חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

גיליון היכל ליובאוויטש

2025-07-04T11:24:33Z

Moshiach: /* קישורים חיצוניים */ עיצוב

[[קובץ:היכל ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|שער גליון היכל ליובאוויטש הראשון]]
{{מפנה|גליון היכל ליובאוויטש|בד"ץ וכשרות היכל ליובאוויטש בראשות הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]|היכל ליובאוויטש (בד"ץ)}}
'''גליון היכל ליובאוויטש''' הוא במה תורנית המיועד לפרסום מאמרים וסקירות תורניות בנושאים הקשורים לתורת [[רבותינו נשיאינו]] ו[[מנהגי חב"ד]]. את הגליון מוציאים לאור [[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]].

==הקמת המערכת==
המערכת נוסדה ביוזמת התמימים מייסדי הישיבה על מנת שגם הקוראים שאינם מתמצאים בסוגיא אותה הכותב מבקש להרחיב ולבאר, יוכלו להבינה מתחילתה.

לשם כך, המערכות התורניות המובאות מתחילים בהסברת המקורות הראשונים - אם ב[[מקרא]] או [[גמרא]], [[זוהר]] וכדו' - ובדברי ה[[מפרשים]] וה[[פוסקים]]. לאחר מכן מברר הכותב ובוחן את שיטת [[רבותינו נשיאינו]] וביאורם על כך.

הנהלת הישיבה רואה בקובץ זה מטרה נוספת מעבר למטרה הזאת, גם בכך שה[[תמימים]] הכותבים את מאמריהם שקועים בעניינים של [[תורה]] ובכך מקיימים את [[הוראות]] [[הרבי]] בנוגע לעניינו של תמים - [[לימוד התורה]].

== הכותבים ==

הכותבים העיקריים המפרסמים את מאמריהם בבימה זו הם ה[[תמימים]] תלמידי הישיבה ו[[רבנים|רבני]] ה[[ישיבה]].

ומכל מקום, בטאון זה הינו במה גם למאמריהם של רבנים נוספים (הרבנים [[איסר שפרינגר]]{{הערה|גליונות ב, ג, ד.}}, [[מנחם שניאור מיודובניק]]{{הערה|גליונות ב, ד.}}, [[שלמה הלפרן]]{{הערה|גיליון ו.}} ועוד).

== הקבצים ==

נכון ל[[חודש ניסן]] [[תשפ"ה]] יצאו לאור שבעה גליונות:
* [https://drive.google.com/file/d/1ohkt0Df4k19y4JBUHedCk9j4PKh76Thc/view?usp=sharing גליון א'] ב[[י' שבט]] [[תשפ"א]] ובו מאמרים תורניים בקשר עם מאמרי באתי לגני שנלמדו בשנה זו (כ170 עמ').
* גליון ב' בחודש תמוז תשפ"א ובו מאמרים בנושאים שונים (כ280 עמ').
* גליון ג' לרגל [[י"א ניסן]] [[תשפ"ב]] 120 שנה להולדת [[הרבי]] ובו מאמרים בנושאים שונים (כ240 עמ').
* גליון ד' בשנת תשפ"ג לרגל [[חג הפסח]] (בו נחשף בין השאר, בפרסום ראשון [[גט]] מקורי שנכתב בבית דינו של הרה"ק הרה"ח המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א.) (כ200 עמ').
* [https://drive.google.com/file/d/1U1VQKSowpRRFyiVl17vZufJZyF9OTFvX/view?usp=sharing גליון ה'] במהדורה מיוחדת לרגל מוצאי [[שבת סליחות]] [[תשפ"ג]] (כ160 עמ') {{קישור שבור}}.
* [https://drive.google.com/file/d/1zluv40tTsnCOs5GUzoOmZmD4J1-mmkRk/view?usp=sharing גליון ו'] לרגל [[י"א ניסן]] [[תשפ"ד]] (כ-160 עמודים).
* גליון ז' לרגל [[י"א ניסן]] [[תשפ"ה]] (כ-176 עמודים).

== חברי המערכת ==

* '''תשפ"א''': מנחם מענדל אדלער, עוז הלוי גת, לוי יצחק טייכמן, יוסף יצחק טריאסטר, יששכר מאיר שמואל הכהן רייכמן.
* '''תשפ"ב''': מנחם מענדל אדלער, אלתר יחיאל הלפרן, לוי יצחק טייכמן, יוסף יצחק טריאסטר, יששכר מאיר שמואל הכהן רייכמן.
* '''תשפ"ג''': הת' מנחם מענדל אדלער, הת' מנחם מענדל ברנשטיין, הת' אלתר יחיאל הלפרן, הת' מנחם מענדל הגי.
* '''תשפ"ד''': הת' מנחם מענדל ברנשטיין, הת' מרדכי נתן גורן, הת' מנחם מענדל הגי.
* '''תשפ"ה''': הת' מרדכי נתן גורן, הת' מנחם מענדל הגי, הת' מנחם מענדל הלוי סגל, הת' יוסף יצחק ערד.

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://chabad.info/tag/%d7%91%d7%98%d7%90%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%99%d7%9b%d7%9c-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/ תגית:בטאון היכל ליובאוויטש]''' באתר {{אינפו}}
* '''היכל ליובאוויטש ב[https://drive.google.com/drive/folders/1Zl9s3JAQDEDj681n4XlD92KKPyg_Hpqj?usp=drive_link דרייב]'''

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]

גיליון היכל ליובאוויטש

2025-07-04T11:20:58Z

Moshiach: /* קישורים חיצוניים */ הוספת מקור

[[קובץ:היכל ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|שער גליון היכל ליובאוויטש הראשון]]
{{מפנה|גליון היכל ליובאוויטש|בד"ץ וכשרות היכל ליובאוויטש בראשות הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]|היכל ליובאוויטש (בד"ץ)}}
'''גליון היכל ליובאוויטש''' הוא במה תורנית המיועד לפרסום מאמרים וסקירות תורניות בנושאים הקשורים לתורת [[רבותינו נשיאינו]] ו[[מנהגי חב"ד]]. את הגליון מוציאים לאור [[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]].

==הקמת המערכת==
המערכת נוסדה ביוזמת התמימים מייסדי הישיבה על מנת שגם הקוראים שאינם מתמצאים בסוגיא אותה הכותב מבקש להרחיב ולבאר, יוכלו להבינה מתחילתה.

לשם כך, המערכות התורניות המובאות מתחילים בהסברת המקורות הראשונים - אם ב[[מקרא]] או [[גמרא]], [[זוהר]] וכדו' - ובדברי ה[[מפרשים]] וה[[פוסקים]]. לאחר מכן מברר הכותב ובוחן את שיטת [[רבותינו נשיאינו]] וביאורם על כך.

הנהלת הישיבה רואה בקובץ זה מטרה נוספת מעבר למטרה הזאת, גם בכך שה[[תמימים]] הכותבים את מאמריהם שקועים בעניינים של [[תורה]] ובכך מקיימים את [[הוראות]] [[הרבי]] בנוגע לעניינו של תמים - [[לימוד התורה]].

== הכותבים ==

הכותבים העיקריים המפרסמים את מאמריהם בבימה זו הם ה[[תמימים]] תלמידי הישיבה ו[[רבנים|רבני]] ה[[ישיבה]].

ומכל מקום, בטאון זה הינו במה גם למאמריהם של רבנים נוספים (הרבנים [[איסר שפרינגר]]{{הערה|גליונות ב, ג, ד.}}, [[מנחם שניאור מיודובניק]]{{הערה|גליונות ב, ד.}}, [[שלמה הלפרן]]{{הערה|גיליון ו.}} ועוד).

== הקבצים ==

נכון ל[[חודש ניסן]] [[תשפ"ה]] יצאו לאור שבעה גליונות:
* [https://drive.google.com/file/d/1ohkt0Df4k19y4JBUHedCk9j4PKh76Thc/view?usp=sharing גליון א'] ב[[י' שבט]] [[תשפ"א]] ובו מאמרים תורניים בקשר עם מאמרי באתי לגני שנלמדו בשנה זו (כ170 עמ').
* גליון ב' בחודש תמוז תשפ"א ובו מאמרים בנושאים שונים (כ280 עמ').
* גליון ג' לרגל [[י"א ניסן]] [[תשפ"ב]] 120 שנה להולדת [[הרבי]] ובו מאמרים בנושאים שונים (כ240 עמ').
* גליון ד' בשנת תשפ"ג לרגל [[חג הפסח]] (בו נחשף בין השאר, בפרסום ראשון [[גט]] מקורי שנכתב בבית דינו של הרה"ק הרה"ח המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א.) (כ200 עמ').
* [https://drive.google.com/file/d/1U1VQKSowpRRFyiVl17vZufJZyF9OTFvX/view?usp=sharing גליון ה'] במהדורה מיוחדת לרגל מוצאי [[שבת סליחות]] [[תשפ"ג]] (כ160 עמ') {{קישור שבור}}.
* [https://drive.google.com/file/d/1zluv40tTsnCOs5GUzoOmZmD4J1-mmkRk/view?usp=sharing גליון ו'] לרגל [[י"א ניסן]] [[תשפ"ד]] (כ-160 עמודים).
* גליון ז' לרגל [[י"א ניסן]] [[תשפ"ה]] (כ-176 עמודים).

== חברי המערכת ==

* '''תשפ"א''': מנחם מענדל אדלער, עוז הלוי גת, לוי יצחק טייכמן, יוסף יצחק טריאסטר, יששכר מאיר שמואל הכהן רייכמן.
* '''תשפ"ב''': מנחם מענדל אדלער, אלתר יחיאל הלפרן, לוי יצחק טייכמן, יוסף יצחק טריאסטר, יששכר מאיר שמואל הכהן רייכמן.
* '''תשפ"ג''': הת' מנחם מענדל אדלער, הת' מנחם מענדל ברנשטיין, הת' אלתר יחיאל הלפרן, הת' מנחם מענדל הגי.
* '''תשפ"ד''': הת' מנחם מענדל ברנשטיין, הת' מרדכי נתן גורן, הת' מנחם מענדל הגי.
* '''תשפ"ה''': הת' מרדכי נתן גורן, הת' מנחם מענדל הגי, הת' מנחם מענדל הלוי סגל, הת' יוסף יצחק ערד.

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://chabad.info/tag/%d7%91%d7%98%d7%90%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%99%d7%9b%d7%9c-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/ תגית:בטאון היכל ליובאוויטש]''' באתר {{אינפו}}
* היכל ליובאוויטש ב[https://drive.google.com/drive/folders/1Zl9s3JAQDEDj681n4XlD92KKPyg_Hpqj?usp=drive_link דרייב]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]

גיליון היכל ליובאוויטש

2024-11-03T13:40:20Z

Moshiach: /* חברי המערכת */ עריכה

[[קובץ:היכל ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|שער גליון היכל ליובאוויטש הראשון]]
גליון 'היכל ליובאוויטש' הוא במה תורנית המיועד לפרסום מאמרים וסקירות תורניות בנושאים הקשורים לתורת [[רבותינו נשיאינו]] ו[[מנהגי חב"ד]]. את הגליון מוציאים לאור [[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]].

==הקמת המערכת==
המערכת נוסדה ביוזמת התמימים מייסדי הישיבה על מנת שגם הקוראים שאינם מתמצאים בסוגיא אותה הכותב מבקש להרחיב ולבאר, יוכלו להבינה מתחילתה.

לשם כך, המערכות התורניות המובאות מתחילים בהסברת המקורות הראשונים - אם ב[[מקרא]] או [[גמרא]], [[זוהר]] וכדו' - ובדברי ה[[מפרשים]] וה[[פוסקים]]. לאחר מכן מברר הכותב ובוחן את שיטת [[רבותינו נשיאינו]] וביאורם על כך.

[[הנהלת הישיבה]] רואה בקובץ זה מטרה נוספת מעבר למטרה הזאת, גם בכך שה[[תמימים]] הכותבים את מאמריהם שקועים בעניינים של [[תורה]] ובכך מקיימים את [[הוראות]] [[הרבי]] בנוגע ל[[עניינו של תמים]] - [[לימוד התורה]].

== הכותבים ==

הכותבים העיקריים המפרסמים את מאמריהם בבימה זו הם ה[[תמימים]] תלמידי הישיבה ו[[רבנים|רבני]] ה[[ישיבה]].

מעבר לרבני הישיבה, פירסמו את מאמריהם הרבנים [[איסר שפרינגר]]{{הערה|גליונות ב, ג, ד.}}, [[מנחם שניאור מיודובניק]]{{הערה|גליונות ב, ד.}}, [[שלמה הלפרן]]{{הערה|גיליון ו.}}.

== הקבצים ==

נכון ל[[חודש ניסן]] [[תשפ"ד]] יצאו לאור ששה גליונות:
* גליון א' ב[[י' שבט]] [[תשפ"א]] ובו מאמרים תורניים בקשר עם מאמרי באתי לגני שנלמדו בשנה זו (כ170 עמ').
* גליון ב' בחודש תמוז תשפ"א ובו מאמרים בנושאים שונים (כ280 עמ').
* גליון ג' לרגל [[י"א ניסן]] [[תשפ"ב]] 120 שנה להולדת [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] ובו מאמרים בנושאים שונים (כ240 עמ').
* גליון ד' בשנת תשפ"ג לרגל [[חג הפסח]] ובו נחשף בפרסום ראשון [[גט]] מקורי שנכתב בבית דינו של הרה"ק הרה"ח המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א. (כ200 עמ'),
* גליון ה' במהדורה מיוחדת לרגל מוצאי [[שבת סליחות]] [[תשפ"ג]] (כ160 עמ').
* גליון ו' לרגל [[י"א ניסן]] [[תשפ"ד]] (כ-160 עמודים).

== חברי המערכת ==

* '''תשפ"א''': חברי המערכת - מנחם מענדל אדלער, עוז הלוי גת, לוי יצחק טייכמן, יוסף יצחק טריאסטר, יששכר מאיר שמואל הכהן רייכמן.
* '''תשפ"ב''': חברי המערכת - מנחם מענדל אדלער, אלתר יחיאל הלפרן, לוי יצחק טייכמן, יוסף יצחק טריאסטר, יששכר מאיר שמואל הכהן רייכמן.
* '''תשפ"ג''': חברי המערכת - הת' מנחם מענדל אדלער, הת' מנחם מענדל ברנשטיין, הת' אלתר יחיאל הלפרן, הת' מנחם מענדל הגי.
* '''תשפ"ד-ה''': חברי המערכת - הת' מנחם מענדל ברנשטיין, הת' מרדכי נתן גורן, הת' מנחם מענדל הגי.

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://chabad.info/tag/%d7%91%d7%98%d7%90%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%99%d7%9b%d7%9c-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/ תגית:בטאון היכל ליובאוויטש]''' באתר {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]

צמצום הראשון

2024-11-02T21:05:45Z

Moshiach: /* לקריאה נוספת */ הגהה

{{סדר ההשתלשלות}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=צמצום הראשון שהיה ב[[אור אין סוף]]|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[צמצום (פירושונים)]]}}
ה'''צמצום הראשון''' מכונה גם '''צמצום בדרך סילוק''' הוא המקור הראשון להתהוות של העולמות, ש[[הקב"ה]] כביכול צמצם ב[[אור אין סוף]] והותיר מקום פנוי שבו יוכלו להתהוות העולמות. מבואר כי אם היה נברא העולם בבחינת [[עילה ועלול]], לא היה יכול להיות התהוות עולמות בעלי גבול, ולכן הוצרך להיות צמצום באור אין סוף שלאחר מכן יוכלו להתהוות בחינת עולמות נפרדים ומוגבלים.

==מקור המושג==
הצמצום מוזכר במפורש לראשונה בכתבי ה[[אריז"ל]], ותיאורו מביא בקצרה [[הרב חיים ויטאל]]{{הערה|באוצרות חיים בתחילתו}}, וזה לשונו:{{ציטוט|תוכן=דע כי תחילת הכל היה כל המציאות אור פשוט ונקרא אי'ן סוף, ולא היה שם שום חלל ושום אויר פנוי. אלא הכל היה אור האין סוף, וכשעלה ברצונו הפשוט להאציל הנאצלים לסיבה נודעת... ואז צמצם עצמו באמצע האור שלו בנקודת המרכז אמצעית שבו, ושם צמצם עצמו אל הצדדין והסביבות, ונשאר חלל בנתיים. וזה היה צמצום הראשון של המאציל העליון, וזה מקום החלל הוא עגול בהשואה א' מכל צדדיו, עד שנמצא [[עולם האצילות]] וכל העולמות נתונים תוך החלל הזה. ואור האין סוף מקיפו בשוה מכל צדדיו.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36145&st=&pgnum=7 אוצרות חיים בתחילתו].}}
לאחר מכן ממשיך בתיאור המשכת [[אור הקו]] בתוך חלל זה:
{{ציטוט|תוכן=והנה כאשר צמצם עצמו אז דרך צד אחר מן החלל העגול הזה המשיך אור דרך קו אחר ישר דק כעין צנור אחד אור הנמשך מהאין סוף אל תוך החלל הזה וממלא אותו. אבל נשאר מקום פנוי בין האור שבתוך חלל זה ובין אור האין סוף המקיף את זה החלל כנזכר שנתצמצם אל צדדיו. וסיום הקו הזה למטה אינו נוגע גם כן באור האין סוף עצמו שאם לא כן יחזור הדבר לכמות שהיה ויחזור ויתחבר האור הזה שבתוך החלל עם אור האין סוף יחד כבראשונה.}}

באריכות גדולה (ועם פרטים רבים נוספים) מובא עניין זה בכתבי האר"י גם בעץ חיים{{הערה|בתחילתו: היכל א"ק, שער א' (דרוש עיגולים ויושר) ענף ב'.}}, [[מבוא שערים|ובמבוא שערים]] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14176&st=&pgnum=3 בתחילתו, שער ראשון חלק א פרק א])

==היסטוריה==
כבר בתחילת התפשטות תורת הצמצום על ידי האריז"ל ותלמידיו התגלעו ויכוחים בין המקובלים בפרשנות המושג צמצום, יש מהם ובראשם ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[עמנואל חי ריקי]] בספרו יושר לבב{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30593&st=&pgnum=82 בית א חדר א פרק יב].}} שסברו כי המשמעות צמצום הוא "צמצום כפשוטו", ולדעתם הבורא פינה עצמו ממקום העולם, ומשגיח עליו כ"מלך המשגיח מחלונו על דבר לכלוך", לטענתו אין לומר שהצמצום אינו כפשוטו שהרי בכך יוצא כי הבורא נמצא "בגשמיים השפלים הבלתי נכבדים ואף בנבזים" דבר המהווה השפלה כלפיו.

אמנם רבים מהמקובלים חלקו על סברה זו, וטענו כי משמעות הצמצום בהכרח "לא כפשוטו".
לאבי שיטה זו נחשב רבי [[יוסף אירגס]]{{הערה|בן דודו של רבי עמנואל חי ריקי.}} אשר בספרו "[[שומר אמונים]]" (הקדמון) קובע{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30593&st=&pgnum=82 ויכוח שני סעיף לד].}} "כי כל הרוצה להבין ענין הצמצום כפשוטו ממש הרי הוא נופל בכמה שבושים וסתירות של רוב עיקרי האמונה". בדבריו לא מבואר כל צרכו מה הוא אם כן הצמצום, אלא רק "דהצמצום הוא דרך משל לסבר את האזן"{{הערה|שם סעיף מ.}}. את דעתו הוא קובע מדיוק בדברי האריז"ל אולם מביא לשיטתו הוכחות רבות. ומטענותיו: מיוסד על האמונה כי הבורא מופשט מהשגתנו בתכלית, והוא מופשט מכל ציור ומדידה, בהכרח שהצמצום אינו כפשוטו שאילולי כך הרי ישנו ציור והשגה באלקות - עיגול, קו ומקום פנוי. כמו כן טוען כי הכרח שהבורא אינו בר שינויים וגם מעשיו לברוא את הנבראים הרבים אינם פועלים בו שינוי כלל, מכריח כי הצמצום אינו כפשוטו שאילולי כך יוצא כי נוצר בו שינוי בבריאה. ומלבד זאת, המושג צמצום הוא ממקרי הגוף שרק בו שייך תנועה: עליה, ירידה וכדומה, דבר המושלל בתכלית כשמדובר באלקות. בהמשך דבריו מבאר כי הדבר מחויב גם אם נפרש שהצמצום לא היה במאור עצמו, אלא רק ברצונו כשיטת ה[[רמ"ע מפאנו]].יש טוענים{{מקור|כמדומני כך מובא באיזהו מקמן ציון של הרבי, אולם על פי השמועה הרבי רק מצטט מחבר מלפני שמונים שנה שכתב כן ואינו דעת עצמו.}} שגם רבי [[אברהם אירירא]] (תלמיד רבי ישראל סרוג תלמיד האר"י) סובר כך{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24997&hilite=1e5c0d17-d381-4a66-b405-7e3c217ea7b9&st=מאמר+חמישי&pgnum=75 שער השמים מאמר חמישי פרק יב].}}.

מנגד טוען רבי עמנואל חי ריקי בספרו יושר לבב כי ההיפך הוא הנכון ומדברי האריז"ל בעץ חיים ניתן לדייק הפוך כי הצמצום הוא בדווקא כפשוטו, על טענתו כי אילו נאמר שהצמצום כפשוטו הרי זה מגביל ומצייר את הבורא, טוען כי אין בטענתו טענה, היות והציור וההגבלה באו מאיתו וברצונו מבטלה כרגע, אין בכך גירעון וחיסרון, החיסרון בדבר מוגבל -לטענתו - הוא כשההגבלה נובעת מהגדרת מציאות הדבר, ולא כשההגבלה מקורה ברצונו שלו. לטענתו שיטתו בעניין הצמצום אינה מוגדרת כלל בגדרי השכל שהרי האמונה ביכולתו מכריחה שהוא יכול לברוא עולם גם ללא הצמצום כלל ורק בקבלה מאריז"ל ידענו שהבריאה על ידי צמצום וממילא אין ביכלתנו להבין לחייב ולחקור בדבר בשכלנו איך הוא צמצום זה.

==הצורך בצמצום==
לפני הצמצום הייתה המציאות בבחינת "הוא ושמו בלבד", ש[[אור אין סוף|'''אור''' האין סוף]] היה מאוחד '''בעצמות''' [[אין סוף|האין סוף]]. ומכיון שאם היו העולמות נמשכים בבחינת [[עילה ועלול]], היו גם הם בבחינת אין סוף (והקב"ה הרי רצה עולמות '''בעלי גבול''', דירה '''בתחתונים''') - הוצרך להיות באור צמצום באופן של [[אין ערוך]].

את הצורך בצמצום מסבירה החסידות במשל: כשרב רוצה ללמד לתלמיד שכל עמוק שאינו בערך התלמיד, הנה, אם ישפיע לתלמיד כל עומק השכל כפי שהוא אצלו – לא יקבל (לא יבין) התלמיד ולא כלום. אלא עליו להעלים תחילה בעצמו את כל עומק השגתו עד שלא ישאר ממנה רק בחינת רושם (כ[[נקודה]] אחת מכל העומק והרוחב) – ורק אז יוכל התלמיד לקבל ולהבין זאת.

==שוני צמצום הראשון משאר הצמצומים{{הערה|על פי שלושת המאמרים ב[[תורה אור]]: דיבור המתחיל 'פתח אליהו' ושני המאמרים 'ארדה נא' שאחריו, ומראי המקומות שנסמנו במאמרים שם.}}==
להבין את '''טעם''' ההבדל מצמצום הראשון לשאר הצמצומים{{הערה|הנקראים [[פרסא]], והיינו, הצמצום שבין [[עולם האצילות|האצילות]] ל[[עולם הבריאה|בריאה]], שבין הבריאה ל[[עולם היצירה|ליצירה]] ושבין [[עולם היצירה|היצירה]] ל[[עולם העשייה|עשייה]].}}, יש להקדים את '''מהו ההבדל''' בינו לביניהם:

הצמצומים (הפרסאות) שבסדר ההשתלשלות הם כדוגמת [[משל]]: שדבר השכל מולבש בעניין אחר לגמרי, שמצד עצמו אין לו שום קשר לנמשל. כלומר, הפרסא מצמצמת את האור כך שיתגלה בעניין נמוך יותר. צמצום כזה מועיל רק כשכבר '''יש''' מציאות{{הערה|של עשר ספירות ('''ואותה רוצים להוריד''' לדרגא נמוכה יותר.}}. אבל באור אין סוף שלפני הצמצום '''אין''' מציאות של ספירות (ואפילו לא מקור להן) לכן שום צמצום מסוג זה{{הערה|ואפילו לא ריבוי צמצומים כאלו.}} לא יכולים להפוך אחדות (פשוטה) לריבוי (ספירות). בסגנון אחר: הספירות הן מציאות של '''יש''', ואילו באור אין סוף לא קיימת מציאות כזו, ולא מקור למציאות כזו. כדי שהאין-סוף "יוכל" להוות מציאות של "יש" בלי שום מקור קודם לו צריך צמצום '''מסוג''' שונה לגמרי - הצמצום הראשון.

;מהות השוני שבין צמצום הראשון לשאר הצמצומים:
מהות הצמצום הראשון '''הפוכה''' משאר הצמצומים: שאר הצמצומים '''מורידים''' את האור האלוקי (לגלותו בעניין ומדרגה נמוכה יותר), ואילו הצמצום הראשון עניינו '''התעלות''' האור והתכללותו במקורו ושורשו. המשל על זה בחסידות הוא מאדם שלמד היטב על בורייה מסכת מסויימת עד שהוא בקיא בה ושולט בה באופן מוחלט, כשהוא עובר ללמוד מסכת אחרת "נעלמת" כביכול המסכת הראשונה, ובאופן גלוי היא אינה קיימת אפילו אצלו. אך אם כעבור זמן יחזור לדבר בה הנה יתגלה שהיא כולה אצלו בשלימות.

כאשר '''אור''' האין סוף מתעלה ונכלל במקור – באין סוף '''עצמו''', הוא "נעלם" כביכול, ובכך מתגלה כח ההגבלה של האין סוף. הגבלה זו היא הראשונה בשרשרת צמצומים{{הערה|שעיקרם הם: ה[[רשימו]], [[א"ק]], [[עקודים]], [[תוהו]] ו[[אריך אנפין]].}} שבסופן מתהוות עשר הספירות.

==השיטות בעניין הצמצום==
כאמור{{הערה|בפסקה הראשונה לעייל.}}, ה"צמצום הראשון" מוזכר לראשונה בכתבי האר"י ז"ל. אך האר"י לא פירש האם כוונתו שהצמצום היה כפשוטו או לא (היינו, שהוא רק עניין של סילוק והעלם), ולא אם הוא באור או במאור. כתוצאה מכך אפשר להבין את דברי האר"י ז"ל בארבעה אופנים{{הערה|לקו"ש ט"ו, הוספות לבראשית עמ' 470.}}:

• הצמצום היה כפשוטו - באור וגם במאור.

• הצמצום היה כפשוטו – אבל רק באור.

• הצמצום היה שלא כפשוטו – אבל גם במאור.

• הצמצום היה שלא כפשוטו – וגם זאת רק באור (ולא במאור).

* '''הגר"א''' סבר כהאפשרות הראשונה{{הערה|ועל הטענה שוהלא הזוהר אומר במפורש "לית אתר פנוי מינה"{{הערה|תיקוני זהר קכב ב.}}? היו עונים המנגדים לחסידות שאין מקום פנוי '''מהשגחתו'''.}}, וראייתם הייתה מדיני התורה האוסרים על תפילה במבואות המטונפים, מזוזה במקום הבזיון וכיו"ב.

* '''ר' חיים מוולוז'ין'''{{הערה|תלמידו המובהק של הגר"א, בספרו נפש החיים פרק ג', משמעות שומר אמונים הקדמון, ויכוח ב' סעיף מא.}} חלק על רבו (כפי הנראה בהשפעת ספרי חב"ד בכלל והתניא בפרט{{הערה|הערת הרבי, שאם כי אין לכך ראיות כך נראים הדברים: "ובכלל נראה שראה הרר"ח מואלאזין ספרי חב"ד ובפרט ס' התניא ונשפע מהם אף שאיני יודע זה בהוכחות גמורות" (לקו"ש חט"ו ע' 470). וראו גם תורה שלמה להרב כשר, ח"ח כרך תשיעי לשמות במילואים עמ' רמט, שכתב: “וכל העובר בעיון על שער ג' מספרו נפש־החיים יראה גלוי שקרא את ספר־התניא וקיבל שיטתו כמעט בכל הפרטים ויש שם ממש אותן הלשונות שבתניא אלא שהוסיף מקורות מספרי חז"ל לבאר שיטה זו". וראו גם: השפעת ספר־התניא על ספר “נפש־החיים - באתר מעיינותיך, ל' תשרי תשע"ט.
}}), וסבר כהשיטה השלישית – שהצמצום אמנם אינו כפשוטו, אך הוא גם במאור עצמו.

* '''אולם רבינו הזקן''' הכריע (לפי מה שקיבל מרבותיו{{הערה | "לקוטי ביאורים" (להרה"צ ר' הלל מפאריטש) לשער היחוד סוף אות יב וזה לשונו "וכמ"ש בשם אדמו"ר הזקן ששמע בק"ק מעזריטש לא תחללו את שם קדשי שלא תעשו בחי' חלל באור אין סוף הנקרא שם קדשי, והיינו שלא יבינו ענין הצמצום כפשוטו שהוא סילק המהות כו' ".}}), שהצמצום אינו במאור אלא רק ב[[אור אין סוף|אור]] (וגם זה רק בדרגה האחרונה שלו.) – וגם זה לא כפשוטו{{הערה|ד"ה להבין מה שכתוב באוצ"ח.}}.

==הכרעת החסידות (ופירוט ענייני הצמצום)==
===ההכרח לצמצום שלא כפשוטו===
[[אדמו"ר הזקן]] שלל בתכלית את ההבנה שהצמצום כפשוטו, וכפי שכתב [[שער היחוד והאמונה - פרק ז'|בתניא]]: "והנה מכאן יש להבין שגגת מקצת חכמים בעיניהם '''ה' יכפר בעדם, ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל''' והבינו ענין הצמצום המוזכר שם כפשוטו, שהקב"ה סילק עצמו ומהותו ח"ו מעולם הזה רק שמשגיח מלמעלה בהשגחה פרטית על כל היצורים כולם אשר בשמים ממעל ועל הארץ מתחת." ומאריך{{הערה|בפרק ז' דשער היחוד והאמונה.}} שסברא זו מופרכת הן מצד השכל והן מצד הקבלה:

'''מצד השכל''', שהרי ב[[מאור]] שהוא אין סוף עצמו לא שייך צמצום חס ושלום ולא העלם, כי "אי אפשר כלל לומר ענין הצמצום כפשוטו שהוא ממקרי הגוף{{הערה|במילים "מקרי הגוף" הכוונה שהקב"ה מחייה את העולם רק בכח מוגבל - '''וזאת''' בא אדמו"ר הזקן לשלול (ולא שהקב"ה סילק את עצמו ואינו נמצא כלל בעולם ש"עזב ה' את הארץ" - שהרי זו עבודה זרה כפשוטה וכפירה בעיקר, וודאי ופשוט ששטות כזו לא עלתה על דעתו של הגר"א ולא את זה צריך לשלול).}}, על הקדוש ברוך" הוא{{הערה|תניא שער היחוד והאמונה פרק ז'.}}, ואדרבה "המאור הוא בהתגלות, ולכן אפילו תינוקות יודעים שיש שם אלוקה מצוי כו', אף שאין בהם השגה ותפיסה איך ומה"{{הערה|תורה אור וירא יד, ב.}}.

'''ומצד הקבלה''', שהרי זה מפורש בכמה מקומות בזוהר{{הערה|כפי שמצטט שם בהמשך פרק ז' דשער היחום והאמונה.}}: וזהו שכתוב בתקונים{{הערה|תיקון נ"ז.}} דלית אתר פנוי מיניה לא בעילאין ולא בתתאין, ו[[ברעיא מהימנא]]{{הערה|פרשת פנחס.}} איהו תפיס בכולא ולית מאן דתפיס ביה כו' איהו [[סובב כל עלמין]] כו' ולית מאן דנפיק מרשותיה לבר, איהו [[ממלא כל עלמין]] כו' איהו מקשר ומיחד זינא לזיניה, עילא ותתא, ולית קורבא בד' יסודין אלא בקב"ה כד איהו בינייהו.

{{להשלים|סיבה= '''ההכרח לצמצום שלא כפשוטו מצד אני הוי' לא שניתי (לקו"ת ויקרא)'''}}

===העלם ולא סילוק===
הסברת הצמצום שלא כפשוטו מתרצת שאלה: מאחר והאור לא באמת הסתלק - כיצד נבראו העולמות?
אלא א"ע הנ"ל מובן כפי שמסביר אדמו"ר הזקן ב[[לקוטי תורה]]{{הערה|בהוספות לויקרא, ד"ה להבין מה שכתוב באוצרות חיים, דף נא ע"ב, וראה [[[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/14/51b.htm|כאן].}}, שעניין הצמצום אינו העדר האור, אלא שנכלל במאור (ולכן נשאר במקומו, ורק שאינו בגילוי). להמחשת העניין מביא משל מתלמיד חכם המכיר מסכת על בורייה לעומקה ולרחבה. בין עוסק בה ובין התפנה לעסוק במסכתות ודברים אחרים – היא נמצאת חקוקה במוח הזכרון שבשכלו. כל ההבדל הוא שכשעוסק בה היא במחשבתו בגילוי וכשאינו עוסק בה היא כלולה במח הזכרון בהעלם – וכיוון שהיא בהעלם יכול ללמוד מס' אחרת כיוון שעתה ענין הקודם שלמד אינו בגילוי אבל ודאי ופשוט שהיא נמצאת שם.

משל נוסף לעניין זה מביא אדמו"ר הרש"ב, מכח התנועה שביד. לעיתים רואים אנו כי אין בכח האדם להניע את ידו (מצד הקור או ששכב עליו וכדומה) ועם זאת במעט זמן יצליח שוב להניעו. והנה חסרון יכולת הנעת היד נובעת מהעדר התגלות כח התנועה שביד, שמצד סיבות הסתלקה ואין בכוחה לפעול פעולתה. אולם מכך שכעבור זמן מה שוב יצליח האדם להניע את ידו מוכח כי התעלמות הכח אינה מוחלטת אלא רק חיצוניותה והתגלותה התעלם, ועצם כח התנועה (המופשט והנעלם ([[היולי]])) נמצא ביד כבראשונה גם בשעה שנמנע ממנו להזיז את ידו. וכמו כן הוא בעניין הצמצום שרק האור והזיו הצטמצם ועצם האור (- המאור, שלמעלה מגילוי) נשאר במקום הצמצום{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31659&st=&pgnum=107 ספר המאמרים תרמ"ג עמוד צח] (ד"ה האמנם).}}.

===אין עצם מסתיר על עצם===
עניין נוסף הנובע מהבנת ה"צמצום שלא כפשוטו" הוא, שאור אין סוף נמצא '''בגלוי''' גם לאחרי הצמצום ובמקום החלל (ורק שגילוי זה הוא מצד האור ואינו מורגש אצל המקבלים).

מבאר האדמו"ר הזקן{{הערה|שם, בהמשך ד"ה להבין מה שכתוב באוצ"ח}}, ותוכן דבריו: העלם שפעל הצמצום על האור הוא רק לגבי הנבראים (מקבלי האור) ולא כלפי האלקות המשפיע{{הערה|וכשאומר לגבי אלקות הכוונה לא רק לעצמותו אלא גם לאורו והתפשטותו.}}. כלומר, השפעת הצמצום על האור היא רק '''שהנבראים''' לא ירגשו אותו - אבל אין היא נוגעת לאור עצמו, והוא נמצא '''בגלוי''' גם לאחרי הצמצום ובמקום החלל.

והיינו, כל מטרת ותכלית הצמצום היא '''בשביל הגילוי'''{{הערה|מטרת הצמצום והבריאה כולה היא משום ש"נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים". והיינו, כל מטרת הצמצום ובריאת התחתונים היא בשביל שבסופו של דבר תתגלה שם עצמותו ומהותו ב"ה.}} (ויתר על כן - גם אחרי הצמצום נשאר [[רשימו]] מהאור) - לכן (למרות שלגבי הנבראים האור נעלם) אין הדבר מעלים '''כלל''' לגבי האור.

כמשל לכך מביא אדמו"ר הזקן אדם שבעבר למד היטב מסכת, וכעת אינו טרוד בה בעיון אלא לומדה בשטחיות. אדם השומע את קריאתו אינו חש בה עמקות כלל (כלפיו פועל הצמצום העלם, שהרי אינו חש את העמקות הקיימת במוח זיכרונו של הלומד), אך כלפי הלומד עצמו אין כלל העלם. בשעה שקורא את האותיות מאירים בהם כל ההשכלות העמוקות הקיימות בזיכרונו מעת שלמד בעיון.

עניין זה התבאר באריכות במאמריהם של רבותינו נשיאנו, החל ממאמריו של האדמו"ר הזקן{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32915&st=&pgnum=73 ספר המאמרים תקס"ד עמוד סו].}} בה מובאת הטענה המגדירה והמחייבת את הרעיון האמור, והוא שלאחרי שאנו יודעים שגם הצמצום הוא מכוחו ממילא על פי הכלל כי "אין עצם מסתיר על עצמו" אין בצמצום שום הסתר כלפיו.

==הצמצום שאינו כפשוטו – יסוד היסודות דהחסידות==
{{להשלים|סיבה= '''הצמצום שלא כפשוטו הוא היסוד לשיטת הבעש"ט בעניין השג"פ – שעהיוה"א בתחילתו'''}}
{{ערך מורחב|ערך=[[הכל הוא אלוקות]]}}

==לקריאה נוספת==
*'''[https://online.fliphtml5.com/aukho/bfuv/#p=7 אור חדש בסוגיית הצמצום]''', בטאון 'היכל ליובאוויטש' גליון ד', י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 123

==קישורים חיצוניים==
*[https://toratchabad.com/פולמוס-הצמצום-בין-גדולי-המחשבה פולמוס הצמצום בין גדולי המחשבה, מעיינותיך.]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:תורת הקבלה]]
[[קטגוריה:צמצום]]
[[קטגוריה:אחדות השם]]

יש מאין

2024-08-29T14:37:19Z

Moshiach: /* שני אופנים בבריאת יש מאין[13] */ עריכה, הגהה

{{סדר ההשתלשלות}}
'''יֵשׁ מֵאַיִן''' הוא מונח המייחס להתהוות של [[ישות]] כלשהי מהעדר, התהוות "דבר" מ"לא דבר"". היכולת ליצור יש מאין נקראת [[בריאה]], והיא ייחודית ל[[בורא]] ("בחיק הבורא"), זאת בשונה מהתהוות של [[עילה ועלול|עלול מעילה]] או יצירת [[יש מיש]]. הראשון שהשתמש במושג זה היה שלמה אבן גבירול{{הערה|1021-1058 למניינם. המושג מופיע ביצירתו "כתר מלכות", המתאר את הבורא והבריאה בשירה הכוללת גם שורות תפילה. באחת הפסקאות שם:"אַתָּה חָכָם וּמֵחָכְמָתְךָ אָצַלְתָּ חֵפֶץ מְזֻמָּן / כְּפוֹעֵל וְאֻמָּן, לִמְשֹׁךְ מֶשֶׁךְ הַיֵּשׁ מִן הָאָיִן / כְּהִמָּשֵׁךְ הָאוֹר הַיּוֹצֵא מִן הָעָיִן […] וְקָרָא אֶל הָאַיִן – וְנִבְקַע / וְאֶל הַיֵּשׁ – וְנִתְקַע / וְאֶל הָעוֹלָם – וְנִרְקַע".}}. שנים לא רבות לאחר מכן התחיל להשתמש בו האבן עזרא לתאר אופן הבריאה, ואחריו נמשכו <nowiki>[[תורת הקבלה|המקובלים]] כולם.

==תחילת מציאות היש הנברא – בעולם בריאה==
בתניא{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן כ']]}} מוסבר שמציאות יש אמיתי ממש (היינו, מציאות נבראים שאינם אלוקות) מתחילה ב[[עולם הבריאה]]{{הערה|היינו, '''[[אורות וכלים|הכלים]]''' דעשר ספירות דבריאה, אבל ה"[[אורות וכלים|אורות]]" של הכלים (ליתר דיוק דווקא דרגת ה'[[נשמה]]' של האורות, אבל [[רוח]] ו[[נפש]] הן כבר עניין של [[נברא|נבראים]]) הם אלוקות.}}, אבל עניינים מסויימים שהם מעין ממוצע בין אלוקות לנבראים יש גם למעלה יותר, ויש בזה שתי דרגות כלליות. ומלמטה למעלה:

א. [[היכלות (בחסידות|ההיכלות]] וגופות ה[[מלאך|מלאכים]] דאצילות שהם נבראים "ממש" (אך רק ביחס לעצם האלוקות, שהרי ביחס לנבראים גם הם אלוקות).

ב. נשמות ה[[אדם]] והמלאכים, שלמרות שמצד אחד הן אלוקות (אלא ש"ב[[צמצום]] עצום") מצד שני הן כבר נפרדו מ[[אור הקו]] ולכן אין בהם את הכח לברוא יש מאין (שבכלים ד[[עולם האצילות|אצילות]] '''כן''' קיים – כי אור הקו אין סוף ברוך הוא מאיר בהם, [[ביטול|ובטלים]] אליו [[אור השמש בשמש|כזיו השמש בשמש]]).

===טעם שמציאות הנבראים מתחילה בבריאה===
עיקר תחילת היש הוא בעולם הבריאה, הנברא מ[[ספירת המלכות|מלכות]] (דאצילות){{הערה|[[אגרת הקודש - סימן כ'|תניא, אגה"ק כ'.]]}}, שכן שני מאפייני ה"יש"{{הערה|מציאות שאינה אלוקות.}} הם א. '''שלא מורגש בו''' שנוצר מאלוקות. ב. שיש בו '''ריבוי והתחלקות'''. ושני עניינים אלו באים משני העניינים שבמלכות דאצילות: [[אלקים|שם אלוקים]] מסתיר את האלוקות בפני הנבראים, [[שם אדנ"י|ושם אדנ-י]] הוא השורש של גדרי התחלקות פרטי הזמן והמקום{{הערה|לכן בשעהיוה"א שבתניא עד פרק ו' מדבר על שם אלקים ומפרק ז' ואילך על שם אנד-י. כי עד פרק ו' מבאר כיצד ספירת המלכות מעלימה בפני הנבראים על מקורם, ואילו מפרק ז' מבאר איך מתייחד שם הוי' '''בגדרי זמן ומקום''' (שמקורם שם אדנ-י.}}.

==שני ביאורים בעניין יש מאין==
ישנם בחסידות שני ביאורים מדוע נקראת הבריאה יש מאין:

א. שיש הנברא '''לא מרגיש''' את מקורו – ולכן קורא לו "אין" (אבן המציאות האמיתית היא הפוכה: שהבורא הוא ה"יש" האמיתי ואילו אנו הנבראים ה"אין").

ב. שאכן '''אין מקור''' ליש הנברא. היינו, שהקב"ה לא ברא את העולם ע"י שצמצם את עצמו עד אין סוף, אלא שברא מציאות חדשה שאכן אין לה שום מקור באלוקות.

שני הביאורים אינם סותרים אלא משלימים זה את זה וכל אחד מהם מדגיש פן אחר בעניין הבריאה.

==כמה דרגות ביש מאין==
האמור לעיל (שבריאת יש מאין מתחלת בעולם הבריאה) היא בפרטות. אבל בכללות נופל שם "יש מאין" על '''כל''' דבר שאינו משתלשלת באופן של עילה ועלול{{הערה|ואין זה סותר את האמור לעייל שמציאות "יש ממש" מתחילה רק בעולם הבריאה.}} (והיא בחינת התחדשות לגבי זו שמעליה), וכמה דרגות בזה:

'''מחשבה הקדומה דא"ק{{הערה|אדם קדמון.}}''' – מכיון שהתהוות א"ק היא ע"י צמצום הראשון שהוא באופן של "סילוק" (בשונה משאר הצמצומים שהם באופן דמיעוט בלבד), ודרגה זו היא המחשבה '''הראשונה'''{{הערה|הכוללת כל העולמות ועד כל פרטי פרטים של נבראים הגשמיים ב"סקירה אחת".}} על עולמות{{הערה|היינו, שלפני כן אין שום מחשבה על עולמות וזהו עניין שהתחדש רק '''כאן'''.}}, נחשבת היא לגבי אור אין סוף שלפני הצמצום כיש מאין.

'''חכמה דאצילות''' – כתוב "החכמה מאין תמצא". למעלה מאצילות אין ולא שייך שום גדר והגבלה וציור באלוקות אלא היא '''אחדות''' פשוטה, ואילו באצילות הן '''עשר''' ספירות ('''דוקא''' עשר, ולא תשע ולא אחת עשרה), שלכל אחת מהן ציור שונה (חכמה אינה בינה ובינה אינה חכמה וכו'. ומכיון שדבר כזה (עניין של ציור והתחלקות) '''אינו שייך''' בעצם האלוקות, לכן נקראת ספירת החכמה (שהיא '''ראשית''' האצילות) בחינת יש מאין.

'''נבראים''' – בעולם הבריאה הוא ה"מקום" הראשון בו התחדשו נבראים, שהם מציאות '''שאינה אלוקות''' – ופשוט שהוא תחילתו של יש מאין ממש.

'''עולם הזה הגשמי''' – היש גשמי היא ההתחדשות הגדולה ביותר. מציאות נברא מוחשי שאפשר למששו בידיים, שלא מרגיש את מקורו ועד שיכול לומר "לי יאורי ואני עשיתיני" הוא פלא הכי גדול, והוא רק בכח העצמות בלבד שרק "המאציל ברוך הוא שמציאותו מעצמותו ואינו עלול מאיזו עילה שקדמה לו חס ושלום הוא לבדו בכוחו ויכלתו לברוא יש מאין ואפש המוחלט ממש"{{הערה|תניא, אגה"ק כ'.}}.

'''צמיחת הצמחים מהאדמה{{הערה|תניא, אגה"ק כ' בסופה.}}''' – ברור ופשוט שחומר הצמח לא מגיע מהגרעין. משקל הגרעין אפסי לעומת משקל הצמח, ודברים גשמיים לא יכולים לשנות את משקלם, וקל וחומר שלא לגדול עשרות מונים (ולעיתים פי אלפי אלפים ממשקלם המקורי). כמו כן הצמח משובח מהגרעין גם באיכותו: לצמח יש גזע, עלים, פרחים ופירות – שכל זה לא נמצא כלל בהגרעין. אלא כל התהוות גודל הצמח ומשקלו, תכונותיו ומרכיביו הכל הוא מהכח הצומח '''הרוחני''' שבאדמה – והתהוות גשמיות מרוחניות הוא עניין של יש מאין (כי מצמצום באופן של "עילה ועלול" לא יתהווה '''לעולם''' גשמי מהרוחני. ולדוגמא סברא שכלית: כמה שיורידו ויפשטו אותה ויסבירו אותה נמוך יותר ויותר – לעולם לא תיווצר מזה מציאות גשמית כלשהי).

==להתהוות יש מאין דרושים שלושה כוחות==
'''כח ואור פרטי''' ([[ממלא]]) - ככל פעולה המחייבת התלבשות כח הפועל בנפעל.

'''כח מקיף''' ([[סובב]]) - התהוות של דבר מלא דבר הוא מעבר של הכח להוות דבר שבאין ערוך אליו, ודרוש לשם כך כח בלתי מוגבל שיכול להתבטא בעולם שבאין ערוך אליו.

'''[[כח העצמות]]''' - בכדי להוות יש עם תחושה שמציאותו מעצמותו דרוש כח מהעצמות שהוא - ה[[עצמות]] - בלבד מציאותו מעצמותו.

==שני אופנים בבריאת יש מאין{{הערה|שם=גדול יהיה|ד"ה גדול יהיה תשכ"ב.}}==
בריאת יש מאין היא הן מצד שם הוי' והן מצד שם אלוקים. כשהבריאה מצד שם הוי' היא "בדרך ממילא" ואילו כשהיא ע"י שם אלוקים היא ע"י "התלבשות".

בבריאה "ממילא" המתהווה '''בטל במציאות''' לגבי המהווה, ומביאים על זה שני משלים: א. כדרך שהאור בטל למאור, ב. כדרך שהעלול<ref>לדוגמא - הולדת המידות מן השכל</ref> בטל אל עילתו{{הערה|הצורך בשני משלים הוא כי בנמשל הנבראים הם א. מציאות, וב. באין ערוך לבורא. מאחר ואין לנו דוגמא על זה בגשמיות מביאים שני משלים, שכל אחד מהם מסביר פרט אחר בנמשל.}}.

בבריאה ש"בדרך התלבשות" המתהווה בטל למהווה רק באופן של '''ביטול היש''' (ולא ביטול במציאות), והמשל על זה הוא מכח ופועל{{הערה|לדוגמא, כשכח הזורק את האבן (שהוא כח רוחני של הנפש) מתלבש באבן אין האבן מרגישה בו ואין הוא מתגלה בה (אנו יכולים "לעשות חשבון" שמכיון שהאבן עפה מוכרחים לומר שמשהו העיף אותה. אבל את הכח הרוחני עצמו אין ביכולתנו להשיג) – למרות שהוא פועל עליה שתרחף.}}.

==גילוי האלוקות שבבריאת יש מאין תלוי באופן הבריאה{{הערה|שם=גדול יהיה}}==
התהוות יש מאין משם הוי' אבל ע"י שם אלוקים. היינו, אמנם להוות יש מאין הוא רק בכח האין סוף המתגלה על ידי שם הוי'{{הערה|הוי' – לשון מהווה.}}, אבל ההתהוות '''בפועל''' היא ע"י שם אלקים, ושלושה אופנים בזה{{הערה|שם=גדול יהיה}}:

===כפי ששם אלוקים מסתיר על שם הוי'===
זהו הגילוי כפי ש"בעשרה מאמרות נברא העולם". כאשר שם הוי' '''מתלבש''' בשם אלוקים מעלים שם אלוקים מהנבראים את מקורם{{הערה|ואין מזה סתירה למה שמוסבר בכמה מקומות שריבוי הנבראים הוא משם אדנ-י, כי ההעלם וההסתר הוא משם אלוקים (שער היחוד והאמונה פרק ד') והריבוי וההתחלקות משם אדנ-י. (שער היחוד והאמונה פרק ז').}}. היינו, עשר המאמרות (שהם הם דבר ה' – בחינת "מלכות") מעלימים על האלוקות ומסתירים מהנבראים את מקורם. ומכיוון שהנבראים מרגישים עצמם כמציאות נפרדת הרי הם "יש" גמור, ועד שיכולים לומר "לי יאורי ואני עשיתיני".

===כפי ששם הוי' מאיר בשם אלוקים===
זהו הגילוי שבבית המקדש הראשון והשני (ובפרט בקודש הקודשים). כאשר הבריאה נעשית משם הוי' '''בדרך ממילא''' אזי מתייחד שם אלוקים בהוי'{{הערה|יחודא תתאה.}} ולכן מרגישים הנבראים (לא את מציאותם העצמית אלא) שמקורם אלוקות. והטעם לזה{{הערה|ד"ה וידעת מוסקבה תרנ"ז.}} הוא, כי באופן זה הצמצום (שם אלוקים) הוא בשביל הגילוי. ובעומק יותר - מכיוון שאין עצם מסתיר על עצם הצמצום '''לא יכול''' להעלים, וכל עניינו (של הצמצום) אינו אלא לגלות את העצם במקום נמוך{{הערה|והמשל לזה הוא מרב המסביר לתלמיד ע"י משל. שהמשל מצד עצמו הוא צמצום השכל, אלא שהרב רואה גם בהמשל את כל עומק השכל, ולגביו אין המשל מסתיר כלל.}}.

זהו (בכללות) הגילוי שמאיר בבית המקדש הראשון והשני{{הערה|בפרטות: בבית המקדש הראשון הוא "אור ישר" הנמשך ע"י עבודת הצדיקים, ובבית המקדש השני "אור חוזר" הנמשך ע"י בעלי התשובה.}}, ובפרט בקודש הקודשים – "מקום ארון אינו מן המידה". מצד אחד ישנה בקודש הקודשים הגבלה והתחלקות{{הערה|הבאה משם אלקים.}} של "עשרים אמה"{{הערה|וכן מזרח ומערב, צפון ודרום}}, אך מצד שני מתגלה ומורגש שם שמציאות המקום בטלה לאלוקות שלמעלה מגדרי מקום{{הערה|היינו, שם אלוקים אינו מעלים על שם הוי', ומורגש בנבראים שמקורם באלוקות.}}.

===כפי שבשם אלוקים מורגש שהוי' ואלוקים כולא חד===
באופן זה שם אלוקים אינו "פרט" בגילוי (המאפשר שאלוקות יתגלה גם במקום נמוך), אלא "צמצום כפשוטו" - מעלים ומסתיר. אלא שמצד גדרו גופא (גדר ההגבלה) הוא כלי לעצם האלוקות (שלמעלה משם הוי' ושם אלוקים).
זהו הגילוי שיהיה בבית המקדש השלישי, שאז יזדככו גדרי המקום והזמן עד שיורגש בהם עצם האלוקות '''מצד עצמם''' (ולא מצד האור המאיר בהם כפי שהיה בבית המקדש הראשון והשני), והביטוי המוחשי לזה יהיה בהתחלה ע"י שרוחות העולם לא רק שלא יפריעו אלא עוד זאת '''שהן מצידן''' יוציאו את בני ישראל מהגלות לגאולה{{הערה|כמו שכתוב "אומר לצפון תני", שה"צפון" מצד עצמו יוציא את בני ישראל מהגלות לגאולה, וכפי שמפרש המצוד"ד שם, שכך יהיה '''בכל''' הרוחות (אע"פ שבפירוש נאמר רק ברוח צפון).}}, ועד לשלימות בזה שתהיה בתחיית המתים{{הערה|שאז יהיה חיות הגוף (שמשם אלוקים) מאור הבלי גבול הסובב כל עלמין. היינו, שהגוף יהיה כלי לעצם האור הבלי גבול.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]

גיליון היכל ליובאוויטש

2024-05-01T19:09:35Z

Moshiach: /* הקמת המערכת */

גליון 'היכל ליובאוויטש' הוא במה תורנית המיועד לפרסום מאמרים וסקירות תורניות בנושאים הקשורים לתורת [[רבותינו נשיאינו]] ו[[מנהגי חב"ד]].

== הקמת המערכת ==

המערכת נוסדה ביוזמת התמימים מייסדי הישיבה על מנת שגם הקוראים שאינם מתמצאים בסוגיא אותה הכותב מבקש להרחיב ולבאר - יוכל להבינה מראשיתה.

לשם כך, המערכות התורניות המובאות במסגרת זו (המאמרים) מתחילים בהסברת המקורות הראשונים - אם ב[[מקרא]] או [[גמרא]], [[זוהר]] וכדו' - ובדברי ה[[מפרשים]] וה[[פוסקים]]. לאחר מכן מברר הכותב ובוחן את שיטת [[רבותינו נשיאינו]] וביאורם על כך. כל הנ"ל נעשה בצורה מקיפה מחד ותמציתית מאידך, מתוך כוונה שלא להלאות את הקורא בריבוי הסברים או ציטוטים.

[[הנהלת הישיבה]] רואה בקובץ זה מטרה נוספת מעבר למטרה הנ"ל, גם בכך שה[[תמימים]] הכותבים את מאמריהם שקועים בעניינים של [[תורה]] ובכך מקיימים את [[הוראות]] [[הרבי|כ"ק אד"ש מה"מ]] בנוגע ל[[עניינו של תמים]] - [[לימוד התורה]].

== הכותבים ==

הכותבים העיקריים המפרסמים את מאמריהם בבימה זו הם ה[[תמימים]] תלמידי הישיבה ו[[רבנים|רבני]] ה[[ישיבה]].

מעבר לרבני הישיבה, פירסמו את מאמריהם הרבנים [[איסר שפרינגר]]{{הערה|גליונות ב, ג, ד.}}, [[מנחם שניאור מיודובניק]]{{הערה|גליונות ב, ד.}}, [[שלמה הלפרן]]{{הערה|גיליון ו.}}.

== הקבצים ==

נכון ל[[חודש ניסן]] [[ה'תשפ"ד]] יצאו לאור ששה קבצים. הראשון ב[[י' שבט]] תשפ"א ובו מאמרים תורניים בקשר עם מאמרי באתי לגני שנלמדו בשנה זו (כ170 עמ'), השני בחודש תמוז ובו מאמרים בנושאים שונים (כ280 עמ'), השלישי לרגל [[י"א ניסן]] 120 שנה להולדת [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] ה'תשפ"ב ובו מאמרים בנושאים שונים (כ240 עמ'), הרביעי בשנת ה'תשפ"ג לרגל [[חג הפסח]] (כ200 עמ'), החמישי במהדורה מיוחדת לרגל מוצאי [[שבת סליחות]] [[תשפ"ג]] (כ160 עמ'), והשישי לרגל [[י"א ניסן]] [[תשפ"ד]] (כ-160 עמודים).

== חברי המערכת ==

* '''תשפ"א''': חברי המערכת - מנחם מענדל אדלער, עוז הלוי גת, לוי יצחק טייכמן, יוסף יצחק טריאסטר, יששכר מאיר שמואל הכהן רייכמן.
* '''תשפ"ב''': חברי המערכת - מנחם מענדל אדלער, אלתר יחיאל הלפרן, לוי יצחק טייכמן, יוסף יצחק טריאסטר, יששכר מאיר שמואל הכהן רייכמן.
* '''תשפ"ג''': חברי המערכת - הת' מנחם מענדל אדלער, הת' מנחם מענדל ברנשטיין, הת' אלתר יחיאל הלפרן, הת' מנחם מענדל הגי.
* '''תשפ"ד''': חברי המערכת - הת' מנחם מענדל ברנשטיין, הת' מרדכי נתן גורן, הת' מנחם מענדל הגי.

{{הערות שוליים}}

גיליון היכל ליובאוויטש

2024-05-01T19:06:57Z

Moshiach:

גליון 'היכל ליובאוויטש' הוא במה תורנית המיועד לפרסום מאמרים וסקירות תורניות בנושאים הקשורים לתורת [[רבותינו נשיאינו]] ו[[מנהגי חב"ד]].

== הקמת המערכת ==

המערכת נוסדה ביוזמת התמימים מייסדי הישיבה על מנת שגם הקוראים שאינם מתמצאים בסוגיא אותה הכותב מבקש להרחיב ולבאר - יוכל להבינה מראשיתה.

לשם כך, המערכות התורניות המובאות במסגרת זו (המאמרים) מתחילים בהסברת המקורות הראשונים - אם ב[[מקרא]] או [[גמרא]], [[זוהר]] וכדו' - ובדברי ה[[מפרשים]] וה[[קטגוריה:פוסקים|פוסקים]]. לאחר מכן מברר הכותב ובוחן את שיטת [[רבותינו נשיאינו]] וביאורם על כך. כל הנ"ל נעשה בצורה מקיפה מחד ותמציתית מאידך, מתוך כוונה שלא להלאות את הקורא בריבוי הסברים או ציטוטים.

[[הנהלת הישיבה]] רואה בקובץ זה מטרה נוספת מעבר למטרה הנ"ל, גם בכך שה[[תמימים]] הכותבים את מאמריהם שקועים בעניינים של [[תורה]] ובכך מקיימים את [[הוראות]] [[הרבי|כ"ק אד"ש מה"מ]] בנוגע ל[[עניינו של תמים]] - [[לימוד התורה]].

== הכותבים ==

הכותבים העיקריים המפרסמים את מאמריהם בבימה זו הם ה[[תמימים]] תלמידי הישיבה ו[[רבנים|רבני]] ה[[ישיבה]].

מעבר לרבני הישיבה, פירסמו את מאמריהם הרבנים [[איסר שפרינגר]]{{הערה|גליונות ב, ג, ד.}}, [[מנחם שניאור מיודובניק]]{{הערה|גליונות ב, ד.}}, [[שלמה הלפרן]]{{הערה|גיליון ו.}}.

== הקבצים ==

נכון ל[[חודש ניסן]] [[ה'תשפ"ד]] יצאו לאור ששה קבצים. הראשון ב[[י' שבט]] תשפ"א ובו מאמרים תורניים בקשר עם מאמרי באתי לגני שנלמדו בשנה זו (כ170 עמ'), השני בחודש תמוז ובו מאמרים בנושאים שונים (כ280 עמ'), השלישי לרגל [[י"א ניסן]] 120 שנה להולדת [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] ה'תשפ"ב ובו מאמרים בנושאים שונים (כ240 עמ'), הרביעי בשנת ה'תשפ"ג לרגל [[חג הפסח]] (כ200 עמ'), החמישי במהדורה מיוחדת לרגל מוצאי [[שבת סליחות]] [[תשפ"ג]] (כ160 עמ'), והשישי לרגל [[י"א ניסן]] [[תשפ"ד]] (כ-160 עמודים).

== חברי המערכת ==

* '''תשפ"א''': חברי המערכת - מנחם מענדל אדלער, עוז הלוי גת, לוי יצחק טייכמן, יוסף יצחק טריאסטר, יששכר מאיר שמואל הכהן רייכמן.
* '''תשפ"ב''': חברי המערכת - מנחם מענדל אדלער, אלתר יחיאל הלפרן, לוי יצחק טייכמן, יוסף יצחק טריאסטר, יששכר מאיר שמואל הכהן רייכמן.
* '''תשפ"ג''': חברי המערכת - הת' מנחם מענדל אדלער, הת' מנחם מענדל ברנשטיין, הת' אלתר יחיאל הלפרן, הת' מנחם מענדל הגי.
* '''תשפ"ד''': חברי המערכת - הת' מנחם מענדל ברנשטיין, הת' מרדכי נתן גורן, הת' מנחם מענדל הגי.

{{הערות שוליים}}

גיליון היכל ליובאוויטש

2024-05-01T19:06:09Z

Moshiach: הסרת ההפניה לדף הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)#היכל ליובאוויטש

גליון 'היכל ליובאוויטש' הוא במה תורנית המיועד לפרסום מאמרים וסקירות תורניות בנושאים הקשורים לתורת [[רבותינו נשיאינו]] ו[[מנהגי חב"ד]].

== הקמת המערכת ==

המערכת נוסדה ביוזמת התמימים מייסדי הישיבה על מנת שגם הקוראים שאינם מתמצאים בסוגיא אותה הכותב מבקש להרחיב ולבאר - יוכל להבינה מראשיתה.

לשם כך, המערכות התורניות המובאות במסגרת זו (המאמרים) מתחילים בהסברת המקורות הראשונים - אם ב[[מקרא]] או [[גמרא]], [[זוהר]] וכדו' - ובדברי ה[[מפרשים]] וה[[קטגוריה:פוסקים|פוסקים]]. לאחר מכן מברר הכותב ובוחן את שיטת [[רבותינו נשיאינו]] וביאורם על כך. כל הנ"ל נעשה בצורה מקיפה מחד ותמציתית מאידך, מתוך כוונה שלא להלאות את הקורא בריבוי הסברים או ציטוטים.

[[הנהלת הישיבה]] רואה בקובץ זה מטרה נוספת מעבר למטרה הנ"ל, גם בכך שה[[תמימים]] הכותבים את מאמריהם שקועים בעניינים של [[תורה]] ובכך מקיימים את [[הוראות]] [[הרבי|כ"ק אד"ש מה"מ]] בנוגע ל[[עניינו של תמים]] - [[לימוד התורה]].

== הכותבים ==

הכותבים העיקריים המפרסמים את מאמריהם בבימה זו הם ה[[תמימים]] תלמידי הישיבה ו[[רבנים|רבני]] ה[[ישיבה]].

מעבר לרבני הישיבה, פירסמו את מאמריהם הרבנים [[איסר שפרינגר]]{{הערה|גליונות ב, ג, ד.}}, [[מנחם שניאור מיודובניק]]{{הערה|גליונות ב, ד.}}, [[שלמה הלפרן]]{{הערה|גיליון ו.}}.

== הקבצים ==

נכון ל[[חודש ניסן]] [[ה'תשפ"ד]] יצאו לאור ששה קבצים. הראשון ב[[י' שבט]] תשפ"א ובו מאמרים תורניים בקשר עם מאמרי באתי לגני שנלמדו בשנה זו (כ170 עמ'), השני בחודש תמוז ובו מאמרים בנושאים שונים (כ280 עמ'), השלישי לרגל [[י"א ניסן]] 120 שנה להולדת [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] ה'תשפ"ב ובו מאמרים בנושאים שונים (כ240 עמ'), הרביעי בשנת ה'תשפ"ג לרגל [[חג הפסח]] (כ200 עמ'), החמישי במהדורה מיוחדת לרגל מוצאי [[שבת סליחות]] [[תשפ"ג]] (כ160 עמ'), והשישי לרגל [[י"א ניסן]] [[תשפ"ד]] (כ-160 עמודים).

== חברי המערכת ==

* '''תשפ"א''': חברי המערכת - מנחם מענדל אדלער, עוז הלוי גת, לוי יצחק טייכמן, יוסף יצחק טריאסטר, יששכר מאיר שמואל הכהן רייכמן.
* '''תשפ"ב''': חברי המערכת - מנחם מענדל אדלער, אלתר יחיאל הלפרן, לוי יצחק טייכמן, יוסף יצחק טריאסטר, יששכר מאיר שמואל הכהן רייכמן.
* '''תשפ"ג''': חברי המערכת - הת' מנחם מענדל אדלער, הת' מנחם מענדל ברנשטיין, הת' אלתר יחיאל הלפרן, הת' מנחם מענדל הגי.
* '''תשפ"ד''': חברי המערכת - הת' מנחם מענדל ברנשטיין, הת' מרדכי נתן גורן, הת' מנחם מענדל הגי.

חנוך מידובניק

2024-05-01T18:47:12Z

Moshiach: /* משפחתו */

[[קובץ:חנוך מיודובניק.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב חנוך מיודובניק]]
הרב ד"ר '''חנוך מידובניק''' (יליד שנת [[תשט"ו]], 1955) הינו חסיד חב"ד, המשמש כמנהל מחלקה במרכז לבריאות הנפש של בית-הרפואה הפסיכיאטרי בבאר שבע.

==תולדות חיים==
נולד בחיפה בשנת [[תשט"ו]] להוריו שמעון יהודה (נפטר כ"ח מרחשון תשס"ד) וחיה אולגה (נפטרה כ"ב כסלו תשע"ו) מיודובניק. דודו היה מר [[אריאל שרון]].

בנערותו למד בבית-הספר 'הריאלי', ובמהלך שנות לימודיו שם נחשף בפעם הראשונה לעולמה של חסידות חב"ד בשבת שנערכה לנערים בכפר חב"ד, עם זאת, המשיך במסלול הלימודים הרגיל בתיכון, התגייס ל[[צה"ל]] שם שימש בתפקיד חובש-מוטס, והמשיך לאוניברסיטה שם התמחה בעולם רפואת הנפש.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת עינת, בת קיבוץ, החלו לקיים יחד אורח חיים מסורתי, ובמהלך שנות המ"מים, כסטודנטים צעירים באוניברסיטת בן גוריון בבאר-שבע החלו להתקרב לחסידות חב"ד על ידי מי שהפך במרוצת השנים לרב האוניברסיטה הרב [[יחזקאל סופר]].

התקרבותו היתה במקביל להתקרבותו של אחיו הצעיר, [[עופר מיודובניק|עופר]], שהחל בתהליך מספר שנים לפניו.

עם סיום מסלול לימודיו באוניברסיטה, התמנה לשמש כמנהל מחלקה במרכז לבריאות הנפש של בית-הרפואה הפסיכיאטרי בבאר שבע.

לצד עיסוקיו הרפואיים במחלקה אותה מנהל, משמש כמדריך חתנים ונחשב למרצה מבוקש בנושאי בריאות הנפש, שלום בית וחינוך ילדים.

בשל השילוב הייחודי שלו כמומחה לבריאות הנפש לצד היותו חרדי, סייע רבות בתיווך עולם הנפש לציבור החרדי עם הרגישויות הכרוכות בכך.

רעייתו מרת עינת משמשת גם כפסיכולוגית-קלינית.וכן עומדת בראש הנהלת התיכון החב"די לבנות חב"ד בעיר.

==משפחתו==
* אחיו, יובל - נפטר ב' טבת תשע"א.
*אחיו, הרב [[עופר מיודובניק]] - משפיע ראשי בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת]].
*בנו, הרב [[מנחם שניאור מידובניק]] - [[צפת]].

==לקריאה נוספת==
*'''הדרך הנכונה להתמודדות''', שבועון כפר חב"ד 1907 עמוד 82

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=2637 האחיינים החב"דניקים של שרון]''', בתוך עיתון 'בקהילה', י"א בטבת תשס"ו {{שטורעם}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*'''[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=302&CategoryID=376 לא לחטט בעבר, לשאת עיניים לעתיד]''', במדור 'חיים יהודים' בעיתון שיחת השבוע גליון 871 {{חב"ד}}

{{מיון רגיל:מיודובניק, חנוך}}
[[קטגוריה:אישים בבאר שבע]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רופאים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]]
[[קטגוריה:מדריכי חתנים]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]

תומכי תמימים בית שמש (גדולה)

2024-05-01T18:13:19Z

Moshiach: /* ראו גם */

{{ישיבה|
|שם=ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש
|תמונה=שיעור בזאל הישיבה מפי הרב דוד יוסף.jpg
|כתובית=שיעור בהיכל הישיבה מפי הרב הגאון רבי דוד יוסף - [[אדר ]] [[תשפ"ג]]
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשע"ט]]
|מיקום=[[בית שמש]]
|ראש הישיבה=הרב ישראל נחמן לרנר
|משפיע ראשי=הרב [[יצחק אקסלרוד]]
|ר"מ=הרב [[חיים דוד וילהלם]]
|משיב בהלכה=הרב [[משה קורנוויץ]]
|מנהל רוחני=הרב [[מנחם מענדל טאלער]]
|מספר תלמידים=110 (נכון לשנת תשפ"ד)
|קובץ הערות= [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]
|בטאון הישיבה= [[בטאון היכל ליובאוויטש - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]
|מפה=
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה גדולה |אחר=ישיבה אחרת בבית שמש|ראו=[[תומכי תמימים בית שמש]]}}

'''ישיבה גדולה ליובאוויטש''' - 'תומכי תמימים' בית שמש הוקמה לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] על ידי ראש הישיבה הרב [[ישראל נחמן לרנר]].

==תולדות הישיבה==
הישיבה הוקמה לקראת שנת הלימודים תש"פ על ידי הרב [[ישראל נחמן לרנר]] לאחר ששימש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]].

ב[[כ"ז ניסן]] [[תשע"ט]] נערכה אסיפת [[התוועדות]] של צוות ההנהלה בהשתתפות רבנים ו[[משפיע]]ים בארה"ק{{הערה|ההתוועדות קמה על בסיס דברי הרבי הריי"צ, אשר בעת ההכרזה על פתיחת ישיבת תומכי-תמימים שבליובאוויטש, כינס הרבי הרש"ב את זקני החסידים לוועידה מיוחדת בה הכריז על דבר הקמת הישיבה.}}, אסיפה זו הייתה התוועדות היסוד של הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/494744/ התוועדות היסוד של הישיבה].}} והרבנים המשתתפים בה קיבלו תשורה מיוחדת{{הערה|קובץ 'צבאו של מלך המשיח'.}}.

לפני הקמת הישיבה חל עיכוב בקבלת התקציבים המגיעים לישיבה מהרשויות,
באורח מופלא קיבלו מנהלי הישיבה את התקציבים ביום בו התקיימה התוועדות היסוד{{הערה|ראש הישיבה הרב נחמן לרנר מספר זאת ב[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/522002/ דקה 1:34].}}.

זמן קצר קודם תחילת שנת הלימודים פתחה הישיבה בקמפיין נרחב על מנת לממן את בניית מבנה הישיבה ושאר עלויות הייסוד, והקמפיין נחתם בהצלחה.

הישיבה התמקמה במתחם גדול, ובו [[זאל]], חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ופנימיה. במתחם זה נמצאת גם הישיבה הקטנה.

הישיבה מוציאה לאור מדי תקופה [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|קובץ הערות וביאורים]] ו[[גיליון היכל ליובאוויטש]].
כמו כן תלמידי הישיבה מסייעים בעריכת הספרים שבהוצאת '[[מכון פענוחים]]'.

נכון לשנת [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-115 תמימים.

לקראת שנת הלימודים תשפ"ב קיבלה הנהלת הישיבה הקצאה של שטח מעיריית בית שמש שייתן מענה לצמיחה המואצת של הישיבה במתחם חדש ומרווח, באופן שיאפשר גם התפתחותה של הישיבה הקטנה, כאשר תלמידי הישיבה הגדולה יעבור למתחם החדש ויתפנה מקום במתחם הישיבות{{הערה|1=[https://chabad.info/news/668752/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}. מפני סיבות שונות הקשורות בכמה עניינים, הוקפאה ההקצאה, ולאחר מאמצים רבים נמצא מתחם ברחוב אחיה השילוני שברמה ג', אשר אליו עברה הישיבה עם תחילת זמן חורף [[תשפ"ב]].

ב[[כ"ב אלול]] [[תשפ"ב]] עקב הרחבתה של הישיבה התקיים דינר תמיכה למען החזקת הישיבה, בנוכחות מאות ידידים ותומכים, בה גוייסו למעלה ממיליון וחצי שקלים.

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]] הופשרה ההקפאה והישיבה קיבלה חזרה את ההקצאה עבורה. עקב עיכובים בבניית המתחם בהקצאה החדשה עבור הישיבה, נפתחה שנת הלימודים [[תשפ"ד]] באופן זמני בקמפוס הישיבה התיכונית במבשרת ציון הסמוכה ל[[ירושלים]], בה למדו עד לאחרי שבת סליחות, ולאחר חודש החגים החלו הלימודים בבית מדרש צאנז ברמה ד', בשכונה בה התקבלה ההקצאה עבור הישיבה, עד להשלמת הזאל שבמשכן הקבע.
לאחר חנוכה חנכה הנהלת הישיבה את המתחם החדש הכולל מבנה זאל וחד"א, מבנה נוסף המשמש כפנימייה, ושורת קרוואנים המשמשת למשרדים, כיתות, מטבח, ומחסנים.
בכל העת נעשים שיפוצים מאסיביים להמשך הרחבת המתחם באופן של "ופרצת".

==צוות הישיבה==
*הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[ראש הישיבה]] ומשפיע דשיעור א'
*הרב [[מנחם מענדל טהאלער]] - מנהל הישיבה
*הרב נתנאל סוחייק - [[משגיח ראשי]]
*הרב משה קלמן וואגעל - [[משגיח]]

'''רבני שיעור א':'''
*הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] - [[משפיע]]
*הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[משפיע]]
*הרב יצחק מאיר ברסקי - [[ר"מ]]
*הת' השליח עוז גת - [[ר"מ]]
*הרב מנחם מענדל חדאד - [[משיב]] בהלכה

'''רבני שיעור ב':'''
*הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] - [[משפיע]]
*הרב [[חיים דוד וילהלם]] - [[ר"מ]]
* הרב שמואל אבא דינרי - [[משיב]] בהלכה
*הרב לוי יצחק גולשמיד [[ר"מ]]
*הרב יוסף יצחק מיכאלשוילי - [[משפיע]] ב[[חסידות]] ערב

'''רבני שיעור ג':'''
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - [[משפיע]]
*הרב [[משה קורנוויץ]] – [[ר"מ]] בהלכה ו[[משפיע]]
*הרב מנחם מענדל גרליק - [[ר"מ]]

''' צוות גשמי :'''
*הרב מאיר ריבקין - מנהל אדמינסטרטיבי
*ר' שלום שישא - מנהל מטבח
*הת' משה דרחי - מנהל תחזוקה
===צוות הישיבה בעבר===
*הרב [[זושא פויזנר]] ע"ה, - [[משפיע]]
*הרב שמחה בונים אברמוביץ

==ראו גם==
*[[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]
*[[גיליון היכל ליובאוויטש]]

==לקריאה נוספת==
*שניאור זלמן לווין, ''''נביא הדור' - הזכות שלנו להביא את הבשורה לאנשי הדור''' [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 18-24

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%a9/ ידיעות וחדשות על הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים בית שמש]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]
[[קטגוריה: מוסדות וארגונים בבית שמש]]

הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)

2024-05-01T18:12:05Z

Moshiach: /* גיליון היכל ליובאוויטש */ הועבר

[[קובץ:כריכה-הערות-וביאורים-א.gif|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הקובץ הראשון]]
'''הערות וביאורים''' הוא [[הערות התמימים ואנ"ש|קובץ הערות]] היוצא לאור על ידי ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תומכי תמימים בית שמש גדולה]].

הקובץ הוא יוזמה יחודית שבאה לאגד ולצרף את כלל אנ"ש לכתיבה מעל גבי במה רצינית ומכובדת, מה שניתן לראות מהקבצים הראשונים שאכן רבנים רבים הצטרפו ליוזמה וכתבו ושלחו למערכת מחידושיהם ומפרי עטם. בקובץ כלולים חידושים וביאורים בכל מקצועות התורה מאת רבני ותלמידי הישיבה, לצד אלו של רבני חב"ד ואנ"ש אשר ביקשו לפרסם בבמה זו – הערות, פלפולים ועיונים בכל מקצועות התורה – לחיזוק מפעל "הערות וביאורים", כהוראת [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]].

המערכת הוציאה לאור 11 קבצי הערות וביאורים{{הערה|בשנת [[תש"פ]] יצאו לאור 3 קבצים. הקובץ הראשון יצא לאור בקשר עם [[ב' אייר]] , והוקדש לעילוי נשמת הרב [[אהרן יעקב שוויי]] בעקבות פטירתו, הקובץ השני יצא לאור בקשר עם [[חג השבועות]] הקובץ השלישי יצא לאור בקשר עם חג הגאולה [[י"ב-י"ג תמוז]]. ובשנת [[תשפ"א]] יצא לאור עוד 3 קבצים. הקובץ הרביעי בקשר עם ראש השנה לחסידות, [[י"ט כסלו]]. הקובץ החמישי בקשר עם ראש השנה להתקשרות, [[י' שבט]]. והקובץ השישי בקשר עם חג הגאולה [[י"ב-י"ג תמוז]]. בשנת [[תשפ"ב]] לכבוד י-יא ניסן ראה אור קובץ "היכל לובאוויטש". לרגל חג הגאולה י"ב י"ג תמוז יצא הקובץ "ואשיחה בנפלאותיך".לל"ג בעומר תשפ"ג יצא הקובץ "היכל ליובאוויטש".
}}.
==חברי המערכת==
* '''תש"פ''' - יוסף יצחק הלוי באשה, ירחמיאל משה ברגר, לוי יצחק טייכמן, שלום דובער שניאורסאהן.
* '''תשפ"א''' - יוסף יצחק הלוי באשה, ירחמיאל משה ברגר, עוז הלוי גת, שניאור זלמן גרליק, לוי יצחק טייכמן, שלום דובער שניאורסאהן, שלמה אברהם קויפמן.
* '''תשפ"ב''' - שניאור זלמן גרליק, אורי' סילברמן, מנחם מענדל ברעם, יוסף יצחק הלוי באשה.
* '''תשפ"ג''' - הת' שניאור זלמן גרליק, הת' מנחם מענדל רוזנשטיין.
* '''תשפ"ד''' - הת' מנחם מענדל ברנשטיין, הת' יוסף יצחק קעניג, הת' מנחם מענדל רוזנשטיין.
==ספר פלפולים היכל המלך==
ספר שהוכן להו"ל בי"א תשפ"ב עם כ120 פילפולים וחידושים מרבני ותלמידי הישיבה. כמו"כ הצטרפו להם עוד הרבה רבנים חשובים מרחבי הארץ והעולם והגישו פילפולים וחידו"ת לספר זה.

===חברי המערכת===
הת' יוסף יצחק שי' באשה, הת' שניאור זלמן שי' גרליק, הת' אוריה שי' סילברמן.
הת' יוסף יצחק אשכנזי, הת' מנחם מענדל ברנשטיין, הת' יוסף יצחק קעניג, הת' מנחם מענדל רוזנשטיין.

==גיליון ואשיחה בנפלאותיך==
לקראת י"ב י"ג תמוז [[תשפ"ב]] יצא הקובץ (י') ובו הערות, פלפולים, ביאורים וחידושים ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/806861/ יצירת פאר מבית הישי"ג בבית שמש: "ואשיחה בנפלאותיך"] {{אינפו}}}}. מספר חידושים בקובץ זה על פני קבצים אחרים כמפורט בפתח דבר של הקובץ.
===חברי המערכת===
יששכר מאיר שמואל הכהן רייכמן, עוז הלוי גת, שניאור זלמן גרליק.

==ראו גם==
* [[הערות התמימים ואנ"ש]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/beis-medrash/595097/ בימי ה'שבעה': קובץ "הערות וביאורים" חדש לע"נ הרב שוויי] {{אינפו}}
;קבצים
*'''שנת תש"פ''': [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/28-04-2020-15-46-33-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90.pdf קובץ א'] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/06/02-06-2020-09-43-03-__%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91.pdf קובץ ב'] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/07/07-07-2020-00-02-05-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%92.pdf קובץ ג']
*'''שנת תשפ"א''': [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/12/11-12-2020-03-17-31-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%93.pdf קובץ ד'] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/27-06-2021-17-08-51-%E2%80%8F%E2%80%8F%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%95.pdf קובץ ו']
*[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2022/04/13-04-2022-17-13-57-WhatsApp-Image-2022-04-13-at-20.13.32.jpeg הופיע - מנחת עשיר ] {{תמונה}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים בית שמש]]

הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)

2024-04-14T17:20:23Z

Moshiach: /* ספר פלפולים היכל המלך */

[[קובץ:כריכה-הערות-וביאורים-א.gif|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הקובץ הראשון]]
'''הערות וביאורים''' הוא [[הערות התמימים ואנ"ש|קובץ הערות]] היוצא לאור על ידי ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תומכי תמימים בית שמש גדולה]].

הקובץ הוא יוזמה יחודית שבאה לאגד ולצרף את כלל אנ"ש לכתיבה מעל גבי במה רצינית ומכובדת, מה שניתן לראות מהקבצים הראשונים שאכן רבנים רבים הצטרפו ליוזמה וכתבו ושלחו למערכת מחידושיהם ומפרי עטם. בקובץ כלולים חידושים וביאורים בכל מקצועות התורה מאת רבני ותלמידי הישיבה, לצד אלו של רבני חב"ד ואנ"ש אשר ביקשו לפרסם בבמה זו – הערות, פלפולים ועיונים בכל מקצועות התורה – לחיזוק מפעל "הערות וביאורים", כהוראת [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]].

המערכת הוציאה לאור 11 קבצי הערות וביאורים{{הערה|בשנת [[תש"פ]] יצאו לאור 3 קבצים. הקובץ הראשון יצא לאור בקשר עם [[ב' אייר]] , והוקדש לעילוי נשמת הרב [[אהרן יעקב שוויי]] בעקבות פטירתו, הקובץ השני יצא לאור בקשר עם [[חג השבועות]] הקובץ השלישי יצא לאור בקשר עם חג הגאולה [[י"ב-י"ג תמוז]]. ובשנת [[תשפ"א]] יצא לאור עוד 3 קבצים. הקובץ הרביעי בקשר עם ראש השנה לחסידות, [[י"ט כסלו]]. הקובץ החמישי בקשר עם ראש השנה להתקשרות, [[י' שבט]]. והקובץ השישי בקשר עם חג הגאולה [[י"ב-י"ג תמוז]]. בשנת [[תשפ"ב]] לכבוד י-יא ניסן ראה אור קובץ "היכל לובאוויטש". לרגל חג הגאולה י"ב י"ג תמוז יצא הקובץ "ואשיחה בנפלאותיך".לל"ג בעומר תשפ"ג יצא הקובץ "היכל ליובאוויטש".
}}.
==חברי המערכת==
* '''תש"פ''' - יוסף יצחק הלוי באשה, ירחמיאל משה ברגר, לוי יצחק טייכמן, שלום דובער שניאורסאהן.
* '''תשפ"א''' - יוסף יצחק הלוי באשה, ירחמיאל משה ברגר, עוז הלוי גת, שניאור זלמן גרליק, לוי יצחק טייכמן, שלום דובער שניאורסאהן, שלמה אברהם קויפמן.
* '''תשפ"ב''' - שניאור זלמן גרליק, אורי' סילברמן, מנחם מענדל ברעם, יוסף יצחק הלוי באשה.
* '''תשפ"ג''' - הת' שניאור זלמן גרליק, הת' מנחם מענדל רוזנשטיין.
* '''תשפ"ד''' - הת' מנחם מענדל ברנשטיין, הת' יוסף יצחק קעניג, הת' מנחם מענדל רוזנשטיין.
==ספר פלפולים היכל המלך==
ספר שהוכן להו"ל בי"א תשפ"ב עם כ120 פילפולים וחידושים מרבני ותלמידי הישיבה. כמו"כ הצטרפו להם עוד הרבה רבנים חשובים מרחבי הארץ והעולם והגישו פילפולים וחידו"ת לספר זה.

===חברי המערכת===
הת' יוסף יצחק שי' באשה, הת' שניאור זלמן שי' גרליק, הת' אוריה שי' סילברמן.
הת' יוסף יצחק אשכנזי, הת' מנחם מענדל ברנשטיין, הת' יוסף יצחק קעניג, הת' מנחם מענדל רוזנשטיין.

==גיליון היכל ליובאוויטש==
בנוסף על קובצי ההערות והפילפולים ישנה מערכת בת המוציאה לאור גיליונות בשם 'היכל ליובאוויטש' ובהם מאמרים וסקירות תורניות בנושאים הקשורים לתורת [[רבותינו נשיאינו]] ו[[מנהגי חב"ד]]. נכון ל[[חודש ניסן]] [[ה'תשפ"ד]] יצאו לאור ששה קבצים. הראשון ב[[י' שבט]] תשפ"א ובו מאמרים תורניים בקשר עם מאמרי באתי לגני שנלמדו בשנה זו (כ170 עמ'), השני בחודש תמוז ובו מאמרים בנושאים שונים (כ280 עמ'), השלישי לרגל [[י"א ניסן]] 120 שנה להולדת [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] ה'תשפ"ב ובו מאמרים בנושאים שונים (כ240 עמ'), הרביעי בשנת ה'תשפ"ג לרגל [[חג הפסח]] (כ200 עמ'), החמישי במהדורה מיוחדת לרגל מוצאי [[שבת סליחות]] [[תשפ"ג]] (כ160 עמ'), והשישי לרגל [[י"א ניסן]] [[תשפ"ד]] (כ-170 עמודים).

===חברי מערכת גיליון היכל ליובאוויטש===

* '''תשפ"א''': חברי המערכת - מנחם מענדל אדלער, עוז הלוי גת, לוי יצחק טייכמן, יוסף יצחק טריאסטר, יששכר מאיר שמואל הכהן רייכמן.
* '''תשפ"ב''': חברי המערכת - מנחם מענדל אדלער, אלתר יחיאל הלפרן, לוי יצחק טייכמן, יוסף יצחק טריאסטר, יששכר מאיר שמואל הכהן רייכמן.
* '''תשפ"ג''': חברי המערכת - הת' מנחם מענדל אדלער, הת' אלתר יחיאל הלפרן, הת' מנחם מענדל ברנשטיין.
* '''תשפ"ד''': חברי המערכת - הת' מנחם מענדל ברנשטיין, הת' מרדכי נתן גורן, הת' מנחם מענדל הגי.

==גיליון ואשיחה בנפלאותיך==
לקראת י"ב י"ג תמוז [[תשפ"ב]] יצא הקובץ (י') ובו הערות, פלפולים, ביאורים וחידושים ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/806861/ יצירת פאר מבית הישי"ג בבית שמש: "ואשיחה בנפלאותיך"] {{אינפו}}}}. מספר חידושים בקובץ זה על פני קבצים אחרים כמפורט בפתח דבר של הקובץ.
===חברי המערכת===
יששכר מאיר שמואל הכהן רייכמן, עוז הלוי גת, שניאור זלמן גרליק.

==ראו גם==
* [[הערות התמימים ואנ"ש]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/beis-medrash/595097/ בימי ה'שבעה': קובץ "הערות וביאורים" חדש לע"נ הרב שוויי] {{אינפו}}
;קבצים
*'''שנת תש"פ''': [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/28-04-2020-15-46-33-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90.pdf קובץ א'] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/06/02-06-2020-09-43-03-__%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91.pdf קובץ ב'] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/07/07-07-2020-00-02-05-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%92.pdf קובץ ג']
*'''שנת תשפ"א''': [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/12/11-12-2020-03-17-31-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%93.pdf קובץ ד'] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/27-06-2021-17-08-51-%E2%80%8F%E2%80%8F%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%95.pdf קובץ ו']
*[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2022/04/13-04-2022-17-13-57-WhatsApp-Image-2022-04-13-at-20.13.32.jpeg הופיע - מנחת עשיר ] {{תמונה}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים בית שמש]]

הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)

2024-04-14T17:19:44Z

Moshiach: /* חברי מערכת */

[[קובץ:כריכה-הערות-וביאורים-א.gif|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הקובץ הראשון]]
'''הערות וביאורים''' הוא [[הערות התמימים ואנ"ש|קובץ הערות]] היוצא לאור על ידי ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תומכי תמימים בית שמש גדולה]].

הקובץ הוא יוזמה יחודית שבאה לאגד ולצרף את כלל אנ"ש לכתיבה מעל גבי במה רצינית ומכובדת, מה שניתן לראות מהקבצים הראשונים שאכן רבנים רבים הצטרפו ליוזמה וכתבו ושלחו למערכת מחידושיהם ומפרי עטם. בקובץ כלולים חידושים וביאורים בכל מקצועות התורה מאת רבני ותלמידי הישיבה, לצד אלו של רבני חב"ד ואנ"ש אשר ביקשו לפרסם בבמה זו – הערות, פלפולים ועיונים בכל מקצועות התורה – לחיזוק מפעל "הערות וביאורים", כהוראת [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]].

המערכת הוציאה לאור 11 קבצי הערות וביאורים{{הערה|בשנת [[תש"פ]] יצאו לאור 3 קבצים. הקובץ הראשון יצא לאור בקשר עם [[ב' אייר]] , והוקדש לעילוי נשמת הרב [[אהרן יעקב שוויי]] בעקבות פטירתו, הקובץ השני יצא לאור בקשר עם [[חג השבועות]] הקובץ השלישי יצא לאור בקשר עם חג הגאולה [[י"ב-י"ג תמוז]]. ובשנת [[תשפ"א]] יצא לאור עוד 3 קבצים. הקובץ הרביעי בקשר עם ראש השנה לחסידות, [[י"ט כסלו]]. הקובץ החמישי בקשר עם ראש השנה להתקשרות, [[י' שבט]]. והקובץ השישי בקשר עם חג הגאולה [[י"ב-י"ג תמוז]]. בשנת [[תשפ"ב]] לכבוד י-יא ניסן ראה אור קובץ "היכל לובאוויטש". לרגל חג הגאולה י"ב י"ג תמוז יצא הקובץ "ואשיחה בנפלאותיך".לל"ג בעומר תשפ"ג יצא הקובץ "היכל ליובאוויטש".
}}.
==חברי המערכת==
* '''תש"פ''' - יוסף יצחק הלוי באשה, ירחמיאל משה ברגר, לוי יצחק טייכמן, שלום דובער שניאורסאהן.
* '''תשפ"א''' - יוסף יצחק הלוי באשה, ירחמיאל משה ברגר, עוז הלוי גת, שניאור זלמן גרליק, לוי יצחק טייכמן, שלום דובער שניאורסאהן, שלמה אברהם קויפמן.
* '''תשפ"ב''' - שניאור זלמן גרליק, אורי' סילברמן, מנחם מענדל ברעם, יוסף יצחק הלוי באשה.
* '''תשפ"ג''' - הת' שניאור זלמן גרליק, הת' מנחם מענדל רוזנשטיין.
* '''תשפ"ד''' - הת' מנחם מענדל ברנשטיין, הת' יוסף יצחק קעניג, הת' מנחם מענדל רוזנשטיין.
==ספר פלפולים היכל המלך==
ספר שהוכן להו"ל בי"א תשפ"ב עם כ120 פילפולים וחידושים מרבני ותלמידי הישיבה כמו"כ הצטרפו להם עוד הרבה רבנים חשובים מרחבי הארץ והעולם והגישו פילפולים וחידו"ת לספר זה.

===חברי המערכת===
הת' יוסף יצחק שי' באשה, הת' שניאור זלמן שי' גרליק, הת' אוריה שי' סילברמן.
הת' יוסף יצחק אשכנזי, הת' מנחם מענדל ברנשטיין, הת' יוסף יצחק קעניג, הת' מנחם מענדל רוזנשטיין.

==גיליון היכל ליובאוויטש==
בנוסף על קובצי ההערות והפילפולים ישנה מערכת בת המוציאה לאור גיליונות בשם 'היכל ליובאוויטש' ובהם מאמרים וסקירות תורניות בנושאים הקשורים לתורת [[רבותינו נשיאינו]] ו[[מנהגי חב"ד]]. נכון ל[[חודש ניסן]] [[ה'תשפ"ד]] יצאו לאור ששה קבצים. הראשון ב[[י' שבט]] תשפ"א ובו מאמרים תורניים בקשר עם מאמרי באתי לגני שנלמדו בשנה זו (כ170 עמ'), השני בחודש תמוז ובו מאמרים בנושאים שונים (כ280 עמ'), השלישי לרגל [[י"א ניסן]] 120 שנה להולדת [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] ה'תשפ"ב ובו מאמרים בנושאים שונים (כ240 עמ'), הרביעי בשנת ה'תשפ"ג לרגל [[חג הפסח]] (כ200 עמ'), החמישי במהדורה מיוחדת לרגל מוצאי [[שבת סליחות]] [[תשפ"ג]] (כ160 עמ'), והשישי לרגל [[י"א ניסן]] [[תשפ"ד]] (כ-170 עמודים).

===חברי מערכת גיליון היכל ליובאוויטש===

* '''תשפ"א''': חברי המערכת - מנחם מענדל אדלער, עוז הלוי גת, לוי יצחק טייכמן, יוסף יצחק טריאסטר, יששכר מאיר שמואל הכהן רייכמן.
* '''תשפ"ב''': חברי המערכת - מנחם מענדל אדלער, אלתר יחיאל הלפרן, לוי יצחק טייכמן, יוסף יצחק טריאסטר, יששכר מאיר שמואל הכהן רייכמן.
* '''תשפ"ג''': חברי המערכת - הת' מנחם מענדל אדלער, הת' אלתר יחיאל הלפרן, הת' מנחם מענדל ברנשטיין.
* '''תשפ"ד''': חברי המערכת - הת' מנחם מענדל ברנשטיין, הת' מרדכי נתן גורן, הת' מנחם מענדל הגי.

==גיליון ואשיחה בנפלאותיך==
לקראת י"ב י"ג תמוז [[תשפ"ב]] יצא הקובץ (י') ובו הערות, פלפולים, ביאורים וחידושים ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/806861/ יצירת פאר מבית הישי"ג בבית שמש: "ואשיחה בנפלאותיך"] {{אינפו}}}}. מספר חידושים בקובץ זה על פני קבצים אחרים כמפורט בפתח דבר של הקובץ.
===חברי המערכת===
יששכר מאיר שמואל הכהן רייכמן, עוז הלוי גת, שניאור זלמן גרליק.

==ראו גם==
* [[הערות התמימים ואנ"ש]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/beis-medrash/595097/ בימי ה'שבעה': קובץ "הערות וביאורים" חדש לע"נ הרב שוויי] {{אינפו}}
;קבצים
*'''שנת תש"פ''': [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/28-04-2020-15-46-33-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90.pdf קובץ א'] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/06/02-06-2020-09-43-03-__%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91.pdf קובץ ב'] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/07/07-07-2020-00-02-05-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%92.pdf קובץ ג']
*'''שנת תשפ"א''': [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/12/11-12-2020-03-17-31-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%93.pdf קובץ ד'] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/27-06-2021-17-08-51-%E2%80%8F%E2%80%8F%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%95.pdf קובץ ו']
*[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2022/04/13-04-2022-17-13-57-WhatsApp-Image-2022-04-13-at-20.13.32.jpeg הופיע - מנחת עשיר ] {{תמונה}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים בית שמש]]

הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)

2024-04-14T17:19:25Z

Moshiach: /* חברי מערכת גיליון היכל ליובאוויטש */

[[קובץ:כריכה-הערות-וביאורים-א.gif|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הקובץ הראשון]]
'''הערות וביאורים''' הוא [[הערות התמימים ואנ"ש|קובץ הערות]] היוצא לאור על ידי ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תומכי תמימים בית שמש גדולה]].

הקובץ הוא יוזמה יחודית שבאה לאגד ולצרף את כלל אנ"ש לכתיבה מעל גבי במה רצינית ומכובדת, מה שניתן לראות מהקבצים הראשונים שאכן רבנים רבים הצטרפו ליוזמה וכתבו ושלחו למערכת מחידושיהם ומפרי עטם. בקובץ כלולים חידושים וביאורים בכל מקצועות התורה מאת רבני ותלמידי הישיבה, לצד אלו של רבני חב"ד ואנ"ש אשר ביקשו לפרסם בבמה זו – הערות, פלפולים ועיונים בכל מקצועות התורה – לחיזוק מפעל "הערות וביאורים", כהוראת [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]].

המערכת הוציאה לאור 11 קבצי הערות וביאורים{{הערה|בשנת [[תש"פ]] יצאו לאור 3 קבצים. הקובץ הראשון יצא לאור בקשר עם [[ב' אייר]] , והוקדש לעילוי נשמת הרב [[אהרן יעקב שוויי]] בעקבות פטירתו, הקובץ השני יצא לאור בקשר עם [[חג השבועות]] הקובץ השלישי יצא לאור בקשר עם חג הגאולה [[י"ב-י"ג תמוז]]. ובשנת [[תשפ"א]] יצא לאור עוד 3 קבצים. הקובץ הרביעי בקשר עם ראש השנה לחסידות, [[י"ט כסלו]]. הקובץ החמישי בקשר עם ראש השנה להתקשרות, [[י' שבט]]. והקובץ השישי בקשר עם חג הגאולה [[י"ב-י"ג תמוז]]. בשנת [[תשפ"ב]] לכבוד י-יא ניסן ראה אור קובץ "היכל לובאוויטש". לרגל חג הגאולה י"ב י"ג תמוז יצא הקובץ "ואשיחה בנפלאותיך".לל"ג בעומר תשפ"ג יצא הקובץ "היכל ליובאוויטש".
}}.
==חברי המערכת==
* '''תש"פ''' - יוסף יצחק הלוי באשה, ירחמיאל משה ברגר, לוי יצחק טייכמן, שלום דובער שניאורסאהן.
* '''תשפ"א''' - יוסף יצחק הלוי באשה, ירחמיאל משה ברגר, עוז הלוי גת, שניאור זלמן גרליק, לוי יצחק טייכמן, שלום דובער שניאורסאהן, שלמה אברהם קויפמן.
* '''תשפ"ב''' - שניאור זלמן גרליק, אורי' סילברמן, מנחם מענדל ברעם, יוסף יצחק הלוי באשה.
* '''תשפ"ג''' - הת' שניאור זלמן גרליק, הת' מנחם מענדל רוזנשטיין.
* '''תשפ"ד''' - הת' מנחם מענדל ברנשטיין, הת' יוסף יצחק קעניג, הת' מנחם מענדל רוזנשטיין.
==ספר פלפולים היכל המלך==
ספר שהוכן להו"ל בי"א תשפ"ב עם כ120 פילפולים וחידושים מרבני ותלמידי הישיבה כמו"כ הצטרפו להם עוד הרבה רבנים חשובים מרחבי הארץ והעולם והגישו פילפולים וחידו"ת לספר זה.

===חברי המערכת===
הת' יוסף יצחק שי' באשה, הת' שניאור זלמן שי' גרליק, הת' אוריה שי' סילברמן.
הת' יוסף יצחק אשכנזי, הת' מנחם מענדל ברנשטיין, הת' יוסף יצחק קעניג, הת' מנחם מענדל רוזנשטיין.

==גיליון היכל ליובאוויטש==
בנוסף על קובצי ההערות והפילפולים ישנה מערכת בת המוציאה לאור גיליונות בשם 'היכל ליובאוויטש' ובהם מאמרים וסקירות תורניות בנושאים הקשורים לתורת [[רבותינו נשיאינו]] ו[[מנהגי חב"ד]]. נכון ל[[חודש ניסן]] [[ה'תשפ"ד]] יצאו לאור ששה קבצים. הראשון ב[[י' שבט]] תשפ"א ובו מאמרים תורניים בקשר עם מאמרי באתי לגני שנלמדו בשנה זו (כ170 עמ'), השני בחודש תמוז ובו מאמרים בנושאים שונים (כ280 עמ'), השלישי לרגל [[י"א ניסן]] 120 שנה להולדת [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] ה'תשפ"ב ובו מאמרים בנושאים שונים (כ240 עמ'), הרביעי בשנת ה'תשפ"ג לרגל [[חג הפסח]] (כ200 עמ'), החמישי במהדורה מיוחדת לרגל מוצאי [[שבת סליחות]] [[תשפ"ג]] (כ160 עמ'), והשישי לרגל [[י"א ניסן]] [[תשפ"ד]] (כ-170 עמודים).

===חברי מערכת גיליון היכל ליובאוויטש===

* '''תשפ"א''': חברי המערכת - מנחם מענדל אדלער, עוז הלוי גת, לוי יצחק טייכמן, יוסף יצחק טריאסטר, יששכר מאיר שמואל הכהן רייכמן.
* '''תשפ"ב''': חברי המערכת - מנחם מענדל אדלער, אלתר יחיאל הלפרן, לוי יצחק טייכמן, יוסף יצחק טריאסטר, יששכר מאיר שמואל הכהן רייכמן.
* '''תשפ"ג''': חברי המערכת - הת' מנחם מענדל אדלער, הת' אלתר יחיאל הלפרן, הת' מנחם מענדל ברנשטיין.
* '''תשפ"ד''': חברי המערכת - הת' מנחם מענדל ברנשטיין, הת' מרדכי נתן גורן, הת' מנחם מענדל הגי.

==גיליון ואשיחה בנפלאותיך==
לקראת י"ב י"ג תמוז [[תשפ"ב]] יצא הקובץ (י') ובו הערות, פלפולים, ביאורים וחידושים ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/806861/ יצירת פאר מבית הישי"ג בבית שמש: "ואשיחה בנפלאותיך"] {{אינפו}}}}. מספר חידושים בקובץ זה על פני קבצים אחרים כמפורט בפתח דבר של הקובץ.
===חברי מערכת===
יששכר מאיר שמואל הכהן רייכמן, עוז הלוי גת, שניאור זלמן גרליק.

==ראו גם==
* [[הערות התמימים ואנ"ש]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/beis-medrash/595097/ בימי ה'שבעה': קובץ "הערות וביאורים" חדש לע"נ הרב שוויי] {{אינפו}}
;קבצים
*'''שנת תש"פ''': [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/28-04-2020-15-46-33-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90.pdf קובץ א'] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/06/02-06-2020-09-43-03-__%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91.pdf קובץ ב'] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/07/07-07-2020-00-02-05-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%92.pdf קובץ ג']
*'''שנת תשפ"א''': [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/12/11-12-2020-03-17-31-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%93.pdf קובץ ד'] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/27-06-2021-17-08-51-%E2%80%8F%E2%80%8F%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%95.pdf קובץ ו']
*[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2022/04/13-04-2022-17-13-57-WhatsApp-Image-2022-04-13-at-20.13.32.jpeg הופיע - מנחת עשיר ] {{תמונה}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים בית שמש]]

הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)

2024-04-14T17:18:50Z

Moshiach: /* גיליון היכל ליובאוויטש */

[[קובץ:כריכה-הערות-וביאורים-א.gif|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הקובץ הראשון]]
'''הערות וביאורים''' הוא [[הערות התמימים ואנ"ש|קובץ הערות]] היוצא לאור על ידי ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תומכי תמימים בית שמש גדולה]].

הקובץ הוא יוזמה יחודית שבאה לאגד ולצרף את כלל אנ"ש לכתיבה מעל גבי במה רצינית ומכובדת, מה שניתן לראות מהקבצים הראשונים שאכן רבנים רבים הצטרפו ליוזמה וכתבו ושלחו למערכת מחידושיהם ומפרי עטם. בקובץ כלולים חידושים וביאורים בכל מקצועות התורה מאת רבני ותלמידי הישיבה, לצד אלו של רבני חב"ד ואנ"ש אשר ביקשו לפרסם בבמה זו – הערות, פלפולים ועיונים בכל מקצועות התורה – לחיזוק מפעל "הערות וביאורים", כהוראת [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]].

המערכת הוציאה לאור 11 קבצי הערות וביאורים{{הערה|בשנת [[תש"פ]] יצאו לאור 3 קבצים. הקובץ הראשון יצא לאור בקשר עם [[ב' אייר]] , והוקדש לעילוי נשמת הרב [[אהרן יעקב שוויי]] בעקבות פטירתו, הקובץ השני יצא לאור בקשר עם [[חג השבועות]] הקובץ השלישי יצא לאור בקשר עם חג הגאולה [[י"ב-י"ג תמוז]]. ובשנת [[תשפ"א]] יצא לאור עוד 3 קבצים. הקובץ הרביעי בקשר עם ראש השנה לחסידות, [[י"ט כסלו]]. הקובץ החמישי בקשר עם ראש השנה להתקשרות, [[י' שבט]]. והקובץ השישי בקשר עם חג הגאולה [[י"ב-י"ג תמוז]]. בשנת [[תשפ"ב]] לכבוד י-יא ניסן ראה אור קובץ "היכל לובאוויטש". לרגל חג הגאולה י"ב י"ג תמוז יצא הקובץ "ואשיחה בנפלאותיך".לל"ג בעומר תשפ"ג יצא הקובץ "היכל ליובאוויטש".
}}.
==חברי המערכת==
* '''תש"פ''' - יוסף יצחק הלוי באשה, ירחמיאל משה ברגר, לוי יצחק טייכמן, שלום דובער שניאורסאהן.
* '''תשפ"א''' - יוסף יצחק הלוי באשה, ירחמיאל משה ברגר, עוז הלוי גת, שניאור זלמן גרליק, לוי יצחק טייכמן, שלום דובער שניאורסאהן, שלמה אברהם קויפמן.
* '''תשפ"ב''' - שניאור זלמן גרליק, אורי' סילברמן, מנחם מענדל ברעם, יוסף יצחק הלוי באשה.
* '''תשפ"ג''' - הת' שניאור זלמן גרליק, הת' מנחם מענדל רוזנשטיין.
* '''תשפ"ד''' - הת' מנחם מענדל ברנשטיין, הת' יוסף יצחק קעניג, הת' מנחם מענדל רוזנשטיין.
==ספר פלפולים היכל המלך==
ספר שהוכן להו"ל בי"א תשפ"ב עם כ120 פילפולים וחידושים מרבני ותלמידי הישיבה כמו"כ הצטרפו להם עוד הרבה רבנים חשובים מרחבי הארץ והעולם והגישו פילפולים וחידו"ת לספר זה.

===חברי המערכת===
הת' יוסף יצחק שי' באשה, הת' שניאור זלמן שי' גרליק, הת' אוריה שי' סילברמן.
הת' יוסף יצחק אשכנזי, הת' מנחם מענדל ברנשטיין, הת' יוסף יצחק קעניג, הת' מנחם מענדל רוזנשטיין.

==גיליון היכל ליובאוויטש==
בנוסף על קובצי ההערות והפילפולים ישנה מערכת בת המוציאה לאור גיליונות בשם 'היכל ליובאוויטש' ובהם מאמרים וסקירות תורניות בנושאים הקשורים לתורת [[רבותינו נשיאינו]] ו[[מנהגי חב"ד]]. נכון ל[[חודש ניסן]] [[ה'תשפ"ד]] יצאו לאור ששה קבצים. הראשון ב[[י' שבט]] תשפ"א ובו מאמרים תורניים בקשר עם מאמרי באתי לגני שנלמדו בשנה זו (כ170 עמ'), השני בחודש תמוז ובו מאמרים בנושאים שונים (כ280 עמ'), השלישי לרגל [[י"א ניסן]] 120 שנה להולדת [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] ה'תשפ"ב ובו מאמרים בנושאים שונים (כ240 עמ'), הרביעי בשנת ה'תשפ"ג לרגל [[חג הפסח]] (כ200 עמ'), החמישי במהדורה מיוחדת לרגל מוצאי [[שבת סליחות]] [[תשפ"ג]] (כ160 עמ'), והשישי לרגל [[י"א ניסן]] [[תשפ"ד]] (כ-170 עמודים).

===חברי מערכת גיליון היכל ליובאוויטש===

* '''תשפ"א''': חברי המערכת - מנחם מענדל אדלער, עוז הלוי גת, לוי יצחק טייכמן, יוסף יצחק טריאסטר, יששכר מאיר שמואל הכהן רייכמן.
* '''תשפ"ב''': חברי המערכת - מנחם מענדל אדלער, אלתר יחיאל הלפרן, לוי יצחק טייכמן, יוסף יצחק טריאסטר, יששכר מאיר שמואל הכהן רייכמן.
* '''תשפ"ג''': חברי המערכת - הת' מנחם מענדל אדלער, הת' אלתר יחיאל הלפרן, הת' מנחם מענדל ברנשטיין.
* '''תשפ"ד''': חברי המערכת - הת' מרדכי נתן גורן, הת'מנחם מענדל הגי, הת' מנחם מענדל ברנשטיין.

==גיליון ואשיחה בנפלאותיך==
לקראת י"ב י"ג תמוז [[תשפ"ב]] יצא הקובץ (י') ובו הערות, פלפולים, ביאורים וחידושים ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/806861/ יצירת פאר מבית הישי"ג בבית שמש: "ואשיחה בנפלאותיך"] {{אינפו}}}}. מספר חידושים בקובץ זה על פני קבצים אחרים כמפורט בפתח דבר של הקובץ.
===חברי מערכת===
יששכר מאיר שמואל הכהן רייכמן, עוז הלוי גת, שניאור זלמן גרליק.

==ראו גם==
* [[הערות התמימים ואנ"ש]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/beis-medrash/595097/ בימי ה'שבעה': קובץ "הערות וביאורים" חדש לע"נ הרב שוויי] {{אינפו}}
;קבצים
*'''שנת תש"פ''': [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/28-04-2020-15-46-33-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90.pdf קובץ א'] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/06/02-06-2020-09-43-03-__%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91.pdf קובץ ב'] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/07/07-07-2020-00-02-05-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%92.pdf קובץ ג']
*'''שנת תשפ"א''': [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/12/11-12-2020-03-17-31-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%93.pdf קובץ ד'] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/27-06-2021-17-08-51-%E2%80%8F%E2%80%8F%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%95.pdf קובץ ו']
*[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2022/04/13-04-2022-17-13-57-WhatsApp-Image-2022-04-13-at-20.13.32.jpeg הופיע - מנחת עשיר ] {{תמונה}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים בית שמש]]

הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)

2024-04-14T17:15:52Z

Moshiach: /* חברי מערכת גיליון היכל ליובאוויטש */

[[קובץ:כריכה-הערות-וביאורים-א.gif|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הקובץ הראשון]]
'''הערות וביאורים''' הוא [[הערות התמימים ואנ"ש|קובץ הערות]] היוצא לאור על ידי ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תומכי תמימים בית שמש גדולה]].

הקובץ הוא יוזמה יחודית שבאה לאגד ולצרף את כלל אנ"ש לכתיבה מעל גבי במה רצינית ומכובדת, מה שניתן לראות מהקבצים הראשונים שאכן רבנים רבים הצטרפו ליוזמה וכתבו ושלחו למערכת מחידושיהם ומפרי עטם. בקובץ כלולים חידושים וביאורים בכל מקצועות התורה מאת רבני ותלמידי הישיבה, לצד אלו של רבני חב"ד ואנ"ש אשר ביקשו לפרסם בבמה זו – הערות, פלפולים ועיונים בכל מקצועות התורה – לחיזוק מפעל "הערות וביאורים", כהוראת [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]].

המערכת הוציאה לאור 11 קבצי הערות וביאורים{{הערה|בשנת [[תש"פ]] יצאו לאור 3 קבצים. הקובץ הראשון יצא לאור בקשר עם [[ב' אייר]] , והוקדש לעילוי נשמת הרב [[אהרן יעקב שוויי]] בעקבות פטירתו, הקובץ השני יצא לאור בקשר עם [[חג השבועות]] הקובץ השלישי יצא לאור בקשר עם חג הגאולה [[י"ב-י"ג תמוז]]. ובשנת [[תשפ"א]] יצא לאור עוד 3 קבצים. הקובץ הרביעי בקשר עם ראש השנה לחסידות, [[י"ט כסלו]]. הקובץ החמישי בקשר עם ראש השנה להתקשרות, [[י' שבט]]. והקובץ השישי בקשר עם חג הגאולה [[י"ב-י"ג תמוז]]. בשנת [[תשפ"ב]] לכבוד י-יא ניסן ראה אור קובץ "היכל לובאוויטש". לרגל חג הגאולה י"ב י"ג תמוז יצא הקובץ "ואשיחה בנפלאותיך".לל"ג בעומר תשפ"ג יצא הקובץ "היכל ליובאוויטש".
}}.
==חברי המערכת==
* '''תש"פ''' - יוסף יצחק הלוי באשה, ירחמיאל משה ברגר, לוי יצחק טייכמן, שלום דובער שניאורסאהן.
* '''תשפ"א''' - יוסף יצחק הלוי באשה, ירחמיאל משה ברגר, עוז הלוי גת, שניאור זלמן גרליק, לוי יצחק טייכמן, שלום דובער שניאורסאהן, שלמה אברהם קויפמן.
* '''תשפ"ב''' - שניאור זלמן גרליק, אורי' סילברמן, מנחם מענדל ברעם, יוסף יצחק הלוי באשה.
* '''תשפ"ג''' - הת' שניאור זלמן גרליק, הת' מנחם מענדל רוזנשטיין.
* '''תשפ"ד''' - הת' מנחם מענדל ברנשטיין, הת' יוסף יצחק קעניג, הת' מנחם מענדל רוזנשטיין.
==ספר פלפולים היכל המלך==
ספר שהוכן להו"ל בי"א תשפ"ב עם כ120 פילפולים וחידושים מרבני ותלמידי הישיבה כמו"כ הצטרפו להם עוד הרבה רבנים חשובים מרחבי הארץ והעולם והגישו פילפולים וחידו"ת לספר זה.

===חברי המערכת===
הת' יוסף יצחק שי' באשה, הת' שניאור זלמן שי' גרליק, הת' אוריה שי' סילברמן.
הת' יוסף יצחק אשכנזי, הת' מנחם מענדל ברנשטיין, הת' יוסף יצחק קעניג, הת' מנחם מענדל רוזנשטיין.

==גיליון היכל ליובאוויטש==
בנוסף על קובצי ההערות והפילפולים ישנה מערכת בת המוציאה לאור גיליונות בשם 'היכל ליובאוויטש' ובהם מאמרים וסקירות תורניות בנושאים הקשורים לתורת [[רבותינו נשיאינו]] ו[[מנהגי חב"ד]]. נכון ל[[חודש טבת]] [[ה'תשפ"ד]] יצאו לאור חמשה קבצים. הראשון ב[[י' שבט]] תשפ"א ובו מאמרים תורניים בקשר עם מאמרי באתי לגני שנלמדו בשנה זו (כ170 עמ'), השני בחודש תמוז ובו מאמרים בנושאים שונים (כ280 עמ'), השלישי לרגל [[י"א ניסן]] 120 שנה להולדת [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] ה'תשפ"ב ובו מאמרים בנושאים שונים (כ240 עמ'), הרביעי בשנת ה'תשפ"ג לרגל [[חג הפסח]] (כ200 עמ'), והחמישי במהדורה מיוחדת לרגל מוצאי [[שבת סליחות]] ה'תשפ"ג (כ240 עמ').

===חברי מערכת גיליון היכל ליובאוויטש===

* '''תשפ"א''': חברי המערכת - מנחם מענדל אדלער, עוז הלוי גת, לוי יצחק טייכמן, יוסף יצחק טריאסטר, יששכר מאיר שמואל הכהן רייכמן.
* '''תשפ"ב''': חברי המערכת - מנחם מענדל אדלער, אלתר יחיאל הלפרן, לוי יצחק טייכמן, יוסף יצחק טריאסטר, יששכר מאיר שמואל הכהן רייכמן.
* '''תשפ"ג''': חברי המערכת - הת' מנחם מענדל אדלער, הת' אלתר יחיאל הלפרן, הת' מנחם מענדל ברנשטיין.
* '''תשפ"ד''': חברי המערכת - הת' מרדכי נתן גורן, הת'מנחם מענדל הגי, הת' מנחם מענדל ברנשטיין.

==גיליון ואשיחה בנפלאותיך==
לקראת י"ב י"ג תמוז [[תשפ"ב]] יצא הקובץ (י') ובו הערות, פלפולים, ביאורים וחידושים ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/806861/ יצירת פאר מבית הישי"ג בבית שמש: "ואשיחה בנפלאותיך"] {{אינפו}}}}. מספר חידושים בקובץ זה על פני קבצים אחרים כמפורט בפתח דבר של הקובץ.
===חברי מערכת===
יששכר מאיר שמואל הכהן רייכמן, עוז הלוי גת, שניאור זלמן גרליק.

==ראו גם==
* [[הערות התמימים ואנ"ש]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/beis-medrash/595097/ בימי ה'שבעה': קובץ "הערות וביאורים" חדש לע"נ הרב שוויי] {{אינפו}}
;קבצים
*'''שנת תש"פ''': [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/28-04-2020-15-46-33-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90.pdf קובץ א'] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/06/02-06-2020-09-43-03-__%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91.pdf קובץ ב'] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/07/07-07-2020-00-02-05-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%92.pdf קובץ ג']
*'''שנת תשפ"א''': [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/12/11-12-2020-03-17-31-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%93.pdf קובץ ד'] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/27-06-2021-17-08-51-%E2%80%8F%E2%80%8F%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%95.pdf קובץ ו']
*[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2022/04/13-04-2022-17-13-57-WhatsApp-Image-2022-04-13-at-20.13.32.jpeg הופיע - מנחת עשיר ] {{תמונה}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים בית שמש]]

פורטל:ספרות חב"ד

2023-11-18T18:29:24Z

Moshiach:

{{פורטל|צבע=#80CCFF|צבע רקע=#E5F4FF|פורטל=ספרות חב"ד|תוכן=[[קובץ:אייקון ספרות חבד.png|100px|שמאל|פורטל:ספרות חב"ד]]ההיקף העצום של הספרות החב"דית הולם בהחלט את שמה – חסידות חכמה בינה ודעת. מקור מעיינותיה של תורת החסידות לא חדל לנבוע משך עשרות ומאות שנים, כל אחד [[פורטל:נשיאי חב"ד|מרבותינו נשיאינו]] אמר ו/או כתב ריבוי דרושי חסידות, כך שמכל אחד מהם יש לנו כיום עשרות ספרי חסידות, אשר נעתקו מ[[ביכלאך|כתבי-יד-קודשם]], [[הנחה|מהנחות]] [[חסיד|חסידים]] או מהעתקי סופרים.

סוגים שונים של ספרי חסידות נכתבו על ידי רבותינו נשיאנו. ספרים מיוחדים שנכתבו על-ידם כמו [[ספר התניא|ספר ה"תניא"]], "[[אמרי בינה]]", "[[אור התורה]]" וכדומה. מהם המהווים מבחר מאמרים כמו "[[תורה אור]]" ו"[[לקוטי תורה]]", רוב ספרי החסידות הם ספרי המאמרים לפי סדר אמירתם, ומהם המהווים קובץ קונטרסים המסודרים לפי סדר הוצאת לאור.

[[אדמו"ר המהר"ש]] חידש את המושג '[[המשך]]', בו הענין אינו מסתיים במאמר אחד אלא ממשיך על פני עשרות מאמרים, ב'המשכים' מתבארות באריכות ובהרחבה הסוגיות העמוקות בתורת החסידות. 'המשכים' כאלו ישנם לעשרות, בעיקר מאדמו"ר המהר"ש ובנו [[אדמו"ר הרש"ב]].

גם בחלק הנגלה ישנם כמה וכמה ספרים חב"דיים, החל [[שולחן ערוך הרב|מה"שולחן ערוך"]] המפורסם של [[אדמו"ר הזקן]], וכן ספרי "[[צמח צדק]]" שעל שמם נקרא [[אדמו"ר הצמח צדק]], כן נכתבו ספרי "[[פסקי דינים]]" על ידי [[אדמו"ר האמצעי]] ואדמו"ר מהר"ש.

בנוסף לכך מפארת את הספריה החב"דית עשרות כרכי ה"אגרות קודש" של רבותינו נשיאינו, העשירים בדברי תורה, נגלה וחסידות, בעניני עבודת ה', דרכי החסידות וסיפורים חסידיים, בעסקנות הכלל בעניני הפצת התורה והחסידות, וכן בעצות, הדרכות והוראות בכל תחומי החיים.

כיון שעיקר תורתם של רבותינו נשיאנו היה [[מאמר|במאמרי]] חסידות, הרי שהחסידים לא חזרו ורשמו את [[שיחה|שיחותיהם]], ספרי-שיחות קיימים איפוא החל מאדמו"ר הרש"ב שחלק משיחותיו נלקטו בספר "[[תורת שלום]]".

שיחותיו של [[אדמו"ר הריי"צ|האדמו"ר הקודם]] נרשמו ונדפסו בסדרת "[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]]" שלו. שיחות אלו מכילים בעיקר התעוררות לעבודת ה' וסיפורי חסידים שנאמרו [[התוועדות עם הרבי|בהתוועדויותיו]] עם חסידים, וכן בספר [[ליקוטי דיבורים]] המכיל חלקים משיחותיו והתוועדויותיו (נערך ע"י הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]).

תורתו של [[הרבי]] שליט"א מלך המשיח מיוחדת היא בחידושיה על תורת קודמיו, הן בהיקפה הנדיר, והן בסגנונה המיוחד ובגיוון שבה. בשונה מקודמיו, עיקר תורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח היא בשיחותיו, זאת בנוסף לריבוי מאמרי החסידות. בשיחות נתבארו ענינים מכל חלקי התורה ונתאחדו לתורה אחת. חלק הארי שבהם [[מוגה|הוגה]] על-ידו ויצא לאור בסדרת "[[ליקוטי שיחות]]", כאשר שאר השיחות שלא הוגהו נדפסו בסדרת "[[שיחות קודש]]" באידיש וסדרת "התוועדויות" בלשון הקודש, זאת בנוסף לריבוי ספרים נוספים שכתב ושנערכו מתורתו.

במשך רוב השנים לא היו ספרי חב"ד נפוצים כל-כך, מלבד [[ספר התניא]], "[[תורה אור]]" ו"[[לקוטי תורה]]" וספרים בודדים נוספים, את המהפך בתחום חולל [[הרבי שליט"א מלך המשיח]] מאז מונה ע"י חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]] ליו"ר הנהלת הוצאת הספרים "[[קה"ת]]". במסגרת זו פעל במשך עשרות שנים ללא לאות, תחלה בעצמו ואחר כך על ידי עושי דברו, לההדרת כל ספרי רבותינו נשיאנו, כמו גם ספרים רבים אחרים, ספרי הקבלה של אביו וכן ספרי נגלה וחסידות של חסידים מכל הדורות. עד היום נמשכת העבודה במלא עוזה, לההדרת כל ספרי רבותינו בפורמט החדשני והנאה ביותר, ולהפיצם בכל תפוצות ישראל.
}}
{|
|}
{| class="collapsible" style="border: 1px solid #104E8B; width: 100%; margin: right;background#1AA3FF;"
!colspan="2" | <div style="text-align: center;">'''[[:קטגוריה:ספרי רבותינו נשיאנו|ספרי רבותינו נשיאינו]]'''</div>
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#1AA3FF; color: #F8F8FF;"|{{שורה אחת|[[אדמו"ר הזקן]]}}
|style="padding-left:5px;background:#80CCFF;" align="right"| [[תניא]] | [[תניא מהדורא קמא]] | [[תורה אור]] | [[ליקוטי תורה]] | [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]] | [[סידור אדמו"ר הזקן|סידור]] | [[אגרת הקודש]] | [[אמירה לנכרי (ספר)|אמירה לנכרי]] | [[מאה שערים (ספר)|מאה שערים]] | [[שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן|שאלות ותשובות]] | [[שאלות ותשובות הרב]] | [[מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ט]] | [[מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ו]] | [[מאמרי אדמו"ר הזקן תקע"ב]] • '''[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן|לרשימה המלאה...]]'''
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#1AA3FF; color: #F8F8FF;"|{{שורה אחת|[[אדמו"ר האמצעי]]}}
| colspan="2" width="100%" align="right"| [[ביאור המילות]] | [[דרושי חתונה (אדמו"ר האמצעי)|דרושי חתונה]] | [[מאה שערים (ספר)|מאה שערים]] | [[נר מצוה ותורה אור]] | [[קונטרס ההתפעלות]] | [[קונטרסים (אדמו"ר האמצעי)|קונטרסים]] | [[שערי אורה]] | [[הנחות - תקע"ז]] • '''[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי|לרשימה המלאה...]]'''
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#1AA3FF; color: #F8F8FF;"|{{שורה אחת|[[אדמו"ר הצ"צ]]}}
|style="padding-left:5px;background:#80CCFF;" align="right"| [[ביאורי הזהר (אדמו"ר הצמח צדק)|ביאורי הזהר]] | [[דרך אמונה (ספר החקירה)|דרך אמונה]] | [[דרך מצותיך]] | [[מאה שערים (ספר)|מאה שערים]] | [[צמח צדק]] | [[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים תניא]] • '''[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר הצמח צדק|לרשימה המלאה...]]'''
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#1AA3FF; color: #F8F8FF;"|{{שורה אחת|[[אדמו"ר המהר"ש]]}}
|style="padding-left:5px;" align="right"| [[שו"ת אדמו"ר המהר"ש]] | [[מאמרי אדמו"ר המהר"ש תרכ"ז]] | [[מאמרי אדמו"ר המהר"ש תרכ"ט]] • '''[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר המהר"ש|לרשימה המלאה...]]'''
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#1AA3FF; color: #F8F8FF;"|{{שורה אחת|[[אדמו"ר הרש"ב]]}}
|style="padding-left:5px;background:#80CCFF;" align="right"| [[בשעה שהקדימו תער"ב]] | [[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] | [[המשך תרס"ו]] | [[השמטות לתורת שלום]] | [[ספר השיחות תורת שלום]] | [[קונטרס העבודה]] | [[קונטרס התפילה]] | [[קונטרס עץ חיים]] | [[קונטרס ומעין מבית ה']] • '''[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב|לרשימה המלאה...]]'''
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#1AA3FF; color: #F8F8FF;"|{{שורה אחת|[[אדמו"ר הריי"צ]]}}
|style="padding-left:5px;" align="right"| [[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר הזכרונות]] | [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] | [[קונטרס לימוד החסידות]] | [[קונטרס תורת החסידות]] | [[דברי ימי החוזרים]] | [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]] • '''[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ|לרשימה המלאה...]]'''
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#1AA3FF; color: #F8F8FF;"|{{שורה אחת|[[אדמו"ר שליט"א]]}}
|style="padding-left:5px;background:#80CCFF;" align="right"| [[לקוטי שיחות]] | [[לוח היום יום]] | [[אגרות קודש - אדמו"ר שליט"א]] | [[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]] | [[רשימות]] | [[ענינה של תורת החסידות (קונטרס)|ענינה של תורת החסידות]] | [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] | [[דברי משיח]] | [[תורת מנחם התוועדויות]] | [[קונטרס בית רבינו שבבבל]] | [[לוח התיקון לסידור תורה אור]] | [[קובץ כ"ח סיון - יובל שנים]] | [[מפת בית המקדש]] | [[קונטרס אהבת ישראל]] | [[מראי מקומות הגהות והערות קצרות לספר של בינונים]] • '''[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א|לרשימה המלאה...]]'''
|}
{|
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 100%;" align=" right;"
|-
|style="padding-left:0px;background:#80CCFF;" align="center"|'''ביאורים בחסידות''':

[[בחירתו של הפיקח]]

[[משכיל לאיתן]]

[[דבר מלכות עם פיענוחים]]

[[חסידות מבוארת]]

[[ללמוד איך להתפלל]]

• '''[[:קטגוריה:ביאורים בחסידות|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#E5F4FF;" align="center"|'''ביאורים בהלכה''':

[[הגדה של פסח עם מנהגי חב"ד|הגש"פ עם מנהגי חב"ד]]

[[ותורה יבקשו מפיהו]]

[[המבצעים כהלכתם]]

[[אמירה לנכרי (ספר)|אמירה לנכרי]]

[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]

[[בין אור לחושך]]

• '''[[:קטגוריה:ביאורים בהלכה|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#80CCFF;" align="center"|'''ביאורים בנגלה''':

[[אוצר חידושים בש"ס]]

[[ימות המשיח בהלכה]]

[[רזין דאורייתא]]

[[תומכי תמימים על הש"ס]]

[[ימות המשיח בהלכה]]

[[ארוכה מארץ מידה]]

• '''[[:קטגוריה:ביאורים בנגלה|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#E5F4FF;" align="center"|'''ספרי חסידים''':

[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]

[[גאון וחסיד]]

[[חסידים הראשונים]]

[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]

[[סיפור של חג - חג השבועות|סיפורו של שבועות]]

[[ספר הזכרונות לילדים]]

• '''[[:קטגוריה:ספרי חסידים|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#80CCFF;" align="center"|'''תולדות חסידים''':

[[דוד עבדי (ספר)|דוד עבדי]]

[[ישראל נח הגדול (ספר)|ישראל נח הגדול]]

[[הטרקטוריסט של הרבי]]

[[אנשים חסידים היו]]

[[תולדות אברהם חיים]]

[[נודע בשיעורים]]

• '''[[:קטגוריה:תולדות חסידים|לרשימה המלאה]]''' •

|}
{|
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 100%;" align="right"
|-
|style="padding-left:0px;background:#E5F4FF;" align="center"|'''ליקוטים מרבותינו נשיאנו''':

[[ביאורים לפרקי אבות]]

[[יש נביא בישראל (ספר)|יש נביא בישראל]]

[[מאוצר המלך]]

[[שלמות הארץ]]

[[שערי הלכה ומנהג]]

• '''[[:קטגוריה:ליקוטים מרבותינו נשיאנו|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#80CCFF;" align="center"|'''ספרי גאולה ומשיח''':

[[הנה ימים באים]]

[[ימות המשיח (ספר)|ימות המשיח]]

[[עד מתי (ספר)|עד מתי]]

[[פניני גאולה]]

[[והוא יגאלנו (ספר)|והוא יגאלנו]]

[[ענינו של משיח (ספר)|ענינו של משיח]]

• '''[[:קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#E5F4FF;" align="center"|'''ספרים בשפות שונות''':

[[אבנים יקרות לרבי]]

[[חסידיק דמיינשן]]

[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]

[[בך יברך ישראל (ספר)|בך יברך ישראל]]

[[ביום הולדתך]]

[[מרים הקטנה]]

• '''[[:קטגוריה:ספרים בשפות שונות|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#80CCFF;" align="center"|'''גליונות ועלונים''':

[[אלגמיינר ז'ורנאל]]

[[יגדיל תורה (קובץ - ירושלים)|יגדיל תורה]]

[[שבועון כפר חב"ד]]

[[שיחת הגאולה]]

[[חב"ד טיימס]]

[[עלון ברקת]]

• '''[[:קטגוריה:גליונות ועלונים|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#E5F4FF;" align="center"|'''חוברות וקבצים''':

[[לוח כולל חב"ד]]

[[אמונה ללא פשרות (קובץ)]]

[[הניצוץ שבך]]

[[יחי המלך המשיח (קובץ)|יחי המלך המשיח]]

[[המעלה והחיוב בגידול הזקן]]

[[כ"ב שבט (קובץ)|כ"ב שבט]]

• '''[[:קטגוריה:חוברות וקבצים|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#80CCFF;" align="center"|'''תשורות''':

[[ארבעה חסידים]]

[[בנה ביתך]]

[[מאוצר המלך]]

[[חסיד ללא פעמונים]]

[[דובר שלום (וולף)|דובר שלום]]

• '''[[:קטגוריה:תשורות|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#E5F4FF;" align="center"|'''סדרות''':

[[אלה תולדות פרץ]]

[[חב"ד בשואה]]

[[לקוטי שיחות]]

[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח|לקו"ש בענייני גאולה ומשיח]]

• '''[[:קטגוריה:סדרות|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#80CCFF;" align="center"|'''סידורים''':

[[סידור אדמו"ר הזקן]]

[[סידור מהרי"ד]]

[[סידור רוסטוב]]

[[סידור תהילת ה']]

[[סידור תורה אור]]

[[סידור עם דא"ח]]

• '''[[:קטגוריה:סידורים|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#E5F4FF;" align="center"|'''ספרי שלום דובער וולפא''':

[[הנסיון האחרון]]

[[יקם שערה לדממה]]

[[הרמב"ם השלם]]

[[עבד מלך]]

[[מבשר טוב]]

[[אוצר חידושים בש"ס]]

• '''[[:קטגוריה:ספרי שלום דובער וולפא|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#80CCFF;" align="center"|'''ספרי אסף פרומר''':

[[משיח תמונות ורגעים]]

[[מאמר מבואר]]

[[הטרקטוריסט של הרבי]]

[[קהל גדול]]

[[החמה וברכתה]]

[[נביא מקרבך]]

• '''[[:קטגוריה:ספרי אסף פרומר|לרשימה המלאה]]''' •

|}
{|
|}
{{פורטלים|צבע רקע=#80CCFF}}
[[קטגוריה:פורטלים|ספרות]]

תומכי תמימים בית שמש (גדולה)

2023-09-07T23:13:08Z

Moshiach: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש
|תמונה=שיעור בזאל הישיבה מפי הרב דוד יוסף.jpg
|כתובית=שיעור בהיכל הישיבה מפי הרב הגאון רבי דוד יוסף - [[אדר ]] [[תשפ"ג]]
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשע"ט]]
|מיקום=[[מבשרת ציון]] (זמני)
|ראש הישיבה=הרב ישראל נחמן לרנר
|משפיע ראשי=הרב [[הוד דוד אריה]]
|ר"מ=הרב [[חיים דוד וילהלם]]
|משיב בהלכה=הרב [[משה קורנוויץ]]
|מנהל רוחני=הרב [[מנחם מענדל טאלער]]
|מספר תלמידים=115 (נכון לשנת תשפ"ד)
|ספר פלפולים= היכל המלך
|קובץ הערות= [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]
|מפה=
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה גדולה |אחר=ישיבה אחרת בבית שמש|ראו=[[תומכי תמימים בית שמש]]}}

'''ישיבה גדולה ליובאוויטש''' - 'תומכי תמימים' בית שמש הוקמה לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] על ידי ראש הישיבה הרב [[ישראל נחמן לרנר]].

==תולדות הישיבה==
הישיבה הוקמה לקראת שנת הלימודים תש"פ על ידי הרב [[ישראל נחמן לרנר]] לאחר ששימש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]].

ב[[כ"ז ניסן]] [[תשע"ט]] נערכה אסיפת [[התוועדות]] של צוות ההנהלה בהשתתפות רבנים ו[[משפיע]]ים בארה"ק{{הערה|ההתוועדות קמה על בסיס דברי הרבי הריי"צ, אשר בעת ההכרזה על פתיחת ישיבת תומכי-תמימים שבליובאוויטש, כינס הרבי הרש"ב את זקני החסידים לוועידה מיוחדת בה הכריז על דבר הקמת הישיבה.}}, אסיפה זו הייתה התוועדות היסוד של הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/494744/ התוועדות היסוד של הישיבה].}} והרבנים המשתתפים בה קיבלו תשורה מיוחדת{{הערה|קובץ 'צבאו של מלך המשיח'.}}.

זמן קצר קודם תחילת שנת הלימודים פתחה הישיבה בקמפיין נרחב על מנת לממן את בניית מבנה הישיבה ושאר עלויות הייסוד, והקמפיין נחתם בהצלחה.

הישיבה התמקמה במתחם גדול, ובו [[זאל]], חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ופנימיה. במתחם זה נמצאת גם הישיבה הקטנה.

הישיבה מוציאה לאור מדי תקופה [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|קובץ הערות וביאורים]] ו[[גיליון היכל ליובאוויטש]].
כמו כן תלמידי הישיבה מסייעים בעריכת הספרים שבהוצאת '[[מכון פענוחים]]'.

נכון לשנת [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-115 תמימים.

לקראת שנת הלימודים תשפ"ב קיבלה הנהלת הישיבה הקצאה של שטח מעיריית בית שמש שייתן מענה לצמיחה המואצת של הישיבה במתחם חדש ומרווח, באופן שיאפשר גם התפתחותה של הישיבה הקטנה, כאשר תלמידי הישיבה הגדולה יעבור למתחם החדש ויתפנה מקום במתחם הישיבות{{הערה|1=[https://chabad.info/news/668752/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}. מפני סיבות שונות הקשורות בכמה עניינים, הוקפאה ההקצאה, ולאחר מאמצים רבים נמצא מתחם ברחוב אחיה השילוני שברמה ג', אשר אליו עברה הישיבה עם תחילת זמן חורף [[תשפ"ב]].

ב[[כ"ב אלול]] [[תשפ"ב]] עקב הרחבתה של הישיבה התקיים דינר תמיכה למען החזקת הישיבה, בנוכחות מאות ידידים ותומכים, בה גוייסו למעלה ממיליון וחצי שקלים.

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]] עקב עיכובים בבניית המתחם בהקצאה החדשה בבית שמש הודיעה הנהלת הישיבה כי היא נאלצת לעבור למתחם זמני עד להשלמת בניית המתחם החדש. כשזמן קצר לפני שנת הלימודים, הודיעה הישיבה כי קמפוס הישיבה התיכונית במבשרת ציון הסמוכה לירושלים תשמש ותאכלס את הבחורים עד לסיום בניית המתחם בבית שמש.

==צוות הישיבה==
*הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[ראש הישיבה]] ומשפיע שיעור א'
*הרב [[מנחם מענדל טהאלער]] - מנהל הישיבה
*הרב נתנאל סוחייק - [[משגיח ראשי]]
*הרב משה קלמן וואגעל - [[משגיח]]
*הרב [[הוד דוד אריה]] - [[משפיע]] כללי

'''רבני שיעור א':'''
*הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] - [[משפיע]]
*הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[משפיע]]
*הרב יצחק מאיר ברסקי - [[ר"מ]]
*הרב שמחה בונים אברמוביץ - [[ר"מ]]
*הרב מנחם מענדל חדאד - [[משיב]] בהלכה

'''רבני שיעור ב':'''
*הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] - [[משפיע]]
*הרב [[חיים דוד וילהלם]] - [[ר"מ]]
* הרב שמואל אבא דינרי - [[משיב]] בהלכה
*הרב לוי יצחק גולשמיד [[ר"מ]]
*הרב יוסף יצחק מיכאלשוילי - [[משיב]] ב[[חסידות]] ערב

'''רבני שיעור ג':'''
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - [[משפיע]]
*הרב [[משה קורנוויץ]] – [[ר"מ]] בהלכה ו[[משפיע]]
*הרב מנחם מענדל גרליק - [[ר"מ]]

''' צוות גשמי :'''
*הרב מאיר ריבקין - מנהל גשמי
*ר' יצחק קליין - טבח ראשי
*ר' שלומי שטיין - עוזר טבח

===צוות הישיבה בעבר===
*הרב [[זושא פויזנר]] - [[משפיע]]

==ראו גם==
*[[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]
*[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)]]
==לקריאה נוספת==
*שניאור זלמן לווין, ''''נביא הדור' - הזכות שלנו להביא את הבשורה לאנשי הדור''' [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 18-24

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%a9/ ידיעות וחדשות על הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים בית שמש]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

תומכי תמימים בית שמש (גדולה)

2023-09-07T23:12:39Z

Moshiach: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש
|תמונה=שיעור בזאל הישיבה מפי הרב דוד יוסף.jpg
|כתובית=שיעור בהיכל הישיבה מפי הרב הגאון רבי דוד יוסף - [[אדר ]] [[תשפ"ג]]
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשע"ט]]
|מיקום=[[מבשרת ציון]] (זמני)
|ראש הישיבה=הרב ישראל נחמן לרנר
|משפיע ראשי=הרב [[הוד דוד אריה]]
|ר"מ=הרב [[חיים דוד וילהלם]]
|משיב בהלכה=הרב [[משה קורנוויץ]]
|מנהל רוחני=הרב [[מנחם מענדל טאלער]]
|מספר תלמידים=115 (נכון לשנת תשפ"ד)
|ספר פלפולים= היכל המלך
|קובץ הערות= [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]
|מפה=
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה גדולה |אחר=ישיבה אחרת בבית שמש|ראו=[[תומכי תמימים בית שמש]]}}

'''ישיבה גדולה ליובאוויטש''' - 'תומכי תמימים' בית שמש הוקמה לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] על ידי ראש הישיבה הרב [[ישראל נחמן לרנר]].

==תולדות הישיבה==
הישיבה הוקמה לקראת שנת הלימודים תש"פ על ידי הרב [[ישראל נחמן לרנר]] לאחר ששימש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]].

ב[[כ"ז ניסן]] [[תשע"ט]] נערכה אסיפת [[התוועדות]] של צוות ההנהלה בהשתתפות רבנים ו[[משפיע]]ים בארה"ק{{הערה|ההתוועדות קמה על בסיס דברי הרבי הריי"צ, אשר בעת ההכרזה על פתיחת ישיבת תומכי-תמימים שבליובאוויטש, כינס הרבי הרש"ב את זקני החסידים לוועידה מיוחדת בה הכריז על דבר הקמת הישיבה.}}, אסיפה זו הייתה התוועדות היסוד של הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/494744/ התוועדות היסוד של הישיבה].}} והרבנים המשתתפים בה קיבלו תשורה מיוחדת{{הערה|קובץ 'צבאו של מלך המשיח'.}}.

זמן קצר קודם תחילת שנת הלימודים פתחה הישיבה בקמפיין נרחב על מנת לממן את בניית מבנה הישיבה ושאר עלויות הייסוד, והקמפיין נחתם בהצלחה.

הישיבה התמקמה במתחם גדול, ובו [[זאל]], חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ופנימיה. במתחם זה נמצאת גם הישיבה הקטנה.

הישיבה מוציאה לאור מדי תקופה [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|קובץ הערות וביאורים]] ו[[גיליון היכל ליובאוויטש]].
כמו כן תלמידי הישיבה מסייעים בעריכת הספרים שבהוצאת '[[מכון פענוחים]]'.

נכון לשנת [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-115 תמימים.

לקראת שנת הלימודים תשפ"ב קיבלה הנהלת הישיבה הקצאה של שטח מעיריית בית שמש שייתן מענה לצמיחה המואצת של הישיבה במתחם חדש ומרווח, באופן שיאפשר גם התפתחותה של הישיבה הקטנה, כאשר תלמידי הישיבה הגדולה יעבור למתחם החדש ויתפנה מקום במתחם הישיבות{{הערה|1=[https://chabad.info/news/668752/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}. מפני סיבות שונות הקשורות בכמה עניינים, הוקפאה ההקצאה, ולאחר מאמצים רבים נמצא מתחם ברחוב אחיה השילוני שברמה ג', אשר אליו עברה הישיבה עם תחילת זמן חורף [[תשפ"ב]].

ב[[כ"ב אלול]] [[תשפ"ב]] עקב הרחבתה של הישיבה התקיים דינר תמיכה למען החזקת הישיבה, בנוכחות מאות ידידים ותומכים, בה גוייסו למעלה ממיליון וחצי שקלים.

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]] עקב עיכובים בבניית המתחם בהקצאה החדשה בבית שמש הודיעה הנהלת הישיבה כי היא נאלצת לעבור למתחם זמני עד להשלמת בניית המתחם החדש. כשזמן קצר לפני שנת הלימודים, הודיעה הישיבה כי קמפוס הישיבה התיכונית במבשרת ציון הסמוכה לירושלים תשמש ותאכלס את הבחורים עד לסיום בניית המתחם בבית שמש.

==צוות הישיבה==
*הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[ראש הישיבה]] ומשפיע שיעור א'
*הרב [[מנחם מענדל טהאלער]] - מנהל הישיבה
*הרב נתנאל סוחייק - [[משגיח ראשי]]
*הרב משה קלמן וואגעל - [[משגיח]]
*הרב [[הוד דוד אריה]] - [[משפיע]] כללי

'''רבני שיעור א':'''
*הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] - [[משפיע]]
*הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[משפיע]]
*הרב יצחק מאיר ברסקי - [[ר"מ]]
*הרב שמחה בונים אברמוביץ - [[ר"מ]]
*הרב מנחם מענדל חדאד - [[משיב]] בהלכה

'''רבני שיעור ב':'''
*הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] - [[משפיע]]
*הרב [[חיים דוד וילהלם]] - [[ר"מ]]
* הרב שמואל אבא דינרי - [[משיב]] בהלכה
*הרב לוי יצחק גולשמיד [[ר"מ]]
*הרב יוסף יצחק מיכאלשוילי - [[משיב]] בחסידות ערב

'''רבני שיעור ג':'''
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - [[משפיע]]
*הרב [[משה קורנוויץ]] – [[ר"מ]] בהלכה ו[[משפיע]]
*הרב מנחם מענדל גרליק - [[ר"מ]]

''' צוות גשמי :'''
*הרב מאיר ריבקין - מנהל גשמי
*ר' יצחק קליין - טבח ראשי
*ר' שלומי שטיין - עוזר טבח

===צוות הישיבה בעבר===
*הרב [[זושא פויזנר]] - [[משפיע]]

==ראו גם==
*[[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]
*[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)]]
==לקריאה נוספת==
*שניאור זלמן לווין, ''''נביא הדור' - הזכות שלנו להביא את הבשורה לאנשי הדור''' [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 18-24

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%a9/ ידיעות וחדשות על הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים בית שמש]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

תומכי תמימים בית שמש (גדולה)

2023-09-07T23:12:06Z

Moshiach: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש
|תמונה=שיעור בזאל הישיבה מפי הרב דוד יוסף.jpg
|כתובית=שיעור בהיכל הישיבה מפי הרב הגאון רבי דוד יוסף - [[אדר ]] [[תשפ"ג]]
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשע"ט]]
|מיקום=[[מבשרת ציון]] (זמני)
|ראש הישיבה=הרב ישראל נחמן לרנר
|משפיע ראשי=הרב [[הוד דוד אריה]]
|ר"מ=הרב [[חיים דוד וילהלם]]
|משיב בהלכה=הרב [[משה קורנוויץ]]
|מנהל רוחני=הרב [[מנחם מענדל טאלער]]
|מספר תלמידים=115 (נכון לשנת תשפ"ד)
|ספר פלפולים= היכל המלך
|קובץ הערות= [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]
|מפה=
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה גדולה |אחר=ישיבה אחרת בבית שמש|ראו=[[תומכי תמימים בית שמש]]}}

'''ישיבה גדולה ליובאוויטש''' - 'תומכי תמימים' בית שמש הוקמה לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] על ידי ראש הישיבה הרב [[ישראל נחמן לרנר]].

==תולדות הישיבה==
הישיבה הוקמה לקראת שנת הלימודים תש"פ על ידי הרב [[ישראל נחמן לרנר]] לאחר ששימש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]].

ב[[כ"ז ניסן]] [[תשע"ט]] נערכה אסיפת [[התוועדות]] של צוות ההנהלה בהשתתפות רבנים ו[[משפיע]]ים בארה"ק{{הערה|ההתוועדות קמה על בסיס דברי הרבי הריי"צ, אשר בעת ההכרזה על פתיחת ישיבת תומכי-תמימים שבליובאוויטש, כינס הרבי הרש"ב את זקני החסידים לוועידה מיוחדת בה הכריז על דבר הקמת הישיבה.}}, אסיפה זו הייתה התוועדות היסוד של הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/494744/ התוועדות היסוד של הישיבה].}} והרבנים המשתתפים בה קיבלו תשורה מיוחדת{{הערה|קובץ 'צבאו של מלך המשיח'.}}.

זמן קצר קודם תחילת שנת הלימודים פתחה הישיבה בקמפיין נרחב על מנת לממן את בניית מבנה הישיבה ושאר עלויות הייסוד, והקמפיין נחתם בהצלחה.

הישיבה התמקמה במתחם גדול, ובו [[זאל]], חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ופנימיה. במתחם זה נמצאת גם הישיבה הקטנה.

הישיבה מוציאה לאור מדי תקופה [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|קובץ הערות וביאורים]] ו[[גיליון היכל ליובאוויטש]].
כמו כן תלמידי הישיבה מסייעים בעריכת הספרים שבהוצאת '[[מכון פענוחים]]'.

נכון לשנת [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-115 תמימים.

לקראת שנת הלימודים תשפ"ב קיבלה הנהלת הישיבה הקצאה של שטח מעיריית בית שמש שייתן מענה לצמיחה המואצת של הישיבה במתחם חדש ומרווח, באופן שיאפשר גם התפתחותה של הישיבה הקטנה, כאשר תלמידי הישיבה הגדולה יעבור למתחם החדש ויתפנה מקום במתחם הישיבות{{הערה|1=[https://chabad.info/news/668752/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}. מפני סיבות שונות הקשורות בכמה עניינים, הוקפאה ההקצאה, ולאחר מאמצים רבים נמצא מתחם ברחוב אחיה השילוני שברמה ג', אשר אליו עברה הישיבה עם תחילת זמן חורף [[תשפ"ב]].

ב[[כ"ב אלול]] [[תשפ"ב]] עקב הרחבתה של הישיבה התקיים דינר תמיכה למען החזקת הישיבה, בנוכחות מאות ידידים ותומכים, בה גוייסו למעלה ממיליון וחצי שקלים.

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]] עקב עיכובים בבניית המתחם בהקצאה החדשה בבית שמש הודיעה הנהלת הישיבה כי היא נאלצת לעבור למתחם זמני עד להשלמת בניית המתחם החדש. כשזמן קצר לפני שנת הלימודים, הודיעה הישיבה כי קמפוס הישיבה התיכונית במבשרת ציון הסמוכה לירושלים תשמש ותאכלס את הבחורים עד לסיום בניית המתחם בבית שמש.

==צוות הישיבה==
*הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[ראש הישיבה]] ומשפיע שיעור א'
*הרב [[מנחם מענדל טהאלער]] - מנהל הישיבה
*הרב נתנאל סוחייק - [[משגיח ראשי]]
*הרב משה קלמן וואגעל - [[משגיח]]
*הרב [[הוד דוד אריה]] - [[משפיע]] כללי

'''רבני שיעור א':'''
*הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] - [[משפיע]]
*הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[משפיע]]
*הרב יצחק מאיר ברסקי - [[ר"מ]]
*הרב שמחה בונים אברמוביץ - [[ר"מ]]
*הרב מנחם מענדל חדאד - [[משיב]] בהלכה

'''רבני שיעור ב':'''
*הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] - [[משפיע]]
*הרב [[חיים דוד וילהלם]] - [[ר"מ]]
* הרב שמואל אבא דינרי - [[משיב]] בהלכה
*הרב לוי יצחק גולשמיד [[ר"מ]]
*הרב יוסף יצחק מיכאלשוילי - משיב בחסידות ערב

'''רבני שיעור ג':'''
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - [[משפיע]]
*הרב [[משה קורנוויץ]] – [[ר"מ]] בהלכה ו[[משפיע]]
*הרב מנחם מענדל גרליק - [[ר"מ]]

''' צוות גשמי :'''
*הרב מאיר ריבקין - מנהל גשמי
*ר' יצחק קליין - טבח ראשי
*ר' שלומי שטיין - עוזר טבח

===צוות הישיבה בעבר===
*הרב [[זושא פויזנר]] - [[משפיע]]

==ראו גם==
*[[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]
*[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)]]
==לקריאה נוספת==
*שניאור זלמן לווין, ''''נביא הדור' - הזכות שלנו להביא את הבשורה לאנשי הדור''' [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 18-24

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%a9/ ידיעות וחדשות על הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים בית שמש]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

תומכי תמימים בית שמש (גדולה)

2023-09-07T23:11:36Z

Moshiach: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש
|תמונה=שיעור בזאל הישיבה מפי הרב דוד יוסף.jpg
|כתובית=שיעור בהיכל הישיבה מפי הרב הגאון רבי דוד יוסף - [[אדר ]] [[תשפ"ג]]
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשע"ט]]
|מיקום=[[מבשרת ציון]] (זמני)
|ראש הישיבה=הרב ישראל נחמן לרנר
|משפיע ראשי=הרב [[הוד דוד אריה]]
|ר"מ=הרב [[חיים דוד וילהלם]]
|משיב בהלכה=הרב [[משה קורנוויץ]]
|מנהל רוחני=הרב [[מנחם מענדל טאלער]]
|מספר תלמידים=115 (נכון לשנת תשפ"ד)
|ספר פלפולים= היכל המלך
|קובץ הערות= [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]
|מפה=
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה גדולה |אחר=ישיבה אחרת בבית שמש|ראו=[[תומכי תמימים בית שמש]]}}

'''ישיבה גדולה ליובאוויטש''' - 'תומכי תמימים' בית שמש הוקמה לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] על ידי ראש הישיבה הרב [[ישראל נחמן לרנר]].

==תולדות הישיבה==
הישיבה הוקמה לקראת שנת הלימודים תש"פ על ידי הרב [[ישראל נחמן לרנר]] לאחר ששימש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]].

ב[[כ"ז ניסן]] [[תשע"ט]] נערכה אסיפת [[התוועדות]] של צוות ההנהלה בהשתתפות רבנים ו[[משפיע]]ים בארה"ק{{הערה|ההתוועדות קמה על בסיס דברי הרבי הריי"צ, אשר בעת ההכרזה על פתיחת ישיבת תומכי-תמימים שבליובאוויטש, כינס הרבי הרש"ב את זקני החסידים לוועידה מיוחדת בה הכריז על דבר הקמת הישיבה.}}, אסיפה זו הייתה התוועדות היסוד של הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/494744/ התוועדות היסוד של הישיבה].}} והרבנים המשתתפים בה קיבלו תשורה מיוחדת{{הערה|קובץ 'צבאו של מלך המשיח'.}}.

זמן קצר קודם תחילת שנת הלימודים פתחה הישיבה בקמפיין נרחב על מנת לממן את בניית מבנה הישיבה ושאר עלויות הייסוד, והקמפיין נחתם בהצלחה.

הישיבה התמקמה במתחם גדול, ובו [[זאל]], חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ופנימיה. במתחם זה נמצאת גם הישיבה הקטנה.

הישיבה מוציאה לאור מדי תקופה [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|קובץ הערות וביאורים]] ו[[גיליון היכל ליובאוויטש]].
כמו כן תלמידי הישיבה מסייעים בעריכת הספרים שבהוצאת '[[מכון פענוחים]]'.

נכון לשנת [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-115 תמימים.

לקראת שנת הלימודים תשפ"ב קיבלה הנהלת הישיבה הקצאה של שטח מעיריית בית שמש שייתן מענה לצמיחה המואצת של הישיבה במתחם חדש ומרווח, באופן שיאפשר גם התפתחותה של הישיבה הקטנה, כאשר תלמידי הישיבה הגדולה יעבור למתחם החדש ויתפנה מקום במתחם הישיבות{{הערה|1=[https://chabad.info/news/668752/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}. מפני סיבות שונות הקשורות בכמה עניינים, הוקפאה ההקצאה, ולאחר מאמצים רבים נמצא מתחם ברחוב אחיה השילוני שברמה ג', אשר אליו עברה הישיבה עם תחילת זמן חורף [[תשפ"ב]].

ב[[כ"ב אלול]] [[תשפ"ב]] עקב הרחבתה של הישיבה התקיים דינר תמיכה למען החזקת הישיבה, בנוכחות מאות ידידים ותומכים, בה גוייסו למעלה ממיליון וחצי שקלים.

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]] עקב עיכובים בבניית המתחם בהקצאה החדשה בבית שמש הודיעה הנהלת הישיבה כי היא נאלצת לעבור למתחם זמני עד להשלמת בניית המתחם החדש. כשזמן קצר לפני שנת הלימודים, הודיעה הישיבה כי קמפוס הישיבה התיכונית במבשרת ציון הסמוכה לירושלים תשמש ותאכלס את הבחורים עד לסיום בניית המתחם בבית שמש.

==צוות הישיבה==
*הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[ראש הישיבה]] ומשפיע שיעור א'
*הרב [[מנחם מענדל טהאלער]] - מנהל הישיבה
*הרב נתנאל סוחייק - [[משגיח ראשי]]
*הרב משה קלמן וואגעל - [[משגיח]]
*הרב [[הוד דוד אריה]] - [[משפיע]] כללי

'''רבני שיעור א':'''
*הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] - [[משפיע]]
*הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[משפיע]]
*הרב יצחק מאיר ברסקי - [[ר"מ]]
*הרב שמחה בונים אברמוביץ - [[ר"מ]]
*הרב מנחם מענדל חדאד - [[משיב]] בהלכה

'''רבני שיעור ב':'''
*הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] - [[משפיע]]
*הרב [[חיים דוד וילהלם]] - [[ר"מ]]
* הרב שמואל אבא דינרי - [[משיב]] בהלכה
*הרב לוי יצחק גולשמיד [[ר"מ]]
*הרב יוסף יצחק מיכאלשוילי [[משיב בחסידות ערב]]

'''רבני שיעור ג':'''
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - [[משפיע]]
*הרב [[משה קורנוויץ]] – [[ר"מ]] בהלכה ו[[משפיע]]
*הרב מנחם מענדל גרליק - [[ר"מ]]

''' צוות גשמי :'''
*הרב מאיר ריבקין - מנהל גשמי
*ר' יצחק קליין - טבח ראשי
*ר' שלומי שטיין - עוזר טבח

===צוות הישיבה בעבר===
*הרב [[זושא פויזנר]] - [[משפיע]]

==ראו גם==
*[[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]
*[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)]]
==לקריאה נוספת==
*שניאור זלמן לווין, ''''נביא הדור' - הזכות שלנו להביא את הבשורה לאנשי הדור''' [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 18-24

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%a9/ ידיעות וחדשות על הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים בית שמש]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

משה שטרנבוך

2023-09-07T20:37:34Z

Moshiach: /* קשריו עם חסידי חב"ד */

[[קובץ:משה שטרנבוך.jpg|ממוזער|הרב שטרנבוך לצד בנו]]
ה[[רב]] '''משה שטרנבוך''' (יליד שנת [[תרפ"ו]], 1926), הוא ראש בית דין [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ומגדולי הפוסקים בדורנו. מכהן גם כראש ישיבה ב[[בית שמש]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[לונדון]] ב[[כ"ד בשבט]] [[תרפ"ו]] לרב אשר שטרנבוך ולאמו מרת דבורה בת הרב שלמה זלמן פינס, מחבר ספר 'פנס שלמה', כצאצא למשפחת [[הגאון מוילנא]]. בילדותו, הושפע מדמותו של הרב [[אלחנן וסרמן]] שהתארח בבית הוריו בלונדון במסגרת המסעות שערך לגיוס כספים לישיבתו בברנוביץ.

בגיל תשע התייתם מאביו.

בצעירותם בלונדון היו הרב שטרנבוך והרב [[אברהם יצחק שם טוב]] חברי ילדות ולימים{{הערה|בתמוז תשס"ח}} אחרי 57 שנים בהם לא התראו נפגשו הם והעלו זכרונות (בין השאר) על דיון שקיימו על ליובאוויטש ועתידה{{הערה|על פי דברי הרב שם טוב ב[https://col.org.il/news/40019 התוועדות עם תלמידי ישיבת צעירי השלוחים בצפת] {{חב"ד און ליין}}}}.

בבחרותו למד למד בישיבת 'תורת אמת' בלונדון של הרב משה שניידר ובישיבת 'חברון' ב[[ירושלים]]. בתקופת לימודיו בירושלים התקרב אל הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק ולרב [[דוב בעריש וידנפלד]] מ[[טשעבין]]{{הערה|שלימים העניק הסכמה לספרו "מועדים וזמנים".}}, וכן היה מקורב לאדמו"ר מגור הרב [[ישראל אלתר]] שלמד עמו ב[[חברותא]] מדי יום שישי, ואף אירח אותו על שולחנו בשבתות{{הערה|יתד נאמן, מוסף שבת קודש, סוכות תשע"ב.}}.

בגיל 27 [[שידוך|השתדך]] עם רעייתו מרת יפה, בתו של התעשיין יעקב שכטר, ממקורביו של [[החזון איש]], ששימש כשדכן.

לאחר נישואיו התגורר בירושלים וכיהן כראש 'ישיבת המתמידים', ובהמשך התגורר כעשרים שנה בסמוך ל[[ישיבת פוניבז']] ב[[בני ברק]], ועמל על כתיבת סדרת הספרים "מועדים וזמנים" וספרים נוספים ועמד בראש [[כולל אברכים|כולל]] ושימש כרב קהילה ב[[ראש העין]]. בהמשך, שימש במשך מספר שנים כרבה של קהילה חרדית ב[[יוהנסבורג]] שבדרום אפריקה.

בשנת [[תשמ"ח]] קבע את מגוריו בשכונת 'הר נוף' ב[[ירושלים]], והקים בה מרכז תורני על שם הגר"א הכולל בית מדרש ובית כנסת.

בשנת [[תשמ"ט]], עם פטירת רבה של [[העדה החרדית]] הרב [[יצחק יעקב וייס]], מונה הרב שטרנבוך לכהן כסגן נשיא וחבר בית הדין של העדה החרדית, והחל משנת [[תשס"ג]] מכהן כראש בית הדין.

בשנת [[תשנ"ב]], החל לפרסם את תשובותיו ההלכתיות בשו"ת "תשובות והנהגות" בסדרה הכוללת 7 כרכים{{הערה|נכון לשנת [[תשפ"ב]].}}.

החל מחודשי הקיץ של שנת [[תשע"ג]] עומד בראשות [[ישיבה גדולה|ישיבה]] שהקים. הישיבה הוקמה תחילה בשכונת רמות בירושלים, ובחודשי החורף של שנת [[תשע"ח]] קבעה הישיבה את משכנה רמה ג' ב[[בית שמש]]. הרב שטרנבוך מוסר בישיבה שיעורים כלליים באופן קבוע, וכן שיחה העוסקת בעניני מוסר ובעניני השעה. דבריו בפני התלמידים נערכים ומודפסים בעלון המופץ בריכוזים החרדיים בישראל{{הערה|בחורף של שנת תשפ"א יצאו השיחות לאור בסדרת ספרי ביאורים והנהגות על התורה.}}.

בפרשת הקברים במתחם גולובנציץ בבית שמש בלט בין המתירים את החפירה במקום, בניגוד לדעת אתרא קדישא וגאב"ד העדה החרדית הרב יצחק טוביה וייס.
חילוקי הדעות הגיעו לכדי כך שחבורת קיצוניים תקפה את נכדי הרב ביוצאם מהתלמוד תורה בחורף ה'תשפ"ב (2021), מה שהביא למעורבותה של משטרת ישראל<ref>[https://www.bhol.co.il/news/1299840 תיעוד מזעזע: קיצונים תוקפים באלימות את נכדי ראב"ד העדה"ח], באתר בחדרי חרדים</ref><ref>[https://www.bhol.co.il/news/1300295 נכדי הראב"ד במנוסה: הקיצונים אורבים לילדים ותוקפים אברך, באתר בחדרי חרדים]</ref>.

==קשריו עם חב"ד==
===עם רבותינו נשיאינו===
על אף קשריו ההדוקים עם אנשי חוגי הקנאים בירושלים ותפקידו כראש בית הדין של חוגי העדה החרדית, הרב שטרנבוך עמד לאורך כל השנים בקשר עם אדמו"רי חב"ד.

קשר זה החל כבר בהיותו בחור מבוגר, כאשר פנה בשנת [[תש"ט]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]], בבקשה לקבלת סדר בלימוד, וזכה למענה שהדריך אותו שהלימוד יהיה על מנת לעשות ולקיים, ושהעשיה תהיה מתוך רגש פנימי של [[אהבת השם]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ חלק ט' אגרת ג' רצט: "אל מר משה שי'{{ש}}שלום וברכה{{ש}}במענה על כתבו שמבקש לכתוב לו סדר בלימוד התורה שעוסק כל ימי השבוע רק איזה שעות בשבוע הנהו לומד עם איזה תלמידים. הנה הסדר מבואר בברכת אהבת עולם ללמוד לשמור לעשות ולקיים. ופירושו שהלימוד יהי' בשביל לידע לשמור ממה שצריכים לשמור עצמו הן בעניני המוחין והן בעניני המדות וצריכים ללמוד הדינים ודרכי הנהגה במדות טובות, בכדי לעשות בפועל וללמוד ספרי מוסר וספרי חסידות אשר העשי' תהי' בקיום פנימי כלומר שלא להטעות עצמו וזהו 'באהבה', דהאהבה הוראה על הקיום כראוי לכל אחד לפי מהותו והשי"ת יעזרהו בגשמיות וברוחניות.{{ש}}בברכת כתיבה וחתימה טובה{{ש}}בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א{{ש}}מזכיר".}}.

בהזדמנות אחרת, כאשר שאל את הרבי לפשר נוסח ההזמנה שכתב הרב [[בנציון שמטוב]] לכבוד ה[[בר מצוה]] של בנו שהוא מקווה שבנו 'יגדל לנחת רוח הרבי', וטען שצריך לבקש שיגדל לנחת רוח בורא עולם{{הערה|כאשר שאל את הרב שמטוב, אמר לו שככה נוהגים חסידים, ואם יש לו שאלה צריך לשאול את הרבי, ובכך רצה לגרום לו להיות קשור לרבי באמצעות כתיבה אליו.}}, ענה לו הרבי במכתב נדיר ומיוחד בו ביאר כיצד ייתכן שחסידים מתברכים בנוסח זה, ואף הוסיף וכתב לו שהתלבט אם לענות על השאלה כיון שבדרך כלל שאלות בסגנון זה מגיעים מאנשים ששום הסבר לא יניח את דעתם והם מחפשים רק להתנגח, אך כיון שהרבי איננו מכירו, הוא מעמידו על חזקת הכשרות שאכן שואל כיון שברצונו להבין{{הערה|מכתב מתאריך י"א ניסן תשי"ג, אגרות קודש כרך ז אגרת ב'עו: "ב"ה, י"א ניסן, תשי"ג{{ש}}ברוקלין.{{ש}}שלום וברכה!{{ש}}במענה על מכתבו מט"ז אדר, בו מעורר ע"ד נוסח הזמנה שקבל מהרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו' מוה"ר בן ציון שי' שם טוב שד"ר, אשר הנ"ל מתברך שבנו יהי' ירא שמים וחסיד ולמדן כפי כוונתי ורצוני. ובמילא הוקשה לו מהו התוכן לקשר איחול משאלות לב יהודי בכוונת ורצון בשר ודם.{{ש}}הנה ידוע דתפלה היא עבודה שבלב וכמרז"ל (תענית ב' ע"א), וצריכה להיות בדבור, ובמילא צריך שיהי' פיו ולבו שוין למען שתועיל התפלה. כן מובן מנוסח תפלתינו שכל שיפרט אדם תפלתו ה"ז משובח, ולא שיסתפק בתפלה כללית, שלכן מתפללים י"ב אמצעיות, ולא בקשה כוללת, וגם בברכות אלו גופא כמה פרטים מפורטים בכל אחת מהן, ובמילא אחד אשר אינו סומך על עצמו שיוכל לפרט תפלתו כדבעי מאיזה סיבה שתהי' ולפי דעתו נמצא אחד מידידיו הרוחש ומאחל לו כל טוב באמת, ויש לו הבנה במבוקשו יותר מפורטה ועמוקה, ה"ה מנסח תפלתו ובקשתו שמתפלל שתתמלא בקשתו כפי כוונת ורצון פלוני. ומוצאים עד"ז גם בהלכה בכמה וכמה ענינים, ומהם בהיתר עיסקא, שכותבים בהיתר עיסקא "כתקון חז"ל", וכותב זה אפילו עם הארץ, ומועיל ע"פ דין תורה, כיון שמוסר דעתו לחז"ל.{{ש}}ב) עוד זאת אשר מי יודע יצר לב האדם והתחבולות של היצה"ר שאומן גדול הוא ובא לכאו"א לפי ענינו, וכמרז"ל (שבת קה, ב), ובמילא מחפש לו כמה דרכים לבלבל את האדם, ובפרט בעת רצון כשחושש שתתקבל תפלתו שיש מקום יותר לחשש שיבלבלו ויערב איזה פני' בבקשתו ותפלתו, וככל שתגדל הבקשה בהרחקה מענינים גשמים, וכמו בבקשת הנ"ל שיהי' ירא שמים - ואינו מסתפק בזה אלא שיהי' עוד - חסיד - היינו לפנים משורת הדין אפילו של יר"ש, ואינו מסתפק בזה אלא מוסיף עוד - למדן, - היינו שישתמש בכח התורה להיות יר"ש וחסיד אשר התורה היא תורת אמת, שחסד אמר אל יברא, מובן שהיצה"ר יחפש כל אשר בידו לבלבל התפלה, ואם אי אפשר בדבור, הרי עכ"פ בלב, והוא ע"ד מ"ש הרמב"ם סוף הלכות תמורה, ירדה תורה לסוף דעתו של אדם ומקצת יצרו הרע כו' ואע"פ שנדר והקדיש אפשר שחזר בו ונחם כו' והעצה היחידה לזה הוא למסור תפלתו על דעת איש אחר שאינו נוגע בדבר ודורש טובתו, שאז הדבור והכוונה יחד יהלכו. וגם לזה כמה דוגמאות בנגלה, ואחת מהן היא משארז"ל (נדרים כ"ה ע"א) אמר להם הוו יודעים שלא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעתי ועל דעת המקום.{{ש}}ג) כן מקשה שלכאורה פשוט שהתפלה צ"ל דרך כלל להיות מעושי רצון השי"ת מבלי להזכיר הדרך שרוצה בה. ובמחכת"ר, אינו כן. וכנ"ל שמכל נוסחי התפלה שתקנו אנשי כנסת הגדולה יראה שמפרטים הבקשות והתפלות עד כמה שאפשר, ומה שלא פרטו עוד יותר הוא כדי שיהי' נוסח אחד לכל בני ישראל, אבל גם נוסח זה מפורט הוא ביותר, וכנ"ל. - עיין רמב"ם הל' תפלה פ"א ופ"ו.{{ש}}האמת אגיד שספק הי' בידי אם לענות על השאלות או לא, כיון שלדאבוננו הנה בכל הזמנים ובפרט בזמננו זה נמצאים הרבה שכוונתם הקושיא (בפרט בדרך שלא הורגלו בה, וכששואלים הם את עצמם מפני מה משתמטים ממנה, הרי התירוץ היותר קל הוא לאמר שיש לו קושיות על הדרך). אשר אז אין תועלת כל כך בהתירוץ, כיון ששערי קושיות לא ננעלו, אבל כיון שאיני מכירו הרי אני מעמידו בחזקת כשרות שבודאי אין כוונתו אלא לטובה, היינו להסביר לו דבר שעדיין לא נזדמן לו במכתבי בנ"א אף שנמצא בדוגמתו בכ"מ וכנ"ל.{{ש}}בברכה לחג הפסח כשר ושמח.{{ש}}נ"ב: כמובן, אם יש לו איזה הערות בהנ"ל, אתעניין לקרוא אותם, ואשתדל גם לענות עליהם, כפי יכולתי.{{ש}}הערה: בדיוק הבאתי שתי דוגמאות הנ"ל, כי ענין השבועה - זהו ענין עבודת האדם המתחלת מעת הבר מצוה - שנעשה מושבע ועומד מהר סיני. והכוונה בזה היא - ריבית בהיתר עיסקא, וכמבואר במאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ד"ה טעמה כי טוב סחרה, דשנת ה'תש"ט.{{ש}}מוסג"פ העתק מכתבי כללי לחג הפסח הבע"ל, אשר בטח יענין את כת"ר שי'".}}.

הרב שטרנבוך מצטט את פסקי רבותינו נשיאינו בתשובותיו. באחת מתשובותיו בהלכה, כותב הרב שטרנבוך: "...אם בידו לבחור יום הניתוח והמטפלים יהודים, ויצטרכו ודאי לחלל עליו שבת, ואין צורך בערב שבת דוקא אף שיש מצוה ברפואת חולה כיון שאין מצוה בערב שבת דוקא ויכול לדחותו, לא שרינן להביא עצמו לחילול שבת בניתוח, וכבר פירסם על זה בשעתו כ"ק האדמו"ר מליובאויטש..{{הערה| ראו: התקשרות גליון 1339: טיפול רפואי סמוך לשבת, וראו: שולחן מנחם, אורח חיים, חלק ב, סימן קמח, עמ' ד ואילך.}}. והסכימו כן גדולי ההוראה בשעתו"{{הערה|תשובות והנהגות, חלק ג, סימן יא, עמ' יב, ד"ה ומיהו. - וראו גם: תשובות והנהגות, חלק א, סימן תמא, עמ' דש, שמביא מהרבי הריי"צ על חומרת שתיית חלב עכו"ם, שהדבר גורם לפגם באמונה [ראו את דברי הרבי הריי"צ בנושא בערך: "חלב עכו"ם"]. וראו גם: תשובות והנהגות, חלק ד, סימן א' בשוה"ג, מה שהקשה על ניקוד בסידורי חב"ד, וראו מה שהשיב עליו הרב ברוך אוברלנדר בהערות וביאורים, אהלי תורה, קובץ תתמז, עמ' 85.}}.

===קשריו עם חסידי חב"ד===
כשהגיעו רבני חב"ד להזמינו לסיום הרמב"ם הארבעים, סיפר להם הרב שבמשך תקופה קיים חלופת מכתבים עם הרבי, ולאחר מכן הוא בירך בחום את המארגנים והמשתתפים{{הערה|1=[https://www.kikar.co.il/394731.html דיווח באתר 'כיכר השבת'].}}.

הרב שטרנבוך, נוהג לקנות [[אתרוג]]י [[כפר חב"ד]] של משפחת גרליק, מגזע [[אתרוגי קלאבריא]] עבורו ועבור בני ביתו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=8756&lang=hebrew דיווח באתר 'שטורעם'].}}.

העניק הסכמה וברכה לספר המבאר את [[שער היחוד והאמונה]] ב[[תניא]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76048 דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.

העניק דברי תורה שכתב בענין 'והגדת לבנך' לגיליון 'מבית ההוראה' ל[[חודש ניסן]] [[תשפ"ב]] היוצא לאור ע"י [[בית הוראה כפר חב"ד]] כשכותב : "הנני מוסר דברים שכתבתי בעניין מצוות "והגדת לבנך" ופרטי דינים למעשה, לרבנים הגאונים דייני בית דין צדק ובית הוראה דכפר חב"ד תובב"א, להדפיס לרבים, וזכות הרבים תעמוד להם וחפץ ה' בידם יצלח"{{הערה|על פי ה[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/15-04-2022-01-37-12-בית-ההוראה-15-E.pdf גיליון] (ע' 6)}}.

הרב שטרנבוך למד באופן קבוע במשך שנה שלימה את ספר ה[[תניא]].

כיום ישנם קבוצה של בחורים מהישיבה שלמדו תניא יחד עם בחורים מישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש.

==מפסקיו==
===[[פאה נוכרית]]===
הרב שטרנבוך תומך בדעת הרבי המעדיף [[פאה נוכרית]] על מטפחת. וכתב: "האוסר פאה אינו מחמיר אלא מיקל מאוד".

וכך כותב בשו"ת דת והלכה<ref> (סימן א)</ref>: "וביותר רצוני להדגיש, דהאוסר היום לכל אחד פאה נכרית מדינא, אינו מחמיר רק מיקל בזה מאוד, שאשה היום במטפחת אינה מכסה כל שערותיה תמיד, וזה מקום לחוש לאסור מדינא אפי' מהתורה לרשות הרבים, ואם בפאה נכרית החשש לרוב הפוסקים רק מדת יהודית, במטפחת החשש מגילוי שיער, והיינו פגיעה בדת משה ממש, וא"כ המחמיר עלול להקל לגרום איסור תורה, שרק יחידים אצל הספרדים שיפרקו פאה נכרית, יזהרו במטפחת שתכסה תמיד כל השערות כדין, וגם אם בפאה נכרית הרי זה שינוי מדרכי אבותינו, במטפחת לחוד ובמיוחד לספרדים הרי זה שינוי טפי, שזה מפורש בשו"ע שצריך עוד לרשות הרבים רדיד ולא סגי במטפחת לבד, וכן נהגו באמת אצלם מדורי דורות, עד שסביבם נשתנה המנהג והתחילו במטפחת לבד. וא"כ אפי' במטפחת אין בזה חומרא, רק קולא נגד הפסק ומנהג מדורי דורות שצריך חוץ מהמטפחת רדיד דוקא".

===להדליק נר של שבת קודש===
מנהג חב"ד לומר בהדלקת נרות בערב שבת "להדליק נר של שבת '''קודש'''", היינו להוסיף את המילה קודש, והיו כמה שיצאו נגד נוסח זה, והרב שטרנבוך כתב ליישב את המנהג{{הערה|1=בספרו תשובות והנהגות חלק א, ער}}: "כן נמצא בסידור הרש"ז ובסידור קרבן מנחה".
הרב שטרנבוך כותב שאינו יודע על מה סמכו, ומסיק שם שהכל תליא (תלוי) אם האישה מקבלת שבת בהדלקה או לא, שאם מקבלת שבת בהדלקה ראוי לה להוסיף "קודש", שבזה מרמזת על קבלת קדושת היום, אך אם מתנה שלא לקבל שבת בהדלקה, לא תאמר "קודש". (אמנם למנהג חב"ד יש לומר תמיד "קודש", ורק כשמדליקה נר שבת ויו"ט (כשחל יו"ט בשבת, ומדליקה הנר בערב שבת שהוא גם ערב יו"ט), מברכת: "להדליק נר של שבת ויום טוב", ללא המילה "קודש"){{הערה| עיינו במכתב הרבי שנדפס באגרות קודש, חלק ל"א, עמ' כב. תשובות וביאורים בשו"ע (תשמ"ז) סימן ע"ז. ראו גם: שמירת השבת (גדסי) עמ' 44, ובהערה 36.}}.

===להדליק נר של יום הזכרון===
מורה לברך בהדלקת נרות של [[ראש השנה]], "להדליק נר של יום טוב יום הזכרון" על דרך מנהג חב"ד לברך "להדליק נר של יום הזכרון".

בתחילה כתב שמתפלא על מנהג חב"ד, אך אחרי כמה שנים כתב מסקנא שלדעתו מנהג חב"ד הוא המנהג הנכון.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[אליהו שטרנבוך]] שימש כראב"ד מחזיקי הדת באטוורפן.
*אחיו הרב דב, שימש כמנהל סמינר גייטסהד לבנות.
*גיסו, הרב משולם דוד סולובייצ'יק (היה נשוי לאחותו).
*גיסו, הרב חנוך ארנטרוי - לשעבר ראב"ד בבית הדין הרבני ב[[לונדון]] (היה נשוי לאחותו).
*גיסו, הרב חיים יעקב אריאלי (היה נשוי לאחותו){{הערה|בנם הוא הרב [[אשר אריאלי]].}}.
*בנו, הרב אפרים זלמן שטרנבוך - ר"מ בישיבה שבראשותו ומחבר ספרים "אבני שוהם" ו"יששכר וזבולון".
*בנו, הרב אשר שטרנבוך.
*בנו, הרב חיים עוזר שטרנבוך.
*חתנו, הרב שלמה זלמן איראם - משיב ב[[ישיבת פוניבז']].
*חתנו, הרב יששכר שרייבר - הוא [[כולל אברכים|ראש כולל]], מחסידי [[תולדות אהרן]].

==מספריו==
{{טורים|
*'''מועדים וזמנים''' - תשעה חלקים, בנושא הלכות חגי ישראל ומועדיו
*'''תשובות והנהגות''' - שבעה כרכים של תשובות הלכתיות
*'''טעם ודעת''' - שלושה כרכים על פרשיות התורה
*'''ביאורים והנהגות על התורה''' חמישה כרכים על פרשיות התורה
*'''חכמה ודעת''' - שני כרכים בסדרה נוספת על התורה
*'''פשט ועיון''' - סדרת ספרים על מסכתות הש"ס
*'''הגדה של פסח, מועדים וזמנים''' - יו"ל תשכ"ב עם חידושי הלכות וביאורים
*'''הגדה של פסח, טעם ודעת''' - יו"ל תשס"א עם פסקי הלכות וביאורים
*'''הגדה של פסח, ויגד משה''' - יו"ל תשפ"א בעריכת הרב שלום מאיר ולך עם פניני הלכות חידושים ביאורים הנהגות וסיפורים
*'''דיני ומנהגי פורים משולש וערב פסח שחל בשבת'''
*'''משנת המועדים''' - על [[חנוכה]]
*'''דת והלכה''' - "ענייני הלכה מבעיות זמננו", ירושלים תש"ל
*'''זבחי קודש''' - על [[מסכת זבחים]]
*'''אורחות הבית'''- הלכות טהרה ודיני הבית היהודי
*'''תורת המשפחה''' - דיני טהרה וחינוך הבנים
*'''ההלכה במשפחה'''
*'''בעיות הזמן''' (2 כרכים)
*'''מצות [[שמיטה|שביעית]] כהלכה'''
*'''סת"ם כהלכתן''' - דיני כתיבת ספרי תורה ומזוזות ועשיית תפילין
*'''הדרך ל[[תשובה]]''' - פירוש והערות על הלכות תשובה של ה[[רמב"ם]]
*'''קיצור דיני [[ריבית]] המצויים'''
*'''[[ברכת החמה]]''' - דינים, הערות ומנהגים, בני-ברק [[תשמ"א]]
*'''ערב פסח שחל בשבת ו[[פורים משולש]]''', בני-ברק
*'''הלכות [[הגר"א]] ומנהגיו, ירושלים תשנ"ח'''
*'''דע מה שתשיב''' - קובץ שיחות בענייני אמונה, השקפה, מוסר, חינוך ועוד, [[ירושלים]] [[תשמ"א]]
*'''דעת ומחשבה''' - על [[הרמב"ם]] הלכות דעות והלכות עבודה זרה
*'''רשימות בשמעתתא''' - הערות על ספר שב שמעתתא
*'''אש קודש''' - על פי כתביו ומאמריו - עובדות, הליכות והנהגות מרבו הרב משה שניידר ראש ישיבת "תורת אמת" בלונדון' בהוצאת מכון 'טעם ודעת'
*'''הליכות והנהגות''' - קונטרסים שנלקטו מתוך ספריו על מועדי ישראל על ידי הרב מרדכי גולדיש
}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]
[[קטגוריה:אישים בשכונת הר נוף]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ו]]

שמעון אליטוב

2023-09-07T20:15:22Z

Moshiach: /* תולדות חיים */

[[קובץ:שמעון אליטוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמעון אליטוב]]
הרב '''חים שמעון גד אליטוב''' ([[י"ד באדר]] ה'[[תרצ"ז]]-[[ג' שבט]] [[תשפ"ג]]) היה מחשובי [[רבני חב"ד]] ב[[ירושלים]], חבר מועצת [[הרבנות הראשית]] לישראל, שימש כ[[רב]] העיר מבשרת ציון והמועצה האזורית מטה בנימין, וראש ישיבת [[עוז מאיר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ד באדר]] ה'[[תרצ"ז]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]] לרבי יוסף רחמים ושושנה בתו של הדיין מאיר אבוטבול מקזבלנקה. בשנת [[תש"ח]] התחיל ללמוד בישיבת נובהרדוק ב[[חדרה]]. ב[[תשי"ב]] הצטרף ל[[חב"ד]] ועבר ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[לוד]] בשנותיו בישיבה ולאחר מכן זכה לקבל עשרות הדרכות אישיות מהרבי. בשנת [[תשט"ז]] החל ללמד בישיבה זו בכיתת הצעירים.

בישיבה היה מקורב מאד למשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]].

בין השנים [[תשי"ז]] ל[[תשי"ט]] שימש כמחנך ב[[כפר חב"ד]].

ב[[י"ג באב]] [[תשי"ח]] התחתן עם מזל בת הרב משה בוסקילה{{הערה|אחותו של ר' [[דוד בוסקילה]] מתרגם התניא לערבית.}}, בפרדס בחצר הישיבה ובשנת [[תש"כ]] החל לשמש כמחנך ב[[קריית גת]].

בשנת [[תשכ"א]] עברו ללמד בבית ספר חב"ד בברוש, שם קירבו משפחות רבות ביניהם את משפחת הרב [[יורם אברג'ל]]. בשנת תשכ"ד עבור ללמד בבית ספר חב"ד בירושלים עד לשנת תשכ"ח.

בשנת [[תשכ"ח]] נסע לשלוש שנות [[שליחות]] למטרות [[שוחט|שחיטה]] ב[[יוגוסלביה]] וב[[רומניה]] הקומניסטית, ובשנת [[תשל"א]] נסע לאותה מטרה ב[[ארגנטינה]], לאחר שהחל למסור גם שיעורי תורה במקום התמנה לרב הקהילה החלאבית הגדולה "סוכת דוד" ב[[בואנוס איירס]].

בשנת [[תשל"ט]] שב לארץ ישראל ופתח ישיבה למקצועות קודש עבור נוער חרדי במצוקה ו[[כולל אברכים]] בשם "אור מאיר חב"ד" (על שם אחיו הגדול הרב [[מאיר אליטוב]], שהיה ראש ישיבה בשדה יעקב וישיבת הראשון לציון ונספה בתאונת דרכים).

במקביל לכהונתו כראש ישיבה שימש ברבנות של כמה קהילות בירושלים. מסר הרצאות ב[[חסידות]] ובחינוך ברחבי הארץ ובתחנות רדיו, בעיקר בערוצי מורשת של קול ישראל. בשנות הנוני"ם היה לו שיעור תניא קבוע שמסר ב'ערוץ קול הנשמה'. כיום מוסר מדי יום שישי
שיעורים ברדיו.

בשנת [[תש"נ]] שב לשנה לארגנטינה ושימש כרב קהילת שערי תפילה בבואנס איירס וכמנהל תלמוד תורה [[חב"ד]] המקומי.

בשנת [[תנש"א]] שב לארץ הקודש והקים מחדש את ישיבתו בשם '''עוז מאיר חב"ד''' בשכונת סנהדריה ב[[ירושלים]].

בסוף שנות הנוני"ם נבחר לשמש כרב המועצה האזורית [[מטה בנימין]].

בשנת [[תשס"ח]] נבחר ל[[מועצת הרבנות הראשית]], והיה הראשון מבין כל המועמדים. ובשנת [[תשע"ד]] נבחר שוב במקום הראשון ברבנים הספרדים. תפקידו ברבנות הראשית הוא יו"ר ועדת רבנים וקהילות בתפוצות.

בשנת [[תשע"ב]] התמנה כרבה של מבשרת ציון בפועל, ובשנת [[תשע"ד]] התמנה לתפקיד ממלא מקום רב העיר [[ירושלים]] לקראת [[שנת השמיטה]] למשך שלושה חודשים עד לבחירות שהתקיימו לתפקיד רב העיר.

בשנת [[תשע"ט]] עבר אירוע מוחי קשה ממנו התאושש לאיטו לאחר טיפולים רבים.

נפטר ב[[ג' שבט]] [[תשפ"ג]].

==משפחתו==
*אשתו, הרבנית מזל אליטוב, מהנהלת נשי חב"ד בירושלים. לשעבר מנהלת ה'מעונה' לבנות של ה'פעילים'.
*בנו, הרב [[שאול משה אליטוב]].
*בנו, העיתונאי ר' [[יוסף יצחק אליטוב]].
*חתנו, הרב [[אליהו אסולין]] - שליח הרבי ורב שכונת בית אליעזר, [[חדרה]].
*חתנו, הרב [[יעקב שוויכה]], ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

==לקריאה נוספת==
*'''היחידות שהכווינה את דרכי''', רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 25.
*'''זה תלוי בהתמסרות''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 40.
* כפר חב"ד, גליון 1995. כתבה אודותיו (לאחר פטירתו) (מעמ' 44).

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3936082 דורות של הצלחה]''', הרב אליטוב עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים {{וידאו}} {{בית חבד}}
*'''[http://www.col.org.il/files/3.475153E-02E-02_7792147.pdf כאשר ישא האומן]''', פרקי חיים משולבים באגרות הקודש שקיבל מהרבי, תשורה מנישואי נכדו מנחם אב תשע"ח
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shweke-Noki%20-%20Nissan%205,%205772.pdf מכתבים והדרכות שקיבל מהרבי]''' ב[[תשורה]] לחתונת נכדו, הרב אליהו שוויכה, ה' [[ניסן]] [[תשע"ב]] {{PDF}}
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/03/94.-Vayikra-5777-Hebrew.pdf להתמסר לחינוך ילדי ישראל]''', בראיון לגליון השבועי של חברת המדיה החב"דית [[jem]]
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3936083 תמונה שווה אלף מילים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} הרב אליטוב מתראיין לתכנית המדיה של חברת [[jem]]
*'''[https://col.org.il/news/144142 כתבי הרב שמעון גד]''' {{PDF}}{{COL}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אליטוב, שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבני מועצות אזוריות]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]

[[קטגוריה:משפחת אליטוב]]

תומכי תמימים כפר חב"ד

2023-04-17T20:23:36Z

Moshiach: /* פעילות */

{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{ישיבה|
|שם=
|תמונה=ישיבה כפר חב"ד.jpg
|כתובית=בניין ישיבת תומכי תמימים [[כפר חב"ד]]
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]
|תאריך יסוד=שנת [[תשכ"ג]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=רחוב הרבי הרש"ב 4, [[כפר חב"ד]]
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].
|משגיח ראשי=הרב [[חיים דוד וילהלם (כפר חב"ד)|חיים דוד וילהלם]]
|משפיע ראשי=הרב [[שניאור זלמן גופין]]
|הנהלה גשמית=הרב [[מנשה חדד]], הרב [[מנחם לרר]], הרב גרשון סודקביץ והרב שלום דובער חדד.
|מספר תלמידים=220
|ספר פלפולים=[[פלפול]] התמימים
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש כפר חב"ד
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''ישיבת תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש - כפר חב"ד''', הינה [[ישיבה גדולה]] מרשת ישיבות [[תומכי תמימים]] הממוקמת [[כפר חב"ד]].

==ייסוד הישיבה==
[[קובץ:זאל כפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים בישיבה, בשנותיו הראשונות (במרכז נראה עומד הרב [[משה לנדא]])]]
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלומי אוויר. צילום: ישראל ברדוגו]]
הישיבה נוסדה ב[[לוד]] בראשית חודש [[שבט]] [[תש"ט]] כ[[ישיבת תומכי תמימים לוד]], כשבהמשך עברו אליה גם תלמידי ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה, בראשות ראש הישיבה הרב [[ישראל גרוסמן]] וה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]] למשכנה ב[[כפר חב"ד]]. במשך השנים שימשה הישיבה כישיבה הגדולה המרכזית ב[[ארץ הקודש]], וישיבות אחרות (בקריית גת, בצפת ובמגדל העמק) התבססו על קבוצות תלמידים שנשלחו אליהם מתוך תלמידי הישיבה. כמו כן, היוותה הישיבה אבן שואבת לתלמידי ישיבות רבים מישיבות אחרות שביקשו ללמוד את [[תורת החסידות]].

ראשי הישיבה במשך השנים היו הרב גרוסמן, הרב אליעזר פלצ'ינסקי והרב [[יעקב דב כ"ץ]]. הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] שימש כמנהל רוחני. המשפיעים היו הרב [[שלמה חיים קסלמן]] והרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]. את הישיבה ניהלו הרב [[אפרים וולף]], בנו ר' [[ברק'ה וולף]] ור' [[יוסף ישראל בלוי|יוס'ל בלוי]] (במסגרת משרד 'מוסדות חב"ד בארץ הקודש', שכלל גם את הישיבה בלוד, בתי הספר למלאכה, אגודת חסידי חב"ד וקה"ת).

== הישיבה כיום ==
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ב]] לומדים בישיבה כ-230 תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים. לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' ב[[ישיבה]] ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת ב[[קבוצה]] ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים המרכזית]] [[770]]. לאחר מכן ממשיכים ופועלים כתלמידים שלוחים בישיבות חב"ד ברחבי תבל.

==פעילות==
תלמידי הישיבה מפעילים את הארגונים: [[ארגון הפנסאים|הפנסאים]], מחנה הקיץ [[גן ישראל - ארץ הקודש]] ו[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]].
מידי שנה מתקיימים בבניין הישיבה "[[יום תמים לרבי]]" ו"שבת הכנה לג' תמוז".

==הוצאות לאור==
מידי תקופה מוציאים תלמידי הישיבה גליון המרכז את חידושי תורתם של תלמידי הישיבה. הגליון יוצא לאור על ידי סניף מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבה.

בנוסף לכך, מידי שנה תלמידי הישיבה מוציאים לאור ספר פלפולים עב-כרס, בו מתפרסמים חקירות תורניות בגמרא, בעניני הלכה ומנהג ובתחומים נוספים, מאת רבני הישיבה ותלמידיה.

נכון לשנת [[תשפ"א]] יצאו לאור בסדרה כ"ה כרכים{{הערה|1='''[http://col.org.il/pics/inbox/2286035_.145744.pdf 500 עמודים עמוסים בחידושי תורה]''', הספר בפורמט {{PDF}} באתר {{col}} (קישור שבור)}}

==צוות הישיבה==
*[[ראש הישיבה]]: הרב [[יוסף יצחק בלינוב]]
*[[ראש הישיבה|מראשי הישיבה]]: הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[יעקב שוויכה]] והרב [[יעקב גולדשמיד]] והרב [[יעקב משה וואלבערג]]
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[זלמן גופין]]
*[[משגיח]] ראשי: הרב חיים דוד וילהלם
*[[משגיח]] בחסידות: הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]]
*[[משגיח]] שיעור א': הרב מנחם מענדל רוזנברג
*'''שיעור א''': [[ר"מ]]ים: הרב דן שלום טוביה נפתלין, הרב שלמה קעניג, והרב [[יעקב משה וואלבערג]]. [[משפיע]]ים: הרב דוד בייטש והרב מנחם מענדל הלוי גורביץ'
*'''שיעור ב'''': ר"מים: הרב [[יעקב שוויכה]], הרב [[חנא חיים פרידמן]] והרב [[ברוך שלמה בליז'נסקי]]. משפיעים: הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]], הרב [[אליהו קירשנבאום]] והרב חיים לייב זקס
*'''שיעור ג'''': ר"מים: הרב [[יעקב גולדשמיד]] והרב דובער בלינוב. משפיע: הרב [[שניאור זלמן גופין]]
*'''[[משיב]]ים''': בעיונא: הרב חוני בלינוב (שיעור ב'),הרב זעליג פלדמן (שיעור א'). בגירסא: הרב בנימין כהן, הרב שלמה קעניג, והרב חנא חיים פרידמן. בחסידות: הרב [[אליהו קוק]] (לשיעור א')
*'''מכון [[סמיכה]]''': ר"מ: הרב [[דב טברדוביץ']]
*'''הנהלה גשמית''': הרב [[מנחם לרר]], הרב [[מנשה חדד]] והרב גרשון סודקביץ
*'''מזכירות''': הרב יצחק מאיר סוסובר והרב שלמה ויגלר

===[[ר"מים]] בעבר===
* הרב [[ישראל גרוסמן]]
* הרב [[נחום טרבניק]]
* הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]
* הרב [[יהושע זעליג פלדמן]]
* הרב אברהם יצחק לסקר
* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]]

===משפיעים בעבר===
* הרב [[שלמה חיים קסלמן]]
* הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]
* הרב [[שלום דובער קסלמן]]
* הרב אברהם גד וונקרט
* הרב יוסף ישראל גרוזמן
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]]
* הרב [[משה נפרסטק]]
* הרב [[יוסף יצחק אופן]]

==לקריאה נוספת==
*[[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]]
*[[נרות להאיר (ספר)|נרות להאיר]]

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:כפר חב"ד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד|ת]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

שמעון וייצהנדלר

2023-04-03T15:47:48Z

Moshiach: /* תולדות חיים */

[[קובץ:שימען.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמעון וייצהנדלר ב[[כינוס תורה]] ב-[[770]]]]
הרב '''שמעון וייצהנדלר''' הינו ראש ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]], מראשי ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה ראשון לציון]], מרצה ועורך ספרים. שימש בעבר כספרן בספריית [[היכל מנחם בני ברק]] ובספריית [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
נולד בז' תשרי ה'תשל"ג למשפחה חסידי [[אמשינוב]], למד בישיבה קטנה של החסידות, לאחמ"כ עבר ללמוד בישיבה גדולה הליטאית "חברון־גאולה".

באותה זמן התקרב ל[[חסידות חב"ד]]. היה מגיע הרבה להתוועדויות הנערכות ב"[[שיכון חב"ד בירושלים]]". כמו כן ערך בתקופה זו את גליון '[[תקציר בית חיינו]]' - תקציר מותאם לקהל החרדי מ[[גליון בית חיינו]].

לאחר נישואיו עם בתו של ר' משה הורביץ מנחלת הר חב"ד, התיישב ב[[רמת גן]], והתמנה כספרן בספריית [[היכל מנחם בני ברק]].

בתקופת עבודתו בספריה, קירב אישים רבים לתורתו של הרבי, והחל לעסוק בליקוט ועריכת ספרים.

עם הקמתו של מכון [[ממש - מרכז ההפצה בארץ הקודש]], התמנה כעורך ראשי. ובמקביל סיים את עבודתו בספריית [[היכל מנחם]].

במשך תקופה ארוכה היה עורך מדור קבוע בשם "ממדף ספרי הישיבה" בירחון [[התמים (בית משיח)]].

לאחר הקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]], מונה לעמוד לכהן בה כ[[משפיע]] ולאחר מכן כ[[ראש ישיבה]].

בשנת [[תשע"ג]] הצטרף לצוות [[בית הספר לתורת הגאולה]], ובמסגרתו מסר הרצאות עומק על עניני הגאולה כפי שהם מופיעים במקורות ובספרי היסוד של הספרייה התורנית.

באלול [[תש"פ]] הצטרף להנהלה הרוחנית של הישיבה הקטנה בראשון לציון.

בשיעוריו בגמרא מרבה הוא להפשיט את הסוגיא לחקירות כלליות, על פי יסודות המתבארים מתורת הרבי.

==ספרים בעריכתו==

* הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים - "הגדת הרבי", - מנוקדת, עם פיענוחים - בתוספת סקירה של הרב שמעון וייצהנדלר, בהוצאת מכון תורת מנחם (מהדורה ראשונה תשס"ו. מאז נדפס במהדורות נוספות ומתוקנות, שהאחרונה שבהן יצאה לאור בתשפ"ב).
* היכל מנחם, עורך שותף עם הרב מרדכי [[מרדכי מנשה לאופר]] והרב רייכמן, בהוצאת מכון היכל מנחם.
* '''[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]]''', עורך שותף יחד עם הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשנ"ז]]
* '''[[השביעי (ספר)|השביעי]]''', ספר העוסק במחקר אודות מפעל חייו של הרבי כפי שמודגש בתורתו ובמשנתו, סייע לפרופ' [[יצחק קראוס]] בעריכה.
* '''[[קהל גדול (ספר)|קהל גדול]]''', ליקוט תורתו של הרבי על [[שנת הקהל]], [[תשס"ט]].
* '''[[החמה וברכתה]]''', ליקוט דברי הרבי בנושא [[ברכת החמה]], [[תשס"ט]].
* '''[[הגדה בעברית מדוברת]]''', עורך שותף יחד עם הרב [[אסף חנוך פרומר]], [[תשע"א]].
* '''[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]''', התכתבויות של גדולי ישראל עם הרבי בהוצאת [[מכון באוהלי צדיקים]], סייע לעריכה, [[תשע"ב]].
* '''[[אגרת החינוך]]''', שיטתם של נשיאי חב"ד ובפרט [[הרבי|הרבי מלך המשיח]] בנושא ה[[חינוך]] בזמננו, [[תשע"ד]].
*'''אלבום השליחות''', ספר המלקט את הוראות הרבי וסיפורים על שליחות, [[תשע"ז]].

==משפחתו==
* חתנו, הרב אהרון אברהם קעניג, מנהל גשמי ב[[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה ראשון לציון]].
* חתנו, הרב יוסף יצחק רייניץ
* בנו, הרב יוסף יצחק, ר"מ ב[[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה ראשון לציון]].

==קישורים חיצוניים==
;טורים וראיונות:
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/586.pdf נגד הזרם]''', [[שבועון בית משיח]] גליון 586 עמוד 38

;הרצאות ונאומים:
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3920 נקודת ההתקשרות - זה המלך שלי]''' {{וידאו}} {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77353 החידוש בקונטרס בית רבינו]''' {{אודיו}} {{אינפו}} ל' אב [[תשע"ג]] (06.08.2013)
*'''[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/541350/ עכשוויות ביאת הגאולה]''' - נאומו במעמד 'צאתכם לשלום' מחודש תשרי תש"פ {{אינפו}}
*'''ותלמודו בידו - שיעור בענין נצחיותו של מלך המשיח'''. [https://chabad.info/moshiach/612447/ שיעור מס' 1] ו[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/613879/ שיעור מס' 2] {{אינפו}}. ניסן תשפ"א
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/613879/ התוועדות לתלמידי ישיבות גדולות במסגרת 'יום שכולו משיח' כ"ח ניסן תשפ"א]''' {{אינפו}}

{{מיון רגיל:וייצהנדלר, שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים ברמת גן]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]

דף היומי

2021-03-30T19:51:18Z

Moshiach: /* תקנת הדף היומי בחב"ד */

[[קובץ:דף היומי.jpg|200px|ממוזער|שמאל|הלוח שערך רבי מאיר שפירא, עם תחילת המחזור הראשון של הדף היומי.]]
תקנת לימוד ה'''דף היומי''' ב[[תלמוד בבלי]], הינה תקנה שנתקנה על ידי הרב [[מאיר שפירא]] מלובלין בכנסייה הגדולה של [[אגודת ישראל]], בשנת [[תרפ"ג]] ב[[אוסטריה]].
== תקנת הדף היומי בחב"ד ==
למרות שדף היומי נתקן על ידי גדולי ישראל, היו מגדולי ישראל שלא קיבלו אותה, והיו אף כאלו ששללו אותה; [[הרבי הריי"צ]] לא שלל אותה בפירוש, אך לא הורה ל[[תלמידי התמימים]] להשתתף בה, והרבי אמר שדבר זה מורה "תכלית השלילה לזה"{{הערה|שם=שלח|שיחת שבת [[פרשת שלח]], [[שבת מברכים|מברכים]] ה[[חודש תמוז]], [[תשמ"ח]] ([[תוכן קצר]], [https://drive.google.com/file/d/1zOXFPrqL5BVQa1rO9TiYmZxOV0pz5WvK סעיף ז'-ח']; [https://drive.google.com/file/d/1M8qoJBgVDW5sIYTrXmtXBHz1fKvdaZlA הנחה פרטית משיחה זו]).}}.

הרבי הסביר, שמכך מובן שהתקנה לא שייכת לכלל ישראל, ו"{{מונחון|נהרא נהרא ופשטיה|נהרות הבאים ממקור אחד ומתפשטים לכיוונים שונים}}"; ואחת הסיבות לכך היא – כיוון שהדבר יכול להמעיט בשאר השיעורים שיש ללמוד, וגדולי ישראל שקבלו את התקנה או ששללו בתחילה ואחר כך שינו את דעתם, סוברים שלמצב הפרטי של העדה שלהם התקנה יכולה להועיל{{הערה|שם=שלח}}.

מנגד אדמו"ר הריי"צ אמר לבעלי בתים כמה וכמה פעמים על כך שצריכים ללמוד את הדף היומי{{הערה|1=ראה לדוגמא אג"ק כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע חי"ד ע' ה'מ"ד וראה בקישור המצורף למטה.}}.

הרבי נתן לזה דוגמה מכך שבעת הקרבת קרבנות הנשיאים, דעתו של [[אהרן]] חלשה רק כשכל הנשיאים הקריבו{{הערה|ראה פירוש רש"י, תחילת פרשת בהעלותך.}}, כיוון שרק אז התברר שהקרבה זו שייכת לכלל ישראל, אך בימים הקודמים ניתן היה לחשוב שהדבר שייך רק לעניין פרטי של שבטים מסויימים{{הערה|שם=שלח}}.

לאחר אמירת השיחה, הרבי הורה להשמיט את אזכור דף היומי מההנחה, ולכן הקטע לא קיים בכל ההנחות.

גם הפלגים בציבור החרדי המתנגדים ל[[אגודת ישראל]], כ[[העדה החרדית]] ו[[סאטמר]], לא לומדים דף היומי, כדי להדגיש את אי שייכותם לאגודת ישראל, שדף היומי נועד לאחד את עם ישראל סביבה{{מקור}}.

עם זאת ישנם התייחסויות חיוביות של הרבי ללומדים במסלול הדף יומי{{הערה|1=ראו לדוגמה בשיחה בעת ביקור האדמו"ר מגור (התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמוד 1047 ואילך, ובפרט בעמוד 1051).}}, אך על פי רוב התייחסויות אלו הם למי שאינו נמנה על חסידי חב"ד.

[[הרבי הריי"צ]] תיקן בשיחות [[שמחת תורה]] ו[[י"ט כסלו]] [[תרפ"ג]] לימוד של עמוד גמרא יומי. התקנה קדמה בחצי שנה לתקנת הדף היומי.

==מקור קדום==
אחרי פטירת [[המגיד ממזריטש]] התכנסו תלמידי המגיד יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] וכבר אז קבעו תקנה שבכל יום ילמדו דף גמרא{{הערה|אוצר סיפורי חב"ד , חלק ג'.}}.

==מסלולי לימוד אחרים==
בחב"ד נהוג לחלק את הש"ס כל שנה בי"ט כסלו, וכל אחד לוקח מסכת או חלק ממסכת. כך ניתן ללמוד את המסכת בשלימות ובעמקות יותר לפי ערך במהלך השנה.

כמו כן, במהלך ימי [[ספירת העומר]] נוהגים חסידי חב"ד ללמוד את [[מסכת סוטה]], דף ליום.

==קישורים חיצוניים==
* [https://col.org.il/news/122352 הקשר המיוחד של רבותינו נשיאנו למחולל 'הדף היומי'] {{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

ועד מקומי כפר חב"ד

2020-10-27T09:12:16Z

Moshiach: /* תשע"ט - תשפ"ד */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ועד המקומי|אחר=ערך העוסק בועד הגשמי והועד הרוחני|ראו=[[ועד כפר חב"ד]]}}
[[קובץ:ועד כפ''ח.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הועד]]
'''הועד המקומי כפר חב"ד''' הוא הועד המנהל כיום את ענייניו העירוניים של [[כפר חב"ד]]. הועד נוצר עקב תיקונים בחוק שרוקנו את ה[[ועד כפר חב"ד|ועד הגשמי]] מסמכותו, עקב הקמת הועד, משמש הועד הגשמי לניהול ענייני נכסי האגודה בלבד.
על פי החוק, מונה הועד תשעה חברים, מתוכם נבחרים יושב ראש ובעלי תפקידים לפי החלטת הרוב.
יו"ר הועד המכהן הוא ר' [[שמעון רבינוביץ']].

==רקע==
במשך השנים, היו נבחרים שבעת חברי הועד הגשמי אחת לתקופה, על ידי ומתוך חברי האגודה של כפר חב"ד, בהוראת הרבי מונו לחברי האגודה כל הראשי בית אב שדרו בכפר.

בשנת [[תשס"ז]], תוקן החוק העוסק ביישובים הנכללים במועצות אזוריות, בצורה כזו שרוב תפקידי ועדי האגודות ביישובים יעברו לועד חדש, מקומי, שכמות החברים יקבעו לפי מספר תושבי היישוב, בדומה למועצת עירייה בערים רגילות. אך במקרה שבו לא יוגשו רשימות מועמדים לועד, הסמכויות יוותרו בידי ועד האגודה.

עד שנת תשע"ט, בכל פעם בה נדרשו התושבים להציג רשימות מועמדים, לא הוגשה אף רשימה, ותפקידי הועד נותרו בידי ועד האגודה.

==היסטוריה==
לקראת הבחירות המקומיות בשנת [[תשע"ט]] חלק מתושבי הכפר ובראשם המרא דאתרא [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|הרב מאיר אשכנזי]] ניסו כבכול הפעמים הקודמות, גם הפעם להימנע מבחירות כאלו, על ידי אי הגשת רשימות לבחירה, אך בעקבות החלטתם של בעלי אינטרסים שונים שחפצו להתנקם במרא דאתרא על סילוקם ממוקדי השפעה בכפר, הוגשו שתי רשימות להתמודדות לועד המקומי, בעקבות כך הורה הרב ליו"ר הועד הגשמי הרב [[נחמן רייכמן]] להגיש אף הוא רשימה, שתורכב מחברי הועד הגשמי. בבחירות קיבלה רשימת הועד הגשמי שכונתה "כפר חב"ד" וסימנה היה "כח" ארבעה מושבים מתוך תשעה, רשימה בשם "הרשימה המרכזית" שסימנה היה "בה" בראשות ר' [[שמעון רבינוביץ]] שלושה מושבים ורשימה שלישית בשם "הרשימה החסידית" שסימנה היה "א" בראשות ר' יעקב קעניג שני מושבים.

לאחר הבחירות חתמו "הרשימה המרכזית" ו"הרשימה החסידית", הסכם קואליציוני, באמצעותו רכשו רוב בועד ומינו את ר' שמעון רבינוביץ' ליו"ר הועד.

אחד מהפעילויות הראשונות של הועד הייתה הקמתו של [[בית הוראה כפר חב"ד]], צעד שנראה כהתגרות במרא דאתרא.

==עמדת הרבי בנוגע להקמת ועד נוסף==
בסוף שנות היו"דים, פנו קבוצת חקלאים תושבי הכפר לרבי בבקשה להקמת ועד נוסף שינהל את ענייני החקלאות ב[[כפר חב"ד]].

מענה הרבי היה ברור - הרבי שלל הקמת ועדים נוספים בכפר:
{{ציטוטון|הנה מובן שאי אפשר לעשות ועד מיוחד לכל אחד מעניני הכפר, שאם כן הרי אין לדבר סוף, ותחת הנהלה משותפת, שגם בידה לא עלה לע"ע לשלול פירוד הלבבות וכו' וכו', יקומו כמה ועדים, שיגרום עוד לפרוד לבבות נוסף, ועוד ועוד}}{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק כ"א, עמוד שפו, אגרת ח'קמג}}

בנוסף לכך, כשהוצע להעלות את הכפר מדרגת ישוב לדרגת מועצה מקומית{{הערה|דבר אותו שלל הרבי, ממספר סיבות}}, שלל הרבי אפשרות לתת לכל תושבי הכפר, שאינם ראשי בית אב להצביע ולהתמודד - מהסיבה הפשוטה: לצד כפר חב"ד שכן היישוב 'תוחלת' של המזרחי, יישוב שבאופן מעשי היה חלק מהכפר, גישת המזרחי הייתה שיש לשלב ברשימות המתמודדים בנות, גם לא נשואות, לצרף תמונותיהם בקמפיינים וכו' בחוסר צניעות{{הערה|דברי הרבי נאמרו בפני חבר הועד הרב [[ברוך גופין]] בין היתר אמר הרבי: {{ציטוטון|לכל נערה משכונת 'תוחלת' יהיה כוח זהה להשפיע על צביון הכפר כמו כוחו של [[שניאור זלמן גרליק|הרב גורליק]]}}}}. בסופו של דבר, אכן לא עלה הכפר לדרגת מועצה מקומית.

==אופן ההצבעה==
השיטה הנהוגה בהצבעה לחברי הועד הגשמי, היא סימון המועמדים הרצויים בדף המכיל את שמות המועמדים כולם, אך בועד המקומי שיטת ההצבעה היא מפלגתית, על ידי פתקים בצבע כחול, המסמלים רשימת מועמדים, לצד הפתקים הכחולים מצורפים פתקים לבנים, לבחירת רשימות למועצה האיזורית, ופתקים צהובים לבחירת יושב ראש למועצה האיזורית.

==חברי הועד במשך השנים==
===[[תשע"ט]] - תשפ"א===
*'''יו"ר וועד המקומי ר' [[שמעון רבינוביץ]]'''
'''רשימת "כפר חב"ד":''' ר' [[נחמן רייכמן]], ר' שניאור זלמן (זמי) ליפסקר, ר' ידידה חסין, ר' יצחק אמיתי. "'''הרשימה המרכזית":''' יו"ר הועד ר' [[שמעון רבינוביץ']], ר' יצחק רויטבלט, ר' [[יהושע (שייע) סגל]].'''"הרשימה החסידית":''' ר' יעקב קעניג, ר' אברהם חנוכה.

==ראו גם==
*[[ועד כפר חב"ד]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/113186 "לא לוועד נוסף בכפר חב"ד": נאומו המדובר של הרב אשכנזי] באתר {{COL|}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]

שיחת משתמש:חיים נהר

2020-05-17T08:30:53Z

Moshiach: /* האהל */

{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;" align=" center;"
|-
|style="padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;" align="center"|בדף שיחה זה אשמח להיות לאחיעזר ואחיסמך לכל המעוניין ובכל נושא שהוא.

למען הסדר הטוב, כיתבו רק בתחתית הדף או '''{{פסקה חדשה|לחצו כאן}}''' לנושא חדש.
|}
{|
|}
{{משתמש:חיים נהר/ארכיוני שיחה}}

__toc__

==מחיקת התמונות ההמונית==
בעקבות מחית התמונות ההמונית שביצעת, נותרו עשרות ערכים חשובים ללא תמונה. כך לדוגמא נתקלתי בדף של [[אדמו"ר הריי"צ]], שם נמחקה התמונה העליונה בראשית הדף. אם יש לך כח ואפשרות, אולי כדאי לעבור שוב על כל הערכים שהיו מקושרים לתמונות שנמחקו, ולבדוק אם יש תמונה אחרת להכניס במקומם. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 19:52, 4 במרץ 2013 (IST)
:תוכל לעשות זאת בעצמך. ראה [[עזרה:העלאת תמונות]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג באדר ה'תשע"ג 08:32, 5 במרץ 2013 (IST)
::הבעיה האמיתית היא שאין לי גישה חופשית לאינפו, אלא רק לאימייל ולחב"פדיה, וממילא אין לי מאיפה להביא תמונות להעלאה... [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 15:45, 5 במרץ 2013 (IST)

==מקור השם של הרוגוצ'ובר==
בערך על הרוגוצ'ובר כתבת שנוסף לו השם 'חיים', והמקור לכך - גליון התמים. (ההערה הראשונה בערך). חיפשתי ולא מצאתי את זה בגליונות, אשמח אם תפנה אותי למקור המדוייק כדי שאוכל לציין זאת. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' בניסן ה'תשע"ג • 01:34, 20 במרץ 2013 (IST)
:איני יודע מקור מדוייק. הסתמכתי על הדיון בדף השיחה. עיי"ש. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט' בניסן ה'תשע"ג 10:08, 20 במרץ 2013 (IST)
::ובכן, ראיתי את הדיון בדף השיחה ומממש לא השתכנעתי. עשיתי חיפוש מדוקדק בגליונות גם על השם 'רוגוצ'ובר' וגם על השם 'רוזין' ולא מצאתי מאומה. מי שכתב את ה'מקור' הזה הוא משתמש אנונימי, שלא מופרך בעיני שרצה לנסות את מידת מהימנותה של חב"דפדיה וכיוצא בזה. לעניות דעתי, כל עוד ואין מקור מוסמך, ולא מצאנו את זה כתוב בשום מקום - יש למחוק. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' בניסן ה'תשע"ג • 13:23, 20 במרץ 2013 (IST)
:::בזמנו לא התרשמתי מהאנונימי כעוין. בכל מקרה, נסה לחפש "רוזי'ן" או "מכירת חמץ". מסכים אני לעניות דעתך וזהו עקרון יסוד חשוב מדרגה ראשונה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט' בניסן ה'תשע"ג 13:29, 20 במרץ 2013 (IST)
::::חיפשתי. לא נמצא. אני מוחק עד שמישהו יביא הוכחה יותר מוצקה. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' בניסן ה'תשע"ג • 13:43, 20 במרץ 2013 (IST)
:::::למניעת איבוד מידע, גם המוטל בספק - מומלץ לפרט המחיקה והנימוק בדף השיחה של הערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט' בניסן ה'תשע"ג 13:55, 20 במרץ 2013 (IST)

== בקשה לשינוי שם ערך ==

את שם הערך "אומן" יש לשנות לכתיב הנכון "אמן", נערך על כך דיון בדף השיחה שם ולא היו מתנגדים. תודה.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 14:34, 20 במרץ 2013 (IST)
:התייחסתי שם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט' בניסן ה'תשע"ג 15:48, 20 במרץ 2013 (IST)

== [[דפוסי ליקוטי שיחות]] ==

בדף השיחה מתקיים דיון למחיקת הערך אותו אתה יצרת, מבקשים את תגובתך-דעתך. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 13:01, 5 באפריל 2013 (IDT)
:האמת שלא יצרתי את הערך, רק העברתי לשם את המידע מהערך "ליקוטי שיחות". לגוף הדיון, צריך לחשוב האם ישנו למידע ערך אנציקלופדי ואולי אפשר לסגננו קצת שונה וכו'. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ו בניסן ה'תשע"ג 22:01, 6 באפריל 2013 (IDT)

==יבאר לי רבינו==
מדוע בחרת לקשר את כל האפשרויות של 'ספר החקירה - דרך אמונה" לאדמו"ר הריי"צ? מילא לאדמו"ר הצמח צדק, אבל לקשר את כל האפשרויות לאדמו"ר הריי"צ?! - איך קורה כזה דבר... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ל' בניסן ה'תשע"ג • 02:02, 10 באפריל 2013 (IDT)
:טעות דמוכח. כנראה נעשה ב"הדבק" שגוי. אין לי הסבר אחר. תודה על שימת הלב והתיקון. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ל' בניסן ה'תשע"ג 08:05, 10 באפריל 2013 (IDT)

==איך נהוג לציין קרדיט?==
ראיתי בערך על [[עוזיאל חזנוב]] שהקרדיט מצויין בצורה מאוד מודגשת. לפי מה שידוע לי, את הקרדיט מציינים בדף השיחה, ואילו בגוף הערך רק מציינים ל'לקריאה נוספת' או ב'קישורים חיצוניים'. אשמח להבהרה בנושא. {{כתב קטן|ואם תשאל למה אני שואל דוקא אותך, כי בדף השיחה שלי כתוב שתשמח לענות לי בכל הזדמנות...}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ל' בניסן ה'תשע"ג • 16:38, 10 באפריל 2013 (IDT)
:לרוב מספיק לציין בתקציר העריכה. מידע מ"בית משיח", "חב"ד אינפו" ו"חב"ד בישראל" - אפילו זה לא צריך, אך בכל זאת נהוג לציין מפאת כבוד. הציון ב"לקריאה נוספת" הוא כאשר במקור ישנו הרחבה של מידע חיוני שאין מקומו באנציקלופדיה (כמו סיפורים וכו'). {{כתב קטן|אכן, אני שמח לענות וזה מופיע גם ב[[משתמש:חיים נהר|דף המשתמש שלי]]. רק לדייק "בכל המצטרך" לא "בכל הזדמנות".}} --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' באייר ה'תשע"ג 10:19, 11 באפריל 2013 (IDT)
::סליחה על הטעות המהותי. רק שאשמח להבהרה נוספת מהבלשן המרכזי של חב"דפדיה מה ההבדל המהותי בין "בכל המצטרך" לבין "בכל הזדמנות. {{קריצה}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • א' באייר ה'תשע"ג • 14:06, 11 באפריל 2013 (IDT)
:::א. אתה מתנצל לפני שהבנת? (כל הכבוד..). ב. "טעות מהותית" ('טעות' נקבה) ולא "טעות מהותי". ג. הטעות היא לא מהותית. ד. 'מצטרך' מתייחס לצורך. 'הזדמנות' מתייחס לזמן. הוי אומר: אני שמח לענות לכל צורך, אך איני מתחייב שתמיד תהיה לי ההזדמנות לענות. למשל, עכשיו מתשובתי המפורטת אתה יכול להבין שההזדמנות קיימת. בפעם אחרת, כשלא תהיה תשובה או שתהיה קצרה, תבין שאין הזדמנות או שהיא באה בקושי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' באייר ה'תשע"ג 14:17, 11 באפריל 2013 (IDT)
::::א. אכן. ב. טעות הקלדה. ד. לא חשבתי אחרת... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • א' באייר ה'תשע"ג • 17:03, 11 באפריל 2013 (IDT)

== פרי הארץ ==

יש לי את הספר מהדורה ראשונה רציתי לדעת כמה זה שוה אם יש לך מושג תענה לי בבקשה למייל shkleinman@gmail.com

== איזו התרגשות! ==

ממש מוחים דמעה... {{בכי}} '''ברוכים השבים''', ומקווים ליותר. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ב בתמוז ה'תשע"ג 20:33, 30 ביוני 2013 (UTC)
:למרות ההתכתבות באימייל, והמסקנא שכל משפט בסגנון זה רק עלול לגרום לך להתנזר יותר, אני מצטרף לדברי שנוזל... {{קריצה}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ב בתמוז ה'תשע"ג • 22:16, 30 ביוני 2013 (UTC)
::הבכייה היא בהקשר ל[[שלושת השבועות]]?... בכל מקרה חזרתי לרגע אחר שפגשתי את שימעל'ה ונתתי דעתי שלעסקן כמותו מגיע ערך מכובד. אך דא עקא שקפצו עלי רוגזם של עיסוקים אחרים וכבודו של שימעל'ה ימתין עד שאתפנה, עימו הסליחה... --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג בתמוז ה'תשע"ג 20:22, 1 ביולי 2013 (UTC)

== בקשה אישית ==

אני יודע שאין לך הרבה זמן, אך לא אמנע מלבקש את עזרתך לערך [[הרבי כמלך המשיח]] על מנת להצעידו לערך מלא ואיכותי עד לערך מומלץ. השקעתי הרבה באסיפת החומרים והמקורות מפני חשיבות הרבה שיש בערך זה, אולם יש עדיין הרבה עבודה בעיקר בניסוח יותר אנציקלופדי ולמחוק את המיותר. תודה! --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 21:46, 5 ביולי 2013 (UTC)
:זהו אחד הערכים המורכבים והקשים ביותר לכתיבה. כבר בפיסקה הראשונה צריך להכריע האם הרבי מוגדר, מוכר או שנפסק עליו שהינו מלך המשיח. נוסף על כך, היות שהערך מורכב מהרבה הנחות יסוד, צריך קודם לכתוב את הערכים שעוסקים באותם הנחות ורק אחר כך להשקיע בערך המסכם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ט בתמוז ה'תשע"ג 08:21, 7 ביולי 2013 (UTC)
::אם תוכל קצת לפרט, מה בדיוק צריך להרחיב ואם תוכל גם קצת לעזור--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 16:47, 7 ביולי 2013 (UTC)
:::זהו שזה הרבה מאוד, הרבה מעבר לאפשרי. לכן הצעתי להתחיל קודם בערכים המרכיבים ולאט-לאט לבנות מרחב ערכים מהם יהיה ניתן לבסס את הערך החשוב עליו אתה מדבר. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' באב ה'תשע"ג 11:36, 8 ביולי 2013 (UTC)
::::הערך כבר קיים, והוא נפלא. אם נתחיל קודם לבנות את הערכים הבסיסיים ורק אחר כך נתקדם, נשאר לנצח איפה שאנחנו עכשיו. ואם תרצה, הערך הזה הוא גם סוג של בסיסי שעליו בנויים הרבה אחרים. אז לפי מה קובעים? פשוט מאוד, עושים מה שבא. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • א' באב ה'תשע"ג 13:30, 8 ביולי 2013 (UTC)
:::::שנוזעל, "נפלא" שווה ל"ערך מלא ואיכותי" או לא? אם כן, הרי שאתה חולק על יצחק וצריך לתאם עמדות. אם לא, מה ההבדל ביניהם ולאן אנו שואפים? לא הבנתי למה בניית הערכים הבסיסיים תחילה, תשאיר אותך לנצח איפה שאתה עכשיו. גם לא הבנתי איך הערך הזה הוא "סוג של בסיסי שעליו בנויים הרבה אחרים" וממילא גם לא את המסקנה מהנחת היסוד הלזו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' באב ה'תשע"ג 13:41, 8 ביולי 2013 (UTC)
::::::אנחנו חוזרים שוב ושוב לאותו דיון. עדיין אין לנו מספיק כח אדם בשביל לכבוש את היעד שאנחנו רוצים. כל צעד וכל התקדמות שווה לנו, ואם בינתיים יש לנו ביד רק את אל"ף, כי אין לנו את הכלים להעביר את האות ב' - אז נתחיל עם האות אל"ף. אין מה לעשות, כרגע הערך הזה מספיק מכובד בשביל להריץ אותו כמו שהוא, אם כי ללא ספק כולם מסכימים שאפשר לשפר ולהרחיב עוד ועוד. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • א' באב ה'תשע"ג • 13:45, 8 ביולי 2013 (UTC)
:::::::אם "אין מספיק כוח אדם בשביל לכבוש את היעד" למה הניסיון "להריץ" ערכים? לא עדיף להמשיך לכתוב ערכים אל"פים? מצד שני יכול להיות שאתה מעדיף לקדם צעדים בערך אחד ספציפי. מצויין. גישה מקובלת. אני רואה את הדברים קצת אחרת. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' באב ה'תשע"ג 13:49, 8 ביולי 2013 (UTC)
::::::::לפעמים הדובר שלי עושה עבודה טובה... • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • א' באב ה'תשע"ג 13:50, 8 ביולי 2013 (UTC)
:::::::::אני באופן אישי לא התחלתי בכתיבת ערכים מסוג זה כי שיערתי שלא אצליח להגיע לתוצאה מושלמת ומקיפה, אבל אני דוגל בכך שכל אחד עושה את מה שהוא נהנה ממנו, ומשקיע במה שחשוב בעיניו, והיות שיש כאן משתמש מסור שהשקיע שעות רבות בערך חשוב, אני מתנגד לכל משפט/תגובה שמורידה לו את המורל... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • א' באב ה'תשע"ג • 13:53, 8 ביולי 2013 (UTC)
::::::::::ומה היית עושה, זוננשיין, אם משתמש מסור שכזה היה פונה אליך לבקשת עזרה? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' באב ה'תשע"ג 14:04, 8 ביולי 2013 (UTC)
:::::::::::לא נעים לענות בקול, כי הוא עוד יראה את מה שאני עונה, אבל אם באמת אין לי חשק זמן וכח, אני נכנס, מבצע כמה תיקונים מינוריים (כלומר: מזעריים) נותן לו את ההרגשה הטובה שעוד מישהו עבר על הערך, וממשיך הלאה בשגרת החיים עד שיערה עלי ה' רוח ממרום ואזכה לחופשה טובה של כמה שבועות להתמסר להפצת המעיינות ברשת האינטרנט... {{קריצה}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • א' באב ה'תשע"ג • 14:14, 8 ביולי 2013 (UTC)
::::::::::::הפתרון שלך נותן בעיקר לך הרגשה טובה שנתת למישהו הרגשה טובה. אדם שעובד ומונח באמת בערך מסויים, מזהה מיד עזרה לא רצינית (אם כי, גם זה חשוב מאוד). אי לכך, מחד, סייעתי לו בכך שהצבעתי על תקלה קוהרנטית במשפט הראשון של הערך (בתקווה שאכן הבין תגובתי..) ומאידך נימקתי את חוסר התגייסותי למשימת המלצת הערך, כך שלא תיחלש דעתו מהיחס המועט. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' באב ה'תשע"ג 14:25, 8 ביולי 2013 (UTC)
:::::::::::::נחכה לנשוא הדברים עצמו, שיבוא לכאן ויכריע מי נתן לו הרגשה טובה יותר {{חחח}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • א' באב ה'תשע"ג • 14:30, 8 ביולי 2013 (UTC)
חברה, על מה המהומה? נעשה קצת סדר: כולם מסכימים ואומרים פה אותו דבר, 1. השאיפה היא לערך מושלם - 'ערך מומלץ'. 2. עד שנגיע לשם נשקיע במה שאפשר. אז ככה: אני חולם שהערך המדובר יהיה ערך מומלץ הווי אומר הכי גבוה שאפשר, בשביל זה אני מבקש עזרה ממי שיכול. מי שלא יכול, לא עושה לי טובה, זה לא עניין אישי שלי ותאמינו שאני לא נפגע ולא יורד לי המורל, אני משקיע כמה שאני יכול וכמובן מי שרוצה ויכול אשמח שיעזור. עד כאן להבהרת הדברים.

לגופו של עניין: חיים, בנוגע למה שכתבת, השאלה שלי הייתה אם תוכל לפרט איזה עבודה מקדימה נראה לך שצריך לעשות, איזה ערכים של הנחות יסוד צריך לעשות. תודה.--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 16:58, 8 ביולי 2013 (UTC)

== ניגונים ==

ב"ה אשמח אם תתיחס למה שהגבתי בערך שיחת קטגוריה:ניגוני רבותינו נשיאינו בתודה ונא להגיב [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]] 14:57, 22 באוגוסט 2013 (UTC)

==איך מעלים ניגונים==

האם יש דרך להוסיף ניגונים שלא נמצאים באינטרנט --[[משתמש:מלך|באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 06:39, 8 בנובמבר 2013 (UTC)

== מנהל מערכת ==

האם אתה מנהל מערכת? אם כן אתה יכול לשנות את השם של הערך "[[הקרב האחרון]]" ל"[[עלון הקרב האחרון]]"? (בכדי שכשיחפשו עלון זה גם כן יפתח) תודה מראש!

== מנהל מערכת ==

האם אתה מנהל מערכת? אם כן אתה יכול לשנות את השם של הערך "[[הקרב האחרון]]" ל"[[עלון הקרב האחרון]]"? (בכדי שכשיחפשו עלון זה גם כן יפתח) תודה מראש! --[[משתמש:זלמניו בן משה|זלמניו בן משה]] - [[שיחת משתמש:זלמניו בן משה|שיחה]] 20:15, 23 באוקטובר 2014 (UTC)

== ליבעראוו ==

מדוע זה מחקת פעם את ההפניה מיוסף יצחק ליבעראוו לליברוב? הרי ככה הוא חותם!--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 14:08, 19 בינואר 2015 (UTC)
:לא עקרוני. תוכל לשחזר. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ט בטבת ה'תשע"ה 07:51, 20 בינואר 2015 (UTC)
::תודה.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 08:48, 20 בינואר 2015 (UTC)

== מפעיל מערכת? ==

כן?
:המשחית נחסם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ח בתמוז ה'תשע"ה 12:53, 15 ביולי 2015 (UTC)

מצויין. כל הכבוד על המהירות. תוכל לעדכן את ימי חב"ד בדף הראשי או אולי להנחות אותי איך לעשות זאת?--[[משתמש:מנחם מ.|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:מנחם מ.|שיחה]] 12:57, 15 ביולי 2015 (UTC)

:פנה ל[[משתמש:שיע.ק]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ח בתמוז ה'תשע"ה 13:17, 15 ביולי 2015 (UTC)
תוכל למחוק את הדף: [[משתמש:מנחם מ./יעקב מאיר]]

:כנ"ל, פנה לשיע. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ח בתמוז ה'תשע"ה 13:40, 15 ביולי 2015 (UTC)

== האהל ==

שלום חיים.

לאחרונה אני עוסק הרבה בעריכת הערך 'האהל', כאשר שאלותיי אינן זוכות למענה, כי אם למחיקה שרירותית ובולשביקית. דומני שטענותיי מצדיקות את עצמן, ואף על פי כן לא נעניתי.

בקשתי אליך, כעורך אובייקטיבי (מהיכרותינו האישית...) לבדוק סופית את העניין.

שוב תודה על הטירחה, ובעז"ה נזכה תיכף ומיד לקיום הייעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר" וכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליטא ישמיעינו נפלאות מתורתו תכף ומי"ד ממ"ש [[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 18:35, 16 בספטמבר 2015 (UTC)
:כבקשתך, הגבתי בדף השיחה שם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ג' בתשרי ה'תשע"ו 20:20, 16 בספטמבר 2015 (UTC)

::תודה רבה! בתקווה לסיום טוב לפרשייה. אינני יכול לפרש כרגע את שמי, אך אוכל לרמוז לך כי מדובר בקרוב משפחתך... בעצם דומני שכעת כבר גיליתי סופית:-)--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 20:06, 12 באוקטובר 2015 (UTC)

:::כבקשתך, ניסיתי לשלוח לך מייל, אך לא מצאתי את התפריט 'כלים' בדף המשתמש שלך. אזכיר רק ששוחחנו לפני כחודשיים אודות חב"דפדיה וסיפרתי לך שאני כותב כאן קבוע בנושאים אלו... כמו כן, חושבני שלא עולה בדעתך קרוב משפחה נוסף עימו ניהלת שיחות והתכתבויות בנושאים אלו:-)--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 10:20, 13 באוקטובר 2015 (UTC)
::::חפש בצד ימין תחת ה'קישורים' שתחת ה'פורטלים'. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ל' בתשרי ה'תשע"ו 11:46, 13 באוקטובר 2015 (UTC)

:::::סליחה שאני מתערב באמצע, אך אני חייב למחות נחרצות על מה שכותב משתמש 5778 והרי הציטוט לפניכם "לא מצאתם לכם רבנים יותר רציניים?..", כבודם של הרבנים באתר זה הוא חשוב ולא ניתן לפגוע בו!! ומסיימין בטוב, שנזכה נאו להתגלותו השלימה של מלכנו משיחינו נאו!--[[מיוחד:תרומות/95.86.118.59|95.86.118.59]] 22:31, 13 באוקטובר 2015 (UTC)

::::::חבל, אנונימי, שאתה מתערב בשיחה אישית שנערכת בכוונה דווקא כאן ולא במקום ציבורי. נשמח אם לא תחזור על כך שוב.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 22:41, 13 באוקטובר 2015 (UTC)
:::::::משתמש 5778, זכותו של כל אחד להביע דעה בפורום הגלוי לעין כל. אנונימי, מחאה מאחורי מסכה היא חסרת משמעות. לגוף טענתך, אשמח לשמוע מי הם הרבנים שהוא פגע בכבודם? היכן ראית את שמות אותם הרבנים? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' בחשוון ה'תשע"ו 10:12, 14 באוקטובר 2015 (UTC)
::::::::חיים היקר, כתבתי לך את השורות ש'פגעו בכבודם של הרבנים' לפני שהתכתבנו דרך האימייל, ולכן כתבתי אותם בכוונה כאן ולא ב[[שיחה:האוהל]]. אם האנונימי מתעקש לראות בשורות אלו דברים המיועדים לכל - הוא יכול למחות. בכל אופן, לדעתי אכן מתאים למחוק את השורות הללו. דברים כאלו אוכל לשלוח לתיבת הדוא"ל שלך. בהצלחה!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 11:32, 14 באוקטובר 2015 (UTC)
:::::::::מאחר ששמות הרבנים המכהנים כ'וועדה הרוחנית' לא ידועים, הרי שאני רואה באמירה הזו אמירת סרק. יחד עם זאת, הדיונים, גם הנעשים בדפי שיחה, הינם פומביים ולא בכדי. גם בהם יש לשמור על כללי שיחה נאותים ומכבדים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' בחשוון ה'תשע"ו 12:45, 14 באוקטובר 2015 (UTC)
::::::::::האנונימי לא היה אני, אבל אודה ולא אבוש שגם לי צרם הזלזול ברבנים חברי הועדה הרוחנית. שמותיהם של הרבנים ידועים, ומופיעים בכמה וכמה מדפי השיחה באתר, ומלבד זאת שמשמעותה של עצם האמירה הזו הוא שכותב המשפט הנ"ל יודע באיזה רבנים מדובר (והוא אפילו כתב את שמותם בדיון), והוא מזלזל בכך שבחרו בהם כחברי הועדה הרוחנית. ולמרות שבויקיפדיה לא מתייחסים למחאות אנונימיות, הרי שבחב"דפדיה מותר לקיים מאמר חז"ל: "קבל את האמת ממי שאמרה". [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:54, 14 באוקטובר 2015 (UTC)
:::::::::::להתראות, אינני חושב שאני חייב לך הסבר, ובכל זאת אכן מחקתי את השורות הנ"ל, בתקווה שזה יביא אותנו לדיון פעיל יותר בעניין האהל הק'.
:::::::::::חיים, שמות הרבנים ידועים ואף מופיעים כאן: [[שיחה:האוהל#תמונה]], ע"י אחד ממפעילי המערכת. בכל אופן, עד כמה שחשבתי שיחת המשתמש האישית שלך אינה אמורה להוות מקום תכתובת בין שניים אחרים, אלא אך ורק בין משתמש אחד לבינך. אם טעיתי, תקן אותי. בהצלחה!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 13:18, 14 באוקטובר 2015 (UTC)

== נווווווווווווו ==

מחכים לך!--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 19:41, 4 ביולי 2016 (UTC)
:אני מחכה יחד איתך.--[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ט בסיוון ה'תשע"ו 06:19, 5 ביולי 2016 (UTC)
::למה?--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 11:41, 5 ביולי 2016 (UTC)
:::למה שאתה מחכה לי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ט בסיוון ה'תשע"ו 17:30, 5 ביולי 2016 (UTC)
::::לא הבנתי--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 18:03, 5 ביולי 2016 (UTC)
:::::לא נורא. העיקר שכולנו מחכים למשיח. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ט בסיוון ה'תשע"ו 18:10, 5 ביולי 2016 (UTC)
::::::{{תבנית:חיוך}}, אבל בכל זאת אולי תתחיל לערוך באופן קבוע? אנחנו זקוקים לעזרתך!--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 11:46, 6 ביולי 2016 (UTC)
:::::::צריך תכנית עבודה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ל' בסיוון ה'תשע"ו 21:19, 6 ביולי 2016 (UTC)
:::::::::בשלב ראשון לבטח היית נהנה להגיה את הערכים המומלצים, כאשר תמיד שאפת לשפר את רמתה של חב"דפדיה. הערך שעליו עובדים כעת הוא הערך [[ניצוץ משיח]]. אודה לך אם תגיהו. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בסיוון ה'תשע"ו, למניינם 23:24, 6 ביולי 2016 (UTC)
::::::::::אז קדימה, לעבודה!--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 12:57, 7 ביולי 2016 (UTC)
==איות==
אגב חיים ידידי, מתקיים דיון האם [[וילשאנסקי]] או [[ווילשאנסקי]]. יש לך ידיעה בנושא? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 01:01, 14 ביולי 2016 (
:::מבחינה דקדוקית בתחילת מילה צריכה להופיע רק וא"ו אחת. המשפחה כותבת את שמה עם יו"ד אחת רק אחרי הוא"ו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ח' בתמוז ה'תשע"ו 08:05, 14 ביולי 2016 (UTC)
:::::את המשפט השני לא הבנתי (לאפוקי מה?). '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 13:47, 14 ביולי 2016 (UTC)
:::::::"ולי" לאפוקי "וילי". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ח' בתמוז ה'תשע"ו 14:01, 14 ביולי 2016 (UTC)
: אני לא מבין גדול בדקדוק אבל המשפחה כותבת ווילשאנסקי נ.ב ואם תשאל היאך זה '''שהרב הגאון''' לא יודע דקדוק הרי זה פשוט שרק בגלל שהוא עניו גדול אומר כך:)))--[[משתמש:הרב הגאון|גאונות בקיאה בכל מכמניה של חב"דפדיה]] - [[שיחת משתמש:הרב הגאון|שיחה]] 10:43, 21 בפברואר 2017 (UTC)
::::::::תודה, כן נעשה. אגב, כמי שיצר את ערכי התאריכים היהודיים, אשמח לשמוע את דעתך ונימוקו עמו כאן [[חב"דפדיה:אולם דיונים#ימי חב"ד (?)]]. [[משתמש:שלום בוט2|שלום בוט2]] - [[שיחת משתמש:שלום בוט2|שיחה]] 05:45, 8 באוגוסט 2016 (UTC)
:חיים, קרית מלאכי או קריית מלאכי? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א באב ה'תשע"ו, למניינם 19:37, 15 באוגוסט 2016 (UTC)

== בכרטיסייה של הצפייה בעמוד הראשי כתוב ערך במקום עמוד ראשי. ==

בשביל לסדר את זה אני צריך הרשאה לשחזור דפים מכל מרחבי השם ועריכתם.
[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] 14:20, 30 בנובמבר 2016 (UTC)
:אין בחב"דפדיה מרחב שם "עמוד ראשי", כך שזה לא רלוונטי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ט בחשוון ה'תשע"ז 14:46, 30 בנובמבר 2016 (UTC)
::בעיקרון אני צריך הרשאה לשחזור דפים ממרחב השם מדיה ויקי כי משהו ללא שם מחק איכשהו שם דפים.

== ברוכים השבים! ==

רוצים לראותך יותר--[[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] [[י"ד בטבת]] [[ה'תשע"ז]]
: אני כאן. לרגע קט. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד בטבת ה'תשע"ז 19:30, 12 בינואר 2017 (UTC)

== עריכה נפלאה ==

מאוד נהנתי מעריכתך הנפלאה והפשוטה בערך '[[מכון הלכה חב"ד]]'. חיילך לתורה!--[[מיוחד:תרומות/5.102.242.150|5.102.242.150]] 20:47, 12 בינואר 2017 (UTC)
: מי הכותב? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד בטבת ה'תשע"ז 23:03, 12 בינואר 2017 (UTC)

== הבוט ==

אם אפשר להוסיף בבקשה את {{[[תבנית:בוט]]}}--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 16:02, 27 בפברואר 2017 (UTC)

== דרך ארץ ==

יחי המלך המשיח!!
איני רוצה להאריך לאור העובדה שהוא דבר פשוט רק שאולי לא שמו אליו:
חבדפדי"ה הוא אתר חבד"י ולאור זאת הוא צריך להראות דוגמא איך אתר של חב"ד פועל, ועל כן ראיתי לנכון להעיר שצריך וחייב לסנן שיחות מסוימות אשר רק עושות ומחללות וגורמות חילול שם ה' ליובאוויטש וכמובן העומד בראשה כ"ק אד"ש מה"מ.
ואם אדבר על פרט מסוים הרי הוא הערך של הרב זמרוני ציק שליט"א אשר גם אם אנשים מסוימים לא מסכימים איתו ואף נגדו הם אינם יכולים לכתוב על רב ואפילו חסיד סתם בישראל ככל העולה על רוחם רח"ל!!!!

איני רוצה להאריך רק פשוט לפקוח את העיניים ולכבד את הרבי שליט"א!
בברכה ובתקווה להבנה, יוני כהן.

:{{א|יוני כהן}}, אם כבר דרך ארץ, אז זה שמחקת את כל התוכן בדף השיחה של העמוד הראשי - זה ממש חוסר דרך ארץ רח"ל! --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 08:39, 1 באוקטובר 2017 (UTC)
:

== '''פנייה לחיים נהר''' ==

האם אתה בתור עורך בחבדפדיה מיום היווסדה אתה באמת חושב שיש כאן אנציקלופדיה מנקודת מבט חבדי"ת כי משום מה לי כמתבונן מן הצד זה נראה יותר תעמולה הסברתית לא' הצדדים בחב"ד
אם גם אתה מודה שיש הרבה מה לעובד על הוגנות האתר כי כנ"ל מדובר באנציקלופדיה האם נראה לך כי יש סיכוי לשנות משהו או שמא כל שינוי יתקל בחומה בצורה של הוועדה הרוחנית
ושלא אובן לא נכון כמובן שהאנציקלופדיה צריכה להיות מנקודת מבט חבדי"ת אך האם פירושו של דבר לכתוב את הערך על האוהל כפי שהוא כתוב היום{{אנונימי}}
:האוהל הוא ערך אחד מתוך אלפים וכדאי לגבש "דעה מן הצד" בקריאת מגוון ערכים. דעתי על הערך האוהל תוכל לראות ב[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_1#.D7.9E.D7.A7.D7.95.D7.9E.D7.95_.D7.A9.D7.9C_.D7.94.D7.A8.D7.91.D7.99 דף השיחה שם]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ט בכסלו ה'תשע"ח 14:53, 7 בדצמבר 2017 (UTC)
: כן כנראה לא קראתי מספיק את הערכים כתיבה לרבי (באמצעות אגרות הקודש) יש ערך שלם שבכולו חצי משפט שישנם הסוברים שלא ראוי כך לנהוג
:ואם ישאל עצמו הקורא מה עושים אותם אלה שסוברים כך האם אינם כותבים לרבם את התשובה לכך לא ימצא בערך זה
:בכלל ניכר בכל הערכים המדברים בנושא זה שמכיון שפטור בלא כלום אי אפשר אז מביאים שהחסידים עושים כך וכך ויש חולקים על זה בלי מתן אינפורמציה על דעתם
:ובלי קשר נדמה לי שהערך על האוהל לפחות אמור להיות ערך מרכזי שיש לתת עליו את הדעת
:נתפסתי דווקא אליו כי ע"ז א"א לומר הטענה השגורה כאן בדפי השיחה אנציקלופדיה משיחית (ואתמה האם אנציקלופדה = ניטרליות /משיחית = נקיטת עמדה) כיון שבאוהל מגיעים הרבה אנשים גם מחוגי המשיחסטים (הרב ש.ב. וולפא למשל מחב"ס תומת ישרים תנחם){{אנונימי}}
::לא ירדתי לסוף דעתך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ' בכסלו ה'תשע"ח 12:01, 8 בדצמבר 2017 (UTC)
:חיים נהר, למה אתה כמעט לא נמצא בחב"דפדיה?--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,כ"ב בכסלו ה'תשע"ח, 17:30 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::רחיים על צווארי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ב בכסלו ה'תשע"ח 17:39, 10 בדצמבר 2017 (UTC)
:כוונתי לומר שערך זה היינו ערך אחד מוטה מיני רבים ולמעשה בכל ערך שנוגע בלבת המחלוקת החבדי"ת מוצגת דעת א' הצדדים בלבד ויוצאים ידי חובה בכתיבה שיש החושבים אחרת בלי הסברת דעתם
: בערך על האוהל מודגש שבכלל לא מובאית דעה אחרת{{אנונימי}}
::כמה ערכים יש שנוגעים בליבת המחלוקת החב"דית? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג בכסלו ה'תשע"ח 06:42, 11 בדצמבר 2017 (UTC)
:לא ערכתי בדיקה מספרית אך היכולת להגדיר פרויקט כאנציקלופדיה נבחנת לא בערכי הקונצזנוס אל דווקא בערכי המחלוקת ואופן כתיבתם
: אני חושב שזה בדיוק ענינה של אנציקלופדיה שהיא מקור אוביקטיבי לידע וגם אם האנציקלופדיה היא חבדי"ת היא לא ספר הסברה על חב"ד אלא אנציקלופדיה
:ומבחנה לפיכך יהיה באותם ערכי מחלוקת בפרט כי רבים הם{{אנונימי}}

==[[זמרוני זליג ציק]]==
במקום שאכנס איתך למלחמות עריכה ולדיונים מיותרים - תסביר לי אתה למה מחקת את עריכתי.--[[מיוחד:תרומות/164.138.114.57|164.138.114.57]] 13:18, 14 במרץ 2018 (UTC)
:הפיסקה הראשונה, ובייחוד המילים הראשונות, הם תמצית ההגדרה של מושא הערך. אתה הוספת מידע שבמקום בו הוספת אותו הוא ודאי לא שייך. לכן מחקתי. [אם יש לך מה להגיב את תשובתי זו, נעשה זאת בדף השיחה של הערך] --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ח באדר ה'תשע"ח 10:05, 15 במרץ 2018 (UTC)

== מחיקת פרשן ==

אני מוחה על המחיקה. לא יודע מי הוא יוצר הדף, אבל בתקופה האחרונה מישהו תרם לדף הרבה, ואני בטוח שאין מישהו אחד שחתום על כל הכתוב בדף.

אם נשוא הערך עצמו היה מבקש למחוק החליטו שתהיה מדיניות מחיקה, אבל כשמישהו תרם ורוצה למחוק - לאו כל כמיניה...

אשמח להסברים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:57, 18 באפריל 2018 (IST)

:אני מכיר את יוצר הדף ואת התורם, וכפי שציינתי בסיבת המחיקה, הוא עצמו ביקש להסיר לזמן מה את התוכן כדי לעבוד עליו. כתבתי זאת גם בדף השיחה שם. הוא לא רוצה למחוק, הוא רוצה לכתוב. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ד' באייר ה'תשע"ח 12:05, 19 באפריל 2018 (IST)
::אה... אני ממש מבקש סליחה. הושפעתי כנראה מרוח ההפגנות בימים אלו מבלי לבדוק על מה ולמה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:33, 19 באפריל 2018 (IST)

== תוכל לסדר? ==

בהערת שהכנתי על הרב שלמה זלמן ברוין, בהערה שכעת היא 13 צריך לשלוח לינק לאתר של ג'עם,
כעת כתוב שמה, כאן צריך להוסיף לינק לאתר.

אפילו פה אני לא יכול לכתוב את הלניק. מה יהי'?
:שלח לי את הלינק ל{{משתמש:Men770/מייל|קצר2}}--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - {{#בחר:קצר2
|ארוך=במקרה הצורך, תוכלו ליצור איתי קשר במייל על ידי לחיצה {{קישור מייל|men770b@gmail.com|כאן}}
|קצר1=ניתן ליצור איתי קשר ב{{קישור מייל|men770b@gmail.com|מייל}}
|קצר2={{קישור מייל|men770b@gmail.com|מייל}}
|#default=
}}. כעת,י"ח באייר ה'תשע"ח, 17:41 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''

== הערך פתח תקווה ==
משום מה הערך "[[פתח תקווה]]" נעול ואינו ניתן לעריכה. ישנם פרטים רבים שיש צורך להוסיפם כגון רבני הקהילות החדשים (מרכז העיר, הדר גנים), קישור לערכים אחרים כ[[ישיבת חב"ד פתח תקווה]], עדכון תמונות, הוספת פרטים של שלוחים חדשים לעיר ועוד כהנה רבות. תמוה לי מדוע ערך כללי ככזה נעול, ואולי זה מטעמי פאליטיקעס וד"ל. אבל יש לסדר זאת באם אפשרי הדבר בקל. --[[משתמש:מוישע זוכמיר|מוישע זוכמיר]] - [[שיחת משתמש:מוישע זוכמיר|שיחה]], 21:59, י"ח באדר ב', ה'תשע"ט 21:59, 25 במרץ 2019 (UTC)
:אני רואה שמשתמשים ותיקים מורשים לערוך את הערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג באדר ב' ה'תשע"ט 19:50, 30 במרץ 2019 (UTC)

ראשון לציון

2020-05-15T09:33:44Z

Moshiach: /* ישיבה קטנה */

{{ערך מובחר/למעלה}}
העיר '''ראשון לציון''' היא העיר הרביעית בגודלה ב[[ארץ ישראל]]. העיר הוקמה בשנת [[תרמ"ב]], כמושבה חקלאית [[ציונות|ציונית]], והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]].
העיר בעלת היסטוריה חב"דית מפוארת, וכיום קיימת בה קהילת [[חב"ד]] המונה מעל 150 משפחות, מוסדות, מעל 20 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ומעל ל-30 [[שלוחים]].

{{קהילת חב"ד|
|שם=
|תמונה=[[קובץ:כניסה ראשית בית הכנסת ראשלצ.jpg|250px|]]
|כתובית=[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] המרכזי בעיר
|עיר=ראשון לציון
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=[[יוסף שמוטקין]], [[חיים שאול ברוק]], [[מנחם מענדל ברוק]]
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]]
|משפיע הקהילה=הרב [[משה גרוזמן]]
|מוסדות בקהילה=[[תלמוד תורה אור מלכה]], [[תומכי תמימים ראשון לציון]],
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יצחק גרוזמן]], הרב [[חנן כוחונובסקי]], הרב אריאל גורן
|מספר שלוחים=33
|מספר בתי חב"ד=22
|מספר משפחות בקהילה=מעל 150
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד ראשון לציון: אישים|אישים בקהילת חב"ד ראשל"צ]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד ראשון לציון: מוסדות|מוסדות בקהילת חב"ד ראשל"צ]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד ראשון לציון: שלוחים|שלוחים בראשל"צ]]
}}

==הרבי וראשון לציון==
[[קובץ:ראשון לציון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר ראשון לציון מוצג בתערוכה ב[[ספריית חב"ד]]]]
לאחר הקמת ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] בעיר, התייחס הרבי לראשון לציון בצורה מיוחדת וב[[יחידות]] לר' [[יעקב יוסף רסקין]] אמר: {{ציטוטון|כי מציון תצא תורה ובפרט מראשון לציון}}{{הערה|1=הרב [[יחיאל מלוב]] [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69254 בראיון לאתר שטורעם במדור "מילה של חסיד"], כ"ב בשבט תשע"ד}}.

בשנת [[תשד"מ]] שלח ראש העיר (בעת ההיא) מאיר ניצן את [[מפתח העיר]] ל{{ה|רבי}} באמצעות הרב [[יחיאל מלוב]].

== היסטוריה חב"דית בעיר ==
מספר שנים לאחר הקמת המושבה בשנת [[תרמ"ב]] החלו להתיישב בה [[חסידי חב"ד]]. ר' [[יוסף שמוטקין]], ממייסדי הקהילה ובוני [[בית הכנסת]] חב"ד המרכזי היה מהמתיישבים הראשונים והרוח החיה בקהילה החסידית, שימש גם כו"ר המועצה הדתית בעיר. שנים ארוכות לא היה רב ששימש בקהילה, עד לשנת [[תרצ"ז]] אז התיישב בעיר הרב [[חיים שאול ברוק]].

=== רבני קהילת חב"ד ===
* הרב [[חיים שאול ברוק]] - משנת [[תרצ"ז]] עד לפטירתו בשנת [[תשכ"ה]].
* הרב [[משה צבי הלפרין]] (חתנו של הרב ברוק) - משנת [[תשכ"ה]] עד לפטירתו (יום הכיפורים תשנ"ה).
* הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]] - כיום לאורך ימים ושנים טובות.

=== בית כנסת חב"ד ===
[[קובץ:כניסה ראשית בית הכנסת ראשלצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה הראשית לבית הכנסת, דרך ה'{{קישור אם קיים|חדר שני}}'. ניתן לראות את הכיפה הגדולה המכסה את אולם התפילה]]
בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר קיים מעל ל-100 שנה, והוא מבתי הכנסת הוותיקים בעיר. את הקרקע לבית הכנסת תרם המהנדס יהודה ליב (ליאון) אמציטלבסקי, נצר לחסידי חב"ד{{הערה|אביו ר' יעקב היה חסידי חב"ד והשתייך למשפחת לוטוס הספרדית.}}, ואת בנייתו תרם ר' {{קישור אם קיים|יוסף שמוטקין}} מוותיקי הקהילה החסידית בעיר. מכיוון שבשנים הראשונות הקהילה הייתה מצומצמת, מרבית המתפללים לא היו [[חסידי חב"ד]], ו[[מנהג]]ים שונים השתרבבו בתוך בית הכנסת.גבאי בית כנסת חב"ד מעל 40 שנה הם:
הרה"ח ר' יצחק מאיר שי' סוסובר והרה"ח ר' אברהם שי' סלמון.

בניין בית הכנסת נמצא במרכז העיר, בסמיכות למדרחוב ויקבי הכרמל. בבניין ארבעה חדרים מרכזיים: האולם הגדול, [[חדר שני]], אוצר הספרים ועזרת נשים.

לבית הכנסת שתי כניסות, אחת מרחוב נורדאו והשניה מרחוב הכרמל. בכניסה מרחוב נורדאו נכנסים קודם ל'חדר שני' ואז לאולם הגדול. באולם התפילה נמצאת כיפה ענקית הנמתחת על כל בית הכנסת, גבוהה 5 מטר וצבועה כחול עם מאות כוכבים עליה. בימת קריאת התורה עשויה כולה שיש ותופסת חלק נכבד משטח בית הכנסת. בעבר קירות בית הכנסת היו מצופים ציורים עתיקים של העיר העתיקה, אך בשיפוצים שנעשו בשנים האחרונות נצבעו מחדש הקירות.

עזרת הנשים נמצאת מאחורי עזרת הגברים, וקיר אבן עגול מפריד ביניהם. ה'חדר שני' משמש למסירת שיעורים, [[התוועדות|התוועדויות]] וחדר לימוד.

=== ישיבת אחי תמימים ===
{{ערך מורחב|ערך=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}}
ישיבת [[אחי תמימים]] בעיר נפתחה בשנת [[תשי"ב]], והייתה לאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ באותם שנים. מנהל הישיבה היה הרב [[חיים שאול ברוק]] שהיה מנהלה הרוחני, והרב [[יעקב פלס]] היה מנהלה הגשמי בתחילת דרכה. מאוחר יותר לקח על עצמו הרב ברוק גם את הניהול הגשמי.

בתחילה הייתה הישיבה בצריף שנמצא בחצר בית הכנסת, ועם התפתחותה עברה להיכן שנמצאים כיום גני חב"ד. בניין נוסף של הישיבה נבנה בשנים מאוחרות יותר ושימש כפנימיה.

הישיבה פעלה עד למיזוגה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר חב"ד]].

== קהילת חב"ד ==
נכון לשנת [[תשע"ג]] קהילת חב"ד מונה כ-200 משפחות, כשרבים מהם [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ילידי העיר.

[[מרא דאתרא|רב הקהילה]] הוא הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], וכ[[משפיע]] משמש הרב [[משה גרוזמן]].

=== בתי כנסת ===
בעיר קיימים מספר בתי כנסת חב"דיים המשמשים את הקהילה. בית כנסת גדול ומרכזי המשמש את רוב אנשי הקהילה והפעילות הקהילתית, הנמצא במרכז העיר בסמיכות למדרחוב וגן המושבה. בית כנסת נוסף ב[[בית סוזנה]]. שני בתי כנסת במזרח העיר, אחד ב"שיכון המזרח" והשני בשכונת רביבים. במערב העיר קיימים ארבעה בתי כנסת נוספים, ב[[בית חב"ד נווה ים]], בית חב"ד נווה חוף, בית חב"ד במערב הישן, ובבית חב"ד במערב החדש.
במשך כשנתיים היה מניין פעיל גם בבית חב"ד לדוברי רוסית.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] התמנה הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] כרב בית הכנסת המרכזי בעיר, בהשתתפות [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[דוד ברוך לאו]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77688 דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.

== מוסדות ==
[[קובץ:גני חבד ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין גני חב"ד. בעבר שימש הבניין את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]]]
=== גני חב"ד ===
ברחבי העיר פועלים מספר גני חב"ד ומעונות יום.

גן חב"ד הגדול והמרכזי נמצא ברחוב חב"ד, בבניין הישן של ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]. הבניין עבר שיפוץ והסבה לכיתות גן.

במשך השנים היה מנהל הגנים ר' יצחק סוסוסבר מאנשי הקהילה, ולאחר שנים בהם שקעו הגנים בחובות גדולים פרש סוסובר מניהול הגן והעבירו תחת '[[כולל חב"ד]]'. כיום מנהל את הגנים בלוי.

עם היכנס בלוי לתפקיד עברו גני חב"ד שיפוץ יסודי, ונבנו גינות משחקים חדשות. בגנים אלו מתחנכים 150 ילדים בקירוב.

גן חב"ד נוסף מפעיל ה[[תלמוד תורה]] [[אור מלכה (תלמוד תורה)|אור מלכה]], והוא מיועד עבור בנים בלבד. בגן שלוש כיתות לימוד, לגילאי 3-4, 5, ו-6.

לגני חב"ד בעיר שם טוב, ולומדים בהם ילדים מכלל המגזרים המתגוררים בעיר.

=== בית ספר לבנות ===
[[קובץ:חנוכת בית ספר ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת מבנה הגנים החדש, סמוך ל[[תלמוד תורה אור מלכה|תלמוד תורה]]]]
עם גידול הקהילה והביקוש בעיר לחינוך במוסדות חב"ד, עלתה היוזמה לפתיחת בית ספר חב"ד לבנות בעיר. רב הקהילה, הרב דוברווסקי, פתח את בית הספר, והוא פעל שנה אחת בלבד.

בית הספר נסגר בעקבות אי-הכרה בעירייה, שחששה ממעבר חד של תלמידות רבות מבתי הספר השונים לבית ספר חב"ד.

=== תלמוד תורה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[תלמוד תורה אור מלכה]]}}
תלמוד תורה חב"ד בעיר נוסד בשנת [[תשנ"ה]] על ידי מנהל בית הספר ר' [[בנימין נחום זילברשטרום]]. חתנו של ר' [[ישראל ליפסקר]].

קודם ייסוד בית הספר היו בני הקהילה לומדים בבתי ספר חב"ד בעיר [[רחובות]] ו[[כפר חב"ד]]. עם התפתחות הקהילה והביקוש מצד תושבי העיר נולד הצורך בפתיחת תלמוד תורה מקומי.

בית הספר נפתח עם כיתת לימוד אחת, כיתה [[א]]', ובכל שנה נפתחה כיתת לימודים חדשה, כשהכיתה הראשונה פותחת את שאר הכיתות. כיום מחזיק התלמוד תורה 8 כיתות מלאות ו3 כיתות גן במבנה נוסף, וכן גני בנות וכו' ומונה קרוב ל300 תלמידים.

תלמידי בית הספר ברובם הינם מקורבים לחסידות חב"ד, כשהגרעין הוא ממשפחות [[אנ"ש]]. בית הספר משמש גם את קהילות חב"ד בערים [[נס ציונה]], [[חולון]], [[בת ים]], [[באר יעקב]] כפר חב"ד ועוד , ומגיעים אליו גם תלמידים רבים מערים בהם קיימים בתי ספר חב"ד, בזכות שמו הטוב.

=== ישיבת תומכי תמימים ===
[[תמונה:שלט ישיבה ראשל"צ.jpg|left|thumb|250px|השלט על בניין הישיבה]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]}}
בשנת [[תשס"ו]] פתח הרב [[יצחק גרוזמן]], מנהל [[בית חב"ד]] המרכזי בעיר, ישיבת [[תומכי תמימים]] במטרה להגביר את פעילות ה[[מבצעים]] בעיר.

הישיבה בהקמתה נועדה עבור בחורים מ{{קישור אם קיים|ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות}} ומ{{קישור אם קיים|ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר}}, שהתקרבו ל[[חסידות חב"ד]], ועדיין לא בשלו להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה.

בשנת [[תש"ע]], בעקבות הוראה מהרבי ב[[אגרות קודש]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד|חב"דיים]] המונים כיום את רוב תלמידי הישיבה.

בראשות הישיבה עומד הרב [[שמעון וייצהנדלר]] ומנהל הישיבה בגשמיות הרב [[יואל רוזן]].

==== מבנה הישיבה ====
בתחילה הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול. כעבור כשנתיים עברה למזרח העיר לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת.

=== ישיבה קטנה===
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]]}}
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] נפתח סניף נוסף של ישיבת תומכי תמימים בעיר, המיועד לתלמידי [[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]]. הישיבה נפתחה על ידי השליח לעיר ומנהל בית חב"ד המרכזי הרב [[יצחק גרוזמן]]. בראשה עומד הרב [[משה לידר]] המשמש גם כמשפיע בישיבה, והרב ישראל יצחק זלמנוב המשמש בתפקיד מנהל רוחני.

בשנת הלימודים [[תשע"ח]], עם הרחבת הישיבה וחוסר המקום בזאל ובפנימיה נאלצה הישיבה לעבור לעיר [[בית שמש]].

בשנת [[ה'תש"ף| ה'תש"פ]] הוחלט על הקמתה של ישיבה קטנה בעיר כסניף של הישיבה הגדולה.

=== כולל משכן מנחם ===
{{ערך מורחב|ערך=[[כולל משכן מנחם]]}}
בבית כנסת חב"ד המרכזי פועל [[כולל]] במשך ימות השבוע. ראש הכולל הוא רב הקהילה הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], ומנהלי הכולל הם בנו של הרב, מנחם מענדל דוברבסקי וחתנו הרב [[שניאור אשכנזי]]. הנהלת הכולל מקיימת פעילויות נוספות הקשורות להפצת [[תורת החסידות]] והתוועדויות בעיר. על הפעילות אחראי מנחם מענדל דוברבסקי.

הסדר יום בכולל מתחיל בלימוד [[חסידות]] לפני ה[[תפילה]], ולאחריה לימוד [[נגלה]] ו[[הלכה]] בעיון. חברי הכולל מחוייבים לצאת ל[[מבצעים]] כל יום, והם עושים זאת בדרך כלל בשעת הפסקת הצהריים.

המניע לפתיחת הכולל היה הרחבת הקהילה באמצעות [[אברך|אברכים]] חדשים, ותגבורת ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ברחבי העיר.

=== בית סוזנה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית סוזנה]]}}
[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]] הוא מרכז חברתי חב"די בראשון לציון. את המרכז הקים הרב [[יחיאל מלוב]].

במרכז בית כנסת חב"ד, מוזיאון יהודי, חדר הנצחה לחללי מערכות ישראל, מכון [[בר מצווה]] לילדי שבויי ו[[מצוייני צה"ל]], ישיבת ערב ועמותת חסד.

== בתי חב"ד ==
[[קובץ:חזית בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית [[בית חב"ד נווה ים]], הגדול בעיר]]
בעיר קיימים מעל עשרים שלוחים, חלקם מנהלים בתי חב"ד ואחרים שלוחים המסייעים לבתי חב"ד השכונתיים. מהם:

*'''בית חב"ד המרכזי''' - מנוהל על ידי השליח הראשי ר' [[יצחק גרוזמן]], בפעילות הבית חב"ד מסייע לו רבות אחיו, ר' [[משה גרוזמן]].
*'''[[בית חב"ד נווה ים]]''' - מנוהל על ידי ר' [[חנן כוחונובסקי]] ואיתו בנו הרב מנדי כוחונובסקי. בית חב"ד נווה ים הוא הבית חב"ד הגדול בעיר, עם מבנה גדול ומפואר. המבנה נחנך בשנת [[תשס"ו]].
*'''בית חב"ד נאות אשלים ופרס נובל''' - מנוהל על ידי הרב [[אריאל גורן]] המשמש גם כרב שכונת חתני פרס נובל
*'''בית חב"ד נאות אשלים הרב יוסף יצחק לבקיבקר
*'''בית חב"ד המערב הוותיק''' - מנוהל על ידי ר' אורי קשת ותחתיו פועלים השליחים הרב אביעד רז והרב אסף איטח. הבית חב"ד מפעיל בית קפה עם שיעורי חסידות ומפגשים אישיים.
*'''בית חב"ד בקניון הבאר''' - מנוהל על ידי ר' [[פנחס ממן]]. שליח נוסף: ר' חיים חדד.
* '''בית חב"ד קרית הלאום''' - מנוהל על ידי הרב שניאור גלוכובסקי ותחתיו השליח הרב ליאור יצחקפור.
*'''בית חב"ד שכונת נעורים וקידמת ראשון''' - מנוהל על ידי ר' אליהו סגל. בקיץ [[תשע"ג]] [[הנחת אבן הפינה|הונחה אבן הפינה]] לבניין בדוגמת [[770]] שייבנה בשכונה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76617 בניין 770 ייבנה בראשון לציון], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61221 הדמיית מחשב של הבניין] ב[[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}}.
*'''בית חב"ד שיכון המזרח''' - מנוהל על ידי ר' שלום לוי ותחתיו פועלים השלוחים הרב יוסי וייסמן והרב מוטי כהן. בית חב"ד נוסד בשנת [[תשס"ה]] ושוכן בקומתו השניה של הקניון השכונתי.
*'''בית חב"ד קניון הזהב, חב"ד סנטר''' - מנוהל על ידי ר' אילן חיון.
[[קובץ:בית הכנסת מלוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים בית הכנסת [[בית סוזנה]]]]
*'''בית חב"ד נווה חוף''' - מנוהל על ידי ר' דוד קפלן ור' אהרון יואל בייטש, אל השניים הצטרף גם השליח הרב דוד גולדברג. ר' אהרון יואל בייטש משמש כרב בית כנסת חב"ד המקומי.
*'''בית חב"ד נחלת יהודה החדשה''' - מנוהל ע"י ר' מנדי חדד - 0549-770448.
*'''בית חב"ד שכונת אברמוביץ ומשולש ז'בוטינסקי'''- מנוהל על ידי הרב חיים ריבקין

*'''בית חב"ד נחלת יהודה הוותיקה''' - מנוהל על ידי ר' טל קפלן.
*'''בית חב"ד נווה הדרים ומישור הנוף''' - מנוהל על ידי ר' ינון ששון.
*'''בית חב"ד רביבים''' - מנוהל על ידי ר' אדיר סלמה. בבית הכנסת נמצא העתק מארון הקודש שב-[[770]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77643 ראשון לציון: ארון קודש בדוגמת הארון בבית חיינו] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}} בשנת הלימודים תשע"ז החל בית חב"ד להפעיל ישיבה קטנה.
*'''בית חב"ד לדוברי רוסית''' - מנוהל על ידי ר' [[לב לייבמן]] ואביו הרב עובדיה לייבמן.
*'''בית חב"ד במכללה למנהל''' - מנוהל על ידי הרב דותן קורתי, תחת השליח הרב אריאל גורן.
*'''בית חב"ד מרום ראשון- צוריאל''' - מנוהל על ידי ר' לוי ברוק.
*'''[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]]''' - מנוהל על ידי הרב [[יחיאל מלוב]].
* '''בית חב"ד נווה דקלים''' - מנוהל ע"י הרב מנדי רבינוביץ'.
* ''' בית חב"ד שכונת רמב"ם'''- הרב מנחם לביא.
* '''בית חב"ד שכונת חלום ראשון''' - מנוהל על ידי הרב לוי הלפרין.
* '''בית חב"ד גן נחום ושכונת ראשונים''' - הנוהל על ידי הרב מנדי לרנר
* '''בית חב"ד גני ראשון, קריית קאליב ''' - מנוהל על ידי הרב אשל הורביץ.
*כמו כן פועל ב'''קניון עזריאלי ראשונים''' סניף של ארגון [[יהדות TV]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=107359 ופרצת ב'יהדות tv': סניף חדש במרכז 'עזריאלי ראשונים' בראשל"צ] {{חב"ד און ליין}} }}

;שלוחים נוספים:
*ר' מנחם מענדל דוברבסקי, מנהל פעילות כולל משכן מנחם.
*הרב [[שניאור אשכנזי]] - רב בית הכנסת המרכזי בעיר.

* הרב שניאור רייניץ -'''חב"ד בעליה - ראשון לציון'''
* הרב אבישי באטאשווילי
* הרב יעקב גולדברג

חלק מהבתי חב"ד מפעילים עמותות חסד. המסייעות למשפחות נזקקות.

== ראו גם ==
* [[:קטגוריה:קהילת חב"ד ראשון לציון: מוסדות|מוסדות קהילת חב"ד בעיר]]
* [[:קטגוריה:קהילת חב"ד ראשון לציון: אישים|אישים בקהילת חב"ד בעיר]]
* [[:קטגוריה:קהילת חב"ד ראשון לציון: שלוחים|שלוחים בעיר]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=ראשון%20לציון כתבות הקשורות עם קהילת חב"ד בעיר] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54983 בונים את פסיפס מוסדות חב"ד בישראל: ראשון לציון] באתר [[col]] {{בםך}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=65673 חב"ד כובשת את העיר הרביעית בגודלה בישראל] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/29/062052611244.html בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה]''', סקירה על הפעילות החב"דית בשכונת רביבים בעיר {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע"ה
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/24/041081812579-1.html חב"ד על מפת ראשון לציון]''' {{בית משיח}} כתבה היסטורית הסוקרת את צעדיה הראשונים של קהילת חב"ד בעיר
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/1/21/526342841565.html שליח פורץ דרך]''', כתבה על הפעילות החב"דית בשכונת אברמוביץ' ובמרכז העיר בתוך [[שבועון בית משיח]]
*[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%9E%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%94%D7%A7-%D7%9E%D7%AA%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA/ מפת הישיבות החב"דית ב[[ארץ הקודש]] מתרחבת]{{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A3/ צוות הישיבה החדשה בראשון לציון נחשף] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך מובחר/למטה}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ראשון לציון|*]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 20

2020-05-15T08:54:45Z

Moshiach: /* 'ליב' או 'לייב' */

== האם הרבי קם לתחיה ==
בס"ד
שלום, רציתי לשאול האם אתם מכירים איזשהוא עדות בעניין הרבי זזזזזזזזז שקם לתחיה? במידה שכן אשמח להפניה.

תשובה:
ברור. "צדיקים קמים לתחי' מיד". "לכשיבוא, משה ואהרן ובניו עמהם".

== חבל שאתם לא שמים גם תאריכים לועזיים ==
זה לא מתאים לשיטת חב"ד לסגור את האתר רק לאנשים מבתים מאוד חרדים שמשתמשים רק בתאריכים עבריים. רוב היהודים היום אינם חיים עם התאריכים האלו, וקשה מאוד לעקוב אחרי השתלשלויות העניינים. האתר הופך ללא רלוונטי להרבה אנשים. [[מיוחד:תרומות/77.183.52.68|77.183.52.68]] 09:41, 26 בפברואר 2019 (UTC)
=== נכון מאד!

ממש לא!!! [[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] - [[שיחת משתמש:חב"דניק|שיחה]], 15:33, כ' בניסן, ה'תש"ף 15:33, 14 באפריל 2020 (IST)

== האם יש טעם להוסיף לערכי התאריכים ==

את המידע באלו ימים בשבוע הם יכולים "ליפול".
:לדעתי לא. זה יוסיף עומס מיותר, ולא ברורה התועלת בהוספה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באדר ה'תשע"ח 07:10, 4 במרץ 2018 (UTC)

== '''שדרוג נוסף!''' ==

חב"דפדיה עברה שדרוג נוסף שהתאפשר בזכות הקודם. אם שמתם לב לבעיה כלשהי אנא עדכנו כאן.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ח' באדר ה'תשע"ח, 15:42 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
:יש תכנון להוסיף גם את העורך החזותי (כמו בויקיפדיה)? ולהעיר שבשעת העריכה אין את הכפתור של החתימה למעלה אלא צריך לחתום ידנית [[מיוחד:תרומות/213.151.46.123|213.151.46.123]] 12:48, 23 בפברואר 2018 (UTC)
::מזל טוב. {{תודה רבה}} למשתמש men770, שעמל שעות רבות! ושדרג אותנו לתוכנת mediawiki המעודכנת. ובעז"ה כעת יתאפשרו עוד שדרוגים חשובים ונחוצים. כי המדיה-ויקי היא הבסיס לכל התוספים עיצובים וכו' שאפשר לשנות בחב"דפדיה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' באדר ה'תשע"ח 13:33, 23 בפברואר 2018 (UTC)
:::שמת לב שכל הפורטלים לא עובדים, לחלקם ישתנה השם וחלק הפכו לדפי הפניה עם הרבה קישורים שבורים וכו'[[מיוחד:תרומות/95.86.114.105|95.86.114.105]] 17:09, 24 בפברואר 2018 (UTC)
::::בקשר לפורטלים - {{טופל}}. בקשר לעורך החזותי - תכננתי לעשות זאת אך יש בעיה כלשהי שאנסה בעז"ה לאתר בהמשך. {{א|שיע.ק}}, שים לב שהוספתי את המיזוג + מחיקת משתמשים ואת שינוי שם המשתמש (ניתן על ידי מפעיל בלבד לפי הזכור לי. ייתכן שגם לביורקרט)--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ט' באדר ה'תשע"ח, 21:25 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::::חסיד של הרעבע כתב בדיון [[#שבת]] שצריך לסגור את האתר. וזה נכון. יש בעיה כי אנו מרוויחים מהביקורים של מנועי החיפוש דירוג בדף החיפוש וזה לפעמים בשבת ולכן יש צורך לסגור את האתר בשבת--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ט' באדר ה'תשע"ח, 21:39 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
:::::# אם אפשר, פעם הבאה נא להודיע שעקב שדרוג האתר יושבת..
:::::# תצוגה לנייד מושבתת.
:::::# ישר כח {{א|Men770}}! מגיע לרבי אתר משודרג!
::::: • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 21:13, ט' באדר, ה'תשע"ח ''(24 בפבר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::::בנוסף לכך, איבדתי את האפשרות לשחזר עריכות מדף השינויים אחרונים (הג'אדט לא עובד..) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 13:04, י' באדר, ה'תשע"ח ''(25 בפבר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::::# זה היה אמור לקחת דקות ספורות...
:::::::# יטופל.
:::::::#{{טופל}} מלבד הצפייה בשינויים דרך הדף בלי להיכנס לקישור הבדל הצלחתי.
:::::::--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,י' באדר ה'תשע"ח, 17:20 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::::::::מה שחב"דפדיה זקוקה לו בדחיפות, זה אפליקציה. שימו לב! עדיף לא לעשות אפליקציה מאשר לעשות אפליקציה דפוקה. [[מיוחד:תרומות/37.26.149.191|37.26.149.191]] 18:16, 26 בפברואר 2018 (UTC)
:::::::::#יישר כח על השידרוג ועל המאמצים. איפה אפשר להתעדכן על הדברים שהשתנו בעקבותיו?
:::::::::#כמו כן: אם אפשר להחזיר את האופציה לבחור בעריכה מתוך האופציות לסמן מה עשיתי (עריכה, הגהה, תקלדה, תמונה וכו'). וכן אם אפשר להגדיל האותיות בחלונית העריכה, שהם קטנות מאוד. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:59, י"א באדר ה'תשע"ח
:::::::::#עוד משהו: נוסף שינוי מציק, שכל דף שאני עורך בו נכנס אוטומטית לרשימת המעקב שלי. חשוב לבטל את זה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 00:10, י"ב באדר ה'תשע"ח
:::::::::#ועוד משהו: מה עם מספר הצפיות?
::::::::: • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 00:20, י"ב באדר ה'תשע"ח
::::::::::'''יצרתי דף חדש לעדכון על שינויים ודיווח על בעיות: [[חב"דפדיה:שדרוג]]'''--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,י"ב באדר ה'תשע"ח, 14:30 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
:::::::::::יישר כח. בדף כתוב שיש מידע על השינויים שחלו, אבל אין את המידע... בכל אופן עידכנתי שם את הבעיות ואשמח לטיפול בהקדם. תודה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:28, י"ז באדר ה'תשע"ח

== 'ליב' או 'לייב' ==

הרבי נוהג לכתוב 'ליב' ביו"ד אחת, אך ע"פ כללי הכתיב באידיש המקובלים כיום יש לכתוב 'לייב'. אולי כדאי לשנות לכתיב בו נוהג הרבי? [[משתמש:ליובאוויטשער|ליובאוויטשער]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשער|שיחה]] 18:42, 24 בפברואר 2018 (UTC)
:האם הרבי נוהג כך רק לגבי [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|ישראל אריה לייב שניאורסון]], או לכל מי ששמו לייב? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באדר ה'תשע"ח 06:29, 4 במרץ 2018 (UTC)
על פי ההלכה כותבים עם יוד אחת ולכן פעמים רבות בעקר כשנוגע להלכה הרבי כותב עם יוד אחת [[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 18:35, 15 במרץ 2018 (UTC)
----

== חב"דפדיה - באנצקלופדיה ==

גונבה שמועה לאזני שבפתח הכרך הארבעים של האנצ"ת, היו"ל בימים אלו לרגל היארצייט הארבעים של הרב [[שלמה יוסף זוין]] ע"ה, מופיעים קו,ח שלו, ובפתחם אזכור לערכו באתרנו. חכמים היזהרו בדברנו. [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 05:49, 4 במרץ 2018 (UTC)
:אם הדבר יתאמת, זהו ציון דרך משמעותי ביותר לחב"דפדיה, יש"כ על הבשורה המשמחת. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באדר ה'תשע"ח 07:05, 4 במרץ 2018 (UTC)

== קרובי משפחה ==

מי מתנדב לסכם את הדיון ב[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 18#קרובי משפחה]], כדי שנוכל לעדכן את זה ב[[חב"דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה]]?

== קישור לרבי דרייו ==

מה דעתכם להוסיף קישור קבוע לרבי דרייו לצד חב"ד אינפו וארכיון גאומ"ש? [[מיוחד:תרומות/81.218.117.152|81.218.117.152]] 07:49, 8 במרץ 2018 (UTC)
מאוד מומלץ!!!

== פרופורציה וסטטיטיקה ==

חסר פרופורציה בין גודל הטקסט והתמונות. מי מטפל בנושאים טכניים אלו? [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ב' בניסן ה'תשע"ח 16:33, 18 במרץ 2018 (UTC)
:גם הסטטיסטיקות נעלמו. היכן הם? [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ב' בניסן ה'תשע"ח 19:33, 18 במרץ 2018 (UTC)
::לגבי פורפורציה, על אילו ערכים אתה מדבר? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בניסן ה'תשע"ח 21:41, 18 במרץ 2018 (UTC)

== עיצוב עמוד ראשי ==

מה דעתכם, האם כדאי לעגל את המסגרות בעמוד הראשי בדומה לאתר [http://www.hamichlol.org.il/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 המכלול]? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' בניסן ה'תשע"ח 13:20, 25 במרץ 2018 (IST)
:לעניות דעתי - ממש לא. [[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 14:47, 25 במרץ 2018 (IST)

== ויקיפדיה ==

מה דעתכם על העתקת תכנים מויקיפדיה בערכים שתוכנם דל כמו [[תבנית:ראשונים|כאן]] וכדו'.--בקרו ב[[משתמש:חסיד של הרעבע/פנקס משימות|פנקס המשימות]] שלי, יחי המלך! 14:36, 1 באפריל 2018 (IST)
:ניתן לעשות זאת תוך הקפדה על ציון מקור ההעתקה בדף השיחה או בתקציר העריכה. כמו"כ חשוב לא פחות להקפיד על התאמה לחב"דפדיה, תוך דגש על זהירות מההעתקה של מוטיבים שיש בהם אפילו שמץ של כפירה קרירות וכיו"ב. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בניסן ה'תשע"ח 14:29, 8 באפריל 2018 (IST)

== אנא מכולכם, הקדישו דקה לקרוא את זה ==
תגידו, יש לי שאלה קשה שהרבה זמן אני לא מצליח לפתור.{{ש}}
איך ויקיפדיה יודעת מה כתוב על הגולם מפראג ב'כרם חב"ד או בתורת מנחם? איך הם הגיעו לשם?{{ש}}
זה לא שאלה ספיציפית, אלא שאלה כללית על כל הידע בכל תחום שנמצא בויקיפדיה. ועד כדי כך שיודעי הרבה יותר טוב מאתנו על גדולי ישראל וכו'.{{ש}}
והאפשרות שעולה לי היא שאולי הם עשו איזושהי חלוקת עבודה בין כמות גדולה של עורכים, כך שכל אחד עובר על ספר ומכניס מידע בערכים המתאימים.{{ש}}
עכ"פ בין אם זו השיטה שלהם ובין אם לא, אני חושב שכדאי לעשות את הדבר הזה כאן. יהיה דף עם רשימה של ספרים וכתבי עת חבדיים למיניהם וכל עורך שלעבור על ספר מסוים מכריכה לכריכה ויעדכן את מה שצריך לעדכן, יסמן את הספר כבדוק.{{ש}}
אני חושב שגם ספר אחד שיודעים בבירור שכולו מוכנס בחבדפדיה, זה כבר הישג.{{ש}}
מה דעתכם? --בקרו ב[[משתמש:חסיד של הרעבע/פנקס משימות|פנקס המשימות]] שלי, יחי המלך! 21:25, 11 באפריל 2018 (IST)
:התשובה בפשטות היא: שחב"דניקים שיודעים את זה, הכניסו את זה שם. ובנוגע להצעתך, זוהי יוזמה מבורכת, אם כי היא יכולה לגרום לסרבולים לשוניים.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 22:21, כ"ו בניסן, ה'תשע"ח ''(11 באפר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::חשוב להדגיש שיש להיזהר מהפרת זכויות יוצרים שעלולה לסבך את האתר ואת הכותב. אי אפשר להעתיק ספר שלם לאתר ואפילו לא קטעים משמעותיים ממנו בלי הסכמת הכותב. אפשר להעתיק קטעים קטנים תוך שינוי לשון וניסוח. או לחילופין לצטט מהספר תוך ציון מקור הציטוט. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בניסן ה'תשע"ח
:::יהיה יותר ברור אם תדגים לאילו ערכים כוונתך, אך לדעתי הם עושים שימוש במלקטים של ביוגרפיות ונעזרים במקורות של המלקטים. לבירור מעמיק יותר ניתן לבדוק מי תרם לאותם ערכים. [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ו בניסן ה'תשע"ח 23:31, 11 באפריל 2018 (IST)
::::ויקיפדיה לא "יודעים יותר טוב מאיתנו", אלא שיש להם הרבה יותר עורכים, באין ערוך. פער הניכר בין השאר בתחומי יהדות וכד'.
::::בעיה זו של חוסר עורכים קשורה גם להצעתך - גם אם היא הצעה טובה, קשה למצוא מי שיבצע אותה בפועל. יש פה מעט עורכים (ואני הקטן בתוכם), שכל אחד נכנס מידי פעם ומתעסק מעט במה שמעניין אותו, יהיה קשה לכוון הרבה עורכים להכניס ספרים בשיטתיות. אמנם, כמובן שאם תיישם בעצמך את הצעתך זה יהיה מעולה, וגם אתה תרווה הרבה נחת (ידע שאתה עסוק לכתוב בערכים נשמר גם אצלך הרבה יותר טוב בראש משאר ספרים שקראת וכו'). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:45, כ"ז בניסן ה'תשע"ח

== עקרונות וקווים ==

לקראת סיכום בעז"ה והגשה להכרעה שימו לב ל[[שיחת חב"דפדיה:עקרונות וקוים מנחים/טיוטה#נו....]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באייר ה'תשע"ח 16:19, 24 באפריל 2018 (IST)

== 7,000 ערכים? ==

מדוע הכותרת הראשית באינפו מבשרת על הגעה ל-7,00 ערכים בחב"דפדיה, שעה שבעמוד הראשי ובסטטיסטיקות מספר הערכים הוא 6,977? זה טעות רק אצלי? אם לא - יש כאן בושה רצינית. • בברכת "יהפכו [[בין המצרים|ימים אלו]] [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|לששון ולשמחה]]" -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:48, כ"ו בתמוז ה'תשע"ח

== הוספת מקורות ==

מה דעתכם על הוספת מקורות מקושרים לפתגמים בלוח היום יום כפי שעשיתי ב'''[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D%2F%D7%99%22%D7%90_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&type=revision&diff=314882&oldid=67006 עריכה זו]'''? באם אתם חושבים שהדבר נכון, למי יש כח להתגייס? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:25, 3 באוגוסט 2018 (IST)

== דפי הפניה ==
כיצד ניתן למחוק דף הפניה? (מי שכותב "[[אריה לייב שרה'ס]]" מופנה לערך על ה[[סבא משפולי|שפאלער זיידע]], והא ניחא אם זה היה נובע מכך שלשיטת הרעבע הם (לכאורה) אותו אחד, אבל חב"דפדיה (משום מה) אינה סוברת כך שכן יש כבר ערך נפרד שקוראים לו [[לייב שרה'ס]]) [[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • כ"ח באב ה'תשע"ח • 00:07, 9 באוגוסט 2018 (IST)
:שיניתי. כל אחד יכול לשנות הפניה לערך אחר (כפי שתוכל לראות בעריכתי), אך למחוק דף - הפניה או אחר - יכול רק מפעיל.
:אם נפגשים, בדרך אגב, זה המקום להודות לך על השקעתך בערכים החשובים ביותר - ערכי תורת החסידות. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 00:40, כ"ח באב ה'תשע"ח

::וכמו שכבר הזכרתי, זה קצת מעניין שבאתר כגון זה שנושא את השם '''חב"ד'''פדיה לא חיברו אותם לערך אחד (אמנם זכור לי ששמעתי שמצאו שני קברים באמת, וטענת הרעבע הייתה שעד שלא יראו שתי קברים - זה אותו אחד - אבל אני לא בטוח שזה נכון). [[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • כ"ח באב ה'תשע"ח • 01:01, 9 באוגוסט 2018 (IST)

== ניגון אואואו אואואו איי איי איי איי ==

בהמשך לשאלה שנשאלה בפורום ויקיפדיה הכה את המומחה הנה ההעתק המלא:
יש שיר אחד, לדעתי מזוהה עם זרם החב"ד. המילים הם כלהלן:

"אוהו-אוהו-אוהו-אוהו אי-יא-יא-יאי"
"אוהו-אוהו-אוהו-אוהו אי-יא-יא-יאי"
"אוהו-אוהו-אוהו-אוהו אי-יא-יא-יאי"
שחוזרים על עצמם מספר רב של פעמים. מישהו מזהה?

אולי הכוונה לניגון הצמח צדק? או למה שהתשמשו בו בתשדיר הזה?
לכאורה הוא מתכוון לקטע מתשדיר המפד"ל, יש את הקטע גם בסוף השיר ג'ו כפרה של טיפקס בביצוע מעט שונה מהרגיל. בכל אופן, אני מצטרף לשאלה.
הקטע של מפד"ל - מה מקורו?
לא ידוע לי מה מקורו, אך אורי אורבך מציין בספרו שזהו ניגון חתונות. לפי המקור הזה, מדובר בניגון של חב"ד. סוף ציטוט.
לא הצלחתי להכניס את הקישורים אבל אכן מדובר בקטע המפורסם שהיה בתשדיר המפד''ל. מהו באמת שמו המקורי של הניגון? --[[מיוחד:תרומות/79.182.19.34|79.182.19.34]] 22:53, 25 בספטמבר 2018 (IST)
: זה לא פורים היום!... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 23:17, ט"ז בתשרי, ה'תשע"ט ''(25 בספט' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::לתשומת לבך [[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] השאלה נשאלה ברצינות גמורה. העתקתי את השאלה באופן הזה, מאחר ואי אפשר להכניס כאן קישורים. ובכן אני מקווה שהבנתם באיזה ניגון מדובר, האם זהו אכן ניגון חב"ד? ואם כן מה שמו? [[מיוחד:תרומות/79.182.123.216|79.182.123.216]] 11:50, 26 בספטמבר 2018 (IST)
גם אני שאלתי פעם את השאלה הזאת ולפי מה שאמרו לי אנשים שמבינים בתחום - זה לא ניגון חב"ד אלא לחן עממי שמקורו לא ידוע

== קיום מילה ==

שלום,
ידוע לי כי בתורה יש חשיבות רבה לקיום הבטחה, {{ציטוטון|אמר רבא: בשעה שמכניסין אדם לדין, אומרים לו: נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה? עסקת בפריה ורביה? צפית לישועה? פלפלת בחכמה? הבנת דבר מתוך דבר? }}

אני מחפש פירוש העוסק בחשיבות לקיום מילה שאמר אדם. לא בהכרח הבטחה. ציין שיעשה ולא נעשה הדבר. ברור לי כי קיים הדבר בפרט ובכלל חשיבות הזהירות בהוצאת מילה מהשפה.

איני מוצאת זאת באחד המסכות או המשניות אשמח לעזרה והרחבה.

תודה.

== המכלול ==

יש אתר שנקרא המכלול שמבקש לייצר אלטרנטיבה לויקיפדיה
נכנסתי לעריכה שם ושאלתי אם אפשר לייבא ערכים מכאן לשם
, בתודה [[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - היום, [[י"ז בטבת]] [[ה'תשע"ט]] מגיע משיח.
:ידוע לי בבירור שיובאו לשם ערכים רבים מחב"דפדיה. (אגב, אם כבר הזכירו את המכלול, אני מזמין בזאת את כלל העורכים לערוך שם!). בברכה, [[משתמש:א.ב. קיסר|א.ב. קיסר]] - [[שיחת משתמש:א.ב. קיסר|שיחה]] 18:42, 29 בדצמבר 2018 (UTC)

== הטמעת עץ התניא ==

עם סיום העבודה המאומצת והרחבה של בניית [[עץ התניא]] עם תרשים מפורט ברור ומסודר של חלוקת הנושאים בספר התניא בצורה ויזואלים המושכת את הלב מאירה את העיניים ומסדרת את ההבנה - נשאלת השאלה בבית המדרש:
#מי מתנדב לעבור על הכותרות ולשפץ אותם לראות שהן אכן מובנות וברורות?
#כיצד והיכן יש להטמיע את התבנית כדי שתהיה שימושית? (האם נכון לדעתכם להציב את העץ של כל נושא בפרקים השייכים לו?)
#האם יש צורך 'לצבוע' את הריבועים?
#האם התבנית כבר מספיק בשלה בשביל לפרסם עליה באינפו? או שכדאי להמתין שעוד מאנ"ש יעברו עליה וישפצו אותה (כיון שזו תקופה קצת 'רדומה' בלי הרבה עורכים, החשש הוא שאם נמתין יותר מידי בסוף שום דבר לא יצא לפועל.

יישר כח לכל מי שיענה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 22:10, י"ד באדר א', ה'תשע"ט 22:10, 19 בפברואר 2019 (UTC)
:דבר ראשון ישר כח על כל המאמץ.
:#לדעתי כדאי להכניס את התבנית בערך [[ספר התניא]] ובכל פרק בפני עצמו להכניס רק את אותו הפרק ולא את כל העץ כפי שמוכנס בפרק א' ואת כל העץ אפשר להכניס בצד שמאל איפה שמוצגים כל הפרקים בחיפוש מהיר בין 'ספר התניא' ל'שער והסכמה'
:#כדאי ב[[תבנית:עץ תניא/ליקוטי אמרים כללי|עץ הכללי]] לסדר את הריבועים בצורה ישרה באמצע שלכל ריבוע (למטה) יהיה שני שורות, זה נראה אפשרי, ואולי גם צבעים שיותר מושכים את העין באם אפשר.
:#עדיף לסדר שהברירת מחדל של העץ תהיה מוצגת ולא מוסתרת כי זה לא כ"כ ברור שאפשר לפתוח את זה (אולי להעביר את ה'הצגה' לאמצע).
:בכללות הערך ממש יפה. [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 23:55, 19 בפברואר 2019 (UTC)
::#אני לא ממש מבין בעץ, ועשיתי את ההגדרות הפשוטות הרגילות שיש. אחרי שהעיקר כבר בנוי, מה שצריך עכשיו זה רק מישהו שמבין בעיצוב התבנית שישלים את העבודה.
::#הקופלימנטים בעיקר למו"ר אבי שליט"א שבנה את זה, אני רק עשיתי את העבודה הטכנית. [[מיוחד:תרומות/212.179.174.213|212.179.174.213]] 10:07, 20 בפברואר 2019 (UTC)

:::#בעיצוב - מה יש להשלים?
:::#אני מוריד את ההסתרה כברירת מחדל--'''[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] ● [mailto:men770b@gmail.com מייל]. כעת,ט"ו באדר א' ה'תשע"ט, 15:03 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::::בעיצוב יש הרבה, לדוגמא: בתרשים הכללי בשורה התחתונה הריבועים לא באותו רוחב, ובצורה חסרת פרופורציה. בשורה הראשונה היה עדיף 'להכריח' שהפסוק יהיה בשורה אחת כך שיהיה ברורה שהחלק הימני של התרשים שייך ל'כי קרוב' והשמאלי ל'לעשותו'. כדאי גם לצבוע את כל הריבועים בצבעים נעימים לעין - ובכל התרשימים באופן אחיד. גם בתרשים של כו-לד הריבוע הראשון צר ללא שום צורך וזה לא מסתדר בעין. דבר נוסף - התרשימים לא תמיד ממורכזים. לא יודע אם כל מה שכתבתי יש איך לטפל, ואני גם בטוח שלא כתבתי הכל, אבל לענ"ד גם ברור שבמצב העכשווי זה לא נקרא שהעסק מושלם מבחינת העיצוב. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 10:08, ט"ז באדר א', ה'תשע"ט 10:07, 21 בפברואר 2019 (UTC)
:::::לענ"ד, תבנית גדולה חייבת להיות בברירת מחדל של הסתרה, אחרת זה מכער את הערכים (פעם כשהוסיפו את [[תבנית:גאולה ומשיח]] לערכים, היא היתה בהצגה כברירת מחדל, וזה היה נראה לא טוב עד שב"ה תוקן). יישר כח על עצם התבנית החשובה כמובן. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 00:40, י"ז באדר א' ה'תשע"ט

== ערך תפילה ב"כוונות הרשש" שהוסר ==

שלום, בעבר היה ערך על תפילה בכוונות הרשש, שם הובאה תשובה באיגרת מהאדמו"ר, שלנו יש את המקורות שלנו ושהבעש"ט קיבל גם מאחיה השילוני.

למה הערך הזה הוסר?
איך מגיעים לאיגרת הזו?

== מספר צפיות בדף ספציפי ==

האם זכרוני מטעני שפעם היתה קיימת אפשרות לראות כמה צפיות יש בדף מסויים, תחת הקישור בסרגל הכלים הימני "מידע על הדף"?

האם יש סיבה שאפשרות זו ירדה?

ניתן להחזיר אותה?

תודה מראש על התשובה. 11:15, 10 באפריל 2019 (IST)
:{{א|להתראות}}, א. לא חתמת. ב. היא ירדה בשדרוג עם כל הצפיות. אני יכול רק מהזמן האחרון ממש (שאז חיברתי את חב"דפדיה לגוגל אנליטיקס). על איזה ערך מדובר?--'''[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] ● [[מיוחד:שליחת דואר למשתמש/Men770|מייל]]. כעת,ה' בניסן ה'תשע"ט, 15:45 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::א. חתמתי וכנראה פספסתי סלסול אחד. ב. לא משהו חשוב מידי. חיפשתי כמה כבר הספיקו להיכנס לערך של [[ידידים מבינים]] שהעליתי לאחרונה ושלחתי קישור לכמה 'ידידים מבינים' שלי {{קריצה}}, והתפלאתי לראות שהאפשרות נעלמה. ג. אי אפשר להחזיר את האפשרות לראות? כל הנתונים נמחקו? כלומר, שאי אפשר עכשיו לדעת כמה צפיות היו בחב"דפדיה מאז היותה לגוי ועד עתה? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 07:37, ו' בניסן, ה'תשע"ט 07:37, 11 באפריל 2019 (IST)
:::הנני מצטרף לפליאת ידידנו {{א|להתראות}}, וקורא להשיב את האפשרות לראות את מספר הצפיות, הן בערכים פרטיים והן בכללות האתר. ואם אי אפשר להשיב את ההיסטוריה - לפחות שמכאן ולהבא תהיה האפשרות, מתחיל מעכשיו. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 16:48, ו' בניסן ה'תשע"ט
::::להשיב אי אפשר. הכל נמחק. יש ספירה בגוגל אנליטיקס, אבל זו גישה מוגבלת. אשמח אם תוכלו לבדוק אם [https://analytics.google.com/analytics/web/?utm_source=marketingplatform.google.com&utm_medium=et&utm_campaign=marketingplatform.google.com%2Fabout%2Fanalytics%2F#/dashboard/tH9_IzJpQxuMPumyTQ0N6Q/a110485205w164847545p165505674/_u.date00=20180701&_u.date01=20190410/ זה] עובד לכם.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] ● [[מיוחד:שליחת דואר למשתמש/Men770|מייל]]. כעת,ו' בניסן ה'תשע"ט, 21:48 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''

== רמתה של חב"דפדיה ==

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=56&t=46623

בהמשך דיון בנושא

== ה'תש"ף ==

בכל רחבי האתר מוגדרת השנה כ"ה'תש"ף", כדאי שמפעילי המערכת יעשו משהו לשנות ל"ה'תש"פ", כדברי אד"ש (מובא בקישור בערך [[תש"פ]]). יישר כח. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:08, ל' בתשרי ה'תש"ף

== הרבי==

תיוגים:{{א|חלוקת קונטרסים}} 
כבר שנים שאני מתחבט בשאלה האם הרבי נפטר או חי? כי קברו אותו! אבל מצד שני, המון אנשים מאמינים שלא! אז אחת ולתמיד, אם קברו אותו איך יכול להיות שהוא חי? מצפה למענה, [[משתמש:איש חסיד אחד|איש חסיד אחד]] - [[שיחת משתמש:איש חסיד אחד|שיחה]], 19:36, כ"א בטבת, ה'תש"ף 19:36, 18 בינואר 2020 (UTC)
:חב"דפדיה היא לא המקום לשאלות כאלו. לזה יש פורומים ואתרים שונים. כאן משתדלים להקדיש את הזמן להפצת המעיינות בהוספת מידע חסידי וכו'. באם ממש מפריע לך שאין לך תשובה, אני מאמין שתוכל למצוא בארכיון של אולם הדיונים ובדפי השיחה תשובות לכל השאלות ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 04:19, 20 בינואר 2020 (UTC)
::תוכל להפנות אותי לתשובה? (או שפשוט אין לך...) [[משתמש:איש חסיד אחד|איש חסיד אחד]] - [[שיחת משתמש:איש חסיד אחד|שיחה]], 18:40, כ"ג בטבת, ה'תש"ף 18:40, 20 בינואר 2020 (UTC)
באם דעת "המון אנשים" משפיעה על דעתך, מה יעזור לך אם תגלה שאין תשובה? (ואם אינה משפיעה עליך, אין לך שאלה בכלל) קצת עמוק, תחשוב על זה... [[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • כ"ג בטבת ה'תש"ף •
:::אז {{א|פיצי|אתה}} רוצה להגיד לי שהרבי '''כן''' נפטר? [[משתמש:איש חסיד אחד|איש חסיד אחד]] - [[שיחת משתמש:איש חסיד אחד|שיחה]], 06:27, כ"ד בטבת, ה'תש"ף 06:27, 21 בינואר 2020 (UTC)
::::כנראה חשבת עמוק מדי ויצאת מצדו השני של הענין הנאמר. לא היה שום התייחסות לתוכן השאלה ובטח שלא שום תשובה עליה, אלא רק תמיהה במבוקש המבקש, ובקשה שכבודו יתבונן בשאלתו ואולי מיני' ובי' ימצא תשובה לעצמו [[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • כ"ד בטבת ה'תש"ף •
:::::אז מהי התשובה לשאלתי המלומדת? [[משתמש:איש חסיד אחד|איש חסיד אחד]] - [[שיחת משתמש:איש חסיד אחד|שיחה]], 21:04, כ"ד בטבת, ה'תש"ף 21:04, 21 בינואר 2020 (UTC)
::::::התייאשתי ממך . . כמו שכתב [[משתמש:חלוקת קונטרסים]] כאן אינו המקום לשו"ת מעין אלו (אף שאיני מסכים עמו לגמרי שכן, בראש העמוד כתוב שדף זה מיועד גם ל"סתם להתוועד", אך באמת שו"ת מעין אלו בד"כ אינם מדרך ה"וועד" אלא ההיפך), וממילא איני מתכוין לענות לך תשובות על שאלתך השטחית, וכל משאלת לבבי היתה להסב את תשומת לבך לענין בו מיוסד שאלתך (אף שיתכן שאין זו התשובה היותר רשמית), והוא מיוסד על המאמר "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים", ועל פי מה שביאר רבינו רבות בפעמים שכאשר רואים שאלפי חסידים ממשיכים לקיים את הורואתיו ודבקים בתקנותיו של נשי"ד הרי זה גופא מראה שהוא בחיים, ועד"ז הענין מובן בנדו"ד, כאשר רואים אשר אלפי חסידים אשר ממשיכים לא רק בדרכיו והנהגותיו, אלא גם בהמשך ההנהגה של חסיד אל רבו אשר בחיים ממש, הרי זה מעורר וזה מראה שבאמת הוא בחיים ממש (ולא רק כבענין הקודם בו ה"זרעו בחיים" הוא רק על צד '''ההמשכיות''' שלו שזה רק מורה ש"רוחו" בחיים), וכמו שמצינו אצל רבינו ביחס אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ שהיו ענינים שונים כגון מקום לסעודות יו"ט וכדו' עשרים שנה אחרי יו"ד שבט! אף שלגבי החסידים לא היה הנהגה מעין זו, כלפי אדמו"ר הריי"צ, מ"מ אצל הרבי שחי את אדמו"ר הריי"צ לא רק בהמשך קיום הוראותיו אלא שהוא "נשיא דורנו" (מבלי להכנס לכל הביאורים שבדבר) ממילא היתה אצלו ההנהגה באופן כזה (אף שמי אני ומה אני לדבר בדברים אלו, תורה היא וללמדה אני צריך), וכן מובן בדורנו. אחתום בברכת הגאולה האמיתית והשלימה "וראו כל בשר יחדיו", "ואת והב בסופה" [[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • כ"ה בטבת ה'תש"ף •
:::::::אז לפי דבריך, כל רב שנפטר הוא בעצם חי? [[משתמש:איש חסיד אחד|איש חסיד אחד]] - [[שיחת משתמש:איש חסיד אחד|שיחה]], 16:54, כ"ה בטבת, ה'תש"ף 16:54, 22 בינואר 2020 (UTC)
::::::::באם תמצא עוד רב ש"זרעו" ממשיכים באלפיהם להתנהג באופן של "בחיים" ממש, ובאופן כזה, בהחלט יש לומר שכן הוא הדבר (על כל פנים מצד הרעיון הנדון כאן) ואיני מבין האמנם אין דברים יותר מופלאים בתורתנו הק'? (וכאן הנני מוכרח לציין: מה שכבודו מראה שוב ושוב אי הבנה מהותית בענין אינו מוסיף בכבוד השואל, וסליחה על הביקורת.), ואשמח אם נוכל לסיים את הדיון בענין, בפרט ע"פ האמור לעיל בנוגע למטרת הדף, ובעיקר משום שכבר יבוא מלכינו משיחנו ויגאלנו תיכף ומיד ממש [[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • כ"ה בטבת ה'תש"ף •
:::::::::אני מסכים שאין '''כאן''' המקום לדון על זה, אני לא מסכים כלל אם אופן שבו ענו ל[[משתמש:איש חסיד אחד|איש חסיד אחד]] וגם לא ממש עם תוכן תשובתו של [[משתמש:פיצי|פיצי]]. אבל כיוון שפטור בלא כלום היא אפשר, אתה יכול להתחיל מקריאת הערך [[נצחיות חייו של הרבי]], יש כמובן עוד מלא מקורות זמינים באינטרנט אבל אפשר להתחיל משם. מה שחשוב באמת זה לחפש את האמת באמת ('מה נראה' או 'מה אנשים אומרים' לא בהכרח אמת, אם כי פעמים רבות היא מובילה אותנו לשם). בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:חלוקת דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:חלוקת דולרים|פינת החי]] * 19:12, כ"ג בשבט, ה'תש"ף ''(18 בפבר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::::::::אבל אם יש לו קבר, וקברו אותו, אז איך הוא חי '''פיזית'''-כמו שכתוב שם? [[משתמש:איש חסיד אחד|איש חסיד אחד]] - [[שיחת משתמש:איש חסיד אחד|שיחה]], 20:12, כ"ד בשבט, ה'תש"ף 20:12, 19 בפברואר 2020 (UTC)
:::::::::::ראה בשיחת ויחי לקו"ש חל"ה שע"פ הלכה יש להתנהג עפ"י מראה העינים (היינו: לקבור ולשים מצבה וכו'), ואין זה סותר את ה'מקרא אני דורש' שהוא ב'''חיים גשמיים כפשוטו''' וממשיך להנהיג בגשמיות ולא רק להשפיע השפעות רוחניות ('קרויים חיים') כשאר הצדיקים שנסתלקו. '''אורח'''

חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 20

2020-05-15T08:54:16Z

Moshiach: /* 'ליב' או 'לייב' */

== האם הרבי קם לתחיה ==
בס"ד
שלום, רציתי לשאול האם אתם מכירים איזשהוא עדות בעניין הרבי זזזזזזזזז שקם לתחיה? במידה שכן אשמח להפניה.

תשובה:
ברור. "צדיקים קמים לתחי' מיד". "לכשיבוא, משה ואהרן ובניו עמהם".

== חבל שאתם לא שמים גם תאריכים לועזיים ==
זה לא מתאים לשיטת חב"ד לסגור את האתר רק לאנשים מבתים מאוד חרדים שמשתמשים רק בתאריכים עבריים. רוב היהודים היום אינם חיים עם התאריכים האלו, וקשה מאוד לעקוב אחרי השתלשלויות העניינים. האתר הופך ללא רלוונטי להרבה אנשים. [[מיוחד:תרומות/77.183.52.68|77.183.52.68]] 09:41, 26 בפברואר 2019 (UTC)
=== נכון מאד!

ממש לא!!! [[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] - [[שיחת משתמש:חב"דניק|שיחה]], 15:33, כ' בניסן, ה'תש"ף 15:33, 14 באפריל 2020 (IST)

== האם יש טעם להוסיף לערכי התאריכים ==

את המידע באלו ימים בשבוע הם יכולים "ליפול".
:לדעתי לא. זה יוסיף עומס מיותר, ולא ברורה התועלת בהוספה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באדר ה'תשע"ח 07:10, 4 במרץ 2018 (UTC)

== '''שדרוג נוסף!''' ==

חב"דפדיה עברה שדרוג נוסף שהתאפשר בזכות הקודם. אם שמתם לב לבעיה כלשהי אנא עדכנו כאן.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ח' באדר ה'תשע"ח, 15:42 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
:יש תכנון להוסיף גם את העורך החזותי (כמו בויקיפדיה)? ולהעיר שבשעת העריכה אין את הכפתור של החתימה למעלה אלא צריך לחתום ידנית [[מיוחד:תרומות/213.151.46.123|213.151.46.123]] 12:48, 23 בפברואר 2018 (UTC)
::מזל טוב. {{תודה רבה}} למשתמש men770, שעמל שעות רבות! ושדרג אותנו לתוכנת mediawiki המעודכנת. ובעז"ה כעת יתאפשרו עוד שדרוגים חשובים ונחוצים. כי המדיה-ויקי היא הבסיס לכל התוספים עיצובים וכו' שאפשר לשנות בחב"דפדיה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' באדר ה'תשע"ח 13:33, 23 בפברואר 2018 (UTC)
:::שמת לב שכל הפורטלים לא עובדים, לחלקם ישתנה השם וחלק הפכו לדפי הפניה עם הרבה קישורים שבורים וכו'[[מיוחד:תרומות/95.86.114.105|95.86.114.105]] 17:09, 24 בפברואר 2018 (UTC)
::::בקשר לפורטלים - {{טופל}}. בקשר לעורך החזותי - תכננתי לעשות זאת אך יש בעיה כלשהי שאנסה בעז"ה לאתר בהמשך. {{א|שיע.ק}}, שים לב שהוספתי את המיזוג + מחיקת משתמשים ואת שינוי שם המשתמש (ניתן על ידי מפעיל בלבד לפי הזכור לי. ייתכן שגם לביורקרט)--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ט' באדר ה'תשע"ח, 21:25 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::::חסיד של הרעבע כתב בדיון [[#שבת]] שצריך לסגור את האתר. וזה נכון. יש בעיה כי אנו מרוויחים מהביקורים של מנועי החיפוש דירוג בדף החיפוש וזה לפעמים בשבת ולכן יש צורך לסגור את האתר בשבת--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ט' באדר ה'תשע"ח, 21:39 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
:::::# אם אפשר, פעם הבאה נא להודיע שעקב שדרוג האתר יושבת..
:::::# תצוגה לנייד מושבתת.
:::::# ישר כח {{א|Men770}}! מגיע לרבי אתר משודרג!
::::: • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 21:13, ט' באדר, ה'תשע"ח ''(24 בפבר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::::בנוסף לכך, איבדתי את האפשרות לשחזר עריכות מדף השינויים אחרונים (הג'אדט לא עובד..) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 13:04, י' באדר, ה'תשע"ח ''(25 בפבר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::::# זה היה אמור לקחת דקות ספורות...
:::::::# יטופל.
:::::::#{{טופל}} מלבד הצפייה בשינויים דרך הדף בלי להיכנס לקישור הבדל הצלחתי.
:::::::--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,י' באדר ה'תשע"ח, 17:20 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::::::::מה שחב"דפדיה זקוקה לו בדחיפות, זה אפליקציה. שימו לב! עדיף לא לעשות אפליקציה מאשר לעשות אפליקציה דפוקה. [[מיוחד:תרומות/37.26.149.191|37.26.149.191]] 18:16, 26 בפברואר 2018 (UTC)
:::::::::#יישר כח על השידרוג ועל המאמצים. איפה אפשר להתעדכן על הדברים שהשתנו בעקבותיו?
:::::::::#כמו כן: אם אפשר להחזיר את האופציה לבחור בעריכה מתוך האופציות לסמן מה עשיתי (עריכה, הגהה, תקלדה, תמונה וכו'). וכן אם אפשר להגדיל האותיות בחלונית העריכה, שהם קטנות מאוד. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:59, י"א באדר ה'תשע"ח
:::::::::#עוד משהו: נוסף שינוי מציק, שכל דף שאני עורך בו נכנס אוטומטית לרשימת המעקב שלי. חשוב לבטל את זה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 00:10, י"ב באדר ה'תשע"ח
:::::::::#ועוד משהו: מה עם מספר הצפיות?
::::::::: • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 00:20, י"ב באדר ה'תשע"ח
::::::::::'''יצרתי דף חדש לעדכון על שינויים ודיווח על בעיות: [[חב"דפדיה:שדרוג]]'''--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,י"ב באדר ה'תשע"ח, 14:30 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
:::::::::::יישר כח. בדף כתוב שיש מידע על השינויים שחלו, אבל אין את המידע... בכל אופן עידכנתי שם את הבעיות ואשמח לטיפול בהקדם. תודה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:28, י"ז באדר ה'תשע"ח

== 'ליב' או 'לייב' ==

הרבי נוהג לכתוב 'ליב' ביו"ד אחת, אך ע"פ כללי הכתיב באידיש המקובלים כיום יש לכתוב 'לייב'. אולי כדאי לשנות לכתיב בו נהג הרבי? [[משתמש:ליובאוויטשער|ליובאוויטשער]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשער|שיחה]] 18:42, 24 בפברואר 2018 (UTC)
:האם הרבי נוהג כך רק לגבי [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|ישראל אריה לייב שניאורסון]], או לכל מי ששמו לייב? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באדר ה'תשע"ח 06:29, 4 במרץ 2018 (UTC)
על פי ההלכה כותבים עם יוד אחת ולכן פעמים רבות בעקר כשנוגע להלכה הרבי כותב עם יוד אחת [[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 18:35, 15 במרץ 2018 (UTC)
----

== חב"דפדיה - באנצקלופדיה ==

גונבה שמועה לאזני שבפתח הכרך הארבעים של האנצ"ת, היו"ל בימים אלו לרגל היארצייט הארבעים של הרב [[שלמה יוסף זוין]] ע"ה, מופיעים קו,ח שלו, ובפתחם אזכור לערכו באתרנו. חכמים היזהרו בדברנו. [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 05:49, 4 במרץ 2018 (UTC)
:אם הדבר יתאמת, זהו ציון דרך משמעותי ביותר לחב"דפדיה, יש"כ על הבשורה המשמחת. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באדר ה'תשע"ח 07:05, 4 במרץ 2018 (UTC)

== קרובי משפחה ==

מי מתנדב לסכם את הדיון ב[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 18#קרובי משפחה]], כדי שנוכל לעדכן את זה ב[[חב"דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה]]?

== קישור לרבי דרייו ==

מה דעתכם להוסיף קישור קבוע לרבי דרייו לצד חב"ד אינפו וארכיון גאומ"ש? [[מיוחד:תרומות/81.218.117.152|81.218.117.152]] 07:49, 8 במרץ 2018 (UTC)
מאוד מומלץ!!!

== פרופורציה וסטטיטיקה ==

חסר פרופורציה בין גודל הטקסט והתמונות. מי מטפל בנושאים טכניים אלו? [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ב' בניסן ה'תשע"ח 16:33, 18 במרץ 2018 (UTC)
:גם הסטטיסטיקות נעלמו. היכן הם? [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ב' בניסן ה'תשע"ח 19:33, 18 במרץ 2018 (UTC)
::לגבי פורפורציה, על אילו ערכים אתה מדבר? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בניסן ה'תשע"ח 21:41, 18 במרץ 2018 (UTC)

== עיצוב עמוד ראשי ==

מה דעתכם, האם כדאי לעגל את המסגרות בעמוד הראשי בדומה לאתר [http://www.hamichlol.org.il/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 המכלול]? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' בניסן ה'תשע"ח 13:20, 25 במרץ 2018 (IST)
:לעניות דעתי - ממש לא. [[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 14:47, 25 במרץ 2018 (IST)

== ויקיפדיה ==

מה דעתכם על העתקת תכנים מויקיפדיה בערכים שתוכנם דל כמו [[תבנית:ראשונים|כאן]] וכדו'.--בקרו ב[[משתמש:חסיד של הרעבע/פנקס משימות|פנקס המשימות]] שלי, יחי המלך! 14:36, 1 באפריל 2018 (IST)
:ניתן לעשות זאת תוך הקפדה על ציון מקור ההעתקה בדף השיחה או בתקציר העריכה. כמו"כ חשוב לא פחות להקפיד על התאמה לחב"דפדיה, תוך דגש על זהירות מההעתקה של מוטיבים שיש בהם אפילו שמץ של כפירה קרירות וכיו"ב. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בניסן ה'תשע"ח 14:29, 8 באפריל 2018 (IST)

== אנא מכולכם, הקדישו דקה לקרוא את זה ==
תגידו, יש לי שאלה קשה שהרבה זמן אני לא מצליח לפתור.{{ש}}
איך ויקיפדיה יודעת מה כתוב על הגולם מפראג ב'כרם חב"ד או בתורת מנחם? איך הם הגיעו לשם?{{ש}}
זה לא שאלה ספיציפית, אלא שאלה כללית על כל הידע בכל תחום שנמצא בויקיפדיה. ועד כדי כך שיודעי הרבה יותר טוב מאתנו על גדולי ישראל וכו'.{{ש}}
והאפשרות שעולה לי היא שאולי הם עשו איזושהי חלוקת עבודה בין כמות גדולה של עורכים, כך שכל אחד עובר על ספר ומכניס מידע בערכים המתאימים.{{ש}}
עכ"פ בין אם זו השיטה שלהם ובין אם לא, אני חושב שכדאי לעשות את הדבר הזה כאן. יהיה דף עם רשימה של ספרים וכתבי עת חבדיים למיניהם וכל עורך שלעבור על ספר מסוים מכריכה לכריכה ויעדכן את מה שצריך לעדכן, יסמן את הספר כבדוק.{{ש}}
אני חושב שגם ספר אחד שיודעים בבירור שכולו מוכנס בחבדפדיה, זה כבר הישג.{{ש}}
מה דעתכם? --בקרו ב[[משתמש:חסיד של הרעבע/פנקס משימות|פנקס המשימות]] שלי, יחי המלך! 21:25, 11 באפריל 2018 (IST)
:התשובה בפשטות היא: שחב"דניקים שיודעים את זה, הכניסו את זה שם. ובנוגע להצעתך, זוהי יוזמה מבורכת, אם כי היא יכולה לגרום לסרבולים לשוניים.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 22:21, כ"ו בניסן, ה'תשע"ח ''(11 באפר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::חשוב להדגיש שיש להיזהר מהפרת זכויות יוצרים שעלולה לסבך את האתר ואת הכותב. אי אפשר להעתיק ספר שלם לאתר ואפילו לא קטעים משמעותיים ממנו בלי הסכמת הכותב. אפשר להעתיק קטעים קטנים תוך שינוי לשון וניסוח. או לחילופין לצטט מהספר תוך ציון מקור הציטוט. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בניסן ה'תשע"ח
:::יהיה יותר ברור אם תדגים לאילו ערכים כוונתך, אך לדעתי הם עושים שימוש במלקטים של ביוגרפיות ונעזרים במקורות של המלקטים. לבירור מעמיק יותר ניתן לבדוק מי תרם לאותם ערכים. [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ו בניסן ה'תשע"ח 23:31, 11 באפריל 2018 (IST)
::::ויקיפדיה לא "יודעים יותר טוב מאיתנו", אלא שיש להם הרבה יותר עורכים, באין ערוך. פער הניכר בין השאר בתחומי יהדות וכד'.
::::בעיה זו של חוסר עורכים קשורה גם להצעתך - גם אם היא הצעה טובה, קשה למצוא מי שיבצע אותה בפועל. יש פה מעט עורכים (ואני הקטן בתוכם), שכל אחד נכנס מידי פעם ומתעסק מעט במה שמעניין אותו, יהיה קשה לכוון הרבה עורכים להכניס ספרים בשיטתיות. אמנם, כמובן שאם תיישם בעצמך את הצעתך זה יהיה מעולה, וגם אתה תרווה הרבה נחת (ידע שאתה עסוק לכתוב בערכים נשמר גם אצלך הרבה יותר טוב בראש משאר ספרים שקראת וכו'). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:45, כ"ז בניסן ה'תשע"ח

== עקרונות וקווים ==

לקראת סיכום בעז"ה והגשה להכרעה שימו לב ל[[שיחת חב"דפדיה:עקרונות וקוים מנחים/טיוטה#נו....]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באייר ה'תשע"ח 16:19, 24 באפריל 2018 (IST)

== 7,000 ערכים? ==

מדוע הכותרת הראשית באינפו מבשרת על הגעה ל-7,00 ערכים בחב"דפדיה, שעה שבעמוד הראשי ובסטטיסטיקות מספר הערכים הוא 6,977? זה טעות רק אצלי? אם לא - יש כאן בושה רצינית. • בברכת "יהפכו [[בין המצרים|ימים אלו]] [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|לששון ולשמחה]]" -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:48, כ"ו בתמוז ה'תשע"ח

== הוספת מקורות ==

מה דעתכם על הוספת מקורות מקושרים לפתגמים בלוח היום יום כפי שעשיתי ב'''[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D%2F%D7%99%22%D7%90_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&type=revision&diff=314882&oldid=67006 עריכה זו]'''? באם אתם חושבים שהדבר נכון, למי יש כח להתגייס? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:25, 3 באוגוסט 2018 (IST)

== דפי הפניה ==
כיצד ניתן למחוק דף הפניה? (מי שכותב "[[אריה לייב שרה'ס]]" מופנה לערך על ה[[סבא משפולי|שפאלער זיידע]], והא ניחא אם זה היה נובע מכך שלשיטת הרעבע הם (לכאורה) אותו אחד, אבל חב"דפדיה (משום מה) אינה סוברת כך שכן יש כבר ערך נפרד שקוראים לו [[לייב שרה'ס]]) [[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • כ"ח באב ה'תשע"ח • 00:07, 9 באוגוסט 2018 (IST)
:שיניתי. כל אחד יכול לשנות הפניה לערך אחר (כפי שתוכל לראות בעריכתי), אך למחוק דף - הפניה או אחר - יכול רק מפעיל.
:אם נפגשים, בדרך אגב, זה המקום להודות לך על השקעתך בערכים החשובים ביותר - ערכי תורת החסידות. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 00:40, כ"ח באב ה'תשע"ח

::וכמו שכבר הזכרתי, זה קצת מעניין שבאתר כגון זה שנושא את השם '''חב"ד'''פדיה לא חיברו אותם לערך אחד (אמנם זכור לי ששמעתי שמצאו שני קברים באמת, וטענת הרעבע הייתה שעד שלא יראו שתי קברים - זה אותו אחד - אבל אני לא בטוח שזה נכון). [[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • כ"ח באב ה'תשע"ח • 01:01, 9 באוגוסט 2018 (IST)

== ניגון אואואו אואואו איי איי איי איי ==

בהמשך לשאלה שנשאלה בפורום ויקיפדיה הכה את המומחה הנה ההעתק המלא:
יש שיר אחד, לדעתי מזוהה עם זרם החב"ד. המילים הם כלהלן:

"אוהו-אוהו-אוהו-אוהו אי-יא-יא-יאי"
"אוהו-אוהו-אוהו-אוהו אי-יא-יא-יאי"
"אוהו-אוהו-אוהו-אוהו אי-יא-יא-יאי"
שחוזרים על עצמם מספר רב של פעמים. מישהו מזהה?

אולי הכוונה לניגון הצמח צדק? או למה שהתשמשו בו בתשדיר הזה?
לכאורה הוא מתכוון לקטע מתשדיר המפד"ל, יש את הקטע גם בסוף השיר ג'ו כפרה של טיפקס בביצוע מעט שונה מהרגיל. בכל אופן, אני מצטרף לשאלה.
הקטע של מפד"ל - מה מקורו?
לא ידוע לי מה מקורו, אך אורי אורבך מציין בספרו שזהו ניגון חתונות. לפי המקור הזה, מדובר בניגון של חב"ד. סוף ציטוט.
לא הצלחתי להכניס את הקישורים אבל אכן מדובר בקטע המפורסם שהיה בתשדיר המפד''ל. מהו באמת שמו המקורי של הניגון? --[[מיוחד:תרומות/79.182.19.34|79.182.19.34]] 22:53, 25 בספטמבר 2018 (IST)
: זה לא פורים היום!... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 23:17, ט"ז בתשרי, ה'תשע"ט ''(25 בספט' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::לתשומת לבך [[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] השאלה נשאלה ברצינות גמורה. העתקתי את השאלה באופן הזה, מאחר ואי אפשר להכניס כאן קישורים. ובכן אני מקווה שהבנתם באיזה ניגון מדובר, האם זהו אכן ניגון חב"ד? ואם כן מה שמו? [[מיוחד:תרומות/79.182.123.216|79.182.123.216]] 11:50, 26 בספטמבר 2018 (IST)
גם אני שאלתי פעם את השאלה הזאת ולפי מה שאמרו לי אנשים שמבינים בתחום - זה לא ניגון חב"ד אלא לחן עממי שמקורו לא ידוע

== קיום מילה ==

שלום,
ידוע לי כי בתורה יש חשיבות רבה לקיום הבטחה, {{ציטוטון|אמר רבא: בשעה שמכניסין אדם לדין, אומרים לו: נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה? עסקת בפריה ורביה? צפית לישועה? פלפלת בחכמה? הבנת דבר מתוך דבר? }}

אני מחפש פירוש העוסק בחשיבות לקיום מילה שאמר אדם. לא בהכרח הבטחה. ציין שיעשה ולא נעשה הדבר. ברור לי כי קיים הדבר בפרט ובכלל חשיבות הזהירות בהוצאת מילה מהשפה.

איני מוצאת זאת באחד המסכות או המשניות אשמח לעזרה והרחבה.

תודה.

== המכלול ==

יש אתר שנקרא המכלול שמבקש לייצר אלטרנטיבה לויקיפדיה
נכנסתי לעריכה שם ושאלתי אם אפשר לייבא ערכים מכאן לשם
, בתודה [[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - היום, [[י"ז בטבת]] [[ה'תשע"ט]] מגיע משיח.
:ידוע לי בבירור שיובאו לשם ערכים רבים מחב"דפדיה. (אגב, אם כבר הזכירו את המכלול, אני מזמין בזאת את כלל העורכים לערוך שם!). בברכה, [[משתמש:א.ב. קיסר|א.ב. קיסר]] - [[שיחת משתמש:א.ב. קיסר|שיחה]] 18:42, 29 בדצמבר 2018 (UTC)

== הטמעת עץ התניא ==

עם סיום העבודה המאומצת והרחבה של בניית [[עץ התניא]] עם תרשים מפורט ברור ומסודר של חלוקת הנושאים בספר התניא בצורה ויזואלים המושכת את הלב מאירה את העיניים ומסדרת את ההבנה - נשאלת השאלה בבית המדרש:
#מי מתנדב לעבור על הכותרות ולשפץ אותם לראות שהן אכן מובנות וברורות?
#כיצד והיכן יש להטמיע את התבנית כדי שתהיה שימושית? (האם נכון לדעתכם להציב את העץ של כל נושא בפרקים השייכים לו?)
#האם יש צורך 'לצבוע' את הריבועים?
#האם התבנית כבר מספיק בשלה בשביל לפרסם עליה באינפו? או שכדאי להמתין שעוד מאנ"ש יעברו עליה וישפצו אותה (כיון שזו תקופה קצת 'רדומה' בלי הרבה עורכים, החשש הוא שאם נמתין יותר מידי בסוף שום דבר לא יצא לפועל.

יישר כח לכל מי שיענה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 22:10, י"ד באדר א', ה'תשע"ט 22:10, 19 בפברואר 2019 (UTC)
:דבר ראשון ישר כח על כל המאמץ.
:#לדעתי כדאי להכניס את התבנית בערך [[ספר התניא]] ובכל פרק בפני עצמו להכניס רק את אותו הפרק ולא את כל העץ כפי שמוכנס בפרק א' ואת כל העץ אפשר להכניס בצד שמאל איפה שמוצגים כל הפרקים בחיפוש מהיר בין 'ספר התניא' ל'שער והסכמה'
:#כדאי ב[[תבנית:עץ תניא/ליקוטי אמרים כללי|עץ הכללי]] לסדר את הריבועים בצורה ישרה באמצע שלכל ריבוע (למטה) יהיה שני שורות, זה נראה אפשרי, ואולי גם צבעים שיותר מושכים את העין באם אפשר.
:#עדיף לסדר שהברירת מחדל של העץ תהיה מוצגת ולא מוסתרת כי זה לא כ"כ ברור שאפשר לפתוח את זה (אולי להעביר את ה'הצגה' לאמצע).
:בכללות הערך ממש יפה. [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 23:55, 19 בפברואר 2019 (UTC)
::#אני לא ממש מבין בעץ, ועשיתי את ההגדרות הפשוטות הרגילות שיש. אחרי שהעיקר כבר בנוי, מה שצריך עכשיו זה רק מישהו שמבין בעיצוב התבנית שישלים את העבודה.
::#הקופלימנטים בעיקר למו"ר אבי שליט"א שבנה את זה, אני רק עשיתי את העבודה הטכנית. [[מיוחד:תרומות/212.179.174.213|212.179.174.213]] 10:07, 20 בפברואר 2019 (UTC)

:::#בעיצוב - מה יש להשלים?
:::#אני מוריד את ההסתרה כברירת מחדל--'''[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] ● [mailto:men770b@gmail.com מייל]. כעת,ט"ו באדר א' ה'תשע"ט, 15:03 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::::בעיצוב יש הרבה, לדוגמא: בתרשים הכללי בשורה התחתונה הריבועים לא באותו רוחב, ובצורה חסרת פרופורציה. בשורה הראשונה היה עדיף 'להכריח' שהפסוק יהיה בשורה אחת כך שיהיה ברורה שהחלק הימני של התרשים שייך ל'כי קרוב' והשמאלי ל'לעשותו'. כדאי גם לצבוע את כל הריבועים בצבעים נעימים לעין - ובכל התרשימים באופן אחיד. גם בתרשים של כו-לד הריבוע הראשון צר ללא שום צורך וזה לא מסתדר בעין. דבר נוסף - התרשימים לא תמיד ממורכזים. לא יודע אם כל מה שכתבתי יש איך לטפל, ואני גם בטוח שלא כתבתי הכל, אבל לענ"ד גם ברור שבמצב העכשווי זה לא נקרא שהעסק מושלם מבחינת העיצוב. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 10:08, ט"ז באדר א', ה'תשע"ט 10:07, 21 בפברואר 2019 (UTC)
:::::לענ"ד, תבנית גדולה חייבת להיות בברירת מחדל של הסתרה, אחרת זה מכער את הערכים (פעם כשהוסיפו את [[תבנית:גאולה ומשיח]] לערכים, היא היתה בהצגה כברירת מחדל, וזה היה נראה לא טוב עד שב"ה תוקן). יישר כח על עצם התבנית החשובה כמובן. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 00:40, י"ז באדר א' ה'תשע"ט

== ערך תפילה ב"כוונות הרשש" שהוסר ==

שלום, בעבר היה ערך על תפילה בכוונות הרשש, שם הובאה תשובה באיגרת מהאדמו"ר, שלנו יש את המקורות שלנו ושהבעש"ט קיבל גם מאחיה השילוני.

למה הערך הזה הוסר?
איך מגיעים לאיגרת הזו?

== מספר צפיות בדף ספציפי ==

האם זכרוני מטעני שפעם היתה קיימת אפשרות לראות כמה צפיות יש בדף מסויים, תחת הקישור בסרגל הכלים הימני "מידע על הדף"?

האם יש סיבה שאפשרות זו ירדה?

ניתן להחזיר אותה?

תודה מראש על התשובה. 11:15, 10 באפריל 2019 (IST)
:{{א|להתראות}}, א. לא חתמת. ב. היא ירדה בשדרוג עם כל הצפיות. אני יכול רק מהזמן האחרון ממש (שאז חיברתי את חב"דפדיה לגוגל אנליטיקס). על איזה ערך מדובר?--'''[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] ● [[מיוחד:שליחת דואר למשתמש/Men770|מייל]]. כעת,ה' בניסן ה'תשע"ט, 15:45 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::א. חתמתי וכנראה פספסתי סלסול אחד. ב. לא משהו חשוב מידי. חיפשתי כמה כבר הספיקו להיכנס לערך של [[ידידים מבינים]] שהעליתי לאחרונה ושלחתי קישור לכמה 'ידידים מבינים' שלי {{קריצה}}, והתפלאתי לראות שהאפשרות נעלמה. ג. אי אפשר להחזיר את האפשרות לראות? כל הנתונים נמחקו? כלומר, שאי אפשר עכשיו לדעת כמה צפיות היו בחב"דפדיה מאז היותה לגוי ועד עתה? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 07:37, ו' בניסן, ה'תשע"ט 07:37, 11 באפריל 2019 (IST)
:::הנני מצטרף לפליאת ידידנו {{א|להתראות}}, וקורא להשיב את האפשרות לראות את מספר הצפיות, הן בערכים פרטיים והן בכללות האתר. ואם אי אפשר להשיב את ההיסטוריה - לפחות שמכאן ולהבא תהיה האפשרות, מתחיל מעכשיו. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 16:48, ו' בניסן ה'תשע"ט
::::להשיב אי אפשר. הכל נמחק. יש ספירה בגוגל אנליטיקס, אבל זו גישה מוגבלת. אשמח אם תוכלו לבדוק אם [https://analytics.google.com/analytics/web/?utm_source=marketingplatform.google.com&utm_medium=et&utm_campaign=marketingplatform.google.com%2Fabout%2Fanalytics%2F#/dashboard/tH9_IzJpQxuMPumyTQ0N6Q/a110485205w164847545p165505674/_u.date00=20180701&_u.date01=20190410/ זה] עובד לכם.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] ● [[מיוחד:שליחת דואר למשתמש/Men770|מייל]]. כעת,ו' בניסן ה'תשע"ט, 21:48 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''

== רמתה של חב"דפדיה ==

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=56&t=46623

בהמשך דיון בנושא

== ה'תש"ף ==

בכל רחבי האתר מוגדרת השנה כ"ה'תש"ף", כדאי שמפעילי המערכת יעשו משהו לשנות ל"ה'תש"פ", כדברי אד"ש (מובא בקישור בערך [[תש"פ]]). יישר כח. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:08, ל' בתשרי ה'תש"ף

== הרבי==

תיוגים:{{א|חלוקת קונטרסים}} 
כבר שנים שאני מתחבט בשאלה האם הרבי נפטר או חי? כי קברו אותו! אבל מצד שני, המון אנשים מאמינים שלא! אז אחת ולתמיד, אם קברו אותו איך יכול להיות שהוא חי? מצפה למענה, [[משתמש:איש חסיד אחד|איש חסיד אחד]] - [[שיחת משתמש:איש חסיד אחד|שיחה]], 19:36, כ"א בטבת, ה'תש"ף 19:36, 18 בינואר 2020 (UTC)
:חב"דפדיה היא לא המקום לשאלות כאלו. לזה יש פורומים ואתרים שונים. כאן משתדלים להקדיש את הזמן להפצת המעיינות בהוספת מידע חסידי וכו'. באם ממש מפריע לך שאין לך תשובה, אני מאמין שתוכל למצוא בארכיון של אולם הדיונים ובדפי השיחה תשובות לכל השאלות ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 04:19, 20 בינואר 2020 (UTC)
::תוכל להפנות אותי לתשובה? (או שפשוט אין לך...) [[משתמש:איש חסיד אחד|איש חסיד אחד]] - [[שיחת משתמש:איש חסיד אחד|שיחה]], 18:40, כ"ג בטבת, ה'תש"ף 18:40, 20 בינואר 2020 (UTC)
באם דעת "המון אנשים" משפיעה על דעתך, מה יעזור לך אם תגלה שאין תשובה? (ואם אינה משפיעה עליך, אין לך שאלה בכלל) קצת עמוק, תחשוב על זה... [[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • כ"ג בטבת ה'תש"ף •
:::אז {{א|פיצי|אתה}} רוצה להגיד לי שהרבי '''כן''' נפטר? [[משתמש:איש חסיד אחד|איש חסיד אחד]] - [[שיחת משתמש:איש חסיד אחד|שיחה]], 06:27, כ"ד בטבת, ה'תש"ף 06:27, 21 בינואר 2020 (UTC)
::::כנראה חשבת עמוק מדי ויצאת מצדו השני של הענין הנאמר. לא היה שום התייחסות לתוכן השאלה ובטח שלא שום תשובה עליה, אלא רק תמיהה במבוקש המבקש, ובקשה שכבודו יתבונן בשאלתו ואולי מיני' ובי' ימצא תשובה לעצמו [[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • כ"ד בטבת ה'תש"ף •
:::::אז מהי התשובה לשאלתי המלומדת? [[משתמש:איש חסיד אחד|איש חסיד אחד]] - [[שיחת משתמש:איש חסיד אחד|שיחה]], 21:04, כ"ד בטבת, ה'תש"ף 21:04, 21 בינואר 2020 (UTC)
::::::התייאשתי ממך . . כמו שכתב [[משתמש:חלוקת קונטרסים]] כאן אינו המקום לשו"ת מעין אלו (אף שאיני מסכים עמו לגמרי שכן, בראש העמוד כתוב שדף זה מיועד גם ל"סתם להתוועד", אך באמת שו"ת מעין אלו בד"כ אינם מדרך ה"וועד" אלא ההיפך), וממילא איני מתכוין לענות לך תשובות על שאלתך השטחית, וכל משאלת לבבי היתה להסב את תשומת לבך לענין בו מיוסד שאלתך (אף שיתכן שאין זו התשובה היותר רשמית), והוא מיוסד על המאמר "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים", ועל פי מה שביאר רבינו רבות בפעמים שכאשר רואים שאלפי חסידים ממשיכים לקיים את הורואתיו ודבקים בתקנותיו של נשי"ד הרי זה גופא מראה שהוא בחיים, ועד"ז הענין מובן בנדו"ד, כאשר רואים אשר אלפי חסידים אשר ממשיכים לא רק בדרכיו והנהגותיו, אלא גם בהמשך ההנהגה של חסיד אל רבו אשר בחיים ממש, הרי זה מעורר וזה מראה שבאמת הוא בחיים ממש (ולא רק כבענין הקודם בו ה"זרעו בחיים" הוא רק על צד '''ההמשכיות''' שלו שזה רק מורה ש"רוחו" בחיים), וכמו שמצינו אצל רבינו ביחס אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ שהיו ענינים שונים כגון מקום לסעודות יו"ט וכדו' עשרים שנה אחרי יו"ד שבט! אף שלגבי החסידים לא היה הנהגה מעין זו, כלפי אדמו"ר הריי"צ, מ"מ אצל הרבי שחי את אדמו"ר הריי"צ לא רק בהמשך קיום הוראותיו אלא שהוא "נשיא דורנו" (מבלי להכנס לכל הביאורים שבדבר) ממילא היתה אצלו ההנהגה באופן כזה (אף שמי אני ומה אני לדבר בדברים אלו, תורה היא וללמדה אני צריך), וכן מובן בדורנו. אחתום בברכת הגאולה האמיתית והשלימה "וראו כל בשר יחדיו", "ואת והב בסופה" [[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • כ"ה בטבת ה'תש"ף •
:::::::אז לפי דבריך, כל רב שנפטר הוא בעצם חי? [[משתמש:איש חסיד אחד|איש חסיד אחד]] - [[שיחת משתמש:איש חסיד אחד|שיחה]], 16:54, כ"ה בטבת, ה'תש"ף 16:54, 22 בינואר 2020 (UTC)
::::::::באם תמצא עוד רב ש"זרעו" ממשיכים באלפיהם להתנהג באופן של "בחיים" ממש, ובאופן כזה, בהחלט יש לומר שכן הוא הדבר (על כל פנים מצד הרעיון הנדון כאן) ואיני מבין האמנם אין דברים יותר מופלאים בתורתנו הק'? (וכאן הנני מוכרח לציין: מה שכבודו מראה שוב ושוב אי הבנה מהותית בענין אינו מוסיף בכבוד השואל, וסליחה על הביקורת.), ואשמח אם נוכל לסיים את הדיון בענין, בפרט ע"פ האמור לעיל בנוגע למטרת הדף, ובעיקר משום שכבר יבוא מלכינו משיחנו ויגאלנו תיכף ומיד ממש [[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • כ"ה בטבת ה'תש"ף •
:::::::::אני מסכים שאין '''כאן''' המקום לדון על זה, אני לא מסכים כלל אם אופן שבו ענו ל[[משתמש:איש חסיד אחד|איש חסיד אחד]] וגם לא ממש עם תוכן תשובתו של [[משתמש:פיצי|פיצי]]. אבל כיוון שפטור בלא כלום היא אפשר, אתה יכול להתחיל מקריאת הערך [[נצחיות חייו של הרבי]], יש כמובן עוד מלא מקורות זמינים באינטרנט אבל אפשר להתחיל משם. מה שחשוב באמת זה לחפש את האמת באמת ('מה נראה' או 'מה אנשים אומרים' לא בהכרח אמת, אם כי פעמים רבות היא מובילה אותנו לשם). בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:חלוקת דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:חלוקת דולרים|פינת החי]] * 19:12, כ"ג בשבט, ה'תש"ף ''(18 בפבר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::::::::אבל אם יש לו קבר, וקברו אותו, אז איך הוא חי '''פיזית'''-כמו שכתוב שם? [[משתמש:איש חסיד אחד|איש חסיד אחד]] - [[שיחת משתמש:איש חסיד אחד|שיחה]], 20:12, כ"ד בשבט, ה'תש"ף 20:12, 19 בפברואר 2020 (UTC)
:::::::::::ראה בשיחת ויחי לקו"ש חל"ה שע"פ הלכה יש להתנהג עפ"י מראה העינים (היינו: לקבור ולשים מצבה וכו'), ואין זה סותר את ה'מקרא אני דורש' שהוא ב'''חיים גשמיים כפשוטו''' וממשיך להנהיג בגשמיות ולא רק להשפיע השפעות רוחניות ('קרויים חיים') כשאר הצדיקים שנסתלקו. '''אורח'''

פורטל:תורת הנגלה/אמוראים

2020-04-16T18:02:01Z

Moshiach:

'''דור ראשון''':
[[רבי חייא]] - [[רבי יהושע בן לוי]] - [[רבי מנא]] - [[רבי חנינא בר חמא]]

'''דור שני''':
[[רבי יוחנן]] - [[ריש לקיש]] - [[רב (אמורא)|רב]] - [[שמואל (אמורא)|שמואל]] - [[אילפא]]

'''דור שלישי''':
[[רבי אבא]] - [[רבי אלעזר בן פדת]] - [[רבי אמי]] - [[רבי אסי]] - [[רבי יצחק נפחא]] - [[רב יהודה]] - [[רב נחמן]] - [[רב הונא]]

'''דור רביעי''':
[[רב חסדא]] - [[רב ששת]] - [[עולא]] - [[רבי זירא]]

'''דור חמישי''':
[[רבה]] - [[רב יוסף]] - [[רבה בר רב הונא]] - [[רבי ירמיה]] - [[רבי תנחומא]]

'''דור שישי''':
[[אביי]] - [[רבא]] - [[רמי בר חמא]] - [[רב אחא בר יעקב]] - [[רב ספרא]] - [[רב אידי בר אבין]] - [[רב חייא בר אבין]]

'''דור שביעי''':
[[רב אחא בריה דרבא]] - [[רב אשי]] - [[רבינא]]

פורטל:גאולה ומשיח/בית המקדש השלישי

2020-04-16T17:59:27Z

Moshiach:

[[קובץ:תרשים בית המקדש השלישי.png|250px|שמאל]]
'''בית המקדש השלישי''', הוא [[בית המקדש]] אשר יבנה ב[[גאולה]]. בית זה דומה בדוגמתו לבתים הראשונים אך יהיו בו שינויים רבים, תבניתו ניתנה בנבואה לנביא [[יחזקאל]]. בית זה יהיה ניצחי.

בבית המקדש השלישי יהיו חידושים רבים, ומהם:

'''עליה לרגל:''' יעלו אליו כל שבת ו[[ראש חודש]] (בשונה מבתי מקדש הקודמים אליהם עלו רק ג' פעמים בשנה) כמו שנאמר: "והיה מידי חודש בחודשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להתשחוות לפני אמר ה'".

'''חומרי בניה:''' חלק מבניינו יהיה מברזל, (בשונה מהבתים הקודמים בהם נאסר השימוש בברזל בבנית הבית).

'''תוספות בניה:''' כל הבתי כנסת לעתיד יהיו מחוברים לבית המקדש השלישי, בגמרא למדו זאת קל וחומר מכך שבשעת [[מתן תורה]] הגיעו הרים מסוים על מנת שיקבלו עליהם את התורה, כל שכן במתן תורה דלעתיד [[תורה חדשה מאתי תצא]] שיבואו כל הבתי כנסת ויתחברו לבית המקדש.

'''גודל:''' גודל העזרות וכן שטח הר הבית המגודר סביב בית המקדש יגדלו מאוד: כקילומטר וחצי אורך ורוחב סביב הר הבית לעומת 250 מטר בבית השני (פי 36!), וכ162 על 164 מטר עזרת נשים לעומת כ67 מטר בבית השני.

'''שינויים במבנים סביב:''' בבית המקדש השלישי עזרת הנשים מקיפה את העזרה הפנימית (עזרת ישראל והכהנים בה ממוקם המזבח בין היתר)במקום להיות כחצר נוספת במזרחה כאשר שער ניקנור מחבר ביניהם - כמו שהיה בבית המקדש השני.

 
<div style="direction: ltr;">
'''[[בית המקדש השלישי|לערך המלא]]'''
</div>

דף השער לספרי רבותינו נשיאנו

2020-03-15T13:34:05Z

Moshiach: /* השערים בספרי הרבי */

[[קובץ:שער_ספרי_הרבי.gif |שמאל|ממוזער|250px|דף השער של הספר [[לקוטי שיחות]]]]
לכל אחד מרבותינו נשיאנו יש '''דף שער''' קבוע המופיע בתחילת ספריו, לדף השער יש: ציור - מסגרת מסוימת המיוחד לאותו רבי,{{הערה|מלבד שער ספרי הרבי שהוא כמו שער ספרי [[אדמו"ר הרש"ב]]}}, בשער מופיע "מספר ההיכל", ו"מספר השער", ענין זה נקרא "קובץ שלשלת האור"{{הערה|ראה שיחת [[ט' כסלו]] [[תשי"א]], שבתחילה היה מחשבה לקרוא לזה "קובץ שלשלת המאור", אך במאור אין חילוקים כי הוא עצמי, וכל [[רבי]] הוא [[מאור]] וספריו הם "[[הארה]]" ממנו}}.

==ההיכל==
בחלק העליון של השער מצד ימין, מובא מספר ההיכל, המציין את מספרו של הרבי בשלשלת נשיאי החסידות: היכל ראשון: ספרי ה[[בעש"ט]], היכל שני: ספרי [[המגיד]], היכל שלישי: ספרי [[אדמו"ר הזקן]],היכל רביעי: ספרי [[אדמו"ר האמצעי]], היכל חמישי: ספרי [[הצמח צדק]], היכל שישי: ספרי [[אדמו"ר מהר"ש]], היכל שביעי: ספרי [[אדמו"ר הרש"ב]], היכל שמיני: ספרי [[אדמו"ר הריי"צ]], היכל תשיעי: ספרי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]].

==שער==

לכל אחד מרבותינו נשיאנו, יש חלוקת שערים (קטגוריות) לספריו, וכל ספרי השיחות נקראים בשם שער מסוים, ספרי המאמרים שער אחר, וספרי האיגרות בשער אחר.

===השערים בספרי [[הבעל שם טוב]]===
*'''שער ראשון''' - [[כתר שם טוב]].
*'''שער שני''' - [[צוואת הריב"ש]].
===השערים בספרי [[המגיד ממזריץ']]===
*'''שער ראשון''' - [[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]].
*'''שער שני''' - [[אור תורה]].
===השערים בספרי [[אדמו"ר הזקן]]===
{{טורים|מספר=2|תוכן=
*'''שער ראשון''' - [[ספר התניא]].
*'''שער שני''' - [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].
*'''שער שלישי''' - [[תורה אור (ספר)|תורה אור]].
*'''שער רביעי''' - [[לקוטי תורה]].
*'''שער חמישי''' - [[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)|ביאורי הזהר]].
*'''שער ששי''' - [[סידור עם דא"ח]].
*'''שער שביעי''' - [[מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] (ספר)|מאמרי אדמו"ר הזקן]].
*'''שער שמיני''' - [[מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - אתהלך ליאזנא]]
*'''שער תשיעי''' - מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - תקס"ב כרך א'.
*'''שער עשירי''' - מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - תקס"ח.
*'''שער אחד עשר''' - מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - תקס"ו, תקס"ט.
*'''שער שנים עשר''' - מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - תקס"ז.
*'''שער שלושה עשר''' - [[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]].
*'''שער ארבע עשר''' - מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - תקס"ד, תקס"ה כרך א'.
*'''שער חמשה עשר''' - מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - תקס"ה כרך ב'.
*'''שער ששה עשר''' - [[מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - הקצרים]].
*'''שער שמונה עשר''' - מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - תקס"ג.
*'''שער תשעה עשר''' - מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - תק"ע.
*'''שער עשרים''' - מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - תקס"ב כרך ב'.
*'''שער עשרים ואחד''' - [[מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - פרשיות ומועדים]].
*'''שער עשרים ושנים''' - [[מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - ענינים]].
*'''שער עשרים ושלושה''' - [[מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - מארז"ל]].
*'''שער עשרים וארבעה''' - [[מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - נ"ך|מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - נביאים]].
*'''שער עשרים וחמשה''' - [[מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - נ"ך|מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - כתובים]].
*'''שער עשרים ושש''' - מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - תקע"א.
*'''שער עשרים ושבע''' - מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - תקע"ב.
}}

===השערים בספרי [[אדמו"ר האמצעי]]===
{{טורים|מספר=2|תוכן=
*'''שער ראשון''' - [[דרך חיים (ספר)|דרך חיים]], [[עטרת ראש (ספר)|עטרת ראש]], [[שערי אורה]], [[שערי תשובה]], [[נר מצוה ותורה אור (ספר)|נר מצוה ותורה אור]].
*'''שער שני''' - [[תורת חיים]].
*'''שער שלישי''' - [[פירוש המילות]].
*'''שער רביעי''' - [[פוקח עוורים]].
*'''שער חמישי''' - [[ביאורי הזוהר]].
*'''שער ששי''' - מאמר מזמור שיר ליום השבת
*'''שער שביעי''' - [[קונטרס בד קודש]].
*'''שער שמיני''' - [[פסקי דינים אדמו"ר האמצעי]].
*'''שער תשיעי''' - מאמר - "אדם כי יקריב", מאמרים - "יפה שעה אחת בתשובה ומעש"ט. להבין מארז"ל מפני מה ת"ח כו'"
*'''שער עשירי''' - [[מאמרי אדמו"ר האמצעי]], [[אגרות קודש אדמו"ר האמצעי]].
*'''שער אחד עשר''' - מאמר - "אשר ברא", מאמר - "בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה", מאמר - "דוד לדור", מאמר - "להבין ענין קי"ס"
}}

===השערים בספרי [[אדמו"ר הצמח צדק]]===
*'''שער ראשון''' - [[ספר צמח צדק|שאלות ותשובות]] אורח חיים.
*'''שער שני''' - [[ספר צמח צדק|שאלות ותשובות]] יורה דעה.
*'''שער שלישי''' - [[ספר צמח צדק|שאלות ותשובות]] אבן העזר.
*'''שער רביעי''' - [[ספר צמח צדק|שאלות ותשובות]] חושן משפט.
*'''שער חמישי''' - [[ספר צמח צדק|חידושים על הש"ס]].
*'''שער שביעי''' - [[ספר צמח צדק|פסקי דינים]].
*'''שער שמיני''' - [[דרך מצותיך|דרך מצותיך]].
*'''שער תשיעי''' - [[אור התורה (ספר)|אור התורה]] פרשיות, [[ספר החקירה (דרך אמונה)|ספר החקירה]], [[שער המילואים]].
*'''שער עשירי''' - [[אור התורה]] נביאים וכתובים.
*'''שער אחד עשר''' - [[אור התורה]] מגילות, רשימות על שיר השירים, קהלת, רות.
*'''שער שלושה עשר''' - [[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים תניא]].
*'''שער ארבעה עשר''' - [[אור התורה]] מאמרי רז"ל ענינים. [[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)]], [[ביאורי הזהר (אדמו"ר הצמח צדק)|ביאורי הזהר]].
*'''שער חמשה עשר''' - [[מאמרי אדמו"ר הצמח צדק (ספר)|מאמרי אדמו"ר הצמח צדק]]. [[אור התורה]] סידור (תפילה).

===השערים בספרי [[אדמו"ר המהר"ש]]===
{{טורים|מספר=2|תוכן=
*'''שער ארבעה עשר''' - [[אגרות קודש (אדמו"ר המהר"ש)]].
*'''שער עשרים וחמשה''' - מאמר שופטים ושוטרים תרל"ג.
;[[לקוטי תורה - תורת שמואל (ספר)|לקוטי תורה - תורת שמואל]]
*'''שער ראשון''' - [[לקוטי תורה לג' פרשיות]].
*'''שער שני''' - ד"ה והחרים [[תרל"א]].
*'''שער שלישי''' - תרל"ו.
*'''שער רביעי''' - תרל"ז (המשך 'וככה').
*'''שער חמישי''' - ד"ה חייב אדם לברך - [[תרל"ח]].
*'''שער ששי''' - המשך; "זאת חנוכת המזבח" - תר"ם.
*'''שער שביעי''' - המשך; "מצה זו" - תר"ם.
*'''שער שמיני''' - המשך; "יונתי" - תר"ם.
*'''שער תשיעי-ששה עשר''' - תרכ"ו-ל"ג.
*'''שער עשרים-עשרים ושנים''' - תרל"ח, תרל"ט ותרמ"א.
*'''שער שלושים ושנים''' - תרל"ד, מאמר - "ולקחתם לכם" - שמיני עצרת תרל"ב.
*'''שער שלושים ושלושה''' - [[אגרות קודש (אדמו"ר המהר"ש)|אגרות קודש]].
*'''שער שלושים וארבעה''' - תרל"ה.
*'''שער שלושים וחמשה''' - מאמר - "משה קיבל תורה מסיני" - תר"ם
*'''שער שלושים וששה''' - מאמר כי בועליך עושיך.
*'''שער שלושים ושבעה''' - ספר דרושי חתונה.
*'''שער שלושים ושמונה''' - תרמ"א.}}

===השערים בספרי [[אדמו"ר הרש"ב]]===
*'''שער ראשון''' - [[חנוך לנער (קונטרס)]].
*'''שער שני''' - [[קונטרס התפילה]].
*'''שער שלישי''' - [[קונטרס ומעין מבית ה']].
*'''שער רביעי''' - [[קונטרס עץ החיים]].
*'''שער חמישי''' - [[קונטרס העבודה]].
*'''שער שישי''' - [[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)]].
*'''שער שביעי''' - [[ספר השיחות (תורת שלום)]].
*'''שער שמיני''' - [[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)]].

===השערים בספרי [[אדמו"ר הריי"צ]]===
בשונה משאר ספרי וכתבי רבותינו נשיאינו, [[אדמו"ר הריי"צ]] מתייחד בכך שכתביו מודפסים עם שני סוגי ציורים על הדף שער, האחד מיועד לספרים, והשני לקונטרסים.
*'''שער ראשון''' - [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)]].
*'''שער שני''' - [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]].
*'''שער שלישי''' - [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]].
*'''שער רביעי''' - [[ספר הזכרונות]].
*'''שער חמישי''' - [[ספר הקיצורים]].

===השערים בספרי [[הרבי]]===
*'''שער ראשון''' - [[מאמרים]], (מלוקט).
*'''שער שני''' - [[קונטרס ענינה של תורת החסידות]].
*'''שער שלישי''' - [[ליקוטי שיחות]], [[ספר השיחות]], [[דבר מלכות]].
*'''שער רביעי''' - [[הגדה של פסח]] עם ליקוטים וטעמים.
*'''שער חמישי''' - [[אגרות קודש]], [[תשובות וביאורים]].
*'''שער שישי''' - ספרי חידושים, ביאורים, הדרנים על הש"ס\רמב"ם.
*'''שער שביעי''' - [[חידושים וביאורים על הלכות בית הבחירה]].
*'''שער שמיני''' - [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]].
*'''שער תשיעי''' - [[תורת מנחם - התוועדויות]].
{{תבנית:גלריה ציור שער}}

==לקריאה נוספת==
* ספר [[שערי לימוד החסידות]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: מושגי יסוד]]

מכון אנכ"י

2020-03-06T10:22:05Z

Moshiach:

'''מכון אנכ"י''' הינו מכון הוצאה לאור חב"די המתעסק בעיקר בפיענוח [[אגרות קודש]]ו של הוד כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א.

==היסטוריה==
המכון הוקם בשנת [[תשע"ה]] על ידי הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]] במטרה לחקור את אגרות הרבי ולפענח אותם באמצעות השוואתם לספרים והאגרות אליהם מתייחסים המכתבים העיוניים שבסדרת ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]].

ראשי התיבות של שם המכון הינן "[[אנא נפשי כתבית יהבית]]"{{הערה|1=מאחז"ל שבת קה, א (כגרסת הע"י).}} אשר פירושו הוא{{הערה|1=ראה לקו"ת שלח מח, סע"ד ואילך.}}: "את עצמותי ומהותי כתבתי ונתתי". פירוש הדברים הוא, שהקב"ה "הכניס" את כל עצמותו ומהותו בתוך התורה. הרבי מדגיש{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14950&st=&pgnum=38 לקו"ש חכ"ז ע' 24 ואילך]. וש"נ.}}, אשר תכונה זו קיימת גם אצל צדיקים אשר דומים לבוראם.

במשך השנים שלח רבינו רבבות רבות של [[אגרות קודש]], חלקם עסקו בנושאי עסקנות הכלל, הפצת היהדות וכו' ויחד עם זאת מכתבים תורניים, חלק לא מבוטל ממכתבים אלו הינן הערות על ספרים שמחבריהם שלחו את ספרם אל הרבי, ששלח בתגובה הערות ותיקונים שונים.

הפרוייקט הנוכחי של המכון מתעסק בביאור ופיענוח מכתבים אלו יחד עם הוצאה לאור מתמדת של חוברת המכונה אגרת מבוארת לערך מידי חודש בחודשו יחד עם כתבה נלוית בשבועון "[[כפר חב"ד]]".

==הוצאה לאור==
*'''מכתבי פאר''' - אגרות הרבי בנושאי בר מצווה במהדורה עיונית, לרגל שנת המאה לחגיגת הבר מצוה של הרבי ולרגל חגיגת בר המצוה לבנו של יו"ר המכון{{הערה|1={{קישור שטורעם|78197|news|לראשונה: אגרות הרבי בנושאי בר-מצוה במהדורה עיונית|מערכת שטורעם|י"ד בשבט תשע"ה.}}}}.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|85495|news|תגליות: כש'ידו הגדולה' של הרבי מבקרת ספרים|ר' מנדי גרינפלד|י"ח בשבט תשע"ו}}

{{תורת הרבי}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד פתח תקוה: מוסדות]]

דף השער לספרי רבותינו נשיאנו

2020-02-22T20:39:08Z

Moshiach: /* השערים בספרי הרבי */

[[קובץ:שער_ספרי_הרבי.gif |שמאל|ממוזער|250px|דף השער של הספר [[לקוטי שיחות]]]]
לכל אחד מרבותינו נשיאנו יש '''דף שער''' קבוע המופיע בתחילת ספריו, לדף השער יש: ציור - מסגרת מסוימת המיוחד לאותו רבי,{{הערה|מלבד שער ספרי הרבי שהוא כמו שער ספרי [[אדמו"ר הרש"ב]]}}, בשער מופיע "מספר ההיכל", ו"מספר השער", ענין זה נקרא "קובץ שלשלת האור"{{הערה|ראה שיחת [[ט' כסלו]] [[תשי"א]], שבתחילה היה מחשבה לקרוא לזה "קובץ שלשלת המאור", אך במאור אין חילוקים כי הוא עצמי, וכל [[רבי]] הוא [[מאור]] וספריו הם "[[הארה]]" ממנו}}.

==ההיכל==
בחלק העליון של השער מצד ימין, מובא מספר ההיכל, המציין את מספרו של הרבי בשלשלת נשיאי החסידות: היכל ראשון: ספרי ה[[בעש"ט]], היכל שני: ספרי [[המגיד]], היכל שלישי: ספרי [[אדמו"ר הזקן]],היכל רביעי: ספרי [[אדמו"ר האמצעי]], היכל חמישי: ספרי [[הצמח צדק]], היכל שישי: ספרי [[אדמו"ר מהר"ש]], היכל שביעי: ספרי [[אדמו"ר הרש"ב]], היכל שמיני: ספרי [[אדמו"ר הריי"צ]], היכל תשיעי: ספרי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]].

==שער==

לכל אחד מרבותינו נשיאנו, יש חלוקת שערים (קטגוריות) לספריו, וכל ספרי השיחות נקראים בשם שער מסוים, ספרי המאמרים שער אחר, וספרי האיגרות בשער אחר.

===השערים בספרי [[הבעל שם טוב]]===
*'''שער ראשון''' - [[כתר שם טוב]].
*'''שער שני''' - [[צוואת הריב"ש]].
===השערים בספרי [[המגיד ממזריץ']]===
*'''שער ראשון''' - [[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]].
*'''שער שני''' - [[אור תורה]].
===השערים בספרי [[אדמו"ר הזקן]]===
{{טורים|מספר=2|תוכן=
*'''שער ראשון''' - [[ספר התניא]].
*'''שער שני''' - [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].
*'''שער שלישי''' - [[תורה אור (ספר)|תורה אור]].
*'''שער רביעי''' - [[לקוטי תורה]].
*'''שער חמישי''' - [[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)|ביאורי הזהר]].
*'''שער ששי''' - [[סידור עם דא"ח]].
*'''שער שביעי''' - [[מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] (ספר)|מאמרי אדמו"ר הזקן]].
*'''שער שמיני''' - [[מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - אתהלך ליאזנא]]
*'''שער תשיעי''' - מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - תקס"ב כרך א'.
*'''שער עשירי''' - מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - תקס"ח.
*'''שער אחד עשר''' - מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - תקס"ו, תקס"ט.
*'''שער שנים עשר''' - מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - תקס"ז.
*'''שער שלושה עשר''' - [[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]].
*'''שער ארבע עשר''' - מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - תקס"ד, תקס"ה כרך א'.
*'''שער חמשה עשר''' - מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - תקס"ה כרך ב'.
*'''שער ששה עשר''' - [[מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - הקצרים]].
*'''שער שמונה עשר''' - מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - תקס"ג.
*'''שער תשעה עשר''' - מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - תק"ע.
*'''שער עשרים''' - מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - תקס"ב כרך ב'.
*'''שער עשרים ואחד''' - [[מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - פרשיות ומועדים]].
*'''שער עשרים ושנים''' - [[מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - ענינים]].
*'''שער עשרים ושלושה''' - [[מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - מארז"ל]].
*'''שער עשרים וארבעה''' - [[מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - נ"ך|מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - נביאים]].
*'''שער עשרים וחמשה''' - [[מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - נ"ך|מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - כתובים]].
*'''שער עשרים ושש''' - מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - תקע"א.
*'''שער עשרים ושבע''' - מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - תקע"ב.
}}

===השערים בספרי [[אדמו"ר האמצעי]]===
{{טורים|מספר=2|תוכן=
*'''שער ראשון''' - [[דרך חיים (ספר)|דרך חיים]], [[עטרת ראש (ספר)|עטרת ראש]], [[שערי אורה]], [[שערי תשובה]], [[נר מצוה ותורה אור (ספר)|נר מצוה ותורה אור]].
*'''שער שני''' - [[תורת חיים]].
*'''שער שלישי''' - [[פירוש המילות]].
*'''שער רביעי''' - [[פוקח עוורים]].
*'''שער חמישי''' - [[ביאורי הזוהר]].
*'''שער ששי''' - מאמר מזמור שיר ליום השבת
*'''שער שביעי''' - [[קונטרס בד קודש]].
*'''שער שמיני''' - [[פסקי דינים אדמו"ר האמצעי]].
*'''שער תשיעי''' - מאמר - "אדם כי יקריב", מאמרים - "יפה שעה אחת בתשובה ומעש"ט. להבין מארז"ל מפני מה ת"ח כו'"
*'''שער עשירי''' - [[מאמרי אדמו"ר האמצעי]], [[אגרות קודש אדמו"ר האמצעי]].
*'''שער אחד עשר''' - מאמר - "אשר ברא", מאמר - "בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה", מאמר - "דוד לדור", מאמר - "להבין ענין קי"ס"
}}

===השערים בספרי [[אדמו"ר הצמח צדק]]===
*'''שער ראשון''' - [[ספר צמח צדק|שאלות ותשובות]] אורח חיים.
*'''שער שני''' - [[ספר צמח צדק|שאלות ותשובות]] יורה דעה.
*'''שער שלישי''' - [[ספר צמח צדק|שאלות ותשובות]] אבן העזר.
*'''שער רביעי''' - [[ספר צמח צדק|שאלות ותשובות]] חושן משפט.
*'''שער חמישי''' - [[ספר צמח צדק|חידושים על הש"ס]].
*'''שער שביעי''' - [[ספר צמח צדק|פסקי דינים]].
*'''שער שמיני''' - [[דרך מצותיך|דרך מצותיך]].
*'''שער תשיעי''' - [[אור התורה (ספר)|אור התורה]] פרשיות, [[ספר החקירה (דרך אמונה)|ספר החקירה]], [[שער המילואים]].
*'''שער עשירי''' - [[אור התורה]] נביאים וכתובים.
*'''שער אחד עשר''' - [[אור התורה]] מגילות, רשימות על שיר השירים, קהלת, רות.
*'''שער שלושה עשר''' - [[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים תניא]].
*'''שער ארבעה עשר''' - [[אור התורה]] מאמרי רז"ל ענינים. [[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)]], [[ביאורי הזהר (אדמו"ר הצמח צדק)|ביאורי הזהר]].
*'''שער חמשה עשר''' - [[מאמרי אדמו"ר הצמח צדק (ספר)|מאמרי אדמו"ר הצמח צדק]]. [[אור התורה]] סידור (תפילה).

===השערים בספרי [[אדמו"ר המהר"ש]]===
{{טורים|מספר=2|תוכן=
*'''שער ארבעה עשר''' - [[אגרות קודש (אדמו"ר המהר"ש)]].
*'''שער עשרים וחמשה''' - מאמר שופטים ושוטרים תרל"ג.
;[[לקוטי תורה - תורת שמואל (ספר)|לקוטי תורה - תורת שמואל]]
*'''שער ראשון''' - [[לקוטי תורה לג' פרשיות]].
*'''שער שני''' - ד"ה והחרים [[תרל"א]].
*'''שער שלישי''' - תרל"ו.
*'''שער רביעי''' - תרל"ז (המשך 'וככה').
*'''שער חמישי''' - ד"ה חייב אדם לברך - [[תרל"ח]].
*'''שער ששי''' - המשך; "זאת חנוכת המזבח" - תר"ם.
*'''שער שביעי''' - המשך; "מצה זו" - תר"ם.
*'''שער שמיני''' - המשך; "יונתי" - תר"ם.
*'''שער תשיעי-ששה עשר''' - תרכ"ו-ל"ג.
*'''שער עשרים-עשרים ושנים''' - תרל"ח, תרל"ט ותרמ"א.
*'''שער שלושים ושנים''' - תרל"ד, מאמר - "ולקחתם לכם" - שמיני עצרת תרל"ב.
*'''שער שלושים ושלושה''' - [[אגרות קודש (אדמו"ר המהר"ש)|אגרות קודש]].
*'''שער שלושים וארבעה''' - תרל"ה.
*'''שער שלושים וחמשה''' - מאמר - "משה קיבל תורה מסיני" - תר"ם
*'''שער שלושים וששה''' - מאמר כי בועליך עושיך.
*'''שער שלושים ושבעה''' - ספר דרושי חתונה.
*'''שער שלושים ושמונה''' - תרמ"א.}}

===השערים בספרי [[אדמו"ר הרש"ב]]===
*'''שער ראשון''' - [[חנוך לנער (קונטרס)]].
*'''שער שני''' - [[קונטרס התפילה]].
*'''שער שלישי''' - [[קונטרס ומעין מבית ה']].
*'''שער רביעי''' - [[קונטרס עץ החיים]].
*'''שער חמישי''' - [[קונטרס העבודה]].
*'''שער שישי''' - [[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)]].
*'''שער שביעי''' - [[ספר השיחות (תורת שלום)]].
*'''שער שמיני''' - [[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)]].

===השערים בספרי [[אדמו"ר הריי"צ]]===
בשונה משאר ספרי וכתבי רבותינו נשיאינו, [[אדמו"ר הריי"צ]] מתייחד בכך שכתביו מודפסים עם שני סוגי ציורים על הדף שער, האחד מיועד לספרים, והשני לקונטרסים.
*'''שער ראשון''' - [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)]].
*'''שער שני''' - [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]].
*'''שער שלישי''' - [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]].
*'''שער רביעי''' - [[ספר הזכרונות]].
*'''שער חמישי''' - [[ספר הקיצורים]].

===השערים בספרי [[הרבי]]===
*'''שער ראשון''' - [[מאמרים]], (מלוקט).
*'''שער שני''' - [[קונטרס ענינה של תורת החסידות]].
*'''שער שלישי''' - [[ליקוטי שיחות]], [[ספר השיחות]], [[דבר מלכות]].
*'''שער רביעי''' - [[הגדה של פסח]] עם ליקוטים וטעמים.
*'''שער חמישי''' - [[אגרות קודש]], [[תשובות וביאורים]].
*'''שער שישי''' - ספרי חידושים, ביאורים, הדרנים על הש"ס\רמב"ם.
*'''שער שביעי''' - [[חידושים וביאורים על הלכות בית הבחירה]].
*'''שער שמיני''' - [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]].
*'''שער תשיעי''' - [[התוועדויות]].
{{תבנית:גלריה ציור שער}}

==לקריאה נוספת==
* ספר [[שערי לימוד החסידות]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: מושגי יסוד]]