21:12Z

Programmer:

<a href="#" title="סגירה" onclick="mw.centralNotice.hideBanner();return false;"><div class="cn-closeButton">סגירה</div></a>האתר בשדרוג

מדיה ויקי:Centralnotice-template-test

2020-06-23T04:20:38Z

Programmer:

האתר בשדרוג

מדיה ויקי:Centralnotice-template-test

2020-06-23T04:19:55Z

Programmer:

משתמש:Programmer

2020-06-16T12:58:21Z

Programmer: יצירת דף עם התוכן "משתמש שנוצר לצורכי בדיקה של פעולות התכנות באתר"

משתמש שנוצר לצורכי בדיקה של פעולות התכנות באתר

מנחם מענדל קרומבי

2020-06-08T00:20:42Z

Programmer:

הרב '''מנחם מענדל קרומבי''' (יליד [[תשמ"א]]), משמש כ[[שליח]] הרבי מלך המשיח ב[[גבעתיים]], מקים ומנהל בית חב"ד במדינת סרי לנקה, סופר ומרצה.

==תולדות חייו==
נולד בחיפה ב[[י"ט אלול]] [[תשמ"א]] לאביו ר' [[זאב קרומבי]]. גדל והתחנך במוסדות חב"ד בצפת, לאחר מכן למד בישיבת [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], ובשנת תש"ס נסע ל[[תומכי תמימים המרכזית]]-[[770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]].

בשנות לימודיו בבית חיינו עסק רבות בפעילות עם ישראלים במנהטן, והיה הראשון שהתחיל בעריכת סעודות שבת עבור הישראלי בווילג'. כמו כן עסק רבות בהוצאה לאור במסגרת קובץ "הערות התמימים ואנ"ש - 770" והיה חבר במערכת ההוצאה לאור של קובצי הפלפולים של תות"ל המרכזית.

לאחר חתונתנו, התגורר במשך שנה ברמת אביב, והיה ממקימי ארגון "הנפש השנית", שלאחר מכן שינה את שמו והפך ל"ממעל ממש".

בתום השנה הראשונה יצא לשליחות בשנת [[תשס"ג]] לקולמבו בירת סרי-לנקה, שם הקים את בית חב"ד הראשון במדינה. בשנים שלאחר מכן בנה מקווה טהרה, הכניס ספר תורה לבית חב"ד, ואף הביא שליח נוסף לפעול בחופים עם הישראלים המטיילים. תמונתו המפורסמת בה הוא נראה מניח תפילין ליהודי שהפך לנזיר בודהיסטי, הפכה למפורסמת בעולם כולו.

במשך כשנתיים שימש כשליח בבית חב"ד ברמת גן, והיה מקורב מאוד לרב מוטי גל ע"ה בשנותיו האחרונות.

בשנת [[תשע"ה]], פתח בית חב"ד בשכונת בורכוב בגבעתיים, אותו הוא מנהל ביחד עם רעייתו, לצד מסירת שיעורי חסידות (בעיקר בתניא) בכל אזור המרכז.

לקראת י"ט כסלו תש"פ, הוציא לאור את רב המכר החב"די [[מספרים תניא]] שאזל במהירות והודפס במספר מהדורות.

לקראת כל שבת או חג מפרסם מערך שיעור מוכן המתאים למקורבים, הזוכה לפופולריות גדולה.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%99-%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%99/ מאמרים ושיעורים באתר חב"ד אינפו]'''
*'''[https://chabadshop.com/products/%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90 מספרים תניא בחב"ד-שופ]'''
*'''[https://col.org.il/news/121721 'יש סיפור: הספר החדש שיחולל מהפך בשיעורי התניא' ראיון באתר COL]'''

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]

מנחם מענדל קרומבי

2020-06-08T00:11:49Z

Programmer: יצירת דף עם התוכן "הרב '''מנחם מענדל קרומבי''' (יליד תשמ"א), משמש כשליח הרבי מלך המשיח בגבעתיים, מקים ומנ..."

הרב '''מנחם מענדל קרומבי''' (יליד [[תשמ"א]]), משמש כ[[שליח]] הרבי מלך המשיח ב[[גבעתיים]], מקים ומנהל בית חב"ד במדינת סרי לנקה, סופר ומרצה.

==תולדות חייו==
נולד בברוקלין ב[[י"ט אלול]] [[תשמ"א]] לאביו ר' [[זאב קרומבי]]. גדל והתחנך במוסדות חב"ד בצפת, לאחר מכן למד בישיבת [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], ובשנת תש"ס נסע ל[[תומכי תמימים המרכזית]]-[[770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]].

בשנות לימודיו בבית חיינו עסק רבות בפעילות עם ישראלים במנהטן, והיה הראשון שהתחיל בעריכת סעודות שבת עבור הישראלי בווילג'. כמו כן עסק רבות בהוצאה לאור במסגרת קובץ "הערות התמימים ואנ"ש - 770" והיה חבר במערכת ההוצאה לאור של קובצי הפלפולים של תות"ל המרכזית.

לאחר חתונתנו, התגורר במשך שנה ברמת אביב, והיה ממקימי ארגון "הנפש השנית", שלאחר מכן שינה את שמו והפך ל"ממעל ממש".

בתום השנה הראשונה יצא לשליחות בשנת [[תשס"ג]] לקולמבו בירת סרי-לנקה, שם הקים את בית חב"ד הראשון במדינה. בשנים שלאחר מכן בנה מקווה טהרה, הכניס ספר תורה לבית חב"ד, ואף הביא שליח נוסף לפעול בחופים עם הישראלים המטיילים.

במשך כשנתיים שימש כשליח בבית חב"ד ברמת גן, והיה מקורב מאוד לרב מוטי גל ע"ה בשנותיו האחרונות.

בשנת [[תשע"ה]], פתח בית חב"ד בשכונת בורכוב בגבעתיים, אותו הוא מנהל ביחד עם רעייתו, לצד מסירת שיעורי חסידות (בעיקר בתניא) בכל אזור המרכז.

לקראת י"ט כסלו תש"פ, הוציא לאור את רב המכר החב"די [[מספרים תניא]] שאזל במהירות והודפס במספר מהדורות.

לקראת כל שבת או חג מפרסם מערך שיעור מוכן המתאים למקורבים, הזוכה לפופולריות גדולה.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%99-%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%99/ מאמרים ושיעורים באתר חב"ד אינפו]'''
*'''[https://chabadshop.com/products/%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90 מספרים תניא בחב"ד-שופ]'''

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]

שרגא קרומבי

2020-05-28T01:51:30Z

Programmer: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:הרב קרומבי עם מקורבים באירוע.jpg|שמאל|ממוזער|250px| עם מקורבים באירוע בבית חב"ד]]
הרב '''שרגא קרומבי''' (יליד [[תשמ"ב]]), משמש כ[[שליח]] הרבי מלך המשיח ב[[ניו ג'רזי]], מנהל ועורך ראשי של אתר [[חב"ד אינפו]] בעברית ובאנגלית, מקים האנציקלופדיה החב"דית [[חב"דפדיה]], חבר ועד [[כינוס השלוחים העולמי]] והעורך האחראי של המהדורה האנגלית של מגזין [[בית משיח]].

==תולדות חייו==
נולד בברוקלין ב[[ל' תשרי]] [[תשמ"ב]] לאביו ר' [[זאב קרומבי]]. זכה שהברית שלו התקיימה ב{{ה|זאל הקטן}} ב[[770|בית חיינו]]. גדל והתחנך במוסדות חב"ד בצפת, לאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], המשיך ל[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], ובשנת תשס"א נסע ל[[תומכי תמימים המרכזית]]-[[770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]].

בשנות לימודיו בבית חיינו עסק רבות בהוצאה לאור וניהל את ההוצאה לאור של סדרת [[לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח]], [[ספר המאמרים - מלוקט#ליקוט גאולה ומשיח|ספר המאמרים מלוקט - גאולה ומשיח]] ו[[חידושים וביאורים בעניני גאולה ומשיח]], וכן הוציא לאור את שלושת הכרכים של הסדרה [[מאוצר המלך]], ואת "ספר זכרון - תפארת יהודה קלמן". כמו כן היה מנהל המערכת של קובץ "הערות התמימים ואנ"ש - 770" וחבר במערכת ההוצאה לאור של קובצי הפלפולים של תות"ל המרכזית, ונטל חלק בהקמה מחדש של [[איגוד תלמידי הישיבות העולמי]].

בשנת [[תשס"ג]] הקים את אתר האינטרנט החב"די [[חב"ד אינפו]], המיועד עבור פרסום חדשות חב"ד מארץ הקודש ומרחבי העולם, ומאז משמש כמנהל האתר בעברית ובאנגלית וכעורך הראשי של האתר בעברית.

לאחר נישואיו עם רעייתו לבית משפחת גאנזבורג מכפר חב"ד, התגורר שנה ראשונה ב[[כפר חב"ד]]. לאחר מכן יצא ל[[שליחות]] באוניברסיטת רוטגרס בעיר ניו ברונזוויק שב[[ניו ג'רזי]] תחת השליח הרב [[יוסף קרליבך]].

בשנת [[תשע"ח]], זכה במקום השני בתחרות החיבורים של "המרכז לחיים של משמעות" של הרב [[סימון ג'יקובסון]], על החיבור תורת החסידות כגישה פסיכולוגית אקלקטית {{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/257375 החיבור הזוכה בתחרות המרכז לחיים של משמעות] {{אינפו}}}}.

מפעם לפעם מפרסם טורים וחשיפות על נושאים העומדים על הפרק בעולם החב"די באתר חב"ד אינפו ובמגזין בית משיח בעברית.

==פעילותו בתקשורת החב"דית==
[[קובץ:בעבודה במשרדו.jpg|שמאל|ממוזער|250px| בעבודה במשרד]]
במהלך השנים הקים שורת אתרי אינטרנט אותם הוא מנהל כיום:

*'''חב"ד-אינפו''' - אתר חדשות חב"די, המביא את החדשות מהנעשה והנשמע בקרב חסידי חב"ד בארץ ובעולם. את הידיעות באתר שולחים שלוחים ואנ"ש, לצד עבודת איסוף של ידיעות על חב"ד המתפרסמות בכלי תקשורת שונים.
*'''חב"ד-אינפו באנגלית''' - אתר חדשות חב"די בשפה האנגלית, המביא את החדשות מהנעשה והנשמע בקרב חסידי חב"ד בעולם כולו, עם דגש על המרתחש בשכונת [[קראון הייטס]].
*'''אתר נשי חב"ד''' - אתר ייעודי לנשי ובנות חב"ד, בו מתפרסמות חדשות ותכנים המתאימים לנשים ובנות.
*'''חב"ד-פדיה''' - אנציקלופדיה חב"דית, חופשית לקריאה, כתיבה ועריכה. מטרתה היא הפצת תורת חסידות חב"ד, תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח בשפה פשוטה וברורה.
*'''חב"ד-שופ''' - חנות וירטואלית בה נמכרים אלפי מוצרי יהדות וחסידות ומהם: ספרי חב"ד, תשמישי קדושה, מוצרי גאולה ומשיח ועוד. החנות משמשת את אנ"ש והשלוחים בכל העולם כמו גם מקורבים רבים הקונים דרכה מוצרי יהדות.

בשנת [[תשע"ט]] נכנס לניהול מערכת מערכת מגזין [[בית משיח]] - המהדורה בשפה האנגלית. כחלק מריענון העיתון הוא החל לצאת לאור בפורמט צבעוני ובגודל חדש, נוספו לו כותבים ועורכים, והדבר הביא לגידול של מאות אחוזים בכמות המנויים לעיתון. כיום זהו העיתון החב"די היחידה בשפה האנגלית הרואה אור מידי שבוע.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/%d7%a9%d7%a8%d7%92%d7%90-%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%91%d7%99/ טורים וחשיפות באתר חב"ד אינפו]'''
*'''[chabad.info// אתר חב"ד-אינפו]'''
*'''[chabadinfo.com// אתר חב"ד-אינפו באנגלית]'''
*'''[neshei.com// אתר נשי חב"ד]'''
*'''[chabadpedia.com// אתר חב"ד-פדיה]'''
*'''[chabadshop.com// אתר חב"ד-שופ]'''
*'''[bmoshiach.org// אתר בית משיח באנגלית]'''

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קרומבי, שרגא}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]

שרגא קרומבי

2020-05-28T01:46:54Z

Programmer: /* פעילותו בתקשורת החב"דית */

[[קובץ:הרב קרומבי עם מקורבים באירוע.jpg|שמאל|ממוזער|250px| עם מקורבים באירוע בבית חב"ד]]
הרב '''שרגא קרומבי''' (יליד [[תשמ"ב]]), משמש כ[[שליח]] הרבי מלך המשיח ב[[ניו ג'רזי]], מנהל ועורך ראשי של אתר [[חב"ד אינפו]] בעברית ובאנגלית, מקים האנציקלופדיה החב"דית [[חב"דפדיה]], חבר ועד [[כינוס השלוחים העולמי]] והעורך האחראי של המהדורה האנגלית של מגזין [[בית משיח]].

==תולדות חייו==
נולד בברוקלין ב[[ל' תשרי]] [[תשמ"ב]] לאביו ר' [[זאב קרומבי]]. זכה שהברית שלו התקיימה ב{{ה|זאל הקטן}} ב[[770|בית חיינו]]. גדל והתחנך במוסדות חב"ד בצפת, לאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], המשיך ל[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], ובשנת תשס"א נסע ל[[תומכי תמימים המרכזית]]-[[770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]].

בשנות לימודיו בבית חיינו עסק רבות בהוצאה לאור וניהל את ההוצאה לאור של סדרת [[לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח]], [[ספר המאמרים - מלוקט#ליקוט גאולה ומשיח|ספר המאמרים מלוקט - גאולה ומשיח]] ו[[חידושים וביאורים בעניני גאולה ומשיח]], וכן הוציא לאור את שלושת הכרכים של הסדרה [[מאוצר המלך]], ואת "ספר זכרון - תפארת יהודה קלמן". כמו כן היה מנהל המערכת של קובץ "הערות התמימים ואנ"ש - 770" וחבר במערכת ההוצאה לאור של קובצי הפלפולים של תות"ל המרכזית, ונטל חלק בהקמה מחדש של [[איגוד תלמידי הישיבות העולמי]].

בשנת [[תשס"ג]] הקים את אתר האינטרנט החב"די [[חב"ד אינפו]], המיועד עבור פרסום חדשות חב"ד מארץ הקודש ומרחבי העולם, ומאז משמש כמנהל האתר בעברית ובאנגלית וכעורך הראשי של האתר בעברית.

לאחר נישואיו עם רעייתו לבית משפחת גאנזבורג מכפר חב"ד, התגורר שנה ראשונה ב[[כפר חב"ד]]. לאחר מכן יצא ל[[שליחות]] באוניברסיטת רוטגרס בעיר ניו ברונזוויק שב[[ניו ג'רזי]] תחת השליח הרב [[יוסף קרליבך]].

בשנת [[תשע"ח]], זכה במקום השני בתחרות החיבורים של "המרכז לחיים של משמעות" של הרב [[סימון ג'יקובסון]], על החיבור תורת החסידות כגישה פסיכולוגית אקלקטית {{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/257375 החיבור הזוכה בתחרות המרכז לחיים של משמעות] {{אינפו}}}}.

מפעם לפעם מפרסם טורים וחשיפות על נושאים העומדים על הפרק בעולם החב"די באתר חב"ד אינפו ובמגזין בית משיח בעברית.

==פעילותו בתקשורת החב"דית==
[[קובץ:בעבודה במשרדו.jpg|שמאל|ממוזער|250px| בעבודה במשרד]]
במהלך השנים הקים שורת אתרי אינטרנט אותם הוא מנהל כיום:

*'''חב"ד-אינפו''' - אתר חדשות חב"די, המביא את החדשות מהנעשה והנשמע בקרב חסידי חב"ד בארץ ובעולם. את הידיעות באתר שולחים שלוחים ואנ"ש, לצד עבודת איסוף של ידיעות על חב"ד המתפרסמות בכלי תקשורת שונים.
*'''חב"ד-אינפו באנגלית''' - אתר חדשות חב"די בשפה האנגלית, המביא את החדשות מהנעשה והנשמע בקרב חסידי חב"ד בעולם כולו, עם דגש על המרתחש בשכונת [[קראון הייטס]].
*'''אתר נשי חב"ד''' - אתר ייעודי לנשי ובנות חב"ד, בו מתפרסמות חדשות ותכנים המתאימים לנשים ובנות.
*'''חב"ד-פדיה''' - אנציקלופדיה חב"דית, חופשית לקריאה, כתיבה ועריכה. מטרתה היא הפצת תורת חסידות חב"ד, תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח בשפה פשוטה וברורה.
*'''חב"ד-שופ''' - חנות וירטואלית בה נמכרים אלפי מוצרי יהדות וחסידות ומהם: ספרי חב"ד, תשמישי קדושה, מוצרי גאולה ומשיח ועוד. החנות משמשת את אנ"ש והשלוחים בכל העולם כמו גם מקורבים רבים הקונים דרכה מוצרי יהדות.

בשנת [[תשע"ט]] נכנס לניהול מערכת מערכת מגזין [[בית משיח]] - המהדורה בשפה האנגלית. כחלק מריענון העיתון הוא החל לצאת לאור בפורמט צבעוני ובגודל חדש, נוספו לו כותבים ועורכים, והדבר הביא לגידול של מאות אחוזים בכמות המנויים לעיתון. כיום זהו העיתון החב"די היחידה בשפה האנגלית הרואה אור מידי שבוע.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/%d7%a9%d7%a8%d7%92%d7%90-%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%91%d7%99/ טורים וחשיפות באתר חב"ד אינפו]'''

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קרומבי, שרגא}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]

נחום יהודה עזריה חנון

2020-05-21T17:50:08Z

Programmer: Programmer העביר את הדף נחום יהודה עזריה חנון לשם נחום החוזר: שם לא נכון

#הפניה [[נחום החוזר]]

נחום מסטרדוב

2020-05-21T17:50:08Z

Programmer: Programmer העביר את הדף נחום יהודה עזריה חנון לשם נחום החוזר: שם לא נכון

הרב ה[[חסיד]] ר' '''נחום מ[[סטארדוב]]''' ([[תקנ"ט]]-[[תרי"ח]]), ה'[[חוזר]]' הראשי בחצר [[ליובאוויטש]] אצל [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]].

== תולדות חיים ==
ר' נחום נולד בשנת [[תקנ"ט]] בעיר מזוצקי לאביו הרב שלמה (בן הצדיק רבי גדליה וחתן רבי [[יצחק שאול מהרקי]]). בילדותו קיבל חינוך חסידי, וכשהיה בן 12, בשנת [[תקע"א]], זכה לראות את [[אדמו"ר הזקן]].

בגיל שמונה עשרה התחתן עם בת ר' [[שמואל זנוויל חנווני]] מ[[סטארדוב]].

בשנת [[תקע"ז]] נסע ל[[ליובאוויטש]] אל [[אדמו"ר האמצעי]], והיה לתלמיד מובהק של ר' [[משה שלמה מפאריטש]].

בשנת [[תקע"ח]] חזר לסטארדוב וחזר את [[מאמר]]י [[אדמו"ר האמצעי]] בכשרון ובדיוק רב. שמו התפרסם כ'[[חוזר]]' בעל כשרון.

עשר שנים ישב אצל חותנו, ושש פעמים היה אצל [[אדמו"ר האמצעי]] במשך חצי שנה ברציפות, מ[[חג השבועות]] ועד ל[[חג הסוכות]].

בשנת [[תקפ"ז]] היה אצל [[אדמו"ר האמצעי]] בפעם האחרונה לפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] ב[[ט' כסלו תקפ"ח]]

ב[[חג השבועות]] [[תקפ"ט]] נסע שוב פעם ל[[ליובאוויטש]], אז אמר [[אדמו"ר הצמח צדק]] מאמרים, ור' נחום חזר עליהם בדיוק רב. דבר זה עשה רעש גדול אצל ה[[חסיד]]ים.

זקני החסידים ובראשם בני [[אדמו"ר הצמח צדק]] כל כך התפעלו, עד שביקשו מאדמו"ר הצמח צדק שיכתיר אותו בתור [[חוזר]] ראשי, ואכן הוא התמנה.

במשך עשרים ושמונה שימש כחוזר, עד שבשנת [[תרי"ח]] חלה במחלת החלירע ונפטר. תפקידו עבר לבחיר תלמידיו - רבי נחום מהאמיל (הוא ככל הנראה רבי מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין).

{{מיון רגיל: נחום ה'חוזר' מסטראדוב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אישים בסטרדוב]]
[[קטגוריה:חוזרים]]

לקוטי שיחות

2020-05-14T13:57:17Z

Programmer: /* קישורים חיצוניים */

[[תמונה:ליקוטי שיחות רגיל.jpg|left|thumb|250px|סדרת 'ליקוטי שיחות']]
סדרת '''לקוטי שיחות''' הינה סדרת הספרים (39 כרכים) החשובה והעיקרית ביותר של תורת [[הרבי]] היוצאת לאור על ידי [[ועד להפצת שיחות]]. סדרה זו בנויה מ[[שיחה|שיחות]] שאמר הרבי במהלך השנים, רוב השיחות נערכו על ידי חברי ועד להפצת שיחות, ומתייחדות בכך שכולן הוגהו בקפידה על ידי הרבי עצמו שהשקיע בכך שעות רבות.

==מבנה הסדרה==
[[תמונה:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]
הסדרה מורכבת מ39 כרכים (בנוסף ישנם שבעה ספרי 'מפתחות'){{הערה|חלק א' על כרכים א-י, חלק ב' כרכים יא-טו, חלק ג' כרכים טו-כ, חלק ד' כרכים כא-כה, חלק ה' מפתח ספרים ומאחז"ל כרכים א-כט ב' חלקים, תוכן ומפתח.}},

סדרה זו מסודרת לפי סדר פרשיות התורה והמועדים, ומורכבת מסה״כ תשעה 'ספרים'. (ספר = השלמת סדרה של שיחות על פרשיות כל התורה). הספר הראשון כמו הספר השני (מתוך התשעה), מחולקים כל אחד לשני כרכים, כך שכרך א׳ כולל שיחות על פרשות שלושת החומשים; ״בראשית״ ״שמות״ ו״ויקרא״. וכרך ב׳ כולל שיחות על שני החומשים; ״במדבר״ ו״דברים״. באותו האופן מסודרים גם כרכים ג' וד', שהם שני חלקים מה'ספר' השני.
החל מה'ספר' השלישי, כל 'ספר' מתחלק לחמישה כרכים, בחלוקה מקבילה לחמשת חומשי התורה, כשכל כרך כולל [[שיחה|שיחות]] השייכות (רק) לאחד מחמשת חומשי התורה. נמצא אם כן, שבכל סדרת ״לקוטי שיחות״, ישנם תשעה 'ספרים' על חמשה חומשי תורה.

הסדרה מורכבת מ'לקוטים' שיצאו לאור במשך השנים (כל שבוע יצא 'ליקוט'), ולאחר כמה שנים כשהצטברו הליקוטים הוציאו לאור את הספר ליקוטי שיחות כשלכל שבוע ישנם בין 2 ל-5 שיחות (תלוי באיזו סדרה).

בנוסף לכך הודפסו בכרכים אלה "הוספות", והם ליקוטי מכתבים ושיחות (וקטעי שיחות) שיש בהם ביאורים, רמזים והוראות בעניני פרשיות השבוע והמועדים, כלולים ובלולים מכל חלקי התורה, פעם בקיצור ופעם בארוכה, ואף אלו נלקטו "מגילה מגילה" בכל כרך וכרך.
ענין זה התחיל בכרך ט"ו, שנים רבות לפני תחילת ההו"ל של סדרת [[אגרות קודש]]. בשנים אלו היה זה המקום היחיד בו פורסמו מכתביו של הרבי. המכתבים התקבלו מידי המקבלים, והיוו בסיס לסדרת האגרות.

בשנים האחרונות (החל מחורף [[תשל"ח]]) זכינו שהרבי [[מוגה|הגיה]], לעתים תכופות יותר, שיחות שלימות של התוועדויות שבתות וימים טובים. שיחות אלו נדפסו בהוספות לכרכים האחרונים של לקוטי שיחות במדור בפני עצמו, ונסדרו לפי תאריך אמירתן (כאשר הגהת ההתוועדויות נהפכה לדבר קבוע, החלו להדפיס אותם בכרכים בפני עצמם, והיא הסדרה '[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] [[תשמ"ז]] - [[תשנ"ב]]' (שנים-עשר כרכים, בהוצאת ה[[ועד להפצת שיחות]]).

בשנים קודמות היה גם כרך אחד שיוחד ל"לקוטי שיחות על ביאורים ב[[לקוטי לוי יצחק]] על [[אגרת התשובה]]". אך בהדפסה המחודשת הוא הודפס כחלק מכרך ל"ט בסדרה הנ"ל הכללית.

בשנים מאוחרות יותר, נדפסו סדרות ליקוטים מיוחדות — מתוך 39 כרכים אלו של הסדרה הכללית, כמו הסדרה "לקוטי שיחות מועדים", הכוללת אחד-עשר כרכים. וכמו סדרת "[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]", הכוללת חמשה כרכים.

==הרקע לסדרה==
בסביבות [[חג השבועות]] [[תשי"ח]]. תבע הרבי רבות מהחסידים [[הקהלת קהילות|ללכת לומר דברי חסידות בבתי הכנסת]], החסידים ביקשו שהרבי יגיה אחת משיחותיו מהשנים שעברו על פרשת השבוע, על-מנת שיהיה בידם חומר מוכן לומר, הרבי הסכים, ומאז החלו להופיע מדי שבוע קונטרסים שנקראו אז בשם 'תוכן עניינים לחזרת [[דא"ח]] בבתי כנסיות'. שיחות אלו יצאו במשך שנה (והודפסו לאחר-מכן בשני הכרכים הראשונים של לקוטי שיחות).

שנת [[תשכ"ג]], היתה שנת הק"ן ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]], הרבי עשה [[שטורעם]] גדול למעלת שנה זו, ושוב היתה התעוררות מחודשת להפצת השיחות. הרבי המשיך להגיה את השיחות, (אלו נקבצו בשני הכרכים ג-ד של לקוטי שיחות). לאחר מכן היתה הפסקה בהגהת השיחות לשנים ספורות.

ארבעת הכרכים הראשונים נערכו על ידי הרב אליהו חיים קרליבך והרב [[אוריאל צימער]] ונדפסו על ידי [[צא"ח]] ב[[ארה"ב]] ואחר כך נמסרה הזכות עליהם ל[[ועד להפצת שיחות]], ורק אחרי שנדפסו ארבעת הכרכים הם קיבלו את השם 'לקוטי שיחות' כשקודם לכן הם נקראו 'רעיונות לחזרת [[דא"ח]] בבתי כנסיות'.

לאחר [[הסתלקות]] אמו של הרבי, הרבנית [[חנה שניאורסון]], בשנת [[תשכ"ה]], החל הרבי [[התוועדות|להתוועד]] בכל שבת ולהקדיש בכל [[התוועדות]] שיחה מיוחדת לביאור פירוש [[רש"י]] הראשון והאחרון של [[פרשת השבוע|הפרשה]]. בתקופה ההיא (משבת נח ועד שבת וישלח) הגיה הרבי מדי שבוע את כל ההתוועדות.

בשנת [[תשכ"ז]] החליט הרב [[בן ציון שם טוב]] לחזק את הפצת השיחות בחוגים רחבים, הוא חידש והרחיב את פעילות ה[[ועד להפצת שיחות]]. באותה שנה דאג הרב שם-טוב להדפיס ולהפיץ את אחת השיחות שהוגהו מהשנים שעברו ברחבי [[ניו יורק]], כאשר הרב שם-טוב הכין את הקונטרס הראשון ומסרו לרבי בצירוף הודעה כי מתכוונים להפיצו ברבים, כתב הרבי בעצמו על דף-השער של הקונטרס את צמד-המלים "לקוטי שיחות", וציין למטה להוסיף את סמל [[קה"ת]]. מעתה הפכו ה'לקוטי שיחות' לחוברות היוצאות באופן רשמי.

בחורף [[תשכ"ט]], לאחר שהדפיסו במשך שנתיים את כל השיחות שיצאו בארבעת הכרכים הראשונים, ביקש הרב שם-טוב מהרבי להגיה שיחות נוספות לשבועות הבאים. לקראת שבת [[פרשת שמות]] [[תשכ"ט]] הופיע ליקוט חדש מהרבי. אולם סך הכול הוגהו באותה שנה רק לשבע שבתות.

בשנת [[תש"ל]], כשתמו כל השיחות הישנות, החל הרבי להגיה שיחה מדי שבוע לקראת כל שבת, סדר זה נמשך כשנתיים, ומהשיחות שהוגהו באותן שנים נדפסו השיחות המופיעות בחלקים ה-ט.

בשנת [[תשל"ב]], בעקבות התעסקותו של ר' [[יואל כהן]] בכתיבת [[ספר הערכים]] לא נותר לו זמן לעריכת השיחות, ובשל כך הפסיק הרבי להגיה את השיחות, ובשנת [[תשל"ג]] ביוזמתו של הרב [[יהודה לייב שפירא]] ניגשו יחד חברי ה[[ועד להפצת שיחות]] בשעת חלוקת [[כוס של ברכה]] במוצאי שמחת תורה, וקיבלו את ברכתו של הרבי עבור הועד ובהמשך לכך חזר הרבי להגיה את החוברות שערכו, כשבהשפעתו של הרב שפירא החלו לערוך את השיחות בלשון הקודש (עקב טענתם של אנשים בעלי רקע תורני שמעולם לא ראו ספר 'לומדות' שנכתב באידיש), וכך זה המשיך עד לשנת [[תשל"ו]], עם הפסקה קצרה בשנת [[תשל"ה]], ומאז תשל"ו ברצף עד ל[[תשנ"ב]].

משיחות אלו נכרכו כל 39 ספרי הלקוטי שיחות, שבהם 1228 ליקוטים.

הליקוט האחרון אותו הגיה הרבי היה לקראת שבת פרשת ויקהל תשנ"ב, והוא נדפס לאחר מכן בחלק ל"ו עמוד 187. ליקוט זה מסתיים באופן סימלי במילים: "להאיר את העולם".

יחד עם זה ישנם מספר שיחות מוגהות של הרבי שלא נכללו בסדרה זו{{הערה|כגון הדרן על [[מסכתות בני"ך]] שנדפס בהדרנים על הש"ס, ועוד.}}.

בפי [[חסיד]]ים מקובל, (ויש אומרים שמ[[הרבי]] עצמו היו התייחסויות לכך) שבארבעת החלקים הראשונים של הסדרה נמצאים יסודות ההשקפה ה[[יהודי]]ת וה[[חסיד]]ית. הרב [[יואל כהן]] מכנה חלקים אלו: 'שולחן ערוך של הרבי'.

==צורת העריכה==
כמתבקש ממטרת החוברות - חזרת חסידות בבתי כנסת - נערכו השיחות באופן של נקודות משיחה (או מכמה שיחות, מכתבים ואפילו [[מאמר|מאמרים]]) שנערכו מחדש בצורת ענין מסודר ולא כצורת האמירה.

העריכה כולה לוותה בהנחיות צמודות מ[[הרבי]], למשל מה צריך להיות בגוף השיחה ומה בהערות השוליים. פעמים רבות הרבי ביקש להוריד ענינים שלמים שנכתבו בגוף השיחה אל ההערות, לשנות במקצת ציוני מראי מקומות, להחליף סוגריים לזוג מקפים ועוד.

הרבי ביקש שהעריכה תהיה כמה שיותר מובנת לציבור הרחב, גם במחיר היצמדות פחותה לסגנון המקורי. כמו כן הרבי הקפיד שהסגנון והניסוח יהיו מקצועיים מדוייק ביותר אך קל לקריאה, יחד עם דיוק מפליא בכל מילה ואות (לדוגמא - כל משפט שבתוכו ישנם סוגריים אמור להיות קריא ברצף בין עם הסוגריים ובין בלעדיהם), כדי שיהיה נעים לעין הקורא החיצוני.

בחלקים האחרונים השתדל הרבי שיהי' מתאים גם לסגנון לומדי התורה שאינם רגילים לביטויים אפילו הפשוטים של עולם החסידות.

==שפת הכתיבה==
בעקבות שינויים שונים שעבר צוות העריכה של הסדרה וקהל היעד, חלקים מהסדרה מופיעים בשפת האידיש וחלקים אחרים בלשון הקודש.

בשנים הראשונות אחרי השואה, רוב קהל [[חסיד|חסידי חב"ד]] היו יוצאי ארצות אירופה ושפת הדיבור שלהם הייתה אידיש. זוהי גם שפת הדיבור של הרבי, ומובן איפוא שהשיחות נכתבו אף הן בשפה זו.

עם השנים גדל היישוב החב"די ב[[ארץ הקודש]], ואט אט, במיוחד אחרי הצטרפות תנועת ה[[תשובה]] למאזן, התהווה ציבור חסידים גדל והולך שלא הבין את לשונו של הרבי ונוצר צורך רציני בשיחות בלשון הקודש.

בתחילת שנת [[תשל"ג]] הסכים הרבי להתחיל להגיה את הלקוטים בלשון הקודש. לשם כך נבחרו קבוצת אברכים שלמדו בכולל שעל ידי מזכירות הרבי ב[[קראון הייטס]], והם התחילו להכין את השיחות להגהה.

בשנתיים הבאות יצאו לאור הליקוטים בלה"ק, אלו הן השיחות המרכיבות את כרכים י' עד י"ד בלקו"ש. במשך הזמן התברר שהאברכים שעסקו בהכנת השיחות אינם בקיאים די הצורך בלשון הקודש, והם לא עמדו בציפיות המקצועיות של הרבי. בתחיחלת שנת [[תשל"ה]] הודיע הרבי שסדר זה אינו יכול להמשך ופסק מהגהת השיחות למשך כשנה.

במשך השנה הבאה יצאו לאור חוברות "לקוטי שיחות - הנחה בלתי מוגה", ובהם בדרך כלל ליקוטים מעובדים מהשיחות של אותה שנה (תשל"ה). כמה מהם הוגהו על ידי הרבי אחר כך והודפסו בספרי הלקוטי שיחות (והם הליקוטים לפ' בראשית, נח, בשלח ופקודי, וכן כמה בהוספות לכרכים י-יד), וחלקם עברו עריכה מחדש והוגהו והודפסו בשנים הבאות. רובם נערכו בלה"ק וחלקם באידיש.

ב[[תשל"ו]] חזר הרבי להגיה את השיחות באידיש (השיחות מחלקים ט"ו-כ"ט), ורק בשנת [[תשמ"ז]] חזר הרבי שוב להגיה את השיחות בלשון הקודש, הפעם על ידי מערכת מנוסה ומקצועית, והמשיך בזה עד שבת פרשת ויקהל תשנ"ב. אלו הן השיחות המופיעות בכרכים ל'-ל"ט.

==הוצאות שונות לסדרה==
[[קובץ:לקוטי שיחות באנגלית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[לקוטי שיחות]] בתרגום לאנגלית]]
* '''בעברית''' - בשנת [[תשל"ד]] הוקם ב[[ישראל]] [[מכון לוי יצחק]] כאשר הפרויקט המרכזי שלהם הוא תרגום הסדרה לעברית. בשנת [[תשע"ד]] גמר המכון את כרך כ"ט, ובכך הושלמה הסדרה (אלא שלא הודפסו השיחות באידיש שנדפסו בהוספות). בנוסף לכך, בשנים תש"ל-תשל"א תורגמו השיחות של כרכים א-ד והודפסו בב' כרכים. וכן בשנים תשנ"ג-תשנ"ו הדפיסו ועד להפצת שיחות תרגומים ללה"ק (ולא ל[[עברית]] מדוברת כמו מכון לוי"צ) של רוב השיחות מכרכים כה-כט, וחלק מכרכים ו-ז. משום מה, בשנת תשנ"ו הופסקה עריכה זו.
*'''בעברית''' - בשנת [[תשע"א]] יצאו לאור שלושה כרכים של מהדורה לבני הישיבות הכוללת שלוש שיחות לכל פרשה ומועד, בתרגום חדש ללשון הקודש, בתוספת פתיח וסיכום לכל שיחה - בשם [[אוצר לקוטי שיחות]]. בהוצאת [[קה"ת]] ו[[תורת חב"ד לבני הישיבות]], בשנת [[תשע"ו]] יצאו שלושה כרכים נוספים עם שלוש שיחות נוספות לכל פרשה ומועד. בשנת [[תשע"ט]] הספרים יצאו במהדורה חדשה של שישה כרכים, כרך לכל חומש, עם שש השיחות לכל פרשה ומועד.
* '''באנגלית''' - תרגום הסדרה ל[[אנגלית]] נעשה על-ידי 'ועד להפצת שיחות'.
* '''ליקוטי שיחות פרשיות''' - בשנת [[תשס"ד]] הוציא לאור ה[[ועד להפצת שיחות]] מהדורה של "ליקוטי שיחות פרשיות", המרכזת את כל השיחות של אותה פרשה לכרך אחד. במהדורה זו הוסיפו לכל כרך גם את השיחות שהודפסו בסדרת [[ספר השיחות]]. בשנת [[תשע"א]] יצא סט זה במהדורת כיס.

===ליקוטים ערוכים של רעיונות מתוך הסדרה===
*'''[[ביאורים לפירש"י על התורה]]'''

==ראו גם==
* [[ועד להפצת שיחות]].
* [[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]].

==לקריאה נוספת==
*אליהו מאיר אליטוב, '''משנתו של הרבי מליובאוויטש''' - ספר הסוקר את דרך לימודו של הרבי בלקוטי שיחות, [[תשע"ב]].

==קישורים חיצוניים==
* סדרת לקוטי שיחות כרכים א' - ל"ט, ב[http://sites.google.com/site/bokss2/home/lkoth פורמט ספר] - אתר שיתופי של [[ספריית חב"ד]] עם [[HebrewBooks]].
* כרכים ל' - ל"ט, ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/index.htm פורמט טקסט] - אתר "ספריית חב"ד".
*[https://chabadshop.com/products/%D7%A1%D7%98-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%98-%D7%9B%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D סט לקוטי שיחות, 39 כרכים - לרכישה און-ליין] בחב"ד-שופ
*[[זושא וולף]], '''[https://col.org.il/news/121190 סקירה היסטורית על ההוצאה לאור של הלקוטי שיחות - פרק א']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/121323 פרק ב']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/121405 פרק ג']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/121530 פרק ד']''' - {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://toratchabad.com/%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2 סקירת הסדרה]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*הרב מנחם מענדל קפלן, '''[https://toratchabad.com/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%97%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D לקוטי שיחות, תורה אחת, תורת אמת, תורת חיים]''', בתוך אתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*'''[https://toratchabad.com/%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA גדולי ישראל על הלקוטי שיחות]''', בתוך אתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]

{{הערות שוליים}}
{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה: ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סדרות]]

תיקון ליל שבועות

2020-05-14T13:55:49Z

Programmer: /* קישורים חיצוניים */

'''תיקון ליל שבועות''' הוא סדר לימוד שתיקנו המקובלים עבור ליל חג השבועות בו נהוג להישאר ערים כל הלילה ולעסוק בתורה, כהכנה לקבלת התורה למחרת בבוקר. עיקר הדגש באמירת התיקון הוא על אמירת אותיות התורה ולא על הבנה והשגה, והוא כולל פתיחה וסיום מפרשיות התורה וספרי הנביאים והכתובים, משנה ראשונה ואחרונה מכל מסכת, קטעים מספר הזוהר, ספר יצירה והאדרא רבא, ורשימת תרי"ג המצוות.

==מקור וטעמי המנהג==
נוסח תיקון ליל שבועות חובר בידי [[השל"ה]] על יסוד המקובל מ[[האריז"ל]], וכהמשך למובא ב[[ספר הזוהר]] ש[[רשב"י]] וחבורתו עסקו בלימוד התורה כל הלילה של חג השבועות, כהכנה למתן תורה.

נוהגים להיות ערים כל הלילה לעסוק בתורה, בכדי לתקן את הפגם שבלילה שלפני מתן תורה בני-ישראל ישנו ואפילו פרעושי המדבר (יתוש הקרוי "פורטנא") לא עקצו אותם, וכש[[הקב"ה]] בא לפנות בוקר לתת את התורה - היה צורך להעירם משנתם.

ה[[אריז"ל]] אומר שמי שלא יישן בלילה זה אפילו רגע אחד ויעסוק בתורה "מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק". ב[[זוהר]] מסופר על [[רשב"י]] שעסק בתורה כל הלילה, והפליג מאד בשבח הנעור בלילה זה ומצפה לקבלת תורה, שאז באים "כל בני היכלא" לשמוח עם ישראל, לעשות תכשיטים וקישוטים (תיקונים) נעלים לכבוד חופתם עם [[הקב"ה]] והתורה.

מ[[אדמו"ר האמצעי]] מקובל שהוא הבטיח שמי שיהיה ניעור בליל שבועות כל הלילה, יזכה לכתר תורה.

הרבי מסביר{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת עמוד 113. התוועדויות תש"נ חלק ג' עמוד 133.}} מדוע התיקון הוא בדרך אמירה ולא בצורת לימוד: החידוש ב[[מתן תורה]] אינו בענין הבנת התורה והשגתה, דברים שהיו קיימים גם לפני מתן-תורה, אלא בעצם מעמד התגלות המלך. לכן אין הדגשה על הבנה והשגה בתורה, אלא על עצם אמירת האותיות הקדושות של ה[[תורה]].

בנוגע לשם ה'תיקון' נאמרו מספר טעמים:
#מלשון תכשיט - כמו שמסופר בזוהר שרשב"י וחבורתו עיטרו את ה'כלה' (התורה) ב'תיקונים' לקראת כניסתה לחופה.
#מלשון הכנה - כהקדמה לקבלת התורה למחרת בבוקר.
#מלשון תיקון - היות שבני ישראל נרדמו בלילה שלפני מתן תורה והקב"ה היה צריך להעיר אותם{{הערה|כמו שמסופר במדרש רבה שיר השירים א, ב.}}, וצריך לתקן את מעשיהם.

==תוכן הלימוד==
סדר הלימוד שתיקן השל"ה כולל את החלקים הבאים:
*[[תנ"ך]]: שלושה פסוקים ראשונים ואחרונים בכל פרשה (במקומות שיש [[פרשה פתוחה]] או [[פרשה סתומה|סתומה]] באורך של כחמישה פסוקים, קוראים אותה בשלימותה, על מנת שלא להפסיק באמצע עניין). במידה ויש קשר מיוחד לחג השבועות, קוראים את כל העניין ([[בריאת העולם]] בפרשת בראשית, [[יציאת מצרים]] בפרשת בא, [[עשרת הדיברות]] בפרשת יתרו, קורבנות החג, מגילת רות, מרכבת יחזקאל, ועוד).
*[[משנה]]: משנה ראשונה ואחרונה מכל [[מסכת]]{{הערה|סדר המסכתות בתיקון שונה מהסדר המקובל.}}.
*[[ספר יצירה]]: משנה ראשונה ואחרונה. יש לסיים את הקטע מספר יצירה בנוסח "... נאמנת. ג' רעות ללשון: דיבור רע, והמלשין, והמדבר אחד בפה ואחד בלב. ג' טובות ללשון: שתיקה ושמירת הלשון ודיבור אמת".
*[[ספר הזוהר]]: קטע מ[[פרשת אמור]] המדבר על התכוננות הכלה (התורה) לחופתה (למתן תורה). בנוסח הזוהר בהמשך לדברי רשב"י "אנן בחביבותא תליא מילתא" צריך לגרוס: "דכתיב ואהבת את ה' אלוקיך, וכתיב מאהבת ה' אתכם, וכתיב אהבתי אתכם אמר ה'".
*[[תרי"ג מצוות]]: סדר תרי"ג מצוות לפי [[ספר החינוך]] (בכל פרשה ופרשה קודם מונים את מצוות עשה ולאחר מכן את מצוות לא תעשה שבה).
*[[אדרא רבא]]: קטע מתחילת האדרא רבא, העוסק בהכנה לגילוי הסודות על ידי [[רבי שמעון]] וחבריו.

==דינים ומנהגים==
את אמירת התיקון ניתן להתחיל כבר בתחילת הלילה, ולהמשיך לאחר הסעודה, וכן נהג [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|ספר השיחות תש"ט, עמוד 328.}}.

בחב"ד נהוג שלא לומר את ה'יהי רצון', לא לומר את הקדישים, ולא לכוון את הכוונות שנדפסו בתיקון{{הערה|המלך במסיבו חלק א' עמוד ריח.}}.

יש להקפיד לומר את כל התיקון בלילה, ולא רק לקרוא בעיניים בלבד{{הערה|על יסוד המובא בהלכה, שקיום מצוות התורה כשלא מוציאים בפה בדיבור היא דוקא בלימוד בעיון, וקיום מצוות תלמוד תורה כשקוראים בלי להבין, זה דוקוא כשמוציאים בפה (הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן סוף פרק ב'.}}, ומי שלא סיים - ישלים ביום{{הערה|הוראתאדמו"ר הריי"צ, נדפסה בקובץ ליובאוויטש גליון 3 עמוד 35.}}.

גם מי שסיים, צריך להמשיך ולעסוק בלימוד, ועיקר הלימוד בלילה זה הוא בתורה שבעל פה.

באשמורת הבוקר נוהגים לטבול ארבע טבילות במקווה טהרה, ולאחר מכן לא מתפללים שחרית אלא הולכים לישון ורק לאחר השינה ניגשים להתפלל.

מי שעוסק בלימוד ועלה עמוד השחר - לא צריך לברך ברכות השחר, אלא אם כן נרדם.

בליובאוויטש היו מספר לילות בשנה שלא היו אומרים קריאת שמע שעל המיטה ואחד מהם היה בחג השבועות{{הערה|ספר השיחות תש"ב עמוד 119.}}.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadshop.com/products/%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%99%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%93 תיקון ליל שבועות - לרכישה און-ליין] בחב"ד-שופ
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3687442#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content 4 דברים שלא ידעת על תיקון ליל שבועות]''' {{בית חבד}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבועות]]

שולחן ערוך אדמו"ר הזקן

2020-05-14T13:54:17Z

Programmer: /* קישורים חיצוניים */

'''שולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]]''' (נקרא גם '''שולחן ערוך הרב''' ו'''שולחן ערוך הגר"ז''' (- הגאון רבי זלמן) הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי [[אדמו"ר הזקן]].
[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שניאור זלמן מליאדי, מחבר שולחן ערוך הרב]]
==כתיבת הספר==
כאשר [[המגיד ממעזריטש]] רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב [[שולחן ערוך]] באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו; [[אדמו"ר הזקן]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]], רבי [[פנחס בעל ההפלאה]] ואחיו רבי [[שמואל מניקלשבורג]], ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו"ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד.

[[אדמו"ר הזקן]] שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות, כפי שכתבו על כך בניו בהקדמתם לחיבור:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ"ל ("המגיד") לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו"ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו"ר ("הרב") והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...}}

בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורו הנפלא של הנושא שמימי [[הרמב"ם]] לא זכה להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.

את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות [[ציצית]] ואת הלכות פסח - כתב [[אדמו"ר הזקן]] עוד בחיי רבו ואת השאר כתב לאחר פטירתו.

מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו"ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת [[תק"ע]] (1810), פרצה בעירו [[ליאדי]] [[שריפה]] שכילתה את כל כתבי היד, ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.

ה[[חסידים]] מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן [[אדמו"ר הזקן]] ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.

==מבנה הספר==
ב'שולחן ערוך אדמו"ר הזקן' חמשה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.

בשנת [[תשנ"ו]] הודפס ספר הנקרא בשם "[[פסקי אדמו"ר הזקן]]" ח"א, וענינו: לקבץ את כל המקומות בשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] שמהם מובנת שיטתו בהלכות שלא הגיעו לידינו, בעיקר בחלק יורה דעה וחושן משפט. חלק א' הוא על החלק הראשון של יורה דעה. הספר נכתב ונערך על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], ועל ידי בנו הרב מנחם מענדל קפלן.

==קונטרס אחרון==
לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב [[אדמו"ר הזקן]] את הקונטרס אחרון, המודפס בתחתית עמודי הספר.

בניגוד לשפה המבוארת והקלה להבנה, שבה כתב את ההלכות בשולחן ערוך שלו, הרי את ה'קונטרס אחרון' כתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. דוגמה לקיצור ותמצות: "נימוקי-יוסף, ש"ך, וצריך עיון בגמרא ובשיטה-מקובצת ובמעדני-מלך דלא כרש"י" (הלכות שאלה סעיף קטן ו). שם של גאונות נדירה יצא על חלק זה, והגאון הרוגצ'ובי ר' [[יוסף רוזין]] אף התבטא, כי על מנת לכותבו נדרשים גידי מוח עבים כאצבע.

כדי לבאר את ה'קונטרס אחרון' נכתבו ספרים שונים: '[[רב להושיע]]' שנכתב על ידי הרב שגיב עמית על חלק 'חושן משפט', 'נימוקי יום-טוב' שנכתב על ידי הרב שמואל ראטה על הלכות יום טוב, ועוד.

==תפוצת הספר==
בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו המשנה ברורה והבן איש חי עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעתים קרובות. בעבר היה "שולחן ערוך הרב" מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי [[חסידות חב"ד]] שהייתה כלואה במשך שנים ב[[רוסיה]] הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על פי הספר.

במשך השנים נשאל [[הרבי]] האם להדפיס את הספר בצורה חדשה, והרבי השיב בשלילה. בשנת [[תשנ"ג]] השיב הרבי בקשר לספר אחר כי אפשר לשנות את צורת הדף, ועל-פי הוראה זו החלה הוצאת [[קה"ת]] בשנת [[תשנ"ו]] בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס, עם צורה חדשה, [[אותיות]] מרובעות וברורות, הערות וציונים. את המהדורה ערכו הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוילי]]. בשנת [[תשס"ז]] הושלמה הוצאת המהדורה.

מסופר על הרב דוד פרידמן מקארלין שהיה גאון עולם שלא היה קורא כמעט ספרי אחרונים, פעם אחת סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת בא לבקר את הגאון הנ"ל(הרב פרידמן מקארלין) וראה אותו מעיין ב[[שולחן ערוך הרב]] בהלכות פסח, תמה התלמיד ושאל: רבי הרי אינך לומד כמעט אחרונים? ענה לו רבי דוד פרידמן מקארלין: הרב (כלומר - [[אדמו"ר הזקן]]) איננו אחרון אלא ראשון.

==מהדורות הספר==
המהדורה המרכזית של הספר היא מהדורת [[דפוס האלמנה והאחים ראם]], אולם במהדורה זו נפלו הרבה טעיות, בעיקר בציוני הספרים שבצידי השו"ע (שיש מחלוקת מי מחברם, ויש אומרים שהוא [[אדמו"ר הזקן]] בעצמו), שהמדפיסים עשו בו כשלהם, הוסיפו והשמיטו כרצונם.

בשנת [[תש"כ]], כאשר הודפסו מחדש ספרי חב"ד ע"י הוצאת [[קה"ת]] נשאל [[הרבי]] האם לתקן את כל הטעויות הקיימות, הרבי בשיב בשלילה, וציין שתי סיבות: "א. אין לי כסף על זה. ב. אינני רוצה לקחת עלי האחריות, כיון שעל ידי הסידור מחדש יתווספו טעויות דפוס רבות.{{הערה|ע"פ עדות הרב [[יהודה לייב גרונר]] המובאת בהערה הבאה}}"

בשנת [[תשנ"ג]], הוצאת הספרים [[עוז והדר]] הוציאו את השולחן ערוך בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים ומערכת קה"ת ראו ירידה משמעותית בכמות הרוכשים את הסט. אז עלתה ההצעה להוציא את השולחן ערוך במהדורה חדשה של הוצאת קה"ת.

[[קובץ:שולחן ערוך הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת המהדורה החדשה]]
לפועל, רק בשנת [[תשנ"ט]] החלה [[קה"ת]] בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס, עם צורה חדשה, של [[אותיות]] מרובעות וברורות, הערות וציונים, וכמובן, תיקון הטעויות. הוצאת המהדורה החדשה עוררה דיון האם זהו אכן רצונו של הרבי, כאשר המוציאים טוענים כי שתי הסיבות אותם מנה הרבי לא קיימות כיום ומצד שני טענו ש'הואיל ונפיק מפומיה' של הרבי שלא לשנות, אין להשתמש בהוצאה החדשה.

את המהדורה ערכו הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוילי]]. בשנת [[תשס"ז]] הושלמה הוצאת המהדורה{{הערה|1=פסקה זו ע"פ [shulchanharav.com/contents.asp?aid=115730 ראיון עם שלושת העורכים]}}.

===הערכת גדולי ישראל את הספר===
{{שכתוב|פסקה=כן|ציטוטים ארוכים מידי, יש לתמצת ולהשתדל לכתוב בעברית מודרנית}}
[[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת קודש "להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב" מאת אדמו"רים ורבנים]]

*'''בספר "שיח זקנים"''':"סיפר הגאון רבי אהרן לייב וילנר [[דיין]] ו[[מורה צדק]] דחסידי [[צאנז]] ב[[ניו יורק]], ששמע מדוד רשכבה"ג הגאון רבי מאיר אריק זצוק"ל בעל 'אמרי יושר': "הרב-שו"ע אם היה עושה על ד' חלקי שו"ע לא היה משתמש בשום ספר הלכה חוץ ממנו"{{הערת שוליים|'שיח זקנים' ח"א ע' שמ"ז}}. עוד כתב:"סיפר לי הרה"ג ר' צבי הירש טעוועל: שמעתי פעם ממו"ר הגאון מקוזיגלוב (בעל 'ארץ צבי') זצ"ל הי"ד, ששמע מרבו הרה"ק בעל [[אברהם בורנשטיין|'אבני נזר']] זצ"ל, ש'''צריכים לדייק בשולחן ערוך הרב כמו ב[[רשב"א]]'''"{{הערת שוליים|1='שיח זקנים' להרב ישראל חיים אשרי ח"ד}}. עוד אמרה בשם ה[[אברהם בורנשטיין|'אבני נזר']]:"והיה ה[[אברהם בורנשטיין|'אבני נזר']] רגיל בלשונו לקרוא את ה[[גר"א]] בשם 'הגאון' סתם, ואת [[אדמו"ר הזקן]] קרא 'הגאון האמיתי'. ואמר פעם לנכדו מו"ה שבתי בורנשטיין ע"ה כי בשו"ע אדמו"ר רואים יותר עמקות מאשר בביאור ה[[גר"א]], והראה לו י"ד 'צריך עיון' של ה[[גר"א]] המתורצים בשלחנו הטהור של רבינו. וכעין זה אמר שמי שעיניו מאירות ('ליכטיגע אויגן') רואה כיצד מתורצות בשו"ע רבינו קושיותיו של הגאון רבי [[עקיבא איגר]]. והוא גם הוא (כמו הדברי חיים מ[[צאנז]] ור"מ אריק. ראה בהמשך.) אמר על רבינו הזקן "'''מי לנו גדולי האחרונים גדולים מהרב מלאדי''' זצ"ל". על עצמו העיד שלא פעם אירע לו שסוגיא שנתייגע בה במשך כמה שבועות, נתיישבה לו אח"כ מתוך 'סעיף קטן' אחד שבשו"ע רבינו"{{הערת שוליים|1=מגדל עז עמ' צב הע' 24.}}.

*כתב ה"דברי חיים" מ[[צאנז]]:"אחר זה ראיתי בשלחן ערוך של התניא מביא דברי הבית לחם יהודה גם כן, ומי לנו גדול באחרונים ממנו, ולכן יראה נא על מי לסמוך עליו, אם על קדושי עליונים גאונים בנגלה ובנסתר בדור שלפנינו אם על הניכרים לנו תורתם וצדקתם וד"ל, והי' שלום"{{הערת שוליים|1=שו"ת דברי חיים ח"ב יו"ד סוס"י ג.}}.

*'''רבי [[מנחם זעמבא]]''' השווה את שולחן ערוך הרב לפרוש שחיבר הר"ן - רבינו ניסים:"בשם הגאון רבי מנחם זעמבא [[הי"ד]]: ששכל ישר בלימודים קיבל מלימודו בר"ן '''ובקונטרס אחרון שבשו"ע הרב בעל התניא''' ז"ל"{{הערת שוליים|1=הגאון ר' גדליה הערץ ז"ל ר"י ישיבת חידושי הרי"ם ת"א. הובא ביפה שיחתן להרה"ג ר' אלחנן היילפרין, עמ' פט.}}.

*'''אדמו"רי [[גור]]''': העריכו ביותר את שולחן ערוך הרב, והורו ללמוד בו; וכך כתב ה'שפת אמת' מ[[גור]]:'''"ואם תרצה לידע דיני אורח חיים, יותר טוב ללמוד חצי שעה ביום, שולחן ערוך הרב במתינות, לחזור ב' וג' פעמים כל סימן"'''{{הערת שוליים|1=ממכתב הגה"ק בעל 'שפת אמת'}}. וסיפר האדמו"ר מטלנא: "במוצאי ה[[הילולא]] של [[אדמו"ר הזקן]], '''שכל החסידויות כולם חייבות לו את החיים הרוחניים שלהם''', בגלל שכמו שכתב ר' מרדכי מ[[טשרנוביל]], ש'''זה השולחן ערוך החסידי''', ומעיד אני עלי שמים וארץ, שכשהייתי בחור צעיר, קרא לי הרבי מגור ה'בית ישראל', ושאל אותי מה אני לומד, בדיוק מהו סדר היום, ובין הדברים למדתי איזשהו ספר הלכה, אז אמר: "צריך להתייגע על שו"ע הרב! עשה לך חברותא לשו"ע הרב ותראה שנהיה אור", וכך באמת היה, ופעמים רבות היה שואל אותי "היכן אתה אוחז" והוסיף: למד יורה דעה, למד חושן משפט, למד הכל!"{{הערת שוליים|1=האדמו"ר מטלנא בשם האדמו"ר בעל ה'בית ישראל' מגור, בחגיגת חלוקת המילגות תשס"ב}}. וכך אמר ה'[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]]':"בחוגי הישיבות אצלנו [בגור] עוסקים הרבה מאד בשולחן ערוך הרב. יש אצלנו שיעורים מיוחדים בזה. אחד מראשי הכולל שלנו... חיבר זה עתה ספר המיוסד על שולחן ערוך הרב, זהו חיבור עצום דוגמת ה'משנה ברורה' על הלכות [[פסח]] ובו הרבה הוספות של כל גדולי האחרונים, אבל זה מיוסד כולו על שולחן ערוך הרב [וכוונתו לספר 'אוצר הלכות']... שולחן ערוך הרב בנוי ישר כדי למנוע כל מיני פרצות. '''סגנונו הוא של הרמב"ם או כשל המשנה'''. שלא כדוגמת שולחן ערוך של המחבר ובמיוחד ב[[רמ"א]] שבמבט ראשון נראים הרבה סתירות, הרי שולחן ערוך הרב הוא כולו 'סולת נקיה'... צריך להיות באמת גאון כמו ר' [[מנחם זמבא]] כדי לבנות תלי תלים על פלפולים בלשונו של הרב"{{הערת שוליים|1=האדמו"ר מ[[גור]] בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] בראיון ל'כפר חב"ד' גליון 97 עמוד 12}}.

*כתב הרב מאיר אריק הנ"ל:"בשו"ע הרב שניאור זלמן ז"ל... כתב להדיא... יעו"ש, אף שמצד הסברא תמוה מאוד... אבל חוששני מאוד להקל נגדו כי ידוע כמה נפיש חילי' דרבי שניאור זלמן ז"ל"{{הערת שוליים|1=שו"ת אמרי יושר ח"ב סי' קלז להגאון רבי מאיר אריק}}. ואומרים בשמו, כי "הלכות שאין עליהם שו"ע הרב - אין לי בהם בהירות!".

*'''[[אברהם יצחק קאהן|האדמו"ר מתולדות אהרן]]:''' במהלך ה'[[יחידות]]' של [[אברהם יצחק קאהן|האדמו"ר מתולדות אהרן]] אצל הרבי, 'האשים' [[אברהם יצחק קאהן|האדמו"ר]] את [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בכך שה'[[החפץ חיים|משנה ברורה]]' התקבל כפוסק ולא [[אדמו"ר הזקן]], שכן '''בהתחלה היה 'שולחן ערוך הרב' הפוסק המקובל היחיד בכל רחבי [[גליציה]], [[פולין]] והונגריה''', אלא מכיוון שכשהחלה העלייה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ובה לא היו מספיק עותקים מודפסים של 'שולחן ערוך הרב', התקבל ה'[[החפץ חיים|משנה ברורה]]' כפוסק האשכנזי...{{הערת שוליים|1=סיפר ר' [[טוביה בלוי]], בראיון ל'המבשר - קהילות', גליון 352}}. כשלמדו בניו בתלמוד תורה, ביקש שבמקום שבניו ילמדו '[[משנה ברורה]]' ילמדו שולחן ערוך הרב. בבר המצווה של בנו רבי [[שמואל יעקב קאהן]] שאל אדם שנתן לבנו במתנה סט משנה ברורה:"למה משנה ברורה, והרי שולחן הרב יותר חשוב!", ובעקבות כך הנותן הלך והחליף את המשנה ברורה ב'שולחן ערוך הרב' לשביעות רצון הרבי.

*כשייסדו את ישיבת [[בעלז]] בירושלים, הכניסו לפני [[אהרן רוקח|ר' אהרון מבעלז]] רשימת ספרים שבכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה נענה ואמר:'''"במקום ה'חיי אדם' שהכנסתם, קנו עוד שולחן ערוך הרב"'''{{הערת שוליים|1=סיפר ר' [[טוביה בלוי]], בראיון ל'המבשר - קהילות', גליון 352}}.

*בשנת [[תשע"ג]] יצאו עשרות רבנים{{הערה|1='''רשימה חלקית:''' בעל '[[שמואל וואזנר|שבט הלוי]]', [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז]] ([http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73255 שהוסיף אחרי שם [[אדמו"ר הזקן]] את המלים '''"הרב הדומה למלאך ה' צבקות"'''] {{חב"ד און ליין}}), הרב [[נסים קרליץ]], [[חסידות צאנז|האדמו"ר מצאנז]], [[חסידות ויז'ניץ|האדמו"ר מויז'ניץ]], הרב [[חיים קנייבסקי]] (בן [[יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר]]), [[יוחנן סופר|האדמו"ר מערלוי]], ראש ישיבת פונביז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]], ה[[יהושע רוקח|אדמו"ר ממחנובקה -בעלז]], האדמו"ר מ[[לעלוב]], האדמור מ[[שמואל יעקב קאהן|תולדות אברהם יצחק]], האדמו"ר מ[[דוד קאהן|תולדות אהרון]], [[יצחק טוביה וייס|גאב"ד העדה החרדית]], ועוד. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73375 המכתב] {{חב"ד און ליין}} }} לרגל שנת המאתיים להסתלקות [[אדמו"ר הזקן]] בקריאה לקבוע שיעורים ב"הלכות תלמוד תורה" ל[[אדמו"ר הזקן]].

==חיבורים על השולחן ערוך==
*'''פסקי [[אדמו"ר הזקן]] בהלכות איסור והיתר''' (2 חלקים), יצא לאור לרגל יום השנה העשירי לפטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]]. יצא לאור על ידי קה"ת, נלקט ונערך בעריכה ראשונית על ידי הרב קפלן ונשלם על ידי בנו מנחם מענדל קפלן.
*'''[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השולחן]]''' - מאת הרב [[מרדכי בלינוב]], על הלכות פסח. בעריכת בנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], רב מרכז העיר [[בני ברק]].
*'''[[שולחן הזהב (ספר)|שולחן הזהב]]''' - מאת הרב [[שלום דובער פרידלנד]], ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].
*'''שולחן המלך''' - ביאורים והערות מ[[הרבי]] על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן. נלקטו מתוך ספרי הרבי, על ידי הרב [[אברהם אלאשוילי]].
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7805&pgnum=1 דרכי החיים]''' - "הערות וביאורים באיזה מקומות משולחן ערוך בעל ה[[תניא]] מהגאון האלקי רבי שנאור זלמן" באתר [[היברובוקס]] .

==ביאורי הרבי==
*'''שולחן ערוך''' מתי מזכיר '''אדמו"ר הזקן''' מראי מקומות ב[[שולחן ערוך]]? [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=145 לקוטי שיחות ח"ט עמ' 117 (עמ' 145)]
==קישורים חיצוניים==
*חלקי '[[אורח חיים]]': [http://hebrewbooks.org/25072 חלק א'], [http://hebrewbooks.org/25073 חלק ב'], [http://hebrewbooks.org/25074 חלק ג'], [http://hebrewbooks.org/25075 חלק ד'] {{הב}}
*[https://chabadshop.com/products/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F-%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F-7-%D7%9B%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D שולחן ערוך אדמו"ר הזקן - 7 כרכים לרכישה און-ליין] בחב"ד-שופ
*הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[https://toratchabad.com/%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95-%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F-2 קווים לחיבורו ההלכתי של רבנו הזקן]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/index.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן] - אתר [[ספריית ליובאוויטש]]
*[http://hebrewbooks.org/30432 הספר 'שולחן המלך'] - [[היברו-בוקס]]
*{{קישור שטורעם|84982|news|הקובץ החדש 'הלכתא כרב' ■ להורדה|מערכת שטורעם|כ"ט בטבת תשע"ו}}
*[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/%D7%A9%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90%D7%A8/ סקירה מקיפה על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן המבואר], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: '''"ללמוד הלכות ת"ת בשו"ע אדמה"ז"'''] {{חב"ד און ליין}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספרי רבותינו בתורת הנגלה]]

רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)

2019-02-24T19:14:18Z

Programmer:

{{דמות
|שם=רבי מנחם מנדל שניאורסון
|תמונה=[[תמונה:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|250px]]
|כינוי=אדמו"ר הצמח צדק
|תיאור=האדמו"ר השלישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]]
|מקום לידה=[[ליאזני]]
|תאריך פטירה=[[י"ג ניסן תרכ"ו]]
|מקום פטירה=[[ליובאוויטש]]
|מקום פעילות=[[ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] הצמח צדק|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[צמח צדק (פירושונים)]]}}
'''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' - '''ה[[אדמו"ר]] הצמח צדק''' הוא ה[[נשיא]] השלישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ב[[יום ראשון]], [[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]]{{הערת שוליים|שם=גירסאות|כך לפי הגירסה שהוכרעה. ראה:[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ד' עמ' רמ"ח, שיחת י"ב [[ניסן]] [[ש"ת]], שיחת שביעי של פסח ש"ת, [[שלשלת היחס]] - שבתחילת [[היום יום]] - [[תש"ג]] ועוד. לפי גירסה אחרת היה זה בשנת [[תקמ"ח]]. ראה: יומן [[אדמו"ר הריי"צ]] מיום [[ט' בתמוז]] [[תרנ"ח]], [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ב' עמ' קצ"ה, ושיחת [[אחרון של פסח]] [[תרצ"ה]]. גירסה נוספת אומרת שהיה זה בשנת [[תק"נ]] וראה בשיחת [[כ"ז בסיוון]] [[תש"ד]].}} בעיר [[ליאזני]], לרב [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] ו[[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה אלטשולר]]. [[הסתלק]] ביום [[י"ג בניסן]] [[תרכ"ו]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].

מכונה 'צמח צדק' על שם ספרו {{קח|ספר|צמח צדק}}.

==תולדות חיים==
===לידתו וילדותו===
ב[[יום ראשון]], [[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]]{{הערת שוליים|שם=גירסאות}} בעיר [[ליאזני]], נולד רבי מנחם מענדל לאביו ר' [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] והרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולער. הוריו קראו לו "מנחם מענדל" על שם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]. בשנת [[תקנ"ג]] ביום [[ג' בתשרי]], בהיותו בן שלוש, נפטרה אמו וכבקשתה האחרונה, מנחם מענדל אומץ על ידי סבו, [[אדמו"ר הזקן]] שחבבו מאוד. מנחם מענדל היה ישן בחדרו של אדמו"ר הזקן, בסמוך לארון הקודש ומסתובב לצידו כל הזמן. עד חתונתו היה [[אדמו"ר הזקן]] מכסהו בטליתו, ב[[ברכת כוהנים]] של הימים-טובים ועד גיל תשע היה מכסהו ב[[תקיעת שופר]] של [[ראש השנה]]. ביום [[י"א בתשרי]] [[תקנ"ג]] הכניסו [[אדמו"ר הזקן]] ללמוד ב'[[חיידר]]'.

בהיותו בגיל שמונה שנים הציע [[אדמו"ר הזקן]] לבנו [[אדמו"ר האמצעי]] לקחתו כחתן לבתו [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]], אך [[אדמו"ר האמצעי]] היסס והראה לאביו מבעד לחלון כיצד הוא משחק עם כל הילדים במעשי ילדות. [[אדמו"ר הזקן]] ניגש אל החלון ורמז באצבע לנכדו להיכנס לחדר, כאשר מנחם מענדל נכנס הגיש לו גמרא, הורה לו לשנן בעל-פה דף עם [[רש"י]] ותוספות, תוך מחצית השעה, לשוב אל החדר ולחזור על כל מה שלמד. [[אדמו"ר האמצעי]] שהמתין בחדר הבחין לאחר כרבע שעה שהילד שוב משחק בחוץ עם חבריו, פנה אל אביו ואמר 'אפילו בקולך אין הוא שומע!'. [[אדמו"ר הזקן]] קרא לילד ונזף בו אך מנחם מענדל טען שהוא כבר למד והחל לחזור בעל-פה את הדף.

כבר בשנת תקס"א (בהיותו בן 11) התחיל לכתוב חידושים בנגלה ובחסידות, מה ששמע מסביו ובנוסף ביאורים משלו. ישנו מאמר ד"ה 'עדות' (שנדפס בספר [[דרך אמונה]] שנכתב בשנת תקס"ב, לאחר הרבה שנים הוסיף הצמח צדק את סיומו, וכך הוא הודפס.

עד גיל 13 עיקר לימודו היה בנגלה ולאחר גיל ה[[בר מצווה]] קבע [[אדמו"ר הזקן]] זמנים מיוחדים ללמוד עמו [[קבלה]] ו[[דא"ח]].

===חתונתו===
ביום [[ה' בכסלו]] שנת [[תקס"ג]], בהיות אדמו"ר הצמח צדק בן ארבע עשרה שנה, התחתן בעיר [[ליאדי]] עם בת דודתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]]. בשנת [[תקס"ז]], כשלוש שנים לאחר נישואיהם, ביקש [[אדמו"ר הזקן]] מחיה מושקא שתביא לו מכתבי ה[[חסידות]] של בעלה. היא נענתה לבקשתו ובין הכתבים שהביאה לו היה מאמר "שורש מצוות התפילה"{{הערת שוליים|מודפס בספר [[דרך מצותיך|דרך מצותיך]]}}. כשראה [[אדמו"ר הזקן]] את חידושיו, קרא לאחיו [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]] ולרבי [[פינחס רייזס]] וביקשם שיענו "אמן" על ברכת "שהחיינו". הדבר נודע לחסידים שהחלו לכבד את הצמח צדק.

כשנודע לצמח צדק שאשתו העבירה בניגוד לרצונו את הכתבים, אמר לה שיגרשה. הרבנית טענה להגנתה שהינה מחוייבת בכיבוד הסבא - [[אדמו"ר הזקן]] שגדול אפילו מכיבוד אב. הצמח צדק השיב כי עליו לעיין בדין וכיון שיש בליבו עליה, לא יוכל לדור עמה עד שיגמור את העיון. במשך מספר ימים הרבנית בכתה ללא הרף. לאחר חודשיים שהצמח צדק לא חזר בו, סיפרה על כך לאביה, [[אדמו"ר האמצעי]] ששוחח על העניין עם חתנו וכאשר נוכח לראות שדעתו תקיפה נכנס אל [[אדמו"ר הזקן]] ושטח בפניו את העניין.

ב[[שבת]] [[פרשת מקץ]] לאחר ש[[אדמו"ר הזקן]] אמר בחדרו [[מאמר]] חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר ופנה אל הצמח צדק ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה, אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת, ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את אמיתות ה[[הלכה]]. לאחר העיון המשותף חזר בו הצמח צדק והצטער על שעלה בדעתו [[גירושין|לגרש]] את זוגתו. [[אדמו"ר הזקן]] הבטיח ללמוד עמו פעמיים בשבוע [[נגלה]], ושלוש פעמים בשבוע יחזור לפניו מאמרים שאמר בעבר וביאורי תורות שקיבל מרבותיו. לאחר מכן ברך [[אדמו"ר הזקן]] את הזוג כי יקוים בהם הכתוב "תטעי נטעך נעמנים... ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי"{{הערת שוליים|ישעיה י"ז}} וביקשו שלא ישאר שום זכר של הקפדה על הרבנית ושישמח אותה ונאנח והוסיף: "נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש".

לאחר חתונתו היה אדמו"ר הצמח צדק סמוך על שולחן חותנו, אדמו"ר האמצעי, וכיהן כראש ישיבה אצלו, כדי שלא להתפרנס מהתורה, רק מיגיע כפיו. את שלוש מאות הרובלים שקיבל ככספי נדוניה השקיע בפתיחת בית מלאכה לייצור חותמות שעווה (בהם השתמשו לחתום אגרות דואר) שישמש כמקור לפרנסתו. בעסק זה לקח את החסיד ר' נחמיה מדוברובנא כשותף. במהלך כל עבודתם היו השניים משוחחים בדברי תורה, לאחר כחודש שקעו השניים, באחד הלילות, בסוגיה עמוקה במיוחד והדוד בו נמצא חומר הגלם של הדבק החל לבעור ובקושי הצליחו להנצל מהמפעל שעלה באש. לאחר מכן החליט אדמו"ר הצמח צדק לעסוק בנגרות, אך בחצר הרבי העדיפו שלא יעסוק במלאכה ומינו אותו למלמד.

בשנת [[תקס"ו]] מסר [[אדמו"ר הזקן]] לידיו ולידי דודו זקנו הרב [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]] את השאלות ההלכתיות המגיעות אליו, על מנת שיענו עליהם והוא יגיהם. בשנת [[תק"ע]] מסר [[אדמו"ר הזקן]] לידו ולידי דודו, הרב [[משה שניאורי]], את ההתעסקות בעניני הכלל.

ב[[מלחמת נפוליאון]] כש[[אדמו"ר הזקן]] ברח מ[[ליאדי]], הצטרף אליו אדמו"ר הצמח צדק. בהמשך היה נוכח גם בשעת פטירת אדמו"ר הזקן{{הערת שוליים|ב[[דרך מצוותיך (ספר)|דרך מצוותיך]] נמצאים עניינים אותם שמע אדמו"ר הצמח צדק מ[[אדמו"ר הזקן]] בימים אלו}}. לאחר הסלקות אדמו"ר הזקן, משנת [[תקע"ד]] עד שנת [[תקפ"ז]], התבודד ולמד בהתמדה.

==קבלת הנשיאות==
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר האמצעי]], ביום [[ט' כסלו תקפ"ח]], התקיימה אסיפה של זקני [[חסיד]]י חב"ד בה הוחלט למנות את חתנו של אדמו"ר האמצעי, רבי מנחם מענדל, שימלא את מקומו של חמיו בהנהגת [[חסידות חב"ד]]. החלטה זו התבססה על אמירתו של אדמו"ר האמצעי, כשביקש לעלות ל[[ארץ ישראל]]{{הערת שוליים|היה זה בחודש [[תשרי]] שנת [[תקפ"ח]]. [[אדמו"ר האמצעי]] הגיע ל[[האדיטש]] והתפלל מספר פעמים על ציון אביו אדמו"ר הזקן. פעם אחת שהה בציון זמן רב, ואחר כך יצא משם כשפניו שוחקות ואמר: "פעלתי מאבי אדוני מורי ורבי שיפטרוני מהרבנות". החסידים חשבו כי כוונתו לעלות לארץ הקודש, שהרי כאמור אביו רבינו הזקן ביקש גם הוא לוותר על הנהגת החסידים כדי לעלות לארץ ישראל.}}, שאלו אותו החסידים ""כיצד רבינו יעזבנו כצאן ללא רועה?" השיבם [[אדמו"ר האמצעי]] "הלא עמכם חתני הרב הגאון רבי מנחם מענדל שיחיה. הוא יהיה לכם לרועה נאמן". החסידים התנגדו כמובן לרעיון ורק כאשר לאחר חודשיים, בדרך מ[[האדיטש]] ל[[ניעז'ין]], נפטר אדמו"ר האמצעי, הבינו החסידים את כוונתו. בנוסף לכך מצאו החסידים רמזים נוספים לרצונו של [[אדמו"ר האמצעי]] שדווקא חתנו יהיה ממלא מקומו.

החלטת אסיפה זו פורסמה בכל ריכוזי חסידי חב"ד ב[[רוסיה]]. משלחת של גדולי וזקני החסידים ובהם רבי [[הלל מפאריטש]], רבי [[יצחק אייזיק מוויטבסק]], רבי [[יצחק משה מיאס]], רבי [[פרץ חן]] מצ'רניגוב ועוד, התייצבה בפני אדמו"ר הצמח צדק ומסרה לו את החלטת האסיפה, אולם [[הצמח צדק]] מיאן לקבל על עצמו את כתר הנשיאות. משלחות נוספות של חסידים באו והלכו, אך לכולם סירב רבי מנחם מענדל בתואנה כי כתר הנשיאות מגיע בדין לדודו הרב [[חיים אברהם שניאורי]], בנו של רבינו הזקן ואחיו של אדמו"ר האמצעי. כששמע רבי חיים אברהם את הדברים הללו, הוא עצמו הצטרף לאחת המשלחות והפציר ברבי מנחם מענדל שיקבל את הנשיאות, אך הוא עדיין עמד בסרובו.

בחודש [[ניסן]] החליטו החסידים כי לקראת [[חג השבועות]] יבואו כל זקני החסידים ל[[ליובאוויטש]] ויטכסו עצה מה לעשות. כשבועיים לפני [[חג השבועות]] באו לליובאוויטש כמה מזקני החסידים, ביניהם; רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]], רבי הלל מפאריטש, רבי יצחק אייזיק מויטבסק והם קיימו אסיפה נוספת ושלחו משלחות אל אדמו"ר הצמח צדק, אך גם אלו לא עזרו. הוא המשיך להתחמק בטענה שיש לבחור ברבי חיים אברהם בנו של רבנו הזקן, או ברבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]], בנו של רבנו האמצעי, או ברבי [[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג (חתן אדמו"ר האמצעי)|אהרן מקרמנצ'וג]] מנכדיו של אדמו"ר הזקן{{הערה|לימים הפך רבי אהרן מקרמנצ'וג גם לחתנו של אדמו"ר האמצעי כאשר נישא בזיווג שלישי לחיה שרה, ביתו של אדמו"ר האמצעי}}.

ביום שלישי, [[ג' סיון תקפ"ט]] באו שלושת גדולי החסידים: רבי [[פרץ חן]], רבי הלל מפאריטש ורבי יצחק אייזיק מהומיל, אל חדרו של אדמו"ר הצמח צדק והתחננו בפניו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בסופו של דבר ניאות, אך בתנאי שלא יטרידוהו בשאלת עצות בענינים גשמיים. רבי הלל מפאריטש נענה ואמר: "חסידים רוצים לשמוע חסידות". כעבור זמן קצר נודע כי אדמו"ר הצמח צדק ייצא לבית הכנסת לומר חסידות. ואכן אדמו"ר הצמח צדק נכנס לבית המדרש שהיה מלא בחסידים, כשהוא לבוש ב[[בגד|בגדי]] לבן אותם ירש מסבו [[אדמו"ר הזקן]] והחל לומר מאמר [[דא"ח]] [[ד"ה]] "על שלושה דברים העולם עומד".

בשעה שהתחיל לומר את המאמר, נזכר רבי יצחק אייזיק מהומיל כי בצעירותו שמע פעם את [[אדמו"ר הזקן]] חוזר מאמר זה, כשבאותה שעה שיחק בחדר הנכד, אדמו"ר הצמח צדק, והפריע לחסידים לשמוע. רבי יצחק אייזיק חשש שזה מפריע ואז לפתע עצר [[אדמו"ר הזקן]] את אמירת המאמר ואמר לו: "הנח לו, הנח לו, הוא רוצה לשמוע. הוא שומע, עוד תיווכח שהוא שומע!". כעת נזכר באותו מעמד ובמוחו חלף הרהור: "אכן זהו כח עליון, וה"צמח צדק" מראה את כוחותיו הכמוסים אשר חננו השם יתברך". עודנו מהרהר כך, הפסיק אדמו"ר הצמח צדק באמירת המאמר ופנה אל רבי יצחק אייזיק ואמר: "תחשדוני בדבר שאין בי? מה אעשה וסבי רבנו הזקן ציוה עלי לומר מאמר זה" ומיד המשיך באמירת המאמר. בכך התגלתה רוח קודשו ברבים. בסיום המאמר פתחו כל החסידים בשירה וליווהו לביתו בריקודים וב[[שמחה]] גדולה.

==פעולותיו==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[גזירת הקנטוניסטים]], [[ועידת הרבנים תר"ג]], [[שצעדרין]]}}

אדמו"ר הצמח צדק ייסד [[ישיבה גדולה]] ב[[ליובאוויטש]] ובשנים הראשונות לנשיאותו היה מוסר באופן קבוע שיעורים לאברכים המיוחדים בישיבה. בנו הרב [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]] היה ראש מגידי השיעורים וחתנו, הרב [[לוי יצחק זלמנוביץ']], היה מבוחני הישיבה.

בתקופת "[[גזירת הקנטוניסטים]]" (- חטיפת ילדים יהודיים כדי שישרתו בצבא במשך עשרים וחמש שנים) היה אדמו"ר הצמח צדק שולח בחשאי אל כל הקהילות ששהו בהם חוטפים ודאג שיחרימו אותם ואת הקנטוניסטים היה מחזק שישמרו את ה[[תורה]] וה[[מצוות]] וכן היה דואג לפדות את הילדים שנחטפו. פעולות אלו היו כרוכים בסכנת מות, כי נחשבו למרידה במלכות.

בשנת [[תקצ"ז]] הדפיס את ספרו [[תורה אור]]. בשנת [[תקצ"ח]], על פי בקשת חסידי חב"ד, ביקר ב[[מאהילוב]], [[מינסק]] ו[[וילנא]] וחזר דרך פלך [[ויטבסק]]. בנסיעתו זו נפגש גם עם גדולי ה[[מתנגד|מתנגדים]] שהחלו לשאת ולתת איתו בשאלות הלכתיות. מסע זה השקיט את המחלוקת בין החסידים ל[[מתנגדים]]. בשנת [[תקצ"ט]] קנה אחוזה גדולה הכוללת אדמת זריעה ויער וייסד שם מושבה ליהודים עובדי אדמה ועזר להם גם במכשירי עבודה. בשנת [[תר"ג]] מינתה הממשלה ועד בן ארבעה אנשים מבאי-כח התושבים היהודים, לדון אודות החוקים השייכים אל היהודים ובפרט בנוגע לשאלת ה[[חינוך]] ואדמו"ר הצמח צדק נבחר להיות אחד מהם. במשך ההתאספות, שארכו חדשים אחדים, עמד על דעתו בשמירה על הדת והחינוך על טהרת הקדש. בזמני ההתאספות, נאסר עשרים ושניים פעמים בגין מחאותיו הנמרצות. בסופו של דבר נתמלאו דרישותיו. בשנת [[תר"ה]] הדפיס את הספר [[לקוטי תורה]] המכיל [[מאמר]]י [[אדמו"ר הזקן]] עם ביאורים והגהות שלו.

אדמו"ר הצמח צדק גם ייסד בשנת [[תר"ד]] את ה[[עיירה]] [[שצעדרין]] והושיב בה כשלש מאות משפחות שכולן היו חסידי חב"ד, ובעקבות זה זכה להוקרה מהממשל הרוסי וקיבל את התואר 'אזרח נכבד לדורותיו'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%99%D7%A7_%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%90%D7%A8_%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97_%D7%A0%D7%9B%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95_81665.html המסמכים הרשמיים נחשפים] {{COL}}}}.

{{ערך מורחב|חשוב טוב יהיה טוב}}
אדמו"ר הצמח צדק, טבע את הפתגם [[חשוב טוב יהיה טוב]], פתגם זה הוזכר פעמים רבות על ידי [[הרבי|האדמו"ר השביעי]] והפך לערך יסודי בחסידות חב"ד.

==התרת עגונות==
{{להשלים}}
[[אדמו"ר הצמח-צדק]] היה ידוע כמתיר [[עגונות]], ועגונות רבות נשלחו אל [[ליובאוויטש]] כדי אותם מעגינותם{{הערה|ראו גליונות "[[האח]]" גליון 31 ואילך, "[[רשימות]]" [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2967322 חוברת קפ"ז]}}.

==[[הסתלקות]]ו==

ב[[חודש כסלו]] שנת [[תר"כ]] חלה אדמו"ר הצמח צדק מאוד וכך היה חולה במשך יותר משש שנים. ב[[ערב שבת]] [[פרשת ויגש]] שנת [[תרכ"א]] לאחר אשתו מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא]] הסתלקה, אמר לבנו, [[אדמו"ר המהר"ש]], כי נתקיימו דברי קודשו של [[אדמו"ר הזקן]] - עברו 54 שנים מאז נאנח ואמר לו "'''נד''' קציר ביום נחלה"{{הערת שוליים|הערך המספרי של המילה "נד" הוא 54}}. לאחר פטירת הרבנית הפסיק אדמו"ר הצמח צדק לקבל אנשים ל[[יחידות]].

בערך ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרכ"ו]] החלו אצלו להופיע קשיים בדיבור. בחורף תרכ"ו שלח שליח למעזיבוז להניח פ"נ על קברו של הבעש"ט, אך השליח לא ביצע את שליחות, דבר שהחסיר 13 שנה מחייו של הצמח צדק {{הערה|כיון ש[[אדמו"ר הזקן]] ברכו באריכות ימים, ואריכות ימים אצל [[אדמו"ר הזקן]] היא לפחות של 90 שנה, והצמח צדק חי למעשה 77 שנה}}{{דרוש מקור|לכלל הסיפור ובמיוחד לטענה ש"אריכות ימים אצל [[אדמו"ר הזקן]] היא לפחות של 90 שנה"}}. בתחילת [[חודש ניסן]] תרכ"ו נחלש מאד והזמינו את הרופא של [[ליובאוויטש]] ואמר שאינו רואה דבר. למחרת נהיה המצב גרוע יותר והחסידים היו מבוהלים מאוד וכל היום אמרו [[תהילים]] והוסיפו לשמו את השם "מאיר". לקראת ערבו של [[י"ב בניסן]] [[תרכ"ו]] אמרו שהמצב השתפר, אבל אחר זמן קצר ראו שוב שאין תקווה. השמש ר' חיים בער הטה את אזנו לפיו של אדמו"ר הצמח צדק ושמע שאומר "למען ירבו ימיכם".

בשעה אחד עשרה בלילה ראו שאין מה לעשות. מטתו עמדה באמצע החדר ומסביבו עמדו כל האנשים עם נרות דולקים. אדמו"ר הצמח צדק שכב ללא שום תנועה והביט על האנשים. באור ליום חמישי [[י"ג בניסן]] בשעה שתים עשרה וחצי בלילה נפטר ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].

לאחר פטירתו אמר [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|דעו לכם כי אבא לא מת ומי שרוצה לבקש איזה בקשה יכול לבקש, גם אני בקשתי איזה בקשה}}{{הערה|1=גליון [[כרם חב"ד]], ניסן תשמ"ז, עמ' 68.}}.

== תמונתו ==
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הציור המקורי]]
היה גוי שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים. התחכם הצייר ובא ב[[שבת]] לבית אדמו"ר הצמח צדק, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור ב[[בגד|בגדי]] שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן. לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה ב[[שבת]] - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערת שוליים|מסופר שהטעות ארעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי הוא הלך ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו בטעויות האלו.}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שניה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי]] ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר.

בשנת [[תרמ"ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.

הציור המקורי התגלה בשנת [[תשנ"א]] על ידי הספרן בערל לוין {{הערה|ראה מבית הגנזים מאת בערל לוין עמ' רנ"ז}} אצל אחד מצאצאי ה[[מהרי"ל מקאפוסט]] ב[[מוסקבה]] ופורסם לציבור.

==משפחתו ותלמידיו==
===משפחתו===
לרבי מנחם מנדל היו שבעה בנים, ושתי בנות:

'''בניו'''
*בנו - רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]].
*בנו - אדמו"ר [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)| המהרי"ל מקאפוסט]].
*בנו - אדמו"ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרחש"ז מליאדי]].
*בנו - אדמו"ר [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ן מניעז'ין]].
*בנו - אדמו"ר [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הריי"ץ מאוורוטש]].
*בנו - הרה"ק רבי [[יעקב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יעקב מארשא]].
*בנו - אדמו"ר [[שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|המהר"ש]].

'''בנותיו'''
*בתו - הרבנית [[ראדע פריידא (בת אדמו"ר הצמח צדק)|ראדע פריידא שניאורסון]] אשת הרב [[שניאור (חתן אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור שניאורסון]].
*בתו - הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הצמח צדק)|דבורה לאה זלמנוביץ']] אשת הרב [[לוי יצחק זלמנסון|לוי יצחק זלמנוביץ']].

===מתלמידיו===
* רבי [[הלל מפאריטש]]
* רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין, בעל ה"תורת חסד"
* רבי [[אברהם דוד לאוואוט]], בעל "שער הכולל"
* רבי [[פרץ חן]]

==חיבוריו==
[[קובץ:zzedek2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שו"ת]] צמח צדק, מהדורה ראשונה, [[וילנא]], [[ה'תרל"ב]]]]
*'''[[צמח צדק (ספר)|צמח צדק]]''' - [[שאלות ותשובות]] הלכתיות, פסקי דינים, וחידושים על ה[[תלמוד|ש"ס]]. שם הספר בא לרמז על שם המחבר (בכתיב המקובל בשפת ה[[יידיש]]) - "מנחם מענדל" ב[[גימטריה]] "צמח צדק".
*'''[[דרך מצותיך]]''' - טעמי המצוות על-פי תורת החסידות.
*'''ביאורי הזוהר'''- ביאור מאמרים מ[[ספר הזוהר]].
*'''ספר החקירה - דרך אמונה''' - ספר פילוסופי-מחקרי בסגנון "[[מורה הנבוכים]]" של ה"[[רמב"ם]]", [[ספר העיקרים]], ועוד (הספר נכתב לערך בשנת תר"ג, שנה שבה הרבה הצמח צדק להתווכח עם אלה שניסו לשנות חוקים ברוסיה בנוגע לדת ישראל).
*'''[[אור התורה (ספר)|אור התורה]]''' - ארבעים ושניים כרכים של ביאורי חסידות על התורה, מועדים ונ"ך ([[נביאים]] ו[[כתובים]]).
*'''[[אור התורה|ספר הליקוטים]]''' - סדרה בת כמה עשרות כרכים, שבה לוקטו דברי תורתו לפי ערכים בסדר הא"ב.
*'''אגרות קודש''' - תשעים מאגרותיו, מהדורה מוערת עם מבוא, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין|שלום בער לוין]] והרב [[יהושע מונדשיין]], הוצאה חדשה, קה"ת ברוקלין ה'תשע"ג.
*'''יהל אור''' - על תהילים.

==ניגוניו==
[[תמונה:טוו.jpg|left|thumb|250px|תווי ה[[ניגון ימין ה' רוממה|ניגון 'ימין ה' רוממה']] של אדמו"ר הצמח]]
*[[ניגון אשרי איש]]
*[[ניגון דביקות מיוחס לאדמו"ר הצמח צדק]]
*[[ניגון דבקות (אדמו"ר הצמח צדק)|ניגון דבקות]]
*[[ניגון הודיעני ה' קיצי]]
*[[ניגון ימין ה' רוממה]]
*[[ניגון כאיל תערוג (אדמו"ר הצמח צדק)|ניגון כאיל תערוג]]

==לקריאה נוספת==
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - אדמו"ר הצמח צדק''', הוצאת [[קה"ת]].
* [[חיים מאיר הילמן]], '''[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]'''.

{{הערות שוליים}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הצמח צדק}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר האמצעי]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[כ"ט באלול]] - [[תקמ"ט]] - [[י"ג ניסן]] - [[תרכ"ו]]|הבא=[[אדמו"ר המהר"ש]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}

[[קטגוריה:אדמו"ר הצמח צדק|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|5]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]