https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=LASKER770חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-05T22:19:34Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99.jpg&diff=79902קובץ:שמרלינג אצל הרבי.jpg2010-07-19T12:59:36Z<p>LASKER770: </p>
<hr />
<div></div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92&diff=79901לוי יצחק שמרלינג2010-07-19T12:59:19Z<p>LASKER770: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שמרלינג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוי יצחק שמרלינג]]<br />
[[קובץ:שמרלינג אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמרלינג אצל הרבי]]<br />
הרב לוי יצחק נולד ביום י"ג בכסלו ה'[[תש"ח]] לאביו ר' ברוך בענדיט שמרלינג. <br />
<br />
ממייסדי בית חב"ד וגבאי כולל חב"ד לצדקת רמבעה"נ בציריך בשווייץ.<br />
<br />
ארגנו את [[סדר ציבורי|הסדרים]] היו אנשי עזרת אחים בניו יורק, לצד המרכז הלוגיסטי שהקים הרב לוי יצחק שמרלינג בציריך. <br />
כשנים-עשר קונטיינרים מלאים בכל טוב, עשו דרכם משוויץ לערי רוסיה ואוקראינה שהיו חפות מסממנים יהודים כמות מצות, יין כשר, אוכל מהודר לפסח, ועוד. <br />
<br />
היה לו מפעל לשוקולדים בציריך אותם אכל הרבי(אומרים שהרבי אכל רק שוקולד לבן).<br />
<br />
מקושר לכ"ק אדמו"ר שליט"א ומסור למילוי רצונו הק' <br />
<br />
ונפטר בדמי ימיו בח' מנחם אב ה'[[תשס"א]] מנ"כ בהר הזיתים.<br />
<br />
<br />
== קישורים ==<br />
<br />
[http://www.schmerling.com/ אתר שמרלינג השוקולד שהרבי אכל]<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92.jpg&diff=79892קובץ:שמרלינג.jpg2010-07-19T12:40:40Z<p>LASKER770: </p>
<hr />
<div></div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92&diff=79891לוי יצחק שמרלינג2010-07-19T12:40:16Z<p>LASKER770: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שמרלינג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוי יצחק שמרלינג]]<br />
הרה"ח התמים ר' לוי יצחק בהרה"ח ר' ברוך בענדיט שמרלינג ממייסדי בית חב"ד וגבאי כולל חב"ד לצדקת רמבעה"נ בציריך בשווייץ.מקושר לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו ומסור למילוי רצונו הק' נולד ביום י"ג בכסלו ה'תש"ח ונפטר בדמי ימיו בשנת תשס"א מנ"כ בהר הזיתים</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A71.jpg&diff=79769קובץ:יוניק1.jpg2010-07-19T08:26:25Z<p>LASKER770: </p>
<hr />
<div></div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:LASKER770&diff=79492משתמש:LASKER7702010-07-18T06:20:51Z<p>LASKER770: הפניה לדף מנחם-</p>
<hr />
<div>#הפניה [[מנחם-]]</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:LASKER770&diff=79448שיחת משתמש:LASKER7702010-07-18T03:54:17Z<p>LASKER770: /* אימייל */</p>
<hr />
<div>{{בה}}<br />
אשמח לעזור בכל עניין. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 15:15, 19 בינואר 2010 (UTC)<br />
:שלום לסקר ותודה על תרומותיך. בחב"דפדיה נהוג לאיית ולכתוב על פי כללי הדקדוק העברי. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 14:28, 7 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== ראה ==<br />
[[עזרה:דף הפניה]]. --בברכה, היום כ"ט בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:51, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== הרשאה להעלאת תמונות ==<br />
<br />
{{הרשאות}} <br />
<br />
--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 07:04, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== חתימה ==<br />
<br />
<br />
{{עזרה חתימה}}<br />
--בברכה, היום כ"ט בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 07:33, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
קיבלתי--[[משתמש:LASKER770|LASKER770]] 19:13, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
:נשמח גם שתרשום על עצמך מספר מילות בדף המשתמש שלך. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:28, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
<br />
== תבנית למחיקה ==<br />
כדי להציב בראש ערך תבנית למחיקה, עליך לסמן בין הסוגריים אותם הצבת את המילה "למחיקה", ואחרי המקף | לכתוב את הסיבה.<br />
<br />
כך: <nowiki>{{למחיקה|סיבה=לא ראוי לערך}}</nowiki><br />
<br />
--בברכה, היום ב' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 22:36, 13 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== תבנית לעריכה ==<br />
כדי להציב תבנית "לעריכה", עליך לסמן בין הסוגריים אותם הצבת את המילה "למחיקה", ואחרי המקף | לכתוב את הסיבה.<br />
<br />
כך: <nowiki>{{לעריכה|סגנון}}</nowiki>.<br />
--בברכה, היום ג' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 14:30, 14 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== אימייל ==<br />
<br />
כנראה שכבודו פתח אימייל מיוחד לחב"דפדיה. שכן מזמן שאני שולח לכבודו אימייל עד שאני מקבל תגובה, עורך יום יומיים. אני צודק? --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 02:51, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
לא דווקא אני מקבל את זה על הבלאקבערי שלי. אוקי אז בקשר לשאלה שלך אם אני יודע אנגלית אז כן וודאי שאני יודע, עד כמה אני יודע אני לא יכול להעריך את זה זה שאלה קצת קשה.--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 02:57, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
:באותו רמה של עברית? האם אתה מעריך את עצמך כיכול לכתוב ערכים באנגלית? ואגב, מה זה בלאקבערי? --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 02:59, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::בלאקבערי זה מחשב נייד שלובשים אותו על החגורה והוא מחובר ישירות לאימייל 24 שעות ביממה ובאותו שניה שקיבלתי אימייל זה רוטט לי בחגורה.<br />
<br />
בקשר לערכים באנגלית, אז נראה לי שאני לא יכול לכתוב ערכים שלמים באנגלית, אמנם מכתבים וכיוצ"ב אבל את הידע בכתיבה בשפה האנלית לחוקותיה לא למדתי זה רק מנסיון השנים.--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:05, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
:א. אם כן, מדוע אורך כ"כ הרבה זמן עד שאתה עונה באימייל? ב. אם אתה יודע אנשים שרוצים לערוך באנגלית, אמור לי. --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:10, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::: א. סליחה על האימייל הסיבה שלא עניתי בפעם הראשונה כיוון שהבלאקבערי שלי לא כותב בעברית ופעם השנייה ראיתי שאתה לחוץ אז עניתי באנגלית ובקיצור ב. אני יראה אם אני יכול למצוא מי שירצה לערוך באנגלית, רק אני רוצה להבין, זה הולך להיות הכל מחדש או מה?--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:30, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::::האם אנחנו יכולים לשוחח באימייל? --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:33, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
<br />
<br />
:::::כן, אבל אם אתה רוצה שאני יענה לך בעברית תכתוב לי כשאני על המחשב--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:35, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::::::עכשיו. אגב, האם אני יכול לארכב את דף השיחה שלך? --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:36, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
:::::מזה לארכב?--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:38, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
<br />
:::::<br />
השורש בעצם לא עברי, ובא מהמילה archive, אז השאלה היא אם המילה ארכיב היא "רשמית", ואם כן, מה עם המילים "לארכב" "אירכוב" וכדומה?<br />
מספר אפשרויות - בתחום המחשבים - פירוש המונח הוא כיווץ (לכווץ קבצים). אפשר להגיד גם (תלוי בהקשר) לאחסן (במאגר מידע, למשל). <br />
בתחומים אחרים, המילה העברית היא ארכיון (למשל, של ספרים או קטעי עתונות). המילה היותר עברית היא גנזך, אבל לא משתמשים בה יותר מדי.<br />
--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:47, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::אם אוכל לשוחח איתך עכשיו בצ'אט, אוכל להסביר לך הכל תוך שניות ובקלות. זה אפשרי? --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:40, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::::::יש לי בעיה בג'מייל זה מתנתק לי אני לא יודע למה--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:47, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
:::::::א. טוב, בקיצור ארכוב זה שמעבירים את כל הנכתב בדף השיחה לארכיון. הפניה לארכיון תופיע לך בדף השיחה. ב. הבעיות בגימייל זה תמיד? ג. כאשר הצ'אט מתחיל לפעול, ישנו צלצול המודיע לך על כך, כמו אצלי? --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:50, 18 ביולי 2010 (UTC) <br />
<br />
::::::::לא זה רק עכשיו מקודם אשרתי אותך בצ'אט אח"כ שלחתי לך הודעה ועכשיו האימייל אפילו לא נפתח לי מוזר!--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:54, 18 ביולי 2010 (UTC)</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:LASKER770&diff=79446שיחת משתמש:LASKER7702010-07-18T03:47:06Z<p>LASKER770: /* אימייל */</p>
<hr />
<div>{{בה}}<br />
אשמח לעזור בכל עניין. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 15:15, 19 בינואר 2010 (UTC)<br />
:שלום לסקר ותודה על תרומותיך. בחב"דפדיה נהוג לאיית ולכתוב על פי כללי הדקדוק העברי. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 14:28, 7 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== ראה ==<br />
[[עזרה:דף הפניה]]. --בברכה, היום כ"ט בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:51, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== הרשאה להעלאת תמונות ==<br />
<br />
{{הרשאות}} <br />
<br />
--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 07:04, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== חתימה ==<br />
<br />
<br />
{{עזרה חתימה}}<br />
--בברכה, היום כ"ט בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 07:33, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
קיבלתי--[[משתמש:LASKER770|LASKER770]] 19:13, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
:נשמח גם שתרשום על עצמך מספר מילות בדף המשתמש שלך. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:28, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
<br />
== תבנית למחיקה ==<br />
כדי להציב בראש ערך תבנית למחיקה, עליך לסמן בין הסוגריים אותם הצבת את המילה "למחיקה", ואחרי המקף | לכתוב את הסיבה.<br />
<br />
כך: <nowiki>{{למחיקה|סיבה=לא ראוי לערך}}</nowiki><br />
<br />
--בברכה, היום ב' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 22:36, 13 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== תבנית לעריכה ==<br />
כדי להציב תבנית "לעריכה", עליך לסמן בין הסוגריים אותם הצבת את המילה "למחיקה", ואחרי המקף | לכתוב את הסיבה.<br />
<br />
כך: <nowiki>{{לעריכה|סגנון}}</nowiki>.<br />
--בברכה, היום ג' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 14:30, 14 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== אימייל ==<br />
<br />
כנראה שכבודו פתח אימייל מיוחד לחב"דפדיה. שכן מזמן שאני שולח לכבודו אימייל עד שאני מקבל תגובה, עורך יום יומיים. אני צודק? --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 02:51, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
לא דווקא אני מקבל את זה על הבלאקבערי שלי. אוקי אז בקשר לשאלה שלך אם אני יודע אנגלית אז כן וודאי שאני יודע, עד כמה אני יודע אני לא יכול להעריך את זה זה שאלה קצת קשה.--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 02:57, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
:באותו רמה של עברית? האם אתה מעריך את עצמך כיכול לכתוב ערכים באנגלית? ואגב, מה זה בלאקבערי? --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 02:59, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::בלאקבערי זה מחשב נייד שלובשים אותו על החגורה והוא מחובר ישירות לאימייל 24 שעות ביממה ובאותו שניה שקיבלתי אימייל זה רוטט לי בחגורה.<br />
<br />
בקשר לערכים באנגלית, אז נראה לי שאני לא יכול לכתוב ערכים שלמים באנגלית, אמנם מכתבים וכיוצ"ב אבל את הידע בכתיבה בשפה האנלית לחוקותיה לא למדתי זה רק מנסיון השנים.--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:05, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
:א. אם כן, מדוע אורך כ"כ הרבה זמן עד שאתה עונה באימייל? ב. אם אתה יודע אנשים שרוצים לערוך באנגלית, אמור לי. --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:10, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::: א. סליחה על האימייל הסיבה שלא עניתי בפעם הראשונה כיוון שהבלאקבערי שלי לא כותב בעברית ופעם השנייה ראיתי שאתה לחוץ אז עניתי באנגלית ובקיצור ב. אני יראה אם אני יכול למצוא מי שירצה לערוך באנגלית, רק אני רוצה להבין, זה הולך להיות הכל מחדש או מה?--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:30, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::::האם אנחנו יכולים לשוחח באימייל? --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:33, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
<br />
<br />
:::::כן, אבל אם אתה רוצה שאני יענה לך בעברית תכתוב לי כשאני על המחשב--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:35, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::::::עכשיו. אגב, האם אני יכול לארכב את דף השיחה שלך? --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:36, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
:::::מזה לארכב?--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:38, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
<br />
:::::<br />
השורש בעצם לא עברי, ובא מהמילה archive, אז השאלה היא אם המילה ארכיב היא "רשמית", ואם כן, מה עם המילים "לארכב" "אירכוב" וכדומה?<br />
מספר אפשרויות - בתחום המחשבים - פירוש המונח הוא כיווץ (לכווץ קבצים). אפשר להגיד גם (תלוי בהקשר) לאחסן (במאגר מידע, למשל). <br />
בתחומים אחרים, המילה העברית היא ארכיון (למשל, של ספרים או קטעי עתונות). המילה היותר עברית היא גנזך, אבל לא משתמשים בה יותר מדי.<br />
--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:47, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::אם אוכל לשוחח איתך עכשיו בצ'אט, אוכל להסביר לך הכל תוך שניות ובקלות. זה אפשרי? --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:40, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::::::יש לי בעיה בג'מייל זה מתנתק לי אני לא יודע למה--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:47, 18 ביולי 2010 (UTC)</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:LASKER770&diff=79443שיחת משתמש:LASKER7702010-07-18T03:39:21Z<p>LASKER770: /* אימייל */</p>
<hr />
<div>{{בה}}<br />
אשמח לעזור בכל עניין. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 15:15, 19 בינואר 2010 (UTC)<br />
:שלום לסקר ותודה על תרומותיך. בחב"דפדיה נהוג לאיית ולכתוב על פי כללי הדקדוק העברי. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 14:28, 7 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== ראה ==<br />
[[עזרה:דף הפניה]]. --בברכה, היום כ"ט בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:51, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== הרשאה להעלאת תמונות ==<br />
<br />
{{הרשאות}} <br />
<br />
--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 07:04, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== חתימה ==<br />
<br />
<br />
{{עזרה חתימה}}<br />
--בברכה, היום כ"ט בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 07:33, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
קיבלתי--[[משתמש:LASKER770|LASKER770]] 19:13, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
:נשמח גם שתרשום על עצמך מספר מילות בדף המשתמש שלך. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:28, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
<br />
== תבנית למחיקה ==<br />
כדי להציב בראש ערך תבנית למחיקה, עליך לסמן בין הסוגריים אותם הצבת את המילה "למחיקה", ואחרי המקף | לכתוב את הסיבה.<br />
<br />
כך: <nowiki>{{למחיקה|סיבה=לא ראוי לערך}}</nowiki><br />
<br />
--בברכה, היום ב' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 22:36, 13 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== תבנית לעריכה ==<br />
כדי להציב תבנית "לעריכה", עליך לסמן בין הסוגריים אותם הצבת את המילה "למחיקה", ואחרי המקף | לכתוב את הסיבה.<br />
<br />
כך: <nowiki>{{לעריכה|סגנון}}</nowiki>.<br />
--בברכה, היום ג' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 14:30, 14 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== אימייל ==<br />
<br />
כנראה שכבודו פתח אימייל מיוחד לחב"דפדיה. שכן מזמן שאני שולח לכבודו אימייל עד שאני מקבל תגובה, עורך יום יומיים. אני צודק? --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 02:51, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
לא דווקא אני מקבל את זה על הבלאקבערי שלי. אוקי אז בקשר לשאלה שלך אם אני יודע אנגלית אז כן וודאי שאני יודע, עד כמה אני יודע אני לא יכול להעריך את זה זה שאלה קצת קשה.--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 02:57, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
:באותו רמה של עברית? האם אתה מעריך את עצמך כיכול לכתוב ערכים באנגלית? ואגב, מה זה בלאקבערי? --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 02:59, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::בלאקבערי זה מחשב נייד שלובשים אותו על החגורה והוא מחובר ישירות לאימייל 24 שעות ביממה ובאותו שניה שקיבלתי אימייל זה רוטט לי בחגורה.<br />
<br />
בקשר לערכים באנגלית, אז נראה לי שאני לא יכול לכתוב ערכים שלמים באנגלית, אמנם מכתבים וכיוצ"ב אבל את הידע בכתיבה בשפה האנלית לחוקותיה לא למדתי זה רק מנסיון השנים.--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:05, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
:א. אם כן, מדוע אורך כ"כ הרבה זמן עד שאתה עונה באימייל? ב. אם אתה יודע אנשים שרוצים לערוך באנגלית, אמור לי. --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:10, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::: א. סליחה על האימייל הסיבה שלא עניתי בפעם הראשונה כיוון שהבלאקבערי שלי לא כותב בעברית ופעם השנייה ראיתי שאתה לחוץ אז עניתי באנגלית ובקיצור ב. אני יראה אם אני יכול למצוא מי שירצה לערוך באנגלית, רק אני רוצה להבין, זה הולך להיות הכל מחדש או מה?--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:30, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::::האם אנחנו יכולים לשוחח באימייל? --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:33, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
<br />
<br />
:::::כן, אבל אם אתה רוצה שאני יענה לך בעברית תכתוב לי כשאני על המחשב--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:35, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::::::עכשיו. אגב, האם אני יכול לארכב את דף השיחה שלך? --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:36, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
:::::מזה לארכב?--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:38, 18 ביולי 2010 (UTC)</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:LASKER770&diff=79441שיחת משתמש:LASKER7702010-07-18T03:38:51Z<p>LASKER770: /* אימייל */</p>
<hr />
<div>{{בה}}<br />
אשמח לעזור בכל עניין. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 15:15, 19 בינואר 2010 (UTC)<br />
:שלום לסקר ותודה על תרומותיך. בחב"דפדיה נהוג לאיית ולכתוב על פי כללי הדקדוק העברי. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 14:28, 7 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== ראה ==<br />
[[עזרה:דף הפניה]]. --בברכה, היום כ"ט בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:51, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== הרשאה להעלאת תמונות ==<br />
<br />
{{הרשאות}} <br />
<br />
--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 07:04, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== חתימה ==<br />
<br />
<br />
{{עזרה חתימה}}<br />
--בברכה, היום כ"ט בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 07:33, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
קיבלתי--[[משתמש:LASKER770|LASKER770]] 19:13, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
:נשמח גם שתרשום על עצמך מספר מילות בדף המשתמש שלך. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:28, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
<br />
== תבנית למחיקה ==<br />
כדי להציב בראש ערך תבנית למחיקה, עליך לסמן בין הסוגריים אותם הצבת את המילה "למחיקה", ואחרי המקף | לכתוב את הסיבה.<br />
<br />
כך: <nowiki>{{למחיקה|סיבה=לא ראוי לערך}}</nowiki><br />
<br />
--בברכה, היום ב' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 22:36, 13 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== תבנית לעריכה ==<br />
כדי להציב תבנית "לעריכה", עליך לסמן בין הסוגריים אותם הצבת את המילה "למחיקה", ואחרי המקף | לכתוב את הסיבה.<br />
<br />
כך: <nowiki>{{לעריכה|סגנון}}</nowiki>.<br />
--בברכה, היום ג' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 14:30, 14 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== אימייל ==<br />
<br />
כנראה שכבודו פתח אימייל מיוחד לחב"דפדיה. שכן מזמן שאני שולח לכבודו אימייל עד שאני מקבל תגובה, עורך יום יומיים. אני צודק? --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 02:51, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
לא דווקא אני מקבל את זה על הבלאקבערי שלי. אוקי אז בקשר לשאלה שלך אם אני יודע אנגלית אז כן וודאי שאני יודע, עד כמה אני יודע אני לא יכול להעריך את זה זה שאלה קצת קשה.--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 02:57, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
:באותו רמה של עברית? האם אתה מעריך את עצמך כיכול לכתוב ערכים באנגלית? ואגב, מה זה בלאקבערי? --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 02:59, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::בלאקבערי זה מחשב נייד שלובשים אותו על החגורה והוא מחובר ישירות לאימייל 24 שעות ביממה ובאותו שניה שקיבלתי אימייל זה רוטט לי בחגורה.<br />
<br />
בקשר לערכים באנגלית, אז נראה לי שאני לא יכול לכתוב ערכים שלמים באנגלית, אמנם מכתבים וכיוצ"ב אבל את הידע בכתיבה בשפה האנלית לחוקותיה לא למדתי זה רק מנסיון השנים.--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:05, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
:א. אם כן, מדוע אורך כ"כ הרבה זמן עד שאתה עונה באימייל? ב. אם אתה יודע אנשים שרוצים לערוך באנגלית, אמור לי. --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:10, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::: א. סליחה על האימייל הסיבה שלא עניתי בפעם הראשונה כיוון שהבלאקבערי שלי לא כותב בעברית ופעם השנייה ראיתי שאתה לחוץ אז עניתי באנגלית ובקיצור ב. אני יראה אם אני יכול למצוא מי שירצה לערוך באנגלית, רק אני רוצה להבין, זה הולך להיות הכל מחדש או מה?--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:30, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::::האם אנחנו יכולים לשוחח באימייל? --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:33, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
:::::מזה לארכב?--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:38, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
:::::כן, אבל אם אתה רוצה שאני יענה לך בעברית תכתוב לי כשאני על המחשב--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:35, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::::::עכשיו. אגב, האם אני יכול לארכב את דף השיחה שלך? --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:36, 18 ביולי 2010 (UTC)</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:LASKER770&diff=79439שיחת משתמש:LASKER7702010-07-18T03:35:00Z<p>LASKER770: /* אימייל */</p>
<hr />
<div>{{בה}}<br />
אשמח לעזור בכל עניין. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 15:15, 19 בינואר 2010 (UTC)<br />
:שלום לסקר ותודה על תרומותיך. בחב"דפדיה נהוג לאיית ולכתוב על פי כללי הדקדוק העברי. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 14:28, 7 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== ראה ==<br />
[[עזרה:דף הפניה]]. --בברכה, היום כ"ט בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:51, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== הרשאה להעלאת תמונות ==<br />
<br />
{{הרשאות}} <br />
<br />
--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 07:04, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== חתימה ==<br />
<br />
<br />
{{עזרה חתימה}}<br />
--בברכה, היום כ"ט בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 07:33, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
קיבלתי--[[משתמש:LASKER770|LASKER770]] 19:13, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
:נשמח גם שתרשום על עצמך מספר מילות בדף המשתמש שלך. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:28, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
<br />
== תבנית למחיקה ==<br />
כדי להציב בראש ערך תבנית למחיקה, עליך לסמן בין הסוגריים אותם הצבת את המילה "למחיקה", ואחרי המקף | לכתוב את הסיבה.<br />
<br />
כך: <nowiki>{{למחיקה|סיבה=לא ראוי לערך}}</nowiki><br />
<br />
--בברכה, היום ב' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 22:36, 13 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== תבנית לעריכה ==<br />
כדי להציב תבנית "לעריכה", עליך לסמן בין הסוגריים אותם הצבת את המילה "למחיקה", ואחרי המקף | לכתוב את הסיבה.<br />
<br />
כך: <nowiki>{{לעריכה|סגנון}}</nowiki>.<br />
--בברכה, היום ג' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 14:30, 14 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== אימייל ==<br />
<br />
כנראה שכבודו פתח אימייל מיוחד לחב"דפדיה. שכן מזמן שאני שולח לכבודו אימייל עד שאני מקבל תגובה, עורך יום יומיים. אני צודק? --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 02:51, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
לא דווקא אני מקבל את זה על הבלאקבערי שלי. אוקי אז בקשר לשאלה שלך אם אני יודע אנגלית אז כן וודאי שאני יודע, עד כמה אני יודע אני לא יכול להעריך את זה זה שאלה קצת קשה.--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 02:57, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
:באותו רמה של עברית? האם אתה מעריך את עצמך כיכול לכתוב ערכים באנגלית? ואגב, מה זה בלאקבערי? --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 02:59, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::בלאקבערי זה מחשב נייד שלובשים אותו על החגורה והוא מחובר ישירות לאימייל 24 שעות ביממה ובאותו שניה שקיבלתי אימייל זה רוטט לי בחגורה.<br />
<br />
בקשר לערכים באנגלית, אז נראה לי שאני לא יכול לכתוב ערכים שלמים באנגלית, אמנם מכתבים וכיוצ"ב אבל את הידע בכתיבה בשפה האנלית לחוקותיה לא למדתי זה רק מנסיון השנים.--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:05, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
:א. אם כן, מדוע אורך כ"כ הרבה זמן עד שאתה עונה באימייל? ב. אם אתה יודע אנשים שרוצים לערוך באנגלית, אמור לי. --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:10, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::: א. סליחה על האימייל הסיבה שלא עניתי בפעם הראשונה כיוון שהבלאקבערי שלי לא כותב בעברית ופעם השנייה ראיתי שאתה לחוץ אז עניתי באנגלית ובקיצור ב. אני יראה אם אני יכול למצוא מי שירצה לערוך באנגלית, רק אני רוצה להבין, זה הולך להיות הכל מחדש או מה?--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:30, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::::האם אנחנו יכולים לשוחח באימייל? --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:33, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
:::::כן, אבל אם אתה רוצה שאני יענה לך בעברית תכתוב לי כשאני על המחשב--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:35, 18 ביולי 2010 (UTC)</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%94%D7%A8&diff=79437שיחת משתמש:חיים נהר2010-07-18T03:32:31Z<p>LASKER770: /* מזל טוב להולדת הבן */</p>
<hr />
<div>{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;" align=" center;" <br />
|-<br />
|style="padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;" align="center"|<font size=3>בדף שיחה זה אשמח להיות לאחיעזר ואחיסמך לכל המעוניין ובכל נושא שהוא.<br />
<br />
למען הסדר הטוב, כיתבו רק בתחתית הדף או '''{{פסקה חדשה|לחצו כאן}}''' לנושא חדש.</font><br />
|}<br />
{|<br />
|}<br />
{{משתמש:חיים נהר/ארכיוני שיחה}}<br />
<br />
__toc__<br />
== ערכים לכתיבה ==<br />
כדאי להסיר את [[יהדות]] מרשימת הערכים המבוקשים ע"פ [[שיחה:יהדות]], וכן את הערך השני שהכחלתי. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט"ו בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 15:29, 27 ביוני 2010 (UTC)<br />
:לא הבנתי מדוע להסיר. בנוגע ל"רפאלוביץ'", אנחנו לא ממהרים. יכול להיות שיש למאן דהו משהו להוסיף לערך. גם אם נחכה יום יומיים, לא יזיק. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 15:33, 27 ביוני 2010 (UTC)<br />
::אם לא הבנת, אז תגגיב שם בדף השיחה. האם יש מידע שראוי להכתב בערך לדעתך? --מחכים ל'''ביאת משיח, היום י"ז בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 03:27, 29 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::הגבתי. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 12:24, 29 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
== האם להמשיך בערכים חדשים? ==<br />
<br />
כתבתי ערך לאיתמר בשומרון, זה לא בסדר? לישיבה כן מגיע ערך?<br />
לפי איזה כללים פותחים ערך?<br />
לא הבנתי האם לא לעשות בכל יישוב של פעילות חב"ד.<br />
האם זה הולך לפי גודל היישוב/עיר? אם כן רק 20 ערים הגדולות???<br />
אשמח לקבל תגובה אפילו לאימייל!<br />
יוסי<br />
<br />
:הרעיון הוא שערך צריך שיכיל מידע מכובד. באם אין מספיק מידע על ישוב וכדו', עדיף לאחד מספר ישובים ולפתוח לכולם ערך משותף וכך הערך יהיה מכובד יותר. הערכים שפתחת הם מעולים ונשמח שתמשיך בכיוון האמור. לדוגמא הערך [[אבן יהודה]] הוא קצר מידי ולא נראה שיהיה מה להוסיף בו. אם היית פותח ערך [[יישובי השומרון]] ושם כותב על כל היישובים בשומרון, זה היה ערך מכובד יותר. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 14:34, 29 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
1. התודה על המחמאות.<br />
2. אשתדל בישובים הבאים להוסיף יותר מידע וגם לאסוף על הישנים.<br />
3. לדעתי כדאי שיהיה על כל ישוב מידע קצר (כאשר יתרחב בהמשך בעז"ה) וביחד עם זה לעשות ערכים "מכובדים" כמו השומרון וכו'<br />
2. הערה קטנה, אני לא יודע איך מעבירים אבל כדאי להעביר את היישובים שכן עשיתי לרשימת קהילות חב"ד בארץ הקודש.<br />
בתקוה להמשך שיתוף פעולה ו...יחי המלך :)<br />
יוסי<br />
:אטפל בזה. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 14:56, 29 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
== דף המשתמש שלך ==<br />
שם, שונה על ידי משתמש אנונימי בשם "דרכיה דרכי נועם". בברכה --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ"ב בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 20:37, 4 ביולי 2010 (UTC)<br />
:"משתמש אנונימי בשם" - קצת סותר.. הגבתי שם. תודה. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:46, 4 ביולי 2010 (UTC)<br />
::גם הוא הגיב שם, וכן הגיב בדף המשתמש של מכניס הערך, ובדף השיחה שך הערך, ומצפה להתפתחויות. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ"ב בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 20:59, 4 ביולי 2010 (UTC)<br />
:::אני עוקב. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 21:00, 4 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== ערכים לכתיבה ==<br />
<br />
ראיתי שהעלת מחדש את השורה של ערכים לכתיבה.<br />
א. יישר כח. ב. מומלץ לעשות ערך אחד על אישיות ערך נוסף על מקום וערך נוסף על אירוע ועוד ערך על ספר/תאריך וכיו"ב. כך זה יעניין את המשתמשים שמתחים בדברים שונים. ג. בכל כמה ימים מומלץ לשנות את הערכים שלא נכתבו משום שכנראה אין למשתמשים הקבועים מה להוסיף. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 17:54, 5 ביולי 2010 (UTC)<br />
:אשתדל. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 18:08, 5 ביולי 2010 (UTC)<br />
::מסכים לדברי לל, אך לדעתי, את הערכים על האנשים, לא להוריד כלל, כי תמיד יכול לבוא מישהו שיש לו מידע עליהם, ולהוסיף. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ"ג בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 19:12, 5 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
==גודל תמונה==<br />
מהו גודל תמונה סטנדרטי ב[[חב"דפדיה]] 200px או 250px? או שזה משתנה לפי אורך התמונה? --יחי המלך המשיח! [[משתמש:28|'''28''']] ¤ [[שיחת משתמש:28|'''שיחה''']] 09:45, 6 ביולי 2010 (UTC)<br />
:250px. לא משנה איזה תמונה. זה נהיה צגם אוטומטי כשלוחצים על הלחצן האמצעי בשורת הלחצנים שבתיבת העריכה. --בברכה, היום כ"ד בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 13:26, 6 ביולי 2010 (UTC)<br />
::אחד מהסיבות לכך היא, מראה אחיד של רוחב התמונות לאורך הערך. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 16:29, 6 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== שלום אורח ==<br />
ברוך בואך לחבדפדיה :)<br />
<br />
:מקובל ומומלץ, להמשיך דיונים שהתחלת, ולא להפסיק במשך שעה בין שורה לשורה. --בברכה, היום כ"ד בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 17:14, 6 ביולי 2010 (UTC)<br />
::כלפי מה דברים אמורים? --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 17:17, 6 ביולי 2010 (UTC)<br />
:::ראה [[שיחת משתמש:שלום|כאן]]. --בברכה, היום כ"ד בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 17:21, 6 ביולי 2010 (UTC)<br />
::::מה בדיוק? --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 17:22, 6 ביולי 2010 (UTC)<br />
:::::השורה נכתבה, כאשר הפסקת באמצע דיון למשך חצי שעה, ועסקת בדברים אחרים. תפתח את דף השיחה שלי, ותעיין בשיחה האחרונה כמה זמן עבר בין תגובתי לתגובתך. --בברכה, היום כ"ד בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 17:24, 6 ביולי 2010 (UTC)<br />
::::::אני לא בן אדם...? --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 17:26, 6 ביולי 2010 (UTC)<br />
:::::::דווקא כן. לא התכוונתי לעשות "מצב" כ"כ גדול, אבל זה קצת הפריע לי. --בברכה, היום כ"ד בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 17:28, 6 ביולי 2010 (UTC)<br />
::::::::האמן לי שהפסקת השיחה נבעה גם מהפרעה קשה ביותר, אנושית-טבעית.. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 17:30, 6 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== אידיש ==<br />
בדף המשתמש של חבדני"ק, הצגת את עצמך כדובר וכותת שוטף בשני שפות. האם אתה יודע איך כותבים "תבנית" באידיש? איך אני מחפש בויקיפעדיע את התבניות שלהם? --בברכה, היום כ"ד בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 17:31, 6 ביולי 2010 (UTC)<br />
:translate.google. מתרגם "פֿאָרמאַטירונג" מל' פורמט-תבנית. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 17:34, 6 ביולי 2010 (UTC)<br />
::תודה, זה לא עזר לי בנושא, אבל הסתדרתי בדרך אחרת. --בברכה, היום כ"ד בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 17:41, 6 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== כל הכבוד! ==<br />
<br />
אתה כותב פה עכשיו? אני לא מאמין! כל הכבוד! ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
:אחריות זו אחריות!... --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 21:21, 10 ביולי 2010 (UTC)<br />
::אגב, אני רואה שאתה ממש מעודכן. כל הכבוד! --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 21:26, 10 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== מזל טוב להולדת הבן ==<br />
<br />
מה עם קצת מענטשלכקייט?! במקום לעזור ליולדת אתה אץ-רץ לחולל שמות בויקיפדיה. דו שעמט זיך נישט? בכל אופן שיהיה במזל טוב, א חסידישע נחת, שיגדל להיות חייל מסור לעטרת ראשנו - כדבעי למהוי. ידידך התמים הנעלה. [[מיוחד:תרומות/77.126.207.14|77.126.207.14]] 00:46, 13 ביולי 2010 (UTC)<br />
:או שאתה מזדהה או שאני חוסם אותך על התחצפות אנונימית למפעיל מערכת.. ובכלל, מה נראה לך יכול לעזור ליולדת, יותר מאשר קצת שקט בבית (גם מבעלה)? --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 12:05, 13 ביולי 2010 (UTC)<br />
::הוא הזדהה, חיים, זה התמים הנעלה. --בברכה, היום ב' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 15:31, 13 ביולי 2010 (UTC)<br />
:::שלום, היכן ראית שהוא הזדהה? --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 13:54, 14 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::::הדגשתי עכשיו את המקום בו הוא הזדהה, אחרי שתראה זאת תוכל למחוק את ההדגשה. --בברכה, היום ג' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 14:28, 14 ביולי 2010 (UTC)<br />
:::::תודה רבה. פלא שלא הבחנתי. ולתמים הנעלה: נשמח לראותך נרשם ותורם כאן. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 14:30, 14 ביולי 2010 (UTC)<br />
::::::בענין תרומות, כבר מילתי אמורה (בשיחתנו הקודמת באתר זה). באמת חבל, אם האתר היה אובייקטיבי, אין ספק שהייתי תורם, ותורם רבות. אך במצב הנוכחי, לדעתי, זו תהיה טעות לעזור למיזם לשגשג. [[מיוחד:תרומות/84.228.108.156|84.228.108.156]] 17:14, 14 ביולי 2010 (UTC)<br />
:::::::(באופן אישי) אשמח לשמוע ממך בדף השיחה שלי בקיצור עכ"פ את אי האוביקטיביות של המיזם. כל דבר הפיך, עי"ע [[האוהל]] וגרסאותיו השונות. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
::::::::אין ספק שזהו מיזם שנותן במה רחבה לדעה המשיחיסטית, אך יחד עם זאת זהו אנציקלופדיה לכל דבר ואנחנו משתדלים מאוד לשמור על אובייקטיביות עובדתית. לשם כך אנחנו זקוקים למשתמשים נוספים שאינם משיחיסטים, נוסף על אלה שכבר קיימים פה. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 18:12, 15 ביולי 2010 (UTC)<br />
::::::::::מבחינת התמים הנעלה כל עוד שה'יחי' מתנוסס בדף השער, יחד עם 'מלך המשיח' ו'שליט"א', הרי זו אינה אינצקלופדי' אובייקטיבית. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
:::::::::::לא נראה לי.. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 18:18, 15 ביולי 2010 (UTC)<br />
::::::::::::ראה בדף השיחה שלי. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
:חיים 'מזל טוב' --[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:32, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== החלפת שם משתמש ==<br />
<br />
איך אני מחליף את שם המשתמש שלי? אני לא אוהב אותו אני רוצה שיהיה 'מנחם'. אח"כ אני יכתוב על עצמי.<br />
וגם למה כולם מסתתרים ממי הם מפחדים? למה יש רק שמות כמו חסיד, חבדני"ק, שלום, אלחנן, יוסף, חיים נהר, וכו'?<br />
וגם כמה עורכים קבועים יש?--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:06, 14 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
מזה יהודיים משוחחים ושיג ושיח?--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:11, 14 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
א. אין אפשרות עדיין בחב"דפדיה להחליף שם משתמש. האפשרות היחידה העומדת בפניך, היא לפתוח חשבון חדש, ולציין בדף המשתמש שתי החשבונות שהם שייכים לאותו אחד. ב. אגב, אני מקווה שהבנת מה זה דף המשתמש, [[משתמש:LASKER770|מנחם]], שם אתה יכול לרשום פרטים על עצמך (לא דווקא פרטים מזהים). ג. יש הרבה עורכין קבועים, אבל כל אחד עם התקופות והמצב רוח שלו. ג. הקישור [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]], מוביל לדף השיחה שלי, ואם תלחץ על הקישור ותגיע לדף השיחה שלי תוכל לשוחח עימי, ואם תלחץ על הקישור [[שיחת משתמש:חיים נהר|שיג ושיח]] תגיע לדף המשתמש של חיים נהר. ביכולתך להכניס גם כן כזה קישור, לעצמך, אם תכניס למשל את הקישור הבא [[שיחת משתמש:LASKER770|בואו לשוחח]] להעדפות שלך, באותו מקום בו שינית את חתימתך ל"מנחם", ותלחץ גם על ה"וי" שיזהה זאת בכקוד ויקי, אז יוכלו גם להגיע לדף השיחה שלך דרך חתימתך. בתקווה שהבנת הכל --בברכה, היום ג' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:30, 14 ביולי 2010 (UTC)<br />
:לסקר, שמעת על "הצנע לכת עם ה' אלוקיך"? כנראה שהמשתמשים כאן צנועים.. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 13:55, 14 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== ערים וקהילות ==<br />
מזה כל הבלגן הזה שמה? איך אפשר לערוך את זה?--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:11, 14 ביולי 2010 (UTC)<br />
:אנא פרט על איזה ערך אתה מדבר, ומה הבלגן? --בברכה, היום ג' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:31, 14 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
למשל יש לך קהילות בארה"ב, ואח"כ יש לך בנפרד את ניו יורק. פתאום יש לך באמצע פורטל כל הקטגוריה מתחלקת לשתיים אני רוצה שיהיה רק קטגוריה אחת ורשימה או של ערים או מדינות או יבשות כגון דרום אמריקה צפון אמריקה אירופה (שזה כולל את רוסיה או לקרוא לזה בנפרד מזרח אירופה) אסיה אפריקה וכו'--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 04:38, 14 ביולי 2010 (UTC)<br />
==@==<br />
אני פה עכשיו לעש דקות עכשיו. הגב על האימייל. --בברכה, היום ד' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 19:06, 15 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== מל"ח ==<br />
<br />
??? (ראה [[שיחה:מרכז לעניני חינוך]]. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
:נראה הכוונה לתוכן, לא לניסוח. ראה גם @. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 19:16, 15 ביולי 2010 (UTC)<br />
::לא עובד לי משום מה המייל. על הטענות אני מגיב כרגע. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
:::האם האנונימי שייך לוועדה הרוחנית? כללו של דבר, טענותיו הם בייחוד טענות הצד של הרב סימפסון, ואני השתדלתי מאד לשמור על '''אוביקטיביות''', מה שלצערי אין בגרסא החדשה ובטענות. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
::::אכן כן. אך גם מדובר באדם הבקי ויודע היטב את רזי העניינים ולא חשוד בלהיטות יתר לשום צד. כדאי שתעדכן באימייל ששלחתי לך. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 19:34, 15 ביולי 2010 (UTC)</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:LASKER770&diff=79436שיחת משתמש:LASKER7702010-07-18T03:30:53Z<p>LASKER770: /* אימייל */</p>
<hr />
<div>{{בה}}<br />
אשמח לעזור בכל עניין. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 15:15, 19 בינואר 2010 (UTC)<br />
:שלום לסקר ותודה על תרומותיך. בחב"דפדיה נהוג לאיית ולכתוב על פי כללי הדקדוק העברי. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 14:28, 7 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== ראה ==<br />
[[עזרה:דף הפניה]]. --בברכה, היום כ"ט בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:51, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== הרשאה להעלאת תמונות ==<br />
<br />
{{הרשאות}} <br />
<br />
--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 07:04, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== חתימה ==<br />
<br />
<br />
{{עזרה חתימה}}<br />
--בברכה, היום כ"ט בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 07:33, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
קיבלתי--[[משתמש:LASKER770|LASKER770]] 19:13, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
:נשמח גם שתרשום על עצמך מספר מילות בדף המשתמש שלך. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:28, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
<br />
== תבנית למחיקה ==<br />
כדי להציב בראש ערך תבנית למחיקה, עליך לסמן בין הסוגריים אותם הצבת את המילה "למחיקה", ואחרי המקף | לכתוב את הסיבה.<br />
<br />
כך: <nowiki>{{למחיקה|סיבה=לא ראוי לערך}}</nowiki><br />
<br />
--בברכה, היום ב' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 22:36, 13 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== תבנית לעריכה ==<br />
כדי להציב תבנית "לעריכה", עליך לסמן בין הסוגריים אותם הצבת את המילה "למחיקה", ואחרי המקף | לכתוב את הסיבה.<br />
<br />
כך: <nowiki>{{לעריכה|סגנון}}</nowiki>.<br />
--בברכה, היום ג' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 14:30, 14 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== אימייל ==<br />
<br />
כנראה שכבודו פתח אימייל מיוחד לחב"דפדיה. שכן מזמן שאני שולח לכבודו אימייל עד שאני מקבל תגובה, עורך יום יומיים. אני צודק? --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 02:51, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
לא דווקא אני מקבל את זה על הבלאקבערי שלי. אוקי אז בקשר לשאלה שלך אם אני יודע אנגלית אז כן וודאי שאני יודע, עד כמה אני יודע אני לא יכול להעריך את זה זה שאלה קצת קשה.--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 02:57, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
:באותו רמה של עברית? האם אתה מעריך את עצמך כיכול לכתוב ערכים באנגלית? ואגב, מה זה בלאקבערי? --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 02:59, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::בלאקבערי זה מחשב נייד שלובשים אותו על החגורה והוא מחובר ישירות לאימייל 24 שעות ביממה ובאותו שניה שקיבלתי אימייל זה רוטט לי בחגורה.<br />
<br />
בקשר לערכים באנגלית, אז נראה לי שאני לא יכול לכתוב ערכים שלמים באנגלית, אמנם מכתבים וכיוצ"ב אבל את הידע בכתיבה בשפה האנלית לחוקותיה לא למדתי זה רק מנסיון השנים.--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:05, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
:א. אם כן, מדוע אורך כ"כ הרבה זמן עד שאתה עונה באימייל? ב. אם אתה יודע אנשים שרוצים לערוך באנגלית, אמור לי. --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:10, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::: א. סליחה על האימייל הסיבה שלא עניתי בפעם הראשונה כיוון שהבלאקבערי שלי לא כותב בעברית ופעם השנייה ראיתי שאתה לחוץ אז עניתי באנגלית ובקיצור ב. אני יראה אם אני יכול למצוא מי שירצה לערוך באנגלית, רק אני רוצה להבין, זה הולך להיות הכל מחדש או מה?--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:30, 18 ביולי 2010 (UTC)</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:LASKER770&diff=79435שיחת משתמש:LASKER7702010-07-18T03:30:38Z<p>LASKER770: /* אימייל */</p>
<hr />
<div>{{בה}}<br />
אשמח לעזור בכל עניין. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 15:15, 19 בינואר 2010 (UTC)<br />
:שלום לסקר ותודה על תרומותיך. בחב"דפדיה נהוג לאיית ולכתוב על פי כללי הדקדוק העברי. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 14:28, 7 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== ראה ==<br />
[[עזרה:דף הפניה]]. --בברכה, היום כ"ט בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:51, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== הרשאה להעלאת תמונות ==<br />
<br />
{{הרשאות}} <br />
<br />
--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 07:04, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== חתימה ==<br />
<br />
<br />
{{עזרה חתימה}}<br />
--בברכה, היום כ"ט בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 07:33, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
קיבלתי--[[משתמש:LASKER770|LASKER770]] 19:13, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
:נשמח גם שתרשום על עצמך מספר מילות בדף המשתמש שלך. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:28, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
<br />
== תבנית למחיקה ==<br />
כדי להציב בראש ערך תבנית למחיקה, עליך לסמן בין הסוגריים אותם הצבת את המילה "למחיקה", ואחרי המקף | לכתוב את הסיבה.<br />
<br />
כך: <nowiki>{{למחיקה|סיבה=לא ראוי לערך}}</nowiki><br />
<br />
--בברכה, היום ב' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 22:36, 13 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== תבנית לעריכה ==<br />
כדי להציב תבנית "לעריכה", עליך לסמן בין הסוגריים אותם הצבת את המילה "למחיקה", ואחרי המקף | לכתוב את הסיבה.<br />
<br />
כך: <nowiki>{{לעריכה|סגנון}}</nowiki>.<br />
--בברכה, היום ג' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 14:30, 14 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== אימייל ==<br />
<br />
כנראה שכבודו פתח אימייל מיוחד לחב"דפדיה. שכן מזמן שאני שולח לכבודו אימייל עד שאני מקבל תגובה, עורך יום יומיים. אני צודק? --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 02:51, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
לא דווקא אני מקבל את זה על הבלאקבערי שלי. אוקי אז בקשר לשאלה שלך אם אני יודע אנגלית אז כן וודאי שאני יודע, עד כמה אני יודע אני לא יכול להעריך את זה זה שאלה קצת קשה.--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 02:57, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
:באותו רמה של עברית? האם אתה מעריך את עצמך כיכול לכתוב ערכים באנגלית? ואגב, מה זה בלאקבערי? --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 02:59, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::בלאקבערי זה מחשב נייד שלובשים אותו על החגורה והוא מחובר ישירות לאימייל 24 שעות ביממה ובאותו שניה שקיבלתי אימייל זה רוטט לי בחגורה.<br />
<br />
בקשר לערכים באנגלית, אז נראה לי שאני לא יכול לכתוב ערכים שלמים באנגלית, אמנם מכתבים וכיוצ"ב אבל את הידע בכתיבה בשפה האנלית לחוקותיה לא למדתי זה רק מנסיון השנים.--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:05, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
:א. אם כן, מדוע אורך כ"כ הרבה זמן עד שאתה עונה באימייל? ב. אם אתה יודע אנשים שרוצים לערוך באנגלית, אמור לי. --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:10, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::: א. סליחה על האימייל הסיבה שלא עניתי בפעם הראשונה כיוון שהבלאקבערי שלי לא כותב בעברית ופעם השנייה ראיתי שאתה לחוץ אז עניתי באנגלית ובקיצור ב. אני יראה אם אני יכול למצוא מי שירצה לערוך באנגלית, רק אני רוצה להבין, זה הולך להיות הכל מחדש או מה?</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:LASKER770&diff=79428שיחת משתמש:LASKER7702010-07-18T03:05:48Z<p>LASKER770: /* אימייל */</p>
<hr />
<div>{{בה}}<br />
אשמח לעזור בכל עניין. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 15:15, 19 בינואר 2010 (UTC)<br />
:שלום לסקר ותודה על תרומותיך. בחב"דפדיה נהוג לאיית ולכתוב על פי כללי הדקדוק העברי. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 14:28, 7 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== ראה ==<br />
[[עזרה:דף הפניה]]. --בברכה, היום כ"ט בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:51, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== הרשאה להעלאת תמונות ==<br />
<br />
{{הרשאות}} <br />
<br />
--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 07:04, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== חתימה ==<br />
<br />
<br />
{{עזרה חתימה}}<br />
--בברכה, היום כ"ט בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 07:33, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
קיבלתי--[[משתמש:LASKER770|LASKER770]] 19:13, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
:נשמח גם שתרשום על עצמך מספר מילות בדף המשתמש שלך. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:28, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
<br />
== תבנית למחיקה ==<br />
כדי להציב בראש ערך תבנית למחיקה, עליך לסמן בין הסוגריים אותם הצבת את המילה "למחיקה", ואחרי המקף | לכתוב את הסיבה.<br />
<br />
כך: <nowiki>{{למחיקה|סיבה=לא ראוי לערך}}</nowiki><br />
<br />
--בברכה, היום ב' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 22:36, 13 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== תבנית לעריכה ==<br />
כדי להציב תבנית "לעריכה", עליך לסמן בין הסוגריים אותם הצבת את המילה "למחיקה", ואחרי המקף | לכתוב את הסיבה.<br />
<br />
כך: <nowiki>{{לעריכה|סגנון}}</nowiki>.<br />
--בברכה, היום ג' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 14:30, 14 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== אימייל ==<br />
<br />
כנראה שכבודו פתח אימייל מיוחד לחב"דפדיה. שכן מזמן שאני שולח לכבודו אימייל עד שאני מקבל תגובה, עורך יום יומיים. אני צודק? --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 02:51, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
לא דווקא אני מקבל את זה על הבלאקבערי שלי. אוקי אז בקשר לשאלה שלך אם אני יודע אנגלית אז כן וודאי שאני יודע, עד כמה אני יודע אני לא יכול להעריך את זה זה שאלה קצת קשה.--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 02:57, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
:באותו רמה של עברית? האם אתה מעריך את עצמך כיכול לכתוב ערכים באנגלית? ואגב, מה זה בלאקבערי? --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 02:59, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::בלאקבערי זה מחשב נייד שלובשים אותו על החגורה והוא מחובר ישירות לאימייל 24 שעות ביממה ובאותו שניה שקיבלתי אימייל זה רוטט לי בחגורה.<br />
<br />
בקשר לערכים באנגלית, אז נראה לי שאני לא יכול לכתוב ערכים שלמים באנגלית, אמנם מכתבים וכיוצ"ב אבל את הידע בכתיבה בשפה האנלית לחוקותיה לא למדתי זה רק מנסיון השנים.--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:05, 18 ביולי 2010 (UTC)</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:LASKER770&diff=79427שיחת משתמש:LASKER7702010-07-18T03:05:27Z<p>LASKER770: /* אימייל */</p>
<hr />
<div>{{בה}}<br />
אשמח לעזור בכל עניין. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 15:15, 19 בינואר 2010 (UTC)<br />
:שלום לסקר ותודה על תרומותיך. בחב"דפדיה נהוג לאיית ולכתוב על פי כללי הדקדוק העברי. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 14:28, 7 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== ראה ==<br />
[[עזרה:דף הפניה]]. --בברכה, היום כ"ט בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:51, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== הרשאה להעלאת תמונות ==<br />
<br />
{{הרשאות}} <br />
<br />
--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 07:04, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== חתימה ==<br />
<br />
<br />
{{עזרה חתימה}}<br />
--בברכה, היום כ"ט בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 07:33, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
קיבלתי--[[משתמש:LASKER770|LASKER770]] 19:13, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
:נשמח גם שתרשום על עצמך מספר מילות בדף המשתמש שלך. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:28, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
<br />
== תבנית למחיקה ==<br />
כדי להציב בראש ערך תבנית למחיקה, עליך לסמן בין הסוגריים אותם הצבת את המילה "למחיקה", ואחרי המקף | לכתוב את הסיבה.<br />
<br />
כך: <nowiki>{{למחיקה|סיבה=לא ראוי לערך}}</nowiki><br />
<br />
--בברכה, היום ב' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 22:36, 13 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== תבנית לעריכה ==<br />
כדי להציב תבנית "לעריכה", עליך לסמן בין הסוגריים אותם הצבת את המילה "למחיקה", ואחרי המקף | לכתוב את הסיבה.<br />
<br />
כך: <nowiki>{{לעריכה|סגנון}}</nowiki>.<br />
--בברכה, היום ג' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 14:30, 14 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== אימייל ==<br />
<br />
כנראה שכבודו פתח אימייל מיוחד לחב"דפדיה. שכן מזמן שאני שולח לכבודו אימייל עד שאני מקבל תגובה, עורך יום יומיים. אני צודק? --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 02:51, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
לא דווקא אני מקבל את זה על הבלאקבערי שלי. אוקי אז בקשר לשאלה שלך אם אני יודע אנגלית אז כן וודאי שאני יודע, עד כמה אני יודע אני לא יכול להעריך את זה זה שאלה קצת קשה.--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 02:57, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
:באותו רמה של עברית? האם אתה מעריך את עצמך כיכול לכתוב ערכים באנגלית? ואגב, מה זה בלאקבערי? --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 02:59, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
בלאקבערי זה מחשב נייד שלובשים אותו על החגורה והוא מחובר ישירות לאימייל 24 שעות ביממה ובאותו שניה שקיבלתי אימייל זה רוטט לי בחגורה.<br />
<br />
בקשר לערכים באנגלית, אז נראה לי שאני לא יכול לכתוב ערכים שלמים באנגלית, אמנם מכתבים וכיוצ"ב אבל את הידע בכתיבה בשפה האנלית לחוקותיה לא למדתי זה רק מנסיון השנים.</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:LASKER770&diff=79422שיחת משתמש:LASKER7702010-07-18T02:57:36Z<p>LASKER770: /* אימייל */</p>
<hr />
<div>{{בה}}<br />
אשמח לעזור בכל עניין. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 15:15, 19 בינואר 2010 (UTC)<br />
:שלום לסקר ותודה על תרומותיך. בחב"דפדיה נהוג לאיית ולכתוב על פי כללי הדקדוק העברי. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 14:28, 7 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== ראה ==<br />
[[עזרה:דף הפניה]]. --בברכה, היום כ"ט בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:51, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== הרשאה להעלאת תמונות ==<br />
<br />
{{הרשאות}} <br />
<br />
--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 07:04, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== חתימה ==<br />
<br />
<br />
{{עזרה חתימה}}<br />
--בברכה, היום כ"ט בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 07:33, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
קיבלתי--[[משתמש:LASKER770|LASKER770]] 19:13, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
:נשמח גם שתרשום על עצמך מספר מילות בדף המשתמש שלך. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:28, 11 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
<br />
== תבנית למחיקה ==<br />
כדי להציב בראש ערך תבנית למחיקה, עליך לסמן בין הסוגריים אותם הצבת את המילה "למחיקה", ואחרי המקף | לכתוב את הסיבה.<br />
<br />
כך: <nowiki>{{למחיקה|סיבה=לא ראוי לערך}}</nowiki><br />
<br />
--בברכה, היום ב' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 22:36, 13 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== תבנית לעריכה ==<br />
כדי להציב תבנית "לעריכה", עליך לסמן בין הסוגריים אותם הצבת את המילה "למחיקה", ואחרי המקף | לכתוב את הסיבה.<br />
<br />
כך: <nowiki>{{לעריכה|סגנון}}</nowiki>.<br />
--בברכה, היום ג' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 14:30, 14 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== אימייל ==<br />
<br />
כנראה שכבודו פתח אימייל מיוחד לחב"דפדיה. שכן מזמן שאני שולח לכבודו אימייל עד שאני מקבל תגובה, עורך יום יומיים. אני צודק? --בברכה, היום ז' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 02:51, 18 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
לא דווקא אני מקבל את זה על הבלאקבערי שלי. אוקי אז בקשר לשאלה שלך אם אני יודע אנגלית אז כן וודאי שאני יודע, עד כמה אני יודע אני לא יכול להעריך את זה זה שאלה קצת קשה.--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 02:57, 18 ביולי 2010 (UTC)</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A8%D7%90%D7%A4&diff=79418יקותיאל מנחם ראפ2010-07-18T02:54:22Z<p>LASKER770: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:הרב ראפ.jpg|left|thumb|250px|הרב ראפ בהתוועדות [[סיום הרמב"ם]] ב[[770]]]]<br />
הרב '''יקותיאל מנחם ראפ''' הינו משגיח בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שב [[770]], וחבר [[המטה העולמי להבאת המשיח]].<br />
<br />
הרב ראפ למד בצעירותו בישיבה הליטאית "קול תורה" ב[[ירושלים]], והתקרב לחסידות בעקבות שיעורים ב[[ספר התניא]] שנמסרו על ידי הרב [[יוסף צבי סגל]], ראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)]]. <br />
<br />
לימים התמנה הרב ראפ לחבר הנהלת הישיבה המרכזית, תפקיד בו הוא מכהן עד היום. במסגרת תפקידו זה הוא מארגן את [[כינוס התמימים העולמי]].<br />
<br />
התפרסם בציבור עקב פעילותו במסגרת [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית|צעירי אגודת חב"ד בארה"ב]] בשדה התעופה קנדי שב[[ניו יורק]], ובזכות קשריו הענפים הביא אורחים ואישים מכובדים רבים אל הרבי ל[[חלוקת דולרים]] ובהזדמנויות נוספות.<br />
<br />
הרב ראפ עומד בראש "[[מטה שירה וזמרה לקבלת פני משיח]]", המארגן בכל [[יומא דפגרא]] ובימי [[חודש אדר]] ריקודי שמחה בליווי תזמורת ב770, זאת לאור [[שיחה|שיחותיו]] ומענותיו הק' של [[אדמו"ר שליט"א]] בנושא ה[[שמחה בטהרתה]] לקבלת פני [[משיח]] צדקנו.<br />
<br />
הרב ראפ נמנה על המשתתפים הקבועים ב[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]] ב-770 הנערכים על-ידי הרב [[מנחם נחום גערליצקי]], שקיבל על כך עידודים רבים מהרבי. בכל סיום מקשר הרב ראפ את ההלכות הנוכחיות ברמב"ם ל[[חת"ת (תקנה)|שיעורים השבועיים]] והזמן, ול[[הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח|ענייני גאולה ומשיח]] ש"הזמן גרמא". הרבי הורה לרב ראפ להדפיס את הדברים אותם הוא אומר בסיומים אלו, ועל כן הוציא הרב ראפ לאור בשנים האחרונות את ספריו [http://www.tikvasmenachem.com/ 'תקוות מנחם'].<br />
<br />
הרב ראפ חבר בהנהלת "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]" בראשות הרב [[שלום דובער וולפא]], ויוזם מאבקים רבים לשלימות [[ארץ הקודש]] ומעורר על כך בכל הזדמנות.<br />
<br />
<br />
== קישור חיצוני ==<br />
<br />
[http://www.tikvasmenachem.com/ האתר של הרב ראפ 'תקוות מנחם']<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ראפ יקותיאל]][[קטגוריה:חברי ועד למען שלימות העם|ראפ יקותיאל מנחם]]</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A8%D7%90%D7%A4&diff=79417יקותיאל מנחם ראפ2010-07-18T02:53:20Z<p>LASKER770: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:הרב ראפ.jpg|left|thumb|250px|הרב ראפ בהתוועדות [[סיום הרמב"ם]] ב[[770]]]]<br />
הרב '''יקותיאל מנחם ראפ''' הינו משגיח בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שב [[770]], וחבר [[המטה העולמי להבאת המשיח]].<br />
<br />
הרב ראפ למד בצעירותו בישיבה הליטאית "קול תורה" ב[[ירושלים]], והתקרב לחסידות בעקבות שיעורים ב[[ספר התניא]] שנמסרו על ידי הרב [[יוסף צבי סגל]], ראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)]]. <br />
<br />
לימים התמנה הרב ראפ לחבר הנהלת הישיבה המרכזית, תפקיד בו הוא מכהן עד היום. במסגרת תפקידו זה הוא מארגן את [[כינוס התמימים העולמי]].<br />
<br />
התפרסם בציבור עקב פעילותו במסגרת [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית|צעירי אגודת חב"ד בארה"ב]] בשדה התעופה קנדי שב[[ניו יורק]], ובזכות קשריו הענפים הביא אורחים ואישים מכובדים רבים אל הרבי ל[[חלוקת דולרים]] ובהזדמנויות נוספות.<br />
<br />
הרב ראפ עומד בראש "[[מטה שירה וזמרה לקבלת פני משיח]]", המארגן בכל [[יומא דפגרא]] ובימי [[חודש אדר]] ריקודי שמחה בליווי תזמורת ב770, זאת לאור [[שיחה|שיחותיו]] ומענותיו הק' של [[אדמו"ר שליט"א]] בנושא ה[[שמחה בטהרתה]] לקבלת פני [[משיח]] צדקנו.<br />
<br />
הרב ראפ נמנה על המשתתפים הקבועים ב[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]] ב-770 הנערכים על-ידי הרב [[מנחם נחום גערליצקי]], שקיבל על כך עידודים רבים מהרבי. בכל סיום מקשר הרב ראפ את ההלכות הנוכחיות ברמב"ם ל[[חת"ת (תקנה)|שיעורים השבועיים]] והזמן, ול[[הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח|ענייני גאולה ומשיח]] ש"הזמן גרמא". הרבי הורה לרב ראפ להדפיס את הדברים אותם הוא אומר בסיומים אלו, ועל כן הוציא הרב ראפ לאור בשנים האחרונות את ספריו "[[תקוות מנחם]]".<br />
<br />
הרב ראפ חבר בהנהלת "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]" בראשות הרב [[שלום דובער וולפא]], ויוזם מאבקים רבים לשלימות [[ארץ הקודש]] ומעורר על כך בכל הזדמנות.<br />
<br />
<br />
== קישור חיצוני ==<br />
<br />
[http://www.tikvasmenachem.com/ האתר של הרב ראפ 'תקוות מנחם']<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ראפ יקותיאל]][[קטגוריה:חברי ועד למען שלימות העם|ראפ יקותיאל מנחם]]</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A8%D7%90%D7%A4&diff=79416יקותיאל מנחם ראפ2010-07-18T02:52:21Z<p>LASKER770: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:הרב ראפ.jpg|left|thumb|250px|הרב ראפ בהתוועדות [[סיום הרמב"ם]] ב[[770]]]]<br />
הרב '''יקותיאל מנחם ראפ''' הינו משגיח בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שב [[770]], וחבר [[המטה העולמי להבאת המשיח]].<br />
<br />
הרב ראפ למד בצעירותו בישיבה הליטאית "קול תורה" ב[[ירושלים]], והתקרב לחסידות בעקבות שיעורים ב[[ספר התניא]] שנמסרו על ידי הרב [[יוסף צבי סגל]], ראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)]]. <br />
<br />
לימים התמנה הרב ראפ לחבר הנהלת הישיבה המרכזית, תפקיד בו הוא מכהן עד היום. במסגרת תפקידו זה הוא מארגן את [[כינוס התמימים העולמי]].<br />
<br />
התפרסם בציבור עקב פעילותו במסגרת [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית|צעירי אגודת חב"ד בארה"ב]] בשדה התעופה קנדי שב[[ניו יורק]], ובזכות קשריו הענפים הביא אורחים ואישים מכובדים רבים אל הרבי ל[[חלוקת דולרים]] ובהזדמנויות נוספות.<br />
<br />
הרב ראפ עומד בראש "[[מטה שירה וזמרה לקבלת פני משיח]]", המארגן בכל [[יומא דפגרא]] ובימי [[חודש אדר]] ריקודי שמחה בליווי תזמורת ב770, זאת לאור [[שיחה|שיחותיו]] ומענותיו הק' של [[אדמו"ר שליט"א]] בנושא ה[[שמחה בטהרתה]] לקבלת פני [[משיח]] צדקנו.<br />
<br />
הרב ראפ נמנה על המשתתפים הקבועים ב[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]] ב-770 הנערכים על-ידי הרב [[מנחם נחום גערליצקי]], שקיבל על כך עידודים רבים מהרבי. בכל סיום מקשר הרב ראפ את ההלכות הנוכחיות ברמב"ם ל[[חת"ת (תקנה)|שיעורים השבועיים]] והזמן, ול[[הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח|ענייני גאולה ומשיח]] ש"הזמן גרמא". הרבי הורה לרב ראפ להדפיס את הדברים אותם הוא אומר בסיומים אלו, ועל כן הוציא הרב ראפ לאור בשנים האחרונות את ספריו "[[תקוות מנחם]]".<br />
<br />
הרב ראפ חבר בהנהלת "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]" בראשות הרב [[שלום דובער וולפא]], ויוזם מאבקים רבים לשלימות [[ארץ הקודש]] ומעורר על כך בכל הזדמנות.<br />
<br />
[http://www.tikvasmenachem.com/ האתר של הרב ראפ 'תקוות מנחם']<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ראפ יקותיאל]][[קטגוריה:חברי ועד למען שלימות העם|ראפ יקותיאל מנחם]]</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A8%D7%A4%22%D7%91&diff=79402תרפ"ב2010-07-18T02:05:36Z<p>LASKER770: /* נולדו */</p>
<hr />
<div>'''שנת תרפ"ב''' (5,682 לפ"ק) היא השנה ה-82 למאה השישית לאלף החמישי לבריאת העולם.<br />
<br />
==אירועים==<br />
*[[הרבי]] מבקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]].<br />
==נולדו==<br />
<br />
*ד' [[ניסן]] - הרה"ח ר' [[זושא וילימובסקי]].<br />
*כ"ד [[סיוון]] - המשפיע [[יהושע העשיל צייטלין]].<br />
<br />
==נפטרו==<br />
<br />
{{תרנ"א ת"ש}}<br />
<br />
{{תרנ"א}}</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%92&diff=79331פנחס הירשפרונג2010-07-16T21:12:11Z<p>LASKER770: </p>
<hr />
<div>{{בעריכה}}<br />
[[קובץ:רב הירשפונג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פנחס הירשפרונג]]<br />
<br />
<br />
<br />
הרב '''פנחס הירשפרונג''' היה רבה הראשי של קנדה תלמיד- חבר של [[הרבי]].<br />
<br />
'''תרגום מאנגלית לעברית'''<br />
שימש גם כראש ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], <br />
<br />
הרב פנחס נולד בעיירה דוקלה בשנת תער"ב לאביו, ר' חיים, היה חתנו של אב"ד הגר"א (הגאון) ר' דוד צבי זהמאן. הוא למד תורה אצל סבו (שהיה גם המורה של הרבי מקלויזנבורג) המודעה מכן הפך תלמיד מצטיין של שפירא מאיר הגאון ר 'מדהים' של לובלין. באותה תקופה הרבי שלו העיד כי הוא ידע 2200 דפי גמרא בעל פה! <br />
<br />
כשהיה בר מצווה פרסם את פרי עטו הראשון שלו 'פרי פנחס ", ולאחר מכן הוא החל לערוך את כתב העת החודשי תורה" אהל תורה ", אשר הכיל את החידושי תורה של תלמידי חכמים הזמן. אחרי שהעביר הרב שפירא, הפך פנחס ר 'בוחן (מי בדיקות) של תלמידיו החדשים שהגיעו ישיבות חכמי לובלין. <br />
<br />
על מנת להעריך את הבקיאות מדהים (רוחב של ידע) אשר בוחן של חכמי ישיבות לובלין היו צריכים, אנחנו צריכים לקבל קצת מידע רקע על המקור של הישיבה. פולין באותה תקופה היה מבצר של בחסידות, למדות ויראת שמיים, אבל האנשים היו עניים להקים ישיבה גדולה היה בא בחשבון. יחד באו מאיר ר 'שפירא עם חלום: הוא הכריז כי ישיבה שבקרוב בנוי אשר ייראה כמו ארמון. לאחר מאמץ אדיר, הוא הצליח לגייס את הסכומים הנדרשים ענק שנבנה ישיבה שבה אכן, נראה כמו ארמון. <br />
<br />
לא כל אחד שרוצה להשתתף התקבלה בישיבה זו. רק את הטוב ביותר ואת הבהירים יכול להיכנס למבחן הכניסה כוללת נבדק על פוליו 400 של גמרא עם פירושים, לפי הלב! אם זה מה תלמידיו לעתיד צריך לדעת, אז אתה יכול רק לדמיין מה בוחן שהחליטו מי יהיה להתקבל לישיבה ידע! אפילו בפולין לפני המלחמה, פנחס 'ר נחשב משכמו ומעלה השאר. <br />
<br />
בתקופת השואה הוא הצליח, עם אהבה של האשם? חסד, כדי להימלט ממחנה ריכוז. ואז הוא בהצלחה חצה את הגבול מאזור הסובייטי בליטא. משם נסע דרך סיביר לקובה, ובסופו של דבר בשנחאי. בשנת [[תש"א]] הוא הגיע לקנדה. הוא תיאר את תלאות שלו בזיכרונותיה פרסם בשנת [[תרצ"ה]]. הוא היה הרב של הקהילה "," עדס ישורון "במונטריאול היה ראש ישיבת" מרכז התורה ". מאוחר יותר התמנה למנהל של ועד הרבנים וראש בית הדין של מונטריאול, קנדה, וכן הרב הראשי של קנדה. <br />
<br />
הוא היה אחד הניצולים היחידים מהגאונים של פולין, והוא נחשב לאחד הבקיאים הגדולים ביותר של הדור שלנו ש"ס פוסקים שידע בעל פה. זה היה בנוסף חדות שלו בלימוד, אשר בא לידי ביטוי עומק שלו הרצאות בתורה והחידושים שלו. עם כל זה, הוא היה אדם צנוע אשר לקח שום קרדיט לעצמו. הוא רדף שלום, היה בעל חסד, והיה מעורב בנאמנות את הצרכים של הקהילה. <br />
<br />
הגאון שימש כמודל של המוחלט ביטול(עצמית? השלילה) כדי לשאת נשיא הדור. הוא היה באופן קבוע לבקר את הרבי, לדון בנושאים תורה עמו ולהשתתף בהתוועדויות. החיבור הראשון שלו על ידי האות אנו מוצאים את "איגרות קודש" (מכתב # 2977) מיום בחול המועד סוכות תשט"ו. גאון שלח את ספר "מנחת סולת" על ספר החינוך אשר כתב סבו, לרבי - וגם הרבי הגיב עם הערות מדהים אשר יוצג בקיאות מרשים עומק נגלה ונסתר. <br />
<br />
הרב [[מאיר פלוטקין]],תלמיד של ר' פנחס , מספר על היחידות הראשנה של מורו (הקהל הפרטי) עם הרבי כמו מורו ורבו תיאר לו את זה: <br />
<br />
פגישתו הראשונה עם הרבי התקיימה ב[[תשי"ז]]. באותה תקופה, לר' פנחס לא היה קשר אמיתי עם חב"ד, אבל זה לא מנע ממנו להסדיר יחידות עם הרבי, שהוא שמע כל כך הרבה. <br />
<br />
כשנכנסתי לחדרו של הרבי, לפני שפתח את פיו או מסר הרבי את המחבת (נפש פדיון) או אפילו הזדהה - הרבי קם ושאל, "האם אתה יוסף עקיבא בן אשר מפורסם מקצה אחד של העולם אל אחרים? " לאחר הפסקה קלה, המשיך הרבי ואמר: "אכן, אתה כמו" יוסף בן עקיבא "עבור" אתה מפורסם מקצה אחד של העולם לקצהו האחר. " <br />
<br />
כאשר הגאון ושלום קרא, צ 'אס ... הרבי חייך ושאל: חלילה "למה"? זה לא גמרא מפורשת? ... עד אשר פנחס ר' בהכנעה השיב: חלילה לומר שאני כמו עקיבא בן יוסף ... <br />
<br />
וכך, למרות גדולתו והבקיאות שלו, שכמוהו בקושי נמצא הדור שלנו - הוא רואה את עצמו אדם פשוט, לא ההנאה הנגזרות מן הכותרות, אשר ליווה תמיד את שמו. <br />
<br />
הרבי המתינו תהיה מודעת פתיחת OE כולל <br />
<br />
"בקיץ תשט"ו, מספר הרב פלוטקין," אחרי שהתחתנתי, אני רוצה לנסוע עם חבר ללמוד כולל בניו יורק, אבל הרבי אמר לנו להישאר במונטריאול לפתוח כולל בראשותו. הרב הסכים וככה כולל חב"ד נפתח במונטריאול. לפני זה נפתח רשמית, נאמר לנו על ידי הרב [[חדקוב]] כי הרבי אמר לו כי למרות שלא ללכת אהל למחרת (באותו זמן, הרבי רק הלך אוהל פעמיים בחודש) - הוא ילך בכל מקרה, כדי להכריז על פתיחת הכולל. הרבי גם ביקש כי ברגע לימוד למעשה החלה, שהם מכנים ניו יורק ולהגיד להם כל כך. <br />
<br />
"למחרת, ברגע הלמידה החל בכולל, מיהרתי לטלפון והתקשרתי מזכירו של הרבי. ואז ניגש הרבי אל אהל". <br />
<br />
בפרק מרגש ברומניה <br />
<br />
למדנו במשך שנה איתו, המשיך הרב פלוטקין, וגם במהלך השנה שינוי גדול החלו להתקיים מערכת היחסים שלו עם הרבי מליובאוויטש: <br />
<br />
בחודש אלול [[תשכ"ה]], הלך פנחס ר 'לרומניה. באותם ימים טיול ברומניה היה חריג ביותר. זו היתה מדינה קומוניסטית שבה לא לאפשר לאף אחד לצאת או ב. אני עדיין לא יודע איך הוא הצליח לקבל אשרה כדי להיכנס למדינה. בדיעבד אומר לי כי המסע הוביל בעקיפין מעורבותו ליובאוויטש. <br />
<br />
כמה חודשים אחרי שהוא חזר, הוא מתאר בפרק המרגש ביותר שקרה ברומניה, ואיך הסיפור הסתיים שוב בחדר של הרבי בברוקלין. הוא הגיע לרומניה ומצאו אותו להיות שממה רוחנית. במשך ארבעים שנה של שלטון קומוניסטי השאיר סימן שלהם היו נמחקים היהדות מהמדינה. עם זאת, בעיצומו של עקרות הזה, מצא ר פנחס שוחט רק שנשארו מצוות. הוא הופתע לראות את בית יהודי אמיתי שנוהל על פי כל החוקים של שולחן ערוך. הוא גם התרשם יותר כאשר הוא פגש ילדים של שוחט אשר גדלו עם חינוך יהודי ראוי. <br />
<br />
שוחט, שרצה לחנך את ילדיו ללא השפעות חיצוניות, לא מאפשרים להם לצאת מהבית, כדי שלא יהיה "שרוף באש של כפירה" ששררה בחוץ. ר' פנחס 'אמר בזמנו, כי הוא מעולם לא ראה ילדים משכילים כמו הילדים של שוחט של רומניה! <br />
<br />
שוחט עצמו ילך מילד לילד וללמד אותם. הוא מלמד אחד אל"ף, בית ו גמרא אחרת. הוא לימד את בנותיו מדרשי חז"ל ו החדירו בהם אמונה וביטחון. <br />
<br />
לפני שחזר פנחס ה-R ארה"ב "הלך להגיד טוב? ביי כדי שוחט. שוחט ביקש ממנו לבוא לחדר צדדי ושם הוא שפך את לבו. הוא תיאר את מסירות נפש היומי הוא זקוק על מנת לחנך את הילדים שלו, אמר כי לאחרונה הוא החל לחשוש הרבה הרוחני שלהם. "אחרי הכל, הם יגדלו לצאת אל הרחוב, ואז מי יבטיח כי הם לא מקבלים הרוס," הוא שאל במרירות. "רק אדם אחד יכול לעזור לי - הרבי מליובאוויטש", הוא סיכם. "שמעתי שאתה קרוב אליו ולכן אני שואל, כי כאשר אתה מקבל בחזרה לאמריקה, ללכת מיד אל הרבי ולומר לו שאני מבקש שהוא לוקח אותי ואת הילדים שלי מכאן. תגיד לו שאני עושה את זה למען הילדים שלי. אין לי ספק שהוא יכול לקחת אותי מכאן. " <br />
<br />
פנחס ר 'ואמר לו כי בהשגחה פרטית (על ידי ההשגחה העליונה) הוא היה יחידות מיד עם שובו והוא הבטיח עו"ד מטעמו אל הרבי. שוחט היה מאושר והם נפרדו. <br />
<br />
מעולם לא ראיתי מי בא קרוב לרבי בגאונות <br />
<br />
<br />
לפני שאני אומר לך את סוף הסיפור, פנחס ר 'המשיך, אני אתן לך קצת רקע זה יחידות. אתה יודע שהרב יכול ללמוד קצת ... אז לפני המלחמה, היה לי זכות לדבר עם כל גדולי התורה בפולין. אחרי המלחמה דיברתי עם גדולי הליטאים, ולאחר מכן באמריקה דיברתי עם כל גדולי ששרדו את המלחמה. היה רק אדם אחד לא הצלחתי לדבר - הרבי מליובאוויטש. גם כאשר היה לי יחידות איתו, הוא מכוון את השיחה לנושאים קהילתי להפצת היהדות, ואני לא הספקתי לדבר איתו "ללמוד". <br />
<br />
כתבתי לרבי שאני רוצה לדבר איתו בלימוד. אני הוסיף כי ידעתי כי הזמן של הרבי היה יקר, אך עדיין הייתי מבקש הרבי לתת לי קצת מזמנו, לשיחה כגון זה היה יקר לי יותר מכל אוצרות העולם. הרבי הסכים. בשעה היחידות זה אני גם הזכיר את בקשתו של שוחט. <br />
<br />
הוא הלך ליחידות ואמר כי בישיבות מאז הוא למד, הוא היה מספר שאלות קשות אשר ביקש כל גדולי התורה, אשר איש מהם לא היה מסוגל לענות. היו שם כמה מי "החלישו את השאלות, אבל לא מצאתי מישהו יכול לתת לי תשובה אמיתית לשאלות אלה. זה מאוד מטריד אותי ואני רוצה לשאול את הרבי ולשמוע פתרונות שלו." <br />
<br />
הרבי הביט בי בחום ואמר בהפתעה כל הגאונים שהזכרת לא יכולים לענות על השאלות שלך, ואני יכול? <br />
<br />
פנחס ר 'ענה בביטחון: כן, הערב הרבי יענה לכולם! <br />
<br />
הרבי הנהן בראשו כדי לציין פנחס 'ר אפשר להתחיל עם השאלות שלו. השאלות לא היו אלה הרגילים. הם היו על אחד הסעיפים הקשים ביותר תלמוד ירושלמי. כדי להבין את השאלה שאתה צריך להיות גאון. להפתעתו של הרב , זה לא נראה כאילו הרבי היה מרוכז יותר. הוא ישב נינוח בצורה כה כי פנחס ר 'תהה אם הרבי היה מקשיב למה שהוא אומר. <br />
<br />
אם לא הייתי מודע גאונות של הרבי, הייתי הפסיקה לדבר התנצלתי באומרו, שאלות אלה לא בשבילך. מאז שמעתי על גאון של הרבי, המשכתי לדבר. <br />
<br />
כשהוא סיים, אמר הרבי: לפי מה שאתה אומר - זה באמת קשה, אבל זה לא אשמתו של ירושלמי, אבל אשמתך כיוון שאתה לא ללמוד את הנושא כראוי. אם אתה למד את ירושלמי כראוי, לא יהיו לך שאלות. <br />
<br />
מבלי לפתוח ספר, החל הרבי להרצות על הנושא של ירושלמי כאילו הוא קורא את זה מתוך ספר. הוא הסביר והראה לו כי על ידי לימוד זה כמו שצריך, השאלה שלו לא היתה שאלה בכלל. <br />
פנחס 'ר היה המום ונדהם מכך. אחרי הכל, הוא הציג את שאלותיו הגדול הגדול לא אחד מהם חשב שאין בסיס לשאלותיו. והנה הרבי, על ידי לימוד הנושא כראוי, הוכיח כי השאלה באה לא יודעת איך ללמוד את הזכות ירושלמי מלכתחילה. <br />
<br />
מעולם לא פגשתי עומק כזה של למידה בחיי, אמר ר 'פנחס. ראיתי הענקים בחיי, אבל מעולם לא פגשתי מישהו התקרב הרבי בגאונות. <br />
<br />
ר' פנחס בילה הרבה זמן לשאול שאלות אחרות שלו, הרבי ענה להם עם כל התשובות מדהים גאון שלהם. לאחר שסיים, הוא אמר אני רואה שאנשים רבים אחרים ממתינים אז אני לא אגזול יותר זמן, אבל אני רוצה לתת על הודעה שוחט שפגשתי ברומניה. <br />
<br />
הרבי הרצינו מאוד, והוא שאל פנחס 'ר לתת לו את כל הפרטים. ר 'פנחס אמר לו כל מה שהוא ידע והגיע למסקנה מכן עם הבקשה של שוחט שהרבי ירחם ולקחת אותו מחוץ לרומניה. <br />
<br />
פניו של הרבי הפך האוסר ביותר, ואת עיניו והביט כלפי מטה והוא שתק. דממה כבדה שררה בחדר במשך זמן רב. פתאום הרבי הרים את ראשו ואמר בקול קודר: fatherin שלי? המשפט שלח אנשים למקומות כאלה, ואני צריך לקחת אותם משם?! ומי יחליף אותו? <br />
<br />
ר 'פנחס אמר : כאשר שמעתי את הרבי אומר את זה, הרגשתי שמצאתי את המנהיג של הדור. הרגשתי חזקה כי הרבי הוא משה רבינו בדור, ולא לאף אחד אחר. הוא מנהיג יהודי אמיתי. <br />
<br />
מכאן ואילך, "פנחס" הקשרים עם הקהילה חב"ד בכלל ואת הרבי בפרט, הלכה וגברה. אפשר לומר כי יחידות זה הפך אותו חסיד חב"ד בכל מובן של המילה. <br />
<br />
אתה צריך דאנס <br />
ברחוב <br />
<br />
מסיבה כלשהי, הרב Hirschprung נתפס על ידי רבים בתור חסיד של הרבי באופן אינטלקטואלי, אבל לא מבחינה רגשית. להלן שתי אנקדוטות ינפץ מיתוס: <br />
בכל פעם גאון נסע להתוועדויות של הרבי, הוא לקח הרב תלמיד שלו פלוטקין איתו במכונית. הרב פלוטקין היה לשמוע את התגובות של גאון לאחר farbrengens. אחרי התקף הלב של הרבי על שמחת תורה [[תשל"ח]], גאון חששו הרבי לא התוועד על י"ט כסלו. השמחה שלו היתה בלתי ניתן לתיאור כאשר נודע לו שהרבי יהיה farbrenging אחרי הכל. <br />
<br />
הביתה אחרי התוועדות, בדרך חזרה, גאון לא מפסיקים לדבר על zechus גדול היה לנו התוועדות של הרבי. הוא אמר כי רק טיפש יכול ללכת לישון אחרי התוועדות כזו. "אתה חייב לצאת לרחוב, לרקוד משמחה, כי אנחנו ראויים כדי להתוועד עם הרבי כגון זמן קצר אחרי מה שקרה." <br />
<br />
ברוך השם אני <br />
יש לך הרבי, <br />
הרבי אמר שאתה <br />
היטב <br />
<br />
הסיפור הבא יוכיח ההתקשרות שלו ואת האמונה מה שהרבי אמר. היא סיפרה על ידי אחד תלמידיו שלו: <br />
לפני כמה שנים, "פנחס" R אשתו חלתה. עם נבחן, הרופאים אמרו לה גידול סרטני נמצאה וכי היא תצטרך לעבור ניתוח כדי להסיר אותה: הרופאים אמרו שהמצב היה קריטי והיה ספק אם הניתוח יעזור. <br />
<br />
פנחס ר 'נשברה על ידי החדשות. חבריו היו המומים מהשינוי החדשות שחוללה אותו בתוך כמה ימים. הוא השתנה מאדם, פעיל אנרגטי האיש, מותש חסר חיים. הוא הפסיק לבוא pasken ולא לדבר עם אף אחד בישיבה. הדבר היחיד שהוא לא להזניח היה השיעור הכללי הוא נתן, אבל גם זה היה נתון ללא ההתלהבות הרגילה שלו. <br />
<br />
כעבור כמה חודשים, אשתו היה טוב שוב שכחנו את הסיפור. יום אחד פגשתי את הבת שלו במהלך השיחה שלנו היא אמרה, "אתה יודע מה? אבי הוא חסיד גדול של הרבי מליובאוויטש! " כאשר לא הגבתי, בתו המשיך ואמר, "אתה צריך לדעת כי לא זו בלבד שהוא חסיד, אבל הוא גם הלב מקושר ונפש עם הרבי, ואני לא יודע אם אתה יכול למצוא חסיד גדול ממה הוא! " <br />
<br />
בשלב זה אמרתי כי נראה שהיא מגזימה והיא השיבה כי על אף שאביה לא פעל המכס חב"ד או נוסח להתפלל ארי? היא היתה בטוחה שלא היה חסיד ו מקושר כמו אביה. כהוכחה היא סיפרה לי את הסיפור הבא: <br />
<br />
"כאשר הבריאות של אמא שלי היה יציב, במצב של אבי הנפש היה נורא. זה נעשה רציני, כך שאנחנו, הילדים, ישבו ובכו על את ההורים? על אמא שלנו, מי שכב במיטה על אבינו, אשר ישב לידה כך בדכדוך. <br />
<br />
"יום אחד הייתי לבד בבית עם ההורים שלי כאשר מכתב הרבי הגיע בדואר. אבא שלי היה יושב ולומד וכאשר אמרתי לו מכתב הגיע מן הרבי מליובאוויטש, הוא קם, הלך למטבח כדי לשטוף את ידיו, חבש את כובעו ואת הז 'קט ואז קם לקרוא מכתב של הרבי. <br />
<br />
"עמדתי בצד והסתכלתי. פתאום הוא מיהר לחדר של אמא שלי בזמן שאני בעקבותיו. לעולם לא אשכח מה ראיתי: <br />
<br />
"הוא עמד ליד מיטתה ואמר: זה עתה קיבלתי מכתב מהרבי. הרבי כתב את המכתב לשון הקודש אבל אני מוכן לתרגם אותו ליידיש. <br />
<br />
"זה היה מכתב כללי / אישי בסוף הרבי הוסיף בכתב יד שורות אחדות, אשר אמר: לגבי מה שכתבת על אשתך - זה רק את העצה של ההארה הרע שרוצה להחליש אותך. לכן, לא תשים לב זה, זה לא נכון בכלל, אבל הטענה של הרע, והוא ואשתו זוכה לאורך ימים ושנים טובות. <br />
<br />
"אבא עמד ליד אמא, קרא לה בשמה ואמר, ברוך השם יש הרבי, הרבי אמר שאתה טוב. לכן, אתה טוב, ואין מה לדאוג. <br />
<br />
אני, שעמד בצד, לא יכולתי להאמין למראה עיני. תוך רגע, אבא שלי השתנה מקיצוניות אחת לשנייה. זה היה ממש תפנית של 180 מעלות. הוא פשוט חזר על עצמו, והיה נלהב, אדם פעיל, חי הוא היה לפני. <br />
<br />
בשבועות שלאחר מכן, עד להחלמה מלאה של אמא שלי - הדברים היו הפוכים. אנחנו אלה מודאגים, בזמן שאתה לא יכול לספר מאבי כי אשתו לא בדיוק הטוב ביותר של בריאות. אפילו ביום של הניתוח, כאשר הם גילגלו את אמא שלי לחדר הניתוח, וכולנו היינו מודאגים כל כך - הוא לא היה אכפת לי בעולם. הוא פשוט לא מבין למה היינו מודאגים. "הרבי אמר כי היא בריאה," חזר ואמר. <br />
<br />
"גם כאשר הרופאים אמרו שהם לא מצאו שום צמיחה קפצנו משמחה, הוא לא הבין על מה המהומה. הוא תמיד ידע שהיא גם ... <br />
<br />
"עכשיו, אתה אומר לי," אמרה בתו תלמיד, "יש עוד חסיד כמוהו? האם יש מישהו mekushar יותר ממה שהוא? " <br />
<br />
ואני חשבתי, אמר תלמיד, כי הכרתי אותו. הבנתי כי לא היה לי מושג על עומק של hiskashrus שלו אל הרבי. <br />
<br />
ה-IT היה ברור לו <br />
הרבי IS <br />
משיח <br />
<br />
אומר הרב מאיר פלוטקין תלמיד שלו, "היה ברור גאון zt'1 כי הרבי הוא מלך Hamoshiach. ישבתי איתו פעם ושאל אותו: מה ראית את הרבי, כי אתה לא רואה מישהו אחר? <br />
<br />
"היו שני דברים שקבע הרבי בנפרד: 1) ב ha'Torah לימוד שלו 2) כי הוא ha'dor manhig נכון (מנהיג של דור). פנחס Hirschprung, אמר גאון, לא מתרשם גאון מילה. הוא יודע שמגיע לו את התואר. ואני אומר לך כי אין אף אחד כמוהו, לא רק בדורנו, אלא גם בדורות קודמים. הייתי עם הרב מאיר שפירא בלובלין, עם הגאון רבי מנחם זמבה, ו כל gaonim של הדור הקודם, וגם לא מצאתי אחד דומה גדולתו של הרבי בכל תחומי התורה. וזה מיותר להתעכב באריכות על מנהיגותו? הוא היחיד שעליו אפשר לומר כי הוא ב "chezkas משיח!" <br />
<br />
באותה דרשה שבת הגדול הבא Chof ז 'באדר 5752, כמעט מחצית בהרצאתו התייחס לעובדה כי הראש של העם היהודי היה חולה. הוא הרחיב את הדיבור על הנושא של ראש בני ישראל, ואמר כי כל יהודי צריך הרבי בריא, כי הוא ורק הוא ha'dor manhig. עם דמעות בעיניו, גאון, צעק לשמיים עורר את הקהל - בעיקר Litvaks, להתפלל להחלמתו של הרבי. <br />
<br />
הרב שלום דובער וולפא בספר שלו "שמן ששון Mechaverecha" מספר כי הוא שמע פעם הגאון zt'1 לתת שיעור בבית Kalla ירחי בקיץ 1987 בהרי הקטסקיל, ניו יורק כאשר הקהל הביע פליאה שלהם bekius מדהימה שלו בש"ס בבלי ירושלמי בעל פה, גאון אמר: "אתה חושב שזה bekius?! אתה רוצה לראות bekius נכון? פתח בכל נפח של עשרות כרכים של שיחות Likkutei, ללמוד כל Sicha עם הערות השוליים ואז תבין מה bekius הוא! " <br />
<br />
לאחר הגאון בנושא על אחת הפעמים הראשונות שהוא היה yechidus עם הרבי. במהלך שיחתם את ההגדרה ההלכתית של "meeyad" או "לנהוג בקלות דעת" עלה. הוא היה המום על ידי היכולת של הרבי כדי "לטייל" איתו ברחבי ש"ס את דרך Acharonim כדי ללקט מהם כל הזמנים במונחים אלו מוזכרים. <br />
<br />
במה DID הרב <br />
HIRSCHPRUNG <br />
Excel? <br />
<br />
הרבי גילה חיבה מיוחדת כלפי zt'l הגאון. בהזדמנויות רבות הרבי כינה אותו "lebedike ספר תורה" (חיה ספר תורה). בכל פעם שהוא בא התוועדות או דולר, בירך הרבי את אותו בחום. <br />
<br />
מי הקשיב לשיחה נפלא היה לו עם הרבי, כאשר הוא בא availim nichum לאחר הרבנית של עובר בשנת 1988, נדהם שפע של נושאים אשר ציטט מקורות "עף על". כמה דברים שהיו מכוסים היו: נוסח הרמב"ם הפקודה חיובית של "והם אבנה לי מקדש" ואת ההבדלים בין מקדש לבין המשכן, כי הבניין המקדש אינו קדימות על פני צאת השבת ויום טוב : "פינחס זה אליהו" ואת העובדה אליהו בא לאחר פנחס: הקשר בין "אליהו zeh" ו "Keili zeh" - מצביע עם האצבע כמו ב keriyas ים סוף ואת החיבור קידוש ha'chodesh המחייב לראות את nwoti כאשר עשה את הפחד של מצרים להתפוגג, על פיצול של הים או כשנכנסו לארץ ישראל, גאולה השביעי מילה ביום השמיני, ועל הקשר בין הרפואה ha'matsim techiyas: דוד מלך ישראל חי V'Kayam: הממלכה של השנה שבעה יהואש בן שתי הגדרות הלכתיות על בגרות. <br />
<br />
באותו ביקור, כאשר הרב Hirschprung הביע את תדהמתו על Sichosk Likkutei של הרבי, ובמיוחד את הערות השוליים, אמר הרבי כי bekius ומקורות הם דברים מאוד כי הרב מצטיינת בו <br />
<br />
*** <br />
<br />
תלמיד שלו הרב מאיר פלוטקין מספר: היתה לי מערכת יחסים קרובה עם הרבי שלי במשך יותר משלושים שנה. בילינו שעות רבות ביחד, והוא סיפר לי על הקשר שלו עם הרבי, כולל הרבה דברים הוא סירב לפרסם. <br />
<br />
פעם אמרתי לו שיום אחד אני יספר לכולם על הקשר שלו עם הרבי. הוא חייך ואמר: זה מספיק, כי הרבי ואני יודע על זה - כמו שאתה, אל תספר לאף אחד. <br />
<br />
נצרתי את לשוני במשך שנים. עכשיו, לאחר מותו, אני מרגיש שזה חובה קדושה שלי לספר, לחשוף ולפרסם: כולם צריכים לדעת הרב Hirschprung היה חסיד ו מקושר בלב ונפש לרבי. <br />
<br />
הגיע הזמן להפריך את המיתוס כי גאון היה מעוניין רק תורה של הרבי. היתה לי מערכת יחסים, כי חוזר 30 שנה ואני יכול להעיד שהוא ייחודי התקשרות שלו ביטול כלפי הרבי. <br />
<br />
ביטול לגבי הרב פנחס אל הרבי, את הסיפור הבא מדבר בעד עצמו: <br />
<br />
Hirschprung ר 'הוזמן פעם שמחה המשפחה של הרבי בארץ Yisraei, אשר באותה עת היה קשור עם גורמים מסוימים שמנסים להכתים ליובאוויטש. באופן טבעי, האנשים האלה היו מעוניינים Hirschprung טוקצינסקי להשתתף, שכן נוכחותו היתה לגיטימציה התנועה שלהם. הם אפילו שלחו לו כרטיס טיסה. ר 'פנחס, לא מודעים כי מעורבותו של הרבי במסע פרסום של לשון הרע והשמצה - הסכימו להשתתף. <br />
<br />
חב"ד חסידים שמעתי על זה ביום של הטיסה "ר 'פנחס. הם הבינו את השלכות חמורות הנובעות השתתפותו ב שמחה כי והחליט לשלוח את הרב חסיד יצחק הנדל (באב בית דין במונטריאול הרב של קהילת חב"ד מונטריאול) אליו לנסות לשכנע אותו לשנות את דעתו. <br />
<br />
"כשבאתי אליו", אומר הנדל ר ', "זה היה כמה שעות לפני הטיסה. המזוודות היו ארוזות גאון היה מוכן לעזוב את הבית לשדה התעופה. אמרתי לו על ידי (שוכב היה בעקיפין לגיטימציה תנועה שמטרתה היתה להכתים את שם ליובאוויטש. <br />
<br />
"פנחס אני לא הייתי מאמין מה שקרה לאחר מכן, אם לא ראיתי את זה בעצמי." R לא ניסה להתווכח, הוא לא מנסה להגן על עצמו. הוא פשוט אמר למשפחתו: אנחנו לא הולכים. שלהן importuning לא עזר - ברגע שהוא הבין את הטיול הזה יכול להתפרש, או בעקיפין לגרום, חרפה אל הרבי - דבר בעולם לא יכול לשכנע אותו ללכת. " <br />
<br />
הלה שקבע DIN <br />
<br />
בהזדמנות אחרת, זה היה פנחס ר 'אשר עשה את משכנעת. זה היה כאשר אחד הרבנים הגדולים של ארה"ב הוזמן לוועידה פוליטית בחוגי השלטון בארץ ישראל. היה זה כאשר הרבי היה נלחם לתקן את חוק "מיהו יהודי?" ובהשתתפות כי הרב היה עלול להתפרש תומכים בעמדה של הממשלה לא לתקן את החוק. <br />
<br />
פנחס ר 'לא היסס לרגע. ברגע שהוא שמע על זה, הוא כינה את הרב ואמר לו כי הנסיעה שלו היה כרוך שמיים הציבור shaim chilul, שכן הוא יהיה לתת הכשר "(הכשר) על עמדת הממשלה. הרב אמר שאם פנחס ר 'היה אומר לו את זה כמו ההלכה הלה שקבע, הוא לא ילך. פנחס 'ר, לא היסס. הוא אמר לו כי על פי ההלכה אסור היה לו לנסוע לוועידה. <br />
<br />
הרב אמר שהוא היה להגיש חוות דעת 'פנחס תורה' ר ולא ילך. כאשר הלחץ היה לשים עליו להשתתף, אמר הרב כי יש לו הלה שקבע מן הרבנים כי אסור לו להשתתף בוועידה, ולכן הטיסה שלו היה בא בחשבון. <br />
<br />
דבר דומה קרה כאשר הרבי אמר שכל רבנים לחתום על הלה שקבע כי אסור לתת בשום חלק של ארץ ישראל. פנחס ר 'ישב במשך כמה שעות בטלפון. אחד Lubavitchers מהעיר שלו וחייג את המספרים של רבנים שונים, פנחס ר 'הסביר להם את החשיבות של החתימה שלהם. עשרות רבנים למדו את השלכות חמורות מעורב חוזר הארץ, ורבים לכבות פ"ד ההלכה אשר התנגדו המהלך הזה. <br />
<br />
תודה על <br />
ההשתתפות שלך <br />
<br />
הרב Hirschprung ישתתף farbrengens של הרבי. פעם, הוא היה חולה בדלקת ריאות לפני Yud TES כסלו ולא יכולתי לנסוע לניו יורק. הוא נחלש מאוד בעקבות מחלתו ואף כשבא עבור Yud בשבט הוא "עדיין במצב של חולשה. הוא היה בדרך כלל לנסוע התוועדות יחד עם הרב פלוטקין תלמיד שלו, אבל הוא החליט לטוס הפעם כדי למנוע את הנסיעה הארוכה של המכונית. <br />
<br />
הוא עזב את מונטריאול המוקדמות, אך עקב העומס בנמל התעופה קנדי, הוא הגיע מאוחר - באמצע של Sicha הראשון. הוא הצליח להשיג את המקום שלו על הבימה, ישב מאחורי הרבי והאזינו Sicha. לאחר Sicha, פנה הרבי אליו ושאל: איפה היית ב Yud TES כסלו? פנחס 'ר ענה כי הוא היה חולה ולא היה מסוגל להשתתף התוועדות. הרבי חייך ואמר: אילו היית כאן - היית גם ... <br />
<br />
פנחס ר 'היה אחד "הקבועים" ב farbrengens של הרבי. הוא אפילו בא על Yud א 'ניסן, כאשר לא היו משתתפים רבים, כי זה כל כך קרוב לפסח. הרבי העריך ההשתתפות שלו באחת farbrengens אמר פנחס "R לפני שעזב: ko'ach yasher גדול שבאתם להשתתף התוועדות. <br />
פעם, זה היה אחרי הגר"א כתב משהו הרבי פנה אליו בשיאה של התוועדות, ואמר בחיוך: עכשיו אני הולך להגיד Sicha בנושא אתה פשוט כתב על ואני להצביע כשלים של העמדה שלך ... והוא לא. <br />
<br />
אבות <br />
בחסידות <br />
<br />
Mashpia של ישיבת תומכי תמימים במונטריאול, מנחם ר 'זאב Gringlas, היה חבר של Hirschprung' ר שלהם משוטט מפולין, דרך וינה עד שנחאי בארה"ב הם היו חלק מקבוצה של הבנים שכללה Lubavitchers, Litvaks, ו הסטודנטים של חכמי לובלין. <br />
<br />
בעוד בספינה לאמריקה, רבים מהם חלו ואפילו masmidim גדול (תלמידים חרוצים) לא יכול ללמוד. פנחס ר 'היה אחד הנערים, שהיה חולה מאוד. הוא פשוט לא יכול לשמור על כל האוכל למטה. <br />
<br />
הרב Gringlas שראו באיזה מצב הוא היה, לקח אותו תחת חסותו וטיפלה בו עד פנחס ר 'החלה להתאושש. <br />
<br />
כמובן, פנחס 'ר היה להוט לחזור ללמוד, אבל במצב שלו זה היה בלתי אפשרי מאחר שהם לא לקחו sefarim איתם כשהם ברחו, ולמידה על ידי הלב היה קשה בהתחשב בנסיבות. הרב Gringlas שראה מצוקתו של ידידו, הביא לו כמה בעיות של "Ha'Tamim" שלקח איתו לפני שעזב את פולין. <br />
<br />
בנושאים אלה היה סדרת המפורסם של הרבי הקודם על "אבות Ha'Chasidus" שבו הוא מפרט את עליית תנועת חסידות ומזכיר את השמות של חסידים המוקדמות עם פרטים מורכבים חייהם ולעבוד. <br />
<br />
פנחס ר 'לקח את המגזינים שעתיים מאוחר יותר, כאשר הרב Gringlas חזר לתאו, פנחס' ר היה מסוגל לחזור על זה בכל פה עם כל הפרטים מסובך! הרב Gringlas לימים אומר שהוא לא יכול להאמין שזה אפשרי לזכור את הסדרה כולה בעל פה עם מאות הפרטים המוזכרים בו. <br />
<br />
AWE וכבוד <br />
בשביל הרבי <br />
הלה שקבע <br />
<br />
בספר "שמן ששון מחבירך" הרב וולפא מתאר כיצד a'h גאון הקשורות פ"ד של הרבי ההלכה: <br />
גאון היה כבוד רב ההלכה פ"ד של הרבי. כאשר הרבי אמר אחד לא היה צריך טיפול רפואי בבית שלושה ימים לפני שבת, גאון כתב הבא בכתב העת "יגדיל תורה": "דבריו של הרבי לא צריך תמיכה, וכן המילים הקדושות שלו הן הלה שקבע הלכה ברורה , ו נכתבו בבירור ... עם זאת, בשל חומרת הנושא, שבו מספר benai התורה לא חושב שזה אסור, זה צריך להתפרסם וזה יהיה ראוי להדפיס אותו בכל עת תורה. מסיבה זו אני רוצה לעשות כמה נקודות קטנות על הנושא. " <br />
אחר כך, במשך שבעה עמודים הבא, הוא דן בנושא מסכם באומרו: "השורה התחתונה היא, כי המילים של הרבי מליובאוויטש ברור, כי אסור בתוקף בתחילה תוכנית להיכנס לבית החולים שלושה ימים לפני שבת, אם אין סכנה מחכה. " <br />
<br />
"ללא חשש AT <br />
כולם " <br />
<br />
בחודש ניסן 5737 (1977) הגאון פרסמו את המכתב הבא: "אני שולח ברכות שלי החגיגה חסידות חב"ד לכבוד יום הולדתו של הגאון הקדוש, רבן של ישראל, הרבי מליובאוויטש שליט"א. יחד עם עשרות אלפי <br />
<br />
<br />
== קשריו הלימודיים עם הרבי ==<br />
<br />
בתש"א הגיע מ[[שנחאי]] ל[[מונטריאול]]. <br />
הרב הירשפרונג היה שואל את הרבי את כל ספקותיו בלימוד.<br />
<br />
בהזדמנות התבטא על הרבי: אני ביקרתי את האדמו"ר מליובאוויטש הרבה פעמים, והנני מעיד עליו שאין [[רש"י]] בש"ס שנעלם ממנו ואין מדרש בעולם שאינו יודע אותו".<br />
<br />
בעת מבצע התפילין, שלח יחד עם שאר רבני [[מונטריאול]] מכתב קריאה לתמוך במבצע של הרבי.<br />
<br />
== בענין היחי ==<br />
<br />
[[קובץ:הרב הירשפרונג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם הרבי]]<br />
מתוך מכתב של הרב הגאון פורסם בי"ג אייר, כ"ח למטמוני"ם ה’[[תשנ"ז]] לפ"ק:<br />
<br />
''"הנני להגיד דעתי ברורה בזה (בלי להאריך בכל השקו"ט, שכבר שמעתי הענין לפרטיו, ואכ"מ להאריך). כל הדין ודברים אודות השירה וההדפסה והענין ד"יחי אדמו"ר מלך המשיח לע"ו" וכל הכרוך בזה - אין בזה שום צל של שאלה בהלכה, ויש לזה מקורות בש"ס מפורש, בזהר, ומגדולי המקובלים עליהם אנו (כלל ישראל) סומכים גם להלכה למעשה. (לבד מזה שגם הרבי מליובאוויטש רב גוברי' וכו' - בבחי' רב תנא הוא, ואם השתמש באותיות אלו בנוגע לחמיו זצ"ל, ומאות פעמים, זה לעצמו כבר יכול להיות מקור ובר סמכא).<br />
<br />
''ועל דרך זה בנוגע לדרכי ההשפעה על אחב"י וכו', הרי הרבי מליובאוויטש, וחסידי חב"ד עצמם כבר אתמחי גברא ואתמחי קמיע, ומי יודע יותר מהם איך היא הגישה הנכונה לקרב אחב"י, ובאופן שרק זאת ולא אחרת וכו'…<br />
<br />
באותו המכתב הוא כותב עוד:<br />
<br />
''דעת מי יתקבל יותר - דעת ליובאוויטש, שעוסקים בכל קצוי תבל וארה"ב בכלל, בידידות רבה, והולכת וכובשת לבבות אחב"י, או דברי איזה ראש ישיבה (ואפי' כמה מהם). והרי כאשר ידפיסו - ליובאוויטש - השורש על הנהגותיהם, איך שהיא מיוסדת על חז"ל בנגלה ובנסתר (ועל דברי הרבי עצמו), מה יועיל מה שאחד יגיד "דעת תורה" שלו עצמו.<br />
<br />
רבי פנחס העניק הסכמה לספר [[יחי המלך]] בו מוכיח הרב [[שלום בער וולפא]] כי [[הרבי]] בחזקת משיח.<br />
<br />
<br />
הסתלק בו' [[טבת]] [[תשנ"ח]].<br />
[[קטגוריה:רבנים]]</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93_%D7%97%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%99%D7%91&diff=79328מסעוד חי חביב2010-07-16T21:06:25Z<p>LASKER770: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:חביב.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב מסעוד חי חביב]]<br />
הרה"ח ר' '''מסעוד חי חביב''' שימש כמנהל בית הספר 'בית ליובאוויטש סיני' פריז, [[צרפת]]. וכמנהל בית ספר 'יבנה' בעיר [[מונטריאול]] קנדה. <br />
<br />
במשך עשרות שנים שימש כמזכיר כללי ארגון הקהילות היהודיות בעיר ניס שטראסבורק ו[[פריז]].<br />
<br />
נפטר ביום חמישי, ח"י [[אדר]] [[תש"ע]] בהיותו בגיל 63 לאחר שחלה במחלה הידועה. נטמן בבית העלמין גבעת שאול בירושלים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''רעייתו''':<br />
*מרת כמיסה.<br />
<br />
'''בניו''':<br />
* ר' [[יעקב חביב]] - דיין ב[[ירושלים]].<br />
* ר' מענדל חביב.<br />
* ר' שמואל חביב.<br />
<br />
'''בנותיו''':<br />
*גברת שמחה אפריאט.<br />
*גברת חנה ממו.<br />
*גברת מרים לאשקר.<br />
*גברת דבורה לאה לחיאני<br />
*גברת נחמה דינה.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|חביב מסעוד חי]]</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C&diff=79327מונטריאול2010-07-16T21:03:25Z<p>LASKER770: /* הקהילה היהודית */</p>
<hr />
<div>'''מונטריאול''' היא העיר השנייה בגודלה בקנדה (אחרי טורונטו) היא נמצאת במדינת קוויבק. העיר מונה 1.9 מיליון תושבים ובאיזור המטרופלין של מונטריאול מתגוררים 3.8 מיליון תושבים. העיר שוכנת על אי במפגש הנהרות ס. לורונט ואוטאווה.<br />
<br />
==הקהילה היהודית==<br />
<br />
הקהילה היהודית בעיר היא אחת הקהילות הוותיקות והגדולות בצפון-אמריקה. כיום מתגוררים בעיר למעלה מ-100 אלף יהודים, ביניהם כמה אלפי ישראלים. בעיר יש כ-20 בתי ספר יהודים מכל הסוגים אחת מהם זה בית הספר 'יבנה' שניהל אותו הרב [[מסעוד חי חביב]] מחסידי חב"ד.<br />
<br />
בין הקהילות היהודיות נמנים קהילה גדולה של יוצאי מרוקו (דוברי צרפתית), האדמו"ר מטאש עם מאות מחסידיו בעיר [[טאש]] (ליד מונטריאול), מאות חסידי [[בעלזא]], [[שושלת ויז'ניץ|ויז'ניץ]], [[סאטמאר]], ועוד, בשכונת אוטרומונט.<br />
<br />
בעיר פועלת קהילה [[חב"ד]]ית גדולה שנוסדה ב[[תש"ב]].<br />
<br />
==ייסוד הקהילה החבדי"ת==<br />
[[קובץ:186047.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת התלמידים בראשית בואם למונטריאול]]<br />
<br />
ההגירתה של יהודי [[רוסיה]] למונטריאול החלה לאחר שאוניה שעשתה את דרכה ל[[ניו יורק]] הגיעה למונטריאול בטעות; על-פי בקשת הקהילה, החליט [[אדמו"ר הריי"ץ]] לפנות לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי [[תומכי תמימים שנחאי]]. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך שמונים ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז בשנחאי - קיבלה הישיבה תשעה ויזות, בב' חשון [[תש"ב]] נשלחו תשעה התמימים שקבילו ויזות ה"ה - [[יוסף ראדאל]], [[אריה לייב קרמר]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משה אליהו גרליצקי]], [[יצחק הנדל]], [[יוסף וינברג]], [[יוסף צבי קוטלרסקי]] ו[[שמואל שטיין]] - מישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]], במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול|תומכי תמימים]]. <br />
<br />
את דרכם עשו באוניה מ[[שנחאי]] ל[[ס. פרנסיסקו]], [[קליפורניה]], ומשם נסעו לעיר [[מונטריאול]] באוטובוס. <br />
<br />
למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, בראשה עמד הרב [[יצחק הכהן הענדל]]; השתכנו התלמידים באופן ארעי בבית הכנסת חב”ד נוסח האר”י. עם התרחבותה של הישיבה, נראה צורך בארגון מקום מסודר וגדול עבור הישיבה. באותו זמן, החלו האחראים על הישיבה לתכנן קניית בית גדול ומפואר שיאכלס את כל התלמידים בריווח. אך עד שתצא תוכנית זו לפועל השתכנה הישיבה בבית יתומים מקומי, שם קיבלו מספר חדרים בהם יוכלו לנהל את הישיבה. מספר ימים לאחר מכן, בט’ חשוון שולח כ”ק אדמו”ר הריי”צ מכתב ארוך לתלמידי התמימים ובו מפרט את הוראותיו הק’ שעליהם לפעול בעיר (אג”ק הריי”צ ח”ו ע’ מח); במשך חודש חשוון שלח כ”ק אדמו”ר הריי”צ את המשפיע הדגול הרה”ח ר’ [[שמואל לויטין]], על מנת שיעזור בייסוד הישיבה בצעדיה הראשונים, בהמשך מורה הרבי לסדר וועד הפועל להנהלת תות”ל, אותו יבחרו אנ”ש שבעיר. לראש הוועד הורה הרבי למנות את ר’ יהודה אלבערט - כנראה עסקן שעזר ותמך רבות בישיבה. הרב [[שמואל לויטין]] עזב את הישיבה קצת לאחר י’ כסלו תש”ב, כחודש לאחר שהגיע לישיבה. <br />
עם פתיחת הישיבה נמנו 24 תלמידים. שנה לאחמ"כ מנתה הישיבה למעלה ממאתיים תלמידים, הרבי הריי"ץ שלח מכתב כי ת”ל לאחר יגיעה גדולה אשר התלמידים מתייגעים הי’ צ”ל בה לכה”פ חמש מאות תלמידים.<br />
<br />
ביום ט”ו כסלו תש”ד, התקיימה חנוכת הבית לבנין שנקנה עבור הישיבה, <br />
בשנת [[תשכ"ג]] נחנך בנין חדש לישיבה; לאחר פטירתו של הרב [[פרץ מוצ'קין]] התרחבה הישיבה על ביתו, ב[[תשס"ד]] פרצה שריפה בבנין הישיבה, לאחמ"כ בכ"ו סיוון [[תשס"ז]] נחנך בנין חדש ומפואר ליד בית הכנסת ברחוב וועסטבערי 6405.<br />
<br />
בשנת [[תשי"א]], נשלח ע"י הרבי, הרב [[יהושע העשיל צייטלין]] מ[[פריז]], לשמש כמשפיע שוחט ומוהל. <br />
וב[[תשי"ב]], הוסיף הרבי ושלח מ[[פריז]] את הרב [[חיים שניאור זלמן מרוזוב]] לשמש כשוחט ומשפיע, והרב [[פרץ מוצ'קין]], לשמש כמשפיע.<br />
<br />
בהמשך מונו הרב לייבל קרמר והרב יוסף ראדאל לראשי המוסדות ולראשי הישיבה והקימו בית כנסת ומקווה טהרה.<br />
<br />
בשנת [[תשי"ט]], נשלח הרב [[יהודה שפוץ]], ע"י הרבי לפעול בישיבה ובמוסד הבנות הליטאי '[[בית יעקב]]'. <br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] הקים ר' לייבל קרמר את המוסד הידוע "[[בית רבקה מונטריאול]]". ואת מחנה הקיץ "[[פרדס חנה]]" בהרים, על שם הרבנית חנה; בעזרתו של הרב [[שלום בער קלמנסון]] (שהתגורר באותו זמן במונטריאול) הצליח לגייס מספר רב של תלמידות בשתי המוסדות. <br />
<br />
בשנת [[תשל"ז]] הורה [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] לבצע בחירות ל[[משפיע]] הרב צייטלין הרב מרוזוב והרב גרליצקי נבחרו במספר הקולות הגבוה ביותר,<br />
הרב גרליצקי קיבל גם את תפקיד 'גבאי בית הכנסת'.<br />
<br />
הרב המקובל [[מנחם זאב גרינגלאס]] גם שימש כמשפיע עד היום הזה.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]] הקים הרבי את [[כולל אברכים תפארת תמימים במונטריאול]].<br />
<br />
ב[[אלול]] [[תשנ"ו]] נוסד ה[[השיחה היומית|'שיחה השבועית']] ע"י הרב [[יחיאל יוסף צייטלין]], מאז ועד היום נשמעים שיחות של הרבי בין מנחה למעריב.<br />
<br />
במשך השנים התבססה הקהילה, שנבנתה ברובה על בוגרי הישיבה ומקורבי';<br />
<br />
==הקהילה כיום==<br />
<br />
[[קובץ:montreal shul.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין הבית כנסת, מקווה, והתלמוד תורה כיום]]<br />
כיום מונה הקהילה מאות משפחות ועשרות מוסדות; את הקהילה משמשים: <br />
*זקן המשפיעים המקובל [[מנחם זאב גרינגלאס]]; <br />
*המשפיע הרב יצחק מאיר גורארי'; <br />
*יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד קנדה]] (המאחד את בתי חב"ד בקוויבק), הרב [[שלום דובער מוצ'קין]]; <br />
*הרב [[יואל זושא זילברשטיין]], שליח כ"ק אדמו"ר שליט"א. <br />
*הרב [[דוד הכהן כהן]], ואחיו הרב חיים אברהם כהן, משפיעים של הקהילה דוברי צרפתית. <br />
*הרב [[חיים שלמה כהן]], משפיע לקהילה דוברי עברית. <br />
*הרב אברהם בן שמעון, מחשובי אנ"ש. <br />
*המשפיע הרב [[שלום לייב אייזנבך]]. <br />
*וחשוב זיקני אנ"ש הרב [[מרדכי אלטיין]].<br />
<br />
== הרבנות בעיר ==<br />
<br />
בראש '''בית הדין מונטריאול''' וועד העיר עמד שנים רבות הרב [[פנחס הירשפרונג]], שהי' בקשר מיוחד עם [[הרבי מלך המשיח]], ואף חתם על פסק דין שהרבי [[בחזקת משיח]] הרב [[כתבי ר' אייזיק|אייזיק שווי]], ואב בית הדין הרב יונתן בנימין ווייס.<br />
<br />
בשנת [[תש"ח]] מונה הרב [[יצחק הנדל]] כרב קהילת חב"ד ע"י הרבי הריי"ץ. <br />
<br />
בשנת [[תשנ"ז]], לאחר פטירתו של הגאב"ד הרב [[פנחס הירשפרונג]] נתמנה הרב [[אברהם דוד ניז'ניק]] אשר למד בתו"ת לאב"ד דמונטריאול. את התואר ראב"ד נתן לעמיתו הרב [[יצחק הכהן הנדל]] רב קהילת חב"ד, שלצידו הרב [[דוד רפאל באנון]]; והרב [[דובער הכהן בעל]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] לאחר פטירתם של הרב ניז'ניק; והרב הנדל; מונו הרב [[דובער הכהן בעל]] לדיין ורב הקהילה האשכנזית בעיר, והרב [[דוד רפאל באנון]] לדיין ורב הקהילה הספרדית בעיר וכן הרב [[משה אבא שטרן]] כמו"צ הקהילה החבדי"ת.<br />
<br />
== מוסדות בעיר ==<br />
[[קובץ:montreal770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלוחים ומנהלי המוסדות בעיר (באסיפה).]]<br />
*[[מד"ע מונטריאול|מד"ע]] - [[בית חב"ד]] לדוברי [[עברית]] ומכון סמיכה, בהנהלת הרב [[חיים שלמה כהן]] ואחיינו הרב שמואל שארף.<br />
<br />
*ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] בראשותם של הרב [[אריה לייב קפלן (מונטריאול)|אריה לייב קפלן]]; הרב[[ שמואל קרמר]]; והרב [[משה אבא שטרן]].<br />
<br />
*[[בית רבקה]] מוסד לבנות, מנהל החינוכי הרב [[יוסף מינקאוביץ]], והרב [[מנחם מענדל מרוזוב]].<br />
[[קובץ:MONTREAL.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין בית רבקה קמפוס חי' מושקא]]<br />
<br />
*סמינר 'חי' מושקא' לבנות בניהולו של הרב מיכאל דהן.<br />
<br />
*סמינר לבנות בהנהלת הרב קרליבך.<br />
<br />
*ישיבה [[אור מנחם לונרשטיין|אור מנחם]] בעיר נפיערוויל (כשעה נסיעה ממונטריאול) בניהולו של הרב יהודה מאיר דהן.<br />
<br />
*ישיבה קטנה מתיבתא בהנהלת הרב [[צבי הירש רסקין]].<br />
<br />
*[[בית חב"ד קוט ס. לוק]] לקהילת היהודים יוצאי מרוקו בניהולו של הרב [[מנחם מענדל רסקין(מונטריאול)|מנחם מענדל רסקין]] .<br />
<br />
*חיידר לילדי חב"ד.<br />
<br />
*בית המדרש [[ליובאוויטש]] ומקווה לאנ"ש בניהולו של הגבאי הרב שמואל זלמנוב והרב חיים מאיר מינקוביץ.<br />
<br />
*קעמפ מחנה קיץ [[גן ישראל מונטריאול]] בייסודו של הרב [[שלום דובער מוצ'קין]], ובניהולו של בנו הרב [[ישראל מוצ'קין]].<br />
[[קובץ:גן ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מחנה קיץ 'גן ישראל']]<br />
<br />
*מחנה קיץ '[[פרדס חנה]]' לבנות בהנהלת הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]].<br />
<br />
*[[ח"י סנטר]] בית כנסת וכולל אברכים בניהולו של הרב [[נפתלי צבי פרלשטיין]].<br />
<br />
*בית חב"ד 'שאבאנל' בניהולו של הרב [[יואל זושא זילברשטיין]].<br />
<br />
*בית חב"ד 'מונטריאול - וועסט' בהנהלת הרב [[פסח הכהן שפערלין]].<br />
<br />
*מרכז ופרצת וויל ס. לורונט בהנהל הרב אלירן חדד.<br />
<br />
*'וועד העיר' המפקח על הכשרות למקוואות, מוצרי מזון ו[[שחיטת ליובאוויטש]] בעיר.<br />
<br />
*'בית חב"ד לדוברי צרפתית' בניהולו של הרב [[שלום שריקי]].<br />
<br />
*ה[[השיחה היומית|'שיחה השבועית']] ע"י הרב [[יחיאל יוסף צייטלין]].<br />
<br />
*'היכל מנחם' בניהולו של הרב [[ברוך אהרון הוס]].<br />
<br />
== קישורים ==<br />
<br />
*[http://www.mk.ca/rabbis.html אתר וועד העיר]<br />
<br />
*[http://www.cgimontreal.com/ קעמפ 'מחנה קיץ' גן ישראל]<br />
<br />
*[http://www.chabadcsl.com/ בית חב"ד קוט ס. לוק]<br />
<br />
[[קטגוריה:ערים וקהילות חב"ד]]</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C&diff=79326מונטריאול2010-07-16T21:01:45Z<p>LASKER770: /* מוסדות בעיר */</p>
<hr />
<div>'''מונטריאול''' היא העיר השנייה בגודלה בקנדה (אחרי טורונטו) היא נמצאת במדינת קוויבק. העיר מונה 1.9 מיליון תושבים ובאיזור המטרופלין של מונטריאול מתגוררים 3.8 מיליון תושבים. העיר שוכנת על אי במפגש הנהרות ס. לורונט ואוטאווה.<br />
<br />
==הקהילה היהודית==<br />
<br />
הקהילה היהודית בעיר היא אחת הקהילות הוותיקות והגדולות בצפון-אמריקה. כיום מתגוררים בעיר למעלה מ-100 אלף יהודים, ביניהם כמה אלפי ישראלים. בעיר יש כ-20 בתי ספר יהודים מכל הסוגים אחת מהם זה בית הספר 'יבנה' שחנעהל אותו הרב [[מסעוד חביב]].<br />
<br />
בעיר פועלת קהילה [[חב"ד]]ית גדולה שנוסדה ב[[תש"ב]],<br />
<br />
בין הקהילות היהודיות נמנים קהילה גדולה של יוצאי מרוקו (דוברי צרפתית), האדמו"ר מטאש עם מאות מחסידיו בעיר [[טאש]] (ליד מונטריאול), מאות חסידי [[בעלזא]], [[שושלת ויז'ניץ|ויז'ניץ]], [[סאטמאר]], ועוד, בשכונת אוטרומונט.<br />
<br />
==ייסוד הקהילה החבדי"ת==<br />
[[קובץ:186047.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת התלמידים בראשית בואם למונטריאול]]<br />
<br />
ההגירתה של יהודי [[רוסיה]] למונטריאול החלה לאחר שאוניה שעשתה את דרכה ל[[ניו יורק]] הגיעה למונטריאול בטעות; על-פי בקשת הקהילה, החליט [[אדמו"ר הריי"ץ]] לפנות לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי [[תומכי תמימים שנחאי]]. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך שמונים ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז בשנחאי - קיבלה הישיבה תשעה ויזות, בב' חשון [[תש"ב]] נשלחו תשעה התמימים שקבילו ויזות ה"ה - [[יוסף ראדאל]], [[אריה לייב קרמר]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משה אליהו גרליצקי]], [[יצחק הנדל]], [[יוסף וינברג]], [[יוסף צבי קוטלרסקי]] ו[[שמואל שטיין]] - מישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]], במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול|תומכי תמימים]]. <br />
<br />
את דרכם עשו באוניה מ[[שנחאי]] ל[[ס. פרנסיסקו]], [[קליפורניה]], ומשם נסעו לעיר [[מונטריאול]] באוטובוס. <br />
<br />
למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, בראשה עמד הרב [[יצחק הכהן הענדל]]; השתכנו התלמידים באופן ארעי בבית הכנסת חב”ד נוסח האר”י. עם התרחבותה של הישיבה, נראה צורך בארגון מקום מסודר וגדול עבור הישיבה. באותו זמן, החלו האחראים על הישיבה לתכנן קניית בית גדול ומפואר שיאכלס את כל התלמידים בריווח. אך עד שתצא תוכנית זו לפועל השתכנה הישיבה בבית יתומים מקומי, שם קיבלו מספר חדרים בהם יוכלו לנהל את הישיבה. מספר ימים לאחר מכן, בט’ חשוון שולח כ”ק אדמו”ר הריי”צ מכתב ארוך לתלמידי התמימים ובו מפרט את הוראותיו הק’ שעליהם לפעול בעיר (אג”ק הריי”צ ח”ו ע’ מח); במשך חודש חשוון שלח כ”ק אדמו”ר הריי”צ את המשפיע הדגול הרה”ח ר’ [[שמואל לויטין]], על מנת שיעזור בייסוד הישיבה בצעדיה הראשונים, בהמשך מורה הרבי לסדר וועד הפועל להנהלת תות”ל, אותו יבחרו אנ”ש שבעיר. לראש הוועד הורה הרבי למנות את ר’ יהודה אלבערט - כנראה עסקן שעזר ותמך רבות בישיבה. הרב [[שמואל לויטין]] עזב את הישיבה קצת לאחר י’ כסלו תש”ב, כחודש לאחר שהגיע לישיבה. <br />
עם פתיחת הישיבה נמנו 24 תלמידים. שנה לאחמ"כ מנתה הישיבה למעלה ממאתיים תלמידים, הרבי הריי"ץ שלח מכתב כי ת”ל לאחר יגיעה גדולה אשר התלמידים מתייגעים הי’ צ”ל בה לכה”פ חמש מאות תלמידים.<br />
<br />
ביום ט”ו כסלו תש”ד, התקיימה חנוכת הבית לבנין שנקנה עבור הישיבה, <br />
בשנת [[תשכ"ג]] נחנך בנין חדש לישיבה; לאחר פטירתו של הרב [[פרץ מוצ'קין]] התרחבה הישיבה על ביתו, ב[[תשס"ד]] פרצה שריפה בבנין הישיבה, לאחמ"כ בכ"ו סיוון [[תשס"ז]] נחנך בנין חדש ומפואר ליד בית הכנסת ברחוב וועסטבערי 6405.<br />
<br />
בשנת [[תשי"א]], נשלח ע"י הרבי, הרב [[יהושע העשיל צייטלין]] מ[[פריז]], לשמש כמשפיע שוחט ומוהל. <br />
וב[[תשי"ב]], הוסיף הרבי ושלח מ[[פריז]] את הרב [[חיים שניאור זלמן מרוזוב]] לשמש כשוחט ומשפיע, והרב [[פרץ מוצ'קין]], לשמש כמשפיע.<br />
<br />
בהמשך מונו הרב לייבל קרמר והרב יוסף ראדאל לראשי המוסדות ולראשי הישיבה והקימו בית כנסת ומקווה טהרה.<br />
<br />
בשנת [[תשי"ט]], נשלח הרב [[יהודה שפוץ]], ע"י הרבי לפעול בישיבה ובמוסד הבנות הליטאי '[[בית יעקב]]'. <br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] הקים ר' לייבל קרמר את המוסד הידוע "[[בית רבקה מונטריאול]]". ואת מחנה הקיץ "[[פרדס חנה]]" בהרים, על שם הרבנית חנה; בעזרתו של הרב [[שלום בער קלמנסון]] (שהתגורר באותו זמן במונטריאול) הצליח לגייס מספר רב של תלמידות בשתי המוסדות. <br />
<br />
בשנת [[תשל"ז]] הורה [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] לבצע בחירות ל[[משפיע]] הרב צייטלין הרב מרוזוב והרב גרליצקי נבחרו במספר הקולות הגבוה ביותר,<br />
הרב גרליצקי קיבל גם את תפקיד 'גבאי בית הכנסת'.<br />
<br />
הרב המקובל [[מנחם זאב גרינגלאס]] גם שימש כמשפיע עד היום הזה.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]] הקים הרבי את [[כולל אברכים תפארת תמימים במונטריאול]].<br />
<br />
ב[[אלול]] [[תשנ"ו]] נוסד ה[[השיחה היומית|'שיחה השבועית']] ע"י הרב [[יחיאל יוסף צייטלין]], מאז ועד היום נשמעים שיחות של הרבי בין מנחה למעריב.<br />
<br />
במשך השנים התבססה הקהילה, שנבנתה ברובה על בוגרי הישיבה ומקורבי';<br />
<br />
==הקהילה כיום==<br />
<br />
[[קובץ:montreal shul.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין הבית כנסת, מקווה, והתלמוד תורה כיום]]<br />
כיום מונה הקהילה מאות משפחות ועשרות מוסדות; את הקהילה משמשים: <br />
*זקן המשפיעים המקובל [[מנחם זאב גרינגלאס]]; <br />
*המשפיע הרב יצחק מאיר גורארי'; <br />
*יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד קנדה]] (המאחד את בתי חב"ד בקוויבק), הרב [[שלום דובער מוצ'קין]]; <br />
*הרב [[יואל זושא זילברשטיין]], שליח כ"ק אדמו"ר שליט"א. <br />
*הרב [[דוד הכהן כהן]], ואחיו הרב חיים אברהם כהן, משפיעים של הקהילה דוברי צרפתית. <br />
*הרב [[חיים שלמה כהן]], משפיע לקהילה דוברי עברית. <br />
*הרב אברהם בן שמעון, מחשובי אנ"ש. <br />
*המשפיע הרב [[שלום לייב אייזנבך]]. <br />
*וחשוב זיקני אנ"ש הרב [[מרדכי אלטיין]].<br />
<br />
== הרבנות בעיר ==<br />
<br />
בראש '''בית הדין מונטריאול''' וועד העיר עמד שנים רבות הרב [[פנחס הירשפרונג]], שהי' בקשר מיוחד עם [[הרבי מלך המשיח]], ואף חתם על פסק דין שהרבי [[בחזקת משיח]] הרב [[כתבי ר' אייזיק|אייזיק שווי]], ואב בית הדין הרב יונתן בנימין ווייס.<br />
<br />
בשנת [[תש"ח]] מונה הרב [[יצחק הנדל]] כרב קהילת חב"ד ע"י הרבי הריי"ץ. <br />
<br />
בשנת [[תשנ"ז]], לאחר פטירתו של הגאב"ד הרב [[פנחס הירשפרונג]] נתמנה הרב [[אברהם דוד ניז'ניק]] אשר למד בתו"ת לאב"ד דמונטריאול. את התואר ראב"ד נתן לעמיתו הרב [[יצחק הכהן הנדל]] רב קהילת חב"ד, שלצידו הרב [[דוד רפאל באנון]]; והרב [[דובער הכהן בעל]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] לאחר פטירתם של הרב ניז'ניק; והרב הנדל; מונו הרב [[דובער הכהן בעל]] לדיין ורב הקהילה האשכנזית בעיר, והרב [[דוד רפאל באנון]] לדיין ורב הקהילה הספרדית בעיר וכן הרב [[משה אבא שטרן]] כמו"צ הקהילה החבדי"ת.<br />
<br />
== מוסדות בעיר ==<br />
[[קובץ:montreal770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלוחים ומנהלי המוסדות בעיר (באסיפה).]]<br />
*[[מד"ע מונטריאול|מד"ע]] - [[בית חב"ד]] לדוברי [[עברית]] ומכון סמיכה, בהנהלת הרב [[חיים שלמה כהן]] ואחיינו הרב שמואל שארף.<br />
<br />
*ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] בראשותם של הרב [[אריה לייב קפלן (מונטריאול)|אריה לייב קפלן]]; הרב[[ שמואל קרמר]]; והרב [[משה אבא שטרן]].<br />
<br />
*[[בית רבקה]] מוסד לבנות, מנהל החינוכי הרב [[יוסף מינקאוביץ]], והרב [[מנחם מענדל מרוזוב]].<br />
[[קובץ:MONTREAL.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין בית רבקה קמפוס חי' מושקא]]<br />
<br />
*סמינר 'חי' מושקא' לבנות בניהולו של הרב מיכאל דהן.<br />
<br />
*סמינר לבנות בהנהלת הרב קרליבך.<br />
<br />
*ישיבה [[אור מנחם לונרשטיין|אור מנחם]] בעיר נפיערוויל (כשעה נסיעה ממונטריאול) בניהולו של הרב יהודה מאיר דהן.<br />
<br />
*ישיבה קטנה מתיבתא בהנהלת הרב [[צבי הירש רסקין]].<br />
<br />
*[[בית חב"ד קוט ס. לוק]] לקהילת היהודים יוצאי מרוקו בניהולו של הרב [[מנחם מענדל רסקין(מונטריאול)|מנחם מענדל רסקין]] .<br />
<br />
*חיידר לילדי חב"ד.<br />
<br />
*בית המדרש [[ליובאוויטש]] ומקווה לאנ"ש בניהולו של הגבאי הרב שמואל זלמנוב והרב חיים מאיר מינקוביץ.<br />
<br />
*קעמפ מחנה קיץ [[גן ישראל מונטריאול]] בייסודו של הרב [[שלום דובער מוצ'קין]], ובניהולו של בנו הרב [[ישראל מוצ'קין]].<br />
[[קובץ:גן ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מחנה קיץ 'גן ישראל']]<br />
<br />
*מחנה קיץ '[[פרדס חנה]]' לבנות בהנהלת הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]].<br />
<br />
*[[ח"י סנטר]] בית כנסת וכולל אברכים בניהולו של הרב [[נפתלי צבי פרלשטיין]].<br />
<br />
*בית חב"ד 'שאבאנל' בניהולו של הרב [[יואל זושא זילברשטיין]].<br />
<br />
*בית חב"ד 'מונטריאול - וועסט' בהנהלת הרב [[פסח הכהן שפערלין]].<br />
<br />
*מרכז ופרצת וויל ס. לורונט בהנהל הרב אלירן חדד.<br />
<br />
*'וועד העיר' המפקח על הכשרות למקוואות, מוצרי מזון ו[[שחיטת ליובאוויטש]] בעיר.<br />
<br />
*'בית חב"ד לדוברי צרפתית' בניהולו של הרב [[שלום שריקי]].<br />
<br />
*ה[[השיחה היומית|'שיחה השבועית']] ע"י הרב [[יחיאל יוסף צייטלין]].<br />
<br />
*'היכל מנחם' בניהולו של הרב [[ברוך אהרון הוס]].<br />
<br />
== קישורים ==<br />
<br />
*[http://www.mk.ca/rabbis.html אתר וועד העיר]<br />
<br />
*[http://www.cgimontreal.com/ קעמפ 'מחנה קיץ' גן ישראל]<br />
<br />
*[http://www.chabadcsl.com/ בית חב"ד קוט ס. לוק]<br />
<br />
[[קטגוריה:ערים וקהילות חב"ד]]</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C&diff=79324מונטריאול2010-07-16T20:59:50Z<p>LASKER770: /* הקהילה היהודית */</p>
<hr />
<div>'''מונטריאול''' היא העיר השנייה בגודלה בקנדה (אחרי טורונטו) היא נמצאת במדינת קוויבק. העיר מונה 1.9 מיליון תושבים ובאיזור המטרופלין של מונטריאול מתגוררים 3.8 מיליון תושבים. העיר שוכנת על אי במפגש הנהרות ס. לורונט ואוטאווה.<br />
<br />
==הקהילה היהודית==<br />
<br />
הקהילה היהודית בעיר היא אחת הקהילות הוותיקות והגדולות בצפון-אמריקה. כיום מתגוררים בעיר למעלה מ-100 אלף יהודים, ביניהם כמה אלפי ישראלים. בעיר יש כ-20 בתי ספר יהודים מכל הסוגים אחת מהם זה בית הספר 'יבנה' שחנעהל אותו הרב [[מסעוד חביב]].<br />
<br />
בעיר פועלת קהילה [[חב"ד]]ית גדולה שנוסדה ב[[תש"ב]],<br />
<br />
בין הקהילות היהודיות נמנים קהילה גדולה של יוצאי מרוקו (דוברי צרפתית), האדמו"ר מטאש עם מאות מחסידיו בעיר [[טאש]] (ליד מונטריאול), מאות חסידי [[בעלזא]], [[שושלת ויז'ניץ|ויז'ניץ]], [[סאטמאר]], ועוד, בשכונת אוטרומונט.<br />
<br />
==ייסוד הקהילה החבדי"ת==<br />
[[קובץ:186047.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת התלמידים בראשית בואם למונטריאול]]<br />
<br />
ההגירתה של יהודי [[רוסיה]] למונטריאול החלה לאחר שאוניה שעשתה את דרכה ל[[ניו יורק]] הגיעה למונטריאול בטעות; על-פי בקשת הקהילה, החליט [[אדמו"ר הריי"ץ]] לפנות לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי [[תומכי תמימים שנחאי]]. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך שמונים ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז בשנחאי - קיבלה הישיבה תשעה ויזות, בב' חשון [[תש"ב]] נשלחו תשעה התמימים שקבילו ויזות ה"ה - [[יוסף ראדאל]], [[אריה לייב קרמר]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משה אליהו גרליצקי]], [[יצחק הנדל]], [[יוסף וינברג]], [[יוסף צבי קוטלרסקי]] ו[[שמואל שטיין]] - מישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]], במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול|תומכי תמימים]]. <br />
<br />
את דרכם עשו באוניה מ[[שנחאי]] ל[[ס. פרנסיסקו]], [[קליפורניה]], ומשם נסעו לעיר [[מונטריאול]] באוטובוס. <br />
<br />
למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, בראשה עמד הרב [[יצחק הכהן הענדל]]; השתכנו התלמידים באופן ארעי בבית הכנסת חב”ד נוסח האר”י. עם התרחבותה של הישיבה, נראה צורך בארגון מקום מסודר וגדול עבור הישיבה. באותו זמן, החלו האחראים על הישיבה לתכנן קניית בית גדול ומפואר שיאכלס את כל התלמידים בריווח. אך עד שתצא תוכנית זו לפועל השתכנה הישיבה בבית יתומים מקומי, שם קיבלו מספר חדרים בהם יוכלו לנהל את הישיבה. מספר ימים לאחר מכן, בט’ חשוון שולח כ”ק אדמו”ר הריי”צ מכתב ארוך לתלמידי התמימים ובו מפרט את הוראותיו הק’ שעליהם לפעול בעיר (אג”ק הריי”צ ח”ו ע’ מח); במשך חודש חשוון שלח כ”ק אדמו”ר הריי”צ את המשפיע הדגול הרה”ח ר’ [[שמואל לויטין]], על מנת שיעזור בייסוד הישיבה בצעדיה הראשונים, בהמשך מורה הרבי לסדר וועד הפועל להנהלת תות”ל, אותו יבחרו אנ”ש שבעיר. לראש הוועד הורה הרבי למנות את ר’ יהודה אלבערט - כנראה עסקן שעזר ותמך רבות בישיבה. הרב [[שמואל לויטין]] עזב את הישיבה קצת לאחר י’ כסלו תש”ב, כחודש לאחר שהגיע לישיבה. <br />
עם פתיחת הישיבה נמנו 24 תלמידים. שנה לאחמ"כ מנתה הישיבה למעלה ממאתיים תלמידים, הרבי הריי"ץ שלח מכתב כי ת”ל לאחר יגיעה גדולה אשר התלמידים מתייגעים הי’ צ”ל בה לכה”פ חמש מאות תלמידים.<br />
<br />
ביום ט”ו כסלו תש”ד, התקיימה חנוכת הבית לבנין שנקנה עבור הישיבה, <br />
בשנת [[תשכ"ג]] נחנך בנין חדש לישיבה; לאחר פטירתו של הרב [[פרץ מוצ'קין]] התרחבה הישיבה על ביתו, ב[[תשס"ד]] פרצה שריפה בבנין הישיבה, לאחמ"כ בכ"ו סיוון [[תשס"ז]] נחנך בנין חדש ומפואר ליד בית הכנסת ברחוב וועסטבערי 6405.<br />
<br />
בשנת [[תשי"א]], נשלח ע"י הרבי, הרב [[יהושע העשיל צייטלין]] מ[[פריז]], לשמש כמשפיע שוחט ומוהל. <br />
וב[[תשי"ב]], הוסיף הרבי ושלח מ[[פריז]] את הרב [[חיים שניאור זלמן מרוזוב]] לשמש כשוחט ומשפיע, והרב [[פרץ מוצ'קין]], לשמש כמשפיע.<br />
<br />
בהמשך מונו הרב לייבל קרמר והרב יוסף ראדאל לראשי המוסדות ולראשי הישיבה והקימו בית כנסת ומקווה טהרה.<br />
<br />
בשנת [[תשי"ט]], נשלח הרב [[יהודה שפוץ]], ע"י הרבי לפעול בישיבה ובמוסד הבנות הליטאי '[[בית יעקב]]'. <br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] הקים ר' לייבל קרמר את המוסד הידוע "[[בית רבקה מונטריאול]]". ואת מחנה הקיץ "[[פרדס חנה]]" בהרים, על שם הרבנית חנה; בעזרתו של הרב [[שלום בער קלמנסון]] (שהתגורר באותו זמן במונטריאול) הצליח לגייס מספר רב של תלמידות בשתי המוסדות. <br />
<br />
בשנת [[תשל"ז]] הורה [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] לבצע בחירות ל[[משפיע]] הרב צייטלין הרב מרוזוב והרב גרליצקי נבחרו במספר הקולות הגבוה ביותר,<br />
הרב גרליצקי קיבל גם את תפקיד 'גבאי בית הכנסת'.<br />
<br />
הרב המקובל [[מנחם זאב גרינגלאס]] גם שימש כמשפיע עד היום הזה.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]] הקים הרבי את [[כולל אברכים תפארת תמימים במונטריאול]].<br />
<br />
ב[[אלול]] [[תשנ"ו]] נוסד ה[[השיחה היומית|'שיחה השבועית']] ע"י הרב [[יחיאל יוסף צייטלין]], מאז ועד היום נשמעים שיחות של הרבי בין מנחה למעריב.<br />
<br />
במשך השנים התבססה הקהילה, שנבנתה ברובה על בוגרי הישיבה ומקורבי';<br />
<br />
==הקהילה כיום==<br />
<br />
[[קובץ:montreal shul.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין הבית כנסת, מקווה, והתלמוד תורה כיום]]<br />
כיום מונה הקהילה מאות משפחות ועשרות מוסדות; את הקהילה משמשים: <br />
*זקן המשפיעים המקובל [[מנחם זאב גרינגלאס]]; <br />
*המשפיע הרב יצחק מאיר גורארי'; <br />
*יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד קנדה]] (המאחד את בתי חב"ד בקוויבק), הרב [[שלום דובער מוצ'קין]]; <br />
*הרב [[יואל זושא זילברשטיין]], שליח כ"ק אדמו"ר שליט"א. <br />
*הרב [[דוד הכהן כהן]], ואחיו הרב חיים אברהם כהן, משפיעים של הקהילה דוברי צרפתית. <br />
*הרב [[חיים שלמה כהן]], משפיע לקהילה דוברי עברית. <br />
*הרב אברהם בן שמעון, מחשובי אנ"ש. <br />
*המשפיע הרב [[שלום לייב אייזנבך]]. <br />
*וחשוב זיקני אנ"ש הרב [[מרדכי אלטיין]].<br />
<br />
== הרבנות בעיר ==<br />
<br />
בראש '''בית הדין מונטריאול''' וועד העיר עמד שנים רבות הרב [[פנחס הירשפרונג]], שהי' בקשר מיוחד עם [[הרבי מלך המשיח]], ואף חתם על פסק דין שהרבי [[בחזקת משיח]] הרב [[כתבי ר' אייזיק|אייזיק שווי]], ואב בית הדין הרב יונתן בנימין ווייס.<br />
<br />
בשנת [[תש"ח]] מונה הרב [[יצחק הנדל]] כרב קהילת חב"ד ע"י הרבי הריי"ץ. <br />
<br />
בשנת [[תשנ"ז]], לאחר פטירתו של הגאב"ד הרב [[פנחס הירשפרונג]] נתמנה הרב [[אברהם דוד ניז'ניק]] אשר למד בתו"ת לאב"ד דמונטריאול. את התואר ראב"ד נתן לעמיתו הרב [[יצחק הכהן הנדל]] רב קהילת חב"ד, שלצידו הרב [[דוד רפאל באנון]]; והרב [[דובער הכהן בעל]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] לאחר פטירתם של הרב ניז'ניק; והרב הנדל; מונו הרב [[דובער הכהן בעל]] לדיין ורב הקהילה האשכנזית בעיר, והרב [[דוד רפאל באנון]] לדיין ורב הקהילה הספרדית בעיר וכן הרב [[משה אבא שטרן]] כמו"צ הקהילה החבדי"ת.<br />
<br />
== מוסדות בעיר ==<br />
[[קובץ:montreal770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלוחים ומנהלי המוסדות בעיר (באסיפה).]]<br />
*[[מד"ע מונטריאול|מד"ע]] - [[בית חב"ד]] לדוברי [[עברית]] ומכון סמיכה, בהנהלת הרב [[חיים שלמה כהן]] ואחיינו הרב שמואל שארף.<br />
<br />
*ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] בראשותם של הרב [[אריה לייב קפלן (מונטריאול)|אריה לייב קפלן]]; הרב[[ שמואל קרמר]]; והרב [[משה אבא שטרן]].<br />
<br />
*[[בית רבקה]] מוסד לבנות, מנהל החינוכי הרב [[יוסף מינקאוביץ]], והרב [[מנחם מענדל מרוזוב]].<br />
[[קובץ:MONTREAL.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין בית רבקה קמפוס חי' מושקא]]<br />
<br />
*סמינר חי' מושקא לבנות בניהולו של הרב מיכאל דהן.<br />
<br />
*סמינר לבנות בהנהלת הרב קרליבך.<br />
<br />
*ישיבה [[אור מנחם לונרשטיין|אור מנחם]] בעיר נפיערוויל (כשעה נסיעה ממונטריאול) בניהולו של הרב יהודה מאיר דהן.<br />
<br />
*ישיבה קטנה מתיבתא בהנהלת הרב [[צבי הירש רסקין]].<br />
<br />
*[[בית חב"ד קוט ס. לוק]] לקהילת היהודים יוצאי מרוקו בניהולו של הרב [[מנחם מענדל רסקין(מונטריאול)|מנחם מענדל רסקין]] .<br />
<br />
*חיידר לילדי חב"ד.<br />
<br />
*בית המדרש [[ליובאוויטש]] ומקווה לאנ"ש בניהולו של הגבאי הרב שמואל זלמנוב והרב חיים מאיר מינקוביץ.<br />
<br />
*קעמפ מחנה קיץ [[גן ישראל מונטריאול]] בייסודו של הרב [[שלום דובער מוצ'קין]], ובניהולו של בנו הרב [[ישראל מוצ'קין]].<br />
[[קובץ:גן ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מחנה קיץ 'גן ישראל']]<br />
<br />
*מחנה קיץ '[[פרדס חנה]]' לבנות בהנהלת הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]].<br />
<br />
*[[ח"י סנטר]] בית כנסת וכולל אברכים בניהולו של הרב [[נפתלי צבי פרלשטיין]].<br />
<br />
*בית חב"ד 'שאבאנל' בניהולו של הרב [[יואל זושא זילברשטיין]].<br />
<br />
*בית חב"ד 'מונטריאול - וועסט' בהנהלת הרב [[פסח הכהן שפערלין]].<br />
<br />
*מרכז ופרצת וויל ס. לורונט בהנהל הרב אלירן חדד.<br />
<br />
*'וועד העיר' המפקח על הכשרות למקוואות, מוצרי מזון ו[[שחיטת ליובאוויטש]] בעיר.<br />
<br />
*'בית חב"ד לדוברי צרפתית' בניהולו של הרב [[שלום שריקי]].<br />
<br />
*ה[[השיחה היומית|'שיחה השבועית']] ע"י הרב [[יחיאל יוסף צייטלין]].<br />
<br />
*'היכל מנחם' בניהולו של הרב [[ברוך אהרון הוס]].<br />
<br />
== קישורים ==<br />
<br />
*[http://www.mk.ca/rabbis.html אתר וועד העיר]<br />
<br />
*[http://www.cgimontreal.com/ קעמפ 'מחנה קיץ' גן ישראל]<br />
<br />
*[http://www.chabadcsl.com/ בית חב"ד קוט ס. לוק]<br />
<br />
[[קטגוריה:ערים וקהילות חב"ד]]</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C&diff=79323מונטריאול2010-07-16T20:59:06Z<p>LASKER770: /* הקהילה היהודית */</p>
<hr />
<div>'''מונטריאול''' היא העיר השנייה בגודלה בקנדה (אחרי טורונטו) היא נמצאת במדינת קוויבק. העיר מונה 1.9 מיליון תושבים ובאיזור המטרופלין של מונטריאול מתגוררים 3.8 מיליון תושבים. העיר שוכנת על אי במפגש הנהרות ס. לורונט ואוטאווה.<br />
<br />
==הקהילה היהודית==<br />
<br />
הקהילה היהודית בעיר היא אחת הקהילות הוותיקות והגדולות בצפון-אמריקה. כיום מתגוררים בעיר למעלה מ-100 אלף יהודים, ביניהם כמה אלפי ישראלים. בעיר יש כ-20 בתי ספר יהודים מכל הסוגים אחת מהם זה בית הספר 'יבנה'.<br />
<br />
בעיר פועלת קהילה [[חב"ד]]ית גדולה שנוסדה ב[[תש"ב]],<br />
<br />
בין הקהילות היהודיות נמנים קהילה גדולה של יוצאי מרוקו (דוברי צרפתית), האדמו"ר מטאש עם מאות מחסידיו בעיר [[טאש]] (ליד מונטריאול), מאות חסידי [[בעלזא]], [[שושלת ויז'ניץ|ויז'ניץ]], [[סאטמאר]], ועוד, בשכונת אוטרומונט.<br />
<br />
==ייסוד הקהילה החבדי"ת==<br />
[[קובץ:186047.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת התלמידים בראשית בואם למונטריאול]]<br />
<br />
ההגירתה של יהודי [[רוסיה]] למונטריאול החלה לאחר שאוניה שעשתה את דרכה ל[[ניו יורק]] הגיעה למונטריאול בטעות; על-פי בקשת הקהילה, החליט [[אדמו"ר הריי"ץ]] לפנות לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי [[תומכי תמימים שנחאי]]. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך שמונים ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז בשנחאי - קיבלה הישיבה תשעה ויזות, בב' חשון [[תש"ב]] נשלחו תשעה התמימים שקבילו ויזות ה"ה - [[יוסף ראדאל]], [[אריה לייב קרמר]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משה אליהו גרליצקי]], [[יצחק הנדל]], [[יוסף וינברג]], [[יוסף צבי קוטלרסקי]] ו[[שמואל שטיין]] - מישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]], במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול|תומכי תמימים]]. <br />
<br />
את דרכם עשו באוניה מ[[שנחאי]] ל[[ס. פרנסיסקו]], [[קליפורניה]], ומשם נסעו לעיר [[מונטריאול]] באוטובוס. <br />
<br />
למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, בראשה עמד הרב [[יצחק הכהן הענדל]]; השתכנו התלמידים באופן ארעי בבית הכנסת חב”ד נוסח האר”י. עם התרחבותה של הישיבה, נראה צורך בארגון מקום מסודר וגדול עבור הישיבה. באותו זמן, החלו האחראים על הישיבה לתכנן קניית בית גדול ומפואר שיאכלס את כל התלמידים בריווח. אך עד שתצא תוכנית זו לפועל השתכנה הישיבה בבית יתומים מקומי, שם קיבלו מספר חדרים בהם יוכלו לנהל את הישיבה. מספר ימים לאחר מכן, בט’ חשוון שולח כ”ק אדמו”ר הריי”צ מכתב ארוך לתלמידי התמימים ובו מפרט את הוראותיו הק’ שעליהם לפעול בעיר (אג”ק הריי”צ ח”ו ע’ מח); במשך חודש חשוון שלח כ”ק אדמו”ר הריי”צ את המשפיע הדגול הרה”ח ר’ [[שמואל לויטין]], על מנת שיעזור בייסוד הישיבה בצעדיה הראשונים, בהמשך מורה הרבי לסדר וועד הפועל להנהלת תות”ל, אותו יבחרו אנ”ש שבעיר. לראש הוועד הורה הרבי למנות את ר’ יהודה אלבערט - כנראה עסקן שעזר ותמך רבות בישיבה. הרב [[שמואל לויטין]] עזב את הישיבה קצת לאחר י’ כסלו תש”ב, כחודש לאחר שהגיע לישיבה. <br />
עם פתיחת הישיבה נמנו 24 תלמידים. שנה לאחמ"כ מנתה הישיבה למעלה ממאתיים תלמידים, הרבי הריי"ץ שלח מכתב כי ת”ל לאחר יגיעה גדולה אשר התלמידים מתייגעים הי’ צ”ל בה לכה”פ חמש מאות תלמידים.<br />
<br />
ביום ט”ו כסלו תש”ד, התקיימה חנוכת הבית לבנין שנקנה עבור הישיבה, <br />
בשנת [[תשכ"ג]] נחנך בנין חדש לישיבה; לאחר פטירתו של הרב [[פרץ מוצ'קין]] התרחבה הישיבה על ביתו, ב[[תשס"ד]] פרצה שריפה בבנין הישיבה, לאחמ"כ בכ"ו סיוון [[תשס"ז]] נחנך בנין חדש ומפואר ליד בית הכנסת ברחוב וועסטבערי 6405.<br />
<br />
בשנת [[תשי"א]], נשלח ע"י הרבי, הרב [[יהושע העשיל צייטלין]] מ[[פריז]], לשמש כמשפיע שוחט ומוהל. <br />
וב[[תשי"ב]], הוסיף הרבי ושלח מ[[פריז]] את הרב [[חיים שניאור זלמן מרוזוב]] לשמש כשוחט ומשפיע, והרב [[פרץ מוצ'קין]], לשמש כמשפיע.<br />
<br />
בהמשך מונו הרב לייבל קרמר והרב יוסף ראדאל לראשי המוסדות ולראשי הישיבה והקימו בית כנסת ומקווה טהרה.<br />
<br />
בשנת [[תשי"ט]], נשלח הרב [[יהודה שפוץ]], ע"י הרבי לפעול בישיבה ובמוסד הבנות הליטאי '[[בית יעקב]]'. <br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] הקים ר' לייבל קרמר את המוסד הידוע "[[בית רבקה מונטריאול]]". ואת מחנה הקיץ "[[פרדס חנה]]" בהרים, על שם הרבנית חנה; בעזרתו של הרב [[שלום בער קלמנסון]] (שהתגורר באותו זמן במונטריאול) הצליח לגייס מספר רב של תלמידות בשתי המוסדות. <br />
<br />
בשנת [[תשל"ז]] הורה [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] לבצע בחירות ל[[משפיע]] הרב צייטלין הרב מרוזוב והרב גרליצקי נבחרו במספר הקולות הגבוה ביותר,<br />
הרב גרליצקי קיבל גם את תפקיד 'גבאי בית הכנסת'.<br />
<br />
הרב המקובל [[מנחם זאב גרינגלאס]] גם שימש כמשפיע עד היום הזה.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]] הקים הרבי את [[כולל אברכים תפארת תמימים במונטריאול]].<br />
<br />
ב[[אלול]] [[תשנ"ו]] נוסד ה[[השיחה היומית|'שיחה השבועית']] ע"י הרב [[יחיאל יוסף צייטלין]], מאז ועד היום נשמעים שיחות של הרבי בין מנחה למעריב.<br />
<br />
במשך השנים התבססה הקהילה, שנבנתה ברובה על בוגרי הישיבה ומקורבי';<br />
<br />
==הקהילה כיום==<br />
<br />
[[קובץ:montreal shul.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין הבית כנסת, מקווה, והתלמוד תורה כיום]]<br />
כיום מונה הקהילה מאות משפחות ועשרות מוסדות; את הקהילה משמשים: <br />
*זקן המשפיעים המקובל [[מנחם זאב גרינגלאס]]; <br />
*המשפיע הרב יצחק מאיר גורארי'; <br />
*יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד קנדה]] (המאחד את בתי חב"ד בקוויבק), הרב [[שלום דובער מוצ'קין]]; <br />
*הרב [[יואל זושא זילברשטיין]], שליח כ"ק אדמו"ר שליט"א. <br />
*הרב [[דוד הכהן כהן]], ואחיו הרב חיים אברהם כהן, משפיעים של הקהילה דוברי צרפתית. <br />
*הרב [[חיים שלמה כהן]], משפיע לקהילה דוברי עברית. <br />
*הרב אברהם בן שמעון, מחשובי אנ"ש. <br />
*המשפיע הרב [[שלום לייב אייזנבך]]. <br />
*וחשוב זיקני אנ"ש הרב [[מרדכי אלטיין]].<br />
<br />
== הרבנות בעיר ==<br />
<br />
בראש '''בית הדין מונטריאול''' וועד העיר עמד שנים רבות הרב [[פנחס הירשפרונג]], שהי' בקשר מיוחד עם [[הרבי מלך המשיח]], ואף חתם על פסק דין שהרבי [[בחזקת משיח]] הרב [[כתבי ר' אייזיק|אייזיק שווי]], ואב בית הדין הרב יונתן בנימין ווייס.<br />
<br />
בשנת [[תש"ח]] מונה הרב [[יצחק הנדל]] כרב קהילת חב"ד ע"י הרבי הריי"ץ. <br />
<br />
בשנת [[תשנ"ז]], לאחר פטירתו של הגאב"ד הרב [[פנחס הירשפרונג]] נתמנה הרב [[אברהם דוד ניז'ניק]] אשר למד בתו"ת לאב"ד דמונטריאול. את התואר ראב"ד נתן לעמיתו הרב [[יצחק הכהן הנדל]] רב קהילת חב"ד, שלצידו הרב [[דוד רפאל באנון]]; והרב [[דובער הכהן בעל]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] לאחר פטירתם של הרב ניז'ניק; והרב הנדל; מונו הרב [[דובער הכהן בעל]] לדיין ורב הקהילה האשכנזית בעיר, והרב [[דוד רפאל באנון]] לדיין ורב הקהילה הספרדית בעיר וכן הרב [[משה אבא שטרן]] כמו"צ הקהילה החבדי"ת.<br />
<br />
== מוסדות בעיר ==<br />
[[קובץ:montreal770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלוחים ומנהלי המוסדות בעיר (באסיפה).]]<br />
*[[מד"ע מונטריאול|מד"ע]] - [[בית חב"ד]] לדוברי [[עברית]] ומכון סמיכה, בהנהלת הרב [[חיים שלמה כהן]] ואחיינו הרב שמואל שארף.<br />
<br />
*ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] בראשותם של הרב [[אריה לייב קפלן (מונטריאול)|אריה לייב קפלן]]; הרב[[ שמואל קרמר]]; והרב [[משה אבא שטרן]].<br />
<br />
*[[בית רבקה]] מוסד לבנות, מנהל החינוכי הרב [[יוסף מינקאוביץ]], והרב [[מנחם מענדל מרוזוב]].<br />
[[קובץ:MONTREAL.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין בית רבקה קמפוס חי' מושקא]]<br />
<br />
*סמינר חי' מושקא לבנות בניהולו של הרב מיכאל דהן.<br />
<br />
*סמינר לבנות בהנהלת הרב קרליבך.<br />
<br />
*ישיבה [[אור מנחם לונרשטיין|אור מנחם]] בעיר נפיערוויל (כשעה נסיעה ממונטריאול) בניהולו של הרב יהודה מאיר דהן.<br />
<br />
*ישיבה קטנה מתיבתא בהנהלת הרב [[צבי הירש רסקין]].<br />
<br />
*[[בית חב"ד קוט ס. לוק]] לקהילת היהודים יוצאי מרוקו בניהולו של הרב [[מנחם מענדל רסקין(מונטריאול)|מנחם מענדל רסקין]] .<br />
<br />
*חיידר לילדי חב"ד.<br />
<br />
*בית המדרש [[ליובאוויטש]] ומקווה לאנ"ש בניהולו של הגבאי הרב שמואל זלמנוב והרב חיים מאיר מינקוביץ.<br />
<br />
*קעמפ מחנה קיץ [[גן ישראל מונטריאול]] בייסודו של הרב [[שלום דובער מוצ'קין]], ובניהולו של בנו הרב [[ישראל מוצ'קין]].<br />
[[קובץ:גן ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מחנה קיץ 'גן ישראל']]<br />
<br />
*מחנה קיץ '[[פרדס חנה]]' לבנות בהנהלת הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]].<br />
<br />
*[[ח"י סנטר]] בית כנסת וכולל אברכים בניהולו של הרב [[נפתלי צבי פרלשטיין]].<br />
<br />
*בית חב"ד 'שאבאנל' בניהולו של הרב [[יואל זושא זילברשטיין]].<br />
<br />
*בית חב"ד 'מונטריאול - וועסט' בהנהלת הרב [[פסח הכהן שפערלין]].<br />
<br />
*מרכז ופרצת וויל ס. לורונט בהנהל הרב אלירן חדד.<br />
<br />
*'וועד העיר' המפקח על הכשרות למקוואות, מוצרי מזון ו[[שחיטת ליובאוויטש]] בעיר.<br />
<br />
*'בית חב"ד לדוברי צרפתית' בניהולו של הרב [[שלום שריקי]].<br />
<br />
*ה[[השיחה היומית|'שיחה השבועית']] ע"י הרב [[יחיאל יוסף צייטלין]].<br />
<br />
*'היכל מנחם' בניהולו של הרב [[ברוך אהרון הוס]].<br />
<br />
== קישורים ==<br />
<br />
*[http://www.mk.ca/rabbis.html אתר וועד העיר]<br />
<br />
*[http://www.cgimontreal.com/ קעמפ 'מחנה קיץ' גן ישראל]<br />
<br />
*[http://www.chabadcsl.com/ בית חב"ד קוט ס. לוק]<br />
<br />
[[קטגוריה:ערים וקהילות חב"ד]]</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%AA%D7%95%D7%AA&diff=79322לוח הוסתות2010-07-16T20:54:09Z<p>LASKER770: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:LUACH.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההוצאה האחרונה]]<br />
'''לוח הוסתות''' לשיטת [[אדמו"ר הזקן]], הוא לוח שערך מיכאל אטלן מ[[קראון הייטס]] בעקבות הוראה מ[[הרבי]]: "ללמוד ענייני [[טהרת המשפחה]]"<br />
<br />
בקיץ [[תשמ"ח]] יצא לאור הלוח הראשון באופן מושלם לפרטי החיובים הקיימים, לעילוי נשמת הרבנית [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]] אשתו של הרבי, לאחרי שהרבנים סירבו לתת הסכמה (בטענה שבחב"ד לא נהוג לתת הסכמה על ספרים) ביקש מיכאל מהרבי את הסכמתו, המענה שיצא מהרבי הייתה "'''כעצת''' <u>'''רבנים פס"ד'''</u> '''כפשוט. אזעה"צ"''', לאחמ"כ נתנו הרבנים [[אברהם יוסף הלר|הלר]], [[יהודה קלמן מרלו|מרלאו]], ו[[אברהם אזדבא|אזדבא]], הסכמה לחוברת, לאחר ההדפסה התקבל מענה נוסף '''"ת"ח אזעה"צ"'''.<br />
<br />
בקיץ [[תשס"ג]] יצא לאור מהדורה חדשה ומורחבת עם חישובים לשמונה עשרה שנה. ההסבר על השימוש בלוח מתורגם בשמונה שפות. <br />
להוצאה זו צירף את הסכמתו הרב [[אהרון יעקב שווי|שווי]].<br />
<br />
בעריכה ובהפצה עוזר מאוד הרב אפרים הלפרין מ[[בואנוס איירס]].<br />
<br />
[[קטגוריה:ביאורים בהלכה]]</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99_(%D7%A9%D7%A0%D7%92%D7%97%D7%90%D7%99)&diff=79321מאיר אשכנזי (שנגחאי)2010-07-16T20:52:59Z<p>LASKER770: </p>
<hr />
<div>הרב '''מאיר אשכנזי''' ע"ה נולד ב[[חנוכה]] [[תרנ"א]] בפטריקוב, מגזע חסידי [[חב"ד]] עוד מימי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. למה כשנה ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]].<br />
<br />
לאחר חתונתו שימש כמה שנים כרב בעיר וולדיוואסטוק, בזמן מלחמת ה[[שואה]] עבר לשנגהאי שבסין, שם שימש כראש השיבה ב[[תומכי תמימים שנגהאי]], כמו כן פעל שם רבות עבור הפליטים, ובמיוחד עבור תלמידי [[תומכי תמימים ווארשא]] ו[[תומכי תמימים אוטווצק]]. לאחר מכן עבר ל[[ארצות הברית]] שם זכה לקירובים מ[[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי שליט"א]]. [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] אמר עליו: "א ליכטיגע צורה, א צורה וואס לייכט".<br />
<br />
נפטר בכ"ו [[מנחם אב]] [[תשי"ד]]. <br />
<br />
על הספר תורה של הרבי כתוב את שמו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*רעייתו הרבנית הנודעת [[טויבע ליבא אשכנזי]]<br />
<br />
*בנו הרה"ח ר' [[משה אשכנזי]]<br />
<br />
*חתנו הרב [[צבי הירש מילנר]].<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|אשכנזי מאיר]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אשכנזי מאיר]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל|אשכנזי מאיר]]</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%92&diff=79242פנחס הירשפרונג2010-07-16T13:30:22Z<p>LASKER770: </p>
<hr />
<div>{{בעריכה}}<br />
[[קובץ:רב הירשפונג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פנחס הירשפרונג]]<br />
<br />
<br />
<br />
הרב '''פנחס הירשפרונג''' היה רבה הראשי של קנדה תלמיד- חבר של [[הרבי]].<br />
<br />
'''תרגום מאנגלית לעברית'''<br />
שימש גם כראש ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], <br />
<br />
הרב פנחס נולד בעיירה דוקלה בשנת תער"ב לאביו, ר' חיים, היה חתנו של אב"ד הגר"א (הגאון) ר' דוד צבי זהמאן. הוא למד תורה אצל סבו (שהיה גם המורה של הרבי מקלויזנבורג) המודעה מכן הפך תלמיד מצטיין של שפירא מאיר הגאון ר 'מדהים' של לובלין. באותה תקופה הרבי שלו העיד כי הוא ידע 2200 דפי גמרא בעל פה! <br />
<br />
כשהיה בר מצווה פרסם את פרי עטו הראשון שלו 'פרי פנחס ", ולאחר מכן הוא החל לערוך את כתב העת החודשי תורה" אהל תורה ", אשר הכיל את החידושי תורה של תלמידי חכמים הזמן. אחרי שהעביר הרב שפירא, הפך פנחס ר 'בוחן (מי בדיקות) של תלמידיו החדשים שהגיעו ישיבות חכמי לובלין. <br />
<br />
על מנת להעריך את הבקיאות מדהים (רוחב של ידע) אשר בוחן של חכמי ישיבות לובלין היו צריכים, אנחנו צריכים לקבל קצת מידע רקע על המקור של הישיבה. פולין באותה תקופה היה מבצר של בחסידות, למדות ויראת שמיים, אבל האנשים היו עניים להקים ישיבה גדולה היה בא בחשבון. יחד באו מאיר ר 'שפירא עם חלום: הוא הכריז כי ישיבה שבקרוב בנוי אשר ייראה כמו ארמון. לאחר מאמץ אדיר, הוא הצליח לגייס את הסכומים הנדרשים ענק שנבנה ישיבה שבה אכן, נראה כמו ארמון. <br />
<br />
לא כל אחד שרוצה להשתתף התקבלה בישיבה זו. רק את הטוב ביותר ואת הבהירים יכול להיכנס למבחן הכניסה כוללת נבדק על פוליו 400 של גמרא עם פירושים, לפי הלב! אם זה מה תלמידיו לעתיד צריך לדעת, אז אתה יכול רק לדמיין מה בוחן שהחליטו מי יהיה להתקבל לישיבה ידע! אפילו בפולין לפני המלחמה, פנחס 'ר נחשב משכמו ומעלה השאר. <br />
<br />
בתקופת השואה הוא הצליח, עם אהבה של האשם? חסד, כדי להימלט ממחנה ריכוז. ואז הוא בהצלחה חצה את הגבול מאזור הסובייטי בליטא. משם נסע דרך סיביר לקובה, ובסופו של דבר בשנחאי. בשנת [[תש"א]] הוא הגיע לקנדה. הוא תיאר את תלאות שלו בזיכרונותיה פרסם בשנת [[תרצ"ה]]. הוא היה הרב של הקהילה "," עדס ישורון "במונטריאול היה ראש ישיבת" מרכז התורה ". מאוחר יותר התמנה למנהל של ועד הרבנים וראש בית הדין של מונטריאול, קנדה, וכן הרב הראשי של קנדה. <br />
<br />
הוא היה אחד הניצולים היחידים מהגאונים של פולין, והוא נחשב לאחד הבקיאים הגדולים ביותר של הדור שלנו ש"ס פוסקים שידע בעל פה. זה היה בנוסף חדות שלו בלימוד, אשר בא לידי ביטוי עומק שלו הרצאות בתורה והחידושים שלו. עם כל זה, הוא היה אדם צנוע אשר לקח שום קרדיט לעצמו. הוא רדף שלום, היה בעל חסד, והיה מעורב בנאמנות את הצרכים של הקהילה. <br />
<br />
הגאון שימש כמודל של המוחלט ביטול(עצמית? השלילה) כדי לשאת נשיא הדור. הוא היה באופן קבוע לבקר את הרבי, לדון בנושאים תורה עמו ולהשתתף בהתוועדויות. החיבור הראשון שלו על ידי האות אנו מוצאים את "איגרות קודש" (מכתב # 2977) מיום בחול המועד סוכות תשט"ו. גאון שלח את ספר "מנחת סולת" על ספר החינוך אשר כתב סבו, לרבי - וגם הרבי הגיב עם הערות מדהים אשר יוצג בקיאות מרשים עומק נגלה ונסתר. <br />
<br />
הרב [[מאיר פלוטקין]],תלמיד של ר' פנחס , מספר על היחידות הראשנה של מורו (הקהל הפרטי) עם הרבי כמו מורו ורבו תיאר לו את זה: <br />
<br />
פגישתו הראשונה עם הרבי התקיימה ב[[תשי"ז]]. באותה תקופה, לר' פנחס לא היה קשר אמיתי עם חב"ד, אבל זה לא מנע ממנו להסדיר יחידות עם הרבי, שהוא שמע כל כך הרבה. <br />
<br />
כשנכנסתי לחדרו של הרבי, לפני שפתח את פיו או מסר הרבי את המחבת (נפש פדיון) או אפילו הזדהה - הרבי קם ושאל, "האם אתה יוסף עקיבא בן אשר מפורסם מקצה אחד של העולם אל אחרים? " לאחר הפסקה קלה, המשיך הרבי ואמר: "אכן, אתה כמו" יוסף בן עקיבא "עבור" אתה מפורסם מקצה אחד של העולם לקצהו האחר. " <br />
<br />
כאשר הגאון ושלום קרא, צ 'אס ... הרבי חייך ושאל: חלילה "למה"? זה לא גמרא מפורשת? ... עד אשר פנחס ר' בהכנעה השיב: חלילה לומר שאני כמו עקיבא בן יוסף ... <br />
<br />
וכך, למרות גדולתו והבקיאות שלו, שכמוהו בקושי נמצא הדור שלנו - הוא רואה את עצמו אדם פשוט, לא ההנאה הנגזרות מן הכותרות, אשר ליווה תמיד את שמו. <br />
<br />
הרבי המתינו תהיה מודעת פתיחת OE כולל <br />
<br />
"בקיץ 1965, מספר הרב פלוטקין," אחרי שהתחתנתי, אני רוצה לנסוע עם חבר ללמוד כולל בניו יורק, אבל הרבי אמר לנו להישאר במונטריאול לפתוח כולל בראשותו. הרב הסכים וככה כולל חב"ד פתח במונטריאול. לפני זה נפתח רשמית, נאמר לנו על ידי הרב [[חדקוב]] כי הרבי אמר לו כי למרות שלו שלא ללכת אהל למחרת (באותו זמן, הרבי רק הלך אוהל פעמיים בחודש) - הוא ילך בכל מקרה, כדי להכריז על פתיחת הכולל. הרבי גם ביקש כי ברגע לימוד למעשה החלה, שהם מכנים ניו יורק ולהגיד להם כל כך. <br />
<br />
"למחרת, ברגע הלמידה החל בכולל, מיהרתי לטלפון והתקשרתי מזכירו של הרבי. ואז ניגש הרבי אל אהל". <br />
<br />
בפרק מרגש ברומניה <br />
<br />
למדנו במשך שנה איתו, המשיך הרב פלוטקין, וגם במהלך השנה שינוי גדול החלו להתקיים מערכת היחסים שלו עם הרבי מליובאוויטש: <br />
<br />
בחודש אלול [[תשכ"ה]], הלך פנחס ר 'לרומניה. באותם ימים טיול ברומניה היה חריג ביותר. זו היתה מדינה קומוניסטית שבה לא לאפשר לאף אחד לצאת או ב. אני עדיין לא יודע איך הוא הצליח לקבל אשרה כדי להיכנס למדינה. בדיעבד אומר לי כי המסע הוביל בעקיפין מעורבותו ליובאוויטש. <br />
<br />
כמה חודשים אחרי שהוא חזר, הוא מתאר בפרק המרגש ביותר שקרה ברומניה, ואיך הסיפור הסתיים שוב בחדר של הרבי בברוקלין. הוא הגיע לרומניה ומצאו אותו להיות שממה רוחנית. במשך ארבעים שנה של שלטון קומוניסטי השאיר סימן שלהם היו נמחקים היהדות מהמדינה. עם זאת, בעיצומו של עקרות הזה, מצא ר פנחס שוחט רק שנשארו מצוות. הוא הופתע לראות את בית יהודי אמיתי שנוהל על פי כל החוקים של שולחן ערוך. הוא גם התרשם יותר כאשר הוא פגש ילדים של שוחט אשר גדלו עם חינוך יהודי ראוי. <br />
<br />
שוחט, שרצה לחנך את ילדיו ללא השפעות חיצוניות, לא מאפשרים להם לצאת מהבית, כדי שלא יהיה "שרוף באש של כפירה" ששררה בחוץ. ר' פנחס 'אמר בזמנו, כי הוא מעולם לא ראה ילדים משכילים כמו הילדים של שוחט של רומניה! <br />
<br />
שוחט עצמו ילך מילד לילד וללמד אותם. הוא מלמד אחד אל"ף, בית ו גמרא אחרת. הוא לימד את בנותיו מדרשי חז"ל ו החדירו בהם אמונה וביטחון. <br />
<br />
לפני שחזר פנחס ה-R ארה"ב "הלך להגיד טוב? ביי כדי שוחט. שוחט ביקש ממנו לבוא לחדר צדדי ושם הוא שפך את לבו. הוא תיאר את מסירות נפש היומי הוא זקוק על מנת לחנך את הילדים שלו, אמר כי לאחרונה הוא החל לחשוש הרבה הרוחני שלהם. "אחרי הכל, הם יגדלו לצאת אל הרחוב, ואז מי יבטיח כי הם לא מקבלים הרוס," הוא שאל במרירות. "רק אדם אחד יכול לעזור לי - הרבי מליובאוויטש", הוא סיכם. "שמעתי שאתה קרוב אליו ולכן אני שואל, כי כאשר אתה מקבל בחזרה לאמריקה, ללכת מיד אל הרבי ולומר לו שאני מבקש שהוא לוקח אותי ואת הילדים שלי מכאן. תגיד לו שאני עושה את זה למען הילדים שלי. אין לי ספק שהוא יכול לקחת אותי מכאן. " <br />
<br />
פנחס ר 'ואמר לו כי בהשגחה פרטית (על ידי ההשגחה העליונה) הוא היה יחידות מיד עם שובו והוא הבטיח עו"ד מטעמו אל הרבי. שוחט היה מאושר והם נפרדו. <br />
<br />
מעולם לא ראיתי מי בא קרוב לרבי בגאונות <br />
<br />
<br />
לפני שאני אומר לך את סוף הסיפור, פנחס ר 'המשיך, אני אתן לך קצת רקע זה יחידות. אתה יודע שהרב יכול ללמוד קצת ... אז לפני המלחמה, היה לי זכות לדבר עם כל גדולי התורה בפולין. אחרי המלחמה דיברתי עם גדולי הליטאים, ולאחר מכן באמריקה דיברתי עם כל גדולי ששרדו את המלחמה. היה רק אדם אחד לא הצלחתי לדבר - הרבי מליובאוויטש. גם כאשר היה לי יחידות איתו, הוא מכוון את השיחה לנושאים קהילתי להפצת היהדות, ואני לא הספקתי לדבר איתו "ללמוד". <br />
<br />
כתבתי לרבי שאני רוצה לדבר איתו בלימוד. אני הוסיף כי ידעתי כי הזמן של הרבי היה יקר, אך עדיין הייתי מבקש הרבי לתת לי קצת מזמנו, לשיחה כגון זה היה יקר לי יותר מכל אוצרות העולם. הרבי הסכים. בשעה היחידות זה אני גם הזכיר את בקשתו של שוחט. <br />
<br />
הוא הלך ליחידות ואמר כי בישיבות מאז הוא למד, הוא היה מספר שאלות קשות אשר ביקש כל גדולי התורה, אשר איש מהם לא היה מסוגל לענות. היו שם כמה מי "החלישו את השאלות, אבל לא מצאתי מישהו יכול לתת לי תשובה אמיתית לשאלות אלה. זה מאוד מטריד אותי ואני רוצה לשאול את הרבי ולשמוע פתרונות שלו." <br />
<br />
הרבי הביט בי בחום ואמר בהפתעה כל הגאונים שהזכרת לא יכולים לענות על השאלות שלך, ואני יכול? <br />
<br />
פנחס ר 'ענה בביטחון: כן, הערב הרבי יענה לכולם! <br />
<br />
הרבי הנהן בראשו כדי לציין פנחס 'ר אפשר להתחיל עם השאלות שלו. השאלות לא היו אלה הרגילים. הם היו על אחד הסעיפים הקשים ביותר תלמוד ירושלמי. כדי להבין את השאלה שאתה צריך להיות גאון. להפתעתו של הרב , זה לא נראה כאילו הרבי היה מרוכז יותר. הוא ישב נינוח בצורה כה כי פנחס ר 'תהה אם הרבי היה מקשיב למה שהוא אומר. <br />
<br />
אם לא הייתי מודע גאונות של הרבי, הייתי הפסיקה לדבר התנצלתי באומרו, שאלות אלה לא בשבילך. מאז שמעתי על גאון של הרבי, המשכתי לדבר. <br />
<br />
כשהוא סיים, אמר הרבי: לפי מה שאתה אומר - זה באמת קשה, אבל זה לא אשמתו של ירושלמי, אבל אשמתך כיוון שאתה לא ללמוד את הנושא כראוי. אם אתה למד את ירושלמי כראוי, לא יהיו לך שאלות. <br />
<br />
מבלי לפתוח ספר, החל הרבי להרצות על הנושא של ירושלמי כאילו הוא קורא את זה מתוך ספר. הוא הסביר והראה לו כי על ידי לימוד זה כמו שצריך, השאלה שלו לא היתה שאלה בכלל. <br />
פנחס 'ר היה המום ונדהם מכך. אחרי הכל, הוא הציג את שאלותיו הגדול הגדול לא אחד מהם חשב שאין בסיס לשאלותיו. והנה הרבי, על ידי לימוד הנושא כראוי, הוכיח כי השאלה באה לא יודעת איך ללמוד את הזכות ירושלמי מלכתחילה. <br />
<br />
מעולם לא פגשתי עומק כזה של למידה בחיי, אמר ר 'פנחס. ראיתי הענקים בחיי, אבל מעולם לא פגשתי מישהו התקרב הרבי בגאונות. <br />
<br />
ר' פנחס בילה הרבה זמן לשאול שאלות אחרות שלו, הרבי ענה להם עם כל התשובות מדהים גאון שלהם. לאחר שסיים, הוא אמר אני רואה שאנשים רבים אחרים ממתינים אז אני לא אגזול יותר זמן, אבל אני רוצה לתת על הודעה שוחט שפגשתי ברומניה. <br />
<br />
הרבי הרצינו מאוד, והוא שאל פנחס 'ר לתת לו את כל הפרטים. ר 'פנחס אמר לו כל מה שהוא ידע והגיע למסקנה מכן עם הבקשה של שוחט שהרבי ירחם ולקחת אותו מחוץ לרומניה. <br />
<br />
פניו של הרבי הפך האוסר ביותר, ואת עיניו והביט כלפי מטה והוא שתק. דממה כבדה שררה בחדר במשך זמן רב. פתאום הרבי הרים את ראשו ואמר בקול קודר: fatherin שלי? המשפט שלח אנשים למקומות כאלה, ואני צריך לקחת אותם משם?! ומי יחליף אותו? <br />
<br />
ר 'פנחס אמר : כאשר שמעתי את הרבי אומר את זה, הרגשתי שמצאתי את המנהיג של הדור. הרגשתי חזקה כי הרבי הוא משה רבינו בדור, ולא לאף אחד אחר. הוא מנהיג יהודי אמיתי. <br />
<br />
מכאן ואילך, "פנחס" הקשרים עם הקהילה חב"ד בכלל ואת הרבי בפרט, הלכה וגברה. אפשר לומר כי יחידות זה הפך אותו חסיד חב"ד בכל מובן של המילה. <br />
<br />
אתה צריך דאנס <br />
ברחוב <br />
<br />
מסיבה כלשהי, הרב Hirschprung נתפס על ידי רבים בתור חסיד של הרבי באופן אינטלקטואלי, אבל לא מבחינה רגשית. להלן שתי אנקדוטות ינפץ מיתוס: <br />
בכל פעם גאון נסע להתוועדויות של הרבי, הוא לקח הרב תלמיד שלו פלוטקין איתו במכונית. הרב פלוטקין היה לשמוע את התגובות של גאון לאחר farbrengens. אחרי התקף הלב של הרבי על שמחת תורה [[תשל"ח]], גאון חששו הרבי לא farbreng על Yud TES כסלו. השמחה שלו היתה בלתי ניתן לתיאור כאשר נודע לו שהרבי יהיה farbrenging אחרי הכל. <br />
<br />
הביתה אחרי התוועדות, בדרך חזרה, גאון לא מפסיקים לדבר על zechus גדול היה לנו farbrenging של הרבי. הוא אמר כי רק טיפש יכול ללכת לישון אחרי התוועדות כזו. "אתה חייב לצאת לרחוב, לרקוד משמחה, כי אנחנו ראויים כדי להתוועד עם הרבי כגון זמן קצר אחרי מה שקרה." <br />
<br />
ברוך השם אני <br />
יש לך הרבי, <br />
הרבי אמר שאתה <br />
היטב <br />
<br />
הסיפור הבא יוכיח hiskashrus שלו ואת האמונה מה שהרבי אמר. היא סיפרה על ידי אחד תלמידיו שלו: <br />
לפני כמה שנים, "פנחס" R אשתו חלתה. עם נבחן, הרופאים אמרו לה גידול סרטני נמצאה וכי היא תצטרך לעבור ניתוח כדי להסיר אותה: הרופאים אמרו שהמצב היה קריטי והיה ספק אם הניתוח יעזור. <br />
<br />
פנחס ר 'נשברה על ידי החדשות. חבריו היו המומים מהשינוי החדשות שחוללה אותו בתוך כמה ימים. הוא השתנה מאדם, פעיל אנרגטי האיש, מותש חסר חיים. הוא הפסיק לבוא pasken ולא לדבר עם אף אחד בישיבה. הדבר היחיד שהוא לא להזניח היה השיעור הכללי הוא נתן, אבל גם זה היה נתון ללא ההתלהבות הרגילה שלו. <br />
<br />
כעבור כמה חודשים, אשתו היה טוב שוב שכחנו את הסיפור. יום אחד פגשתי את הבת שלו במהלך השיחה שלנו היא אמרה, "אתה יודע מה? אבי הוא חסיד גדול של הרבי מליובאוויטש! " כאשר לא הגבתי, בתו המשיך ואמר, "אתה צריך לדעת כי לא זו בלבד שהוא חסיד, אבל הוא גם הלב mekushar ונפש עם הרבי, ואני לא יודע אם אתה יכול למצוא חסיד גדול ממה הוא! " <br />
<br />
בשלב זה אמרתי כי נראה שהיא מגזימה והיא השיבה כי על אף שאביה לא פעל המכס חב"ד או נוסח להתפלל ארי? היא היתה בטוחה שלא היה חסיד ו mekushar כמו אביה. כהוכחה היא סיפרה לי את הסיפור הבא: <br />
<br />
"כאשר הבריאות של אמא שלי היה יציב, במצב של אבי הנפש היה נורא. זה נעשה רציני, כך שאנחנו, הילדים, ישבו ובכו על את ההורים? על אמא שלנו, מי שכב במיטה על אבינו, אשר ישב לידה כך בדכדוך. <br />
<br />
"יום אחד הייתי לבד בבית עם ההורים שלי כאשר מכתב הרבי הגיע בדואר. אבא שלי היה יושב ולומד וכאשר אמרתי לו מכתב הגיע מן הרבי מליובאוויטש, הוא קם, הלך למטבח כדי לשטוף את ידיו, חבש את כובעו ואת הז 'קט ואז קם לקרוא מכתב של הרבי. <br />
<br />
"עמדתי בצד והסתכלתי. פתאום הוא מיהר לחדר של אמא שלי בזמן שאני בעקבותיו. לעולם לא אשכח מה ראיתי: <br />
<br />
"הוא עמד ליד מיטתה ואמר: זה עתה קיבלתי מכתב מהרבי. הרבי כתב את המכתב לשון ha'kodesh אבל אני מוכן לתרגם אותו ליידיש. <br />
<br />
"זה היה מכתב כללי / אישי בסוף הרבי הוסיף בכתב יד שורות אחדות, אשר אמר: לגבי מה שכתבת על אשתך - זה רק את העצה של ההארה הרע שרוצה להחליש אותך. לכן, לא תשים לב זה, זה לא נכון בכלל, אבל הטענה של הרע, והוא ואשתו זוכה לאורך ימים ושנים טובות. <br />
<br />
"אבא עמד ליד אמא, קרא לה בשמה ואמר, ברוך השם יש הרבי, הרבי אמר שאתה טוב. לכן, אתה טוב, ואין מה לדאוג. <br />
<br />
אני, שעמד בצד, לא יכולתי להאמין למראה עיני. תוך רגע, אבא שלי השתנה מקיצוניות אחת לשנייה. זה היה ממש תפנית של 180 מעלות. הוא פשוט חזר על עצמו, והיה נלהב, אדם פעיל, חי הוא היה לפני. <br />
<br />
בשבועות שלאחר מכן, עד להחלמה מלאה של אמא שלי - הדברים היו הפוכים. אנחנו אלה מודאגים, בזמן שאתה לא יכול לספר מאבי כי אשתו לא בדיוק הטוב ביותר של בריאות. אפילו ביום של הניתוח, כאשר הם גילגלו את אמא שלי לחדר הניתוח, וכולנו היינו מודאגים כל כך - הוא לא היה אכפת לי בעולם. הוא פשוט לא מבין למה היינו מודאגים. "הרבי אמר כי היא בריאה," חזר ואמר. <br />
<br />
"גם כאשר הרופאים אמרו שהם לא מצאו שום צמיחה קפצנו משמחה, הוא לא הבין על מה המהומה. הוא תמיד ידע שהיא גם ... <br />
<br />
"עכשיו, אתה אומר לי," אמרה בתו תלמיד, "יש עוד חסיד כמוהו? האם יש מישהו mekushar יותר ממה שהוא? " <br />
<br />
ואני חשבתי, אמר תלמיד, כי הכרתי אותו. הבנתי כי לא היה לי מושג על עומק של hiskashrus שלו אל הרבי. <br />
<br />
ה-IT היה ברור לו <br />
הרבי IS <br />
משיח <br />
<br />
אומר הרב מאיר פלוטקין תלמיד שלו, "היה ברור גאון zt'1 כי הרבי הוא מלך Hamoshiach. ישבתי איתו פעם ושאל אותו: מה ראית את הרבי, כי אתה לא רואה מישהו אחר? <br />
<br />
"היו שני דברים שקבע הרבי בנפרד: 1) ב ha'Torah לימוד שלו 2) כי הוא ha'dor manhig נכון (מנהיג של דור). פנחס Hirschprung, אמר גאון, לא מתרשם גאון מילה. הוא יודע שמגיע לו את התואר. ואני אומר לך כי אין אף אחד כמוהו, לא רק בדורנו, אלא גם בדורות קודמים. הייתי עם הרב מאיר שפירא בלובלין, עם הגאון רבי מנחם זמבה, ו כל gaonim של הדור הקודם, וגם לא מצאתי אחד דומה גדולתו של הרבי בכל תחומי התורה. וזה מיותר להתעכב באריכות על מנהיגותו? הוא היחיד שעליו אפשר לומר כי הוא ב "chezkas משיח!" <br />
<br />
באותה דרשה שבת הגדול הבא Chof ז 'באדר 5752, כמעט מחצית בהרצאתו התייחס לעובדה כי הראש של העם היהודי היה חולה. הוא הרחיב את הדיבור על הנושא של ראש בני ישראל, ואמר כי כל יהודי צריך הרבי בריא, כי הוא ורק הוא ha'dor manhig. עם דמעות בעיניו, גאון, צעק לשמיים עורר את הקהל - בעיקר Litvaks, להתפלל להחלמתו של הרבי. <br />
<br />
הרב שלום דובער וולפא בספר שלו "שמן ששון Mechaverecha" מספר כי הוא שמע פעם הגאון zt'1 לתת שיעור בבית Kalla ירחי בקיץ 1987 בהרי הקטסקיל, ניו יורק כאשר הקהל הביע פליאה שלהם bekius מדהימה שלו בש"ס בבלי ירושלמי בעל פה, גאון אמר: "אתה חושב שזה bekius?! אתה רוצה לראות bekius נכון? פתח בכל נפח של עשרות כרכים של שיחות Likkutei, ללמוד כל Sicha עם הערות השוליים ואז תבין מה bekius הוא! " <br />
<br />
לאחר הגאון בנושא על אחת הפעמים הראשונות שהוא היה yechidus עם הרבי. במהלך שיחתם את ההגדרה ההלכתית של "meeyad" או "לנהוג בקלות דעת" עלה. הוא היה המום על ידי היכולת של הרבי כדי "לטייל" איתו ברחבי ש"ס את דרך Acharonim כדי ללקט מהם כל הזמנים במונחים אלו מוזכרים. <br />
<br />
במה DID הרב <br />
HIRSCHPRUNG <br />
Excel? <br />
<br />
הרבי גילה חיבה מיוחדת כלפי zt'l הגאון. בהזדמנויות רבות הרבי כינה אותו "lebedike ספר תורה" (חיה ספר תורה). בכל פעם שהוא בא התוועדות או דולר, בירך הרבי את אותו בחום. <br />
<br />
מי הקשיב לשיחה נפלא היה לו עם הרבי, כאשר הוא בא availim nichum לאחר הרבנית של עובר בשנת 1988, נדהם שפע של נושאים אשר ציטט מקורות "עף על". כמה דברים שהיו מכוסים היו: נוסח הרמב"ם הפקודה חיובית של "והם אבנה לי מקדש" ואת ההבדלים בין מקדש לבין המשכן, כי הבניין המקדש אינו קדימות על פני צאת השבת ויום טוב : "פינחס זה אליהו" ואת העובדה אליהו בא לאחר פנחס: הקשר בין "אליהו zeh" ו "Keili zeh" - מצביע עם האצבע כמו ב keriyas ים סוף ואת החיבור קידוש ha'chodesh המחייב לראות את nwoti כאשר עשה את הפחד של מצרים להתפוגג, על פיצול של הים או כשנכנסו לארץ ישראל, גאולה השביעי מילה ביום השמיני, ועל הקשר בין הרפואה ha'matsim techiyas: דוד מלך ישראל חי V'Kayam: הממלכה של השנה שבעה יהואש בן שתי הגדרות הלכתיות על בגרות. <br />
<br />
באותו ביקור, כאשר הרב Hirschprung הביע את תדהמתו על Sichosk Likkutei של הרבי, ובמיוחד את הערות השוליים, אמר הרבי כי bekius ומקורות הם דברים מאוד כי הרב Hirschprung מצטיינת בו <br />
<br />
*** <br />
<br />
תלמיד שלו הרב מאיר פלוטקין מספר: היתה לי מערכת יחסים קרובה עם הרבי שלי במשך יותר משלושים שנה. בילינו שעות רבות ביחד, והוא סיפר לי על הקשר שלו עם הרבי, כולל הרבה דברים הוא סירב לפרסם. <br />
<br />
פעם אמרתי לו שיום אחד אני יספר לכולם על הקשר שלו עם הרבי. הוא חייך ואמר: זה מספיק, כי הרבי ואני יודע על זה - כמו שאתה, אל תספר לאף אחד. <br />
<br />
נצרתי את לשוני במשך שנים. עכשיו, לאחר מותו, אני מרגיש שזה חובה קדושה שלי לספר, לחשוף ולפרסם: כולם צריכים לדעת הרב Hirschprung היה חסיד ו mekushar בלב ונפש לרבי. <br />
<br />
הגיע הזמן להפריך את המיתוס כי גאון היה מעוניין רק תורה של הרבי. היתה לי מערכת יחסים, כי חוזר 30 שנה ואני יכול להעיד שהוא ייחודי Hiskashrus שלו bittul כלפי הרבי. <br />
<br />
ביטול לגבי הרב פנחס אל הרבי, את הסיפור הבא מדבר בעד עצמו: <br />
<br />
Hirschprung ר 'הוזמן פעם שמחה המשפחה של הרבי בארץ Yisraei, אשר באותה עת היה קשור עם גורמים מסוימים שמנסים להכתים ליובאוויטש. באופן טבעי, האנשים האלה היו מעוניינים Hirschprung טוקצינסקי להשתתף, שכן נוכחותו היתה לגיטימציה התנועה שלהם. הם אפילו שלחו לו כרטיס טיסה. ר 'פנחס, לא מודעים כי מעורבותו של הרבי במסע פרסום של לשון הרע והשמצה - הסכימו להשתתף. <br />
<br />
חב"ד חסידים שמעתי על זה ביום של הטיסה "ר 'פנחס. הם הבינו את השלכות חמורות הנובעות השתתפותו ב שמחה כי והחליט לשלוח את הרב חסיד יצחק הנדל (באב Beis דין במונטריאול הרב של קהילת חב"ד מונטריאול) אליו לנסות לשכנע אותו לשנות את דעתו. <br />
<br />
"כשבאתי אליו", אומר הנדל ר ', "זה היה כמה שעות לפני הטיסה. המזוודות היו ארוזות גאון היה מוכן לעזוב את הבית לשדה התעופה. אמרתי לו על ידי (שוכב היה בעקיפין לגיטימציה תנועה שמטרתה היתה להכתים את שם ליובאוויטש. <br />
<br />
"פנחס אני לא הייתי מאמין מה שקרה לאחר מכן, אם לא ראיתי את זה בעצמי." R לא ניסה להתווכח, הוא לא מנסה להגן על עצמו. הוא פשוט אמר למשפחתו: אנחנו לא הולכים. שלהן importuning לא עזר - ברגע שהוא הבין את הטיול הזה יכול להתפרש, או בעקיפין לגרום, חרפה אל הרבי - דבר בעולם לא יכול לשכנע אותו ללכת. " <br />
<br />
הלה שקבע DIN <br />
<br />
בהזדמנות אחרת, זה היה פנחס ר 'אשר עשה את משכנעת. זה היה כאשר אחד הרבנים הגדולים של ארה"ב הוזמן לוועידה פוליטית בחוגי השלטון בארץ ישראל. היה זה כאשר הרבי היה נלחם לתקן את חוק "מיהו יהודי?" ובהשתתפות כי הרב היה עלול להתפרש תומכים בעמדה של הממשלה לא לתקן את החוק. <br />
<br />
פנחס ר 'לא היסס לרגע. ברגע שהוא שמע על זה, הוא כינה את הרב ואמר לו כי הנסיעה שלו היה כרוך שמיים הציבור shaim chilul, שכן הוא יהיה לתת הכשר "(הכשר) על עמדת הממשלה. הרב אמר שאם פנחס ר 'היה אומר לו את זה כמו ההלכה הלה שקבע, הוא לא ילך. פנחס 'ר, לא היסס. הוא אמר לו כי על פי ההלכה אסור היה לו לנסוע לוועידה. <br />
<br />
הרב אמר שהוא היה להגיש חוות דעת 'פנחס תורה' ר ולא ילך. כאשר הלחץ היה לשים עליו להשתתף, אמר הרב כי יש לו הלה שקבע מן הרבנים כי אסור לו להשתתף בוועידה, ולכן הטיסה שלו היה בא בחשבון. <br />
<br />
דבר דומה קרה כאשר הרבי אמר שכל רבנים לחתום על הלה שקבע כי אסור לתת בשום חלק של ארץ ישראל. פנחס ר 'ישב במשך כמה שעות בטלפון. אחד Lubavitchers מהעיר שלו וחייג את המספרים של רבנים שונים, פנחס ר 'הסביר להם את החשיבות של החתימה שלהם. עשרות רבנים למדו את השלכות חמורות מעורב חוזר הארץ, ורבים לכבות פ"ד ההלכה אשר התנגדו המהלך הזה. <br />
<br />
תודה על <br />
ההשתתפות שלך <br />
<br />
הרב Hirschprung ישתתף farbrengens של הרבי. פעם, הוא היה חולה בדלקת ריאות לפני Yud TES כסלו ולא יכולתי לנסוע לניו יורק. הוא נחלש מאוד בעקבות מחלתו ואף כשבא עבור Yud בשבט הוא "עדיין במצב של חולשה. הוא היה בדרך כלל לנסוע התוועדות יחד עם הרב פלוטקין תלמיד שלו, אבל הוא החליט לטוס הפעם כדי למנוע את הנסיעה הארוכה של המכונית. <br />
<br />
הוא עזב את מונטריאול המוקדמות, אך עקב העומס בנמל התעופה קנדי, הוא הגיע מאוחר - באמצע של Sicha הראשון. הוא הצליח להשיג את המקום שלו על הבימה, ישב מאחורי הרבי והאזינו Sicha. לאחר Sicha, פנה הרבי אליו ושאל: איפה היית ב Yud TES כסלו? פנחס 'ר ענה כי הוא היה חולה ולא היה מסוגל להשתתף התוועדות. הרבי חייך ואמר: אילו היית כאן - היית גם ... <br />
<br />
פנחס ר 'היה אחד "הקבועים" ב farbrengens של הרבי. הוא אפילו בא על Yud א 'ניסן, כאשר לא היו משתתפים רבים, כי זה כל כך קרוב לפסח. הרבי העריך ההשתתפות שלו באחת farbrengens אמר פנחס "R לפני שעזב: ko'ach yasher גדול שבאתם להשתתף התוועדות. <br />
פעם, זה היה אחרי הגר"א כתב משהו הרבי פנה אליו בשיאה של התוועדות, ואמר בחיוך: עכשיו אני הולך להגיד Sicha בנושא אתה פשוט כתב על ואני להצביע כשלים של העמדה שלך ... והוא לא. <br />
<br />
אבות <br />
בחסידות <br />
<br />
Mashpia של ישיבת תומכי תמימים במונטריאול, מנחם ר 'זאב Gringlas, היה חבר של Hirschprung' ר שלהם משוטט מפולין, דרך וינה עד שנחאי בארה"ב הם היו חלק מקבוצה של הבנים שכללה Lubavitchers, Litvaks, ו הסטודנטים של חכמי לובלין. <br />
<br />
בעוד בספינה לאמריקה, רבים מהם חלו ואפילו masmidim גדול (תלמידים חרוצים) לא יכול ללמוד. פנחס ר 'היה אחד הנערים, שהיה חולה מאוד. הוא פשוט לא יכול לשמור על כל האוכל למטה. <br />
<br />
הרב Gringlas שראו באיזה מצב הוא היה, לקח אותו תחת חסותו וטיפלה בו עד פנחס ר 'החלה להתאושש. <br />
<br />
כמובן, פנחס 'ר היה להוט לחזור ללמוד, אבל במצב שלו זה היה בלתי אפשרי מאחר שהם לא לקחו sefarim איתם כשהם ברחו, ולמידה על ידי הלב היה קשה בהתחשב בנסיבות. הרב Gringlas שראה מצוקתו של ידידו, הביא לו כמה בעיות של "Ha'Tamim" שלקח איתו לפני שעזב את פולין. <br />
<br />
בנושאים אלה היה סדרת המפורסם של הרבי הקודם על "אבות Ha'Chasidus" שבו הוא מפרט את עליית תנועת חסידות ומזכיר את השמות של חסידים המוקדמות עם פרטים מורכבים חייהם ולעבוד. <br />
<br />
פנחס ר 'לקח את המגזינים שעתיים מאוחר יותר, כאשר הרב Gringlas חזר לתאו, פנחס' ר היה מסוגל לחזור על זה בכל פה עם כל הפרטים מסובך! הרב Gringlas לימים אומר שהוא לא יכול להאמין שזה אפשרי לזכור את הסדרה כולה בעל פה עם מאות הפרטים המוזכרים בו. <br />
<br />
AWE וכבוד <br />
בשביל הרבי <br />
הלה שקבע <br />
<br />
בספר "שמן ששון Me'chaverecha" הרב וולפא SD מתאר כיצד a'h גאון הקשורות פ"ד של הרבי ההלכה: <br />
גאון היה כבוד רב ההלכה פ"ד של הרבי. כאשר הרבי אמר אחד לא היה צריך טיפול רפואי בבית שלושה ימים לפני שבת, גאון כתב הבא בכתב העת "Yagdil תורה": "דבריו של הרבי לא צריך תמיכה, וכן המילים הקדושות שלו הן הלה שקבע הלכה ברורה , ו נכתבו בבירור ... עם זאת, בשל חומרת הנושא, שבו מספר benai התורה לא חושב שזה אסור, זה צריך להתפרסם וזה יהיה ראוי להדפיס אותו בכל עת תורה. מסיבה זו אני רוצה לעשות כמה נקודות קטנות על הנושא. " <br />
אחר כך, במשך שבעה עמודים הבא, הוא דן בנושא מסכם באומרו: "השורה התחתונה היא, כי המילים של הרבי מליובאוויטש ברור, כי אסור בתוקף בתחילה תוכנית להיכנס לבית החולים שלושה ימים לפני שבת, אם אין סכנה מחכה. " <br />
<br />
"ללא חשש AT <br />
כולם " <br />
<br />
בחודש ניסן 5737 (1977) הגאון פרסמו את המכתב הבא: "אני שולח ברכות שלי החגיגה חסידות חב"ד לכבוד יום הולדתו של הגאון הקדוש, רבן של ישראל, הרבי מליובאוויטש שליט"א. יחד עם עשרות אלפי <br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
== קשריו הלימודיים עם הרבי ==<br />
<br />
בתש"א הגיע מ[[שנחאי]] ל[[מונטריאול]]. <br />
הרב הירשפרונג היה שואל את הרבי את כל ספקותיו בלימוד.<br />
<br />
בהזדמנות התבטא על הרבי: אני ביקרתי את האדמו"ר מליובאוויטש הרבה פעמים, והנני מעיד עליו שאין [[רש"י]] בש"ס שנעלם ממנו ואין מדרש בעולם שאינו יודע אותו".<br />
<br />
בעת מבצע התפילין, שלח יחד עם שאר רבני [[מונטריאול]] מכתב קריאה לתמוך במבצע של הרבי.<br />
<br />
== בענין היחי ==<br />
<br />
[[קובץ:הרב הירשפרונג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם הרבי]]<br />
מתוך מכתב של הרב הגאון פורסם בי"ג אייר, כ"ח למטמוני"ם ה’[[תשנ"ז]] לפ"ק:<br />
<br />
''"הנני להגיד דעתי ברורה בזה (בלי להאריך בכל השקו"ט, שכבר שמעתי הענין לפרטיו, ואכ"מ להאריך). כל הדין ודברים אודות השירה וההדפסה והענין ד"יחי אדמו"ר מלך המשיח לע"ו" וכל הכרוך בזה - אין בזה שום צל של שאלה בהלכה, ויש לזה מקורות בש"ס מפורש, בזהר, ומגדולי המקובלים עליהם אנו (כלל ישראל) סומכים גם להלכה למעשה. (לבד מזה שגם הרבי מליובאוויטש רב גוברי' וכו' - בבחי' רב תנא הוא, ואם השתמש באותיות אלו בנוגע לחמיו זצ"ל, ומאות פעמים, זה לעצמו כבר יכול להיות מקור ובר סמכא).<br />
<br />
''ועל דרך זה בנוגע לדרכי ההשפעה על אחב"י וכו', הרי הרבי מליובאוויטש, וחסידי חב"ד עצמם כבר אתמחי גברא ואתמחי קמיע, ומי יודע יותר מהם איך היא הגישה הנכונה לקרב אחב"י, ובאופן שרק זאת ולא אחרת וכו'…<br />
<br />
באותו המכתב הוא כותב עוד:<br />
<br />
''דעת מי יתקבל יותר - דעת ליובאוויטש, שעוסקים בכל קצוי תבל וארה"ב בכלל, בידידות רבה, והולכת וכובשת לבבות אחב"י, או דברי איזה ראש ישיבה (ואפי' כמה מהם). והרי כאשר ידפיסו - ליובאוויטש - השורש על הנהגותיהם, איך שהיא מיוסדת על חז"ל בנגלה ובנסתר (ועל דברי הרבי עצמו), מה יועיל מה שאחד יגיד "דעת תורה" שלו עצמו.<br />
<br />
רבי פנחס העניק הסכמה לספר [[יחי המלך]] בו מוכיח הרב [[שלום בער וולפא]] כי [[הרבי]] בחזקת משיח.<br />
<br />
<br />
הסתלק בו' [[טבת]] [[תשנ"ח]].<br />
[[קטגוריה:רבנים]]</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%A1&diff=79238בואנוס איירס2010-07-16T13:23:04Z<p>LASKER770: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ארגנטינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית חב"ד בדוגמת [[770]] בשכונת פלורס]]<br />
'''בואנוס איירס''' היא עיר הבירה של מדינת [[ארגנטינה]] והקהילה היהודית הגדולה ביותר של דרום אמריקה <br />
<br />
==הקהילה היהודית==<br />
הקהילה מונה ברובה עולים יהודים מסורי'ה. <br />
בשכונת פלורס נשלחו שליחים ע"י האדמו"ר מ[[סאטמאר]] ר' [[יואל טייטלבוים]] לחזק את הקהילה הספרדית. <br />
בשנת תשנ"ד פגע הטרור במוסד יהודי בעיר והרג 86 יהודים.<br />
<br />
==ייסוד הקהילה החבדי"ת==<br />
[[קובץ:argentina.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב צבי גרונבלאט והרב פינחס בוימגרטן מתוועדים]]<br />
בשנת [[תשח"י]] נשלח הרב [[דובער בוימגרטן]] ע"י [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] לעיר ע"מ לחזק ולבנות את הקהילה היהודית בעיר.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב בוימגרטן בחודש אדר [[תשל"ח]] נשלח הרב [[צבי יחיאל גרונבלאט]] ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א כדי להחליף את מקומו ולנהל את המוסדות<br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] מייסד [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] את הישיבה [[תומכי תמימים בואנוס איירס]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]] נבנה בניין חדש מפואר לישיבה ברחוב אגוערו 1164, ב[[תשס"ח]] נחנך [[מקווה]] מפואר בבנין הישיבה, הבנין נקרא גם [[בית חב"ד סנטראל]]. <br />
<br />
<br />
==הקהילה כיום==<br />
<br />
העיר מונה כיום מאות משפחות מאנ"ש, רוב הקהילה החבדי"ת שוכנת בשכונת "אונסע" ('אחד עשרה' בספרדית). <br />
הרב [[צבי יחיאל גרונבלאט]] מנכ"ל המוסדות; הרב [[יוסף יצחק פייגלשטוק]] רב הקהילה; הרב [[אליעזר מישולובין]] משפיע הקהילה.<br />
<br />
==מוסדות בעיר== <br />
<br />
*ישיבת [[תומכי תמימים בואנוס איירס]] בראשות הרב אברהם לפידות; משפיע הישיבה, הרב אשר פרקש.<br />
<br />
*בית כנסת חב"ד ומקווה 'בלונג - סור- מער'.<br />
<br />
*חיידר לילדי חב"ד 'אהלי חינוך' בהנהנלת הרב [[פנחס חן]].<br />
<br />
*בית ספר לבנות חב"ד 'אהלי חינוך'.<br />
<br />
*[[קה"ת]] ארגנטינה בהנהלת הרב [[נתן גרונבלאט]].<br />
<br />
*נשי ובנות חב"ד 'בית חנה' בהנהלת הרבנית שטערנא גרונבלאט.<br />
<br />
*'מכון חי'ה' לבנות חוזרות בתשובה.<br />
<br />
*מרכז 'לעודד' בהנהלת הרב משה בלומנפלד.<br />
<br />
*בית חב"ד [[770]] בפלורס בהנהלת הרב פלוטקה. <br />
<br />
*''''בית חב"ד פלרמו-סוהו'''' בהנהלת הרב צבי ליפינסקי.<br />
<br />
*''''בית חב"ד פלרמו'''' בראשות הרב שלמה לוי.<br />
<br />
*''''בית חב"ד אולירוס'''' בהנהלת הרב יעקב בירמן.<br />
<br />
*''''בית חב"ד פוארטו-מאדרו'''' בהנהלת הרב חיים אוירכמאן.<br />
<br />
*''''בית חב"ד סלטה'''' בהנהלת הרב רפאל הכהן טאוויל.<br />
<br />
*''''בית חב"ד קורדובה'''' בהנהלת הרב יוסי טורק.<br />
<br />
*''''ילדינו'''' מפעל עזר לילדים נזקקים.<br />
<br />
==קישורים==<br />
*[http://balebatim.net אתר הקהילה]<br />
*[http://www.vienemashiaj.com/ אתר על גאולה ומשיח]<br />
*[http://www.jabad.org.ar/ אתר חב"ד ארגנטינה]<br />
<br />
[[קטגוריה:ערים וקהילות חב"ד]]</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%A1&diff=79234בואנוס איירס2010-07-16T13:02:54Z<p>LASKER770: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ארגנטינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית חב"ד בדוגמת [[770]] בשכונת פלורס]]<br />
'''בואנוס איירס''' היא עיר הבירה של מדינת [[ארגנטינה]] והקהילה היהודית הגדולה ביותר של דרום אמריקה <br />
<br />
==הקהילה היהודית==<br />
הקהילה מונה ברובה עולים יהודים מסורי'ה. <br />
בשכונת פלורס נשלחו שליחים ע"י הרבי מ[[סאטמאר]] [[יואל טייטלבוים]] לחזק את הקהילה הספרדית. <br />
בשנת תשנ"ד פגע הטרור במוסד יהודי בעיר והרג 86 יהודים.<br />
<br />
==ייסוד הקהילה החבדי"ת==<br />
[[קובץ:argentina.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב צבי גרונבלאט והרב פינחס בוימגרטן מתוועדים]]<br />
בשנת [[תשח"י]] נשלח הרב [[דובער בוימגרטן]] ע"י [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] לעיר ע"מ לחזק ולבנות את הקהילה היהודית בעיר.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב בוימגרטן בחודש אדר [[תשל"ח]] נשלח הרב [[צבי יחיאל גרונבלאט]] ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א כדי להחליף את מקומו ולנהל את המוסדות<br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] מייסד [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] את הישיבה [[תומכי תמימים בואנוס איירס]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]] נבנה בניין חדש מפואר לישיבה ברחוב אגוערו 1164, ב[[תשס"ח]] נחנך [[מקווה]] מפואר בבנין הישיבה, הבנין נקרא גם [[בית חב"ד סנטראל]]. <br />
<br />
<br />
==הקהילה כיום==<br />
<br />
העיר מונה כיום מאות משפחות מאנ"ש, רוב הקהילה החבדי"ת שוכנת בשכונת "אונסע" ('אחד עשרה' בספרדית). <br />
הרב [[צבי יחיאל גרונבלאט]] מנכ"ל המוסדות; הרב [[יוסף יצחק פייגלשטוק]] רב הקהילה; הרב [[אליעזר מישולובין]] משפיע הקהילה.<br />
<br />
==מוסדות בעיר== <br />
<br />
*ישיבת [[תומכי תמימים בואנוס איירס]] בראשות הרב אברהם לפידות; משפיע הישיבה, הרב אשר פרקש.<br />
<br />
*בית כנסת חב"ד ומקווה 'בלונג - סור- מער'.<br />
<br />
*חיידר לילדי חב"ד 'אהלי חינוך' בהנהנלת הרב [[פנחס חן]].<br />
<br />
*בית ספר לבנות חב"ד 'אהלי חינוך'.<br />
<br />
*[[קה"ת]] ארגנטינה בהנהלת הרב [[נתן גרונבלאט]].<br />
<br />
*נשי ובנות חב"ד 'בית חנה' בהנהלת הרבנית שטערנא גרונבלאט.<br />
<br />
*'מכון חי'ה' לבנות חוזרות בתשובה.<br />
<br />
*מרכז 'לעודד' בהנהלת הרב משה בלומנפלד.<br />
<br />
*בית חב"ד [[770]] בפלורס בהנהלת הרב פלוטקה. <br />
<br />
*''''בית חב"ד פלרמו-סוהו'''' בהנהלת הרב צבי ליפינסקי.<br />
<br />
*''''בית חב"ד פלרמו'''' בראשות הרב שלמה לוי.<br />
<br />
*''''בית חב"ד אולירוס'''' בהנהלת הרב יעקב בירמן.<br />
<br />
*''''בית חב"ד פוארטו-מאדרו'''' בהנהלת הרב חיים אוירכמאן.<br />
<br />
*''''בית חב"ד סלטה'''' בהנהלת הרב רפאל הכהן טאוויל.<br />
<br />
*''''בית חב"ד קורדובה'''' בהנהלת הרב יוסי טורק.<br />
<br />
*''''ילדינו'''' מפעל עזר לילדים נזקקים.<br />
<br />
==קישורים==<br />
*[http://balebatim.net אתר הקהילה]<br />
*[http://www.vienemashiaj.com/ אתר על גאולה ומשיח]<br />
*[http://www.jabad.org.ar/ אתר חב"ד ארגנטינה]<br />
<br />
[[קטגוריה:ערים וקהילות חב"ד]]</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%A1&diff=79233בואנוס איירס2010-07-16T13:02:26Z<p>LASKER770: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ארגנטינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית חב"ד בדוגמת [[770]] בשכונת פלורס]]<br />
'''בואנוס איירס''' היא עיר הבירה של מדינת [[ארגנטינה]] והקהילה היהודית הגדולה ביותר של דרום אמריקה <br />
<br />
==הקהילה היהודית==<br />
הקהילה מונה ברובה עולים יהודים מסורי'ה. .<br />
בשכונת פלורס נשלחו שליחים ע"י הרבי מ[[סאטמאר]] [[יואל טייטלבוים]] לחזק את הקהילה הספרדית. <br />
בשנת תשנ"ד פגע הטרור במוסד יהודי בעיר והרג 86 יהודים<br />
<br />
==ייסוד הקהילה החבדי"ת==<br />
[[קובץ:argentina.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב צבי גרונבלאט והרב פינחס בוימגרטן מתוועדים]]<br />
בשנת [[תשח"י]] נשלח הרב [[דובער בוימגרטן]] ע"י [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] לעיר ע"מ לחזק ולבנות את הקהילה היהודית בעיר.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב בוימגרטן בחודש אדר [[תשל"ח]] נשלח הרב [[צבי יחיאל גרונבלאט]] ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א כדי להחליף את מקומו ולנהל את המוסדות<br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] מייסד [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] את הישיבה [[תומכי תמימים בואנוס איירס]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]] נבנה בניין חדש מפואר לישיבה ברחוב אגוערו 1164, ב[[תשס"ח]] נחנך [[מקווה]] מפואר בבנין הישיבה, הבנין נקרא גם [[בית חב"ד סנטראל]]. <br />
<br />
<br />
==הקהילה כיום==<br />
<br />
העיר מונה כיום מאות משפחות מאנ"ש, רוב הקהילה החבדי"ת שוכנת בשכונת "אונסע" ('אחד עשרה' בספרדית). <br />
הרב [[צבי יחיאל גרונבלאט]] מנכ"ל המוסדות; הרב [[יוסף יצחק פייגלשטוק]] רב הקהילה; הרב [[אליעזר מישולובין]] משפיע הקהילה.<br />
<br />
==מוסדות בעיר== <br />
<br />
*ישיבת [[תומכי תמימים בואנוס איירס]] בראשות הרב אברהם לפידות; משפיע הישיבה, הרב אשר פרקש.<br />
<br />
*בית כנסת חב"ד ומקווה 'בלונג - סור- מער'.<br />
<br />
*חיידר לילדי חב"ד 'אהלי חינוך' בהנהנלת הרב [[פנחס חן]].<br />
<br />
*בית ספר לבנות חב"ד 'אהלי חינוך'.<br />
<br />
*[[קה"ת]] ארגנטינה בהנהלת הרב [[נתן גרונבלאט]].<br />
<br />
*נשי ובנות חב"ד 'בית חנה' בהנהלת הרבנית שטערנא גרונבלאט.<br />
<br />
*'מכון חי'ה' לבנות חוזרות בתשובה.<br />
<br />
*מרכז 'לעודד' בהנהלת הרב משה בלומנפלד.<br />
<br />
*בית חב"ד [[770]] בפלורס בהנהלת הרב פלוטקה. <br />
<br />
*''''בית חב"ד פלרמו-סוהו'''' בהנהלת הרב צבי ליפינסקי.<br />
<br />
*''''בית חב"ד פלרמו'''' בראשות הרב שלמה לוי.<br />
<br />
*''''בית חב"ד אולירוס'''' בהנהלת הרב יעקב בירמן.<br />
<br />
*''''בית חב"ד פוארטו-מאדרו'''' בהנהלת הרב חיים אוירכמאן.<br />
<br />
*''''בית חב"ד סלטה'''' בהנהלת הרב רפאל הכהן טאוויל.<br />
<br />
*''''בית חב"ד קורדובה'''' בהנהלת הרב יוסי טורק.<br />
<br />
*''''ילדינו'''' מפעל עזר לילדים נזקקים.<br />
<br />
==קישורים==<br />
*[http://balebatim.net אתר הקהילה]<br />
*[http://www.vienemashiaj.com/ אתר על גאולה ומשיח]<br />
*[http://www.jabad.org.ar/ אתר חב"ד ארגנטינה]<br />
<br />
[[קטגוריה:ערים וקהילות חב"ד]]</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%94&diff=79232קבוצה2010-07-16T12:59:54Z<p>LASKER770: /* מקום הלימודים */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:שגרת לימודים קבוצה.jpg|left|thumb|250px|תלמידי קבוצה [[תש"ע]] ב-[[770]]]]<br />
'''"קְבוּצֶה"''' זהו הכינוי למסגרת הלימודים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] - [[770]] לתלמידי התמימים, אחר שסיימו את מסלול הלימודים בארץ ישראל.<br />
<br />
בתום שש שנות לימודים בישיבה קטנה ובישיבה גדולה נוסעים הבחורים כקבוצה מיוחדת, מגובשת ומאורגנת, ללמוד "שנה תמימה" - שנה שלימה, בבית רבינו 770. מסגרת מיוחדת זו קיבלה במהלך השנים את הכינוי הרווח בקרב כל [[אנ"ש]] - "קבוצה".<br />
<br />
== מבט הסטורי ==<br />
מסלול זה החל בשנת [[תשכ"ד]] בעקבות רצונו הקדוש של [[אדמו"ר שליט"א]], שבחורי חב"ד יחוו שנה שלימה בצל קדשו, באוירה החסידית של "[[ליובאוויטש שבליובאוויטש]]" ולימוד התורה ב- 770, בין השאר בכדי שיראו כיצד נראית שנה, מיום ליום, של הרבי, ועל פי זה יתנהגו כל ימי חייהם, בכל מקום ומקום.<br />
<br />
בעקבות הקמת מסגרת זו הופחה רוח חיים בקרב חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]], אם באמצעות מכתבים ששיגרו התלמידים למשפחותיהם ולחבריהם בישיבות, ואם בשובם של התלמידים בשנה שלאחר מכן לארץ הקודש.<br />
<br />
במשך השנים, בעיקר הראשונות, דאג הרבי באופן אישי שהתמימים יקבלו "היתרי יציאה" משלטונות צה"ל בכדי לשהות ב"קבוצה".<br />
<br />
== שנת הלימודים ==<br />
בשנים הראשונות לקיום ה"קבוצה" שהו התמימים בחצרות קדשנו מ[[חודש ניסן]] עד ניסן. עם חזרתם של קבוצה תשל"ז - תשל"ח השתנה הסדר, והחל מקבוצה [[תשל"ט]] (ח"י [[מנחם אב]] [[תשל"ח]] - ז' [[מר חשוון]] [[תש"מ]]), החלו תלמידי ה"קבוצה" שוהים בחצרות קדשנו מ[[חודש תשרי]] עד תשרי הבא אחריו.<br />
<br />
כיום, שנת הלימודים באופן רשמי היא החל מ[[ט"ו אלול]] ועד לז' מר חשוון בשנת הלימודים שאחרי-זה, כך שתלמידי שני המחזורים חופפים במשך תקופה של כחודש וחצי.<br />
<br />
== מקום הלימודים ==<br />
מקום הלימודים של תלמידי הקבוצה השתנה והתחלף במשך השנים. בתחילה למדו בחורי ה"קבוצה" ב770, לאחר מכן עברו ללמוד בקומה התחתונה שבבניין ישיבת [[חובבי תורה]] [[קראון הייטס]] והיו באים ל-770 לתפילות עם כ"ק אדמו"ר שליט"א, אחרי כ"ז אדר תשנ"ב התחיל להיות שעות לא קבועות לתפילה, בעקבות כך נשארו הבחורים ללמוד ב-770 כדי להשתתף בכל התפילות עד עצם היום הזה. <br />
<br />
בשנים האחרונות תיכנן ראש הישיבה הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] לבנות עוד קומה בתחתית 770 עבור תלמידי הקבוצה כדי שלא יופרעו עם המתפללים, אך תכנית זאת התעכבה עקב המשפט על הבניין.<br />
<br />
== מסגרת הלימודים ==<br />
מסגרת הלימודים בשנת ה'קבוצה' כמעט ואינה שונה ממסגרת הלימודים בישיבה. הבחורים לומדים [[חסידות]] בבוקר, [[נגלה]] במשך היום ושוב חסידות בערב. <br />
<br />
מידי שבוע מוסר ראש הישיבה הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שיעור כללי לתמימים בגמרא הנלמדת.<br />
<br />
== הנהלת הישיבה ==<br />
מסגרת ה"קבוצה" הינה תחת הנהלתה הרוחנית והגשמית של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br />
<br />
[[קטגוריה: ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7_(%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D)&diff=79231בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)2010-07-16T12:52:02Z<p>LASKER770: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:צמח צדק 5.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת]]<br />
'''בית כנסת וכולל [[צמח צדק]]''' נמצא ב'עיר העתיקה' [[ירושלים]].<br />
<br />
נוסד על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] וקרוי על שמו. גם סבו [[אדמו"ר הזקן]] תרם רבות לישוב היהודי ב[[ארץ הקודש]].<br />
בשנת [[תשכ"ז]] החל הרב [[משה צבי סגל]] בשיפוץ בית הכנסת, ואף גייס ממון רב למען כך. <br />
בשנת [[תשכ"ח]] יסד [[הרבי]] ועד שיפעיל את כולל צמח צדק ל[[הפצת המעיינות]] ולעשיית מעשים טובים. בראש הכולל עומד כיום הרב [[יוסף צבי סגל]].<br />
בבית הכנסת זה נכנסים כל ה[[ספר תורה לילדי ישראל|ספרי תורה שנכתבו לאחד את ילדי ישראל]]<br />
<br />
==ועד הציבורי למען הבית כנסת==<br />
<br />
בב' [[ניסן]] [[תשכ"ח]] הקים הרבי ועד שידאג לגאול את בית הכנסת, לשפצו ולנהל אותו. הרבי נתן לוועד את השם "ועד ציבורי למען בית כנסת צמח צדק בירושלים" ואף בחר את חבריו:<br />
<br />
*נציג [[כולל חב"ד]]: הרב [[עזריאל זעליג סלונים]].<br />
*נציג [[חברון]] ו[[תורת אמת ירושלים]]: הרב [[שלמה יוסף זווין]].<br />
*נציג [[תומכי תמימים]]: הרב [[אפרים וולף]].<br />
*נציג [[כפר חב"ד]]: הרב [[זושא וילימובסקי]].<br />
*נציג [[אגודת חסידי חב"ד]]: הרב [[אברהם פריז]].<br />
<br />
ליו"ר הועד וגבאי ראשי נבחר הרב סלונים.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[בית כנסת צמח צדק (צפת)]]<br />
{{ערך חסר}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7_(%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D)&diff=79230בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)2010-07-16T12:50:59Z<p>LASKER770: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:צמח צדק 5.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת]]<br />
'''בית כנסת וכולל [[צמח צדק]]''' נמצא ב'עיר העתיקה' [[ירושלים]].<br />
<br />
נוסד על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] שכסבו [[אדמו"ר הזקן]] תרם רבות לישוב היהודי ב[[ארץ הקודש]].<br />
בשנת [[תשכ"ז]] החל הרב [[משה צבי סגל]] בשיפוץ בית הכנסת, ואף גייס ממון רב למען כך. <br />
בשנת [[תשכ"ח]] יסד [[הרבי]] ועד שיפעיל את כולל צמח צדק ל[[הפצת המעיינות]] ולעשיית מעשים טובים. בראש הכולל עומד כיום הרב [[יוסף צבי סגל]].<br />
בבית הכנסת זה נכנסים כל ה[[ספר תורה לילדי ישראל|ספרי תורה שנכתבו לאחד את ילדי ישראל]]<br />
<br />
==ועד הציבורי למען הבית כנסת==<br />
<br />
בב' [[ניסן]] [[תשכ"ח]] הקים הרבי ועד שידאג לגאול את בית הכנסת, לשפצו ולנהל אותו. הרבי נתן לוועד את השם "ועד ציבורי למען בית כנסת צמח צדק בירושלים" ואף בחר את חבריו:<br />
<br />
*נציג [[כולל חב"ד]]: הרב [[עזריאל זעליג סלונים]].<br />
*נציג [[חברון]] ו[[תורת אמת ירושלים]]: הרב [[שלמה יוסף זווין]].<br />
*נציג [[תומכי תמימים]]: הרב [[אפרים וולף]].<br />
*נציג [[כפר חב"ד]]: הרב [[זושא וילימובסקי]].<br />
*נציג [[אגודת חסידי חב"ד]]: הרב [[אברהם פריז]].<br />
<br />
ליו"ר הועד וגבאי ראשי נבחר הרב סלונים.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[בית כנסת צמח צדק (צפת)]]<br />
{{ערך חסר}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7_(%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D)&diff=79229בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)2010-07-16T12:49:02Z<p>LASKER770: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:צמח צדק 5.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת]]<br />
'''בית כנסת וכולל [[צמח צדק]]''' נמצא ב'עיר העתיקה' [[ירושלים]].<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]] החל הרב [[משה צבי סגל]] בשיפוץ בית הכנסת, ואף גייס ממון רב למען כך.<br />
<br />
בבית הכנסת פועל גם כולל שנוסד על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] שכסבו [[אדמו"ר הזקן]] תרם רבות לישוב היהודי ב[[ארץ הקודש]]. בשנת [[תשכ"ח]] יסד [[הרבי]] ועד שיפעיל את כולל צמח צדק ל[[הפצת המעיינות]] ולעשיית מעשים טובים. בראש הכולל עומד כיום הרב [[יוסף צבי סגל]].<br />
בבית הכנסת זנ נכנסים כל ה[[ספר תורה לילדי ישראל|ספרי תורה שנכתבו לאחד את ילדי ישראל]]<br />
<br />
==ועד הציבורי למען הבית כנסת==<br />
<br />
בב' [[ניסן]] [[תשכ"ח]] הקים הרבי ועד שידאג לגאול את בית הכנסת, לשפצו ולנהל אותו. הרבי נתן לוועד את השם "ועד ציבורי למען בית כנסת צמח צדק בירושלים" ואף בחר את חבריו:<br />
<br />
*נציג [[כולל חב"ד]]: הרב [[עזריאל זעליג סלונים]].<br />
*נציג [[חברון]] ו[[תורת אמת ירושלים]]: הרב [[שלמה יוסף זווין]].<br />
*נציג [[תומכי תמימים]]: הרב [[אפרים וולף]].<br />
*נציג [[כפר חב"ד]]: הרב [[זושא וילימובסקי]].<br />
*נציג [[אגודת חסידי חב"ד]]: הרב [[אברהם פריז]].<br />
<br />
ליו"ר הועד וגבאי ראשי נבחר הרב סלונים.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[בית כנסת צמח צדק (צפת)]]<br />
{{ערך חסר}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%92&diff=79112פנחס הירשפרונג2010-07-15T14:41:00Z<p>LASKER770: </p>
<hr />
<div>{{בעריכה}}<br />
[[קובץ:רב הירשפונג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פנחס הירשפרונג]]<br />
<br />
<br />
<br />
הרב '''פנחס הירשפרונג''' היה רבה הראשי של קנדה תלמיד- חבר של [[הרבי]].<br />
<br />
'''תרגום מאנגלית לעברית'''<br />
שימש גם כראש ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], <br />
<br />
הרב פנחס נולד בעיירה דוקלה בשנת תער"ב לאביו, ר' חיים, היה חתנו של אב"ד הגר"א (הגאון) ר' דוד צבי זהמאן. הוא למד תורה אצל סבו (שהיה גם המורה של הרבי מקלויזנבורג) המודעה מכן הפך תלמיד מצטיין של שפירא מאיר הגאון ר 'מדהים' של לובלין. באותה תקופה הרבי שלו העיד כי הוא ידע 2200 דפי גמרא בעל פה! <br />
<br />
כשהיה בר מצווה פרסם את פרי עטו הראשון שלו 'פרי פנחס ", ולאחר מכן הוא החל לערוך את כתב העת החודשי תורה" אהל תורה ", אשר הכיל את החידושי תורה של תלמידי חכמים הזמן. אחרי שהעביר הרב שפירא, הפך פנחס ר 'בוחן (מי בדיקות) של תלמידיו החדשים שהגיעו ישיבות חכמי לובלין. <br />
<br />
על מנת להעריך את הבקיאות מדהים (רוחב של ידע) אשר בוחן של חכמי ישיבות לובלין היו צריכים, אנחנו צריכים לקבל קצת מידע רקע על המקור של הישיבה. פולין באותה תקופה היה מבצר של בחסידות, למדות ויראת שמיים, אבל האנשים היו עניים להקים ישיבה גדולה היה בא בחשבון. יחד באו מאיר ר 'שפירא עם חלום: הוא הכריז כי ישיבה שבקרוב בנוי אשר ייראה כמו ארמון. לאחר מאמץ אדיר, הוא הצליח לגייס את הסכומים הנדרשים ענק שנבנה ישיבה שבה אכן, נראה כמו ארמון. <br />
<br />
לא כל אחד שרוצה להשתתף התקבלה בישיבה זו. רק את הטוב ביותר ואת הבהירים יכול להיכנס למבחן הכניסה כוללת נבדק על פוליו 400 של גמרא עם פירושים, לפי הלב! אם זה מה תלמידיו לעתיד צריך לדעת, אז אתה יכול רק לדמיין מה בוחן שהחליטו מי יהיה להתקבל לישיבה ידע! אפילו בפולין לפני המלחמה, פנחס 'ר נחשב משכמו ומעלה השאר. <br />
<br />
בתקופת השואה הוא הצליח, עם אהבה של האשם? חסד, כדי להימלט ממחנה ריכוז. ואז הוא בהצלחה חצה את הגבול מאזור הסובייטי בליטא. משם נסע דרך סיביר לקובה, ובסופו של דבר בשנחאי. בשנת [[תש"א]] הוא הגיע לקנדה. הוא תיאר את תלאות שלו בזיכרונותיה פרסם בשנת [[תרצ"ה]]. הוא היה הרב של הקהילה "," עדס ישורון "במונטריאול היה ראש ישיבת" מרכז התורה ". מאוחר יותר התמנה למנהל של ועד הרבנים וראש בית הדין של מונטריאול, קנדה, וכן הרב הראשי של קנדה. <br />
<br />
הוא היה אחד הניצולים היחידים מהגאונים של פולין, והוא נחשב לאחד הבקיאים הגדולים ביותר של הדור שלנו ש"ס פוסקים שידע בעל פה. זה היה בנוסף חדות שלו בלימוד, אשר בא לידי ביטוי עומק שלו הרצאות בתורה והחידושים שלו. עם כל זה, הוא היה אדם צנוע אשר לקח שום קרדיט לעצמו. הוא רדף שלום, היה בעל חסד, והיה מעורב בנאמנות את הצרכים של הקהילה. <br />
<br />
הגאון שימש כמודל של המוחלט ביטול(עצמית? השלילה) כדי לשאת ha'dor נשיא. הוא היה באופן קבוע לבקר את הרבי, לדון בנושאים תורה עמו ולהשתתף בהתוועדויות. החיבור הראשון שלו על ידי האות אנו מוצאים את "איגרות קודש" (מכתב # 2977) מיום בחול המועד סוכות תשט"ו. גאון שלח את ספר "מנחת סולת" על ספר החינוך אשר כתב סבו, לרבי - וגם הרבי הגיב עם הערות מדהים אשר יוצג בקיאות מרשים עומק נגלה ונסתר. <br />
<br />
הרב [[מאיר פלוטקין]],תלמיד של ר' פנחס , מספר על היחידות הראשנה של מורו (הקהל הפרטי) עם הרבי כמו מורו ורבו תיאר לו את זה: <br />
<br />
פגישתו הראשונה עם הרבי התקיימה ב[[תשי"ז]]. באותה תקופה, לר' פנחס לא היה קשר אמיתי עם חב"ד, אבל זה לא מנע ממנו להסדיר יחידות עם הרבי, שהוא שמע כל כך הרבה. <br />
<br />
כשנכנסתי לחדרו של הרבי, לפני שפתח את פיו או מסר הרבי את המחבת (נפש פדיון) או אפילו הזדהה - הרבי קם ושאל, "האם אתה יוסף עקיבא בן אשר מפורסם מקצה אחד של העולם אל אחרים? " לאחר הפסקה קלה, המשיך הרבי ואמר: "אכן, אתה כמו" יוסף בן עקיבא "עבור" אתה מפורסם מקצה אחד של העולם לקצהו האחר. " <br />
<br />
כאשר הגאון zt'1 ושלום קרא, צ 'אס ... הרבי חייך ושאל: חלילה "למה"? זה לא גמרא מפורשת? ... עד אשר פנחס ר' בהכנעה השיב: חלילה לומר שאני כמו עקיבא בן יוסף ... <br />
<br />
וכך, למרות גדולתו והבקיאות שלו, שכמוהו בקושי נמצא הדור שלנו - הוא רואה את עצמו אדם פשוט, לא ההנאה הנגזרות מן הכותרות, אשר ליווה תמיד את שמו. <br />
<br />
הרבי המתינו תהיה מודעת פתיחת OE כולל <br />
<br />
"בקיץ 1965, מספר הרב פלוטקין," אחרי שהתחתנתי, אני רוצה לנסוע עם חבר ללמוד כולל בניו יורק, אבל הרבי אמר לנו להישאר במונטריאול לפתוח כולל בראשותו. הרב הסכים וככה כולל חב"ד פתח במונטריאול. לפני זה נפתח רשמית, נאמר לנו על ידי הרב [[חדקוב]] כי הרבי אמר לו כי למרות שלו שלא ללכת אהל למחרת (באותו זמן, הרבי רק הלך אוהל פעמיים בחודש) - הוא ילך בכל מקרה, כדי להכריז על פתיחת הכולל. הרבי גם ביקש כי ברגע לימוד למעשה החלה, שהם מכנים ניו יורק ולהגיד להם כל כך. <br />
<br />
"למחרת, ברגע הלמידה החל בכולל, מיהרתי לטלפון והתקשרתי מזכירו של הרבי. ואז ניגש הרבי אל אהל". <br />
<br />
בפרק מרגש ברומניה <br />
<br />
למדנו במשך שנה איתו, המשיך הרב פלוטקין, וגם במהלך השנה שינוי גדול החלו להתקיים מערכת היחסים שלו עם הרבי מליובאוויטש: <br />
<br />
בחודש אלול [[תשכ"ה]], הלך פנחס ר 'לרומניה. באותם ימים טיול ברומניה היה חריג ביותר. זו היתה מדינה קומוניסטית שבה לא לאפשר לאף אחד לצאת או ב. אני עדיין לא יודע איך הוא הצליח לקבל אשרה כדי להיכנס למדינה. בדיעבד אומר לי כי המסע הוביל בעקיפין מעורבותו ליובאוויטש. <br />
<br />
כמה חודשים אחרי שהוא חזר, הוא מתאר בפרק המרגש ביותר שקרה ברומניה, ואיך הסיפור הסתיים שוב בחדר של הרבי בברוקלין. הוא הגיע לרומניה ומצאו אותו להיות שממה רוחנית. במשך ארבעים שנה של שלטון קומוניסטי השאיר סימן שלהם היו נמחקים היהדות מהמדינה. עם זאת, בעיצומו של עקרות הזה, מצא ר פנחס שוחט רק שנשארו מצוות. הוא הופתע לראות את בית יהודי אמיתי שנוהל על פי כל החוקים של שולחן ערוך. הוא גם התרשם יותר כאשר הוא פגש ילדים של שוחט אשר גדלו עם חינוך יהודי ראוי. <br />
<br />
שוחט, שרצה לחנך את ילדיו ללא השפעות חיצוניות, לא מאפשרים להם לצאת מהבית, כדי שלא יהיה "שרוף באש של כפירה" ששררה בחוץ. ר' פנחס 'אמר בזמנו, כי הוא מעולם לא ראה ילדים משכילים כמו הילדים של שוחט של רומניה! <br />
<br />
שוחט עצמו ילך מילד לילד וללמד אותם. הוא מלמד אחד אל"ף, בית ו גמרא אחרת. הוא לימד את בנותיו מדרשי חז"ל ו החדירו בהם אמונה וביטחון. <br />
<br />
לפני שחזר פנחס ה-R ארה"ב "הלך להגיד טוב? ביי כדי שוחט. שוחט ביקש ממנו לבוא לחדר צדדי ושם הוא שפך את לבו. הוא תיאר את מסירות נפש היומי הוא זקוק על מנת לחנך את הילדים שלו, אמר כי לאחרונה הוא החל לחשוש הרבה הרוחני שלהם. "אחרי הכל, הם יגדלו לצאת אל הרחוב, ואז מי יבטיח כי הם לא מקבלים הרוס," הוא שאל במרירות. "רק אדם אחד יכול לעזור לי - הרבי מליובאוויטש", הוא סיכם. "שמעתי שאתה קרוב אליו ולכן אני שואל, כי כאשר אתה מקבל בחזרה לאמריקה, ללכת מיד אל הרבי ולומר לו שאני מבקש שהוא לוקח אותי ואת הילדים שלי מכאן. תגיד לו שאני עושה את זה למען הילדים שלי. אין לי ספק שהוא יכול לקחת אותי מכאן. " <br />
<br />
פנחס ר 'ואמר לו כי בהשגחה פרטית (על ידי ההשגחה העליונה) הוא היה יחידות מיד עם שובו והוא הבטיח עו"ד מטעמו אל הרבי. שוחט היה מאושר והם נפרדו. <br />
<br />
מעולם לא ראיתי מי בא קרוב לרבי בגאונות <br />
<br />
<br />
לפני שאני אומר לך את סוף הסיפור, פנחס ר 'המשיך, אני אתן לך קצת רקע זה yechidus. אתה יודע שהרב Hirschprung יכולים ללמוד קצת ... אז לפני המלחמה, היה לי zechus לדבר עם כל גדולי התורה בפולין. אחרי המלחמה דיברתי עם גדולי הליטאים, ולאחר מכן באמריקה דיברתי עם כל גדולי ששרדו את המלחמה. היה רק אדם אחד לא הצלחתי לדבר - הרבי מליובאוויטש. גם כאשר היה לי יחידות איתו, הוא מכוון את השיחה לנושאים קהילתי להפצת היהדות, ואני לא הספקתי לדבר איתו "ללמוד". <br />
<br />
כתבתי לרבי שאני רוצה לדבר איתו בלימוד. אני הוסיף כי ידעתי כי הזמן של הרבי היה יקר, אך עדיין הייתי מבקש הרבי לתת לי קצת מזמנו, לשיחה כגון זה היה יקר לי יותר מכל אוצרות העולם. הרבי הסכים. בשעה yechidus זה אני גם הזכיר את בקשתו של שוחט. <br />
<br />
Hirschprung ר 'הלך yechidus ואמר כי בישיבות מאז הוא למד, הוא היה מספר שאלות קשות אשר ביקש כל גדולי התורה, אשר איש מהם לא היה מסוגל לענות. היו שם כמה מי "החלישו את השאלות, אבל לא מצאתי מישהו יכול לתת לי תשובה אמיתית לשאלות אלה. זה מאוד מטריד אותי ואני רוצה לשאול את הרבי ולשמוע פתרונות שלו." <br />
<br />
הרבי הביט בי בחום ואמר בהפתעה, כל gaonim שהזכרת לא יכול לענות על השאלות שלך, ואני יכול? <br />
<br />
פנחס ר 'ענה בביטחון: כן, הערב הרבי יענה לכולם! <br />
<br />
הרבי הנהן בראשו כדי לציין פנחס 'ר אפשר להתחיל עם השאלות שלו. השאלות לא היו אלה הרגילים. הם היו על אחד הסעיפים הקשים ביותר תלמוד ירושלמי. כדי להבין את השאלה שאתה צריך להיות גאון. להפתעתו של הרב Hirschprung, זה לא נראה כאילו הרבי היה מרוכז יותר. הוא ישב נינוח בצורה כה כי פנחס ר 'תהה אם הרבי היה מקשיב למה שהוא אומר. <br />
<br />
אם לא הייתי מודע gaonus של הרבי, הייתי הפסיקה לדבר התנצלתי באומרו, שאלות אלה לא בשבילך. מאז שמעתי על גאון של הרבי, המשכתי לדבר. <br />
<br />
כשהוא סיים, אמר הרבי: לפי מה שאתה אומר - זה באמת קשה, אבל זה לא אשמתו של ירושלמי, אבל אשמתך כיוון שאתה לא ללמוד את הנושא כראוי. אם אתה למד את ירושלמי כראוי, לא יהיו לך שאלות. <br />
<br />
מבלי לפתוח ספר, החל הרבי להרצות על הנושא של ירושלמי כאילו הוא קורא את זה מתוך ספר. הוא הסביר והראה לו כי על ידי לימוד זה כמו שצריך, השאלה שלו לא היתה שאלה בכלל. <br />
פנחס 'ר היה המום ונדהם מכך. אחרי הכל, הוא הציג את שאלותיו הגדול הגדול לא אחד מהם חשב שאין בסיס לשאלותיו. והנה הרבי, על ידי לימוד הנושא כראוי, הוכיח כי השאלה באה לא יודעת איך ללמוד את הזכות ירושלמי מלכתחילה. <br />
<br />
מעולם לא פגשתי עומק כזה של למידה בחיי, אמר ר 'פנחס. ראיתי הענקים בחיי, אבל מעולם לא פגשתי מישהו התקרב הרבי ב gaonus. <br />
<br />
פנחס ר 'בילה הרבה זמן לשאול שאלות אחרות שלו, הרבי ענה להם עם כל התשובות מדהים גאון שלהם. לאחר שסיים, הוא אמר אני רואה שאנשים רבים אחרים ממתינים אז אני לא אגזול יותר זמן, אבל אני רוצה לתת על הודעה שוחט שפגשתי ברומניה. <br />
<br />
הרבי הרצינו מאוד, והוא שאל פנחס 'ר לתת לו את כל הפרטים. ר 'פנחס אמר לו כל מה שהוא ידע והגיע למסקנה מכן עם הבקשה של שוחט שהרבי ירחם ולקחת אותו מחוץ לרומניה. <br />
<br />
פניו של הרבי הפך האוסר ביותר, ואת עיניו והביט כלפי מטה והוא שתק. דממה כבדה שררה בחדר במשך זמן רב. פתאום הרבי הרים את ראשו ואמר בקול קודר: fatherin שלי? המשפט שלח אנשים למקומות כאלה, ואני צריך לקחת אותם משם?! ומי יחליף אותו? <br />
<br />
פנחס אמר ר ': כאשר שמעתי את הרבי אומר את זה, הרגשתי שמצאתי את המנהיג של הדור. הרגשתי חזקה כי הרבי הוא Rabenu משה לדור, ולא לאף אחד אחר. הוא מנהיג יהודי אמיתי. <br />
<br />
מכאן ואילך, "פנחס" R הקשרים עם הקהילה חב"ד בכלל ואת הרבי בפרט, הלכה וגברה. אפשר לומר כי yechidus זה הפך אותו חסיד חב"ד בכל מובן של המילה. <br />
<br />
אתה צריך דאנס <br />
ברחוב <br />
<br />
מסיבה כלשהי, הרב Hirschprung נתפס על ידי רבים בתור חסיד של הרבי באופן אינטלקטואלי, אבל לא מבחינה רגשית. להלן שתי אנקדוטות ינפץ מיתוס: <br />
בכל פעם גאון נסע farbrengens של הרבי, הוא לקח הרב תלמיד שלו פלוטקין איתו במכונית. הרב פלוטקין היה לשמוע את התגובות של גאון לאחר farbrengens. אחרי התקף הלב של הרבי על שמחת תורה 5738 (1977), גאון חששו הרבי לא farbreng על Yud TES כסלו. השמחה שלו היתה בלתי ניתן לתיאור כאשר נודע לו שהרבי יהיה farbrenging אחרי הכל. <br />
<br />
הביתה אחרי התוועדות, בדרך חזרה, גאון לא מפסיקים לדבר על zechus גדול היה לנו farbrenging של הרבי. הוא אמר כי רק טיפש יכול ללכת לישון אחרי התוועדות כזו. "אתה חייב לצאת לרחוב, לרקוד משמחה, כי אנחנו ראויים כדי farbreng עם הרבי כגון זמן קצר אחרי מה שקרה." <br />
<br />
ברוך השם אני <br />
יש לך הרבי, <br />
הרבי אמר שאתה <br />
היטב <br />
<br />
הסיפור הבא יוכיח hiskashrus שלו ואת האמונה מה שהרבי אמר. היא סיפרה על ידי אחד תלמידיו שלו: <br />
לפני כמה שנים, "פנחס" R אשתו חלתה. עם נבחן, הרופאים אמרו לה גידול סרטני נמצאה וכי היא תצטרך לעבור ניתוח כדי להסיר אותה: הרופאים אמרו שהמצב היה קריטי והיה ספק אם הניתוח יעזור. <br />
<br />
פנחס ר 'נשברה על ידי החדשות. חבריו היו המומים מהשינוי החדשות שחוללה אותו בתוך כמה ימים. הוא השתנה מאדם, פעיל אנרגטי האיש, מותש חסר חיים. הוא הפסיק לבוא pasken ולא לדבר עם אף אחד בישיבה. הדבר היחיד שהוא לא להזניח היה השיעור הכללי הוא נתן, אבל גם זה היה נתון ללא ההתלהבות הרגילה שלו. <br />
<br />
כעבור כמה חודשים, אשתו היה טוב שוב שכחנו את הסיפור. יום אחד פגשתי את הבת שלו במהלך השיחה שלנו היא אמרה, "אתה יודע מה? אבי הוא חסיד גדול של הרבי מליובאוויטש! " כאשר לא הגבתי, בתו המשיך ואמר, "אתה צריך לדעת כי לא זו בלבד שהוא חסיד, אבל הוא גם הלב mekushar ונפש עם הרבי, ואני לא יודע אם אתה יכול למצוא חסיד גדול ממה הוא! " <br />
<br />
בשלב זה אמרתי כי נראה שהיא מגזימה והיא השיבה כי על אף שאביה לא פעל המכס חב"ד או נוסח להתפלל ארי? היא היתה בטוחה שלא היה חסיד ו mekushar כמו אביה. כהוכחה היא סיפרה לי את הסיפור הבא: <br />
<br />
"כאשר הבריאות של אמא שלי היה יציב, במצב של אבי הנפש היה נורא. זה נעשה רציני, כך שאנחנו, הילדים, ישבו ובכו על את ההורים? על אמא שלנו, מי שכב במיטה על אבינו, אשר ישב לידה כך בדכדוך. <br />
<br />
"יום אחד הייתי לבד בבית עם ההורים שלי כאשר מכתב הרבי הגיע בדואר. אבא שלי היה יושב ולומד וכאשר אמרתי לו מכתב הגיע מן הרבי מליובאוויטש, הוא קם, הלך למטבח כדי לשטוף את ידיו, חבש את כובעו ואת הז 'קט ואז קם לקרוא מכתב של הרבי. <br />
<br />
"עמדתי בצד והסתכלתי. פתאום הוא מיהר לחדר של אמא שלי בזמן שאני בעקבותיו. לעולם לא אשכח מה ראיתי: <br />
<br />
"הוא עמד ליד מיטתה ואמר: זה עתה קיבלתי מכתב מהרבי. הרבי כתב את המכתב לשון ha'kodesh אבל אני מוכן לתרגם אותו ליידיש. <br />
<br />
"זה היה מכתב כללי / אישי בסוף הרבי הוסיף בכתב יד שורות אחדות, אשר אמר: לגבי מה שכתבת על אשתך - זה רק את העצה של ההארה הרע שרוצה להחליש אותך. לכן, לא תשים לב זה, זה לא נכון בכלל, אבל הטענה של הרע, והוא ואשתו זוכה לאורך ימים ושנים טובות. <br />
<br />
"אבא עמד ליד אמא, קרא לה בשמה ואמר, ברוך השם יש הרבי, הרבי אמר שאתה טוב. לכן, אתה טוב, ואין מה לדאוג. <br />
<br />
אני, שעמד בצד, לא יכולתי להאמין למראה עיני. תוך רגע, אבא שלי השתנה מקיצוניות אחת לשנייה. זה היה ממש תפנית של 180 מעלות. הוא פשוט חזר על עצמו, והיה נלהב, אדם פעיל, חי הוא היה לפני. <br />
<br />
בשבועות שלאחר מכן, עד להחלמה מלאה של אמא שלי - הדברים היו הפוכים. אנחנו אלה מודאגים, בזמן שאתה לא יכול לספר מאבי כי אשתו לא בדיוק הטוב ביותר של בריאות. אפילו ביום של הניתוח, כאשר הם גילגלו את אמא שלי לחדר הניתוח, וכולנו היינו מודאגים כל כך - הוא לא היה אכפת לי בעולם. הוא פשוט לא מבין למה היינו מודאגים. "הרבי אמר כי היא בריאה," חזר ואמר. <br />
<br />
"גם כאשר הרופאים אמרו שהם לא מצאו שום צמיחה קפצנו משמחה, הוא לא הבין על מה המהומה. הוא תמיד ידע שהיא גם ... <br />
<br />
"עכשיו, אתה אומר לי," אמרה בתו תלמיד, "יש עוד חסיד כמוהו? האם יש מישהו mekushar יותר ממה שהוא? " <br />
<br />
ואני חשבתי, אמר תלמיד, כי הכרתי אותו. הבנתי כי לא היה לי מושג על עומק של hiskashrus שלו אל הרבי. <br />
<br />
ה-IT היה ברור לו <br />
הרבי IS <br />
משיח <br />
<br />
אומר הרב מאיר פלוטקין תלמיד שלו, "היה ברור גאון zt'1 כי הרבי הוא מלך Hamoshiach. ישבתי איתו פעם ושאל אותו: מה ראית את הרבי, כי אתה לא רואה מישהו אחר? <br />
<br />
"היו שני דברים שקבע הרבי בנפרד: 1) ב ha'Torah לימוד שלו 2) כי הוא ha'dor manhig נכון (מנהיג של דור). פנחס Hirschprung, אמר גאון, לא מתרשם גאון מילה. הוא יודע שמגיע לו את התואר. ואני אומר לך כי אין אף אחד כמוהו, לא רק בדורנו, אלא גם בדורות קודמים. הייתי עם הרב מאיר שפירא בלובלין, עם הגאון רבי מנחם זמבה, ו כל gaonim של הדור הקודם, וגם לא מצאתי אחד דומה גדולתו של הרבי בכל תחומי התורה. וזה מיותר להתעכב באריכות על מנהיגותו? הוא היחיד שעליו אפשר לומר כי הוא ב "chezkas משיח!" <br />
<br />
באותה דרשה שבת הגדול הבא Chof ז 'באדר 5752, כמעט מחצית בהרצאתו התייחס לעובדה כי הראש של העם היהודי היה חולה. הוא הרחיב את הדיבור על הנושא של ראש בני ישראל, ואמר כי כל יהודי צריך הרבי בריא, כי הוא ורק הוא ha'dor manhig. עם דמעות בעיניו, גאון, צעק לשמיים עורר את הקהל - בעיקר Litvaks, להתפלל להחלמתו של הרבי. <br />
<br />
הרב שלום דובער וולפא בספר שלו "שמן ששון Mechaverecha" מספר כי הוא שמע פעם הגאון zt'1 לתת שיעור בבית Kalla ירחי בקיץ 1987 בהרי הקטסקיל, ניו יורק כאשר הקהל הביע פליאה שלהם bekius מדהימה שלו בש"ס בבלי ירושלמי בעל פה, גאון אמר: "אתה חושב שזה bekius?! אתה רוצה לראות bekius נכון? פתח בכל נפח של עשרות כרכים של שיחות Likkutei, ללמוד כל Sicha עם הערות השוליים ואז תבין מה bekius הוא! " <br />
<br />
לאחר הגאון בנושא על אחת הפעמים הראשונות שהוא היה yechidus עם הרבי. במהלך שיחתם את ההגדרה ההלכתית של "meeyad" או "לנהוג בקלות דעת" עלה. הוא היה המום על ידי היכולת של הרבי כדי "לטייל" איתו ברחבי ש"ס את דרך Acharonim כדי ללקט מהם כל הזמנים במונחים אלו מוזכרים. <br />
<br />
במה DID הרב <br />
HIRSCHPRUNG <br />
Excel? <br />
<br />
הרבי גילה חיבה מיוחדת כלפי zt'l הגאון. בהזדמנויות רבות הרבי כינה אותו "lebedike ספר תורה" (חיה ספר תורה). בכל פעם שהוא בא התוועדות או דולר, בירך הרבי את אותו בחום. <br />
<br />
מי הקשיב לשיחה נפלא היה לו עם הרבי, כאשר הוא בא availim nichum לאחר הרבנית של עובר בשנת 1988, נדהם שפע של נושאים אשר ציטט מקורות "עף על". כמה דברים שהיו מכוסים היו: נוסח הרמב"ם הפקודה חיובית של "והם אבנה לי מקדש" ואת ההבדלים בין מקדש לבין המשכן, כי הבניין המקדש אינו קדימות על פני צאת השבת ויום טוב : "פינחס זה אליהו" ואת העובדה אליהו בא לאחר פנחס: הקשר בין "אליהו zeh" ו "Keili zeh" - מצביע עם האצבע כמו ב keriyas ים סוף ואת החיבור קידוש ha'chodesh המחייב לראות את nwoti כאשר עשה את הפחד של מצרים להתפוגג, על פיצול של הים או כשנכנסו לארץ ישראל, גאולה השביעי מילה ביום השמיני, ועל הקשר בין הרפואה ha'matsim techiyas: דוד מלך ישראל חי V'Kayam: הממלכה של השנה שבעה יהואש בן שתי הגדרות הלכתיות על בגרות. <br />
<br />
באותו ביקור, כאשר הרב Hirschprung הביע את תדהמתו על Sichosk Likkutei של הרבי, ובמיוחד את הערות השוליים, אמר הרבי כי bekius ומקורות הם דברים מאוד כי הרב Hirschprung מצטיינת בו <br />
<br />
*** <br />
<br />
תלמיד שלו הרב מאיר פלוטקין מספר: היתה לי מערכת יחסים קרובה עם Rebbi שלי במשך יותר משלושים שנה. בילינו שעות רבות ביחד, והוא סיפר לי על הקשר שלו עם הרבי, כולל הרבה דברים הוא סירב לפרסם. <br />
<br />
פעם אמרתי לו שיום אחד אני יספר לכולם על הקשר שלו עם הרבי. הוא חייך ואמר: זה מספיק, כי הרבי ואני יודע על זה - כמו שאתה, אל תספר לאף אחד. <br />
<br />
נצרתי את לשוני במשך שנים. עכשיו, לאחר מותו, אני מרגיש שזה חובה קדושה שלי לספר, לחשוף ולפרסם: כולם צריכים לדעת הרב Hirschprung היה חסיד ו mekushar בלב ונפש לרבי. <br />
<br />
הגיע הזמן להפריך את המיתוס כי גאון היה מעוניין רק תורה של הרבי. היתה לי מערכת יחסים, כי חוזר 30 שנה ואני יכול להעיד שהוא ייחודי Hiskashrus שלו bittul כלפי הרבי. <br />
<br />
ביטול לגבי הרב פנחס אל הרבי, את הסיפור הבא מדבר בעד עצמו: <br />
<br />
Hirschprung ר 'הוזמן פעם שמחה המשפחה של הרבי בארץ Yisraei, אשר באותה עת היה קשור עם גורמים מסוימים שמנסים להכתים ליובאוויטש. באופן טבעי, האנשים האלה היו מעוניינים Hirschprung טוקצינסקי להשתתף, שכן נוכחותו היתה לגיטימציה התנועה שלהם. הם אפילו שלחו לו כרטיס טיסה. ר 'פנחס, לא מודעים כי מעורבותו של הרבי במסע פרסום של לשון הרע והשמצה - הסכימו להשתתף. <br />
<br />
חב"ד חסידים שמעתי על זה ביום של הטיסה "ר 'פנחס. הם הבינו את השלכות חמורות הנובעות השתתפותו ב שמחה כי והחליט לשלוח את הרב חסיד יצחק הנדל (באב Beis דין במונטריאול הרב של קהילת חב"ד מונטריאול) אליו לנסות לשכנע אותו לשנות את דעתו. <br />
<br />
"כשבאתי אליו", אומר הנדל ר ', "זה היה כמה שעות לפני הטיסה. המזוודות היו ארוזות גאון היה מוכן לעזוב את הבית לשדה התעופה. אמרתי לו על ידי (שוכב היה בעקיפין לגיטימציה תנועה שמטרתה היתה להכתים את שם ליובאוויטש. <br />
<br />
"פנחס אני לא הייתי מאמין מה שקרה לאחר מכן, אם לא ראיתי את זה בעצמי." R לא ניסה להתווכח, הוא לא מנסה להגן על עצמו. הוא פשוט אמר למשפחתו: אנחנו לא הולכים. שלהן importuning לא עזר - ברגע שהוא הבין את הטיול הזה יכול להתפרש, או בעקיפין לגרום, חרפה אל הרבי - דבר בעולם לא יכול לשכנע אותו ללכת. " <br />
<br />
הלה שקבע DIN <br />
<br />
בהזדמנות אחרת, זה היה פנחס ר 'אשר עשה את משכנעת. זה היה כאשר אחד הרבנים הגדולים של ארה"ב הוזמן לוועידה פוליטית בחוגי השלטון בארץ ישראל. היה זה כאשר הרבי היה נלחם לתקן את חוק "מיהו יהודי?" ובהשתתפות כי הרב היה עלול להתפרש תומכים בעמדה של הממשלה לא לתקן את החוק. <br />
<br />
פנחס ר 'לא היסס לרגע. ברגע שהוא שמע על זה, הוא כינה את הרב ואמר לו כי הנסיעה שלו היה כרוך שמיים הציבור shaim chilul, שכן הוא יהיה לתת הכשר "(הכשר) על עמדת הממשלה. הרב אמר שאם פנחס ר 'היה אומר לו את זה כמו ההלכה הלה שקבע, הוא לא ילך. פנחס 'ר, לא היסס. הוא אמר לו כי על פי ההלכה אסור היה לו לנסוע לוועידה. <br />
<br />
הרב אמר שהוא היה להגיש חוות דעת 'פנחס תורה' ר ולא ילך. כאשר הלחץ היה לשים עליו להשתתף, אמר הרב כי יש לו הלה שקבע מן הרבנים כי אסור לו להשתתף בוועידה, ולכן הטיסה שלו היה בא בחשבון. <br />
<br />
דבר דומה קרה כאשר הרבי אמר שכל רבנים לחתום על הלה שקבע כי אסור לתת בשום חלק של ארץ ישראל. פנחס ר 'ישב במשך כמה שעות בטלפון. אחד Lubavitchers מהעיר שלו וחייג את המספרים של רבנים שונים, פנחס ר 'הסביר להם את החשיבות של החתימה שלהם. עשרות רבנים למדו את השלכות חמורות מעורב חוזר הארץ, ורבים לכבות פ"ד ההלכה אשר התנגדו המהלך הזה. <br />
<br />
תודה על <br />
ההשתתפות שלך <br />
<br />
הרב Hirschprung ישתתף farbrengens של הרבי. פעם, הוא היה חולה בדלקת ריאות לפני Yud TES כסלו ולא יכולתי לנסוע לניו יורק. הוא נחלש מאוד בעקבות מחלתו ואף כשבא עבור Yud בשבט הוא "עדיין במצב של חולשה. הוא היה בדרך כלל לנסוע התוועדות יחד עם הרב פלוטקין תלמיד שלו, אבל הוא החליט לטוס הפעם כדי למנוע את הנסיעה הארוכה של המכונית. <br />
<br />
הוא עזב את מונטריאול המוקדמות, אך עקב העומס בנמל התעופה קנדי, הוא הגיע מאוחר - באמצע של Sicha הראשון. הוא הצליח להשיג את המקום שלו על הבימה, ישב מאחורי הרבי והאזינו Sicha. לאחר Sicha, פנה הרבי אליו ושאל: איפה היית ב Yud TES כסלו? פנחס 'ר ענה כי הוא היה חולה ולא היה מסוגל להשתתף התוועדות. הרבי חייך ואמר: אילו היית כאן - היית גם ... <br />
<br />
פנחס ר 'היה אחד "הקבועים" ב farbrengens של הרבי. הוא אפילו בא על Yud א 'ניסן, כאשר לא היו משתתפים רבים, כי זה כל כך קרוב לפסח. הרבי העריך ההשתתפות שלו באחת farbrengens אמר פנחס "R לפני שעזב: ko'ach yasher גדול שבאתם להשתתף התוועדות. <br />
פעם, זה היה אחרי הגר"א כתב משהו הרבי פנה אליו בשיאה של התוועדות, ואמר בחיוך: עכשיו אני הולך להגיד Sicha בנושא אתה פשוט כתב על ואני להצביע כשלים של העמדה שלך ... והוא לא. <br />
<br />
אבות <br />
בחסידות <br />
<br />
Mashpia של ישיבת תומכי תמימים במונטריאול, מנחם ר 'זאב Gringlas, היה חבר של Hirschprung' ר שלהם משוטט מפולין, דרך וינה עד שנחאי בארה"ב הם היו חלק מקבוצה של הבנים שכללה Lubavitchers, Litvaks, ו הסטודנטים של חכמי לובלין. <br />
<br />
בעוד בספינה לאמריקה, רבים מהם חלו ואפילו masmidim גדול (תלמידים חרוצים) לא יכול ללמוד. פנחס ר 'היה אחד הנערים, שהיה חולה מאוד. הוא פשוט לא יכול לשמור על כל האוכל למטה. <br />
<br />
הרב Gringlas שראו באיזה מצב הוא היה, לקח אותו תחת חסותו וטיפלה בו עד פנחס ר 'החלה להתאושש. <br />
<br />
כמובן, פנחס 'ר היה להוט לחזור ללמוד, אבל במצב שלו זה היה בלתי אפשרי מאחר שהם לא לקחו sefarim איתם כשהם ברחו, ולמידה על ידי הלב היה קשה בהתחשב בנסיבות. הרב Gringlas שראה מצוקתו של ידידו, הביא לו כמה בעיות של "Ha'Tamim" שלקח איתו לפני שעזב את פולין. <br />
<br />
בנושאים אלה היה סדרת המפורסם של הרבי הקודם על "אבות Ha'Chasidus" שבו הוא מפרט את עליית תנועת חסידות ומזכיר את השמות של חסידים המוקדמות עם פרטים מורכבים חייהם ולעבוד. <br />
<br />
פנחס ר 'לקח את המגזינים שעתיים מאוחר יותר, כאשר הרב Gringlas חזר לתאו, פנחס' ר היה מסוגל לחזור על זה בכל פה עם כל הפרטים מסובך! הרב Gringlas לימים אומר שהוא לא יכול להאמין שזה אפשרי לזכור את הסדרה כולה בעל פה עם מאות הפרטים המוזכרים בו. <br />
<br />
AWE וכבוד <br />
בשביל הרבי <br />
הלה שקבע <br />
<br />
בספר "שמן ששון Me'chaverecha" הרב וולפא SD מתאר כיצד a'h גאון הקשורות פ"ד של הרבי ההלכה: <br />
גאון היה כבוד רב ההלכה פ"ד של הרבי. כאשר הרבי אמר אחד לא היה צריך טיפול רפואי בבית שלושה ימים לפני שבת, גאון כתב הבא בכתב העת "Yagdil תורה": "דבריו של הרבי לא צריך תמיכה, וכן המילים הקדושות שלו הן הלה שקבע הלכה ברורה , ו נכתבו בבירור ... עם זאת, בשל חומרת הנושא, שבו מספר benai התורה לא חושב שזה אסור, זה צריך להתפרסם וזה יהיה ראוי להדפיס אותו בכל עת תורה. מסיבה זו אני רוצה לעשות כמה נקודות קטנות על הנושא. " <br />
אחר כך, במשך שבעה עמודים הבא, הוא דן בנושא מסכם באומרו: "השורה התחתונה היא, כי המילים של הרבי מליובאוויטש ברור, כי אסור בתוקף בתחילה תוכנית להיכנס לבית החולים שלושה ימים לפני שבת, אם אין סכנה מחכה. " <br />
<br />
"ללא חשש AT <br />
כולם " <br />
<br />
בחודש ניסן 5737 (1977) הגאון פרסמו את המכתב הבא: "אני שולח ברכות שלי החגיגה חסידות חב"ד לכבוד יום הולדתו של הגאון הקדוש, רבן של ישראל, הרבי מליובאוויטש שליט"א. יחד עם עשרות אלפי <br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
== קשריו הלימודיים עם הרבי ==<br />
<br />
בתש"א הגיע מ[[שנחאי]] ל[[מונטריאול]]. <br />
הרב הירשפרונג היה שואל את הרבי את כל ספקותיו בלימוד.<br />
<br />
בהזדמנות התבטא על הרבי: אני ביקרתי את האדמו"ר מליובאוויטש הרבה פעמים, והנני מעיד עליו שאין [[רש"י]] בש"ס שנעלם ממנו ואין מדרש בעולם שאינו יודע אותו".<br />
<br />
בעת מבצע התפילין, שלח יחד עם שאר רבני [[מונטריאול]] מכתב קריאה לתמוך במבצע של הרבי.<br />
<br />
== בענין היחי ==<br />
<br />
[[קובץ:הרב הירשפרונג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם הרבי]]<br />
מתוך מכתב של הרב הגאון פורסם בי"ג אייר, כ"ח למטמוני"ם ה’[[תשנ"ז]] לפ"ק:<br />
<br />
''"הנני להגיד דעתי ברורה בזה (בלי להאריך בכל השקו"ט, שכבר שמעתי הענין לפרטיו, ואכ"מ להאריך). כל הדין ודברים אודות השירה וההדפסה והענין ד"יחי אדמו"ר מלך המשיח לע"ו" וכל הכרוך בזה - אין בזה שום צל של שאלה בהלכה, ויש לזה מקורות בש"ס מפורש, בזהר, ומגדולי המקובלים עליהם אנו (כלל ישראל) סומכים גם להלכה למעשה. (לבד מזה שגם הרבי מליובאוויטש רב גוברי' וכו' - בבחי' רב תנא הוא, ואם השתמש באותיות אלו בנוגע לחמיו זצ"ל, ומאות פעמים, זה לעצמו כבר יכול להיות מקור ובר סמכא).<br />
<br />
''ועל דרך זה בנוגע לדרכי ההשפעה על אחב"י וכו', הרי הרבי מליובאוויטש, וחסידי חב"ד עצמם כבר אתמחי גברא ואתמחי קמיע, ומי יודע יותר מהם איך היא הגישה הנכונה לקרב אחב"י, ובאופן שרק זאת ולא אחרת וכו'…<br />
<br />
באותו המכתב הוא כותב עוד:<br />
<br />
''דעת מי יתקבל יותר - דעת ליובאוויטש, שעוסקים בכל קצוי תבל וארה"ב בכלל, בידידות רבה, והולכת וכובשת לבבות אחב"י, או דברי איזה ראש ישיבה (ואפי' כמה מהם). והרי כאשר ידפיסו - ליובאוויטש - השורש על הנהגותיהם, איך שהיא מיוסדת על חז"ל בנגלה ובנסתר (ועל דברי הרבי עצמו), מה יועיל מה שאחד יגיד "דעת תורה" שלו עצמו.<br />
<br />
רבי פנחס העניק הסכמה לספר [[יחי המלך]] בו מוכיח הרב [[שלום בער וולפא]] כי [[הרבי]] בחזקת משיח.<br />
<br />
<br />
הסתלק בו' [[טבת]] [[תשנ"ח]].<br />
[[קטגוריה:רבנים]]</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%92&diff=79111פנחס הירשפרונג2010-07-15T14:39:54Z<p>LASKER770: </p>
<hr />
<div>{{בעריכה}}<br />
[[קובץ:רב הירשפונג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פנחס הירשפרונג]]<br />
<br />
<br />
<br />
הרב '''פנחס הירשפרונג''' היה רבה הראשי של קנדה תלמיד- חבר של [[הרבי]].<br />
<br />
'''תרגום מאנגלית לעברית'''<br />
שימש גם כראש ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], <br />
<br />
הרב פנחס נולד בעיירה דוקלה בשנת תער"ב לאביו, ר' חיים, היה חתנו של אב"ד הגר"א (הגאון) ר' דוד צבי זהמאן. הוא למד תורה אצל סבו (שהיה גם המורה של הרבי מקלויזנבורג) המודעה מכן הפך תלמיד מצטיין של שפירא מאיר הגאון ר 'מדהים' של לובלין. באותה תקופה הרבי שלו העיד כי הוא ידע 2200 דפי גמרא בעל פה! <br />
<br />
כשהיה בר מצווה פרסם מתייחסים הראשון שלו 'פרי פנחס ", ולאחר מכן הוא החל לערוך את כתב העת החודשי תורה" אהל תורה ", אשר הכיל את החידושי תורה של תלמידי חכמים הזמן. אחרי שהעביר הרב שפירא, הפך פנחס ר 'בוחן (מי בדיקות) של תלמידיו החדשים שהגיעו ישיבות חכמי לובלין. <br />
<br />
על מנת להעריך את הבקיאות מדהים (רוחב של ידע) אשר בוחן של חכמי ישיבות לובלין היו צריכים, אנחנו צריכים לקבל קצת מידע רקע על המקור של הישיבה. פולין באותה תקופה היה מבצר של בחסידות, למדות ויראת שמיים, אבל האנשים היו עניים להקים ישיבה גדולה היה בא בחשבון. יחד באו מאיר ר 'שפירא עם חלום: הוא הכריז כי ישיבה שבקרוב בנוי אשר ייראה כמו ארמון. לאחר מאמץ אדיר, הוא הצליח לגייס את הסכומים הנדרשים ענק שנבנה ישיבה שבה אכן, נראה כמו ארמון. <br />
<br />
לא כל אחד שרוצה להשתתף התקבלה בישיבה זו. רק את הטוב ביותר ואת הבהירים יכול להיכנס למבחן הכניסה כוללת נבדק על פוליו 400 של גמרא עם פירושים, לפי הלב! אם זה מה תלמידיו לעתיד צריך לדעת, אז אתה יכול רק לדמיין מה בוחן שהחליטו מי יהיה להתקבל לישיבה ידע! אפילו בפולין לפני המלחמה, פנחס 'ר נחשב משכמו ומעלה השאר. <br />
<br />
בתקופת השואה הוא הצליח, עם אהבה של האשם? חסד, כדי להימלט ממחנה ריכוז. ואז הוא בהצלחה חצה את הגבול מאזור הסובייטי בליטא. משם נסע דרך סיביר לקובה, ובסופו של דבר בשנחאי. בשנת [[תש"א]] הוא הגיע לקנדה. הוא תיאר את תלאות שלו בזיכרונותיה פרסם בשנת [[תרצ"ה]]. הוא היה הרב של הקהילה "," עדס ישורון "במונטריאול היה ראש ישיבת" מרכז התורה ". מאוחר יותר התמנה למנהל של ועד הרבנים וראש בית הדין של מונטריאול, קנדה, וכן הרב הראשי של קנדה. <br />
<br />
הוא היה אחד הניצולים היחידים מהגאונים של פולין, והוא נחשב לאחד הבקיאים הגדולים ביותר של הדור שלנו ש"ס פוסקים שידע בעל פה. זה היה בנוסף חדות שלו בלימוד, אשר בא לידי ביטוי עומק שלו הרצאות בתורה והחידושים שלו. עם כל זה, הוא היה אדם צנוע אשר לקח שום קרדיט לעצמו. הוא רדף שלום, היה בעל חסד, והיה מעורב בנאמנות את הצרכים של הקהילה. <br />
<br />
הגאון שימש כמודל של המוחלט ביטול(עצמית? השלילה) כדי לשאת ha'dor נשיא. הוא היה באופן קבוע לבקר את הרבי, לדון בנושאים תורה עמו ולהשתתף בהתוועדויות. החיבור הראשון שלו על ידי האות אנו מוצאים את "איגרות קודש" (מכתב # 2977) מיום בחול המועד סוכות תשט"ו. גאון שלח את ספר "מנחת סולת" על ספר החינוך אשר כתב סבו, לרבי - וגם הרבי הגיב עם הערות מדהים אשר יוצג בקיאות מרשים עומק נגלה ונסתר. <br />
<br />
הרב [[מאיר פלוטקין]],תלמיד של ר' פנחס , מספר על היחידות הראשנה של מורו (הקהל הפרטי) עם הרבי כמו מורו ורבו תיאר לו את זה: <br />
<br />
פגישתו הראשונה עם הרבי התקיימה ב[[תשי"ז]]. באותה תקופה, לר' פנחס לא היה קשר אמיתי עם חב"ד, אבל זה לא מנע ממנו להסדיר יחידות עם הרבי, שהוא שמע כל כך הרבה. <br />
<br />
כשנכנסתי לחדרו של הרבי, לפני שפתח את פיו או מסר הרבי את המחבת (נפש פדיון) או אפילו הזדהה - הרבי קם ושאל, "האם אתה יוסף עקיבא בן אשר מפורסם מקצה אחד של העולם אל אחרים? " לאחר הפסקה קלה, המשיך הרבי ואמר: "אכן, אתה כמו" יוסף בן עקיבא "עבור" אתה מפורסם מקצה אחד של העולם לקצהו האחר. " <br />
<br />
כאשר הגאון zt'1 ושלום קרא, צ 'אס ... הרבי חייך ושאל: חלילה "למה"? זה לא גמרא מפורשת? ... עד אשר פנחס ר' בהכנעה השיב: חלילה לומר שאני כמו עקיבא בן יוסף ... <br />
<br />
וכך, למרות גדולתו והבקיאות שלו, שכמוהו בקושי נמצא הדור שלנו - הוא רואה את עצמו אדם פשוט, לא ההנאה הנגזרות מן הכותרות, אשר ליווה תמיד את שמו. <br />
<br />
הרבי המתינו תהיה מודעת פתיחת OE כולל <br />
<br />
"בקיץ 1965, מספר הרב פלוטקין," אחרי שהתחתנתי, אני רוצה לנסוע עם חבר ללמוד כולל בניו יורק, אבל הרבי אמר לנו להישאר במונטריאול לפתוח כולל בראשותו. הרב הסכים וככה כולל חב"ד פתח במונטריאול. לפני זה נפתח רשמית, נאמר לנו על ידי הרב [[חדקוב]] כי הרבי אמר לו כי למרות שלו שלא ללכת אהל למחרת (באותו זמן, הרבי רק הלך אוהל פעמיים בחודש) - הוא ילך בכל מקרה, כדי להכריז על פתיחת הכולל. הרבי גם ביקש כי ברגע לימוד למעשה החלה, שהם מכנים ניו יורק ולהגיד להם כל כך. <br />
<br />
"למחרת, ברגע הלמידה החל בכולל, מיהרתי לטלפון והתקשרתי מזכירו של הרבי. ואז ניגש הרבי אל אהל". <br />
<br />
בפרק מרגש ברומניה <br />
<br />
למדנו במשך שנה איתו, המשיך הרב פלוטקין, וגם במהלך השנה שינוי גדול החלו להתקיים מערכת היחסים שלו עם הרבי מליובאוויטש: <br />
<br />
בחודש אלול [[תשכ"ה]], הלך פנחס ר 'לרומניה. באותם ימים טיול ברומניה היה חריג ביותר. זו היתה מדינה קומוניסטית שבה לא לאפשר לאף אחד לצאת או ב. אני עדיין לא יודע איך הוא הצליח לקבל אשרה כדי להיכנס למדינה. בדיעבד אומר לי כי המסע הוביל בעקיפין מעורבותו ליובאוויטש. <br />
<br />
כמה חודשים אחרי שהוא חזר, הוא מתאר בפרק המרגש ביותר שקרה ברומניה, ואיך הסיפור הסתיים שוב בחדר של הרבי בברוקלין. הוא הגיע לרומניה ומצאו אותו להיות שממה רוחנית. במשך ארבעים שנה של שלטון קומוניסטי השאיר סימן שלהם היו נמחקים היהדות מהמדינה. עם זאת, בעיצומו של עקרות הזה, מצא ר פנחס שוחט רק שנשארו מצוות. הוא הופתע לראות את בית יהודי אמיתי שנוהל על פי כל החוקים של שולחן ערוך. הוא גם התרשם יותר כאשר הוא פגש ילדים של שוחט אשר גדלו עם חינוך יהודי ראוי. <br />
<br />
שוחט, שרצה לחנך את ילדיו ללא השפעות חיצוניות, לא מאפשרים להם לצאת מהבית, כדי שלא יהיה "שרוף באש של כפירה" ששררה בחוץ. ר' פנחס 'אמר בזמנו, כי הוא מעולם לא ראה ילדים משכילים כמו הילדים של שוחט של רומניה! <br />
<br />
שוחט עצמו ילך מילד לילד וללמד אותם. הוא מלמד אחד אל"ף, בית ו גמרא אחרת. הוא לימד את בנותיו מדרשי חז"ל ו החדירו בהם אמונה וביטחון. <br />
<br />
לפני שחזר פנחס ה-R ארה"ב "הלך להגיד טוב? ביי כדי שוחט. שוחט ביקש ממנו לבוא לחדר צדדי ושם הוא שפך את לבו. הוא תיאר את מסירות נפש היומי הוא זקוק על מנת לחנך את הילדים שלו, אמר כי לאחרונה הוא החל לחשוש הרבה הרוחני שלהם. "אחרי הכל, הם יגדלו לצאת אל הרחוב, ואז מי יבטיח כי הם לא מקבלים הרוס," הוא שאל במרירות. "רק אדם אחד יכול לעזור לי - הרבי מליובאוויטש", הוא סיכם. "שמעתי שאתה קרוב אליו ולכן אני שואל, כי כאשר אתה מקבל בחזרה לאמריקה, ללכת מיד אל הרבי ולומר לו שאני מבקש שהוא לוקח אותי ואת הילדים שלי מכאן. תגיד לו שאני עושה את זה למען הילדים שלי. אין לי ספק שהוא יכול לקחת אותי מכאן. " <br />
<br />
פנחס ר 'ואמר לו כי בהשגחה פרטית (על ידי ההשגחה העליונה) הוא היה יחידות מיד עם שובו והוא הבטיח עו"ד מטעמו אל הרבי. שוחט היה מאושר והם נפרדו. <br />
<br />
מעולם לא ראיתי מי בא קרוב לרבי בגאונות <br />
<br />
<br />
לפני שאני אומר לך את סוף הסיפור, פנחס ר 'המשיך, אני אתן לך קצת רקע זה yechidus. אתה יודע שהרב Hirschprung יכולים ללמוד קצת ... אז לפני המלחמה, היה לי zechus לדבר עם כל גדולי התורה בפולין. אחרי המלחמה דיברתי עם גדולי הליטאים, ולאחר מכן באמריקה דיברתי עם כל גדולי ששרדו את המלחמה. היה רק אדם אחד לא הצלחתי לדבר - הרבי מליובאוויטש. גם כאשר היה לי יחידות איתו, הוא מכוון את השיחה לנושאים קהילתי להפצת היהדות, ואני לא הספקתי לדבר איתו "ללמוד". <br />
<br />
כתבתי לרבי שאני רוצה לדבר איתו בלימוד. אני הוסיף כי ידעתי כי הזמן של הרבי היה יקר, אך עדיין הייתי מבקש הרבי לתת לי קצת מזמנו, לשיחה כגון זה היה יקר לי יותר מכל אוצרות העולם. הרבי הסכים. בשעה yechidus זה אני גם הזכיר את בקשתו של שוחט. <br />
<br />
Hirschprung ר 'הלך yechidus ואמר כי בישיבות מאז הוא למד, הוא היה מספר שאלות קשות אשר ביקש כל גדולי התורה, אשר איש מהם לא היה מסוגל לענות. היו שם כמה מי "החלישו את השאלות, אבל לא מצאתי מישהו יכול לתת לי תשובה אמיתית לשאלות אלה. זה מאוד מטריד אותי ואני רוצה לשאול את הרבי ולשמוע פתרונות שלו." <br />
<br />
הרבי הביט בי בחום ואמר בהפתעה, כל gaonim שהזכרת לא יכול לענות על השאלות שלך, ואני יכול? <br />
<br />
פנחס ר 'ענה בביטחון: כן, הערב הרבי יענה לכולם! <br />
<br />
הרבי הנהן בראשו כדי לציין פנחס 'ר אפשר להתחיל עם השאלות שלו. השאלות לא היו אלה הרגילים. הם היו על אחד הסעיפים הקשים ביותר תלמוד ירושלמי. כדי להבין את השאלה שאתה צריך להיות גאון. להפתעתו של הרב Hirschprung, זה לא נראה כאילו הרבי היה מרוכז יותר. הוא ישב נינוח בצורה כה כי פנחס ר 'תהה אם הרבי היה מקשיב למה שהוא אומר. <br />
<br />
אם לא הייתי מודע gaonus של הרבי, הייתי הפסיקה לדבר התנצלתי באומרו, שאלות אלה לא בשבילך. מאז שמעתי על גאון של הרבי, המשכתי לדבר. <br />
<br />
כשהוא סיים, אמר הרבי: לפי מה שאתה אומר - זה באמת קשה, אבל זה לא אשמתו של ירושלמי, אבל אשמתך כיוון שאתה לא ללמוד את הנושא כראוי. אם אתה למד את ירושלמי כראוי, לא יהיו לך שאלות. <br />
<br />
מבלי לפתוח ספר, החל הרבי להרצות על הנושא של ירושלמי כאילו הוא קורא את זה מתוך ספר. הוא הסביר והראה לו כי על ידי לימוד זה כמו שצריך, השאלה שלו לא היתה שאלה בכלל. <br />
פנחס 'ר היה המום ונדהם מכך. אחרי הכל, הוא הציג את שאלותיו הגדול הגדול לא אחד מהם חשב שאין בסיס לשאלותיו. והנה הרבי, על ידי לימוד הנושא כראוי, הוכיח כי השאלה באה לא יודעת איך ללמוד את הזכות ירושלמי מלכתחילה. <br />
<br />
מעולם לא פגשתי עומק כזה של למידה בחיי, אמר ר 'פנחס. ראיתי הענקים בחיי, אבל מעולם לא פגשתי מישהו התקרב הרבי ב gaonus. <br />
<br />
פנחס ר 'בילה הרבה זמן לשאול שאלות אחרות שלו, הרבי ענה להם עם כל התשובות מדהים גאון שלהם. לאחר שסיים, הוא אמר אני רואה שאנשים רבים אחרים ממתינים אז אני לא אגזול יותר זמן, אבל אני רוצה לתת על הודעה שוחט שפגשתי ברומניה. <br />
<br />
הרבי הרצינו מאוד, והוא שאל פנחס 'ר לתת לו את כל הפרטים. ר 'פנחס אמר לו כל מה שהוא ידע והגיע למסקנה מכן עם הבקשה של שוחט שהרבי ירחם ולקחת אותו מחוץ לרומניה. <br />
<br />
פניו של הרבי הפך האוסר ביותר, ואת עיניו והביט כלפי מטה והוא שתק. דממה כבדה שררה בחדר במשך זמן רב. פתאום הרבי הרים את ראשו ואמר בקול קודר: fatherin שלי? המשפט שלח אנשים למקומות כאלה, ואני צריך לקחת אותם משם?! ומי יחליף אותו? <br />
<br />
פנחס אמר ר ': כאשר שמעתי את הרבי אומר את זה, הרגשתי שמצאתי את המנהיג של הדור. הרגשתי חזקה כי הרבי הוא Rabenu משה לדור, ולא לאף אחד אחר. הוא מנהיג יהודי אמיתי. <br />
<br />
מכאן ואילך, "פנחס" R הקשרים עם הקהילה חב"ד בכלל ואת הרבי בפרט, הלכה וגברה. אפשר לומר כי yechidus זה הפך אותו חסיד חב"ד בכל מובן של המילה. <br />
<br />
אתה צריך דאנס <br />
ברחוב <br />
<br />
מסיבה כלשהי, הרב Hirschprung נתפס על ידי רבים בתור חסיד של הרבי באופן אינטלקטואלי, אבל לא מבחינה רגשית. להלן שתי אנקדוטות ינפץ מיתוס: <br />
בכל פעם גאון נסע farbrengens של הרבי, הוא לקח הרב תלמיד שלו פלוטקין איתו במכונית. הרב פלוטקין היה לשמוע את התגובות של גאון לאחר farbrengens. אחרי התקף הלב של הרבי על שמחת תורה 5738 (1977), גאון חששו הרבי לא farbreng על Yud TES כסלו. השמחה שלו היתה בלתי ניתן לתיאור כאשר נודע לו שהרבי יהיה farbrenging אחרי הכל. <br />
<br />
הביתה אחרי התוועדות, בדרך חזרה, גאון לא מפסיקים לדבר על zechus גדול היה לנו farbrenging של הרבי. הוא אמר כי רק טיפש יכול ללכת לישון אחרי התוועדות כזו. "אתה חייב לצאת לרחוב, לרקוד משמחה, כי אנחנו ראויים כדי farbreng עם הרבי כגון זמן קצר אחרי מה שקרה." <br />
<br />
ברוך השם אני <br />
יש לך הרבי, <br />
הרבי אמר שאתה <br />
היטב <br />
<br />
הסיפור הבא יוכיח hiskashrus שלו ואת האמונה מה שהרבי אמר. היא סיפרה על ידי אחד תלמידיו שלו: <br />
לפני כמה שנים, "פנחס" R אשתו חלתה. עם נבחן, הרופאים אמרו לה גידול סרטני נמצאה וכי היא תצטרך לעבור ניתוח כדי להסיר אותה: הרופאים אמרו שהמצב היה קריטי והיה ספק אם הניתוח יעזור. <br />
<br />
פנחס ר 'נשברה על ידי החדשות. חבריו היו המומים מהשינוי החדשות שחוללה אותו בתוך כמה ימים. הוא השתנה מאדם, פעיל אנרגטי האיש, מותש חסר חיים. הוא הפסיק לבוא pasken ולא לדבר עם אף אחד בישיבה. הדבר היחיד שהוא לא להזניח היה השיעור הכללי הוא נתן, אבל גם זה היה נתון ללא ההתלהבות הרגילה שלו. <br />
<br />
כעבור כמה חודשים, אשתו היה טוב שוב שכחנו את הסיפור. יום אחד פגשתי את הבת שלו במהלך השיחה שלנו היא אמרה, "אתה יודע מה? אבי הוא חסיד גדול של הרבי מליובאוויטש! " כאשר לא הגבתי, בתו המשיך ואמר, "אתה צריך לדעת כי לא זו בלבד שהוא חסיד, אבל הוא גם הלב mekushar ונפש עם הרבי, ואני לא יודע אם אתה יכול למצוא חסיד גדול ממה הוא! " <br />
<br />
בשלב זה אמרתי כי נראה שהיא מגזימה והיא השיבה כי על אף שאביה לא פעל המכס חב"ד או נוסח להתפלל ארי? היא היתה בטוחה שלא היה חסיד ו mekushar כמו אביה. כהוכחה היא סיפרה לי את הסיפור הבא: <br />
<br />
"כאשר הבריאות של אמא שלי היה יציב, במצב של אבי הנפש היה נורא. זה נעשה רציני, כך שאנחנו, הילדים, ישבו ובכו על את ההורים? על אמא שלנו, מי שכב במיטה על אבינו, אשר ישב לידה כך בדכדוך. <br />
<br />
"יום אחד הייתי לבד בבית עם ההורים שלי כאשר מכתב הרבי הגיע בדואר. אבא שלי היה יושב ולומד וכאשר אמרתי לו מכתב הגיע מן הרבי מליובאוויטש, הוא קם, הלך למטבח כדי לשטוף את ידיו, חבש את כובעו ואת הז 'קט ואז קם לקרוא מכתב של הרבי. <br />
<br />
"עמדתי בצד והסתכלתי. פתאום הוא מיהר לחדר של אמא שלי בזמן שאני בעקבותיו. לעולם לא אשכח מה ראיתי: <br />
<br />
"הוא עמד ליד מיטתה ואמר: זה עתה קיבלתי מכתב מהרבי. הרבי כתב את המכתב לשון ha'kodesh אבל אני מוכן לתרגם אותו ליידיש. <br />
<br />
"זה היה מכתב כללי / אישי בסוף הרבי הוסיף בכתב יד שורות אחדות, אשר אמר: לגבי מה שכתבת על אשתך - זה רק את העצה של ההארה הרע שרוצה להחליש אותך. לכן, לא תשים לב זה, זה לא נכון בכלל, אבל הטענה של הרע, והוא ואשתו זוכה לאורך ימים ושנים טובות. <br />
<br />
"אבא עמד ליד אמא, קרא לה בשמה ואמר, ברוך השם יש הרבי, הרבי אמר שאתה טוב. לכן, אתה טוב, ואין מה לדאוג. <br />
<br />
אני, שעמד בצד, לא יכולתי להאמין למראה עיני. תוך רגע, אבא שלי השתנה מקיצוניות אחת לשנייה. זה היה ממש תפנית של 180 מעלות. הוא פשוט חזר על עצמו, והיה נלהב, אדם פעיל, חי הוא היה לפני. <br />
<br />
בשבועות שלאחר מכן, עד להחלמה מלאה של אמא שלי - הדברים היו הפוכים. אנחנו אלה מודאגים, בזמן שאתה לא יכול לספר מאבי כי אשתו לא בדיוק הטוב ביותר של בריאות. אפילו ביום של הניתוח, כאשר הם גילגלו את אמא שלי לחדר הניתוח, וכולנו היינו מודאגים כל כך - הוא לא היה אכפת לי בעולם. הוא פשוט לא מבין למה היינו מודאגים. "הרבי אמר כי היא בריאה," חזר ואמר. <br />
<br />
"גם כאשר הרופאים אמרו שהם לא מצאו שום צמיחה קפצנו משמחה, הוא לא הבין על מה המהומה. הוא תמיד ידע שהיא גם ... <br />
<br />
"עכשיו, אתה אומר לי," אמרה בתו תלמיד, "יש עוד חסיד כמוהו? האם יש מישהו mekushar יותר ממה שהוא? " <br />
<br />
ואני חשבתי, אמר תלמיד, כי הכרתי אותו. הבנתי כי לא היה לי מושג על עומק של hiskashrus שלו אל הרבי. <br />
<br />
ה-IT היה ברור לו <br />
הרבי IS <br />
משיח <br />
<br />
אומר הרב מאיר פלוטקין תלמיד שלו, "היה ברור גאון zt'1 כי הרבי הוא מלך Hamoshiach. ישבתי איתו פעם ושאל אותו: מה ראית את הרבי, כי אתה לא רואה מישהו אחר? <br />
<br />
"היו שני דברים שקבע הרבי בנפרד: 1) ב ha'Torah לימוד שלו 2) כי הוא ha'dor manhig נכון (מנהיג של דור). פנחס Hirschprung, אמר גאון, לא מתרשם גאון מילה. הוא יודע שמגיע לו את התואר. ואני אומר לך כי אין אף אחד כמוהו, לא רק בדורנו, אלא גם בדורות קודמים. הייתי עם הרב מאיר שפירא בלובלין, עם הגאון רבי מנחם זמבה, ו כל gaonim של הדור הקודם, וגם לא מצאתי אחד דומה גדולתו של הרבי בכל תחומי התורה. וזה מיותר להתעכב באריכות על מנהיגותו? הוא היחיד שעליו אפשר לומר כי הוא ב "chezkas משיח!" <br />
<br />
באותה דרשה שבת הגדול הבא Chof ז 'באדר 5752, כמעט מחצית בהרצאתו התייחס לעובדה כי הראש של העם היהודי היה חולה. הוא הרחיב את הדיבור על הנושא של ראש בני ישראל, ואמר כי כל יהודי צריך הרבי בריא, כי הוא ורק הוא ha'dor manhig. עם דמעות בעיניו, גאון, צעק לשמיים עורר את הקהל - בעיקר Litvaks, להתפלל להחלמתו של הרבי. <br />
<br />
הרב שלום דובער וולפא בספר שלו "שמן ששון Mechaverecha" מספר כי הוא שמע פעם הגאון zt'1 לתת שיעור בבית Kalla ירחי בקיץ 1987 בהרי הקטסקיל, ניו יורק כאשר הקהל הביע פליאה שלהם bekius מדהימה שלו בש"ס בבלי ירושלמי בעל פה, גאון אמר: "אתה חושב שזה bekius?! אתה רוצה לראות bekius נכון? פתח בכל נפח של עשרות כרכים של שיחות Likkutei, ללמוד כל Sicha עם הערות השוליים ואז תבין מה bekius הוא! " <br />
<br />
לאחר הגאון בנושא על אחת הפעמים הראשונות שהוא היה yechidus עם הרבי. במהלך שיחתם את ההגדרה ההלכתית של "meeyad" או "לנהוג בקלות דעת" עלה. הוא היה המום על ידי היכולת של הרבי כדי "לטייל" איתו ברחבי ש"ס את דרך Acharonim כדי ללקט מהם כל הזמנים במונחים אלו מוזכרים. <br />
<br />
במה DID הרב <br />
HIRSCHPRUNG <br />
Excel? <br />
<br />
הרבי גילה חיבה מיוחדת כלפי zt'l הגאון. בהזדמנויות רבות הרבי כינה אותו "lebedike ספר תורה" (חיה ספר תורה). בכל פעם שהוא בא התוועדות או דולר, בירך הרבי את אותו בחום. <br />
<br />
מי הקשיב לשיחה נפלא היה לו עם הרבי, כאשר הוא בא availim nichum לאחר הרבנית של עובר בשנת 1988, נדהם שפע של נושאים אשר ציטט מקורות "עף על". כמה דברים שהיו מכוסים היו: נוסח הרמב"ם הפקודה חיובית של "והם אבנה לי מקדש" ואת ההבדלים בין מקדש לבין המשכן, כי הבניין המקדש אינו קדימות על פני צאת השבת ויום טוב : "פינחס זה אליהו" ואת העובדה אליהו בא לאחר פנחס: הקשר בין "אליהו zeh" ו "Keili zeh" - מצביע עם האצבע כמו ב keriyas ים סוף ואת החיבור קידוש ha'chodesh המחייב לראות את nwoti כאשר עשה את הפחד של מצרים להתפוגג, על פיצול של הים או כשנכנסו לארץ ישראל, גאולה השביעי מילה ביום השמיני, ועל הקשר בין הרפואה ha'matsim techiyas: דוד מלך ישראל חי V'Kayam: הממלכה של השנה שבעה יהואש בן שתי הגדרות הלכתיות על בגרות. <br />
<br />
באותו ביקור, כאשר הרב Hirschprung הביע את תדהמתו על Sichosk Likkutei של הרבי, ובמיוחד את הערות השוליים, אמר הרבי כי bekius ומקורות הם דברים מאוד כי הרב Hirschprung מצטיינת בו <br />
<br />
*** <br />
<br />
תלמיד שלו הרב מאיר פלוטקין מספר: היתה לי מערכת יחסים קרובה עם Rebbi שלי במשך יותר משלושים שנה. בילינו שעות רבות ביחד, והוא סיפר לי על הקשר שלו עם הרבי, כולל הרבה דברים הוא סירב לפרסם. <br />
<br />
פעם אמרתי לו שיום אחד אני יספר לכולם על הקשר שלו עם הרבי. הוא חייך ואמר: זה מספיק, כי הרבי ואני יודע על זה - כמו שאתה, אל תספר לאף אחד. <br />
<br />
נצרתי את לשוני במשך שנים. עכשיו, לאחר מותו, אני מרגיש שזה חובה קדושה שלי לספר, לחשוף ולפרסם: כולם צריכים לדעת הרב Hirschprung היה חסיד ו mekushar בלב ונפש לרבי. <br />
<br />
הגיע הזמן להפריך את המיתוס כי גאון היה מעוניין רק תורה של הרבי. היתה לי מערכת יחסים, כי חוזר 30 שנה ואני יכול להעיד שהוא ייחודי Hiskashrus שלו bittul כלפי הרבי. <br />
<br />
ביטול לגבי הרב פנחס אל הרבי, את הסיפור הבא מדבר בעד עצמו: <br />
<br />
Hirschprung ר 'הוזמן פעם שמחה המשפחה של הרבי בארץ Yisraei, אשר באותה עת היה קשור עם גורמים מסוימים שמנסים להכתים ליובאוויטש. באופן טבעי, האנשים האלה היו מעוניינים Hirschprung טוקצינסקי להשתתף, שכן נוכחותו היתה לגיטימציה התנועה שלהם. הם אפילו שלחו לו כרטיס טיסה. ר 'פנחס, לא מודעים כי מעורבותו של הרבי במסע פרסום של לשון הרע והשמצה - הסכימו להשתתף. <br />
<br />
חב"ד חסידים שמעתי על זה ביום של הטיסה "ר 'פנחס. הם הבינו את השלכות חמורות הנובעות השתתפותו ב שמחה כי והחליט לשלוח את הרב חסיד יצחק הנדל (באב Beis דין במונטריאול הרב של קהילת חב"ד מונטריאול) אליו לנסות לשכנע אותו לשנות את דעתו. <br />
<br />
"כשבאתי אליו", אומר הנדל ר ', "זה היה כמה שעות לפני הטיסה. המזוודות היו ארוזות גאון היה מוכן לעזוב את הבית לשדה התעופה. אמרתי לו על ידי (שוכב היה בעקיפין לגיטימציה תנועה שמטרתה היתה להכתים את שם ליובאוויטש. <br />
<br />
"פנחס אני לא הייתי מאמין מה שקרה לאחר מכן, אם לא ראיתי את זה בעצמי." R לא ניסה להתווכח, הוא לא מנסה להגן על עצמו. הוא פשוט אמר למשפחתו: אנחנו לא הולכים. שלהן importuning לא עזר - ברגע שהוא הבין את הטיול הזה יכול להתפרש, או בעקיפין לגרום, חרפה אל הרבי - דבר בעולם לא יכול לשכנע אותו ללכת. " <br />
<br />
הלה שקבע DIN <br />
<br />
בהזדמנות אחרת, זה היה פנחס ר 'אשר עשה את משכנעת. זה היה כאשר אחד הרבנים הגדולים של ארה"ב הוזמן לוועידה פוליטית בחוגי השלטון בארץ ישראל. היה זה כאשר הרבי היה נלחם לתקן את חוק "מיהו יהודי?" ובהשתתפות כי הרב היה עלול להתפרש תומכים בעמדה של הממשלה לא לתקן את החוק. <br />
<br />
פנחס ר 'לא היסס לרגע. ברגע שהוא שמע על זה, הוא כינה את הרב ואמר לו כי הנסיעה שלו היה כרוך שמיים הציבור shaim chilul, שכן הוא יהיה לתת הכשר "(הכשר) על עמדת הממשלה. הרב אמר שאם פנחס ר 'היה אומר לו את זה כמו ההלכה הלה שקבע, הוא לא ילך. פנחס 'ר, לא היסס. הוא אמר לו כי על פי ההלכה אסור היה לו לנסוע לוועידה. <br />
<br />
הרב אמר שהוא היה להגיש חוות דעת 'פנחס תורה' ר ולא ילך. כאשר הלחץ היה לשים עליו להשתתף, אמר הרב כי יש לו הלה שקבע מן הרבנים כי אסור לו להשתתף בוועידה, ולכן הטיסה שלו היה בא בחשבון. <br />
<br />
דבר דומה קרה כאשר הרבי אמר שכל רבנים לחתום על הלה שקבע כי אסור לתת בשום חלק של ארץ ישראל. פנחס ר 'ישב במשך כמה שעות בטלפון. אחד Lubavitchers מהעיר שלו וחייג את המספרים של רבנים שונים, פנחס ר 'הסביר להם את החשיבות של החתימה שלהם. עשרות רבנים למדו את השלכות חמורות מעורב חוזר הארץ, ורבים לכבות פ"ד ההלכה אשר התנגדו המהלך הזה. <br />
<br />
תודה על <br />
ההשתתפות שלך <br />
<br />
הרב Hirschprung ישתתף farbrengens של הרבי. פעם, הוא היה חולה בדלקת ריאות לפני Yud TES כסלו ולא יכולתי לנסוע לניו יורק. הוא נחלש מאוד בעקבות מחלתו ואף כשבא עבור Yud בשבט הוא "עדיין במצב של חולשה. הוא היה בדרך כלל לנסוע התוועדות יחד עם הרב פלוטקין תלמיד שלו, אבל הוא החליט לטוס הפעם כדי למנוע את הנסיעה הארוכה של המכונית. <br />
<br />
הוא עזב את מונטריאול המוקדמות, אך עקב העומס בנמל התעופה קנדי, הוא הגיע מאוחר - באמצע של Sicha הראשון. הוא הצליח להשיג את המקום שלו על הבימה, ישב מאחורי הרבי והאזינו Sicha. לאחר Sicha, פנה הרבי אליו ושאל: איפה היית ב Yud TES כסלו? פנחס 'ר ענה כי הוא היה חולה ולא היה מסוגל להשתתף התוועדות. הרבי חייך ואמר: אילו היית כאן - היית גם ... <br />
<br />
פנחס ר 'היה אחד "הקבועים" ב farbrengens של הרבי. הוא אפילו בא על Yud א 'ניסן, כאשר לא היו משתתפים רבים, כי זה כל כך קרוב לפסח. הרבי העריך ההשתתפות שלו באחת farbrengens אמר פנחס "R לפני שעזב: ko'ach yasher גדול שבאתם להשתתף התוועדות. <br />
פעם, זה היה אחרי הגר"א כתב משהו הרבי פנה אליו בשיאה של התוועדות, ואמר בחיוך: עכשיו אני הולך להגיד Sicha בנושא אתה פשוט כתב על ואני להצביע כשלים של העמדה שלך ... והוא לא. <br />
<br />
אבות <br />
בחסידות <br />
<br />
Mashpia של ישיבת תומכי תמימים במונטריאול, מנחם ר 'זאב Gringlas, היה חבר של Hirschprung' ר שלהם משוטט מפולין, דרך וינה עד שנחאי בארה"ב הם היו חלק מקבוצה של הבנים שכללה Lubavitchers, Litvaks, ו הסטודנטים של חכמי לובלין. <br />
<br />
בעוד בספינה לאמריקה, רבים מהם חלו ואפילו masmidim גדול (תלמידים חרוצים) לא יכול ללמוד. פנחס ר 'היה אחד הנערים, שהיה חולה מאוד. הוא פשוט לא יכול לשמור על כל האוכל למטה. <br />
<br />
הרב Gringlas שראו באיזה מצב הוא היה, לקח אותו תחת חסותו וטיפלה בו עד פנחס ר 'החלה להתאושש. <br />
<br />
כמובן, פנחס 'ר היה להוט לחזור ללמוד, אבל במצב שלו זה היה בלתי אפשרי מאחר שהם לא לקחו sefarim איתם כשהם ברחו, ולמידה על ידי הלב היה קשה בהתחשב בנסיבות. הרב Gringlas שראה מצוקתו של ידידו, הביא לו כמה בעיות של "Ha'Tamim" שלקח איתו לפני שעזב את פולין. <br />
<br />
בנושאים אלה היה סדרת המפורסם של הרבי הקודם על "אבות Ha'Chasidus" שבו הוא מפרט את עליית תנועת חסידות ומזכיר את השמות של חסידים המוקדמות עם פרטים מורכבים חייהם ולעבוד. <br />
<br />
פנחס ר 'לקח את המגזינים שעתיים מאוחר יותר, כאשר הרב Gringlas חזר לתאו, פנחס' ר היה מסוגל לחזור על זה בכל פה עם כל הפרטים מסובך! הרב Gringlas לימים אומר שהוא לא יכול להאמין שזה אפשרי לזכור את הסדרה כולה בעל פה עם מאות הפרטים המוזכרים בו. <br />
<br />
AWE וכבוד <br />
בשביל הרבי <br />
הלה שקבע <br />
<br />
בספר "שמן ששון Me'chaverecha" הרב וולפא SD מתאר כיצד a'h גאון הקשורות פ"ד של הרבי ההלכה: <br />
גאון היה כבוד רב ההלכה פ"ד של הרבי. כאשר הרבי אמר אחד לא היה צריך טיפול רפואי בבית שלושה ימים לפני שבת, גאון כתב הבא בכתב העת "Yagdil תורה": "דבריו של הרבי לא צריך תמיכה, וכן המילים הקדושות שלו הן הלה שקבע הלכה ברורה , ו נכתבו בבירור ... עם זאת, בשל חומרת הנושא, שבו מספר benai התורה לא חושב שזה אסור, זה צריך להתפרסם וזה יהיה ראוי להדפיס אותו בכל עת תורה. מסיבה זו אני רוצה לעשות כמה נקודות קטנות על הנושא. " <br />
אחר כך, במשך שבעה עמודים הבא, הוא דן בנושא מסכם באומרו: "השורה התחתונה היא, כי המילים של הרבי מליובאוויטש ברור, כי אסור בתוקף בתחילה תוכנית להיכנס לבית החולים שלושה ימים לפני שבת, אם אין סכנה מחכה. " <br />
<br />
"ללא חשש AT <br />
כולם " <br />
<br />
בחודש ניסן 5737 (1977) הגאון פרסמו את המכתב הבא: "אני שולח ברכות שלי החגיגה חסידות חב"ד לכבוד יום הולדתו של הגאון הקדוש, רבן של ישראל, הרבי מליובאוויטש שליט"א. יחד עם עשרות אלפי <br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
== קשריו הלימודיים עם הרבי ==<br />
<br />
בתש"א הגיע מ[[שנחאי]] ל[[מונטריאול]]. <br />
הרב הירשפרונג היה שואל את הרבי את כל ספקותיו בלימוד.<br />
<br />
בהזדמנות התבטא על הרבי: אני ביקרתי את האדמו"ר מליובאוויטש הרבה פעמים, והנני מעיד עליו שאין [[רש"י]] בש"ס שנעלם ממנו ואין מדרש בעולם שאינו יודע אותו".<br />
<br />
בעת מבצע התפילין, שלח יחד עם שאר רבני [[מונטריאול]] מכתב קריאה לתמוך במבצע של הרבי.<br />
<br />
== בענין היחי ==<br />
<br />
[[קובץ:הרב הירשפרונג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם הרבי]]<br />
מתוך מכתב של הרב הגאון פורסם בי"ג אייר, כ"ח למטמוני"ם ה’[[תשנ"ז]] לפ"ק:<br />
<br />
''"הנני להגיד דעתי ברורה בזה (בלי להאריך בכל השקו"ט, שכבר שמעתי הענין לפרטיו, ואכ"מ להאריך). כל הדין ודברים אודות השירה וההדפסה והענין ד"יחי אדמו"ר מלך המשיח לע"ו" וכל הכרוך בזה - אין בזה שום צל של שאלה בהלכה, ויש לזה מקורות בש"ס מפורש, בזהר, ומגדולי המקובלים עליהם אנו (כלל ישראל) סומכים גם להלכה למעשה. (לבד מזה שגם הרבי מליובאוויטש רב גוברי' וכו' - בבחי' רב תנא הוא, ואם השתמש באותיות אלו בנוגע לחמיו זצ"ל, ומאות פעמים, זה לעצמו כבר יכול להיות מקור ובר סמכא).<br />
<br />
''ועל דרך זה בנוגע לדרכי ההשפעה על אחב"י וכו', הרי הרבי מליובאוויטש, וחסידי חב"ד עצמם כבר אתמחי גברא ואתמחי קמיע, ומי יודע יותר מהם איך היא הגישה הנכונה לקרב אחב"י, ובאופן שרק זאת ולא אחרת וכו'…<br />
<br />
באותו המכתב הוא כותב עוד:<br />
<br />
''דעת מי יתקבל יותר - דעת ליובאוויטש, שעוסקים בכל קצוי תבל וארה"ב בכלל, בידידות רבה, והולכת וכובשת לבבות אחב"י, או דברי איזה ראש ישיבה (ואפי' כמה מהם). והרי כאשר ידפיסו - ליובאוויטש - השורש על הנהגותיהם, איך שהיא מיוסדת על חז"ל בנגלה ובנסתר (ועל דברי הרבי עצמו), מה יועיל מה שאחד יגיד "דעת תורה" שלו עצמו.<br />
<br />
רבי פנחס העניק הסכמה לספר [[יחי המלך]] בו מוכיח הרב [[שלום בער וולפא]] כי [[הרבי]] בחזקת משיח.<br />
<br />
<br />
הסתלק בו' [[טבת]] [[תשנ"ח]].<br />
[[קטגוריה:רבנים]]</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%A1&diff=79107בואנוס איירס2010-07-15T14:10:28Z<p>LASKER770: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ארגנטינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית חב"ד בדוגמת [[770]] בשכונת פלורס]]<br />
'''בואנוס איירס''' היא עיר הבירה של מדינת [[ארגנטינה]] והקהילה היהודית הגדולה ביותר של דרום אמריקה <br />
<br />
==הקהילה היהודית==<br />
הקהילה מונה ברובה עולים יהודים מסורי'ה. בשנת תשנ"ד פגע הטרור במוסד יהודי בעיר והרג 86 יהודים.<br />
בשכונת פלורס נשלחו שליחים ע"י הרבי מ[[סאטמאר]] [[יואל טייטלבוים]] לחזק את הקהילה הספרדית.<br />
<br />
==ייסוד הקהילה החבדי"ת==<br />
[[קובץ:argentina.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב צבי גרונבלאט והרב פינחס בוימגרטן מתוועדים]]<br />
בשנת [[תשח"י]] נשלח הרב [[דובער בוימגרטן]] ע"י [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] לעיר ע"מ לחזק ולבנות את הקהילה היהודית בעיר.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב בוימגרטן בחודש אדר [[תשל"ח]] נשלח הרב [[צבי יחיאל גרונבלאט]] ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א כדי להחליף את מקומו ולנהל את המוסדות<br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] מייסד [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] את הישיבה [[תומכי תמימים בואנוס איירס]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]] נבנה בניין חדש מפואר לישיבה ברחוב אגוערו 1164, ב[[תשס"ח]] נחנך [[מקווה]] מפואר בבנין הישיבה, הבנין נקרא גם [[בית חב"ד סנטראל]]. <br />
<br />
<br />
==הקהילה כיום==<br />
<br />
העיר מונה כיום מאות משפחות מאנ"ש, רוב הקהילה החבדי"ת שוכנת בשכונת "אונסע" ('אחד עשרה' בספרדית). <br />
הרב [[צבי יחיאל גרונבלאט]] מנכ"ל המוסדות; הרב [[יוסף יצחק פייגלשטוק]] רב הקהילה; הרב [[אליעזר מישולובין]] משפיע הקהילה.<br />
<br />
==מוסדות בעיר== <br />
<br />
*ישיבת [[תומכי תמימים בואנוס איירס]] בראשות הרב אברהם לפידות; משפיע הישיבה, הרב אשר פרקש.<br />
<br />
*בית כנסת חב"ד ומקווה 'בלונג - סור- מער'.<br />
<br />
*חיידר לילדי חב"ד 'אהלי חינוך' בהנהנלת הרב [[פנחס חן]].<br />
<br />
*בית ספר לבנות חב"ד 'אהלי חינוך'.<br />
<br />
*[[קה"ת]] ארגנטינה בהנהלת הרב [[נתן גרונבלאט]].<br />
<br />
*נשי ובנות חב"ד 'בית חנה' בהנהלת הרבנית שטערנא גרונבלאט.<br />
<br />
*'מכון חי'ה' לבנות חוזרות בתשובה.<br />
<br />
*מרכז 'לעודד' בהנהלת הרב משה בלומנפלד.<br />
<br />
*בית חב"ד [[770]] בפלורס בהנהלת הרב פלוטקה. <br />
<br />
*''''בית חב"ד פלרמו-סוהו'''' בהנהלת הרב צבי ליפינסקי.<br />
<br />
*''''בית חב"ד פלרמו'''' בראשות הרב שלמה לוי.<br />
<br />
*''''בית חב"ד אולירוס'''' בהנהלת הרב יעקב בירמן.<br />
<br />
*''''בית חב"ד פוארטו-מאדרו'''' בהנהלת הרב חיים אוירכמאן.<br />
<br />
*''''בית חב"ד סלטה'''' בהנהלת הרב רפאל הכהן טאוויל.<br />
<br />
*''''בית חב"ד קורדובה'''' בהנהלת הרב יוסי טורק.<br />
<br />
*''''ילדינו'''' מפעל עזר לילדים נזקקים.<br />
<br />
==קישורים==<br />
*[http://balebatim.net אתר הקהילה]<br />
*[http://www.vienemashiaj.com/ אתר על גאולה ומשיח]<br />
*[http://www.jabad.org.ar/ אתר חב"ד ארגנטינה]<br />
<br />
[[קטגוריה:ערים וקהילות חב"ד]]</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%A1&diff=79106בואנוס איירס2010-07-15T14:10:11Z<p>LASKER770: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ארגנטינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית חב"ד [[770]] בשכונת פלורס]]<br />
'''בואנוס איירס''' היא עיר הבירה של מדינת [[ארגנטינה]] והקהילה היהודית הגדולה ביותר של דרום אמריקה <br />
<br />
==הקהילה היהודית==<br />
הקהילה מונה ברובה עולים יהודים מסורי'ה. בשנת תשנ"ד פגע הטרור במוסד יהודי בעיר והרג 86 יהודים.<br />
בשכונת פלורס נשלחו שליחים ע"י הרבי מ[[סאטמאר]] [[יואל טייטלבוים]] לחזק את הקהילה הספרדית.<br />
<br />
==ייסוד הקהילה החבדי"ת==<br />
[[קובץ:argentina.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב צבי גרונבלאט והרב פינחס בוימגרטן מתוועדים]]<br />
בשנת [[תשח"י]] נשלח הרב [[דובער בוימגרטן]] ע"י [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] לעיר ע"מ לחזק ולבנות את הקהילה היהודית בעיר.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב בוימגרטן בחודש אדר [[תשל"ח]] נשלח הרב [[צבי יחיאל גרונבלאט]] ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א כדי להחליף את מקומו ולנהל את המוסדות<br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] מייסד [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] את הישיבה [[תומכי תמימים בואנוס איירס]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]] נבנה בניין חדש מפואר לישיבה ברחוב אגוערו 1164, ב[[תשס"ח]] נחנך [[מקווה]] מפואר בבנין הישיבה, הבנין נקרא גם [[בית חב"ד סנטראל]]. <br />
<br />
<br />
==הקהילה כיום==<br />
<br />
העיר מונה כיום מאות משפחות מאנ"ש, רוב הקהילה החבדי"ת שוכנת בשכונת "אונסע" ('אחד עשרה' בספרדית). <br />
הרב [[צבי יחיאל גרונבלאט]] מנכ"ל המוסדות; הרב [[יוסף יצחק פייגלשטוק]] רב הקהילה; הרב [[אליעזר מישולובין]] משפיע הקהילה.<br />
<br />
==מוסדות בעיר== <br />
<br />
*ישיבת [[תומכי תמימים בואנוס איירס]] בראשות הרב אברהם לפידות; משפיע הישיבה, הרב אשר פרקש.<br />
<br />
*בית כנסת חב"ד ומקווה 'בלונג - סור- מער'.<br />
<br />
*חיידר לילדי חב"ד 'אהלי חינוך' בהנהנלת הרב [[פנחס חן]].<br />
<br />
*בית ספר לבנות חב"ד 'אהלי חינוך'.<br />
<br />
*[[קה"ת]] ארגנטינה בהנהלת הרב [[נתן גרונבלאט]].<br />
<br />
*נשי ובנות חב"ד 'בית חנה' בהנהלת הרבנית שטערנא גרונבלאט.<br />
<br />
*'מכון חי'ה' לבנות חוזרות בתשובה.<br />
<br />
*מרכז 'לעודד' בהנהלת הרב משה בלומנפלד.<br />
<br />
*בית חב"ד [[770]] בפלורס בהנהלת הרב פלוטקה. <br />
<br />
*''''בית חב"ד פלרמו-סוהו'''' בהנהלת הרב צבי ליפינסקי.<br />
<br />
*''''בית חב"ד פלרמו'''' בראשות הרב שלמה לוי.<br />
<br />
*''''בית חב"ד אולירוס'''' בהנהלת הרב יעקב בירמן.<br />
<br />
*''''בית חב"ד פוארטו-מאדרו'''' בהנהלת הרב חיים אוירכמאן.<br />
<br />
*''''בית חב"ד סלטה'''' בהנהלת הרב רפאל הכהן טאוויל.<br />
<br />
*''''בית חב"ד קורדובה'''' בהנהלת הרב יוסי טורק.<br />
<br />
*''''ילדינו'''' מפעל עזר לילדים נזקקים.<br />
<br />
==קישורים==<br />
*[http://balebatim.net אתר הקהילה]<br />
*[http://www.vienemashiaj.com/ אתר על גאולה ומשיח]<br />
*[http://www.jabad.org.ar/ אתר חב"ד ארגנטינה]<br />
<br />
[[קטגוריה:ערים וקהילות חב"ד]]</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%AA%D7%95%D7%AA&diff=79105לוח הוסתות2010-07-15T14:09:22Z<p>LASKER770: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:LUACH.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההוצאה האחרונה]]<br />
'''לוח הוסתות''' לשיטת [[אדמו"ר הזקן]], הוא לוח שערך [[מיכאל אטלן]] מ[[קראון הייטס]] בעקבות הוראה מ[[הרבי]]: "ללמוד ענייני [[טהרת המשפחה]]"<br />
<br />
בקיץ [[תשמ"ח]] יצא לאור הלוח הראשון באופן מושלם לפרטי החיובים הקיימים, לעילוי נשמת הרבנית [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]] אשתו של הרבי, לאחרי שהרבנים סירבו לתת הסכמה (בטענה שבחב"ד לא נהוג לתת הסכמה על ספרים) ביקש מיכאל מהרבי את הסכמתו, המענה שיצא מהרבי הייתה "'''כעצת''' <u>'''רבנים פס"ד'''</u> '''כפשוט. אזעה"צ"''', לאחמ"כ נתנו הרבנים [[אברהם יוסף הלר|הלר]], [[יהודה קלמן מרלו|מרלאו]], ו[[אברהם אזדבא|אזדבא]], הסכמה לחוברת, לאחר ההדפסה התקבל מענה נוסף '''"ת"ח אזעה"צ"'''.<br />
<br />
בקיץ [[תשס"ג]] יצא לאור מהדורה חדשה ומורחבת עם חישובים לשמונה עשרה שנה. ההסבר על השימוש בלוח מתורגם בשמונה שפות. <br />
להוצאה זו צירף את הסכמתו הרב [[אהרון יעקב שווי|שווי]].<br />
<br />
בעריכה ובהפצה עוזר מאוד הרב אפרים הלפרין מ[[בואנוס איירס]].<br />
<br />
[[קטגוריה:ביאורים בהלכה]]</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%AA%D7%95%D7%AA&diff=79104לוח הוסתות2010-07-15T14:08:45Z<p>LASKER770: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:LUACH.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההוצאה האחרונה]]<br />
'''לוח הוסתות''' לשיטת [[אדמו"ר הזקן]], הוא לוח שערך [[מיכאל אטלן]] מ[[קראון הייטס]] בעקבות הוראה מ[[הרבי]]: "ללמוד ענייני [[טהרת המשפחה]]"<br />
<br />
בקיץ [[תשמ"ח]] יצא לאור הלוח הראשון באופן מושלם לפרטי החיובים הקיימים, לעילוי נשמת הרבנית [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]] אשתו של הרבי, לאחרי שהרבנים סירבו לתת הסכמה (בטענה שבחב"ד לא נהוג לתת הסכמה על ספרים) ביקש מיכאל מהרבי את הסכמתו, המענה שיצא מהרבי הייתה "'''כעצת''' <u>'''רבנים פס"ד'''</u> '''כפשוט. אזעה"צ"''', לאחמ"כ נתנו הרבנים [[אברהם יוסף הלר|הלר]], [[יהודה קלמן מרלו|מרלאו]], ו[[אברהם אזדבא|אזדבא]], הסכמה לחוברת, לאחר ההדפסה התקבל מענה נוסף '''"ת"ח אזעה"צ"'''<br />
<br />
בקיץ [[תשס"ג]] יצא לאור מהדורה חדשה ומורחבת עם חישובים לשמונה עשרה שנה. ההסבר על השימוש בלוח מתורגם בשמונה שפות. <br />
להוצאה זו צירף את הסכמתו הרב [[אהרון יעקב שווי|שווי]].<br />
<br />
בעריכה ובהפצה עוזר מאוד הרב אפרים הלפרין מ[[בואנוס איירס]].<br />
<br />
[[קטגוריה:ביאורים בהלכה]]</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%AA%D7%95%D7%AA&diff=79103לוח הוסתות2010-07-15T14:08:23Z<p>LASKER770: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:LUACH.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההוצאה האחרונה]]<br />
'''לוח הוסתות''' לשיטת [[אדמו"ר הזקן]], הוא לוח שערך [[מיכאל אטלן]] מ[[קראון הייטס]] בעקבות הוראה מ[[הרבי]]: "ללמוד ענייני [[טהרת המשפחה]]"<br />
<br />
בקיץ [[תשמ"ח]] יצא לאור הלוח הראשון באופן מושלם לפרטי החיובים הקיימים, לעילוי נשמת הרבנית [[חיה מושקא (אשת אדמור שליט"א)|חיה מושקא]] אשתו של הרבי, לאחרי שהרבנים סירבו לתת הסכמה (בטענה שבחב"ד לא נהוג לתת הסכמה על ספרים) ביקש מיכאל מהרבי את הסכמתו, המענה שיצא מהרבי הייתה "'''כעצת''' <u>'''רבנים פס"ד'''</u> '''כפשוט. אזעה"צ"''', לאחמ"כ נתנו הרבנים [[אברהם יוסף הלר|הלר]], [[יהודה קלמן מרלו|מרלאו]], ו[[אברהם אזדבא|אזדבא]], הסכמה לחוברת, לאחר ההדפסה התקבל מענה נוסף '''"ת"ח אזעה"צ"'''<br />
<br />
בקיץ [[תשס"ג]] יצא לאור מהדורה חדשה ומורחבת עם חישובים לשמונה עשרה שנה. ההסבר על השימוש בלוח מתורגם בשמונה שפות. <br />
להוצאה זו צירף את הסכמתו הרב [[אהרון יעקב שווי|שווי]].<br />
<br />
בעריכה ובהפצה עוזר מאוד הרב אפרים הלפרין מ[[בואנוס איירס]].<br />
<br />
[[קטגוריה:ביאורים בהלכה]]</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%91%D7%99%D7%91&diff=79102עמנואל חביב2010-07-15T14:03:31Z<p>LASKER770: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:עמנואל חביב.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב חביב מוסר שיעור ב[[כולל תורה אור]]]]<br />
הרב '''עמנואל חביב''' נולד בעיר מרסיי שב[[צרפת]] לאביו הרב דוד חביב (שבאורח פלא ניצל ממחנות ריכוז). הוא נישא והקים משפחה על בסיס תורני במרסיי שהייתה ללא תשתית יהודית ולכן נאלץ ללמוד יהדות לבד. כמו כן, השקיע מאמצים רבים להחדיר בילדיו תורה ויהדות. בהמשך עברה המשפחה לירושלים.<br />
<br />
בגיל שבע החל הרב חביב ללמוד בישיבה קטנה "פורת יוסף". המשיך ב[[תומכי תמימים קרית גת]], כשהשלים את לימודיו נסע ל[[קבוצה]] ב-[[770]]. לאחר סיום שנת הקבוצה חזר לקריית גת על מנת להשלים את ההסמכה שלו לרבנות . <br />
<br />
התחתן בח"י אלול [[תשנ"ב]] בברכתו של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]; לאחר נישואיו, הוא הצטרף ל[[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] בעיר העתיקה של [[ירושלים]]. לאחר מכן, התמנה לחבר במועצת המנהלים החינוכית בצרפת ומונה לעבודת השירות שכיהן בה קרוב ל-7 שנים,<br />
שם גם לימד בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].<br />
<br />
בתום השליחות שלו בצרפת, חזר הרב חביב עם משפחתו לירושלים במטרה ללמוד דיינות, הוא חיבר ספר ראשון שלו על הוראות משניות. הטקסט באופן ייחודי מלמד את התלמיד כיצד ללמוד משנה, פרשנות ברטנורה, ואת אופן התפתחות ההלכה לתוך ימינו, באמצעות תרגום צרפתי. הרב הצטרף לכולל 'מקדש שאול' להשלים את הדיינות, שם עשה שימוש עם בית המשפט הרבני באר שבע. לאחר ההכשרה, הוצע לו משרה במשרד משפטים, שם, עבד עמד על הפער שבין חוק תורה וישראל.<br />
<br />
בינתיים, משפחת חביב עברו ל[[ביתר]] ושם הוא מנהל את [[כולל תורה אור]].<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.lubavitchkollel.org/the-rosh.html אתר ה'כולל' - תורה אור]<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|חביב עמנואל]]</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%91%D7%99%D7%91&diff=79101עמנואל חביב2010-07-15T14:03:12Z<p>LASKER770: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:עמנואל חביב.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב חביב מוסר שיעור ב[[כולל תורה אור]]]]<br />
הרב '''עמנואל חביב''' נולד בעיר מרסיי שב[[צרפת]] לאביו הרב דוד חביב (שבאורח פלא ניצל ממחנות ריכוז). הוא נישא והקים משפחה על בסיס תורני במרסיי שהייתה ללא תשתית יהודית ולכן נאלץ ללמוד יהדות לבד. כמו כן, השקיע מאמצים רבים להחדיר בילדיו תורה ויהדות. בהמשך עברה המשפחה לירושלים.<br />
<br />
בגיל שבע החל הרב חביב ללמוד בישיבה קטנה "פורת יוסף". המשיך ב[[תומכי תמימים קרית גת]], כשהשלים את לימודיו נסע ל[[קבוצה]] ב-[[770]]. לאחר סיום שנת הקבוצה חזר לקריית גת על מנת להשלים את ההסמכה שלו לרבנות . <br />
<br />
התחתן בח"י אלול [[תשנ"ב]] בברכתו של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]; לאחר נישואיו, הוא הצטרף ל[[כולל צחמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] בעיר העתיקה של [[ירושלים]]. לאחר מכן, התמנה לחבר במועצת המנהלים החינוכית בצרפת ומונה לעבודת השירות שכיהן בה קרוב ל-7 שנים,<br />
שם גם לימד בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].<br />
<br />
בתום השליחות שלו בצרפת, חזר הרב חביב עם משפחתו לירושלים במטרה ללמוד דיינות, הוא חיבר ספר ראשון שלו על הוראות משניות. הטקסט באופן ייחודי מלמד את התלמיד כיצד ללמוד משנה, פרשנות ברטנורה, ואת אופן התפתחות ההלכה לתוך ימינו, באמצעות תרגום צרפתי. הרב הצטרף לכולל 'מקדש שאול' להשלים את הדיינות, שם עשה שימוש עם בית המשפט הרבני באר שבע. לאחר ההכשרה, הוצע לו משרה במשרד משפטים, שם, עבד עמד על הפער שבין חוק תורה וישראל.<br />
<br />
בינתיים, משפחת חביב עברו ל[[ביתר]] ושם הוא מנהל את [[כולל תורה אור]].<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.lubavitchkollel.org/the-rosh.html אתר ה'כולל' - תורה אור]<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|חביב עמנואל]]</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C_%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7_(%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D)&diff=79100שיחה:כולל צמח צדק (ירושלים)2010-07-15T14:02:02Z<p>LASKER770: </p>
<hr />
<div>איזה כולל בצפת או בירושלים או שתיהם ?<br />
נראה לי שאדמו"ר הצמח צדק ייסד בית כנסת ורק מאוחר יותר זה הפך לכולל. [[משתמש:מתמיד|מתמיד]] 16:36, 15 יוני 2009 (EDT)<br />
<br />
ה[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)]] והכולל זה הה אותו דבר חבל לעשות ערכים מיותרים.--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 14:02, 15 ביולי 2010 (UTC)</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7_(%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D)&diff=79099בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)2010-07-15T13:59:12Z<p>LASKER770: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:צמח צדק 5.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת]]<br />
'''בית כנסת וכולל [[צמח צדק]]''' נמצא ב'עיר העתיקה' ירושלים.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]] החל הרב [[משה צבי סגל]] בשיפוץ בית הכנסת, ואף גייס ממון רב למען כך.<br />
==ועד הציבורי למען הבית כנסת==<br />
<br />
בב' [[ניסן]] [[תשכ"ח]] הקים הרבי ועד שידאג לגאול את בית הכנסת, לשפצו ולנהל אותו. הרבי נתן לוועד את השם "ועד ציבורי למען בית כנסת צמח צדק בירושלים" ואף בחר את חבריו:<br />
<br />
*נציג [[כולל חב"ד]]: הרב [[עזריאל זעליג סלונים]].<br />
*נציג [[חברון]] ו[[תורת אמת ירושלים]]: הרב [[שלמה יוסף זווין]].<br />
*נציג [[תומכי תמימים]]: הרב [[אפרים וולף]].<br />
*נציג [[כפר חב"ד]]: הרב [[זושא וילימובסקי]].<br />
*נציג [[אגודת חסידי חב"ד]]: הרב [[אברהם פריז]].<br />
<br />
ליו"ר הועד וגבאי ראשי נבחר הרב סלונים.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[בית כנסת צמח צדק (צפת)]]<br />
<br />
{{ערך חסר}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%AA%D7%95%D7%AA&diff=79098לוח הוסתות2010-07-15T13:55:30Z<p>LASKER770: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:LUACH.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההוצאה האחרונה]]<br />
'''לוח הוסתות''' לשיטת [[אדמו"ר הזקן]], הוא לוח שערך [[מיכאל אטלן]] מ[[קראון הייטס]] בעקבות הוראה מ[[הרבי]]: "ללמוד ענייני [[טהרת המשפחה]]"<br />
<br />
בקיץ [[תשמ"ח]] יצא לאור הלוח הראשון באופן מושלם לפרטי החיובים הקיימים, לעילוי נשמת הרבנית [[חיה מושקא]] אשתו של הרבי, לאחרי שהרבנים סירבו לתת הסכמה (בטענה שבחב"ד לא נהוג לתת הסכמה על ספרים) ביקש מיכאל מהרבי את הסכמתו, המענה שיצא מהרבי הייתה "'''כעצת''' <u>'''רבנים פס"ד'''</u> '''כפשוט. אזעה"צ"''', לאחמ"כ נתנו הרבנים [[אברהם יוסף הלר|הלר]], [[יהודה קלמן מרלו|מרלאו]], ו[[אברהם אזדבא|אזדבא]], הסכמה לחוברת, לאחר ההדפסה התקבל מענה נוסף '''"ת"ח אזעה"צ"'''<br />
<br />
בקיץ [[תשס"ג]] יצא לאור מהדורה חדשה ומורחבת עם חישובים לשמונה עשרה שנה. ההסבר על השימוש בלוח מתורגם בשמונה שפות. <br />
להוצאה זו צירף את הסכמתו הרב [[אהרון יעקב שווי|שווי]].<br />
<br />
בעריכה ובהפצה עוזר מאוד הרב אפרים הלפרין מ[[בואנוס איירס]].<br />
<br />
[[קטגוריה:ביאורים בהלכה]]</div>LASKER770https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%AA%D7%95%D7%AA&diff=79097לוח הוסתות2010-07-15T13:55:11Z<p>LASKER770: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:LUACH.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההוצאה האחרונה]]<br />
'''לוח הוסתות''' לשיטת [[אדמו"ר הזקן]], הוא לוח שערך [[מיכאל אטלן]] מ[[קראון הייטס]] בעקבות הוראה מ[[הרבי]]: "ללמוד ענייני [[טהרת המשפחה]]"<br />
<br />
בקיץ [[תשמ"ח]] יצא לאור הלוח הראשון באופן מושלם לפרטי החיובים הקיימים, לעילוי נשמת הרבנית [[חיה מושקא]] אשתו של הרבי, לאחרי שהרבנים סירבו לתת הסכמה (בטענה שבחב"ד לא נהוג לתת הסכמה על ספרים) ביקש מיכאל מהרבי את הסכמתו, המענה שיצא מהרבי הייתה "'''כעצת''' <u>'''רבנים פס"ד'''</u> '''כפשוט. אזעה"צ"''' לאחמ"כ נתנו הרבנים [[אברהם יוסף הלר|הלר]], [[יהודה קלמן מרלו|מרלאו]], ו[[אברהם אזדבא|אזדבא]], הסכמה לחוברת, לאחר ההדפסה התקבל מענה נוסף '''"ת"ח אזעה"צ"'''<br />
<br />
בקיץ [[תשס"ג]] יצא לאור מהדורה חדשה ומורחבת עם חישובים לשמונה עשרה שנה. ההסבר על השימוש בלוח מתורגם בשמונה שפות. <br />
להוצאה זו צירף את הסכמתו הרב [[אהרון יעקב שווי|שווי]].<br />
<br />
בעריכה ובהפצה עוזר מאוד הרב אפרים הלפרין מ[[בואנוס איירס]].<br />
<br />
[[קטגוריה:ביאורים בהלכה]]</div>LASKER770