https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=Leibel+Kramerחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-11T18:20:43Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=604289אליהו לייב ריבקין2023-06-21T21:03:54Z<p>Leibel Kramer: /* ניגונים שלימד */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אליהו ליב ריבקין.PNG|שמאל|ממוזער|250px|]]<br />
ר' '''אליהו לייב (אלי) ריבקין''' ([[כ"א חשון]] [[תרפ"ו]] - [[כסלו]] [[תשמ"ג]]), אוד מוצל מאש מה[[עיירה]] [[שווינציאן]], היה [[בעל מנגן]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ר' אליהו לייב נולד ב[[כ"א חשון]] [[תרפ"ו]] לאביו הרב [[יצחק ריבקין]] מצאצאי ר' [[שלמה מצ'אשניק]], ב[[עיירה]] טראב הסמוכה ל[[שווינציאן]] שבליטא. בהיותו בן 12 נשלח ללמוד אצל סבו הרב [[מנחם צבי ריבקין]] אב"ד במנצ'סטר שבאנגליה, ובזכות זה היה הניצול היחיד מכל בני משפחתו שנספו ב[[שואה]] ב[[חול המועד סוכות]] [[תש"ב]] יחד עם שאר בני ה[[עיירה]], ומלבדו לא נותר איש.<br />
<br />
ב[[חודש אייר]] [[תש"ב]] כתב [[הרבי הריי"צ]] מכתב לסביו, הרב מנחם צבי ריבקין "יעזור השי"ת אשר נכדו מר אלי' ליב שי' ישקוד בלימודו ובהנהגה דיראת שמים, ויהיה ירא אלקים חסיד ולמדן"{{הערה|[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש]] כרך ו, עמ' שלח}}<br />
<br />
כעבור מספר שנים, בשנת [[תש"ח]], כתב ר' [[בנציון שמטוב]] מכתב לרבי הריי"צ אודות ר' אליהו לייב, והרבי השיב במכתב: ".. התענגתי לקרוא כל אשר כותב במעלותיו של נכד ידידנו הרב רמ"צ ריבקין ממאנטשעסטער, אשר הוא בעל כשרון ונושא חן בעיני הבריות, וביחוד אשר ידידינו אנ"ש - ה' עליהם יחיו - מחבבים ומייקרים אותו, ובשמחה קראתי את מכתבו אלי, והנני כותב לו בקירוב הדעת בהתעוררות, ומברכו בהסתדרות טובה, ומבקשו להכניס עצמו לעבודה בעניני חינוך, ובוודאי ימלא את בקשתי".{{הערה|[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש]], כרך יד, עמ' תלג}}<br />
<br />
ב[[כ"ד אייר]] [[תש"ט]] עלה ר' אליהו ל[[ארץ הקודש]], התיישב ב[[כפר חב"ד]], והתחיל להתעסק ב[[חינוך|שדה החינוך]]. בג' [[ניסן]] [[תש"י]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו אסתר.<br />
<br />
בשנת [[תשט"ו]] רכש מספר שתילי אתרוגים מיהודי מכפר חסידים שהגיע לכפר חב"ד להציע את מרכולתו. את העצים נטע בחצר ביתו, ומדי שנה, משנת [[תשי"ט]] היה שולח אתרוג נבחר לרבי ל[[חג הסוכות]]. בשנים מאוחרות יותר החלו לשלוח בעלי פרדסים נוספים בכפר, והייתה יוצאת משלחת מאורגנת מטעם [[ועד כפר חב"ד]], כשהאתרוגים נארזו בקופסה מהודרת מתוצרת [[בית הספר למלאכה]].<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]] נסע ר' אליהו לרבי ל[[חודש תשרי|חודש החגים]], וביקש מהרבי את ה[[אתרוג]] עליו בירך, על מנת לנוטעו בארץ. הרבי נענה לבקשתו, וב'[[יחידות]]' נתן לו הרבי את האתרוג שהשתמש בו במהלך החג.<br />
<br />
כשהגיע לארץ לקח שני עדים, את הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[משה סלונים]], ובמעמד שניהם חתך את האתרוג לארבעה ושתל בקרקע הפרדס. את שאר העצים שניטעו קודם - ייבש. אתרוגי מטע זה, מוכרים כיום כ'אתרוגי לוריא'.<br />
<br />
==בעל מנגן==<br />
היה [[בעל מנגן]] נודע ואצר בזכרונו [[ניגוני חב"ד]] רבים מאות ניגונים שמע מסבו. קיבל במסורת משפחתו ניגונים רבים מהעיירה [[קובליץ]] שבבלארוס.<br />
<br />
הרב [[יצחק גינזבורג]] שהיה איתו בקשרי ידידות, הביא את תלמידו ר' דניאל שליט שיכתוב את הניגונים בתווים מפי ר' אליהו. מספר ר' דניאל: "השתדלתי למצוא דרך להעלות על הכתב את הדקויות ששפעו ממנו. . הרב גינזבורג עודד אותו להיזכר בעוד ועוד ניגונים. תמיד היה ר' אלי' נזכר לא בניגון אחד, אלא בקבוצות של ניגונים. עוד שלושה, ואחרי שנכתבו - עוד ששה. ועוד ארבעה. ויום אחד, לאחר חמישים ניגונים, אמר: "די. אין יותר". ואז למחרת, נדרס למוות".<br />
<br />
הרב גינזבורג הוציא לאור חוברת ובה כחמישים מהניגונים שנרשמו מפי ר' אליהו, וכן הוציא אותם בקלטות.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
נפטר בתאונת דרכים קשה בכפר חב"ד בדרכו ל[[בית הכנסת 'המרכזי' כפר חב"ד|בית הכנסת המרכזי]], בכסלו [[תשמ"ג]] .<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* בתו, מרת חנה אשת ר' [[נחום לוריא]], [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==ניגונים שלימד==<br />
{{להשלים}}<br />
*[[המשפיע (ניגון)|המשפיע]]<br />
*[[ירידת הנשמה בגוף (ניגון)|ירידת הנשמה בגוף]]<br />
*[[ניע חודיטי]]<br />
*[[ניגון אדון עולם]]<br />
*[[ניגון צי אזוי]]<br />
*[[ניגון ישן (שלמה צ'אשינקר)|ניגון ישן]]<br />
*[[ניגון הארוך לר' הלל מפאריטש]]<br />
*'דער עובד' לר' הלל מפאריטש<br />
*[[ניגון בימי מרדכי ואסתר]]<br />
* ניגון אליהו הנביא<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* שבועון כפר חב"ד, גליון 80, י"ד טבת תשמ"ג.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/135738 לחן של אליהו ריבקין ע"ה מכפר חב"ד בביצוע חיידר טורונטו]''' {{אודיו}}{{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: ריבקין אליהו לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מלמדים]]<br />
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ג]]</div>Leibel Kramerhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=604288אליהו לייב ריבקין2023-06-21T21:03:34Z<p>Leibel Kramer: /* ניגונים שלימד */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אליהו ליב ריבקין.PNG|שמאל|ממוזער|250px|]]<br />
ר' '''אליהו לייב (אלי) ריבקין''' ([[כ"א חשון]] [[תרפ"ו]] - [[כסלו]] [[תשמ"ג]]), אוד מוצל מאש מה[[עיירה]] [[שווינציאן]], היה [[בעל מנגן]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ר' אליהו לייב נולד ב[[כ"א חשון]] [[תרפ"ו]] לאביו הרב [[יצחק ריבקין]] מצאצאי ר' [[שלמה מצ'אשניק]], ב[[עיירה]] טראב הסמוכה ל[[שווינציאן]] שבליטא. בהיותו בן 12 נשלח ללמוד אצל סבו הרב [[מנחם צבי ריבקין]] אב"ד במנצ'סטר שבאנגליה, ובזכות זה היה הניצול היחיד מכל בני משפחתו שנספו ב[[שואה]] ב[[חול המועד סוכות]] [[תש"ב]] יחד עם שאר בני ה[[עיירה]], ומלבדו לא נותר איש.<br />
<br />
ב[[חודש אייר]] [[תש"ב]] כתב [[הרבי הריי"צ]] מכתב לסביו, הרב מנחם צבי ריבקין "יעזור השי"ת אשר נכדו מר אלי' ליב שי' ישקוד בלימודו ובהנהגה דיראת שמים, ויהיה ירא אלקים חסיד ולמדן"{{הערה|[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש]] כרך ו, עמ' שלח}}<br />
<br />
כעבור מספר שנים, בשנת [[תש"ח]], כתב ר' [[בנציון שמטוב]] מכתב לרבי הריי"צ אודות ר' אליהו לייב, והרבי השיב במכתב: ".. התענגתי לקרוא כל אשר כותב במעלותיו של נכד ידידנו הרב רמ"צ ריבקין ממאנטשעסטער, אשר הוא בעל כשרון ונושא חן בעיני הבריות, וביחוד אשר ידידינו אנ"ש - ה' עליהם יחיו - מחבבים ומייקרים אותו, ובשמחה קראתי את מכתבו אלי, והנני כותב לו בקירוב הדעת בהתעוררות, ומברכו בהסתדרות טובה, ומבקשו להכניס עצמו לעבודה בעניני חינוך, ובוודאי ימלא את בקשתי".{{הערה|[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש]], כרך יד, עמ' תלג}}<br />
<br />
ב[[כ"ד אייר]] [[תש"ט]] עלה ר' אליהו ל[[ארץ הקודש]], התיישב ב[[כפר חב"ד]], והתחיל להתעסק ב[[חינוך|שדה החינוך]]. בג' [[ניסן]] [[תש"י]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו אסתר.<br />
<br />
בשנת [[תשט"ו]] רכש מספר שתילי אתרוגים מיהודי מכפר חסידים שהגיע לכפר חב"ד להציע את מרכולתו. את העצים נטע בחצר ביתו, ומדי שנה, משנת [[תשי"ט]] היה שולח אתרוג נבחר לרבי ל[[חג הסוכות]]. בשנים מאוחרות יותר החלו לשלוח בעלי פרדסים נוספים בכפר, והייתה יוצאת משלחת מאורגנת מטעם [[ועד כפר חב"ד]], כשהאתרוגים נארזו בקופסה מהודרת מתוצרת [[בית הספר למלאכה]].<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]] נסע ר' אליהו לרבי ל[[חודש תשרי|חודש החגים]], וביקש מהרבי את ה[[אתרוג]] עליו בירך, על מנת לנוטעו בארץ. הרבי נענה לבקשתו, וב'[[יחידות]]' נתן לו הרבי את האתרוג שהשתמש בו במהלך החג.<br />
<br />
כשהגיע לארץ לקח שני עדים, את הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[משה סלונים]], ובמעמד שניהם חתך את האתרוג לארבעה ושתל בקרקע הפרדס. את שאר העצים שניטעו קודם - ייבש. אתרוגי מטע זה, מוכרים כיום כ'אתרוגי לוריא'.<br />
<br />
==בעל מנגן==<br />
היה [[בעל מנגן]] נודע ואצר בזכרונו [[ניגוני חב"ד]] רבים מאות ניגונים שמע מסבו. קיבל במסורת משפחתו ניגונים רבים מהעיירה [[קובליץ]] שבבלארוס.<br />
<br />
הרב [[יצחק גינזבורג]] שהיה איתו בקשרי ידידות, הביא את תלמידו ר' דניאל שליט שיכתוב את הניגונים בתווים מפי ר' אליהו. מספר ר' דניאל: "השתדלתי למצוא דרך להעלות על הכתב את הדקויות ששפעו ממנו. . הרב גינזבורג עודד אותו להיזכר בעוד ועוד ניגונים. תמיד היה ר' אלי' נזכר לא בניגון אחד, אלא בקבוצות של ניגונים. עוד שלושה, ואחרי שנכתבו - עוד ששה. ועוד ארבעה. ויום אחד, לאחר חמישים ניגונים, אמר: "די. אין יותר". ואז למחרת, נדרס למוות".<br />
<br />
הרב גינזבורג הוציא לאור חוברת ובה כחמישים מהניגונים שנרשמו מפי ר' אליהו, וכן הוציא אותם בקלטות.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
נפטר בתאונת דרכים קשה בכפר חב"ד בדרכו ל[[בית הכנסת 'המרכזי' כפר חב"ד|בית הכנסת המרכזי]], בכסלו [[תשמ"ג]] .<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* בתו, מרת חנה אשת ר' [[נחום לוריא]], [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==ניגונים שלימד==<br />
{{להשלים}}<br />
*[[המשפיע (ניגון)|המשפיע]]<br />
*[[ירידת הנשמה בגוף (ניגון)|ירידת הנשמה בגוף]]<br />
*[[ניע חודיטי]]<br />
*[[ניגון אדון עולם]]<br />
*[[ניגון צי אזוי]]<br />
*[[ניגון ישן (שלמה צ'אשינקר)|ניגון ישן]]<br />
*[[ניגון הארוך לר' הלל מפאריטש]]<br />
*'דער עובד' לר' הלל מפאריטש<br />
*[[ניגון בימי מרדכי ואסתר]]<br />
* נגון אליהו הנביא<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* שבועון כפר חב"ד, גליון 80, י"ד טבת תשמ"ג.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/135738 לחן של אליהו ריבקין ע"ה מכפר חב"ד בביצוע חיידר טורונטו]''' {{אודיו}}{{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: ריבקין אליהו לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מלמדים]]<br />
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ג]]</div>Leibel Kramerhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=604287אליהו לייב ריבקין2023-06-21T20:59:09Z<p>Leibel Kramer: /* ניגונים שלימד */הוסיף ניגון לרשימה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אליהו ליב ריבקין.PNG|שמאל|ממוזער|250px|]]<br />
ר' '''אליהו לייב (אלי) ריבקין''' ([[כ"א חשון]] [[תרפ"ו]] - [[כסלו]] [[תשמ"ג]]), אוד מוצל מאש מה[[עיירה]] [[שווינציאן]], היה [[בעל מנגן]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ר' אליהו לייב נולד ב[[כ"א חשון]] [[תרפ"ו]] לאביו הרב [[יצחק ריבקין]] מצאצאי ר' [[שלמה מצ'אשניק]], ב[[עיירה]] טראב הסמוכה ל[[שווינציאן]] שבליטא. בהיותו בן 12 נשלח ללמוד אצל סבו הרב [[מנחם צבי ריבקין]] אב"ד במנצ'סטר שבאנגליה, ובזכות זה היה הניצול היחיד מכל בני משפחתו שנספו ב[[שואה]] ב[[חול המועד סוכות]] [[תש"ב]] יחד עם שאר בני ה[[עיירה]], ומלבדו לא נותר איש.<br />
<br />
ב[[חודש אייר]] [[תש"ב]] כתב [[הרבי הריי"צ]] מכתב לסביו, הרב מנחם צבי ריבקין "יעזור השי"ת אשר נכדו מר אלי' ליב שי' ישקוד בלימודו ובהנהגה דיראת שמים, ויהיה ירא אלקים חסיד ולמדן"{{הערה|[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש]] כרך ו, עמ' שלח}}<br />
<br />
כעבור מספר שנים, בשנת [[תש"ח]], כתב ר' [[בנציון שמטוב]] מכתב לרבי הריי"צ אודות ר' אליהו לייב, והרבי השיב במכתב: ".. התענגתי לקרוא כל אשר כותב במעלותיו של נכד ידידנו הרב רמ"צ ריבקין ממאנטשעסטער, אשר הוא בעל כשרון ונושא חן בעיני הבריות, וביחוד אשר ידידינו אנ"ש - ה' עליהם יחיו - מחבבים ומייקרים אותו, ובשמחה קראתי את מכתבו אלי, והנני כותב לו בקירוב הדעת בהתעוררות, ומברכו בהסתדרות טובה, ומבקשו להכניס עצמו לעבודה בעניני חינוך, ובוודאי ימלא את בקשתי".{{הערה|[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש]], כרך יד, עמ' תלג}}<br />
<br />
ב[[כ"ד אייר]] [[תש"ט]] עלה ר' אליהו ל[[ארץ הקודש]], התיישב ב[[כפר חב"ד]], והתחיל להתעסק ב[[חינוך|שדה החינוך]]. בג' [[ניסן]] [[תש"י]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו אסתר.<br />
<br />
בשנת [[תשט"ו]] רכש מספר שתילי אתרוגים מיהודי מכפר חסידים שהגיע לכפר חב"ד להציע את מרכולתו. את העצים נטע בחצר ביתו, ומדי שנה, משנת [[תשי"ט]] היה שולח אתרוג נבחר לרבי ל[[חג הסוכות]]. בשנים מאוחרות יותר החלו לשלוח בעלי פרדסים נוספים בכפר, והייתה יוצאת משלחת מאורגנת מטעם [[ועד כפר חב"ד]], כשהאתרוגים נארזו בקופסה מהודרת מתוצרת [[בית הספר למלאכה]].<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]] נסע ר' אליהו לרבי ל[[חודש תשרי|חודש החגים]], וביקש מהרבי את ה[[אתרוג]] עליו בירך, על מנת לנוטעו בארץ. הרבי נענה לבקשתו, וב'[[יחידות]]' נתן לו הרבי את האתרוג שהשתמש בו במהלך החג.<br />
<br />
כשהגיע לארץ לקח שני עדים, את הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[משה סלונים]], ובמעמד שניהם חתך את האתרוג לארבעה ושתל בקרקע הפרדס. את שאר העצים שניטעו קודם - ייבש. אתרוגי מטע זה, מוכרים כיום כ'אתרוגי לוריא'.<br />
<br />
==בעל מנגן==<br />
היה [[בעל מנגן]] נודע ואצר בזכרונו [[ניגוני חב"ד]] רבים מאות ניגונים שמע מסבו. קיבל במסורת משפחתו ניגונים רבים מהעיירה [[קובליץ]] שבבלארוס.<br />
<br />
הרב [[יצחק גינזבורג]] שהיה איתו בקשרי ידידות, הביא את תלמידו ר' דניאל שליט שיכתוב את הניגונים בתווים מפי ר' אליהו. מספר ר' דניאל: "השתדלתי למצוא דרך להעלות על הכתב את הדקויות ששפעו ממנו. . הרב גינזבורג עודד אותו להיזכר בעוד ועוד ניגונים. תמיד היה ר' אלי' נזכר לא בניגון אחד, אלא בקבוצות של ניגונים. עוד שלושה, ואחרי שנכתבו - עוד ששה. ועוד ארבעה. ויום אחד, לאחר חמישים ניגונים, אמר: "די. אין יותר". ואז למחרת, נדרס למוות".<br />
<br />
הרב גינזבורג הוציא לאור חוברת ובה כחמישים מהניגונים שנרשמו מפי ר' אליהו, וכן הוציא אותם בקלטות.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
נפטר בתאונת דרכים קשה בכפר חב"ד בדרכו ל[[בית הכנסת 'המרכזי' כפר חב"ד|בית הכנסת המרכזי]], בכסלו [[תשמ"ג]] .<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* בתו, מרת חנה אשת ר' [[נחום לוריא]], [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==ניגונים שלימד==<br />
{{להשלים}}<br />
*[[המשפיע (ניגון)|המשפיע]]<br />
*[[ירידת הנשמה בגוף (ניגון)|ירידת הנשמה בגוף]]<br />
*[[ניע חודיטי]]<br />
*[[ניגון אדון עולם]]<br />
*[[ניגון צי אזוי]]<br />
*[[ניגון ישן (שלמה צ'אשינקר)|ניגון ישן]]<br />
*[[ניגון הארוך לר' הלל מפאריטש]]<br />
*'דער עובד' לר' הלל מפאריטש<br />
*[[ניגון בימי מרדכי ואסתר]]<br />
* אליהו הנביא<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* שבועון כפר חב"ד, גליון 80, י"ד טבת תשמ"ג.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/135738 לחן של אליהו ריבקין ע"ה מכפר חב"ד בביצוע חיידר טורונטו]''' {{אודיו}}{{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: ריבקין אליהו לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מלמדים]]<br />
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ג]]</div>Leibel Kramer