https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=Mklopחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-11T07:32:17Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=589635שניאור זלמן רודרמן2023-04-19T09:00:18Z<p>Mklop: /* ספריו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:רודרמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן רודרמן]]<br />
הרב '''שניאור זלמן רודרמן''' (יליד שנת [[תשכ"ח]], 1968) הינו סופר ועיתונאי חב"די המתגורר ב[[כפר חב"ד]]. בעבר שימש ככותב ועורך בעיתונים 'בקהילה', 'המבשר', '[[תורתך שעשועי]]', ועוד. כמו כן כותב ספרים למבוגרים ולבני נוער, והוציא עד היום למעלה מחמישים כותרים. כיום משמש כחבר ההנהלה הרוחנית של [[תלמוד תורה כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[פתח תקווה]] ב[[כ"ה מנחם אב]] [[תשכ"ח]] לאביו ר' [[יצחק רודרמן]] ולאמו מרת מלכה בת הרב [[חנניה יוסף הלפרין]].<br />
<br />
את מסלול לימודיו עשה בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[בית הר"מ]] שב[[נחלת הר חב"ד]], ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בשנת [[תשמ"ח]] נסע ללמוד בחצר הרבי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br />
<br />
ב[[חודש סיון]] [[תנש"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו גיטא לבית ר' יואל ניימרק, וכאשר שהה בחצר הרבי בתקופה שבין השידוך לחתונה, העביר לרבי במתנה כלי ששימש לבישול ביצים בחג הפסח אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהתקבל ב[[ירושה]] אצל בני משפחתו, וקיבל את ברכתו הקדושה של הרבי בנוסח: {{ציטוטון|תשואות חן תשואות חן תשואות חן והזמן גרמא וכו' וכו', [[אזכיר על הציון]]}}{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/07/05-07-2019-21-33-57-ליקוט-מענות-קודש-תנשא.pdf ליקוט מענות קודש תנש"א] מענה תנט}}. קודם תפילת מנחה של י"ח בסיון, לאחר שהרבי נתן לו את הסידור ובירכו (כרגיל לחתנים): {{ציטוטון|שתבקש כל הדברים הטובים, שיהיה בשעה טובה ומוצלחת}}, נתן לו הרבי מטבעות באמרו: {{ציטוטון|זהו עבור היישר כח על הכלי}}, ואחר כך נתן לו הרבי עוד מטבעות באמרו: {{ציטוטון|וזה כדי לתת לצדקה}}.<br />
<br />
לאחר נישואיו, קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]], ופועל שם במקביל לעבודתו הספרותית כחבר ועד הנהלת [[בית הכנסת]] לצעירים על שם הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]] ("רייטשיק שול") {{מקור}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"פ]] התמנה לחבר ההנהלה הרוחנית של ה[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב"ד]], מוסד המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל כהן]].<br />
<br />
=== פועלו הספרותי ===<br />
את דרכו בכתיבה, החל רודרמן ביומנים אישיים שכתב ופרסם בשנת ה[[קבוצה|קבוצה שלו]] - [[תשמ"ח]], ב[[שבועון כפר חב"ד]]. בשלהי שנת תשמ"ח ראו אור היומנים, בספר '[[יומן שנת הקהל תשמ"ח]]'.<br />
<br />
בין השנים [[תשמ"ט]] - [[תשס"ו]] כתב ב[[שיחת השבוע]] את המדורים "מעשה שהיה" (סיפורים על [[אדמו"רי חב"ד]], על כלל גדולי ישראל, וסיפורים פרטיים של מופת-אישי) ו"חיים יהודיים" (ראיונות עם אישים מכל מגוון הקשת היהודית-דתית). בשנת תשס"ו עזב רודרמן את העלון.<br />
<br />
בין השנים [[תשנ"ב]] - [[תשנ"ה]] ערך רודרמן את ידיעון [[צעירי חב"ד בפעולה]]. והשתמש באותם שנים בשם העט "אורי אופן".<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ד]] היה שותף בעריכת העיתון [[כל הארץ]], ובין השנים [[תשנ"ה]] ל[[תשס"ו]] ערך רודרמן את גליון [[התקשרות (גליון)|התקשרות]] שהוא קונטרס פנים חב"די, הכולל שיחות, הלכות, ליקוטים בנושים שונים ועוד.<br />
<br />
בין השנים [[תשמ"ט]] ל[[תשס"ט]] פרסם ב[[שבועון כפר חב"ד]] כתבות במגוון נושאים וכן [[סיפור חסידי|סיפורים חסידיים]], שחלקם התפרסמו בספר [[אוצרות חסידיים]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ס]] החל לכתוב בעיתון הילדים "[[תורתך שעשועי]]" של [[מרכז חינוכי חסידותי]], שם כתב את המדור "סיפור לשבת" ומדור קבוע של סיפורים בהמשכים המיוסדים על המקורות. במסגרת המדור התפרסמו, בין השאר, הסדרות "שני צדדים למטבע", "תעלומת כזריה", "מאחורי המסך", "[[דרכים נסתרות]]" - סיפורי [[ספר הזכרונות]] מעובדים ו[[קריאה לעזרה]]. סיפורים אלו מיועדים בעיקר לבני הנעורים.<br />
<br />
בראשית [[תשס"ח]] מונה לעורך המגזין של השבועון, תפקיד אותו מילא עד חודש [[תשרי]] [[תשס"ט]].<br />
<br />
בעת יסוד היומון החרדי "המבשר" ב[[כסלו]] תשס"ט, מונה לעורך המוסף השבועי. בשלהי תשס"ט חדל לערוך את המוסף, על רקע שינויים מערכתיים נרחבים בעיתון.<br />
<br />
בנוסף לזאת, מפרסם רודרמן בשבועון החרדי "בקהילה", מדור סיפורים שבועי בשם "בין הדגים לזמירות", ובין השנים [[תשס"ב]] - [[תשס"ז]] פירסם בעיתון כתבות.<br />
<br />
==ספריו==<br />
[[קובץ:שחור ולבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שחור ולבן']]<br />
{{טורים|<br />
*'''יומן שנת הקהל תשמ"ח''' - יומן [[שנת הקהל תשמ"ח]] ב[[770]].<br />
*'''לפתע פתאום''' - סיפורים לבני הנוער, ארבעה חלקים.<br />
*'''הלוחם''' - סיפור עלילתי לילדים המבוסס על תולדות חייו של ה'חתם סופר'.<br />
*'''סיפורי מופת - הבעל שם טוב''' - סיפורי מופת על [[הבעל שם טוב]].<br />
*'''סיפורי מופת - המגיד ממזריטש''' - סיפורי מופת על [[המגיד ממעזריטש]].<br />
*'''סיפורי מופת - בעל התניא''' - סיפורי מופת על [[אדמו"ר הזקן]].<br />
*'''שחור ולבן''' - הרפתקאותיו של ילד ממשפחה חסידית, הגדל ב[[רוסיה]] הסובייטית. פורסם לראשונה כסדרה בשבועון [[כפר חב"ד]]. מבוסס על סיפורו של הרב [[שמואל לוין]], תשס"ט.<br />
*'''נפש תחת נפש''' - סיפור [[מסירות נפש]]ה של [[הרבנית דבורה לאה]], וסיפורים שונים על [[אדמו"ר הזקן]].<br />
*'''תשובה בחג הגאולה'''.<br />
*'''הכל בהשגחה פרטית''' - סיפורים אודות [[הרבנית חיה מושקא]].<br />
*'''עשרת המבצעים לילדים''' - סיפורים בחרוזים אודות [[עשרת המבצעים]].<br />
*'''דרכים נסתרות''' - עיבוד ל[[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר הזכרונות]] של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
*'''בתלת מימד''' - סיפורים לנוער, מזווית אחרת, תש"ע.<br />
*'''ילדים גיבורים''' - עלילות אמיתיות על גיבורים צעירים בני זמננו, טבת תשע"ב.<br />
*'''נתנאל''' - "לא לכל הילדים החיים מאירים פנים", מנחם-אב תשע"ב.<br />
*'''אלה הם מועדיי''' - שיחות הרבי מעובדות על חגי ומועדי ישראל, כפי שהופיעו בעריכתו בעלוני [[שיחת החג]], טבת תשע"ב. מהדורה שנייה מורחבת ומחודשת, אלול תשע"ז.<br />
*'''חסידים אנשי מעשה''' - סיפורים אותנטיים מרגשים על גדולי חסידי חב"ד, טבת תשע"ג.<br />
*'''מול כוחות הרשע''' - חיי מסירות נפש של הרה"ח ר' [[אליעזר ננס]] מותאם לילדים ובני הנוער, תשע"ג.<br />
*'''בין הדגים לזמירות''' - סיפורים לשולחן שבת וחג, שלושה חלקים, תשע"ג-תשע"ד-תשע"ה.<br />
*'''[[האנציקלופדיה החסידית]]''' - אנציקלופדיה על עולם המושגים החב"די לילדים. שני כרכים.<br />
*'''הצלה מהתופת''' - סיפור הצלתו המופלאה של [[אדמו"ר הריי"צ]] מאירופה בתקופת השואה, מותאם לילדים, פורמט אלבומי מלווה בציורים מרהיבים, טבת תשע"ה.<br />
*'''כשהיינו ילדים''' - ארבעה מבוגרים חוזרים אל סיפורי-ילדותם המסעירים, תשע"ה.<br />
*'''למען ידעו''' - פרקי היסטוריה לנערים בגילאי תיכון מאז [[גזירות ת"ח ות"ט]] ועד [[מלחמת העולם השנייה]] ([[תשע"ד]], בהוצאת ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]).<br />
*'''חד בדרא''' - ספר ביוגרפי על הרבי המיועד עבור הציבור החרדי. בהוצאת '[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]', [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשע"ו.<br />
*'''משפט סעדיה''' - סיפור עלילתי לבני הנעורים העוסק בפרשת [[חטיפת ילדי תימן]] ומבוסס על מקרה אמיתי, כסלו תשע"ז.<br />
*'''המסע להאדיטש''' - עלילה היסטורית חסידית שבמרכזה מסעו של [[אדמו"ר הזקן]] בתקופת [[מלחמת נפוליאון]] בצאר הרוסי אלכסנדר הראשון (תקע"ב-ג) - מ[[ליאדי]] ל[[האדיטש]], טבת תשע"ז.<br />
*'''אבודה''' - סיפור מתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], על תינוקת שבדרכי מרמה הוצאה מחיק משפחתה היהודייה ולאחר [[נפילת מסך הברזל]] יוצאים בני המשפחה למסע חיפושים אחריה, כסלו תשע"ח.<br />
*'''70 פנים לכפר חב"ד''' - במלאת 70 שנים ל[[כפר חב"ד]] (תש"ט-תשע"ט) מספר הספר את סיפורו של היישוב דרך עלילות חייהם של 70 מתושביו, מנחם אב תשע"ח.<br />
*'''ההבטחה''' - סיפורה המטלטל של חבורת נערים יהודים תחת הכיבוש הנאצי בהולנד, כסלו תשע"ט.<br />
*'''ר' בערל חסיד ומחנך''' - סיפור חייו של החסיד ואיש מסירות הנפש ר' [[יששכר דב גורביץ']], מנהל בית רבקה בצרפת, שבט תש"פ.<br />
* '''לפתע פתאום''' - סדרה בעלת ארבעה כרכים הכוללות סיפורים עלילתיים שקרו בעבר הקרוב והרחוק בקהילות ישראל, בנוסף ישנן התייחסויות חב"דיות לחלק מהעלילות תשע"ג(?) - תשע"ו.<br />
* '''לחצות את הגבול''' - שלוש עלילות חב"דיות ישנות, מעובדות ומוגשות לילדים ולבני הנעורים, כסלו תשפ"ג.<br />
* '''סבא הגיבור שלי''' - עלילת חייו של החסיד ר' יהושע רסקין ז"ל מלונדון. ספר לילדים שהוא מיזם של צאצאיו, משפחת פרידמן מצפת ובנם הזמר החסידי שמחה פרידמן ("שמחה פרידמן מספר"), טבת תשפ"ג, 152 עמ'<br />
}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*גיסו, הרב [[מנחם ברוד]], דובר ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]] לשעבר.<br />
*אחיו, הרב [[צבי הירש רודרמן]], [[שליח]] הרבי בשוק מחנה יהודה, ירושלים.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הסודות_של_הסופרים_החבדיים_פרויקט_מיוחד_83304.html הסודות של הסופרים החב"דיים ● פרויקט] באתר {{בםך}}<br />
*{{קישור שטורעם|84566|news|עורך 'חד בדרא' בראיון מיוחד: "לא הכרתי את הרבי שלי!"|מנחם רז|ו' בטבת תשע"ו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:רודרמן, שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה: אנשי תקשורת]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ח]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]</div>Mklophttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=589634שניאור זלמן רודרמן2023-04-19T08:56:55Z<p>Mklop: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:רודרמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן רודרמן]]<br />
הרב '''שניאור זלמן רודרמן''' (יליד שנת [[תשכ"ח]], 1968) הינו סופר ועיתונאי חב"די המתגורר ב[[כפר חב"ד]]. בעבר שימש ככותב ועורך בעיתונים 'בקהילה', 'המבשר', '[[תורתך שעשועי]]', ועוד. כמו כן כותב ספרים למבוגרים ולבני נוער, והוציא עד היום למעלה מחמישים כותרים. כיום משמש כחבר ההנהלה הרוחנית של [[תלמוד תורה כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[פתח תקווה]] ב[[כ"ה מנחם אב]] [[תשכ"ח]] לאביו ר' [[יצחק רודרמן]] ולאמו מרת מלכה בת הרב [[חנניה יוסף הלפרין]].<br />
<br />
את מסלול לימודיו עשה בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[בית הר"מ]] שב[[נחלת הר חב"ד]], ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בשנת [[תשמ"ח]] נסע ללמוד בחצר הרבי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br />
<br />
ב[[חודש סיון]] [[תנש"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו גיטא לבית ר' יואל ניימרק, וכאשר שהה בחצר הרבי בתקופה שבין השידוך לחתונה, העביר לרבי במתנה כלי ששימש לבישול ביצים בחג הפסח אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהתקבל ב[[ירושה]] אצל בני משפחתו, וקיבל את ברכתו הקדושה של הרבי בנוסח: {{ציטוטון|תשואות חן תשואות חן תשואות חן והזמן גרמא וכו' וכו', [[אזכיר על הציון]]}}{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/07/05-07-2019-21-33-57-ליקוט-מענות-קודש-תנשא.pdf ליקוט מענות קודש תנש"א] מענה תנט}}. קודם תפילת מנחה של י"ח בסיון, לאחר שהרבי נתן לו את הסידור ובירכו (כרגיל לחתנים): {{ציטוטון|שתבקש כל הדברים הטובים, שיהיה בשעה טובה ומוצלחת}}, נתן לו הרבי מטבעות באמרו: {{ציטוטון|זהו עבור היישר כח על הכלי}}, ואחר כך נתן לו הרבי עוד מטבעות באמרו: {{ציטוטון|וזה כדי לתת לצדקה}}.<br />
<br />
לאחר נישואיו, קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]], ופועל שם במקביל לעבודתו הספרותית כחבר ועד הנהלת [[בית הכנסת]] לצעירים על שם הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]] ("רייטשיק שול") {{מקור}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"פ]] התמנה לחבר ההנהלה הרוחנית של ה[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב"ד]], מוסד המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל כהן]].<br />
<br />
=== פועלו הספרותי ===<br />
את דרכו בכתיבה, החל רודרמן ביומנים אישיים שכתב ופרסם בשנת ה[[קבוצה|קבוצה שלו]] - [[תשמ"ח]], ב[[שבועון כפר חב"ד]]. בשלהי שנת תשמ"ח ראו אור היומנים, בספר '[[יומן שנת הקהל תשמ"ח]]'.<br />
<br />
בין השנים [[תשמ"ט]] - [[תשס"ו]] כתב ב[[שיחת השבוע]] את המדורים "מעשה שהיה" (סיפורים על [[אדמו"רי חב"ד]], על כלל גדולי ישראל, וסיפורים פרטיים של מופת-אישי) ו"חיים יהודיים" (ראיונות עם אישים מכל מגוון הקשת היהודית-דתית). בשנת תשס"ו עזב רודרמן את העלון.<br />
<br />
בין השנים [[תשנ"ב]] - [[תשנ"ה]] ערך רודרמן את ידיעון [[צעירי חב"ד בפעולה]]. והשתמש באותם שנים בשם העט "אורי אופן".<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ד]] היה שותף בעריכת העיתון [[כל הארץ]], ובין השנים [[תשנ"ה]] ל[[תשס"ו]] ערך רודרמן את גליון [[התקשרות (גליון)|התקשרות]] שהוא קונטרס פנים חב"די, הכולל שיחות, הלכות, ליקוטים בנושים שונים ועוד.<br />
<br />
בין השנים [[תשמ"ט]] ל[[תשס"ט]] פרסם ב[[שבועון כפר חב"ד]] כתבות במגוון נושאים וכן [[סיפור חסידי|סיפורים חסידיים]], שחלקם התפרסמו בספר [[אוצרות חסידיים]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ס]] החל לכתוב בעיתון הילדים "[[תורתך שעשועי]]" של [[מרכז חינוכי חסידותי]], שם כתב את המדור "סיפור לשבת" ומדור קבוע של סיפורים בהמשכים המיוסדים על המקורות. במסגרת המדור התפרסמו, בין השאר, הסדרות "שני צדדים למטבע", "תעלומת כזריה", "מאחורי המסך", "[[דרכים נסתרות]]" - סיפורי [[ספר הזכרונות]] מעובדים ו[[קריאה לעזרה]]. סיפורים אלו מיועדים בעיקר לבני הנעורים.<br />
<br />
בראשית [[תשס"ח]] מונה לעורך המגזין של השבועון, תפקיד אותו מילא עד חודש [[תשרי]] [[תשס"ט]].<br />
<br />
בעת יסוד היומון החרדי "המבשר" ב[[כסלו]] תשס"ט, מונה לעורך המוסף השבועי. בשלהי תשס"ט חדל לערוך את המוסף, על רקע שינויים מערכתיים נרחבים בעיתון.<br />
<br />
בנוסף לזאת, מפרסם רודרמן בשבועון החרדי "בקהילה", מדור סיפורים שבועי בשם "בין הדגים לזמירות", ובין השנים [[תשס"ב]] - [[תשס"ז]] פירסם בעיתון כתבות.<br />
<br />
==ספריו==<br />
[[קובץ:שחור ולבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שחור ולבן']]<br />
{{טורים|<br />
*'''יומן שנת הקהל תשמ"ח''' - יומן [[שנת הקהל תשמ"ח]] ב[[770]].<br />
*'''לפתע פתאום''' - סיפורים שונים לבני הנוער, ארבעה חלקים.<br />
*'''הלוחם''' - סיפור עלילתי לילדים המבוסס על תולדות חייו של ה'חתם סופר'.<br />
*'''סיפורי מופת - הבעל שם טוב''' - סיפורי מופת על [[הבעל שם טוב]].<br />
*'''סיפורי מופת - המגיד ממזריטש''' - סיפורי מופת על [[המגיד ממעזריטש]].<br />
*'''סיפורי מופת - בעל התניא''' - סיפורי מופת על [[אדמו"ר הזקן]].<br />
*'''שחור ולבן''' - הרפתקאותיו של ילד ממשפחה חסידית, הגדל ב[[רוסיה]] הסובייטית. פורסם לראשונה כסדרה בשבועון [[כפר חב"ד]]. מבוסס על סיפורו של הרב [[שמואל לוין]], תשס"ט.<br />
*'''נפש תחת נפש''' - סיפור [[מסירות נפש]]ה של [[הרבנית דבורה לאה]], וסיפורים שונים על [[אדמו"ר הזקן]].<br />
*'''תשובה בחג הגאולה'''.<br />
*'''הכל בהשגחה פרטית''' - סיפורים אודות [[הרבנית חיה מושקא]].<br />
*'''עשרת המבצעים לילדים''' - סיפורים בחרוזים אודות [[עשרת המבצעים]].<br />
*'''דרכים נסתרות''' - עיבוד ל[[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר הזכרונות]] של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
*'''בתלת מימד''' - סיפורים לנוער, מזווית אחרת, תש"ע.<br />
*'''ילדים גיבורים''' - עלילות אמיתיות על גיבורים צעירים בני זמננו, טבת תשע"ב.<br />
*'''נתנאל''' - "לא לכל הילדים החיים מאירים פנים", מנחם-אב תשע"ב.<br />
*'''אלה הם מועדיי''' - שיחות הרבי מעובדות על חגי ומועדי ישראל, כפי שהופיעו בעריכתו בעלוני [[שיחת החג]], טבת תשע"ב. מהדורה שנייה מורחבת ומחודשת, אלול תשע"ז.<br />
*'''חסידים אנשי מעשה''' - סיפורים אותנטיים מרגשים על גדולי חסידי חב"ד, טבת תשע"ג.<br />
*'''מול כוחות הרשע''' - חיי הגבורה של רבי [[אליעזר ננס]] שאפילו עשרים שנות מאסר ועבודת פרך לא הכניעוהו, תשע"ג.<br />
*'''בין הדגים לזמירות''' - סיפורים לשולחן שבת וחג, שלושה חלקים, תשע"ג-תשע"ד-תשע"ה.<br />
*'''[[האנציקלופדיה החסידית]]''' - אנציקלופדיה על עולם המושגים החב"די לילדים. שני כרכים.<br />
*'''הצלה מהתופת''' - סיפור הצלתו המופלאה של [[אדמו"ר הריי"צ]] מאירופה בתקופת השואה, פורמט אלבומי מלווה בציורים מרהיבים, טבת תשע"ה.<br />
*'''כשהיינו ילדים''' - ארבעה מבוגרים חוזרים אל סיפורי-ילדותם המסעירים, תשע"ה.<br />
*'''למען ידעו''' - פרקי היסטוריה לנערים בגילאי תיכון מאז [[גזירות ת"ח ות"ט]] ועד [[מלחמת העולם השנייה]] ([[תשע"ד]], בהוצאת ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]).<br />
*'''חד בדרא''' - ספר ביוגרפי על הרבי המיועד עבור הציבור החרדי. בהוצאת '[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]', [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשע"ו.<br />
*'''משפט סעדיה''' - סיפור עלילתי לבני הנעורים העוסק בפרשת [[חטיפת ילדי תימן]] ומבוסס על מקרה אמיתי, כסלו תשע"ז.<br />
*'''המסע להאדיטש''' - עלילה היסטורית חסידית שבמרכזה מסעו של [[אדמו"ר הזקן]] בתקופת [[מלחמת נפוליאון]] בצאר הרוסי אלכסנדר הראשון (תקע"ב-ג) - מ[[ליאדי]] ל[[האדיטש]], טבת תשע"ז.<br />
*'''אבודה''' - סיפור מתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], על תינוקת שבדרכי מרמה הוצאה מחיק משפחתה היהודייה ולאחר [[נפילת מסך הברזל]] יוצאים בני המשפחה למסע חיפושים אחריה, כסלו תשע"ח.<br />
*'''70 פנים לכפר חב"ד''' - במלאת 70 שנים ל[[כפר חב"ד]] (תש"ט-תשע"ט) מספר הספר את סיפורו של היישוב דרך עלילות חייהם של 70 מתושביו, מנחם אב תשע"ח.<br />
*'''ההבטחה''' - סיפורה המטלטל של חבורת נערים יהודים תחת הכיבוש הנאצי בהולנד, כסלו תשע"ט.<br />
*'''ר' בערל חסיד ומחנך''' - סיפור חייו של החסיד ואיש מסירות הנפש ר' ישכר דוב (בערל) גורביץ', מנהל בית רבקה בצרפת, שבט תש"פ.<br />
* '''לפתע פתאום''' - סדרה בעלת ארבעה כרכים הכוללות סיפורים עלילתיים שקרו בעבר הקרוב והרחוק בקהילות ישראל, בנוסף ישנן התייחסויות חב"דיות לחלק מהעלילות תשע"ג(?) - תשע"ו.<br />
* '''לחצות את הגבול''' - שלוש עלילות חב"דיות ישנות, מעובדות ומוגשות לילדים ולבני הנעורים, כסלו תשפ"ג.<br />
* '''סבא הגיבור שלי''' - עלילת חייו של החסיד ר' יהושע רסקין ז"ל מלונדון. ספר לילדים שהוא מיזם של צאצאיו, משפחת פרידמן מצפת ובנם הזמר החסידי שמחה פרידמן ("שמחה פרידמן מספר"), טבת תשפ"ג, 152 עמ'<br />
}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*גיסו, הרב [[מנחם ברוד]], דובר ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]] לשעבר.<br />
*אחיו, הרב [[צבי הירש רודרמן]], [[שליח]] הרבי בשוק מחנה יהודה, ירושלים.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הסודות_של_הסופרים_החבדיים_פרויקט_מיוחד_83304.html הסודות של הסופרים החב"דיים ● פרויקט] באתר {{בםך}}<br />
*{{קישור שטורעם|84566|news|עורך 'חד בדרא' בראיון מיוחד: "לא הכרתי את הרבי שלי!"|מנחם רז|ו' בטבת תשע"ו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:רודרמן, שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה: אנשי תקשורת]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ח]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]</div>Mklophttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%96%D7%99%D7%92%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D&diff=589633מנחם זיגלבוים2023-04-19T08:51:55Z<p>Mklop: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מנחם זיגלבוים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מנחם זיגלבוים]]<br />
[[קובץ:זיגלבוים סדנא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעביר סדנת קאוצ'ינג]]<br />
הרב '''מנחם זיגלבוים''' (יליד שנת [[תשל"ג]], 1973), הוא סופר, עיתונאי, עורך ומאמן קאוצ'ינג ברוח חסידית.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"ט באב]] [[תשל"ג]] ב[[פתח תקווה]], לאביו הרב [[אברהם אליעזר זיגלבוים]]. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] ולקראת שנת הלימודים [[תשנ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. לאחר מכן שהה משך זמן בשליחות ב[[חבר העמים]]. הקים את ביתו עם רעייתו מרת רות בת ר' [[זושא גרוס]], מתגורר ב[[בני ברק]].<br />
<br />
===עיסוקו הספרותי===<br />
בעודו בחור צעיר, החל מפרסם סיפורים וכתבות ב[[עיתון כפר חב"ד]], תחת שמו האמיתי ובשמות עט רבים. כמו כן פירסם ומפרסם טורי אימון אישי קבוע באתרי ה[[אינטרנט]] הדתיים, כיכר השבת, חב"ד אינפו ושטורעם (זצ"ל).<br />
<br />
מאז תשנ"ט, נמנה הרב מנחם זיגלבוים על עורכי [[שבועון בית משיח]]. במהלך עבודתו פרסם סדרות היסטוריות פרי מחקריו ותגליות רבות, ובהן פרשיות מרכזיות בתולדות חב"ד.<br />
<br />
בין החשיפות:<br />
* רשימות [[אדמו"ר הריי"צ]] מתקופת ילדותו.<br />
* בסיפור של חג י"ב תמוז, חשף את אישי הציבור ובעלי התפקידים אשר נלחמו למען מאסר ושחרור אדמו"ר הריי"צ.<br />
* תולדות חייו של רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ועל קשריו עם אדמו"ר הזקן.<br />
<br />
הרב זיגלבוים עוסק רבות בכתיבת ספרות חסידית וסיפורי צדיקים. כתיבתו מתאפיינת בתיאורים חיים וצבעוניים ובריבוי פרטים מרתקים. במשך השנים הוציא לאור ספרים רבים בסגנון זה.<br />
<br />
עורך את הסדרה המונומנטלית והפופולארית "יום יום עם הרבי" - סדרה המתארת ומתעדת את סדר יומו של הרבי מליובאוויטש לאורך השנה על פי יומנים שנכתבו במשך יותר מארבעים שנה.<br />
<br />
===אימון אישי (קאוצ'ינג)===<br />
<br />
למד אימון אישי (קאוצ'ינג) באוניברסיטת בר אילן, לצד לימודי הנחיית זוגות ונישואין, גישור וכלכלה משפחתית נבונה בי.נ.ר., ומאז עוסק באימון אישי ברוח החסידות, ומפרסם טורים מקצועיים בתחום. לצד זאת מגיש מדי יום שישי פינה קבועה ברדיו "קול חי" בנושא אימון אישי.<br />
<br />
===עיסוקים נוספים===<br />
עוסק בהכנת בחורים למפגשי שידוכים, באמצעות קורסי הכנה בנושא בשיתוף עם אנשי מקצוע חב"דיים.<br />
<br />
בכ"ח טבת [[תשע"ד]] נבחר כפרזנטור (מייצג) של קופת החולים כללית למגזר החרדי למשך תקופה קצרה{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מנחם_זיגלבוים_נבחר_לפרזנטור_של_כללית_80157.html כתבה באתר 'COL'].}}.<br />
<br />
== ספרים שכתב==<br />
* '''מטל השמים''' (2 חלקים)<br />
* '''ומביא גואל''' - סיפורים בנושאי [[גאולה]] ו[[משיח]].<br />
* '''[[סיפורו של חג]]''' (8 חלקים) - סיפורים חב"דיים לפי חגים ומועדים.<br />
* '''דוד עבדי''' - ביוגרפיה של הרב [[דוד חנזין]], [[תשס"ג]].<br />
* '''חסידים ואנשי אמת''' - ביוגרפיה של הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]] ובנו הרב [[יהושע העשיל צייטלין]], י"ל בחודש [[תמוז]] [[תשס"ד]].<br />
* '''הנסיך השישי''' - תיאור ילדותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], על פי [[ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ|שיחותיו]] ורשימותיו. פורסם בהמשכים ב[[שבועון בית משיח]] במשך כשנה. יצא לאור בשנת [[תשס"ט]].<br />
*'''לשם ולתפארת''' סקירת ייסודה והתפתחותה של ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]], תשס"ט<br />
* '''לספר מבראשית''' (2 חלקים) - סיפורים נבחרים מרבותינו נשיאינו וגדולי החסידים, כרך א' י"ל ב[[תשס"א]].<br />
* '''[[סיפורים מחדר הרבי]]''' - מזכירי הרבי מספרים סודות מהחדר, [[תשס"ו]].<br />
* '''[[סוערות בדממה]]''' - ב' כרכים. נשות החסידים ב[[רוסיה]] הסובייטית.<br />
* '''צדיקים במאסר''' - מאסרי צדיקים ורבנים במשך הדורות.<br />
*'''מרומם ואיש עליה''', על תולדות חייו של רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ועל קשריו עם אדמו"ר הזקן, לאחר שהפרקים פורסמו בעיתון [[בית משיח]].<br />
*'''איש חס (י)ד היה''' - ביוגרפיה של החסיד הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].<br />
*'''מאחורי קווי האויב''' - סיפורים על שלוחי הרבי בפועלים במדינות עויינות. תשע"ו. ספר זה יצא לאור גם בפורמט דיגיטלי epub3{{הערה|[https://chabad.info/magazine/123953/ עיתון 'בקהילה' על שלוחיו החשאיים של הרבי] {{אינפו}}, [https://chabad.info/ad-post/104847/ חדש על המדף: מאוחרי קווי האויב] {{אינפו}}}}.<br />
{{תבנית:גלריה ספרי מנחם זיגלבוים}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62218 ראיון לרגל שבוע הספר תשע"א, והוצאת ספרו סיפורו של חג י"ב תמוז]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62611 חשיפה: גב' פישקובה שניהלה את מאמצי ההצלה] - {{אינפו}}<br />
*קאוצ'ינג חסידי עם מנחם זיגלבוים: 1) [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63797 הכח להמשיך]. 2) [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63903 מי מפחד מ'לא'?!]. 3) [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64422 לא להיות כמותו. להיות כמוני]<br />
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הסודות_של_הסופרים_החבדיים_פרויקט_מיוחד_83304.html הסודות של הסופרים החב"דיים ● פרויקט] באתר {{בםך}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:זיגלבוים, מנחם}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה: אנשי תקשורת]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ג]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ג]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]</div>Mklophttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%A1&diff=589630מנחם מענדל קורטס2023-04-19T08:47:39Z<p>Mklop: /* פרסומים וחשיפות */</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
'''מנחם מענדל (מענדי) קורטס''' (יליד [[תשנ"ח]]) הוא איש תקשורת, כתב [[שבועון כפר חב"ד]], עורך באתרים [[חב"ד און ליין]] והאתר החרדי כיכר השבת.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בט' [[תשרי]] [[תשנ"ח]] להוריו ר' ניסים ויעל קורטס, מחסידי חב"ד בקרית חב"ד ב[[צפת]]. בילדותו עברה המשפחה להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], והוא למד בתלמוד תורה חב"ד בשכונה. כבחור, למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשע"ט]] נסע לקבל [[סמיכה לרבנות]] בישיבה ב[[מוסקבה]].<br />
<br />
כבר בתור בחור בישיבה ב[[כפר חב"ד]] החל לפרסם סיפורים וכתבות בעיתוני החג של [[שבועון כפר חב"ד]]. לקראת סוף שנת [[תשע"ז]] הצטרף כעורך באתר [[חב"ד און ליין]]. בשנת [[תשע"ח]] התקבל כעיתונאי ב[[שבועון]] כפר חב"ד. בשנת [[תשפ"א]] מונה כעורך באתר החרדי "כיכר השבת".<br />
<br />
עם הקמת מגזין "[[נשמה]]" החודשי של [[צעירי חב"ד]], המיועד למקורבי בתי חב"ד ברחבי הארץ, הצטרף אל צוות הכותבים. מאז חורף תשפ"ב מגיש בכל חודש הצצה לבית חב"ד מרכזי וייחודי אחר, מרחבי הארץ.<br />
<br />
ב[[פסח]] [[תשפ"ב]] נבחר על ידי ר' [[דוד רוטנברג]] באתר "חרדים 10" כ"הדבר הגדול הבא" בתחום התקשורת{{הערה|[https://ch10.co.il/news/739570/#.YmFpj9pByYg בתקשורת החרדית: מנדי קורטס, עיתונאי ועורך, בן 24 מנחל’ה] באתר חרדים 10.}}.<br />
<br />
בניסן תשפ"ג נישא עם חנה בת ר' ישעיהו ויהודית גולדשטיין מ[[עמנואל]].<br />
<br />
==פרסומים וחשיפות==<br />
בשנת [[תשפ"ב]] פירסם ב[[שבועון כפר חב"ד]] כתבה על [[סידור הבעל שם טוב]] בה סיפק הצצה לחשיפת ספרית אגו"ח, בה נחשף לראשונה צילום המלא של הסידור. לכתבה היו הדים בכלי התקשורת הדתיים וגם הכלליים{{הערה|'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/620936cc1722f_1644771020.pdf דרישת שלום מהבעל שם טוב]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] 1946 עמוד 24 {{PDF}}{{COL}}}}.<br />
<br />
בסוכות [[תשפ"ב]], בעיצומו של הגל השני של מגיפת ה[[קורונה]], חשף ב[[שבועון כפר חב"ד]] מסמכים מארכיון גרמני, המלמדים כי [[הרבי הרש"ב]] ו[[הרבי הריי"צ]] חוסנו פעמיים נגד מגיפה{{הערה|'''[https://col.org.il/news/133789 טופסי רישום חושפים: רבותינו נשיאינו חוסנו פעמיים נגד מגפה''']}}. המסמכים עוררו עניין (בגין הפולמוס שניטש בתקופת הקורונה בין רבני חב"ד ורופאים חב"דיים אשר הבליטו את חובת החיסונים כדי להציל נפשות, לעומת מספר חסידים ללא תפקידים או ידע הלכתי ורבני שהתנגדו לחיסונים) וקיבלו פרסום גם בכלי תקשורת כללי{{הערה|'''[https://col.org.il/news/133873 באולפן Ynet הציגו את התגלית המרעישה שנחשפה ב'כפר חב"ד'''']}}.<br />
<br />
לקראת חגי ישראל כותב ועורך, במסגרת [[שבועון כפר חב"ד]], מוספי נושא ייעודיים, בכל מוסף נושא אחר הקשור לדור השביעי, ובכל מוסף מקובץ מידע רב בנושא הרלוונטי, בתוספת תגליות וחשיפות. הז'אנר זהה לכתבות הרגילות של קורטס - כתיבה עיתונאית קולחת הכוללת ראיונות קצרים, בשילוב תמונות וגם מסמכים. מטרת המוספים - לספק הצצה לנושא הרלוונטי, בתוספת חומר חדש. למוספים יש גם קונספט של תחקיר, אבל ללא מקורות פרטניים. <br />
<br />
* לקראת פסח [[תשפ"א]] כתב וערך מוסף שסקר את הקשר של הרבי עם הגבירים של ליובאוויטש.<br />
* לקראת סוכות [[תשפ"ב]] כתב וערך מוסף "וילחם מלחמות השם", שסקר את המאבקים שהוביל הרבי במרוצת השנים למען ביצור חומות היהדות.<br />
* לקראת פסח [[תשפ"ב]] כתב וערך מוסף שסקר את עולם הרפואה במשנת הרבי.<br />
* לקראת סוכות [[תשפ"ג]] כתב וערך מוסף "בית המלכות", 64 עמודים. סקר את בית הרבי והרבנית ברחוב [[פרזידנט 1304]]. בגיליון נחשפו עדויות חדשות והובאו פרטים בלתי ידועים על בית הרבי. הכתבה שפתחה את הגיליון עסקה בביתם הראשון של הרבי והרבנית, בבניין מגורים ברחוב ניו יורק ברובע ברוקלין, ובפרטי המעבר אל הבית הקבוע והמוכר ברחוב פרזידנט.<br />
* לקראת פסח [[תשפ"ג]] כתב וערך מוסף "הרב חדקוב", 64 עמודים, שסיפר בפרוטרוט (בתוספת תמונות נדירות משנים מוקדמות ופרטים משפחתיים אישיים) את סיפורו של הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], ראש המזכירות של הרבי, מימי צעירותו בלטביה, עבור דרך נסיעתו לארצות הברית יחד עם אדמו"ר הריי"צ וכלה בעבודתו לפי הוראות הרבי במשך עשרות שנים בדור השביעי.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*תגית '''[https://col.org.il/feed?keyword=מנדי+קורטס מנדי קורטס]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ח]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ח]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]<br />
[[קטגוריה:צוות אתר COL]]</div>Mklophttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%A1&diff=589629מנחם מענדל קורטס2023-04-19T08:46:39Z<p>Mklop: הוסרה קטגוריה - סופר - כי לא כתב ספרים</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
'''מנחם מענדל (מענדי) קורטס''' (יליד [[תשנ"ח]]) הוא איש תקשורת, כתב [[שבועון כפר חב"ד]], עורך באתרים [[חב"ד און ליין]] והאתר החרדי כיכר השבת.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בט' [[תשרי]] [[תשנ"ח]] להוריו ר' ניסים ויעל קורטס, מחסידי חב"ד בקרית חב"ד ב[[צפת]]. בילדותו עברה המשפחה להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], והוא למד בתלמוד תורה חב"ד בשכונה. כבחור, למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשע"ט]] נסע לקבל [[סמיכה לרבנות]] בישיבה ב[[מוסקבה]].<br />
<br />
כבר בתור בחור בישיבה ב[[כפר חב"ד]] החל לפרסם סיפורים וכתבות בעיתוני החג של [[שבועון כפר חב"ד]]. לקראת סוף שנת [[תשע"ז]] הצטרף כעורך באתר [[חב"ד און ליין]]. בשנת [[תשע"ח]] התקבל כעיתונאי ב[[שבועון]] כפר חב"ד. בשנת [[תשפ"א]] מונה כעורך באתר החרדי "כיכר השבת".<br />
<br />
עם הקמת מגזין "[[נשמה]]" החודשי של [[צעירי חב"ד]], המיועד למקורבי בתי חב"ד ברחבי הארץ, הצטרף אל צוות הכותבים. מאז חורף תשפ"ב מגיש בכל חודש הצצה לבית חב"ד מרכזי וייחודי אחר, מרחבי הארץ.<br />
<br />
ב[[פסח]] [[תשפ"ב]] נבחר על ידי ר' [[דוד רוטנברג]] באתר "חרדים 10" כ"הדבר הגדול הבא" בתחום התקשורת{{הערה|[https://ch10.co.il/news/739570/#.YmFpj9pByYg בתקשורת החרדית: מנדי קורטס, עיתונאי ועורך, בן 24 מנחל’ה] באתר חרדים 10.}}.<br />
<br />
בניסן תשפ"ג נישא עם חנה בת ר' ישעיהו ויהודית גולדשטיין מ[[עמנואל]].<br />
<br />
==פרסומים וחשיפות==<br />
בשנת [[תשפ"ב]] פירסם ב[[שבועון כפר חב"ד]] כתבה על [[סידור הבעל שם טוב]] בה סיפק הצצה לחשיפת ספרית אגו"ח, בה נחשף לראשונה צילום המלא של הסידור. לכתבה היו הדים בכלי התקשורת הדתיים וגם הכלליים{{הערה|'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/620936cc1722f_1644771020.pdf דרישת שלום מהבעל שם טוב]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] 1946 עמוד 24 {{PDF}}{{COL}}}}.<br />
<br />
בסוכות [[תשפ"ב]], בעיצומו של הגל השני של מגיפת ה[[קורונה]], חשף ב[[שבועון כפר חב"ד]] מסמכים מארכיון גרמני, המלמדים כי [[הרבי הרש"ב]] ו[[הרבי הריי"צ]] חוסנו פעמיים נגד מגיפה{{הערה|'''[https://col.org.il/news/133789 טופסי רישום חושפים: רבותינו נשיאינו חוסנו פעמיים נגד מגפה''']}}. המסמכים עוררו עניין (בגין הפולמוס שניטש בתקופת הקורונה בין רבני חב"ד ורופאים חב"דיים אשר הבליטו את חובת החיסונים כדי להציל נפשות, לעומת מספר חסידים ללא תפקידים או ידע הלכתי ורבני שהתנגדו לחיסונים) וקיבלו פרסום גם בכלי תקשורת כללי{{הערה|'''[https://col.org.il/news/133873 באולפן Ynet הציגו את התגלית המרעישה שנחשפה ב'כפר חב"ד'''']}}.<br />
<br />
לקראת חגי ישראל כותב ועורך, במסגרת [[שבועון כפר חב"ד]], מוספי נושא ייעודיים, בכל מוסף נושא אחר הקשור לדור השביעי, ובכל מוסף מקובץ מידע רב בנושא הרלוונטי, בתוספת תגליות וחשיפות. הז'אנר זהה לכתבות הרגילות של קורטס - כתיבה עיתונאית קולחת הכוללת ראיונות קצרים, בשילוב תמונות וגם מסמכים. מטרת המוספים - לספק הצצה לנושא הרלוונטי, בתוספת חומר חדש. למוספים יש גם קונספט של תחקיר, אבל ללא מקורות מדוייקים. <br />
<br />
* לקראת פסח [[תשפ"א]] כתב וערך מוסף שסקר את הקשר של הרבי עם הגבירים של ליובאוויטש.<br />
* לקראת סוכות [[תשפ"ב]] כתב וערך מוסף "וילחם מלחמות השם", שסקר את המאבקים שהוביל הרבי במרוצת השנים למען ביצור חומות היהדות.<br />
* לקראת פסח [[תשפ"ב]] כתב וערך מוסף שסקר את עולם הרפואה במשנת הרבי.<br />
* לקראת סוכות [[תשפ"ג]] כתב וערך מוסף "בית המלכות", 64 עמודים. סקר את בית הרבי והרבנית ברחוב [[פרזידנט 1304]]. בגיליון נחשפו עדויות חדשות והובאו פרטים בלתי ידועים על בית הרבי. הכתבה שפתחה את הגיליון עסקה בביתם הראשון של הרבי והרבנית, בבניין מגורים ברחוב ניו יורק ברובע ברוקלין, ובפרטי המעבר אל הבית הקבוע והמוכר ברחוב פרזידנט.<br />
* לקראת פסח [[תשפ"ג]] כתב וערך מוסף "הרב חדקוב", 64 עמודים, שסיפר בפרוטרוט (בתוספת תמונות נדירות משנים מוקדמות ופרטים משפחתיים אישיים) את סיפורו של הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], ראש המזכירות של הרבי, מימי צעירותו בלטביה, עבור דרך נסיעתו לארצות הברית יחד עם אדמו"ר הריי"צ וכלה בעבודתו לפי הוראות הרבי במשך עשרות שנים בדור השביעי.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*תגית '''[https://col.org.il/feed?keyword=מנדי+קורטס מנדי קורטס]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ח]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ח]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]<br />
[[קטגוריה:צוות אתר COL]]</div>Mklophttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%96%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%98_1304&diff=589625פרזידנט 13042023-04-19T08:42:15Z<p>Mklop: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבית ברחוב פרזידנט]]<br />
'''בית מס' 1304 ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]]'''{{הערה|בין רחובות ברוקלין וניו יורק.}} שבשכונת [[קראון הייטס]] הינו ביתו הפרטי של [[הרבי]]. בבית זה התגוררו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] עד פטירתה של הרבנית ב[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]].<br />
<br />
==במשך השנים==<br />
בשנת [[תשט"ו]]{{הערה|הערך רובו נכתב על פי הסקירות שפורסמו על ידי מנחם זיגלבוים בשבועון בית משיח גיליונות 729-730 שבט תש"ע}}, קנה ה[[מרכז לעניני חינוך]] בית בכתובת 1304 פרזידנט כשלוש רחובות מ[[770]], בשביל מגורי הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] את הבית{{הערה|זמן מה לאחר שעברו הרבי והרבנית אל ביתם זה, סיפרה הרבנית לאחד מנאמני הבית, ר' [[יעקב צבי הולצמן]]: "אבא [[הרבי הריי"צ]] אמר תמיד שצריך לחפש בית צנוע מבחוץ, גם אם מקשטים את הבפנים".}}, לאחר שהתגוררו עד אז בבניין הדירות שבצומת הרחובות ניו-יורק ו[[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], 346 [[ניו יורק אוועניו]] בקומה העליונה.<br />
<br />
אנ"ש והחסידים לא נכנסו אל הבית שהיה סגור בפני קהל החסידים, מלבד מי אשר הוזמן אל הקודש על ידי הרבנית לביקור שבהחלט נחשב לביקור פרטי.<br />
לאחר [[הסתלקות]] הרבנית בליל [[כ"ב בשבט]] [[תשמ"ח]], שהה הרבי בביתו לאורך כל שנת האבל, כשהתפילות ומעמדי [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]] נעשים שם. או אז נפתח הבית לראשונה לפני קהל החסידים.<br />
<br />
==הקומה הראשונה==<br />
[[קובץ:קופה במטבח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קופת צדקה|קופת הצדקה]] הקבועה בקיר המטבח בביתו של הרבי (תשמ"ט)]]<br />
[[קובץ:הקומה הראשונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקומה הראשונה]]<br />
הכניסה אל הבית היא לתוך חדר צר דרכו נכנסים אל סלון גדול שתופס שטח נכבד מהקומה הראשונה של הבית, אותו סלון הפך ב[[תשמ"ח]] למקום בו התפלל הרבי ונשא שיחות קודש.<br />
<br />
במשך כל השנים עמדו במרכז הסלון שתי ספות אירוח מעוגלות, שם הייתה [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] מקבלת את אורחיה. מלבד הספות כמעט ולא היה ריהוט נוסף בסלון. בקצה הימני, עמדה וויטרינה בה היו מדליות שונות שקיבל הרבי לאות הוקרה.<br />
<br />
החדר יותר פנימה היא חדר האוכל, שם עומד שולחן אוכל רחב ידיים ומסביבו שמונה כסאות. רוב החלל היה ריק מרהיטים.<br />
<br />
לצד חדר האוכל עומד קיטון ובו ארונות אכסון לכלי החמץ וכלי ה[[פסח]], ארון פינתי נוסף (בו אוכסנו תבלינים בכל ימות השנה, ובו נעל הרבי את ה'חמץ בעין' שמכר בחג הפסח), חדר שירותים ולצדו כיור, וכן מעלית.<br />
החלק הפנימי של הבית<br />
<br />
בבית יש שני גרמי מדרגות, הראשון מהסלון המרכזי אל הקומה השניה, והאחורי במקביל לחדר האוכל הגדול, כשבינו לבין חדר האוכל חוצצת דלת.<br />
<br />
בחלק השלישי, הפנימי יותר של הקומה, היה שולחן אוכל נוסף שלידו היו [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] סועדים בימות החול, בעיקר בשעות הערב.<br />
<br />
בפינת חדר האוכל, בין זה לחדר האוכל הגדול, ניצב מעמד בעבור הטלפון, ועליו קופת [[צדקה]]. כאשר הגיע [[הרבי]] לאכול ארוחת ערב, הוא לקח קודם את קופת הצדקה, הציבה על השולחן ושלשל לתוכה מטבע של חמישה סנט וגם נתן מטבע לרבנית על מנת שתשלשל לקופה{{הערה|סיפר ה[[משב"ק]] הרב [[חס"ד הלברשטאם]], כי בשנים מאוחרות יותר, כשבנו, הק' [[ארי הלברשטם|אהרן יוסף הלברשטאם]] היה במקום, נתן הרבי גם לו מטבע על מנת לתתו לצדקה".}}.<br />
<br />
על מעמד זה היה מונח גם [[חומש]] של הרבי, שבסופו נכרך סידור ("רוסטובער סידור"), ובו בירך הרבי לאחר הסעודה. ב[[ליל שבת]] לאחר הסעודה נהג הרבי לשבת במקומו ולומר 'שנים מקרא ואחד תרגום' מחומש זה.<br />
<br />
בפינה ממול, באמצע הפתח שבין חדר האוכל הגדול לחדר האוכל הקטן, הדליק הרבי את ה[[חנוכייה]].<br />
<br />
בהמשך, מצדו של חדר האוכל הפנימי, עומד המטבח, כמעט דל"ת על דל"ת, מדהים בפשטותו וביושנו (עשרות שנים לא החליפו בו רהיטים או שיפצוהו). במטבח יש משטחי שיש וארונות משני צידי המטבח. בפינה עומד המקרר, ישן ופשוט, בתווך עמד תנור ולא הרחק ממנו שולחן [[חלב]]י. מול המקרר עומד הכיור, בו נטל הרבי את ידיו לסעודות שבת.<br />
<br />
במרפסת של המטבח, עמד מקרר עתיק, שבעבר הופעל באמצעות בלוקי-קרח, ושנים אחר-כך שימש כארון איחסון לצרכים שונים. [[תשמ"ח|בשנת האבילות]], היו החתנים ובני משפחותיהם [[נתינת סידור לחתנים|מקבלים מהרבי את הסידור]] לתפילת [[מנחה]], במקום זה.<br />
<br />
במטבח יש פתח כניסה/יציאה נוסף אל החצר האחורית. האכסדרה המובילה החוצה, שימשה גם כ[[סוכה]] פרטית עבור הרבי והרבנית, משנת [[תשל"ח]] ואילך (בשנים שלפני זה היו מקימים את הסוכה במרפסת הקומה השלישית). מאז שנת [[תשמ"ב]], עברו הרבי והרבנית להתגורר בשבתות ובימים טובים בבניין [[ספריית אגודת חסידי חב"ד|הספרייה]] הסמוך ל-[[770]], אך אף על פי כן, הורה הרבי ל[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]], להמשיך ולהקים את הסוכה כל השנים.<br />
<br />
הדלת האחורית המובילה מהמטבח אל כעין מרפסת קטנה, וממנה כמה מדרגות אל החצר האחורית של הבית, שהייתה ירוקה ומטופחת.<br />
<br />
בליל הסתלקותה של הרבנית, פונו מהקומה הראשונה כל חפציהם האישיים של הרבי והרבנית שהיו מונחים דרך קבע בקומה.<br />
<br />
==קומה השניה==<br />
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית של הרבי. הרבי כשהוא [[מסדר קידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]]]<br />
<br />
בין הקומה הראשונה לשניה היו שני גרמי מדרגות פנימיים, האחד מהסלון הגדול והשני בסמוך לחדר האוכל. בשנת האבילות הרבי ירד תמיד דרך גרם המדרגות המרכזי אל הסלון, שם כבר המתין לו הקהל.<br />
<br />
סמוך לחדר הלינה יש את חדר השירות והרחצה, ואחריו חדר שירותים נוסף המחובר לחדר העבודה של הרבי. בשניהם עומד כיור.<br />
<br />
בהמשך המסדרון, בסמוך לחדר הרחצה והשירות, מן העבר השני, נמצא חדר עבודתו של הרבי, שאף הוא חדר גדול ורחב מימדים. בקירות חדרו של הרבי, קבועים ארבעה 'בתי מנורה' עם נרות בארבעה מקומות בחדר. שני 'בתים' קבועים בקיר שבצד מזרח, ושניים נוספים בקיר שבצד מערב. אחר [[הסתלקות]] הרבנית, הורה הרבי ל[[משב"ק]] להשאיר את אחד המנורות הקבועים בקיר שבצד מערב, דולק תמיד.<br />
<br />
בחדר זה ישב הרבי ולמד, כמו גם עסק בעבודתו הק'. פעמים רבות הרבי הלך לביתו בשעות הערב כשעמו שק מכתבים, וכששב למחרת בבוקר, העביר הרבי את תשובותיו על המכתבים שהחזיר עמו מביתו. הרבי שהה בחדרו כאשר הדלת סגורה, והוא עסוק בענייני קודשו. במשך הלילה יצא הרבי מפעם לפעם מחדרו לחדר אחר בבית, וכשהיה משאיר את דלת החדר פתוחה, היה זה לסימן עבור המשב"ק שיש לו הרשות להיכנס פנימה אם היה זקוק לדבר מה.<br />
<br />
בתום הפרוזדור של הקומה השניה, נמצא סלון נוסף וספרייה. במרכז הסלון ספה רחבה ולידה שולחן מיוחד שנבנה ביד-אמן על ידי ר' [[יעקב ליפסקר]], מי שזכה לבנות גם (באותו סגנון מיוחד) את ארון הקודש ורהיטים נוספים ב-[[770]]. הקירות עטופים בספריות עמוסים ספרים שעמדו לשימושו של הרבי.<br />
<br />
בשנותיה האחרונות של הרבנית, כאשר התקשתה לרדת במדרגות, הובא לסלון שולחן-אוכל עם כיסאות, והרבי והרבנית סעדו את ארוחותיהם על שולחן זה.<br />
<br />
באותן שנים היו פעמים רבות שהרבי נשאר בסלון לאחר הסעודה, ועבר על מכתבים שקיבל. בלילות שבת ישב הרבי ולמד בסלון [[לקוטי תורה]].<br />
<br />
בסלון זה הייתה תמונת הרבי כשהוא [[מסדר קידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]. ככל הנראה, זו התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית{{הערה|על הגעת התמונה לסלון הרבי, סיפר פעם ר' בערל: "כמה שנים לאחר חתונתנו, מסגרתי את אחת התמונות מחתונתנו ונתתי במתנה לרבנית חיה מושקא. בתמונה הזו נראה הרבי תחת החופה, כשהרב חודקוב קורא את הכתובה. הרבנית הניחה את התמונה בחדר הספרייה של הרבי. ([[בית משיח]] גיליון 508).}}, בנוסף לתמונה הזו, היו בבית הרבי רק שתי תמונות של [[הרבי הריי"צ]], שעמדו גלויות בחדר השינה.<br />
<br />
==קומה השלישית==<br />
הקומה השלישית של הבית, הייתה ריקה מאדם. אמנם אף היא הייתה רחבה וגדולה כקודמותיה, והיו בה חדרי אורחים. אורחים כמובן לא נטו ללון בבית הרבי והרבנית, מלבד דוד הרבנית, הרב [[בן ציון שניאורסון]] ואחייניתו של הרבי, מרת [[ישראל אריה לייב שניאורסון#בתו|דליה רויטמן]], בת רבי [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה לייב]], שכשהייתה מגיעה לניו יורק, הייתה מתארחת במקום ברוב כבוד.<br />
<br />
לאחר שנת [[תשכ"ה]], עם פטירתה של [[הרבנית חנה]] שהתגוררה אף היא ברחוב '[[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]]', מרחק של שני 'בלאקים', אוחסנו בקומה זו רהיטים וחפצים שהיו בביתה, והם למעשה נמצאים שם עד עצם היום הזה.<br />
<br />
בראשית שנות המ"מים, לאחר שה[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]] היה צריך לסייע לרבנית לעיתים קרובות יותר, הוא קבע את דירתו בקומה השלישית של בית הרבי.<br />
<br />
==המעלית==<br />
המעלית היא אחד השינויים המהותיים היחידים שנערכו בבית הרבי והרבנית מאז שנקנה הבית. היא הותקנה לאחר שהרבנית חשה ברגליה והתקשתה לעלות במדרגות הפנימיות שבתוך הבית.<br />
<br />
בתחילה הובא כיסא מיוחד ה'מתלבש' על גרם המדרגות שבתוך הבית, ובאמצעותו יכלה הרבנית לעלות ולרדת באופן אוטומטי. אולם הכיסא לא היה לנחת רוחו של [[הרבי]],{{מקור}} ולכן הוצע לבנות מעלית במקום מעלית אחרת שהייתה בבית, שבה היה ניתן רק להעלות ולהוריד חפצים.<br />
<br />
כמה מבאי הבית סברו שלא ניתן יהיה לבנות במקום הצר הזה מעלית המיועדת לבני אדם באופן שאלה השוהים בה ירגישו בנוח, כיוון שהמקום קטן מאוד. ה[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]] חשב שאכן כן ניתן לבנות את המעלית. על מנת להוכיח זאת, בנה 'מעלית לדוגמה' מעץ, והעמידהּ, אז ניתן היה להבחין בבירור שהמקום אכן רחב מספיק על מנת שאפשר יהיה לעלות ולרדת באמצעות המעלית בצורה נוחה.<br />
<br />
כשהגיע הרבי הביתה, וראה את 'מעלית' העץ שנבנתה, נתן את הסכמתו לבניית מעלית אמיתית. ר' [[מנחם מענדל הלל גנזבורג (משב"ק)|מענדל גאנזבורג]], שהיה בין ה[[משב"ק]]ים, הביא פועלים, וביחד בנו מעלית חדשה.<br />
<br />
מאז הרבנית אכן נהגה לעלות ולרדת באמצעות מעלית זו.<br />
<br />
==הבית כיום==<br />
סמוך ל[[י' בשבט]] [[תשנ"ב]], קרא הרבי ל[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]], והורה לו למכור את תכולת הבית ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], עד יו"ד שבט. את כסף המכירה, אמר הרבי, יש להעביר לטובת אחד המוסדות ("איינע פון די מוסדות").<br />
<br />
ר' שלום בער גנזבורג נבהל מאוד מההוראה הלא-שגרתית, ומכיוון שהיה אמון על שמירת הסוד, לא יכול היה לשתף אף אחד בסוד הכמוס.<br />
<br />
הוא לא ידע האם מתכוון הרבי למכור ממש את כל תכולת הבית, או שיש חפצים שברצונו להשאיר. ואם אכן ירצה הרבי להשאיר חלק מהחפצים - היכן יישארו? ובכלל, איך יקבלו החסידים את הידיעה שהרבי מעוניין למכור את ביתו הפרטי?!<br />
<br />
בהזדמנות הראשונה שנוצרה, פנה ר' [[שלום בער גנזבורג]] לרבי ואמר שיש דברים רבים שהוא אינו יודע כיצד לנהוג בהם. הרבי השיב כי אם יהיו חפצים אישיים שיהיה ספק לגביהם, תבוא ותשאל אותי. הרבי גם הוסיף ואמר לר' שלום בער גנזבורג שהוא יכול לצרף אליו חסיד נוסף, שאף הוא היה מהמשמשים בקודש בבית הרבי.<br />
<br />
השניים ערכו רשימה של חפצים אודותיהם הסתפקו, האם יימכרו אף הם, או יישארו ברשות הרבי, ור' שלום בער גנזבורג ניגש אל הרבי בשלישית. הוא היה נרגש מאוד לנוכח הנושא העדין שעליו לדבר עם הרבי, אולם להפתעתו הגדולה, עוד בטרם החל לדבר פתח הרבי ואמר בזה הלשון:<br />
<br />
"אני רואה שאינך מרוצה מכך. גם אני לא מרוצה מזה, ואף באים אליי בטענות על כך. הנך יודע מה? שיישאר כך עד ביאת המשיח, כמו שזה". והוסיף "וכאשר יגיע הזמן ויצטרכו להרחיב ולייפות, שלא יחששו מהכסף ויעשו כל מה שצריך".<br />
<br />
ר' [[שלום בער גנזבורג]] לא הבין למה ירמזו דבריו האחרונים של הרבי. הוא עמד מבולבל, והרבי פנה אליו שוב ואמר: "מה אתה דואג? אתה דואג איפוא תהיה? במקום שאני אהיה - שם אתה תהיה".<br />
<br />
במשך השנים נשאר ר' שלום בער גנזבורג לדור בביתו של הרבי{{הערה|לטענתו, הוא קיבל על כך כמה רמזים מהרבי.}}. בשנת [[תשס"ד]], על פי פסק בית המשפט, עבר הניהול של הבית לרשות [[אגודת חסידי חב"ד]] ו[[מרכז לענייני חינוך]]. כיום ר' [[שלום בער גנזבורג]] ישן בקומה השניה של [[770]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''הביאני המלך חדריו''' בחודש שבט תש"ע, [[מנחם זיגלבוים]] פירסם סקירה ראשונה מסוגה בשבועון [[בית משיח]] אודות ביתו הפרטי של [[הרבי]]: '''הביאני המלך חדריו''', [[בית משיח]] 729 עמוד 25 [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52833 הקומה הראשונה] - הסקירה הבלעדית אודות '''הקומה הראשונה''' בבית הרבי - כוללת ראיונות, מסמכים, תמונות וגם תרשימי הקומה הראשונה שהוכנו מיוחד לסקירה זו. '''לפני ולפנים בבית המלך''', [[בית משיח]] 730 עמוד 26 [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52946 סקירה מעמיקה ונרחבת אודות '''הקומות השניה והשלישית בבית הרבי'''] - {{אינפו}} - כוללת ראיונות, מסמכים, תמונות וגם תרשימי הקומות השניה והשלישית, תרשימים אלו הוכנו מיוחד לסקירה זו. <br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60859 הרבי בשריפת חמץ במרפסת ביתו] - [[תשמ"ח]] - {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79947 השלג מכסה את ביתו הפרטי של הרבי] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
* [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2808274 הרבי מתפלל ערבית בביתו] - עשרה בטבת [[תשמ"ט]] {{בית חבד}}<br />
*'''[http:/wpengine.netdna-cdn.com//wp-content/uploads/2017/02/12-02-2017-13-48-16-במחנה.pdf בבית המלך]''', מגזין 'במחנה צבאות השם' שבט תשע"ז<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/651715/ המשב"ק מספר: זכרונות מבית הרבי והרבנית]''', זכרונות מאת ר' [[שמשון אהרון יוניק]] {{אינפו}}, מתוך [[שבועון בית משיח]] ערב כ"ב שבט תשפ"א<br />
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3002782 תפילת מנחה בבית הרבי]''' - תשעה באב נדחה, תשמ"ח {{וידאו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/133685 דובער הכטמן מגיש: תיעוד מבית הרבי והרבנית ברחוב פרזידנט]''' {{COL}}<br />
*[https://col.org.il/news/139463 הטלפון, המטבח הקטן, הרהיטים: גלריה מקיפה מבית הרבי והרבנית] {{col}}<br />
*[[מענדי קורטס]], מבית המלכות, מוסף כפר חב"ד סוכות תשפ"ג<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]</div>Mklophttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%96%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%98_1304&diff=589624פרזידנט 13042023-04-19T08:40:59Z<p>Mklop: /* במשך השנים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבית ברחוב פרזידנט]]<br />
'''בית מס' 1304 ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]]'''{{הערה|בין רחובות ברוקלין וניו יורק.}} שבשכונת [[קראון הייטס]] הינו ביתו הפרטי של [[הרבי]]. בבית זה התגוררו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] עד פטירתה של הרבנית ב[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]].<br />
<br />
==במשך השנים==<br />
בשנת [[תשט"ו]]{{הערה|הערך רובו נכתב על פי הסקירות שפורסמו על ידי מנחם זיגלבוים בשבועון בית משיח גיליונות 729-730 שבט תש"ע}}, קנה ה[[מרכז לעניני חינוך]] בית בכתובת 1304 פרזידנט כשלוש רחובות מ[[770]], בשביל מגורי הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] את הבית{{הערה|זמן מה לאחר שעברו הרבי והרבנית אל ביתם זה, סיפרה הרבנית לאחד מנאמני הבית, ר' [[יעקב צבי הולצמן]]: "אבא [[הרבי הריי"צ]] אמר תמיד שצריך לחפש בית צנוע מבחוץ, גם אם מקשטים את הבפנים".}}, לאחר שהתגוררו עד אז בבניין הדירות שבצומת הרחובות ניו-יורק ו[[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], 346 [[ניו יורק אוועניו]] בקומה העליונה.<br />
<br />
אנ"ש והחסידים לא נכנסו אל הבית שהיה סגור בפני קהל החסידים, מלבד מי אשר הוזמן אל הקודש על ידי הרבנית לביקור שבהחלט נחשב לביקור פרטי.<br />
לאחר [[הסתלקות]] הרבנית בליל [[כ"ב בשבט]] [[תשמ"ח]], שהה הרבי בביתו לאורך כל שנת האבל, כשהתפילות ומעמדי [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]] נעשים שם. או אז נפתח הבית לראשונה לפני קהל החסידים.<br />
<br />
==הקומה הראשונה==<br />
[[קובץ:קופה במטבח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קופת צדקה|קופת הצדקה]] הקבועה בקיר המטבח בביתו של הרבי (תשמ"ט)]]<br />
[[קובץ:הקומה הראשונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקומה הראשונה]]<br />
הכניסה אל הבית היא לתוך חדר צר דרכו נכנסים אל סלון גדול שתופס שטח נכבד מהקומה הראשונה של הבית, אותו סלון הפך ב[[תשמ"ח]] למקום בו התפלל הרבי ונשא שיחות קודש.<br />
<br />
במשך כל השנים עמדו במרכז הסלון שתי ספות אירוח מעוגלות, שם הייתה [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] מקבלת את אורחיה. מלבד הספות כמעט ולא היה ריהוט נוסף בסלון. בקצה הימני, עמדה וויטרינה בה היו מדליות שונות שקיבל הרבי לאות הוקרה.<br />
<br />
החדר יותר פנימה היא חדר האוכל, שם עומד שולחן אוכל רחב ידיים ומסביבו שמונה כסאות. רוב החלל היה ריק מרהיטים.<br />
<br />
לצד חדר האוכל עומד קיטון ובו ארונות אכסון לכלי החמץ וכלי ה[[פסח]], ארון פינתי נוסף (בו אוכסנו תבלינים בכל ימות השנה, ובו נעל הרבי את ה'חמץ בעין' שמכר בחג הפסח), חדר שירותים ולצדו כיור, וכן מעלית.<br />
החלק הפנימי של הבית<br />
<br />
בבית יש שני גרמי מדרגות, הראשון מהסלון המרכזי אל הקומה השניה, והאחורי במקביל לחדר האוכל הגדול, כשבינו לבין חדר האוכל חוצצת דלת.<br />
<br />
בחלק השלישי, הפנימי יותר של הקומה, היה שולחן אוכל נוסף שלידו היו [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] סועדים בימות החול, בעיקר בשעות הערב.<br />
<br />
בפינת חדר האוכל, בין זה לחדר האוכל הגדול, ניצב מעמד בעבור הטלפון, ועליו קופת [[צדקה]]. כאשר הגיע [[הרבי]] לאכול ארוחת ערב, הוא לקח קודם את קופת הצדקה, הציבה על השולחן ושלשל לתוכה מטבע של חמישה סנט וגם נתן מטבע לרבנית על מנת שתשלשל לקופה{{הערה|סיפר ה[[משב"ק]] הרב [[חס"ד הלברשטאם]], כי בשנים מאוחרות יותר, כשבנו, הק' [[ארי הלברשטם|אהרן יוסף הלברשטאם]] היה במקום, נתן הרבי גם לו מטבע על מנת לתתו לצדקה".}}.<br />
<br />
על מעמד זה היה מונח גם [[חומש]] של הרבי, שבסופו נכרך סידור ("רוסטובער סידור"), ובו בירך הרבי לאחר הסעודה. ב[[ליל שבת]] לאחר הסעודה נהג הרבי לשבת במקומו ולומר 'שנים מקרא ואחד תרגום' מחומש זה.<br />
<br />
בפינה ממול, באמצע הפתח שבין חדר האוכל הגדול לחדר האוכל הקטן, הדליק הרבי את ה[[חנוכייה]].<br />
<br />
בהמשך, מצדו של חדר האוכל הפנימי, עומד המטבח, כמעט דל"ת על דל"ת, מדהים בפשטותו וביושנו (עשרות שנים לא החליפו בו רהיטים או שיפצוהו). במטבח יש משטחי שיש וארונות משני צידי המטבח. בפינה עומד המקרר, ישן ופשוט, בתווך עמד תנור ולא הרחק ממנו שולחן [[חלב]]י. מול המקרר עומד הכיור, בו נטל הרבי את ידיו לסעודות שבת.<br />
<br />
במרפסת של המטבח, עמד מקרר עתיק, שבעבר הופעל באמצעות בלוקי-קרח, ושנים אחר-כך שימש כארון איחסון לצרכים שונים. [[תשמ"ח|בשנת האבילות]], היו החתנים ובני משפחותיהם [[נתינת סידור לחתנים|מקבלים מהרבי את הסידור]] לתפילת [[מנחה]], במקום זה.<br />
<br />
במטבח יש פתח כניסה/יציאה נוסף אל החצר האחורית. האכסדרה המובילה החוצה, שימשה גם כ[[סוכה]] פרטית עבור הרבי והרבנית, משנת [[תשל"ח]] ואילך (בשנים שלפני זה היו מקימים את הסוכה במרפסת הקומה השלישית). מאז שנת [[תשמ"ב]], עברו הרבי והרבנית להתגורר בשבתות ובימים טובים בבניין [[ספריית אגודת חסידי חב"ד|הספרייה]] הסמוך ל-[[770]], אך אף על פי כן, הורה הרבי ל[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]], להמשיך ולהקים את הסוכה כל השנים.<br />
<br />
הדלת האחורית המובילה מהמטבח אל כעין מרפסת קטנה, וממנה כמה מדרגות אל החצר האחורית של הבית, שהייתה ירוקה ומטופחת.<br />
<br />
בליל הסתלקותה של הרבנית, פונו מהקומה הראשונה כל חפציהם האישיים של הרבי והרבנית שהיו מונחים דרך קבע בקומה.<br />
<br />
==קומה השניה==<br />
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית של הרבי. הרבי כשהוא [[מסדר קידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]]]<br />
<br />
בין הקומה הראשונה לשניה היו שני גרמי מדרגות פנימיים, האחד מהסלון הגדול והשני בסמוך לחדר האוכל. בשנת האבילות הרבי ירד תמיד דרך גרם המדרגות המרכזי אל הסלון, שם כבר המתין לו הקהל.<br />
<br />
סמוך לחדר הלינה יש את חדר השירות והרחצה, ואחריו חדר שירותים נוסף המחובר לחדר העבודה של הרבי. בשניהם עומד כיור.<br />
<br />
בהמשך המסדרון, בסמוך לחדר הרחצה והשירות, מן העבר השני, נמצא חדר עבודתו של הרבי, שאף הוא חדר גדול ורחב מימדים. בקירות חדרו של הרבי, קבועים ארבעה 'בתי מנורה' עם נרות בארבעה מקומות בחדר. שני 'בתים' קבועים בקיר שבצד מזרח, ושניים נוספים בקיר שבצד מערב. אחר [[הסתלקות]] הרבנית, הורה הרבי ל[[משב"ק]] להשאיר את אחד המנורות הקבועים בקיר שבצד מערב, דולק תמיד.<br />
<br />
בחדר זה ישב הרבי ולמד, כמו גם עסק בעבודתו הק'. פעמים רבות הרבי הלך לביתו בשעות הערב כשעמו שק מכתבים, וכששב למחרת בבוקר, העביר הרבי את תשובותיו על המכתבים שהחזיר עמו מביתו. הרבי שהה בחדרו כאשר הדלת סגורה, והוא עסוק בענייני קודשו. במשך הלילה יצא הרבי מפעם לפעם מחדרו לחדר אחר בבית, וכשהיה משאיר את דלת החדר פתוחה, היה זה לסימן עבור המשב"ק שיש לו הרשות להיכנס פנימה אם היה זקוק לדבר מה.<br />
<br />
בתום הפרוזדור של הקומה השניה, נמצא סלון נוסף וספרייה. במרכז הסלון ספה רחבה ולידה שולחן מיוחד שנבנה ביד-אמן על ידי ר' [[יעקב ליפסקר]], מי שזכה לבנות גם (באותו סגנון מיוחד) את ארון הקודש ורהיטים נוספים ב-[[770]]. הקירות עטופים בספריות עמוסים ספרים שעמדו לשימושו של הרבי.<br />
<br />
בשנותיה האחרונות של הרבנית, כאשר התקשתה לרדת במדרגות, הובא לסלון שולחן-אוכל עם כיסאות, והרבי והרבנית סעדו את ארוחותיהם על שולחן זה.<br />
<br />
באותן שנים היו פעמים רבות שהרבי נשאר בסלון לאחר הסעודה, ועבר על מכתבים שקיבל. בלילות שבת ישב הרבי ולמד בסלון [[לקוטי תורה]].<br />
<br />
בסלון זה הייתה תמונת הרבי כשהוא [[מסדר קידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]. ככל הנראה, זו התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית{{הערה|על הגעת התמונה לסלון הרבי, סיפר פעם ר' בערל: "כמה שנים לאחר חתונתנו, מסגרתי את אחת התמונות מחתונתנו ונתתי במתנה לרבנית חיה מושקא. בתמונה הזו נראה הרבי תחת החופה, כשהרב חודקוב קורא את הכתובה. הרבנית הניחה את התמונה בחדר הספרייה של הרבי. ([[בית משיח]] גיליון 508).}}, בנוסף לתמונה הזו, היו בבית הרבי רק שתי תמונות של [[הרבי הריי"צ]], שעמדו גלויות בחדר השינה.<br />
<br />
==קומה השלישית==<br />
הקומה השלישית של הבית, הייתה ריקה מאדם. אמנם אף היא הייתה רחבה וגדולה כקודמותיה, והיו בה חדרי אורחים. אורחים כמובן לא נטו ללון בבית הרבי והרבנית, מלבד דוד הרבנית, הרב [[בן ציון שניאורסון]] ואחייניתו של הרבי, מרת [[ישראל אריה לייב שניאורסון#בתו|דליה רויטמן]], בת רבי [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה לייב]], שכשהייתה מגיעה לניו יורק, הייתה מתארחת במקום ברוב כבוד.<br />
<br />
לאחר שנת [[תשכ"ה]], עם פטירתה של [[הרבנית חנה]] שהתגוררה אף היא ברחוב '[[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]]', מרחק של שני 'בלאקים', אוחסנו בקומה זו רהיטים וחפצים שהיו בביתה, והם למעשה נמצאים שם עד עצם היום הזה.<br />
<br />
בראשית שנות המ"מים, לאחר שה[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]] היה צריך לסייע לרבנית לעיתים קרובות יותר, הוא קבע את דירתו בקומה השלישית של בית הרבי.<br />
<br />
==המעלית==<br />
המעלית היא אחד השינויים המהותיים היחידים שנערכו בבית הרבי והרבנית מאז שנקנה הבית. היא הותקנה לאחר שהרבנית חשה ברגליה והתקשתה לעלות במדרגות הפנימיות שבתוך הבית.<br />
<br />
בתחילה הובא כיסא מיוחד ה'מתלבש' על גרם המדרגות שבתוך הבית, ובאמצעותו יכלה הרבנית לעלות ולרדת באופן אוטומטי. אולם הכיסא לא היה לנחת רוחו של [[הרבי]],{{מקור}} ולכן הוצע לבנות מעלית במקום מעלית אחרת שהייתה בבית, שבה היה ניתן רק להעלות ולהוריד חפצים.<br />
<br />
כמה מבאי הבית סברו שלא ניתן יהיה לבנות במקום הצר הזה מעלית המיועדת לבני אדם באופן שאלה השוהים בה ירגישו בנוח, כיוון שהמקום קטן מאוד. ה[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]] חשב שאכן כן ניתן לבנות את המעלית. על מנת להוכיח זאת, בנה 'מעלית לדוגמה' מעץ, והעמידהּ, אז ניתן היה להבחין בבירור שהמקום אכן רחב מספיק על מנת שאפשר יהיה לעלות ולרדת באמצעות המעלית בצורה נוחה.<br />
<br />
כשהגיע הרבי הביתה, וראה את 'מעלית' העץ שנבנתה, נתן את הסכמתו לבניית מעלית אמיתית. ר' [[מנחם מענדל הלל גנזבורג (משב"ק)|מענדל גאנזבורג]], שהיה בין ה[[משב"ק]]ים, הביא פועלים, וביחד בנו מעלית חדשה.<br />
<br />
מאז הרבנית אכן נהגה לעלות ולרדת באמצעות מעלית זו.<br />
<br />
==הבית כיום==<br />
סמוך ל[[י' בשבט]] [[תשנ"ב]], קרא הרבי ל[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]], והורה לו למכור את תכולת הבית ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], עד יו"ד שבט. את כסף המכירה, אמר הרבי, יש להעביר לטובת אחד המוסדות ("איינע פון די מוסדות").<br />
<br />
ר' שלום בער גנזבורג נבהל מאוד מההוראה הלא-שגרתית, ומכיוון שהיה אמון על שמירת הסוד, לא יכול היה לשתף אף אחד בסוד הכמוס.<br />
<br />
הוא לא ידע האם מתכוון הרבי למכור ממש את כל תכולת הבית, או שיש חפצים שברצונו להשאיר. ואם אכן ירצה הרבי להשאיר חלק מהחפצים - היכן יישארו? ובכלל, איך יקבלו החסידים את הידיעה שהרבי מעוניין למכור את ביתו הפרטי?!<br />
<br />
בהזדמנות הראשונה שנוצרה, פנה ר' [[שלום בער גנזבורג]] לרבי ואמר שיש דברים רבים שהוא אינו יודע כיצד לנהוג בהם. הרבי השיב כי אם יהיו חפצים אישיים שיהיה ספק לגביהם, תבוא ותשאל אותי. הרבי גם הוסיף ואמר לר' שלום בער גנזבורג שהוא יכול לצרף אליו חסיד נוסף, שאף הוא היה מהמשמשים בקודש בבית הרבי.<br />
<br />
השניים ערכו רשימה של חפצים אודותיהם הסתפקו, האם יימכרו אף הם, או יישארו ברשות הרבי, ור' שלום בער גנזבורג ניגש אל הרבי בשלישית. הוא היה נרגש מאוד לנוכח הנושא העדין שעליו לדבר עם הרבי, אולם להפתעתו הגדולה, עוד בטרם החל לדבר פתח הרבי ואמר בזה הלשון:<br />
<br />
"אני רואה שאינך מרוצה מכך. גם אני לא מרוצה מזה, ואף באים אליי בטענות על כך. הנך יודע מה? שיישאר כך עד ביאת המשיח, כמו שזה". והוסיף "וכאשר יגיע הזמן ויצטרכו להרחיב ולייפות, שלא יחששו מהכסף ויעשו כל מה שצריך".<br />
<br />
ר' [[שלום בער גנזבורג]] לא הבין למה ירמזו דבריו האחרונים של הרבי. הוא עמד מבולבל, והרבי פנה אליו שוב ואמר: "מה אתה דואג? אתה דואג איפוא תהיה? במקום שאני אהיה - שם אתה תהיה".<br />
<br />
במשך השנים נשאר ר' שלום בער גנזבורג לדור בביתו של הרבי{{הערה|לטענתו, הוא קיבל על כך כמה רמזים מהרבי.}}. בשנת [[תשס"ד]], על פי פסק בית המשפט, עבר הניהול של הבית לרשות [[אגודת חסידי חב"ד]] ו[[מרכז לענייני חינוך]]. כיום ר' [[שלום בער גנזבורג]] ישן בקומה השניה של [[770]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''הביאני המלך חדריו''' [[מנחם זיגלבוים]] סוקר בשבועון [[בית משיח]] את ביתו של [[הרבי]]: '''הביאני המלך חדריו''', [[בית משיח]] 729 עמוד 25 [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52833 הקומה הראשונה] - הסקירה הראשונה מסוגה אודות '''הקומה הראשונה''' בבית הרבי - כוללת ראיונות, מסמכים, תמונות וגם תרשימי הקומה הראשונה שהוכנו מיוחד לסקירה זו. '''לפני ולפנים בבית המלך''', [[בית משיח]] 730 עמוד 26 [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52946 סקירה ראשונה מסוגה אודות '''הקומות השניה והשלישית בבית הרבי'''] - {{אינפו}} - כוללת ראיונות, מסמכים, תמונות וגם תרשימי הקומות השניה והשלישית, תרשימים אלו הוכנו מיוחד לסקירה זו. <br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60859 הרבי בשריפת חמץ במרפסת ביתו] - [[תשמ"ח]] - {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79947 השלג מכסה את ביתו הפרטי של הרבי] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
* [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2808274 הרבי מתפלל ערבית בביתו] - עשרה בטבת [[תשמ"ט]] {{בית חבד}}<br />
*'''[http:/wpengine.netdna-cdn.com//wp-content/uploads/2017/02/12-02-2017-13-48-16-במחנה.pdf בבית המלך]''', מגזין 'במחנה צבאות השם' שבט תשע"ז<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/651715/ המשב"ק מספר: זכרונות מבית הרבי והרבנית]''', זכרונות מאת ר' [[שמשון אהרון יוניק]] {{אינפו}}, מתוך [[שבועון בית משיח]] ערב כ"ב שבט תשפ"א<br />
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3002782 תפילת מנחה בבית הרבי]''' - תשעה באב נדחה, תשמ"ח {{וידאו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/133685 דובער הכטמן מגיש: תיעוד מבית הרבי והרבנית ברחוב פרזידנט]''' {{COL}}<br />
*[https://col.org.il/news/139463 הטלפון, המטבח הקטן, הרהיטים: גלריה מקיפה מבית הרבי והרבנית] {{col}}<br />
*[[מענדי קורטס]], מבית המלכות, מוסף כפר חב"ד סוכות תשפ"ג<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]</div>Mklophttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%96%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%98_1304&diff=589623פרזידנט 13042023-04-19T08:37:38Z<p>Mklop: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבית ברחוב פרזידנט]]<br />
'''בית מס' 1304 ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]]'''{{הערה|בין רחובות ברוקלין וניו יורק.}} שבשכונת [[קראון הייטס]] הינו ביתו הפרטי של [[הרבי]]. בבית זה התגוררו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] עד פטירתה של הרבנית ב[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]].<br />
<br />
==במשך השנים==<br />
בשנת [[תשט"ו]], קנה ה[[מרכז לעניני חינוך]] בית בכתובת 1304 פרזידנט כשלוש רחובות מ[[770]], בשביל מגורי הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] את הבית{{הערה|זמן מה לאחר שעברו הרבי והרבנית אל ביתם זה, סיפרה הרבנית לאחד מנאמני הבית, ר' [[יעקב צבי הולצמן]]: "אבא [[הרבי הריי"צ]] אמר תמיד שצריך לחפש בית צנוע מבחוץ, גם אם מקשטים את הבפנים".}}, לאחר שהתגוררו עד אז בבניין הדירות שבצומת הרחובות ניו-יורק ו[[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], 346 [[ניו יורק אוועניו]] בקומה העליונה.<br />
<br />
אנ"ש והחסידים לא נכנסו אל הבית שהיה סגור בפני קהל החסידים, מלבד מי אשר הוזמן אל הקודש על ידי הרבנית לביקור שבהחלט נחשב לביקור פרטי.<br />
לאחר [[הסתלקות]] הרבנית בליל [[כ"ב בשבט]] [[תשמ"ח]], שהה הרבי בביתו לאורך כל שנת האבל, כשהתפילות ומעמדי [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]] נעשים שם. או אז נפתח הבית לראשונה לפני קהל החסידים.<br />
<br />
==הקומה הראשונה==<br />
[[קובץ:קופה במטבח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קופת צדקה|קופת הצדקה]] הקבועה בקיר המטבח בביתו של הרבי (תשמ"ט)]]<br />
[[קובץ:הקומה הראשונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקומה הראשונה]]<br />
הכניסה אל הבית היא לתוך חדר צר דרכו נכנסים אל סלון גדול שתופס שטח נכבד מהקומה הראשונה של הבית, אותו סלון הפך ב[[תשמ"ח]] למקום בו התפלל הרבי ונשא שיחות קודש.<br />
<br />
במשך כל השנים עמדו במרכז הסלון שתי ספות אירוח מעוגלות, שם הייתה [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] מקבלת את אורחיה. מלבד הספות כמעט ולא היה ריהוט נוסף בסלון. בקצה הימני, עמדה וויטרינה בה היו מדליות שונות שקיבל הרבי לאות הוקרה.<br />
<br />
החדר יותר פנימה היא חדר האוכל, שם עומד שולחן אוכל רחב ידיים ומסביבו שמונה כסאות. רוב החלל היה ריק מרהיטים.<br />
<br />
לצד חדר האוכל עומד קיטון ובו ארונות אכסון לכלי החמץ וכלי ה[[פסח]], ארון פינתי נוסף (בו אוכסנו תבלינים בכל ימות השנה, ובו נעל הרבי את ה'חמץ בעין' שמכר בחג הפסח), חדר שירותים ולצדו כיור, וכן מעלית.<br />
החלק הפנימי של הבית<br />
<br />
בבית יש שני גרמי מדרגות, הראשון מהסלון המרכזי אל הקומה השניה, והאחורי במקביל לחדר האוכל הגדול, כשבינו לבין חדר האוכל חוצצת דלת.<br />
<br />
בחלק השלישי, הפנימי יותר של הקומה, היה שולחן אוכל נוסף שלידו היו [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] סועדים בימות החול, בעיקר בשעות הערב.<br />
<br />
בפינת חדר האוכל, בין זה לחדר האוכל הגדול, ניצב מעמד בעבור הטלפון, ועליו קופת [[צדקה]]. כאשר הגיע [[הרבי]] לאכול ארוחת ערב, הוא לקח קודם את קופת הצדקה, הציבה על השולחן ושלשל לתוכה מטבע של חמישה סנט וגם נתן מטבע לרבנית על מנת שתשלשל לקופה{{הערה|סיפר ה[[משב"ק]] הרב [[חס"ד הלברשטאם]], כי בשנים מאוחרות יותר, כשבנו, הק' [[ארי הלברשטם|אהרן יוסף הלברשטאם]] היה במקום, נתן הרבי גם לו מטבע על מנת לתתו לצדקה".}}.<br />
<br />
על מעמד זה היה מונח גם [[חומש]] של הרבי, שבסופו נכרך סידור ("רוסטובער סידור"), ובו בירך הרבי לאחר הסעודה. ב[[ליל שבת]] לאחר הסעודה נהג הרבי לשבת במקומו ולומר 'שנים מקרא ואחד תרגום' מחומש זה.<br />
<br />
בפינה ממול, באמצע הפתח שבין חדר האוכל הגדול לחדר האוכל הקטן, הדליק הרבי את ה[[חנוכייה]].<br />
<br />
בהמשך, מצדו של חדר האוכל הפנימי, עומד המטבח, כמעט דל"ת על דל"ת, מדהים בפשטותו וביושנו (עשרות שנים לא החליפו בו רהיטים או שיפצוהו). במטבח יש משטחי שיש וארונות משני צידי המטבח. בפינה עומד המקרר, ישן ופשוט, בתווך עמד תנור ולא הרחק ממנו שולחן [[חלב]]י. מול המקרר עומד הכיור, בו נטל הרבי את ידיו לסעודות שבת.<br />
<br />
במרפסת של המטבח, עמד מקרר עתיק, שבעבר הופעל באמצעות בלוקי-קרח, ושנים אחר-כך שימש כארון איחסון לצרכים שונים. [[תשמ"ח|בשנת האבילות]], היו החתנים ובני משפחותיהם [[נתינת סידור לחתנים|מקבלים מהרבי את הסידור]] לתפילת [[מנחה]], במקום זה.<br />
<br />
במטבח יש פתח כניסה/יציאה נוסף אל החצר האחורית. האכסדרה המובילה החוצה, שימשה גם כ[[סוכה]] פרטית עבור הרבי והרבנית, משנת [[תשל"ח]] ואילך (בשנים שלפני זה היו מקימים את הסוכה במרפסת הקומה השלישית). מאז שנת [[תשמ"ב]], עברו הרבי והרבנית להתגורר בשבתות ובימים טובים בבניין [[ספריית אגודת חסידי חב"ד|הספרייה]] הסמוך ל-[[770]], אך אף על פי כן, הורה הרבי ל[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]], להמשיך ולהקים את הסוכה כל השנים.<br />
<br />
הדלת האחורית המובילה מהמטבח אל כעין מרפסת קטנה, וממנה כמה מדרגות אל החצר האחורית של הבית, שהייתה ירוקה ומטופחת.<br />
<br />
בליל הסתלקותה של הרבנית, פונו מהקומה הראשונה כל חפציהם האישיים של הרבי והרבנית שהיו מונחים דרך קבע בקומה.<br />
<br />
==קומה השניה==<br />
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית של הרבי. הרבי כשהוא [[מסדר קידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]]]<br />
<br />
בין הקומה הראשונה לשניה היו שני גרמי מדרגות פנימיים, האחד מהסלון הגדול והשני בסמוך לחדר האוכל. בשנת האבילות הרבי ירד תמיד דרך גרם המדרגות המרכזי אל הסלון, שם כבר המתין לו הקהל.<br />
<br />
סמוך לחדר הלינה יש את חדר השירות והרחצה, ואחריו חדר שירותים נוסף המחובר לחדר העבודה של הרבי. בשניהם עומד כיור.<br />
<br />
בהמשך המסדרון, בסמוך לחדר הרחצה והשירות, מן העבר השני, נמצא חדר עבודתו של הרבי, שאף הוא חדר גדול ורחב מימדים. בקירות חדרו של הרבי, קבועים ארבעה 'בתי מנורה' עם נרות בארבעה מקומות בחדר. שני 'בתים' קבועים בקיר שבצד מזרח, ושניים נוספים בקיר שבצד מערב. אחר [[הסתלקות]] הרבנית, הורה הרבי ל[[משב"ק]] להשאיר את אחד המנורות הקבועים בקיר שבצד מערב, דולק תמיד.<br />
<br />
בחדר זה ישב הרבי ולמד, כמו גם עסק בעבודתו הק'. פעמים רבות הרבי הלך לביתו בשעות הערב כשעמו שק מכתבים, וכששב למחרת בבוקר, העביר הרבי את תשובותיו על המכתבים שהחזיר עמו מביתו. הרבי שהה בחדרו כאשר הדלת סגורה, והוא עסוק בענייני קודשו. במשך הלילה יצא הרבי מפעם לפעם מחדרו לחדר אחר בבית, וכשהיה משאיר את דלת החדר פתוחה, היה זה לסימן עבור המשב"ק שיש לו הרשות להיכנס פנימה אם היה זקוק לדבר מה.<br />
<br />
בתום הפרוזדור של הקומה השניה, נמצא סלון נוסף וספרייה. במרכז הסלון ספה רחבה ולידה שולחן מיוחד שנבנה ביד-אמן על ידי ר' [[יעקב ליפסקר]], מי שזכה לבנות גם (באותו סגנון מיוחד) את ארון הקודש ורהיטים נוספים ב-[[770]]. הקירות עטופים בספריות עמוסים ספרים שעמדו לשימושו של הרבי.<br />
<br />
בשנותיה האחרונות של הרבנית, כאשר התקשתה לרדת במדרגות, הובא לסלון שולחן-אוכל עם כיסאות, והרבי והרבנית סעדו את ארוחותיהם על שולחן זה.<br />
<br />
באותן שנים היו פעמים רבות שהרבי נשאר בסלון לאחר הסעודה, ועבר על מכתבים שקיבל. בלילות שבת ישב הרבי ולמד בסלון [[לקוטי תורה]].<br />
<br />
בסלון זה הייתה תמונת הרבי כשהוא [[מסדר קידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]. ככל הנראה, זו התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית{{הערה|על הגעת התמונה לסלון הרבי, סיפר פעם ר' בערל: "כמה שנים לאחר חתונתנו, מסגרתי את אחת התמונות מחתונתנו ונתתי במתנה לרבנית חיה מושקא. בתמונה הזו נראה הרבי תחת החופה, כשהרב חודקוב קורא את הכתובה. הרבנית הניחה את התמונה בחדר הספרייה של הרבי. ([[בית משיח]] גיליון 508).}}, בנוסף לתמונה הזו, היו בבית הרבי רק שתי תמונות של [[הרבי הריי"צ]], שעמדו גלויות בחדר השינה.<br />
<br />
==קומה השלישית==<br />
הקומה השלישית של הבית, הייתה ריקה מאדם. אמנם אף היא הייתה רחבה וגדולה כקודמותיה, והיו בה חדרי אורחים. אורחים כמובן לא נטו ללון בבית הרבי והרבנית, מלבד דוד הרבנית, הרב [[בן ציון שניאורסון]] ואחייניתו של הרבי, מרת [[ישראל אריה לייב שניאורסון#בתו|דליה רויטמן]], בת רבי [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה לייב]], שכשהייתה מגיעה לניו יורק, הייתה מתארחת במקום ברוב כבוד.<br />
<br />
לאחר שנת [[תשכ"ה]], עם פטירתה של [[הרבנית חנה]] שהתגוררה אף היא ברחוב '[[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]]', מרחק של שני 'בלאקים', אוחסנו בקומה זו רהיטים וחפצים שהיו בביתה, והם למעשה נמצאים שם עד עצם היום הזה.<br />
<br />
בראשית שנות המ"מים, לאחר שה[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]] היה צריך לסייע לרבנית לעיתים קרובות יותר, הוא קבע את דירתו בקומה השלישית של בית הרבי.<br />
<br />
==המעלית==<br />
המעלית היא אחד השינויים המהותיים היחידים שנערכו בבית הרבי והרבנית מאז שנקנה הבית. היא הותקנה לאחר שהרבנית חשה ברגליה והתקשתה לעלות במדרגות הפנימיות שבתוך הבית.<br />
<br />
בתחילה הובא כיסא מיוחד ה'מתלבש' על גרם המדרגות שבתוך הבית, ובאמצעותו יכלה הרבנית לעלות ולרדת באופן אוטומטי. אולם הכיסא לא היה לנחת רוחו של [[הרבי]],{{מקור}} ולכן הוצע לבנות מעלית במקום מעלית אחרת שהייתה בבית, שבה היה ניתן רק להעלות ולהוריד חפצים.<br />
<br />
כמה מבאי הבית סברו שלא ניתן יהיה לבנות במקום הצר הזה מעלית המיועדת לבני אדם באופן שאלה השוהים בה ירגישו בנוח, כיוון שהמקום קטן מאוד. ה[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]] חשב שאכן כן ניתן לבנות את המעלית. על מנת להוכיח זאת, בנה 'מעלית לדוגמה' מעץ, והעמידהּ, אז ניתן היה להבחין בבירור שהמקום אכן רחב מספיק על מנת שאפשר יהיה לעלות ולרדת באמצעות המעלית בצורה נוחה.<br />
<br />
כשהגיע הרבי הביתה, וראה את 'מעלית' העץ שנבנתה, נתן את הסכמתו לבניית מעלית אמיתית. ר' [[מנחם מענדל הלל גנזבורג (משב"ק)|מענדל גאנזבורג]], שהיה בין ה[[משב"ק]]ים, הביא פועלים, וביחד בנו מעלית חדשה.<br />
<br />
מאז הרבנית אכן נהגה לעלות ולרדת באמצעות מעלית זו.<br />
<br />
==הבית כיום==<br />
סמוך ל[[י' בשבט]] [[תשנ"ב]], קרא הרבי ל[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]], והורה לו למכור את תכולת הבית ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], עד יו"ד שבט. את כסף המכירה, אמר הרבי, יש להעביר לטובת אחד המוסדות ("איינע פון די מוסדות").<br />
<br />
ר' שלום בער גנזבורג נבהל מאוד מההוראה הלא-שגרתית, ומכיוון שהיה אמון על שמירת הסוד, לא יכול היה לשתף אף אחד בסוד הכמוס.<br />
<br />
הוא לא ידע האם מתכוון הרבי למכור ממש את כל תכולת הבית, או שיש חפצים שברצונו להשאיר. ואם אכן ירצה הרבי להשאיר חלק מהחפצים - היכן יישארו? ובכלל, איך יקבלו החסידים את הידיעה שהרבי מעוניין למכור את ביתו הפרטי?!<br />
<br />
בהזדמנות הראשונה שנוצרה, פנה ר' [[שלום בער גנזבורג]] לרבי ואמר שיש דברים רבים שהוא אינו יודע כיצד לנהוג בהם. הרבי השיב כי אם יהיו חפצים אישיים שיהיה ספק לגביהם, תבוא ותשאל אותי. הרבי גם הוסיף ואמר לר' שלום בער גנזבורג שהוא יכול לצרף אליו חסיד נוסף, שאף הוא היה מהמשמשים בקודש בבית הרבי.<br />
<br />
השניים ערכו רשימה של חפצים אודותיהם הסתפקו, האם יימכרו אף הם, או יישארו ברשות הרבי, ור' שלום בער גנזבורג ניגש אל הרבי בשלישית. הוא היה נרגש מאוד לנוכח הנושא העדין שעליו לדבר עם הרבי, אולם להפתעתו הגדולה, עוד בטרם החל לדבר פתח הרבי ואמר בזה הלשון:<br />
<br />
"אני רואה שאינך מרוצה מכך. גם אני לא מרוצה מזה, ואף באים אליי בטענות על כך. הנך יודע מה? שיישאר כך עד ביאת המשיח, כמו שזה". והוסיף "וכאשר יגיע הזמן ויצטרכו להרחיב ולייפות, שלא יחששו מהכסף ויעשו כל מה שצריך".<br />
<br />
ר' [[שלום בער גנזבורג]] לא הבין למה ירמזו דבריו האחרונים של הרבי. הוא עמד מבולבל, והרבי פנה אליו שוב ואמר: "מה אתה דואג? אתה דואג איפוא תהיה? במקום שאני אהיה - שם אתה תהיה".<br />
<br />
במשך השנים נשאר ר' שלום בער גנזבורג לדור בביתו של הרבי{{הערה|לטענתו, הוא קיבל על כך כמה רמזים מהרבי.}}. בשנת [[תשס"ד]], על פי פסק בית המשפט, עבר הניהול של הבית לרשות [[אגודת חסידי חב"ד]] ו[[מרכז לענייני חינוך]]. כיום ר' [[שלום בער גנזבורג]] ישן בקומה השניה של [[770]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''הביאני המלך חדריו''' [[מנחם זיגלבוים]] סוקר בשבועון [[בית משיח]] את ביתו של [[הרבי]]: '''הביאני המלך חדריו''', [[בית משיח]] 729 עמוד 25 [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52833 הקומה הראשונה] - הסקירה הראשונה מסוגה אודות '''הקומה הראשונה''' בבית הרבי - כוללת ראיונות, מסמכים, תמונות וגם תרשימי הקומה הראשונה שהוכנו מיוחד לסקירה זו. '''לפני ולפנים בבית המלך''', [[בית משיח]] 730 עמוד 26 [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52946 סקירה ראשונה מסוגה אודות '''הקומות השניה והשלישית בבית הרבי'''] - {{אינפו}} - כוללת ראיונות, מסמכים, תמונות וגם תרשימי הקומות השניה והשלישית, תרשימים אלו הוכנו מיוחד לסקירה זו. <br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60859 הרבי בשריפת חמץ במרפסת ביתו] - [[תשמ"ח]] - {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79947 השלג מכסה את ביתו הפרטי של הרבי] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
* [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2808274 הרבי מתפלל ערבית בביתו] - עשרה בטבת [[תשמ"ט]] {{בית חבד}}<br />
*'''[http:/wpengine.netdna-cdn.com//wp-content/uploads/2017/02/12-02-2017-13-48-16-במחנה.pdf בבית המלך]''', מגזין 'במחנה צבאות השם' שבט תשע"ז<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/651715/ המשב"ק מספר: זכרונות מבית הרבי והרבנית]''', זכרונות מאת ר' [[שמשון אהרון יוניק]] {{אינפו}}, מתוך [[שבועון בית משיח]] ערב כ"ב שבט תשפ"א<br />
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3002782 תפילת מנחה בבית הרבי]''' - תשעה באב נדחה, תשמ"ח {{וידאו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/133685 דובער הכטמן מגיש: תיעוד מבית הרבי והרבנית ברחוב פרזידנט]''' {{COL}}<br />
*[https://col.org.il/news/139463 הטלפון, המטבח הקטן, הרהיטים: גלריה מקיפה מבית הרבי והרבנית] {{col}}<br />
*[[מענדי קורטס]], מבית המלכות, מוסף כפר חב"ד סוכות תשפ"ג<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]</div>Mklophttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%96%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%98_1304&diff=589622פרזידנט 13042023-04-19T08:36:07Z<p>Mklop: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבית ברחוב פרזידנט]]<br />
'''בית מס' 1304 ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]]'''{{הערה|בין רחובות ברוקלין וניו יורק.}} שבשכונת [[קראון הייטס]] הינו ביתו הפרטי של [[הרבי]]. בבית זה התגוררו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] עד פטירתה של הרבנית ב[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]].<br />
<br />
==במשך השנים==<br />
בשנת [[תשט"ו]], קנה ה[[מרכז לעניני חינוך]] בית בכתובת 1304 פרזידנט כשלוש רחובות מ[[770]], בשביל מגורי הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] את הבית{{הערה|זמן מה לאחר שעברו הרבי והרבנית אל ביתם זה, סיפרה הרבנית לאחד מנאמני הבית, ר' [[יעקב צבי הולצמן]]: "אבא [[הרבי הריי"צ]] אמר תמיד שצריך לחפש בית צנוע מבחוץ, גם אם מקשטים את הבפנים".}}, לאחר שהתגוררו עד אז בבניין הדירות שבצומת הרחובות ניו-יורק ו[[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], 346 [[ניו יורק אוועניו]] בקומה העליונה.<br />
<br />
אנ"ש והחסידים לא נכנסו אל הבית שהיה סגור בפני קהל החסידים, מלבד מי אשר הוזמן אל הקודש על ידי הרבנית לביקור שבהחלט נחשב לביקור פרטי.<br />
לאחר [[הסתלקות]] הרבנית בליל [[כ"ב בשבט]] [[תשמ"ח]], שהה הרבי בביתו לאורך כל שנת האבל, כשהתפילות ומעמדי [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]] נעשים שם. או אז נפתח הבית לראשונה לפני קהל החסידים.<br />
<br />
==הקומה הראשונה==<br />
[[קובץ:קופה במטבח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קופת צדקה|קופת הצדקה]] הקבועה בקיר המטבח בביתו של הרבי (תשמ"ט)]]<br />
[[קובץ:הקומה הראשונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקומה הראשונה]]<br />
הכניסה אל הבית היא לתוך חדר צר דרכו נכנסים אל סלון גדול שתופס שטח נכבד מהקומה הראשונה של הבית, אותו סלון הפך ב[[תשמ"ח]] למקום בו התפלל הרבי ונשא שיחות קודש.<br />
<br />
במשך כל השנים עמדו במרכז הסלון שתי ספות אירוח מעוגלות, שם הייתה [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] מקבלת את אורחיה. מלבד הספות כמעט ולא היה ריהוט נוסף בסלון. בקצה הימני, עמדה וויטרינה בה היו מדליות שונות שקיבל הרבי לאות הוקרה.<br />
<br />
החדר יותר פנימה היא חדר האוכל, שם עומד שולחן אוכל רחב ידיים ומסביבו שמונה כסאות. רוב החלל היה ריק מרהיטים.<br />
<br />
לצד חדר האוכל עומד קיטון ובו ארונות אכסון לכלי החמץ וכלי ה[[פסח]], ארון פינתי נוסף (בו אוכסנו תבלינים בכל ימות השנה, ובו נעל הרבי את ה'חמץ בעין' שמכר בחג הפסח), חדר שירותים ולצדו כיור, וכן מעלית.<br />
החלק הפנימי של הבית<br />
<br />
בבית יש שני גרמי מדרגות, הראשון מהסלון המרכזי אל הקומה השניה, והאחורי במקביל לחדר האוכל הגדול, כשבינו לבין חדר האוכל חוצצת דלת.<br />
<br />
בחלק השלישי, הפנימי יותר של הקומה, היה שולחן אוכל נוסף שלידו היו [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] סועדים בימות החול, בעיקר בשעות הערב.<br />
<br />
בפינת חדר האוכל, בין זה לחדר האוכל הגדול, ניצב מעמד בעבור הטלפון, ועליו קופת [[צדקה]]. כאשר הגיע [[הרבי]] לאכול ארוחת ערב, הוא לקח קודם את קופת הצדקה, הציבה על השולחן ושלשל לתוכה מטבע של חמישה סנט וגם נתן מטבע לרבנית על מנת שתשלשל לקופה{{הערה|סיפר ה[[משב"ק]] הרב [[חס"ד הלברשטאם]], כי בשנים מאוחרות יותר, כשבנו, הק' [[ארי הלברשטם|אהרן יוסף הלברשטאם]] היה במקום, נתן הרבי גם לו מטבע על מנת לתתו לצדקה".}}.<br />
<br />
על מעמד זה היה מונח גם [[חומש]] של הרבי, שבסופו נכרך סידור ("רוסטובער סידור"), ובו בירך הרבי לאחר הסעודה. ב[[ליל שבת]] לאחר הסעודה נהג הרבי לשבת במקומו ולומר 'שנים מקרא ואחד תרגום' מחומש זה.<br />
<br />
בפינה ממול, באמצע הפתח שבין חדר האוכל הגדול לחדר האוכל הקטן, הדליק הרבי את ה[[חנוכייה]].<br />
<br />
בהמשך, מצדו של חדר האוכל הפנימי, עומד המטבח, כמעט דל"ת על דל"ת, מדהים בפשטותו וביושנו (עשרות שנים לא החליפו בו רהיטים או שיפצוהו). במטבח יש משטחי שיש וארונות משני צידי המטבח. בפינה עומד המקרר, ישן ופשוט, בתווך עמד תנור ולא הרחק ממנו שולחן [[חלב]]י. מול המקרר עומד הכיור, בו נטל הרבי את ידיו לסעודות שבת.<br />
<br />
במרפסת של המטבח, עמד מקרר עתיק, שבעבר הופעל באמצעות בלוקי-קרח, ושנים אחר-כך שימש כארון איחסון לצרכים שונים. [[תשמ"ח|בשנת האבילות]], היו החתנים ובני משפחותיהם [[נתינת סידור לחתנים|מקבלים מהרבי את הסידור]] לתפילת [[מנחה]], במקום זה.<br />
<br />
במטבח יש פתח כניסה/יציאה נוסף אל החצר האחורית. האכסדרה המובילה החוצה, שימשה גם כ[[סוכה]] פרטית עבור הרבי והרבנית, משנת [[תשל"ח]] ואילך (בשנים שלפני זה היו מקימים את הסוכה במרפסת הקומה השלישית). מאז שנת [[תשמ"ב]], עברו הרבי והרבנית להתגורר בשבתות ובימים טובים בבניין [[ספריית אגודת חסידי חב"ד|הספרייה]] הסמוך ל-[[770]], אך אף על פי כן, הורה הרבי ל[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]], להמשיך ולהקים את הסוכה כל השנים.<br />
<br />
הדלת האחורית המובילה מהמטבח אל כעין מרפסת קטנה, וממנה כמה מדרגות אל החצר האחורית של הבית, שהייתה ירוקה ומטופחת.<br />
<br />
בליל הסתלקותה של הרבנית, פונו מהקומה הראשונה כל חפציהם האישיים של הרבי והרבנית שהיו מונחים דרך קבע בקומה.<br />
<br />
==קומה השניה==<br />
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית של הרבי. הרבי כשהוא [[מסדר קידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]]]<br />
<br />
בין הקומה הראשונה לשניה היו שני גרמי מדרגות פנימיים, האחד מהסלון הגדול והשני בסמוך לחדר האוכל. בשנת האבילות הרבי ירד תמיד דרך גרם המדרגות המרכזי אל הסלון, שם כבר המתין לו הקהל.<br />
<br />
סמוך לחדר הלינה יש את חדר השירות והרחצה, ואחריו חדר שירותים נוסף המחובר לחדר העבודה של הרבי. בשניהם עומד כיור.<br />
<br />
בהמשך המסדרון, בסמוך לחדר הרחצה והשירות, מן העבר השני, נמצא חדר עבודתו של הרבי, שאף הוא חדר גדול ורחב מימדים. בקירות חדרו של הרבי, קבועים ארבעה 'בתי מנורה' עם נרות בארבעה מקומות בחדר. שני 'בתים' קבועים בקיר שבצד מזרח, ושניים נוספים בקיר שבצד מערב. אחר [[הסתלקות]] הרבנית, הורה הרבי ל[[משב"ק]] להשאיר את אחד המנורות הקבועים בקיר שבצד מערב, דולק תמיד.<br />
<br />
בחדר זה ישב הרבי ולמד, כמו גם עסק בעבודתו הק'. פעמים רבות הרבי הלך לביתו בשעות הערב כשעמו שק מכתבים, וכששב למחרת בבוקר, העביר הרבי את תשובותיו על המכתבים שהחזיר עמו מביתו. הרבי שהה בחדרו כאשר הדלת סגורה, והוא עסוק בענייני קודשו. במשך הלילה יצא הרבי מפעם לפעם מחדרו לחדר אחר בבית, וכשהיה משאיר את דלת החדר פתוחה, היה זה לסימן עבור המשב"ק שיש לו הרשות להיכנס פנימה אם היה זקוק לדבר מה.<br />
<br />
בתום הפרוזדור של הקומה השניה, נמצא סלון נוסף וספרייה. במרכז הסלון ספה רחבה ולידה שולחן מיוחד שנבנה ביד-אמן על ידי ר' [[יעקב ליפסקר]], מי שזכה לבנות גם (באותו סגנון מיוחד) את ארון הקודש ורהיטים נוספים ב-[[770]]. הקירות עטופים בספריות עמוסים ספרים שעמדו לשימושו של הרבי.<br />
<br />
בשנותיה האחרונות של הרבנית, כאשר התקשתה לרדת במדרגות, הובא לסלון שולחן-אוכל עם כיסאות, והרבי והרבנית סעדו את ארוחותיהם על שולחן זה.<br />
<br />
באותן שנים היו פעמים רבות שהרבי נשאר בסלון לאחר הסעודה, ועבר על מכתבים שקיבל. בלילות שבת ישב הרבי ולמד בסלון [[לקוטי תורה]].<br />
<br />
בסלון זה הייתה תמונת הרבי כשהוא [[מסדר קידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]. ככל הנראה, זו התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית{{הערה|על הגעת התמונה לסלון הרבי, סיפר פעם ר' בערל: "כמה שנים לאחר חתונתנו, מסגרתי את אחת התמונות מחתונתנו ונתתי במתנה לרבנית חיה מושקא. בתמונה הזו נראה הרבי תחת החופה, כשהרב חודקוב קורא את הכתובה. הרבנית הניחה את התמונה בחדר הספרייה של הרבי. ([[בית משיח]] גיליון 508).}}, בנוסף לתמונה הזו, היו בבית הרבי רק שתי תמונות של [[הרבי הריי"צ]], שעמדו גלויות בחדר השינה.<br />
<br />
==קומה השלישית==<br />
הקומה השלישית של הבית, הייתה ריקה מאדם. אמנם אף היא הייתה רחבה וגדולה כקודמותיה, והיו בה חדרי אורחים. אורחים כמובן לא נטו ללון בבית הרבי והרבנית, מלבד דוד הרבנית, הרב [[בן ציון שניאורסון]] ואחייניתו של הרבי, מרת [[ישראל אריה לייב שניאורסון#בתו|דליה רויטמן]], בת רבי [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה לייב]], שכשהייתה מגיעה לניו יורק, הייתה מתארחת במקום ברוב כבוד.<br />
<br />
לאחר שנת [[תשכ"ה]], עם פטירתה של [[הרבנית חנה]] שהתגוררה אף היא ברחוב '[[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]]', מרחק של שני 'בלאקים', אוחסנו בקומה זו רהיטים וחפצים שהיו בביתה, והם למעשה נמצאים שם עד עצם היום הזה.<br />
<br />
בראשית שנות המ"מים, לאחר שה[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]] היה צריך לסייע לרבנית לעיתים קרובות יותר, הוא קבע את דירתו בקומה השלישית של בית הרבי.<br />
<br />
==המעלית==<br />
המעלית היא אחד השינויים המהותיים היחידים שנערכו בבית הרבי והרבנית מאז שנקנה הבית. היא הותקנה לאחר שהרבנית חשה ברגליה והתקשתה לעלות במדרגות הפנימיות שבתוך הבית.<br />
<br />
בתחילה הובא כיסא מיוחד ה'מתלבש' על גרם המדרגות שבתוך הבית, ובאמצעותו יכלה הרבנית לעלות ולרדת באופן אוטומטי. אולם הכיסא לא היה לנחת רוחו של [[הרבי]],{{מקור}} ולכן הוצע לבנות מעלית במקום מעלית אחרת שהייתה בבית, שבה היה ניתן רק להעלות ולהוריד חפצים.<br />
<br />
כמה מבאי הבית סברו שלא ניתן יהיה לבנות במקום הצר הזה מעלית המיועדת לבני אדם באופן שאלה השוהים בה ירגישו בנוח, כיוון שהמקום קטן מאוד. ה[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]] חשב שאכן כן ניתן לבנות את המעלית. על מנת להוכיח זאת, בנה 'מעלית לדוגמה' מעץ, והעמידהּ, אז ניתן היה להבחין בבירור שהמקום אכן רחב מספיק על מנת שאפשר יהיה לעלות ולרדת באמצעות המעלית בצורה נוחה.<br />
<br />
כשהגיע הרבי הביתה, וראה את 'מעלית' העץ שנבנתה, נתן את הסכמתו לבניית מעלית אמיתית. ר' [[מנחם מענדל הלל גנזבורג (משב"ק)|מענדל גאנזבורג]], שהיה בין ה[[משב"ק]]ים, הביא פועלים, וביחד בנו מעלית חדשה.<br />
<br />
מאז הרבנית אכן נהגה לעלות ולרדת באמצעות מעלית זו.<br />
<br />
==הבית כיום==<br />
סמוך ל[[י' בשבט]] [[תשנ"ב]], קרא הרבי ל[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]], והורה לו למכור את תכולת הבית ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], עד יו"ד שבט. את כסף המכירה, אמר הרבי, יש להעביר לטובת אחד המוסדות ("איינע פון די מוסדות").<br />
<br />
ר' שלום בער גנזבורג נבהל מאוד מההוראה הלא-שגרתית, ומכיוון שהיה אמון על שמירת הסוד, לא יכול היה לשתף אף אחד בסוד הכמוס.<br />
<br />
הוא לא ידע האם מתכוון הרבי למכור ממש את כל תכולת הבית, או שיש חפצים שברצונו להשאיר. ואם אכן ירצה הרבי להשאיר חלק מהחפצים - היכן יישארו? ובכלל, איך יקבלו החסידים את הידיעה שהרבי מעוניין למכור את ביתו הפרטי?!<br />
<br />
בהזדמנות הראשונה שנוצרה, פנה ר' [[שלום בער גנזבורג]] לרבי ואמר שיש דברים רבים שהוא אינו יודע כיצד לנהוג בהם. הרבי השיב כי אם יהיו חפצים אישיים שיהיה ספק לגביהם, תבוא ותשאל אותי. הרבי גם הוסיף ואמר לר' שלום בער גנזבורג שהוא יכול לצרף אליו חסיד נוסף, שאף הוא היה מהמשמשים בקודש בבית הרבי.<br />
<br />
השניים ערכו רשימה של חפצים אודותיהם הסתפקו, האם יימכרו אף הם, או יישארו ברשות הרבי, ור' שלום בער גנזבורג ניגש אל הרבי בשלישית. הוא היה נרגש מאוד לנוכח הנושא העדין שעליו לדבר עם הרבי, אולם להפתעתו הגדולה, עוד בטרם החל לדבר פתח הרבי ואמר בזה הלשון:<br />
<br />
"אני רואה שאינך מרוצה מכך. גם אני לא מרוצה מזה, ואף באים אליי בטענות על כך. הנך יודע מה? שיישאר כך עד ביאת המשיח, כמו שזה". והוסיף "וכאשר יגיע הזמן ויצטרכו להרחיב ולייפות, שלא יחששו מהכסף ויעשו כל מה שצריך".<br />
<br />
ר' [[שלום בער גנזבורג]] לא הבין למה ירמזו דבריו האחרונים של הרבי. הוא עמד מבולבל, והרבי פנה אליו שוב ואמר: "מה אתה דואג? אתה דואג איפוא תהיה? במקום שאני אהיה - שם אתה תהיה".<br />
<br />
במשך השנים נשאר ר' שלום בער גנזבורג לדור בביתו של הרבי{{הערה|לטענתו, הוא קיבל על כך כמה רמזים מהרבי.}}. בשנת [[תשס"ד]], על פי פסק בית המשפט, עבר הניהול של הבית לרשות [[אגודת חסידי חב"ד]] ו[[מרכז לענייני חינוך]]. כיום ר' [[שלום בער גנזבורג]] ישן בקומה השניה של [[770]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''הביאני המלך חדריו''' [[מנחם זיגלבוים]] סוקר בשבועון [[בית משיח]] את ביתו של [[הרבי]]: '''הביאני המלך חדריו''', [[בית משיח]] 729 עמוד 25 [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52833 הקומה הראשונה] - הסקירה הראשונה מסוגה אודות '''הקומה הראשונה''' בבית הרבי - כוללת ראיונות, מסמכים, תמונות וגם תרשימי הקומה הראשונה שהוכנו מיוחד לסקירה זו. '''לפני ולפנים בבית המלך''', [[בית משיח]] 730 עמוד 26 [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52946 סקירה על הקומה השניה והשלישית] - {{אינפו}} סקירה ראשונה מסוגה אודות '''הקומות השניה והשלישית בבית הרבי''' - כוללת ראיונות, מסמכים, תמונות וגם תרשימי הקומות השניה והשלישית, תרשימים אלו הוכנו מיוחד לסקירה זו. <br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60859 הרבי בשריפת חמץ במרפסת ביתו] - [[תשמ"ח]] - {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79947 השלג מכסה את ביתו הפרטי של הרבי] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
* [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2808274 הרבי מתפלל ערבית בביתו] - עשרה בטבת [[תשמ"ט]] {{בית חבד}}<br />
*'''[http:/wpengine.netdna-cdn.com//wp-content/uploads/2017/02/12-02-2017-13-48-16-במחנה.pdf בבית המלך]''', מגזין 'במחנה צבאות השם' שבט תשע"ז<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/651715/ המשב"ק מספר: זכרונות מבית הרבי והרבנית]''', זכרונות מאת ר' [[שמשון אהרון יוניק]] {{אינפו}}, מתוך [[שבועון בית משיח]] ערב כ"ב שבט תשפ"א<br />
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3002782 תפילת מנחה בבית הרבי]''' - תשעה באב נדחה, תשמ"ח {{וידאו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/133685 דובער הכטמן מגיש: תיעוד מבית הרבי והרבנית ברחוב פרזידנט]''' {{COL}}<br />
*[https://col.org.il/news/139463 הטלפון, המטבח הקטן, הרהיטים: גלריה מקיפה מבית הרבי והרבנית] {{col}}<br />
*[[מענדי קורטס]], מבית המלכות, מוסף כפר חב"ד סוכות תשפ"ג<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]</div>Mklophttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%96%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%98_1304&diff=589615פרזידנט 13042023-04-19T08:21:53Z<p>Mklop: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבית ברחוב פרזידנט]]<br />
'''בית מס' 1304 ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]]'''{{הערה|בין רחובות ברוקלין וניו יורק.}} שבשכונת [[קראון הייטס]] הינו ביתו הפרטי של [[הרבי]]. בבית זה התגוררו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] עד פטירתה של הרבנית ב[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]].<br />
<br />
==במשך השנים==<br />
בשנת [[תשט"ו]], קנה ה[[מרכז לעניני חינוך]] בית בכתובת 1304 פרזידנט כשלוש רחובות מ[[770]], בשביל מגורי הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] את הבית{{הערה|זמן מה לאחר שעברו הרבי והרבנית אל ביתם זה, סיפרה הרבנית לאחד מנאמני הבית, ר' [[יעקב צבי הולצמן]]: "אבא [[הרבי הריי"צ]] אמר תמיד שצריך לחפש בית צנוע מבחוץ, גם אם מקשטים את הבפנים".}}, לאחר שהתגוררו עד אז בבניין הדירות שבצומת הרחובות ניו-יורק ו[[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], 346 [[ניו יורק אוועניו]] בקומה העליונה.<br />
<br />
אנ"ש והחסידים לא נכנסו אל הבית שהיה סגור בפני קהל החסידים, מלבד מי אשר הוזמן אל הקודש על ידי הרבנית לביקור שבהחלט נחשב לביקור פרטי.<br />
לאחר [[הסתלקות]] הרבנית בליל [[כ"ב בשבט]] [[תשמ"ח]], שהה הרבי בביתו לאורך כל שנת האבל, כשהתפילות ומעמדי [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]] נעשים שם. או אז נפתח הבית לראשונה לפני קהל החסידים.<br />
<br />
==הקומה הראשונה==<br />
[[קובץ:קופה במטבח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קופת צדקה|קופת הצדקה]] הקבועה בקיר המטבח בביתו של הרבי (תשמ"ט)]]<br />
[[קובץ:הקומה הראשונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקומה הראשונה]]<br />
הכניסה אל הבית היא לתוך חדר צר דרכו נכנסים אל סלון גדול שתופס שטח נכבד מהקומה הראשונה של הבית, אותו סלון הפך ב[[תשמ"ח]] למקום בו התפלל הרבי ונשא שיחות קודש.<br />
<br />
במשך כל השנים עמדו במרכז הסלון שתי ספות אירוח מעוגלות, שם הייתה [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] מקבלת את אורחיה. מלבד הספות כמעט ולא היה ריהוט נוסף בסלון. בקצה הימני, עמדה וויטרינה בה היו מדליות שונות שקיבל הרבי לאות הוקרה.<br />
<br />
החדר יותר פנימה היא חדר האוכל, שם עומד שולחן אוכל רחב ידיים ומסביבו שמונה כסאות. רוב החלל היה ריק מרהיטים.<br />
<br />
לצד חדר האוכל עומד קיטון ובו ארונות אכסון לכלי החמץ וכלי ה[[פסח]], ארון פינתי נוסף (בו אוכסנו תבלינים בכל ימות השנה, ובו נעל הרבי את ה'חמץ בעין' שמכר בחג הפסח), חדר שירותים ולצדו כיור, וכן מעלית.<br />
החלק הפנימי של הבית<br />
<br />
בבית יש שני גרמי מדרגות, הראשון מהסלון המרכזי אל הקומה השניה, והאחורי במקביל לחדר האוכל הגדול, כשבינו לבין חדר האוכל חוצצת דלת.<br />
<br />
בחלק השלישי, הפנימי יותר של הקומה, היה שולחן אוכל נוסף שלידו היו [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] סועדים בימות החול, בעיקר בשעות הערב.<br />
<br />
בפינת חדר האוכל, בין זה לחדר האוכל הגדול, ניצב מעמד בעבור הטלפון, ועליו קופת [[צדקה]]. כאשר הגיע [[הרבי]] לאכול ארוחת ערב, הוא לקח קודם את קופת הצדקה, הציבה על השולחן ושלשל לתוכה מטבע של חמישה סנט וגם נתן מטבע לרבנית על מנת שתשלשל לקופה{{הערה|סיפר ה[[משב"ק]] הרב [[חס"ד הלברשטאם]], כי בשנים מאוחרות יותר, כשבנו, הק' [[ארי הלברשטם|אהרן יוסף הלברשטאם]] היה במקום, נתן הרבי גם לו מטבע על מנת לתתו לצדקה".}}.<br />
<br />
על מעמד זה היה מונח גם [[חומש]] של הרבי, שבסופו נכרך סידור ("רוסטובער סידור"), ובו בירך הרבי לאחר הסעודה. ב[[ליל שבת]] לאחר הסעודה נהג הרבי לשבת במקומו ולומר 'שנים מקרא ואחד תרגום' מחומש זה.<br />
<br />
בפינה ממול, באמצע הפתח שבין חדר האוכל הגדול לחדר האוכל הקטן, הדליק הרבי את ה[[חנוכייה]].<br />
<br />
בהמשך, מצדו של חדר האוכל הפנימי, עומד המטבח, כמעט דל"ת על דל"ת, מדהים בפשטותו וביושנו (עשרות שנים לא החליפו בו רהיטים או שיפצוהו). במטבח יש משטחי שיש וארונות משני צידי המטבח. בפינה עומד המקרר, ישן ופשוט, בתווך עמד תנור ולא הרחק ממנו שולחן [[חלב]]י. מול המקרר עומד הכיור, בו נטל הרבי את ידיו לסעודות שבת.<br />
<br />
במרפסת של המטבח, עמד מקרר עתיק, שבעבר הופעל באמצעות בלוקי-קרח, ושנים אחר-כך שימש כארון איחסון לצרכים שונים. [[תשמ"ח|בשנת האבילות]], היו החתנים ובני משפחותיהם [[נתינת סידור לחתנים|מקבלים מהרבי את הסידור]] לתפילת [[מנחה]], במקום זה.<br />
<br />
במטבח יש פתח כניסה/יציאה נוסף אל החצר האחורית. האכסדרה המובילה החוצה, שימשה גם כ[[סוכה]] פרטית עבור הרבי והרבנית, משנת [[תשל"ח]] ואילך (בשנים שלפני זה היו מקימים את הסוכה במרפסת הקומה השלישית). מאז שנת [[תשמ"ב]], עברו הרבי והרבנית להתגורר בשבתות ובימים טובים בבניין [[ספריית אגודת חסידי חב"ד|הספרייה]] הסמוך ל-[[770]], אך אף על פי כן, הורה הרבי ל[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]], להמשיך ולהקים את הסוכה כל השנים.<br />
<br />
הדלת האחורית המובילה מהמטבח אל כעין מרפסת קטנה, וממנה כמה מדרגות אל החצר האחורית של הבית, שהייתה ירוקה ומטופחת.<br />
<br />
בליל הסתלקותה של הרבנית, פונו מהקומה הראשונה כל חפציהם האישיים של הרבי והרבנית שהיו מונחים דרך קבע בקומה.<br />
<br />
==קומה השניה==<br />
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית של הרבי. הרבי כשהוא [[מסדר קידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]]]<br />
<br />
בין הקומה הראשונה לשניה היו שני גרמי מדרגות פנימיים, האחד מהסלון הגדול והשני בסמוך לחדר האוכל. בשנת האבילות הרבי ירד תמיד דרך גרם המדרגות המרכזי אל הסלון, שם כבר המתין לו הקהל.<br />
<br />
סמוך לחדר הלינה יש את חדר השירות והרחצה, ואחריו חדר שירותים נוסף המחובר לחדר העבודה של הרבי. בשניהם עומד כיור.<br />
<br />
בהמשך המסדרון, בסמוך לחדר הרחצה והשירות, מן העבר השני, נמצא חדר עבודתו של הרבי, שאף הוא חדר גדול ורחב מימדים. בקירות חדרו של הרבי, קבועים ארבעה 'בתי מנורה' עם נרות בארבעה מקומות בחדר. שני 'בתים' קבועים בקיר שבצד מזרח, ושניים נוספים בקיר שבצד מערב. אחר [[הסתלקות]] הרבנית, הורה הרבי ל[[משב"ק]] להשאיר את אחד המנורות הקבועים בקיר שבצד מערב, דולק תמיד.<br />
<br />
בחדר זה ישב הרבי ולמד, כמו גם עסק בעבודתו הק'. פעמים רבות הרבי הלך לביתו בשעות הערב כשעמו שק מכתבים, וכששב למחרת בבוקר, העביר הרבי את תשובותיו על המכתבים שהחזיר עמו מביתו. הרבי שהה בחדרו כאשר הדלת סגורה, והוא עסוק בענייני קודשו. במשך הלילה יצא הרבי מפעם לפעם מחדרו לחדר אחר בבית, וכשהיה משאיר את דלת החדר פתוחה, היה זה לסימן עבור המשב"ק שיש לו הרשות להיכנס פנימה אם היה זקוק לדבר מה.<br />
<br />
בתום הפרוזדור של הקומה השניה, נמצא סלון נוסף וספרייה. במרכז הסלון ספה רחבה ולידה שולחן מיוחד שנבנה ביד-אמן על ידי ר' [[יעקב ליפסקר]], מי שזכה לבנות גם (באותו סגנון מיוחד) את ארון הקודש ורהיטים נוספים ב-[[770]]. הקירות עטופים בספריות עמוסים ספרים שעמדו לשימושו של הרבי.<br />
<br />
בשנותיה האחרונות של הרבנית, כאשר התקשתה לרדת במדרגות, הובא לסלון שולחן-אוכל עם כיסאות, והרבי והרבנית סעדו את ארוחותיהם על שולחן זה.<br />
<br />
באותן שנים היו פעמים רבות שהרבי נשאר בסלון לאחר הסעודה, ועבר על מכתבים שקיבל. בלילות שבת ישב הרבי ולמד בסלון [[לקוטי תורה]].<br />
<br />
בסלון זה הייתה תמונת הרבי כשהוא [[מסדר קידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]. ככל הנראה, זו התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית{{הערה|על הגעת התמונה לסלון הרבי, סיפר פעם ר' בערל: "כמה שנים לאחר חתונתנו, מסגרתי את אחת התמונות מחתונתנו ונתתי במתנה לרבנית חיה מושקא. בתמונה הזו נראה הרבי תחת החופה, כשהרב חודקוב קורא את הכתובה. הרבנית הניחה את התמונה בחדר הספרייה של הרבי. ([[בית משיח]] גיליון 508).}}, בנוסף לתמונה הזו, היו בבית הרבי רק שתי תמונות של [[הרבי הריי"צ]], שעמדו גלויות בחדר השינה.<br />
<br />
==קומה השלישית==<br />
הקומה השלישית של הבית, הייתה ריקה מאדם. אמנם אף היא הייתה רחבה וגדולה כקודמותיה, והיו בה חדרי אורחים. אורחים כמובן לא נטו ללון בבית הרבי והרבנית, מלבד דוד הרבנית, הרב [[בן ציון שניאורסון]] ואחייניתו של הרבי, מרת [[ישראל אריה לייב שניאורסון#בתו|דליה רויטמן]], בת רבי [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה לייב]], שכשהייתה מגיעה לניו יורק, הייתה מתארחת במקום ברוב כבוד.<br />
<br />
לאחר שנת [[תשכ"ה]], עם פטירתה של [[הרבנית חנה]] שהתגוררה אף היא ברחוב '[[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]]', מרחק של שני 'בלאקים', אוחסנו בקומה זו רהיטים וחפצים שהיו בביתה, והם למעשה נמצאים שם עד עצם היום הזה.<br />
<br />
בראשית שנות המ"מים, לאחר שה[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]] היה צריך לסייע לרבנית לעיתים קרובות יותר, הוא קבע את דירתו בקומה השלישית של בית הרבי.<br />
<br />
==המעלית==<br />
המעלית היא אחד השינויים המהותיים היחידים שנערכו בבית הרבי והרבנית מאז שנקנה הבית. היא הותקנה לאחר שהרבנית חשה ברגליה והתקשתה לעלות במדרגות הפנימיות שבתוך הבית.<br />
<br />
בתחילה הובא כיסא מיוחד ה'מתלבש' על גרם המדרגות שבתוך הבית, ובאמצעותו יכלה הרבנית לעלות ולרדת באופן אוטומטי. אולם הכיסא לא היה לנחת רוחו של [[הרבי]],{{מקור}} ולכן הוצע לבנות מעלית במקום מעלית אחרת שהייתה בבית, שבה היה ניתן רק להעלות ולהוריד חפצים.<br />
<br />
כמה מבאי הבית סברו שלא ניתן יהיה לבנות במקום הצר הזה מעלית המיועדת לבני אדם באופן שאלה השוהים בה ירגישו בנוח, כיוון שהמקום קטן מאוד. ה[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]] חשב שאכן כן ניתן לבנות את המעלית. על מנת להוכיח זאת, בנה 'מעלית לדוגמה' מעץ, והעמידהּ, אז ניתן היה להבחין בבירור שהמקום אכן רחב מספיק על מנת שאפשר יהיה לעלות ולרדת באמצעות המעלית בצורה נוחה.<br />
<br />
כשהגיע הרבי הביתה, וראה את 'מעלית' העץ שנבנתה, נתן את הסכמתו לבניית מעלית אמיתית. ר' [[מנחם מענדל הלל גנזבורג (משב"ק)|מענדל גאנזבורג]], שהיה בין ה[[משב"ק]]ים, הביא פועלים, וביחד בנו מעלית חדשה.<br />
<br />
מאז הרבנית אכן נהגה לעלות ולרדת באמצעות מעלית זו.<br />
<br />
==הבית כיום==<br />
סמוך ל[[י' בשבט]] [[תשנ"ב]], קרא הרבי ל[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]], והורה לו למכור את תכולת הבית ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], עד יו"ד שבט. את כסף המכירה, אמר הרבי, יש להעביר לטובת אחד המוסדות ("איינע פון די מוסדות").<br />
<br />
ר' שלום בער גנזבורג נבהל מאוד מההוראה הלא-שגרתית, ומכיוון שהיה אמון על שמירת הסוד, לא יכול היה לשתף אף אחד בסוד הכמוס.<br />
<br />
הוא לא ידע האם מתכוון הרבי למכור ממש את כל תכולת הבית, או שיש חפצים שברצונו להשאיר. ואם אכן ירצה הרבי להשאיר חלק מהחפצים - היכן יישארו? ובכלל, איך יקבלו החסידים את הידיעה שהרבי מעוניין למכור את ביתו הפרטי?!<br />
<br />
בהזדמנות הראשונה שנוצרה, פנה ר' [[שלום בער גנזבורג]] לרבי ואמר שיש דברים רבים שהוא אינו יודע כיצד לנהוג בהם. הרבי השיב כי אם יהיו חפצים אישיים שיהיה ספק לגביהם, תבוא ותשאל אותי. הרבי גם הוסיף ואמר לר' שלום בער גנזבורג שהוא יכול לצרף אליו חסיד נוסף, שאף הוא היה מהמשמשים בקודש בבית הרבי.<br />
<br />
השניים ערכו רשימה של חפצים אודותיהם הסתפקו, האם יימכרו אף הם, או יישארו ברשות הרבי, ור' שלום בער גנזבורג ניגש אל הרבי בשלישית. הוא היה נרגש מאוד לנוכח הנושא העדין שעליו לדבר עם הרבי, אולם להפתעתו הגדולה, עוד בטרם החל לדבר פתח הרבי ואמר בזה הלשון:<br />
<br />
"אני רואה שאינך מרוצה מכך. גם אני לא מרוצה מזה, ואף באים אליי בטענות על כך. הנך יודע מה? שיישאר כך עד ביאת המשיח, כמו שזה". והוסיף "וכאשר יגיע הזמן ויצטרכו להרחיב ולייפות, שלא יחששו מהכסף ויעשו כל מה שצריך".<br />
<br />
ר' [[שלום בער גנזבורג]] לא הבין למה ירמזו דבריו האחרונים של הרבי. הוא עמד מבולבל, והרבי פנה אליו שוב ואמר: "מה אתה דואג? אתה דואג איפוא תהיה? במקום שאני אהיה - שם אתה תהיה".<br />
<br />
במשך השנים נשאר ר' שלום בער גנזבורג לדור בביתו של הרבי{{הערה|לטענתו, הוא קיבל על כך כמה רמזים מהרבי.}}. בשנת [[תשס"ד]], על פי פסק בית המשפט, עבר הניהול של הבית לרשות [[אגודת חסידי חב"ד]] ו[[מרכז לענייני חינוך]]. כיום ר' [[שלום בער גנזבורג]] ישן בקומה השניה של [[770]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''הביאני המלך חדריו''' [[מנחם זיגלבוים]] סוקר בשבועון [[בית משיח]] את ביתו של [[הרבי]]: הביאני המלך חדריו, [[בית משיח]] 729 עמוד 25 [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52833 הקומה הראשונה] - הסקירה הראשונה מסוגה אודות הקומה הראשונה בבית הרבי - כוללת ראיונות, מסמכים, תמונות וגם תרשימי הקומה הראשונה שהוכנו מיוחד לסקירה זו. לפני ולפנים בבית המלך, [[בית משיח]] 730 עמוד 26 [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52946 סקירה על הקומה השניה והשלישית] - {{אינפו}} סקירה ראשונה מסוגה אודות הקומות השניה והשלישית בבית הרבי - כוללת ראיונות, מסמכים, תמונות וגם תרשימי הקומות השניה והשלישית, תרשימים אלו הוכנו מיוחד לסקירה זו. <br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60859 הרבי בשריפת חמץ במרפסת ביתו] - [[תשמ"ח]] - {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79947 השלג מכסה את ביתו הפרטי של הרבי] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
* [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2808274 הרבי מתפלל ערבית בביתו] - עשרה בטבת [[תשמ"ט]] {{בית חבד}}<br />
*'''[http:/wpengine.netdna-cdn.com//wp-content/uploads/2017/02/12-02-2017-13-48-16-במחנה.pdf בבית המלך]''', מגזין 'במחנה צבאות השם' שבט תשע"ז<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/651715/ המשב"ק מספר: זכרונות מבית הרבי והרבנית]''', זכרונות מאת ר' [[שמשון אהרון יוניק]] {{אינפו}}, מתוך [[שבועון בית משיח]] ערב כ"ב שבט תשפ"א<br />
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3002782 תפילת מנחה בבית הרבי]''' - תשעה באב נדחה, תשמ"ח {{וידאו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/133685 דובער הכטמן מגיש: תיעוד מבית הרבי והרבנית ברחוב פרזידנט]''' {{COL}}<br />
*[https://col.org.il/news/139463 הטלפון, המטבח הקטן, הרהיטים: גלריה מקיפה מבית הרבי והרבנית] {{col}}<br />
*[[מענדי קורטס]], מבית המלכות, מוסף כפר חב"ד סוכות תשפ"ג<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]</div>Mklophttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%96%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%98_1304&diff=589614פרזידנט 13042023-04-19T08:20:48Z<p>Mklop: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבית ברחוב פרזידנט]]<br />
'''בית מס' 1304 ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]]'''{{הערה|בין רחובות ברוקלין וניו יורק.}} שבשכונת [[קראון הייטס]] הינו ביתו הפרטי של [[הרבי]]. בבית זה התגוררו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] עד פטירתה של הרבנית ב[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]].<br />
<br />
==במשך השנים==<br />
בשנת [[תשט"ו]], קנה ה[[מרכז לעניני חינוך]] בית בכתובת 1304 פרזידנט כשלוש רחובות מ[[770]], בשביל מגורי הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] את הבית{{הערה|זמן מה לאחר שעברו הרבי והרבנית אל ביתם זה, סיפרה הרבנית לאחד מנאמני הבית, ר' [[יעקב צבי הולצמן]]: "אבא [[הרבי הריי"צ]] אמר תמיד שצריך לחפש בית צנוע מבחוץ, גם אם מקשטים את הבפנים".}}, לאחר שהתגוררו עד אז בבניין הדירות שבצומת הרחובות ניו-יורק ו[[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], 346 [[ניו יורק אוועניו]] בקומה העליונה.<br />
<br />
אנ"ש והחסידים לא נכנסו אל הבית שהיה סגור בפני קהל החסידים, מלבד מי אשר הוזמן אל הקודש על ידי הרבנית לביקור שבהחלט נחשב לביקור פרטי.<br />
לאחר [[הסתלקות]] הרבנית בליל [[כ"ב בשבט]] [[תשמ"ח]], שהה הרבי בביתו לאורך כל שנת האבל, כשהתפילות ומעמדי [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]] נעשים שם. או אז נפתח הבית לראשונה לפני קהל החסידים.<br />
<br />
==הקומה הראשונה==<br />
[[קובץ:קופה במטבח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קופת צדקה|קופת הצדקה]] הקבועה בקיר המטבח בביתו של הרבי (תשמ"ט)]]<br />
[[קובץ:הקומה הראשונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקומה הראשונה]]<br />
הכניסה אל הבית היא לתוך חדר צר דרכו נכנסים אל סלון גדול שתופס שטח נכבד מהקומה הראשונה של הבית, אותו סלון הפך ב[[תשמ"ח]] למקום בו התפלל הרבי ונשא שיחות קודש.<br />
<br />
במשך כל השנים עמדו במרכז הסלון שתי ספות אירוח מעוגלות, שם הייתה [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] מקבלת את אורחיה. מלבד הספות כמעט ולא היה ריהוט נוסף בסלון. בקצה הימני, עמדה וויטרינה בה היו מדליות שונות שקיבל הרבי לאות הוקרה.<br />
<br />
החדר יותר פנימה היא חדר האוכל, שם עומד שולחן אוכל רחב ידיים ומסביבו שמונה כסאות. רוב החלל היה ריק מרהיטים.<br />
<br />
לצד חדר האוכל עומד קיטון ובו ארונות אכסון לכלי החמץ וכלי ה[[פסח]], ארון פינתי נוסף (בו אוכסנו תבלינים בכל ימות השנה, ובו נעל הרבי את ה'חמץ בעין' שמכר בחג הפסח), חדר שירותים ולצדו כיור, וכן מעלית.<br />
החלק הפנימי של הבית<br />
<br />
בבית יש שני גרמי מדרגות, הראשון מהסלון המרכזי אל הקומה השניה, והאחורי במקביל לחדר האוכל הגדול, כשבינו לבין חדר האוכל חוצצת דלת.<br />
<br />
בחלק השלישי, הפנימי יותר של הקומה, היה שולחן אוכל נוסף שלידו היו [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] סועדים בימות החול, בעיקר בשעות הערב.<br />
<br />
בפינת חדר האוכל, בין זה לחדר האוכל הגדול, ניצב מעמד בעבור הטלפון, ועליו קופת [[צדקה]]. כאשר הגיע [[הרבי]] לאכול ארוחת ערב, הוא לקח קודם את קופת הצדקה, הציבה על השולחן ושלשל לתוכה מטבע של חמישה סנט וגם נתן מטבע לרבנית על מנת שתשלשל לקופה{{הערה|סיפר ה[[משב"ק]] הרב [[חס"ד הלברשטאם]], כי בשנים מאוחרות יותר, כשבנו, הק' [[ארי הלברשטם|אהרן יוסף הלברשטאם]] היה במקום, נתן הרבי גם לו מטבע על מנת לתתו לצדקה".}}.<br />
<br />
על מעמד זה היה מונח גם [[חומש]] של הרבי, שבסופו נכרך סידור ("רוסטובער סידור"), ובו בירך הרבי לאחר הסעודה. ב[[ליל שבת]] לאחר הסעודה נהג הרבי לשבת במקומו ולומר 'שנים מקרא ואחד תרגום' מחומש זה.<br />
<br />
בפינה ממול, באמצע הפתח שבין חדר האוכל הגדול לחדר האוכל הקטן, הדליק הרבי את ה[[חנוכייה]].<br />
<br />
בהמשך, מצדו של חדר האוכל הפנימי, עומד המטבח, כמעט דל"ת על דל"ת, מדהים בפשטותו וביושנו (עשרות שנים לא החליפו בו רהיטים או שיפצוהו). במטבח יש משטחי שיש וארונות משני צידי המטבח. בפינה עומד המקרר, ישן ופשוט, בתווך עמד תנור ולא הרחק ממנו שולחן [[חלב]]י. מול המקרר עומד הכיור, בו נטל הרבי את ידיו לסעודות שבת.<br />
<br />
במרפסת של המטבח, עמד מקרר עתיק, שבעבר הופעל באמצעות בלוקי-קרח, ושנים אחר-כך שימש כארון איחסון לצרכים שונים. [[תשמ"ח|בשנת האבילות]], היו החתנים ובני משפחותיהם [[נתינת סידור לחתנים|מקבלים מהרבי את הסידור]] לתפילת [[מנחה]], במקום זה.<br />
<br />
במטבח יש פתח כניסה/יציאה נוסף אל החצר האחורית. האכסדרה המובילה החוצה, שימשה גם כ[[סוכה]] פרטית עבור הרבי והרבנית, משנת [[תשל"ח]] ואילך (בשנים שלפני זה היו מקימים את הסוכה במרפסת הקומה השלישית). מאז שנת [[תשמ"ב]], עברו הרבי והרבנית להתגורר בשבתות ובימים טובים בבניין [[ספריית אגודת חסידי חב"ד|הספרייה]] הסמוך ל-[[770]], אך אף על פי כן, הורה הרבי ל[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]], להמשיך ולהקים את הסוכה כל השנים.<br />
<br />
הדלת האחורית המובילה מהמטבח אל כעין מרפסת קטנה, וממנה כמה מדרגות אל החצר האחורית של הבית, שהייתה ירוקה ומטופחת.<br />
<br />
בליל הסתלקותה של הרבנית, פונו מהקומה הראשונה כל חפציהם האישיים של הרבי והרבנית שהיו מונחים דרך קבע בקומה.<br />
<br />
==קומה השניה==<br />
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית של הרבי. הרבי כשהוא [[מסדר קידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]]]<br />
<br />
בין הקומה הראשונה לשניה היו שני גרמי מדרגות פנימיים, האחד מהסלון הגדול והשני בסמוך לחדר האוכל. בשנת האבילות הרבי ירד תמיד דרך גרם המדרגות המרכזי אל הסלון, שם כבר המתין לו הקהל.<br />
<br />
סמוך לחדר הלינה יש את חדר השירות והרחצה, ואחריו חדר שירותים נוסף המחובר לחדר העבודה של הרבי. בשניהם עומד כיור.<br />
<br />
בהמשך המסדרון, בסמוך לחדר הרחצה והשירות, מן העבר השני, נמצא חדר עבודתו של הרבי, שאף הוא חדר גדול ורחב מימדים. בקירות חדרו של הרבי, קבועים ארבעה 'בתי מנורה' עם נרות בארבעה מקומות בחדר. שני 'בתים' קבועים בקיר שבצד מזרח, ושניים נוספים בקיר שבצד מערב. אחר [[הסתלקות]] הרבנית, הורה הרבי ל[[משב"ק]] להשאיר את אחד המנורות הקבועים בקיר שבצד מערב, דולק תמיד.<br />
<br />
בחדר זה ישב הרבי ולמד, כמו גם עסק בעבודתו הק'. פעמים רבות הרבי הלך לביתו בשעות הערב כשעמו שק מכתבים, וכששב למחרת בבוקר, העביר הרבי את תשובותיו על המכתבים שהחזיר עמו מביתו. הרבי שהה בחדרו כאשר הדלת סגורה, והוא עסוק בענייני קודשו. במשך הלילה יצא הרבי מפעם לפעם מחדרו לחדר אחר בבית, וכשהיה משאיר את דלת החדר פתוחה, היה זה לסימן עבור המשב"ק שיש לו הרשות להיכנס פנימה אם היה זקוק לדבר מה.<br />
<br />
בתום הפרוזדור של הקומה השניה, נמצא סלון נוסף וספרייה. במרכז הסלון ספה רחבה ולידה שולחן מיוחד שנבנה ביד-אמן על ידי ר' [[יעקב ליפסקר]], מי שזכה לבנות גם (באותו סגנון מיוחד) את ארון הקודש ורהיטים נוספים ב-[[770]]. הקירות עטופים בספריות עמוסים ספרים שעמדו לשימושו של הרבי.<br />
<br />
בשנותיה האחרונות של הרבנית, כאשר התקשתה לרדת במדרגות, הובא לסלון שולחן-אוכל עם כיסאות, והרבי והרבנית סעדו את ארוחותיהם על שולחן זה.<br />
<br />
באותן שנים היו פעמים רבות שהרבי נשאר בסלון לאחר הסעודה, ועבר על מכתבים שקיבל. בלילות שבת ישב הרבי ולמד בסלון [[לקוטי תורה]].<br />
<br />
בסלון זה הייתה תמונת הרבי כשהוא [[מסדר קידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]. ככל הנראה, זו התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית{{הערה|על הגעת התמונה לסלון הרבי, סיפר פעם ר' בערל: "כמה שנים לאחר חתונתנו, מסגרתי את אחת התמונות מחתונתנו ונתתי במתנה לרבנית חיה מושקא. בתמונה הזו נראה הרבי תחת החופה, כשהרב חודקוב קורא את הכתובה. הרבנית הניחה את התמונה בחדר הספרייה של הרבי. ([[בית משיח]] גיליון 508).}}, בנוסף לתמונה הזו, היו בבית הרבי רק שתי תמונות של [[הרבי הריי"צ]], שעמדו גלויות בחדר השינה.<br />
<br />
==קומה השלישית==<br />
הקומה השלישית של הבית, הייתה ריקה מאדם. אמנם אף היא הייתה רחבה וגדולה כקודמותיה, והיו בה חדרי אורחים. אורחים כמובן לא נטו ללון בבית הרבי והרבנית, מלבד דוד הרבנית, הרב [[בן ציון שניאורסון]] ואחייניתו של הרבי, מרת [[ישראל אריה לייב שניאורסון#בתו|דליה רויטמן]], בת רבי [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה לייב]], שכשהייתה מגיעה לניו יורק, הייתה מתארחת במקום ברוב כבוד.<br />
<br />
לאחר שנת [[תשכ"ה]], עם פטירתה של [[הרבנית חנה]] שהתגוררה אף היא ברחוב '[[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]]', מרחק של שני 'בלאקים', אוחסנו בקומה זו רהיטים וחפצים שהיו בביתה, והם למעשה נמצאים שם עד עצם היום הזה.<br />
<br />
בראשית שנות המ"מים, לאחר שה[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]] היה צריך לסייע לרבנית לעיתים קרובות יותר, הוא קבע את דירתו בקומה השלישית של בית הרבי.<br />
<br />
==המעלית==<br />
המעלית היא אחד השינויים המהותיים היחידים שנערכו בבית הרבי והרבנית מאז שנקנה הבית. היא הותקנה לאחר שהרבנית חשה ברגליה והתקשתה לעלות במדרגות הפנימיות שבתוך הבית.<br />
<br />
בתחילה הובא כיסא מיוחד ה'מתלבש' על גרם המדרגות שבתוך הבית, ובאמצעותו יכלה הרבנית לעלות ולרדת באופן אוטומטי. אולם הכיסא לא היה לנחת רוחו של [[הרבי]],{{מקור}} ולכן הוצע לבנות מעלית במקום מעלית אחרת שהייתה בבית, שבה היה ניתן רק להעלות ולהוריד חפצים.<br />
<br />
כמה מבאי הבית סברו שלא ניתן יהיה לבנות במקום הצר הזה מעלית המיועדת לבני אדם באופן שאלה השוהים בה ירגישו בנוח, כיוון שהמקום קטן מאוד. ה[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]] חשב שאכן כן ניתן לבנות את המעלית. על מנת להוכיח זאת, בנה 'מעלית לדוגמה' מעץ, והעמידהּ, אז ניתן היה להבחין בבירור שהמקום אכן רחב מספיק על מנת שאפשר יהיה לעלות ולרדת באמצעות המעלית בצורה נוחה.<br />
<br />
כשהגיע הרבי הביתה, וראה את 'מעלית' העץ שנבנתה, נתן את הסכמתו לבניית מעלית אמיתית. ר' [[מנחם מענדל הלל גנזבורג (משב"ק)|מענדל גאנזבורג]], שהיה בין ה[[משב"ק]]ים, הביא פועלים, וביחד בנו מעלית חדשה.<br />
<br />
מאז הרבנית אכן נהגה לעלות ולרדת באמצעות מעלית זו.<br />
<br />
==הבית כיום==<br />
סמוך ל[[י' בשבט]] [[תשנ"ב]], קרא הרבי ל[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]], והורה לו למכור את תכולת הבית ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], עד יו"ד שבט. את כסף המכירה, אמר הרבי, יש להעביר לטובת אחד המוסדות ("איינע פון די מוסדות").<br />
<br />
ר' שלום בער גנזבורג נבהל מאוד מההוראה הלא-שגרתית, ומכיוון שהיה אמון על שמירת הסוד, לא יכול היה לשתף אף אחד בסוד הכמוס.<br />
<br />
הוא לא ידע האם מתכוון הרבי למכור ממש את כל תכולת הבית, או שיש חפצים שברצונו להשאיר. ואם אכן ירצה הרבי להשאיר חלק מהחפצים - היכן יישארו? ובכלל, איך יקבלו החסידים את הידיעה שהרבי מעוניין למכור את ביתו הפרטי?!<br />
<br />
בהזדמנות הראשונה שנוצרה, פנה ר' [[שלום בער גנזבורג]] לרבי ואמר שיש דברים רבים שהוא אינו יודע כיצד לנהוג בהם. הרבי השיב כי אם יהיו חפצים אישיים שיהיה ספק לגביהם, תבוא ותשאל אותי. הרבי גם הוסיף ואמר לר' שלום בער גנזבורג שהוא יכול לצרף אליו חסיד נוסף, שאף הוא היה מהמשמשים בקודש בבית הרבי.<br />
<br />
השניים ערכו רשימה של חפצים אודותיהם הסתפקו, האם יימכרו אף הם, או יישארו ברשות הרבי, ור' שלום בער גנזבורג ניגש אל הרבי בשלישית. הוא היה נרגש מאוד לנוכח הנושא העדין שעליו לדבר עם הרבי, אולם להפתעתו הגדולה, עוד בטרם החל לדבר פתח הרבי ואמר בזה הלשון:<br />
<br />
"אני רואה שאינך מרוצה מכך. גם אני לא מרוצה מזה, ואף באים אליי בטענות על כך. הנך יודע מה? שיישאר כך עד ביאת המשיח, כמו שזה". והוסיף "וכאשר יגיע הזמן ויצטרכו להרחיב ולייפות, שלא יחששו מהכסף ויעשו כל מה שצריך".<br />
<br />
ר' [[שלום בער גנזבורג]] לא הבין למה ירמזו דבריו האחרונים של הרבי. הוא עמד מבולבל, והרבי פנה אליו שוב ואמר: "מה אתה דואג? אתה דואג איפוא תהיה? במקום שאני אהיה - שם אתה תהיה".<br />
<br />
במשך השנים נשאר ר' שלום בער גנזבורג לדור בביתו של הרבי{{הערה|לטענתו, הוא קיבל על כך כמה רמזים מהרבי.}}. בשנת [[תשס"ד]], על פי פסק בית המשפט, עבר הניהול של הבית לרשות [[אגודת חסידי חב"ד]] ו[[מרכז לענייני חינוך]]. כיום ר' [[שלום בער גנזבורג]] ישן בקומה השניה של [[770]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''הביאני המלך חדריו''' [[מנחם זיגלבוים]] סוקר בשבועון [[בית משיח]] את ביתו של [[הרבי]]: הביאני המלך חדריו, [[בית משיח]] 729 עמוד 25 [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52833 הקומה הראשונה] - הסקירה הראשונה מסוגה אודות הקומה הראשונה בבית הרבי - כוללת ראיונות, מסמכים, תמונות וגם תרשימי הקומה הראשונה שהוכנו מיוחד לסקירה זו. לפני ולפנים בבית המלך, [[בית משיח]] 730 עמוד 26 [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52946 סקירה על הקומה השניה והשלישית] - {{אינפו}} סקירה ראשונה מסוגה אודות הקומות השניה והשלישית בבית הרבי - כוללת ראיונות, מסמכים, תמונות וגם תרשימי הקומות השניה והשלישית, תרשימים אלו הוכנו מיוחד לסקירה זו. <br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60859 הרבי בשריפת חמץ במרפסת ביתו] - [[תשמ"ח]] - {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79947 השלג מכסה את ביתו הפרטי של הרבי] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
* [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2808274 הרבי מתפלל ערבית בביתו] - עשרה בטבת [[תשמ"ט]] {{בית חבד}}<br />
*'''[http:/wpengine.netdna-cdn.com//wp-content/uploads/2017/02/12-02-2017-13-48-16-במחנה.pdf בבית המלך]''', מגזין 'במחנה צבאות השם' שבט תשע"ז<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/651715/ המשב"ק מספר: זכרונות מבית הרבי והרבנית]''', זכרונות מאת ר' [[שמשון אהרון יוניק]] {{אינפו}}, מתוך [[שבועון בית משיח]] ערב כ"ב שבט תשפ"א<br />
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3002782 תפילת מנחה בבית הרבי]''' - תשעה באב נדחה, תשמ"ח {{וידאו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/133685 דובער הכטמן מגיש: תיעוד מבית הרבי והרבנית ברחוב פרזידנט]''' {{COL}}<br />
*[https://col.org.il/news/139463 הטלפון, המטבח הקטן, הרהיטים: גלריה מקיפה מבית הרבי והרבנית] {{col}}<br />
*[[קורטס מענדי]], מבית המלכות, מוסף כפר חב"ד סוכות תשפ"ג<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]</div>Mklophttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%96%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%98_1304&diff=589613פרזידנט 13042023-04-19T08:15:31Z<p>Mklop: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבית ברחוב פרזידנט]]<br />
'''בית מס' 1304 ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]]'''{{הערה|בין רחובות ברוקלין וניו יורק.}} שבשכונת [[קראון הייטס]] הינו ביתו הפרטי של [[הרבי]]. בבית זה התגוררו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] עד פטירתה של הרבנית ב[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]].<br />
<br />
==במשך השנים==<br />
בשנת [[תשט"ו]], קנה ה[[מרכז לעניני חינוך]] בית בכתובת 1304 פרזידנט כשלוש רחובות מ[[770]], בשביל מגורי הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] את הבית{{הערה|זמן מה לאחר שעברו הרבי והרבנית אל ביתם זה, סיפרה הרבנית לאחד מנאמני הבית, ר' [[יעקב צבי הולצמן]]: "אבא [[הרבי הריי"צ]] אמר תמיד שצריך לחפש בית צנוע מבחוץ, גם אם מקשטים את הבפנים".}}, לאחר שהתגוררו עד אז בבניין הדירות שבצומת הרחובות ניו-יורק ו[[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], 346 [[ניו יורק אוועניו]] בקומה העליונה.<br />
<br />
אנ"ש והחסידים לא נכנסו אל הבית שהיה סגור בפני קהל החסידים, מלבד מי אשר הוזמן אל הקודש על ידי הרבנית לביקור שבהחלט נחשב לביקור פרטי.<br />
לאחר [[הסתלקות]] הרבנית בליל [[כ"ב בשבט]] [[תשמ"ח]], שהה הרבי בביתו לאורך כל שנת האבל, כשהתפילות ומעמדי [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]] נעשים שם. או אז נפתח הבית לראשונה לפני קהל החסידים.<br />
<br />
==הקומה הראשונה==<br />
[[קובץ:קופה במטבח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קופת צדקה|קופת הצדקה]] הקבועה בקיר המטבח בביתו של הרבי (תשמ"ט)]]<br />
[[קובץ:הקומה הראשונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקומה הראשונה]]<br />
הכניסה אל הבית היא לתוך חדר צר דרכו נכנסים אל סלון גדול שתופס שטח נכבד מהקומה הראשונה של הבית, אותו סלון הפך ב[[תשמ"ח]] למקום בו התפלל הרבי ונשא שיחות קודש.<br />
<br />
במשך כל השנים עמדו במרכז הסלון שתי ספות אירוח מעוגלות, שם הייתה [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] מקבלת את אורחיה. מלבד הספות כמעט ולא היה ריהוט נוסף בסלון. בקצה הימני, עמדה וויטרינה בה היו מדליות שונות שקיבל הרבי לאות הוקרה.<br />
<br />
החדר יותר פנימה היא חדר האוכל, שם עומד שולחן אוכל רחב ידיים ומסביבו שמונה כסאות. רוב החלל היה ריק מרהיטים.<br />
<br />
לצד חדר האוכל עומד קיטון ובו ארונות אכסון לכלי החמץ וכלי ה[[פסח]], ארון פינתי נוסף (בו אוכסנו תבלינים בכל ימות השנה, ובו נעל הרבי את ה'חמץ בעין' שמכר בחג הפסח), חדר שירותים ולצדו כיור, וכן מעלית.<br />
החלק הפנימי של הבית<br />
<br />
בבית יש שני גרמי מדרגות, הראשון מהסלון המרכזי אל הקומה השניה, והאחורי במקביל לחדר האוכל הגדול, כשבינו לבין חדר האוכל חוצצת דלת.<br />
<br />
בחלק השלישי, הפנימי יותר של הקומה, היה שולחן אוכל נוסף שלידו היו [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] סועדים בימות החול, בעיקר בשעות הערב.<br />
<br />
בפינת חדר האוכל, בין זה לחדר האוכל הגדול, ניצב מעמד בעבור הטלפון, ועליו קופת [[צדקה]]. כאשר הגיע [[הרבי]] לאכול ארוחת ערב, הוא לקח קודם את קופת הצדקה, הציבה על השולחן ושלשל לתוכה מטבע של חמישה סנט וגם נתן מטבע לרבנית על מנת שתשלשל לקופה{{הערה|סיפר ה[[משב"ק]] הרב [[חס"ד הלברשטאם]], כי בשנים מאוחרות יותר, כשבנו, הק' [[ארי הלברשטם|אהרן יוסף הלברשטאם]] היה במקום, נתן הרבי גם לו מטבע על מנת לתתו לצדקה".}}.<br />
<br />
על מעמד זה היה מונח גם [[חומש]] של הרבי, שבסופו נכרך סידור ("רוסטובער סידור"), ובו בירך הרבי לאחר הסעודה. ב[[ליל שבת]] לאחר הסעודה נהג הרבי לשבת במקומו ולומר 'שנים מקרא ואחד תרגום' מחומש זה.<br />
<br />
בפינה ממול, באמצע הפתח שבין חדר האוכל הגדול לחדר האוכל הקטן, הדליק הרבי את ה[[חנוכייה]].<br />
<br />
בהמשך, מצדו של חדר האוכל הפנימי, עומד המטבח, כמעט דל"ת על דל"ת, מדהים בפשטותו וביושנו (עשרות שנים לא החליפו בו רהיטים או שיפצוהו). במטבח יש משטחי שיש וארונות משני צידי המטבח. בפינה עומד המקרר, ישן ופשוט, בתווך עמד תנור ולא הרחק ממנו שולחן [[חלב]]י. מול המקרר עומד הכיור, בו נטל הרבי את ידיו לסעודות שבת.<br />
<br />
במרפסת של המטבח, עמד מקרר עתיק, שבעבר הופעל באמצעות בלוקי-קרח, ושנים אחר-כך שימש כארון איחסון לצרכים שונים. [[תשמ"ח|בשנת האבילות]], היו החתנים ובני משפחותיהם [[נתינת סידור לחתנים|מקבלים מהרבי את הסידור]] לתפילת [[מנחה]], במקום זה.<br />
<br />
במטבח יש פתח כניסה/יציאה נוסף אל החצר האחורית. האכסדרה המובילה החוצה, שימשה גם כ[[סוכה]] פרטית עבור הרבי והרבנית, משנת [[תשל"ח]] ואילך (בשנים שלפני זה היו מקימים את הסוכה במרפסת הקומה השלישית). מאז שנת [[תשמ"ב]], עברו הרבי והרבנית להתגורר בשבתות ובימים טובים בבניין [[ספריית אגודת חסידי חב"ד|הספרייה]] הסמוך ל-[[770]], אך אף על פי כן, הורה הרבי ל[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]], להמשיך ולהקים את הסוכה כל השנים.<br />
<br />
הדלת האחורית המובילה מהמטבח אל כעין מרפסת קטנה, וממנה כמה מדרגות אל החצר האחורית של הבית, שהייתה ירוקה ומטופחת.<br />
<br />
בליל הסתלקותה של הרבנית, פונו מהקומה הראשונה כל חפציהם האישיים של הרבי והרבנית שהיו מונחים דרך קבע בקומה.<br />
<br />
==קומה השניה==<br />
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית של הרבי. הרבי כשהוא [[מסדר קידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]]]<br />
<br />
בין הקומה הראשונה לשניה היו שני גרמי מדרגות פנימיים, האחד מהסלון הגדול והשני בסמוך לחדר האוכל. בשנת האבילות הרבי ירד תמיד דרך גרם המדרגות המרכזי אל הסלון, שם כבר המתין לו הקהל.<br />
<br />
סמוך לחדר הלינה יש את חדר השירות והרחצה, ואחריו חדר שירותים נוסף המחובר לחדר העבודה של הרבי. בשניהם עומד כיור.<br />
<br />
בהמשך המסדרון, בסמוך לחדר הרחצה והשירות, מן העבר השני, נמצא חדר עבודתו של הרבי, שאף הוא חדר גדול ורחב מימדים. בקירות חדרו של הרבי, קבועים ארבעה 'בתי מנורה' עם נרות בארבעה מקומות בחדר. שני 'בתים' קבועים בקיר שבצד מזרח, ושניים נוספים בקיר שבצד מערב. אחר [[הסתלקות]] הרבנית, הורה הרבי ל[[משב"ק]] להשאיר את אחד המנורות הקבועים בקיר שבצד מערב, דולק תמיד.<br />
<br />
בחדר זה ישב הרבי ולמד, כמו גם עסק בעבודתו הק'. פעמים רבות הרבי הלך לביתו בשעות הערב כשעמו שק מכתבים, וכששב למחרת בבוקר, העביר הרבי את תשובותיו על המכתבים שהחזיר עמו מביתו. הרבי שהה בחדרו כאשר הדלת סגורה, והוא עסוק בענייני קודשו. במשך הלילה יצא הרבי מפעם לפעם מחדרו לחדר אחר בבית, וכשהיה משאיר את דלת החדר פתוחה, היה זה לסימן עבור המשב"ק שיש לו הרשות להיכנס פנימה אם היה זקוק לדבר מה.<br />
<br />
בתום הפרוזדור של הקומה השניה, נמצא סלון נוסף וספרייה. במרכז הסלון ספה רחבה ולידה שולחן מיוחד שנבנה ביד-אמן על ידי ר' [[יעקב ליפסקר]], מי שזכה לבנות גם (באותו סגנון מיוחד) את ארון הקודש ורהיטים נוספים ב-[[770]]. הקירות עטופים בספריות עמוסים ספרים שעמדו לשימושו של הרבי.<br />
<br />
בשנותיה האחרונות של הרבנית, כאשר התקשתה לרדת במדרגות, הובא לסלון שולחן-אוכל עם כיסאות, והרבי והרבנית סעדו את ארוחותיהם על שולחן זה.<br />
<br />
באותן שנים היו פעמים רבות שהרבי נשאר בסלון לאחר הסעודה, ועבר על מכתבים שקיבל. בלילות שבת ישב הרבי ולמד בסלון [[לקוטי תורה]].<br />
<br />
בסלון זה הייתה תמונת הרבי כשהוא [[מסדר קידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]. ככל הנראה, זו התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית{{הערה|על הגעת התמונה לסלון הרבי, סיפר פעם ר' בערל: "כמה שנים לאחר חתונתנו, מסגרתי את אחת התמונות מחתונתנו ונתתי במתנה לרבנית חיה מושקא. בתמונה הזו נראה הרבי תחת החופה, כשהרב חודקוב קורא את הכתובה. הרבנית הניחה את התמונה בחדר הספרייה של הרבי. ([[בית משיח]] גיליון 508).}}, בנוסף לתמונה הזו, היו בבית הרבי רק שתי תמונות של [[הרבי הריי"צ]], שעמדו גלויות בחדר השינה.<br />
<br />
==קומה השלישית==<br />
הקומה השלישית של הבית, הייתה ריקה מאדם. אמנם אף היא הייתה רחבה וגדולה כקודמותיה, והיו בה חדרי אורחים. אורחים כמובן לא נטו ללון בבית הרבי והרבנית, מלבד דוד הרבנית, הרב [[בן ציון שניאורסון]] ואחייניתו של הרבי, מרת [[ישראל אריה לייב שניאורסון#בתו|דליה רויטמן]], בת רבי [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה לייב]], שכשהייתה מגיעה לניו יורק, הייתה מתארחת במקום ברוב כבוד.<br />
<br />
לאחר שנת [[תשכ"ה]], עם פטירתה של [[הרבנית חנה]] שהתגוררה אף היא ברחוב '[[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]]', מרחק של שני 'בלאקים', אוחסנו בקומה זו רהיטים וחפצים שהיו בביתה, והם למעשה נמצאים שם עד עצם היום הזה.<br />
<br />
בראשית שנות המ"מים, לאחר שה[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]] היה צריך לסייע לרבנית לעיתים קרובות יותר, הוא קבע את דירתו בקומה השלישית של בית הרבי.<br />
<br />
==המעלית==<br />
המעלית היא אחד השינויים המהותיים היחידים שנערכו בבית הרבי והרבנית מאז שנקנה הבית. היא הותקנה לאחר שהרבנית חשה ברגליה והתקשתה לעלות במדרגות הפנימיות שבתוך הבית.<br />
<br />
בתחילה הובא כיסא מיוחד ה'מתלבש' על גרם המדרגות שבתוך הבית, ובאמצעותו יכלה הרבנית לעלות ולרדת באופן אוטומטי. אולם הכיסא לא היה לנחת רוחו של [[הרבי]],{{מקור}} ולכן הוצע לבנות מעלית במקום מעלית אחרת שהייתה בבית, שבה היה ניתן רק להעלות ולהוריד חפצים.<br />
<br />
כמה מבאי הבית סברו שלא ניתן יהיה לבנות במקום הצר הזה מעלית המיועדת לבני אדם באופן שאלה השוהים בה ירגישו בנוח, כיוון שהמקום קטן מאוד. ה[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]] חשב שאכן כן ניתן לבנות את המעלית. על מנת להוכיח זאת, בנה 'מעלית לדוגמה' מעץ, והעמידהּ, אז ניתן היה להבחין בבירור שהמקום אכן רחב מספיק על מנת שאפשר יהיה לעלות ולרדת באמצעות המעלית בצורה נוחה.<br />
<br />
כשהגיע הרבי הביתה, וראה את 'מעלית' העץ שנבנתה, נתן את הסכמתו לבניית מעלית אמיתית. ר' [[מנחם מענדל הלל גנזבורג (משב"ק)|מענדל גאנזבורג]], שהיה בין ה[[משב"ק]]ים, הביא פועלים, וביחד בנו מעלית חדשה.<br />
<br />
מאז הרבנית אכן נהגה לעלות ולרדת באמצעות מעלית זו.<br />
<br />
==הבית כיום==<br />
סמוך ל[[י' בשבט]] [[תשנ"ב]], קרא הרבי ל[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]], והורה לו למכור את תכולת הבית ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], עד יו"ד שבט. את כסף המכירה, אמר הרבי, יש להעביר לטובת אחד המוסדות ("איינע פון די מוסדות").<br />
<br />
ר' שלום בער גנזבורג נבהל מאוד מההוראה הלא-שגרתית, ומכיוון שהיה אמון על שמירת הסוד, לא יכול היה לשתף אף אחד בסוד הכמוס.<br />
<br />
הוא לא ידע האם מתכוון הרבי למכור ממש את כל תכולת הבית, או שיש חפצים שברצונו להשאיר. ואם אכן ירצה הרבי להשאיר חלק מהחפצים - היכן יישארו? ובכלל, איך יקבלו החסידים את הידיעה שהרבי מעוניין למכור את ביתו הפרטי?!<br />
<br />
בהזדמנות הראשונה שנוצרה, פנה ר' [[שלום בער גנזבורג]] לרבי ואמר שיש דברים רבים שהוא אינו יודע כיצד לנהוג בהם. הרבי השיב כי אם יהיו חפצים אישיים שיהיה ספק לגביהם, תבוא ותשאל אותי. הרבי גם הוסיף ואמר לר' שלום בער גנזבורג שהוא יכול לצרף אליו חסיד נוסף, שאף הוא היה מהמשמשים בקודש בבית הרבי.<br />
<br />
השניים ערכו רשימה של חפצים אודותיהם הסתפקו, האם יימכרו אף הם, או יישארו ברשות הרבי, ור' שלום בער גנזבורג ניגש אל הרבי בשלישית. הוא היה נרגש מאוד לנוכח הנושא העדין שעליו לדבר עם הרבי, אולם להפתעתו הגדולה, עוד בטרם החל לדבר פתח הרבי ואמר בזה הלשון:<br />
<br />
"אני רואה שאינך מרוצה מכך. גם אני לא מרוצה מזה, ואף באים אליי בטענות על כך. הנך יודע מה? שיישאר כך עד ביאת המשיח, כמו שזה". והוסיף "וכאשר יגיע הזמן ויצטרכו להרחיב ולייפות, שלא יחששו מהכסף ויעשו כל מה שצריך".<br />
<br />
ר' [[שלום בער גנזבורג]] לא הבין למה ירמזו דבריו האחרונים של הרבי. הוא עמד מבולבל, והרבי פנה אליו שוב ואמר: "מה אתה דואג? אתה דואג איפוא תהיה? במקום שאני אהיה - שם אתה תהיה".<br />
<br />
במשך השנים נשאר ר' שלום בער גנזבורג לדור בביתו של הרבי{{הערה|לטענתו, הוא קיבל על כך כמה רמזים מהרבי.}}. בשנת [[תשס"ד]], על פי פסק בית המשפט, עבר הניהול של הבית לרשות [[אגודת חסידי חב"ד]] ו[[מרכז לענייני חינוך]]. כיום ר' [[שלום בער גנזבורג]] ישן בקומה השניה של [[770]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''הביאני המלך חדריו''' [[מנחם זיגלבוים]] סוקר בשבועון [[בית משיח]] את ביתו של [[הרבי]]: הביאני המלך חדריו, [[בית משיח]] 729 עמוד 25 [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52833 הקומה הראשונה] - הסקירה הראשונה מסוגה אודות הקומה הראשונה בבית הרבי - כוללת ראיונות, מסמכים, תמונות וגם תרשימי הקומה הראשונה שהוכנו מיוחד לסקירה זו. לפני ולפנים בבית המלך, [[בית משיח]] 730 עמוד 26 [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52946 סקירה על הקומה השניה והשלישית] - {{אינפו}} סקירה ראשונה מסוגה אודות הקומות השניה והשלישית בבית הרבי - כוללת ראיונות, מסמכים, תמונות וגם תרשימי הקומות השניה והשלישית, תרשימים אלו הוכנו מיוחד לסקירה זו. <br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60859 הרבי בשריפת חמץ במרפסת ביתו] - [[תשמ"ח]] - {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79947 השלג מכסה את ביתו הפרטי של הרבי] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
* [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2808274 הרבי מתפלל ערבית בביתו] - עשרה בטבת [[תשמ"ט]] {{בית חבד}}<br />
*'''[http:/wpengine.netdna-cdn.com//wp-content/uploads/2017/02/12-02-2017-13-48-16-במחנה.pdf בבית המלך]''', מגזין 'במחנה צבאות השם' שבט תשע"ז<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/651715/ המשב"ק מספר: זכרונות מבית הרבי והרבנית]''', זכרונות מאת ר' [[שמשון אהרון יוניק]] {{אינפו}}, מתוך [[שבועון בית משיח]] ערב כ"ב שבט תשפ"א<br />
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3002782 תפילת מנחה בבית הרבי]''' - תשעה באב נדחה, תשמ"ח {{וידאו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/133685 דובער הכטמן מגיש: תיעוד מבית הרבי והרבנית ברחוב פרזידנט]''' {{COL}}<br />
*[https://col.org.il/news/139463 הטלפון, המטבח הקטן, הרהיטים: גלריה מקיפה מבית הרבי והרבנית] {{col}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]</div>Mklophttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%96%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%98_1304&diff=589611פרזידנט 13042023-04-19T07:56:20Z<p>Mklop: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבית ברחוב פרזידנט]]<br />
'''בית מס' 1304 ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]]'''{{הערה|בין רחובות ברוקלין וניו יורק.}} שבשכונת [[קראון הייטס]] הינו ביתו הפרטי של [[הרבי]]. בבית זה התגוררו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] עד פטירתה של הרבנית ב[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]].<br />
<br />
==במשך השנים==<br />
בשנת [[תשט"ו]], קנה ה[[מרכז לעניני חינוך]] בית בכתובת 1304 פרזידנט כשלוש רחובות מ[[770]], בשביל מגורי הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] את הבית{{הערה|זמן מה לאחר שעברו הרבי והרבנית אל ביתם זה, סיפרה הרבנית לאחד מנאמני הבית, ר' [[יעקב צבי הולצמן]]: "אבא [[הרבי הריי"צ]] אמר תמיד שצריך לחפש בית צנוע מבחוץ, גם אם מקשטים את הבפנים".}}, לאחר שהתגוררו עד אז בבניין הדירות שבצומת הרחובות ניו-יורק ו[[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], 346 [[ניו יורק אוועניו]] בקומה העליונה.<br />
<br />
אנ"ש והחסידים לא נכנסו אל הבית שהיה סגור בפני קהל החסידים, מלבד מי אשר הוזמן אל הקודש על ידי הרבנית לביקור שבהחלט נחשב לביקור פרטי.<br />
לאחר [[הסתלקות]] הרבנית בליל [[כ"ב בשבט]] [[תשמ"ח]], שהה הרבי בביתו לאורך כל שנת האבל, כשהתפילות ומעמדי [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]] נעשים שם. או אז נפתח הבית לראשונה לפני קהל החסידים.<br />
<br />
==הקומה הראשונה==<br />
[[קובץ:קופה במטבח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קופת צדקה|קופת הצדקה]] הקבועה בקיר המטבח בביתו של הרבי (תשמ"ט)]]<br />
[[קובץ:הקומה הראשונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקומה הראשונה]]<br />
הכניסה אל הבית היא לתוך חדר צר דרכו נכנסים אל סלון גדול שתופס שטח נכבד מהקומה הראשונה של הבית, אותו סלון הפך ב[[תשמ"ח]] למקום בו התפלל הרבי ונשא שיחות קודש.<br />
<br />
במשך כל השנים עמדו במרכז הסלון שתי ספות אירוח מעוגלות, שם הייתה [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] מקבלת את אורחיה. מלבד הספות כמעט ולא היה ריהוט נוסף בסלון. בקצה הימני, עמדה וויטרינה בה היו מדליות שונות שקיבל הרבי לאות הוקרה.<br />
<br />
החדר יותר פנימה היא חדר האוכל, שם עומד שולחן אוכל רחב ידיים ומסביבו שמונה כסאות. רוב החלל היה ריק מרהיטים.<br />
<br />
לצד חדר האוכל עומד קיטון ובו ארונות אכסון לכלי החמץ וכלי ה[[פסח]], ארון פינתי נוסף (בו אוכסנו תבלינים בכל ימות השנה, ובו נעל הרבי את ה'חמץ בעין' שמכר בחג הפסח), חדר שירותים ולצדו כיור, וכן מעלית.<br />
החלק הפנימי של הבית<br />
<br />
בבית יש שני גרמי מדרגות, הראשון מהסלון המרכזי אל הקומה השניה, והאחורי במקביל לחדר האוכל הגדול, כשבינו לבין חדר האוכל חוצצת דלת.<br />
<br />
בחלק השלישי, הפנימי יותר של הקומה, היה שולחן אוכל נוסף שלידו היו [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] סועדים בימות החול, בעיקר בשעות הערב.<br />
<br />
בפינת חדר האוכל, בין זה לחדר האוכל הגדול, ניצב מעמד בעבור הטלפון, ועליו קופת [[צדקה]]. כאשר הגיע [[הרבי]] לאכול ארוחת ערב, הוא לקח קודם את קופת הצדקה, הציבה על השולחן ושלשל לתוכה מטבע של חמישה סנט וגם נתן מטבע לרבנית על מנת שתשלשל לקופה{{הערה|סיפר ה[[משב"ק]] הרב [[חס"ד הלברשטאם]], כי בשנים מאוחרות יותר, כשבנו, הק' [[ארי הלברשטם|אהרן יוסף הלברשטאם]] היה במקום, נתן הרבי גם לו מטבע על מנת לתתו לצדקה".}}.<br />
<br />
על מעמד זה היה מונח גם [[חומש]] של הרבי, שבסופו נכרך סידור ("רוסטובער סידור"), ובו בירך הרבי לאחר הסעודה. ב[[ליל שבת]] לאחר הסעודה נהג הרבי לשבת במקומו ולומר 'שנים מקרא ואחד תרגום' מחומש זה.<br />
<br />
בפינה ממול, באמצע הפתח שבין חדר האוכל הגדול לחדר האוכל הקטן, הדליק הרבי את ה[[חנוכייה]].<br />
<br />
בהמשך, מצדו של חדר האוכל הפנימי, עומד המטבח, כמעט דל"ת על דל"ת, מדהים בפשטותו וביושנו (עשרות שנים לא החליפו בו רהיטים או שיפצוהו). במטבח יש משטחי שיש וארונות משני צידי המטבח. בפינה עומד המקרר, ישן ופשוט, בתווך עמד תנור ולא הרחק ממנו שולחן [[חלב]]י. מול המקרר עומד הכיור, בו נטל הרבי את ידיו לסעודות שבת.<br />
<br />
במרפסת של המטבח, עמד מקרר עתיק, שבעבר הופעל באמצעות בלוקי-קרח, ושנים אחר-כך שימש כארון איחסון לצרכים שונים. [[תשמ"ח|בשנת האבילות]], היו החתנים ובני משפחותיהם [[נתינת סידור לחתנים|מקבלים מהרבי את הסידור]] לתפילת [[מנחה]], במקום זה.<br />
<br />
במטבח יש פתח כניסה/יציאה נוסף אל החצר האחורית. האכסדרה המובילה החוצה, שימשה גם כ[[סוכה]] פרטית עבור הרבי והרבנית, משנת [[תשל"ח]] ואילך (בשנים שלפני זה היו מקימים את הסוכה במרפסת הקומה השלישית). מאז שנת [[תשמ"ב]], עברו הרבי והרבנית להתגורר בשבתות ובימים טובים בבניין [[ספריית אגודת חסידי חב"ד|הספרייה]] הסמוך ל-[[770]], אך אף על פי כן, הורה הרבי ל[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]], להמשיך ולהקים את הסוכה כל השנים.<br />
<br />
הדלת האחורית המובילה מהמטבח אל כעין מרפסת קטנה, וממנה כמה מדרגות אל החצר האחורית של הבית, שהייתה ירוקה ומטופחת.<br />
<br />
בליל הסתלקותה של הרבנית, פונו מהקומה הראשונה כל חפציהם האישיים של הרבי והרבנית שהיו מונחים דרך קבע בקומה.<br />
<br />
==קומה השניה==<br />
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית של הרבי. הרבי כשהוא [[מסדר קידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]]]<br />
<br />
בין הקומה הראשונה לשניה היו שני גרמי מדרגות פנימיים, האחד מהסלון הגדול והשני בסמוך לחדר האוכל. בשנת האבילות הרבי ירד תמיד דרך גרם המדרגות המרכזי אל הסלון, שם כבר המתין לו הקהל.<br />
<br />
סמוך לחדר הלינה יש את חדר השירות והרחצה, ואחריו חדר שירותים נוסף המחובר לחדר העבודה של הרבי. בשניהם עומד כיור.<br />
<br />
בהמשך המסדרון, בסמוך לחדר הרחצה והשירות, מן העבר השני, נמצא חדר עבודתו של הרבי, שאף הוא חדר גדול ורחב מימדים. בקירות חדרו של הרבי, קבועים ארבעה 'בתי מנורה' עם נרות בארבעה מקומות בחדר. שני 'בתים' קבועים בקיר שבצד מזרח, ושניים נוספים בקיר שבצד מערב. אחר [[הסתלקות]] הרבנית, הורה הרבי ל[[משב"ק]] להשאיר את אחד המנורות הקבועים בקיר שבצד מערב, דולק תמיד.<br />
<br />
בחדר זה ישב הרבי ולמד, כמו גם עסק בעבודתו הק'. פעמים רבות הרבי הלך לביתו בשעות הערב כשעמו שק מכתבים, וכששב למחרת בבוקר, העביר הרבי את תשובותיו על המכתבים שהחזיר עמו מביתו. הרבי שהה בחדרו כאשר הדלת סגורה, והוא עסוק בענייני קודשו. במשך הלילה יצא הרבי מפעם לפעם מחדרו לחדר אחר בבית, וכשהיה משאיר את דלת החדר פתוחה, היה זה לסימן עבור המשב"ק שיש לו הרשות להיכנס פנימה אם היה זקוק לדבר מה.<br />
<br />
בתום הפרוזדור של הקומה השניה, נמצא סלון נוסף וספרייה. במרכז הסלון ספה רחבה ולידה שולחן מיוחד שנבנה ביד-אמן על ידי ר' [[יעקב ליפסקר]], מי שזכה לבנות גם (באותו סגנון מיוחד) את ארון הקודש ורהיטים נוספים ב-[[770]]. הקירות עטופים בספריות עמוסים ספרים שעמדו לשימושו של הרבי.<br />
<br />
בשנותיה האחרונות של הרבנית, כאשר התקשתה לרדת במדרגות, הובא לסלון שולחן-אוכל עם כיסאות, והרבי והרבנית סעדו את ארוחותיהם על שולחן זה.<br />
<br />
באותן שנים היו פעמים רבות שהרבי נשאר בסלון לאחר הסעודה, ועבר על מכתבים שקיבל. בלילות שבת ישב הרבי ולמד בסלון [[לקוטי תורה]].<br />
<br />
בסלון זה הייתה תמונת הרבי כשהוא [[מסדר קידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]. ככל הנראה, זו התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית{{הערה|על הגעת התמונה לסלון הרבי, סיפר פעם ר' בערל: "כמה שנים לאחר חתונתנו, מסגרתי את אחת התמונות מחתונתנו ונתתי במתנה לרבנית חיה מושקא. בתמונה הזו נראה הרבי תחת החופה, כשהרב חודקוב קורא את הכתובה. הרבנית הניחה את התמונה בחדר הספרייה של הרבי. ([[בית משיח]] גיליון 508).}}, בנוסף לתמונה הזו, היו בבית הרבי רק שתי תמונות של [[הרבי הריי"צ]], שעמדו גלויות בחדר השינה.<br />
<br />
==קומה השלישית==<br />
הקומה השלישית של הבית, הייתה ריקה מאדם. אמנם אף היא הייתה רחבה וגדולה כקודמותיה, והיו בה חדרי אורחים. אורחים כמובן לא נטו ללון בבית הרבי והרבנית, מלבד דוד הרבנית, הרב [[בן ציון שניאורסון]] ואחייניתו של הרבי, מרת [[ישראל אריה לייב שניאורסון#בתו|דליה רויטמן]], בת רבי [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה לייב]], שכשהייתה מגיעה לניו יורק, הייתה מתארחת במקום ברוב כבוד.<br />
<br />
לאחר שנת [[תשכ"ה]], עם פטירתה של [[הרבנית חנה]] שהתגוררה אף היא ברחוב '[[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]]', מרחק של שני 'בלאקים', אוחסנו בקומה זו רהיטים וחפצים שהיו בביתה, והם למעשה נמצאים שם עד עצם היום הזה.<br />
<br />
בראשית שנות המ"מים, לאחר שה[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]] היה צריך לסייע לרבנית לעיתים קרובות יותר, הוא קבע את דירתו בקומה השלישית של בית הרבי.<br />
<br />
==המעלית==<br />
המעלית היא אחד השינויים המהותיים היחידים שנערכו בבית הרבי והרבנית מאז שנקנה הבית. היא הותקנה לאחר שהרבנית חשה ברגליה והתקשתה לעלות במדרגות הפנימיות שבתוך הבית.<br />
<br />
בתחילה הובא כיסא מיוחד ה'מתלבש' על גרם המדרגות שבתוך הבית, ובאמצעותו יכלה הרבנית לעלות ולרדת באופן אוטומטי. אולם הכיסא לא היה לנחת רוחו של [[הרבי]],{{מקור}} ולכן הוצע לבנות מעלית במקום מעלית אחרת שהייתה בבית, שבה היה ניתן רק להעלות ולהוריד חפצים.<br />
<br />
כמה מבאי הבית סברו שלא ניתן יהיה לבנות במקום הצר הזה מעלית המיועדת לבני אדם באופן שאלה השוהים בה ירגישו בנוח, כיוון שהמקום קטן מאוד. ה[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]] חשב שאכן כן ניתן לבנות את המעלית. על מנת להוכיח זאת, בנה 'מעלית לדוגמה' מעץ, והעמידהּ, אז ניתן היה להבחין בבירור שהמקום אכן רחב מספיק על מנת שאפשר יהיה לעלות ולרדת באמצעות המעלית בצורה נוחה.<br />
<br />
כשהגיע הרבי הביתה, וראה את 'מעלית' העץ שנבנתה, נתן את הסכמתו לבניית מעלית אמיתית. ר' [[מנחם מענדל הלל גנזבורג (משב"ק)|מענדל גאנזבורג]], שהיה בין ה[[משב"ק]]ים, הביא פועלים, וביחד בנו מעלית חדשה.<br />
<br />
מאז הרבנית אכן נהגה לעלות ולרדת באמצעות מעלית זו.<br />
<br />
==הבית כיום==<br />
סמוך ל[[י' בשבט]] [[תשנ"ב]], קרא הרבי ל[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]], והורה לו למכור את תכולת הבית ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], עד יו"ד שבט. את כסף המכירה, אמר הרבי, יש להעביר לטובת אחד המוסדות ("איינע פון די מוסדות").<br />
<br />
ר' שלום בער גנזבורג נבהל מאוד מההוראה הלא-שגרתית, ומכיוון שהיה אמון על שמירת הסוד, לא יכול היה לשתף אף אחד בסוד הכמוס.<br />
<br />
הוא לא ידע האם מתכוון הרבי למכור ממש את כל תכולת הבית, או שיש חפצים שברצונו להשאיר. ואם אכן ירצה הרבי להשאיר חלק מהחפצים - היכן יישארו? ובכלל, איך יקבלו החסידים את הידיעה שהרבי מעוניין למכור את ביתו הפרטי?!<br />
<br />
בהזדמנות הראשונה שנוצרה, פנה ר' [[שלום בער גנזבורג]] לרבי ואמר שיש דברים רבים שהוא אינו יודע כיצד לנהוג בהם. הרבי השיב כי אם יהיו חפצים אישיים שיהיה ספק לגביהם, תבוא ותשאל אותי. הרבי גם הוסיף ואמר לר' שלום בער גנזבורג שהוא יכול לצרף אליו חסיד נוסף, שאף הוא היה מהמשמשים בקודש בבית הרבי.<br />
<br />
השניים ערכו רשימה של חפצים אודותיהם הסתפקו, האם יימכרו אף הם, או יישארו ברשות הרבי, ור' שלום בער גנזבורג ניגש אל הרבי בשלישית. הוא היה נרגש מאוד לנוכח הנושא העדין שעליו לדבר עם הרבי, אולם להפתעתו הגדולה, עוד בטרם החל לדבר פתח הרבי ואמר בזה הלשון:<br />
<br />
"אני רואה שאינך מרוצה מכך. גם אני לא מרוצה מזה, ואף באים אליי בטענות על כך. הנך יודע מה? שיישאר כך עד ביאת המשיח, כמו שזה". והוסיף "וכאשר יגיע הזמן ויצטרכו להרחיב ולייפות, שלא יחששו מהכסף ויעשו כל מה שצריך".<br />
<br />
ר' [[שלום בער גנזבורג]] לא הבין למה ירמזו דבריו האחרונים של הרבי. הוא עמד מבולבל, והרבי פנה אליו שוב ואמר: "מה אתה דואג? אתה דואג איפוא תהיה? במקום שאני אהיה - שם אתה תהיה".<br />
<br />
במשך השנים נשאר ר' שלום בער גנזבורג לדור בביתו של הרבי{{הערה|לטענתו, הוא קיבל על כך כמה רמזים מהרבי.}}. בשנת [[תשס"ד]], על פי פסק בית המשפט, עבר הניהול של הבית לרשות [[אגודת חסידי חב"ד]] ו[[מרכז לענייני חינוך]]. כיום ר' [[שלום בער גנזבורג]] ישן בקומה השניה של [[770]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''הביאני המלך חדריו''' [[מנחם זיגלבוים]] סוקר בשבועון בית משיח את ביתו של הרבי: הביאני המלך חדריו, בית משיח 729 עמוד 25 [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52833 הקומה הראשונה] - הסקירה הראשונה מסוגה אודות הקומה הראשונה בבית הרבי - כוללת ראיונות, מסמכים, תמונות וגם תרשימי הקומה הראשונה שהוכנו מיוחד לסקירה זו. לפני ולפנים בבית המלך, בית משיח 730 עמוד 26 [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52946 סקירה על הקומה השניה והשלישית] - {{אינפו}} סקירה ראשונה מסוגה אודות הקומות השניה והשלישית בבית הרבי - כוללת ראיונות, מסמכים, תמונות וגם תרשימי הקומות השניה והשלישית, תרשימים אלו הוכנו מיוחד לסקירה זו. <br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60859 הרבי בשריפת חמץ במרפסת ביתו] - [[תשמ"ח]] - {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79947 השלג מכסה את ביתו הפרטי של הרבי] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
* [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2808274 הרבי מתפלל ערבית בביתו] - עשרה בטבת [[תשמ"ט]] {{בית חבד}}<br />
*'''[http:/wpengine.netdna-cdn.com//wp-content/uploads/2017/02/12-02-2017-13-48-16-במחנה.pdf בבית המלך]''', מגזין 'במחנה צבאות השם' שבט תשע"ז<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/651715/ המשב"ק מספר: זכרונות מבית הרבי והרבנית]''', זכרונות מאת ר' [[שמשון אהרון יוניק]] {{אינפו}}, מתוך [[שבועון בית משיח]] ערב כ"ב שבט תשפ"א<br />
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3002782 תפילת מנחה בבית הרבי]''' - תשעה באב נדחה, תשמ"ח {{וידאו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/133685 דובער הכטמן מגיש: תיעוד מבית הרבי והרבנית ברחוב פרזידנט]''' {{COL}}<br />
*[https://col.org.il/news/139463 הטלפון, המטבח הקטן, הרהיטים: גלריה מקיפה מבית הרבי והרבנית] {{col}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]</div>Mklophttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%A1&diff=589608מנחם מענדל קורטס2023-04-19T07:51:30Z<p>Mklop: /* פרסומים וחשיפות */</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
'''מנחם מענדל (מענדי) קורטס''' (יליד [[תשנ"ח]]) הוא איש תקשורת, כתב [[שבועון כפר חב"ד]], עורך באתרים [[חב"ד און ליין]] והאתר החרדי כיכר השבת.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בט' [[תשרי]] [[תשנ"ח]] להוריו ר' ניסים ויעל קורטס, מחסידי חב"ד בקרית חב"ד ב[[צפת]]. בילדותו עברה המשפחה להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], והוא למד בתלמוד תורה חב"ד בשכונה. כבחור, למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשע"ט]] נסע לקבל [[סמיכה לרבנות]] בישיבה ב[[מוסקבה]].<br />
<br />
כבר בתור בחור בישיבה ב[[כפר חב"ד]] החל לפרסם סיפורים וכתבות בעיתוני החג של [[שבועון כפר חב"ד]]. לקראת סוף שנת [[תשע"ז]] הצטרף כעורך באתר [[חב"ד און ליין]]. בשנת [[תשע"ח]] התקבל כעיתונאי ב[[שבועון]] כפר חב"ד. בשנת [[תשפ"א]] מונה כעורך באתר החרדי "כיכר השבת".<br />
<br />
עם הקמת מגזין "[[נשמה]]" החודשי של [[צעירי חב"ד]], המיועד למקורבי בתי חב"ד ברחבי הארץ, הצטרף אל צוות הכותבים. מאז חורף תשפ"ב מגיש בכל חודש הצצה לבית חב"ד מרכזי וייחודי אחר, מרחבי הארץ.<br />
<br />
ב[[פסח]] [[תשפ"ב]] נבחר על ידי ר' [[דוד רוטנברג]] באתר "חרדים 10" כ"הדבר הגדול הבא" בתחום התקשורת{{הערה|[https://ch10.co.il/news/739570/#.YmFpj9pByYg בתקשורת החרדית: מנדי קורטס, עיתונאי ועורך, בן 24 מנחל’ה] באתר חרדים 10.}}.<br />
<br />
בניסן תשפ"ג נישא עם חנה בת ר' ישעיהו ויהודית גולדשטיין מ[[עמנואל]].<br />
<br />
==פרסומים וחשיפות==<br />
בשנת [[תשפ"ב]] פירסם ב[[שבועון כפר חב"ד]] כתבה על [[סידור הבעל שם טוב]] בה סיפק הצצה לחשיפת ספרית אגו"ח, בה נחשף לראשונה צילום המלא של הסידור. לכתבה היו הדים בכלי התקשורת הדתיים וגם הכלליים{{הערה|'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/620936cc1722f_1644771020.pdf דרישת שלום מהבעל שם טוב]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] 1946 עמוד 24 {{PDF}}{{COL}}}}.<br />
<br />
בסוכות [[תשפ"ב]], בעיצומו של הגל השני של מגיפת ה[[קורונה]], חשף ב[[שבועון כפר חב"ד]] מסמכים מארכיון גרמני, המלמדים כי [[הרבי הרש"ב]] ו[[הרבי הריי"צ]] חוסנו פעמיים נגד מגיפה{{הערה|'''[https://col.org.il/news/133789 טופסי רישום חושפים: רבותינו נשיאינו חוסנו פעמיים נגד מגפה''']}}. המסמכים עוררו עניין (בגין הפולמוס שניטש בתקופת הקורונה בין רבני חב"ד ורופאים חב"דיים אשר הבליטו את חובת החיסונים כדי להציל נפשות, לעומת מספר חסידים ללא תפקידים או ידע הלכתי ורבני שהתנגדו לחיסונים) וקיבלו פרסום גם בכלי תקשורת כללי{{הערה|'''[https://col.org.il/news/133873 באולפן Ynet הציגו את התגלית המרעישה שנחשפה ב'כפר חב"ד'''']}}.<br />
<br />
לקראת חגי ישראל כותב ועורך, במסגרת [[שבועון כפר חב"ד]], מוספי נושא ייעודיים, בכל מוסף נושא אחר הקשור לדור השביעי, ובכל מוסף מקובץ מידע רב בנושא הרלוונטי, בתוספת תגליות וחשיפות. הז'אנר זהה לכתבות הרגילות של קורטס - כתיבה עיתונאית קולחת הכוללת ראיונות קצרים, בשילוב תמונות וגם מסמכים. מטרת המוספים - לספק הצצה לנושא הרלוונטי, בתוספת חומר חדש. למוספים יש גם קונספט של תחקיר, אבל ללא מקורות מדוייקים. <br />
<br />
* לקראת פסח [[תשפ"א]] כתב וערך מוסף שסקר את הקשר של הרבי עם הגבירים של ליובאוויטש.<br />
* לקראת סוכות [[תשפ"ב]] כתב וערך מוסף "וילחם מלחמות השם", שסקר את המאבקים שהוביל הרבי במרוצת השנים למען ביצור חומות היהדות.<br />
* לקראת פסח [[תשפ"ב]] כתב וערך מוסף שסקר את עולם הרפואה במשנת הרבי.<br />
* לקראת סוכות [[תשפ"ג]] כתב וערך מוסף "בית המלכות", 64 עמודים. סקר את בית הרבי והרבנית ברחוב [[פרזידנט 1304]]. בגיליון נחשפו עדויות חדשות והובאו פרטים בלתי ידועים על בית הרבי. הכתבה שפתחה את הגיליון עסקה בביתם הראשון של הרבי והרבנית, בבניין מגורים ברחוב ניו יורק ברובע ברוקלין, ובפרטי המעבר אל הבית הקבוע והמוכר ברחוב פרזידנט.<br />
* לקראת פסח [[תשפ"ג]] כתב וערך מוסף "הרב חדקוב", 64 עמודים, שסיפר בפרוטרוט (בתוספת תמונות נדירות משנים מוקדמות ופרטים משפחתיים אישיים) את סיפורו של הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], ראש המזכירות של הרבי, מימי צעירותו בלטביה, עבור דרך נסיעתו לארצות הברית יחד עם אדמו"ר הריי"צ וכלה בעבודתו לפי הוראות הרבי במשך עשרות שנים בדור השביעי.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*תגית '''[https://col.org.il/feed?keyword=מנדי+קורטס מנדי קורטס]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ח]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ח]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:צוות אתר COL]]</div>Mklophttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%A1&diff=589601מנחם מענדל קורטס2023-04-19T07:48:19Z<p>Mklop: /* פרסומים וחשיפות */</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
'''מנחם מענדל (מענדי) קורטס''' (יליד [[תשנ"ח]]) הוא איש תקשורת, כתב [[שבועון כפר חב"ד]], עורך באתרים [[חב"ד און ליין]] והאתר החרדי כיכר השבת.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בט' [[תשרי]] [[תשנ"ח]] להוריו ר' ניסים ויעל קורטס, מחסידי חב"ד בקרית חב"ד ב[[צפת]]. בילדותו עברה המשפחה להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], והוא למד בתלמוד תורה חב"ד בשכונה. כבחור, למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשע"ט]] נסע לקבל [[סמיכה לרבנות]] בישיבה ב[[מוסקבה]].<br />
<br />
כבר בתור בחור בישיבה ב[[כפר חב"ד]] החל לפרסם סיפורים וכתבות בעיתוני החג של [[שבועון כפר חב"ד]]. לקראת סוף שנת [[תשע"ז]] הצטרף כעורך באתר [[חב"ד און ליין]]. בשנת [[תשע"ח]] התקבל כעיתונאי ב[[שבועון]] כפר חב"ד. בשנת [[תשפ"א]] מונה כעורך באתר החרדי "כיכר השבת".<br />
<br />
עם הקמת מגזין "[[נשמה]]" החודשי של [[צעירי חב"ד]], המיועד למקורבי בתי חב"ד ברחבי הארץ, הצטרף אל צוות הכותבים. מאז חורף תשפ"ב מגיש בכל חודש הצצה לבית חב"ד מרכזי וייחודי אחר, מרחבי הארץ.<br />
<br />
ב[[פסח]] [[תשפ"ב]] נבחר על ידי ר' [[דוד רוטנברג]] באתר "חרדים 10" כ"הדבר הגדול הבא" בתחום התקשורת{{הערה|[https://ch10.co.il/news/739570/#.YmFpj9pByYg בתקשורת החרדית: מנדי קורטס, עיתונאי ועורך, בן 24 מנחל’ה] באתר חרדים 10.}}.<br />
<br />
בניסן תשפ"ג נישא עם חנה בת ר' ישעיהו ויהודית גולדשטיין מ[[עמנואל]].<br />
<br />
==פרסומים וחשיפות==<br />
בשנת [[תשפ"ב]] פירסם ב[[שבועון כפר חב"ד]] כתבה על [[סידור הבעל שם טוב]] בה סיפק הצצה לחשיפת ספרית אגו"ח, בה נחשף לראשונה צילום המלא של הסידור. לכתבה היו הדים בכלי התקשורת הדתיים וגם הכלליים{{הערה|'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/620936cc1722f_1644771020.pdf דרישת שלום מהבעל שם טוב]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] 1946 עמוד 24 {{PDF}}{{COL}}}}.<br />
<br />
בסוכות [[תשפ"ב]], בעיצומו של הגל השני של מגיפת ה[[קורונה]], חשף ב[[שבועון כפר חב"ד]] מסמכים מארכיון גרמני, המלמדים כי [[הרבי הרש"ב]] ו[[הרבי הריי"צ]] חוסנו פעמיים נגד מגיפה{{הערה|'''[https://col.org.il/news/133789 טופסי רישום חושפים: רבותינו נשיאינו חוסנו פעמיים נגד מגפה''']}}. המסמכים עוררו עניין (בגין הפולמוס שניטש בתקופת הקורונה בין רבני חב"ד ורופאים חב"דיים אשר הבליטו את חובת החיסונים כדי להציל נפשות, לעומת מספר חסידים ללא תפקידים או ידע הלכתי ורבני שהתנגדו לחיסונים) וקיבלו פרסום גם בכלי תקשורת כללי{{הערה|'''[https://col.org.il/news/133873 באולפן Ynet הציגו את התגלית המרעישה שנחשפה ב'כפר חב"ד'''']}}.<br />
<br />
לקראת חגי ישראל כותב ועורך, במסגרת [[שבועון כפר חב"ד]], מוספי נושא ייעודיים, בכל מוסף נושא אחר הקשור לדור השביעי, ובכל מוסף מקובץ מידע רב בנושא הרלוונטי, בתוספת תגליות וחשיפות. הז'אנר זהה לכתבות הרגילות של קורטס - כתיבה עיתונאית קולחת הכוללת ראיונות קצרים, בשילוב תמונות וגם מסמכים. מטרת המוספים - לספק הצצה לנושא הרלוונטי, בתוספת חומר חדש. למוספים יש גם קונספט של תחקיר, אבל ללא מקורות מדוייקים. <br />
<br />
* לקראת פסח [[תשפ"א]] כתב וערך מוסף שסקר את הקשר של הרבי עם הגבירים של ליובאוויטש.<br />
* לקראת סוכות [[תשפ"ב]] כתב וערך מוסף "וילחם מלחמות השם", שסקר את המאבקים שהוביל הרבי במרוצת השנים למען ביצור חומות היהדות.<br />
* לקראת פסח [[תשפ"ב]] כתב וערך מוסף שסקר את עולם הרפואה במשנת הרבי.<br />
* לקראת סוכות [[תשפ"ג]] כתב וערך מוסף "בית המלכות", 64 עמודים. סקר את בית הרבי והרבנית ברחוב פרזידנט. בגיליון נחשפו עדויות חדשות והובאו פרטים בלתי ידועים על בית הרבי. הכתבה שפתחה את הגיליון עסקה בביתם הראשון של הרבי והרבנית, בבניין מגורים ברחוב ניו יורק ברובע ברוקלין, ובפרטי המעבר אל הבית הקבוע והמוכר ברחוב פרזידנט.<br />
* לקראת פסח [[תשפ"ג]] כתב וערך מוסף "הרב חדקוב", 64 עמודים, שסיפר בפרוטרוט (בתוספת תמונות נדירות משנים מוקדמות ופרטים משפחתיים אישיים) את סיפורו של הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], ראש המזכירות של הרבי, מימי צעירותו בלטביה, עבור דרך נסיעתו לארצות הברית יחד עם אדמו"ר הריי"צ וכלה בעבודתו לפי הוראות הרבי במשך עשרות שנים בדור השביעי.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*תגית '''[https://col.org.il/feed?keyword=מנדי+קורטס מנדי קורטס]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ח]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ח]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:צוות אתר COL]]</div>Mklophttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%A1&diff=589585מנחם מענדל קורטס2023-04-19T07:34:47Z<p>Mklop: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
'''מנחם מענדל (מענדי) קורטס''' (יליד [[תשנ"ח]]) הוא איש תקשורת, כתב [[שבועון כפר חב"ד]], עורך באתרים [[חב"ד און ליין]] והאתר החרדי כיכר השבת.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בט' [[תשרי]] [[תשנ"ח]] להוריו ר' ניסים ויעל קורטס, מחסידי חב"ד בקרית חב"ד ב[[צפת]]. בילדותו עברה המשפחה להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], והוא למד בתלמוד תורה חב"ד בשכונה. כבחור, למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשע"ט]] נסע לקבל [[סמיכה לרבנות]] בישיבה ב[[מוסקבה]].<br />
<br />
כבר בתור בחור בישיבה ב[[כפר חב"ד]] החל לפרסם סיפורים וכתבות בעיתוני החג של [[שבועון כפר חב"ד]]. לקראת סוף שנת [[תשע"ז]] הצטרף כעורך באתר [[חב"ד און ליין]]. בשנת [[תשע"ח]] התקבל כעיתונאי ב[[שבועון]] כפר חב"ד. בשנת [[תשפ"א]] מונה כעורך באתר החרדי "כיכר השבת".<br />
<br />
עם הקמת מגזין "[[נשמה]]" החודשי של [[צעירי חב"ד]], המיועד למקורבי בתי חב"ד ברחבי הארץ, הצטרף אל צוות הכותבים. מאז חורף תשפ"ב מגיש בכל חודש הצצה לבית חב"ד מרכזי וייחודי אחר, מרחבי הארץ.<br />
<br />
ב[[פסח]] [[תשפ"ב]] נבחר על ידי ר' [[דוד רוטנברג]] באתר "חרדים 10" כ"הדבר הגדול הבא" בתחום התקשורת{{הערה|[https://ch10.co.il/news/739570/#.YmFpj9pByYg בתקשורת החרדית: מנדי קורטס, עיתונאי ועורך, בן 24 מנחל’ה] באתר חרדים 10.}}.<br />
<br />
בניסן תשפ"ג נישא עם חנה בת ר' ישעיהו ויהודית גולדשטיין מ[[עמנואל]].<br />
<br />
==פרסומים וחשיפות==<br />
בשנת [[תשפ"ב]] פירסם ב[[שבועון כפר חב"ד]] כתבה על [[סידור הבעל שם טוב]] בה קורטס סיפק הצצה לחשיפת ספרית אגו"ח באותם ימים. בה נחשף לראשונה צילום המלא של הסידור. הכתבה התפרסמה בכלי התקשורת הדתיים וגם הכלליים שמצאו בה עניין רב{{הערה|'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/620936cc1722f_1644771020.pdf דרישת שלום מהבעל שם טוב]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] 1946 עמוד 24 {{PDF}}{{COL}}}}.<br />
<br />
בסוכות [[תשפ"ב]], בעיצומו של הגל השני של מגיפת הקורונה, חשף ב[[שבועון כפר חב"ד]] מסמכים מארכיון גרמני, המלמדים כי [[הרבי הרש"ב]] ו[[הרבי הריי"צ]] חוסנו פעמיים נגד מגיפה{{הערה|'''[https://col.org.il/news/133789 טופסי רישום חושפים: רבותינו נשיאינו חוסנו פעמיים נגד מגפה''']}}. המסמכים עוררו עניין וקיבלו פרסום גם בכלי תקשורת כללי{{הערה|'''[https://col.org.il/news/133873 באולפן Ynet הציגו את התגלית המרעישה שנחשפה ב'כפר חב"ד'''']}}.<br />
<br />
לקראת חגים כותב ועורך, במסגרת [[שבועון כפר חב"ד]], מוספי נושא ייעודיים. אלו סקרו זוויות שונות בדור השביעי משלל זוויות וכללו חשיפות בלתי ידועות בשלל נושאים.<br />
<br />
* לקראת פסח [[תשפ"א]] כתב וערך מוסף שסקר את הקשר של הרבי עם הגבירים של ליובאוויטש.<br />
* לקראת סוכות [[תשפ"ב]] כתב וערך מוסף "ויילחם מלחמות השם", שצלל אל המאבקים שהוביל הרבי במרוצת השנים למען ביצור חומות היהדות.<br />
* לקראת פסח [[תשפ"ב]] כתב וערך מוסף שהרחיב על עולם הרפואה במשנת הרבי.<br />
* לקראת סוכות [[תשפ"ג]] כתב וערך גיליון "בית המלכות", 64 עמודים. סקר את ביתם של הרבי והרבנית ברחוב פרזידנט. בגיליון נחשפו עדויות חדשות והובאו פרטים בלתי ידועים על בית הרבי. הכתבה שפתחה את הגיליון עסקה בביתם הראשון של הרבי והרבנית, בבניין מגורים ברחוב ניו יורק ברובע ברוקלין, ובפרטי המעבר אל הבית הקבוע והמוכר ברחוב פרזידנט.<br />
* לקראת פסח [[תשפ"ג]] הגיש גיליון נרחב, 64 עמודים, שסיפר בפרוטרוט תוך תמונות נדירות את סיפורו של הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], ראש המזכירות של הרבי, מימי ילדותו ונערותו באירופה, עבור דרך נסיעתו לארצות הברית יחד עם אדמו"ר הריי"צ וכלה בעבודתו לצד הרבי במשך עשרות שנים בדור השביעי.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*תגית '''[https://col.org.il/feed?keyword=מנדי+קורטס מנדי קורטס]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ח]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ח]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:צוות אתר COL]]</div>Mklophttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%A1&diff=589574מנחם מענדל קורטס2023-04-19T07:21:57Z<p>Mklop: /* פרסומים וחשיפות */</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
'''מנחם מענדל (מענדי) קורטס''' (יליד [[תשנ"ח]]) הוא איש תקשורת, כתב [[שבועון כפר חב"ד]], עורך באתרים [[חב"ד און ליין]] והאתר החרדי כיכר השבת.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בט' [[תשרי]] [[תשנ"ח]] להוריו ר' ניסים ויעל קורטס, מחסידי חב"ד בקרית חב"ד בצפת. בילדותו עברה המשפחה להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], והוא למד בתלמוד תורה חב"ד בשכונה. כבחור, למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשע"ט]] נסע לקבל [[סמיכה לרבנות]] בישיבה ב[[מוסקבה]].<br />
<br />
כבר בתור בחור בישיבה בכפר חב"ד החל לפרסם סיפורים וכתבות בעיתוני החג של [[שבועון כפר חב"ד]]. לקראת סוף שנת [[תשע"ז]] הצטרף כעורך באתר [[חב"ד און ליין]]. בשנת [[תשע"ח]] התקבל כעיתונאי וכתב רשמי בעיתון כפר חב"ד. בשנת [[תשפ"א]] מונה כעורך באתר החרדי "כיכר השבת".<br />
<br />
עם הקמת מגזין "נשמה" החודשי של צעירי חב"ד, המיועד למקורבי בתי חב"ד ברחבי הארץ, הצטרף אל צוות הכותבים. מאז חורף תשפ"ב מגיש בכל חודש הצצה לבית חב"ד מרכזי וייחודי אחר, מרחבי הארץ.<br />
<br />
ב[[פסח]] [[תשפ"ב]] נבחר על ידי ר' [[דוד רוטנברג]] באתר "חרדים 10" כ"הדבר הגדול הבא" בתחום התקשורת{{הערה|[https://ch10.co.il/news/739570/#.YmFpj9pByYg בתקשורת החרדית: מנדי קורטס, עיתונאי ועורך, בן 24 מנחל’ה] באתר חרדים 10.}}.<br />
<br />
בניסן תשפ"ג נישא עם חנה בת ר' ישעיהו ויהודית גולדשטיין מ[[עמנואל]].<br />
<br />
==פרסומים וחשיפות==<br />
בשנת [[תשפ"ב]] פירסם ב[[שבועון כפר חב"ד]] כתבה על [[סידור הבעל שם טוב]] בה קורטס סיפק הצצה לחשיפת ספרית אגו"ח באותם ימים. בה נחשף לראשונה צילום המלא של הסידור. הכתבה התפרסמה בכלי התקשורת הדתיים וגם הכלליים שמצאו בה עניין רב{{הערה|'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/620936cc1722f_1644771020.pdf דרישת שלום מהבעל שם טוב]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] 1946 עמוד 24 {{PDF}}{{COL}}}}.<br />
<br />
בסוכות [[תשפ"ב]], בעיצומו של הגל השני של מגיפת הקורונה, חשף ב[[שבועון כפר חב"ד]] מסמכים מארכיון גרמני, המלמדים כי [[הרבי הרש"ב]] ו[[הרבי הריי"צ]] חוסנו פעמיים נגד מגיפה{{הערה|'''[https://col.org.il/news/133789 טופסי רישום חושפים: רבותינו נשיאינו חוסנו פעמיים נגד מגפה''']}}. המסמכים עוררו עניין וקיבלו פרסום גם בכלי תקשורת כללי{{הערה|'''[https://col.org.il/news/133873 באולפן Ynet הציגו את התגלית המרעישה שנחשפה ב'כפר חב"ד'''']}}.<br />
<br />
לקראת חגים כותב ועורך, במסגרת [[שבועון כפר חב"ד]], מוספי נושא ייעודיים. אלו סקרו זוויות שונות בדור השביעי משלל זוויות וכללו חשיפות בלתי ידועות בשלל נושאים.<br />
<br />
* לקראת פסח [[תשפ"א]] כתב וערך מוסף שסקר את הקשר של הרבי עם הגבירים של ליובאוויטש.<br />
* לקראת סוכות [[תשפ"ב]] כתב וערך מוסף "ויילחם מלחמות השם", שצלל אל המאבקים שהוביל הרבי במרוצת השנים למען ביצור חומות היהדות.<br />
* לקראת פסח [[תשפ"ב]] כתב וערך מוסף שהרחיב על עולם הרפואה במשנת הרבי.<br />
* לקראת סוכות [[תשפ"ג]] כתב וערך גיליון "בית המלכות", 64 עמודים. סקר את ביתם של הרבי והרבנית ברחוב פרזידנט. בגיליון נחשפו עדויות חדשות והובאו פרטים בלתי ידועים על בית הרבי. הכתבה שפתחה את הגיליון עסקה בביתם הראשון של הרבי והרבנית, בבניין מגורים ברחוב ניו יורק ברובע ברוקלין, ובפרטי המעבר אל הבית הקבוע והמוכר ברחוב פרזידנט.<br />
* לקראת פסח [[תשפ"ג]] הגיש גיליון נרחב, 64 עמודים, שסיפר בפרוטרוט תוך תמונות נדירות את סיפורו של הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], ראש המזכירות של הרבי, מימי ילדותו ונערותו באירופה, עבור דרך נסיעתו לארצות הברית יחד עם אדמו"ר הריי"צ וכלה בעבודתו לצד הרבי במשך עשרות שנים בדור השביעי.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*תגית '''[https://col.org.il/feed?keyword=מנדי+קורטס מנדי קורטס]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ח]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ח]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:צוות אתר COL]]</div>Mklophttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%A1&diff=589572מנחם מענדל קורטס2023-04-19T07:20:26Z<p>Mklop: /* פרסומים וחשיפות */ אין מקור ל"מדוברים בעולם המחקר"</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
'''מנחם מענדל (מענדי) קורטס''' (יליד [[תשנ"ח]]) הוא איש תקשורת, כתב [[שבועון כפר חב"ד]], עורך באתרים [[חב"ד און ליין]] והאתר החרדי כיכר השבת.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בט' [[תשרי]] [[תשנ"ח]] להוריו ר' ניסים ויעל קורטס, מחסידי חב"ד בקרית חב"ד בצפת. בילדותו עברה המשפחה להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], והוא למד בתלמוד תורה חב"ד בשכונה. כבחור, למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשע"ט]] נסע לקבל [[סמיכה לרבנות]] בישיבה ב[[מוסקבה]].<br />
<br />
כבר בתור בחור בישיבה בכפר חב"ד החל לפרסם סיפורים וכתבות בעיתוני החג של [[שבועון כפר חב"ד]]. לקראת סוף שנת [[תשע"ז]] הצטרף כעורך באתר [[חב"ד און ליין]]. בשנת [[תשע"ח]] התקבל כעיתונאי וכתב רשמי בעיתון כפר חב"ד. בשנת [[תשפ"א]] מונה כעורך באתר החרדי "כיכר השבת".<br />
<br />
עם הקמת מגזין "נשמה" החודשי של צעירי חב"ד, המיועד למקורבי בתי חב"ד ברחבי הארץ, הצטרף אל צוות הכותבים. מאז חורף תשפ"ב מגיש בכל חודש הצצה לבית חב"ד מרכזי וייחודי אחר, מרחבי הארץ.<br />
<br />
ב[[פסח]] [[תשפ"ב]] נבחר על ידי ר' [[דוד רוטנברג]] באתר "חרדים 10" כ"הדבר הגדול הבא" בתחום התקשורת{{הערה|[https://ch10.co.il/news/739570/#.YmFpj9pByYg בתקשורת החרדית: מנדי קורטס, עיתונאי ועורך, בן 24 מנחל’ה] באתר חרדים 10.}}.<br />
<br />
בניסן תשפ"ג נישא עם חנה בת ר' ישעיהו ויהודית גולדשטיין מ[[עמנואל]].<br />
<br />
==פרסומים וחשיפות==<br />
בשנת [[תשפ"ב]] פירסם ב[[שבועון כפר חב"ד]] כתבה על [[סידור הבעל שם טוב]] בה קורטס סיפק הצצה לחשיפת ספרית אגו"ח באותם ימים. בה נחשף לראשונה צילום המלא של הסידור. הכתבה התפרסמה בכלי התקשורת הדתיים וגם הכלליים שמצאו בה עניין רב{{הערה|'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/620936cc1722f_1644771020.pdf דרישת שלום מהבעל שם טוב]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] 1946 עמוד 24 {{PDF}}{{COL}}}}.<br />
<br />
בסוכות [[תשפ"ב]], בעיצומו של הגל השני של מגיפת הקורונה, חשף ב[[שבועון כפר חב"ד]] מסמכים מארכיון גרמני, המלמדים כי [[הרבי הרש"ב]] ו[[הרבי הריי"צ]] חוסנו פעמיים נגד מגיפה{{הערה|'''[https://col.org.il/news/133789 טופסי רישום חושפים: רבותינו נשיאינו חוסנו פעמיים נגד מגפה''']}}. המסמכים עוררו עניין וקיבלו פרסום גם בכלי תקשורת כללי{{הערה|'''[https://col.org.il/news/133873 באולפן Ynet הציגו את התגלית המרעישה שנחשפה ב'כפר חב"ד'''']}}.<br />
<br />
לקראת חגים כותב ועורך, במסגרת [[שבועון כפר חב"ד]], מוספי נושא ייעודיים. אלו סקרו זוויות שונות בדור השביעי משלל זוויות וכללו חשיפות בלתי ידועות בשלל נושאים.<br />
<br />
* לקראת פסח [[תשפ"א]] כתב וערך מוסף שסקר את הקשר של הרבי עם הגבירים של ליובאוויטש.<br />
* לקראת סוכות [[תשפ"ב]] פרסם מוסף "ויילחם מלחמות השם", שצלל אל המאבקים שהוביל הרבי במרוצת השנים למען ביצור חומות היהדות.<br />
* לקראת פסח [[תשפ"ב]] הוציא לאור מוסף שהרחיב על עולם הרפואה במשנת הרבי.<br />
* לקראת סוכות [[תשפ"ג]] פרסם גיליון "בית המלכות", 64 עמודים, בכתיבתו ועריכתו, שלראשונה סקר את ביתם של הרבי והרבנית ברחוב פרזידנט. בגיליון נחשפו עדויות חדשות והובאו פרטים בלתי ידועים על בית הרבי. הכתבה שפתחה את הגיליון עסקה בביתם הראשון של הרבי והרבנית, בבניין מגורים ברחוב ניו יורק ברובע ברוקלין, ובפרטי המעבר אל הבית הקבוע והמוכר ברחוב פרזידנט.<br />
* לקראת פסח [[תשפ"ג]] הגיש גיליון נרחב, 64 עמודים, שסיפר בפרוטרוט תוך תמונות נדירות את סיפורו של הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], ראש המזכירות של הרבי, מימי ילדותו ונערותו באירופה, עבור דרך נסיעתו לארצות הברית יחד עם אדמו"ר הריי"צ וכלה בעבודתו לצד הרבי במשך עשרות שנים בדור השביעי.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*תגית '''[https://col.org.il/feed?keyword=מנדי+קורטס מנדי קורטס]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ח]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ח]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:צוות אתר COL]]</div>Mklophttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%A1&diff=589570מנחם מענדל קורטס2023-04-19T07:17:53Z<p>Mklop: /* פרסומים וחשיפות */</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
'''מנחם מענדל (מענדי) קורטס''' (יליד [[תשנ"ח]]) הוא איש תקשורת, כתב [[שבועון כפר חב"ד]], עורך באתרים [[חב"ד און ליין]] והאתר החרדי כיכר השבת.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בט' [[תשרי]] [[תשנ"ח]] להוריו ר' ניסים ויעל קורטס, מחסידי חב"ד בקרית חב"ד בצפת. בילדותו עברה המשפחה להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], והוא למד בתלמוד תורה חב"ד בשכונה. כבחור, למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשע"ט]] נסע לקבל [[סמיכה לרבנות]] בישיבה ב[[מוסקבה]].<br />
<br />
כבר בתור בחור בישיבה בכפר חב"ד החל לפרסם סיפורים וכתבות בעיתוני החג של [[שבועון כפר חב"ד]]. לקראת סוף שנת [[תשע"ז]] הצטרף כעורך באתר [[חב"ד און ליין]]. בשנת [[תשע"ח]] התקבל כעיתונאי וכתב רשמי בעיתון כפר חב"ד. בשנת [[תשפ"א]] מונה כעורך באתר החרדי "כיכר השבת".<br />
<br />
עם הקמת מגזין "נשמה" החודשי של צעירי חב"ד, המיועד למקורבי בתי חב"ד ברחבי הארץ, הצטרף אל צוות הכותבים. מאז חורף תשפ"ב מגיש בכל חודש הצצה לבית חב"ד מרכזי וייחודי אחר, מרחבי הארץ.<br />
<br />
ב[[פסח]] [[תשפ"ב]] נבחר על ידי ר' [[דוד רוטנברג]] באתר "חרדים 10" כ"הדבר הגדול הבא" בתחום התקשורת{{הערה|[https://ch10.co.il/news/739570/#.YmFpj9pByYg בתקשורת החרדית: מנדי קורטס, עיתונאי ועורך, בן 24 מנחל’ה] באתר חרדים 10.}}.<br />
<br />
בניסן תשפ"ג נישא עם חנה בת ר' ישעיהו ויהודית גולדשטיין מ[[עמנואל]].<br />
<br />
==פרסומים וחשיפות==<br />
בשנת [[תשפ"ב]] פירסם ב[[שבועון כפר חב"ד]] כתבה על [[סידור הבעל שם טוב]] בה קורטס סיפק הצצה לחשיפת ספרית אגו"ח באותם ימים. בה נחשף לראשונה צילום המלא של הסידור. הכתבה התפרסמה בכלי התקשורת הדתיים וגם הכלליים שמצאו בה עניין רב{{הערה|'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/620936cc1722f_1644771020.pdf דרישת שלום מהבעל שם טוב]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] 1946 עמוד 24 {{PDF}}{{COL}}}}.<br />
<br />
בסוכות [[תשפ"ב]], בעיצומו של הגל השני של מגיפת הקורונה, חשף ב[[שבועון כפר חב"ד]] מסמכים מארכיון גרמני, המלמדים כי [[הרבי הרש"ב]] ו[[הרבי הריי"צ]] חוסנו פעמיים נגד מגיפה{{הערה|'''[https://col.org.il/news/133789 טופסי רישום חושפים: רבותינו נשיאינו חוסנו פעמיים נגד מגפה''']}}. המסמכים עוררו עניין וקיבלו פרסום גם בכלי תקשורת כללי{{הערה|'''[https://col.org.il/news/133873 באולפן Ynet הציגו את התגלית המרעישה שנחשפה ב'כפר חב"ד'''']}}.<br />
<br />
לקראת חגים מפרסם, במסגרת [[שבועון כפר חב"ד]], מוספי נושא ייעודיים. המוספים שהוציא לאור הפכו למדוברים בעולם המחקר החב"די. אלו סקרו זוויות שונות בדור השביעי משלל זוויות וכללו חשיפות בלתי ידועות בשלל נושאים.<br />
<br />
* לקראת פסח [[תשפ"א]] כתב וערך מוסף שסקר את הקשר של הרבי עם הגבירים של ליובאוויטש.<br />
* לקראת סוכות [[תשפ"ב]] פרסם מוסף "ויילחם מלחמות השם", שצלל אל המאבקים שהוביל הרבי במרוצת השנים למען ביצור חומות היהדות.<br />
* לקראת פסח [[תשפ"ב]] הוציא לאור מוסף שהרחיב על עולם הרפואה במשנת הרבי.<br />
* לקראת סוכות [[תשפ"ג]] פרסם גיליון "בית המלכות", 64 עמודים, בכתיבתו ועריכתו, שלראשונה סקר את ביתם של הרבי והרבנית ברחוב פרזידנט. בגיליון נחשפו עדויות חדשות והובאו פרטים בלתי ידועים על בית הרבי. הכתבה שפתחה את הגיליון עסקה בביתם הראשון של הרבי והרבנית, בבניין מגורים ברחוב ניו יורק ברובע ברוקלין, ובפרטי המעבר אל הבית הקבוע והמוכר ברחוב פרזידנט.<br />
* לקראת פסח [[תשפ"ג]] הגיש גיליון נרחב, 64 עמודים, שסיפר בפרוטרוט תוך תמונות נדירות את סיפורו של הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], ראש המזכירות של הרבי, מימי ילדותו ונערותו באירופה, עבור דרך נסיעתו לארצות הברית יחד עם אדמו"ר הריי"צ וכלה בעבודתו לצד הרבי במשך עשרות שנים בדור השביעי.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*תגית '''[https://col.org.il/feed?keyword=מנדי+קורטס מנדי קורטס]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ח]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ח]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:צוות אתר COL]]</div>Mklophttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%A1&diff=589544שיחה:מנחם מענדל קורטס2023-04-19T05:01:45Z<p>Mklop: יצירת דף עם התוכן "נסע ללמוד סמיכה. והוסמך?~~~~ עורך אינטרנט בתקופת ישיבה גדולה?~~~~"</p>
<hr />
<div>נסע ללמוד סמיכה. והוסמך?[[משתמש:Mklop|Mklop]] - [[שיחת משתמש:Mklop|שיחה]], 05:01, כ"ח בניסן, ה'תשפ"ג 05:01, 19 באפריל 2023 (UTC)<br />
עורך אינטרנט בתקופת ישיבה גדולה?[[משתמש:Mklop|Mklop]] - [[שיחת משתמש:Mklop|שיחה]], 05:01, כ"ח בניסן, ה'תשפ"ג 05:01, 19 באפריל 2023 (UTC)</div>Mklophttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%A1&diff=589543מנחם מענדל קורטס2023-04-19T05:00:31Z<p>Mklop: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
'''מנחם מענדל (מענדי) קורטס''' (יליד [[תשנ"ח]]) הוא איש תקשורת, כתב [[שבועון כפר חב"ד]], עורך באתרים [[חב"ד און ליין]] והאתר החרדי כיכר השבת.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בט' [[תשרי]] [[תשנ"ח]] להוריו ר' ניסים ויעל קורטס, מחסידי חב"ד בקרית חב"ד בצפת. בילדותו עברה המשפחה להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], והוא למד בתלמוד תורה חב"ד בשכונה. כבחור, למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשע"ט]] נסע לקבל [[סמיכה לרבנות]] בישיבה ב[[מוסקבה]].<br />
<br />
כבר בתור בחור בישיבה בכפר חב"ד החל לפרסם סיפורים וכתבות בעיתוני החג של [[שבועון כפר חב"ד]]. לקראת סוף שנת [[תשע"ז]] הצטרף כעורך באתר [[חב"ד און ליין]]. בשנת [[תשע"ח]] התקבל כעיתונאי וכתב רשמי בעיתון כפר חב"ד. בשנת [[תשפ"א]] מונה כעורך באתר החרדי "כיכר השבת".<br />
<br />
עם הקמת מגזין "נשמה" החודשי של צעירי חב"ד, המיועד למקורבי בתי חב"ד ברחבי הארץ, הצטרף אל צוות הכותבים. מאז חורף תשפ"ב מגיש בכל חודש הצצה לבית חב"ד מרכזי וייחודי אחר, מרחבי הארץ.<br />
<br />
ב[[פסח]] [[תשפ"ב]] נבחר על ידי ר' [[דוד רוטנברג]] באתר "חרדים 10" כ"הדבר הגדול הבא" בתחום התקשורת{{הערה|[https://ch10.co.il/news/739570/#.YmFpj9pByYg בתקשורת החרדית: מנדי קורטס, עיתונאי ועורך, בן 24 מנחל’ה] באתר חרדים 10.}}.<br />
<br />
בניסן תשפ"ג נישא עם חנה בת ר' ישעיהו ויהודית גולדשטיין מ[[עמנואל]].<br />
<br />
==פרסומים וחשיפות==<br />
בשנת [[תשפ"ב]] פירסם ב[[שבועון כפר חב"ד]] כתבה על [[סידור הבעל שם טוב]] בה קורטס סיפק הצצה לחשיפת ספרית אגו"ח באותם ימים. בה נחשף לראשונה צילום המלא של הסידור. הכתבה התפרסמה בכלי התקשורת הדתיים וגם הכלליים שמצאו בה עניין רב{{הערה|'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/620936cc1722f_1644771020.pdf דרישת שלום מהבעל שם טוב]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] 1946 עמוד 24 {{PDF}}{{COL}}}}.<br />
<br />
בסוכות [[תשפ"ב]], בעיצומו של הגל השני של מגיפת הקורונה, חשף ב[[שבועון כפר חב"ד]] מסמכים מארכיון גרמני, המלמדים כי [[הרבי הרש"ב]] ו[[הרבי הריי"צ]] חוסנו פעמיים נגד מגיפה{{הערה|'''[https://col.org.il/news/133789 טופסי רישום חושפים: רבותינו נשיאינו חוסנו פעמיים נגד מגפה''']}}. המסמכים עוררו עניין וקיבלו פרסום גם בכלי תקשורת כללי{{הערה|'''[https://col.org.il/news/133873 באולפן Ynet הציגו את התגלית המרעישה שנחשפה ב'כפר חב"ד'''']}}.<br />
<br />
לקראת חגים מפרסם, במסגרת [[שבועון כפר חב"ד]], מוספי נושא ייעודיים. המוספים שהוציא לאור הפכו למדוברים בעולם המחקר החב"די. אלו סקרו זוויות שונות בדור השביעי משלל זוויות וכללו חשיפות בלתי ידועות בשלל נושאים.<br />
<br />
* לקראת פסח [[תשפ"א]] כתב וערך מוסף שסקר את הקשר של הרבי עם הגבירים של ליובאוויטש.<br />
* לקראת חג הסוכות [[תשפ"ב]] פרסם מוסף "ויילחם מלחמות השם", שצלל אל המאבקים שהוביל הרבי במרוצת השנים למען ביצור חומות היהדות.<br />
* לקראת פסח [[תשפ"ב]] הוציא לאור מוסף שהרחיב על עולם הרפואה במשנת הרבי.<br />
* לקראת חג הסוכות [[תשפ"ג]] פרסם גיליון "בית המלכות", 64 עמודים, בכתיבתו ועריכתו, שלראשונה סקר את ביתם של הרבי והרבנית ברחוב פרזידנט. בגיליון נחשפו עדויות חדשות והובאו פרטים בלתי ידועים על בית הרבי. הכתבה שפתחה את הגיליון עסקה בביתם הראשון של הרבי והרבנית, בבניין מגורים ברחוב ניו יורק ברובע ברוקלין, ובפרטי המעבר אל הבית הקבוע והמוכר ברחוב פרזידנט.<br />
* לקראת פסח [[תשפ"ג]] הגיש גיליון נרחב, 64 עמודים, שסיפר בפרוטרוט תוך תמונות נדירות את סיפורו של הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], ראש המזכירות של הרבי, מימי ילדותו ונערותו באירופה, עבור דרך נסיעתו לארצות הברית יחד עם אדמו"ר הריי"צ וכלה בעבודתו לצד הרבי במשך עשרות שנים בדור השביעי.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*תגית '''[https://col.org.il/feed?keyword=מנדי+קורטס מנדי קורטס]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ח]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ח]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:צוות אתר COL]]</div>Mklop