https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=Mz 2026-04-10T11:21:20Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%98%D7%99_%D7%95%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%98%D7%99&diff=832021 2026-03-10T13:50:36Z

<p>Mz: /* עולם שנה ונפש */ הוספת מקור</p> <hr /> <div>'''מטי ולא מטי''' (תרגום: נוגע ואינו נוגע ופירושו: מתפשט ואינו מתפשט) הוא המקור לבחינת [[רצוא ושוב]]. המשל מכוחות הנפש הוא בהרצון{{הערה|שם=ס&quot;ו|ד&quot;ה ויכולו השמים תרס&quot;ו ([[המשך תרס&quot;ו]] ע' מא ואילך).}}.<br /> <br /> ==ענינו==<br /> מטי ולא מטי הוא סדר התפשטות והמשכה (והשפעה) של [[אור אין סוף]] לתוך העולמות. וכיוון שאור אין סוף כשמו כן הוא - בלי גבול, התפשטותו לעולמות הוא באופן שאינו בא בהתחלקות. אלא, תיכף עם המשכה יש הסתלקות, כי אם לא, ה[[כלים]] (והעולמות) היו מתבטלים {{הערה|[[תורה אור]] [[פרשת בראשית]] ב, ד.}}, בהיותם נבדלים ממקורם. מה שאין כן רצו&quot;ש שעניינו הוא סדר קבלת החיות (וסדר העבודה של ה[[מלאכים]] וה[[נשמות]]) של הנבראים מאור אין סוף. ולכן הסדר הוא הפוך, בתחילה רצוא ו[[ביטול]] למקורו ואחר כך שוב והמשכה בעולמות.<br /> <br /> הסיבה לזה שהאור מסתלק מיד כשנמשך מובן מעניין [[אור הכלול]]{{הערה|ראה הנסמן בהערה 1. ראה גם בעניין האור בכללות ב[[אור התורה]] [[פרשת תרומה]] ס&quot;ע א'שסח.}} במקורו. בראשית התגלות של האור, האור עדיין כלול במקורו, וגם כשהוא נמשך (כי הרי גם בגוף השמש נמצא אור השמש), הוא עדיין בהעלם במקורו, ולכן אינו משתנה ממהות למהות אחרת. ויוצא שגם כשהאור מתפשט (מטי), אינו מתפשט (לא מטי) באופן שישתנה למהות נפרדת ממקורה. מה שאין כן לגבי הנברא (שמהותו היא היותו נבדל ממקורו), כשמסתלק ממציאותו מסתלק ממהותו להיות כלול במקורו. וכן הוא גם באור המתיישב בכלי. מאחר והכלי פועל שינוי בצורת ההתגלות של האור (היינו הגוון), כשמרגיש הריחוק ממקורו, משתוקק להסתלק ולהתכלל במקורו {{הערה|שם=ס&quot;ו}}.<br /> <br /> ===משל מכח הרצון===<br /> ומובן ממשל בכוח ה[[רצון]] מכוחות הנפש. כל עניינו של הרצון הוא הטיית הנשמה. ונמצא שכל מהותו הוא התפשטות הנשמה לחוץ. וכמו כן, בגילוי הרצון מורגשת מציאות הנשמה בגלוי, ומיד כשמסתלקת הנשמה מאותו רצון אז מיד מתבטל הרצון. מה שאין כן לגבי שאר כוחות הנפש, לדוגמה מהשכל. גם אחרי הסתלקות הנשמה מהשכל נשאר קיים מה שהשכיל כבר. מה שאין כן בהרצון, שלא נשאר כלום ממנו{{הערה|סד&quot;ה ביום השמיני עצרת וגו' הראשון תרס&quot;ו (המשך תרס&quot;ו ע' לט-מ).}}.<br /> <br /> ===בגוף האדם===<br /> ב[[גוף האדם]], סדר המשכת החיות הוא באופן שבהתחלה יש המשכה ('מטי') של החיות מהלב אל שאר אברי הגוף, ומיד שנמשך חוזר ומסתלק ('לא מטי') להיות כלול ב[[לב]] וכך חוזר חלילה{{הערה|תורה אור פרשת בראשית ב, ג (בסופו).}}.<br /> <br /> ===עולם שנה ונפש===<br /> 'מטי ולא מטי' הוא השורש הראשון לזמן, מעין השייכות של [[מקיף]] הקרוב לעניין ה[[זמן]]&lt;ref&gt;ראה לקו&quot;ת חקת סה, א; דרך מצותיך מצות האמנת אלקות פי&quot;ב (נח, ב) ועוד; וראה ע&quot;ח ש&quot;ז (מטי ולא מטי) פ&quot;ב.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * מאמר דיבור המתחיל 'ויכולו' [[תרס&quot;ו]] (נדפס בהמשך [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס&quot;ו|יום טוב של ראש השנה תרס&quot;ו]] ע' מא ואילך).<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עולמות]]<br /> <br /> [[en:Mati V'lo Mati]]</div>

Mz https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C&diff=653628 2024-01-21T09:40:13Z

<p>Mz: </p> <hr /> <div>הרב '''דרור משה שאול''' (יליד שנת [[תשל&quot;א]]), הוא מנהל [[בית חב&quot;ד]] בדראמסללה שבצפון [[הודו]], שהינו אחד מבתי חב&quot;ד הותיקים במדינה, ולאורך השנים קירב מאות צעירים לחסידות חב&quot;ד ולשמירת תורה ומצוות.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;א טבת]] [[תשל&quot;א]] להוריו מאיר ואלישבע שאול.<br /> <br /> כילד, התגוררה משפחתו בשכונת 'בית הכרם' ב[[ירושלים]], וכבר מגיל צעיר טייל במקומות רבים בעולם.<br /> <br /> לאחר שירותו הצבאי כלוחם קרבי וחובש בגדוד הצנחנים ב[[צה&quot;ל]], נסע ל[[הודו]] למסע חיפוש רוחני, ובין השאר ביקר במנזרים וכתות שונות, ולבסוף באמצע טיול במעבה יער לאחר 28 ימים שאיבד את דרכו והרגיש אבוד החל מסע ההתקרבות שלו לקב&quot;ה ולשמירת תורה ומצוות.<br /> <br /> עם חזרתו לארץ, התחזקה אצלו הזהות היהודית והוא הצטרף לחסידות [[ברסלב]] ובמקביל השלים לימודי נטרופתיה, וכעבור תקופה [[התקשרות|התקשר]] לרבי והפך לחסיד חב&quot;ד, ולמד בישיבת עוד יוסף חי בשכם.<br /> <br /> לאחר חתונתו עם רעייתו מיכל בת אהרון ורות וייסמן מהישוב מורשת, התיישב בעיר [[צפת]], למד לרבנות בכולל של הרב עמיחי כהן, והדריך קבוצות ב[[מרכז אסנט]], וכעבור חמש שנים לאחר שעזב את דראמסללה, חזר להודו ובשנת [[תש&quot;ס]] הקים את בית חב&quot;ד למטיילים בדראמסללה. בהמשך הקים במקום בית חב&quot;ד בדוגמת [[770]] - מרכז חב&quot;ד העולמי.<br /> <br /> כיום פועלים בהנהגתו שני בתי חב&quot;ד במחוז דרמסאלה. 770 בכפר דרמקוט, ובית חב&quot;ד בכפר בגסו. כ-20,000 מטיילים משתתפים בפעילויות השונות מדי שנה.<br /> <br /> בין מגוון הפעילויות: שבתות וחגים, קורסים בנושאי התבוננות, תורת הנפש, זוגיות, סוד האותיות ועוד. מסעדות כשרות, חדרי אירוח, מקוואות, גן ילדים, מדרשה, מסעות רוחניים בהרי ההימלאיה ועוד.<br /> <br /> במהלך השנים פיתח יחד עם אשתו מגוון סדנאות וקורסים וזכה לקרב מאות צעירים לחסידות חב&quot;ד ולשמירת תורה ומצוות.<br /> <br /> הרב דרור רואה ברב [[יצחק גינזבורג]] את מורה דרכו הרוחני, ובהשפעתו הקים את מרכז 'יחודא' בארץ, להתבוננות קבלית-חסידית שעיקר הפעילות בו היא בחודשי החורף, בהם תנועת המטיילים בהודו דלילה ולא מצריכה נוכחות מאסיבית של פעילים.<br /> <br /> בנוסף הינו מרצה בכיר בבית הספר לתורת הנפש ועוסק בייעוץ אישי וזוגי.<br /> <br /> <br /> בעקבות כך בתי חב&quot;ד בדרמסאלה הפכו להיות אבן שואבת למי שמחפש תשובות לשאלות המורכבות איתן אנו מתמודדים כיום בנושאי נפש האדם, הגישה הנכונה לאתגרי הזוגיות ואחדות ישראל.<br /> <br /> ספריו שנכתבו במיוחד עבור הציבור שאינו מודע לאוצרות התורה והקבלה, משפיעים בצורה משמעותית על תפיסת העולם של הציבור ומגלים שהיהדות היא המציאה האמיתית אליה הם בעצם שואפים.<br /> <br /> לצד פעילותו בהודו, מקיים באופן קבוע מסעות של קורסים והרצאות מסביב לעולם בנושאי פסיכולוגיה, מדיטציה ותנועה יהודית, והינו אורח קבוע בקהילות היהודיות בארצות הברית, אנגליה, אוסטרליה, ארץ הקודש ועוד.<br /> <br /> כמו כן עוסק בכתיבה יהודית ברוח החסידות.<br /> <br /> לרב דרור ואשתו אחד עשר ילדים.<br /> <br /> ==ממקורביו==<br /> *[[רועי תור]]<br /> *[[נדב בכר]]<br /> *[[נדב כהן]]<br /> *[[דותן קריטי]]<br /> *[[אורי ציפורי|אורי ויעל ציפורי]]<br /> * [[עמרי בן עקיבא]]<br /> *[[שי שור]]<br /> *[[עופר קריפור]]<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''התבוננות במעשה מרכבה''', הדרכה מעשית למדיטציה יהודית תשס&quot;ו<br /> *'''לך-לך דרמסאלה - יומן מסע ושליחות''', תשפ&quot;ב<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.hidabroot.org/article/1168605 הכרתי לראשונה בחיי את אלוקים]''', סיפור התקרבותו באתר הידברות<br /> *'''[unity.co.il/author/dror/ מאמרי הרב דרור שאול]''', בתוך אתר מכללת 'יחודא' שייסד<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/814916/ &quot;לך לך דרמסאלה&quot;: הבית של הרבי בהימלאיה]''' {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:שאול, דרור}}<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בהודו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]]</div>

Mz https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A8%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=640986 2023-10-22T18:33:58Z

<p>Mz: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אפרים ארנברג.jpeg|ממוזער|250px|ר' אפרים ארנברג]]<br /> הרב '''אפרים דוד ארנברג''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ג]], 1983) הוא חסיד חב&quot;ד ותלמיד של הרב יצחק גינזבורג. הוא מכהן כראש ישיבת 'תום ודעת' בירושלים. מחבר ספר &quot;בדרך הבינוני&quot; על ספר התניא.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בח' בכסלו [[תשמ&quot;ג]] לאביו ר' צבי משה ארנברג ולאמו מרת שושנה נעכא.<br /> <br /> עד שנת [[תשס&quot;ו]] למד בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש - צפת]].<br /> <br /> לאחר חתונתו, בשנת [[תשס&quot;ח]], למד ב[[כולל אברכים]] שבישיבת חח&quot;ל צפת.<br /> <br /> בשנים אלו החל ללמד ב&quot;[[מכון אור חיה]]&quot; בירושלים, שם עסק בעיקר בלימוד חסידות עם דגש על תורת הנפש על פי תורת החסידות, ובמשך תקופה אף היה אחראי על תוכנית הלימודים במכון.<br /> <br /> בתקופה זו התקרב יותר ויותר לרב [[יצחק גינזבורג]], ובשנת תשע&quot;ב, עם ייסוד ישיבת &quot;תום ודעת&quot; ב[[ירושלים]] כישיבה קטנה בנשיאותו של הרב גינזבורג, מונה לעמוד בראשות הישיבה.<br /> <br /> במשך תקופה שימש הרב ארנברג כמרצה ב&quot;בית הספר לתורת הנפש&quot; בנשיאות הרב גינזבורג (על פי תורת הבעל שם טוב) וכיועץ נפשי.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] הוציא לאור (בהוצאת &quot;מעיינותיך&quot;) את ספרו הראשון &quot;בדרך הבינוני - התבוננויות ועיונים בספר של בינונים&quot;, שמבוסס על העמקה בדמויות הצדיק, הבינוני והרשע בתניא, תוך שימת דגש על דמותו של הבינוני, כאשר הדברים 'מתורגמים' לשפת הנפש (בהשראת תורתו של הרב גינזבורג).<br /> <br /> בנוסף, בשנה זו הקים - יחד עם הרב [[שמעיה העכט]], שליח הרבי לעיר יפו - ישיבה הפועלת ביפו וממוקדת בשליחות בעיר. הישיבה פעלה במשך מספר חודשים, ולאחר מכן נסגרה.<br /> <br /> מתגורר בשכונת גבעת שאול בירושלים, בסמיכות לישיבת &quot;תום ודעת&quot; ולקהילת &quot;תורת חיים&quot; של תלמידי הרב גינזבורג בעיר.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''בדרך הבינוני''', ספר ביאורים ועיונים במושגים הצדיק, בינוני ורשע לאור המתבאר בספר התניא, הוצאת [[מעיינותיך]] כסלו תשפ&quot;ב.<br /> *'''גן השילוח''', ספר הגות על בסיס תורותיו של רבי מרדכי יוסף ליינר, בעל מי השילוח. הוצאת [[ישיבת תום ודעת]] תשפ״ג.<br /> * '''[[איתא במדרש תילים]]''', חוברת ביאורים על [[מאמר|המאמר]] (כולל נספח עיוני בגדר היסח הדעת בתפילין).<br /> <br /> {{מיון רגיל:ארנברג, אפרים דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות]]</div>

Mz https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A8%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=640985 2023-10-22T18:33:35Z

<p>Mz: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אפרים ארנברג.jpeg|ממוזער|250px|ר' אפרים ארנברג]]<br /> הרב '''אפרים דוד ארנברג''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ג]], 1983) הוא חסיד חב&quot;ד ותלמיד של הרב יצחק גינזבורג. הוא מכהן כראש ישיבת 'תום ודעת' בירושלים. מחבר ספר &quot;בדרך הבינוני&quot; על ספר התניא.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בח' בכסלו [[תשמ&quot;ג]] לאביו ר' צבי משה ארנברג ולאמו מרת שושנה נעכא.<br /> <br /> עד שנת [[תשס&quot;ו]] למד בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש - צפת]].<br /> <br /> לאחר חתונתו, בשנת [[תשס&quot;ח]], למד ב[[כולל אברכים]] שבישיבת חח&quot;ל צפת.<br /> <br /> בשנים אלו החל ללמד ב&quot;[[מכון אור חיה]]&quot; בירושלים, שם עסק בעיקר בלימוד חסידות עם דגש על תורת הנפש על פי תורת החסידות, ובמשך תקופה אף היה אחראי על תוכנית הלימודים במכון.<br /> <br /> בתקופה זו התקרב יותר ויותר לרב [[יצחק גינזבורג]], ובשנת תשע&quot;ב, עם ייסוד ישיבת &quot;תום ודעת&quot; ב[[ירושלים]] כישיבה קטנה בנשיאותו של הרב גינזבורג, מונה לעמוד בראשות הישיבה.<br /> <br /> במשך תקופה שימש הרב ארנברג כמרצה ב&quot;בית הספר לתורת הנפש&quot; בנשיאות הרב גינזבורג (על פי תורת הבעל שם טוב) וכיועץ נפשי.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] הוציא לאור (בהוצאת &quot;מעיינותיך&quot;) את ספרו הראשון &quot;בדרך הבינוני - התבוננויות ועיונים בספר של בינונים&quot;, שמבוסס על העמקה בדמויות הצדיק, הבינוני והרשע בתניא, תוך שימת דגש על דמותו של הבינוני, כאשר הדברים 'מתורגמים' לשפת הנפש (בהשראת תורתו של הרב גינזבורג).<br /> <br /> בנוסף, בשנה זו הקים - יחד עם הרב [[שמעיה העכט]], שליח הרבי לעיר יפו - ישיבה הפועלת ביפו וממוקדת בשליחות בעיר. הישיבה פעלה במשך מספר חודשים, ולאחר מכן נסגרה.<br /> <br /> מתגורר בשכונת גבעת שאול בירושלים, בסמיכות לישיבת &quot;תום ודעת&quot; ולקהילת &quot;תורת חיים&quot; של תלמידי הרב גינזבורג בעיר.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''בדרך הבינוני''', ספר ביאורים ועיונים במושגים הצדיק, בינוני ורשע לאור המתבאר בספר התניא, הוצאת [[מעיינותיך]] כסלו תשפ&quot;ב.<br /> *'״גן השילוח״', ספר הגות על בסיס תורותיו של רבי מרדכי יוסף ליינר, בעל מי השילוח. הוצאת [[ישיבת תום ודעת]] תשפ״ג.<br /> * '''[[איתא במדרש תילים]]''', חוברת ביאורים על [[מאמר|המאמר]] (כולל נספח עיוני בגדר היסח הדעת בתפילין).<br /> <br /> {{מיון רגיל:ארנברג, אפרים דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות]]</div>

Mz https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A8%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=640984 2023-10-22T18:33:12Z

<p>Mz: עדכון</p> <hr /> <div>[[קובץ:אפרים ארנברג.jpeg|ממוזער|250px|ר' אפרים ארנברג]]<br /> הרב '''אפרים דוד ארנברג''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ג]], 1983) הוא חסיד חב&quot;ד ותלמיד של הרב יצחק גינזבורג. הוא מכהן כראש ישיבת 'תום ודעת' בירושלים. מחבר ספר &quot;בדרך הבינוני&quot; על ספר התניא.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בח' בכסלו [[תשמ&quot;ג]] לאביו ר' צבי משה ארנברג ולאמו מרת שושנה נעכא.<br /> <br /> עד שנת [[תשס&quot;ו]] למד בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש - צפת]].<br /> <br /> לאחר חתונתו, בשנת [[תשס&quot;ח]], למד ב[[כולל אברכים]] שבישיבת חח&quot;ל צפת.<br /> <br /> בשנים אלו החל ללמד ב&quot;[[מכון אור חיה]]&quot; בירושלים, שם עסק בעיקר בלימוד חסידות עם דגש על תורת הנפש על פי תורת החסידות, ובמשך תקופה אף היה אחראי על תוכנית הלימודים במכון.<br /> <br /> בתקופה זו התקרב יותר ויותר לרב [[יצחק גינזבורג]], ובשנת תשע&quot;ב, עם ייסוד ישיבת &quot;תום ודעת&quot; ב[[ירושלים]] כישיבה קטנה בנשיאותו של הרב גינזבורג, מונה לעמוד בראשות הישיבה.<br /> <br /> במשך תקופה שימש הרב ארנברג כמרצה ב&quot;בית הספר לתורת הנפש&quot; בנשיאות הרב גינזבורג (על פי תורת הבעל שם טוב) וכיועץ נפשי.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] הוציא לאור (בהוצאת &quot;מעיינותיך&quot;) את ספרו הראשון &quot;בדרך הבינוני - התבוננויות ועיונים בספר של בינונים&quot;, שמבוסס על העמקה בדמויות הצדיק, הבינוני והרשע בתניא, תוך שימת דגש על דמותו של הבינוני, כאשר הדברים 'מתורגמים' לשפת הנפש (בהשראת תורתו של הרב גינזבורג).<br /> <br /> בנוסף, בשנה זו הקים - יחד עם הרב [[שמעיה העכט]], שליח הרבי לעיר יפו - ישיבה הפועלת ביפו וממוקדת בשליחות בעיר. הישיבה פעלה במשך מספר חודשים, ולאחר מכן נסגרה.<br /> <br /> מתגורר בשכונת גבעת שאול בירושלים, בסמיכות לישיבת &quot;תום ודעת&quot; ולקהילת &quot;תורת חיים&quot; של תלמידי הרב גינזבורג בעיר.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''בדרך הבינוני''', ספר ביאורים ועיונים במושגים הצדיק, בינוני ורשע לאור המתבאר בספר התניא, הוצאת [[מעיינותיך]] כסלו תשפ&quot;ב.<br /> *׳״גן השילוח״׳, ספר הגות על בסיס תורותיו של רבי מרדכי יוסף ליינר, בעל מי השילוח. הוצאת [[ישיבת תום ודעת]] תשפ״ג.<br /> * '''[[איתא במדרש תילים]]''', חוברת ביאורים על [[מאמר|המאמר]] (כולל נספח עיוני בגדר היסח הדעת בתפילין).<br /> <br /> {{מיון רגיל:ארנברג, אפרים דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות]]</div>

Mz https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91_%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F&diff=547909 2022-06-19T09:06:54Z

<p>Mz: </p> <hr /> <div>{{חז&quot;ל<br /> |דור=שני ל[[אמוראים|אמוראי]] [[בבל]]<br /> |רבותיו=[[רבה בר אבוה]], [[שמואל]]<br /> |חבריו=[[רב הונא]] ו[[רב חסדא]]<br /> |תלמידיו=[[רבא]]<br /> |בית מדרש=ראש [[ישיבת נהרדעא]]<br /> }}<br /> '''רב נחמן''' בר יעקב (ד' אלפים י-פ) מגדולי ה[[אמוראים]] בדור השני והשלישי של אמוראי בבל, מעמודי התווך של ה[[תלמוד הבבלי]], וראש ישיבת נהרדעא. כשנחרבה העיר נהרדעא, העביר את הישיבה לשכנציב ואחר כך למחוזא ([[אגרת רב שרירא גאון]]). רב נחמן בר יעקב נקרא בתלמוד רב נחמן סתם, לעומת רב נחמן בר יצחק שהיה בדור החמישי לאמוראים והיה מתלמידי [[רבא]]. לעומת זאת, לשיטת [[רש&quot;י]]{{הערה|1=[[גיטין]] לא ב.}} רב נחמן סתם הוא רב נחמן בר יצחק.<br /> <br /> רב נחמן נולד במחצית השנייה של המאה ה–3. בצעירותו, למד אצל אביו רב יעקב שהיה מסופרי הדיינים בבית דינו של [[שמואל]]. הוא מוזכר פעמים רבות בתלמוד הבבלי. בתלמוד מוסר רב נחמן על מנהגי בית הדין שראה בילדותו, בהיותו כבן שש-שבע, בבית דינו של שמואל‏{{הערה|1=[[בבא מציעא]] טז, ב}} <br /> <br /> == בתורת החסידות ==<br /> <br /> בסיום [[מסכת סוטה]]{{הערה|1=[[סוטה]] מט, ב.}} שנינו: &quot;משמת [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] בטלה [[ענוה]] ויראת [[חטא]]. אמר לי' רב יוסף לתנא לא תיתני [[ענווה]] דאיכא אנא{{הערה|שאני ענוותן - פרש&quot;י.}}, אמר ליה רב נחמן לתנא לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא&quot;.<br /> <br /> מקשה [[הרבי]]: רב יוסף הוא [[אמורא]], ואיך יכול לחלוק על ה[[תנא]] ולומר לו: &quot;לא תיתני ענוה&quot;, &quot;לא תיתני יראת חטא&quot;?<br /> <br /> מסביר הרבי, בהקדם החילוק שבין [[רב יוסף]], ענוה, לרב נחמן- יראת חטא, שרב יוסף, להיותו סגי נהור{{הערה|קידושין לא, א. וש&quot;נ.}}, שיצר הרע פסק ממנו, לא היה שייך לחטא{{הערה|1=ראה ר&quot;ן ו[[רמב&quot;ן]] [[קידושין]] שם. [[לקוטי שיחות]] חלק ה' ע' 138.}}, ובמילא, אינו זקוק ליראת חטא, ולכן, מודגשת אצלו מעלת הענוה; מה שאין כן רב נחמן, מצינו בגמרא{{הערה|שבת קנו, ב ובפרש&quot;י.}} ש&quot;אימיה דר&quot;נ אמרי לה כלדאי{{הערה|חוזים בכוכבים.}} בריך גנבא הוה, לא שבקתיה גלויי רישיה, אמרה ליה כסי רישיך כי היכא דתיהוו עלך אימתא דשמיא&quot;, ולכן מודגשת אצלו המעלה דיראת חטא.{{הערה|הרבי מעיר עוד: ויש לומר, שגם לאחרי שכיסה ראשו שתהיה לו יראת חטא נשאר אצלו הענין ד&quot;גנבא&quot; - בקדושה. וכאמור בהתחלת הסוגיא &quot;האי מאן דבמאדים יהא גבר אשיד דמא.. אי אומנא אי גנבא אי טבחא אי מוהלא&quot;, היינו, שמנצל התכונה ד&quot;אשיד דמא&quot; לקדושה}}. <br /> <br /> הכח לזה &quot;דתיהוו עלך אימתא דשמיא&quot;, הוא מרבי: אודות מעלתו של רבי מצינו ש&quot;לא הכניס ידו תחת אבנטו&quot;{{הערה|שם קיח, ב.}}, היינו, שאצלו לא היה חילוק בין ענינים נעלים ששייכים לשמים לענינים תחתונים ששייכים לארץ אלא, גם הענינים הגשמיים (מפלגך לתתאי) היו לשמים, ועד כדי כך, שאף על פי ש&quot;לא פסק מעל שולחנו לא חזרת כו' לא בימות החמה ולא בימות הגשמים&quot;{{הערה|1=[[מסכת עבודה זרה]] יא, א.}}, מכל מקום &quot;בשעת פטירתו זקף עשר אצבעותיו כלפי מעלה אמר לא נהניתי מ[[עולם הזה]] אפילו באצבע קטנה&quot;{{הערה|1=[[כתובות]] קד, א.}}. ובכחו של רבי, שכל מציאותו וכל עניניו (גם התחתונים) היו לשמים, נעשה גם אצל רב נחמן הענין דיראת חטא.<br /> <br /> ולכן אמר &quot;לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא&quot; - שבזה לא התכוין לחלוק על דברי התנא (&quot;משמת רבי בטלה יראת חטא&quot;) שללא רבי אין עוד מעלת יראת חטא, כי אם, שהעובדה שיש לו יראת חטא (בכחו של רבי) מוכיחה ש&quot;רבי לא מת&quot;.<br /> {{אמוראים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אמוראים]]</div>

Mz https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=502142 2021-10-29T05:40:14Z

<p>Mz: הרחבה</p> <hr /> <div>[[קובץ:זלמן לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן לוין ב[[כפר חב&quot;ד]]]]<br /> הרב '''שניאור זלמן (הלוי) לוין''' ([[ג' שבט]] [[תרפ&quot;ד]] – [[כ&quot;ג חשוון]] [[תשס&quot;ג]]), היה [[בעל מנגן]] חב&quot;די מפורסם יליד ה[[עיירה]] נעוועל,<br /> שהיה אהוד במיוחד בשל קולו הערב, חוש הנגינה המופלא שלו וגישתו החסידית והאוהבת לכל [[יהודי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ג' שבט]] [[תרפ&quot;ד]] ב[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] לאביו ר' [[גרשון בער לוין]] שהיה מלמד מפורסם בנעוול, ונרצח על ידי הנאצים כשנתפס מלמד במחתרת ילדים יהודים.<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]] תוך תנאים קשים ובפחדים. בשלב מסויים הישיבה בקורסק נתפסה והתפרקה. בנס ניצל ונמלט ל[[לנינגרד]].<br /> <br /> ב[[רוסיה]] סבל מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] בין המקומות בהם שהה הייתה העיר מליוטפל, שם נחשף ל[[משפיע]] הרב ר' [[שלום מרוזוב]] אשר [[התוועדות|התוועד]] איתו ולימד אותו חסידות.<br /> <br /> בימי [[השואה]] שירת בצבא האדום ובתום המלחמה השתתף ב'[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]' ובמהלך מסעותיו הגיע למחנה עקורים באיטליה, שם הכיר את ר' [[זושא וילימובסקי]] וקירבו לחסידות חב&quot;ד ויחד חיזקו ועודדו את הפליטים. לאחר זמן עלו יחדיו ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> בהגיעו לפרקו נישא עם מרת רחל בתו של הרה&quot;ח ר' [[אברהם פריז]].<br /> <br /> התגורר בשכונת הרוסים ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> במשך שנות חייו השתתף רבות בהקלטת הדיסקים [[ניחו&quot;ח]] של מקהלת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> על פי הוראת [[הרבי]], עסק רוב ימיו בחינוך במסגרת תלמודי התורה של [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. לאחר מכן, ניהל במשך שנים דוכן ל[[מבצע תפילין]] בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב ואחר כך בתחנת המרכזית החדשה והניח [[תפילין]] לעשרות חיילים ואזרחים ביום שעוברים בתחנה, והיה מסור ונתון למבצע זה.<br /> <br /> ר' שניאור זלמן נפטר ב[[כ&quot;ג בחשוון]] [[תשס&quot;ג]] בהיותו בן 79 שנה.<br /> <br /> ==כל עצמותי תאמרנה==<br /> [[קובץ:כל עצמותי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'כל עצמותי']]<br /> האלבום &quot;כל עצמותי&quot;, בהוצאת [[גל עיני]], מכיל [[ניגונים]] מיוחדים מפיו של הרב לוין ששימר מה[[עיירה]] [[נעוועל]] החסידית והעביר אותם אלינו, בלווית הניחוח החסידי המקורי, ניחוח שהוא חלק בלתי נפרד ממהות הניגונים עצמם.<br /> <br /> ב[[אדר]] [[תשס&quot;ה]] יצא לאור בדיסק, לאחר שהקלטות מההוצאה הראשונה - אזלו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''רעייתו:''' מרת רחל לבית משפחת ר' [[אברהם פריז]].<br /> <br /> '''בניו:'''<br /> *ר' גרשון דובער הלוי לוין, [[קריית גת]] - שימש בעבר כסמנכ&quot;ל ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם הרבנים [[משה הבלין]] ו[[שלום דובער וולפא]]. שימש כמנהל גני חב&quot;ד בעיר עד לשנת תשע&quot;ו כאשר המוסדות נמסרו לגורם חיצוני שינהל את המוסדות עקב בעיות כלכליות בניהול המוסדות.<br /> *ר' יוסף יצחק הלוי לוין, כפר חב&quot;ד<br /> *ר' יעקב הלוי לוין, כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> '''בנותיו:'''<br /> *מרת פריידה לוין.<br /> *מרת שרה (אשת ר' [[יהושע יחזקאל סופר]]).<br /> *מרת ברכה (אשת ר' חיים יהודה).<br /> *מרת לאה (אשת ר' אברהם ישראלוביץ').<br /> <br /> {{מיון רגיל: לוין שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פאריז]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לוין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ג]]</div>

Mz https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%90&diff=499301 2021-10-07T20:42:04Z

<p>Mz: תקלדה, הגהה, ניסוח</p> <hr /> <div>{{קובץ|בני היכלא}}<br /> '''בני היכלא''' הינו ניגון געגועים על פיוטו של [[האריז&quot;ל]] (ושמו הקדוש - יצחק לוריא - רמוז בראשי תיבות של החרוזין של הפיוט{{הערה|מהחרוז השני ואילך}}).<br /> <br /> הפיוט עוסק במעלתה של שעת [[רעוא דרעוין]] ב[[שבת]]. מקובל במסורת אצל חסידים שזהו מ[[עשרת הניגונים]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] הכניס את הפיוט ב[[סידור אדמו&quot;ר הזקן|סידור התפילה שלו]] ב'סדר [[סעודה שלישית]]' של יום ה[[שבת]].<br /> <br /> ==יחוסו של הניגון==<br /> <br /> מובא{{הערה|ראה ב[[ליקוטי סיפורי התוועדויות]], מאת הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], במדור [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]. ועוד.}} שכאשר ר' [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] הגיע ל[[מגיד ממזריטש]] היה סועד ב' סעודות אצל הרב המגיד, וסעודה ג' היה עורך שולחן לעצמו. הרב המגיד ציוה את אדמו&quot;ר הזקן שילך בשבת זו לסעודה שלישית אצל ר' מיכל. ושם קיבל אדמו&quot;ר הזקן הניגון שהיה נוהג ר' מיכל לנגנו אצל הבעש&quot;ט. <br /> <br /> לכן מוצאים שהניגון מיוחס לפעמים גם לר' מיכל וגם להבעש&quot;ט. <br /> <br /> בחצרות מבית מדרשו של ר' מיכל מזלטשוב מנוגן הניגון בשינויים קלים.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון י' ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ==מילות הפיוט==<br /> שמו של המחבר, חרוז באותיות הראשונות של כל אחד מהבתים בפיוט, כאשר כל בית בנוי מ-2 צלעות והצלע השניה שלו מתחרזת עם שאר הבתים.<br /> <br /> בניגון החב&quot;די של הפיוט, המנגינה חוזרת על עצמה בכל שלוש בתים מהפיוט, וכך יוצא שהבית האחרון נותר בודד ונוהגים לחזור ולנגן אותו שוב ושוב.<br /> <br /> {{טורים|<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=<br /> '''מילות המקור:'''<br /> בְּנֵי הֵיכָלָא דִּכְסִיפִין לְמֶחֱזֵי זִיו דִּזְעֵיר אַנְפִּין.<br /> '''יְ'''הוֹן הָכָא בְּהַאי תַּכָּא דְּבֵהּ מַלְכָּא בְּגִלּוּפִין.<br /> '''צְ'''בוּ לַחֲדָא בְּהַאי וַעֲדָא בְּגוֹ עִירִין וְכָל-גַּדְפִין.<br /> '''חֲ'''דוּ הַשְׁתָּא בְּהַאי שַׁעְתָּא דְּבֵיהּ רַעֲוָא וְלֵית זַעֲפִין.<br /> '''קְ'''רִיבוּ לִי חֲזוּ חֵילִי דְּלֵית דִּינִין דִּתְקִיפִין.<br /> '''לְ'''בַר נַטְּלִין וְלָא עָאלִין הַנֵי כַּלְבִּין דַּחֲצִיפִין.<br /> '''וְ'''הָא אַזְמִין עַתִּיק יוֹמִין לְמִצְחָא‏ עֲדֵי יְהוֹן חַלְפִין.<br /> '''רְ'''עוּ דִילֵהּ דְגַלֵי לֵיהּ לְבַטָּלָא בְּכָל-קְלִיפִין.<br /> '''יְ'''שַׁוֵּי לוֹן בְּנוֹקְבֵיהוֹן וִיטַמְרוּן בְּגוֹ כֵיפִין.<br /> '''אֲ'''רֵי הַשְׁתָּא בְּמִנְחָתָא בְּחֶדָוָתָא דִזְעֵיר אַנְפִּין. <br /> <br /> <br /> <br /> |תרגום=<br /> {{ש}}<br /> בני ההיכל הנכספים לראות זיוו של [[זעיר אנפין]]:<br /> <br /> יהיו כאן בזה השולחן, שבו המלך בגילופין:<br /> <br /> חפצו מאד באסיפה הזאת, בין [[מלאכים]] וכל בעלי כנפיים:<br /> <br /> שמחו עתה בזו השעה, שבה רצון ואין [[כעס]]:<br /> <br /> קרבו אלי, ראו כחי, שאין דינים חזקים:<br /> <br /> לחוץ נוסעים ואינם נכנסים, אותם הכלבים החצופים:<br /> <br /> והנה אזמין עתיק יומין למנחה, עד שהם יסתלקו:<br /> <br /> רצון שלו שהוא גילה, לבטל את כל הקליפות:<br /> <br /> ישים אותם בנקרתם, וייגנזו בתוך סלעים:<br /> <br /> כי עכשיו במנחה, בשמחה של [[זעיר אנפין]]:<br /> |מקור=האריז&quot;ל<br /> }}<br /> }}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *ביצועים שונים של הפיוט: [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/03-13-B-Nei-Heichala-from-The-Alter-Rebbe-Heichal-Neginah.htm היכל הנגינה] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQQW5oV0VOOUtEQ3c/view?usp=sharing ר' דוד הורביץ]{{*}} [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=429 ר' אלאור ולנר] {{*}}[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=340 חב&quot;ד קלאסיק 2] {{*}} [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=353 חב&quot;ד קלאסיק 5] {{*}} [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=1149 עצם הנשמה - ר' [[יאיר כלב]]] {{*}} [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=767 ביצוע פסנתר של [[ישראל אדלסון]]] {{שמע}}<br /> * [http://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/%D7%A0%D7%93%D7%91-%D7%91%D7%9B%D7%A8-%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9F-%D7%A6%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%90/ הניגון 'בני היכלא' בביצועם של נדב בכר ואורן צור (עם כתוביות תרגום מארמית)]{{וידאו}}<br /> {{שבת}}<br /> {{ניגוני רבו&quot;נ}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:הניגונים המכוונים]]<br /> [[קטגוריה:שבת]]</div>

Mz https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=495780 2021-09-26T23:55:03Z

<p>Mz: </p> <hr /> <div>'''שמעון ליליינטל'''{{הערה|נקרא בשם משפחה זה באגרת של [[הרבי הריי&quot;צ]] מ[[ח' בשבט]] [[תש&quot;ה]] להנהלת [[ניח&quot;ח]] ({{היברובוקס|[[אגרות קודש - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]|חלק ח', אגרת ב'תרכ|31683||ללא|עמוד=577}}).}} (ב[[אידיש]]: '''לילענטהאַל'''; מכונה: '''שמעון הכופר''') היה [[משכיל (תנועת ההשכלה)|משכיל]] נסתר שנשלח ל[[וילנה]] על מנת להעביר את טובי הנערים בה ל[[תנועת ההשכלה]] ולבסוף גורש מוילנה לאחר ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] גילה לחסידיו בוילנה על מהותו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> === פעולותיו בוילנה ===<br /> ליליינטל נשלח בשנת [[תקנ&quot;ב]] ל[[וילנה]] על ידי משכילי ברלין על מנת להעביר נערים צעירים ל[[תנועת ההשכלה]]; לטענתו הוא הגיע מזאמוט{{הערה|[[הרבי הריי&quot;צ]] אמר ב[[פסח]] [[תש&quot;ג]] ({{היברובוקס||ספר השיחות - ה'תש&quot;ג|38572|עמ' 91|ללא|עמוד=99}}), שהכינוי &quot;זאַמוטער&quot; (שפירושו שבא מזאמוט) שנוסף לשמו של ליליינטל היה שם מזוייף שליליינטל המציא.}} והיה תלמיד תלמידו של רבי ישראל ליפשיץ בתכונה והנדסה ותלמיד תלמידו של רבי זלמן הענע (הרז&quot;ה) בדקדוק.<br /> <br /> לאור בקיאותו בדקדוק וב[[תנ&quot;ך]] והסתתרותו כ[[ירא שמים]] - נשא חן בעיני רבי יששכר אח [[הגר&quot;א]] ורבי אברהם בן הגר&quot;א, ומונה על ידם למשגיח כללי על מלמדי התנ&quot;ך בתלמודי התורה בוילנה; גם הגר&quot;א כיבד את ליליינטל מאוד וביקש ממנו לבקר את ספרו &quot;אדרת אליהו&quot;.<br /> <br /> ליליינטל ריכז בצורה שיטתית את עבודת התעמולה של המשכילים בוילנא, ולשלוח תלמידים מוכשרים לברלין, תחת מסווה של &quot;הוי גולה למקום תורה&quot;, כשלהוריהם הוא דואג לדווח לעיתים תכופות על 'הצלחתו' של בנם ב'לימודים'.<br /> <br /> === שליחותו לקהילות החסידים וגילויו ===<br /> בהיות שבמשך תקופה ארוכה לא הצליחו המשכילים לחדור אל חוגי החסידים, הם חיפשו ציר מיוחד שיצליח לחדור אל מחנה החסידים, ולנסות למצוא את נקודות התורפה שלהם, על מנת להבקיע את חומת ההתנגדות להשכלה ולמשוך את צעירי החסידים למחנה ההשכלה.<br /> <br /> למטרה זו נבחר שמעון הכופר, שביקר בעיירות החסידים, ואף נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו&quot;ר הזקן]] עצמו, שגילה תיכף ומיד את פרצופו האמיתי של הכופר המשכיל. לאחר ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] שאל אותו מדוע הוא לא מספר לילדים את מדרשי חז&quot;ל על הפסוקים, ושמעון הכופר השיב שזה מכיון שהוא לא רוצה &quot;להלאות את מוחות הילדים הצעירים בדברי אגדה&quot;.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] נשען על ידיו למשך מספר רגעים, ולאחר מכן אמר: &quot;כשאדם בא מוילנה ואומר שהוא מזאמוט. כשאותו אדם אומר שהוא [[מלמד תינוקות]] של בית רבן ובפועל הוא מעביר אותם למולך ההשכלה - הרי שגיהנום פתוחה מתחתיו...&quot;<br /> <br /> קלונו נתגלה והמסווה הוסר, ושמעון הכופר רצה לברוח כל עוד נפשו בו, אלא שבצאתו מחדר ה[[יחידות]] הכריחוהו החסידים לרקוד יחד עמם את [[מחול היחידות]], ורק לאחר מכן שחררוהו לנפשו, כשהוא אורז במהירות את מטלטליו ונעלם.<br /> <br /> לאורך כל התקופה כתב שמעון הכופר לידידיו את קורותיו ומסקנותיו מאותו מסע, בהם הוא מגיע למסקנה כי המשימה לחדור לחוגי החסידים הינה בלתי אפשרית.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בנו, בנימין, אביו של המשכיל [[מנחם ליליינטל]], שניסה לכפות את ההשכלה על יהודי רוסיה ונלחם ב[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]{{הערה|קונטרס אדמו&quot;ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה, הערה 14.}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[הרבי הריי&quot;צ]], '''[https://docs.google.com/viewerng/viewer?url=https://w3.chabad.org/media/pdf/899/WqPJ8993112.pdf רשימת דברי ימי אדמו&quot;ר הזקן]''', עמ' לב ואילך, [[קה&quot;ת]], תשע&quot;א<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/66250_he_1.pdf רשימת שמעון הכופר]''', בהוצאת [[וועד חיילי בית דוד]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:משכילים]]</div>

Mz https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA&diff=449606 2021-01-26T21:21:22Z

<p>Mz: </p> <hr /> <div>{{תבנית:עולמות אבי&quot;ע}}<br /> '''עולם האצילות''' הוא הראשון מבין ארבעת עולמות [[אבי&quot;ע]]: אצילות, [[בריאה]], [[יצירה]], [[עשיה]]. עולם זה נקרא בשם &quot;עולם האצילות&quot; שכן הוא אצלו וסמוך לו&lt;ref&gt;פרדס שער טז (שער אבי&quot;ע) פ&quot;א&lt;/ref&gt;, שעולם האצילות הוא העולם הגבוה מבין העולמות, ובו שוכן [[אור אין סוף]] ממש.<br /> <br /> עולם האצילות שונה משלושת העולמות [[בי&quot;ע]] בכך שהוא מכלל [[עולמות האין סוף]], בניגוד לעולמות [[בי&quot;ע]] שהם מוגבלים ונראים כנבדלים - כביכול - מהבורא, ונראים כמציאות נוספת המסתירה עליו.<br /> <br /> ==ענינו==<br /> עולם האצילות הוא העולם הראשון מבין ארבע העולמות [[אבי&quot;ע]]. בעולם האצילות שורה [[אור אין סוף]] ממש. על עשר הספירות של עולם האצילות נאמר &quot;[[איהו וחיוהי וגרמוהי חד|איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד]]&quot;{{הערה|תקו&quot;ז בהקדמה (ג, סע&quot;ב)}}, כלומר, שאור אין סוף מתאחד באיחוד גמור הן עם ה[[אורות]] של עולם האצילות, והן עם ה[[כלים]] של עולם האצילות והם נקראות &quot;עשר תיקונין&quot;.<br /> <br /> בעולם האצילות אין מקום למציאות נפרדת מאלוקות - &quot;לא יגורך רע&quot;{{הערה|תהלים ה, ה. וראה [[לקוטי תורה]] במדבר ג, סע&quot;ג}}, לכן, עולם האצילות הוא כולו טוב, שכן אין בו מקום לרע.<br /> עולם האצילות כולל את [[עשר ספירות]] שבאצילות, ואת עולם האצילות שהן ההיכלות והמדורין, שבהם נמצאים [[נשמה|נשמות]] ו[[מלאכים]] של עולם האצילות.<br /> <br /> עולם האצילות נוצר מ[[אור אין סוף]] באופן של 'האצלה', כלומר, ש[[הקב&quot;ה]] האציל והפריש מ[[אור אין סוף]], באופן שיהיה יכול להתאחד עם אור אין סוף.<br /> <br /> ===התואר אצילות===<br /> עולם ה[[אצילות]] נברא באופן של '''האצלה'''. ובזה ישנם ב' פירושים:<br /> <br /> א. האצלה מלשון [[הארה]], והוא כמו נר המדליק נר אחר שאינו חסר מאום, ובעצם הוא אותו האור, ולכן נקרא &quot;אצילות&quot;, מלשון - אצלו. שעדיין הוא מאוחד עמו (עם האור שקודם האצילות).<br /> <br /> ב. האצלה מלשון הפרשה&lt;ref&gt;[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/1/3a.htm תורה אור בראשית ג, א]&lt;/ref&gt;, שעולם האצילות הופרש מהאור שקודם לו. ולכן אף על פי שבאופן כללי נקרא &quot;איהו וחיוהי חד&quot; וכו', מכל מקום, אינו חד לגמרי אלא כבר נעשה בו שינוי והוא גם כן מוגבל (שישנן עשר ספירות ולא תשע ולא אחד עשרה).<br /> <br /> ==בבחינת ממוצע==<br /> עולם האצילות הוא ה[[ממוצע]] שבין [[אור אין סוף]] לבין עולמות [[בי&quot;ע]] שהם &quot;טורי דפירודא&quot; וכביכול נפרדים מאלוקות. שבכללות העולמות מתחלקים לשלוש דרגות עיקריות: [[עולמות אין סוף]] שהם העולמות שלפני עולם האצילות, שהם בבחינת אור אין סוף, עולם האצילות, ועולמות בי&quot;ע. ועולם האצילות הוא הממוצע המחבר את עולמות [[בי&quot;ע]] ל[[אור אין סוף]].<br /> <br /> ידוע שבכל [[ממוצע]] ישנם שתי מדריגות, המדריגה התחתונה של העליון, והמדריגה העליונה של התחתון, והם הפנימיות והחיצוניות של הממוצע. ובעולם האצילות, הנה, ה[[אור]] הוא התחתון שבעליון, ואילו ה[[כלים]] (הגבול שבאצילות) הוא העליון שבתחתון, ובזה הוא ממוצע בין המאציל והנבראים.<br /> <br /> ==הפרצופים של עולם האצילות==<br /> בשל היות עולם האצילות עולם ה[[ממוצע]] בין [[אור אין סוף]] לבין [[עולמות בי&quot;ע]], הרי מובן שהתגלותו של [[הקב&quot;ה]] ב[[עולמות בי&quot;ע]] היא בעיקרה על ידי עולם זה. ומשום כך פרטי ה[[ספירות]] וה[[פרצוף|פרצופים]] של עולם האצילות, וכן האופנים השונים בהם הם מתגלים ב[[עולמות בי&quot;ע]] מהווים ענין הנידון רבות ב[[תורת החסידות]].<br /> <br /> [[ספירת הכתר]] של עולם האצילות נקרא בשם [[כתר עליון]]. ספירה זו היא בבחינת [[מקיף]] לעולם האצילות, ולכל [[עולמות אבי&quot;ע]]. ספירה זו כוללת בתוכה שני פרצופים: פנימיות הכתר - [[עתיק יומין]] וחיצוניות הכתר - [[אריך אנפין]]. <br /> <br /> ספירות [[חכמה ובינה]] של עולם האצילות נקראים בשם אבא ואמא. שה[[פרצוף]] של [[ספירת החכמה]] נקרא בשם [[אבא עילאה]], והפרצוף של [[ספירת הבינה]] נקרא בשם [[אמא עילאה]].<br /> <br /> ה[[פרצוף]] של ה[[מידות]] של עולם האצילות נקרא בשם [[זעיר אנפין]]. מלכות של עולם האצילות מהווה את הספירה האחרונה המקבלת משאר הספירות של עולם האצילות. מספירה זו מתהווים עולמות [[בי&quot;ע]].<br /> <br /> ==התגלות עולם האצילות בעולמות בי&quot;ע==<br /> עולם האצילות מתגלה בעולמות [[בי&quot;ע]] על ידי [[מלכות דאצילות]]. שספירת ה[[מלכות]] ענינה הוא הגילוי כלפי חוצה, וספירת [[מלכות דאצילות]] מגלה את עולם האצילות לעולמות הנפרדים.<br /> <br /> ==בסדר ההשתלשלות הכללי==<br /> עולם האצילות הוא העולם הגבוה יותר מבין ארבעת עולמות [[אבי&quot;ע]], אולם מובן כי בהשתלשלותו ב[[אור אין סוף]], עד שמבואר כי &quot;[[כולם בחכמה עשית]]&quot; שאפילו [[חכמה עילאה]] שהיא [[ספירת החכמה]] של עולם האצילות נחשבת כעשיה גשמית אצלו.<br /> <br /> סדר השתלשלות העולמות מ[[אור אין סוף]] לעולם האצילות, נקרא בשם [[עולמות אבי&quot;ע דכללות]]. ומבואר בו כי אצילות דכללות הוא [[אור אין סוף]] שלפני הצמצום, בריאה דכללות הוא [[אדם קדמון]], יצירה דכללות הוא פרצוף [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]], ועשיה דכללות הוא עולם האצילות הפרטי.<br /> <br /> עולמות אלו נקראים גם בשם [[עקודים נקודים ברודים]], שפרצוף [[עתיק יומין]] נקרא גם [[עולם העקודים]], פרצוף [[אריך אנפין]] נקרא גם [[עולם הנקודים]], ועולם האצילות נקרא בשם [[עולם הברודים]].<br /> <br /> ==כולל הפכים==<br /> עולם האצילות כולל ומאחד בתוכו שני ענינים מנוגדים, ורק מצד היות [[הקב&quot;ה]] כל-יכול - אפשרי הדבר לאחד שני הפכים בנושא אחד. והיינו, היות האצילות - עולם מוגדר, ויחד עם זאת, היותו בבחינת אין-סוף.<br /> ועל זה מלמדים שתי המשמעויות בשם &quot;אצילות&quot;: א) אצילות מלשון אצלו וסמוך לו. ב) אצילות מלשון האצלה והפרשה ממנו.<br /> <br /> מבחינת האור והפנימיות שבאצילות - עולם זה אצלו וסמוך, דהיינו שאור האצילות אינו שונה במהותו מכפי שהיה בהיותו כלול עדיין במקורו, בטרם התלבש ב[[כלים]] כדי להתגלות, והוא בבחינת [[גילוי ההעלם]], דאותו האור שהיה מקודם בהעלם והפשטה, בא באצילות בגילוי בכלים והעולמות שלמטה ממנו - בלי שום שינוי מהותי.<br /> וע&quot;ד מש&quot;כ: &quot;ואצלתי מהרוח אשר עליך ושמתי עליהם&quot;.<br /> שגם הרוח ששרתה על הזקנים, ובה השפיעו לבני ישראל, הייתה במהותה הפנימית - רוחו של [[משה רבינו]].<br /> <br /> כי כל השפעה לישראל יכולה להיות רק ממשה, להיותו ראש בני ישראל (ר&quot;ת [[רבי]]), וכמו השפעת החיים לכל אברי ה[[גוף]] שבאה מהראש. <br /> <br /> ועל ידי האצלת רוחו של משה על הזקנים התאפשרה השפעת הבשר שביקשו - כי על ידי הזקנים שהיו למטה ממדרגת משה, אף על פי שהרוח ששרתה עליהם לא השתנתה כלל במהותה, וגם כשנאצלה על הזקנים נשארה זו רוחו של משה, מכל מקום השתנתה הרוח בחיצוניותה וירדה ממעלתה, עד שאפשר להשתלשל ממנה השפעת [[בשר בהמה|בשר]] תאוה לישראל.<br /> <br /> כך גם עולם האצילות, מבחינת מהות האור והפנימיות הוא אותו האור כמו בהיותו כלול ב[[כתר]]. ולכן הביטול של ה[[ספירות]] באצילות הוא ביטול בתכלית, ו[[ספירת החכמה]] שענינה כח-מה - ביטול, היא השוררת והעיקר של כל ספירות האצילות, שגם הן נמשכות בביטול של החכמה. וכמו שכתוב בתקוני זוהר &quot;[[אבא עילאה מקנן באצילות]]&quot;. אבל בחיצוניותו מבחינת הכלים המגבילים את האור הוא כמו [[יש מאין]], וכמאמר: [[החכמה מאין תמצא]].<br /> <br /> וכדוגמת השפעת הבשר מרוחו של משה באמצעות הזקנים, שכל עוד הייתה רוחו של משה כלולה במשה, לא יכול משה להשפיע [[בשר בהמה|בשר]] תאוה וגסות. ורק כאשר ירדה רוחו והתלבשה בכלים המוגבלים של הזקנים, הנה אז הייתה השפעת [[בשר בהמה|בשר]] תאוה לישראל, שאין לה שום יחס וערך כלל לרוחו של משה כפי שהיא כלולה במשה.<br /> <br /> נמצא שעולם האצילות - הוא אכן עולם (העלם) מוגדר בגדר הספירות,<br /> ומאידך הוא בבחינת אלקות, בבחינת אין-סוף. ודבר זה - שני הפכים בנושא אחד - אינו בגדר השגה כלל, ונתפס רק באמונה, ולכן נקראים הספירות באצילות - [[רזא דמהמנותא]]. בזה נחשב עולם האצילות - ממוצע בין [[אור אין סוף]] ברוך הוא המאציל לבין הנבראים (בי&quot;ע).<br /> <br /> ==הקליפה בעולם האצילות==<br /> מבואר כי הקליפה של עולם האצילות היא בחינת [[קליפת ראומה]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{סגל}}<br /> [[קטגוריה:עולמות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

Mz https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA&diff=449600 2021-01-26T21:06:10Z

<p>Mz: </p> <hr /> <div>{{תבנית:עולמות אבי&quot;ע}}<br /> '''עולם האצילות''' הוא הראשון מבין ארבעת עולמות [[אבי&quot;ע]]: אצילות, [[בריאה]], [[יצירה]], [[עשיה]]. עולם זה נקרא בשם &quot;עולם האצילות&quot; שכן הוא אצלו וסמוך לו&lt;ref&gt;פרדס שער טז (שער אבי&quot;ע) פ&quot;א.&lt;/ref&gt;, שעולם האצילות הוא העולם הגבוה מבין העולמות, ובו שוכן [[אור אין סוף]] ממש.<br /> <br /> עולם האצילות שונה משלושת העולמות [[בי&quot;ע]] בכך שהוא מכלל [[עולמות האין סוף]], בניגוד לעולמות [[בי&quot;ע]] שהם מוגבלים ונראים כנבדלים - כביכול - מהבורא, ונראים כמציאות נוספת המסתירה עליו.<br /> <br /> ==ענינו==<br /> עולם האצילות הוא העולם הראשון מבין ארבע העולמות [[אבי&quot;ע]]. בעולם האצילות שורה [[אור אין סוף]] ממש. על עשר הספירות של עולם האצילות נאמר &quot;[[איהו וחיוהי וגרמוהי חד|איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד]]&quot;{{הערה|תקו&quot;ז בהקדמה (ג, סע&quot;ב)}}, כלומר, שאור אין סוף מתאחד באיחוד גמור הן עם ה[[אורות]] של עולם האצילות, והן עם ה[[כלים]] של עולם האצילות והם נקראות &quot;עשר תיקונין&quot;.<br /> <br /> בעולם האצילות אין מקום למציאות נפרדת מאלוקות - &quot;לא יגורך רע&quot;{{הערה|תהלים ה, ה. וראה [[לקוטי תורה]] במדבר ג, סע&quot;ג}}, לכן, עולם האצילות הוא כולו טוב, שכן אין בו מקום לרע.<br /> עולם האצילות כולל את [[עשר ספירות]] שבאצילות, ואת עולם האצילות שהן ההיכלות והמדורין, שבהם נמצאים [[נשמה|נשמות]] ו[[מלאכים]] של עולם האצילות.<br /> <br /> עולם האצילות נוצר מ[[אור אין סוף]] באופן של 'האצלה', כלומר, ש[[הקב&quot;ה]] האציל והפריש מ[[אור אין סוף]], באופן שיהיה יכול להתאחד עם אור אין סוף.<br /> <br /> ===התואר אצילות===<br /> עולם ה[[אצילות]] נברא באופן של '''האצלה'''. ובזה ישנם ב' פירושים:<br /> <br /> א. האצלה מלשון [[הארה]], והוא כמו נר המדליק נר אחר שאינו חסר מאום, ובעצם הוא אותו האור, ולכן נקרא &quot;אצילות&quot;, מלשון - אצלו. שעדיין הוא מאוחד עמו (עם האור שקודם האצילות).<br /> <br /> ב. האצלה מלשון הפרשה, שעולם האצילות הופרש מהאור שקודם לו. ולכן אף על פי שבאופן כללי נקרא &quot;איהו וחיוהי חד&quot; וכו', מכל מקום, אינו חד לגמרי אלא כבר נעשה בו שינוי והוא גם כן מוגבל (שישנן עשר ספירות ולא תשע ולא אחד עשרה).<br /> <br /> ==בבחינת ממוצע==<br /> עולם האצילות הוא ה[[ממוצע]] שבין [[אור אין סוף]] לבין עולמות [[בי&quot;ע]] שהם &quot;טורי דפירודא&quot; וכביכול נפרדים מאלוקות. שבכללות העולמות מתחלקים לשלוש דרגות עיקריות: [[עולמות אין סוף]] שהם העולמות שלפני עולם האצילות, שהם בבחינת אור אין סוף, עולם האצילות, ועולמות בי&quot;ע. ועולם האצילות הוא הממוצע המחבר את עולמות [[בי&quot;ע]] ל[[אור אין סוף]].<br /> <br /> ידוע שבכל [[ממוצע]] ישנם שתי מדריגות, המדריגה התחתונה של העליון, והמדריגה העליונה של התחתון, והם הפנימיות והחיצוניות של הממוצע. ובעולם האצילות, הנה, ה[[אור]] הוא התחתון שבעליון, ואילו ה[[כלים]] (הגבול שבאצילות) הוא העליון שבתחתון, ובזה הוא ממוצע בין המאציל והנבראים.<br /> <br /> ==הפרצופים של עולם האצילות==<br /> בשל היות עולם האצילות עולם ה[[ממוצע]] בין [[אור אין סוף]] לבין [[עולמות בי&quot;ע]], הרי מובן שהתגלותו של [[הקב&quot;ה]] ב[[עולמות בי&quot;ע]] היא בעיקרה על ידי עולם זה. ומשום כך פרטי ה[[ספירות]] וה[[פרצוף|פרצופים]] של עולם האצילות, וכן האופנים השונים בהם הם מתגלים ב[[עולמות בי&quot;ע]] מהווים ענין הנידון רבות ב[[תורת החסידות]].<br /> <br /> [[ספירת הכתר]] של עולם האצילות נקרא בשם [[כתר עליון]]. ספירה זו היא בבחינת [[מקיף]] לעולם האצילות, ולכל [[עולמות אבי&quot;ע]]. ספירה זו כוללת בתוכה שני פרצופים: פנימיות הכתר - [[עתיק יומין]] וחיצוניות הכתר - [[אריך אנפין]]. <br /> <br /> ספירות [[חכמה ובינה]] של עולם האצילות נקראים בשם אבא ואמא. שה[[פרצוף]] של [[ספירת החכמה]] נקרא בשם [[אבא עילאה]], והפרצוף של [[ספירת הבינה]] נקרא בשם [[אמא עילאה]].<br /> <br /> ה[[פרצוף]] של ה[[מידות]] של עולם האצילות נקרא בשם [[זעיר אנפין]]. מלכות של עולם האצילות מהווה את הספירה האחרונה המקבלת משאר הספירות של עולם האצילות. מספירה זו מתהווים עולמות [[בי&quot;ע]].<br /> <br /> ==התגלות עולם האצילות בעולמות בי&quot;ע==<br /> עולם האצילות מתגלה בעולמות [[בי&quot;ע]] על ידי [[מלכות דאצילות]]. שספירת ה[[מלכות]] ענינה הוא הגילוי כלפי חוצה, וספירת [[מלכות דאצילות]] מגלה את עולם האצילות לעולמות הנפרדים.<br /> <br /> ==בסדר ההשתלשלות הכללי==<br /> עולם האצילות הוא העולם הגבוה יותר מבין ארבעת עולמות [[אבי&quot;ע]], אולם מובן כי בהשתלשלותו ב[[אור אין סוף]], עד שמבואר כי &quot;[[כולם בחכמה עשית]]&quot; שאפילו [[חכמה עילאה]] שהיא [[ספירת החכמה]] של עולם האצילות נחשבת כעשיה גשמית אצלו.<br /> <br /> סדר השתלשלות העולמות מ[[אור אין סוף]] לעולם האצילות, נקרא בשם [[עולמות אבי&quot;ע דכללות]]. ומבואר בו כי אצילות דכללות הוא [[אור אין סוף]] שלפני הצמצום, בריאה דכללות הוא [[אדם קדמון]], יצירה דכללות הוא פרצוף [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]], ועשיה דכללות הוא עולם האצילות הפרטי.<br /> <br /> עולמות אלו נקראים גם בשם [[עקודים נקודים ברודים]], שפרצוף [[עתיק יומין]] נקרא גם [[עולם העקודים]], פרצוף [[אריך אנפין]] נקרא גם [[עולם הנקודים]], ועולם האצילות נקרא בשם [[עולם הברודים]].<br /> <br /> ==כולל הפכים==<br /> עולם האצילות כולל ומאחד בתוכו שני ענינים מנוגדים, ורק מצד היות [[הקב&quot;ה]] כל-יכול - אפשרי הדבר לאחד שני הפכים בנושא אחד. והיינו, היות האצילות - עולם מוגדר, ויחד עם זאת, היותו בבחינת אין-סוף.<br /> ועל זה מלמדים שתי המשמעויות בשם &quot;אצילות&quot;: א) אצילות מלשון אצלו וסמוך לו. ב) אצילות מלשון האצלה והפרשה ממנו.<br /> <br /> מבחינת האור והפנימיות שבאצילות - עולם זה אצלו וסמוך, דהיינו שאור האצילות אינו שונה במהותו מכפי שהיה בהיותו כלול עדיין במקורו, בטרם התלבש ב[[כלים]] כדי להתגלות, והוא בבחינת [[גילוי ההעלם]], דאותו האור שהיה מקודם בהעלם והפשטה, בא באצילות בגילוי בכלים והעולמות שלמטה ממנו - בלי שום שינוי מהותי.<br /> וע&quot;ד מש&quot;כ: &quot;ואצלתי מהרוח אשר עליך ושמתי עליהם&quot;.<br /> שגם הרוח ששרתה על הזקנים, ובה השפיעו לבני ישראל, הייתה במהותה הפנימית - רוחו של [[משה רבינו]].<br /> <br /> כי כל השפעה לישראל יכולה להיות רק ממשה, להיותו ראש בני ישראל (ר&quot;ת [[רבי]]), וכמו השפעת החיים לכל אברי ה[[גוף]] שבאה מהראש. <br /> <br /> ועל ידי האצלת רוחו של משה על הזקנים התאפשרה השפעת הבשר שביקשו - כי על ידי הזקנים שהיו למטה ממדרגת משה, אף על פי שהרוח ששרתה עליהם לא השתנתה כלל במהותה, וגם כשנאצלה על הזקנים נשארה זו רוחו של משה, מכל מקום השתנתה הרוח בחיצוניותה וירדה ממעלתה, עד שאפשר להשתלשל ממנה השפעת [[בשר בהמה|בשר]] תאוה לישראל.<br /> <br /> כך גם עולם האצילות, מבחינת מהות האור והפנימיות הוא אותו האור כמו בהיותו כלול ב[[כתר]]. ולכן הביטול של ה[[ספירות]] באצילות הוא ביטול בתכלית, ו[[ספירת החכמה]] שענינה כח-מה - ביטול, היא השוררת והעיקר של כל ספירות האצילות, שגם הן נמשכות בביטול של החכמה. וכמו שכתוב בתקוני זוהר &quot;[[אבא עילאה מקנן באצילות]]&quot;. אבל בחיצוניותו מבחינת הכלים המגבילים את האור הוא כמו [[יש מאין]], וכמאמר: [[החכמה מאין תמצא]].<br /> <br /> וכדוגמת השפעת הבשר מרוחו של משה באמצעות הזקנים, שכל עוד הייתה רוחו של משה כלולה במשה, לא יכול משה להשפיע [[בשר בהמה|בשר]] תאוה וגסות. ורק כאשר ירדה רוחו והתלבשה בכלים המוגבלים של הזקנים, הנה אז הייתה השפעת [[בשר בהמה|בשר]] תאוה לישראל, שאין לה שום יחס וערך כלל לרוחו של משה כפי שהיא כלולה במשה.<br /> <br /> נמצא שעולם האצילות - הוא אכן עולם (העלם) מוגדר בגדר הספירות,<br /> ומאידך הוא בבחינת אלקות, בבחינת אין-סוף. ודבר זה - שני הפכים בנושא אחד - אינו בגדר השגה כלל, ונתפס רק באמונה, ולכן נקראים הספירות באצילות - [[רזא דמהמנותא]]. בזה נחשב עולם האצילות - ממוצע בין [[אור אין סוף]] ברוך הוא המאציל לבין הנבראים (בי&quot;ע).<br /> <br /> ==הקליפה בעולם האצילות==<br /> מבואר כי הקליפה של עולם האצילות היא בחינת [[קליפת ראומה]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{סגל}}<br /> [[קטגוריה:עולמות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

Mz