https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=Merkosחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-10T19:28:11Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A1%D7%A8_%D7%95%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=812391מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן2025-12-03T18:39:52Z<p>Merkos: /* היסטוריה */</p>
<hr />
<div>{{איחוד|י"ט כסלו - חג הגאולה|מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|סיבה=אין צורך בשני ערכים כפולים כמעט, יש לתמצת בבהירות ובצורה אנציקלופדית את כל הציטוטים והסיפורים לערך אחד}}<br />
{{לשכתב|הערך מורכב מאוסף ציטוטים וסיפורים, לא ערך אנציקלופדי}}<br />
[[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצר פטרופבלסקי בו היה אסור [[אדמו"ר הזקן]]]]<br />
'''מאסר וגאולת [[אדמו"ר הזקן]]''' הוא כינויה של פרשיה במהלכה נאסר מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] - אדמו"ר הזקן על רקע ה[[התנגדות לחסידות|התנגדות]] לתורת החסידות. בעקבותיה נקבע יום [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט בכסלו]] - יום הגאולה ממאסרו - כחג הגאולה וכ'ראש השנה לחסידות'.<br />
[[קובץ:חדר בפטרובלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תא בכלא הסמוך לזה שבו היה אסור אדמו"ר הזקן]]<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
[[קובץ:אדמו"ר הזקן שעווה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בובת שעווה של אדמו"ר הזקן, מוצב כיום בתערוכת בית הכלא - מבצר 'פטרובלסקיא קרעפאסט', הבובה מוצבת בפתח התערוכה ולצידה שלט ברוסית המספר על מאסרו של "הרב הגדול ביותר של היהודים"]]<br />
<br />
===ההלשנה===<br />
[[התייסדות תורת החסידות]] רוממה את מצב היהודים בגשמיות וברוחניות, כאשר טעמו מתורת החסידות והיו שהחלו לנהוג בדרכיה. אבל היו שקיטרגו אם בתמימות כאשר תמהו על דרך חדשה ולא ידועה ואם מקנאה על ההצלחה הגדולה מאוד לרומם יהודים ולקרבם בשמחה ובחיות לענייני תורת הסוד. <br />
<br />
לעומת רבים וטובים שהתקרבו ועודדו, נוצרה קבוצת התנגדות שמעוזה בליטא, ואנשי הקבוצה פעלו להיאבק בכל דרך כשרה או פסולה והעיקר להסיט <br />
מהמסילה את ראשי החסידות. וכך בדרך מוזרה ואכזרית זו הובילו [[התנגדות לחסידות|התנגדות]] עזה, מצד רבנים רבים שבראשם ה[[גר"א]]. <br />
<br />
למרות ההתנגדות, [[תנועת החסידות]] התפשטה אז גם במעוזי ההתנגדות, בדוגמת [[ווילנא]]. לאחר פטירת הגר"א בשנת [[תקנ"ח]], הקימו המתנגדים וועד מיוחד, שנועד לנהל את המלחמה בחסידים על ידי הלשנתם לשלטונות{{הערה|שם=מגילה|מגילת י"ט כסלו, [[תשי"ב]].}}.<br />
<br />
במהלך המאבקים פעלו המתנגדים באלימות קשה ביותר נגד חסידים עד שהחליטו להיפטר חס ושלום מראש החסידים באמצעות עלילה כי הוא בוגד בשלטון הצאר, כאשר היה סביר שיקבל עונש על בגידה. <br />
<br />
הלשנה על [[אדמו"ר הזקן]] הוגשה בד' סיוון [[תקנ"ח]]. בכתב המלשינות שהוגש הוצג רבינו הזקן כקושר קשר, מאסף צעירים פורקי עול, מסייע למהפכה הצרפתית, חסידיו חיים חיי פאר והוללות וללא מסגרת חוק, גונבים וגוזלים וכו', ולכן מייעץ לקיסר להגלותם לערבה. יומיים אחרי זה בעיצומו של [[חג השבועות]] הגיש המלשין מלשינות נוספת נגד שלטונות העיר [[וילנא]] (הכתיבה בעיצומו של חג השבועות, צורת החתימה ה[[עברית]] המעוותת מורים, לכאורה, שהמלשין לא היה יהודי) וביום [[י' אלול תקנ"ח]] נפתח התיק נגד רבינו הזקן והגנרל-פרוקורור מגיש את המלשינות אל הקיסר.<br />
<br />
ביום י"ג אלול הורה הצאר לברר את תוכן המלשינות ובט"ו אלול הודיע הגנרל-פרוקורור אל המושל האזרחי של [[ליטא]], את הוראת הקיסר, לברר את הנושא. ביום כ"ט אלול המליץ המושל האזרחי של ליטא לקחת את רבינו הזקן לחקירה, ויחד אתו גם את ראשי עדת חסידיו אשר בליטא{{הערה|ספר המאסר הראשון, יהושע מונדשיין}}.<br />
<br />
===המאסר===<br />
בימי [[חול המועד]] [[סוכות]] [[תקנ"ט]] באו מספר חיילים לקחת את האדמו"ר הזקן, אך הוא הסתתר, וברח לשדה הסמוכה. לאחר התייעצות עם מספר קרוביו שבראשם רבי [[שמואל מונקס]] החליט אדמו"ר הזקן לחזור לעירו ולהיתפס. החיילים חזרו באיסרו חג, ואז נלקח [[אדמו"ר הזקן]] למאסר. בו ביום כתב אדמו"ר הזקן מכתב לכלל חסידיו, בו חיזק אותם בתקווה וביטחון, ובנוסף מזהיר אותם לבל יפגעו במתנגדים{{הערה|שם=מגילה}}. מסופר שמאסרו של אדמו"ר הזקן היה אמור להתרחש שנים רבות לפני כן, אך כשנודע מזה לר' [[זוסיא מאניפולי]], אמר: זוסיא אינו רוצה. ולכן המאסר נדחה עד שנת תקנ"ט{{הערה|מובא בספר פדה בשלום עמוד 83.}}.<br />
<br />
כאשר נאסר אדמו"ר הזקן, ביקש לשלוח את החסיד ר' [[יעקב סמיליאנער]] לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ש[[תפילה|יתפלל]] עליו, אך רבי יעקב שכח לברר את שם אימו של אדמו"ר הזקן.<br />
כאשר הגיע לברדיטשב ורבי לוי יצחק שמע את הבשורה ואת בקשתו של אדמו"ר הזקן, ואת העובדה שרבי יעקב לא בירר את שם אם אדמו"ר הזקן, אמר: מהו חסיד מרוסיה, טוב לו גם רבי ללא אם. פתח רבי לוי יצחק את החומש ונפתח בפסוק "וירא יעקב כי יש '''שבר במצרים'''", אמר רבי לוי יצחק: "שבר" ר"ת - שניאור בן רבקה, אסור בידי מצרים. שאלו רבי יעקב: פירושו יכול להיות גם שניאור בן רחל, ומניין נדע שהכוונה היא שניאור בן רבקה? ענה לו רבי לוי יצחק: במילה שבר יש את האותיות ר' וב', כמו במילה רבקה, ולכן יותר מסתדר שניאור בן רבקה{{הערה|[[ספר הצאצאים]]}}.<br />
<br />
===בבית הסוהר===<br />
אדמו"ר הזקן הובל בכרכרה במשך מספר ימים, עם הפסקת שבת, עד שהגיע ל[[מבצר הפטרופבלי]] ב[[פטרבורג]], שם הושם במאסר.<br />
<br />
בתחילת מאסרו ישב הרבי בתא המיועד ל"מורדים במלכות" בתנאים קשים מנשוא, אך כשהבחינו החוקרים כי מדובר באיש קדוש, העבירו אותו לתא אחר כשהתנאים בו היו נוחים יותר מקודמו.<br />
<br />
לאחר חקירה ממושכת וישיבה בבית הסוהר חמישים ושלושה ימים, נוכחו שרי המלוכה שחקרו בעצמם את הרבי, כי פעל ביושר לבב ובנקיון כפיים, וחתמו על כתב השיחרור.<br />
<br />
כל ימי שבתו של רבינו הזקן ב[[מבצר הפטרופבלי]], נערכו וועדות מיוחדות שהיו אוספות ומעבדות את חומר המלשינות נגד אדמו"ר הזקן, ואחר כך חקרו ודרשו אותו. כל אותן החקירות והדרישות כנגד [[אדמו"ר הזקן]] לא התקיימו במבצר, אלא במשרדי המועצה החשאית, וכל פעם היו מובילים את רבינו הזקן בסירה על נהר הניבה, מהמבצר למשרדים. את אדמו"ר הזקן חקרו שרי המלוכה בעצמם, והוא ענה להם על כל שאלותיהם. התשובות והשאלות נרשמו ונשלחו לסנאט לעיון. כולם ראו בתשובותיו של רבינו הזקן את חוכמתו ואת טהרת לבבו.<br />
<br />
במהלך ימי המאסר ביקר מספר פעמים בתאו של [[אדמו"ר הזקן]] אחד השרים החשובים ביותר ב[[רוסיה]], באחת הפעמים שאל השר את האדמו"ר הזקן: ב[[תורה]]{{הערה|פרשת בראשית פרק ג' פסוק ט'.}} מסופר שכאשר [[אדם הראשון]] 'התחבא' מ[[אלוקים]] בהיותו ב[[גן עדן]] שאלו הקב"ה "איכה?", וכי הקב"ה לא ידע היכן הוא? ענה לו אדמו"ר הזקן שזה היה על מנת שאדם לא יבהל, אך השר לא היה מרוצה מתשובה זו ואמר שאת פירוש זה [[רש"י]] אומר באותו הפסוק, אך ברצונו לשמוע מה אדמו"ר הזקן על זה, ענהו אדמו"ר הזקן: שאלת הקב"ה לאדם הראשון היא לא רק שאלה של בירור המקום הגאוגרפי שלו, והיא לא מופנית אל אדם בלבד, שאלה זו מופנית בכל יום אל כל אדם ואדם, היכן אתה? מה אתה עושה? כיצד אתה פועל? והמשיך אדמו"ר הזקן: "אדוני השר, כל יום ויום מאז הולדתך לפני כך וכך שנים (כאן נקט אדה"ז במספר שנותיו של השר) הקב"ה שואל אותך "איכה?" איפה אתה?".<br />
<br />
תשובה זו פעלה רושם אדיר על השר, הוא במיוחד התפעל מכך שאדמו"ר הזקן ידע את מספר שנותיו אף שבדרך הטבע לא היה לו שום דרך לדעת זאת. כמובן שהתפעלותו של השר החשוב השפיעה וזירזה את שיחרורו של אדמו"ר הזקן.<br />
<br />
ביום [[י"ט כסליו]]{{הערה|רשימות היומן}}, התגלו אל [[אדמו"ר הזקן]] רבותיו ה[[בעל שם טוב]] וה[[מגיד ממעזריטש]] וסיפרו לו כי הסיבה למאסרו היא מפני שמפרסם חסידות ברבים, כולל גם ענינים כמוסים שבתורת הסוד, על אף שכבוד אלוקים הצנע דבר. כאשר שאל אדמו"ר הזקן את רבותיו אם יפסיק מעתה לפרסם את תורת ה[[חסידות]], אמרו לו הבעש"ט והמגיד כי להיפך, מעכשיו שכבר נפסק בשמים כי מותר לו להפיץ חסידות ברבים, הרי ימשיך ויתגבר בהפצת לימוד החסידות.<br />
<br />
==תיק החקירה==<br />
{{להשלים|סיבה=}}<br />
<br />
===הגאולה===<br />
====גאולת י"ט כסלו====<br />
ב[[יום שלישי]], "פעמיים כי טוב" - [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו תקנ"ט]], יצא לאור משפט [[אדמו"ר הזקן]] כי הוא חף מכל פשע, לאחר שאדמו"ר הזקן שוחרר מהמאסר ב[[פטרבורג]] שאלו אותו לאן יובילו אותו ורבינו הזקן ענה להם כי הוא מבקש להגיע לביתו של ה[[חסיד]] ר´ [[מרדכי מליעפלי]].<br />
<br />
במכתב אותו כתב אדמו"ר הזקן על רגעי השחרור נאמר:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ברם כגון דא צריך להודיע, כי יום אשר עשה [[הקדוש ברוך הוא|ד']] לנו יום יט כסלו,<br />
:יום ג' שהוכפל בו כי טוב, יום הלולא רבא של [[המגיד ממזריטש|רבינו הקדוש]] נשמתו עדן,<br />
::וכשקריתי בס'[פר] [[תהלים]] בפסוק '[[פדה בשלום נפשי]]',<br />
:::קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו, יצאתי בשלום מד' שלום.}}<br />
<br />
====גאולת כ' כסלו====<br />
באותו בית בו התגורר ר' [[מרדכי מליעפלי]], התגורר בקומה התחתונה ר' [[נטע נוטקין]], מגדולי ה[[מתנגד]]ים, שהיה מאותם המלשינים שהלשינו על אדמו"ר הזקן, ובטעות העבירו את רבינו הזקן לביתו של המתנגד.<br />
<br />
משראה המתנגד את [[אדמו"ר הזקן]] נכנס לביתו, נבהל מאוד. עם כל זאת ביקש מאדמו"ר הזקן לשבת וציווה להעמיד את המיחם ובעצמו ניקה את הצלחת. בתוך כך נכנס בדברים עם אדמו"ר הזקן, והתחיל לדבר עימו קשות ואמר לו: הנה אתם מדמים בנפשכם שכבר ניצלתם, דעו לכם שכאשר נפלתם עתה בידי לא תצאו מכאן עד אשר תחתמו לי שאתם מבטלים את נוסח התפילה החדש שלכם, ושאר הדברים שחידשתם שלא נהגו בהם אבותינו, שהיו גדולי ארץ כמותכם. מה היה חסר לכם אם היו אומרים "נעריצך" ולא "כתר".<br />
<br />
בסיום הדברים כשיצא אדמו"ר הזקן מביתו התבונן ר' נטע בדמותו האצילית של אדמו"ר הזקן, וייחסו כלפיו נהפך מן הקצה לקצה, עד שלאחר זמן, במאסר השני, היה מהשתדלנים שפעלו לשחרורו. עבור שתדלנותו הציב תנאי, שאדמו"ר הזקן יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים. אחד מהם היה ר' [[יהושע צייטלין]] מ[[שקלוב]]{{הערה|באותו ביקור ניבא [[אדמו"ר הזקן]] שחתנו, [[אברהם פרץ]], ימיר את דתו}}.<br />
<br />
[[אנ"ש]] שהמתינו במשך כל אותו היום בביתו של ר' מרדכי מליעפלי לבואו של אדמו"ר הזקן, היו במבוכה גדולה.<br />
<br />
החסידים החליטו ללכת אל אותו מתנגד הגר בקומה התחתונה של ביתו של ר´ [[מרדכי מליעפלי]] ולשמוע מה בפיו. כאשר הגיעו לביתו של המתנגד הייתה הדלת סגורה, ומבעד לדלת הם שמעו את קולו של המתנגד הטוען: "נעריצך לא מוצא חן בעיניכם רק הנוסח החדש של כתר?" ומיד הבינו החסידים שבטעות הכניסו את [[אדמו"ר הזקן]] לביתו של המתנגד. החסידים דפקו בחוזקה על דלתו של המתנגד עד שפתח להם. הם השתוממו לראות את אדמו"ר הזקן יושב כשראשו שעון על ידיו ושומע חירופים וגידופים מאותו מתנגד.<br />
<br />
המתנגד, בראותו את החסידים נבהל ופניו נפלו. רבי מרדכי מליעפלי רץ בחמת זעם להכות את המתנגד, אך אדמו"ר הזקן רמז לו שלא יעשה לו מאומה וכי יעזוב אותו לנפשו. לפני שיצא אדמו"ר הזקן מבית המתנגד, אמר שצריכים לתת כבוד לאכסניא{{הערה|1=כדוגמת זאת מצינו מצוות התורה "לא תתעב מצרי", ופ[[רש"י]] "הואיל והיו לכם אכסניה בשעת הדחק", וזאת למרות השעבוד הנורא שהשתעבדו בעם ישראל.}}, שתה כוס [[מים]] חמין והלך עם רבי מרדכי לביתו.<br />
<br />
"החייתני ממש" - אמר רבינו הזקן לרבי מרדכי - ועוד הוסיף אדמו"ר הזקן: "ותאמין לי שכל ימי שבתי במאסר לא היה קשה לי כמו אותן שלוש השעות ששהיתי בביתו של המתנגד".<br />
<br />
למרות ש[[אדמו"ר הזקן]] הורה לחסידיו שלא להכות את המתנגד, היה שם יהודי שלא נמנה על החסידים, וטען שהוא לא מחויב לשמוע לקולו של אדמו"ר הזקן מכיון שהוא לא רבו. הוא נפנה אל המתנגד, ואמר:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אספר לכם משל. [[משל]] לשני שרים חשובים של ה[[מלך]], שהתווכחו ביניהם באיזה אופן לשבץ את כתר המלך ביהלומים, אם באופן זה או באופן אחר. בנתיים עבר שם עובר דרך חובק אשפתות, והחל לצעוק אל אחד מהשרים שהשני צודק. נענו לו שניהם: אנחנו מבינים בדבר ויש לנו ויכוח אם כי מטרתינו שווה, אך מה לך ולהביע דיעות בין שני שרי המלך?}}<br />
<br />
סיים האיש את המשל ואמר: "גדולי עולם מתווכחים באיזה אופן לפאר את כתר המלך, אם על ידי אמירת "כתר" או על ידי אמירת "נעריצך", אך אתה אדם פשוט וגס רוח מה לך להתערב בויכוח בין ענקי עולם?" והעניק לו סטירה{{הערה| [[בית רבי]]}}<br />
<br />
==מנהגי י"ט כסלו==<br />
{{ערך מורחב|י"ט כסלו - חג הגאולה}}<br />
על יום גאולת [[אדמו"ר הזקן]] מהמאסר כתב [[אדמו"ר הרש"ב]] באגרת משנת [[תרס"ב]]:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בניי שיחי´ תתאספו ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] הבע"ל.. ותשמחו בשמחת החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו. היום הזה הוא ראש השנה ל[[דא"ח]] אשר הנחילנו אבותינו הקדושים זצוקללה"ה זי"ע והיא תורת ה[[בעש"ט]]. זה היום תחילת מעשיך, שלימות הכוונה האמיתית בבריאת האדם עלי ארץ, להמשיך גילוי [[אור]] פנימיות תורתנו הקדושה אשר נמשך ביום הזה בבחינת המשכה כללית על כללות השנה, ועלינו להעיר לבבנו ביום הזה בבחינת חפץ ורצון פנימי ועצמי באמיתת נקודת לבבנו שיאיר נפשנו באור פנימיות תורתו יתברך...|מקור=[[לקוטי דיבורים]] חלק ד, עמ' 1518}}<br />
<br />
יום זה הינו יום [[התוועדות]] וקבלת החלטות טובות בקביעות עתים ל[[תורת הנגלה|תורה הנגלית]] ו[[תורת החסידות|דא"ח]] ברבים, וחיזוק [[דרכי החסידים]] באהבת רעים.<br />
<br />
ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] נוהגים לסדר [[חלוקת הש"ס]], ועל פי הסדר המבואר ב[[קונטרס אחרון - פרק ט'|אגרת הקודש ד"ה "הוכח תוכיח"]]. ב[[ליובאוויטש]] משנת [[תרס"ג]] ואילך היו מסדרים חלוקת הש"ס ב[[כ"ד טבת]] - יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]] - מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו.<br />
<br />
== מגילת י"ט כסלו ==<br />
{{ערך מורחב|מגילת י"ט כסלו}}<br />
היו חסידים שרצו לכתוב 'מגילת י"ט כסלו', וכבר הכינו נוסח של מגילה. [[אדמו"ר הזקן]] לא קיבל את המגילה, ואמר שסיפור המאסר והגאולה אינו צריך להיות כתוב במגילה, מכיון שהוא ישאר חי לנצח בלב ישראל. וכך אמר: "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב. כי המעשה (=סיפור המעשה) חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא"{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר הזקן]] עמ' רכב.}}.<br />
<br />
מאה שלושים ושמונה שנה לאחר מכן, הודפסה על ידי הוצאת [[קה"ת]] "מגילת י"ט כסלו", שבהקדמתה ההוראה: "כדי לפרסם נס הגאולה נכון להודיע מקודם ברבים, אשר ביום חג הגאולה י"ט כסלו הבע"ל, בעת ההתוועדות, יקראו חוברת זו ויבואו לשמוע אותה. ובתור בעל הקריאה יבחרו אדם חשוב בשפת חלקות, ואשר טרם יקראה ברבים יעבור עלי' בינו לבין עצמו, כדי שיוכל אח"כ לקרותה בשפה ברורה ובלשון צחה".<br />
<br />
והסברה בצידה: "ידוע ומפורסם מנהג חסידי חב"ד, אשר בכל התועדות י"ט כסלו, כשמתאספים יחד לחוג את חג<br />
החגים . . מספרים אודות מהלך המאורע של המאסר והגאולה. בעת האחרונה הנה, מסבות לסבות שונות, נפסק מנהג טוב זה בהרבה מקומות. וכדי לחדש ולחזק אותו מדפיסים אנו בחוברת הנוכחית פרשת י"ט כסלו באופן קיצורי. והיא ליקוט משיחותיו וסיפוריו של כ"ק אדמו"ר רבי יוסף יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מליובאוויטש ובשעתו הוגה על ידו".<br />
<br />
את המגילה שנדפסה בשנת [[תרצ"ז]], מסר [[אדמו"ר הריי"צ]] לתרגום ל[[לשון הקודש]] - אשר נדפס בחוברת '[[התמים]]' באותה שנה. ובחוברת האחרונה שנדפסה בשנת [[תשי"ב]], עם הוספות.<br />
<br />
==שינויים באופני ההנהגה==<br />
לפני המאסר ואחרי המאסר היה שינוי באופן ההנהגה וכמו שהרבי הרש"ב סיפר באריכות לבנו הריי"צ{{דרוש מקור}}, שהשינוי היה באופן ההנהגה{{דרושה הבהרה}}, וכמו כן בין החסידים אצלם היה שינוי בהדגשים וכמו בשיר [[ניגון ברוך הוא אלקינו]] ששינוי את ההדגש מהבבא השניה לבבא השלישית כי העבודה השתנתה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&st=ניגון&pgnum=60 אוצר סיפורי חב"ד] מ[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ד' עמודים חצ"ר-ש'.}}.<br />
<br />
{{י"ט כסלו}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[י"ט כסלו - חג הגאולה]]<br />
* [[ראש השנה לחסידות]]<br />
* [[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן]]<br />
* [[פטרבורג]]<br />
* [[מגילת י"ט כסלו]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], תולדות אדמו"ר הזקן<br />
*[[יהושע מונדשיין]], '''המאסר הראשון''' - "מאסרו של בעל התניא ומאבקי חסידים ו[[מתנגדים]] ב[[ווילנה]] לאור מסמכים חדשים גם ישנים", [[תשע"ב]].<br />
* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]] - [[שניאור זלמן ברגר]].<br />
* [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] - [[שלום דובער לוין]].<br />
* '''נשיאים במאסר''' פרשת מאסרם וגאולתם של נשיאי חב"ד, בעל התניא, האדמו"ר האמצעי, והאדמו"ר הריי"צ, בליווי מסמכים וסיפורים שעברו מדור לדור. מכון באהלי צדיקים.<br />
*הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון]], '''מגילת חייו של הרב מליאדי''' - תיעוד מאסר וגאולת [[אדמו"ר הזקן]] כפי שנכתב על ידי הרבנית שטערנא שרה אשת אדמו"ר הרש"ב, תשע"ב.<br />
*'''קטונתי מכל החסדים''', פרשת המאסר והגאולה מזווית לא מוכרת, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1886, עמוד 57<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=183 י"ט בכסלו, מנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}<br />
* הרב [[שלמה כץ]], '''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1838 סיפור המאסר והגאולה]''', באתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]], באדיבות [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]<br />
* ועד חיילי בית דוד, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65498 ראש השנה לחסידות]''' - קובץ [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תשע"ב]] {{PDF}}<br />
*הרב פרופסור [[יצחק קראוס]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65536 ארבעה ראשי שנים - ועוד אחד?]''', עיתון בשבע - {{אינפו}}<br />
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73045 מחקר: המבצר בו נאסר רבינו הזקן - לא נהרס]''', [[שבועון בית משיח|בית משיח]], טו כסלו התשע"ג (29.11.2012)<br />
*מכון אור החסידות, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/11/5fc2b4d9eddb4_1606595801.pdf י"ט כסלו - סיפורים וביאורים הקשורים בענינו של יום]''' {{PDF}}{{COL}}<br />
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=557&CategoryID=411 מאסר וגאולת רבנו הזקן]''', במדור 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/105547/ מגילת י"ט כסלו עם הגהות הרבי]''' להורדה {{אינפו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:מאסרי וגאולות רבותינו נשיאינו]]<br />
[[קטגוריה:י"ט כסלו]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%96%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%92_%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%9F&diff=782398חיים אשר זעליג סלומון2025-07-07T06:30:16Z<p>Merkos: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:חיים אשר זעליג סלומון 2.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב סלומון צועד ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] של ילדי תשב"ר בכיכר השבת בירושלים. (תשע"ד)]]<br />
הרב '''חיים אשר זעליג סלומון''' ([[א' טבת]] [[תש"ה]] - [[י"א שבט]] [[תשפ"א]]) היה איש חינוך, מאנשי קהילת [[שיכון חב"ד ירושלים]]. בעברו שימש כמנהל בית הספר החב"די ב[[קריית גת]], וכחבר הנהלת בית הספר [[בית חנה (ירושלים)|בית חנה]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תש"ה]] לאביו הרב יוסף לייב ולאמו מרת זלאטע פעסיל סלומון, ונקרא על שם סבו מצד אמו, ר' חיים אשר זעליג צוובנר.<br />
<br />
משפחתו נמנית על גזע בעלי היחס, כצאצאים לרבי אברהם שאג הרב מקויברסדורף, ולרב [[ישעיהו אורנשטיין]]. מצד אביו הוא היה צאצא של ר' שלמה זלמן צורף, מתלמידי הגר"א שעלו לארץ לפני למעלה מ 200 שנה. נכדו היה הרב יואל משה סלומון, מבוני ירושלים בכלל ובית כנסת החורבה במיוחד ולאחר מכן ממקימי המושבה פתח תקוה.<br />
<br />
לקראת חג הפסח [[תשכ"ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
בעודו בחור קודם חתונה, הצטרף לצוות החינוכי של בית הספר חב"ד ב[[קריית גת]], שם גם שודך עם רעייתו מרת אסתר, לבית שטארק.<br />
<br />
כעבור מספר שנים ששימש במהלכם כמנהל בית הספר, עבר להתגורר ב[[ירושלים]], והצטרף לצוות החינוכי של בית הספר [[בית חנה (ירושלים)|בית חנה]] בעיר, ומאוחר יותר מונה לשמש כראש מערך הבחינות בבית הספר, המונה עשרות כיתות.<br />
<br />
[[קובץ:אשר סלומון.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב אשר סלומון משתתף ב[[כינוס תורה]] שבארגונו, בבית-הכנסת חב"ד "היכל לוי יצחק" בשיכון חב"ד בירושלים.]]<br />
נמנה על הפעילים המשמעותיים ביוזמות שהופעלו על ידי סניף [[צעירי אגודת חב"ד ירושלים]], והיה ממונה בעצמו על מגוון יוזמות של חסידי חב"ד בירושלים, ביניהם – ייסוד וניהול [[כינוס תורה|כינוסי תורה]] בחגים ומועדים, כפי הוראת הרבי, וכחבר בוועדה המארגנת של חגיגות [[סיום הרמב"ם]].<br />
<br />
שימש כחבר בעמותת 'אחדות רעים', וקופת גמילות חסדים 'שמח נפש' שעל ידי [[כולל חב"ד]].<br />
<br />
נפטר מנגיף ה[[קורונה]] בגיל 76, ב[[י"א שבט]] [[תשפ"א]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב אהרן סלומון – [[נחלת הר חב"ד]].<br />
*בתו, מרת רחל לאה, רעיית הרב דניאל הלפרין, [[טורונטו]], [[קנדה]].<br />
*בתו, מרת נחמה דינה, רעיית הרב [[קלמן סגל]] שליח הרבי כפר מעש, ישראל.<br />
*בתו, מרת חנה, רעיית הרב [[דב אקסלרוד]] שליח הרבי צ'רקסי, אוקראינה.<br />
*בתו, מרת דבורה, רעיית הרב אוריאל ריבקין, שליח הרבי טמפה, [[פלורידה]].<br />
*בתו, מרת רבקה, רעיית הרב חיים מאיר סטיגמן, [[קראון הייטס]], [[ברוקלין]].<br />
<br />
{{מיון רגיל:סלומון, אשר זעליג}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:צוות תיכון בית חנה ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=716066מנחם מענדל גרינפלד2024-10-11T17:15:10Z<p>Merkos: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:גרינפלד.JPEG|250px|שמאל|ממוזער|הרב גרינפלד (משמאל) לצד [[יוסף יצחק בלינוב|הרב בלינוב]]]]<br />
הרב '''מנחם מענדל גרינפלד''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1976) הוא עורך ומחבר תורני, מייסד [[מכון אנכ"י]], וחזן מקצועי. הוא משמש כסגן מנהל ומורה בתלמוד תורה חב"ד ב[[אלעד]] ובעבר שימש כמנהל גשמי ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ג סיון]] [[תשל"ו]] לאביו הרב ראובן גרינפלד ולאמו מרת אילנה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר שנת [[התלמידים השלוחים|שליחות]] ו[[סמיכה לרבנות]], בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חנה, בת החסיד ר' [[יעקב חיים יעקובוביץ]] מ[[צפת]] וקבע את מגוריו ב[[פתח תקווה]].<br />
<br />
לאחר תקופת לימוד ב[[כולל אברכים]], החל לשמש כמזכיר ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]], ובשנת הלימודים [[תשע"ז]] התמנה לשמש כמנהל גשמי של תלמוד תורה חב"ד בבני ברק{{הערה|[https://chabad.info/news/181627/ המנהל החדש: הרב מנחם מענדל גרינפלד]}}, ובקיץ [[תשפ"ג]] סיים את תפקידיו בתלמוד תורה ועבר לשמש כמורה בתלמוד תורה חב"ד ב[[אלעד]].<br />
<br />
כבר בשנות בחרותו כתלמיד ב-[[770]], החל לעסוק בפיענוח אגרותיו התורניות של [[הרבי]] הכלולות בסדרת ה[[אגרות קודש]] ולעמוד על החידושים התורניים הגלומים בהם, עבודה הדורשת לימוד מעמיק של הסוגיות אודותם הרבי מעיר בקצרה במכתבים המיועדים לאנשים שהיו מונחים היטב בנבכי הסוגיות, כשאת המאמרים פרי עטו פרסם בבימות תורניות שונות, ובהמשך לכך ייסד בשנת [[תשע"ה]] את [[מכון אנכ"י]].<br />
<br />
החל משנת [[תשפ"א]], הרחיב את עיסוקו במחקר תורני בדגש על חלקים לא מוכרים בתורת הרבי, שאת פירותיו פירסם בסדר מאמרים בשבועון [[כפר חב"ד]] ובבימות תורניות שונות.<br />
<br />
הרב גרינפלד מוזמן למסור הרצאות בנושאי המחקר שלו בבמות תורניות חב"דיות, בהם ישיבות ומחנות קיץ, ערבי עיון וחינוך, ועוד{{מקור}}.<br />
<br />
==הספריה לחגים ומועדים==<br />
[[קובץ:ספריה לחגים ומועדים.jpeg|ממוזער|שמאל|הספריה לחגים ומועדים]]<br />
משנת [[תשפ"ג]] החל הרב גרינפלד לפרסם מחקרים אודות סדרת חוברות וקונטרסים שיצאו לאור על ידי [[מל"ח]] ו[[קה"ת]]{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] גיליונות 1997, 2004, 2010 ועוד. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן- פסח תשפ"ג}}. בחודש סיון תשפ"ד הוציא ספר ובו מקבץ של מאמרים אלו בתשורה לחתונת בנו בשם "הספריה לחגים ומועדים".<br />
<br />
סדרת החוברות, שיצאה לאור על ידי 'המרכז לעניני חינוך' בין השנים תש״ד-תש״ו, נוצרה על רקע שנות השואה וההתבוללות הגוברת בארצות הברית, והרבי ראה בחינוך הדור הצעיר משימה אסטרטגית להבטחת עתידו של העם היהודי. הספר, פרי מחקר יסודי ומקיף, מתאר כיצד הרבי יזם, תכנן, סייע בעריכה והפיק את סדרת הפרסומים – הכוללת חוברות קומפקטיות בפורמט כיס לצד ספרים מורחבים ומפורטים יותר – במטרה להנחיל לילדים ונוער ערכי אמונה ומורשת יהודית אותנטית. החוברות והספרים רובם נערכו על ידי הרב [[ניסן מינדל]] עוסקות במגוון רחב של נושאים, החל מסיפורי גבורה מתקופת החשמונאים ועד להסברים מקוריים על מנהגי החגים, תוך שילוב פירושים חדשניים למקורות יהודיים קלאסיים ועצות מעשיות לילדים כיצד לקיים מצוות בצורה משמעותית. הרב גרינפלד מדגיש במחקרו את תפיסתו החינוכית הייחודית של הרבי, המשלבת לימוד תורה וקיום מצוות עם שימוש בכלים חינוכיים חדשניים ומרתקים, המותאמים לרוח הזמן ולקהל היעד הצעיר. בין התיעודים בספר: מסרים בשם הרבי לילדי ישראל, כתב יד קדשו הכולל הגהות והערות לפרסומי המל"ח ועדויות ישירות למעורבותו בפרטי פרטים, החל מבחירת הנושאים ועד להקפדה על העיצוב הגרפי{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/1096640/ חדש על המדף: מחקר על חוברות ייחודית לילדים ביוזמת הרבי] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==חזן==<br />
ידוע כחזן ואף התמקצע בכך, ובחגים ובימים הנוראים מוזמן לקהילות יהודיות מכובדות ברחבי העולם ומתפלל לפני העמוד.<br />
<br />
==ספריו==<br />
[[קובץ:מכתבי פאר גרינפלד.jpg|שמאל|ממוזער|מכתבי פאר]]<br />
*'''מכתבי פאר''', 200 עמוד, חולק בשמחה משפחתית, [[פתח תקוה]] [[תשע"ה]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/32705/ חדש: מכתבי פאר]}} {{אינפו}}<br />
*'''אגרת-מבוארת''', סדרת חוברות, [[פתח תקוה]] [[תשע"ו]]-[[תשע"ז]]<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו, ר' יוסף יצחק<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[מכון אנכ"י]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''צפון''', ראיון עם העורך. [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1601<br />
*'''לשמוע אל הרינה ואל התפילה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1924<br />
*'''ה'בענצ'רל''', בתוך שבועון כפר חב"ד, גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:גרינפלד, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:חזנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]<br />
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]<br />
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד אלעד]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99_-_%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%9B%D7%99%D7%A1&diff=714006ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס2024-09-24T08:23:54Z<p>Merkos: טה״ד</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=לוח בעריכת הרבי עם פתגמים יומיים המיועד לילדים|אחר=לוח כיס יומי המיועד לחסידים|ראו=לוח היום יום}}<br />
[[קובץ:From Day to Day.png|ממוזער|250px|צילום שער החוברת של שנת [[תש"ד]]]]<br />
'''From Day to Day''' הוא יומן תורני לתלמידים, הכולל מידע אנציקלופדי לגילאים הצעירים. חוברת זו הינה הקובץ הראשון שנערך על ידי [[הרבי]] עצמו, וזכה לחביבות גדולה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] שהתבטא כי חובה להפיץ אותו במוסדות החינוך היהודיים.<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
בשנת [[תש"ג]] הוציא [[הרבי]] יומן - מעין [[היום יום]] לילדים - בשם '''ילקוט יומי''' ("Young Scholar's Pocket Calendar" באנגלית).<br />
<br />
הפתגמים המופיעים בלוח מודפסים על סדר השנה הרגילה מ[[א' תשרי]] ועד [[כ"ט אלול]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ד]] יו"ל לוח נוסף - שמו כבר היה '''ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס - יום יום''' ("Young Scholar's Pocket Encyclopedia" באנגלית) כיוון שלילקוט צורף לקסיקון מושגים יהודיים קצר.<br />
<br />
החוברות נכתבו על ידי הרבי ב[[לשון הקודש]] ותורגמו לשפה ה[[אנגלית]] על ידי ר' [[ניסן מינדל]]. בתחילת כל אחת מהחוברות הוסיף הרבי מכתב 'לידידי הצעיר', בתור מנהל ה[[מרכז לעניני חינוך]].<br />
<br />
לכל שבוע בלוח מוקדשים שני עמודים מקבילים בלבד, כאשר רובו של אחד מהם פנוי לכתיבת המעשים טובים שעשה הילד באותו שבוע; תוך תזכורת – שמהשקיעה ביום שישי עד צאת הכוכבים במוצאי-שבת אסור לכתוב.<br />
<br />
==אודות הלוח==<br />
[[קובץ:מיום ליום מהדורת תשעא.png|ממוזער|250px|צילום כריכת המהדורה המתורגמת, שנערכה על ידי הרב שלום דובער שפירא, חתנו של מתרגם הלוח לאנגלית, הרב [[ניסן מינדל]] (תשע"א)]]<br />
אדמו"ר הריי"צ עצמו ביאר את מטרת הלוח: "מאז באתי למדינה זו – אדר שני ת"ש – והכרתי את תנאי המקום בערי ארצות הברית וקאנאדא נוכחתי לדעת כי מכתבי התעוררות אין מספיקין וצריכים לעזור גם בחומר ספרותי . . ובהתבונני במצבו הרע של החנוך אשר אלפים ורבבות ילדי אחינו בני ישראל ילידי הארץ אינם יודעים מאומה לא מתורה ולא ממצות, התיעצנו להוציא לאור לוח לילדים בשפת המדינה להכיר את ילדי ישראל עם עיקרי הדת המצות והנהגות טובות, וכבוד חתני הרה"ג ר' מנחם מענדיל שליט"א שניאורסאהן טרח ויגע לסדר את הלוח, וכוונתינו ביחוד בשביל ילדי התלמוד-תורה'ס".<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ ממשיך ודורש: "על כל אחד ואחד מיראי האלקים ושומרי מצוה החובה . . לכל לראש להתענין ולהכניס עצמו במה שנוגע לחינוך, להפיץ . . את הלוח גם בחנם על חשבון עצמו, אשר מהרבה תלמודי תורה ובתי ספר דורשים אותו, כי הכל משבחים אותו – התוצאה הראשונה כבר אפסה ומדפיסים תוצאה שניה"{{הערה|ממכתב כ"ט תמוז תש"ג. אגרות קודש חלק ז' אגרת א'תתפג.}}.<br />
<br />
בהקדמה לאגרות קודש{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז'.}} מופיעה סקירה אודות הקובץ בהיותו הספר הראשון שנכתב על ידי הרבי.<br />
<br />
ב[[הקריאה והקדושה]] של חודש חשון הופיעה סקירה על הקובץ של שנת תש"ג: הלוח מכיל 128 עמודים ומיוחד במינו. עבור כל יום יש בלוח איזה לימוד לילדים, דינים ומנהגים על פרשת השבוע, הפטורה, מאמרי חז"ל, רעיונות מהחגים, תאריכים היסטוריים, הוראות וכיוצא בזה. לכל יום חול הוקצב מקום מיוחד להערות".<br />
<br />
במכתב לרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] כותב הרבי אודות הקובץ: "הלוח עשה רושם כביר והרבה קופצים עליו"{{הערה|אגרות קודש חלק א' עמוד כט.}}.<br />
<br />
בידינו מצוי מכתב מהרבי למר [[יוליוס סטולמן]] בו מאשר קבלת תרומה בסך 500$ עבור הדפסת החוברות{{הערה|1=[https://crownheights.info/something-jewish/519900/rebbes-letter-from-1944-explains-significance-of-tu-bshvat/ תצלום המכתב ופיענוח שלו (באנגלית) באתר קראון הייטס אינפו].}}.<br />
<br />
==ההדרה==<br />
בשנת [[תשע"ג]] הודפסו 2 החוברות במהדורה חדשה, בספר הכולל את תוכן 2 החוברות לצד התרגום שלהם ללשון הקודש.<br />
<br />
בשנת [[תש"פ]] החלו לצאת לאור חוברות חודשיות עם פתגמי החודש מנוקדים ומוערים.<br />
<br />
==בהשראת הלוח==<br />
בהשראתו של הלוח נקראים קבצי ההלכה המופקים על ידי רבה של [[קראון הייטס]] הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] עם הדרכות של הלכות ומנהגים בשם 'Day To Day'.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*הלוחות המקוריים באנגלית מאתר 'היברו-בוקס': '''[https://drive.google.com/file/d/1EIn9q3T7Pa8JUjAeJ7dlmqTzSl6dcjlz/view?usp=drive_link לוח שנת ה'תש"ג]''' {{*}} '''[https://drive.google.com/file/d/1XmBG3otDIlpVTz8Rm9KB0jEYeHK9PVDi/view?usp=drive_link ילקוט יומי שנת ה'תש"ד]'''<br />
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1Y6MZ4ar4ssgrHgbGF58nILCwpS595qBZ?usp=sharing ארכיון הפתגמים מסודרים לפי חודשים, ובגרסת טקסט]''', בתרגום ללשון הקודש, לצד הערות ופיענוחים.<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/70101_he_1.pdf הלוח הראשון שכ"ק אד"ש הוציא לאור...]''', בקובץ 'שליח ההשגחה העליונה' של 'ועד חיילי בית דוד'.<br />
*'''[https://drive.google.com/file/d/1M-pmZ8wpFczNoL5b91Uv3x8eez1csRKp/view?usp=drive_link לוח כיס - לתלמידי חכמים צעירים; ילקוט יומי - אנציקלופדיית כיס]''', בקובץ 'חבורי רבינו' של [[ועד תלמידי התמימים]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תורת הרבי}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:כותרים בהפקת המרכז לעניני חינוך]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%98&diff=702558דוד משה אולידורט2024-07-16T12:10:00Z<p>Merkos: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=עורך ראשי של [[הוצאת קה"ת]]|ראו=[[דוד אולידורט (פירושונים)]]}}<br />
[[קובץ:דוד משה אולידורט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קיצוני מימין בדינר חגיגי לארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]]]<br />
הרב '''דוד משה אולידורט''' (יליד שנת [[תשי"ז]], 1957) הוא מצוות ה'[[חוזרים]]' ו'[[הנחה|מניחים]]' של תורת [[הרבי]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]] ואחראי תוכן במחלקת ה[[הוצאה לאור]] של הוצאת הספרים החב"דית [[קה"ת]]. בנוסף, משמש כיועץ תוכן לרבעון התורני [[היכל הבעל שם טוב]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:דוד אולידורט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אולידורט עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] יחד עם בנו ר' אליהו]]<br />
נולד ב[[מוסקבה]] ב[[י"ד אלול]] [[תשי"ז]] לר' [[מרדכי אולידורט]] וזוגותו מרת מלכה. בעקבות רדיפות הממשלה והבולשת הרוסית, בהיותו בגיל 7 הוכרחו הוריו להכניסו ללימודים בבית הספר הכללי, ועל אף גילו הצעיר, בשנתיים בהם למד שם נמנע מחילולי שבת והתגעלות במאכלות אסורות במסירות נפש.<br />
<br />
בתקופה זו הושפע רבות מאת הרב [[אהרן חזן]], דבר שעיצב את אישיותו.<br />
<br />
בהיותו בגיל 9 קיבלו הוריו אשרת יציאה מברית המועצות, ועם עלייתם לארץ התיישבו ב[[בני ברק]].<br />
<br />
לאחר מלחמת ששת הימים, עברו להתיישב ב[[ירושלים]].<br />
<br />
כשהגיע לגיל [[ישיבה קטנה]] נכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ובגיל 16 [[נסיעה לרבי|נסע לחצר הרבי]] לשם הגיע לראשונה ב[[כ"ג אלול]] [[תשל"ג]]. <br />
<br />
הרבי אמר לאמו ביחידות שהיות שמנשבות רוחות בחוץ עדיף שישאר ללמוד כאן, ונשאר ללמוד בשכונת [[קראון הייטס]]. בין התלמידים בבית חיינו באותן שנים התייחד בבקיאותו המופלגה בתורת החסידות ובזכרונו ידע מאמרי רבותינו בלשונם {{הערה|הרב [[דוד אבא זלמנוב]] שלמד עמו בחברותא מעיד כי כאשר למדו מאמרי [[תרס"א]] והיה מחסור בספרים, היה הוא קורא מבפנים ואילו ר' דוד היה מתקן קריאתו בעל פה.}}.<br />
<br />
חודשים ספורים לאחר מכן בהיותו בגיל צעיר ביותר, נכנס לעבוד במערכת [[ועד הנחות התמימים]] והחל לשכתב מתוך הזכרון את מאמרי הרבי שנאמרו בעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] בחגים ובשבתות. בשנת [[תשל"ו]] החלו להסתמך יותר ויותר על ה[[הנחה|הנחות]] שכתב, ועם נסיעתו של הרב [[צבי גרינבלט]] בשליחות הרבי לארגנטינה בשנת [[תשל"ח]], הפך להיות הכותב העיקרי של [[מאמר|מאמרי]] הרבי.<br />
<br />
ביטוי ליחסו המיוחד של הרבי לחזרת המאמרים על ידו היה בערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ג]]. לאחר שהרבי אמר מאמר חסידות ארוך ועמוק במיוחד, אמר לרבי המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] שכל הנוכחים לא הבינו את המאמר, והרבי שאל: "דוד האָט אויך ניט פאַרשטאַנען?" (= האם גם דוד לא הבין?){{הערה|כך העיד הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך פבזנר]] ששמע בפירוש מפי הרב גרונר עצמו בסמיכות למאורע}}. <br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]] התחיל גם לעבוד עבור ה[[ועד להפצת שיחות]] יחד עם הרב [[יעקב לייב אלטיין]] והרב [[נחמן שפירא]] בעריכת ה[[ליקוט]]ים השבועיים, ועסק בזה עד סוף [[תשמ"ג]].<br />
משנת [[תשמ"ז]] השתתף בעריכת הליקוטי שיחות שיצאו לאור מאז ב[[לשון הקודש]].<br />
<br />
במשך שנים ארוכות היה מתרגם סימולטנית את דברי הרבי לעברית, והתרגומים היו משודרים באוזניות לחסידים ואורחים שישבו בתוך אולם ה[[התוועדות]] ולא הבינו את שפת האידיש בה דיבר הרבי. באחת ההזדמנויות כשהרבי החל לפתע לדבר בשפה הרוסית, היה היחיד בחדר השידורים שהבין את דברי הרבי, ותרגם סימולטנית לעברית, כששאר המתרגמים לשפות השונות החלו להאזין לתרגום שלו, ולתרגם אותו חזרה לשפה עליהם הופקדו.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו ביילא בת הרב [[שרגא פייביל רימלר]], קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] ובין עבודתו בהנחת תורת הרבי התפרנס כמתכנת מחשבים.<br />
<br />
בשנות הסמ"ך חדל מעבודתו במחשבים, והקדיש את כל זמנו לעבוד ב[[הוצאת ספרים קה"ת]] בעיקר כעורך ראשי וכמנהל תוכן.<br />
<br />
כותב קבוע ברבעון התורני '[[היכל הבעל שם טוב]]', ואף משמש בו כיועץ מערכת.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אשתו, ביילא אולידורט עורכת העיתון Lubavitch international, והאתר [[lubavitch.com]] קראון הייטס.<br />
*בתו, שושנה אשת ר' יעקב מרמר, קליפורניה.<br />
*בנו, ר' אליהו אולידורט, מסצ'וסטס.<br />
*בתו, לאה אשת ר' שניאור זלמן ברוק (בן הרב שמואל), קונטיקט.<br />
*אחיו, ר' מנחם אולידורט, כפר חב"ד.<br />
*אחיו, ר' יוסף יצחק אולידורט, עורך גליון [[התקשרות (גליון)|התקשרות]], כפר חב"ד.<br />
*אחיו, ר' שלמה אולידורט, סגן נשיא [[סייטק]], ירושלים.<br />
*אחותו, רחל אשת הרב יעקב אופן ז"ל, ירושלים.<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''גדרן של מצות''' - קונטרס המציג בצורה סדורה את משנתו של הרבי בגדרן של מצוות התורה, [[כפר חב"ד]] תשנ"ה (עורך שותף יחד עם ר' [[יואל כהן]])<br />
*'''הרבי מדבר לילדי ישראל''' - תרגום ל[[עברית]] של שיחות הרבי לילדי [[צבאות השם]] ב'[[ראלי]]', ישראל תשנ"ו<br />
<br />
===מאמרים===<br />
;התפרסמו בקובץ "באור החסידות"<br />
==== נושאים באור החסידות במשנת חב"ד ====<br />
{{טורים|תוכן=<br />
<br />
* '''אחדות ה'''', גליון מח, סיון תשנ"ח<br />
* '''בריאה יש מאין''', גליון מה, אדר תשנ"ח.<br />
* '''ד' כוסות''', גליון מו, ניסן תשנ"ח.<br />
* '''ד' מינים''', גליון נא, תשרי תשנ"ט.<br />
* '''הילולא דרשב"י''', גליון לד, אייר תשנ"ז. <br />
* '''הלכה''' (א), גליון כט טבת תשנ"ז. (ב) גליון ל', שבט תשנ"ז.<br />
* '''המצור על ירושלים''', גליון טז, טבת תשנ"ו.<br />
* '''הבעש"ט''', גליון נא, אלול תשנ"ח.<br />
* '''השתטחות על קברי צדיקים''', גליון ז, אייר תשנ"ה.<br />
* '''חודש אלול''', גליון יא, אלול תשנ"ה.<br />
* '''חיי הצדיק''', גליון כב, תמוז תשנ"ו. <br />
* '''חנוכה''', גליון טו, כסלו תשנ"ו.<br />
* '''ט"ו באב''', גליון י, [[מנחם אב]] תשנ"ה.<br />
* '''יחוד הוי' ואלוקים''' (א), גליון מט, תמוז תשנ"ח. (ב) גליון נ, אב תשנ"ח.<br />
* '''יציאת מצרים''', גליון יט, ניסז תשנ"ו.<br />
* '''לימוד פנימיות התורה''', גליון מז אייר תשנ"ח.<br />
* '''מדות טובות''', גליון סט, טבת תש"ס.<br />
* '''מלחמת עמלק''', גליון לב, אדר ב' תשנ"ז. <br />
* '''מסירות נפש''', גליון לו, תמוז תשנ"ז.<br />
* '''מעלת דברי סופרים''', גליון סח, כסלו תש"ס.<br />
* '''מעשה מרכבה''', גליון כא, סיון תשנ"ו. <br />
* '''מצות אכילת מצה''', גליון ו', ניסן תשנ"ה.<br />
* '''משה רבינו''', גליון לא, אדר א' תשנ"ז. <br />
* '''מתן תורה''', גליון ח, סיון תשנ"ה.<br />
* '''ניסוך המים ושמחת בית השואבה''', גליון מ, תשרי (ב) תשנ"ח.<br />
* '''נס וטבע''', תשנ"ח<br />
* '''סוד העיבור''', גליון עא, אדר תש"ס.<br />
* '''ספירת העומר''', גליון כ, אייר תשנ"ו.<br />
* '''עבודת בירור הניצוצות''', גליון נד, טבת תשנ"ט.<br />
* '''על האמונה''', גליון עג, ניסן תש"ס <br />
* '''עצי המערכה''', גליון כג, [[מנחם אב]] תשנ"ו.<br />
* '''פרה אדומה''', גליון יח, אדר תשנ"ו.<br />
* '''צדיק יסוד עולם''', גליון ע, שבט תש"ס.<br />
* '''צדקה''', גליון נח, אדר תשנ"ט.<br />
* '''קריעת ים סוף''', גליון לג, ניסן תשנ"ז. <br />
* '''ראש השנה לאילנות''', גליון יז, שבט תשנ"ו.<br />
* '''תורה לשמה''', אב תשנ"ט<br />
* '''תשובה עילאה''', גליון לט, תשרי (א) תשנ"ח.<br />
}}<br />
<br />
====סקירת ספרים====<br />
{{טורים|תוכן=<br />
* כתר שם טוב למורנו הבעש"ט, גליון נג, כסלו תשנ"ט.<br />
;ספרי אדמו"ר הזקן<br />
* לקוטי אמרים תניא, גליון כח, כסלו תשנ"ז.<br />
* [[תניא]] מהדורא קמא, גליון לה, סיון תשנ"ז.<br />
* תורה אור לאדמו"ר הזקן, גליון כט, טבת תשנ"ז.<br />
* לקוטי תורה לאדמו"ר הזקן, גליון כ, אייר תשנ"ו.<br />
<br />
;ספרי אדמו"ר האמצעי<br />
* סידור עם דא"ח, גליון מד, שבט תשנ"ח<br />
* דרך חיים לאדמו"ר האמצעי, גליון כד, אלול תשנ"ו.<br />
* שער האמונה ושער היחוד - נר מצוה ותורה אור, גליון מו, ניסן תשנ"ח.<br />
* עטרת ראש לאדה"א, גליון לט, תשרי (א) תשנ"ח.<br />
* שערי אורה לאדה"א, תשנ"ט<br />
<br />
;ספרי אדמו"ר הצמח צדק<br />
* דרך מצותיך לאדמו"ר הצמח צדק, גליון כא, סיון תשנ"ו.<br />
* קיצורים והערות לספר התניא לאדמו"ר הצ"צ, גליון ל, שבט תשנ"ז.<br />
* אור התורה מגילת אסתר, גליון נח, אדר תשנ"ט<br />
* מאמרי אדמו"ר הצמח צדק, גליון מח, סיון תשנ"ח.<br />
<br />
;ספרי אדמו"ר מהר"ש<br />
* [[מים]] רבים תר"ל לאדמו"ר מהר"ש, גליון מא, חשון תשנ"ח.<br />
* וככה תרל"ז, גליון כו תשרי (ב) תשנ"ז.<br />
<br />
;ספרי אדמו"ר הרש"ב<br />
* יום טוב של ראש השנה תרס"ו, גליון כה, תשרי (א) תשנ"ז.<br />
* קונטרס עץ החיים לאדמו"ר מוהרש"ב, גליון כג, [[מנחם אב]] תשנ"ו.<br />
* קונטרס התפילה לאדמו"ר מוהרש"ב, גליון נד, טבת תשנ"ט.<br />
* מעלת דברי סופרים, גליון סח, כסלו תש"ס.<br />
* ספר השיחות תורת שלום, גליון כז מרחשון תשנ"ז.<br />
<br />
;ספרי אדמו"ר הריי"צ<br />
* ספר המאמרים [[תרפ"ז]] לאדמו"ר מוהריי"צ, גליון לו, תמוז תשנ"ז.<br />
* ספר השיחות [[תרפ"ח]] - תרצ"א, גליון עו, תמוז תש"ס.<br />
<br />
;ספרי הגאון רבי לוי יצחק שניאורסאהן<br />
* לקוטי לוי יצחק הערות לס' התניא, גליון לז, [[מנחם אב]] תשנ"ז.<br />
<br />
;ספרי אדמו"ר שליט"א<br />
* היום יום, גליון כב, תמוז תשנ"ו. <br />
* מ"מ הגהות והערות קצרות לסש"ב לרבי, גליון לג, ניסן תשנ"ז.<br />
* הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים, גליון עג, ניסן תש"ס.<br />
* רשימת "שנים אוחזין בטלית", גליון מט, תמוז תשנ"ח.<br />
* תשובות וביאורים, גליון נט, תמוז תשנ"ט<br />
* ספר המאמרים באתי לגני, גליון ע, שבט תש"ס.<br />
<br />
;ספרי חסידים<br />
* ביאורי חסידים לתניא, גליון לא, אדר א' תשנ"ז.<br />
* שיעורים בספר התניא, גליון לב, אדר ב' תשנ"ז.<br />
* [[תניא]] בצירוף מ"מ ליקוט פירושים ושינויי נוסחאות, גליון לד אייר תשנ"ז.<br />
}}<br />
<br />
{{תורת הרבי}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אולידורט, דוד משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:חוזרים]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]<br />
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=702028יעקב יוסף קופרמן2024-07-14T07:35:11Z<p>Merkos: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב קופרמן פ''ד.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב יעקב יוסף קופרמן (תשפ"ד)]]<br />
[[קובץ:יעקב יוסף קופרמן.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב יעקב יוסף קופרמן]]<br />
הרב '''יעקב יוסף קופרמן''' (יליד שנת [[תשל"ב]]) הוא [[ר"מ]] ו[[משיב]] ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תשל"ב]] ב[[ברית המועצות]] להוריו ברוך ופערל קופרמן.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ג]] משפחתו עלתה ארצה ועברה להתגורר ב[[ירושלים]], בילדותו למד בתלמוד תורה "עץ חיים", ובישיבה קטנה למד בישיבת קול תורה, בעת התקרבותו לחסידות חב"ד עבר ללמוד בשיעור ב' לישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן נסע ל[[ישיבת אוהלי תורה]] בה למד בשנים [[תשמ"ח]]–[[תנש"א]], והמשיך את לימודיו ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ה]] נשא לאישה את בתו של הרב [[משה הבלין]] ועבר להתגורר ב[[קריית גת]].<br />
<br />
לאחר לימודיו ב[[כולל]], בשנת [[תשנ"ז]] מונה על ידי הרב [[זושא אלפרוביץ]] לשמש כ[[משפיע]] בשיעור א' ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבת תומכי תמימים גדולה]] בעיר. בתפקיד זה שימש עד שנת [[תשע"ו]].<br />
<br />
במהלך השנים החל לשמש במקביל גם כמשיב בנגלה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] החל לשמש בנוסף לעבודתו בקריית גת כר"מ ב[[תומכי תמימים חולון|ישיבת חב"ד בחולון]] עד לסגירתה הזמנית.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] החל לשמש כר"מ בשיעור ב' בישיבה. החל מחודש טבת [[תשפ"ב]] נהיה מראשי הישיבה ומוסר שיעור כללי בנושאים שונים. ובנוסף לכך הינו מורה דרך להרבה תלמידים. <br />
<br />
בנוסף משמש כמרצה בסמינר [[מכון שושנה]] ב[[ירושלים]] לתלמידות חו"ל.<br />
<br />
מרבה להתוועד בקהילות [[מעייני ישראל]] ובקהילות אנ"ש באה"ק.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* חתנו, הרב אלחנן ובר - שליח כ''ק אדמו''ר בישוב ''כוכב מיכאל''<br />
* בנו, הרב אהרן - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה קרית גת]].<br />
* בנו, הרב מנחם מענדל - [[לוד]].<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקריית גת]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ב]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A&diff=696303מרכז לעניני חינוך2024-06-25T22:18:55Z<p>Merkos: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:סמל מרכז לעניני חינוך.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו המרכז]]<br />
'''מרכז לעניני חינוך''' (מכונה בקיצור '''מל"ח''') הינו הגוף האחראי על כל פעילות [[הפצת המעיינות]] של [[חסידות חב"ד]] ומרכז את [[מפעל השליחות]] העולמי.<br />
<br />
==ייסוד המרכז==<br />
<br />
המרכז הוקם ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר עם בואו של [[הרבי|חתנו]] ב[[כ"ח סיון תש"א]] ועל מנת לרכז תחתיו את פעילות ה[[חינוך]] וה[[יהדות]] ב[[ארצות הברית]]{{הערה|במקביל ל[[מחנה ישראל]] שמטרתו הייתה לאחד את כלל [[יהודי]] ה[[עולם]] והוצאת הספרים [[קה"ת]].}}.<br />
<br />
כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], וכמזכיר מונה הד"ר [[ניסן מינדל]]; כמשרד המל"ח נקבע חדר ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומת כניסה|קומה הראשונה]] של [[770|770 איסטערן פארקווי]], (לאחר מספר חודשים בהם התגורר [[הרבי]] במקום), לימים הפך החדר ל[[חדר הרבי|חדרו האישי של הרבי]], כאשר משרדי המל"ח מועתקים לחדר המזכירות{{הערה|לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל"ח לחדרו של הרב [[חודקוב]] בקצה השני של [[770]].}}.<br />
<br />
בין עובדי משרד המרכז בימי הבראשית נמנו גם הרב [[אברהם פריז]] והרב [[מאיר ליבר קלר]].<br />
<br />
תוך זמן קצר נפתחו למרכז עשרות סניפים בכל רחבי [[ארצות הברית]], בערים המרכזיות ובערי השדה; אנשי המרכז פתחו בנוסף לסניף המרכזי גם בתי ספר של [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] ו[[בית שרה]], [[מסיבות שבת]] ו[[של"ה]] והפיצו את חוברות ועלוני המרכז{{הערה|במקומות מסוימים שימש נציג המל"ח גם כנציג [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] וניהל סניף של [[אחי תמימים]] במקום.}}.<br />
<br />
בהמשך התרחבה פעילות המרכז לשאר חלקי העולם; סניפים נפתחו ב[[פוקינג]] - על ידי הרב [[דוד ברוומן]]; ב[[קנדה]] - על ידי הרב [[יצחק הנדל]], כשבראש המרכז עומדים הרב [[משה אליהו גרליצקי]] והרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], ובפועל השתתפו בניהולו גם הרב [[יוסף ראדאל]]; ב[[אנגליה]]{{הערה|בחודש [[חשוון]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]{{הערה|בסיוע ד"ר [[הלל זיידמן]] ובפיקוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] - [[זכרון הרש"ז גוראריה]] סימן רכ"ד}}; ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|בחודש [[אייר]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[אברהם פריז]] וב[[מרוקו]]{{הערה|בשנת [[שי"ת]].}} - על ידי הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
<br />
==פעילות המרכז==<br />
[[קובץ:מסיבות שבת תשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מביט על כפתור-סמל, בכינוס של מסיבות שבת מטעם מל"ח, תש"ב]]<br />
מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות ה[[יהדות]] וה[[חינוך]] ב[[ארצות הברית]], מלבד ישיבות וחדרים{{הערה|שהיו תחת [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] בהנהלת [[הרש"ג|הרב שמריהו גורארי']].}}; בין פעולותיו נמנו{{הערה|על פי 'סקירה קצרה' שבסוף [[לוח היום יום]], [[סידור תהלת השם]] ([[תש"ה]] ו[[תש"ז]]) ו[[תולדות חב"ד בארצות הברית]].}}:<br />
<br />
*'''בתי ספר לנערות''' - [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] (ע"ש [[הרבנית רבקה]]) ו[[בית שרה]] (ע"ש [[הרבנית שטערנא שרה]]); בתי ספר כאלו הוקמו על ידי סניפי המל"ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ל[[יהדות]]{{הערה|עדות [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אגרות קודש שלו]] חלק ז' אגרת א'תתקס"ב.}}. הסניף המרכזי של [[בית רבקה (קראון הייטס)|בית רבקה]] שכן ב[[קראון הייטס]].<br />
<br />
*'''[[מסיבות שבת]]''' - מידי [[שבת קודש]] התכנסו עשרות ילדים וילדות{{הערה|בצורה נפרדת}} בכל סניף [[מל"ח]], שמעו מפי מדריכים על קדושת ה[[שבת]], על [[יהדות]] ו[[ענייני דיומא]]; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על ידי כל סניף; מידי פעם - בדרך כלל ב[[ל"ג בעומר]], התכנסו ילדי הסניפים למעין [[פאראד]] בחצר [[770]], ו[[הרבי]] היה נושא לפניהם דברים על [[יהדות]] ו[[חסידות]].<br />
<br />
*'''[[שיעורי לימודי הדת]]''', לילדים היהודיים הלומדים בבתי ספר עממיים, הוקם ארגון 'של"ה', שברשיון החוק האמריקני מסר מידי [[יום רביעי]] שיעור בו למדו אודות [[יהודי|יהדותם]] ומשמעותה בחיי היום-יום שלהם; שעה שבועית זו כונתה 'מיטוואך שעה'; את מחלקה זו ניהל הרב [[יעקב יהודה הכט]] (לימים היא הפכה ל[[וועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר]]).<br />
<br />
*'''המחלקה לאיכרים יהודיים''', שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כ[[טלית]] ו[[תפילין]]); ופעלה לסידור [[חינוך]] [[יהודי]] לילדיהם (המחלקה הייתה משותפת למל"ח ול[[מחנה ישראל]]).<br />
<br />
*'''מחלקת המצו"ת''' (= '''ה'''ספקת [[מזוזה|'''מ'''זוזות]] [[ציצית|'''צ'''יצית]] ו[[תפילין|'''ת'''פילין]]), שפעלה לסיפוק תשמישי קדושה וספרים לפליטי [[השואה]] ויוצאי [[רוסיה]] ששהו מעבר לים, במחנות הפליטים וכו' וכן ב[[סין]] וב[[יפן]]; את הסניף המרכזי של המחלקה, ממנו סופקו המצרכים לכל אירופה, ב[[פוקינג]], ניהל הרב [[דוד ברוומן]]; הסניף שסיפק תשמישי קדושה וספרים לפליטים שברחו למזרח הרחוק, נוהל בידי רבה של [[שנחאי]], הרב [[מאיר אשכנזי]].<br />
<br />
*'''[[המחלקה לעובדים בצבא]]''' הוקמה בתקופת השואה, על ידי מל"ח ופעלה בשיתוף עם מחנה ישראל. המחלקה התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא [[ארצות הברית]]; וסיפקה להם: תשמישי קדושה; ספרי קריאה ולימוד; חוברות מיוחדות - מעסעדזש - שהוצאו בשבילם, ([[סידור]]ים ומחזורים, [[ברכת המזון]], ספרונים של [[שיחות]] וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם{{הערה|ראה עוד ב[[תולדות חב"ד בארצות הברית]] פרק נז, [[ימי בראשית]] ע' 230-1, בית משיח 652, כפר חב"ד פ' וירא תשפ"ד}}. <br />
<br />
*'''שיעורי ערב''' - שיעורים תורניים לבעלי-בתים [[יהודים]] העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על ידי ה[[מל"ח]] בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת [[תש"ה]] עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת [[אשל התורה]] של [[מחנה ישראל]]; בשנת [[תש"ז]] חזר ארגון השיעורים לידי מל"ח. <br />
<br />
*'''תעמולה''' למען [[חינוך]] יהודי נערכה בין ההורים היהודיים ב[[ארצות הברית]] בקנה מידה ארצי; כל סניף מל"ח אחראי היה על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען "תעמולת החינוך הכשר" - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של ה[[מל"ח]].<br />
<br />
*'''מחלקת המורים''' - '''א'''. ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של ה[[מל"ח]] ובתי ספר אחרים '''ב'''. סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים.<br />
<br />
*'''מחלקה לתמיכה''' כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים ל[[מל"ח]] ו[[תות"ל]] והן שאינם שייכים ל[[חב"ד]], כמו [[בית יעקב]] וכו'.<br />
<br />
*'''שליחויות לערי שדה''' - [[מרכז שליחות]], בחורים שיצאו כ[[שליח נודד|שלוחים נודדים]] לסיורים של הפצת [[יהדות]] בערי השדה; מחלקה זו פועלת עד היום{{הערה|בניהול האחים הרב [[משה יהודה קוטלרסקי|משה]] ומענדל קוטלרסקי.}}; [[הרבי]] מלך המשיח ייקר מאד מחלקה זו, והקדיש לה [[שיחה|שיחות]] רבות.<br />
<br />
*'''כינוסים והרצאות''' - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי ה[[יהדות]], כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות ב[[חג הסוכות]] ב[[770]]; כ"ק אדמו"ר היה מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע{{הערה|משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]] על ידי [[קה"ת]], חלקם באו בסדרת ה[[רשימות]] וחלקם נלקטו בספר [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]].}}.<br />
<br />
*'''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טאקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע 'קרן סטולמן'. הרבי היה מעורב בהפקה והוצאה לאור של חיבורים אלו. הרבי התבטא אודות חוברות מסוג זה - אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170}}<br />
<br />
חיבורים וחוברות אלו הופצו בקרב כלל ילדי ארה"ב והודפסו בהם מנהגים חב"דיים וגם אחרים, מקיטל בראש השנה ועד נוסח כפרות שונה. <br />
<br />
בשנת [[תש"ד]] הוקם 'קרן סטולמן' במטרה לסייע ל[[מרכז לענייני חינוך]] באספקת ספרי לימוד יהודיים, הקרן הוקם על ידי הנגיד [[יוליוס (יהודה) סטולמן]] ו[[אלכסנדר אלחנן כהן]]. בהנהלת הקרן היה חבר [[הרבי]] יחד עם הרב [[ניסן מינדל]].{{מקור}}<br />
<br />
===פעילות המרכז המתחדשת===<br />
כיום עיקר הפעילות תחת שם הארגון מתקיימת מבניין [[788 איסטערן פארקווי]] תחת [[מרכז 302|מחלקה '302']] המנוהלת על ידי הרב [[משה קוטלרסקי]]:<br />
*'''[[CTeen]]'''<br />
*'''Ckeeds'''<br />
*'''[[jem]]'''<br />
*'''JNet'''<br />
*'''בית מדרש לשלוחים'''<br />
*'''מיי שליח'''<br />
*'''[[כינוס השלוחים העולמי]]'''<br />
*'''משרד משיח''' - בהנהלת הרב שלמה נפרסטק.<br />
<br />
==תש"י ואילך==<br />
<br />
לאחר [[י' שבט תש"י]] הפך [[הרבי]] לנשיא המל"ח, בנוסף לתפקידו כ'יו"ר'; בניירות [[תש"נ]] נרשם כי הרב חודקוב הוא יו"ר המל"ח.<br />
<br />
בשנים אלו התמקד מל"ח בניהול [[מפעל השליחות]] ברחבי העולם; בחירת השלוחים, עזרה ראשונית ותקציבים; נפתחו על ידי המל"ח אלפי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] - שהוכרו כסניף מל"ח; פעילות המל"ח שהייתה עד-אז עברה לאחריותו של כל [[שליח]] בכל אתר ואתר.<br />
<br />
עם זאת, בשנים אלו ריכז מל"ח עניינים רבים ב[[חב"ד]]: ניהל את כל [[מפעל השליחות]] המסועף, את [[כינוס השלוחים העולמי]], החזיק בבעלות על בית הרבי ב[[פרזידנט 1304]], היה בעלים של ספריית [[הרבי]] בחדרו{{הערה|עד שאוחדה עם [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] בשנת [[תשמ"ח]].}} ושל בניין ספריית ליובאוויטש שעל ידי 770, ועוד עניינים רבים שנוהלו על ידי הרב חודקוב במסגרת מל"ח.<br />
<br />
במשך השנים הצטרפו למוסד הרב [[יהודה קרינסקי]] שפיקח על קשרים עם נדיבים שונים וסייע לרב חודקוב בארגון [[כינוס השלוחים העולמי]] והרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] שניהל מטעם המל"ח את [[מפעל השליחות]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]], על-פי הוראת הרבי, הוכנס נציג מל"ח לוועד להרחבת [[770]] - הנציג היה הרב [[שלום מענדל סימפסון]].<br />
<br />
==מינויים ודיונים==<br />
===שטר צוואה===<br />
<br />
בי"ז [[סיוון]] [[תשמ"ח]], נכתבה (על פי הוראת הרבי) 'שטר צוואה' על ידי הרבנים [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]] בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלה הראשית של המרכז, שלושתם ביחד וכל אחד לחוד: הרב [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] והרב [[שלום מענדל סימפסון]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה].}}. הצוואה הוגהה על-ידי [[הרבי]], אך לא נמצאה עותק חתום שלה. ישנם הטוענים שהרבי חתם על עותק שאינו בידינו, טענה זו מסתמכת על עדות ר' [[ניסן מינדל]], וכן עדות הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. הדבר יצר פילוג בין רבני חב"ד, כאשר ועד של ארבעה רבנים שכללה את הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסק כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 צילום הפסק]}}. לאידך פסקו רוב הרבנים ב[[ועד רבני ליובאוויטש]] אשר אין לצוואה כל תוקף הואיל ולא נמצא לה עותק חתום.{{מקור}}<br />
<br />
===ניירות רשמיים===<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] הכינו{{הערה|על-פי הוראת הרבי ב[[יחידות]] לחברי אגו"ח, ט' [[מרחשוון]] [[תשמ"ט]].}} חברי שלושת המוסדות המרכזיים - [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]], [[מחנה ישראל]] ומל"ח, ניירות חדשים למוסדותיהם, ובהם נכנסו חברים חדשים, הניירות אושרו על ידי הרבי בחתימת יד קדשו.<br />
<br />
למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ד"ר [[ניסן מינדל]], הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]] הרב [[בערל יוניק]], והרב [[דוד רסקין]], הרב [[שלום מענדל סימפסון]], הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]]{{הערה|כממלא מקום אביו הרב [[משה פנחס כ"ץ]].}} והרב [[חיים יהודה קרינסקי]].<br />
<br />
===שני מרכזים===<br />
לאחר דיונים וויכוחים בשנים [[תשנ"ה]]-[[תשנ"ז]], נוצר מצב של שני 'מרכזים'. האחד, נתמך בידי (רוב) רבני [[ועד רבני ליובאוויטש]] המתנהל על ידי [[חיים יהודה קרינסקי]], ר' [[משה יהודה קוטלרסקי]] ור' [[זלמן אהרן גרוסבאום]]. במרכז זה היו חברים (עד לשנת [[תש"ע]]) גם הרבנים: [[אברהם יצחק שם טוב]], [[נחמן סודאק]], [[ישראל דערן]], [[שלום דובער לויטין]], [[שמואל קפלן]] ו[[דניאל מוסקוביץ']]. המרכז השני בראשות הרב [[שלום מענדל סימפסון]], נתמך על-ידי [[בד"צ קראון הייטס]] ורבנים נוספים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/n/image_gen/cache/353dc1694e44257367095326d3d4fff8.jpg בד"צ קראון הייטס לרב סימפסון: פשיטא שברשותך להוציא לאור ספרי קה"ת, ולהחליט בעניני המל"ח, ובכל מה שקבלתם יפוי כח מבעל הצוואה נשיא דורנו] {{אינפו}}, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/11/17-11-2020-20-03-16-%D7%97%D7%99%D7%99-%D7%A9%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-770.pdf הרב שווי והרב יצחק הענדל: לאור הצוואה הידועה הבעלות של המל"ח ניתן לרב סימפסאן] (ע' 8) {{אינפו}}}}<br />
<br />
===זבל"א===<br />
עקב חילוקי דעות בין הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] והרב [[ירחמיאל בנימין קליין]], מורשי החתימה בעמותה, לבין הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] ושאר חברי ההנהלה החוקית, הוכרז בשנת [[תש"ע]] על [[זבל"א]] במסגרת [[ועד רבני ליובאוויטש]] בו השתתפו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב [[משה בוגמילסקי]] והרב [[דוד משה ליברמן]]. במרכז הוויכוח עמדו ניירות תש"נ - האם הם רק לצרכי הממשלה (טענת הרב קרינסקי) או הם משקפים את דעת הרבי (טענת הרב קוטלרסקי והרב שם-טוב).<br />
<br />
ב[[חודש אב]] [[תש"ע]] יצאה פסיקה זמנית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 צילום].}} בו בוטל התואר יו"ר ומונה ועד פועל זמני בו חברים הרב קרינסקי, הרב קוטלרסקי והרב ו[[זלמן אהרן גרוסבאום]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''כאן לא מסכמים''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 6 {{*}} חג הסוכות תשפ"ב עמוד 6 {{שבועון כפר חב"ד}}<br />
*<br />
'''[https://drive.google.com/file/d/1OyXOKrKb9-ISW9O9SUEff36z5adAvrnG/view?usp=drivesdk הספריה לחגים ומועדים - מחקר היסטורי מקיף בעקבות פרסומיו הראשונים של הרבי]'''<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* מסמכים, עדויות ומענות:, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65079 כל האמת על המל"ח וכינוס השלוחים], {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*'''[https://collive.com/breaking-the-ice-in-america/ 'שוברים את הקרח' באמריקה]''', בתכנית הוידאו השבועית של ר' [[שלום דובער שפירא (בן ליפמן)|שלום דובער שפירא]] {{וידאו}}{{COL}} (אנגלית)<br />
<br />
{{770}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A&diff=696276מרכז לעניני חינוך2024-06-25T21:38:09Z<p>Merkos: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:סמל מרכז לעניני חינוך.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו המרכז]]<br />
'''מרכז לעניני חינוך''' (מכונה בקיצור '''מל"ח''') הינו הגוף האחראי על כל פעילות [[הפצת המעיינות]] של [[חסידות חב"ד]] ומרכז את [[מפעל השליחות]] העולמי.<br />
<br />
==ייסוד המרכז==<br />
<br />
המרכז הוקם ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר עם בואו של [[הרבי|חתנו]] ב[[כ"ח סיון תש"א]] ועל מנת לרכז תחתיו את פעילות ה[[חינוך]] וה[[יהדות]] ב[[ארצות הברית]]{{הערה|במקביל ל[[מחנה ישראל]] שמטרתו הייתה לאחד את כלל [[יהודי]] ה[[עולם]] והוצאת הספרים [[קה"ת]].}}.<br />
<br />
כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], וכמזכיר מונה הד"ר [[ניסן מינדל]]; כמשרד המל"ח נקבע חדר ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומת כניסה|קומה הראשונה]] של [[770|770 איסטערן פארקווי]], (לאחר מספר חודשים בהם התגורר [[הרבי]] במקום), לימים הפך החדר ל[[חדר הרבי|חדרו האישי של הרבי]], כאשר משרדי המל"ח מועתקים לחדר המזכירות{{הערה|לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל"ח לחדרו של הרב [[חודקוב]] בקצה השני של [[770]].}}.<br />
<br />
בין עובדי משרד המרכז בימי הבראשית נמנו גם הרב [[אברהם פריז]] והרב [[מאיר ליבר קלר]].<br />
<br />
תוך זמן קצר נפתחו למרכז עשרות סניפים בכל רחבי [[ארצות הברית]], בערים המרכזיות ובערי השדה; אנשי המרכז פתחו בנוסף לסניף המרכזי גם בתי ספר של [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] ו[[בית שרה]], [[מסיבות שבת]] ו[[של"ה]] והפיצו את חוברות ועלוני המרכז{{הערה|במקומות מסוימים שימש נציג המל"ח גם כנציג [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] וניהל סניף של [[אחי תמימים]] במקום.}}.<br />
<br />
בהמשך התרחבה פעילות המרכז לשאר חלקי העולם; סניפים נפתחו ב[[פוקינג]] - על ידי הרב [[דוד ברוומן]]; ב[[קנדה]] - על ידי הרב [[יצחק הנדל]], כשבראש המרכז עומדים הרב [[משה אליהו גרליצקי]] והרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], ובפועל השתתפו בניהולו גם הרב [[יוסף ראדאל]]; ב[[אנגליה]]{{הערה|בחודש [[חשוון]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]{{הערה|בסיוע ד"ר [[הלל זיידמן]] ובפיקוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] - [[זכרון הרש"ז גוראריה]] סימן רכ"ד}}; ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|בחודש [[אייר]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[אברהם פריז]] וב[[מרוקו]]{{הערה|בשנת [[שי"ת]].}} - על ידי הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
<br />
==פעילות המרכז==<br />
[[קובץ:מסיבות שבת תשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מביט על כפתור-סמל, בכינוס של מסיבות שבת מטעם מל"ח, תש"ב]]<br />
מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות ה[[יהדות]] וה[[חינוך]] ב[[ארצות הברית]], מלבד ישיבות וחדרים{{הערה|שהיו תחת [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] בהנהלת [[הרש"ג|הרב שמריהו גורארי']].}}; בין פעולותיו נמנו{{הערה|על פי 'סקירה קצרה' שבסוף [[לוח היום יום]], [[סידור תהלת השם]] ([[תש"ה]] ו[[תש"ז]]) ו[[תולדות חב"ד בארצות הברית]].}}:<br />
<br />
*'''בתי ספר לנערות''' - [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] (ע"ש [[הרבנית רבקה]]) ו[[בית שרה]] (ע"ש [[הרבנית שטערנא שרה]]); בתי ספר כאלו הוקמו על ידי סניפי המל"ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ל[[יהדות]]{{הערה|עדות [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אגרות קודש שלו]] חלק ז' אגרת א'תתקס"ב.}}. הסניף המרכזי של [[בית רבקה (קראון הייטס)|בית רבקה]] שכן ב[[קראון הייטס]].<br />
<br />
*'''[[מסיבות שבת]]''' - מידי [[שבת קודש]] התכנסו עשרות ילדים וילדות{{הערה|בצורה נפרדת}} בכל סניף [[מל"ח]], שמעו מפי מדריכים על קדושת ה[[שבת]], על [[יהדות]] ו[[ענייני דיומא]]; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על ידי כל סניף; מידי פעם - בדרך כלל ב[[ל"ג בעומר]], התכנסו ילדי הסניפים למעין [[פאראד]] בחצר [[770]], ו[[הרבי]] היה נושא לפניהם דברים על [[יהדות]] ו[[חסידות]].<br />
<br />
*'''[[שיעורי לימודי הדת]]''', לילדים היהודיים הלומדים בבתי ספר עממיים, הוקם ארגון 'של"ה', שברשיון החוק האמריקני מסר מידי [[יום רביעי]] שיעור בו למדו אודות [[יהודי|יהדותם]] ומשמעותה בחיי היום-יום שלהם; שעה שבועית זו כונתה 'מיטוואך שעה'; את מחלקה זו ניהל הרב [[יעקב יהודה הכט]] (לימים היא הפכה ל[[וועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר]]).<br />
<br />
*'''המחלקה לאיכרים יהודיים''', שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כ[[טלית]] ו[[תפילין]]); ופעלה לסידור [[חינוך]] [[יהודי]] לילדיהם (המחלקה הייתה משותפת למל"ח ול[[מחנה ישראל]]).<br />
<br />
*'''מחלקת המצו"ת''' (= '''ה'''ספקת [[מזוזה|'''מ'''זוזות]] [[ציצית|'''צ'''יצית]] ו[[תפילין|'''ת'''פילין]]), שפעלה לסיפוק תשמישי קדושה וספרים לפליטי [[השואה]] ויוצאי [[רוסיה]] ששהו מעבר לים, במחנות הפליטים וכו' וכן ב[[סין]] וב[[יפן]]; את הסניף המרכזי של המחלקה, ממנו סופקו המצרכים לכל אירופה, ב[[פוקינג]], ניהל הרב [[דוד ברוומן]]; הסניף שסיפק תשמישי קדושה וספרים לפליטים שברחו למזרח הרחוק, נוהל בידי רבה של [[שנחאי]], הרב [[מאיר אשכנזי]].<br />
<br />
*'''[[המחלקה לעובדים בצבא]]''' הוקמה בתקופת השואה, על ידי מל"ח ופעלה בשיתוף עם מחנה ישראל. המחלקה התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא [[ארצות הברית]]; וסיפקה להם: תשמישי קדושה; ספרי קריאה ולימוד; חוברות מיוחדות - מעסעדזש - שהוצאו בשבילם, ([[סידור]]ים ומחזורים, [[ברכת המזון]], ספרונים של [[שיחות]] וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם{{הערה|ראה עוד ב[[תולדות חב"ד בארצות הברית]] פרק נז, [[ימי בראשית]] ע' 230-1, בית משיח 652, כפר חב"ד פ' וירא תשפ"ד}}. <br />
<br />
*'''שיעורי ערב''' - שיעורים תורניים לבעלי-בתים [[יהודים]] העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על ידי ה[[מל"ח]] בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת [[תש"ה]] עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת [[אשל התורה]] של [[מחנה ישראל]]; בשנת [[תש"ז]] חזר ארגון השיעורים לידי מל"ח. <br />
<br />
*'''תעמולה''' למען [[חינוך]] יהודי נערכה בין ההורים היהודיים ב[[ארצות הברית]] בקנה מידה ארצי; כל סניף מל"ח אחראי היה על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען "תעמולת החינוך הכשר" - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של ה[[מל"ח]].<br />
<br />
*'''מחלקת המורים''' - '''א'''. ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של ה[[מל"ח]] ובתי ספר אחרים '''ב'''. סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים.<br />
<br />
*'''מחלקה לתמיכה''' כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים ל[[מל"ח]] ו[[תות"ל]] והן שאינם שייכים ל[[חב"ד]], כמו [[בית יעקב]] וכו'.<br />
<br />
*'''שליחויות לערי שדה''' - [[מרכז שליחות]], בחורים שיצאו כ[[שליח נודד|שלוחים נודדים]] לסיורים של הפצת [[יהדות]] בערי השדה; מחלקה זו פועלת עד היום{{הערה|בניהול האחים הרב [[משה יהודה קוטלרסקי|משה]] ומענדל קוטלרסקי.}}; [[הרבי]] מלך המשיח ייקר מאד מחלקה זו, והקדיש לה [[שיחה|שיחות]] רבות.<br />
<br />
*'''כינוסים והרצאות''' - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי ה[[יהדות]], כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות ב[[חג הסוכות]] ב[[770]]; כ"ק אדמו"ר היה מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע{{הערה|משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]] על ידי [[קה"ת]], חלקם באו בסדרת ה[[רשימות]] וחלקם נלקטו בספר [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]].}}.<br />
<br />
*'''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טאקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע 'קרן סטולמן'. הרבי היה מעורב בהפקה והוצאה לאור של חיבורים אלו. הרבי התבטא אודות חוברות מסוג זה - אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170}}<br />
<br />
חיבורים וחוברות אלו הופצו בקרב כלל ילדי ארה"ב והודפסו בהם מנהגים חב"דיים וגם אחרים, מקיטל בראש השנה ועד נוסח כפרות שונה. <br />
<br />
בשנת [[תש"ד]] הוקם 'קרן סטולמן' במטרה לסייע ל[[מרכז לענייני חינוך]] באספקת ספרי לימוד יהודיים, הקרן הוקם על ידי הנגיד [[יוליוס (יהודה) סטולמן]] ו[[אלכסנדר אלחנן כהן]]. בהנהלת הקרן היה חבר [[הרבי]] יחד עם הרב [[ניסן מינדל]].{{מקור}}<br />
<br />
===פעילות המרכז המתחדשת===<br />
כיום עיקר הפעילות תחת שם הארגון מתקיימת מבניין [[788 איסטערן פארקווי]] תחת [[מרכז 302|מחלקה '302']] המנוהלת על ידי הרב [[משה קוטלרסקי]]:<br />
*'''[[CTeen]]'''<br />
*'''Ckeeds'''<br />
*'''[[jem]]'''<br />
*'''JNet'''<br />
*'''בית מדרש לשלוחים'''<br />
*'''מיי שליח'''<br />
*'''[[כינוס השלוחים העולמי]]'''<br />
*'''משרד משיח''' - בהנהלת הרב שלמה נפרסטק.<br />
<br />
==תש"י ואילך==<br />
<br />
לאחר [[י' שבט תש"י]] הפך [[הרבי]] לנשיא המל"ח, בנוסף לתפקידו כ'יו"ר'; בניירות [[תש"נ]] נרשם כי הרב חודקוב הוא יו"ר המל"ח.<br />
<br />
בשנים אלו התמקד מל"ח בניהול [[מפעל השליחות]] ברחבי העולם; בחירת השלוחים, עזרה ראשונית ותקציבים; נפתחו על ידי המל"ח אלפי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] - שהוכרו כסניף מל"ח; פעילות המל"ח שהייתה עד-אז עברה לאחריותו של כל [[שליח]] בכל אתר ואתר.<br />
<br />
עם זאת, בשנים אלו ריכז מל"ח עניינים רבים ב[[חב"ד]]: ניהל את כל [[מפעל השליחות]] המסועף, את [[כינוס השלוחים העולמי]], החזיק בבעלות על בית הרבי ב[[פרזידנט 1304]], היה בעלים של ספריית [[הרבי]] בחדרו{{הערה|עד שאוחדה עם [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] בשנת [[תשמ"ח]].}} ושל בניין ספריית ליובאוויטש שעל ידי 770, ועוד עניינים רבים שנוהלו על ידי הרב חודקוב במסגרת מל"ח.<br />
<br />
במשך השנים הצטרפו למוסד הרב [[יהודה קרינסקי]] שפיקח על קשרים עם נדיבים שונים וסייע לרב חודקוב בארגון [[כינוס השלוחים העולמי]] והרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] שניהל מטעם המל"ח את [[מפעל השליחות]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]], על-פי הוראת הרבי, הוכנס נציג מל"ח לוועד להרחבת [[770]] - הנציג היה הרב [[שלום מענדל סימפסון]].<br />
<br />
==מינויים ודיונים==<br />
===שטר צוואה===<br />
<br />
בי"ז [[סיוון]] [[תשמ"ח]], נכתבה (על פי הוראת הרבי) 'שטר צוואה' על ידי הרבנים [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]] בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלה הראשית של המרכז, שלושתם ביחד וכל אחד לחוד: הרב [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] והרב [[שלום מענדל סימפסון]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה].}}. הצוואה הוגהה על-ידי [[הרבי]], אך לא נמצאה עותק חתום שלה. ישנם הטוענים שהרבי חתם על עותק שאינו בידינו, טענה זו מסתמכת על עדות ר' [[ניסן מינדל]], וכן עדות הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. הדבר יצר פילוג בין רבני חב"ד, כאשר ועד של ארבעה רבנים שכללה את הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסק כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 צילום הפסק]}}. לאידך פסקו רוב הרבנים ב[[ועד רבני ליובאוויטש]] אשר אין לצוואה כל תוקף הואיל ולא נמצא לה עותק חתום.{{מקור}}<br />
<br />
===ניירות רשמיים===<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] הכינו{{הערה|על-פי הוראת הרבי ב[[יחידות]] לחברי אגו"ח, ט' [[מרחשוון]] [[תשמ"ט]].}} חברי שלושת המוסדות המרכזיים - [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]], [[מחנה ישראל]] ומל"ח, ניירות חדשים למוסדותיהם, ובהם נכנסו חברים חדשים, הניירות אושרו על ידי הרבי בחתימת יד קדשו.<br />
<br />
למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ד"ר [[ניסן מינדל]], הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]] הרב [[בערל יוניק]], והרב [[דוד רסקין]], הרב [[שלום מענדל סימפסון]], הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]]{{הערה|כממלא מקום אביו הרב [[משה פנחס כ"ץ]].}} והרב [[חיים יהודה קרינסקי]].<br />
<br />
===שני מרכזים===<br />
לאחר דיונים וויכוחים בשנים [[תשנ"ה]]-[[תשנ"ז]], נוצר מצב של שני 'מרכזים'. האחד, נתמך בידי (רוב) רבני [[ועד רבני ליובאוויטש]] המתנהל על ידי [[חיים יהודה קרינסקי]], ר' [[משה יהודה קוטלרסקי]] ור' [[זלמן אהרן גרוסבאום]]. במרכז זה היו חברים (עד לשנת [[תש"ע]]) גם הרבנים: [[אברהם יצחק שם טוב]], [[נחמן סודאק]], [[ישראל דערן]], [[שלום דובער לויטין]], [[שמואל קפלן]] ו[[דניאל מוסקוביץ']]. המרכז השני בראשות הרב [[שלום מענדל סימפסון]], נתמך על-ידי [[בד"צ קראון הייטס]] ורבנים נוספים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/n/image_gen/cache/353dc1694e44257367095326d3d4fff8.jpg בד"צ קראון הייטס לרב סימפסון: פשיטא שברשותך להוציא לאור ספרי קה"ת, ולהחליט בעניני המל"ח, ובכל מה שקבלתם יפוי כח מבעל הצוואה נשיא דורנו] {{אינפו}}, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/11/17-11-2020-20-03-16-%D7%97%D7%99%D7%99-%D7%A9%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-770.pdf הרב שווי והרב יצחק הענדל: לאור הצוואה הידועה הבעלות של המל"ח ניתן לרב סימפסאן] (ע' 8) {{אינפו}}}}<br />
<br />
===זבל"א===<br />
עקב חילוקי דעות בין הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] והרב [[ירחמיאל בנימין קליין]], מורשי החתימה בעמותה, לבין הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] ושאר חברי ההנהלה החוקית, הוכרז בשנת [[תש"ע]] על [[זבל"א]] במסגרת [[ועד רבני ליובאוויטש]] בו השתתפו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב [[משה בוגמילסקי]] והרב [[דוד משה ליברמן]]. במרכז הוויכוח עמדו ניירות תש"נ - האם הם רק לצרכי הממשלה (טענת הרב קרינסקי) או הם משקפים את דעת הרבי (טענת הרב קוטלרסקי והרב שם-טוב).<br />
<br />
ב[[חודש אב]] [[תש"ע]] יצאה פסיקה זמנית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 צילום].}} בו בוטל התואר יו"ר ומונה ועד פועל זמני בו חברים הרב קרינסקי, הרב קוטלרסקי והרב ו[[זלמן אהרן גרוסבאום]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''כאן לא מסכמים''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 6 {{*}} חג הסוכות תשפ"ב עמוד 6 {{שבועון כפר חב"ד}}<br />
*<br />
'''[www.bit.ly/3RrTnHo הספריה לחגים ומועדים - מחקר היסטורי מקיף בעקבות פרסומיו הראשונים של הרבי]'''<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* מסמכים, עדויות ומענות:, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65079 כל האמת על המל"ח וכינוס השלוחים], {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*'''[https://collive.com/breaking-the-ice-in-america/ 'שוברים את הקרח' באמריקה]''', בתכנית הוידאו השבועית של ר' [[שלום דובער שפירא (בן ליפמן)|שלום דובער שפירא]] {{וידאו}}{{COL}} (אנגלית)<br />
<br />
{{770}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A&diff=696269מרכז לעניני חינוך2024-06-25T21:31:53Z<p>Merkos: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:סמל מרכז לעניני חינוך.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו המרכז]]<br />
'''מרכז לעניני חינוך''' (מכונה בקיצור '''מל"ח''') הינו הגוף האחראי על כל פעילות [[הפצת המעיינות]] של [[חסידות חב"ד]] ומרכז את [[מפעל השליחות]] העולמי.<br />
<br />
==ייסוד המרכז==<br />
<br />
המרכז הוקם ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר עם בואו של [[הרבי|חתנו]] ב[[כ"ח סיון תש"א]] ועל מנת לרכז תחתיו את פעילות ה[[חינוך]] וה[[יהדות]] ב[[ארצות הברית]]{{הערה|במקביל ל[[מחנה ישראל]] שמטרתו הייתה לאחד את כלל [[יהודי]] ה[[עולם]] והוצאת הספרים [[קה"ת]].}}.<br />
<br />
כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], וכמזכיר מונה הד"ר [[ניסן מינדל]]; כמשרד המל"ח נקבע חדר ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומת כניסה|קומה הראשונה]] של [[770|770 איסטערן פארקווי]], (לאחר מספר חודשים בהם התגורר [[הרבי]] במקום), לימים הפך החדר ל[[חדר הרבי|חדרו האישי של הרבי]], כאשר משרדי המל"ח מועתקים לחדר המזכירות{{הערה|לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל"ח לחדרו של הרב [[חודקוב]] בקצה השני של [[770]].}}.<br />
<br />
בין עובדי משרד המרכז בימי הבראשית נמנו גם הרב [[אברהם פריז]] והרב [[מאיר ליבר קלר]].<br />
<br />
תוך זמן קצר נפתחו למרכז עשרות סניפים בכל רחבי [[ארצות הברית]], בערים המרכזיות ובערי השדה; אנשי המרכז פתחו בנוסף לסניף המרכזי גם בתי ספר של [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] ו[[בית שרה]], [[מסיבות שבת]] ו[[של"ה]] והפיצו את חוברות ועלוני המרכז{{הערה|במקומות מסוימים שימש נציג המל"ח גם כנציג [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] וניהל סניף של [[אחי תמימים]] במקום.}}.<br />
<br />
בהמשך התרחבה פעילות המרכז לשאר חלקי העולם; סניפים נפתחו ב[[פוקינג]] - על ידי הרב [[דוד ברוומן]]; ב[[קנדה]] - על ידי הרב [[יצחק הנדל]], כשבראש המרכז עומדים הרב [[משה אליהו גרליצקי]] והרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], ובפועל השתתפו בניהולו גם הרב [[יוסף ראדאל]]; ב[[אנגליה]]{{הערה|בחודש [[חשוון]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]{{הערה|בסיוע ד"ר [[הלל זיידמן]] ובפיקוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] - [[זכרון הרש"ז גוראריה]] סימן רכ"ד}}; ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|בחודש [[אייר]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[אברהם פריז]] וב[[מרוקו]]{{הערה|בשנת [[שי"ת]].}} - על ידי הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
<br />
==פעילות המרכז==<br />
[[קובץ:מסיבות שבת תשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מביט על כפתור-סמל, בכינוס של מסיבות שבת מטעם מל"ח, תש"ב]]<br />
מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות ה[[יהדות]] וה[[חינוך]] ב[[ארצות הברית]], מלבד ישיבות וחדרים{{הערה|שהיו תחת [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] בהנהלת [[הרש"ג|הרב שמריהו גורארי']].}}; בין פעולותיו נמנו{{הערה|על פי 'סקירה קצרה' שבסוף [[לוח היום יום]], [[סידור תהלת השם]] ([[תש"ה]] ו[[תש"ז]]) ו[[תולדות חב"ד בארצות הברית]].}}:<br />
<br />
*'''בתי ספר לנערות''' - [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] (ע"ש [[הרבנית רבקה]]) ו[[בית שרה]] (ע"ש [[הרבנית שטערנא שרה]]); בתי ספר כאלו הוקמו על ידי סניפי המל"ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ל[[יהדות]]{{הערה|עדות [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אגרות קודש שלו]] חלק ז' אגרת א'תתקס"ב.}}. הסניף המרכזי של [[בית רבקה (קראון הייטס)|בית רבקה]] שכן ב[[קראון הייטס]].<br />
<br />
*'''[[מסיבות שבת]]''' - מידי [[שבת קודש]] התכנסו עשרות ילדים וילדות{{הערה|בצורה נפרדת}} בכל סניף [[מל"ח]], שמעו מפי מדריכים על קדושת ה[[שבת]], על [[יהדות]] ו[[ענייני דיומא]]; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על ידי כל סניף; מידי פעם - בדרך כלל ב[[ל"ג בעומר]], התכנסו ילדי הסניפים למעין [[פאראד]] בחצר [[770]], ו[[הרבי]] היה נושא לפניהם דברים על [[יהדות]] ו[[חסידות]].<br />
<br />
*'''[[שיעורי לימודי הדת]]''', לילדים היהודיים הלומדים בבתי ספר עממיים, הוקם ארגון 'של"ה', שברשיון החוק האמריקני מסר מידי [[יום רביעי]] שיעור בו למדו אודות [[יהודי|יהדותם]] ומשמעותה בחיי היום-יום שלהם; שעה שבועית זו כונתה 'מיטוואך שעה'; את מחלקה זו ניהל הרב [[יעקב יהודה הכט]] (לימים היא הפכה ל[[וועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר]]).<br />
<br />
*'''המחלקה לאיכרים יהודיים''', שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כ[[טלית]] ו[[תפילין]]); ופעלה לסידור [[חינוך]] [[יהודי]] לילדיהם (המחלקה הייתה משותפת למל"ח ול[[מחנה ישראל]]).<br />
<br />
*'''מחלקת המצו"ת''' (= '''ה'''ספקת [[מזוזה|'''מ'''זוזות]] [[ציצית|'''צ'''יצית]] ו[[תפילין|'''ת'''פילין]]), שפעלה לסיפוק תשמישי קדושה וספרים לפליטי [[השואה]] ויוצאי [[רוסיה]] ששהו מעבר לים, במחנות הפליטים וכו' וכן ב[[סין]] וב[[יפן]]; את הסניף המרכזי של המחלקה, ממנו סופקו המצרכים לכל אירופה, ב[[פוקינג]], ניהל הרב [[דוד ברוומן]]; הסניף שסיפק תשמישי קדושה וספרים לפליטים שברחו למזרח הרחוק, נוהל בידי רבה של [[שנחאי]], הרב [[מאיר אשכנזי]].<br />
<br />
*'''[[המחלקה לעובדים בצבא]]''' הוקמה בתקופת השואה, על ידי מל"ח ופעלה בשיתוף עם מחנה ישראל. המחלקה התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא [[ארצות הברית]]; וסיפקה להם: תשמישי קדושה; ספרי קריאה ולימוד; חוברות מיוחדות - מעסעדזש - שהוצאו בשבילם, ([[סידור]]ים ומחזורים, [[ברכת המזון]], ספרונים של [[שיחות]] וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם{{הערה|ראה עוד ב[[תולדות חב"ד בארצות הברית]] פרק נז, [[ימי בראשית]] ע' 230-1, בית משיח 652, כפר חב"ד פ' וירא תשפ"ד}}. <br />
<br />
*'''שיעורי ערב''' - שיעורים תורניים לבעלי-בתים [[יהודים]] העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על ידי ה[[מל"ח]] בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת [[תש"ה]] עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת [[אשל התורה]] של [[מחנה ישראל]]; בשנת [[תש"ז]] חזר ארגון השיעורים לידי מל"ח. <br />
<br />
*'''תעמולה''' למען [[חינוך]] יהודי נערכה בין ההורים היהודיים ב[[ארצות הברית]] בקנה מידה ארצי; כל סניף מל"ח אחראי היה על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען "תעמולת החינוך הכשר" - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של ה[[מל"ח]].<br />
<br />
*'''מחלקת המורים''' - '''א'''. ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של ה[[מל"ח]] ובתי ספר אחרים '''ב'''. סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים.<br />
<br />
*'''מחלקה לתמיכה''' כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים ל[[מל"ח]] ו[[תות"ל]] והן שאינם שייכים ל[[חב"ד]], כמו [[בית יעקב]] וכו'.<br />
<br />
*'''שליחויות לערי שדה''' - [[מרכז שליחות]], בחורים שיצאו כ[[שליח נודד|שלוחים נודדים]] לסיורים של הפצת [[יהדות]] בערי השדה; מחלקה זו פועלת עד היום{{הערה|בניהול האחים הרב [[משה יהודה קוטלרסקי|משה]] ומענדל קוטלרסקי.}}; [[הרבי]] מלך המשיח ייקר מאד מחלקה זו, והקדיש לה [[שיחה|שיחות]] רבות.<br />
<br />
*'''כינוסים והרצאות''' - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי ה[[יהדות]], כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות ב[[חג הסוכות]] ב[[770]]; כ"ק אדמו"ר היה מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע{{הערה|משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]] על ידי [[קה"ת]], חלקם באו בסדרת ה[[רשימות]] וחלקם נלקטו בספר [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]].}}.<br />
<br />
*'''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טאקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע 'קרן סטולמן'. הרבי היה מעורב בהפקה והוצאה לאור של חיבורים אלו. הרבי התבטא אודות חוברות מסוג זה - אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170}}<br />
<br />
חיבורים וחוברות אלו הופצו בקרב כלל ילדי ארה"ב והודפסו בהם מנהגים חב"דיים וגם אחרים, מקיטל בראש השנה ועד נוסח כפרות שונה. <br />
<br />
בשנת [[תש"ד]] הוקם 'קרן סטולמן' במטרה לסייע ל[[מרכז לענייני חינוך]] באספקת ספרי לימוד יהודיים, הקרן הוקם על ידי הנגיד [[יוליוס (יהודה) סטולמן]] ו[[אלכסנדר אלחנן כהן]]. בהנהלת הקרן היה חבר [[הרבי]] יחד עם הרב [[ניסן מינדל]].{{מקור}}<br />
<br />
===פעילות המרכז המתחדשת===<br />
כיום עיקר הפעילות תחת שם הארגון מתקיימת מבניין [[788 איסטערן פארקווי]] תחת [[מרכז 302|מחלקה '302']] המנוהלת על ידי הרב [[משה קוטלרסקי]]:<br />
*'''[[CTeen]]'''<br />
*'''Ckeeds'''<br />
*'''[[jem]]'''<br />
*'''JNet'''<br />
*'''בית מדרש לשלוחים'''<br />
*'''מיי שליח'''<br />
*'''[[כינוס השלוחים העולמי]]'''<br />
*'''משרד משיח''' - בהנהלת הרב שלמה נפרסטק.<br />
<br />
==תש"י ואילך==<br />
<br />
לאחר [[י' שבט תש"י]] הפך [[הרבי]] לנשיא המל"ח, בנוסף לתפקידו כ'יו"ר'; בניירות [[תש"נ]] נרשם כי הרב חודקוב הוא יו"ר המל"ח.<br />
<br />
בשנים אלו התמקד מל"ח בניהול [[מפעל השליחות]] ברחבי העולם; בחירת השלוחים, עזרה ראשונית ותקציבים; נפתחו על ידי המל"ח אלפי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] - שהוכרו כסניף מל"ח; פעילות המל"ח שהייתה עד-אז עברה לאחריותו של כל [[שליח]] בכל אתר ואתר.<br />
<br />
עם זאת, בשנים אלו ריכז מל"ח עניינים רבים ב[[חב"ד]]: ניהל את כל [[מפעל השליחות]] המסועף, את [[כינוס השלוחים העולמי]], החזיק בבעלות על בית הרבי ב[[פרזידנט 1304]], היה בעלים של ספריית [[הרבי]] בחדרו{{הערה|עד שאוחדה עם [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] בשנת [[תשמ"ח]].}} ושל בניין ספריית ליובאוויטש שעל ידי 770, ועוד עניינים רבים שנוהלו על ידי הרב חודקוב במסגרת מל"ח.<br />
<br />
במשך השנים הצטרפו למוסד הרב [[יהודה קרינסקי]] שפיקח על קשרים עם נדיבים שונים וסייע לרב חודקוב בארגון [[כינוס השלוחים העולמי]] והרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] שניהל מטעם המל"ח את [[מפעל השליחות]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]], על-פי הוראת הרבי, הוכנס נציג מל"ח לוועד להרחבת [[770]] - הנציג היה הרב [[שלום מענדל סימפסון]].<br />
<br />
==מינויים ודיונים==<br />
===שטר צוואה===<br />
<br />
בי"ז [[סיוון]] [[תשמ"ח]], נכתבה (על פי הוראת הרבי) 'שטר צוואה' על ידי הרבנים [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]] בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלה הראשית של המרכז, שלושתם ביחד וכל אחד לחוד: הרב [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] והרב [[שלום מענדל סימפסון]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה].}}. הצוואה הוגהה על-ידי [[הרבי]], אך לא נמצאה עותק חתום שלה. ישנם הטוענים שהרבי חתם על עותק שאינו בידינו, טענה זו מסתמכת על עדות ר' [[ניסן מינדל]], וכן עדות הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. הדבר יצר פילוג בין רבני חב"ד, כאשר ועד של ארבעה רבנים שכללה את הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסק כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 צילום הפסק]}}. לאידך פסקו רוב הרבנים ב[[ועד רבני ליובאוויטש]] אשר אין לצוואה כל תוקף הואיל ולא נמצא לה עותק חתום.{{מקור}}<br />
<br />
===ניירות רשמיים===<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] הכינו{{הערה|על-פי הוראת הרבי ב[[יחידות]] לחברי אגו"ח, ט' [[מרחשוון]] [[תשמ"ט]].}} חברי שלושת המוסדות המרכזיים - [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]], [[מחנה ישראל]] ומל"ח, ניירות חדשים למוסדותיהם, ובהם נכנסו חברים חדשים, הניירות אושרו על ידי הרבי בחתימת יד קדשו.<br />
<br />
למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ד"ר [[ניסן מינדל]], הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]] הרב [[בערל יוניק]], והרב [[דוד רסקין]], הרב [[שלום מענדל סימפסון]], הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]]{{הערה|כממלא מקום אביו הרב [[משה פנחס כ"ץ]].}} והרב [[חיים יהודה קרינסקי]].<br />
<br />
===שני מרכזים===<br />
לאחר דיונים וויכוחים בשנים [[תשנ"ה]]-[[תשנ"ז]], נוצר מצב של שני 'מרכזים'. האחד, נתמך בידי (רוב) רבני [[ועד רבני ליובאוויטש]] המתנהל על ידי [[חיים יהודה קרינסקי]], ר' [[משה יהודה קוטלרסקי]] ור' [[זלמן אהרן גרוסבאום]]. במרכז זה היו חברים (עד לשנת [[תש"ע]]) גם הרבנים: [[אברהם יצחק שם טוב]], [[נחמן סודאק]], [[ישראל דערן]], [[שלום דובער לויטין]], [[שמואל קפלן]] ו[[דניאל מוסקוביץ']]. המרכז השני בראשות הרב [[שלום מענדל סימפסון]], נתמך על-ידי [[בד"צ קראון הייטס]] ורבנים נוספים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/n/image_gen/cache/353dc1694e44257367095326d3d4fff8.jpg בד"צ קראון הייטס לרב סימפסון: פשיטא שברשותך להוציא לאור ספרי קה"ת, ולהחליט בעניני המל"ח, ובכל מה שקבלתם יפוי כח מבעל הצוואה נשיא דורנו] {{אינפו}}, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/11/17-11-2020-20-03-16-%D7%97%D7%99%D7%99-%D7%A9%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-770.pdf הרב שווי והרב יצחק הענדל: לאור הצוואה הידועה הבעלות של המל"ח ניתן לרב סימפסאן] (ע' 8) {{אינפו}}}}<br />
<br />
===זבל"א===<br />
עקב חילוקי דעות בין הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] והרב [[ירחמיאל בנימין קליין]], מורשי החתימה בעמותה, לבין הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] ושאר חברי ההנהלה החוקית, הוכרז בשנת [[תש"ע]] על [[זבל"א]] במסגרת [[ועד רבני ליובאוויטש]] בו השתתפו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב [[משה בוגמילסקי]] והרב [[דוד משה ליברמן]]. במרכז הוויכוח עמדו ניירות תש"נ - האם הם רק לצרכי הממשלה (טענת הרב קרינסקי) או הם משקפים את דעת הרבי (טענת הרב קוטלרסקי והרב שם-טוב).<br />
<br />
ב[[חודש אב]] [[תש"ע]] יצאה פסיקה זמנית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 צילום].}} בו בוטל התואר יו"ר ומונה ועד פועל זמני בו חברים הרב קרינסקי, הרב קוטלרסקי והרב ו[[זלמן אהרן גרוסבאום]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''כאן לא מסכמים''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 6 {{*}} חג הסוכות תשפ"ב עמוד 6 {{שבועון כפר חב"ד}}<br />
*'''[www.bit.ly/3RrTnHo הספריה לחגים ומועדים - מחקר היסטורי מקיף בעקבות פרסומיו הראשונים של הרבי]'''<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* מסמכים, עדויות ומענות:, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65079 כל האמת על המל"ח וכינוס השלוחים], {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*'''[https://collive.com/breaking-the-ice-in-america/ 'שוברים את הקרח' באמריקה]''', בתכנית הוידאו השבועית של ר' [[שלום דובער שפירא (בן ליפמן)|שלום דובער שפירא]] {{וידאו}}{{COL}} (אנגלית)<br />
<br />
{{770}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A&diff=696264מרכז לעניני חינוך2024-06-25T21:31:17Z<p>Merkos: /* לקריאה נוספת */עדכון קישור ישיר להורדה מהדרייב</p>
<hr />
<div>[[קובץ:סמל מרכז לעניני חינוך.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו המרכז]]<br />
'''מרכז לעניני חינוך''' (מכונה בקיצור '''מל"ח''') הינו הגוף האחראי על כל פעילות [[הפצת המעיינות]] של [[חסידות חב"ד]] ומרכז את [[מפעל השליחות]] העולמי.<br />
<br />
==ייסוד המרכז==<br />
<br />
המרכז הוקם ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר עם בואו של [[הרבי|חתנו]] ב[[כ"ח סיון תש"א]] ועל מנת לרכז תחתיו את פעילות ה[[חינוך]] וה[[יהדות]] ב[[ארצות הברית]]{{הערה|במקביל ל[[מחנה ישראל]] שמטרתו הייתה לאחד את כלל [[יהודי]] ה[[עולם]] והוצאת הספרים [[קה"ת]].}}.<br />
<br />
כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], וכמזכיר מונה הד"ר [[ניסן מינדל]]; כמשרד המל"ח נקבע חדר ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומת כניסה|קומה הראשונה]] של [[770|770 איסטערן פארקווי]], (לאחר מספר חודשים בהם התגורר [[הרבי]] במקום), לימים הפך החדר ל[[חדר הרבי|חדרו האישי של הרבי]], כאשר משרדי המל"ח מועתקים לחדר המזכירות{{הערה|לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל"ח לחדרו של הרב [[חודקוב]] בקצה השני של [[770]].}}.<br />
<br />
בין עובדי משרד המרכז בימי הבראשית נמנו גם הרב [[אברהם פריז]] והרב [[מאיר ליבר קלר]].<br />
<br />
תוך זמן קצר נפתחו למרכז עשרות סניפים בכל רחבי [[ארצות הברית]], בערים המרכזיות ובערי השדה; אנשי המרכז פתחו בנוסף לסניף המרכזי גם בתי ספר של [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] ו[[בית שרה]], [[מסיבות שבת]] ו[[של"ה]] והפיצו את חוברות ועלוני המרכז{{הערה|במקומות מסוימים שימש נציג המל"ח גם כנציג [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] וניהל סניף של [[אחי תמימים]] במקום.}}.<br />
<br />
בהמשך התרחבה פעילות המרכז לשאר חלקי העולם; סניפים נפתחו ב[[פוקינג]] - על ידי הרב [[דוד ברוומן]]; ב[[קנדה]] - על ידי הרב [[יצחק הנדל]], כשבראש המרכז עומדים הרב [[משה אליהו גרליצקי]] והרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], ובפועל השתתפו בניהולו גם הרב [[יוסף ראדאל]]; ב[[אנגליה]]{{הערה|בחודש [[חשוון]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]{{הערה|בסיוע ד"ר [[הלל זיידמן]] ובפיקוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] - [[זכרון הרש"ז גוראריה]] סימן רכ"ד}}; ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|בחודש [[אייר]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[אברהם פריז]] וב[[מרוקו]]{{הערה|בשנת [[שי"ת]].}} - על ידי הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
<br />
==פעילות המרכז==<br />
[[קובץ:מסיבות שבת תשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מביט על כפתור-סמל, בכינוס של מסיבות שבת מטעם מל"ח, תש"ב]]<br />
מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות ה[[יהדות]] וה[[חינוך]] ב[[ארצות הברית]], מלבד ישיבות וחדרים{{הערה|שהיו תחת [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] בהנהלת [[הרש"ג|הרב שמריהו גורארי']].}}; בין פעולותיו נמנו{{הערה|על פי 'סקירה קצרה' שבסוף [[לוח היום יום]], [[סידור תהלת השם]] ([[תש"ה]] ו[[תש"ז]]) ו[[תולדות חב"ד בארצות הברית]].}}:<br />
<br />
*'''בתי ספר לנערות''' - [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] (ע"ש [[הרבנית רבקה]]) ו[[בית שרה]] (ע"ש [[הרבנית שטערנא שרה]]); בתי ספר כאלו הוקמו על ידי סניפי המל"ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ל[[יהדות]]{{הערה|עדות [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אגרות קודש שלו]] חלק ז' אגרת א'תתקס"ב.}}. הסניף המרכזי של [[בית רבקה (קראון הייטס)|בית רבקה]] שכן ב[[קראון הייטס]].<br />
<br />
*'''[[מסיבות שבת]]''' - מידי [[שבת קודש]] התכנסו עשרות ילדים וילדות{{הערה|בצורה נפרדת}} בכל סניף [[מל"ח]], שמעו מפי מדריכים על קדושת ה[[שבת]], על [[יהדות]] ו[[ענייני דיומא]]; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על ידי כל סניף; מידי פעם - בדרך כלל ב[[ל"ג בעומר]], התכנסו ילדי הסניפים למעין [[פאראד]] בחצר [[770]], ו[[הרבי]] היה נושא לפניהם דברים על [[יהדות]] ו[[חסידות]].<br />
<br />
*'''[[שיעורי לימודי הדת]]''', לילדים היהודיים הלומדים בבתי ספר עממיים, הוקם ארגון 'של"ה', שברשיון החוק האמריקני מסר מידי [[יום רביעי]] שיעור בו למדו אודות [[יהודי|יהדותם]] ומשמעותה בחיי היום-יום שלהם; שעה שבועית זו כונתה 'מיטוואך שעה'; את מחלקה זו ניהל הרב [[יעקב יהודה הכט]] (לימים היא הפכה ל[[וועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר]]).<br />
<br />
*'''המחלקה לאיכרים יהודיים''', שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כ[[טלית]] ו[[תפילין]]); ופעלה לסידור [[חינוך]] [[יהודי]] לילדיהם (המחלקה הייתה משותפת למל"ח ול[[מחנה ישראל]]).<br />
<br />
*'''מחלקת המצו"ת''' (= '''ה'''ספקת [[מזוזה|'''מ'''זוזות]] [[ציצית|'''צ'''יצית]] ו[[תפילין|'''ת'''פילין]]), שפעלה לסיפוק תשמישי קדושה וספרים לפליטי [[השואה]] ויוצאי [[רוסיה]] ששהו מעבר לים, במחנות הפליטים וכו' וכן ב[[סין]] וב[[יפן]]; את הסניף המרכזי של המחלקה, ממנו סופקו המצרכים לכל אירופה, ב[[פוקינג]], ניהל הרב [[דוד ברוומן]]; הסניף שסיפק תשמישי קדושה וספרים לפליטים שברחו למזרח הרחוק, נוהל בידי רבה של [[שנחאי]], הרב [[מאיר אשכנזי]].<br />
<br />
*'''[[המחלקה לעובדים בצבא]]''' הוקמה בתקופת השואה, על ידי מל"ח ופעלה בשיתוף עם מחנה ישראל. המחלקה התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא [[ארצות הברית]]; וסיפקה להם: תשמישי קדושה; ספרי קריאה ולימוד; חוברות מיוחדות - מעסעדזש - שהוצאו בשבילם, ([[סידור]]ים ומחזורים, [[ברכת המזון]], ספרונים של [[שיחות]] וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם{{הערה|ראה עוד ב[[תולדות חב"ד בארצות הברית]] פרק נז, [[ימי בראשית]] ע' 230-1, בית משיח 652, כפר חב"ד פ' וירא תשפ"ד}}. <br />
<br />
*'''שיעורי ערב''' - שיעורים תורניים לבעלי-בתים [[יהודים]] העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על ידי ה[[מל"ח]] בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת [[תש"ה]] עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת [[אשל התורה]] של [[מחנה ישראל]]; בשנת [[תש"ז]] חזר ארגון השיעורים לידי מל"ח. <br />
<br />
*'''תעמולה''' למען [[חינוך]] יהודי נערכה בין ההורים היהודיים ב[[ארצות הברית]] בקנה מידה ארצי; כל סניף מל"ח אחראי היה על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען "תעמולת החינוך הכשר" - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של ה[[מל"ח]].<br />
<br />
*'''מחלקת המורים''' - '''א'''. ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של ה[[מל"ח]] ובתי ספר אחרים '''ב'''. סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים.<br />
<br />
*'''מחלקה לתמיכה''' כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים ל[[מל"ח]] ו[[תות"ל]] והן שאינם שייכים ל[[חב"ד]], כמו [[בית יעקב]] וכו'.<br />
<br />
*'''שליחויות לערי שדה''' - [[מרכז שליחות]], בחורים שיצאו כ[[שליח נודד|שלוחים נודדים]] לסיורים של הפצת [[יהדות]] בערי השדה; מחלקה זו פועלת עד היום{{הערה|בניהול האחים הרב [[משה יהודה קוטלרסקי|משה]] ומענדל קוטלרסקי.}}; [[הרבי]] מלך המשיח ייקר מאד מחלקה זו, והקדיש לה [[שיחה|שיחות]] רבות.<br />
<br />
*'''כינוסים והרצאות''' - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי ה[[יהדות]], כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות ב[[חג הסוכות]] ב[[770]]; כ"ק אדמו"ר היה מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע{{הערה|משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]] על ידי [[קה"ת]], חלקם באו בסדרת ה[[רשימות]] וחלקם נלקטו בספר [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]].}}.<br />
<br />
*'''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טאקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע 'קרן סטולמן'. הרבי היה מעורב בהפקה והוצאה לאור של חיבורים אלו. הרבי התבטא אודות חוברות מסוג זה - אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170}}<br />
<br />
חיבורים וחוברות אלו הופצו בקרב כלל ילדי ארה"ב והודפסו בהם מנהגים חב"דיים וגם אחרים, מקיטל בראש השנה ועד נוסח כפרות שונה. <br />
<br />
בשנת [[תש"ד]] הוקם 'קרן סטולמן' במטרה לסייע ל[[מרכז לענייני חינוך]] באספקת ספרי לימוד יהודיים, הקרן הוקם על ידי הנגיד [[יוליוס (יהודה) סטולמן]] ו[[אלכסנדר אלחנן כהן]]. בהנהלת הקרן היה חבר [[הרבי]] יחד עם הרב [[ניסן מינדל]].{{מקור}}<br />
<br />
===פעילות המרכז המתחדשת===<br />
כיום עיקר הפעילות תחת שם הארגון מתקיימת מבניין [[788 איסטערן פארקווי]] תחת [[מרכז 302|מחלקה '302']] המנוהלת על ידי הרב [[משה קוטלרסקי]]:<br />
*'''[[CTeen]]'''<br />
*'''Ckeeds'''<br />
*'''[[jem]]'''<br />
*'''JNet'''<br />
*'''בית מדרש לשלוחים'''<br />
*'''מיי שליח'''<br />
*'''[[כינוס השלוחים העולמי]]'''<br />
*'''משרד משיח''' - בהנהלת הרב שלמה נפרסטק.<br />
<br />
==תש"י ואילך==<br />
<br />
לאחר [[י' שבט תש"י]] הפך [[הרבי]] לנשיא המל"ח, בנוסף לתפקידו כ'יו"ר'; בניירות [[תש"נ]] נרשם כי הרב חודקוב הוא יו"ר המל"ח.<br />
<br />
בשנים אלו התמקד מל"ח בניהול [[מפעל השליחות]] ברחבי העולם; בחירת השלוחים, עזרה ראשונית ותקציבים; נפתחו על ידי המל"ח אלפי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] - שהוכרו כסניף מל"ח; פעילות המל"ח שהייתה עד-אז עברה לאחריותו של כל [[שליח]] בכל אתר ואתר.<br />
<br />
עם זאת, בשנים אלו ריכז מל"ח עניינים רבים ב[[חב"ד]]: ניהל את כל [[מפעל השליחות]] המסועף, את [[כינוס השלוחים העולמי]], החזיק בבעלות על בית הרבי ב[[פרזידנט 1304]], היה בעלים של ספריית [[הרבי]] בחדרו{{הערה|עד שאוחדה עם [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] בשנת [[תשמ"ח]].}} ושל בניין ספריית ליובאוויטש שעל ידי 770, ועוד עניינים רבים שנוהלו על ידי הרב חודקוב במסגרת מל"ח.<br />
<br />
במשך השנים הצטרפו למוסד הרב [[יהודה קרינסקי]] שפיקח על קשרים עם נדיבים שונים וסייע לרב חודקוב בארגון [[כינוס השלוחים העולמי]] והרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] שניהל מטעם המל"ח את [[מפעל השליחות]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]], על-פי הוראת הרבי, הוכנס נציג מל"ח לוועד להרחבת [[770]] - הנציג היה הרב [[שלום מענדל סימפסון]].<br />
<br />
==מינויים ודיונים==<br />
===שטר צוואה===<br />
<br />
בי"ז [[סיוון]] [[תשמ"ח]], נכתבה (על פי הוראת הרבי) 'שטר צוואה' על ידי הרבנים [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]] בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלה הראשית של המרכז, שלושתם ביחד וכל אחד לחוד: הרב [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] והרב [[שלום מענדל סימפסון]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה].}}. הצוואה הוגהה על-ידי [[הרבי]], אך לא נמצאה עותק חתום שלה. ישנם הטוענים שהרבי חתם על עותק שאינו בידינו, טענה זו מסתמכת על עדות ר' [[ניסן מינדל]], וכן עדות הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. הדבר יצר פילוג בין רבני חב"ד, כאשר ועד של ארבעה רבנים שכללה את הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסק כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 צילום הפסק]}}. לאידך פסקו רוב הרבנים ב[[ועד רבני ליובאוויטש]] אשר אין לצוואה כל תוקף הואיל ולא נמצא לה עותק חתום.{{מקור}}<br />
<br />
===ניירות רשמיים===<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] הכינו{{הערה|על-פי הוראת הרבי ב[[יחידות]] לחברי אגו"ח, ט' [[מרחשוון]] [[תשמ"ט]].}} חברי שלושת המוסדות המרכזיים - [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]], [[מחנה ישראל]] ומל"ח, ניירות חדשים למוסדותיהם, ובהם נכנסו חברים חדשים, הניירות אושרו על ידי הרבי בחתימת יד קדשו.<br />
<br />
למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ד"ר [[ניסן מינדל]], הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]] הרב [[בערל יוניק]], והרב [[דוד רסקין]], הרב [[שלום מענדל סימפסון]], הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]]{{הערה|כממלא מקום אביו הרב [[משה פנחס כ"ץ]].}} והרב [[חיים יהודה קרינסקי]].<br />
<br />
===שני מרכזים===<br />
לאחר דיונים וויכוחים בשנים [[תשנ"ה]]-[[תשנ"ז]], נוצר מצב של שני 'מרכזים'. האחד, נתמך בידי (רוב) רבני [[ועד רבני ליובאוויטש]] המתנהל על ידי [[חיים יהודה קרינסקי]], ר' [[משה יהודה קוטלרסקי]] ור' [[זלמן אהרן גרוסבאום]]. במרכז זה היו חברים (עד לשנת [[תש"ע]]) גם הרבנים: [[אברהם יצחק שם טוב]], [[נחמן סודאק]], [[ישראל דערן]], [[שלום דובער לויטין]], [[שמואל קפלן]] ו[[דניאל מוסקוביץ']]. המרכז השני בראשות הרב [[שלום מענדל סימפסון]], נתמך על-ידי [[בד"צ קראון הייטס]] ורבנים נוספים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/n/image_gen/cache/353dc1694e44257367095326d3d4fff8.jpg בד"צ קראון הייטס לרב סימפסון: פשיטא שברשותך להוציא לאור ספרי קה"ת, ולהחליט בעניני המל"ח, ובכל מה שקבלתם יפוי כח מבעל הצוואה נשיא דורנו] {{אינפו}}, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/11/17-11-2020-20-03-16-%D7%97%D7%99%D7%99-%D7%A9%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-770.pdf הרב שווי והרב יצחק הענדל: לאור הצוואה הידועה הבעלות של המל"ח ניתן לרב סימפסאן] (ע' 8) {{אינפו}}}}<br />
<br />
===זבל"א===<br />
עקב חילוקי דעות בין הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] והרב [[ירחמיאל בנימין קליין]], מורשי החתימה בעמותה, לבין הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] ושאר חברי ההנהלה החוקית, הוכרז בשנת [[תש"ע]] על [[זבל"א]] במסגרת [[ועד רבני ליובאוויטש]] בו השתתפו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב [[משה בוגמילסקי]] והרב [[דוד משה ליברמן]]. במרכז הוויכוח עמדו ניירות תש"נ - האם הם רק לצרכי הממשלה (טענת הרב קרינסקי) או הם משקפים את דעת הרבי (טענת הרב קוטלרסקי והרב שם-טוב).<br />
<br />
ב[[חודש אב]] [[תש"ע]] יצאה פסיקה זמנית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 צילום].}} בו בוטל התואר יו"ר ומונה ועד פועל זמני בו חברים הרב קרינסקי, הרב קוטלרסקי והרב ו[[זלמן אהרן גרוסבאום]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''כאן לא מסכמים''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 6 {{*}} חג הסוכות תשפ"ב עמוד 6 {{שבועון כפר חב"ד}}<br />
*'''[bit.ly/3RrTnHo הספריה לחגים ומועדים - מחקר היסטורי מקיף בעקבות פרסומיו הראשונים של הרבי]'''<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* מסמכים, עדויות ומענות:, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65079 כל האמת על המל"ח וכינוס השלוחים], {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*'''[https://collive.com/breaking-the-ice-in-america/ 'שוברים את הקרח' באמריקה]''', בתכנית הוידאו השבועית של ר' [[שלום דובער שפירא (בן ליפמן)|שלום דובער שפירא]] {{וידאו}}{{COL}} (אנגלית)<br />
<br />
{{770}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=695713מנחם מענדל גרינפלד2024-06-24T21:23:18Z<p>Merkos: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:גרינפלד.JPEG|250px|שמאל|ממוזער|הרב גרינפלד (משמאל) לצד [[יוסף יצחק בלינוב|הרב בלינוב]]]]<br />
הרב '''מנחם מענדל גרינפלד''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1976) הוא עורך ומחבר תורני, מייסד [[מכון אנכ"י]], וחזן מקצועי. הוא משמש כמורה בתלמוד תורה חב"ד ב[[אלעד]] ובעבר שימש כמנהל גשמי ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ג סיון]] [[תשל"ו]] לאביו הרב ראובן גרינפלד ולאמו מרת אילנה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר שנת [[התלמידים השלוחים|שליחות]] ו[[סמיכה לרבנות]], בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חנה, בת החסיד ר' [[יעקב חיים יעקובוביץ]] מ[[צפת]] וקבע את מגוריו ב[[פתח תקווה]].<br />
<br />
לאחר תקופת לימוד ב[[כולל אברכים]], החל לשמש כמזכיר ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]], ובשנת הלימודים [[תשע"ז]] התמנה לשמש כמנהל גשמי של תלמוד תורה חב"ד בבני ברק{{הערה|[https://chabad.info/news/181627/ המנהל החדש: הרב מנחם מענדל גרינפלד]}}, ובקיץ [[תשפ"ג]] סיים את תפקידיו בתלמוד תורה ועבר לשמש כמורה בתלמוד תורה חב"ד ב[[אלעד]].<br />
<br />
כבר בשנות בחרותו כתלמיד ב-[[770]], החל לעסוק בפיענוח אגרותיו התורניות של [[הרבי]] הכלולות בסדרת ה[[אגרות קודש]] ולעמוד על החידושים התורניים הגלומים בהם, עבודה הדורשת לימוד מעמיק של הסוגיות אודותם הרבי מעיר בקצרה במכתבים המיועדים לאנשים שהיו מונחים היטב בנבכי הסוגיות, כשאת המאמרים פרי עטו פרסם בבימות תורניות שונות, ובהמשך לכך ייסד בשנת [[תשע"ה]] את [[מכון אנכ"י]].<br />
<br />
החל משנת [[תשפ"א]], הרחיב את עיסוקו במחקר תורני בדגש על חלקים לא מוכרים בתורת הרבי, שאת פירותיו פירסם בסדר מאמרים בשבועון [[כפר חב"ד]] ובבימות תורניות שונות.<br />
<br />
הרב גרינפלד מוזמן למסור הרצאות בנושאי המחקר שלו בבמות תורניות חב"דיות, בהם ישיבות ומחנות קיץ, ערבי עיון וחינוך, ועוד{{מקור}}.<br />
<br />
==הספריה לחגים ומועדים==<br />
[[קובץ:ספריה לחגים ומועדים.jpeg|ממוזער|שמאל|הספריה לחגים ומועדים]]<br />
משנת [[תשפ"ג]] החל הרב גרינפלד לפרסם מחקרים אודות סדרת חוברות וקונטרסים שיצאו לאור על ידי [[מל"ח]] ו[[קה"ת]]{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] גיליונות 1997, 2004, 2010 ועוד. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן- פסח תשפ"ג}}. בחודש סיון תשפ"ד הוציא ספר ובו מקבץ של מאמרים אלו בתשורה לחתונת בנו בשם "הספריה לחגים ומועדים".<br />
<br />
סדרת החוברות, שיצאה לאור על ידי 'המרכז לעניני חינוך' בין השנים תש״ד-תש״ו, נוצרה על רקע שנות השואה וההתבוללות הגוברת בארצות הברית, והרבי ראה בחינוך הדור הצעיר משימה אסטרטגית להבטחת עתידו של העם היהודי. הספר, פרי מחקר יסודי ומקיף, מתאר כיצד הרבי יזם, תכנן, סייע בעריכה והפיק את סדרת הפרסומים – הכוללת חוברות קומפקטיות בפורמט כיס לצד ספרים מורחבים ומפורטים יותר – במטרה להנחיל לילדים ונוער ערכי אמונה ומורשת יהודית אותנטית. החוברות והספרים רובם נערכו על ידי הרב [[ניסן מינדל]] עוסקות במגוון רחב של נושאים, החל מסיפורי גבורה מתקופת החשמונאים ועד להסברים מקוריים על מנהגי החגים, תוך שילוב פירושים חדשניים למקורות יהודיים קלאסיים ועצות מעשיות לילדים כיצד לקיים מצוות בצורה משמעותית. הרב גרינפלד מדגיש במחקרו את תפיסתו החינוכית הייחודית של הרבי, המשלבת לימוד תורה וקיום מצוות עם שימוש בכלים חינוכיים חדשניים ומרתקים, המותאמים לרוח הזמן ולקהל היעד הצעיר. בין התיעודים בספר: מסרים בשם הרבי לילדי ישראל, כתב יד קדשו הכולל הגהות והערות לפרסומי המל"ח ועדויות ישירות למעורבותו בפרטי פרטים, החל מבחירת הנושאים ועד להקפדה על העיצוב הגרפי{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/1096640/ חדש על המדף: מחקר על חוברות ייחודית לילדים ביוזמת הרבי] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==חזן==<br />
ידוע כחזן ואף התמקצע בכך, ובחגים ובימים הנוראים מוזמן לקהילות יהודיות מכובדות ברחבי העולם ומתפלל לפני העמוד.<br />
<br />
==ספריו==<br />
[[קובץ:מכתבי פאר גרינפלד.jpg|שמאל|ממוזער|מכתבי פאר]]<br />
*'''מכתבי פאר''', 200 עמוד, חולק בשמחה משפחתית, [[פתח תקוה]] [[תשע"ה]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/32705/ חדש: מכתבי פאר]}} {{אינפו}}<br />
*'''אגרת-מבוארת''', סדרת חוברות, [[פתח תקוה]] [[תשע"ו]]-[[תשע"ז]]<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו, ר' יוסף יצחק<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[מכון אנכ"י]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''צפון''', ראיון עם העורך. [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1601<br />
*'''לשמוע אל הרינה ואל התפילה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1924<br />
*'''ה'בענצ'רל''', בתוך שבועון כפר חב"ד, גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:גרינפלד, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:חזנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]<br />
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]<br />
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד אלעד]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=694737מנחם מענדל גרינפלד2024-06-22T19:00:49Z<p>Merkos: /* ספריה לחגים ומועדים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:גרינפלד.JPEG|250px|שמאל|ממוזער|הרב גרינפלד (משמאל) לצד [[יוסף יצחק בלינוב|הרב בלינוב]]]]<br />
הרב '''מנחם מענדל גרינפלד''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1976) הוא עורך ומחבר תורני, מייסד [[מכון אנכ"י]], וחזן מקצועי. הוא משמש כמורה בתלמוד תורה חב"ד ב[[אלעד]] ובעבר שימש כמנהל גשמי ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ג סיון]] [[תשל"ו]] לאביו הרב ראובן גרינפלד ולאמו מרת אילנה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר שנת [[התלמידים השלוחים|שליחות]] ו[[סמיכה לרבנות]], בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חנה, בת החסיד ר' [[יעקב חיים יעקובוביץ]] מ[[צפת]] וקבע את מגוריו ב[[פתח תקווה]].<br />
<br />
לאחר תקופת לימוד ב[[כולל אברכים]], החל לשמש כמזכיר ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]], ובשנת הלימודים [[תשע"ז]] התמנה לשמש כמנהל גשמי של תלמוד תורה חב"ד בבני ברק{{הערה|[https://chabad.info/news/181627/ המנהל החדש: הרב מנחם מענדל גרינפלד]}}, ובקיץ [[תשפ"ג]] סיים את תפקידיו בתלמוד תורה ועבר לשמש כמורה בתלמוד תורה חב"ד ב[[אלעד]].<br />
<br />
כבר בשנות בחרותו כתלמיד ב-[[770]], החל לעסוק בפיענוח אגרותיו התורניות של [[הרבי]] הכלולות בסדרת ה[[אגרות קודש]] ולעמוד על החידושים התורניים הגלומים בהם, עבודה הדורשת לימוד מעמיק של הסוגיות אודותם הרבי מעיר בקצרה במכתבים המיועדים לאנשים שהיו מונחים היטב בנבכי הסוגיות, כשאת המאמרים פרי עטו פרסם בבימות תורניות שונות, ובהמשך לכך ייסד בשנת [[תשע"ה]] את [[מכון אנכ"י]].<br />
<br />
החל משנת [[תשפ"א]], הרחיב את עיסוקו במחקר תורני בדגש על חלקים לא מוכרים בתורת הרבי, שאת פירותיו פירסם בסדר מאמרים בשבועון [[כפר חב"ד]] ובבימות תורניות שונות.<br />
<br />
הרב גרינפלד מוזמן למסור הרצאות בנושאי המחקר שלו בבמות תורניות חב"דיות, בהם ישיבות ומחנות קיץ, ערבי עיון וחינוך, ועוד{{מקור}}.<br />
<br />
==ספריה לחגים ומועדים==<br />
[[קובץ:ספריה לחגים ומועדים.jpeg|ממוזער|שמאל|הספריה לחגים ומועדים]]<br />
משנת [[תשפ"ג]] החל הרב גרינפלד לפרסם מחקרים אודות סדרת חוברות וקונטרסים שיצאו לאור על ידי [[מל"ח]] ו[[קה"ת]]{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] גיליונות 1997, 2004, 2010 ועוד. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן- פסח תשפ"ג}}. בחודש סיון תשפ"ד הוציא ספר ובו מקבץ של מאמרים אלו בתשורה לחתונת בנו בשם "הספריה לחגים ומועדים".<br />
<br />
סדרת החוברות, שיצאה לאור על ידי 'המרכז לעניני חינוך' בין השנים תש״ד-תש״ו, נוצרה על רקע שנות השואה וההתבוללות הגוברת בארצות הברית, והרבי ראה בחינוך הדור הצעיר משימה אסטרטגית להבטחת עתידו של העם היהודי. הספר, פרי מחקר יסודי ומקיף, מתאר כיצד הרבי יזם, תכנן, סייע בעריכה והפיק את סדרת הפרסומים – הכוללת חוברות קומפקטיות בפורמט כיס לצד ספרים מורחבים ומפורטים יותר – במטרה להנחיל לילדים ונוער ערכי אמונה ומורשת יהודית אותנטית. החוברות והספרים רובם נערכו על ידי הרב [[ניסן מינדל]] עוסקות במגוון רחב של נושאים, החל מסיפורי גבורה מתקופת החשמונאים ועד להסברים מקוריים על מנהגי החגים, תוך שילוב פירושים חדשניים למקורות יהודיים קלאסיים ועצות מעשיות לילדים כיצד לקיים מצוות בצורה משמעותית. הרב גרינפלד מדגיש במחקרו את תפיסתו החינוכית הייחודית של הרבי, המשלבת לימוד תורה וקיום מצוות עם שימוש בכלים חינוכיים חדשניים ומרתקים, המותאמים לרוח הזמן ולקהל היעד הצעיר. בין התיעודים בספר: מסרים בשם הרבי לילדי ישראל, כתב יד קדשו הכולל הגהות והערות לפרסומי המל"ח ועדויות ישירות למעורבותו בפרטי פרטים, החל מבחירת הנושאים ועד להקפדה על העיצוב הגרפי{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/1096640/ חדש על המדף: מחקר על חוברות ייחודית לילדים ביוזמת הרבי] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==חזן==<br />
ידוע כחזן ואף התמקצע בכך, ובחגים ובימים הנוראים מוזמן לקהילות יהודיות מכובדות ברחבי העולם ומתפלל לפני העמוד.<br />
<br />
==ספריו==<br />
[[קובץ:מכתבי פאר גרינפלד.jpg|שמאל|ממוזער|מכתבי פאר]]<br />
*'''מכתבי פאר''', 200 עמוד, חולק בשמחה משפחתית, [[פתח תקוה]] [[תשע"ה]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/32705/ חדש: מכתבי פאר]}} {{אינפו}}<br />
*'''אגרת-מבוארת''', סדרת חוברות, [[פתח תקוה]] [[תשע"ו]]-[[תשע"ז]]<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו, ר' יוסף יצחק<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[מכון אנכ"י]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''צפון''', ראיון עם העורך. [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1601<br />
*'''לשמוע אל הרינה ואל התפילה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1924<br />
*'''ה'בענצ'רל''', בתוך שבועון כפר חב"ד, גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:גרינפלד, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:חזנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]<br />
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]<br />
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד אלעד]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94)&diff=678359תורה וישראל (היסטוריה)2024-05-03T16:01:49Z<p>Merkos: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תורה וישראל.jpg|ממוזער|כריכת החוברת במהדורה האחרונה בה נדפסה, בשנת תשנ"ח]]<br />
החוברת '''Forty Centuries (ארבעים מאות שנים = 4,000 שנה) תורה וישראל''', היא חוברת שהופקה על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] ומציינת אבני דרך בהיסטוריה היהודית הקדומה מאז אברהם אבינו ועד לבניין [[בית המקדש]], בצירוף מפות ותרשימים. החוברת מיועדת לתלמידים בכיתות ה' ומעלה, וכוללת 30 עמודים.<br />
<br />
==תוכן החוברת==<br />
[[קובץ:תורה וישראל שער פנימי.jpg|ממוזער|השער הפנימי של החוברת]]<br />
החוברת מחולקת לשלושה חלקים:<br />
*אבני דרך בהיסטוריה היהודית הקדומה - תיאור סיפורי מקוצר של השתלשלות ההיסטוריה היהודית עד בנין בית המקדש<br />
*'''תורה ומסורה''' - תיאור [[השתלשלות תורה שבעל פה]]{{הערה|שם=ילקוט|בתוכן דומה להוספה שנדפסה באותה שנה ל[[לוח כיס יומי לילדים]].}}.<br />
*אירועים בולטים בהיסטוריה היהודית - לוח תאריכים כרונולוגי של אירועים בולטים בהיסטוריה היהודית{{הערה|שם=ילקוט}}.<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
בשנת [[תש"ג]] הוציא הרבי לאור [[לוח כיס יומי לתלמיד]] שחזר ונדפס עם תוכן שונה בשנת תש"ד. לאורך הלוח בולטת החשיבות שמייחס הרבי לידיעת תולדות עם ישראל כבסיס לחיבור הילדים למאורעות ולתכנים אליהם מתייחס הלוח.<br />
<br />
ככל הנראה בהמשך ישיר לכך, יצאה לאור חוברת זו, שתכנים רבים מתוכה זהים במתכונתם לתכנים שצורפו כהוספה ללוח כיס יומי לתלמיד, כאשר בחוברת זו הם באים בפני עצמם ומאפשרים לימוד והתייחסות ישירה ללימוד תולדות עם ישראל.<br />
<br />
החוברת נדפסה לראשונה בשנת [[תש"ד]] וחזרה ונדפסה מאז בשש מהדורות צילום לאורך השנים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]] נדפסה מהדורה מחודשת של החוברת.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]], [https://drive.google.com/file/d/1f2s8hgVHxoFbghcoNBNFHWwEqdA-7fjC/view?usp=drivesdk "מסיני לסינית"], '''כפר חב"ד''', גל' 2056 (ערב חג הפסח תשפ"ד), ע' 174–179<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://tablet.otzar.org/#/book/146263/p/-1/t/1/fs/0/start/0/end/0/c הספר באתר 'אוצר החכמה']'''<br />
* [https://beta.hebrewbooks.org/15683 החוברת], מהדורת תשנ"ח, באתר [[היברובוקס]]<br />
<br />
{{ספריית המל"ח}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי המל"ח]]<br />
[[קטגוריה:ספרים באנגלית]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91_%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%93&diff=677838דב אקסלרוד2024-05-02T19:15:59Z<p>Merkos: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:F9a6530b-6c43-4520-b55a-ccec5904a432.jpg|ממוזער|הרב דב אקסלרוד]]<br />
הרב '''דב אקסלרוד''' (יליד שנת [[תשל"ה]], 1974) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ורבה הראשי של העיר [[צ'רקאסי]] והמחוז, [[אוקראינה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[רמת גן]] בשנת [[תשל"ה]], לרב [[גדליהו אקסלרוד]] וזוגתו ציפורה. <br />
<br />
למד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]], לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבה המרכזית ב[[כפר חב"ד]]. לקראת שנת [[תשנ"ד]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' והמשיך את שהותו ב[[770]] עד אמצע שנת [[תשנ"ז]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ז]] התחתן עם רעייתו מרת חנה ביתו של הרב [[אשר סלומון]] מ[[ירושלים]].<br />
<br />
בחודש [[טבת]] שנת [[תשנ"ח]] יצאו ל[[שליחות]] בעיר [[דונייצק]] [[אוקראינה]]. בשנים [[תש"ס]] - [[תשס"ב]] שימשו כשלוחים בעיר [[טשקנט]] אוזבקיסטן.<br />
<br />
בחורף של שנת [[תשס"ג]] יצאו לשליחות בעיר [[צ'רקאסי]] שב[[אוקראינה]] שם הקימו [[בית חב"ד]] פעילו ואיחדו את הקהילה היהודית המקומית. הקימו במקום בית ספר יהודי הכולל גנים וכיתות לימוד לבנים ולבנות.<br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] חנכו במקום [[מקווה]] טהרה מפואר המשמש את [[יהודי]] המחוז.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ה]] קנה בית חב"ד בעיר, מבנה גדול המשמש את הקהילה לכל צרכיה, ושוכנים בו הבית ספר, הגן, הבית כנסת וכן משרדי הקהילה.<br />
<br />
בשנת תש"פ, בעקבות [[נגיף הקורונה]], הקים הרב אקסלרוד ישיבה זמנית בצ'רקאסי, לבני השלוחים באוקראינה. הישיבה היתה קיימת מספר שבועות עד לחזרתם של הבחורים לישיבותיהם בעולם.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, ר' שניאור זלמן לבקובסקי - [[קייב]], [[אוקראינה]].<br />
*חתנו, ר' יעקב לנדא - משלוחי הרבי ב[[טורונטו]], [[קנדה]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
[http://www.jewishcherkassy.org אתר קהילת צ'רקאסי] {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:אקסלרוד, דב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים ראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באוקראינה]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7&diff=675257תלמוד תורה חב"ד בני ברק2024-04-16T20:50:41Z<p>Merkos: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>{{תלמוד תורה|<br />
|שם=בני מנחם<br />
|תמונה= [[קובץ:מסיימים תת חבד בני ברק.jpg|לא ממוסגר]]<br />
|כתובית= הכיתה המסיימת בתלמוד תורה ([[תשפ"א]]) בתצלום משותף עם המחנך והמנהל בכנס סיום שנת הלימודים<br />
|אפיון= ממ"ח<br />
|תאריך יסוד= [[תשכ"ה]]<br />
|מיקום= [[בני ברק]], [[ארץ הקודש]]<br />
|מייסד= עסקני קהילת חב"ד ב[[בני ברק]]<br />
|מנהל חינוכי=הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)]]<br />
|מנהל גשמי= הרב יוסף דוד הלל<br />
|מספר תלמידים= 200<br />
}}<br />
[[קובץ:לוי יצחק רוזנברג.jpg|ממוזער|הרב לוי רוזנברג מנהל התלמוד תורה]]<br />
<br />
[[קובץ:מנהלי בני ברק.jpeg|ממוזער|מנהלי התלמוד תורה במסיבת סיום תשפ"ג. הרב ירחמיאל בלינוב והרב דוד הלל]]<br />
'''תלמוד תורה חב"ד 'בני מנחם' בני ברק''', הוא מוסד חינוכי חסידי ותיק בעיר [[בני ברק]] שהוקם על ידי עסקני קהילת חב"ד המקומית בשנת [[תשכ"ה]] וזכה לעידוד רב מהרבי, שאף התבטא עליו שזהו 'המוסד שלו' בבני ברק.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשפ"ג]] למדו בו כ-200 תלמידים. בחודש ניסן תשפ"ד מונה הרב [[לוי רוזנברג]] למנהל התלמוד תורה.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
קהילת חב"ד בני ברק הינה אחד הריכוזים הראשונים שבהם התיישבו חסידי חב"ד בארץ הקודש, ופעלו בה אישים בולטים ואנשי מעשה חסידים מ[[רוסיה]] הסובייטית דוגמת הרב [[זלמן לייב אסטולין]] (שכיהן כמחנך בת"ת) והרב [[נחום גולדשמיד]], הרב [[יעקב לנדא]], ועוד.<br />
<br />
על אף זאת, במשך שנים רבות לא היה לקהילת חב"ד המקומית תלמוד תורה משלה, וילדי הקהילה למדו במוסדות המקומיים, כאשר לעיתים הדבר אף גרם לכך שהילדים ימשיכו במוסדות החינוך של קהילות אחרות, ובסופו של דבר חלק מהם אף לא ראה את עצמו כחסיד חב"ד{{הערה|לגילאים הסמוכים לבר מצווה היה את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] הסמוכה באופן יחסי, אך מוסד זה לא התאים לגילאים הצעירים יותר.}}.<br />
<br />
כאשר קיבל הרבי דיווח בשנת תשט"ז על מגרש שנתרם על ידי הרב [[נתן בלייכר]], ביקש הרבי לברר האם יהיה ניתן לשלב בבניין בית הכנסת העתיד לקום על שטח זה גם מוסד חינוכי, ובעקבות כך כאשר הוקמה העמותה נרשם במטרותיה 'חיידר ובית כנסת חב"ד'.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ה]] הוקם לראשונה תלמוד תורה חב"ד, כאשר בכיתת הלימוד הראשונה היו שלושה תלמידים בלבד, ועל חברי ההנהלה נמנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] (שבאותה שעה עוד שימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד), הרב [[יהודה לייב זלמנוב]], הרב [[יעקב כץ]], הרב שמעון משה דיסקין והרב [[מרדכי גולדשמיד]].<br />
<br />
בשנים הבאות הרבי עודד את המוסד, הביע התעניינות, ודחק במנהליו להשתדל בביסוס והרחבה הן בכמות והן באיכות, אך סיבות שונות מנעו את התפתחות המוסד עד שעלתה מחשבה לסגור אותו, וכאשר הרב יעקב כץ שאל על כך את הרבי ביחידות בשנת תש"ל, אמר הרבי כי "יש להשתדל להחזיק את ה'חדר' בכל האפשרויות והכוחות", ובהמשך לכך אף התבטא "המוסד [היחידי] שיש לי בבני ברק, זה ה'חדר'...".<br />
<br />
בין השנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ז]] שימש הרב [[שלמה גרברצ'יק]] כמנהל התלמוד תורה, ובשנת [[תשל"ח]] עם כניסתו של הרב [[מרדכי אנגלסמן]] כמנהל, הוא החל להתרחב ולהתבסס באופן משמעותי, אך עדיין המוסד סבל מצפיפות ותנאים כלכליים לא טובים. בשנת תשד"מ-תשמ"ז ניהל את הבית הספר הרב [[אורי בן שחר]].<br />
<br />
ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשמ"ז]] התקיימה אסיפה של עסקני הקהילה לגבי המשך תפקודו של התלמוד תורה בה הוצע שהרב [[שלמה רוזנברג]] יעזוב את עבודתו כמנהל מסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה, ולאחר שהדבר קיבל את אישורו וברכתו של הרבי, החל לשמש בתפקיד זה וניהל את המוסד במשך עשרות שנים{{הערה|[[:קובץ:מכתב הרבי לשלמה רוזנברג.jpg|צילום מהמכתב]]}}.<br />
<br />
מלבד התמסרותו לכיסוי החובות שנצברו לאורך השנים ותשלום לאנשי החינוך של המשכורות שלא שולמו להם, דאג במסגרת תפקידו למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב [[רש"י]] 26. <br />
<br />
בשנים הבאות שימש כמנהל החינוכי הרב [[ירחמיאל בלינוב]] וכמנהל הגשמי הרב יוסף דוד הלל{{הערה|התמנה לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]]. קדם לו בתפקיד הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]].}}.<br />
<br />
בחודש ניסן תשפ"ד מונה הרב [[לוי רוזנברג]] למנהל התלמוד תורה.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
<br />
*הרב מאיר רובינשטיין - מזכיר<br />
<br />
;מחנכים<br />
<br />
* הרב זבולון קזידו<br />
*הרב יעקב גרשוני <br />
*הרב משה סבינר<br />
*הרב [[משה דב זילברשטרום]]<br />
* הרב אליעזר אצרף<br />
*הרב יוסף שולמן <br />
*הרב נתנאל קופרשמידט<br />
*הרב חיים קירש <br />
*הרב בנימין רייניץ<br />
*הרב יקותיאל פישר<br />
<br />
;בעלי תפקידים בתלמוד תורה לאורך ההיסטוריה:<br />
*מנהלים: הרב [[שלמה גרברצ'יק]], הרב [[מרדכי אנגלסמן]], הרב [[אורי בן שחר]], הרב [[שלמה רוזנברג]],הרב [[לוי יצחק אפשטיין]], הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/tag/%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%a7/ תגית: תלמוד תורה חב"ד בני ברק]''' {{אינפו}}<br />
*מרדכי מנשה לאופר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/01/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%A4%D7%91.pdf המוסד יחידי שיש לי בבני ברק]''', שבועון התקשרות גליון פרשת כי תבוא תשפ"ב עמוד 11<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=675256שלמה רוזנברג2024-04-16T20:49:23Z<p>Merkos: /* ייסוד ישיבה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה רוזנברג אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה רוזנברג אצל [[הרבי]] בחלוקת [[כוס של ברכה]]]]<br />
הרב [[שלמה רוזנברג]] ([[כ"א בשבט]] [[תש"י]] - [[י"א בתמוז]] [[תשע"א]]) היה [[חסיד חב"ד]], עסקן, מייסדה ומנהלה של ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. שימש במשך עשר שנים כמנהל [[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[בני ברק]] וכן נתן חסות על ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|תומכי תמימים בית שמש]]. <br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:שלמה רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה רוזנברג נואם בכנס בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. ([[חשוון]] [[תשע"א]])]]<br />
הרב רוזנברג נולד ביום [[כ"א בשבט]] שנת [[תש"י]] לרב שמעיה ולאה רוזנברג ב[[צפת]]. בשנת [[תשי"ג]] עברו הוריו לגור בעיר [[בני ברק]]. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] של [[חסידות ויז'ניץ]] ובבחרותו עבר ללמוד במוסדות חב"ד; [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[תומכי תמימים לוד|לוד]] וב[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]. בשנות בחרותו כבר החל בפעילות חב"דית עם ילדים ב[[בני ברק]] ועל כך קיבל מכתב ברכה מ[[הרבי]].<br />
<br />
[[נישואין|נשא]] את מרת חנה, בתו של הרב צבי לוי שהיה מחשובי חסידי [[צאנז]] ומצאצאי האדמו"ר מטאהש. הזוג התגורר ב[[בני ברק]] והרב רוזנברג היה נוסע מידי יום לכולל במושב 'בני רא"ם'. לאחר מכן, בהסכמת הרבי, נכנס לעבוד במסגריה של אביו כשבמקביל פעל בעסקנות ציבורית לטובת חב"ד בבני ברק; היה חבר הנהלת [[בית חב"ד]] שנוהל באותם ימים על ידי הרב מאיר אהרן, והצליח, למרות הקשיים הרבים, להקים מניין חב"די בשכונת שיכון ה' בבני ברק.<br />
<br />
==ייסוד תלמוד תורה וכולל==<br />
[[קובץ:בניין ישיבה קטנה בני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רונזברג (מימין) ובנו הרב לוי (משמאל) עם אדריכל הבניין, על רקע בניין הישיבה בפרדס כץ בזמן בנייתו]]<br />
<br />
למרות קיומה של קהילת חב"ד ותיקה בבני ברק, לא היו בעיר מוסדות, פרט לתלמוד תורה שהתקיים בתת-תנאים ובצפיפות גדולה, תחת ניהול כלכלי כושל שהתחלף כל כמה שנים. בשלב מסוים כבר לא היה שייך להמשיך במצב זה וב[[חודש ניסן]] שנת [[תשמ"ז]] התקיימה אסיפה בבית חב"ד [[בני ברק]] לגבי המשך תפקודו של התלמוד תורה. במהלך האסיפה הודיע המנהל, הרב מאיר אהרן, שהאסיפה עוברת לביתו של רב העיר, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. בביתו של הרב לנדא הוצע שהרב רוזנברג יעזוב את עבודתו במסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה. הרב רוזנברג התנגד להצעה ולאחר לחצים מצד הרב לנדא ניאות לכתוב על כך רבי ולבקש את ברכתו והסכמתו. כעבור יממה הגיעה תשובה חיובית מהרבי{{הערה|[[:קובץ:מכתב הרבי לשלמה רוזנברג.jpg|צילום מהמכתב]]}}.<br />
<br />
באסיפה הבאה התברר למנהל החדש שצוות התלמוד תורה עבד חצי שנה ללא משכורת. למחרת חילק הרב רוזנברג לכל אחד מהצוות את כל המשכורות שהיו חייבים לו עבור עבודתו בחצי השנה האחרונה. הרב רוזנברג לווה כספים כדי שהתלמוד תורה ימשיך לתפקד. בהקשר למינויו כמנהל ופרשת החובות של התלמוד תורה אמר: "לא נהייתי בעל הבית אלא בעל חוב!" מספר חודשים גייס כספים בחוץ לארץ כדי לכסות את החובות שלקח. הרב רוזנברג דאג למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב [[רש"י]] 26. המוסד קיים ומתפתח עד היום והרבי התבטא עליו פעם: {{ציטוטון|זהו המוסד שלי בבני ברק}}{{הערה|במקור באידיש: "דאס איז מיין מוסד בבני ברק".}}.<br />
<br />
במקביל ייסד [[כולל אברכים]] בבית הכנסת, אותו ניהל והחזיק שנים רבות.<br />
<br />
==ייסוד ישיבה==<br />
[[קובץ:קמחא דפסחא שלמה רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזנברג (מימין) מפקח על חלוקת המצרכים לנזקקים ([[ניסן]] [[תשס"ט]])]]<br />
<br />
לאחר ייסוד התלמוד תורה והכולל החליט לבנות גם ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] בעיר. כששאל על כך את הרבי, השיב לו: "הרווח כולו יהיה שלי". הרעיון התעכב מספר שנים וב[[חודש אלול]] [[תשנ"ד]] פתח [[ישיבה קטנה]] ולאחר שנתיים אף [[ישיבה גדולה]]. בעקבות פתיחת הישיבה עזב את ניהול התלמוד תורה (אותו מנהל כיום בנו הרב [[לוי רוזנברג]]) והשקיע בעיקר בפיתוח הישיבות שייסד. כראש הישיבה הביא את הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]. בשלב מסויים הופרטו הישיבה ה'קטנה' וה'גדולה' והרב רוזנברג יחד עם שני בניו - לוי ושמואל, שהצטרפו לניהול - התמסרו לניהול הישיבה קטנה. באותה תקופה בנה הרב רוזנברג מבנה בן שש קומות, בשכונת 'פרדס כץ' בבני ברק, עבור ה'ישיבה קטנה'.<br />
<br />
הרב רונזברג, מלבד דאגתו לצוות החינוכי ולמוסד, אף נתן את חסותו למוסדות חב"דים נוספים שלא עמדו בנטל הכלכלי ונקלעו לקשיים; בית ספר "עטרת חיה" בבני ברק, תלמוד תורה חב"ד בפתח תקווה וישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|תומכי תמימים בית שמש]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ב]] הקים הרב רוזנברג בחסות הישיבה ארגון חסד בשם "לב טוב" לחלוקת חבילות [[מזון]] לקראת חגי [[ניסן]]-[[תשרי]] עבור משפחות נזקקות. במהלך השנים חולקו למעלה מרבבת סלים לנזקקים.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
ב[[חודש אדר]] [[תשע"א]] גילו אצל הרב רוזנברג מחלה, ממנה נפטר כעבור מספר חודשים, ביום [[י"א בתמוז]]. מנוחתו כבוד בבית העלמין בבני ברק.<br />
<br />
ביום [[י"א במנחם אב]], במלאת יום ה'שלושים' לפטירתו, נערכה בישיבת חב"ד ב[[בני ברק]] טקס לזכרו. בכנס השתתפו ונאמו; רבנים, שלוחים, עסקנים, בוגרי הישיבה ועוד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63323 עצרת התעוררות ב'שלושים' לרב שלמה רוזנברג]}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*'''רעייתו''': מרת חנה רוזנברג.<br />
<br />
*בנו הרב [[לוי יצחק רוזנברג]] - מנהל רוחני ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. <br />
*בנו הרב שמואל לייב רוזנברג. <br />
*בנו הרב משה מרדכי רוזנברג. <br />
*בנו הרב מנחם מענדל רוזנברג. <br />
*בנו הרב שלום בער רוזנברג. <br />
*בנו הרב שמעיה רוזנברג. <br />
*בנו הרב ישראל רוזנברג.<br />
*בתו מרת רייזי שליסל.<br />
*בתו מרת יהודית גרינוולד.<br />
*בתו מרת חיה לאה רוזנברג.<br />
*בתו מרת מרים אשת הרב שלמה אקסלרוד - שיכון ה' בני ברק.<br />
*בתו מרת בלומה ויינפלד אשת הרב ישראל ווינפלד,[[בני ברק]].<br />
*בתו מרת ברכה כהן.<br />
*בתו מרת רבקה ביכלר.<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62810 מרחיב גבולות תורה וחסידות - כתבה על הרב רוזנברג ופעולותיו] - מתוך [[שבועון בית משיח]]<br />
*[http://chabad.info/?string=%F9%EC%EE%E4+%F8%E5%E6%F0%E1%F8%E2&url=newsnew_he&mysubmit=%F9%EC%E7 מפעולותיו של הרב שלמה רוזנברג] - {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:רוזנברג שלמה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בני ברק]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"י]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=675255לוי יצחק רוזנברג2024-04-16T20:48:42Z<p>Merkos: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:לוי יצחק רוזנברג.jpg|ממוזער|הרב רוזנברג נושא דברים בפני תלמידי הישיבה (תש"פ)]]<br />
הרב '''לוי יצחק רוזנברג''' (יליד שנת [[תשל"ה]], 1975) הוא מנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] והחל משנת תשפ"ה מנהל כללי של [[תלמוד תורה בני מנחם בני ברק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י' אב]] [[תשל"ה]] לאביו הרב [[שלמה רוזנברג]] ולאמו מרת חנה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת אסתר פרומט בת ר' [[נטע שלמה ווילהלם]] התיישב ב[[ירושלים]].<br />
<br />
עם סיום לימודיו ב[[כולל אברכים]], נכנס לסייע לאביו בניהול ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] שייסד שנים ספורות קודם לכן, ובמשך השנים קיבל לידיו תחומי אחריות רחבים יותר.<br />
<br />
לאחר פטירת אביו בשנת [[תשע"א]] נכנס יחד עם אחיו ר' [[שמואל לייב רוזנברג]] לנהל את הישיבה, כשהוא מופקד על הניהול הרוחני.<br />
<br />
במסגרת תפקידו מראייין את כלל התלמידים הנכנסים ללמוד בישיבה, מבקר במוסדות חב"ד ברחבי הארץ, מכוון את התלמידים לקראת כניסתם לישיבה והעיקר - אחראי על התפקוד הרוחני-חסידי של התמימים (סינון בחורים, אמירת נאומים באירועים מיוחדים/סעודות שבת וכדו').<br />
<br />
ניחון בכושר דיבור יוצא מן הכלל, והוא מרבה להשתמש בו לרוב.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ה]] נענה לקריאת הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] לקחת על עצמו את ניהולו של [[תלמוד תורה בני מנחם בני ברק]], לאחר שנקלע לקשיים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל רוזנברג - [[ירושלים]].<br />
*חתנו, הרב שלום זלמנוביץ - [[ירושלים]]<br />
*חתנו, הרב אליעזר גורביץ - [[ירושלים]]<br />
<br />
{{מיון רגיל:רוזנברג, לוי יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשכונת רמות]]<br />
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:מנהלים רוחניים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ה]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בני ברק]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=675254שלמה רוזנברג2024-04-16T20:47:57Z<p>Merkos: /* ייסוד ישיבה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה רוזנברג אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה רוזנברג אצל [[הרבי]] בחלוקת [[כוס של ברכה]]]]<br />
הרב [[שלמה רוזנברג]] ([[כ"א בשבט]] [[תש"י]] - [[י"א בתמוז]] [[תשע"א]]) היה [[חסיד חב"ד]], עסקן, מייסדה ומנהלה של ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. שימש במשך עשר שנים כמנהל [[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[בני ברק]] וכן נתן חסות על ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|תומכי תמימים בית שמש]]. <br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:שלמה רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה רוזנברג נואם בכנס בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. ([[חשוון]] [[תשע"א]])]]<br />
הרב רוזנברג נולד ביום [[כ"א בשבט]] שנת [[תש"י]] לרב שמעיה ולאה רוזנברג ב[[צפת]]. בשנת [[תשי"ג]] עברו הוריו לגור בעיר [[בני ברק]]. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] של [[חסידות ויז'ניץ]] ובבחרותו עבר ללמוד במוסדות חב"ד; [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[תומכי תמימים לוד|לוד]] וב[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]. בשנות בחרותו כבר החל בפעילות חב"דית עם ילדים ב[[בני ברק]] ועל כך קיבל מכתב ברכה מ[[הרבי]].<br />
<br />
[[נישואין|נשא]] את מרת חנה, בתו של הרב צבי לוי שהיה מחשובי חסידי [[צאנז]] ומצאצאי האדמו"ר מטאהש. הזוג התגורר ב[[בני ברק]] והרב רוזנברג היה נוסע מידי יום לכולל במושב 'בני רא"ם'. לאחר מכן, בהסכמת הרבי, נכנס לעבוד במסגריה של אביו כשבמקביל פעל בעסקנות ציבורית לטובת חב"ד בבני ברק; היה חבר הנהלת [[בית חב"ד]] שנוהל באותם ימים על ידי הרב מאיר אהרן, והצליח, למרות הקשיים הרבים, להקים מניין חב"די בשכונת שיכון ה' בבני ברק.<br />
<br />
==ייסוד תלמוד תורה וכולל==<br />
[[קובץ:בניין ישיבה קטנה בני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רונזברג (מימין) ובנו הרב לוי (משמאל) עם אדריכל הבניין, על רקע בניין הישיבה בפרדס כץ בזמן בנייתו]]<br />
<br />
למרות קיומה של קהילת חב"ד ותיקה בבני ברק, לא היו בעיר מוסדות, פרט לתלמוד תורה שהתקיים בתת-תנאים ובצפיפות גדולה, תחת ניהול כלכלי כושל שהתחלף כל כמה שנים. בשלב מסוים כבר לא היה שייך להמשיך במצב זה וב[[חודש ניסן]] שנת [[תשמ"ז]] התקיימה אסיפה בבית חב"ד [[בני ברק]] לגבי המשך תפקודו של התלמוד תורה. במהלך האסיפה הודיע המנהל, הרב מאיר אהרן, שהאסיפה עוברת לביתו של רב העיר, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. בביתו של הרב לנדא הוצע שהרב רוזנברג יעזוב את עבודתו במסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה. הרב רוזנברג התנגד להצעה ולאחר לחצים מצד הרב לנדא ניאות לכתוב על כך רבי ולבקש את ברכתו והסכמתו. כעבור יממה הגיעה תשובה חיובית מהרבי{{הערה|[[:קובץ:מכתב הרבי לשלמה רוזנברג.jpg|צילום מהמכתב]]}}.<br />
<br />
באסיפה הבאה התברר למנהל החדש שצוות התלמוד תורה עבד חצי שנה ללא משכורת. למחרת חילק הרב רוזנברג לכל אחד מהצוות את כל המשכורות שהיו חייבים לו עבור עבודתו בחצי השנה האחרונה. הרב רוזנברג לווה כספים כדי שהתלמוד תורה ימשיך לתפקד. בהקשר למינויו כמנהל ופרשת החובות של התלמוד תורה אמר: "לא נהייתי בעל הבית אלא בעל חוב!" מספר חודשים גייס כספים בחוץ לארץ כדי לכסות את החובות שלקח. הרב רוזנברג דאג למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב [[רש"י]] 26. המוסד קיים ומתפתח עד היום והרבי התבטא עליו פעם: {{ציטוטון|זהו המוסד שלי בבני ברק}}{{הערה|במקור באידיש: "דאס איז מיין מוסד בבני ברק".}}.<br />
<br />
במקביל ייסד [[כולל אברכים]] בבית הכנסת, אותו ניהל והחזיק שנים רבות.<br />
<br />
==ייסוד ישיבה==<br />
[[קובץ:קמחא דפסחא שלמה רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזנברג (מימין) מפקח על חלוקת המצרכים לנזקקים ([[ניסן]] [[תשס"ט]])]]<br />
<br />
לאחר ייסוד התלמוד תורה והכולל החליט לבנות גם ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] בעיר. כששאל על כך את הרבי, השיב לו: "הרווח כולו יהיה שלי". הרעיון התעכב מספר שנים וב[[חודש אלול]] [[תשנ"ד]] פתח [[ישיבה קטנה]] ולאחר שנתיים אף [[ישיבה גדולה]]. בעקבות פתיחת הישיבה עזב את ניהול התלמוד תורה (אותו מנהל כיום בנו הרב לוי רוזנברג) והשקיע בעיקר בפיתוח הישיבות שייסד. כראש הישיבה הביא את הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]. בשלב מסויים הופרטו הישיבה ה'קטנה' וה'גדולה' והרב רוזנברג יחד עם שני בניו - לוי ושמואל, שהצטרפו לניהול - התמסרו לניהול הישיבה קטנה. באותה תקופה בנה הרב רוזנברג מבנה בן שש קומות, בשכונת 'פרדס כץ' בבני ברק, עבור ה'ישיבה קטנה'.<br />
<br />
הרב רונזברג, מלבד דאגתו לצוות החינוכי ולמוסד, אף נתן את חסותו למוסדות חב"דים נוספים שלא עמדו בנטל הכלכלי ונקלעו לקשיים; בית ספר "עטרת חיה" בבני ברק, תלמוד תורה חב"ד בפתח תקווה וישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|תומכי תמימים בית שמש]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ב]] הקים הרב רוזנברג בחסות הישיבה ארגון חסד בשם "לב טוב" לחלוקת חבילות [[מזון]] לקראת חגי [[ניסן]]-[[תשרי]] עבור משפחות נזקקות. במהלך השנים חולקו למעלה מרבבת סלים לנזקקים.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
ב[[חודש אדר]] [[תשע"א]] גילו אצל הרב רוזנברג מחלה, ממנה נפטר כעבור מספר חודשים, ביום [[י"א בתמוז]]. מנוחתו כבוד בבית העלמין בבני ברק.<br />
<br />
ביום [[י"א במנחם אב]], במלאת יום ה'שלושים' לפטירתו, נערכה בישיבת חב"ד ב[[בני ברק]] טקס לזכרו. בכנס השתתפו ונאמו; רבנים, שלוחים, עסקנים, בוגרי הישיבה ועוד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63323 עצרת התעוררות ב'שלושים' לרב שלמה רוזנברג]}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*'''רעייתו''': מרת חנה רוזנברג.<br />
<br />
*בנו הרב [[לוי יצחק רוזנברג]] - מנהל רוחני ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. <br />
*בנו הרב שמואל לייב רוזנברג. <br />
*בנו הרב משה מרדכי רוזנברג. <br />
*בנו הרב מנחם מענדל רוזנברג. <br />
*בנו הרב שלום בער רוזנברג. <br />
*בנו הרב שמעיה רוזנברג. <br />
*בנו הרב ישראל רוזנברג.<br />
*בתו מרת רייזי שליסל.<br />
*בתו מרת יהודית גרינוולד.<br />
*בתו מרת חיה לאה רוזנברג.<br />
*בתו מרת מרים אשת הרב שלמה אקסלרוד - שיכון ה' בני ברק.<br />
*בתו מרת בלומה ויינפלד אשת הרב ישראל ווינפלד,[[בני ברק]].<br />
*בתו מרת ברכה כהן.<br />
*בתו מרת רבקה ביכלר.<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62810 מרחיב גבולות תורה וחסידות - כתבה על הרב רוזנברג ופעולותיו] - מתוך [[שבועון בית משיח]]<br />
*[http://chabad.info/?string=%F9%EC%EE%E4+%F8%E5%E6%F0%E1%F8%E2&url=newsnew_he&mysubmit=%F9%EC%E7 מפעולותיו של הרב שלמה רוזנברג] - {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:רוזנברג שלמה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בני ברק]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"י]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=675037שלמה רוזנברג2024-04-16T06:39:40Z<p>Merkos: /* ייסוד ישיבה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה רוזנברג אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה רוזנברג אצל [[הרבי]] בחלוקת [[כוס של ברכה]]]]<br />
הרב [[שלמה רוזנברג]] ([[כ"א בשבט]] [[תש"י]] - [[י"א בתמוז]] [[תשע"א]]) היה [[חסיד חב"ד]], עסקן, מייסדה ומנהלה של ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. שימש במשך עשר שנים כמנהל [[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[בני ברק]] וכן נתן חסות על ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|תומכי תמימים בית שמש]]. <br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:שלמה רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה רוזנברג נואם בכנס בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. ([[חשוון]] [[תשע"א]])]]<br />
הרב רוזנברג נולד ביום [[כ"א בשבט]] שנת [[תש"י]] לרב שמעיה ולאה רוזנברג ב[[צפת]]. בשנת [[תשי"ג]] עברו הוריו לגור בעיר [[בני ברק]]. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] של [[חסידות ויז'ניץ]] ובבחרותו עבר ללמוד במוסדות חב"ד; [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[תומכי תמימים לוד|לוד]] וב[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]. בשנות בחרותו כבר החל בפעילות חב"דית עם ילדים ב[[בני ברק]] ועל כך קיבל מכתב ברכה מ[[הרבי]].<br />
<br />
[[נישואין|נשא]] את מרת חנה, בתו של הרב צבי לוי שהיה מחשובי חסידי [[צאנז]] ומצאצאי האדמו"ר מטאהש. הזוג התגורר ב[[בני ברק]] והרב רוזנברג היה נוסע מידי יום לכולל במושב 'בני רא"ם'. לאחר מכן, בהסכמת הרבי, נכנס לעבוד במסגריה של אביו כשבמקביל פעל בעסקנות ציבורית לטובת חב"ד בבני ברק; היה חבר הנהלת [[בית חב"ד]] שנוהל באותם ימים על ידי הרב מאיר אהרן, והצליח, למרות הקשיים הרבים, להקים מניין חב"די בשכונת שיכון ה' בבני ברק.<br />
<br />
==ייסוד תלמוד תורה וכולל==<br />
[[קובץ:בניין ישיבה קטנה בני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רונזברג (מימין) ובנו הרב לוי (משמאל) עם אדריכל הבניין, על רקע בניין הישיבה בפרדס כץ בזמן בנייתו]]<br />
<br />
למרות קיומה של קהילת חב"ד ותיקה בבני ברק, לא היו בעיר מוסדות, פרט לתלמוד תורה שהתקיים בתת-תנאים ובצפיפות גדולה, תחת ניהול כלכלי כושל שהתחלף כל כמה שנים. בשלב מסוים כבר לא היה שייך להמשיך במצב זה וב[[חודש ניסן]] שנת [[תשמ"ז]] התקיימה אסיפה בבית חב"ד [[בני ברק]] לגבי המשך תפקודו של התלמוד תורה. במהלך האסיפה הודיע המנהל, הרב מאיר אהרן, שהאסיפה עוברת לביתו של רב העיר, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. בביתו של הרב לנדא הוצע שהרב רוזנברג יעזוב את עבודתו במסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה. הרב רוזנברג התנגד להצעה ולאחר לחצים מצד הרב לנדא ניאות לכתוב על כך רבי ולבקש את ברכתו והסכמתו. כעבור יממה הגיעה תשובה חיובית מהרבי{{הערה|[[:קובץ:מכתב הרבי לשלמה רוזנברג.jpg|צילום מהמכתב]]}}.<br />
<br />
באסיפה הבאה התברר למנהל החדש שצוות התלמוד תורה עבד חצי שנה ללא משכורת. למחרת חילק הרב רוזנברג לכל אחד מהצוות את כל המשכורות שהיו חייבים לו עבור עבודתו בחצי השנה האחרונה. הרב רוזנברג לווה כספים כדי שהתלמוד תורה ימשיך לתפקד. בהקשר למינויו כמנהל ופרשת החובות של התלמוד תורה אמר: "לא נהייתי בעל הבית אלא בעל חוב!" מספר חודשים גייס כספים בחוץ לארץ כדי לכסות את החובות שלקח. הרב רוזנברג דאג למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב [[רש"י]] 26. המוסד קיים ומתפתח עד היום והרבי התבטא עליו פעם: {{ציטוטון|זהו המוסד שלי בבני ברק}}{{הערה|במקור באידיש: "דאס איז מיין מוסד בבני ברק".}}.<br />
<br />
במקביל ייסד [[כולל אברכים]] בבית הכנסת, אותו ניהל והחזיק שנים רבות.<br />
<br />
==ייסוד ישיבה==<br />
[[קובץ:קמחא דפסחא שלמה רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזנברג (מימין) מפקח על חלוקת המצרכים לנזקקים ([[ניסן]] [[תשס"ט]])]]<br />
<br />
לאחר ייסוד התלמוד תורה והכולל החליט לבנות גם ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] בעיר. כששאל על כך את הרבי, השיב לו: "הרווח כולו יהיה שלי". הרעיון התעכב מספר שנים וב[[חודש אלול]] [[תשנ"ד]] פתח [[ישיבה קטנה]] ולאחר שנתיים אף [[ישיבה גדולה]]. בעקבות פתיחת הישיבה עזב את ניהול התלמוד תורה (אותו מנהל כיום הרב לוי רוזנברג) והשקיע בעיקר בפיתוח הישיבות שייסד. כראש הישיבה הביא את הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]. בשלב מסויים הופרטו הישיבה ה'קטנה' וה'גדולה' והרב רוזנברג יחד עם שני בניו - לוי ושמואל, שהצטרפו לניהול - התמסרו לניהול הישיבה קטנה. באותה תקופה בנה הרב רוזנברג מבנה בן שש קומות, בשכונת 'פרדס כץ' בבני ברק, עבור ה'ישיבה קטנה'.<br />
<br />
הרב רונזברג, מלבד דאגתו לצוות החינוכי ולמוסד, אף נתן את חסותו למוסדות חב"דים נוספים שלא עמדו בנטל הכלכלי ונקלעו לקשיים; בית ספר "עטרת חיה" בבני ברק, תלמוד תורה חב"ד בפתח תקווה וישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|תומכי תמימים בית שמש]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ב]] הקים הרב רוזנברג בחסות הישיבה ארגון חסד בשם "לב טוב" לחלוקת חבילות [[מזון]] לקראת חגי [[ניסן]]-[[תשרי]] עבור משפחות נזקקות. במהלך השנים חולקו למעלה מרבבת סלים לנזקקים.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
ב[[חודש אדר]] [[תשע"א]] גילו אצל הרב רוזנברג מחלה, ממנה נפטר כעבור מספר חודשים, ביום [[י"א בתמוז]]. מנוחתו כבוד בבית העלמין בבני ברק.<br />
<br />
ביום [[י"א במנחם אב]], במלאת יום ה'שלושים' לפטירתו, נערכה בישיבת חב"ד ב[[בני ברק]] טקס לזכרו. בכנס השתתפו ונאמו; רבנים, שלוחים, עסקנים, בוגרי הישיבה ועוד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63323 עצרת התעוררות ב'שלושים' לרב שלמה רוזנברג]}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*'''רעייתו''': מרת חנה רוזנברג.<br />
<br />
*בנו הרב [[לוי יצחק רוזנברג]] - מנהל רוחני ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. <br />
*בנו הרב שמואל לייב רוזנברג. <br />
*בנו הרב משה מרדכי רוזנברג. <br />
*בנו הרב מנחם מענדל רוזנברג. <br />
*בנו הרב שלום בער רוזנברג. <br />
*בנו הרב שמעיה רוזנברג. <br />
*בנו הרב ישראל רוזנברג.<br />
*בתו מרת רייזי שליסל.<br />
*בתו מרת יהודית גרינוולד.<br />
*בתו מרת חיה לאה רוזנברג.<br />
*בתו מרת מרים אשת הרב שלמה אקסלרוד - שיכון ה' בני ברק.<br />
*בתו מרת בלומה ויינפלד אשת הרב ישראל ווינפלד,[[בני ברק]].<br />
*בתו מרת ברכה כהן.<br />
*בתו מרת רבקה ביכלר.<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62810 מרחיב גבולות תורה וחסידות - כתבה על הרב רוזנברג ופעולותיו] - מתוך [[שבועון בית משיח]]<br />
*[http://chabad.info/?string=%F9%EC%EE%E4+%F8%E5%E6%F0%E1%F8%E2&url=newsnew_he&mysubmit=%F9%EC%E7 מפעולותיו של הרב שלמה רוזנברג] - {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:רוזנברג שלמה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בני ברק]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"י]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94)&diff=673114תורה וישראל (היסטוריה)2024-04-08T15:41:48Z<p>Merkos: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:תורה וישראל.jpg|ממוזער|כריכת החוברת במהדורה האחרונה בה נדפסה, בשנת תשנ"ח]]<br />
החוברת '''Forty Centuries (ארבעים מאות שנים = 4,000 שנה) תורה וישראל''', היא חוברת שהופקה על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] ומציינת אבני דרך בהיסטוריה היהודית הקדומה מאז אברהם אבינו ועד לבניין [[בית המקדש]], בצירוף מפות ותרשימים. החוברת מיועדת לתלמידים בכיתות ה' ומעלה, וכוללת 30 עמודים.<br />
<br />
==תוכן החוברת==<br />
[[קובץ:תורה וישראל שער פנימי.jpg|ממוזער|השער הפנימי של החוברת]]<br />
החוברת מחולקת לשלושה חלקים:<br />
*אבני דרך בהיסטוריה היהודית הקדומה - תיאור סיפורי מקוצר של השתלשלות ההיסטוריה היהודית עד בנין בית המקדש<br />
*'''תורה ומסורה''' - תיאור [[השתלשלות תורה שבעל פה]]{{הערה|שם=ילקוט|בתוכן דומה להוספה שנדפסה באותה שנה ל[[לוח כיס יומי לילדים]].}}.<br />
*אירועים בולטים בהיסטוריה היהודית - לוח תאריכים כרונולוגי של אירועים בולטים בהיסטוריה היהודית{{הערה|שם=ילקוט}}.<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
בשנת [[תש"ג]] הוציא הרבי לאור [[לוח כיס יומי לתלמיד]] שחזר ונדפס עם תוכן שונה בשנת תש"ד. לאורך הלוח בולטת החשיבות שמייחס הרבי לידיעת תולדות עם ישראל כבסיס לחיבור הילדים למאורעות ולתכנים אליהם מתייחס הלוח.<br />
<br />
ככל הנראה בהמשך ישיר לכך, יצאה לאור חוברת זו, שתכנים רבים מתוכה זהים במתכונתם לתכנים שצורפו כהוספה ללוח כיס יומי לתלמיד, כאשר בחוברת זו הם באים בפני עצמם ומאפשרים לימוד והתייחסות ישירה ללימוד תולדות עם ישראל.<br />
<br />
החוברת נדפסה לראשונה בשנת [[תש"ד]] וחזרה ונדפסה מאז בשש מהדורות צילום לאורך השנים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]] נדפסה מהדורה מחודשת של החוברת.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://tablet.otzar.org/#/book/146263/p/-1/t/1/fs/0/start/0/end/0/c הספר באתר 'אוצר החכמה']'''<br />
<br />
{{ספריית המל"ח}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי המל"ח]]<br />
[[קטגוריה:ספרים באנגלית]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=672778מנחם מענדל גרינפלד2024-04-06T22:14:49Z<p>Merkos: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:גרינפלד.JPEG|250px|שמאל|ממוזער|הרב גרינפלד (משמאל) לצד [[יוסף יצחק בלינוב|הרב בלינוב]]]]<br />
הרב '''מנחם מענדל גרינפלד''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1976) הוא עורך ומחבר תורני, מייסד [[מכון אנכ"י]], וחזן מקצועי. הוא משמש כמורה בתלמוד תורה חב"ד ב[[אלעד]] ובעבר שימש כמנהל גשמי ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ג סיון]] [[תשל"ו]] לאביו הרב ראובן גרינפלד ולאמו מרת אילנה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר שנת [[התלמידים השלוחים|שליחות]] ו[[סמיכה לרבנות]], בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חנה, בת החסיד ר' [[יעקב חיים יעקובוביץ]] מ[[צפת]] וקבע את מגוריו ב[[פתח תקווה]].<br />
<br />
לאחר תקופת לימוד ב[[כולל אברכים]], החל לשמש כמזכיר ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]], ובשנת הלימודים [[תשע"ז]] התמנה לשמש כמנהל גשמי של תלמוד תורה חב"ד בבני ברק{{הערה|[https://chabad.info/news/181627/ המנהל החדש: הרב מנחם מענדל גרינפלד]}}, ובקיץ [[תשפ"ג]] סיים את תפקידיו בתלמוד תורה ועבר לשמש כמורה בתלמוד תורה חב"ד ב[[אלעד]].<br />
<br />
כבר בשנות בחרותו כתלמיד ב-[[770]], החל לעסוק בפיענוח אגרותיו התורניות של [[הרבי]] הכלולות בסדרת ה[[אגרות קודש]] ולעמוד על החידושים התורניים הגלומים בהם, עבודה הדורשת לימוד מעמיק של הסוגיות אודותם הרבי מעיר בקצרה במכתבים המיועדים לאנשים שהיו מונחים היטב בנבכי הסוגיות, כשאת המאמרים פרי עטו פרסם בבימות תורניות שונות, ובהמשך לכך ייסד בשנת [[תשע"ה]] את [[מכון אנכ"י]].<br />
<br />
החל משנת [[תשפ"א]], הרחיב את עיסוקו במחקר תורני בדגש על חלקים לא מוכרים בתורת הרבי, שאת פירותיו פירסם בסדר מאמרים בשבועון [[כפר חב"ד]] ובבימות תורניות שונות.<br />
<br />
הרב גרינפלד מוזמן למסור הרצאות בנושאי המחקר שלו בבמות תורניות חב"דיות, בהם ישיבות ומחנות קיץ, ערבי עיון וחינוך, ועוד{{מקור}}.<br />
<br />
משנת [[תשפ"ג]] החל לפרסם מחקרים אודות חוברות וקונטרסים שיצאו לאור ע"י [[מל"ח]] ו[[קה"ת]]{{הערה|כפר חב"ד 1997, 2004, 2010, הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן- פסח תשפ"ג}}.<br />
<br />
==חזן==<br />
ידוע כחזן ואף התמקצע בכך, ובחגים ובימים הנוראים מוזמן לקהילות יהודיות מכובדות ברחבי העולם ומתפלל לפני העמוד.<br />
<br />
==ספריו==<br />
[[קובץ:מכתבי פאר גרינפלד.jpg|שמאל|ממוזער|מכתבי פאר]]<br />
*'''מכתבי פאר''', 200 עמוד, חולק בשמחה משפחתית, [[פתח תקוה]] [[תשע"ה]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/32705/ חדש: מכתבי פאר]}} {{אינפו}}<br />
*'''אגרת-מבוארת''', סדרת חוברות, [[פתח תקוה]] [[תשע"ו]]-[[תשע"ז]]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[מכון אנכ"י]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''צפון''', ראיון עם העורך. [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1601<br />
*'''לשמוע אל הרינה ואל התפילה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1924<br />
*'''ה'בענצ'רל''', בתוך שבועון כפר חב"ד, גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:גרינפלד, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:חזנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]<br />
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]<br />
[[קטגוריה: צוות תלמוד תורה חב"ד אלעד]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C&diff=672775גבעת שמואל2024-04-06T22:07:22Z<p>Merkos: /* בית חב"ד */</p>
<hr />
<div>'''גבעת שמואל''' היא עיר ב[[מחוז המרכז]] ב[[ישראל]] הגובלת עם [[רמת גן]], [[פתח תקווה]], [[בני ברק]] ו[[קריית אונו]]. נקראת על שם העסקן ה[[ציונות דתית|ציוני הדתי]] שמואל פינלס. הוקמה בשנת [[תש"ד]], הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תש"ט]] ועיר ב[[תשס"ח]]. נכון ל[[תשפ"א]] מתגוררים בעיר 31,000 תושבים.<br />
<br />
== בית חב"ד ==<br />
בשנת [[תנש"א]] לאחר שזוג אחר כתבו לרבי ולא קיבלו תשובה, הרב [[שבתאי פישר]], שהיה אז אברך בכולל ב[[קריית מלאכי]] ואשתו ורדה רייזא, [[הכתיבה לרבי|כתבו לרבי]] אודות ההצעה לצאת ל[[שליחות]] בגבעת שמואל. באותו יום התקבלה תשובתו של הרבי "ויהא בהצלחה, אזכיר על [[האוהל|הציון]]".<br />
<br />
הזוג הקימו בעיר [[בית חב"ד]] המתנהל על ידי הרב [[שבתאי פישר]]. ובסיועם של הרב צפריר אנוש, שגם משמש בתור מורה ורב בבית הספר מורשת זבולון שבעיר. בעבר פעלו בעיר ר' יוסף יצחק פינקוביץ' והרב [[זיו קצבי]]. ר' משה אלון הינו בודק [[תפילין]] ומזוזות ומתעסק בהפצת ספרי חב"ד.<br />
<br />
במשך השנים נוספו עוד שלוחים לפעול בשכונות השונות בעיר, בהם הרב ראובן בטקין, הרב מענדי פישר, הרב יקותיאל פישר והרב מענדי מקוביצקי.<br />
<br />
== פעילות חב"ד בעיר ==<br />
[[קובץ:גבעת שמואל 1.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ריקודים סוערים בבית חב"ד גבעת שמואל לאחר אמירת [[סליחות]]]]<br />
בית חב"ד מקיים פעילות ברחבי העיר במהלך כל חגי השנה. בנוסף עורך בית חב"ד פעילות ושירותים לכל גיל במהלך השנה.<br />
<br />
'''בית כנסת חב"ד''' - במקום מתקיים מניין לתפילות בכל יום, שבתות וחגים, שיעורי תורה, ספרייה, והתוועדויות.<br />
<br />
'''מקווה טהרה''' - בחודש [[מנחם אב]] [[תשס"ח]] נחנך בעיר מקווה. [[מקווה]] יחודי המשלב ספא ומקווה טהרה הבנוי על פי שיטת חב"ד.<br />
<br />
'''מעון חב"ד''' - מעון חב"ד נוסד בשנת [[תשס"ד]]. במקום קיים חדר גילאי שנה-שנתיים וחדר לילדים בגילאי שלוש-ארבע. בגן עובד צוות המונה 2 גננות ו 4 סייעות.<br />
<br />
'''מכון [[בר מצווה]]''' - בבית חב"ד מכין נערים לקראת קבלת עול המצוות. הנערים לומדים מהי התורה ומהן המצוות, מדוע מניחים [[תפילין]] על הראש ועל הזרוע ומהי מורשת אבות.<br />
<br />
'''מדרשת 'אור מנחם'''' - בעקבות תשובות הרבי ב"[[אגרות קודש]]" ודרישת הציבור נפתחה מדרשה לציבור הרחב בבית חב"ד הפתוח במשך השבוע.<br />
<br />
'''רשת שיעורי תורה''' - במסגרת פעילות בית חב"ד נמסרים שיעורי תורה מגוונים לגברים ונשים בפרשת שבוע, הלכה, חסידות וטהרת המשפחה.<br />
<br />
'''התוועדויות''' - מרכיב חשוב בחיים החסידיים הינו ה[[התוועדות]] החסידית אשר מורכבת משבת אחים גם יחד, מסביב לשולחנות ערוכים בכל טוב אשר מאפשר "בראש טוב" לשוחח בדברי תורה וסיפורים חסידיים אשר תורמים למשתתפים גם ידע וגם חיות ואנרגיה חיובית בחייהם. ההתוועדויות מתקיימות בבית חב"ד בכל שבת אחרי [[תפילת שחרית]] ומוסף וכן מועדים שונים. בנוסף ניתן להירשם בבית חב"ד לשירות הודעות SMS על מנת לקבל תזכורת על ה[[התוועדות]] הקרובה.<br />
<br />
'''הכשרת מטבחים''' - אחד מ[[עשרת המבצעים]] עליהם הכריז הרבי הוא [[מבצע כשרות]]. המעוניינים להכשיר את המטבח בביתם או לדעת כיצד לנהל מטבח כשר יכולים לפנות אל בית חב"ד.<br />
<br />
'''מבצע תפילין, מזוזה ונרות שבת קודש''' - מצוות [[תפילין]] ו[[מזוזה]] הן בעלות סגולה מיוחדת להגנה ושמירה, מכאן החשיבות הרבה להבטיח את תקינותם של פריטים אלה. ההלכה קובעת כי מזוזות יש לבדוק כל שלוש וחצי שנים וגם [[תפילין]] רצוי לבדוק בפרקי זמן אלו. [[הרבי]] ממליץ לבדוק את התפילין והמזוזות גם בכל שנה, בפרט אם אנו רואים שמשהו בקשר ליושבי הבית אינו כשורה. על מנת לאפשר זאת לכל המעוניין, מעמיד בית חב"ד שירות של [[בדיקת תפילין]] ומזוזות. קיימת אפשרות של רכישת [[תפילין]] ומזוזות באמצעות הבית חב"ד.<br />
<br />
[[מבצע נש"ק|מבצע הדלקת נרות שבת קודש]] וחג על ידי נשי ובנות ישראל (מגיל שלוש לפחות) הוא חביב מאד על הרבי והוא רואה בו פעולה המפיצה אור רוחני בעולם ומזרזת את הגאולה. מנהג יפה הוא לתת [[צדקה]] לפני הדלקת הנרות. זמן ההדלקה הוא עת רצון לבקשות על בני הבית או על כל מי שזקוק. פעילות בית חב"ד מחלקות בימי שישי במרכזי הקניות ערכת הדלקת נרות על מנת לאפשר לכל המעוניינת בכך להוסיף אור של קדושה בעולם ולזרז את ביאת המשיח.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
[http://givatshmuel.org/ לאתר חב"ד גבעת שמואל]<br />
<br />
{{ערים בישראל}}<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=670493מנחם מענדל גרינפלד2024-03-26T15:26:24Z<p>Merkos: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:גרינפלד.JPEG|250px|שמאל|ממוזער|הרב גרינפלד (משמאל) לצד [[יוסף יצחק בלינוב|הרב בלינוב]]]]<br />
הרב '''מנחם מענדל גרינפלד''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1976) הוא עורך ומחבר תורני, מייסד [[מכון אנכ"י]], וחזן מקצועי מבוקש. הוא משמש כמורה בתלמוד תורה חב"ד ב[[אלעד]] ובעבר שימש כמנהל גשמי ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ג סיון]] [[תשל"ו]] לאביו הרב ראובן גרינפלד ולאמו מרת אילנה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר שנת [[התלמידים השלוחים|שליחות]] ו[[סמיכה לרבנות]], בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חנה, בת החסיד ר' [[יעקב חיים יעקובוביץ]] מ[[צפת]] וקבע את מגוריו ב[[פתח תקווה]].<br />
<br />
לאחר לימוד ב[[כולל אברכים]], החל לשמש כמזכיר ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]], ובשנת הלימודים [[תשע"ז]] התמנה לשמש כמנהל גשמי של תלמוד תורה חב"ד בבני ברק{{הערה|[https://chabad.info/news/181627/ המנהל החדש: הרב מנחם מענדל גרינפלד]}}, ובקיץ [[תשפ"ג]] סיים את תפקידיו בתלמוד תורה ועבר לת"ת חב"ד [[אלעד]].<br />
<br />
כבר בשנות בחרותו כתלמיד ב-[[770]], החל לעסוק בפיענוח אגרותיו התורניות של [[הרבי]] הכלולות בסדרת ה[[אגרות קודש]] ולעמוד על החידושים התורניים הגלומים בהם, עבודה הדורשת לימוד מעמיק של הספרים והסוגייות אודותם הרבי מעיר בקצרה במכתבים המיועדים לאנשים שהיו מונחים היטב בנבכי הסוגיות, כשאת המאמרים פרי עטו פרסם בבימות תורניות שונות, ובהמשך לכך ייסד בשנת [[תשע"ה]] את [[מכון אנכ"י]].<br />
<br />
החל משנת תשפ"א, הרחיב את עיסוקו במחקר תורני בדגש על חלקים לא מוכרים בתורת הרבי, שאת פירותיו פירסם בסדר מאמרים בשבועון [[כפר חב"ד]] ובבימות תורניות שונות, והוא מוזמן למסור הרצאות בנושאי המחקר שלו בבמות תורניות חב"דיות, בהם ישיבות ומחנות קיץ, ערבי עיון וחינוך, ועוד.<br />
<br />
משנת [[תשפ"ג]] החל לפרסם מחקרים אודות חוברות וקונטרסים שיצאו לאור ע"י [[מל"ח]] ו[[קה"ת]]{{הערה|כפר חב"ד 1997, 2004, 2010, הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן- פסח תשפ"ג}}.<br />
<br />
==חזן==<br />
ידוע כחזן ואף התמקצע בכך, ובחגים ובימים הנוראים מוזמן לקהילות יהודיות מכובדות ברחבי העולם ומתפלל לפני העמוד.<br />
<br />
==ספריו==<br />
[[קובץ:מכתבי פאר גרינפלד.jpg|שמאל|ממוזער|מכתבי פאר]]<br />
*'''מכתבי פאר''', 200 עמוד, חולק בשמחה משפחתית, [[פתח תקוה]] [[תשע"ה]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/32705/ חדש: מכתבי פאר]}} {{אינפו}}<br />
*'''אגרת-מבוארת''', סדרת חוברות, [[פתח תקוה]] [[תשע"ו]]-[[תשע"ז]]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[מכון אנכ"י]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''צפון''', ראיון עם העורך. [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1601<br />
*'''לשמוע אל הרינה ואל התפילה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1924<br />
*'''ה'בענצ'רל''', בתוך שבועון כפר חב"ד, גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:גרינפלד, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:חזנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]<br />
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA)&diff=669144בין המצרים (חוברת)2024-03-20T16:41:32Z<p>Merkos: /* תוכן החוברת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:בין המצרים.jpg|250px|ממוזער|החוברת]]<br />
'''בֵּין הַמְּצָרִים''' היא החוברת השלישית לילדים, בסדרת החוברות 'ספרייה לחגים ולמועדים' שיצאו לאור על ידי [[מרכז לענייני חינוך]] בנשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]] ובניהול בפועל של [[הרבי]]. החוברת יצאה לאור בשנת [[תש"ד]] (באנגלית ונקראה בשם 'THE THREE WEEKS'), והיא כוללת 16 עמודים עם המידע הקשור ל[[ימי בין המצרים]]: [[שבת חזון]] ו[[שבת נחמו]], [[תשעה באב]] בהיסטוריה, [[בית המקדש]], הלכות מעשיות לימי בין המצרים ומכתב מיוחד מהרבי.<br />
<br />
==אודות החוברת==<br />
חוברת זו נדפסה בפורמט כיס כהמשך לחוברת [[שבועות זמן מתן תורתנו (חוברת)|שבועות זמן מתן תורתנו]], ו[[סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי]], חוברות אלו נערכו בהתאמה לקהל היעד: ילדים מכל החוגים.<br />
<br />
באותה תקופה על חיבורים באנגלית מעין אלו הופקד הרב [[ניסן מינדל]], כאשר [[הרבי]] מעורב בהפקה והגהה ולעיתים נערכו בירורים אצל אדמו"ר הריי"צ ולעת עתה אין מידע מדוייק מי ומי בצוות העריכה ומה היה חלקו של כל אחד.<br />
<br />
כמו שאר החוברות בסדרה זו, החוברת הודפסה ברמת גימור גבוהה ובהדפסה איכותית, כאשר צבע הכריכה של כל חוברת משתנה מחג לחג.<br />
<br />
החוברת הודפסה כבר במהדורה הראשונה שלה באלפי עותקים, והותירה רושם טוב על הקוראים, כשהחוברת מופצת לא רק בין ילדים, אלא אף בין אלפי חיילים יהודיים המשרתים בצבא ארה"ב{{הערה|קובץ ליובאוויטש, חוברת רביעית עמ׳ 56.}}.<br />
<br />
חוברת זו מהווה את אחת הראיות המשמעותיות למעורבות העמוקה של הרבי בהוצאה לאור של החוברת, כאשר במכתב ששיגר הרבי לרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] כחודשיים לאחר ההוצאה לאור של החוברת, מעיד הרבי שהתוכן של המכתב הוא היסוד למה שפירש בחוברת של בין המצרים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/170.htm מכתבו של הרבי לרב גרינגלאס, אגרות קודש חלק ב' אגרת קע].}}<br />
<br />
כעבור שנה, לקראת בין המצרים [[תש"ה]] נדפסה החוברת במהדורה שניה, וכדי לענות על הביקוש הגדול, נאלץ [[המל"ח]] להזדרז ולהדפיס מהדורה נוספת עם אלפי עותקים{{הערה|קובץ ליובאוויטש, שנה שנייה חוברת שלישית עמ' 42-43.}}.<br />
<br />
==תוכן החוברת==<br />
החוברת פותחת במידע על שבת חזון שלפני תשעה באב ועל שבת נחמו שחלה שבת לאחר תשעה באב.<br />
<br />
בהמשך עוברת החוברת לפירוט האירועים שקרו ב[[תשעה באב]]{{הערה|מות בני ישראל במדבר, חורבן בית ראשון, חורבן בית שני, חורבן העיר ביתר, חרישת [[הר הבית]] ו[[ירושלים]]}}. בחוברת נכתב כי בית המקדש השני חרב בשנת ד'ת"כ כמובא ב[[סדר עולם זוטא]] פרק תשיעי.<br />
<br />
כאן מופיע ציור עדכני של [[הכותל המערבי]].<br />
<br />
בהמשך מודפסים בהדפסה מאירת עיניים תפילות [[עננו]] ו[[נחם]] הנאמרות בצום תשעה באב במנחה. {{הערה|בתפילת נחם המופיעה בחוברת כתוב 'וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת וַיִירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים' (כפי הנוסח ב[[סידור תורה אור]] , וב[[סידור אדמו"ר הזקן]] דפוס שקלאוו) ולא כנוסח הנפוץ בחב"ד עוֹבְדֵי זָרִים. ואף שבחוברות סדרה זו נכנסו גם מנהגים שאינם חב"דיים הרי שהדיוק בנוסח זה הוא בהתאם לנדפס בסידור תורה אור}}.<br />
<br />
כאן מספרת החוברת את סיפור בתי המקדש ומתארת את משמעותו הפנימית והרוחנית של ביהמ"ק. בנקודה זו מקשר הרבי בין האבל על חורבן הבית לאבל על [[שואת יהודי אירופה]], ומתייחס בהתייחסות ישירה לרצח היהודים שהתחולל באותה תקופה באירופה.<br />
<br />
בהמשך החוברת מודפסות הלכות הנוגעות לימי בין המצרים ולתשעה באב.<br />
<br />
כמו כן, מופיעה בחוברת מכתב מיוחד מהרבי ל[[ילדי ישראל]] על המשמעות הפנימית של ימי בין המצרים.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי]]<br />
*[[שבועות זמן מתן תורתנו (חוברת)]]<br />
*[[לימוד הלכות בית הבחירה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [[מנחם מענדל גרינפלד]] , '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c5/%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA.pdf עם ישראל נמצא עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר]''', שבועון כפר חב"ד פרשת דברים תשפ"ג, גליון 2018 עמוד 56<br />
<br />
{{בין המצרים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בין המצרים]]<br />
[[קטגוריה:כותרים בהפקת המרכז לעניני חינוך]]<br />
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA)&diff=669108בין המצרים (חוברת)2024-03-20T12:43:21Z<p>Merkos: /* תוכן החוברת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:בין המצרים.jpg|250px|ממוזער|החוברת]]<br />
'''בֵּין הַמְּצָרִים''' היא החוברת השלישית לילדים, בסדרת החוברות 'ספרייה לחגים ולמועדים' שיצאו לאור על ידי [[מרכז לענייני חינוך]] בנשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]] ובניהול בפועל של [[הרבי]]. החוברת יצאה לאור בשנת [[תש"ד]] (באנגלית ונקראה בשם 'THE THREE WEEKS'), והיא כוללת 16 עמודים עם המידע הקשור ל[[ימי בין המצרים]]: [[שבת חזון]] ו[[שבת נחמו]], [[תשעה באב]] בהיסטוריה, [[בית המקדש]], הלכות מעשיות לימי בין המצרים ומכתב מיוחד מהרבי.<br />
<br />
==אודות החוברת==<br />
חוברת זו נדפסה בפורמט כיס כהמשך לחוברת [[שבועות זמן מתן תורתנו (חוברת)|שבועות זמן מתן תורתנו]], ו[[סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי]], חוברות אלו נערכו בהתאמה לקהל היעד: ילדים מכל החוגים.<br />
<br />
באותה תקופה על חיבורים באנגלית מעין אלו הופקד הרב [[ניסן מינדל]], כאשר [[הרבי]] מעורב בהפקה והגהה ולעיתים נערכו בירורים אצל אדמו"ר הריי"צ ולעת עתה אין מידע מדוייק מי ומי בצוות העריכה ומה היה חלקו של כל אחד.<br />
<br />
כמו שאר החוברות בסדרה זו, החוברת הודפסה ברמת גימור גבוהה ובהדפסה איכותית, כאשר צבע הכריכה של כל חוברת משתנה מחג לחג.<br />
<br />
החוברת הודפסה כבר במהדורה הראשונה שלה באלפי עותקים, והותירה רושם טוב על הקוראים, כשהחוברת מופצת לא רק בין ילדים, אלא אף בין אלפי חיילים יהודיים המשרתים בצבא ארה"ב{{הערה|קובץ ליובאוויטש, חוברת רביעית עמ׳ 56.}}.<br />
<br />
חוברת זו מהווה את אחת הראיות המשמעותיות למעורבות העמוקה של הרבי בהוצאה לאור של החוברת, כאשר במכתב ששיגר הרבי לרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] כחודשיים לאחר ההוצאה לאור של החוברת, מעיד הרבי שהתוכן של המכתב הוא היסוד למה שפירש בחוברת של בין המצרים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/170.htm מכתבו של הרבי לרב גרינגלאס, אגרות קודש חלק ב' אגרת קע].}}<br />
<br />
כעבור שנה, לקראת בין המצרים [[תש"ה]] נדפסה החוברת במהדורה שניה, וכדי לענות על הביקוש הגדול, נאלץ [[המל"ח]] להזדרז ולהדפיס מהדורה נוספת עם אלפי עותקים{{הערה|קובץ ליובאוויטש, שנה שנייה חוברת שלישית עמ' 42-43.}}.<br />
<br />
==תוכן החוברת==<br />
החוברת פותחת במידע על שבת חזון שלפני תשעה באב ועל שבת נחמו שחלה שבת לאחר תשעה באב.<br />
<br />
בהמשך עוברת החוברת לפירוט האירועים שקרו ב[[תשעה באב]]{{הערה|מות בני ישראל במדבר, חורבן בית ראשון, חורבן בית שני, חורבן העיר ביתר, חרישת [[הר הבית]] ו[[ירושלים]]}}. בחוברת נכתב כי בית המקדש השני חרב בשנת ד'ת"כ כמובא [[סדר עולם זוטא]] פרק תשיעי.<br />
<br />
כאן מופיע ציור עדכני של [[הכותל המערבי]].<br />
<br />
בהמשך מודפסים בהדפסה מאירת עיניים תפילות [[עננו]] ו[[נחם]] הנאמרות בצום תשעה באב במנחה. {{הערה|בתפילת נחם המופיעה בחוברת כתוב 'וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת וַיִירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים' (כפי הנוסח ב[[סידור תורה אור]] , וב[[סידור אדמו"ר הזקן]] דפוס שקלאוו) ולא כנוסח הנפוץ בחב"ד עוֹבְדֵי זָרִים. ואף שבחוברות סדרה זו נכנסו גם מנהגים שאינם חב"דיים הרי שהדיוק בנוסח זה הוא בהתאם לנדפס בסידור תורה אור}}.<br />
<br />
כאן מספרת החוברת את סיפור בתי המקדש ומתארת את משמעותו הפנימית והרוחנית של ביהמ"ק. בנקודה זו מקשר הרבי בין האבל על חורבן הבית לאבל על [[שואת יהודי אירופה]], ומתייחס בהתייחסות ישירה לרצח היהודים שהתחולל באותה תקופה באירופה.<br />
<br />
בהמשך החוברת מודפסות הלכות הנוגעות לימי בין המצרים ולתשעה באב.<br />
<br />
כמו כן, מופיעה בחוברת מכתב מיוחד מהרבי ל[[ילדי ישראל]] על המשמעות הפנימית של ימי בין המצרים.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי]]<br />
*[[שבועות זמן מתן תורתנו (חוברת)]]<br />
*[[לימוד הלכות בית הבחירה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [[מנחם מענדל גרינפלד]] , '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c5/%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA.pdf עם ישראל נמצא עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר]''', שבועון כפר חב"ד פרשת דברים תשפ"ג, גליון 2018 עמוד 56<br />
<br />
{{בין המצרים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בין המצרים]]<br />
[[קטגוריה:כותרים בהפקת המרכז לעניני חינוך]]<br />
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=662692נחלת הר חב"ד2024-02-22T22:42:59Z<p>Merkos: /* תפקידים בקהילה */תיקום טעות</p>
<hr />
<div>[[קובץ: נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נחלת הר חב"ד בימיה הראשונים]][[קובץ:נחלת הר חב"ד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|נחלת הר חב"ד]]<br />
[[שכונה|שכונת]] '''נחלת הר חב"ד''' (מכונה גם: נחלה) היא שכונה חב"דית בעיר [[קריית מלאכי]], והשכונה ומוסדותיה עומדים תחת נשיאות [[הרבי]] ועל ניהול השכונה מופקדים חברי [[ועד נחלת הר חב"ד]] בראשות הרב יצחק בליז'ינסקי. כיום מתגוררים בה ובשאר חלקי העיר קרית מלאכי כ-'''1600''' משפחות{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] מוסף מהפכנים, גיליון סוכות תשפ"ד, עמוד 6}} [[חב"ד]]יות ובשנים האחרונות יש הגירה חיובית רצופה והקהילה החב"דית הולכת ומתרחבת והמוסדות ובתי הכנסת משגשגים ומתפתחים בסיוע והכוונת ועד נחלת הר חב"ד ועיריית קרית מלאכי. בקרית מלאכי מצוי הריכוז השני בגודלו של חסידי חב"ד בארץ הקודש (לאחר [[כפר חב"ד]]).<br />
<br />
==תהליכי הקמה==<br />
[[קובץ:הר חבד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|המכתב הראשון של הרבי לתושבי השכונה]][[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית הכנסת]]<br />
בעקבות העליה מ[[גרוזיה]], [[הרבי]] הורה לאתר מקום מתאים להקמת [[שכונה]] לעולי גרוזיה בה התיישבו לצד חסידי חב"ד, וכדי ליישם את ההוראה, חיפשו כמה מעסקני חב"ד ובהם הרב [[בנימין גורודצקי]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שטח הולם אך בתקופה זו בגין העליה מברית המועצות, שרר מחסור חמור בדירות בכל הארץ ולא נמצא מקום מתאים. <br />
<br />
התפנית בחיפושים אירעה בפגישת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] עם מר [[לובה אליאב]] סגן שר הקליטה, אשר הטיח ביו"ר הועד, על חוסר שיתוף הפעולה של חב"ד עם משרד הקליטה. לדבריו עומדת עלייה של יהודי גרוזיה בפתח, ותמה מדוע חסידי חב"ד לא עידכנו כי הם מעוניינים לקלוט את יהודי גרוזיה. באותה שיחה, גילה מר אליאב כי ב[[קרית מלאכי]] עומדות מוכנות כ-300 דירות ריקות אשר ממתינות לעולים חדשים. הרב מיידנצ'יק ועסקני חב"ד נוספים נסעו ל[[קרית מלאכי]] והחלו לגלגל את הרעיון, כאשר במרכז ניצב הקשר היום-יומי עם [[הרבי]]. חודש ימים התנהל הקשר האינטנסיבי עם משרדי הממשלה עד אשר הבשיל הרעיון, והרבי נתן את הסכמתו במברק{{הערה|שלומי חסקי, הקטר של חב"ד ע' 84-85}} מכ"ג [[שבט]] [[תשכ"ט]]: "נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר [[טוב]] בהנזכר לעיל"{{הערה|אגרות קודש}}. <br />
<br />
בהוראת הרבי, הרב [[בנימין גורודצקי]] והרב [[אפרים וולף]] אירגנו קבוצת אברכים חב"דיים שיתיישבו בשכונה החדשה לצד עולי גרוזיה. ומספר ימים לפני [[שבת זכור]] הגיעו 10 משפחות של מתיישבים להתיישב בנחל'ה{{הערה|ביניהם משפחת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], משפחת הרב יצחק יעקב הולצברג, משפחת הרב [[אברהם אלתר הבר]], משפחת הרב [[אלחנן יעקובוביץ]], הת' [[פתחיה ליפסקר]] ועוד.}}. באותם ימים עשרות משפחות עולי גרוזיה התיישבו בשכונה החדשה, אשר לאחר מספר ימים הרבי בחר לה שם: נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
בשנים הבאות בעידוד בלתי פוסק של הרבי, עולי רוסיה חסידי חב"ד וגם עולים מעדת בוכרה השתכנו בשכונה וביססו אותה.<br />
<br />
בהוראת הרבי הוקמו בנחלת הר חב"ד מפעלים בהם מועסקים תושבי נחלת הר חב"ד{{הערה|עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של ר' [[יונה מנדלסון]], מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד]}}.<br />
<br />
===הרב ירוסלבסקי - רב השכונה===<br />
בתקופה שקדמה להקמת השכונה, הרב בנימין גורודצקי הציע לרב יצחק יהודה ירוסלבסקי לכהן כרבה של השכונה החב"דית המתעתדת לקום, הרב ירוסלבסקי שאל את מזכיר הרבי הרב חדקוב, וקיבל מענה כי עליו להחליט בעצמו. בימים הבאים הרב גורודצקי הזמין את הרב ירוסלבסקי והבהיר כי "מעבר לים" אמרו שאתה מתלבט ו"היו רוצים" שתקבל את התפקיד. הרב הבין את הטרמינולוגיה, דהיינו שזו הוראה מהרבי ומיד נענה להצעה והיה מהתושבים הראשונים שהגיעו לנחלת הר חב"ד ומהיום הראשון להקמת השכונה מכהן כרבה של נחלת הר חב"ד {{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]}}.<br />
==ספרי תורה מהרבי==<br />
[[קובץ:הנחת אבן הפינה ביהכ נחל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניית [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונה. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], ר' [[אפרים וולף]], ר' [[אברהם זלצמן]], ר' [[פייביש וואגעל]], ר' משה יפה מנכ"ל היכל שלמה, הרב [[יהודה קולאשער]] (בוטראשווילי), ר' [[בן ציון שם טוב]], ר' [[בערל ריקמן]]]]<br />
לרגל הקמת נחלת הר חב"ד, הרבי שלח לשכונה החדשה, שני ספרי תורה במתנה.<br />
<br />
כחודש אחר הקמת השכונה, בהוראת הרבי בחרו שני ספרי תורה מתוך הספרים שעמדו בארון הקודש בבית חיינו [[770]] והם הועברו לחדר הרבי, כאשר במקביל הוכנו להם מעילים עליהם נרקם הכיתוב: "ביהכ"נ חב"ד בנחלת הר חב"ד ב[[ארץ הקודש]] תובב"א, נשלח על ידי הרבי (ליובאוויטש)". ספרי התורה היו שונים לחלוטין זה מזה - האחד קטן ולו נתפר מעיל בצבע לבן, ואילו השני גדול ממדים, ולו נתפר מעיל בצבע שחור כהה. בתום מלאכת תפירת המעילים והלבשתם, הושבו ספרי התורה לארון הקודש.<br />
<br />
הרבי הסביר את הסיבה לשליחת '''שני''' ספרי תורה (ולא אחד [כנדרש לקרה"ת בכל שבת] או שלש [כנדרש לקרה"ת בשמח"ת ובשבת ר"ח טבת]), כי הם נשלחו לקראת פסח, בו מוציאים שני ספרי תורה.<br />
<br />
לקראת משלוח הספרים הורה הרבי שפמליה של עשרה חסידים תלווה את ספרי התורה לשדה התעופה ע"ש קנדי, מתוכם יהיו שלושה חברי כולל האברכים שב[[קראון הייטס]]. הרבי הורה שהרב [[זלמן שמעון דבורקין]], רב השכונה, יבחר את השלושה.<br />
<br />
המשלוח נקבע ליום [[י"א ניסן]], יום הולדתו של הרבי. באותו יום נסע הרבי ל[[האוהל|אוהל]] הק' ולפני יציאתו לדרך נכנס לבית הכנסת ב– 770 יחד עם הרב [[בנימין גורודצקי]] ומזכיריו הרב חודקוב, הרב קליין והרב גרונר. הרבי ניגש לארון קודש שם עמד כבר גבאי בית המדרש הרב [[יוחנן גורדון]]. הרבי נתן לו מאתיים דולרים בהם נרכשו ספרי התורה שנבחרו מבעוד מועד.<br />
<br />
הרבי חייך אל הרב גורדון ובירכו במאור פנים 'איר זאלט דערלעבן משיח'ן' [= תזכו לחיות בביאת המשיח]. [[ספר תורה]] אחד נתן הרבי בידי מזכירו הרב חודקוב והשני בידי הרב בנימין גורודצקי, והם העלום אל [[בית הכנסת]] הקטן בקומה הראשונה של 770 (ה'זאל הקטן'). כאשר נכנסו לבית הכנסת, נמסרו ספרי התורה לרבי והוא מסרם לרב חודקוב שהכניסם לתוך ארון הקודש{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/49351/ הרבי מלווה את ספר התורה שנשלח לנחל'ה{{אינפו}}]}}.<br />
<br />
לאחר מכן נסע הרבי ל'[[אוהל]]' ובשובו התפלל [[מנחה]]. בתום ה[[תפילה]] הוציאו את ספרי התורה מ[[ארון הקודש]] וכשהרבי לבוש [[בגד]]י שבת אזור ב[[אבנט]], ליווה את ספרי התורה עד מכוניתו של הרב [[בנימין קליין]]. מסביב למכונית כבר עמדו זקני החסידים הרב [[אליהו ייאכיל סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[זלמן דוכמן]]. במרחק מה נעמדו [[חסידים]] ו[[תמימים]] רבים.<br />
הרב קליין פתח את דלתות הרכב והכניס את ספרי התורה למכונית. המדובר היה שהרב גורודצקי ייסע עם הספרים לארץ הקודש והרב חודקוב ילווה אותם עד לשדה התעופה ויחזור. לפתע הורה הרבי שהרב חודקוב ילווה את הספר תורה כשהוא לבוש [[סרטוק]]. הרבי אמר לו שילך לחדרו הקדוש ויקח משם את הסרטוק של הרבי, הרבי נתן לרב חודקוב את המפתח לחדרו הקדוש כדי שבחזרתו משדה התעופה, אם הרבי לא יהיה בחדרו, יוכל הרב חודקוב להחזיר את הסרטוק למקומו.<br />
<br />
הרב חודקוב אכן לבש את הסרטוק, וביחד עם הפמליה שהוכנה מבעוד מועד, נסעו לשדה התעופה 'קנדי'. הקהל הרב שנכח במקום ליווה את המכונית עם ספרי התורה עד לפינת הרחוב. בשדה התעופה 'קנדי' חזר הרב נתן גורארי' מאמר חסידות.<br />
<br />
בשדה התעופה בן גוריון בלוד, כבר המתינה משלחת רבנים ונכבדים וקיבלה ברוב כבוד את הרב גורודצקי שהגיע עם ספרי התורה.<br />
<br />
יחד עם ספרי התורה שלח הרבי אגרת מיוחדת בה הבהיר כי אין הוא צריך להסביר מדוע הוא שולח את ספרי התורה, אלא ציטט בארוכה את אגרת [[אדמו"ר הריי"צ]] בעת ששלח ספר תורה למייסדי כפר חב"ד. באותו מכתב כותב [[הרבי הריי"צ]] שצריך להתבונן בכך שההשגחה העליונה הביאה את המתיישבים לארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, וספר התורה יהיה לאות זכרון לסדר את החיים על פי התורה, ולחנך את הבנים והבנות בדרך התורה ללא פשרות.<br />
<br />
חגיגת הכנסת ספרי התורה התקיימה ביום [[י"ט בניסן]], ד' [[חול המועד]] [[פסח]], בהשתתפות חסידי חב"ד המקומיים וחסידי חב"ד שבאו מכל קצות הארץ ליטול חלק בחגיגה מיוחדת זו. התהלוכה יצאה מבנין המועצה המקומית לעבר [[בית הכנסת]] בנחלת הר חב"ד, תוך שירה וריקודים ושמחה פורצת גדר. שני ספרי התורה הוכנסו ברוב פאר והדר לבית הכנסת בשכונה החדשה.<br />
<br />
[[קובץ:אליהו וולוביק.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[אליהו וולוביק]] עם אחד משני ספרי התורה המיוחדים ששלח הרבי לנחלת הר חב"ד]]<br />
<br />
כעבור מספר שנים נבנה בית כנסת המרכזי בשכונה עבור חסידי חב"ד ובני הקהילה הגרוזינית נותרו להתפלל בבית הכנסת הישן. [[ספר תורה]] הגדול נותר בבית הכנסת הישן, ואילו ספר תורה הקטן הועבר לבית כנסת חב"ד החדש. עם הזמן התיישן הספר והתגלו בו בעיות רבות אשר עיכבו את תיקונו. בשנת [[תשס"ט]], לאחר התעוררות של קבוצת חסידים, גויס מימון לתקן את הספר ולאחר עמל רב חודש הספר וגם נקנה בעבורו כתר תואם לכתר של ספר התורה הקטן ב-770 המכונה "ה[[ספר תורה של הרבי]]". ספר התורה מוצא בשבתות לקריאת [[מפטיר]].<br />
<br />
==ועד נחלת הר חב"ד==<br />
{{ערך מורחב|ועד נחלת הר חב"ד}}<br />
===הקמת הועד===<br />
על פי הוראות הרבי בשנת [[תשל"ב]] - בהתעסקותו של ר' [[מרדכי קוזלינר]] הוקם [[ועד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי. תחת הועד היו המוסדות: [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד|בית הספר למלאכה]], ובית ספר בנות, והכולל וכיום מוסדות החינוך וגם בתי הכנסת המרכזיים והמקוואות המרכזיים וארגונים רבים פועלים בניהול ועד נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
בשנת תשל"ב כשלוש שנים לאחר התייסדות נחלת הר חב"ד, הרב [[ישראל ליבוב]] יו"ר [[צעירי חב"ד]] נכנס ל'יחידות' והרבי שאלו מדוע בנחלה אין ועד המנהל את השכונה כמו ב[[כפר חב"ד]]. ולמרות שהרב ליבוב הבהיר כי אין לו קשר לניהול נחלה, הרבי אמר שחשוב שידע זאת. הרב ליבוב שב לארץ הקודש ואת דברי הרבי העביר לרב יצחק מענדל ליס, אשר מיהר ליישם את הוראת הרבי להקים ועד לשכונה החדשה ובועד החדש אשר התארגן בסיוע הרב מרדכי קוזלינר, היו חברים ארבעה: הרב [[מרדכי גורודצקי]] יו"ר (מונה בגלל הניסיון הקודם כחבר ועד כפר חב"ד), הרב [[מרדכי קוזלינר]], הרב [[יצחק מענדל ליס]], הרב [[בערל ריקמן]].<br />
<br />
חברי הועד שלחו לרבי מכתב אודות הקמת הועד, ושאלו אם לקיים בחירות לחברי הועד, והרבי השיב כי אלה החתומים על המכתב, דהיינו ארבעת החברים, יוסיפו עוד שלושה ויחד יקבלו החלטה כי זהו הרכב הועד, עד אשר חברי הועד יחליטו להוסיף או לשנות חברים. ארבעת החברים יישמו את הוראת הרבי והוסיפו עוד שלושה: הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]], ר' מיכאל מיכאלשוילי, הרב [[אברהם אלתר הבר]] (בתקופה הבאה מונה בהסכמת הרבי למזכיר הועד){{הערה|הנחלה של הרבי, פרק ועד נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] גיליון 219}}.<br />
<br />
הרב מרדכי גורודצקי שהתמנה ליו"ר הועד, הגיע לנחלת הר חב"ד בב' ניסן תש"ל בעידודו של הרבי, כדי לנהל את מפעל גולגוטקס{{הערה|ר' זושא וולף, ייסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד עמוד 132}}. תקופה קצרה לאחר הקמת הועד, היושב ראש הרב מרדכי גורודצקי אשר לפי הוראות הרבי ניהל את מפעל גולגוטקס שהעסיק עשרות מתושבי נחלה, אמר לרבי כי לא רואה את עצמו מתאים לתפקיד יו"ר הועד, וכי אין לו את הכישורים והניסיון לכך וגם לא זמן [בגין היותו מנהל מפעל], על כך השיב לו הרבי:<br />
"כיון שזכית להיות ראש הועד - מי ממאן לכזה מינוי" והמשיך כי המתעסקים בצרכי ציבור זכות הרבים מסייעתם, ובפרט שזה קשור עם חב"ד, וכאן החל הרבי למנות את כל שמות הרביים, מאדמו"ר הזקן. הרבי אמר לו שיוכל להתייעץ עם מי שירצה, אך ההחלטות יהיו אך ורק על ידי הועד.<br />
<br />
מספר שנים לאחר מכן ביקש מהרבי שיחרור מתפקיד היושב ראש, אך הרבי ענה: אדרבה, "יתעסק בועד נחלת הר חב"ד ביתר שאת"{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]}}.<br />
<br />
===הועד בשנים האחרונות===<br />
<br />
כיום הועד מנהל את השכונה ותחת הועד ישנם מוסדות חינוך, בתי כנסת, מקוואות וארגוני חסד וכולם בנשיאות הרבי.<br />
<br />
חברי הועד:<br />
*יו"ר הוועד הרב יצחק בליז'ינסקי<br />
*הרב שמואל חיים פרנקל<br />
*הרב שבתאי מיכאלשווילי<br />
*הרב יוסף ארבוב<br />
*הרב שמואל אליסון<br />
*הרב שמואל לוין<br />
*הרב משה מעטוף<br />
*הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]]<br />
*מנכ"ל הוועד הרב הרצל מימון{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf נחלה בלי מצרים, ויקרא תשפ"ב]}}<br />
<br />
===נציגי חב"ד בעירייה===<br />
ב[[תשמ"ט]], נבחר לראשונה ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] מוניציפליות, נציג חב"ד בעיריית [[קרית מלאכי]]. טרם הבחירות ועד נחלת הר חב"ד שאל את הרבי, ולפי הוראה שהתקבלה, הוחלט להריץ נציג חב"די בתוך מפלגה אחרת.<br />
<br />
*נציג חב"ד כיום (תשפ"ד): הרב [[בצלאל מזרחי]]<br />
<br />
====רשימת חב"ד====<br />
לאור התפתחות ושגשוג שכונת נחלת הר חב"ד במהירות מדהימה והצורך החיוני והדחוף בהרחבת מוסדות חינוך ובתי הכנסת, הוחלט על ידי ועד נחלת הר חב"ד לקראת [[בחירות]] המוניציפליות בשנת תשפ"ד, להקים מפלגה נפרדת לחב"ד בשם "ואהבת" ובה הוצבו ארבעה מתושבי השכונה{{הערה|[https://chabad.info/news/1007355/ נחלת הר חב"ד: הוגשה רשימת חב"ד לבחירות הקרובות]}}:<br />
*עו"ד ר' יהודה קריספין דירקטור בחברה לפיתוח קרית מלאכי<br />
*ר' לוי רסקין (בן הרב [[שלמה רסקין]] שכיהן כנציג חב"ד בעיריית צפת)<br />
*ר' יוסי סעדי (חתן הרב [[יוסף לדיוב]]) מעסקני נחלת הר חב"ד ומראשי בית הכנסת "בליז'נסקי שול".<br />
*ר' [[חיים שטיינר]] - פרויקטור ועד נחלת הר חב"ד, סגן ראש עיריית קרית מלאכי לשעבר <br />
<br />
====נציגי חב"ד בעירייה בעבר====<br />
*ר' אלי בן אהרן<br />
*הרב [[משה לרנר]] בן הרב [[צבי הירש לרנר]]<br />
*הרב יוסף יוזביץ בן הרב [[יהושע יוזביץ]] <br />
*הרב משה מלייב<br />
*הרב [[חיים שטיינר]]<br />
*הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]], מנהל הרשקופ שול<br />
<br />
==הועד מרחיב את נחלה==<br />
לפי הוראות שהתקבלו מהרבי, ועד נחלת הר חב"ד ביסס והרחיב את השכונה באמצעות בניית בנייני מגורים ובהם דירות גדולות המתאימות למשפחות עם ילדים. <br />
<br />
מול שורת הבניינים שנבנו בשנות הל', הקים ועד נחלת הר חב"ד מוסדות חינוך: ישיבה, תלמוד תורה, בית ספר בנות תיכון, בניין [[חמ"ה]], גנים, מעונות ומרכז מסחרי ובו חנויות וסניף דואר.<br />
<br />
===גני חב"ד===<br />
בשנת [[תשנ"ג]] בקצה הצפוני של נחלה, הוקמה על ידי ועד נחלת הר חב"ד, שכונת בת בשם גני חב"ד שהתמזגה עם שכונת נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
===המ"ג===<br />
בשנות הנ' כאשר בסמוך לנחלה, נבנתה שכונת המ"ג, אירגן ועד נחלת הר חב"ד, התיישבות חסידים בשכונה החדשה, בחלק הצמוד לנחלה.<br />
<br />
===נחלת מנחם===<br />
בשנת [[תש"ס]] הרב [[בועז לרנר]] הקים בקצה הדרומי שכונת בת חדשה בשם [[נחלת מנחם]] ובהמשך הוקמה נחלת מנחם ב.<br />
<br />
===פס חב"ד - הרבי מליובאוויטש===<br />
שנים רבות נאבקו אנשי הועד והנציגים בעירייה עד אשר החלה בניית בתים פרטיים בשיטת בנה ביתך, ברצועת שטח צרה וארוכה השוכנת בין נחלה וכביש ראשי, אשר מעבר איליו נבנתה שכונת נחלת מנחם ובהמשך השכונות החדשות של קרית מלאכי. <br />
<br />
לשטח קראו פס חב"ד ובמהלך הבניה הוחלף לרחוב הרבי מליובאוויטש.<br />
<br />
===שכונות חדשות===<br />
בשנים הבאות חסידי חב"ד רבים התיישבו בשכונות כרמי הנדיב והמחנה הקרובות לשכונת חב"ד. על פי הערכות מתגוררים בנחל'ה והשכונות מסביב, למעלה מ1600 משפחות חסידי חב"ד (ריכוז חב"ד הגדול בארץ).<br />
<br />
==התפתחות נחלת הר חב"ד לפי שנים==<br />
<br />
*'''תשכ"ט''' –<br />
<br />
*הרבי מקים את נחלת הר חב"ד<br />
<br />
*הרבי שולח 2 ספרי תורה<br />
<br />
*נוסד תלמוד תורה חב"ד <br />
<br />
*נוסד בית ספר בנות חב"ד<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תש"ל''' –<br />
<br />
*נוסד בית ספר למלאכה נחלת הר חב"ד<br />
<br />
<br />
*'''תשל"א''' -<br />
<br />
*הרבי הקים [[גמ"ח]] עבור תושבי נחלה, בראשות הרב [[בערל ריקמן]], הרב [[נפתלי קרביצקי]] והרב [[יהודה בוטרשווילי]].<br />
<br />
<br />
*'''תשל"ב''' –<br />
<br />
*הרבי הורה להקים את [[ועד נחלת הר חב"ד]] ומאז הועד דאג ודואג לפיתוח והרחבת השכונה ומוסדותיה כדלהלן.<br />
<br />
*נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בנשיאות הרבי ובעידודו על ידי הרב [[מרדכי קוזלינר]].<br />
<br />
*בהוראת הרבי, הרב [[ליפא קורצוויל]] הקים את סניף צעירי חב"ד (בית חב"ד) קרית מלאכי.<br />
<br />
*'''תשל"ו''' –<br />
<br />
*חנוכת בית כנסת המרכזי - בית אליהו (בתחילה נקרא בית יצחק)<br />
<br />
*חנוכת בית כנסת לעולי בוכרה 'הצריף'<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תשל"ח''' –<br />
<br />
*חנוכת מבנה תלמוד תורה חב"ד<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תש"מ''' –<br />
<br />
*חנוכת בית כנסת בית שמואל (על שם הרב שמואל לויטין) לעולי גיאורגיה<br />
<br />
*חנוכת בית כנסת חבסוב לעולי בוכרה<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תשד"מ''' –<br />
<br />
*נוסדה ישיבת בית הר"מ<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תשמ"ה''' –<br />
<br />
*נוסד תיכון בית חנה<br />
<br />
<br />
*'''תשמ"ז''' –<br />
<br />
חנוכת קומפלקס בית חנה<br />
<br />
<br />
*'''תשנ"ח''' –<br />
<br />
חנוכת מקוה חיה מושקא<br />
<br />
<br />
*'''תשע"ה''' -<br />
*חנוכת קומפלקס מפואר תלמוד תורה<br />
<br />
<br />
*'''תשע"ט''' - <br />
חנוכת קומפלקס מפואר בית ספר בנות{{הערה| התפתחות לפי שנים על פי: [[שניאור זלמן ברגר]], הנחלה של הרבי, עמוד 6}}<br />
<br />
<br />
*'''תשפ"ג''' -<br />
*חנוכת מקוה המפואר "מי משה"<br />
<br />
*'''תשפ"ד'''<br />
*חנוכת מעון חב"ד-חמ"ה סניף שני, בשכונת המחנה. הוקם על ידי ועד נחלת הר חב"ד וארגון חמ"ה<br />
<br />
==בתי כנסת==<br />
בשכונה קיימים מספר בתי כנסת, המשמשים את חסידי חב"ד תושבי השכונה:<br />
*[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|בית אליהו]] - [[בית הכנסת]] המרכזי{{הערה|תיעוד ויזואלי מהנחת אבן הפינה וחנוכת הבית של בית הכנסת, ב: זושא וולף, ייסודה של נחלת הר חב"ד עמודים 256-261}}. גבאי ראשי: הרב אליעזר שייקביץ. רב: הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי רב השכונה<br />
*בית הכנסת [[חמ"ה]] - לעולי רוסיה. גבאי ראשי: הרב יוסף יצחק ניסלביץ.<br />
*בית הכנסת לעולי גרוזיה. רב: הרב חכם שבתי מיכלשוילי <br />
*בתי כנסת לעולי בוכרה. <br />
*בית הכנסת '[[תפארת אליעזר]]' - הוקם על ידי הרב בועז לרנר בשכונת נחלת מנחם. גבאי ראשי: הרב מנדי לרנר.<br />
*בית הכנסת 'בית משיח' - הוקם במרכז קרית מלאכי במטרה לקרב רבים. גבאי ראשי: הרב שלום פש<br />
*בית הכנסת 'חבדניצע שול'. רב: הרב אליהו וילהלם.<br />
*'הצעירים' - בנין [[חמ"ה]]. רב: הרב משה הבר<br />
*בית כנסת 'קוזלינר' - בבניין ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|תומכי תמימים]]. גבאי ראשי: הרב שמואל אלעזר קוזלינר<br />
*בית הכנסת 'תלמוד תורה'.<br />
*בית הכנסת 'אחוות מנחם' שכונת המחנה. <br />
*בית כנסת אהל לוי יצחק שכונת המחנה<br />
*בית כנסת הרשקופ שול (הוקם בקורונה, נדד וכיום באוהל בשכונת כרמי הנדיב). גבאי ראשי: הרב אברהם יוסף הרשקופ. רב: הרב דובער ירוסלבסקי<br />
*בתי כנסת זמניים שהוקמו בתקופת הקורונה, ובתי כנסת שהוקמו במבנים לא קבועים בשכונות החדשות<br />
<br />
==מקוואות==<br />
כיום קיימים בנחלת הר חב"ד שלוש מקוואות מפוארים:<br />
*מקוה חיה מושקא בניהול [[ועד נחלת הר חב"ד]]. המקווה בהליכי התחדשות ובניה.<br />
*מקווה נחלת מנחם - 'תפארת אליעזר', נבנה על ידי הרב [[בועז לרנר]] וכיום המנהל בנו הרב מנדי לרנר.<br />
*המקווה החדש "מי משה" (הבנוי במקום של המקווה הישן המקורי), הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]] יחד עם ועדת המקווה.<br />
<br />
==מוסדות חינוך==<br />
*גני ילדים (נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] פועלים כ-20 גני חב"ד ב[[קריית מלאכי]])<br />
{{ערך מורחב|תלמוד תורה חב"ד נחלת הר חב"ד}}<br />
*[[תלמוד תורה חב"ד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי- למעלה מ-700 תלמידים. מנהל: הרב אהרן מנגמי שליח בקרית מלאכי<br />
*בית ספר חב"ד בנות - מנהלת: גב' שריתה שוויכה. מנהלים/ות בעבר: גב' רחל מונדשיין (רעיית הרב [[יהושע מונדשיין]]), גב' יהודית סירוטה, הרב [[יוסף מעטוף]], גב' רחל הבר. <br />
*תיכון בית חנה - מנהלת: גב' עזריאל. מנהלות בעבר: גב' הני קרניאל, גב' תמר גרוזמן.<br />
*בית הספר למלאכה - מנהל: הרב [[אלימלך הרצל]]. מנהלים בעבר: הרב [[יוסף הרטמן]], הרב מרדכי ליפסקר.<br />
*מעון יום [[חמ"ה]] - מנהלת גב' בורגן, מנהלת בעבר: גב' בלוי.<br />
*[[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]]. מנהל: הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]]. מנהל בעבר: הרב [[מרדכי קוזלינר]]. מגידי שיעורים: הרב [[יעקב נוטיק]], המשפיע הרב [[יוסף יצחק פרידמן]]<br />
*[[ישיבת בית הר"מ]] - ראש הישיבה הרב [[שלום בער כהן]]. מנהל: הרב [[נתן וולף]].[[קובץ:שלום בער כהן.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב שלום בער כהן ראש ישיבת בית הר"מ]]<br />
*כולל אברכים - [[חמ"ה]] (התייסד על פי הוראת הרבי) - ראש הכולל -הרב שמואל כהן. ראשי הכולל בעבר: הרב [[אברהם זלצמן]], הרב [[מענדל ווכטר]].<br />
*כולל תפארת זקנים. - בבניין ובתמיכת [[חמ"ה]]. מנהל: הרב [[שמואל יחזקאל כהן]].<br />
<br />
==בתי חב"ד==<br />
*בית חב"ד קרית מלאכי - מנהלת גב' חנה קורצוויל{{הערה|אלמנת הרב [[ליפא קורצוויל]]}}<br />
*בית חב"ד המחנה - הרב יצחק שלמה קרביצקי{{הערה|חתן הרב [[מענדל ווכטר]]}}<br />
*בית חב"ד כרמי הנדיב - הרב מענדי ליצמן{{הערה|בן הרב [[טוביה ליצמן]]}} {{הערה|[https://chabad.info/news/833095/ התוועדות בבית חב"ד כרמי הנדיב]}}<br />
*בית חב"ד איזור תעשיה - הרב משה ירוסלבסקי{{הערה|נכד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]}}<br />
<br />
==תפקידים בקהילה==<br />
{{טורים|תוכן=<br />
*רב הקהילה - הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]<br />
* רב, מו"צ, מגיד שיעור - הרב [[מענדל ווכטר]]<br />
*[[משפיע]] הקהילה - הרב [[מיכאל מישולובין]]<br />
*יו"ר ועד השכונה - הרב [[יצחק בליז'ינסקי]] (נכד הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], וחתן הרב [[מרדכי גורודצקי]] אשר מילא במשך עשרות שנים את תפקיד זה).<br />
* מזכיר הועד - ר' [[הרצל מימון]]<br />
*מנהל ישיבת תומכי תמימים - הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] בן המנהל הראשון הרב [[מרדכי קוזלינר]]<br />
*יו"ר '[[ועד המוסיפין]]' - הרב [[אברהם מענדל פרידלנד|אברהם (בומי) פרידלנד]]<br />
*מנהל צעירי חב"ד - הרב [[ליפא קורצוויל]] ע"ה וכיום רעייתו גב' חנה קורצוויל.<br />
*גבאי בית-הכנסת חב"ד המרכזי - ר' [[אליעזר שייקביץ]] ור' [[בצלאל גלויברמן]]<br />
*גבאי בית כנסת אוהל לוי יצחק - הרב ג'קי סוסי (שליח באשדוד)<br />
*מנהל בית כנסת הרשקופ שול - הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]<br />
*רב קהילת הגיאורגים קרית מלאכי ורב ראשי ליהדות גיאורגיה - הרב חכם [[שבתי מיכאלשוילי]] ממלא מקום אביו הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]]<br />
*מנהל הגנים וישיבת בית הר"מ - הרב [[נתן וולף]]<br />
*מנהל התלמוד-תורה - הרב [[אהרן מנגמי]]<br />
*חבר לשכת הרבנות (ומגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] - הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*רב ומו"צ - הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]]<br />
*מנהלת תיכון חב"ד, יעל עזריאל<br />
*מנהלת בית ספר בנות חב"ד, שטערנא שרה שוויכה בת הרב [[שמעון אליטוב]] (רעיית הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*ראש ישיבת [[בית הר"מ]] - הרב [[שלום דובער כהן]]<br />
*משפיע בישיבת בית הר"מ - הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]]<br />
*נציג חב"ד בעירייה - ר' [[בצלאל מזרחי]]<br />
*ראש [[כולל אברכים|כולל]] האברכים - הרב [[שמואל כהן]]<br />
* מנהל [[חב"דניצע שול]] - הרב [[אליהו וילהלם]]<br />
* [[משפיע]] בית כנסת לצעירים - הרב [[משה הבר]]<br />
* מנהלי [[חמ"ה]] - הרב [[יוסף יצחק ניסילביץ']], הרב [[שמואל לוין]]<br />
* יו"ר מרכזי יד לילד - הרב [[אלימלך הרצל]]<br />
* ראש [[כולל תפארת זקנים]] - הרב [[יחזקאל כהן]]<br />
}}<br />
<br />
==פגיעת הטיל בנחל'ה==<br />
ב[[ר"ח כסלו]] [[תשע"ג]] במהלך מבצע "עמוד ענן", פגע טיל בבניין 160 בנחלת הר חב"ד ונהרגו שלושה: <br />
*השליחה להודו מירה שארף רעיית הרב [[שמואל שארף]] ובעלה והילדים נפצעו מרסיסי הטיל. <br />
* הרה"ח ר' אהרון סמדג'ה <br />
* הבחור יצחק אמסלם<br />
<br />
==קצין מגלן יששכר נתן הי"ד==<br />
במלחמת [[חרבות ברזל]], נהרג בקרב בעזה, רב סרן יששכר נתן הי"ד בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]] והמכון הטכנולוגי בצפת. נולד וגדל בנחלה, ובליל שמחת תורה שעות ספורות לפני פרוץ המלחמה, רקד בהקפות שמחת תורה בבית כנסת לצעירים במרכז נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
בשמחת תורה בבוקר, כאשר הגיעו הידיעות על מתקפת הטבח, נסע במהירות לבסיס המרכזי של מגלן וכאשר התברר שהנשקיה נעולה ואין מפתח זמין, פרץ הנשקיה, לקח נשק מתאים ונסע לעוטף עזה והציל יהודים מתוך הגיהינום.<br />
<br />
נהרג בליל כ"ט חשון. הלוייתו בהשתתפות אלפים יצאה מבית הוריו בנחלת הר חב"ד, לעבר [[בית כנסת חב"ד המרכזי נחלת הר חב"ד]] ומשם לחלקה הצבאית בכפר ורבורג. הספידו: הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[משה הבר]].<br />
<br />
שלושה חודשים מאוחר יותר, בליל ל' שבט תשפ"ד, אחיו המחנך ר' נדב יהודה נתן נפטר משברון לב בהותירו אלמנה ו-6 ילדים צעירים. עסקנים מנחלת הר חב"ד בשיתוף כולל חב"ד וצ'ארדי, הרימו קמפיין התרמה לאלמנה והיתומים.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
{{בית|[[שי גפן]]|הרבי יזם הקמת מפעלים בקריית מלאכי|201|24-30|תשנ"ט}}<br />
*'''קונטרס נחלת הר חב"ד'''<br />
* '''תורת נחלת הר חב"ד'''<br />
*''' נחלה בלי מצרים''' - יו"ל ע"י [[ועד נחלת הר חב"ד]] בעריכת יצחק וויינטראוב, שבת זכור תשפ"ב.<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]]. '''הרבי לא הסתפק בבתי כנסת חב"ד בשכונת נחלת הר חב"ד, ודאג לבניית בתי כנסת נוספים "כרצון כל עדה"''', [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 26-31<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]<br />
<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/5780%20-%20Nachlas%20Har%20Chabad%20-%2050th%20Anniversary.pdf הנחלה של הרבי]''', קובץ מיוחד ליובל ה-50 לייסודה של נחלת הר חב"ד<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/04-10-2018-13-34-16-גליון-ד-ושמחת-לפני-ה.pdf נחלת הר חב"ד]''', בתוך קובץ "ושמחתם לפני ה'" - בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשע"ט, ע' 22 {{קישור שבור|י"ג שבט תשפ"ד}} <br />
*[[זושא וולף]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/602fbaeb21367_1613740779.pdf ייסודה והתפתחותה של שכונת נחלת הר חב"ד, ההוראות, הדיווחים ואגרות-הקודש]''', [[תשע"ט]] {{PDF}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=60971 ונתן לנו את התורה - דיינו!]''', סקירה על ספרי התורה ששלח הרבי לשכונה עם ייסודה {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]]<br />
*[[מענדי קורטס]], '''[https://col.org.il/news/129232 יריעת היסטוריה: מאבקים שניהלו עסקני חב"ד על דירות פנויות בשכונה המתמלאת]''', כ"ז שבט תשפ"א {{COL}}<br />
*נחלה בלי מצרים - שבת זכור-ויקרא תשפ"ב, 52 לנחלת הר חב"ד [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf גיליון מיוחד על אז ועכשו בנחלת הר חב"ד]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קריית מלאכי|*]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%90%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8&diff=646943דפוס האחים שולזינגר2023-12-11T21:49:07Z<p>Merkos: /* קשר הדוק עם חסידי חב"ד */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:האחים שולזינגער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלאנק המכתבים של בית הדפוס]]<br />
[[קובץ:לוגו שולזינגר חדש.jpg|ממוזער|הלוגו המחודש של בית הדפוס]]<br />
'''דפוס האחים שולזינגר ({{משמאל לימין|Shulsinger Bros.}})''' היה בית דפוס יהודי ב[[ניו יורק]], שנמנה על בתי הדפוס הגדולים בעולם שנודע בטיב העבודות שהוציא לאור, ובו הודפסו כותרים רבים בהוצאת [[קה"ת]]. מנהלי בית הדפוס עמדו בקשרים קרובים עם [[הרבי]], ומספר פעמים אף יצאו מגדרם על מנת למלא את רצונו של הרבי.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
בית הדפוס הוקם ב[[ברוקלין]] שב[[ניו יורק]] בשם "{{משמאל לימין|national printing co.}}" ועוקל בעקבות חובות. נקנה על ידי שמואל שולזינגר בשנת [[תרפ"ח]] ששימש כמנהל הדפוס ולאחר מכן נכנס בו בשותפות עם אחיו מיכל יהושע ושינו יחד את השם ל"{{משמאל לימין|Shulsinger Bros.}}" ("האחים שולזינגר{{הערה|ובמשך השנים נוספו לשם המילים "המדפיסים העברים בארצות הברית".}}"). שניהם היגרו זמן קצר קודם מ[[ירושלים]] ל[[ארצות הברית]].<br />
<br />
בשנותיו הראשונות של בית הדפוס הוא שכן במספר מקומות באיסט ניו יורק שם הודפסו ספריו הראשונים עד שהגיע בשנת [[תרצ"ז]] ל[[מנהטן]] שב[[ניו יורק]].<br />
<br />
בשנת תרצ"ז לעילוי נשמת אמם החלו לעסוק בנוסף להדפסות גם [[הוצאה לאור]] משל עצמם. הספר הראשון שהודפס בבית הדפוס היה "איד און וועלט" ("יהודי ועולם") והספר הראשון שיצא בהוצאת בית הדפוס הוא [[ששה סדרי משנה]] בשני חלקים שהודפס בשנת [[תש"ד]].<br />
<br />
מאחר ובזמן [[השואה]] פסקה [[אירופה]] לייצא ספרי קודש לכל מדינות העולם, בית הדפוס שלזינגר החל להוציא את ספרי הקודש היסודיים ש"נחטפו" מיד בהוצאתם. במשך שנים ארוכות נחשב בית הדפוס שלהם לבית הדפוס היהודי הגדול ביותר בעולם, והאחים שולזינגר התמחו ב[[הוצאה לאור]] איכותית במהדורות-צילום של ספרים ישנים באמצעות צילום ניקוי וריטוש הספרים, והגהה תוכנית שלהם.<br />
<br />
בנוסף, במשך שנים רבות הפיק בית הדפוס באופן בלעדי לוחות שנה יהודיים, בהם השתמשו כלל המוסדות והארגונים בארצות הברית.<br />
<br />
בית הדפוס ירד מגדולתו בסוף שנות הלמ"דים, לאחר פטירתו של האח ר' מיכל יהושע, ועלייתו לארץ ישראל של האח השותף ר' שמואל. עם זאת, בית הדפוס המשיך לפעול בניהולה של מרת לאה, בתו של ר' שמואל.<br />
<br />
לפי הערכות ואומדנים שונים, במהלך השנים הודפסו בבית הדפוס מעל למאה מיליון פריטי דפוס.<br />
<br />
==קשר הדוק עם חסידי חב"ד==<br />
בשנת [[תש"א]] הדפיס בית הדפוס על פי בקשת [[הרבי]] את [[סידור תורה אור]] באלף עותקים בתוך שבוע לצורך הפצה ברבים. הרבי קיבל את בעלי בית הדפוס ב[[יחידות|יחידויות]] רבות ושלח להם מכתבי ברכה פעמיים בשנה.<br />
<br />
הרבי העריך מאוד את עבודתם של האחים שולזינגר, דבר שבא בין השאר לידי ביטוי במכתב מיוחד ששיגר לרב [[ראובן מרגליות]] בו המליץ לו לפגוש בהם בעת ביקורם בארץ הקודש: {{ציטוטון|ימים אלו נוסע לביקור בארץ-הקודש ת"ו אחד מהמדפיסים המפורסמים, האחים שולזינגר שי', שזכו והצליחו להוציא-לאור תורת ראשונים ואחרונים בהדר ויופי חיצוני וגם פנימי, מתחיל מחמישה חומשי תורה, ש"ס בבלי וכו' וכו'. הם הן גם המדפיסים שהוציאו לאור ספר לקוטי-תורה לאדמו"ר הזקן נוסף על כמה ספרי חסידות שהדפסנו על-ידם}}{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ד עמוד טו.}}.<br />
<br />
כפועל יוצא מההערכה הרבה שרכש הרבי לטיב העבודות של האחים שולזינגער, הורה להדפיס רבים מהכותרים שיצאו לאור על ידי [[קה"ת]] וה[[מרכז לעניני חינוך]] בבית הדפוס שלהם.<br />
<br />
גם בשנים מאוחרות יותר, כשחסידי חב"ד בעצמם ייסדו בתי דפוס עצמאיים ורוב עבודות הדפוס נשלחו אליהם, המשיכו להדפיס ספרים מסויימים אצל האחים שולזינגער, בעיקר עבודות שהיו כרוכות במאמץ מיוחד או שדרשו שימוש במכונות משוכללות יותר שלא היו בנמצא בבתי הדפוס הקטנים.<br />
<br />
בבית הדפוס עבדו לאורך השנים מספר חסידי חב"ד, שתרמו לשיתוף הפעולה בין בית הדפוס להוצאת קה"ת, וסייעו בהפקת דברי דפוס חריגים שהיו צריכים לצאת לאור בפרקי זמן קצובים על פי בקשת הרבי. בין החסידים שעבדו בבית הדפוס היו הרב [[צבי הירש גנזבורג]] והרב [[יהושע דוברבסקי]].<br />
<br />
===ספרים שהודפסו בבית הדפוס===<br />
*[[סידור תורה אור]]<br />
*[[כתר שם טוב]]<br />
*[[לקוטי תורה]]<br />
*[[שדי חמד]] בהוצאת קה"ת.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* ספר [[יהודה לייב גרונר|המזכיר]], עמ' 171.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{אוצר החכמה|ג. קרסל|'''האחים שולזינגר: הדפוס וההוצאה'''|147833|תולדות הבית, בית הדפוס וההוצאה של "האחים שולזינגר", כולל רשימה ביבליוגרפית מלאה של דברי הדפוס. ירושלים, תשמ"ו}}<br />
*{{קישור התקשרות צאח|1769|9825|995|הדפסת הספר "כתר שם טוב"|מרדכי מנשה לאופר|הרב מרדכי מנשה לאופר}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=45941 כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי]]<br />
[[קטגוריה:בתי דפוס]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=644214מנחם מענדל גרינפלד2023-11-12T21:18:05Z<p>Merkos: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:גרינפלד.JPEG|250px|שמאל|ממוזער|הרב גרינפלד (משמאל) לצד [[יוסף יצחק בלינוב|הרב בלינוב]]]]<br />
<br />
הרב '''מנחם מענדל גרינפלד''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1976) הוא עורך ומחבר תורני, מייסד [[מכון אנכ"י]], וחזן מקצועי מבוקש. בעבר מנהל גשמי ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ג סיון]] [[תשל"ו]] לאביו הרב ראובן גרינפלד ולאמו מרת אילנה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר שנת [[התלמידים השלוחים|שליחות]] ו[[סמיכה לרבנות]], בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חנה, בת החסיד ר' [[יעקב חיים יעקובוביץ]] מ[[צפת]] וקבע את מגוריו ב[[פתח תקווה]].<br />
<br />
לאחר לימוד ב[[כולל אברכים]], החל לשמש כמזכיר ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]], ובשנת הלימודים [[תשע"ז]] התמנה לשמש כמנהל גשמי של תלמוד תורה חב"ד בבני ברק{{הערה|[https://chabad.info/news/181627/ המנהל החדש: הרב מנחם מענדל גרינפלד]}}, ובקיץ [[תשפ"ג]] סיים את תפקידיו בתלמוד תורה.<br />
<br />
במקביל לעיסוקו החינוכי, החל לעסוק בפיענוח אגרותיו התורניות של [[הרבי]] הכלולות בסדרת ה[[אגרות קודש]] ולעמוד על החידושים התורניים הגלומים בהם, עבודה הדורשת לימוד מעמיק של הספרים והסוגייות אודותם הרבי מעיר בקצרה במכתבים המיועדים לאנשים שהיו מונחים היטב בנבכי הסוגיות, כשאת המאמרים פרי עטו פרסם בבימות תורניות שונות, ובהמשך לכך ייסד בשנת [[תשע"ה]] את [[מכון אנכ"י]].<br />
<br />
החל משנת תשפ"א, הרחיב את עיסוקו במחקר תורני בדגש על חלקים לא מוכרים בתורת הרבי, שאת פירותיו פירסם בסדר מאמרים בשבועון [[כפר חב"ד]] ובבימות תורניות שונות, והוא מוזמן למסור הרצאות בנושאי המחקר שלו בבמות תורניות חב"דיות, בהם ישיבות ומחנות קיץ, ערבי עיון וחינוך, ועוד. <br />
<br />
בשנת [[תשפ"ג]] פירסם מחקרים אודות חוברות וקונטרסים שיצאו לאור ע"י [[מל"ח]] ו[[קה"ת]]{{הערה|כפר חב"ד 1997, 2004, 2010, הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן- פסח תשפ"ג}}.<br />
<br />
==חזן==<br />
ידוע כחזן ואף התמקצע בכך, ובחגים ובימים הנוראים מוזמן לקהילות יהודיות מכובדות ברחבי העולם ומתפלל לפני העמוד.<br />
<br />
==ספריו==<br />
[[קובץ:מכתבי פאר גרינפלד.jpg|שמאל|ממוזער|מכתבי פאר]]<br />
<br />
*'''מכתבי פאר''', 200 עמוד, חולק בשמחה משפחתית, [[פתח תקוה]] [[תשע"ה]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/32705/ חדש: מכתבי פאר]}} {{אינפו}}<br />
*'''אגרת-מבוארת''', סדרת חוברות, [[פתח תקוה]] [[תשע"ו]]-[[תשע"ז]]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[מכון אנכ"י]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''צפון''', ראיון עם העורך. [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1601<br />
*'''לשמוע אל הרינה ואל התפילה''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1924<br />
*'''ה'בענצ'רל''', בתוך שבועון כפר חב"ד, גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:גרינפלד, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:חזנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]<br />
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=640713מחנה ישראל2023-10-20T13:24:14Z<p>Merkos: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ארגון "מחנה ישראל"|אחר=[[ישיבה]] ב[[ברזיל]]|ראו=[[ישיבת מחנה ישראל]]}}<br />
{{לשכתב|מבלבל בין היסטוריה והווה}}<br />
[[קובץ:מחנה ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלאנק של מחנה ישראל]]<br />
'''מחנה ישראל''' הינו ארגון שהוקם על ידי אדמו"ר הריי"צ ב[[חודש סיון]] בשנת [[תש"א]]. בראש הארגון עמד אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]] יו"ר ועד הפועל. <br />
<br />
הארגון 'מחנה ישראל' הוזכר ב[[קול קורא]] השני אותו הוציא אדמו"ר הריי"צ בט"ז [[סיוון]] תש"א.<br />
<br />
במעטפת [[היום יום]] שנדפסה ב[[חורף]] בשנת [[תש"ג]] מופיעה סקירה קצרה על הארגון.<br />
<br />
== מטרת הארגון ==<br />
להשפיע, על ידי הנהגה של חבריה ומעשיהם, על חיזוק היהדות וקיום התורה והמצוות המעשיות, ולעורר לבבות בני ישראל ולקרבם לתשובה תורה ומעשים טובים. לפרסם האמת אשר "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]] שלמה על ידי [[משיח]] צדקנו".<br />
<br />
== חבריה ==<br />
אין תשלום חבר כספי ממי שרוצה להיות חבר בארגון. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להרשם בתור חבר ל'מחנה ישראל', ומעשיו בפועל, בהנהגתו הפרטית ובהשפעתו על זולתו, הם מס החברות היחידי הנדרש ממנו. <br />
<br />
על פי הוראתו של [[הרבי]] מונו מספר חברים להנהלת הארגון, מהם נותר בחיים כיום רק ר' [[חיים יהודה קרינסקי]].<br />
<br />
== עבודתה ==<br />
עבודת החברים נעשית באופן סתר, זאת אומרת שהחברים פעילים בנסתרים, ושאיפתם היא להיות לדוגמה לאחרים בהנהגתם על פי התורה והמצוות, להשפיע על בני ביתם, מכירהם, חבריהם וכו'.<br />
<br />
== פעולות הארגון ==<br />
=== מזהירי שבת מחנה ישראל ===<br />
מחלקה מיוחדת בשם "מזהירי שבת מחנה ישראל" נוסדה להפצת רעיון שמירת ה[[שבת]]. אחת מפעולתיה - ארגון אגודות נשים מכל החוגים, שהצהירו כי הן לא יקנו מאומה ביום השבת.<br />
<br />
=== [[משניות]] בעל פה ===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[חברת משניות בעל פה]]}}<br />
נוסדה חברה [[משניות]] בעל פה, וששת סדרי המשנה נחלקו בין החברים על פי הגורל (ארבעה פרקים בערך לחלק). כך כל הש"ס נלמד ונשנה בעל פה במשך השנה. <br />
<br />
כוונת המפעל הזה, שנוסד בהצעתו של אדמו"ר הריי"צ, היא "לטהר האויר" על ידי אמירת וחזרת [[משניות]] בבית ובחוץ, ברחוב, בחנות, בסבוויי ובכל מקום נקי, ויש בזה סוד גדול "להקל [[חבלי משיח]] ולקרב פעמי [[משיח]] צדקנו בחסד וברחמים".<br />
<br />
ב[[ארץ ישראל]] היה אחראי על הנושא הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]].<br />
<br />
=== חברות [[תהלים]] ===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[חברת תהלים העולמית]]}}<br />
"מחנה ישראל" יסד גם חברות [[תהלים]] חדשות וחיזק את הישנות. בנוסף להם נוסדה [[חברת תהלים העולמית]], אשר נוסדה על ידי אדמו"ר הריי"צ בשנת [[תש"ב]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
=== ארבע פעולות טובות ===<br />
בשנת [[תש"ג]] ביקש [[הרבי]] שכל יהודי החבר במחנה ישראל יעשה לפחות ארבע פעולות טובות וידווח עליהם להנהלה ול[[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
אלפי [[יהודי]]ם קיימו בקשה זו.<br />
<br />
===חלוקת הש"ס===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[חלוקת הש"ס]]}}<br />
אחת הפעולות אותם העביר הרבי לידי 'מחנה' הינו חלוקת הש"ס המתקיימת ב[[י"ט כסלו]], ובה היה נוטל הרבי בעצמו חלק.<br />
<br />
===ביקור חולים===<br />
בשלהי שנת [[תש"ד]] הוקם מחלקה למחנה ישראל בשם "ביקור חולים" שנועדה לבקר חולים ופצועים בין אנשי צבא היהודים שנפצעו ב[[מלחמת עולם השנייה]].<br />
<br />
===אשל תורה===<br />
נוסד בקיץ [[תש"ה]] ונועד להקים שיעורי תורה ברחבי ארצות הברית וכן לעודד בעלי בתים ובחורים ללמוד בה.<br />
<br />
== קרן לפיתוח - ידידי מחנה ישראל ==<br />
{{ערך מורחב|קרן ידידי מחנה ישראל}}<br />
<br />
[[קרן ידידי מחנה ישראל]] נוסדה בשנת [[תשמ"ו]] למען פיתוח מוסדות חב"ד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''הסקירה של הרבי על פעולות מחנה ישראל''', שבועון בית משיח גליון 1225 כ"ד מנחם אב תש"פ עמוד 10<br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_-_TISHREI_(%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA)&diff=637327תשרי - TISHREI (חוברת)2023-10-04T20:24:04Z<p>Merkos: /* מנהגים מותאמים לחוגים שונים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:כריכה תשרי.jpg|ממוזער|כריכת החוברת במהדורה הראשונה שלה]]<br />
'''תשרי - TISHREI''', היא החוברת הרביעית שיצאה לאור על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] לקראת ראש השנה [[תש"ה]] כחלק מפרוייקט 'ספריה לחגים ולמועדים', כחוברת הדרכה בפורמט כיס לילדים המבארת את הרקע התורני, דיני ומנהגי חגי [[תשרי]].<br />
<br />
==יוזמת והדרכות הרבי==<br />
החוברת הודפסה בפורמט כיס כהמשך לחוברות מרכז לענייני חינוך, אשר ראו אור באותה תקופה לקראת חגים וימים מיוחדים{{הערה|כשלכל אלו קדמה ההוצאה לאור של [[סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי]], וביחד - התהוותה תחת שרביטו של הרבי ספריה של חוברות עזר בשפה האנגלית, שקירבו את חגי ומועדי ישראל וערכי היסוד היהודיים עם ההיבטים המעשיים שלהם גם אל ילדים שלא זכו ללמוד במוסדות חינוך יהודיים. כמו שאר החוברות בסדרה זו, החוברת הודפסה ברמת גימור גבוהה ובהדפסה איכותית, כאשר צבע הכריכה של כל חוברת משתנה מחג לחג.}}.<br />
<br />
בדומה לשאר הכותרים שיצאו לאור בתקופה זו על ידי המרכז לעניני חינוך, גם חוברת זו יצאה לאור ביוזמתו ובהגהתו של הרבי{{הערה|כפי שניתן להסיק מההתייחסויות השונות של הרבי לחוברות השונות שיצאו לאור במסגרת הפרוייקט, כפי שהוכיח בצורה שיטתית הרב מנחם מענדל גרינפלד במאמריו ב[[שבועון כפר חב"ד]] תשפ"ג-תשפ"ד, כאשר חוברת זו מתייחדת בכך שהשתמר בידינו צילום הערות והדרכות בכתי"ק, בנוגע לאופן עריכת החוברת.}}, כאשר על התרגום והעריכה באנגלית, היה אחראי הרב [[ניסן מינדל]]{{הערה|שבאותן שנים ערך ותירגם דברי דפוס באנגלית שיצאו לאור על ידי המל"ח ועוד. אם כי בתיעוד שמביא הרב גרינפלד במאמרו בכפר חב"ד, לא מציין את שמו של הרב מינדל בהקשר לחוברת זו}}.<br />
<br />
==דיני ומנהגי חגי תשרי==<br />
ב[[קובץ ליובאוויטש]]{{הערה|גליון מספר 5, שנה ראשונה חוברת חמישים עמוד 84.}} דווח כי החוברת הודפסה במהדורה ראשונה ב-15,000 עותקים בערך{{הערה|במספר גדול יותר מהעותקים של החוברות הראשונות בסדרה. החוברת של בין המיצרים לדוגמא, הודפסה ב-10,000 עותקים, וכך גם החוברת סימני סדר של פסח.}}. בין השאר ככל הנראה בעקבות הביקוש הגדול לחוברות אלו שהלך ועלה ככל שהם התפרסמו יותר{{הערה|ייתכן כי היה בכך שיקול נוסף שחוברת זו כוללת תוכן השייך למספר מועדים הפרוסים על פני טווח זמן רחב יותר, וממילא אפשרויות ההפצה שלה רחבות יותר. השערת הרב גרינפלד בכפר חב"ד}}. <br />
<br />
כעבור שנה, לקראת חודש תשרי [[תש"ו]], הודפסה מהדורה נוספת בשפה האנגלית, לצד מהדורה בתרגום ל[[צרפתית]].<br />
<br />
כקודמותיה, גם חוברת זו נדפסה בפורמט כיס, וכללה 28 עמודים בשפה האנגלית, עם כריכה בצבע כתום. המידע שבחוברת כולל הלכות ומנהגים הקשורים לכל חודש תשרי.<br />
<br />
החוברת פותחת בהקדמה כללית על ראש השנה, {{הערה|שאינו זמן מתאים לשמחה וקלות דעת, אלא יום המוקדש לתפילה, והוא נקרא 'יום הזיכרון' – כיון שבו כולנו נשפטים על ידי הבורא, ועלינו לדעת שהשופט העליון של היקום הוא טוב לב ורחום, וכמו אב אוהב, מטרתו אינה להעניש. הוא רק רוצה שנציית לחוקים ולתקנות שהוא קבע עבורנו לטובתנו. היום הזה נקבע כיום דין, רחמים וסליחה}}. דיני ומנהגי החג {{הערה|בהמשך, מתוארים הרגעים בהם כל אדם מברך את בני משפחתו עם חזרתו מבית הכנסת, מנהגי ישראל בלילה הראשון של ראש השנה כגון טיבול החלה והתפוח בדבש, מאכלים מיוחדים דוגמת דגים, ראש כבש, גזר,החוברת ממשיכה לסקור את התוכן של [[תקיעת שופר]] והמשמעות המעשית שלה, לצד פרטים שונים אודות הקרן ממנה מכינים את השופר, ניצול הזמן לאמירת תהילים, ופרטי מנהג ה[[תשליך]].<br />
ועוד}}. החלק הבא של החוברת, עוסק בדיני יום כיפור {{הערה|בהכנות של ערב יום הכיפורים, [[ברכת הבנים]], תפילת [[יזכור]], ועד לקידוש לבנה ובניית הסוכה הנהוגים במוצאי יום הכיפורים. יוער כי על פי הניסוח שבחוברת, אשר כאמור אינו בדווקא תואם מנהגי חב"ד, יש לדייק לערוך קידוש לבנה לפני שבירת הצום: "״אם ניתן לראות את הירח – נהוג לומר את תפילת ׳קידוש לבנה׳, מבלי להצטער על הצורך להאריך את הצום בעוד כמה דקות".}}. החלק האחרון בחוברת עוסק בדיני ומנהגי סוכות ושמחת תורה {{הערה|בשונה מהפורמט הקבוע בחוברות הקודמות, וכן של החגים הבאים (חנוכה ופורים), מכתבו המיוחד של הרבי לא נדפס בחוברת שבסדרת ׳ספריה לחגים ולמועדים׳, אלא בחוברת [[קידוש ותפלות (חוברת)|קידוש ותפלות]] שיצאה לאור במקביל.}}.<br />
<br />
חוברת זו היוותה ככל הנראה את הבסיס למהדורה המורחבת שיצאה בפורמט של ספר בשם '[[The complete story of Tishrei]]', שיצא לאור בשנת [[תשט"ו]], כעשור לאחר הופעת החוברת{{הבהרה}}.<br />
<br />
==מנהגים מותאמים לחוגים שונים==<br />
כיון שקהל היעד הוא ילדים מכלל החוגים, מופיעים בחוברות מרכז לענייני חינוך מנהגים שונים מקהילות עדות ישראל שאינם על פי מנהגי חב״ד, ובחוברת תשרי דוגמת לבישת קיטל על ידי החזן בראש השנה, כינוי הסליחות שבערב ראש השנה בשם 'זכור ברית', ועוד. אי לכך קשה לדייק מחוברות אלו, לגבי פסקים חב"דיים, מנהגי חב"ד ונוסח התפילה.<br />
<br />
ישנם שינויי מנהגים וסגנון כתיבה, בין החוברות, כמו לדוגמא בברכת בורא פרי העץ בתפוח בדבש, בחוברת אחת מוסבר מנהג חב"ד ובחוברת מקבילה שיצאה בו בזמן, מוסבר לנהוג אחרת ממנהג חב"ד. ויתכן והיו עורכים שונים לחוברות שונות, אולי מפאת לוח זמנים קצר. <br />
<br />
בחוברת המקבילה שיצאה לאור לקראת תשרי תש"ה - "קידוש ותפלות" מובא נוסח כפרות על כסף: "אלו המעות תלכנה לצדקה" וזהו נוסח שאינו מצוי בנוסח חב"ד או בנוסחאות אחרים. ובמהלך השנים במדריכים הלכתיים חב"דיים, ציטטו את הנוסח מהחוברת של מל"ח כ"הוספה של הרבי"{{הערה|[https://smslarav.co.il/question/5f6ca9189bffd5fa055ad398 "הנוסח למי שעושה על כסף - עפ"י החוברת 'קידוש ותפילות ראש השנה ושמחת תורה" משנת תד"ש" - אתר סמסלרב], וכך פורסם במכתב הרב יוסף הנדל ממגדל העמק בתקופת הקורונה, וכך נפסק במדריך בי"ד רבני חב"ד לראש השנה ויום הכיפורים, וכולם מצטטים את נוסח הכפרות מתוך החוברת 'קידוש ותפילות' שיצא לאור ביוזמת הרבי, אך כאמור נראה כי נתעלם מהם שבחוברות אלו יש מנהגים שונים ולאו דווקא חב"דיים.}}.<br />
<br />
==הרבי קורא תשליך בחוברת==<br />
על פי דיווחים שונים ביומני החסידים, במספר הזדמנויות לאורך השנים כאשר הלך הרבי לאמירת [[תשליך]] בגן הבוטני לא לקח עמו סידור, ואמר את נוסח התשליך מתוך החוברת{{הערה|התקשרות גליון תתקמז עמוד 7.}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[קובץ ליובאוויטש]], שנה ראשונה, חוברת חמישית עמוד 84 - ידיעה על הופעת החוברת, ותפוצתה ב- 15000 עותקים לערך<br />
* [[שמועסן מיט קינדער]] גיליון תשרי תש"ה<br />
* [[התקשרות]] גליון תתקמז עמוד 7<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [[מנחם מענדל גרינפלד]] , '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/cd/Tishrei_%D7%A7%D6%B4%D7%93%D6%BC%D7%95%D6%BC%D7%A9%D7%81_%D7%95%D6%BC%D7%AA%D6%B0%D7%A4%D6%B4%D7%9C%D6%BC%D7%95%D6%B9%D7%AA.pdf פנינים לחגי תשרי בחוברות הדרכה מיוחדות של הרבי]''', שבועון כפר חב"ד גליון 2028 ערב חג הסוכות תשפ"ד עמוד 64<br />
<br />
{{ספריית המל"ח}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ראש השנה]]<br />
[[קטגוריה:יום הכיפורים]]<br />
[[קטגוריה:סוכות]]<br />
[[קטגוריה:כותרים בהפקת המרכז לעניני חינוך]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_-_TISHREI_(%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA)&diff=637239תשרי - TISHREI (חוברת)2023-10-04T11:53:30Z<p>Merkos: /* יוזמת והדרכות הרבי */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:כריכה תשרי.jpg|ממוזער|כריכת החוברת במהדורה הראשונה שלה]]<br />
'''תשרי - TISHREI''', היא החוברת הרביעית שיצאה לאור על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] לקראת ראש השנה [[תש"ה]] כחלק מפרוייקט 'ספריה לחגים ולמועדים', כחוברת הדרכה בפורמט כיס לילדים המבארת את הרקע התורני, דיני ומנהגי חגי [[תשרי]].<br />
<br />
==יוזמת והדרכות הרבי==<br />
חוברת זו הודפסה בפורמט כיס כהמשך לחוברות מרכז לענייני חינוך, אשר ראו אור באותה תקופה לקראת חגים וימים מיוחדים{{הערה|כשלכל אלו קדמה ההוצאה לאור של [[סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי]], וביחד - התהוותה תחת שרביטו של הרבי ספריה של חוברות עזר בשפה האנגלית, שקירבו את חגי ומועדי ישראל וערכי היסוד היהודיים עם ההיבטים המעשיים שלהם גם אל ילדים שלא זכו ללמוד במוסדות חינוך יהודיים. כמו שאר החוברות בסדרה זו, החוברת הודפסה ברמת גימור גבוהה ובהדפסה איכותית, כאשר צבע הכריכה של כל חוברת משתנה מחג לחג.}}.<br />
<br />
בדומה לשאר הכותרים שיצאו לאור בתקופה זו על ידי המרכז לעניני חינוך, גם חוברת זו יצאה לאור ביוזמתו ובהגהתו של הרבי{{הערה|כפי שניתן להסיק מההתייחסויות השונות של הרבי לחוברות השונות שיצאו לאור במסגרת הפרוייקט, כפי שהוכיח בצורה שיטתית הרב מנחם מענדל גרינפלד במאמריו בשבועון כפר חב"ד תשפ"ג-תשפ"ד, כאשר חוברת זו מתייחדת בכך שהשתמר בידינו עותק בכתב ידו של הרבי {{הבהרה}} עם הערות והדרכות בנוגע לאופן עריכת החוברת.}}, כאשר על התרגום והעריכה באנגלית, היה אחראי הרב [[ניסן מינדל]]{{הערה|שבאותן שנים ערך ותירגם דברי דפוס באנגלית שיצאו לאור על ידי המל"ח ועוד. אם כי בתיעוד שמביא הרב גרינפלד במאמרו בכפר חב"ד, לא מציין את שמו של הרב מינדל בהקשר לחוברת זו}}.<br />
<br />
==דיני ומנהגי חגי תשרי==<br />
ב[[קובץ ליובאוויטש]]{{הערה|גליון מספר 5, שנה ראשונה חוברת חמישים עמוד 84.}} דווח כי החוברת הודפסה במהדורה ראשונה ב-15,000 עותקים בערך{{הערה|במספר גדול יותר מהעותקים של החוברות הראשונות בסדרה. החוברת של בין המיצרים לדוגמא, הודפסה ב-10,000 עותקים, וכך גם החוברת סימני סדר של פסח.}}. בין השאר ככל הנראה בעקבות הביקוש הגדול לחוברות אלו שהלך ועלה ככל שהם התפרסמו יותר{{הערה|ייתכן כי היה בכך שיקול נוסף שחוברת זו כוללת תוכן השייך למספר מועדים הפרוסים על פני טווח זמן רחב יותר, וממילא אפשרויות ההפצה שלה רחבות יותר. השערת הרב גרינפלד בכפר חב"ד}}. <br />
<br />
כעבור שנה, לקראת חודש תשרי [[תש"ו]], הודפסה מהדורה נוספת בשפה האנגלית, לצד מהדורה בתרגום ל[[צרפתית]].<br />
<br />
כקודמותיה, גם חוברת זו נדפסה בפורמט כיס, וכללה 28 עמודים בשפה האנגלית, עם כריכה בצבע כתום. המידע שבחוברת כולל הלכות ומנהגים הקשורים לכל חודש תשרי.<br />
<br />
החוברת פותחת בהקדמה כללית על ראש השנה, {{הערה|שאינו זמן מתאים לשמחה וקלות דעת, אלא יום המוקדש לתפילה, והוא נקרא 'יום הזיכרון' – כיון שבו כולנו נשפטים על ידי הבורא, ועלינו לדעת שהשופט העליון של היקום הוא טוב לב ורחום, וכמו אב אוהב, מטרתו אינה להעניש. הוא רק רוצה שנציית לחוקים ולתקנות שהוא קבע עבורנו לטובתנו. היום הזה נקבע כיום דין, רחמים וסליחה}}. דיני ומנהגי החג {{הערה|בהמשך, מתוארים הרגעים בהם כל אדם מברך את בני משפחתו עם חזרתו מבית הכנסת, מנהגי ישראל בלילה הראשון של ראש השנה כגון טיבול החלה והתפוח בדבש, מאכלים מיוחדים דוגמת דגים, ראש כבש, גזר,החוברת ממשיכה לסקור את התוכן של [[תקיעת שופר]] והמשמעות המעשית שלה, לצד פרטים שונים אודות הקרן ממנה מכינים את השופר, ניצול הזמן לאמירת תהילים, ופרטי מנהג ה[[תשליך]].<br />
ועוד}}. החלק הבא של החוברת, עוסק בדיני יום כיפור {{הערה|בהכנות של ערב יום הכיפורים, [[ברכת הבנים]], תפילת [[יזכור]], ועד לקידוש לבנה ובניית הסוכה הנהוגים במוצאי יום הכיפורים. יוער כי על פי הניסוח שבחוברת, אשר כאמור אינו בדווקא תואם מנהגי חב"ד, יש לדייק לערוך קידוש לבנה לפני שבירת הצום: "״אם ניתן לראות את הירח – נהוג לומר את תפילת ׳קידוש לבנה׳, מבלי להצטער על הצורך להאריך את הצום בעוד כמה דקות".}}. החלק האחרון בחוברת עוסק בדיני ומנהגי סוכות ושמחת תורה {{הערה|בשונה מהפורמט הקבוע בחוברות הקודמות, וכן של החגים הבאים (חנוכה ופורים), מכתבו המיוחד של הרבי לא נדפס בחוברת שבסדרת ׳ספריה לחגים ולמועדים׳, אלא בחוברת [[קידוש ותפלות (חוברת)|קידוש ותפלות]] שיצאה לאור במקביל.}}.<br />
<br />
חוברת זו היוותה ככל הנראה את הבסיס למהדורה המורחבת שיצאה בפורמט של ספר בשם '[[The complete story of Tishrei]]', שיצא לאור בשנת [[תשט"ו]], כעשור לאחר הופעת החוברת{{הבהרה}}.<br />
<br />
==מנהגים מותאמים לחוגים שונים==<br />
כיון שקהל היעד הוא ילדים מכלל החוגים, מופיעים בחוברות מרכז לענייני חינוך מנהגים שונים מקהילות עדות ישראל שאינם על פי מנהגי חב״ד, ובחוברת תשרי דוגמת לבישת קיטל על ידי החזן בראש השנה, כינוי הסליחות שבערב ראש השנה בשם 'זכור ברית', ועוד. אי לכך קשה לדייק מחוברות אלו, לגבי פסקים חב"דיים, מנהגי חב"ד ונוסח התפילה.<br />
<br />
ישנם שינויי מנהגים וסגנון כתיבה, בין החוברות, כמו לדוגמא בברכת בורא פרי העץ בתפוח בדבש, בחוברת אחת מוסבר מנהג חב"ד ובחוברת מקבילה שיצאה בו בזמן, מוסבר לנהוג אחרת ממנהג חב"ד. ויתכן והיו עורכים שונים לחוברות שונות, אולי מפאת לוח זמנים קצר. <br />
<br />
בחוברת המקבילה שיצאה לאור לקראת תשרי תש"ה - "קידוש ותפלות" מובא נוסח כפרות על כסף: "אלו המעות תלכנה לצדקה" וזהו נוסח שאינו מצוי בנוסח חב"ד או בנוסחאות אחרים. ובמהלך השנים במדריכים הלכתיים חב"דיים, ציטטו את הנוסח מהחוברת של מל"ח כ"הוספה של הרבי"{{הערה|[https://smslarav.co.il/question/5f6ca9189bffd5fa055ad398 "הנוסח למי שעושה על כסף - עפ"י החוברת 'קידוש ותפילות ראש השנה ושמחת תורה" משנת תד"ש" - אתר סמסלרב], וכך פורסם במכתב הרב יוסף הנדל ממגדל העמק בתקופת הקורונה, וכך נפסק במדריך בי"ד רבני חב"ד לראש השנה ויום הכיפורים, וכולם מצטטים את נוסח הכפרות מתוך החוברת 'קידוש ותפילות' שיצא לאור ביוזמת הרבי, אך כאמור נראה כי נתעלם מהם שבחוברות אלו יש מנהגים שונים ולאו דווקא חב"דיים.}} , אך כאמור חוברות אלו ככל הנראה נכתבו על ידי הרב מינדל או/ו אחרים, בהדרכה כללית של הרבי, ויועדו לכלל הציבור, ובהם התווספו מנהגים של חוגים שונים.<br />
<br />
==הרבי קורא תשליך בחוברת==<br />
על פי דיווחים שונים ביומני החסידים, במספר הזדמנויות לאורך השנים כאשר הלך הרבי לאמירת [[תשליך]] בגן הבוטני לא לקח עמו סידור, ואמר את נוסח התשליך מתוך החוברת{{הערה|התקשרות גליון תתקמז עמוד 7.}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[קובץ ליובאוויטש]], שנה ראשונה, חוברת חמישית עמוד 84 - ידיעה על הופעת החוברת, ותפוצתה ב- 15000 עותקים לערך<br />
* [[שמועסן מיט קינדער]] גיליון תשרי תש"ה<br />
* [[התקשרות]] גליון תתקמז עמוד 7<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [[מנחם מענדל גרינפלד]] , '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/cd/Tishrei_%D7%A7%D6%B4%D7%93%D6%BC%D7%95%D6%BC%D7%A9%D7%81_%D7%95%D6%BC%D7%AA%D6%B0%D7%A4%D6%B4%D7%9C%D6%BC%D7%95%D6%B9%D7%AA.pdf פנינים לחגי תשרי בחוברות הדרכה מיוחדות של הרבי]''', שבועון כפר חב"ד גליון 2028 ערב חג הסוכות תשפ"ד עמוד 64<br />
<br />
{{ספריית המל"ח}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ראש השנה]]<br />
[[קטגוריה:יום הכיפורים]]<br />
[[קטגוריה:סוכות]]<br />
[[קטגוריה:כותרים בהפקת המרכז לעניני חינוך]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A7&diff=637129יעקב נוטיק2023-10-03T20:02:45Z<p>Merkos: /* בארץ הקודש */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יעקב נוטיק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יעקב נוטיק]]<br />
[[קובץ:יעקב נוטיקPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יעקב נוטיק ב[[מבצע תפילין]]]]<br />
הרב '''יעקב נוטיק''' ([[כ"א באייר]] [[תרפ"א]] - [[א' בסיוון]] [[תשס"ז]]) היה ממקימי ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[כ"א אייר]] [[תרפ"א]] לאביו הרב [[שמואל נוטיק]] רב ה[[עיירה]] [[קפוסט]]. אביו שהיה גאון אדיר בלימוד עוד בימי שבתו ב[[תומכי תמימים]], הקדיש את רוב יומו ללמוד עם בניו: הבכור הרב יעקב ואחיו הצעיר הרב שלום בער. <br />
<br />
לימוד האב עם בניו היה כרוך ב[[מסירות נפש]], כפי שתיאר זאת הרב שמואל במכתביו לידידיו הטובים ב[[ארצות הברית]].<br />
<br />
==בגרוזיה== <br />
<br />
דבריו של הרב שמואל נוטיק התקיימו ולאחר זמן הוא נאסר ונשלח לגלות בקזחסטן. מכיוון שלא היה מי שילמד עם הבנים, הם נסעו ללמדו בישיבות מחתרתיות ב[[כותאיס]] שבגרוזיה.<br />
<br />
כאשר השתחרר הרב שמואל מגלותו, נסע ר' יעקב לראותו. לאחר מכן חזר ללמוד בגרוזיה, ובימי ה[[שואה]] הוריו ואחיותיו אף הם הגיעו לכותאיס. יעקב שוב למד עם אביו שהתמנה למנהל וראש ישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]] שם למדו ר' יעקב ואחיו ר' שלום דובער. <br />
<br />
יוצאי כותאיס מספרים כי תקופה מסויימת היה ר' יעקב מסתגר בעזרת נשים של אחד מבתי הכנסת, ושם למד כל שעות היום, כשהוא מנותק מסביבתו.<br />
<br />
הלימודים עם אביו שהיה גאון, כח ההתמדה והשקידה יחד עם הפיקחות שניחן בה - הפכו את הרב יעקב נוטיק לתלמיד חכם גדול, אלא שמפאת צניעותו לא הבליט את ידיעותיו, ובכל אופן מכיריו יודעים כי הוא ידע [[תנ"ך]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] בעל פה. <br />
<br />
לאחר זמן התמנה לר"מ בישיבה המחתרתית [[תומכי תמימים]] סוחומי שבגרוזיה. <br />
<br />
==נישואיו==<br />
בשנת [[תשי"ד]] [[חתונה|התחתן]] הרב יעקב עם רעייתו חנה. החתונה התקיימה ב[[מוסקבה]], ומיד לאחריה שבו בני הזוג לכותאיס שבגרוזיה. בגרוזיה התגוררו עד שנת [[תשכ"ד]], שם שימש כ[[שו"ב]].<br />
<br />
==בסמרקנד== <br />
<br />
בשנת [[תשכ"ד]] עבר הרב נוטיק לגור ב[[סמרקנד]]. לדאבון ליבו נאלץ לשלוח חלק מילדיו לבית ספר, אבל על [[שבת]] הוא לא התפשר בשום אופן, ועמד בתוקף וב[[מסירות נפש]] שילדיו לא ילכו לבית הספר בשבתות. בעקבות זאת נקרא לתובע הראשי של העיר סמרקנד. כל אנ"ש בעיר היה בפחד אימים והתפללו. ר' יעקב לא נבהל וטען שיש חוק בברית המועצות של חופש דת, ולכן זה נגד החוק לדרוש ממנו לשלוח את ילדיו לבית הספר בשבת. בעזרת ה' הטיעון הזה הצליח, ולא דרשו ממנו יותר לשלוח את הילדים ב[[שבת]] לבית ספר.<br />
<br />
בביתו התקיימו [[תפילות]] ו[[התוועדות חסידית|התוועדויות חסידיות]]. גם בחצר ביתו היה ביתן נפרד שבמשך תקופה ארוכה התקיימה שם ישיבת [[תומכי תמימים]]. הוא אזר עוז ובנה [[מקווה]] טהרה בתוך חצרו.<br />
<br />
כמו כן, נמנה על חברי ה[[חברה קדישא]] בעיר, ועסק בכך במסירות הנפש, כשבין השאר הצליח באומץ ובמסירות נפש להרחיב את גבול בית העלמין{{הערה|היה זה כאשר קצין משטרה יהודי ביקש מאנשי החברה קדישא בחשאי שיקברו את אביו בקבורה יהודית, והוא התנה זאת בכך שימציא לידיהם משאית מלאה בחומרי בנין, שוק שנשלט אז באופן בלעדי בידי המדינה, ובחשכת הלילה שברו את קיר בית העלמין ובנו אותו מחדש במרחק מספר מטרים.}}.<br />
<br />
תפקידו היה שו"ב, ואחרי פטירת הרב [[אליהו לוין]] רב אנ"ש ב[[סמרקנד]] , היה עונה לשואלים בדבר הלכה.<br />
<br />
==בארץ הקודש== <br />
<br />
בשנת [[תשל"א]] עלה ל[[ארץ הקודש]], והשתקע ב[[נחלת הר חב"ד]]. כאן היה ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
הרב נוטיק פעל במסירות רבה עבור הישיבה, הן בצד הכלכלי והן כ[[משפיע]] ומגיד שיעור. בתפקידים אלו נשא עד השנים האחרונות. <br />
<br />
הרב יעקב נוטיק נפטר ביום ועש"ק, [[א' סיוון]] [[תשס"ז]] והוא בן 86.<br />
<br />
נטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]] ועל מצבתו נחקק: "פ"נ הרה"ח הרה"ת הר"ר יעקב בן הרה"ג החסיד התמים ר' שמואל נוטיק ע"ה למד בתו"ת במחתרת ברוסיה הסובייטית שימש שו"ב ומורה הוראה בסמרקנד ובערים נוספות הקים בביתו ישיבה ומקווה טהרה הרביץ תורה העמיד תלמידים הרבה וחינך את ילדיו מתוך מסירות נפש אחר עלותו לארה"ק היה מעמודי התווך של ישיבת תומכי תמימים בנחלת הר חב"ד כל ימיו עסק בלימוד התורה בהתמדה ושקידה כפו פרש לעני ולא החזיק טיבותא לנפשיה מקושר לכ"ק אדמו"ר מנחם מענדל מליובאוויטש נשיא דורנו ומסור בלב ונפש למבצעיו הקדושים נלב"ע ערש"ק לס' במדבר ר"ח סיון ה'תשס"ז ונטמן בו ביום אחר חצות תנצב"ה".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*רעייתו מרת חנה ביילא רייזא בת ר' חיים זייט (נפטרה [[ט' כסלו]] [[תשע"ד]]).<br />
*בנו הרב שמואל יחיאל נוטיק ואשתו מרת שטרנה - שליחי הרבי באילנוי, שיקגו.<br />
*בנו הרב [[אברהם זרח נוטיק]] ואשתו מרת אסתר - ממשפיעי קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]].<br />
*בנו הרב דוד אהרן נוטיק ואשתו מרת רחל (בת למשפחת אנגלסמן) - [[צפת]].<br />
*בנו הרב יוסף יצחק נוטיק ואשתו מרת אהובה (בת למשפחת ולס) - [[נחלת הר חב"ד]].<br />
*בתו מרת בת שבע אשת הרב יוסף ישראל [[שניאורסון]] - [[נחלת הר חב"ד]].<br />
*בנו הרב [[זלמן ניסן פינחס נוטיק]] ואשתו מרת נחמה - ירושלים.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''הלוחם''', שבועון בית משיח גליון 602 עמוד 52<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=28908&lang=he קוים לדמותו של הרב יעקב נוטיק]. {{אינפו}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: נוטיק, יעקב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת נוטיק]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%98&diff=637128זאב שילדקרויט2023-10-03T19:59:21Z<p>Merkos: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:זאב שילדקרויט סידור קידושין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי ב[[סידור קידושין]] בחתונת הרב זאב שילדקרויט. י"ב אלול תש"ח]]<br />
הרב '''זאב (וועלוועל) שילדקרויט''' ([[י"ח אייר]] [[תרפ"ד]]-[[ו' תשרי]] [[תשנ"ד]]) היה מהתמימים הראשונים שעמם נתייסדה ישיבת [[תומכי תמימים]] באמריקה, חבר הנהלת ישיבת [[אחי תמימים ניו הייוון]] ומשלוחי [[הרבי]] בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"ח אייר]] [[תרפ"ד]] ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]] לאביו הרב נפתלי שמואל שילדקרויט ולאמו מרת חנה.<br />
<br />
בבחרותו, החל משנת [[ה'ת"ש]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]], והיה בין התלמידים הראשונים עמם ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את הישיבה.<br />
<br />
בשנת [[תש"ג]] נשלח בתור ר"מ לישיבת [[אחי תמימים ווסטר]].<br />
<br />
בשנת תש"ד נסע ל[[ניו הייבן]] לעזור בביסוס ישיבת [[אחי תמימים ניו הייוון]] אותה פתח זמן קצר קודם לכן ר' [[מרדכי דב אלטיין]] בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
התחתן עם רעייתו מרת רייצא {{הערה|נפטרה ב[[ב' סיון]] ה'[[תשפ"ג]]}} ב[[י"ב אלול]] [[תש"ח]] והרבי היה המסדר קידושין. לאחר נישואיו נשלח על ידי הרבי ל[[ניו הייבן]] על מנת להפיץ שם יהדות וחסידות. בניו הייוון שימש כמזכיר צעירי אגודת חב"ד, מסר שיעורים בנגלה ובחסידות וכן היה חבר הנהלה ומחנך בישיבת תומכי תמימים במקום.<br />
<br />
ביום [[י' שבט]] [[תשי"א]] נכנס אל הרבי יחד עם עוד חסידים, והגיש לו "כתב התקשרות" בשם כל אנ"ש שבעירו.<br />
<br />
בשנת [[תשט"ז]] חלה הדרדרות במצבו הבריאותי, ובשבט [[תשי"ז]] עבר ניתוח בליבו על ידי ד"ר יהודי בשם מנדלסון. הניתוח נמשך במשך שעות ארוכות ובמהלכו נעצר ליבו פעמיים. בפעם השניה, אמרו כל הרופאים הנוכחים בניתוח שאין סיבה להמשיך, אך הד"ר מנדלסון, כפי שסיפר אחר כך, הרגיש כח מיוחד הדוחף אותו להמשיך בניתוח וכך בנס ניצלו חייו. כשדיווחו לרבי מכל הנעשה, כתב הרבי מכתב תודה לד"ר ושלחו על ידי הרב שילדקרויט.<br />
<br />
בהתוועדות המפורסמת של [[הרבי]] ב[[פורים]] [[תשח"י]], קרא הרבי לכל התלמידים שהיו הראשונים שעמם נתייסדה ישיבת 'תומכי תמימים' באמריקה שמונה עשרה שנים קודם לכן, ביום שושן פורים ת"ש. הרבי מנה בשמותיהם כשביניהם ר' זאב שילדקרויט, ואמר שיחה מיוחדת בעניין של תומכי תמימים. בהמשך מזג להם '[[משקה]]' ובסיום השיחה הורה להם לצאת בריקוד ובשעה זו של שמחה, קם הרבי מלוא קומתו, ורקד על מקומו בשמחה גדולה{{הערה|[https://www.hageula.com/vid/malkeinu/21952.htm האוצרות מונגשים: ההתוועדות ההיסטורית יוצאת לאור] באתר {{הגאולה}}}}.<br />
<br />
במהלך שנות נשיאותו של [[הרבי]] צילם ר' זאב מעמדים רבים במחיצת הרבי בחצרות קודשנו{{הערה|ראו לדוגמא: [https://col.org.il/news/112285 רצוננו לראות את מלכנו • התמונה השבועית של הרבי] {{col}}}}, חלקן נתפרסמו לאחר מכן בתשורות שהופיעו בשמחות משפחתיות.<br />
<br />
נפטר ב[[ו' תשרי]] [[תשנ"ד]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו מרת חיה פריידא אשת [[ר' דובער (בערל) כהן]] - קראון הייטס<br />
*בנו הרב [[ירמיהו יהודה לייב שילדקרויט]] - שליח הרבי לחיפה ומנכ"ל מוסדות חינוך חב"ד בחיפה והקריות.<br />
*בתו מרת אסתר רחל אשת ר׳ [[זלמן אהרן גרוסבאום]] - [[טורונטו]].<br />
*בתו מרת שטערנא שרה אשת ר׳ יצחק רוסלר - טורונטו/ מיאמי.<br />
*בנו הרב [[יוסף שילדקרויט]] - משלוחי הרבי ל[[פאולו]], [[ברזיל]]<br />
*בתו מרת רבקה אשת ר׳ יוסף יצחק כהנוב - ג'קסונוויל, פלורידה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''תשורה כהן - לסקר תש"ע''' מכתבים ומענות מאדמו"ר הריי"צ ומהרבי שליט"א אל הרב זאב שילדקרויט.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=821 ו' תשרי: ר' זאב שילדקרויט ע"ה] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: שילדקרויט, זאב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br />
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_-_TISHREI_(%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA)&diff=637060תשרי - TISHREI (חוברת)2023-10-03T06:06:12Z<p>Merkos: </p>
<hr />
<div>'''תשרי - TISHREI''', היא החוברת הרביעית שיצאה לאור על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] לקראת ראש השנה [[תש"ה]] כחלק מפרוייקט 'ספריה לחגים ולמועדים', כחוברת הדרכה בפורמט כיס לילדי ישראל המבארת את הרקע התורני למועדים החלים בחודשים תשרי, ומפרטת את המצוות הדינים והמנהגים של חגי חודש תשרי.<br />
<br />
==אודות החוברת==<br />
חוברת זו נדפסה בפורמט כיס כהמשך לחוברות שנדפסו לקראת כל אחד מהמועדים בחצי שנה שקדמה להוצאת החוברת, לקראת חג הפסח, לקראת חג השבועות, ולקראת בין המצרים ותשעה באב, כשלכל אלו קדמה ההוצאה לאור של [[סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי]], וביחד - התהוותה תחת שרביטו של הרבי ספריה של חוברות עזר בשפה האנגלית, שקירבו את חגי ומועדי ישראל וערכי היסוד היהודיים על ההיבטים המעשיים שלהם גם אל ילדים שלא זכו ללמוד במוסדות חינוך יהודיים.<br />
<br />
בדומה לשאר הכותרים שיצאו לאור בתקופה זו על ידי המרכז לעניני חינוך, גם חוברת זו יצאה לאור ביוזמתו ובהגהתו של הרבי, כאשר על התרגום והעריכה באנגלית, ניתן להעריך כי הופקד הרב [[ניסן מינדל]]{{הערה|באותן שנים ערך ותירגם דברי דפוס באנגלית שיצאו לאור על ידי המל"ח ועוד}}.<br />
<br />
כמו שאר החוברות בסדרה זו, החוברת הודפסה ברמת גימור גבוהה ובהדפסה איכותית, כאשר צבע הכריכה של כל חוברת משתנה מחג לחג.<br />
<br />
על פי הדיווח ב[[קובץ ליובאוויטש]]{{הערה|גליון מספר 5, שנה ראשונה חוברת חמישים עמוד 84.}}, החוברת הודפסה כבר במהדורה הראשונה שלה ב-15,000 עותקים, במספר גדול יותר מהעותקים של החוברות הראשונות בסדרה{{הערה|החוברת של בין המיצרים לדוגמא, הודפסה ב-10,000 עותקים, וכך גם החוברת סימני סדר של פסח.}}, בין השאר ככל הנראה בעקבות הביקוש הגדול לחוברות אלו שהלך ועלה ככל שהם התפרסמו יותר{{הערה|ייתכן כי היה בכך שיקול נוסף שחוברת זו כוללת תוכן השייך למספר מועדים הפרוסים על פני טווח זמן רחב יותר, וממילא אפשרויות ההפצה שלה רחבות יותר.}}. כעבור שנה, לקראת חודש תשרי תש"ו, הודפסה מהדורה נוספת בשפה האנגלית, לצד מהדורה בתרגום ל[[צרפתית]].<br />
<br />
כקודמותיה, גם חוברת זו נדפסה בפורמט כיס, וכללה 28 עמודים בשפה האנגלית, עם כריכה בצבע כתום. המידע שבחוברת כולל הלכות ומנהגים הקשורים לכל חודש תשרי החל מראש השנה ועד סיום שמחת תורה. בסוף החוברת נדפסו מנהגים והלכות מעשיות מערב ראש השנה ואמירת הסליחות ביום זה ועד אסרו חג.<br />
<br />
בשונה מהפורמט הקבוע בחוברות הקודמות, וכן של החגים הבאים (חנוכה ופורים), מכתבו המיוחד של הרבי לא נדפס בחוברת שבסדרת ׳ספריה לחגים ולמועדים׳, אלא בחוברת [[קידוש ותפלות (חוברת)|קידוש ותפלות]] שיצאה לאור במקביל.<br />
<br />
חוברת זו היוותה וככל הנראה את הבסיס למהדורה המורחבת שיצאה בפורמט של ספר בשם 'The complete story of Tishrei', שיצא לאור בשנת תשט"ו, כעשור לאחר הופעת החוברת.<br />
<br />
==תוכן החוברת==<br />
החוברת פותחת בהקדמה כללית על ראש השנה, שאינו זמן מתאים לשמחה וקלות דעת, אלא יום המוקדש לתפילה, והוא נקרא 'יום הזיכרון' – כיון שבו כולנו נשפטים על ידי הבורא, ועלינו לדעת שהשופט העליון של היקום הוא טוב לב ורחום, וכמו אב אוהב, מטרתו אינה להעניש. הוא רק רוצה שנציית לחוקים ולתקנות שהוא קבע עבורנו לטובתנו. היום הזה נקבע כיום דין, רחמים וסליחה.<br />
<br />
בהמשך, מתוארים הרגעים בהם כל אדם מברך את בני משפחתו עם חזרתו מבית הכנסת, מנהגי ישראל בלילה הראשון של ראש השנה כגון טיבול החלה והתפוח בדבש, מאכלים מיוחדים דוגמת דגים, ראש כבש, גזר, ועוד.<br />
<br />
בין השאר, כיון שקהל היעד של חוברות החגים הוא ילדים מכלל הזרמים והחוגים ביהדות ארצות הברית, מופיעים בחוברת מנהגים שונים מקהילות עדות ישראל שאינם על פי מנהגי חב״ד, ובחוברת תשרי דוגמת לבישת קיטל על ידי החזן בראש השנה, כינוי הסליחות שבערב ראש השנה בשם 'זכור ברית', ועוד. <br />
<br />
החוברת ממשיכה לסקור את התוכן של [[תקיעת שופר]] והמשמעות המעשית שלה, לצד פרטים שונים אודות הקרן ממנה מכינים את השופר, ניצול הזמן לאמירת תהילים, ופרטי מנהג ה[[תשליך]].<br />
<br />
החלק הבא של החוברת, עוסק בהכנות של ערב יום הכיפורים, [[ברכת הבנים]], תפילת [[יזכור]], ועד לקידוש לבנה{{הערה|על פי הניסוח שבחוברת, יש לדייק לערוך קידוש לבנה לפני שבירת הצום: "״אם ניתן לראות את הירח – נהוג לומר את תפילת ׳קידוש לבנה׳, מבלי להצטער על הצורך להאריך את הצום בעוד כמה דקות".}} ובניית הסוכה הנהוגים במוצאי יום הכיפורים.<br />
<br />
החלק האחרון בחוברת עוסק בחג הסוכות, מצוות הסוכה ודיני ארבעת המינים והנענועים שעושים בהם, הושענות, וההקפות בשמחת תורה.<br />
<br />
<br />
==אצל הרבי==<br />
על פי דיווחים שונים ביומני החסידים, במספר הזדמנויות לאורך השנים כאשר הלך הרבי לאמירת [[תשליך]] בגן הבוטני (Botanical Gardens) לא לקח עמו סידור, ואמר את נוסח התשליך מתוך החוברת{{הערה|התקשרות גליון תתקמז עמוד 7.}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [[מנחם מענדל גרינפלד]] , '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/cd/Tishrei_%D7%A7%D6%B4%D7%93%D6%BC%D7%95%D6%BC%D7%A9%D7%81_%D7%95%D6%BC%D7%AA%D6%B0%D7%A4%D6%B4%D7%9C%D6%BC%D7%95%D6%B9%D7%AA.pdf פנינים לחגי תשרי בחוברות הדרכה מיוחדות של הרבי]''', שבועון כפר חב"ד גליון 2028 ערב חג הסוכות תשפ"ד עמוד 64<br />
<br />
{{ספריית המל"ח}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ראש השנה]]<br />
[[קטגוריה:יום הכיפורים]]<br />
[[קטגוריה:סוכות]]<br />
[[קטגוריה:כותרים בהפקת המרכז לעניני חינוך]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_-_TISHREI_(%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA)&diff=636789תשרי - TISHREI (חוברת)2023-10-02T07:13:12Z<p>Merkos: /* אודות החוברת */</p>
<hr />
<div>'''תשרי - TISHREI''', היא החוברת הרביעית שיצאה לאור על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] לקראת ראש השנה [[תש"ה]] כחלק מפרוייקט 'ספריה לחגים ולמועדים', כחוברת עזר בפורמט כיס לילדי ישראל המבארת את הרקע התורני למועדים החלים בחודשים תשרי, ומפרטת את המצוות הדינים והמנהגים של חגי חודש תשרי.<br />
<br />
==אודות החוברת==<br />
חוברת זו נדפסה בפורמט כיס כהמשך לחוברות שנדפסו לקראת כל אחד מהמועדים בחצי שנה שקדמה להוצאת החוברת, לקראת חג הפסח, לקראת חג השבועות, ולקראת בין המצרים ותשעה באב, כשלכל אלו קדמה ההוצאה לאור של [[סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי]], וביחד - התהוותה תחת שרביטו של הרבי ספריה של חוברות עזר בשפה האנגלית, שקירבו את חגי ומועדי ישראל וערכי היסוד היהודיים על ההיבטים המעשיים שלהם גם אל ילדים שלא זכו ללמוד במוסדות חינוך יהודיים.<br />
<br />
בדומה לשאר הכותרים שיצאו לאור בתקופה זו על ידי המרכז לעניני חינוך, גם חוברת זו יצאה לאור ביוזמתו ובפיקוחו האישי והמדוקדק של הרבי, כאשר על התרגום והעריכה באנגלית, מופקד הרב [[ניסן מינדל]].<br />
<br />
כמו שאר החוברות בסדרה זו, החוברת הודפסה ברמת גימור גבוהה ובהדפסה איכותית, כאשר צבע הכריכה של כל חוברת משתנה מחג לחג.<br />
<br />
על פי הדיווח ב[[קובץ ליובאוויטש]]{{הערה|גליון מספר 5, שנה ראשונה חוברת חמישים עמוד 84.}}, החוברת הודפסה כבר במהדורה הראשונה שלה ב-15,000 עותקים, במספר גדול יותר מהעותקים של החוברות הראשונות בסדרה{{הערה|החוברת של בין המיצרים לדוגמא, הודפסה ב-10,000 עותקים, וכך גם החוברת סימני סדר של פסח.}}, בין השאר ככל הנראה בעקבות הביקוש הגדול לחוברות אלו שהלך ועלה ככל שהם התפרסמו יותר{{הערה|ייתכן כי היה בכך שיקול נוסף שחוברת זו כוללת תוכן השייך למספר מועדים הפרוסים על פני טווח זמן רחב יותר, וממילא אפשרויות ההפצה שלה רחבות יותר.}}. כעבור שנה, לקראת חודש תשרי תש"ו, הודפסה מהדורה נוספת בשפה האנגלית, לצד מהדורה בתרגום ל[[צרפתית]].<br />
<br />
כקודמותיה, גם חוברת זו נדפסה בפורמט כיס, וכללה 28 עמודים בשפה האנגלית, עם כריכה בצבע כתום. המידע שבחוברת כולל הלכות ומנהגים הקשורים לכל חודש תשרי החל מראש השנה ועד סיום שמחת תורה. בסוף החוברת נדפסו מנהגים והלכות מעשיות מערב ראש השנה ואמירת הסליחות ביום זה ועד אסרו חג.<br />
<br />
בשונה מהפורמט הקבוע בחוברות הקודמות, וכן של החגים הבאים (חנוכה ופורים), מכתבו המיוחד של הרבי לא נדפס בחוברת שבסדרת ׳ספריה לחגים ולמועדים׳, אלא בחוברת [[קידוש ותפלות (חוברת)|קידוש ותפלות]] שיצאה לאור במקביל.<br />
<br />
חוברת זו היוותה וככל הנראה את הבסיס למהדורה המורחבת שיצאה בפורמט של ספר בשם 'The complete story of Tishrei', שיצא לאור בשנת תשט"ו, כעשור לאחר הופעת החוברת.<br />
<br />
==תוכן החוברת==<br />
החוברת פותחת בהקדמה כללית על ראש השנה, שאינו זמן מתאים לשמחה וקלות דעת, אלא יום המוקדש לתפילה, והוא נקרא 'יום הזיכרון' – כיון שבו כולנו נשפטים על ידי הבורא, ועלינו לדעת שהשופט העליון של היקום הוא טוב לב ורחום, וכמו אב אוהב, מטרתו אינה להעניש. הוא רק רוצה שנציית לחוקים ולתקנות שהוא קבע עבורנו לטובתנו. היום הזה נקבע כיום דין, רחמים וסליחה.<br />
<br />
בהמשך, מתוארים הרגעים בהם כל אדם מברך את בני משפחתו עם חזרתו מבית הכנסת, מנהגי ישראל בלילה הראשון של ראש השנה כגון טיבול החלה והתפוח בדבש, מאכלים מיוחדים דוגמת דגים, ראש כבש, גזר, ועוד.<br />
<br />
בין השאר, כיון שקהל היעד של החוברת הוא ילדים מכלל הזרמים והחוגים ביהדות ארצות הברית, מופיעים בחוברת מנהגים שונים מקהילות עדות ישראל שאינם על פי מנהגי חב״ד, דוגמת לבישת קיטל על ידי החזן בראש השנה, כינוי הסליחות שבערב ראש השנה בשם 'זכור ברית', ועוד.<br />
<br />
החוברת ממשיכה לסקור את התוכן של [[תקיעת שופר]] והמשמעות המעשית שלה, לצד פרטים שונים אודות הקרן ממנה מכינים את השופר, ניצול הזמן לאמירת תהילים, ופרטי מנהג ה[[תשליך]].<br />
<br />
החלק הבא של החוברת, עוסק בהכנות של ערב יום הכיפורים, [[ברכת הבנים]], תפילת [[יזכור]], ועד לקידוש לבנה{{הערה|על פי הניסוח שבחוברת, יש לדייק לערוך קידוש לבנה לפני שבירת הצום: "״אם ניתן לראות את הירח – נהוג לומר את תפילת ׳קידוש לבנה׳, מבלי להצטער על הצורך להאריך את הצום בעוד כמה דקות".}} ובניית הסוכה הנהוגים במוצאי יום הכיפורים.<br />
<br />
החלק האחרון בחוברת עוסק בחג הסוכות, מצוות הסוכה ודיני ארבעת המינים והנענועים שעושים בהם, הושענות, וההקפות בשמחת תורה.<br />
<br />
<br />
==אצל הרבי==<br />
על פי דיווחים שונים ביומני החסידים, במספר הזדמנויות לאורך השנים כאשר הלך הרבי לאמירת [[תשליך]] בגן הבוטני (Botanical Gardens) לא לקח עמו סידור, ואמר את נוסח התשליך מתוך החוברת{{הערה|התקשרות גליון תתקמז עמוד 7. תורת-מנחם תשי"א חלק א׳ עמוד 3.}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [[מנחם מענדל גרינפלד]] , '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/cd/Tishrei_%D7%A7%D6%B4%D7%93%D6%BC%D7%95%D6%BC%D7%A9%D7%81_%D7%95%D6%BC%D7%AA%D6%B0%D7%A4%D6%B4%D7%9C%D6%BC%D7%95%D6%B9%D7%AA.pdf פנינים לחגי תשרי בחוברות הדרכה מיוחדות של הרבי]''', שבועון כפר חב"ד גליון 2028 ערב חג הסוכות תשפ"ד עמוד 64<br />
<br />
{{ספריית המל"ח}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ראש השנה]]<br />
[[קטגוריה:יום הכיפורים]]<br />
[[קטגוריה:סוכות]]<br />
[[קטגוריה:כותרים בהפקת המרכז לעניני חינוך]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_-_TISHREI_(%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA)&diff=636788תשרי - TISHREI (חוברת)2023-10-02T07:09:45Z<p>Merkos: /* אודות החוברת */</p>
<hr />
<div>'''תשרי - TISHREI''', היא החוברת הרביעית שיצאה לאור על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] לקראת ראש השנה [[תש"ה]] כחלק מפרוייקט 'ספריה לחגים ולמועדים', כחוברת עזר בפורמט כיס לילדי ישראל המבארת את הרקע התורני למועדים החלים בחודשים תשרי, ומפרטת את המצוות הדינים והמנהגים של חגי חודש תשרי.<br />
<br />
==אודות החוברת==<br />
חוברת זו נדפסה בפורמט כיס כהמשך לחוברות שנדפסו לקראת כל אחד מהמועדים בחצי שנה שקדמה להוצאת החוברת, לקראת חג הפסח, לקראת חג השבועות, ולקראת בין המצרים ותשעה באב, כשלכל אלו קדמה ההוצאה לאור של [[סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי]], וביחד - התהוותה תחת שרביטו של הרבי ספריה של חוברות עזר בשפה האנגלית, שקירבו את חגי ומועדי ישראל וערכי היסוד היהודיים על ההיבטים המעשיים שלהם גם אל ילדים שלא זכו ללמוד במוסדות חינוך יהודיים.<br />
<br />
בדומה לשאר הכותרים שיצאו לאור בתקופה זו על ידי המרכז לעניני חינוך, גם חוברת זו יצאה לאור ביוזמתו ובפיקוחו האישי והמדוקדק של הרבי, כאשר על התרגום והעריכה באנגלית, מופקד הרב [[ניסן מינדל]].<br />
<br />
כמו שאר החוברות בסדרה זו, החוברת הודפסה ברמת גימור גבוהה ובהדפסה איכותית, כאשר צבע הכריכה של כל חוברת משתנה מחג לחג.<br />
<br />
על פי הדיווח ב[[קובץ ליובאוויטש]]{{הערה|גליון מספר 5, שנה ראשונה חוברת חמישים עמוד 84.}}, החוברת הודפסה כבר במהדורה הראשונה שלה ב-15,000 עותקים, במספר גדול יותר מהעותקים של החוברות הראשונות בסדרה{{הערה|החוברת של בין המיצרים לדוגמא, הודפסה ב-10,000 עותקים, וכך גם החוברת סימני סדר של פסח.}}, בין השאר ככל הנראה בעקבות הביקוש הגדול לחוברות אלו שהלך ועלה ככל שהם התפרסמו יותר{{הערה|ייתכן כי היה בכך שיקול נוסף שחוברת זו כוללת תוכן השייך למספר מועדים הפרוסים על פני טווח זמן רחב יותר, וממילא אפשרויות ההפצה שלה רחבות יותר.}}. כעבור שנה, לקראת חודש תשרי תש"ו, הודפסה מהדורה נוספת בשפה האנגלית, לצד מהדורה בתרגום ל[[צרפתית]].<br />
<br />
כקודמותיה, גם חוברת זו נדפסה בפורמט כיס, וכללה 28 עמודים בשפה האנגלית, עם כריכה בצבע כתום. המידע שבחוברת כולל הלכות ומנהגים הקשורים לכל חודש תשרי החל מראש השנה ועד סיום שמחת תורה. בסוף החוברת נדפסו מנהגים והלכות מעשיות מערב ראש השנה ואמירת הסליחות ביום זה ועד אסרו חג.<br />
<br />
בשונה מהפורמט הקבוע בחוברות הקודמות, וכן של החגים הבאים (חנוכה ופורים), מכתבו המיוחד של הרבי לא נדפס בחוברת שבסדרת ׳ספרה לחגים ולמועדים׳, אלא בחוברת [[קידוש ותפלות (חוברת)|קידוש ותפלות]] שיצאה לאור במקביל.<br />
<br />
חוברת זו היוותה וככל הנראה את הבסיס למהדורה המורחבת שיצאה בפורמט של ספר בשם 'The complete story of Tishrei', שיצא לאור בשנת תשט"ו, כעשור לאחר הופעת החוברת.<br />
<br />
==תוכן החוברת==<br />
החוברת פותחת בהקדמה כללית על ראש השנה, שאינו זמן מתאים לשמחה וקלות דעת, אלא יום המוקדש לתפילה, והוא נקרא 'יום הזיכרון' – כיון שבו כולנו נשפטים על ידי הבורא, ועלינו לדעת שהשופט העליון של היקום הוא טוב לב ורחום, וכמו אב אוהב, מטרתו אינה להעניש. הוא רק רוצה שנציית לחוקים ולתקנות שהוא קבע עבורנו לטובתנו. היום הזה נקבע כיום דין, רחמים וסליחה.<br />
<br />
בהמשך, מתוארים הרגעים בהם כל אדם מברך את בני משפחתו עם חזרתו מבית הכנסת, מנהגי ישראל בלילה הראשון של ראש השנה כגון טיבול החלה והתפוח בדבש, מאכלים מיוחדים דוגמת דגים, ראש כבש, גזר, ועוד.<br />
<br />
בין השאר, כיון שקהל היעד של החוברת הוא ילדים מכלל הזרמים והחוגים ביהדות ארצות הברית, מופיעים בחוברת מנהגים שונים מקהילות עדות ישראל שאינם על פי מנהגי חב״ד, דוגמת לבישת קיטל על ידי החזן בראש השנה, כינוי הסליחות שבערב ראש השנה בשם 'זכור ברית', ועוד.<br />
<br />
החוברת ממשיכה לסקור את התוכן של [[תקיעת שופר]] והמשמעות המעשית שלה, לצד פרטים שונים אודות הקרן ממנה מכינים את השופר, ניצול הזמן לאמירת תהילים, ופרטי מנהג ה[[תשליך]].<br />
<br />
החלק הבא של החוברת, עוסק בהכנות של ערב יום הכיפורים, [[ברכת הבנים]], תפילת [[יזכור]], ועד לקידוש לבנה{{הערה|על פי הניסוח שבחוברת, יש לדייק לערוך קידוש לבנה לפני שבירת הצום: "״אם ניתן לראות את הירח – נהוג לומר את תפילת ׳קידוש לבנה׳, מבלי להצטער על הצורך להאריך את הצום בעוד כמה דקות".}} ובניית הסוכה הנהוגים במוצאי יום הכיפורים.<br />
<br />
החלק האחרון בחוברת עוסק בחג הסוכות, מצוות הסוכה ודיני ארבעת המינים והנענועים שעושים בהם, הושענות, וההקפות בשמחת תורה.<br />
<br />
<br />
==אצל הרבי==<br />
על פי דיווחים שונים ביומני החסידים, במספר הזדמנויות לאורך השנים כאשר הלך הרבי לאמירת [[תשליך]] בגן הבוטני (Botanical Gardens) לא לקח עמו סידור, ואמר את נוסח התשליך מתוך החוברת{{הערה|התקשרות גליון תתקמז עמוד 7. תורת-מנחם תשי"א חלק א׳ עמוד 3.}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [[מנחם מענדל גרינפלד]] , '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/cd/Tishrei_%D7%A7%D6%B4%D7%93%D6%BC%D7%95%D6%BC%D7%A9%D7%81_%D7%95%D6%BC%D7%AA%D6%B0%D7%A4%D6%B4%D7%9C%D6%BC%D7%95%D6%B9%D7%AA.pdf פנינים לחגי תשרי בחוברות הדרכה מיוחדות של הרבי]''', שבועון כפר חב"ד גליון 2028 ערב חג הסוכות תשפ"ד עמוד 64<br />
<br />
{{ספריית המל"ח}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ראש השנה]]<br />
[[קטגוריה:יום הכיפורים]]<br />
[[קטגוריה:סוכות]]<br />
[[קטגוריה:כותרים בהפקת המרכז לעניני חינוך]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9D_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%99&diff=624003סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי2023-08-14T20:56:23Z<p>Merkos: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:בענטשלער.png|ממוזער|שער הברכון]]<br />
'''סדר ברכות ותפלות עם תרגום אנגלי''' (מכונה '''בענטשערעל''') הוא ברכון עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת [[קה"ת]], והופק על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] ומתרגם (ככל הנראה הרב [[ניסן מינדל]]).<br />
<br />
==הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי==<br />
בשנת [[תש"ב]] אדמו"ר הריי"צ יזם הפקת שלושה חיבורים ועל ההוצאה בפועל מינה את הרבי. שלושת החיבורים הם:[[לוח כיס יומי לתלמיד|לוח שנה]], ברכון באנגלית, ו[[היום יום]]{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, חלק ו', עמ' של"ה.}}.<br />
<br />
בשנים אלו - '''[[קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה והם נחלקים לשני סוגים:<br />
<br />
*חיבורים בעריכת הרבי: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס]] (2 חלקים).<br />
[[קובץ:שבועות.jpg|ממוזער|חוברת שבועות]]<br />
*חיבורים בהפקת הרבי: ירחון "שמועסן פאר קינדער און יוגנד" - וב[[אנגלית]]: "טאקס ענד טיילס - Talks and Tales"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" וחוברות על החגים כגון: פסח, שבועות ועוד - תורגמו לאנגלית ע"י הרב ניסן מינדל{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 2010 עמוד 62: במודעת פרסומת למהדורת תש"ט פורסם אודות חוברת שבועות. <br />
[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA.pdf סקירה חוברת שבועות]}}, "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את החיבורים הנזכרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע '[[קרן סטולמן]]'.<br />
<br />
===עריכת החוברת על ידי הרבי===<br />
הברכון יצא לאור בהפקת ופיקוח אדמו"ר הריי"צ, כשהרבי משמש כעורך אחראי, והוא מכיל חלקים מהתפילה והברכות עם תרגום לאנגלית, ובעריכתו ותרגומו לאנגלית לפי ההוראות שהתקבלו מהרבי היו שותפים הרב חודוקוב והרב מינדל{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.}}.<br />
<br />
כמו שאר הפרסומים שיצאו לאור על ידי קה"ת באותן שנים, הרבי היה מעורב באופן מלא בעריכתם, כאשר את חלקם הרבי אף כתב מתחילתם ועד סופם{{הערה|דוגמת [[לוח כיס יומי לתלמיד]] ו[[לוח היום יום]] שמצויים בידינו תצלומי כתב היד המקורי של הרבי מעריכתם.}}, ומכך ניתן לשער גם בנוגע לחוברת זו שנערכה מראשה ועד סופה באופן מלא על ידי הרבי{{הערה|ראו בהרחבה בהערות וביאורים אהלי תורה גיליון פסח תשפ"ג, ראיות נוספות לכך.}}.<br />
<br />
עם זאת, הרבי עצמו הסתייג במידה מסויימת ממידת המעורבות שלו בתרגום האנגלי הסופי כפי שנדפס, כאשר כתב במענה לשאלת אחד הרבנים על אופן תרגום שם ה' בחוברת לאנגלית, שתוכן ההגהה שלו הוא רק כללי, ולא ניתן לדייק עניני הלכה מביטוי ספציפי כפי שתורגם לאנגלית{{הערה|"פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל" [דהיינו כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]. הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170. כפר חב"ד 2004, מאמר הרמ"מ גרינפלד אודות חוברות מל"ח לפסח, מופיע בקישורים החיצוניים לערך זה.}} (עם זאת, ראוי לציין ששם ה' מודפס כך עד היום בכל הסידורים היוצאים לאור על ידי [[קה"ת]]).<br />
<br />
מאגרת הרבי אל הרב [[חיים נאה]], עולה כי במהלך עריכת סדר ברכות ותפילות, הורה לרב חודקוב להפנות שאלות ובקשת הבהרות, אל אדמו"ר הריי"צ. ומאגרת זו מובן כי הרב חודקוב היה קשור להוצאה לאור של 'סדר ברכות ותפילות', אלא שכיום לא ידוע חלקו המדוייק{{הערה|בית משיח 1311 במדור אגרות בפרסום ראשון.}}.<br />
<br />
(אחת הראיות המשמעותיות למעורבות העמוקה של הרבי בהוצאה לאור של חוברות אלו, היא במכתב ששיגר הרבי לרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] כחודשיים לאחר ההוצאה לאור של [[בין המצרים (חוברת)|החוברת על ימי בין המצרים]], כאשר במכתב מעיד הרבי שהתוכן של המכתב הוא היסוד למה שפירש בחוברת של בין המצרים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/170.htm מכתבו של הרבי לרב גרינגלאס, אגרות קודש חלק ב' אגרת קע].}}).<br />
<br />
===ברכון המל"ח בתפוצה רחבה===<br />
<br />
הברכון נערך במהלך קיץ תש"ב ויצא לאור בסוף חודש שבט [[תש"ג]].<br />
<br />
במודעה שהתפרסמה בירחון [[הקריאה והקדושה]] עם צאתו לאור של הברכון נכתב: "הברכון החדש! הפעילות המוצלחת והענפה של ה[[מרכז לעניני חינוך]] מציינת בימים אלו הישג חשוב וחדש עם הופעתו של הברכון - סדר תפילות וברכות, עם תרגום לאנגלית - שיצא כעת מהדפוס. הברכון המדובר הכה גלים במראהו יוצא הדופן: פורמט כיס יפהפה, הדפסה באותיות מאירות עיניים, נוח לנשיאה בכל עת ועוד. הברכון מכיל מספר מעלות חשובות: בראשו באה הקדמה קצרה באנגלית על חשיבותה ומשמעותה של הברכה. לוח נאה עם אותיות הא"ב, ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה, תפילת הדרך ועוד". תחת הכותרת 'זכור את חובתך', באה רשימה בת שלושה-עשר סעיפים...{{הערה|גיליון מס' 30.}}.<br />
<br />
הברכון זכה להצלחה מרובה, וכבר באותה שנה הוא נדפס במהדורה שנייה ושלישית.<br />
<br />
==הרבי משיב לשאלות ודיוקים==<br />
<br />
לאחר הדפסת הברכון, כתב הרב [[משה פנחס כ"ץ]] לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}. ובאופן דומה הרבי השיב לרב כץ על שאלותיו אודות גיליונות השמועסן{{הערה|תשורה זינגער תשס"ו}}, בין השאר הגיב הרבי וביאר בפרטיות את ענינם של ה[[מים אחרונים]]{{הערה|1=להרחבה, ראו: הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]] , '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/ea/%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%AA_13_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA.pdf בעקבות 13 החובות]''', שבועון כפר חב"ד פרשת מטות-מסעי תשפ"ג, גליון 2017 עמוד 44.}}.<br />
<br />
נראה כי הרבי הגן על תכנים של המל"ח, גם אם לא כתבם או הגיהם בדקדקנות.<br />
<br />
==שימוש בברכון==<br />
במכתב מקיץ [[תש"י]] כותב הרב חודקוב לרב [[שלום ריבקין]], על קבוצת אבלים שאינם דוברי לשון הקודש, וצריכים להגיד [[קדיש]]: "...וטוב מאוד שלכל אחד מהם יהיה תמיד בענטשערל משלנו"{{הערה|צדיק למלך, קובץ ה', עמ' 91.}}.<br />
<br />
במהלך חגיגות יום הולדתו ה-75 של הרבי ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ז]], התקיים אירוע קבלת הפנים מטעם הקונגרס של [[ארצות הברית]] לכבוד היום. במהלך האירוע חולק הברכון עם הטבעה של סמל ארצות הברית ותיאור של הערב.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[סימני סדר של פסח - THE SEDER]]<br />
*[[שבועות זמן מתן תורתנו (חוברת)]]<br />
*[[13 החובות לילדי ישראל]]<br />
*[[בין המצרים (חוברת)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל']''', [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42 וגיליון 2004 על חוברות המל"ח שיצאו לאור על ידי המל"ח והרבי כתב, ערך והגיה את התכנים.<br />
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/0b/%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_-_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93.pdf עיונים בסדר ברכות ותפילות]''', הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{אוצר החכמה|סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי|מהדורת תשי"ז|143259}}.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]<br />
[[קטגוריה:סידורים]]<br />
[[קטגוריה:כותרים בהפקת המרכז לעניני חינוך]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=13_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=62400213 החובות לילדי ישראל2023-08-14T20:52:39Z<p>Merkos: </p>
<hr />
<div>'''שלושה עשר החובות לילדי ישראל''' היא רשימה של 13 תזכורות המופיעה בחוברת [[סדר ברכות ותפילות בתרגום לאנגלית]] שיצאה לאור בעריכתו והגהתו של הרבי, ובה מושם דגש על דרישות חינוכיות מרכזיות בחייו של ילד יהודי.<br />
<br />
==רשימת החובות==<br />
תחת הכותרת '''זכור חובתך!''' מופיעות התזכורות דלקמן:<br />
# [[כיבוד הורים|כבד את אביך ואת אמך]]!<br />
# [[שמירת שבת|שמור את יום השבת]]!<br />
# [[ואהבת לרעך כמוך]]!<br />
# מדבר [[שקר]] תרחק!<br />
# אל תתחבר לרשע!<br />
# אל תהי נוח [[כעס|לכעוס]]!<br />
# קבע מקום ל[[תפילה|תפילתך]]!<br />
# התפלל מתוך ה[[סידור]]!<br />
# היזהר ב[[עניית אמן]]!<br />
# מרבה [[תורה]] - מרבה חיים!<br />
# איזהו גיבור? הכובש את [[יצר הרע|יצרו]]!<br />
# שקולה [[צדקה]] כנגד כל המצוות!<br />
# צפה לרגליו של [[משיח]], [[קבלת פני משיח צדקנו|שיבוא במהרה בימינו]]!<br />
<br />
==אודות החובות==<br />
[[קובץ:מסבות שבת תשב.jpg|250px|ממוזער|'''ערשטער באריכט וועגן די "מסבות שבת"''' - שער הדו"ח הראשון של מחלקת מסיבות שבת שע"י המרכז לעניני חינוך]]<br />
בדו"ח הראשון שיצא לאור בחודש ניסן תש"ב על ידי מחלקת [[מסיבות שבת]] של המרכז לעניני חינוך{{הערה|'ערשטער באריכט וועגן די "מסבות שבת"'.}}, מופיעה רשימה ראשונית של הנקודות המרכזיות בהן מתמקדים המדריכים, רשימה שככל הנראה היוותה את היסוד לרשימה המורחבת יותר שהודפסה בחוברת 'סדר ברכות ותפילות': "הילדים מקבלים כיבוד, ובכך מתרגלים לברך ברכה ראשונה ואחרונה . . המדריכים משוחחים עם הילדים אודות כבוד אב ואם, אודות שמירת שבת, אודות אהבת חברים, אודות תיקון המדות וכן הלאה, וכן מתפללים עמם . . ומסבירים להם את חשיבות לימוד התורה{{הערה|נדפס במקור באידיש, וכאן מובא בתרגום לעברית.}}.<br />
<br />
כאשר נדפסה החוברת סדר ברכות ותפילות, פורטו חובות אלו וסודרו כרשימת תזכורות, כאשר רשימה זו, מזכירה בצורתה ובמספר התזכורות שכוללת, רשימות נוספות שיצרו גדולי ישראל במספר 13 כתמצית הכרחית ויסודית, כשהידועה שבהם היא י"ג עיקרי האמונה שניסח [[הרמב"ם]].<br />
<br />
לאחר פרסום החוברת 'סדר ברכות ותפילות', שיגר הרב [[משה פנחס כ"ץ]] אל הרבי מכתב ובו שאלות שונות אודות החוברת, וביניהם ניסה לברר אצל הרבי מדוע דווקא חובות אלו נבחרו כתזכורת לילדי ישראל מתוך שאר החובות והמנהגים ודרכי החינוך.<br />
<br />
אף שהרבי לא השיב לו בפרטיות על מה ששאל, השיב לו הרבי מענה קרוב ממנו ניתן להסיק עד כמה רשימה זו מדוייקת, כשהרבי מבאר לו את הסדר של שתי החובות הראשונות, כיבוד אב ואם ושמירת שבת{{הערה|חשיפת הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]], שבועון כפר חב״ד גליון 1997 עמוד 34 ואילך.}}.<br />
<br />
בשנים הבאות, בפרסומים שיצאו לאור על ידי קה"ת ומטעם המל"ח, בא לידי ביטוי העיסוק בחובות אלו במספר היבטים, כאשר הבולט שבהם היא החוברת השבועית ב[[אנגלית]] שהודפסה תחת השם 'shaloh' ([[שיעורי לימודי הדת]], של"ה), כשהמדור השלישי הקבוע שהופיע בה היה סיפור ילדים שהטמיע מידות טובות ודרך ארץ, ובחוברת הראשונה עסק הסיפור בכיבוד הורים, ובחוברת השניה בשמירת השבת, ובחוברת השלישית בהקפדה על ברכות.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי]]<br />
*[[בין המצרים (חוברת)]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/ea/%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%AA_13_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA.pdf בעקבות 13 החובות]''', שבועון כפר חב"ד פרשת מטות-מסעי תשפ"ג, גליון 2017 עמוד 44<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חינוך]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7&diff=623993תלמוד תורה חב"ד בני ברק2023-08-14T20:42:34Z<p>Merkos: /* צוות התלמוד תורה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מסיימים תת חבד בני ברק.jpg|ממוזער|הכיתה המסיימת בתלמוד תורה ([[תשפ"א]]) בתצלום משותף עם המחנך והמנהל בכנס סיום שנת הלימודים]]<br />
[[קובץ:מנהלי בני ברק.jpeg|ממוזער|מנהלי התלמוד תורה במסיבת סיום תשפ"ג. הרב ירחמיאל בלינוב והרב דוד הלל]]<br />
'''תלמוד תורה חב"ד 'בני מנחם' בני ברק''', הוא מוסד חינוכי חסידי ותיק בעיר [[בני ברק]] שהוקם על ידי עסקני קהילת חב"ד המקומית בשנת [[תשכ"ה]] וזכה לעידוד רב מהרבי, שאף התבטא עליו שזהו 'המוסד שלו' בבני ברק.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשפ"ג]] בראש ההנהלה הרוחנית של התלמוד תורה עומד הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)]] ובראש ההנהלה הגשמית עומד הרב [[יוסף דוד הלל]], ולומדים בו כ-200 תלמידים.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
העיר בני ברק הינה אחד הריכוזים הראשונים של בהם התקהלו חסידי חב"ד בארץ הקודש, ופעלו בה אישים בולטים ואנשי מעשה חסידים מ[[רוסיה]] הסובייטית דוגמת הרב [[זלמן לייב אסטולין]] (שכיהן כמחנך בת"ת) והרב [[נחום גולדשמיד]], הרב [[יעקב לנדא]], ועוד.<br />
<br />
על אף זאת, במשך שנים רבות לא היה לקהילת חב"ד המקומית תלמוד תורה משלה, וילדי הקהילה למדו במוסדות המקומיים, כאשר לעיתים הדבר אף גרם לכך שהילדים ימשיכו במוסדות החינוך של קהילות אחרות, ובסופו של דבר חלק מהם אף לא ראה את עצמו כחסיד חב"ד{{הערה|לגילאים הסמוכים לבר מצווה היה את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] הסמוכה באופן יחסי, אך מוסד זה לא התאים לגילאים הצעירים יותר.}}.<br />
<br />
כאשר קיבל הרבי דיווח בשנת תשט"ז על מגרש שנתרם על ידי הרב [[נתן בלייכר]], ביקש הרבי לברר האם יהיה ניתן לשלב בבניין בית הכנסת העתיד לקום על שטח זה גם מוסד חינוכי, ובעקבות כך כאשר הוקמה העמותה נרשם במטרותיה 'חיידר ובית כנסת חב"ד'.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ה]] הוקם לראשונה תלמוד תורה חב"ד, כאשר בכיתת הלימוד הראשונה היו שלושה תלמידים בלבד, ועל חברי ההנהלה נמנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] (שבאותה שעה עוד שימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ולא התמנה עדיין לרב העיר), הרב [[יהודה לייב זלמנוב]], הרב [[יעקב כץ]], הרב [[שמעון משה דיסקין]] והרב [[מרדכי גולדשמיד]].<br />
<br />
בשנים הבאות ליווה הרבי את המוסד, הביע התעניינות, ודחק במנהליו להשתדל בביסוס והרחבת המוסד הן בכמות והן באיכות, אך סיבות שונות מנעו את התפתחות המוסד עד שעלתה מחשבה לסגור אותו, וכאשר הרב יעקב כץ שאל על כך את הרבי ביחידות בשנת תש"ל, אמר הרבי כי "יש להשתדל להחזיק את ה'חדר' בכל האפשרויות והכוחות", ובהמשך לכך אף התבטא "המוסד [היחידי] שיש לי בבני ברק, זה ה'חדר'...".<br />
<br />
בין השנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ז]] שימש הרב [[שלמה גרברצ'יק]] כמנהל המוסד, ובשנת [[תשל"ח]] עם כניסתו של הרב [[מרדכי אנגלסמן]] כמנהל המוסד, הוא החל להתרחב ולהתבסס באופן משמעותי, אך עדיין המוסד סבל מצפיפות ותנאים כלכליים לא טובים.<br />
<br />
בשנת תשד"מ-תשמ"ז ניהל את הבית הספר הרב [[אורי בן שחר]].<br />
<br />
ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשמ"ז]] התקיימה אסיפה של עסקני הקהילה לגבי המשך תפקודו של התלמוד תורה בה הוצע שהרב [[שלמה רוזנברג]] יעזוב את עבודתו במסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה, ולאחר שהדבר קיבל את אישורו וברכתו של הרבי, החל לשמש בתפקיד זה וניהל את המוסד במשך עשרות שנים{{הערה|[[:קובץ:מכתב הרבי לשלמה רוזנברג.jpg|צילום מהמכתב]]}}.<br />
<br />
מלבד התמסרותו לכיסוי החובות שנצברו לאורך השנים ותשלום לאנשי החינוך של המשכורות שלא שולמו להם, דאג במסגרת תפקידו למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב [[רש"י]] 26. <br />
<br />
כיום משמש כמנהל החינוכי הרב [[ירחמיאל בלינוב]] וכמנהל הגשמי הרב [[יוסף דוד הלל]]{{הערה|התמנה לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]]. קדם לו בתפקיד הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]].}}.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
<br />
*הרב מאיר רובינשטיין - מזכיר<br />
<br />
;מחנכים<br />
<br />
* הרב זבולון קזידו<br />
*הרב יעקב גרשוני <br />
*הרב משה סבינר<br />
*הרב [[משה דוב זילברשטום]] <br />
* הרב אליעזר אצרף<br />
*הרב [[יוסף שולמן]] <br />
*הרב נתנאל קופרשמידט<br />
*הרב חיים קירש <br />
*הרב בנימין רייניץ<br />
*הרב יקותיאל פישר<br />
<br />
;בעלי תפקידים בתלמוד תורה לאורך ההיסטוריה:<br />
*מנהלים: הרב [[שלמה גרברצ'יק]], הרב [[מרדכי אנגלסמן]], הרב [[אורי בן שחר]], הרב [[שלמה רוזנברג]], הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/tag/%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%a7/ תגית: תלמוד תורה חב"ד בני ברק]''' {{אינפו}}<br />
*מרדכי מנשה לאופר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/01/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%A4%D7%91.pdf המוסד יחידי שיש לי בבני ברק]''', שבועון התקשרות לגיון פרשת כי תבוא תשפ"ב עמוד 11<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=13_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=62103613 החובות לילדי ישראל2023-08-09T07:35:45Z<p>Merkos: </p>
<hr />
<div>'''שלושה עשר החובות לילדי ישראל''' היא רשימה של 13 תזכורות המופיעה בחוברת [[סדר ברכות ותפילות בתרגום לאנגלית]] שיצאה לאור ביוזמתו ובפיקוחו של הרבי, ובה מושם דגש על דרישות חינוכיות מרכזיות בחייו של ילד יהודי.<br />
<br />
==רשימת החובות==<br />
תחת הכותרת '''זכור חובתך!''' מופיעות התזכורות דלקמן:<br />
# [[כיבוד הורים|כבד את אביך ואת אמך]]!<br />
# [[שמירת שבת|שמור את יום השבת]]!<br />
# [[ואהבת לרעך כמוך]]!<br />
# מדבר [[שקר]] תרחק!<br />
# אל תתחבר לרשע!<br />
# אל תהי נוח [[כעס|לכעוס]]!<br />
# קבע מקום ל[[תפילה|תפילתך]]!<br />
# התפלל מתוך ה[[סידור]]!<br />
# היזהר ב[[עניית אמן]]!<br />
# מרבה [[תורה]] - מרבה חיים!<br />
# איזהו גיבור? הכובש את [[יצר הרע|יצרו]]!<br />
# שקולה [[צדקה]] כנגד כל המצוות!<br />
# צפה לרגליו של [[משיח]], [[קבלת פני משיח צדקנו|שיבוא במהרה בימינו]]!<br />
<br />
==אודות החובות==<br />
[[קובץ:מסבות שבת תשב.jpg|250px|ממוזער|'''ערשטער באריכט וועגן די "מסבות שבת"''' - שער הדו"ח הראשון של מחלקת מסיבות שבת שע"י המרכז לעניני חינוך]]<br />
בדו"ח הראשון שיצא לאור בחודש ניסן תש"ב על ידי מחלקת [[מסיבות שבת]] של המרכז לעניני חינוך{{הערה|'ערשטער באריכט וועגן די "מסבות שבת"'.}}, מופיעה רשימה ראשונית של הנקודות המרכזיות בהן מתמקדים המדריכים, רשימה שככל הנראה היוותה את היסוד לרשימה המורחבת יותר שהודפסה בחוברת 'סדר ברכות ותפילות': "הילדים מקבלים כיבוד, ובכך מתרגלים לברך ברכה ראשונה ואחרונה . . המדריכים משוחחים עם הילדים אודות כבוד אב ואם, אודות שמירת שבת, אודות אהבת חברים, אודות תיקון המדות וכן הלאה, וכן מתפללים עמם . . ומסבירים להם את חשיבות לימוד התורה{{הערה|נדפס במקור באידיש, וכאן מובא בתרגום לעברית.}}.<br />
<br />
כאשר נדפסה החוברת סדר ברכות ותפילות, פורטו חובות אלו וסודרו כרשימת תזכורות, כאשר רשימה זו, מזכירה בצורתה ובמספר התזכורות שכוללת, רשימות נוספות שיצרו גדולי ישראל במספר 13 כתמצית הכרחית ויסודית, כשהידועה שבהם היא י"ג עיקרי האמונה שניסח [[הרמב"ם]].<br />
<br />
לאחר פרסום החוברת 'סדר ברכות ותפילות', שיגר הרב [[משה פנחס כ"ץ]] אל הרבי מכתב ובו שאלות שונות אודות החוברת, וביניהם ניסה לברר אצל הרבי מדוע דווקא חובות אלו נבחרו כתזכורת לילדי ישראל מתוך שאר החובות והמנהגים ודרכי החינוך.<br />
<br />
אף שהרבי לא השיב לו בפרטיות על מה ששאל, השיב לו הרבי מענה קרוב ממנו ניתן להסיק עד כמה רשימה זו מדוייקת, כשהרבי מבאר לו את הסדר של שתי החובות הראשונות, כיבוד אב ואם ושמירת שבת{{הערה|חשיפת הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]], שבועון כפר חב״ד גליון 1997 עמוד 34 ואילך.}}.<br />
<br />
בשנים הבאות, בפרסומים שיצאו לאור על ידי קה"ת ומטעם המל"ח, בא לידי ביטוי העיסוק בחובות אלו במספר היבטים, כאשר הבולט שבהם היא החוברת השבועית ב[[אנגלית]] שהודפסה תחת השם 'shaloh' ([[שיעורי לימודי הדת]], של"ה), כשהמדור השלישי הקבוע שהופיע בה היה סיפור ילדים שהטמיע מידות טובות ודרך ארץ, ובחוברת הראשונה עסק הסיפור בכיבוד הורים, ובחוברת השניה בשמירת השבת, ובחוברת השלישית בהקפדה על ברכות.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי]]<br />
*[[בין המצרים (חוברת)]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/ea/%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%AA_13_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA.pdf בעקבות 13 החובות]''', שבועון כפר חב"ד פרשת מטות-מסעי תשפ"ג, גליון 2017 עמוד 44<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חינוך]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=619418יצחק חיים מרטון2023-08-04T09:28:16Z<p>Merkos: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב יצחק חיים מרטון.jpeg|ממוזער|הרב יצחק חיים מרטון]]<br />
[[קובץ:הרב יצחק חיים מרטון 2.jpeg|ממוזער|הרב יצחק חיים מרטון. <small>צילום: דוד קוטליאר</small>]]<br />
הרב '''יצחק חיים מרטון''' ([[י"ד אייר]] [[תשל"ה]] - [[י"א מנחם אב]] [[ה'תשפ"ג]]) היה מנהל אגף 'חסד מנחם מענדל' (יתומים ואלמנות) ב[[כולל חב"ד ארץ הקודש|כולל חב"ד ישראל]].<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
נולד ב[[י"ד אייר]] [[תשל"ה]] לאביו בעל המנגן המפורסם הרב [[יוסף יהודה מרטון]].<br />
<br />
למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ובשנת [[תשנ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', שם היה חבר בהוצאת קובצי הערות.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שטערנא רחל, בת ר' [[שלמה יהודה ויגלר]],את מקום מגוריהם קבעו בביתר עילית.<br />
<br />
בסביבות שנת תש"ס החל לעבוד בארגון [[כולל חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]], באגף "חסד מנחם מענדל" - מפעל לסיוע לאלמנות ויתומים, במסגרת זו היה עורך חגיגת [[בר מצווה]] ו[[בת מצווה]] גדולה, ליתומים ויתומות ב{{ה|כותל המערבי}}{{הערה|1=סקירה, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/190965 אודות אחת מחגיגות הבר מצווה], בשנת 2009}} שמתקיימת מדי שנה בסמוך ל[[י"א בניסן]], [[יום הולדת]]ו של [[הרבי]], בהשתתפות רבנים, שרים ואישי ציבור. לאחר חלק מהחגיגות התקבלו החוגגים בלשכת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]]. היה דואג לטיפולים רפואיים ועוד, והכל מתוך דאגה אין סופית.<br />
<br />
הרב מרטון ניחן ברגש חסידי חם, וחיבר במשך השנים עשרות שירי התקשרות לרבי, עבור מחנות הקיץ '[[גן ישראל]]' - שירים שהפכו לפס הקול החסידי של ילדי אנ"ש בשנים אלו ועוררו את לבבות חניכי הקעמפים בהתקשרות לרבי. לרגל חתונתו של בנו ר' מענדי הוציא תשורה מיוחדת של כל שירי גן ישראל שחיבר שנקראה בשם "תונא דליבא".{{הערה|[https://online.fliphtml5.com/cfaho/ngyf/ 'תוונא דליבא' ממיטב השירים שחיבר לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש]}}<br />
<br />
הרב מרטון חלה במחלה קשה והזדכך בייסורים קשים בבית רפואה במנהטן. בשבועות האחרונים לחייו התוסף לו השם רפאל. התבקש לישיבה של מעלה בשבת קודש [[י"א מנחם אב]] [[תשפ"ג]] כשהוא בן ארבעים ושמונה בלבד.<br />
<br />
הותיר אחריו את רעייתו ואת תשעת ילדיו.<br />
<br />
הלוויתו יצאה מ-[[770 מרכז חב"ד העולמי]] ביום ראשון [[י"ב מנחם אב]] תשפ"ג אל ארץ ישראל, משם המשיכה ביום שני [[י"ג מנחם אב]] תשפ"ג מבית הלוויות שמגר בהשתתפות מאות חסידים לכיוון [[הר המנוחות]], [[ירושלים]], שם מנוחתו כבוד ליד אביו.<br />
<br />
==משיריו הידועים==<br />
{{טורים|<br />
*'''אוי רבי''' - תרגום השיר מאנגלית{{הערה|[https://sinun770.org/%d7%90%d7%95%d7%99-%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%9d-%d7%aa%d7%a9%d7%a2%d7%97/ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת הפנסאים] {{שמע}}}}.<br />
*'''טוט אלץ וואס איר קענט.<br />
*'''משליך חייו מנגד.<br />
*'''הייתי בקעמפ עם כולם''' - נכתב בשנת תשנ"ז{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/0/0b/%D7%94%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99_%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4.mp3 לשמיעת השיר בביצוע מקהלת אורו של משיח] {{שמע}}}}.<br />
*'''הוא עומד במקומו הקבוע'''{{הערה|[https://col.org.il/news/146898 לשמיעת השיר מפיו] {{שמע}}}}{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/6/61/%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95.mp3 לשמיעת השיר מפי מקהלת אורו של משיח (בשינויים)] {{שמע}}}}{{הערה|[https://sinun770.org/%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93-%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95-%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4-%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%99/ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת פנסאים] {{וידאו}}}}.<br />
*'''דור השביעי''' - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל.<br />
*'''צבאות השם''' - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל.<br />
*'''בעיר רחוקה''' - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל.<br />
*'''ניצב האב''' - נכתב בשנת תשנ"ט עבור קעמפ גן ישראל.<br />
*'''אזוי און ניט אנדערש''' - נכתב בשנת תש"ע.<br />
*'''מסירות נפש''' - נכתב בשנת תש"ע עבור קעמפ ארץ הקודש.<br />
*'''אין דבר העומד בפני הרצון''' - נכתב בשנת תשע"א עבור קעמפ ארץ הקודש.<br />
*'''להורות להם''' - נכתב בשנת תשע"ב עבור קעמפ ארץ הקודש.<br />
*'''נולדנו להתייגע''' - נכתב בשנת תשע"ד עבור קעמפ ארץ הקודש.<br />
*'''עשו כל אשר ביכלתכם''' - נכתב בשנת תשע"ד עבור קעמפ ארץ הקודש.<br />
*'''אב אחד לכולנה''' - נכתב בשנת תשע"ה.<br />
*'''הרועה הנאמן''' - נכתב בשנת תשע"ו עבור קעמפ ארץ הקודש.<br />
*'''אני יכול''' - נכתב בשנת תשע"ז עבור קעמפ ארץ הקודש.<br />
*'''רבי בטל אני''' - נכתב בשנת תשע"ח עבור קעמפ ארץ הקודש.<br />
*'''להכריע את הכף''' - נכתב בשנת תשע"ט עבור קעמפ ארץ הקודש.<br />
*'''הניצחון''' - נכתב בשנת תשפ"א. <br />
*'''ווער א שליח''' - נכתב בשנת תשפ"א עבור קעמפ ארץ הקודש.<br />
*'''מעיינותיך''' - נכתב בשנת תשפ"א עבור קעמפ ארץ הקודש.<br />
*'''טאפארו דא פלאחו''' - נכתב בשנת תשפ"ב עבור קעמפ ארץ הקודש.<br />
}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חמיו הרב [[שלמה יהודה ויגלר]] מזכיר ישיבות תות"ל המרכזית בארה"ק<br />
*אחיו, הרב [[אורי מרטון|אוריאל בנימין מרטון]], צפת.<br />
*אחיו, הרב יעקב מרטון, מגבאי ביהכנ"ס חב"ד המרכזי 'בית אריה' בלוד.<br />
*אחיו, הרב [[פינחס מרטון]] , שליח הרבי בגבעת הרקפות, קריית ביאליק.<br />
*אחותו, גב' חנה אשת ר' [[צבי אריה ביר]] מירושלים.<br />
*אחותו, הגב' שלומית איידל אשת ר' [[נועם דקל]] שלוחי הרבי ליוקנעם.<br />
*אחותו, הגב' חיה רחל אשת ר' [[שמואל גדליה מנדלזון]], ביתר עילית.<br />
*אחותו, הגב' דבורה אשת ר' [[דניאל מקובצקי]] ר"מ בישיבת תות"ל אלעד.<br />
*גיסו, הרב הלל גינזבורג, ירושלים<br />
*גיסו, הרב דוד הורביץ, ירושלים.<br />
*גיסו, הרב [[בנימין מנשה ליפקין]]<br />
*בנו ר' מענדי מרטון, [[כפר חב"ד]]<br />
*בנו הת' יענקי מרטון, שליח בתות"ל המרכזית לוד{{הערה|הלחין את הניגון [[שיר המעלות לדוד (ניגון)|שיר המעלות לדוד]] - [[י"א ניסן]] [[תשפ"ג]].}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''תולדות הרב יצחק חיים מרטון ע"ה''' ,[[שבועון בית משיח]] גיליון 1371<br />
*"החסיד השלם", כפר חב"ד, גיליון 2020.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/bdh/974427 טרגדיה בקהילת חב"ד בביתר עילית: הרב יצחק חיים מרטון ע"ה] ידיעה באתר {{אינפו}}<br />
*[https://col.org.il/news/146897 פס הקול של ה'קעמפים': שירי הרב מרטון ע"ה שריגשו המונים{{COL}}]<br />
*[https://www.bhol.co.il/news/1573869 טרגדיה בחב"ד: איש החסד נפטר בדמי ימיו] ידיעה באתר בחדרי חרדים<br />
*[https://online.fliphtml5.com/cfaho/ngyf/ 'תוונא דליבא' ממיטב השירים שחיבר לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש]<br />
<br />
{{מיון רגיל:מרטון, רפאל יצחק חיים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ה]]<br />
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br />
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ויגלר]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מרטון]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A3_(%D7%A6%D7%A4%D7%AA)&diff=619323שלום דובער וולף (צפת)2023-08-03T23:31:38Z<p>Merkos: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=משפיע ור"מ ב[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]] ומחבר ספרים|אחר=[[דובר חב"ד]] ועסקן תושב קריית מלאכי|ראו=שלום דובער וולף}}<br />
[[קובץ:בערלה1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וולף מוסר [[שיעור גאולה ומשיח]]]]<br />
הרב '''שלום בער וולף''' ('''בערלה''', יליד שנת [[תשמ"ז]], 1987) הוא [[משפיע]], [[ר"מ]] ומשיב ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], מחבר ספרים בענייני [[גאולה ומשיח]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[קריית מלאכי]] ב[[כ"ג חשוון]] [[תשמ"ז]], כבנם התשיעי של הרב [[מנחם מענדל וולף]], ומרת פייגא (לבית שוסטרמן).<br />
<br />
בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה]] המקומי, וב[[ישיבה קטנה]] [[בית הר"ם]] ב[[נחלת הר חב"ד]]. ב[[ישיבה גדולה]] למד והתחנך בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ולקראת שנת הלימודים [[תשס"ו]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. לאחר מכן נסע ל[[התלמידים השלוחים|שליחות]] ב[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה|ישיבת חב"ד בחיפה]].<br />
<br />
[[קובץ:בערלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br />
בזמן לימודו בצפת החל לעסוק בצורה אינטנסיבית בלימוד [[ענייני גאולה ומשיח]], ופירסם חקירות הגותיות וחידושי תורה, ורכש בקיאות רחבה בנושא. בשיעור ב' בישיבה התמנה כחבר מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש - צפת]], והחל בכתיבת ה[[דבר מלכות לנוער]], שהתפרסם באותם שנים כדפים שבועיים שחולקו בסניפים של ארגון [[צבאות ה' בארץ הקודש]].<br />
<br />
בשנת ה'קבוצה' ב-[[770]] החל לערוך את ה'דף עזר ללימוד הדבר מלכות', והמשיך לרכוש ידע מקיף בשיחות הרבי בעניני גאולה ומשיח.<br />
<br />
ב[[חנוכה]] [[תש"ע]] התחתן עם רעייתו מרת חיה מושקא, בתו של [[שליח]] [[הרבי]] ב[[כפר גדעון]] הרב [[אליעזר גבירץ]], והחל לשמש בישיבה בצפת כ'[[משיב]]' ב'[[נגלה]]' וכ[[ר"מ]] בשיעורי [[גאולה ומשיח]], ולאחר מכן גם כר"מ בשיעורי [[נגלה]].<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] היה שותף לארגון פרוייקט ההתעוררות הפנימי בין חסידי חב"ד בארץ הקודש שנשא את הכותרת 'איכה?', ואיחד את כלל חסידי חב"ד בלימוד עניני גאולה ומשיח ובהתוועדויות [[אחדות]] משותפות.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ג]] התמנה כ[[משפיע]] לכיתת תלמידים בשיעור א', ומשנת הלימודים [[תש"פ]] משמש כ[[משפיע]] בשיעור ב'. כמו כן מוסר שיעורים בגאולה ומשיח ובנגלה מפעם לפעם בישיבה.<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
*'''[[ענינו של משיח]]''' - סיכום שיטתי של שיחות הרבי בעניני גאולה ומשיח, צפת תשע"ו. [[קובץ:הספר-ענינו-של-משיח-.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספר "עניינו של משיח"]]<br />
*'''[[דבר מלכות לנוער]]''' (חמש כרכים) - הוצאת [[צבאות ה' ארץ הקודש]], תשס"ח.<br />
*'''כתר מלכות''' - סיכום שיטת [[הרבי]] בענין מלכות בית דוד, תשורה מחתונתו, תש"ע.<br />
*'''נס [[פורים]] 5751''' - ניסי מלחמת המפרץ לאור נבואות הרבי, הוצאת [[התאחדות החסידים]], כפר חב"ד, תשס"ט.<br />
<br />
;חוברות הערות וביאורים על שיחות הדבר מלכות:<br />
*'''עצם הנשמה''' - על שיחת שבת פרשת תולדות.<br />
*'''אני מוסר את הענין אליכם''' - על שיחת כ"ח ניסן{{הערה|יצא לאור במסגרת פרוייקט 'אייכה' בשנת [[תשע"א]].}}.<br />
*'''לחיות עם משיח''' - על שיחת שבת פרשת בלק.<br />
*'''[[סף הגאולה]]''' - על שיחת שבת פרשת בלק.<br />
;חוברות בעריכתו:<br />
*'''הלכתא למשיחא''' - לקט הוראות והדרכות מתוך שיחות ה[[דבר מלכות]], תשס"ט.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1hqwe9Z0NkIIlTXXYRb53lXz_W9Dyc64N?usp=sharing תיקיית-דרייב עם קבצים שכתב הרב וולף] {{PDF|}}<br />
*'''[https://vod.smslarav.co.il/?rabbi=60f9598297203a2ab8b8c3e5 שיעורים של הרב וולף בענייני משיח באתר 'מדיה הלכה' של מכון הלכה חב"ד]''' {{וידאו}}<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/8/31/773068960917.html לחנך ילד לאמונה במשיח זה צורך והכרח]''' {{בית משיח}} מנחם אב תשע"ו {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}}<br />
*'''[https://chabad.info/blogs/595875/ "אם כולם היו כאלה…" • מי יתנך כאח לי]''', הרב בערלה וולף בטור פרידה מאחיו, השליח הרב בנימין וולף {{אינפו}}<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:וולף, שלום בער}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:אישים בצפת]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ו]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]<br />
[[קטגוריה:משפחת וולף]]<br />
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ז]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA)&diff=619322בין המצרים (חוברת)2023-08-03T23:30:08Z<p>Merkos: /* אודות החוברת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:בין המצרים.jpg|250px|ממוזער|החוברת]]<br />
'''בֵּין הַמְּצָרִים''' היא החוברת השלישית לילדים, בסדרת החוברות 'ספרייה לחגים ולמועדים' שיצאו לאור על ידי [[מרכז לענייני חינוך]] בנשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]] ובניהול בפועל של [[הרבי]]. החוברת יצאה לאור בשנת [[תש"ד]] (באנגלית ונקראה בשם 'THE THREE WEEKS'), והיא כוללת 16 עמודים עם המידע הקשור ל[[ימי בין המצרים]]: [[שבת חזון]] ו[[שבת נחמו]], [[תשעה באב]] בהיסטוריה, [[בית המקדש]], הלכות מעשיות לימי בין המצרים ומכתב מיוחד מהרבי.<br />
<br />
==אודות החוברת==<br />
חוברת זו נדפסה בפורמט כיס כהמשך לחוברת [[שבועות זמן מתן תורתנו (חוברת)|שבועות זמן מתן תורתנו]], ו[[סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי]]. ובאותה תקופה על חיבורים באנגלית מעין אלו הופקד הרב [[ניסן מינדל]], כאשר [[הרבי]] מעורב בהפקה והגהה ולעיתים נערכו בירורים אצל אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
כמו שאר החוברות בסדרה זו, החוברת הודפסה ברמת גימור גבוהה ובהדפסה איכותית, כאשר צבע הכריכה של כל חוברת משתנה מחג לחג.<br />
<br />
החוברת הודפסה כבר במהדורה הראשונה שלה באלפי עותקים, והותירה רושם טוב על הקוראים, כשהחוברת מופצת לא רק בין ילדים, אלא אף בין אלפי חיילים יהודיים המשרתים בצבא ארה"ב{{הערה|קובץ ליובאוויטש, חוברת רביעית עמ׳ 56.}}.<br />
<br />
חוברת זו מהווה את אחת הראיות המשמעותיות למעורבות העמוקה של הרבי בהוצאה לאור של החוברת, כאשר במכתב ששיגר הרבי לרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] כחודשיים לאחר ההוצאה לאור של החוברת, מעיד הרבי שהתוכן של המכתב הוא היסוד למה שפירש בחוברת של בין המצרים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/170.htm מכתבו של הרבי לרב גרינגלאס, אגרות קודש חלק ב' אגרת קע].}}<br />
<br />
כעבור שנה, לקראת בין המצרים [[תש"ה]] נדפסה החוברת במהדורה שניה, וכדי לענות על הביקוש הגדול, נאלץ [[המל"ח]] להזדרז ולהדפיס מהדורה נוספת עם אלפי עותקים{{הערה|קובץ ליובאוויטש, שנה שנייה חוברת שלישית עמ' 42-43.}}.<br />
<br />
==תוכן החוברת==<br />
החוברת פותחת במידע על שבת חזון שלפני תשעה באב ועל שבת נחמו שחלה שבת לאחר תשעה באב.<br />
<br />
בהמשך עוברת החוברת לפירוט האירועים שקרו ב[[תשעה באב]]{{הערה|מות בני ישראל במדבר, חורבן בית ראשון, חורבן בית שני, חורבן העיר ביתר, חרישת [[הר הבית]] ו[[ירושלים]]}}. בחוברת נכתב כי בית המקדש השני חרב בשנת ד'ת"כ כמובא [[סדר עולם זוטא]] פרק תשיעי.<br />
<br />
כאן מופיע ציור עדכני של [[הכותל המערבי]].<br />
<br />
בהמשך מודפסים בהדפסה מאירת עיניים תפילות [[עננו]] ו[[נחם]] הנאמרות בצום תשעה באב במנחה. בתפילת נחם המופיעה בחוברת כתוב 'וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת וַיִירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים' (כפי הנוסח ב[[סידור תורה אור]] , וב[[סידור אדמו"ר הזקן]] דפוס שקלאוו) ולא כנוסח הנפוץ בחב"ד עוֹבְדֵי זָרִים.<br />
<br />
כאן מספרת החוברת את סיפור בתי המקדש ומתארת את משמעותו הפנימית והרוחנית של ביהמ"ק. בנקודה זו מקשר הרבי בין האבל על חורבן הבית לאבל על [[שואת יהודי אירופה]], ומתייחס בהתייחסות ישירה לרצח היהודים שהתחולל באותה תקופה באירופה.<br />
<br />
בהמשך החוברת מודפסות הלכות הנוגעות לימי בין המצרים ולתשעה באב.<br />
<br />
כמו כן, מופיעה בחוברת מכתב מיוחד מהרבי ל[[ילדי ישראל]] על המשמעות הפנימית של ימי בין המצרים.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי]]<br />
*[[שבועות זמן מתן תורתנו (חוברת)]]<br />
*[[לימוד הלכות בית הבחירה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [[מנחם מענדל גרינפלד]] , '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c5/%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA.pdf עם ישראל נמצא עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר]''', שבועון כפר חב"ד פרשת דברים תשפ"ג, גליון 2018 עמוד 56<br />
<br />
{{בין המצרים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בין המצרים]]<br />
[[קטגוריה:כותרים בהפקת המרכז לעניני חינוך]]<br />
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=617039מנחם מענדל גרינפלד2023-07-28T08:41:32Z<p>Merkos: /* מנהל תלמוד תורה חב"ד בני ברק */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:גרינפלד.JPEG|250px|שמאל|ממוזער|הרב גרינפלד (משמאל) לצד [[יוסף יצחק בלינוב|הרב בלינוב]]]]<br />
<br />
הרב '''מנחם מענדל גרינפלד''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1976) הוא עורך ומחבר תורני, מייסד [[מכון אנכ"י]], וחזן מקצועי מבוקש. בעבר מנהל גשמי ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ג סיון]] [[תשל"ו]] לאביו הרב ראובן גרינפלד ולאמו מרת אילנה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר שנת [[התלמידים השלוחים|שליחות]] ו[[סמיכה לרבנות]], בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חנה, בת החסיד ר' [[יעקב חיים יעקובוביץ]] מ[[צפת]] וקבע את מגוריו ב[[פתח תקווה]].<br />
<br />
לאחר לימוד ב[[כולל אברכים]], החל לשמש כמזכיר ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]], ובמקביל החל לעסוק בפיענוח אגרותיו התורניות של [[הרבי]] הכלולות בסדרת ה[[אגרות קודש]] ולעמוד על החידושים התורניים הגלומים בהם, עבודה הדורשת לימוד מעמיק של הספרים והסוגייות אודותם הרבי מעיר בקצרה במכתבים המיועדים לאנשים שהיו מונחים היטב בנבכי הסוגיות, כשאת המאמרים פרי עטו פרסם בבימות תורניות שונות, ובהמשך לכך ייסד בשנת [[תשע"ה]] את [[מכון אנכ"י]].<br />
<br />
==מנהל תלמוד תורה חב"ד בני ברק==<br />
כיהן כמזכיר ומחנך ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]] <br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ז]] התמנה לשמש כמנהל גשמי של תלמוד תורה חב"ד בבני ברק{{הערה|[https://chabad.info/news/181627/ המנהל החדש: הרב מנחם מענדל גרינפלד]}} <br />
<br />
בקיץ [[תשפ"ג]] סיים תפקידיו בתלמוד תורה.<br />
<br />
==חזן==<br />
ידוע כחזן ואף התמקצע בכך, ובחגים ובימים הנוראים מוזמן לקהילות יהודיות מכובדות ברחבי העולם ומתפלל לפני העמוד.<br />
<br />
==מחקרים==<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ג]] פירסם מחקרים אודות חוברות וקונטרסים שיצאו לאור ע"י [[מל"ח]] ו[[קה"ת]]{{הערה|כפר חב"ד 1997, 2004, 2010, הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן- פסח תשפ"ג}}.<br />
<br />
==ספריו==<br />
[[קובץ:מכתבי פאר גרינפלד.jpg|שמאל|ממוזער|מכתבי פאר]]<br />
<br />
*'''מכתבי פאר''', 200 עמוד, חולק בשמחה משפחתית, [[פתח תקוה]] [[תשע"ה]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/32705/ חדש: מכתבי פאר]}} {{אינפו}}<br />
*'''אגרת-מבוארת''', סדרת חוברות, [[פתח תקוה]] [[תשע"ו]]-[[תשע"ז]]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[מכון אנכ"י]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''צפון''', ראיון עם העורך. [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1601<br />
*'''לשמוע אל הרינה ואל התפילה''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1924<br />
*'''ה'בענצ'רל''', בתוך שבועון כפר חב"ד, גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:גרינפלד, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:חזנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A&diff=616362מרכז לעניני חינוך2023-07-26T21:08:38Z<p>Merkos: /* פעילות המרכז */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מרכז לעניני חינוך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו המרכז]]<br />
'''מרכז לעניני חינוך''' (מכונה בקיצור '''מל"ח''') הינו הגוף האחראי על כל פעילות [[הפצת המעיינות]] של [[חסידות חב"ד]] ומרכז את [[מפעל השליחות]] העולמי.<br />
<br />
==ייסוד המרכז==<br />
<br />
המרכז הוקם ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר עם בואו של [[הרבי|חתנו]] ב[[כ"ח סיון תש"א]] ועל מנת לרכז תחתיו את פעילות ה[[חינוך]] וה[[יהדות]] ב[[ארצות הברית]]{{הערה|במקביל ל[[מחנה ישראל]] שמטרתו הייתה לאחד את כלל [[יהודי]] ה[[עולם]] והוצאת הספרים [[קה"ת]].}}.<br />
<br />
כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], וכמזכיר מונה הד"ר [[ניסן מינדל]]; כמשרד המל"ח נקבע חדר ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומת כניסה|קומה הראשונה]] של [[770|770 איסטערן פארקווי]], (לאחר מספר חודשים בהם התגורר [[הרבי]] במקום), לימים הפך החדר ל[[חדר הרבי|חדרו האישי של הרבי]], כאשר משרדי המל"ח מועתקים לחדר המזכירות{{הערה|לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל"ח לחדרו של הרב [[חודקוב]] בקצה השני של [[770]].}}.<br />
<br />
בין עובדי משרד המרכז בימי הבראשית נמנו גם הרב [[אברהם פריז]] והרב [[מאיר ליבר קלר]].<br />
<br />
תוך זמן קצר נפתחו למרכז עשרות סניפים בכל רחבי [[ארצות הברית]], בערים המרכזיות ובערי השדה; אנשי המרכז פתחו בנוסף לסניף המרכזי גם בתי ספר של [[בית רבקה]] ו[[בית שרה]], [[מסיבות שבת]] ו[[של"ה]] והפיצו את חוברות ועלוני המרכז{{הערה|במקומות מסוימים שימש נציג המל"ח גם כנציג [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] וניהל סניף של [[אחי תמימים]] במקום.}}.<br />
<br />
בהמשך התרחבה פעילות המרכז לשאר חלקי העולם; סניפים נפתחו ב[[פוקינג]] - על ידי הרב [[דוד ברוומן]]; ב[[קנדה]] - על ידי הרב [[יצחק הנדל]], כשבראש המרכז עומדים הרב [[משה אליהו גרליצקי]] והרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], ובפועל השתתפו בניהולו גם הרב [[יוסף ראדאל]]; ב[[אנגליה]]{{הערה|בחודש [[חשוון]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]{{הערה|בסיוע ד"ר [[הלל זיידמן]] ובפיקוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] - [[זכרון הרש"ז גוראריה]] סימן רכ"ד}}; ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|בחודש [[אייר]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[אברהם פריז]] וב[[מרוקו]]{{הערה|בשנת [[שי"ת]].}} - על ידי הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
<br />
==פעילות המרכז==<br />
[[קובץ:מסיבות שבת תשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מביט על כפתור-סמל, בכינוס של מסיבות שבת מטעם מל"ח, תש"ב]]<br />
מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות ה[[יהדות]] וה[[חינוך]] ב[[ארצות הברית]], מלבד ישיבות וחדרים{{הערה|שהיו תחת [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] בהנהלת [[הרש"ג|הרב שמריהו גורארי']].}}; בין פעולותיו נמנו{{הערה|על פי 'סקירה קצרה' שבסוף [[לוח היום יום]], [[סידור תהלת השם]] ([[תש"ה]] ו[[תש"ז]]) ו[[תולדות חב"ד בארצות הברית]].}}:<br />
<br />
*'''בתי ספר לנערות''' - [[בית רבקה]] (ע"ש [[הרבנית רבקה]]) ו[[בית שרה]] (ע"ש [[הרבנית שטערנא שרה]]); בתי ספר כאלו הוקמו על ידי סניפי המל"ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ל[[יהדות]]{{הערה|עדות [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אגרות קודש שלו]] חלק ז' אגרת א'תתקס"ב.}}. הסניף המרכזי של [[בית רבקה]] שכן ב[[קראון הייטס]].<br />
<br />
*'''[[מסיבות שבת]]''' - מידי [[שבת קודש]] התכנסו עשרות ילדים וילדות{{הערה|בצורה נפרדת}} בכל סניף [[מל"ח]], שמעו מפי מדריכים על קדושת ה[[שבת]], על [[יהדות]] ו[[ענייני דיומא]]; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על ידי כל סניף; מידי פעם - בדרך כלל ב[[ל"ג בעומר]], התכנסו ילדי הסניפים למעין [[פאראד]] בחצר [[770]], ו[[הרבי]] היה נושא לפניהם דברים על [[יהדות]] ו[[חסידות]].<br />
<br />
*'''[[שיעורי לימודי הדת]]''', לילדים היהודיים הלומדים בבתי ספר עממיים, הוקם ארגון 'של"ה', שברשיון החוק האמריקני מסר מידי [[יום רביעי]] שיעור בו למדו אודות [[יהודי|יהדותם]] ומשמעותה בחיי היום-יום שלהם; שעה שבועית זו כונתה 'מיטוואך שעה'; את מחלקה זו ניהל הרב [[יעקב יהודה הכט]] (לימים היא הפכה ל[[וועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר]]).<br />
<br />
*'''המחלקה לאיכרים יהודיים''', שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כ[[טלית]] ו[[תפילין]]); ופעלה לסידור [[חינוך]] [[יהודי]] לילדיהם (המחלקה הייתה משותפת למל"ח ול[[מחנה ישראל]]).<br />
<br />
*'''מחלקת המצו"ת''' (= '''ה'''ספקת [[מזוזה|'''מ'''זוזות]] [[ציצית|'''צ'''יצית]] ו[[תפילין|'''ת'''פילין]]), שפעלה לסיפוק תשמישי קדושה וספרים לפליטי [[השואה]] ויוצאי [[רוסיה]] ששהו מעבר לים, במחנות הפליטים וכו' וכן ב[[סין]] וב[[יפן]]; את הסניף המרכזי של המחלקה, ממנו סופקו המצרכים לכל אירופה, ב[[פוקינג]], ניהל הרב [[דוד ברוומן]]; הסניף שסיפק תשמישי קדושה וספרים לפליטים שברחו למזרח הרחוק, נוהל בידי רבה של [[שנחאי]], הרב [[מאיר אשכנזי]].<br />
<br />
*'''המחלקה ליוצאי צבא''' התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא [[ארצות הברית]]; לתשמישי קדושה; ספרים לקריאה וללימוד; חוברות מיוחדות שהוצאו בשבילם ([[סידור]]ים ו[[מחזור]]ים, [[ברכת המזון]], ספרונים של [[שיחות]] וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם (גם מחלקה זו הייתה משותפת ל[[מחנה ישראל]]).<br />
<br />
*'''שיעורי ערב''' - שיעורים תורניים לבעלי-בתים [[יהודים]] העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על ידי ה[[מל"ח]] בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת [[תש"ה]] עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת [[אשל התורה]] של [[מחנה ישראל]]; בשנת [[תש"ז]] חזר ארגון השיעורים לידי מל"ח. <br />
<br />
*'''תעמולה''' למען [[חינוך]] יהודי נערכה בין ההורים היהודיים ב[[ארצות הברית]] בקנה מידה ארצי; כל סניף מל"ח אחראי היה על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען "תעמולת החינוך הכשר" - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של ה[[מל"ח]].<br />
<br />
*'''מחלקת המורים''' - '''א'''. ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של ה[[מל"ח]] ובתי ספר אחרים '''ב'''. סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים.<br />
<br />
*'''מחלקה לתמיכה''' כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים ל[[מל"ח]] ו[[תות"ל]] והן שאינם שייכים ל[[חב"ד]], כמו [[בית יעקב]] וכו'.<br />
<br />
*'''שליחויות לערי שדה''' - [[מרכז שליחות]], בחורים שיצאו כ[[שליח נודד|שלוחים נודדים]] לסיורים של הפצת [[יהדות]] בערי השדה; מחלקה זו פועלת עד היום{{הערה|בניהול האחים הרב [[משה יהודה קוטלרסקי|משה]] ומענדל קוטלרסקי.}}; [[הרבי]] מלך המשיח ייקר מאד מחלקה זו, והקדיש לה [[שיחה|שיחות]] רבות.<br />
<br />
*'''כינוסים והרצאות''' - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי ה[[יהדות]], כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות ב[[חג הסוכות]] ב[[770]]; כ"ק אדמו"ר היה מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע{{הערה|משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]] על ידי [[קה"ת]], חלקם באו בסדרת ה[[רשימות]] וחלקם נלקטו בספר [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]].}}.<br />
<br />
*'''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טאקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע 'קרן סטולמן'. הרבי היה מעורב בהפקה והוצאה לאור של חיבורים אלו. הרבי התבטא אודות חוברות מסוג זה - אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170}}<br />
<br />
בשנת [[תש"ד]] הוקם 'קרן סטולמן' במטרה לסייע ל[[מרכז לענייני חינוך]] באספקת ספרי לימוד יהודיים, הקרן הוקם על ידי הנגיד [[יוליוס (יהודה) סטולמן]] ו[[אלכסנדר אלחנן כהן]]. בהנהלת הקרן היה חבר [[הרבי]] יחד עם הרב [[ניסן מינדל]].{{מקור}}<br />
<br />
===פעילות המרכז המתחדשת===<br />
כיום עיקר הפעילות תחת שם הארגון מתקיימת מבניין [[788 איסטערן פארקווי]] תחת [[מרכז 302|מחלקה '302']] המנוהלת על ידי הרב [[משה קוטלרסקי]]:<br />
*'''[[CTeen]]'''<br />
*'''Ckeeds'''<br />
*'''[[jem]]'''<br />
*'''JNet'''<br />
*'''בית מדרש לשלוחים'''<br />
*'''מיי שליח'''<br />
*'''[[כינוס השלוחים העולמי]]'''<br />
*'''משרד משיח''' - בהנהלת הרב שלמה נפרסטק.<br />
<br />
==תש"י ואילך==<br />
<br />
לאחר [[י' שבט תש"י]] הפך [[הרבי]] לנשיא המל"ח, בנוסף לתפקידו כ'יו"ר'; בניירות תש"נ נרשם כי הרב חודקוב הוא יו"ר המל"ח.<br />
<br />
בשנים אלו התמקד מל"ח בניהול [[מפעל השליחות]] ברחבי העולם; בחירת השלוחים, עזרה ראשונית ותקציבים; נפתחו על ידי המל"ח אלפי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] - שהוכרו כסניף מל"ח; פעילות המל"ח שהייתה עד-אז עברה לאחריותו של כל [[שליח]] בכל אתר ואתר.<br />
<br />
עם זאת, בשנים אלו ריכז מל"ח עניינים רבים ב[[חב"ד]]: ניהל את כל [[מפעל השליחות]] המסועף, את [[כינוס השלוחים העולמי]], החזיק בבעלות על בית הרבי ב[[פרזידנט 1304]], היה בעלים של ספריית [[הרבי]] בחדרו{{הערה|עד שאוחדה עם [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] בשנת [[תשמ"ח]].}} ושל בניין ספריית ליובאוויטש שעל ידי 770, ועוד עניינים רבים שנוהלו על ידי הרב חודקוב במסגרת מל"ח.<br />
<br />
במשך השנים הצטרפו למוסד הרב [[יהודה קרינסקי]] שפיקח על קשרים עם נדיבים שונים וסייע לרב חודקוב בארגון [[כינוס השלוחים העולמי]] והרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] שניהל מטעם המל"ח את [[מפעל השליחות]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]], על-פי הוראת הרבי, הוכנס נציג מל"ח לוועד להרחבת [[770]] - הנציג היה הרב [[שלום מענדל סימפסון]].<br />
<br />
==מינויים ודיונים==<br />
===שטר צוואה===<br />
<br />
בי"ז [[סיוון]] [[תשמ"ח]], נכתבה (על פי הוראת הרבי) 'שטר צוואה' על ידי הרבנים [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]] בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלה הראשית של המרכז, שלושתם ביחד וכל אחד לחוד: הרב [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] והרב [[שלום מענדל סימפסון]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה].}}. הצוואה הוגהה על-ידי [[הרבי]], אך לא נמצאה עותק חתום שלה. ישנם הטוענים שהרבי חתם על עותק שאינו בידינו, טענה זו מסתמכת על עדות ר' [[ניסן מינדל]], וכן עדות הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. הדבר יצר פילוג בין רבני חב"ד, כאשר ועד של ארבעה רבנים שכללה את הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסק כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 צילום הפסק]}}. לאידך פסקו רוב הרבנים ב[[ועד רבני ליובאוויטש]] אשר אין לצוואה כל תוקף הואיל ולא נמצא לה עותק חתום.<br />
<br />
===ניירות רשמיים===<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] הכינו{{הערה|על-פי הוראת הרבי ב[[יחידות]] לחברי אגו"ח, ט' [[מרחשוון]] [[תשמ"ט]].}} חברי שלושת המוסדות המרכזיים - [[אגודת חסידי חב"ד]], [[מחנה ישראל]] ומל"ח, ניירות חדשים למוסדותיהם, ובהם נכנסו חברים חדשים, הניירות אושרו על ידי הרבי בחתימת יד קדשו.<br />
<br />
למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ד"ר [[ניסן מינדל]], הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]] הרב [[בערל יוניק]], והרב [[דוד רסקין]], הרב [[שלום מענדל סימפסון]], הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]]{{הערה|כממלא מקום אביו הרב [[משה פנחס כ"ץ]].}} והרב [[חיים יהודה קרינסקי]].<br />
<br />
===שני מרכזים===<br />
לאחר דיונים וויכוחים בשנים [[תשנ"ה]]-[[תשנ"ז]], נוצר מצב של שני 'מרכזים'. האחד, נתמך בידי (רוב) רבני [[ועד רבני ליובאוויטש]] המתנהל על ידי [[חיים יהודה קרינסקי]], ר' [[משה יהודה קוטלרסקי]] ור' [[זלמן אהרן גרוסבאום]]. במרכז זה היו חברים (עד לשנת [[תש"ע]]) גם הרבנים: [[אברהם יצחק שם טוב]], [[נחמן סודאק]], [[ישראל דערן]], [[שלום דובער לויטין]], [[שמואל קפלן]] ו[[דניאל מוסקוביץ']]. המרכז השני בראשות הרב [[שלום מענדל סימפסון]], נתמך על-ידי [[בד"צ קראון הייטס]] ורבנים נוספים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/n/image_gen/cache/353dc1694e44257367095326d3d4fff8.jpg בד"צ קראון הייטס לרב סימפסון: פשיטא שברשותך להוציא לאור ספרי קה"ת, ולהחליט בעניני המל"ח, ובכל מה שקבלתם יפוי כח מבעל הצוואה נשיא דורנו] {{אינפו}}, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/11/17-11-2020-20-03-16-%D7%97%D7%99%D7%99-%D7%A9%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-770.pdf הרב שווי והרב יצחק הענדל: לאור הצוואה הידועה הבעלות של המל"ח ניתן לרב סימפסאן] (ע' 8) {{אינפו}}}}<br />
<br />
===זבל"א===<br />
עקב חילוקי דעות בין הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] והרב [[ירחמיאל בנימין קליין]], מורשי החתימה בעמותה, לבין הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] ושאר חברי ההנהלה החוקית, הוכרז בשנת [[תש"ע]] על [[זבל"א]] במסגרת [[ועד רבני ליובאוויטש]] בו השתתפו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב [[משה בוגמילסקי]] והרב [[דוד משה ליברמן]]. במרכז הוויכוח עמדו ניירות תש"נ - האם הם רק לצרכי הממשלה (טענת הרב קרינסקי) או הם משקפים את דעת הרבי (טענת הרב קוטלרסקי והרב שם-טוב).<br />
<br />
ב[[חודש אב]] [[תש"ע]] יצאה פסיקה זמנית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 צילום].}} בו בוטל התואר יו"ר ומונה ועד פועל זמני בו חברים הרב קרינסקי, הרב קוטלרסקי והרב ו[[זלמן אהרן גרוסבאום]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''כאן לא מסכמים''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 6 {{*}} חג הסוכות תשפ"ב עמוד 6<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* מסמכים, עדויות ומענות:, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65079 כל האמת על המל"ח וכינוס השלוחים], {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*'''[https://collive.com/breaking-the-ice-in-america/ 'שוברים את הקרח' באמריקה]''', בתכנית הוידאו השבועית של ר' [[שלום דובער שפירא (בן ליפמן)|שלום דובער שפירא]] {{וידאו}}{{COL}} (אנגלית)<br />
<br />
{{770}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9D_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%99&diff=615789סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי2023-07-25T22:38:05Z<p>Merkos: /* הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:בענטשלער.png|ממוזער|שער הברכון]]<br />
'''סדר ברכות ותפלות עם תרגום אנגלי''' (מכונה '''בענטשערעל''') הוא ברכון עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת [[קה"ת]], והופק על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] ומתרגם (ככל הנראה הרב [[ניסן מינדל]]).<br />
<br />
==הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי==<br />
בשנת [[תש"ב]] אדמו"ר הריי"צ יזם הפקת שלושה חיבורים ועל ההוצאה בפועל מינה את הרבי. שלושת החיבורים הם:[[לוח כיס יומי לתלמיד|לוח שנה]], ברכון באנגלית, ו[[היום יום]]{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, חלק ו', עמ' של"ה.}}.<br />
<br />
<br />
בשנים אלו - '''[[קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה והם נחלקים לשני סוגים:<br />
<br />
<br />
*חיבורים בעריכת הרבי: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס]] (2 חלקים).<br />
[[קובץ:שבועות.jpg|ממוזער|חוברת שבועות]]<br />
*חיבורים בהפקת הרבי: ירחון "שמועסן פאר קינדער און יוגנד" - וב[[אנגלית]]: "טאקס ענד טיילס - Talks and Tales"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" וחוברות על החגים כגון: פסח, שבועות ועוד - תורגמו לאנגלית ע"י הרב ניסן מינדל{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 2010 עמוד 62: במודעת פרסומת למהדורת תש"ט פורסם אודות חוברת שבועות. <br />
[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA.pdf סקירה חוברת שבועות]}}, "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את החיבורים הנזכרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע '[[קרן סטולמן]]'.<br />
<br />
===עריכת החוברת על ידי הרבי===<br />
הברכון יצא לאור בהפקת ופיקוח אדמו"ר הריי"צ, כשהרבי משמש כעורך אחראי, והוא מכיל חלקים מהתפילה והברכות עם תרגום לאנגלית, ובעריכתו ותרגומו לאנגלית לפי ההוראות שהתקבלו מהרבי היו שותפים הרב חודוקוב והרב מינדל{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.}}.<br />
<br />
כמו שאר הפרסומים שיצאו לאור על ידי קה"ת באותן שנים, הרבי היה מעורב באופן מלא בעריכתם, כאשר את חלקם הרבי אף כתב מתחילתם ועד סופם{{הערה|דוגמת [[לוח כיס יומי לתלמיד]] ו[[לוח היום יום]] שמצויים בידינו תצלומי כתב היד המקורי של הרבי מעריכתם.}}, ומכך ניתן לשער גם בנוגע לחוברת זו שנערכה מראשה ועד סופה באופן מלא על ידי הרבי{{הערה|ראו בהרחבה בהערות וביאורים אהלי תורה גיליון פסח תשפ"ג, ראיות נוספות לכך.}}.<br />
<br />
עם זאת, הרבי עצמו הסתייג במידה מסויימת ממידת המעורבות שלו בתרגום האנגלי הסופי כפי שנדפס, כאשר כתב במענה לשאלת אחד הרבנים על אופן תרגום שם ה' בחוברת לאנגלית, שתוכן ההגהה שלו הוא רק כללי, ולא ניתן לדייק עניני הלכה מביטוי ספציפי כפי שתורגם לאנגלית{{הערה|"פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל" [דהיינו כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]. הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170. כפר חב"ד 2004, מאמר הרמ"מ גרינפלד אודות חוברות מל"ח לפסח, מופיע בקישורים החיצוניים לערך זה.}} (עם זאת, ראוי לציין ששם ה' מודפס כך עד היום בכל הסידורים היוצאים לאור על ידי [[קה"ת]]).<br />
<br />
מאגרת הרבי אל הרב [[חיים נאה]], עולה כי במהלך עריכת סדר ברכות ותפילות, הורה לרב חודקוב להפנות שאלות ובקשת הבהרות, אל אדמו"ר הריי"צ. ומאגרת זו מובן כי הרב חודקוב היה קשור להוצאה לאור של 'סדר ברכות ותפילות', אלא שכיום לא ידוע חלקו המדוייק{{הערה|בית משיח 1311 במדור אגרות בפרסום ראשון.}}.<br />
<br />
(אחת הראיות המשמעותיות למעורבות העמוקה של הרבי בהוצאה לאור של חוברות אלו, היא במכתב ששיגר הרבי לרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] כחודשיים לאחר ההוצאה לאור של [[בין המצרים (חוברת)|החוברת על ימי בין המצרים]], כאשר במכתב מעיד הרבי שהתוכן של המכתב הוא היסוד למה שפירש בחוברת של בין המצרים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/170.htm מכתבו של הרבי לרב גרינגלאס, אגרות קודש חלק ב' אגרת קע].}}).<br />
<br />
===ברכון המל"ח בתפוצה רחבה===<br />
<br />
הברכון נערך במהלך קיץ תש"ב ויצא לאור בסוף חודש שבט [[תש"ג]].<br />
<br />
במודעה שהתפרסמה בירחון [[הקריאה והקדושה]] עם צאתו לאור של הברכון נכתב: "הברכון החדש! הפעילות המוצלחת והענפה של ה[[מרכז לעניני חינוך]] מציינת בימים אלו הישג חשוב וחדש עם הופעתו של הברכון - סדר תפילות וברכות, עם תרגום לאנגלית - שיצא כעת מהדפוס. הברכון המדובר הכה גלים במראהו יוצא הדופן: פורמט כיס יפהפה, הדפסה באותיות מאירות עיניים, נוח לנשיאה בכל עת ועוד. הברכון מכיל מספר מעלות חשובות: בראשו באה הקדמה קצרה באנגלית על חשיבותה ומשמעותה של הברכה. לוח נאה עם אותיות הא"ב, ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה, תפילת הדרך ועוד". תחת הכותרת 'זכור את חובתך', באה רשימה בת שלושה-עשר סעיפים...{{הערה|גיליון מס' 30.}}.<br />
<br />
הברכון זכה להצלחה מרובה, וכבר באותה שנה הוא נדפס במהדורה שנייה ושלישית.<br />
<br />
==הרבי משיב לשאלות ודיוקים==<br />
<br />
לאחר הדפסת הברכון, כתב הרב [[משה פנחס כ"ץ]] לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}. ובאופן דומה הרבי השיב לרב כץ על שאלותיו אודות גיליונות השמועסן{{הערה|תשורה זינגער תשס"ו}}, בין השאר הגיב הרבי וביאר בפרטיות את ענינם של ה[[מים אחרונים]]{{הערה|1=להרחבה, ראו: הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]] , '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/ea/%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%AA_13_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA.pdf בעקבות 13 החובות]''', שבועון כפר חב"ד פרשת מטות-מסעי תשפ"ג, גליון 2017 עמוד 44.}}.<br />
<br />
נראה כי הרבי הגן על תכנים של המל"ח, גם אם לא כתבם או הגיהם בדקדקנות.<br />
<br />
==שימוש בברכון==<br />
במכתב מקיץ [[תש"י]] כותב הרב חודקוב לרב [[שלום ריבקין]], על קבוצת אבלים שאינם דוברי לשון הקודש, וצריכים להגיד [[קדיש]]: "...וטוב מאוד שלכל אחד מהם יהיה תמיד בענטשערל משלנו"{{הערה|צדיק למלך, קובץ ה', עמ' 91.}}.<br />
<br />
במהלך חגיגות יום הולדתו ה-75 של הרבי ב[[י"א ניסן תשל"ז]], התקיים אירוע קבלת הפנים מטעם הקונגרס של [[ארצות הברית]] לכבוד היום. במהלך האירוע חולק הברכון עם הטבעה של סמל ארצות הברית ותיאור של הערב.<br />
==ראו גם==<br />
*[[סימני סדר של פסח - THE SEDER]]<br />
*[[שבועות זמן מתן תורתנו (חוברת)]]<br />
*[[13 החובות לילדי ישראל]]<br />
*[[בין המצרים (חוברת)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42 וגיליון 2004 על חוברות המל"ח שנכתבו על ידי צוות המרכז והרבי פיקח והגיה.<br />
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8e/%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%AA.pdf עיונים בסדר ברכות ותפילות]''', הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{אוצר החכמה|סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי|מהדורת תשי"ז|143259}}.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]<br />
[[קטגוריה:סידורים]]<br />
[[קטגוריה:כותרים בהפקת המרכז לעניני חינוך]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9D_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%99&diff=615788סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי2023-07-25T22:37:36Z<p>Merkos: /* הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:בענטשלער.png|ממוזער|שער הברכון]]<br />
'''סדר ברכות ותפלות עם תרגום אנגלי''' (מכונה '''בענטשערעל''') הוא ברכון עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת [[קה"ת]], והופק על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] ומתרגם (ככל הנראה הרב [[ניסן מינדל]]).<br />
<br />
==הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי==<br />
בשנת [[תש"ב]] אדמו"ר הריי"צ יזם הפקת שלושה חיבורים ועל ההוצאה בפועל מינה את הרבי. שלושת החיבורים הם:[[לוח כיס יומי לתלמיד|לוח שנה]], ברכון באנגלית, ו[[היום יום]]{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, חלק ו', עמ' של"ה.}}.<br />
<br />
<br />
בשנים אלו - '''[[קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה והם נחלקים לשני סוגים:<br />
<br />
<br />
*חיבורים בעריכת הרבי: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנציקלופדית כיס]] (2 חלקים).<br />
[[קובץ:שבועות.jpg|ממוזער|חוברת שבועות]]<br />
*חיבורים בהפקת הרבי: ירחון "שמועסן פאר קינדער און יוגנד" - וב[[אנגלית]]: "טאקס ענד טיילס - Talks and Tales"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" וחוברות על החגים כגון: פסח, שבועות ועוד - תורגמו לאנגלית ע"י הרב ניסן מינדל{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 2010 עמוד 62: במודעת פרסומת למהדורת תש"ט פורסם אודות חוברת שבועות. <br />
[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA.pdf סקירה חוברת שבועות]}}, "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את החיבורים הנזכרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע '[[קרן סטולמן]]'.<br />
<br />
===עריכת החוברת על ידי הרבי===<br />
הברכון יצא לאור בהפקת ופיקוח אדמו"ר הריי"צ, כשהרבי משמש כעורך אחראי, והוא מכיל חלקים מהתפילה והברכות עם תרגום לאנגלית, ובעריכתו ותרגומו לאנגלית לפי ההוראות שהתקבלו מהרבי היו שותפים הרב חודוקוב והרב מינדל{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.}}.<br />
<br />
כמו שאר הפרסומים שיצאו לאור על ידי קה"ת באותן שנים, הרבי היה מעורב באופן מלא בעריכתם, כאשר את חלקם הרבי אף כתב מתחילתם ועד סופם{{הערה|דוגמת [[לוח כיס יומי לתלמיד]] ו[[לוח היום יום]] שמצויים בידינו תצלומי כתב היד המקורי של הרבי מעריכתם.}}, ומכך ניתן לשער גם בנוגע לחוברת זו שנערכה מראשה ועד סופה באופן מלא על ידי הרבי{{הערה|ראו בהרחבה בהערות וביאורים אהלי תורה גיליון פסח תשפ"ג, ראיות נוספות לכך.}}.<br />
<br />
עם זאת, הרבי עצמו הסתייג במידה מסויימת ממידת המעורבות שלו בתרגום האנגלי הסופי כפי שנדפס, כאשר כתב במענה לשאלת אחד הרבנים על אופן תרגום שם ה' בחוברת לאנגלית, שתוכן ההגהה שלו הוא רק כללי, ולא ניתן לדייק עניני הלכה מביטוי ספציפי כפי שתורגם לאנגלית{{הערה|"פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל" [דהיינו כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]. הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170. כפר חב"ד 2004, מאמר הרמ"מ גרינפלד אודות חוברות מל"ח לפסח, מופיע בקישורים החיצוניים לערך זה.}} (עם זאת, ראוי לציין ששם ה' מודפס כך עד היום בכל הסידורים היוצאים לאור על ידי [[קה"ת]]).<br />
<br />
מאגרת הרבי אל הרב [[חיים נאה]], עולה כי במהלך עריכת סדר ברכות ותפילות, הורה לרב חודקוב להפנות שאלות ובקשת הבהרות, אל אדמו"ר הריי"צ. ומאגרת זו מובן כי הרב חודקוב היה קשור להוצאה לאור של 'סדר ברכות ותפילות', אלא שכיום לא ידוע חלקו המדוייק{{הערה|בית משיח 1311 במדור אגרות בפרסום ראשון.}}.<br />
<br />
(אחת הראיות המשמעותיות למעורבות העמוקה של הרבי בהוצאה לאור של חוברות אלו, היא במכתב ששיגר הרבי לרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] כחודשיים לאחר ההוצאה לאור של [[בין המצרים (חוברת)|החוברת על ימי בין המצרים]], כאשר במכתב מעיד הרבי שהתוכן של המכתב הוא היסוד למה שפירש בחוברת של בין המצרים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/170.htm מכתבו של הרבי לרב גרינגלאס, אגרות קודש חלק ב' אגרת קע].}}).<br />
<br />
===ברכון המל"ח בתפוצה רחבה===<br />
<br />
הברכון נערך במהלך קיץ תש"ב ויצא לאור בסוף חודש שבט [[תש"ג]].<br />
<br />
במודעה שהתפרסמה בירחון [[הקריאה והקדושה]] עם צאתו לאור של הברכון נכתב: "הברכון החדש! הפעילות המוצלחת והענפה של ה[[מרכז לעניני חינוך]] מציינת בימים אלו הישג חשוב וחדש עם הופעתו של הברכון - סדר תפילות וברכות, עם תרגום לאנגלית - שיצא כעת מהדפוס. הברכון המדובר הכה גלים במראהו יוצא הדופן: פורמט כיס יפהפה, הדפסה באותיות מאירות עיניים, נוח לנשיאה בכל עת ועוד. הברכון מכיל מספר מעלות חשובות: בראשו באה הקדמה קצרה באנגלית על חשיבותה ומשמעותה של הברכה. לוח נאה עם אותיות הא"ב, ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה, תפילת הדרך ועוד". תחת הכותרת 'זכור את חובתך', באה רשימה בת שלושה-עשר סעיפים...{{הערה|גיליון מס' 30.}}.<br />
<br />
הברכון זכה להצלחה מרובה, וכבר באותה שנה הוא נדפס במהדורה שנייה ושלישית.<br />
<br />
==הרבי משיב לשאלות ודיוקים==<br />
<br />
לאחר הדפסת הברכון, כתב הרב [[משה פנחס כ"ץ]] לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}. ובאופן דומה הרבי השיב לרב כץ על שאלותיו אודות גיליונות השמועסן{{הערה|תשורה זינגער תשס"ו}}, בין השאר הגיב הרבי וביאר בפרטיות את ענינם של ה[[מים אחרונים]]{{הערה|1=להרחבה, ראו: הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]] , '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/ea/%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%AA_13_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA.pdf בעקבות 13 החובות]''', שבועון כפר חב"ד פרשת מטות-מסעי תשפ"ג, גליון 2017 עמוד 44.}}.<br />
<br />
נראה כי הרבי הגן על תכנים של המל"ח, גם אם לא כתבם או הגיהם בדקדקנות.<br />
<br />
==שימוש בברכון==<br />
במכתב מקיץ [[תש"י]] כותב הרב חודקוב לרב [[שלום ריבקין]], על קבוצת אבלים שאינם דוברי לשון הקודש, וצריכים להגיד [[קדיש]]: "...וטוב מאוד שלכל אחד מהם יהיה תמיד בענטשערל משלנו"{{הערה|צדיק למלך, קובץ ה', עמ' 91.}}.<br />
<br />
במהלך חגיגות יום הולדתו ה-75 של הרבי ב[[י"א ניסן תשל"ז]], התקיים אירוע קבלת הפנים מטעם הקונגרס של [[ארצות הברית]] לכבוד היום. במהלך האירוע חולק הברכון עם הטבעה של סמל ארצות הברית ותיאור של הערב.<br />
==ראו גם==<br />
*[[סימני סדר של פסח - THE SEDER]]<br />
*[[שבועות זמן מתן תורתנו (חוברת)]]<br />
*[[13 החובות לילדי ישראל]]<br />
*[[בין המצרים (חוברת)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42 וגיליון 2004 על חוברות המל"ח שנכתבו על ידי צוות המרכז והרבי פיקח והגיה.<br />
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8e/%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%AA.pdf עיונים בסדר ברכות ותפילות]''', הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{אוצר החכמה|סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי|מהדורת תשי"ז|143259}}.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]<br />
[[קטגוריה:סידורים]]<br />
[[קטגוריה:כותרים בהפקת המרכז לעניני חינוך]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA)&diff=615767בין המצרים (חוברת)2023-07-25T20:13:44Z<p>Merkos: /* תוכן החוברת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:בין המצרים.jpg|250px|ממוזער|החוברת]]<br />
'''בֵּין הַמְּצָרִים''' היא החוברת השלישית לילדים, בסדרת החוברות 'ספרייה לחגים ולמועדים' שיצאו לאור על ידי [[מרכז לענייני חינוך]] בנשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]] ובניהול בפועל של [[הרבי]]. החוברת יצאה לאור בשנת [[תש"ד]] (באנגלית ונקראה בשם 'THE THREE WEEKS'), והיא כוללת 16 עמודים עם המידע הקשור ל[[ימי בין המצרים]]: [[שבת חזון]] ו[[שבת נחמו]], [[תשעה באב]] בהיסטוריה, [[בית המקדש]], הלכות מעשיות לימי בין המצרים ומכתב מיוחד מהרבי.<br />
<br />
==אודות החוברת==<br />
חוברת זו נדפסה בפורמט כיס כהמשך לחוברת [[שבועות זמן מתן תורתנו (חוברת)|שבועות זמן מתן תורתנו]], ו[[סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי]]. ובאותה תקופה על חיבורים באנגלית מעין אלו הופקד הרב [[ניסן מינדל]], כאשר [[הרבי]] מעורב בהפקה והגהה ולעיתים נערכו בירורים אצל אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
כמו שאר החוברות בסדרה זו, החוברת הודפסה ברמת גימור גבוהה ובהדפסה איכותית, כאשר צבע הכריכה של כל חוברת משתנה מחג לחג.<br />
<br />
החוברת הודפסה כבר במהדורה הראשונה שלה באלפי עותקים, והותירה רושם טוב על הקוראים, כשהחוברת מופצת לא רק בין ילדים, אלא אף בין אלפי חיילים יהודיים המשרתים בצבא ארה"ב{{הערה|קובץ ליובאוויטש, חוברת רביעית עמ׳ 56.}}.<br />
<br />
חוברת זו מהווה את אחת הראיות המשמעותיות למעורבות העמוקה של הרבי בהוצאה לאור של החוברת, כאשר במכתב ששיגר הרבי לרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] כחודשיים לאחר ההוצאה לאור של החוברת, מעיד הרבי שהתוכן של המכתב הוא היסוד למה שפירש בחוברת של בין המיצרים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/170.htm מכתבו של הרבי לרב גרינגלאס, אגרות קודש חלק ב' אגרת קע].}}<br />
<br />
כעבור שנה, לקראת בין המצרים [[תש"ה]] נדפסה החוברת במהדורה שניה, וכדי לענות על הביקוש הגדול, נאלץ [[המל"ח]] להזדרז ולהדפיס מהדורה נוספת עם אלפי עותקים{{הערה|קובץ ליובאוויטש, שנה שנייה חוברת שלישית עמ' 42-43.}}.<br />
<br />
==תוכן החוברת==<br />
החוברת פותחת במידע על שבת חזון שלפני תשעה באב ועל שבת נחמו שחלה שבת לאחר תשעה באב.<br />
<br />
בהמשך עוברת החוברת לפירוט האירועים שקרו ב[[תשעה באב]]{{הערה|מות בני ישראל במדבר, חורבן בית ראשון, חורבן בית שני, חורבן העיר ביתר, חרישת [[הר הבית]] ו[[ירושלים]]}}. בחוברת נכתב כי בית המקדש השני חרב בשנת ד'ת"כ כמובא [[סדר עולם זוטא]] פרק תשיעי.<br />
<br />
כאן מופיע ציור עדכני של [[הכותל המערבי]].<br />
<br />
בהמשך מודפסים בהדפסה מאירת עיניים תפילות [[עננו]] ו[[נחם]] הנאמרות בצום תשעה באב במנחה. בתפילת נחם המופיעה בחוברת כתוב 'וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת וַיִירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים' (כפי הנוסח ב[[סידור תורה אור]] , וב[[סידור אדמו"ר הזקן]] דפוס שקלאוו) ולא כנוסח הנפוץ בחב"ד עוֹבְדֵי זָרִים.<br />
<br />
כאן מספרת החוברת את סיפור בתי המקדש ומתארת את משמעותו הפנימית והרוחנית של ביהמ"ק. בנקודה זו מקשר הרבי בין האבל על חורבן הבית לאבל על [[שואת יהודי אירופה]], ומתייחס בהתייחסות ישירה לרצח היהודים שהתחולל באותה תקופה באירופה.<br />
<br />
בהמשך החוברת מודפסות הלכות הנוגעות לימי בין המצרים ולתשעה באב.<br />
<br />
כמו כן, מופיעה בחוברת מכתב מיוחד מהרבי ל[[ילדי ישראל]] על המשמעות הפנימית של ימי בין המצרים.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי]]<br />
*[[שבועות זמן מתן תורתנו (חוברת)]]<br />
*[[לימוד הלכות בית הבחירה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [[מנחם מענדל גרינפלד]] , '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c5/%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA.pdf עם ישראל נמצא עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר]''', שבועון כפר חב"ד פרשת דברים תשפ"ג, גליון 2018 עמוד 56<br />
<br />
{{בין המצרים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בין המצרים]]<br />
[[קטגוריה:כותרים בהפקת המרכז לעניני חינוך]]<br />
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA)&diff=615765בין המצרים (חוברת)2023-07-25T20:12:03Z<p>Merkos: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:בין המצרים.jpg|250px|ממוזער|החוברת]]<br />
'''בֵּין הַמְּצָרִים''' היא החוברת השלישית לילדים, בסדרת החוברות 'ספרייה לחגים ולמועדים' שיצאו לאור על ידי [[מרכז לענייני חינוך]] בנשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]] ובניהול בפועל של [[הרבי]]. החוברת יצאה לאור בשנת [[תש"ד]] (באנגלית ונקראה בשם 'THE THREE WEEKS'), והיא כוללת 16 עמודים עם המידע הקשור ל[[ימי בין המצרים]]: [[שבת חזון]] ו[[שבת נחמו]], [[תשעה באב]] בהיסטוריה, [[בית המקדש]], הלכות מעשיות לימי בין המצרים ומכתב מיוחד מהרבי.<br />
<br />
==אודות החוברת==<br />
חוברת זו נדפסה בפורמט כיס כהמשך לחוברת [[שבועות זמן מתן תורתנו (חוברת)|שבועות זמן מתן תורתנו]], ו[[סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי]]. ובאותה תקופה על חיבורים באנגלית מעין אלו הופקד הרב [[ניסן מינדל]], כאשר [[הרבי]] מעורב בהפקה והגהה ולעיתים נערכו בירורים אצל אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
כמו שאר החוברות בסדרה זו, החוברת הודפסה ברמת גימור גבוהה ובהדפסה איכותית, כאשר צבע הכריכה של כל חוברת משתנה מחג לחג.<br />
<br />
החוברת הודפסה כבר במהדורה הראשונה שלה באלפי עותקים, והותירה רושם טוב על הקוראים, כשהחוברת מופצת לא רק בין ילדים, אלא אף בין אלפי חיילים יהודיים המשרתים בצבא ארה"ב{{הערה|קובץ ליובאוויטש, חוברת רביעית עמ׳ 56.}}.<br />
<br />
חוברת זו מהווה את אחת הראיות המשמעותיות למעורבות העמוקה של הרבי בהוצאה לאור של החוברת, כאשר במכתב ששיגר הרבי לרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] כחודשיים לאחר ההוצאה לאור של החוברת, מעיד הרבי שהתוכן של המכתב הוא היסוד למה שפירש בחוברת של בין המיצרים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/170.htm מכתבו של הרבי לרב גרינגלאס, אגרות קודש חלק ב' אגרת קע].}}<br />
<br />
כעבור שנה, לקראת בין המצרים [[תש"ה]] נדפסה החוברת במהדורה שניה, וכדי לענות על הביקוש הגדול, נאלץ [[המל"ח]] להזדרז ולהדפיס מהדורה נוספת עם אלפי עותקים{{הערה|קובץ ליובאוויטש, שנה שנייה חוברת שלישית עמ' 42-43.}}.<br />
<br />
==תוכן החוברת==<br />
החוברת פותחת במידע על שבת חזון שלפני תשעה באב ועל שבת נחמו שחלה שבת לאחר תשעה באב.<br />
<br />
בהמשך עוברת החוברת לפירוט האירועים שקרו ב[[תשעה באב]]{{הערה|מות בני ישראל במדבר, חורבן בית ראשון, חורבן בית שני, חורבן העיר ביתר, חרישת [[הר הבית]] ו[[ירושלים]]}}. בחוברת נכתב כי בית המקדש השני חרב בשנת ד'ת"כ כמובא [[סדר עולם זוטא]] פרק תשיעי.<br />
<br />
כאן מופיע ציור עדכני של [[הכותל המערבי]].<br />
<br />
בהמשך מודפסים בהדפסה מאירת עיניים תפילות [[עננו]] ו[[נחם]] הנאמרות בצום תשעה באב במנחה. בתפילת נחם המופיעה בחוברת כתוב 'וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת וַיִירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים' (כפי הנוסח ב[[סידור תורה אור]] , ובסידור אדמו"ר הזקן דפוס שקלאוו) ולא כנוסח הנפוץ בחב"ד עוֹבְדֵי זָרִים.<br />
<br />
כאן מספרת החוברת את סיפור בתי המקדש ומתארת את משמעותו הפנימית והרוחנית של ביהמ"ק. בנקודה זו מקשר הרבי בין האבל על חורבן הבית לאבל על [[שואת יהודי אירופה]], ומתייחס בהתייחסות ישירה לרצח היהודים שהתחולל באותה תקופה באירופה.<br />
<br />
בהמשך החוברת מודפסות הלכות הנוגעות לימי בין המצרים ולתשעה באב.<br />
<br />
כמו כן, מופיעה בחוברת מכתב מיוחד מהרבי ל[[ילדי ישראל]] על המשמעות הפנימית של ימי בין המצרים.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי]]<br />
*[[שבועות זמן מתן תורתנו (חוברת)]]<br />
*[[לימוד הלכות בית הבחירה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [[מנחם מענדל גרינפלד]] , '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c5/%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA.pdf עם ישראל נמצא עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר]''', שבועון כפר חב"ד פרשת דברים תשפ"ג, גליון 2018 עמוד 56<br />
<br />
{{בין המצרים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בין המצרים]]<br />
[[קטגוריה:כותרים בהפקת המרכז לעניני חינוך]]<br />
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]</div>Merkoshttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9D_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%99&diff=615763סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי2023-07-25T19:40:59Z<p>Merkos: /* הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:בענטשלער.png|ממוזער|שער הברכון]]<br />
'''סדר ברכות ותפלות עם תרגום אנגלי''' (מכונה '''בענטשערעל''') הוא ברכון עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת [[קה"ת]], והופק על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] ומתרגם (ככל הנראה הרב [[ניסן מינדל]]).<br />
<br />
==הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי==<br />
בשנת [[תש"ב]] אדמו"ר הריי"צ יזם הפקת שלושה חיבורים ועל ההוצאה בפועל מינה את הרבי. שלושת החיבורים הם:[[לוח כיס יומי לתלמיד|לוח שנה]], ברכון באנגלית, ו[[היום יום]]{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, חלק ו', עמ' של"ה.}}.<br />
<br />
<br />
בשנים אלו - '''[[קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה והם נחלקים לשני סוגים:<br />
<br />
<br />
*חיבורים בעריכת הרבי: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (2 חלקים).<br />
[[קובץ:שבועות.jpg|ממוזער|חוברת שבועות]]<br />
*חיבורים בהפקת הרבי: ירחון "שמועסן פאר קינדער און יוגנד" - וב[[אנגלית]]: "טאקס ענד טיילס - Talks and Tales"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" וחוברות על החגים כגון: פסח, שבועות ועוד - תורגמו לאנגלית ע"י הרב ניסן מינדל{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 2010 עמוד 62: במודעת פרסומת למהדורת תש"ט פורסם אודות חוברת שבועות. <br />
[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA.pdf סקירה חוברת שבועות]}}, "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את החיבורים הנזכרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע '[[קרן סטולמן]]'.<br />
<br />
===עריכת החוברת על ידי הרבי===<br />
הברכון יצא לאור בהפקת ופיקוח אדמו"ר הריי"צ, כשהרבי משמש כעורך אחראי, והוא מכיל חלקים מהתפילה והברכות עם תרגום לאנגלית, ובעריכתו ותרגומו לאנגלית לפי ההוראות שהתקבלו מהרבי היו שותפים הרב חודוקוב והרב מינדל{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.}}.<br />
<br />
כמו שאר הפרסומים שיצאו לאור על ידי קה"ת באותן שנים, הרבי היה מעורב באופן מלא בעריכתם, כאשר את חלקם הרבי אף כתב מתחילתם ועד סופם{{הערה|דוגמת [[לוח כיס יומי לתלמיד]] ו[[לוח היום יום]] שמצויים בידינו תצלומי כתב היד המקורי של הרבי מעריכתם.}}, ומכך ניתן לשער גם בנוגע לחוברת זו שנערכה מראשה ועד סופה באופן מלא על ידי הרבי{{הערה|ראו בהרחבה בהערות וביאורים אהלי תורה גיליון פסח תשפ"ג, ראיות נוספות לכך.}}.<br />
<br />
עם זאת, הרבי עצמו הסתייג במידה מסויימת ממידת המעורבות שלו בתרגום האנגלי הסופי כפי שנדפס, כאשר כתב במענה לשאלת אחד הרבנים על אופן תרגום שם ה' בחוברת לאנגלית, שתוכן ההגהה שלו הוא רק כללי, ולא ניתן לדייק עניני הלכה מביטוי ספציפי כפי שתורגם לאנגלית{{הערה|"פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל" [דהיינו כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]. הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170. כפר חב"ד 2004, מאמר הרמ"מ גרינפלד אודות חוברות מל"ח לפסח, מופיע בקישורים החיצוניים לערך זה.}} (עם זאת, ראוי לציין ששם ה' מודפס כך עד היום בכל הסידורים היוצאים לאור על ידי [[קה"ת]]).<br />
<br />
מאגרת הרבי אל הרב [[חיים נאה]], עולה כי במהלך עריכת סדר ברכות ותפילות, הורה לרב חודקוב להפנות שאלות ובקשת הבהרות, אל אדמו"ר הריי"צ. ומאגרת זו מובן כי הרב חודקוב היה קשור להוצאה לאור של 'סדר ברכות ותפילות', אלא שכיום לא ידוע חלקו המדוייק{{הערה|בית משיח 1311 במדור אגרות בפרסום ראשון.}}.<br />
<br />
(אחת הראיות המשמעותיות למעורבות העמוקה של הרבי בהוצאה לאור של חוברות אלו, היא במכתב ששיגר הרבי לרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] כחודשיים לאחר ההוצאה לאור של [[בין המצרים (חוברת)|החוברת על ימי בין המצרים]], כאשר במכתב מעיד הרבי שהתוכן של המכתב הוא היסוד למה שפירש בחוברת של בין המצרים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/170.htm מכתבו של הרבי לרב גרינגלאס, אגרות קודש חלק ב' אגרת קע].}}).<br />
<br />
===ברכון המל"ח בתפוצה רחבה===<br />
<br />
הברכון נערך במהלך קיץ תש"ב ויצא לאור בסוף חודש שבט [[תש"ג]].<br />
<br />
במודעה שהתפרסמה בירחון [[הקריאה והקדושה]] עם צאתו לאור של הברכון נכתב: "הברכון החדש! הפעילות המוצלחת והענפה של ה[[מרכז לעניני חינוך]] מציינת בימים אלו הישג חשוב וחדש עם הופעתו של הברכון - סדר תפילות וברכות, עם תרגום לאנגלית - שיצא כעת מהדפוס. הברכון המדובר הכה גלים במראהו יוצא הדופן: פורמט כיס יפהפה, הדפסה באותיות מאירות עיניים, נוח לנשיאה בכל עת ועוד. הברכון מכיל מספר מעלות חשובות: בראשו באה הקדמה קצרה באנגלית על חשיבותה ומשמעותה של הברכה. לוח נאה עם אותיות הא"ב, ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה, תפילת הדרך ועוד". תחת הכותרת 'זכור את חובתך', באה רשימה בת שלושה-עשר סעיפים...{{הערה|גיליון מס' 30.}}.<br />
<br />
הברכון זכה להצלחה מרובה, וכבר באותה שנה הוא נדפס במהדורה שנייה ושלישית.<br />
<br />
==הרבי משיב לשאלות ודיוקים==<br />
<br />
לאחר הדפסת הברכון, כתב הרב [[משה פנחס כ"ץ]] לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}. ובאופן דומה הרבי השיב לרב כץ על שאלותיו אודות גיליונות השמועסן{{הערה|תשורה זינגער תשס"ו}}, בין השאר הגיב הרבי וביאר בפרטיות את ענינם של ה[[מים אחרונים]]{{הערה|1=להרחבה, ראו: הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]] , '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/ea/%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%AA_13_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA.pdf בעקבות 13 החובות]''', שבועון כפר חב"ד פרשת מטות-מסעי תשפ"ג, גליון 2017 עמוד 44.}}.<br />
<br />
נראה כי הרבי הגן על תכנים של המל"ח, גם אם לא כתבם או הגיהם בדקדקנות.<br />
<br />
==שימוש בברכון==<br />
במכתב מקיץ [[תש"י]] כותב הרב חודקוב לרב [[שלום ריבקין]], על קבוצת אבלים שאינם דוברי לשון הקודש, וצריכים להגיד [[קדיש]]: "...וטוב מאוד שלכל אחד מהם יהיה תמיד בענטשערל משלנו"{{הערה|צדיק למלך, קובץ ה', עמ' 91.}}.<br />
<br />
במהלך חגיגות יום הולדתו ה-75 של הרבי ב[[י"א ניסן תשל"ז]], התקיים אירוע קבלת הפנים מטעם הקונגרס של [[ארצות הברית]] לכבוד היום. במהלך האירוע חולק הברכון עם הטבעה של סמל ארצות הברית ותיאור של הערב.<br />
==ראו גם==<br />
*[[סימני סדר של פסח - THE SEDER]]<br />
*[[שבועות זמן מתן תורתנו (חוברת)]]<br />
*[[13 החובות לילדי ישראל]]<br />
*[[בין המצרים (חוברת)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42 וגיליון 2004 על חוברות המל"ח שנכתבו על ידי צוות המרכז והרבי פיקח והגיה.<br />
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8e/%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%AA.pdf עיונים בסדר ברכות ותפילות]''', הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{אוצר החכמה|סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי|מהדורת תשי"ז|143259}}.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]<br />
[[קטגוריה:סידורים]]<br />
[[קטגוריה:כותרים בהפקת המרכז לעניני חינוך]]</div>Merkos