https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=Memy 2026-04-10T05:11:09Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=491779 2021-08-27T09:03:46Z

<p>Memy: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>'''[[תלמוד תורה]] [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] - [[ירושלים]]''' הוא מוסד חינוך חב&quot;די לבנים בגילאי היסודי הממוקם ב[[שיכון חב&quot;ד בירושלים]], העומד כיום תחת ניהולו של הרב שלום לפידות, תחת הנהלת רשת מוסדות [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] הכלליים.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשע&quot;ו]] לומדים במוסד למעלה משלוש מאות חמישים תלמידים בכיתות א-ח (בכיתות מקבילות).<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> בשנת [[תשכ&quot;ב]] יזם הרב [[עזריאל זליג סלונים]] את הקמתו של מוסד חינוך חב&quot;די על טהרת הקודש, ופרץ בכך את הדרך למוסדות החינוך המגזריים בירושלים{{הערה|עד להקמת התלמוד תורה, התחנכו בני היהדות החרדים בירושלים במוסדות הכלליים 'עץ חיים' 'חיים עולם' וכדומה.}}. במשך שנים ארוכות למדו במוסד אחוזים ניכרים של תלמידים מבתים לא חב&quot;דיים, שחלקם הפכו ברבות הימים לחסידי חב&quot;ד בעקבות לימודיהם בתלמוד תורה.<br /> <br /> תלמידי המוסד ביומו הראשון היו שלושה בלבד: הרב [[יעקב יוזביץ]], הרב [[משה פרידמן]] והרב [[יעקב בלוי (ירושלים)|יעקב בלוי]], והוא פעל בשנותיו הראשונות בשיכון חב&quot;ד בירושלים, ולאחר מכן בשנת [[תשמ&quot;ט]] עבר לבנין אחר ברחוב ירמיהו, לאחר מכן חלק מהכיתות עברו למבנה הישיבה קטנה, עד לשנת [[תשנ&quot;ט]] אז עברו למשכנו הנוכחי ברחוב חנה.<br /> <br /> עם השנים הלך המוסד והתבסס תחת הנהגתו של מנהל המוסד הרב [[אברהם אלעזר סגל]] וסגנו הרב [[נפתלי רוט]], ובעקבות פטירתו של הרב סגל, התמנה בשנת [[תשנ&quot;ה]] הרב [[מנחם מענדל פרידמן (הר אדר)|מנחם מענדל פרידמן]] למלא את מקומו בתפקיד.<br /> <br /> בעבר לימדו בתלמוד תורה בשפת האידיש ובשנים היותר מאוחרות שינו את שפת הלימוד לעברית.<br /> ==פעולות ויוזמות==<br /> במתחם בית הספר פועלת ספרייה חסידית להשאלה, הקרויה בשם 'אור אברהם' לזכר המנהל הראשון של התלמוד תורה הרב [[אברהם אלעזר סגל]].<br /> כמו כן מזה כמה שנים מתקיים מבצע מיוחד בשם 'ושננתם', לעילוי נשמת הרב [[זאב דב הלפרין]]. התלמוד תורה מוציא מדי שבוע בשם 'אונזער משפחה' ובו פנינים על [[פרשת השבוע]] ועדכונים על הנעשה בתלמוד תורה.<br /> <br /> ==צוות התלמוד תורה==<br /> ===הנהלה===<br /> *הרב [[שלום מתתיהו לפידות]] - מנהל<br /> *הרב [[דוד קוט]] -מפקח<br /> *הרב [[יעקב שטיינברג]] - מנהל ארגוני.<br /> *הרב נפתלי ברודי - מפקח לימוד יחול.<br /> *הרב [[מנחם מענדל פרידמן (הר אדר)|מנחם מענדל פרידמן]] - מנהל התוכניות והפעילויות.<br /> ===מחנכים===<br /> *הרב מנחם ססובר - מחנך כתה א'<br /> *הרב משה קאיקוב - מחנך כתה א'<br /> *הרב [[יוסף ליפא אלפרוביץ']] - מחנך כתה ב'<br /> *הרב אפרים פריימן - מחנך כתה ב'<br /> *הרב ברוך ליפשיץ - מחנך כיתה ג'<br /> *הרב [[ישראל ליפסקר]] - מחנך כתה ג'<br /> *הרב מענדי ויינר - מחנך כתה ד'<br /> *הרב [[יעקב בלוי]] - מחנך כתה ד'<br /> *הרב יוסף יצחק רוזנברג - מחנך כתה ה'<br /> *הרב [[אפרים פישל קעניג]] - מחנך כתה ה'<br /> *הרב מאיר רוזנבלט - מחנך כתה ו'<br /> *הרב משה יהושע אייזנבך - מחנך כתה ו'<br /> *הרב יוסף יצחק ליסון - מחנך כתה ז'<br /> * הרב לבקיבקר - מחנך כתה ז'<br /> <br /> ===צוות נוסף===<br /> *הרב אפרים וינגוט - מורה ללימודי חול - כיתה ב'<br /> *הרב [[חיים דוד לאופר]].<br /> <br /> ===צוות התלמוד תורה בעבר===<br /> *הרב [[אברהם אלעזר סגל]] - מנהל<br /> *הרב [[נפתלי רוט]] - סגן מנהל<br /> <br /> ==מכינה זאל - פרחי התמימים==<br /> [[קובץ:זאל פרחי התמימים.jpg|ממוזער|המכינה בתמונה קבוצתית בשנת [[ה'תשע&quot;ט]]]]<br /> בשנת [[ה'תשע&quot;ט]] הקומה מכינה ל[[ישיבה]], הממוקמת במבנה הישיבה קטנה, במטרה להכין כראוי את התלמידים לקראת ה[[ישיבה]]. המכינה ממוקמת במבנה [[תורת אמת ירושלים (ישיבה קטנה)|ישיבת תורת אמת - קטנה]] ב[[ירושלים]]. במכינה לומדים נכון לחודש [[טבת]] [[ה'תשפ&quot;א]] כ63 תלמידים. המכינה מחולקת לשתי כיתות.{{הערה|וכן בתש&quot;פ הוקמה כיתה מקדמת שפעילה גם כיום(תשפ&quot;א)}}<br /> ===צוות המכינה===<br /> *הרב יעקב אייזנבך - מג&quot;ש.<br /> *הרב שניאור זלמן אופן - מג&quot;ש.<br /> *הרב יחזקאל פינקל.<br /> *הרב מרדכי פינקוביץ.<br /> *הרב טיישר (כיתה מקדמת)<br /> *הרב [[ישעיהו אלפרוביץ]]' (כיתה ט')<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://torath-emeth.org אתר האינטרנט של המוסד]<br /> *[https://chabad.info/news/506073/ חגיגת סיום שנה ב'זאל מכינה' תורת אמת בירושלים] {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמודי תורה]]<br /> [[קטגוריה:תורת אמת ירושלים]]</div>

Memy https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA&diff=491778 2021-08-27T09:03:03Z

<p>Memy: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=ישיבה קטנה תורת אמת - ירושלים<br /> |תמונה=מבצע תורה תורת אמת.jpeg<br /> |כתובית=סיום [[מבצע תורה]], [[תשע&quot;ו]]<br /> |אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[תשל&quot;ז]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[ירושלים]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ירושלים)|יחיאל מיכל דוברוסקין]]<br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב [[ראובן בורושנסקי]] <br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב [[יוסף יצחק רוזנברג]]<br /> |מנכ&quot;ל=הרב [[יהושע יוזביץ']]<br /> |מספר תלמידים=80<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש|הערות]]=הערות התמימים ואנ&quot;ש<br /> |אתר אינטרנט=http://torath-emeth.org/<br /> |מפה=<br /> }}<br /> '''ישיבה קטנה תורת אמת''' ב[[ירושלים]] - הינה ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד בירושלים]], הפועלת תחת [[תורת אמת (ירושלים)|רשת מוסדות החינוך החב&quot;דיים בעיר]], בראשה עומד הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ירושלים)|יחיאל מיכל דוברוסקין]]. הישיבה דוגלת בפרסום האמונה [[הרבי כמלך המשיח|בכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א כמלך המשיח]], ולומדים בה כ-80 תלמידים.<br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> בשנת תרע&quot;ב שלח [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] את הרב [[שלמה זלמן הבלין]] לייסד את ישיבת [[תורת אמת]] ב[[חברון]]. לאחר שהישיבה נסגרה בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] נוסדה הישיבה מחדש בירושלים.<br /> <br /> עם התפתחות הקהילה החב&quot;דית בעיר, והתבססות המוסדות תחת ניהולו של הרב [[יהושע יוזביץ']], נוסדה בשנת [[תשל&quot;ז]] מסגרת של [[ישיבה קטנה]], המסונפת להנהלת הישיבה גדולה.<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[תשס&quot;ז]] נשלח מכתב פיטורים לכל צוות הישיבה, בטענה שאינם מתאמצים להגדיל את מספר התלמידים בישיבה. ראש הישיבה הרב [[יעקב רוזנשיין]] הועבר ממשרתו אך המשיך להיות כחלק מהצוות הרוחני של הישיבה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=13605 תורת אמת: כל הצוות פוטר]{{שטורעם}}}}. את תפקידו קיבל הרב [[זאב סגל]]{{הערה|[https://col.org.il/news/27789 ראש-ישיבה חדש לישיבה הקטנה 'תורת-אמת': הרב סגל]{{COL}}}}.<br /> <br /> ===המבנה===<br /> הישיבה שוכנת ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד בעיר]], מעל לבית הכנסת חב&quot;ד המרכזי, במבנה שהוקם בשנת [[תשס&quot;ד]] בסיועו של הנגיד החסידי ר' [[שמואל מלמד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/2072 אוכלסה]{{COL}}}}.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ירושלים)|יחיאל מיכל דוברוסקין]] - ראש הישיבה.<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ|רמי&quot;ם]]<br /> *הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]] - שיעור א'.<br /> *הרב שמואל ששון - שיעור ב'.<br /> *הרב שלמה יהודה הלוי ליצמן - שיעור ג'.<br /> <br /> ;[[משפיע|משפיעים]]<br /> *הרב מאיר נוטיק - שיעור א'.<br /> *הרב [[יוסף יצחק רוזנברג]] - שיעור ב'.<br /> *הרב מאיר אליהו מחפוץ. - שיעור ג'.<br /> <br /> ;[[משגיח]]<br /> *הרב [[ראובן בורושנסקי]].<br /> *הרב מאיר אליהו מחפוץ.<br /> <br /> ;[[נו&quot;נ|נו&quot;נים]]<br /> *הרב [[נועם בן חמו]].<br /> *הרב [[עזריאל זליג סלונים]].<br /> <br /> ===חברי צוות הישיבה בעבר===<br /> *הרב ראובן הורביץ<br /> *הרב [[יעקב סלונים]]<br /> *הרב אריאל נווה<br /> *הרב צבי רודרמן<br /> *הרב מאיר אליאני <br /> *הרב [[נועם הרפז]]<br /> *הרב ישראל אריה לייב וולוסוב<br /> *הרב עודד למברג<br /> *הרב [[נחמיה גרייזמן]]<br /> *הרב [[דוד אופן]]<br /> *הרב שמואל קוביטשעק<br /> *הרב יצחק מאיר בריכטא<br /> * הרב משה יצחק הכט<br /> * הרב שניאור זלמן כהן<br /> }}<br /> <br /> ==בוגרי הישיבה==<br /> *הרב [[יוסף יצחק אליטוב]] - סופר, עיתונאי ופרשן פוליטי.<br /> *הרב [[יעקב סלונים]] - שליח הרבי ומנהל בית חב&quot;ד בשכונת גבעת מרדכי בירושלים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תורת אמת חברון]]<br /> *[[תורת אמת ירושלים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://torath-emeth.org אתר האינטרנט של הישיבה]<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63213 סקירה על ישיבת תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> * [https://drive.google.com/file/d/1WzYkZiZ2Oq7mTe79cNCgvaET8BtrNNOS/view?usp=sharing קובץ 'הערות התמימים ואנ&quot;ש', גליון מ'] - י&quot;ב-י&quot;ג תמוז תשע&quot;ה<br /> * [https://drive.google.com/file/d/17uP78vFHC5J-9hmkwrvvlk5hHUCn_Vsj/view?usp=sharing קובץ 'הערות התמימים ואנ&quot;ש', גליון מ&quot;א] - ר&quot;ח מנחם-אב תשע&quot;ו<br /> * [https://drive.google.com/open?id=17qeypEbulxgi89jet3YjDEx14dgigPG0 קובץ 'הערות התמימים ואנ&quot;ש', גליון מ&quot;ב] - חג השבועות תשע&quot;ח<br /> * [https://drive.google.com/file/d/18a0aClwVFHWHChUAQ4IRmwSLrLaGt4-Z/view?usp=sharing קובץ 'הערות התמימים ואנ&quot;ש', גליון מ&quot;ג] - ט&quot;ו מנחם-אב תש&quot;פ<br /> * [https://col.org.il/news/24696 היו ימים]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע&quot;ב<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|י]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]</div>

Memy https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA&diff=491777 2021-08-27T09:02:14Z

<p>Memy: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> {{ישיבה|<br /> |שם=תורת אמת - ירושלים<br /> |תמונה=ישיבת תורת אמת.jpg<br /> |כתובית=מבנה הישיבה הגדולה<br /> |אפיון=[[ישיבה גדולה]]<br /> |תאריך יסוד=[[תרע&quot;ב]]<br /> |מיקום=[[ירושלים]]<br /> |מייסד=אדמו&quot;ר הרש&quot;ב על ידי שלוחו הרב [[שלמה זלמן הבלין]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[אברהם לפידות]]<br /> |משגיח ראשי=הרב יחיאל יוסף לסקר<br /> |משפיע ראשי=הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br /> |מנהל גשמי=הרב ישראל כהן<br /> |מספר תלמידים= כ-90<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> [[קובץ:תורת אמת ירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור באולם הלימודים בישיבת תורת אמת בירושלים]]<br /> מוסדות '''תורת אמת''' ב[[ירושלים]] - הינם רשת מוסדות חינוך לבנים, הכוללים תלמוד תורה, ישיבה חב&quot;דית, הכוללת מסגרת של [[ישיבה קטנה תורת אמת|ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה, ומכון ללימוד [[סמיכה לרבנות]] בשם 'בית מדרש עיון ההלכה'.<br /> <br /> ==מטרת ההקמה==<br /> בעת ההקפות בליל [[שמחת תורה]] [[תרע&quot;ג]], כשנה לאחר ייסודה של ישיבת תורת אמת, ניכרה על כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שמחה גדולה. הרבי ביאר את תוכנם של פסוקי &quot;אתה הראת&quot;, ואודות הפסוק &quot;כי מציון&quot;, אמר:<br /> {{ציטוטון|בינתיים אנו שיגרנו את ה[[תורה]] ל[[ציון]], וכאשר ילמדו שם [[חסידות]], יקוים (חזון אחרית הימים) &quot;כי מציון תצא תורה&quot;{{הערה|סיפורים חסידיים ע' 111 בשם הרב שלמה זלמן הבלין.}}}}.<br /> <br /> הרב הלל רבינוביץ', סיפר בשם אחד מ[[זקני החסידים]] של [[הרבי הרש&quot;ב]], כי הרבי הבהיר באוזני הרב הבלין, ש[[המשיח]] יתגלה היכן שלומדים חסידות, וכדי לפעול את ההתגלות ב[[ארץ הקודש]], מקים בה את ישיבת תורת אמת{{הערה|'תורת אמת' ע' 19.}}.<br /> <br /> הרב [[בנימין זילברשטרום]] מספר, כי פעם שאל את [[הרבי]] מדוע מצטטים את תשובת [[המלך המשיח]] ל[[בעש&quot;ט]] לפיו [[משיח]] יגיע רק כשיעסקו ב[[הפצת המעיינות חוצה]], ומחסירים בה את התנאי הנוסף שאמר מלך המשיח והיא שיידעו לייחד יחודים כמו שמייחד הבעל שם טוב. ושאל: וכי יכולים אנשים כערכנו לעשות יחודיים כאלו? להפתעתו קרא לו הרב [[בנימין קליין]] והקריא את תשובתו של הרבי: {{ציטוטון|זה ניתווסף ונעשה אפשרי על ידי [[תורת חסידות חב&quot;ד]] כמבואר השיחה על דבר זה ב[[תורת שלום]]. היינו שעל ידי לימוד חסידות, ניתן להגיע לייחודים ועליות בדומה לבעל שם טוב, ולפעול את [[ביאת משיח]] צדקנו. ואכן, לשם כך, נוסדה תורת אמת{{הערה|שם ע' 20.}}}}.<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ אף כתב וביאר במכתב כי הקמת הישיבה היא קיום רצונם של כלל רבותינו נשיאנו שזהו רצון העליון{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;א ע' סא.}}.<br /> <br /> == פעולות ההקמה ==<br /> בשנת תער&quot;ב [[הרבי הרש&quot;ב]] ו[[הרבי הריי&quot;צ]] מינו את הרב הבלין כ[[משפיע]] ומנהל של הישיבה ב[[חברון]]. איתו נשלחו שבעה בחורים נוספים שהסכימו מרצונם הטוב ליסוע למשך תקופה של שנתיים ימים, בכדי להוות היסוד והגרעין של הישיבה. כבר אז נקבע לה שמה, וכן נקבע כי מהותה יהיה בדומה למהות הישיבה ב[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> בייסוד הישיבה נטל חלק פעיל הרב [[שלמה לייב אליעזרוב]], הרב ד[[חברון]], שרעיונותיו אודות הישיבה זכו לאישוריו של הרב הרש&quot;ב.<br /> <br /> כשיצאו השלוחים הנ&quot;ל לשליחותם, ליוום הרבי הרש&quot;ב וכן ליוום בני קהילות רבות מהערים שעברו בהם בדרכם (כגון [[ניקולייב]] ועוד).<br /> <br /> הרב אליעזרוב חשב משך זמן כי השלוחים ששלח הרבי, נשלחו בכדי לבסס את ישיבת &quot;[[מגן אבות]]&quot; החב&quot;דית ששכנה אז בעיר, וכשהגיעו לחברון התבררה הטעות ע&quot;י מכתב ששלח להם הרבי הריי&quot;צ ב[[ראש חודש כסלו]] של אותה שנה. החידוש של ישיבת תורת אמת על הישיבה הישנה (מגן אבות), היא השימת דגש המיוחד על [[לימוד פנימיות התורה]]. טרם החלטה זו על הקמת הישיבה, הייתה תקווה כי אירגון מחדש של הישיבה הקיימת יועיל וישפר המצב, ומשלא עזרו השינויים שנקט הרבי הרש&quot;ב עוד בשנת תרס&quot;ג, הודיע הרבי על הקמת ישיבה חדשה, באומרו שתתנהל היא &quot;על פי הנהגה והשגחה הראשית של בני הרב&quot; (הרבי הריי&quot;צ){{הערה|'תורת אמת' ע' 27-28.}}.<br /> <br /> תכנון הקמת הישיבה עד הקמתה בפועל נמשך כתשע שנים. (אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;א ע' נז). הישיבה הייתה בתחילה (כאמור) סניף של &quot;[[תומכי תמימים]]&quot;, וברבות הימים הוכרזה כעצמאית בשמה 'תורת אמת'. יחד עם כן, היא מההווה המשך של 'תומכי תמימים' {{הערה|'מסע הרבי בארץ הקודש' ע' 153}}. וכלשונו של הרבי: {{ציטוטון|כי אף על פי שמאיזה סיבה שתהיה נשתנה השם (כמובן, ברישיון וברצון רבותינו נשיאנו), שייכים סניפים אלו לישיבת תומכי-תמימים, והם תחת בעלותם של מייסדי ישיבת תומכי-תמימים – כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב נ&quot;ע וכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר{{הערה|תו&quot;מ תשמ&quot;ב ח&quot;א ע' 12.}}}}.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ד מר חשוון]] הגיע הרב הבלין יחד עם ארבעה בחורים נוספים לארץ ישראל, כשהשלושה הנוספים הגיעו מאוחר יותר. זאת למרות שהתוכנית המקורית הייתה שכל הקבוצה תגיע כבר בחודש מנחם-אב תרע&quot;א{{הערה|אג&quot;ק אדהריי&quot;צ ח&quot;א ע' נ. &quot;תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש&quot; ע' קפג}}.<br /> <br /> הם הגיעו לחברון ב[[כ&quot;ח במר חשוון]] לאחר שהות קצרה ב[[יפו]] וב[[ירושלים]]. ההשגחה העליונה סיבבה את בואם בשבת [[פרשת חיי שרה]], בה מתוארת קניית [[מערת המכפלה]].<br /> אל קבוצה זו התלווה הרב [[מנחם שמואל שניאורסון]] מחברון, שעליו הוטלה המשימה על ידי הרבי הרש&quot;ב לעזור לשלוחים בהתאקלמות.<br /> <br /> ולהלן רשימת השלוחים:<br /> * [[ישראל זלמן אסנאס]] – מיאנאוויץ.<br /> * [[אברהם אליהו אשרוב]] - מסוראז. לימים רב העיירה דריבין ומחשובי חסידי חב&quot;ד ב[[ריגה]]. נהרג על קידוש ה' ע&quot;י הנאצים ימ&quot;ש.<br /> * [[יחזקאל פייגין]] – מלוקימא. לימים, '[[חוזר]]' של רבותינו נשיאנו, [[משפיע]] בכמה ישיבות תומכי תמימים ברוסיה, מזכירו של הרבי הריי&quot;צ ומנהל רשת ישיבות חב&quot;ד בברית המועצות ובפולין. נהרג על קידוש ה' ע&quot;י הנאצים ימ&quot;ש.<br /> * [[הלל פרוטקין]] – מפוצ'פ. למדן, משכיל ועובד פנימי. נפטר בצעירותו, מפאת העינויים והסיגופים הרבים שנטל על עצמו. מחבר הניגון &quot;כלות הנפש&quot;.<br /> * [[צבי הירש הכהן קצב]] – מ[[האדיטש]]. בשנת [[תרע&quot;ט]] שהה או למד בישיבת תומכי תמימים בעיר [[קרמנצ'וג]], ובעת מאסרו של הרבי הריי&quot;צ בשנת [[תרפ&quot;ז]], יוחסה לו האחריות על איסוף הכספים בעיר זו עבור הישיבות המחתרתיות. בשנת [[תרצ&quot;ו]] הרה לו הרבי להעתיק את מגוריו לעיר [[מוסקבה]].<br /> * [[מנחם נחמן בן ציון קרסיק]] – מלאפיטש. לימים, '[[חוזר]]' של הרבי הרש&quot;ב ורב העיירה שצעדרין.<br /> * [[אלתר שימחוביץ']] – מפוצ'פ. לימים, משפיע בישיבות תומכי תמימים ב[[שצדרין]], [[רוסטוב]], [[ורשה]] ובישיבת תורת אמת בירושלים.<br /> <br /> מצבם הרוחני של בני ארץ ישראל באותה תקופה היה ירוד ביותר. באשר על כן שרר צער רב על התמימים הנ&quot;ל, ר' אלתר התבטא כי התמימים מרגישים כי גלו מעל שולחן אביהם. מצב העיר חברון אומנם היה טוב מזה של ירושלים, אך עדיין הוא היה ירוד.<br /> <br /> תושבי ארץ ישראל כלל לא הכירו מהי עבודת התפלה, ובוודאי שבקרב הצעירים הדבר היה כך. ר' [[יחזקאל פייגין]] התבטא על כך ש&quot;מה שלבני חוץ לארץ הוא דבר ברור, אצל בני ארץ ישראל הינו יגיעה גדולה&quot;.<br /> <br /> עם זאת השלוחים השפיעו על תושבי ארץ הקודש, ורבים מבני הארץ קטנים כגדולים הגיעו לחזות בתופעה ששמה עשה לה כנפיים. רבים באו לחזות במקור המהפכה הרוחנית שהתחילה להתרחש. הרושם העז של המבקרים, נבע מראות ושמיעת הרב הבלין, שיעוריו, התוועדיותיו ובעיקר תפילתו, גרמה לרבים להתקרב לענייני עבודת ה' ולדרך החסידות.<br /> <br /> הרב [[מרדכי דובער סלונים]], מזקני חסידי חב&quot;ד בעיר, העיד במילות מרגשות על המהפכה שעשו התמימים בעיר ובארץ ישראל כולה. הרב הבלין סיפר על ההצלחה הגדולה, לחסיד המפורסם הרב [[אלחנן דוב מרוזוב]] הי&quot;ד, ששימש מזכיר &quot;הוועד למען תורת-אמת&quot;.<br /> <br /> ואכן הקמת הישיבה החלה לפעול את פעולתה{{הערה|'תורת אמת' ע' 33-45}}.<br /> <br /> == התרחבות הישיבה ==<br /> הצלחתה של הישיבה הביאה אחריה רבים אשר רצו לבוא בשעריה. אולם התנאים הקשים ששרו אז בארץ ישראל והסכנות שארבו בדרכים, מנעו את ההגעה אליה מירושלים עיה&quot;ק והערים הסמוכות.<br /> <br /> באשר על כן, בשנת [[תרע&quot;ג]]-[[תרע&quot;ד|ד]] הקימו סניף נוסף של הישיבה בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. הדבר היה מטרה מוצהרת של הרבי הריי&quot;צ, אשר ביקש שיהיה כך &quot;בכל עיר ומושב מאחינו בני-ישראל&quot;{{הערה|אג&quot;ק אדהריי&quot;צ ח&quot;א ע' תקפז}}.<br /> <br /> כ[[ר&quot;מ]]ים בסניף הירושלמי כיהנו הרבנים הגאונים, הרב [[צבי פסח פראנק]], לימים רבה הראשי של העיר, והרב [[משה אריה לייב שפירא]], תלמיד תורת-אמת בחברון.<br /> <br /> כשתם הזמן שסוכם מראש על זמן שהותם של התמימים בארץ הקודש, חזרו הם ל[[ליובאוויטש]]. גם הרב הבלין ומשפחתו חפצו לנהוג כך, אך הרבי הרש&quot;ב שלל זאת בתוקף ולא אישר את הגעתם.<br /> <br /> == הגירוש מחברון ==<br /> <br /> בקיץ [[תרע&quot;ד]] בעת ביקור של הרב הבלין בליובאוויטש, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]]. המלחמה הייתה בין צבא רוסיה לצבא גרמניה כשהשלטון הטורקי בארץ ישראל תמך בצד הגרמני במערכה, ובהיות הרב הבלין, משפחתו ותלמידיו אזרחיים רוסיים, נאסר עליו לחזור לארץ ואותם גירשו למצרים, כך שבשנת [[תרע&quot;ה]] הגיעו לליובאוויטש.<br /> <br /> עמם אף גורשו תלמידים וחסידים מקומיים שנשאו תעודת זהות זרה, ביניהם נמנה הרב [[חיים נאה]] שהקים ביחד עם אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]] את ישיבת ארץ ישראל במצרים בה שהו, כשחביריו לתורת אמת נמנו על תלמידיה.<br /> <br /> הישיבה בחברון ובירושלים המשיכה במתכונת מצומצמת. הרב אליעזרוב ששהה אז בבוכרה והיה בעל תעודה רוסית, נמנע אף הוא מלשוב, ובאשר על כן ממלא מקומו ברבנות העיר הרב [[יעקב יוסף סלונים]], אף עסק בניהולה את הישיבה.<br /> <br /> מצבה הכלכלי של הישיבה ירד, זאת לאחר הפסק הסיוע של השלטון הרוסי לישיבה. ובאשר על כן פעלו רבותינו נשיאנו להשגת סיוע מצד ממשלת [[ארצות הברית]] ומדינות נוספות שאחזו בקשר דיפלומטי עם השלטון הטורקי.<br /> <br /> בעזיבתם של הבחורים תמה תקופת הזוהר של הישיבה.<br /> <br /> כשהגיעו הבחורים הללו לליובאוויטש התרחש דבר מיוחד:<br /> <br /> עד אז היה נהוג בהתוועדויות לשמוע את המשפיע ומידי פעם אף לשאול שאלה וכדו', וכשהמשפיע הלך לביתו התפזרו גם הבחורים. אך כשהגיעו הבחורים הנ&quot;ל, והמשפיע החסיד [[שמואל גרונם]] הלך לביתו, נותרו התמימים במקומותם ושתו בצמא את דבריהם של התמימים ששבו מחברון.<br /> <br /> על אף שהדרך הייתה ביטול והתמימים לא שמו עצמם כמשפיעים, אך כאן אם מצד הבחורים דחברון שרצו להשלים את שחסר להם, ואם מצד התמימים דליובאוויטש שרצו לינוק משלוחיו של הרבי, ישבו התמימים והתוועדו ביניהם לבין עצמם.<br /> <br /> התוועדות זו נמשכה כמה ימים וכמה לילות בלי הפסק ביניהם. המשפיעים העיקריים היו ר' אלתר, ר' הלל ור' יחזקאל, שהיו מתחלפים לסירוגין על מנת לנוח, וכך גם המקבלים. הרב קרסיק שסיפר את הנ&quot;ל, מעיד שזו התוועדות שלא משה מזיכרונם, ופעלה שינוי בכל מי שיש לו &quot;שייכות&quot;{{הערה|'תורת אמת' ע' 47-52.}}.<br /> <br /> == הקמת הישיבה מחדש ==<br /> <br /> טרם הסתלקותו של הרבי הרש&quot;ב בשנת [[תר&quot;פ]], ציווה הרבי על הרב הבלין לשוב לארץ הקודש ולהקים מחדש את הישיבה. ואכן כך עשה בהוראת הרבי הריי&quot;צ בשנת [[תרפ&quot;א]], שבע שנים לאחר שעזב את הישיבה, הפליג מרוסטוב לארץ ישראל. נסיעה זו ארכה כארבעה חודשים.<br /> <br /> התוכנית המקורית הייתה להקים את הישיבה מחדש במקומה הראשון – חברון. אך מצבה של העיר היה בכי-רע כשנותרו בה 9 משפחות חב&quot;דיות בלבד{{הערה|'תורת אמת' ע' 53-54.}}.<br /> <br /> באשר על כן, בשנת [[תרפ&quot;ב]], ציווה הרבי הריי&quot;צ על הרב הבלין לנסות ולהקים את הישיבה בחברון, ואם כבד הדבר, אז שיסורו להקימה בירושלים, ואכן כך עשו.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] הציע הרב הבלין להעביר את הישיבה לחברון, אך חרף התנגדותו של הרב [[אלחנן דוב מרוזוב]] הדבר לא התבצע. הרב מרוזוב טען שהעברת הישיבה תחליש אותה, והשווה את הישיבה למלכותו של [[דוד המלך]], שלאחר 7 שנים בחברון העבירוה לירושלים, ובה נמצאת הישיבה עד היום הזה.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ד]], [[קהילת חב&quot;ד בחברון]] מנתה ארבעה משפחות בלבד, כשבשנתה [[תרפ&quot;ט]] הגיע הרב [[משה גולדשמיד]] להתגורר בעיר, והדבר היווה תוספת של רוח חסידית בעיר. כשהגיע הרבי הריי&quot;צ באותה השנה לארץ ישראל, ביקר יחד עם תלמידי ישיבת תורת-אמת (בירושלים), בחברון. כעבור ימים ספורים התבצע הטבח הנורא הקראוי &quot;[[פרעות תרפ&quot;ט]]&quot;. הרב גולדשמיד היה בין הנטבחים. היהודים הניצולים נטשו את העיר, והיישוב היהודי בוטל כליל{{הערה|'תורת אמת' ע' 62-65.}}.<br /> <br /> == הקמת הישיבה בירושלים ==<br /> <br /> בתום מלחמת העולם הראשונה, רבים החלו לחזור לארץ ישראל ובכללם חסידי חב&quot;ד. הרב [[מנחם מענדל נאה]], שנמנה עם השבים, הציע לייסד ישיבה בירושלים ששמה יהיה &quot;צמח צדק&quot;. הרבי הריי&quot;צ קיבל הצעתו ואף סייע לישיבה רבות.<br /> <br /> עם הרב נאה עלה אף בנו, הרב [[חיים נאה]], שהחליט להקים מחדש את ישיבת תורת אמת כשהעמיד את הרב אליעזרוב בראשותה, היה זה לפני חזרתו של הרב הבלין לארץ הקודש. הרב נאה יצא ביחד עם הרב [[משה לייב שפירא]] בכרוזים אודות הישיבה.<br /> <br /> כששמע על כך הרבי הריי&quot;צ, התנגד למהלך והצביע על הרב הבלין כממונה היחידי על ייסודה של ישיבת תורת אמת בירושלים. כשהגיע הרב הבלין עם מכתב בו מבהיר זאת הרבי, התבטלו הם כחסידים בפני רבם וסייעו לרב הבלין בכל המצטרך.<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ שלח לרב הבלין איגרות רבות בהם כתב באריכות רבה כיצד לארגן את הישיבה ואלו תלמידים לקבל. ישנה אף אגרת{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;א ע' רטו.}} בה מצייר הרבי בפני הרב הבלין כיצד דמותו של ראש ישיבה חב&quot;דית צריכה להיראות.<br /> <br /> בתחילה הוקמה הישיבה בחצר בראנד שבשכונת בית-ישראל, אחר כך שכנה בבית הכנסת &quot;אוהל יצחק&quot; שברחוב בעל התניא, משם עברה לשכונת גבעת שאול, ועקב הסכנות שארבו באזור זה, הועתקה לשכונת הבוכרים. זמן מה אף שכנה ברחוב תחכמוני בעיר.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;א]] עברה לשכונת בית-מילנר, בשלהי קיץ [[תד&quot;ש]] שבה לבית הכנסת אוהלי יצחק, וב[[תש&quot;ט]] התמקמה ברחוב [[מאה שערים]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ד]] הגיעה סוף סוף אל מנוחתה ואל נחלתה ברחוב ירמיהו בעיר, שם שוכנת עד היום הזה.<br /> <br /> בשנת תרפ&quot;ט שרפו פורעים ערבים את מבנה הישיבה. בשנת תד&quot;ש הורה הרבי הריי&quot;צ להיכנס לבית הכנסת במאה שערים ובשנת תש&quot;ט הדבר אכן התרחש.<br /> <br /> == מעורבותו של הרבי ==<br /> <br /> ב[[י&quot;ז באייר]] [[תרצ&quot;ה]], שלח הרבי הריי&quot;צ מכתב לרב הראשי לישראל דאז, הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], בו אוסר עליו להתערב בענייני הישיבה, זאת לאחר שרצה לקבוע סדרים חדשים בישיבה{{הערה|'תורת אמת' 221-222}}.<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ קבע כי ילמדו בישיבה הן בחורים והן אברכים כפי שהיה בחברון. הרבי הדגיש רבות כי הישיבה היא נכס פרטי שלו בירושה מאביו, ותיאר את השתדלתו הרבה – בגשמיות וברוחניות – עבור הישיבה.<br /> <br /> [[הרבי]] אף תמה במכתב בשנת [[תשי&quot;ב]] על האי שימת־לב של [[אנ&quot;ש]] על חשיבות הישיבה בעיני הרבי הריי&quot;צ{{הערה|היכל מנחם ח&quot;ג ע' קמז.}}.<br /> <br /> הרבי אף דאג לתלמידים מבחינה כספית והיה מעורב בזהות התלמידים שזכאים למלגה. כך גם בעניינים הרוחניים היה הרבי מעורב בכל פרט. לדוגמה: כאשר דיווחו התלמידים, ב[[חודש אדר]] [[תש&quot;ו]], כי מדפיסים קובץ תורני, ננזפו נזיפה עמוקה על יזמתם העצמאית, משל &quot;אין מנהיג לבירה זו&quot;. תביעתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הייתה שכל החומר יימסר להגהתו של חתנו – [[הרבי]]{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ט ע' קז-קלט. ימי מלך ח&quot;ג ע' 1016.}}.<br /> <br /> דוגמה נוספת: כאשר דווח לרבי כי הרב הראשי לישראל דאז, הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ביקר בישיבה לצד שורת רבנים חשובים והם בחנו את התלמידים, שיגר ביוזמתו איגרת ברכה אל כלל הרבנים שהשתתפו בביקור. הרבי אף הציע לרב הרצוג, כי טרם ביקורו הבא בישיבה, יעדכן את התלמידים באלו נושאים יעסוק בשיעורו, וזאת בכדי שיכינו עצמם כיאות.<br /> <br /> הרבי דרש מהרב הבלין שיערכו בישיבה בחינה כל שבוע. לרב שפירא כתב הרבי, שריבוי הבחינות יחדד את כישורי התלמידים, ויכשירם להיות למדנים גדולים בתורה. הרבי דחק בתמימים דתורת אמת, שנוסף לידיעותיהם בחסידות יהיו בעלי נגלה כיאה ל&quot;הגובה הראוי לישיבה גדולה&quot; ולא &quot;רק על דרך המיצוע&quot;{{הערה|'תורת אמת' ע' 77-88.}}.<br /> <br /> == המסע לארה&quot;ב ==<br /> <br /> צוות הישיבה: עם הקמת הישיבה בשנת [[תרפ&quot;ב]], צירף אליו הרב הבלין את הרב [[משה אריה לייב שפירא]] בתור [[ר&quot;מ]], ואת הרב [[שמעון גליצנשטיין]] כמזכיר. הרב הבלין שימש כמנהל ומשפיע.<br /> <br /> בראשית שנת [[תרפ&quot;ה]], התרחבה הישיבה ונזקקה למגיד שיעור נוסף. בהוראת הרבי הריי&quot;צ מונה לכך הרב [[משה דובער ריבקין]], שעלה באותה עת לארץ הקודש. הוא כיהן כמגיד שיעור וכמשגיח בנגלה.<br /> <br /> בחורף של אותה שנה עלה לארץ הקודש המשפיע הנודע הרב [[אלתר שימחוביץ']]. הרבי הטיל עליו תפקידים שונים בתורת אמת מלבד היותו משפיע ומנהל לצדו של הרב הבלין, הוא אף שימש כמנהל חשבונות של הישיבה{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;א ע' תנא-תנד.}}.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ז]] הורה הרבי לרבנים הבלין וריבקין, לצאת למסע גיוס כספים ב[[ארה&quot;ב]], למען התרחבות הישיבה ופתיחת סניפים נוספים. הדבר התבצע בשנת [[תרפ&quot;ח]] כשבדרכם שהו אצל הרבי הריי&quot;צ ששהה אז בלטביה, קיבלו הוראות מפורטות ומכתב המלצה אל יהודי ארה&quot;ב. מפאת העידרותו של הרב הבלין מהישיבה, קידם הרבי את הרב אלתר לתפקיד &quot;[[משפיע ראשי]]&quot;.<br /> <br /> הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] תיאר בכתב, את הגעתם. בכותבו הוא מספר כי בעת הגעתם, יצאו לקראתו מנהלי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב]]. הם ביקשו ממנו שייסע לגייס כספים ב[[שיקגו]] ולא בניו-יורק, משום שבעיר זו כבר האגודה פועלת, והגעתם תפגע בשאר המוסדות. הרב הבלין שהתנגד לכך שתורת אמת תהיה תחת אגו&quot;ח, לא קיבל את הצעה זו בעין יפה.<br /> <br /> החל וויכוח עקרוני ביניהם, דבשעה שטענו אגו&quot;ח שעל מוסד תורת אמת להיות כפוף אליהם, שלל זאת הרב הבלין בטעם כי מנהג יהודי ארה&quot;ב לתרום לכל מוסד ביחוד, ובשעה שמאגדים אירגונים רבים תחת אגודה אחת, הדבר מוריד את היציבות הכלכלית של המוסד.<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ הביע בזה את דעתו במכתב, בו ביקש כי כל מוסד ידאג לעצמו כועדה שתחת ניהולה הכללי של אגו&quot;ח{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חט&quot;ז ע' קצט.}}.<br /> <br /> עם הזמן הושגה הסכמה בין הרב הבלין ואגו&quot;ח.<br /> <br /> במהלך המסע, נותר הרב ריבקין ב[[ניו יורק]], לאחר שהתקבל כר&quot;מ בישיבת &quot;[[תורה ודעת]]&quot;.<br /> <br /> הרב הבלין הקים בניו-יורק לשכה לתורת אמת, והעמיד בראשה את הרב [[מרדכי גרונר]]. הרב גרונר נמנה עם תלמידיה של תורת אמת בחברון, והעתיק מגוריו לארה&quot;ב בעקבות הוראתו של הרבי הריי&quot;צ לערוך מגביות למען הישיבה בה למד. בנו הרב [[יהודה לייב גרונר]], ציין כי את הכספים היה מעביר לידיו של הרבי הריי&quot;צ, והרבי שיגרם לישיבה בארה&quot;ק. כך גם נהג החל משנת [[תש&quot;י]] עם [[הרבי]].<br /> <br /> ב[[ט&quot;ז בניסן]] [[תרצ&quot;ו]], נפטר מנהל הישיבה הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. הרבי הריי&quot;צ קבע כי את מקומו ימלא הרב [[אלתר שימחוביץ']]{{הערה|'תורת אמת' ע' 89-96.}}.<br /> <br /> הרבי שלח כמה וכמה מכתבים בהם דורש כי מי שימלא את מקומו של הרב הבלין יהיה ר' אלתר, אך גורמים מההנהלה לא השיבו לפניותיו של הרבי. וכך נשלחו כמה וכמה מכתבים של הרבי מלאים בכאב וצער, בו מודיע הרבי שוב ושוב, כי במידה ולא ימלאו אחר פקודתו יבטל נשיאותו מעל הישיבה, ידרוש לבטל את שמה תורת אמת, ויאסור לפרסם שהיא מיסודו של אביו.<br /> <br /> הרבי שב והדגיש במכתביו כי אביו הורה לו להקיים הישיבה &quot;על בסיס נכון&quot;, ובזה קבע כי ר' אלתר הוא זה שצריך לנהל את הישיבה הק'. הרבי אמר כי באם לא ישמעו לו, יפתח ישיבה חדשה בארה&quot;ק.<br /> <br /> הרב [[יחזקאל פייגין]] הציע לקבוע תקנון לישיבה בה יוקבע מעמדו של כל אחד מצוות הישיבה, ובכך מינו את ר' אלתר במעמדו העליון בישיבה.<br /> <br /> מצבה הכספי של הישיבה ידע תקופות שונות. ר' אלתר והמזכיר של הישיבה הרב [[שמעון גליצנשטיין]], פעלו כל העת לייצב את מצבה של הישיבה. עם זאת, בכל מצב, שילם ר' אלתר לתלמידים את &quot;דמי הישיבה&quot; המגיעים להם.<br /> <br /> לאחר פטירתו, כאשר מצבה הכספי של הישיבה היה בכי רע, נאלצה ההנהלה לעכב את התשלום לתלמידים. הבחורים פנו בקשר לזה אל הרבי הריי&quot;צ והרבי עידכנם כי שלח מכתב לרב אליעזרוב בה כותב: {{ציטוטון|בזה הנני שולח לו מכתב תלמידי תורת אמת יצ&quot;ו וישים לבו לזה כפי דרישת הענין לטובת התלמידים שיחיו, כי אפילו זמן שמצב בישיבה הוא דחוק בכל זאת הנה החשבונות עם התלמידים שיחיו צריכים להיות מסודרים באמת&quot;{{הערה|תורת אמת' ע' 222-227.}}}}.<br /> <br /> == ביקורו של הרבי ==<br /> <br /> בעת ביקורו של הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש, ב[[ח' במנחם אב]], קיבל הרבי את תלמידי תורת אמת ל[[יחידות]].<br /> <br /> הרבי הביע לאחר היחידות את פליאתו שלא דיברו עמו כלל בענייני עבודה. ר' אלתר השיב שהתלמידים הם אמיתיים (ולא דיברו על ענייני עבודה מכיוון שלא חשו שהם אוחזים בדרגות של עבודה), והמענה נתקבל על לב הרבי.<br /> <br /> במוצאי [[תשעה באב]], בשעה תשע בערב, יצא הרבי לשכונת גבעת שאול בדרכו לישיבה. בעקבות הרבי יצא שיירה של אוטובוסים שליווהו. הנהלת הישיבה סידרה לרבי סעודה באולם הישיבה בה השתתפו אךף התמימים, הצוות וחשובים מאנ&quot;ש.<br /> <br /> בעת כניסתו של הרבי קרנו אור פניו הקדושות. שמחת לב פנימית והתרוממות הנפש הייתה ניכרת על פניו. התמימים והנוכחים היטיבו את ליבם ביין וניגנו ניגונים יחד עם הרבי. הרבי שהה כך עם התמימים משך שעה ארוכה מתוך עונג ונחת רב.<br /> <br /> הרב [[חנניה יוסף הלפרין]] שישב אז מול הרבי, סיפר כי דיבר אז הרבי בעיקר אודות המאסר והגאולה, ואמר כי מה שהחזיקו אז הייתה העובדה שלאורך כל התקופה לא הייתה שעה שלא ראה בא את אביו – הרבי הרש&quot;ב{{הערה|השיחה שאמר אז הרבי על מעלתה של תורת אמת, הודפסה בספר 'מסע הרבי בארץ הקודש' (ע' 153) וכן בספר 'תורת אמת' (ע' 123). הרבי אף אמר אז את מאמרו &quot;אתה הראת לדעת&quot;.}}.<br /> <br /> כשנפרד הרבי מהתמימים, איחל להם שיזכו לקבל את פניו של משיח צדקנו ואיחל דברים נוספים. הרבי עזב את הישיבה בשעה שתים עשרה וחצי בלילה, ושב לבית המלון בו התאכסן. הרב [[יואל כהן]] מספר כי ר' אלתר ישב אז להתוועד עם התמימים. בעקבות כך שחש כי תלמידיו אינם מבינים כיאות במה זכו לחזות זה עתה, זעק ר' אלתר: &quot;מה ראיתם? 'אף' ראיתם?! אלוקות ראיתם!&quot;.<br /> <br /> בעת שעזב הרבי את ארץ הקודש נפרד מהתמימים בהתרגשות מיוחדת, הרבי אף רצה לומר מאמר אך מפאת קוצר הזמן מסרו בכתב ידו הקדושה{{הערה|'תורת אמת' ע' 113-126.}}.<br /> <br /> == סניפים ==<br /> <br /> כבקשת הרבי הריי&quot;צ, פתחו '[[חדרים]]' ששמם היה על פי הוראת הרבי, כשמה של הישיבה.<br /> <br /> החדרים קמו בירושלים, [[יפו]] וב[[ראשון לציון]]. עם הזמן נסגר החדר בירושלים ונפתח מחדש בקיץ תד&quot;ש כשהמלמד היה הרב [[ברוך פריז]].<br /> <br /> במקביל לכך, בשנת [[תש&quot;ה]] (לערך), פתחה הנהלת תורת אמת ישיבה קטנה. המייסד המרכזי היה הרב [[דוד גולדברג]] שאף כיהן בה כמשפיע. עם השנים שוב נסגרו מוסדות אלו ונפתחו שנים מאוחר יותר.<br /> <br /> הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] סיפר כי בשעה שרצה לפתוח חדר ביפו, שלחו הרבי הריי&quot;צ לחבר מועצת העיר, אשר צבי גינצברג הידוע בכינויו &quot;אחד העם&quot;. הרב הבלין הגיע בכדי לבקש ממנו לפתוח את החדר והדגיש כי הוא שליחו של הרבי מליובאוויטש. הלה השיב בסבר פנים יפות כי למרות שזה נגד השקפת עולמו ואת תוכנית העיר הרשמית, אך מכיוון שזוהי בקשתו של הרבי מליובאוויטש אז הוא מאשר זאת. החדר החל ביפו החל לפעול בקיץ [[תרפ&quot;ד]].<br /> <br /> החדר התפתח במהירות וכעבור זמן קצר מנה למעלה ממאה תלמידים. בעקבות כך נאלצו לעבור למבנה חדש, ומכיוון שהיו אנשים עוינים בעיר רצו לעבור לתל אביב. לאחר קשיים רבים ודרישת העירייה שיחליפו את שפת הלימוד מ[[אידיש]] ל[[עברית]], סירבו לדרישת העייריה ובכוח וסיוע הרבי הריי&quot;צ קנו מבנה מעצמם ברח' הרב קוק 16 בתל-אביב. הישיבה נרשמה על שמו של הרב הבלין, אך לאחר שהרבי הריי&quot;צ דרש ממנו שישנה זאת וירשום אותה על שמו, נרשם המבנה על שם הרבי.<br /> <br /> כעבור זמן, בשנת [[תרפ&quot;ט]], נסגר החדר עקב מיעוט התלמידים בו. הרב הבלין ביקש להשכיר את המקום על מנת שיהיה כסף לקיום הישיבה בירושלים.<br /> <br /> במהלך השנים [[תרצ&quot;ד]] - [[תרצ&quot;ז]], חסידים רבים מיוצאי רוסיה התיישבו בעיר תל אביב. הרבי הורה להם להקים שם ישיבה וחדר. את הישיבה ביקשו לכופף להנהלת תורת אמת אך הדבר אינו יצא אל הפועל.<br /> <br /> בשנת [[תרח&quot;צ]] מינה הרבי את הרב קרסיק איגרת מהרבי בה מורה לו להקים ישיבה בעיר. הלה החל במאמצים לכופפה למוסדות תורת אמת שתחת הנהלת ידידו הרב שימחוביץ'. אך ר' אלתר טען כי רצונו של הרבי הוא שהמוסדות בתל-אביב יהוו מוסד עצמאי בלי קשר לתורת אמת.<br /> <br /> באישורו של הרבי הריי&quot;צ, הוקמה הישיבה במבנה של תורת אמת ברח' הרב קוק בעיר תחת השם '[[אחי תמימים]]' {{הערה|'תורת אמת' ע' 131-148.}}.<br /> <br /> הרב [[אלתר שימחוביץ']] נפטר לבית עולמו לאחר ייסורים קשים ב[[ז' בניסן]] [[תרצ&quot;ט]], הרבי הריי&quot;צ הורה לרשום על מצבתו שהיה &quot;ראש ישיבת תורת אמת&quot;.<br /> <br /> ר' אלתר ביקש בצוואתו כי יזכירו לו בשעת הקבורה את הפתגם ששמע מהרבי הרש&quot;ב בשמחת תורה &quot;חסיד, בכל מקום המצאו, צריך להדחק ולהיות סמוך אל רבו. אם לא ייתנו לו, אין זה מעניינו. הוא צריך לומר: &quot;תן לי, אני צריך ללכת אל הרבי שלי&quot;{{הערה|תורת אמת ע' 215-217.}}.<br /> <br /> == בנשיאות הרבי ==<br /> <br /> הרבי דאג לישיבה עוד לפני הנשיאות. הרבי שלח ספרים לישיבה מטעם &quot;המרכז לענייני חינוך&quot; וממין אותם. וכן דאג לתקצוב לישיבה מטעם קרן הצלה דשיקאגו.<br /> <br /> לאחר קבלת הנשיאות, החל הרבי שינוי בישיבה. עד אז מצד סיבות שונות{{הערה|ראה בספר תורת אמת ע' 312.}}, הישיבה שימשה רבים מחסידי ירושלים, הדבר גרם לקושי בציביון חב&quot;די וחינוך התלמידים כראוי.<br /> <br /> באותה עת הישיבות &quot;אחי תמימים&quot; ולוד, מינו משפיעים שלמדו בתומכי תמימים בליובאוויטש כמשפיעים דגולים, החסידים [[שלמה חיים קסלמן]], [[חיים שאול ברוק]], [[אברהם מאיור]], [[אברהם פריז]] וכו', ובכך עלו ישיבות אלו על תורת אמת.<br /> <br /> הרבי חפץ שגם תלמידי תורת אמת יתחנכו על ברכיי משפיעים שכאלו. באשר על כן, תבע הרבי מחסידים אלו וכו' להתוועד בתורת אמת ולהשפיע בה על התלמידים.<br /> <br /> הרבי אף ביקש שהתלמידים הבוגרים של הישיבה ישהו מספר חודשים בישיבת לוד בכדי &quot;לספוג לתוכם רוח תומכי תמימים על טהרתו&quot;. הרבי אף ביקש מר' שלמה חיים לבוא אחת לשבוע, שבועיים או חודש לישיבה ולהשפיע על הבחורים. בכדי שהדבר לא יפגע ברבניי הישיבה או יפגע ביוקרתה, הציע הרבי לבאר שזה מפני שלפנים חדשות מקשיבים יותר.<br /> <br /> הדבר לא התרחש והרבי כתב לר' שלמה חיים שוב על דבר הנ&quot;ל, וביקש שעל אף ששני הצדדים לא כל כך חפצים בכך, יתגבר ויעשה זאת. הרבי אף אמר כי בזה אומר את הוראת הרבי הריי&quot;צ אליו (אל ר' שלמה חיים) מ[[כ&quot;א תמוז]] [[תש&quot;ט]]{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חי&quot;ד ע' תכא.}}: {{ציטוטון|יסדר ידידי אשר בזמנים קבועים יבקר את אנ&quot;ש ותלמידי המוסד תורת אמת יחיו}}.<br /> <br /> ואכן ר' שלמה חיים ומשפיעי אנ&quot;ש החלו למלאות אחר הוראת הרבי. הרבי כתב על כך תוך שמחה ונחת: {{ציטוטון|נבנתה תורת אמת אחר חורבן שלה}}.<br /> <br /> הרבי כתב לרב זווין כי שמח לשמוע על שיפור מצב הישיבה ברחניות ובגשמיות.<br /> <br /> הרבי דאג לרישום תלמידים לישיבה והעמיד את לוד ותורת אמת בשורה אחת כשתי הישיבות המרכזיות של חב&quot;ד בארץ הקודש{{הערה|'תורת אמת' ע' 311-318.}}.<br /> <br /> הרבי פעל שזקני החסידים ביניהם הרב [[מאיר אשכנזי]], יפקחו על מלאכת גיוס הכספים לישיבת תורת אמת. כשהייתה תביעה משפטית כנגד הישיבה, הרבי עורר לגמור כמה שיותר מהר את המשפט. הרבי הגדיר את המזיקים לישיבה כ&quot;[[קליפה]]&quot;, ש&quot;כל מציאותה היא שיתגברו עליה ולא ישמעו לקולה&quot;.<br /> <br /> הרבי הדגיש כי הישיבה היא תחת נשיאותו והנהגתו, ונשיאות זו נמשכת עד היום הזה.<br /> <br /> ב[[ז' בתמוז]] [[תשי&quot;ב]], הורה הרבי במכתב, להקים ספרייה בישיבה שתסייע בין היתר להפצת מעיינות החסידות. הרבי הורה שהספריה תכלול הן ספרי [[חסידות]] והן ספרי [[נגלה]] {{הערה|אגרות קודש חלק ה' ע' קנב-ג.}}.<br /> <br /> ב[[א' תמוז]] של אותה שנה, שלח הרבי מכתב מיוחד בו מחזק ומברך הרבי את התלמידים החדשים של הישיבה ומפורט בו את שמותיהם.<br /> <br /> הרבי חפץ ששני הישיבות יתאחדו בועדת בחינה שתברר את חושי כישרונות התלמידים החב&quot;דים. הרבי אף הציע שהועדה תורכב מר&quot;מ אחד מכל ישיבה, ורב שלישי המוסכם על שני הצדדים. ואכן הקימו וועד כזה, שחבריו השתנו מידי פעם. הבוחנים בנגלה היו ראשי הישיבות (הרב שפירא והרב שניאורסון), ובחסידות היו אלה המשפיעים הרב קסלמן והרב גוראריה. ולעיתים ערכו בחינות בשני הדברים יחדיו והדבר הביא לשינוי בוועדה.<br /> <br /> הרבי אף הציע ב[[כ&quot;ט בסיוון]] [[תשי&quot;ג]], שידפיסו שני הישיבות, קובץ משותף של הערות וחידושי תורה.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ז בתמוז]] [[תשל&quot;ג]], עלתה הצעה לאחד לחלוטין את ישיבת תורת אמת עם ישיבת לוד. הדבר לא הסתייע עקב התנגדות הנהלות הישיבות.<br /> <br /> ב[[ב' אדר ב']] [[תשי&quot;ז]], הביע הרבי את צערו במכתב לרב אברהם פריז על כך שהמוסדות בארץ הקודש אינם מצליחים ונמצאים במשבר עמוק. אי ההצלחה הייתה רק בגלל דברים צדדיים, והראיה היא ש[[ישיבת אחי תמימים בראשון לציון]] שנוהלה על ידי אדם אחד, הצליחה מאוד, כך גם בית ספר לדפוס בכפר חב&quot;ד{{הערה|'אחד היה אברהם' ע' 251.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ד]], פנה הרבי במכתב אל שניים מתלמידי תורת אמת, בו תובע הרבי כי יעשו ככל הניתן על מנת להגדיל את מספר תלמידי הישיבה{{הערה|אגרות קודש חלק כ&quot;ג ע' קנז.}}.<br /> <br /> ב[[תשכ&quot;ה]], כתב הרבי מכתב חריף לרב [[אברהם פריז]] על אי קיום הבטחת רבים &quot;והוא בתוכם&quot; להרחיב את הישיבה והמוסדות וכו'{{הערה|'אחד היה אברהם' ע' 282}}.<br /> <br /> == התרחבות הצוות ==<br /> <br /> ב[[תשי&quot;ד]], עקב גידול מספר התלמידים שפעל הרבי, הוסיפו לישיבה מגיד שיעור חדש בנגלה, הרב [[מרדכי אהרון שיינברגר]]. כשנה וחצי לאחר מכן, מונה הרב [[חיים מענדל רוזנברג]] לכהן כמשגיח בישיבה. בשנת תשכ&quot;ד, מונה הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] לכהן כראש הישיבה לאחר שמצבו הבריאותי של הרב שפירא התרופף, והוא היה בין תלמידיו המובהקים. בשנות הלמד כיהן אף כמשפיע בישיבה. הרבי דרש שוב ושוב מהרב היילפרין להרחיב את הישיבה.<br /> <br /> לצדו של הרב היילפרין שימש הרב [[הלל רבינוביץ']] כראש ישיבה נוסף.<br /> <br /> בצוות המגידי שיעור אף כיהן הרב [[שמעון יעקובוביץ']].<br /> <br /> בשנות הכ&quot;פים הצטרף לצוות הישיבה הרב [[זעליג פלדמן]]. מסופר על אחד מהבחורים בישיבה שרצה לעבור לישיבת מיר, היה עליו להיבחן אצל ראש הישיבה הרב נחום פרצוביץ, ר' נחום ציווה עליו לומר דברי תורה, והוא חזר על שיעור של הרב פלדמן בתורת אמת. ראש ישיבת מיר התפעל מאוד מתוכן השיעור, והביע תמיהה על כוונותיו של התלמיד: &quot;יותר טוב מזה לא תשמע פה&quot;, טען.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] הצטרף אף הרב [[יוסף צבי הלוי סגל]] כמשפיע כללי, בהמשף החל למסור שיעורים בנגלה ואף שימש כראש הישיבה. הרב סגל משך לישיבה בחורים רבים רבים שהעתיקו בעקבות שיעוריו את מקום לימודם לתורת אמת.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] הוקמה הישיבה מחדש על ידי שינוי הצוות לצוות צעיר יותר. כראש הישיבה מונה אז הרב [[אשר לעמיל כהן]], כיום רבה של קהילת חב&quot;ד בביתר עילית. עמו הצטרף הרב [[יוסף יצחק אופן]] שבתחילה הגיע כשליח ולבסוף נהיה כחלק מן הצוות{{הערה|'תורת אמת' ע' 369-382.}}.<br /> <br /> == משכן קבע ==<br /> <br /> ב[[חודש אדר ראשון]] [[תשכ&quot;ז]], פנו התמימים אל הרבי בבקשה כי יפעלו להגעת הישיבה למבנה קבע התואם את צרכי הישיבה.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג בתשרי]] [[תשכ&quot;א]], פנה הרבי למר [[זלמן שז&quot;ר]] במכתב בו הוסבר הצורך הדחוף בבניית מבנה{{הערה|אגרות קודש חלק ה' ע' מ.}}. למרות אי האמונה של רבים בדבר התכנות הדבר, היה זה הרב [[שמעון גליצנשטיין]] שפעל בכל המישורים, באמונה שהדבר בר ביצוע.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ג]] ערך הנחת אבן הפינה ברוב פאר והדר. הרבי עודד את הבנייה והפליא במעלתם של המסעיים בכך, זאת בנוסף להשתתפות של 60,000 לירות בהוצאות הבנייה.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ט באייר]] [[תשכ&quot;ג]], נפטר הרב גליצנשטיין, ובנו הרב חנוך, מונה על ידי הרבי תחתיו. הוא החל לפעול ללא מנוחה להשיג אישורי בניה וכן לגייס כספים. הוא פנה אל מזכיר מפלגת מפא&quot;י מר יונה כסה, ושכנעו לפעול בעניין.<br /> <br /> בד בבד השתמש בכישוריו של הרב [[נחום רבינוביץ']] ונעזר בו בעניין. הוא פנה לראש עיריית ירושלים דאז מר מרדכי איש שלום. סבו של ראש העיר היה חב&quot;דניק ובזה ניסע לשכנעו שיסייע בדבר, הוא אכן נענה אך העירייה התנגדה לפתרונותיו.<br /> <br /> בשיחה שערך עם נציג מפלגת חירות מר שמחה לוין, נודע לו כי הסיבה לפיה אין אישורים מהעירייה זוהי סמיכות המגרש בניה לרחוב בר אילן, &quot;איננו זקוקים לתגבורת חרדית במקום בו משליכים אבנים וצועקים [[שבת]]&quot;, טען. ר' נחום הסביר לו כי אין זו שיטתה של חב&quot;ד וביאר לו את דרכו של הרבי ב[[קירוב לבבות]]. ואכן שיחה זו הניבה אישור, ובעשרה בטבת [[תשכ&quot;ו]], חתמה העירייה על תוכנית הבנייה ברחוב ירמיהו. בכ&quot;ג אדר, העניק משרד הפנים את אישורו הסופי.<br /> <br /> הישיבה עשתה קמפיין של גיוס כספים ותרומות, באופן של רכישת מניות (לבנים). הרבי נתן ש'יק עבור שתי לבנים. הרבי אף הפנה לתורמים ספציפים שיסייעו בקמפיין הגיוס.<br /> <br /> הצורך בבניין חדש היה כה רב, עד די כך שהנהלת הישיבה איכלסה אותו עוד בטרם היה מוכן לחלוטין. וכן ויתרו על טקס מרשים כנהוג{{הערה|'תורת אמת' ע' 283-296.}}.<br /> <br /> == השלוחים בישיבה ==<br /> <br /> בשנת [[תשט&quot;ז]], בעקבות הרצח המזעזע ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב&quot;ד, שלח הרבי שלוחים לארץ הקודש שירוממו את מצב רוחם של [[אנ&quot;ש]] ו[[התמימים]].<br /> <br /> הרבי קבע כי הם ישהו שבוע ב[[כפר חב&quot;ד]], שבוע ב[[לוד]] ושבוע נוסף ב[[ירושלים]] – מתוכם יומיים בישיבת תורת אמת.<br /> <br /> כעבור כמה שבועות שבו השלוחים אל הרבי למעט שניים (התמימים שלמה קירש ושרגא הרצוג) שנותרו בישיבה והתאכסנו בביתו של הרב [[משה וובר]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] שיגרה הנהלת תות&quot;ל המרכזית בכפ&quot;ח ע&quot;י הרה&quot;ח ר' [[אפרים וולף]] וכהוראת הרבי, כמניין תמימים לישיבת תורת אמת. ב[[כ&quot;ג בניסן]], ערב מלחמת ששת הימים, קיבל הרב וולף מכתב בהול מהרבי בו מורה לו לשגר מיד קבותה נוספת של שלוחים לתורת אמת. הרבי הגדירם כ'שלוחי' (=שלוחים שלי). הרב וולף ישר אישר כי פועל בעניין, ואכן ב[[ב' באייר]] יצאו התמימים לדרכם.<br /> <br /> אותם ימים היו ימי ערב &quot;[[מלחמת ששת הימים]]&quot;. באותה עת מיקומה של הישיבה היה על קו הגבול, חצר הישיבה הופצץ מיד בתחילת המלחמה כיוון ששימש כמחנה צבאי. הבחורים סייעו לחיילים בחפירת בונקרים, הגישו להם מזון ושתיה, וכמובן הניחו להם תפילין.<br /> <br /> מצבה של הישיבה היה קשה מאוד, אך הרבי שלח מברק מיוחד לישיבה בה קובע הרבי כי ימשיכו התמימים בהתמדה ושקידה בלימוד התורה, וודאי שלא ינום ולא ישן שומר ישראל.<br /> <br /> בכל שנה שלח הרבי שלוחים לישיבות שבארץ הקודש, ובשנת [[תש&quot;ל]] מיקד הרבי את השליחות לארץ הקודש בישיבת תורת אמת. במהלך יחדות שערך הרבי באותה שנה לתלמידים השלוחים, תבע הרבי שיקדמו את הישיבה בכמות ובאיכות, שיראו התמימים דתורת אמת כפי שהם צריכים להיראות – בפרט בשמירת סדרי הלימודים. ביחידות זאת אמר הרבי: {{ציטוטון|שאם רק תהיה הסכמה של ההנהלות בארצנו הקדושה, יהיה טוב שרובם יהיו בישיבת תורת אמת, וכמה בחורים בקריית גת.. וכאמור, שכל אחד ייקח על עצמו תפקיד חדש, לבסס ולהרחיב הן בעומק והן בהתרחבות גדולה ובאורך, את ישיבת תורת אמת בכל פרטיה. ועל דרך זה בנוגע לישיבת קריית גת, אלא שישיבת תורת אמת בפרט, מצד היותה בירושלים{{הערה|שיחות קודש תש&quot;ל ח&quot;ב ע' 118.}}}}.<br /> <br /> השלוחים עודדו את התמימים והוסיפו בהם בעיקר רוח של התקשרות לרבי נשיא הדור. הם עודדו את התמימים לנסוע לחצרות קודשנו מידי שנה ואף קבעו כי תפלת שחרית של שבת, תחל בשעה עשר ולאחריה תתקיים התוועדות. הרבי ביקש כי השלוחים ימנו כחלק מתלמידי הישיבה ולא כחלק ממנהליה, זאת ע&quot;מ למנוע מחלוקת.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]]-[[תשל&quot;ח|ח]] שלח הרבי שלוחים מיוחדים לארץ הקודש על מנת להישאר בה, כשעיסוקם המרכזי היה השפעה על תלמידי הישיבה ואף שהו בה. בשנת [[תשל&quot;ט]] הוציאו השלוחים ביחד עם הנהלת הישיבה, את הספר &quot;[[חידושים וביאורים בש&quot;ס]]&quot;. תחילה חשבו לקרוא לספר בשם &quot;חידושים וביאורים לש&quot;ס&quot; אך הרבי הורה לשנות זאת. לאחר בדיקה התגלה שגימטריית שם הספר המתוקן, זהה לגימטריית שמו של הרבי.<br /> <br /> ר' [[מענדל פוטרפס]], ראה זכות גדולה לחזק את הישיבה, כשב[[תשרי]] [[תשל&quot;ד]] ובהזדמנויות נוספות, ריכז בעצמו קבוצות בחורים מ[[770]] ושיגרן לתורת אמת. בשנת [[תשמ&quot;א]] כשעלו טענות על הישיבה לפיהם מתחרת הישיבה בשאר הישיבות, פנה ר' מענדל לרב [[יהושע יוזביץ']] שלא יתפעל מכך ואמר לו &quot;תקבל את כל מי שחפץ ומתאים ללמוד בישיבה, ואל תשאל אף אחד בעניין&quot;{{הערה|'תורת אמת' ע' 417-430.}}.<br /> <br /> == 70 שנה ==<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]], ערכה הישיבה בהוראת הרבי, דינר לציון 70 שנים להקמת הישיבה. הרבי כתב איגרות מיוחדות לדינר ולקראתו, אמר שיחות מיוחדות על התייסדות הישיבה ועל 70 שנותיה, דיבר על נצחיותה של הישיבה ועל סגולותיה להביא את משיח, נתן כהשתתפות בקבוק יין וסכום כסף כהשתתפות בהוצאות.<br /> <br /> בשבת פרשת ראה השיב הרבי על הטענה לפיה אין לציין 70 שנה שכן היה לישיבה הפסק (בעת מלחמת העולם הראשונה). הרבי דחה זאת בשיחה הנ&quot;ל (ראה שם){{הערה|'תורת אמת' ע' 441-446.}}.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> [[קובץ:שייע יוזביץ'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יהושע יוזביץ'|יהושע (שייע) יוזביץ']], מנהל המוסד]]<br /> {{גודל|4|'''ישיבה גדולה'''}}<br /> {{טורים|תוכן=<br /> * הרב [[אברהם יואל לפידות]] - ראש הישיבה.<br /> * הרב [[יהושע יוזביץ]] - מנהל.<br /> * הרב יעקב אורנשטיין - מנהל לימוד בגירסא.<br /> * הרב [[יוסף לסקר]] - [[משגיח]] ראשי.<br /> * הרב ישראל כהן - מנהל גשמי.<br /> * הרב צבי ווייס - רב הסמיכה.<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ|ר&quot;מים]]<br /> *הרב שניאור מרדכי אייזנמן - שיעור א'.<br /> *הרב [[יצחק מאיר סגל]] - שיעור ב'.<br /> *הרב [[יוסף צבי צירקוס]] - שיעור ג'.<br /> *הרב [[חיים שלום דייטש]] - הלכה.<br /> <br /> ;[[משפיע|משפיעים]]<br /> *הרב אלימלך פרקש - שיעור א'.<br /> * הרב שמואל פרסמן - שיעור ב'.<br /> *הרב [[יוסף יצחק אופן]] - שיעור ג<br /> *הרב [[משה גרוזמן]] - משפיע כללי.<br /> *הרב דניאל בנימין הכהן כהן — דוברי אנגלית.<br /> <br /> ;[[נו&quot;נ|נו&quot;נים]]<br /> *הרב משה לאופר.<br /> *הרב יחיאל הניג.<br /> }}<br /> <br /> ===צוות הישיבה גדולה בעבר===<br /> {{טורים|תוכן=<br /> ;ראשי ישיבה<br /> *הרב [[משה דובער ריבקין]] (תרפ&quot;ד-תרפ&quot;ח).<br /> *הרב [[משה אריה לייב שפירא]] (תרפ&quot;ח-תשכ&quot;ד).<br /> *הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] (תשכ&quot;ד-תשל&quot;ז).<br /> *הרב [[אשר לעמיל כהן]]<br /> *הרב [[בנימין זאב סגל]]<br /> <br /> ;משפיעים<br /> *הרב [[אלטר שימחוביץ]] (תרפ&quot;ט-תרצ&quot;ט).<br /> *הרב [[משה יהודה רייכמן]]<br /> *הרב [[משה ובר]]<br /> *הרב [[זלמן נוטיק]]<br /> *הרב [[נועם הרפז]]<br /> <br /> ;ר&quot;מים ומשפיעים<br /> *הרב [[חיים שלום דייטש]]<br /> *הרב [[הלל רבינוביץ']]<br /> *הרב [[חיים שלמה כהן]]<br /> *הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]<br /> <br /> ;ר&quot;מים<br /> * הרב [[יוסף יצחק הבלין]]<br /> * הרב [[יקותיאל פרקש]]<br /> <br /> <br /> ;מזכירים<br /> *הרב [[נחום מרגליות]], מזכיר<br /> *הרב [[שמעון גליצנשטיין]], מזכיר<br /> *הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] מזכיר<br /> }}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תורת אמת חברון]]<br /> *[[ישיבה קטנה תורת אמת]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://torath-emeth.org אתר האינטרנט של הישיבה]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61991 ייסוד תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] סקירה, סיפורים, תמונות ומסמכים {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63213 סקירה על ישיבת תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60368 שתי תמונות של תמימים מתקופת הראשית של ישיבת תורת אמת בירושלים]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3250&amp;CategoryID=887 ניצוצי רבי - ישיבת תורת אמת בירושלים]''', לקט מהוראות ומכתבי הרבי בנוגע לישיבה, בתוך [[שבועון התקשרות]]<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/71207_he_2.pdf עלון 'מאה שנה למוסדות תורת אמת']''', ה' אלול תשע&quot;ב {{PDF}} {{אינפו}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע&quot;ב<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|י]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>

Memy https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%A2_%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=490998 2021-08-21T20:08:16Z

<p>Memy: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:נטע גרליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נטע גרליצקי]]<br /> הרב '''נטע זאב גרליצקי''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ז]], 1987) הוא [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], [[רב]] [[בית הכנסת]] גבעת ליובאוויטש לוד ומטפל רגשי רב תחומי. ממנהלי ארגון [[כרמי שלי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:נטע גרליצקי הרב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחתונתו עם סב הכלה הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]]]<br /> הרב גרליצקי נולד ב[[כ&quot;ז ניסן]] [[תשמ&quot;ז]], להוריו הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]] ורעייתו הרבנית הינדה (לבית משפחת גופין - מהנהלת ארגון נשי חב&quot;ד באה&quot;ק) – שלוחי [[הרבי]] לעיר [[תל אביב]].<br /> <br /> ב[[חנוכה]] [[תשנ&quot;ג]] זכה לראות ולהיראות אצל הרבי ואף קיבל ב'זאת חנוכה' התייחסות מיוחדת ב[[גן עדן התחתון]].<br /> <br /> ב[[ישיבה קטנה]] למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לאחר מכן המשיך ל[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], אצל דודו ה[[משפיע]] הרב [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]].<br /> <br /> בתקופת היותו בישיבה בכפר חב&quot;ד כיהן כיו&quot;ר מערכת &quot;[[הערות התמימים ואנ&quot;ש]]&quot; ובראש מערכת ההוצאה לאור של ספרי הפלפולים שמוציאה לאור הישיבה.<br /> <br /> עם סיום ישיבה גדולה, המשיך לשנת ה&quot;[[קבוצה]]&quot; ב[[בית חיינו 770]] ובישיבה שעל-יד [[האוהל]] הק'.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] ניהל את ישיבת קיץ של צעירי ליובאוויטש. בשנת [[תשס&quot;ז]] זכה ב&quot;פרס לוי יצחק&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/31398 ה&quot;ירחי כלה&quot; הסתיים עם המצויינים וקובץ פלפולים]{{col}}}}, ונסע למעמד ה[[ירחי כלה]] יחד עם שאר הזוכים.<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תשס&quot;ז]] פעל בשליחות במספר ערים במדינת [[רומניה]] וב[[חודש ניסן]] תשס&quot;ח בערי [[סיביר]] שב[[רוסיה]].<br /> <br /> בשנים [[תשס&quot;ח]] - [[תשס&quot;ט]] שימש כ[[מגיד שיעור]] בנגלה, משפיע ומדריך בישיבת תומכי תמימים איסטרא שב[[מוסקבה]], תחת ניהולו של [[ראש הישיבה]] לשעבר, הרב [[מרדכי יונה קליין]]. לאחר מכן שימש כמנהל [[מכון סמיכה|מכון הסמיכה]] בפראג{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=42345 נציג המכון בכינוס תורה]}}, אותו הקים השליח הראשי הרב מאניס באראש.<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] שנת [[תש&quot;ע]] נישא למרת חיה מושקא, בת הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], [[רב]] מרכז [[בני ברק]] וראש [[ישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/56564 חתונת נכדת רבה של בני-ברק; אדמו&quot;רים, רבנים ועסקנים. גלריה]{{col}}}}. ולהם שני בנים וארבע בנות. <br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] למד ב[[כולל]] ללימודי [[הלכה]] ו[[חסידות]], תחת הנהלת מעייני ישראל בבני ברק, והיה לאחד מיוזמי ומקימי קהילת &quot;מעייני ישראל&quot; בעיר בני ברק.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;א]] נפתח בית כנסת חדש בפרוייקט שער העיר בלוד בו הוא מתגורר והוא נקרא לשמש כרב בית הכנסת החדש &quot;גבעת ליובאוויטש&quot; והוא נטל את תפקיד זה על גביו.<br /> <br /> ==פעילות חינוכית==<br /> [[קובץ:נטע גרליצקי כרמי שלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נטע גרליצקי (קיצוני מימין) בסיומה של השתלמות שערך הארגון &quot;כרמי שלי&quot; עבור אנשי חינוך ([[תשע&quot;ט]])]]<br /> החל משנת הלימודים [[תשע&quot;ב]] משמש כ[[משפיע]] ו[[משיב]] בגירסא בישיבת תומכי תמימים ב[[לוד]].<br /> <br /> סגנון שיעוריו והתוועדויות הוא להוריד את ערכי החסידות (כ[[עבודת התפילה]] ו[[התקשרות]]) באופן שיפעל על שינוי בהתנהגות היומיומית. בנוסף, מעורר על החשיבות שבשילוב אורח חיים מאוזן באכילה נכונה ופעילות גופנית.<br /> <br /> כבר עם תחילת תפקידו, נודע הרב גרליצקי בגישתו הייחודית לתלמידים, במאור פנים, בהקשבה, בשיחה אישית ובפרט בהבנת [[נפש]] המתבגר. עם השנים השתלם גם בתורת נפש ה[[אדם]] וברפואה משלימה. הודות לכל הנ&quot;ל הוא מוזמן להרצאות והתוועדויות ברחבי הארץ{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=96005 הרצאה בעניני חינוך ביום עיון לצוות גן ישראל אה&quot;ק]}}. וכן מפרסם מאמרים בעניני בריאות הגוף והנפש ובעיקר בסוגיות חינוכיות{{הערה|[https://col.org.il/news/127731 מאמר נוקב להורים ביסודות בחינוך] {{*}} [https://col.org.il/news/127479 מאמר בענין בריאות הגוף והנפש בקשר עם מצב הקורונה] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1fXfrekPTBqqRnWr4uFrkrgwuYS0D0pJy/view?usp=drivesdk בענין 'עשה לך רב' - במדור: והם יבוננהו]{{*}}[https://col.org.il/news/129698 ראיון על מצב הקפסולות בישיבות].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] יזם והקים, יחד עם הרב מנחם מענדל לוין - משפיע בתומכי תמימים לוד - את הארגון הארצי &quot;כרמי שלי&quot;{{הערה|על פי [[שיר השירים]] פרק א' פסוק ו': &quot;שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים; כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי ו[https://drive.google.com/file/d/1fc0OwknU7Gvkmm3roPLF18QQHFDTlkcq/view?usp=drivesdk מבוסס על מכתב של הרבי א'תתנו], וראה ישעי' ה, ז.}}, המארגן אירועים, קורסים, אספות וסדנאות לאנשי צוות ישיבות חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] – למען הצלחת תלמידי התמימים{{הערה|[https://col.org.il/news/120176 כרמי שלי: יום העיון החצי-שנתי לצוות ישיבות תומכי תמימים]{{*}} [https://drive.google.com/file/d/1g7EqvdqYGetbHZZwcZOjYt9mCM-18-Qt/view?usp=drivesdk ימי עיון בכ' אב באלמא אטא אצל אביו של הרבי]}}. וכן אירועים להורים של תמימים בעניני חינוך של גיל המתבגר{{הערה|[https://col.org.il/news/128258 כינוס שנערך בזום בעקבות מצב הקורונה]}}. בהנהלת הארגון חברים הרב מנחם הלפרין והרב יוסי וולס.<br /> <br /> כחלק מפעילות הארגון, הקים בשנת [[תש&quot;פ]] את הקו הטלפוני &quot;ניט עלענט&quot;{{הערה|התרגום לעברית (משפת היידיש) &quot;לא לבד&quot;, השם על פי [[תבנית:היום יום/כ&quot;ב אייר|היום יום כ&quot;ב אייר]]}}{{הערה|[https://col.org.il/news/127640 שאלות ותשובות במטרה בצורך ובחשיבות של הקו - שהתפרסמו]}}. בקו ניתנת אפשרות לתמימים להתקשר בצורה אנונימית למשפיעים מכל רחבי הארץ ולהתייעץ בלי לחשוף את שמם ובלי לדעת את זהות המשפיע אתו דיברו{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/default/2020/08/5f352ca59c710_1597320357.png פרסום אודות הקו]}}. לקראת [[י&quot;א בשבט]] [[תשפ&quot;א]] התחיל לפרסם טור קבוע של שאלות ותשובות בנושאים הבוערים בעולמם של ה[[תמימים]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1IiSpLalds-QLsxgBQBxBCp2GzmNlpkeN/view?usp=drivesdk הטור הראשון שהתפרסם בעלון ליובאוויטש] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1oKg13uEWu0_VwG2NnQwoqnG2qoEKFaPm/view?usp=drivesdk הטור השני] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1xfNE4yAAUgn9ZCFmDwLpiPJlVVKK7vwQ/view?usp=drivesdk הטור השלישי]{{*}} [https://drive.google.com/file/d/17hvZwcvIndgBcwInJfZHgv0kOWyyLju1/view?usp=drivesdk הטור הרביעי] }} בעלון [[ליובאוויטש (גיליון)]] מטעם הקו יעוץ האנונימי 'ניט עלענט'. וכן התחילו לחלק כרטיסים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1gANPgGIELXTQHj8UrBfro2PdscThD_vO/view?usp=drivesdk כרטיס מספר 1 לדוגמא]}} עם פתגמים מהרבי הנוגעים לעולמם המגוון של התמימים ומצד השני המספר של הקו. ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תשפ&quot;א]] פרסמו מנשר בישיבות חב&quot;ד המסביר את ענין הקו מטרתו ומעלתו{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/13iaUnuTNTSL2hkSbuPrLa4TyvSZtewE4/view?usp=drivesdk המנשר שפורסם בישיבות במטרת ומעלת הקו].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ח]] פתח קליניקה פרטית לטיפול רגשי לנערים ומבוגרים. שיטת הטיפול משלבת טכניקות מתקדמות ויעילות מעולם הרפואה הטבעי ובריאות ה[[נפש]], בדגש על שיטת TAT שתואמת את רוח היהדות והחסידות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73367 מה זה טאט מודע? (זו לא טעות...) ראיון] - כתבה על שיטת הטיפול ב-TAT והתאמתה עם החסידות. {{*}} [https://www.chassidusapplied.com/essay/physical-and-spiritual-healing-in-chassidism הריפוי הגשמי והרוחני - הפיזי והאנרגטי; בתורת החסידות] - מאמר באתר chassidusapplied. {{*}} אגרת קודש מאדמו&quot;ר שליט&quot;א המתייחסת לעניין - [https://drive.google.com/file/d/1E73z7v2pgGKl484t5-5aSq__oFkWElxs/view?usp=drivesdk עמוד א'] [https://drive.google.com/file/d/1EOaArk16hsT5Up2Dcj0NS_PZSp5fYAmH/view?usp=drives עמוד ב'].}}. הרב גרליצקי מקפיד להדגיש בפרסומיו שהטיפול הרגשי תואם לרוח היהדות והחסידות{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1esy-NdrO8IdE9zUE_ZgUiEgIhwGKDhqu/view?usp=drivesdk הדגשה על רוח היהדות והחסידות בדווקא]}} .<br /> <br /> בחורף [[תשפ&quot;א]] פתח סדנת הכנה{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1fNFAmsUFCVJHSqVGRR4IET-SHCXG_9E2/view?usp=drivesdk פרטים בקשר לסדנא]}} לעולים ל[[ישיבה]], בה מקבל התלמיד את הכלים הדרושים לו להצלחה, לקראת השלב המשמעותי כל כך, של מעבר מתלמיד ב[[תלמוד תורה]] ל[[תמים]] בישיבה. הסדנא כוללת פגישות אישיות עם ההורים והנערים העולים לישיבה להתחלה טובה ונכונה בישיבה.<br /> <br /> בקיץ [[תשפ&quot;א]] יזם סדנא לצוותי הישיבות, שמטרתה מתן מענה לבחורים בגיל ההתבגרות. הסדנא גם עוסקת בדעתו הקדושה של הרבי על כל פרט ופרט בליווי התמימים בענינים הכי אישיים והכי חשובים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1IePvt-mdMR6WRDKnCE6n8A3ARvaiblW2/view?usp=drivesdk פרטים בקשר לסדנא]}}.<br /> <br /> ==פעילות ציבורית==<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] למד ב[[כולל]] ללימודי [[הלכה]] ו[[חסידות]], תחת הנהלת [[מעייני ישראל]] בבני ברק, והיה לאחד מיוזמי ומקימי קהילת &quot;[[מעייני ישראל]]&quot; בעיר בני ברק.<br /> <br /> בקיץ שנת [[תשפ&quot;א]] נפתח{{הערה|[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A0%D7%98%D7%A2-%D7%96%D7%90%D7%91-%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99/ כתבה שהתפרסמה בקשר עם אסיפה ליסוד הבית הכנסת]}}בית כנסת חדש ב[[שיכון חב&quot;ד בלוד]] בו הוא מתגורר והוא נקרא לשמש כ[[רב]] [[בית הכנסת]] החדש &quot;גבעת ליובאוויטש&quot; והוא נטל את תפקיד זה על גביו{{הערה|[https://col.org.il/news/132036 כתבה שהתפרסמה בקשר עם פתיחת הבית הכנסת]}}.<br /> <br /> ==משנתו החינוכית==<br /> <br /> ע'פ משנתו של [[הרבי]] ב[[חינוך]] ובפרט בהשפעה בגיל הנוער, בענין המעלה הנחיצות והאופן הנדרש בקשר האישי והשיחות אישיות עם התלמיד.<br /> <br /> ולדוגמא במכתב{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1fbVTmckQKOupOrp8KWYGGNQHQWMtEtCg/view?usp=drivesdk מכתב לישיבת תומכי תמימים לוד בצורך ובנחיצות שבשיחות אישיות.]}} לישיבת [[תומכי תמימים לוד]] (אגרת ה'רל): &quot;והעיקר הדיבור עמהם בפרטיות... תועלת לא בערך יותר... שיחה באופן בלתי רשמי מזה הקרוב לתלמיד יותר ואשר לפניו יכול לגלות כל לבו, וק&quot;ל&quot;.<br /> <br /> וכן במענה ב[[גוף כתב יד קודש]] בנושא{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1fOVTk7IwHm8DNzyQoX1tGDcLZ0pV93H_/view?usp=drivesdk מענה בגוף כתב יד קודש בצורך במעלה ובאופן הנדרש לשיחות אישיות.]}}: &quot;בכדי להשפיע על מי שהוא ובפרט על הנוער בתקופתנו - צריך להיות הדבור עמו כמה פעמים ובפרטיות הדרושה ובאופן שהזקוק להשפעה ירגיש עצמו חפשי '''להתוכח ולענות'''... אין כל אפשריות הנ&quot;ל - עלול גם, חס ושלום להזיק...&quot; וכן בעוד ריבוי מקומות.<br /> <br /> רואה ערך עליון (ב[[חינוך]] בכלל ובעולם ההשפעה בפרט) ביצירת קשר האישי עם התלמיד ולא ח&quot;ו כטפל או כענין משני. וסבור שההצלחה האמיתית לטווח ארוך בבחינת &quot;חנוך לנער ע&quot;פ דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה&quot; היא רק ע&quot;י הסתכלות והתייחסות על כל תלמיד כאינדיבידואל הן בשיחה אחד על אחד והן בלימוד בהישגים וכל המסתעף.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[שבועון כפר חב&quot;ד]], '''[https://drive.google.com/file/d/1eoHIGDWYEKm_IfxI_xae-mVpi_N9M_6V/view?usp=drivesdk עשית תשועה גדולה]''', גיליון 1887.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/129698 עולם הישיבות בעידן הקורונה: כך בחורים מתמודדים, וההורים מה?]''' {{אודיו}}{{COL}} בתכנית הרדיו השבועית של האתר, אדר תשפ&quot;א<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גרליצקי, נטע זאב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה: בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלוד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת בלינוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ז]]</div>

Memy https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%A2_%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=490997 2021-08-21T20:07:57Z

<p>Memy: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:נטע גרליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נטע גרליצקי]]<br /> הרב '''נטע זאב גרליצקי''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ז]], 1987) הוא [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], [[רב]] [[בית הכנסת]] גבעת ליובאוויטש לוד ומטפל רגשי רב תחומי. ממנהלי ארגון [[כרמי שלי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:נטע גרליצקי הרב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחתונתו עם סב הכלה הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]]]<br /> הרב גרליצקי נולד ב[[כ&quot;ז ניסן]] [[תשמ&quot;ז]], להוריו הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]] ורעייתו הרבנית הינדה (לבית משפחת גופין - מהנהלת ארגון נשי חב&quot;ד באה&quot;ק) – שלוחי [[הרבי]] לעיר [[תל אביב]].<br /> <br /> ב[[חנוכה]] [[תשנ&quot;ג]] זכה לראות ולהיראות אצל הרבי ואף קיבל ב'זאת חנוכה' התייחסות מיוחדת ב[[גן עדן התחתון]].<br /> <br /> ב[[ישיבה קטנה]] למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לאחר מכן המשיך ל[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], אצל דודו ה[[משפיע]] הרב [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]].<br /> <br /> בתקופת היותו בישיבה בכפר חב&quot;ד כיהן כיו&quot;ר מערכת &quot;[[הערות התמימים ואנ&quot;ש]]&quot; ובראש מערכת ההוצאה לאור של ספרי הפלפולים שמוציאה לאור הישיבה.<br /> <br /> עם סיום ישיבה גדולה, המשיך לשנת ה&quot;[[קבוצה]]&quot; ב[[בית חיינו 770]] ובישיבה שעל-יד [[האוהל]] הק'.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] ניהל את ישיבת קיץ של צעירי ליובאוויטש. בשנת [[תשס&quot;ז]] זכה ב&quot;פרס לוי יצחק&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/31398 ה&quot;ירחי כלה&quot; הסתיים עם המצויינים וקובץ פלפולים]{{col}}}}, ונסע למעמד ה[[ירחי כלה]] יחד עם שאר הזוכים.<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תשס&quot;ז]] פעל בשליחות במספר ערים במדינת [[רומניה]] וב[[חודש ניסן]] תשס&quot;ח בערי [[סיביר]] שב[[רוסיה]].<br /> <br /> בשנים [[תשס&quot;ח]] - [[תשס&quot;ט]] שימש כ[[מגיד שיעור]] בנגלה, משפיע ומדריך בישיבת תומכי תמימים איסטרא שב[[מוסקבה]], תחת ניהולו של [[ראש הישיבה]] לשעבר, הרב [[מרדכי יונה קליין]]. לאחר מכן שימש כמנהל [[מכון סמיכה|מכון הסמיכה]] בפראג{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=42345 נציג המכון בכינוס תורה]}}, אותו הקים השליח הראשי הרב מאניס באראש.<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] שנת [[תש&quot;ע]] נישא למרת חיה מושקא, בת הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], [[רב]] מרכז [[בני ברק]] וראש [[ישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/56564 חתונת נכדת רבה של בני-ברק; אדמו&quot;רים, רבנים ועסקנים. גלריה]{{col}}}}. ולהם שני בנים וארבע בנות. <br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] למד ב[[כולל]] ללימודי [[הלכה]] ו[[חסידות]], תחת הנהלת מעייני ישראל בבני ברק, והיה לאחד מיוזמי ומקימי קהילת &quot;מעייני ישראל&quot; בעיר בני ברק.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;א]] נפתח בית כנסת חדש בפרוייקט שער העיר בלוד בו הוא מתגורר והוא נקרא לשמש כרב בית הכנסת החדש &quot;גבעת ליובאוויטש&quot; והוא נטל את תפקיד זה על גביו.<br /> <br /> ==פעילות חינוכית==<br /> [[קובץ:נטע גרליצקי כרמי שלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נטע גרליצקי (קיצוני מימין) בסיומה של השתלמות שערך הארגון &quot;כרמי שלי&quot; עבור אנשי חינוך ([[תשע&quot;ט]])]]<br /> החל משנת הלימודים [[תשע&quot;ב]] משמש כ[[משפיע]] ו[[משיב]] בגירסא בישיבת תומכי תמימים ב[[לוד]].<br /> <br /> סגנון שיעוריו והתוועדויות הוא להוריד את ערכי החסידות (כ[[עבודת התפילה]] ו[[התקשרות]]) באופן שיפעל על שינוי בהתנהגות היומיומית. בנוסף, מעורר על החשיבות שבשילוב אורח חיים מאוזן באכילה נכונה ופעילות גופנית.<br /> <br /> כבר עם תחילת תפקידו, נודע הרב גרליצקי בגישתו הייחודית לתלמידים, במאור פנים, בהקשבה, בשיחה אישית ובפרט בהבנת [[נפש]] המתבגר. עם השנים השתלם גם בתורת נפש ה[[אדם]] וברפואה משלימה. הודות לכל הנ&quot;ל הוא מוזמן להרצאות והתוועדויות ברחבי הארץ{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=96005 הרצאה בעניני חינוך ביום עיון לצוות גן ישראל אה&quot;ק]}}. וכן מפרסם מאמרים בעניני בריאות הגוף והנפש ובעיקר בסוגיות חינוכיות{{הערה|[https://col.org.il/news/127731 מאמר נוקב להורים ביסודות בחינוך] {{*}} [https://col.org.il/news/127479 מאמר בענין בריאות הגוף והנפש בקשר עם מצב הקורונה] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1fXfrekPTBqqRnWr4uFrkrgwuYS0D0pJy/view?usp=drivesdk בענין 'עשה לך רב' - במדור: והם יבוננהו]{{*}}[https://col.org.il/news/129698 ראיון על מצב הקפסולות בישיבות].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] יזם והקים, יחד עם הרב מנחם מענדל לוין - משפיע בתומכי תמימים לוד - את הארגון הארצי &quot;כרמי שלי&quot;{{הערה|על פי [[שיר השירים]] פרק א' פסוק ו': &quot;שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים; כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי ו[https://drive.google.com/file/d/1fc0OwknU7Gvkmm3roPLF18QQHFDTlkcq/view?usp=drivesdk מבוסס על מכתב של הרבי א'תתנו], וראה ישעי' ה, ז.}}, המארגן אירועים, קורסים, אספות וסדנאות לאנשי צוות ישיבות חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] – למען הצלחת תלמידי התמימים{{הערה|[https://col.org.il/news/120176 כרמי שלי: יום העיון החצי-שנתי לצוות ישיבות תומכי תמימים]{{*}} [https://drive.google.com/file/d/1g7EqvdqYGetbHZZwcZOjYt9mCM-18-Qt/view?usp=drivesdk ימי עיון בכ' אב באלמא אטא אצל אביו של הרבי]}}. וכן אירועים להורים של תמימים בעניני חינוך של גיל המתבגר{{הערה|[https://col.org.il/news/128258 כינוס שנערך בזום בעקבות מצב הקורונה]}}. בהנהלת הארגון חברים הרב מנחם הלפרין והרב יוסי וולס.<br /> <br /> כחלק מפעילות הארגון, הקים בשנת [[תש&quot;פ]] את הקו הטלפוני &quot;ניט עלענט&quot;{{הערה|התרגום לעברית (משפת היידיש) &quot;לא לבד&quot;, השם על פי [[תבנית:היום יום/כ&quot;ב אייר|היום יום כ&quot;ב אייר]]}}{{הערה|[https://col.org.il/news/127640 שאלות ותשובות במטרה בצורך ובחשיבות של הקו - שהתפרסמו]}}. בקו ניתנת אפשרות לתמימים להתקשר בצורה אנונימית למשפיעים מכל רחבי הארץ ולהתייעץ בלי לחשוף את שמם ובלי לדעת את זהות המשפיע אתו דיברו{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/default/2020/08/5f352ca59c710_1597320357.png פרסום אודות הקו]}}. לקראת [[י&quot;א בשבט]] [[תשפ&quot;א]] התחיל לפרסם טור קבוע של שאלות ותשובות בנושאים הבוערים בעולמם של ה[[תמימים]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1IiSpLalds-QLsxgBQBxBCp2GzmNlpkeN/view?usp=drivesdk הטור הראשון שהתפרסם בעלון ליובאוויטש] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1oKg13uEWu0_VwG2NnQwoqnG2qoEKFaPm/view?usp=drivesdk הטור השני] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1xfNE4yAAUgn9ZCFmDwLpiPJlVVKK7vwQ/view?usp=drivesdk הטור השלישי]{{*}} [https://drive.google.com/file/d/17hvZwcvIndgBcwInJfZHgv0kOWyyLju1/view?usp=drivesdk הטור הרביעי] }} בעלון [[ליובאוויטש (גיליון)]] מטעם הקו יעוץ האנונימי 'ניט עלענט'. וכן התחילו לחלק כרטיסים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1gANPgGIELXTQHj8UrBfro2PdscThD_vO/view?usp=drivesdk כרטיס מספר 1 לדוגמא]}} עם פתגמים מהרבי הנוגעים לעולמם המגוון של התמימים ומצד השני המספר של הקו. ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תשפ&quot;א]] פרסמו מנשר בישיבות חב&quot;ד המסביר את ענין הקו מטרתו ומעלתו{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/13iaUnuTNTSL2hkSbuPrLa4TyvSZtewE4/view?usp=drivesdk המנשר שפורסם בישיבות במטרת ומעלת הקו].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ח]] פתח קליניקה פרטית לטיפול רגשי לנערים ומבוגרים. שיטת הטיפול משלבת טכניקות מתקדמות ויעילות מעולם הרפואה הטבעי ובריאות ה[[נפש]], בדגש על שיטת TAT שתואמת את רוח היהדות והחסידות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73367 מה זה טאט מודע? (זו לא טעות...) ראיון] - כתבה על שיטת הטיפול ב-TAT והתאמתה עם החסידות. {{*}} [https://www.chassidusapplied.com/essay/physical-and-spiritual-healing-in-chassidism הריפוי הגשמי והרוחני - הפיזי והאנרגטי; בתורת החסידות] - מאמר באתר chassidusapplied. {{*}} אגרת קודש מאדמו&quot;ר שליט&quot;א המתייחסת לעניין - [https://drive.google.com/file/d/1E73z7v2pgGKl484t5-5aSq__oFkWElxs/view?usp=drivesdk עמוד א'] [https://drive.google.com/file/d/1EOaArk16hsT5Up2Dcj0NS_PZSp5fYAmH/view?usp=drives עמוד ב'].}}. הרב גרליצקי מקפיד להדגיש בפרסומיו שהטיפול הרגשי תואם לרוח היהדות והחסידות{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1esy-NdrO8IdE9zUE_ZgUiEgIhwGKDhqu/view?usp=drivesdk הדגשה על רוח היהדות והחסידות בדווקא]}} .<br /> <br /> בחורף [[תשפ&quot;א]] פתח סדנת הכנה{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1fNFAmsUFCVJHSqVGRR4IET-SHCXG_9E2/view?usp=drivesdk פרטים בקשר לסדנא]}} לעולים ל[[ישיבה]], בה מקבל התלמיד את הכלים הדרושים לו להצלחה, לקראת השלב המשמעותי כל כך, של מעבר מתלמיד ב[[תלמוד תורה]] ל[[תמים]] בישיבה. הסדנא כוללת פגישות אישיות עם ההורים והנערים העולים לישיבה להתחלה טובה ונכונה בישיבה.<br /> <br /> בקיץ [[תשפ&quot;א]] יזם סדנא לצוותי הישיבות, שמטרתה מתן מענה לבחורים בגיל ההתבגרות. הסדנא גם עוסקת בדעתו הקדושה של הרבי על כל פרט ופרט בליווי התמימים בענינים הכי אישיים והכי חשובים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1IePvt-mdMR6WRDKnCE6n8A3ARvaiblW2/view?usp=drivesdk פרטים בקשר לסדנא]}}.<br /> <br /> ==פעילות ציבורית==<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] למד ב[[כולל]] ללימודי [[הלכה]] ו[[חסידות]], תחת הנהלת [[מעייני ישראל]] בבני ברק, והיה לאחד מיוזמי ומקימי קהילת &quot;[[מעייני ישראל]]&quot; בעיר בני ברק.<br /> <br /> בקיץ שנת [[תשפ&quot;א]] נפתח{{הערה|[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A0%D7%98%D7%A2-%D7%96%D7%90%D7%91-%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99/ כתבה שהתפרסמה בקשר עם אסיפה ליסוד הבית הכנסת]}}בית כנסת חדש ב[[שיכון חב&quot;ד בלוד]] בו הוא מתגורר והוא נקרא לשמש כ[[רב]] [[בית הכנסת]] החדש &quot;גבעת ליובאוויטש&quot; והוא נטל את תפקיד זה על גביו{{הערה|[https://col.org.il/news/132036 כתבה שהתפרסמה בקשר עם פתיחת הבית הכנסת]}}.<br /> <br /> ==משנתו החינוכית==<br /> <br /> ע'פ משנתו של [[הרבי]] ב[[חינוך]] ובפרט בהשפעה בגיל הנוער, בענין המעלה הנחיצות והאופן הנדרש בקשר האישי והשיחות אישיות עם התלמיד.<br /> <br /> ולדוגמא במכתב{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1fbVTmckQKOupOrp8KWYGGNQHQWMtEtCg/view?usp=drivesdk מכתב לישיבת תומכי תמימים לוד בצורך ובנחיצות שבשיחות אישיות.]}} לישיבת [[תומכי תמימים לוד]] (אגרת ה'רל): &quot;והעיקר הדיבור עמהם בפרטיות... תועלת לא בערך יותר... שיחה באופן בלתי רשמי מזה הקרוב לתלמיד יותר ואשר לפניו יכול לגלות כל לבו, וק&quot;ל&quot;.<br /> <br /> וכן במענה ב[[גוף כתב יד קודש]] בנושא{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1fOVTk7IwHm8DNzyQoX1tGDcLZ0pV93H_/view?usp=drivesdk מענה בגוף כתב יד קודש בצורך במעלה ובאופן הנדרש לשיחות אישיות.]}}: &quot;בכדי להשפיע על מי שהוא ובפרט על הנוער בתקופתנו - צריך להיות הדבור עמו כמה פעמים ובפרטיות הדרושה ובאופן שהזקוק להשפעה ירגיש עצמו חפשי '''להתוכח ולענות'''... אין כל אפשריות הנ&quot;ל - עלול גם, חס ושלום להזיק...&quot; וכן בעוד ריבוי מקומות.<br /> <br /> רואה ערך עליון (ב[[חינוך]] בכלל ובעולם ההשפעה בפרט) ביצירת קשר האישי עם התלמיד ולא ח&quot;ו כטפל או כענין משני. וסבור שההצלחה האמיתית לטווח ארוך בבחינת &quot;חנוך לנער ע&quot;פ דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה&quot; היא רק ע&quot;י הסתכלות והתייחסות על כל תלמיד כאינדיבידואל הן בשיחה אחד על אחד והן בלימוד בהישגים וכל המסתעף.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[שבועון כפר חב&quot;ד]], '''[https://drive.google.com/file/d/1eoHIGDWYEKm_IfxI_xae-mVpi_N9M_6V/view?usp=drivesdk עשית תשועה גדולה]''', גיליון 1887.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/129698 עולם הישיבות בעידן הקורונה: כך בחורים מתמודדים, וההורים מה?]''' {{אודיו}}{{COL}} בתכנית הרדיו השבועית של האתר, אדר תשפ&quot;א<br /> *'''[karmyshely.org אתר הבית של ארגון כרמי שלי]'''<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גרליצקי, נטע זאב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה: בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלוד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת בלינוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ז]]</div>

Memy https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7_(%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D)&diff=312587 2018-06-04T10:45:37Z

<p>Memy: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה בית הכנסת]]<br /> '''בית הכנסת צמח צדק''' הוא בית הכנסת [[חסידות חב&quot;ד|חב&quot;ד]] ברובע היהודי בעיר העתיקה ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בית הכנסת ממוקם בקומה השניה של מבנה ברחוב חב&quot;ד, מול [[בית הכנסת החורבה]], במקום שכונה &quot;חצר חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> נוסד בחודש [[מנחם אב]] ה'[[תרל&quot;ט]] (1879).<br /> <br /> לבית הכנסת מוכנסים [[ספר תורה לילדי ישראל|ספרי התורה של ילדי ישראל]].<br /> <br /> ==הקמת בית הכנסת==<br /> <br /> ה[[שד&quot;ר]] הרב שניאור זלמן, נסע לגייס כספים עבור קהילת חב&quot;ד בירושלים, בעיר [[בומביי]] שבהודו, שם יצר קשר עם שתי משפחות של יוצאי [[עיראק]]: [[משפחת ששון]] ומשפחת יהודה. הוא רכש את אימונם והם החליטו{{הערה|במקומות אחרים מובא כי מי שדאג להשגת תרומה זו היה קרוב משפחתם, בנימין יחזקאל יהודה, שהשיג את הכספים לקומה השניה מדודיו למשפחת ששון, ואף עסק בעצמו בבניה.}} להקים בירושלים בית כנסת לקהילת חב&quot;ד.<br /> <br /> בבית הכנסת ישנה הקדשה לזכות התורמים:<br /> * מעלת הגביר השר אליהו ששון הי&quot;ו מעי&quot;ה (מעיר התהילה) במביי לעילוי נשמת אשתו.<br /> * מרום כבוד אחיו השר והטפסר סיר עבדאלה הי&quot;ו וכן למעלת אחיו הגבירים.<br /> <br /> בני המשפחה ביקשו לקיים תפילת השכבה ומי שברך בכל השבתות והחגים לאליהו טכבטד אחיו.<br /> <br /> בסוף ההקדשה ישנה אזהרה שאין למכור ואין למשכן את בית הכנסת.<br /> <br /> שמו המקורי של בית הכנסת היה &quot;כנסת אליהו&quot; על שם תורמי בית הכנסת, אך בשנת [[תרפ&quot;ח]] שונה שמו של בית הכנסת לצמח צדק.<br /> <br /> ==המבנה==<br /> <br /> המבנה ממוקם במקום הנקרא &quot;חצר חב&quot;ד&quot; והוא בן שתי קומות.<br /> <br /> ==אישי בית הכנסת==<br /> <br /> * רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין (בעל ה&quot;תורת חסד&quot;) עלה לירושלים בשנת תרנ&quot;ב ([[1892]]) ומונה לראש [[כולל חב&quot;ד]] בעיר ורב בית הכנסת.<br /> <br /> * הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]], ששימש כרב הכותל עד ל[[מלחמת העצמאות]], היה מראשי המתפללים בבית הכנסת.<br /> <br /> * הרב [[עדין אבן ישראל]] משמש כרב בית הכנסת. הוא מתפלל בבית הכנסת ב[[תפילת שחרית]] בשבתות ודורש בו ב[[שבת שובה]] וב[[שבת הגדול]].<br /> <br /> * הרב [[יהושע יוזביץ]] משמש כגבאי בית הכנסת ומנהלו הקבוע<br /> <br /> ==ועד הציבורי למען בית הכנסת==<br /> <br /> ב[[ב' ניסן]] ה'[[תשכ&quot;ח]] הקים הרבי ועד שתפקידו לגאול את בית הכנסת, לשפצו ולנהל אותו. הרבי נתן לוועד את השם &quot;ועד ציבורי למען בית כנסת צמח צדק בירושלים&quot; ואף בחר את חבריו:<br /> <br /> *נציג [[כולל חב&quot;ד]]: הרב [[עזריאל זעליג סלונים]].<br /> *נציג [[חברון]] ו[[תורת אמת ירושלים]]: הרב [[שלמה יוסף זווין]].<br /> *נציג [[תומכי תמימים]]: הרב [[אפרים וולף]].<br /> *נציג [[כפר חב&quot;ד]]: הרב [[זושא וילימובסקי]].<br /> *נציג [[אגודת חסידי חב&quot;ד]]: הרב [[אברהם פריז]].<br /> <br /> ליו&quot;ר הועד נבחר הרב סלונים.<br /> <br /> לגבאי ומנהל המקום מונה הרב יהושע יוזביץ<br /> <br /> ==ספר תורה מהרבי==<br /> לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ב[[תשכ&quot;ז]], שבו אליו חסידי חב&quot;ד ובהוראת הרבי החלה במקום פעילות חב&quot;דית. בכדי לחזק את העושים במלאכה, שלח הרבי [[ספר תורה]] על ידי הרב [[יעקב יהודה מאיעסקי]], שכיהן כמנהל רוחני במוסדות [[בית רבקה]] ב[[קראון הייטס]]. ספר התורה הגיע למחרת [[שושן פורים]] [[תשכ&quot;ט]].<br /> <br /> בשעה ארבע אחר הצהרים יצא ספר התורה מה[[כותל המערבי]] בליווי תהלוכה חגיגית, תזמורת וריקודים לעבר בית הכנסת &quot;צמח צדק&quot;.<br /> <br /> ==כיום==<br /> כיום משמש המבנה כבית כנסת פעיל בשבתות וחגים ומרכז להתוועדויות חסידיות בכל מועד ויום חג חסידי.<br /> <br /> במהלך ימי החול מתקיים בבית הכנסת כולל אברכים בניהולם של הרב [[חיים שלום דייטש]] והרב [[יוסף סגל]]<br /> <br /> בקומת הכניסה של בית הכנסת מתקיים בימי החול בית חב&quot;ד ראשי בניהולו של הרב מענדל אזדאבא<br /> <br /> בקומת הכניסה ישנו אולם המשמש כמקום סעודת המצווה בהכנסות ספר התורה של ילדי ישראל. ובימי השנה את אנ&quot;ש העורכים אירועים קטנים בעיר העתיקה.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית כנסת צמח צדק (צפת)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * אתר האינטרנט של בית הכנסת www.tzemachtzedekshul.org<br /> * [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/arum/toldot/28 בית הכנסת הצמח צדק] בספר תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש. פרק בתי כנסת חב&quot;ד בירושלים (חמשה פרקים מתוך שישה עוסקים בבית הכנסת הצ&quot;צ)<br /> * [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1167&amp;ArticleID=4985 ייסוד כולל &quot;צמח צדק&quot; בירושלים העתיקה], גיליון התקשרות מס' 725, מדור ניצוצי רבי<br /> * [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5004&amp;CategoryID=1170 מכולל &quot;צמח צדק&quot; תצא תורה], גיליון התקשרות מס' 726, מדור ניצוצי רבי<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:בתי כנסת חב&quot;דים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: מוסדות]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

Memy https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=312586 2018-06-04T10:43:38Z

<p>Memy: /* ספאם */</p> <hr /> <div>{{בקשות ממפעיל}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה תחזוקה]]<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – אם מדובר בבקשה שאינה העברה או מחיקה, רשמו את בקשתכם תחת הכותרות שונות. --&gt;<br /> <br /> ==שמות מוטעים==<br /> {{בקשות ממפעיל מערכת/העברה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להעברת ערך. --&gt;<br /> <br /> ==מחיקה==<br /> {{בקשות ממפעיל/מחיקה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם למחיקת ערך. --&gt;<br /> <br /> == הגנה ==<br /> {{בקשות ממפעיל/הגנה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להגנה על ערך. --&gt;<br /> <br /> == ספאם ==<br /> {{בקשות ממפעיל/ספאם}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו והשורות שמעליה. – רשמו מתחת לשורה זו את בקשתכם להוספת אתר לרשימת הלבנה של מסנן הספאם. --&gt;<br /> נא להוסיף לרשימה הלבנה את האתר הבא: yvng.yadvashem.org (מאגר שמות ודפי עד לנרצחים בשואה). [[משתמש:ח&amp;#34;י|ח&amp;#34;י]] - [[שיחת משתמש:ח&amp;#34;י|שיחה]] 12:46, 11 במאי 2018 (IST)<br /> :http://yvng.yadvashem.org/ בוצע. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט&quot;ז בסיוון ה'תשע&quot;ח 14:50, 30 במאי 2018 (IST)<br /> <br /> * באם אפשר להוסיף לרשימה הלבנה את האתר: tzemachtzedekshul.org אתר אינטרנט של בית הכנסת צמח צדק בירושלים<br /> <br /> == בקשת הרשאות ==<br /> <br /> ==תקלות==<br /> <br /> ==החלפת טקסט==<br /> <br /> ==שונות==<br /> א.אם אפשר לעדכן את תמונת האייקון שמכניס את הקוד של החתימה שמופיע בראש כל דף שיחה מ&quot;קובץ:חתימה.png&quot; ל&quot;קובץ:חתימה2.png&quot;{{ש}}<br /> ב.אם אפשר ליצור קצרמר ניגונים. יישר כח מראש--[[משתמש:חב&quot;ד איז אקטיב|חב&quot;ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב&quot;ד איז אקטיב|שיחה]] א' סיוון ה'תשע&quot;ח 18:53, 15 במאי 2018 (IST)<br /> :א' וב' {{בוצע}}--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - [mailto:men770b@gmail.com מייל]. כעת,י&quot;א בסיוון ה'תשע&quot;ח, 13:46 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''<br /> ::כוונתי בא' הייתה להנחיות שמופיעות בראש כל חלונית עריכה של דף שיחה, אבל כמובן לגם לזה...[[משתמש:חב&quot;ד איז אקטיב|חב&quot;ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב&quot;ד איז אקטיב|שיחה]] י&quot;ד סיוון ה'תשע&quot;ח 13:09, 28 במאי 2018 (IST)<br /> <br /> == בלאגן ==<br /> <br /> ב&quot;ה<br /> גליתי שיש שני ערכים זהים אחד בשם של&quot;ה (ארגון) ואחד בשם שיעורי לימוד הדת, (התחלתי לערוך את השני ויש שמה בלאגן גדול כאשר אני באמצע עריכה דחפתי חומר על מנת לסנן ממנו).<br /> <br /> אני לא בדיוק יודע מה הסדר הנכון לעשות, וגם אני לא רוצה שימחק החומר שאני עשיתי, <br /> <br /> העיקר צריך לאחד את שני הערכים לאחד, ולסדר החומר שהיה שמה לפני שעשיתי לאחד ואת החומר שהתחלתי לשים לסדר נורמלי [[משתמש:א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד|א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד]] - [[שיחת משתמש:א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד|שיחה]] 00:27, 25 במאי 2018 (IST)<br /> :הוספתי תבנית לאיחוד, אך המקום המתאים לפניה זו הוא לוח המודעות, כי זו פעולה שאין צורך במפעיל מערכת כדי לבצעה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט&quot;ז בסיוון ה'תשע&quot;ח 14:48, 30 במאי 2018 (IST)<br /> <br /> == הערך רשימות ==<br /> <br /> ב&quot;ה, <br /> לדעתי צריך לנעול הערך, זה נהפך להיות שגעון [[משתמש:א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד|א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד]] - [[שיחת משתמש:א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד|שיחה]] 01:53, 28 במאי 2018 (IST)<br /> :אני לא כ&quot;כ עוקב מקרוב, אבל במבט מלמעלה נראה שהערך עובר אכן הרבה עריכות ודיונים, אבל עדיין במסגרת הכללים, וללא מלחמות. תוכל לפרט מדוע לדעתך לצריך לנעול?[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט&quot;ז בסיוון ה'תשע&quot;ח</div>

Memy https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7_(%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D)&diff=312585 2018-06-04T10:37:54Z

<p>Memy: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה בית הכנסת]]<br /> '''בית הכנסת צמח צדק''' הוא בית הכנסת [[חסידות חב&quot;ד|חב&quot;ד]] ברובע היהודי בעיר העתיקה ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בית הכנסת ממוקם בקומה השניה של מבנה ברחוב חב&quot;ד, מול [[בית הכנסת החורבה]], במקום שכונה &quot;חצר חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> נוסד בחודש [[מנחם אב]] ה'[[תרל&quot;ט]] (1879).<br /> <br /> לבית הכנסת מוכנסים [[ספר תורה לילדי ישראל|ספרי התורה של ילדי ישראל]].<br /> <br /> ==הקמת בית הכנסת==<br /> <br /> ה[[שד&quot;ר]] הרב שניאור זלמן, נסע לגייס כספים עבור קהילת חב&quot;ד בירושלים, בעיר [[בומביי]] שבהודו, שם יצר קשר עם שתי משפחות של יוצאי [[עיראק]]: [[משפחת ששון]] ומשפחת יהודה. הוא רכש את אימונם והם החליטו{{הערה|במקומות אחרים מובא כי מי שדאג להשגת תרומה זו היה קרוב משפחתם, בנימין יחזקאל יהודה, שהשיג את הכספים לקומה השניה מדודיו למשפחת ששון, ואף עסק בעצמו בבניה.}} להקים בירושלים בית כנסת לקהילת חב&quot;ד.<br /> <br /> בבית הכנסת ישנה הקדשה לזכות התורמים:<br /> * מעלת הגביר השר אליהו ששון הי&quot;ו מעי&quot;ה (מעיר התהילה) במביי לעילוי נשמת אשתו.<br /> * מרום כבוד אחיו השר והטפסר סיר עבדאלה הי&quot;ו וכן למעלת אחיו הגבירים.<br /> <br /> בני המשפחה ביקשו לקיים תפילת השכבה ומי שברך בכל השבתות והחגים לאליהו טכבטד אחיו.<br /> <br /> בסוף ההקדשה ישנה אזהרה שאין למכור ואין למשכן את בית הכנסת.<br /> <br /> שמו המקורי של בית הכנסת היה &quot;כנסת אליהו&quot; על שם תורמי בית הכנסת, אך בשנת [[תרפ&quot;ח]] שונה שמו של בית הכנסת לצמח צדק.<br /> <br /> ==המבנה==<br /> <br /> המבנה ממוקם במקום הנקרא &quot;חצר חב&quot;ד&quot; והוא בן שתי קומות.<br /> <br /> ==אישי בית הכנסת==<br /> <br /> * רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין (בעל ה&quot;תורת חסד&quot;) עלה לירושלים בשנת תרנ&quot;ב ([[1892]]) ומונה לראש [[כולל חב&quot;ד]] בעיר ורב בית הכנסת.<br /> <br /> * הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]], ששימש כרב הכותל עד ל[[מלחמת העצמאות]], היה מראשי המתפללים בבית הכנסת.<br /> <br /> * הרב [[עדין אבן ישראל]] משמש כרב בית הכנסת. הוא מתפלל בבית הכנסת ב[[תפילת שחרית]] בשבתות ודורש בו ב[[שבת שובה]] וב[[שבת הגדול]].<br /> <br /> * הרב [[יהושע יוזביץ]] משמש כגבאי בית הכנסת ומנהלו הקבוע<br /> <br /> ==ועד הציבורי למען בית הכנסת==<br /> <br /> ב[[ב' ניסן]] ה'[[תשכ&quot;ח]] הקים הרבי ועד שתפקידו לגאול את בית הכנסת, לשפצו ולנהל אותו. הרבי נתן לוועד את השם &quot;ועד ציבורי למען בית כנסת צמח צדק בירושלים&quot; ואף בחר את חבריו:<br /> <br /> *נציג [[כולל חב&quot;ד]]: הרב [[עזריאל זעליג סלונים]].<br /> *נציג [[חברון]] ו[[תורת אמת ירושלים]]: הרב [[שלמה יוסף זווין]].<br /> *נציג [[תומכי תמימים]]: הרב [[אפרים וולף]].<br /> *נציג [[כפר חב&quot;ד]]: הרב [[זושא וילימובסקי]].<br /> *נציג [[אגודת חסידי חב&quot;ד]]: הרב [[אברהם פריז]].<br /> <br /> ליו&quot;ר הועד נבחר הרב סלונים.<br /> <br /> לגבאי ומנהל המקום מונה הרב יהושע יוזביץ<br /> <br /> ==ספר תורה מהרבי==<br /> לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ב[[תשכ&quot;ז]], שבו אליו חסידי חב&quot;ד ובהוראת הרבי החלה במקום פעילות חב&quot;דית. בכדי לחזק את העושים במלאכה, שלח הרבי [[ספר תורה]] על ידי הרב [[יעקב יהודה מאיעסקי]], שכיהן כמנהל רוחני במוסדות [[בית רבקה]] ב[[קראון הייטס]]. ספר התורה הגיע למחרת [[שושן פורים]] [[תשכ&quot;ט]].<br /> <br /> בשעה ארבע אחר הצהרים יצא ספר התורה מה[[כותל המערבי]] בליווי תהלוכה חגיגית, תזמורת וריקודים לעבר בית הכנסת &quot;צמח צדק&quot;.<br /> <br /> ==כיום==<br /> כיום משמש המבנה כבית כנסת פעיל בשבתות וחגים ומרכז להתוועדויות חסידיות בכל מועד ויום חג חסידי.<br /> <br /> במהלך ימי החול מתקיים בבית הכנסת כולל אברכים בניהולם של הרב [[חיים שלום דייטש]] והרב [[יוסף סגל]]<br /> <br /> בקומת הכניסה של בית הכנסת מתקיים בימי החול בית חב&quot;ד ראשי בניהולו של הרב מענדל אזדאבא<br /> <br /> בקומת הכניסה ישנו אולם המשמש כמקום סעודת המצווה בהכנסות ספר התורה של ילדי ישראל. ובימי השנה את אנ&quot;ש העורכים אירועים קטנים בעיר העתיקה.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית כנסת צמח צדק (צפת)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *[tzemachtzedekshul.org האתר הרשמי של בית הכנסת]<br /> * [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/arum/toldot/28 בית הכנסת הצמח צדק] בספר תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש. פרק בתי כנסת חב&quot;ד בירושלים (חמשה פרקים מתוך שישה עוסקים בבית הכנסת הצ&quot;צ)<br /> * [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1167&amp;ArticleID=4985 ייסוד כולל &quot;צמח צדק&quot; בירושלים העתיקה], גיליון התקשרות מס' 725, מדור ניצוצי רבי<br /> * [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5004&amp;CategoryID=1170 מכולל &quot;צמח צדק&quot; תצא תורה], גיליון התקשרות מס' 726, מדור ניצוצי רבי<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:בתי כנסת חב&quot;דים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: מוסדות]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

Memy https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7_(%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D)&diff=312583 2018-06-04T09:42:00Z

<p>Memy: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה בית הכנסת]]<br /> '''בית הכנסת צמח צדק''' הוא בית הכנסת [[חסידות חב&quot;ד|חב&quot;ד]] ברובע היהודי בעיר העתיקה ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בית הכנסת ממוקם בקומה השניה של מבנה ברחוב חב&quot;ד, מול [[בית הכנסת החורבה]], במקום שכונה &quot;חצר חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> נוסד בחודש [[מנחם אב]] ה'[[תרל&quot;ט]] (1879).<br /> <br /> לבית הכנסת מוכנסים [[ספר תורה לילדי ישראל|ספרי התורה של ילדי ישראל]].<br /> <br /> ==הקמת בית הכנסת==<br /> <br /> ה[[שד&quot;ר]] הרב שניאור זלמן, נסע לגייס כספים עבור קהילת חב&quot;ד בירושלים, בעיר [[בומביי]] שבהודו, שם יצר קשר עם שתי משפחות של יוצאי [[עיראק]]: [[משפחת ששון]] ומשפחת יהודה. הוא רכש את אימונם והם החליטו{{הערה|במקומות אחרים מובא כי מי שדאג להשגת תרומה זו היה קרוב משפחתם, בנימין יחזקאל יהודה, שהשיג את הכספים לקומה השניה מדודיו למשפחת ששון, ואף עסק בעצמו בבניה.}} להקים בירושלים בית כנסת לקהילת חב&quot;ד.<br /> <br /> בבית הכנסת ישנה הקדשה לזכות התורמים:<br /> * מעלת הגביר השר אליהו ששון הי&quot;ו מעי&quot;ה (מעיר התהילה) במביי לעילוי נשמת אשתו.<br /> * מרום כבוד אחיו השר והטפסר סיר עבדאלה הי&quot;ו וכן למעלת אחיו הגבירים.<br /> <br /> בני המשפחה ביקשו לקיים תפילת השכבה ומי שברך בכל השבתות והחגים לאליהו טכבטד אחיו.<br /> <br /> בסוף ההקדשה ישנה אזהרה שאין למכור ואין למשכן את בית הכנסת.<br /> <br /> שמו המקורי של בית הכנסת היה &quot;כנסת אליהו&quot; על שם תורמי בית הכנסת, אך בשנת [[תרפ&quot;ח]] שונה שמו של בית הכנסת לצמח צדק.<br /> <br /> ==המבנה==<br /> <br /> המבנה ממוקם במקום הנקרא &quot;חצר חב&quot;ד&quot; והוא בן שתי קומות.<br /> <br /> ==אישי בית הכנסת==<br /> <br /> * רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין (בעל ה&quot;תורת חסד&quot;) עלה לירושלים בשנת תרנ&quot;ב ([[1892]]) ומונה לראש [[כולל חב&quot;ד]] בעיר ורב בית הכנסת.<br /> <br /> * הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]], ששימש כרב הכותל עד ל[[מלחמת העצמאות]], היה מראשי המתפללים בבית הכנסת.<br /> <br /> * הרב [[עדין אבן ישראל]] משמש כרב בית הכנסת. הוא מתפלל בבית הכנסת ב[[תפילת שחרית]] בשבתות ודורש בו ב[[שבת שובה]] וב[[שבת הגדול]].<br /> <br /> * הרב [[יהושע יוזביץ]] משמש כגבאי בית הכנסת ומנהלו הקבוע<br /> <br /> ==ועד הציבורי למען בית הכנסת==<br /> <br /> ב[[ב' ניסן]] ה'[[תשכ&quot;ח]] הקים הרבי ועד שתפקידו לגאול את בית הכנסת, לשפצו ולנהל אותו. הרבי נתן לוועד את השם &quot;ועד ציבורי למען בית כנסת צמח צדק בירושלים&quot; ואף בחר את חבריו:<br /> <br /> *נציג [[כולל חב&quot;ד]]: הרב [[עזריאל זעליג סלונים]].<br /> *נציג [[חברון]] ו[[תורת אמת ירושלים]]: הרב [[שלמה יוסף זווין]].<br /> *נציג [[תומכי תמימים]]: הרב [[אפרים וולף]].<br /> *נציג [[כפר חב&quot;ד]]: הרב [[זושא וילימובסקי]].<br /> *נציג [[אגודת חסידי חב&quot;ד]]: הרב [[אברהם פריז]].<br /> <br /> ליו&quot;ר הועד נבחר הרב סלונים.<br /> <br /> לגבאי ומנהל המקום מונה הרב יהושע יוזביץ<br /> <br /> ==ספר תורה מהרבי==<br /> לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ב[[תשכ&quot;ז]], שבו אליו חסידי חב&quot;ד ובהוראת הרבי החלה במקום פעילות חב&quot;דית. בכדי לחזק את העושים במלאכה, שלח הרבי [[ספר תורה]] על ידי הרב [[יעקב יהודה מאיעסקי]], שכיהן כמנהל רוחני במוסדות [[בית רבקה]] ב[[קראון הייטס]]. ספר התורה הגיע למחרת [[שושן פורים]] [[תשכ&quot;ט]].<br /> <br /> בשעה ארבע אחר הצהרים יצא ספר התורה מה[[כותל המערבי]] בליווי תהלוכה חגיגית, תזמורת וריקודים לעבר בית הכנסת &quot;צמח צדק&quot;.<br /> <br /> ==כיום==<br /> כיום משמש המבנה כבית כנסת פעיל בשבתות וחגים ומרכז להתוועדויות חסידיות בכל מועד ויום חג חסידי.<br /> <br /> במהלך ימי החול מתקיים בבית הכנסת כולל אברכים בניהולם של הרב [[חיים שלום דייטש]] והרב [[יוסף סגל]]<br /> <br /> בקומת הכניסה של בית הכנסת מתקיים בימי החול בית חב&quot;ד ראשי בניהולו של הרב מענדל אזדאבא<br /> <br /> בקומת הכניסה ישנו אולם המשמש כמקום סעודת המצווה בהכנסות ספר התורה של ילדי ישראל. ובימי השנה את אנ&quot;ש העורכים אירועים קטנים בעיר העתיקה.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית כנסת צמח צדק (צפת)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/arum/toldot/28 בית הכנסת הצמח צדק] בספר תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש. פרק בתי כנסת חב&quot;ד בירושלים (חמשה פרקים מתוך שישה עוסקים בבית הכנסת הצ&quot;צ)<br /> * [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1167&amp;ArticleID=4985 ייסוד כולל &quot;צמח צדק&quot; בירושלים העתיקה], גיליון התקשרות מס' 725, מדור ניצוצי רבי<br /> * [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5004&amp;CategoryID=1170 מכולל &quot;צמח צדק&quot; תצא תורה], גיליון התקשרות מס' 726, מדור ניצוצי רבי<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:בתי כנסת חב&quot;דים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: מוסדות]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

Memy https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7_(%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D)&diff=312576 2018-06-04T09:27:18Z

<p>Memy: /* ועד הציבורי למען בית הכנסת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה בית הכנסת]]<br /> '''בית הכנסת צמח צדק''' הוא בית הכנסת [[חסידות חב&quot;ד|חב&quot;ד]] ברובע היהודי בעיר העתיקה ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בית הכנסת ממוקם בקומה השניה של מבנה ברחוב חב&quot;ד, מול [[בית הכנסת החורבה]], במקום שכונה &quot;חצר חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> נוסד בחודש [[מנחם אב]] ה'[[תרל&quot;ט]] (1879).<br /> <br /> לבית הכנסת מוכנסים [[ספר תורה לילדי ישראל|ספרי התורה של ילדי ישראל]].<br /> <br /> ==הקמת בית הכנסת==<br /> <br /> ה[[שד&quot;ר]] הרב שניאור זלמן, נסע לגייס כספים עבור קהילת חב&quot;ד בירושלים, בעיר [[בומביי]] שבהודו, שם יצר קשר עם שתי משפחות של יוצאי [[עיראק]]: [[משפחת ששון]] ומשפחת יהודה. הוא רכש את אימונם והם החליטו{{הערה|במקומות אחרים מובא כי מי שדאג להשגת תרומה זו היה קרוב משפחתם, בנימין יחזקאל יהודה, שהשיג את הכספים לקומה השניה מדודיו למשפחת ששון, ואף עסק בעצמו בבניה.}} להקים בירושלים בית כנסת לקהילת חב&quot;ד.<br /> <br /> בבית הכנסת ישנה הקדשה לזכות התורמים:<br /> * מעלת הגביר השר אליהו ששון הי&quot;ו מעי&quot;ה (מעיר התהילה) במביי לעילוי נשמת אשתו.<br /> * מרום כבוד אחיו השר והטפסר סיר עבדאלה הי&quot;ו וכן למעלת אחיו הגבירים.<br /> <br /> בני המשפחה ביקשו לקיים תפילת השכבה ומי שברך בכל השבתות והחגים לאליהו טכבטד אחיו.<br /> <br /> בסוף ההקדשה ישנה אזהרה שאין למכור ואין למשכן את בית הכנסת.<br /> <br /> שמו המקורי של בית הכנסת היה &quot;כנסת אליהו&quot; על שם תורמי בית הכנסת, אך בשנת [[תרפ&quot;ח]] שונה שמו של בית הכנסת לצמח צדק.<br /> <br /> ==המבנה==<br /> <br /> המבנה ממוקם במקום הנקרא &quot;חצר חב&quot;ד&quot; והוא בן שתי קומות.<br /> <br /> ==אישי בית הכנסת==<br /> <br /> * רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין (בעל ה&quot;תורת חסד&quot;) עלה לירושלים בשנת תרנ&quot;ב ([[1892]]) ומונה לראש [[כולל חב&quot;ד]] בעיר ורב בית הכנסת.<br /> <br /> * הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]], ששימש כרב הכותל עד ל[[מלחמת העצמאות]], היה מראשי המתפללים בבית הכנסת.<br /> <br /> * הרב [[עדין אבן ישראל]] משמש כרב בית הכנסת. הוא מתפלל בבית הכנסת ב[[תפילת שחרית]] בשבתות ודורש בו ב[[שבת שובה]] וב[[שבת הגדול]].<br /> <br /> * הרב [[יהושע יוזביץ]] משמש כגבאי בית הכנסת ומנהלו הקבוע<br /> <br /> ==ועד הציבורי למען בית הכנסת==<br /> <br /> ב[[ב' ניסן]] ה'[[תשכ&quot;ח]] הקים הרבי ועד שתפקידו לגאול את בית הכנסת, לשפצו ולנהל אותו. הרבי נתן לוועד את השם &quot;ועד ציבורי למען בית כנסת צמח צדק בירושלים&quot; ואף בחר את חבריו:<br /> <br /> *נציג [[כולל חב&quot;ד]]: הרב [[עזריאל זעליג סלונים]].<br /> *נציג [[חברון]] ו[[תורת אמת ירושלים]]: הרב [[שלמה יוסף זווין]].<br /> *נציג [[תומכי תמימים]]: הרב [[אפרים וולף]].<br /> *נציג [[כפר חב&quot;ד]]: הרב [[זושא וילימובסקי]].<br /> *נציג [[אגודת חסידי חב&quot;ד]]: הרב [[אברהם פריז]].<br /> <br /> ליו&quot;ר הועד נבחר הרב סלונים.<br /> לגבאי ומנהל המקום מונה הרב יהושע יוזביץ<br /> <br /> ==ספר תורה מהרבי==<br /> לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ב[[תשכ&quot;ז]], שבו אליו חסידי חב&quot;ד ובהוראת הרבי החלה במקום פעילות חב&quot;דית. בכדי לחזק את העושים במלאכה, שלח הרבי [[ספר תורה]] על ידי הרב [[יעקב יהודה מאיעסקי]], שכיהן כמנהל רוחני במוסדות [[בית רבקה]] ב[[קראון הייטס]]. ספר התורה הגיע למחרת [[שושן פורים]] [[תשכ&quot;ט]].<br /> <br /> בשעה ארבע אחר הצהרים יצא ספר התורה מה[[כותל המערבי]] בליווי תהלוכה חגיגית, תזמורת וריקודים לעבר בית הכנסת &quot;צמח צדק&quot;.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית כנסת צמח צדק (צפת)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/arum/toldot/28 בית הכנסת הצמח צדק] בספר תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש. פרק בתי כנסת חב&quot;ד בירושלים (חמשה פרקים מתוך שישה עוסקים בבית הכנסת הצ&quot;צ)<br /> * [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1167&amp;ArticleID=4985 ייסוד כולל &quot;צמח צדק&quot; בירושלים העתיקה], גיליון התקשרות מס' 725, מדור ניצוצי רבי<br /> * [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5004&amp;CategoryID=1170 מכולל &quot;צמח צדק&quot; תצא תורה], גיליון התקשרות מס' 726, מדור ניצוצי רבי<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:בתי כנסת חב&quot;דים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: מוסדות]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

Memy https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7_(%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D)&diff=312575 2018-06-04T09:24:41Z

<p>Memy: /* אישי בית הכנסת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה בית הכנסת]]<br /> '''בית הכנסת צמח צדק''' הוא בית הכנסת [[חסידות חב&quot;ד|חב&quot;ד]] ברובע היהודי בעיר העתיקה ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בית הכנסת ממוקם בקומה השניה של מבנה ברחוב חב&quot;ד, מול [[בית הכנסת החורבה]], במקום שכונה &quot;חצר חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> נוסד בחודש [[מנחם אב]] ה'[[תרל&quot;ט]] (1879).<br /> <br /> לבית הכנסת מוכנסים [[ספר תורה לילדי ישראל|ספרי התורה של ילדי ישראל]].<br /> <br /> ==הקמת בית הכנסת==<br /> <br /> ה[[שד&quot;ר]] הרב שניאור זלמן, נסע לגייס כספים עבור קהילת חב&quot;ד בירושלים, בעיר [[בומביי]] שבהודו, שם יצר קשר עם שתי משפחות של יוצאי [[עיראק]]: [[משפחת ששון]] ומשפחת יהודה. הוא רכש את אימונם והם החליטו{{הערה|במקומות אחרים מובא כי מי שדאג להשגת תרומה זו היה קרוב משפחתם, בנימין יחזקאל יהודה, שהשיג את הכספים לקומה השניה מדודיו למשפחת ששון, ואף עסק בעצמו בבניה.}} להקים בירושלים בית כנסת לקהילת חב&quot;ד.<br /> <br /> בבית הכנסת ישנה הקדשה לזכות התורמים:<br /> * מעלת הגביר השר אליהו ששון הי&quot;ו מעי&quot;ה (מעיר התהילה) במביי לעילוי נשמת אשתו.<br /> * מרום כבוד אחיו השר והטפסר סיר עבדאלה הי&quot;ו וכן למעלת אחיו הגבירים.<br /> <br /> בני המשפחה ביקשו לקיים תפילת השכבה ומי שברך בכל השבתות והחגים לאליהו טכבטד אחיו.<br /> <br /> בסוף ההקדשה ישנה אזהרה שאין למכור ואין למשכן את בית הכנסת.<br /> <br /> שמו המקורי של בית הכנסת היה &quot;כנסת אליהו&quot; על שם תורמי בית הכנסת, אך בשנת [[תרפ&quot;ח]] שונה שמו של בית הכנסת לצמח צדק.<br /> <br /> ==המבנה==<br /> <br /> המבנה ממוקם במקום הנקרא &quot;חצר חב&quot;ד&quot; והוא בן שתי קומות.<br /> <br /> ==אישי בית הכנסת==<br /> <br /> * רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין (בעל ה&quot;תורת חסד&quot;) עלה לירושלים בשנת תרנ&quot;ב ([[1892]]) ומונה לראש [[כולל חב&quot;ד]] בעיר ורב בית הכנסת.<br /> <br /> * הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]], ששימש כרב הכותל עד ל[[מלחמת העצמאות]], היה מראשי המתפללים בבית הכנסת.<br /> <br /> * הרב [[עדין אבן ישראל]] משמש כרב בית הכנסת. הוא מתפלל בבית הכנסת ב[[תפילת שחרית]] בשבתות ודורש בו ב[[שבת שובה]] וב[[שבת הגדול]].<br /> <br /> * הרב [[יהושע יוזביץ]] משמש כגבאי בית הכנסת ומנהלו הקבוע<br /> <br /> ==ועד הציבורי למען בית הכנסת==<br /> <br /> ב[[ב' ניסן]] ה'[[תשכ&quot;ח]] הקים הרבי ועד שתפקידו לגאול את בית הכנסת, לשפצו ולנהל אותו. הרבי נתן לוועד את השם &quot;ועד ציבורי למען בית כנסת צמח צדק בירושלים&quot; ואף בחר את חבריו:<br /> <br /> *נציג [[כולל חב&quot;ד]]: הרב [[עזריאל זעליג סלונים]].<br /> *נציג [[חברון]] ו[[תורת אמת ירושלים]]: הרב [[שלמה יוסף זווין]].<br /> *נציג [[תומכי תמימים]]: הרב [[אפרים וולף]].<br /> *נציג [[כפר חב&quot;ד]]: הרב [[זושא וילימובסקי]].<br /> *נציג [[אגודת חסידי חב&quot;ד]]: הרב [[אברהם פריז]].<br /> <br /> ליו&quot;ר הועד וגבאי ראשי נבחר הרב סלונים<br /> <br /> ==ספר תורה מהרבי==<br /> לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ב[[תשכ&quot;ז]], שבו אליו חסידי חב&quot;ד ובהוראת הרבי החלה במקום פעילות חב&quot;דית. בכדי לחזק את העושים במלאכה, שלח הרבי [[ספר תורה]] על ידי הרב [[יעקב יהודה מאיעסקי]], שכיהן כמנהל רוחני במוסדות [[בית רבקה]] ב[[קראון הייטס]]. ספר התורה הגיע למחרת [[שושן פורים]] [[תשכ&quot;ט]].<br /> <br /> בשעה ארבע אחר הצהרים יצא ספר התורה מה[[כותל המערבי]] בליווי תהלוכה חגיגית, תזמורת וריקודים לעבר בית הכנסת &quot;צמח צדק&quot;.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית כנסת צמח צדק (צפת)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/arum/toldot/28 בית הכנסת הצמח צדק] בספר תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש. פרק בתי כנסת חב&quot;ד בירושלים (חמשה פרקים מתוך שישה עוסקים בבית הכנסת הצ&quot;צ)<br /> * [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1167&amp;ArticleID=4985 ייסוד כולל &quot;צמח צדק&quot; בירושלים העתיקה], גיליון התקשרות מס' 725, מדור ניצוצי רבי<br /> * [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5004&amp;CategoryID=1170 מכולל &quot;צמח צדק&quot; תצא תורה], גיליון התקשרות מס' 726, מדור ניצוצי רבי<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:בתי כנסת חב&quot;דים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: מוסדות]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

Memy