https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=Jcsbm 2026-04-21T02:21:09Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%93%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A4&diff=14096 2007-08-28T06:44:05Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>הרב [[יונה איידלקופ]] שכונה &quot;ר' יונה רוסטובע'ר&quot;, נולד בעיר [[ניקולייב]] ובצעירותו העתיקה משפחתו את מקום מגוריה ל[[רוסטוב]], שם נתוודע לעדת חסידי ליובאוויטש. בתוך תקופה לא ארוכה היה לחסיד נלהב.<br /> <br /> &quot;הרב יונה איידלקופ - 'ר' יונה עושה אידישקייט' כינה אותו הרבי, וזאת על שום פעילותו הכבירה בכל התחומים, לאחר פטירתו כתב עליו הרבי ורבים השיב מעוון, תואר המסמל יותר מכל את עשייתו הברוכה. הוא פעל בתחום החינוך עסק במבצעים ותרם למען התפתחות [[כפר חב&quot;ד]]. למרות עיסוקיו הרבים מצא זמן לפעול רבות למען הפרט. כשהיה רואה את אחד מתושבי [[כפר חב&quot;ד]] ופניו אינם כתמול שלשום, היה מברר את אשר על ליבו ועוזר לו כפי יכולתו&quot;. (מתוך הכריכה האחורית ל[[גזע חסידים (ספר)]]).<br /> <br /> ==מעביר את הציון ב[[רוסטוב]]==<br /> <br /> ר' יונה נולד ב[[ניקולייב]] שב[[אוקראינה]]. לימים עבר להתגורר ב[[רוסטוב]] שב[[רוסיה]]. שם התגורר יחד עם רעייתו מרת ויטא עד למלחמת העולם השנייה. ב[[רוסטוב]] השתתף בהעברת ה'ציון' של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לפי הוראות הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] ע&quot;ה אביו של הרבי.<br /> <br /> ==חדרי תורה אור==<br /> <br /> לאחר מלחמת העולם השנייה יצא את [[ברית המועצות]], ולאחר נדודים הגיע ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[כפר חב&quot;ד]]. בארץ מצא כר נרחב לפעילות בהפצת המעיינות חוצה.יחד עם הרב [[משה ירוסלבסקי]] אירגן את הקמת [[חדרי תורה אור]] בכל רחבי הארץ. בחדרי תורה אור למדו תלמידים רבים תורה. כמו כן פעל בתחום החינוך בדרכים מגוונות.<br /> <br /> ==קשרים עם בכירים==<br /> <br /> במסגרת פעילותו הירבה להיפגש עם אישים בכירים במשרדי הממשלה. היתה לו דרך מיוחדת לפלס דרך ללשכותיהם וללבבם של הבכירים. כך רקם קשרים עם ראשי המדינה, ואת הכל עשה לטובת מוסדות חב&quot;ד בארץ. חובה מיוחדת ראה לעצמו לשכנע בכירים להיכנס ליחידות לרבי. כששמע כי שר או פקיד בכיר נוסע לארצות הברית היה מתייצב בלשכתו ומדבר על ליבו להיכנס ליחידות.<br /> <br /> ==פעילות מאחורי מסך הברזל==<br /> <br /> קשר מיוחד וחשאי היה לו לר' יונה עם יהדות [[ברית המועצות]]. הוא שלח לחסידים שהתגוררו מאחורי מסך הברזל, חבילות ובהם אוכל כשר ותשמישי קדושה, וכן דאג בדרכים שונות לקברי [[רבותינו נשיאינו]]. פעולות אלו הסתיר מכל הסובבים אותו, ורק בין השורות במכתבים שכתב לו הרבי אפשר ללמוד על פעולות חשאיות אלו.<br /> <br /> ==מראשוני העוסקים ב[[מבצע תפילין]]==<br /> <br /> ר' יונה היה משכים בבוקר מוקדם ויוצא את ביתו ורק בערב היה שב. כל היום עסק במבצעים, חינוך, מבצע תפילין ועוד. על אף גילו המתקדם תמיד רץ לעסוק במבצעים. את מבצע תפילין החל עוד שנים רבות, לפני שהרבי הכריז על המבצע.<br /> <br /> ==שזר מחבב את ר' יונה== <br /> <br /> תפקיד מוגדר לא היה לו אבל השמחה שלו והחביבות שלו קנו את כולם. כשהיו מגיעים ראשי השילטון ל[[כפר חב&quot;ד]] היה תמיד בין מקבלי הפנים, כשהיו ראשי העסקנים והרבנים מבקרים אצל הנשיא שזר היה הוא תמיד מצטרף למשלחת ולא בכדי. הנשיא [[שזר]] התבטא לא אחת כי הוא מחבב את ר' יונה.<br /> <br /> ==תמונתו בעלון מבצע תפילין==<br /> <br /> נפטר בתחילת שנת [[תשכ&quot;ז]]. בשנה זו החל [[מבצע תפילין]], ותמונתו מניח תפילין עם עוברים ושבים, התנוססה בעלון הראשון של מבצע תפילין.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> * [[גזע חסידים (ספר)]] בו מתועדים תולדות חייו של הרב [[יונה איידלקופ]] ובנו [[זאוויל איידלקופ]].<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|א]] <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|א]]<br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|א]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A4%D7%90%D7%9C&diff=14095 2007-08-28T06:35:03Z

<p>Jcsbm: צריך לשנות את שם הערך</p> <hr /> <div>== צריך לשנות את שם הערך ==<br /> <br /> ל - אושפאל ולא אושפל [[משתמש:Jcsbm|Jcsbm]] 02:35, 28 אוגוסט 2007 (EDT)</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A4%D7%90%D7%9C&diff=14094 2007-08-28T06:34:17Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>הרב '''שלמה אליהו אושפאל''' נולד ביישוב קטן הסמוך לעיירה ניי-שווינציאן שבגלילות [[וילנה]], למשפחה חב&quot;דית חשובה. <br /> <br /> כבר בימי נעוריו ניכר היה בכשרונותיו ובשקדנותו. בצעירותו נתקבל ללמוד באחת הישיבות המפורסמות בדווינסק. בימים ההם נתמנה [[הגאון הרוגוצ'ובי]] לרב העיר, וביתו היה בית ועד לחכמים. בין הבאים היה גם הרב אושפל, אשר למרות היותו בחור צעיר, הירבה לבקר בבית הגאון שהשתעשע עמו בדברי תורה. לא פעם אמר לו: &quot;מובטחני בך כי עתיד אתה להיות מורה הוראה בישראל&quot;. <br /> <br /> ואמנם, לא ארכו השנים והרב אושפאל נסמך להוראה מהגאון הרוגוצ'ובי. שנים אחדות למד בישיבת דווינסק, ובשקידתו רכש לו ידיעה רחבה בש&quot;ס ובפוסקים, כשכל העת הוא ממשיך בדרך החסידות ומנהגיה. <br /> <br /> בקיץ שנת [[תרפ&quot;ו]] מונה לרב ואב&quot;ד העיירה [[קורניץ]], וישב בה על כסא הרבנות עד קיץ שנת [[תש&quot;א]]. במשך חמש-עשרה שנים אלו עשה הרב אושפאל רבות לטובת יהודי העיירה, לחזקם ולעודדם בגשם וברוח. <br /> <br /> הרב אושפאל היה בעל פה מפיק מרגליות, והקהל לא נלאה מלהקשיב לדרשותיו הארוכות. בשכלו הישר דן דיני תורה בענייני ממונות, ולא לתושבי קורניץ בלבד, אלא לכל יהודי הסביבה. הוא ידע ליישב סכסוכים ועשה שלום בעניינים המסובכים ביותר, והכל בפנים מאירות. <br /> <br /> הוא קשר קשרים טובים עם נדבנים בארצות הברית, ובהשפעתו נחלצו לעזרת התלמידים העניים ללמדם חינם בתלמוד תורה של העיירה. כמו כן נדבו הללו תרומות הגונות לטובת עניי העיירה. הוא היה נכנס ויוצא אצל פקידי הממשלה, ובמסירות רבה פעל תמיד לטובת הציבור. <br /> <br /> == מלחמת העולם השניה ==<br /> <br /> עוד טרם הרגו הנאצים את יהודי קורניץ, גירשו רבים מהם לעיירות אחרות. המגורשים סבלו תלאות רבות, ורובם נספו. <br /> <br /> בין המגורשים היתה משפחת הרב אושפאל, רב העיירה. הוא ורבים אחרים מעיירות הסביבה גורשו לעיר [[שווינציאן]]. הדרך לשווינציאן ארכה שלושה ימים, ובמהלך הדרך סבלו בני משפחת אושפאל יחד עם שמונת אלפים יהודים נוספים בצעדם תחת כיפת השמיים ללא אוכל או משקה. <br /> <br /> ביום א' של חול המועד סוכות בשנת [[תש&quot;ב]], נערך בהם הטבח. תחילה נרצחו האנשים ולמחרת נרצחו הנשים והטף. כולם קבורים בקבר אחד שארכו שלוש מאות מטרים והוא סמוך לעיירה ניי-שויינציאן בה נולד הרב אושפאל. <br /> <br /> הרב אושפאל, רבה של קורניץ, הלך בראש הקדושים כשהוא עטוף בטליתו. הוא נאם לפני הקדושים ודבריו האחרונים היו על קידוש השם, כדי לחזק ולעודד את אלפי היהודים. הי&quot;ד.<br /> <br /> :&lt;small&gt; החומר בערך זה נלקח מתוך [[שבועון בית משיח]].&lt;/small&gt;<br /> <br /> ==מקורות חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1950 מאמר אודות העיר קורניץ - סדרת חב&quot;ד בשואה]<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|א]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9F&diff=14093 2007-08-28T06:32:56Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>[[תמונה:יוסף רוזין.jpg|left|thumb|250px|הרב יוסף רוזין - הגאון הרוגוצ'ובי]]<br /> רבי יוסף רוזין המכונה גם הרוגוצ'ובר או הגאון הרוגוצ'ובי ([[תר&quot;כ]]-[[תרצ&quot;ו]] - 1858-1936) מחבר הספר &quot;[[צפנת פענח]]&quot;.<br /> <br /> הרוגוצ'ובר נולד בעיר רוגאצ'וב בבלארוס ומכאן שמו. אביו ר' פישל רוזין היה תלמיד חכם וחסיד חב&quot;ד. האב שעמד מהר מאוד על טיב בנו הביאו בעודו ינוקא לפני רבו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שברך את הילד בלומדות. לאחר כמה שנים בגיל בר מצווה הביאו אביו לרבי יוסף בר סולובייצ'יק, &quot;בית הלוי&quot;, והוא הזמינו ללמוד עם בנו, לימים רבי חיים מבריסק.<br /> <br /> == תולדות חייו==<br /> אחרי חתונתו בגיל שמונה עשרה המשיך לעסוק בתורה והתפרסם. ב-[[תרנ&quot;ט]] (1889) מונה על ידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ובן דודו [[רבי שלמה זלמן שניאורסון]] לרב עדת חסידי חב&quot;ד בדווינסק.<br /> <br /> במלחמת העולם הראשונה עבר לסנט פטרבורג, ואחר כך שב לדווינסק.<br /> <br /> ישנם הטוענים שהרוגצ'ובי לא הסתפר מכיוון שמרוב שקידתו בתורה היו הורידים של ראשו בולטים נורא ובאחת הפעמים שניסו לספרו נחתך אחד הורידים וזוהי בעיה רצינית. לכן הפסיקו לספר את שערות הרב קרוב לגולגולת אלא רק את קצות שערו המגודל סיפרו.<br /> <br /> <br /> היה מן הראוי להעזר בספר שנכתב לא מזמן על הרגצ'ובי<br /> <br /> ==תיאור גדלותו התורנית==<br /> כותב עליו הרב [[שלמה זווין]] (&quot;אישים ושיטות&quot;):<br /> <br /> &quot;הרוגאצ'ובי היה &quot;חד בדרא&quot; לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לו בדורנו, וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי פרטיה, לחדרי חדריה ולעמקי סתריה&quot;. <br /> <br /> דבריו כונסו בכתב בספרי &quot;[[צפנת פענח]]&quot;, והם אכן צפונים, משום שלשונו קשה ביותר. הוא מפנה שוב ושוב אל מקורות מבלי לבאר פשר ההפניה, ולהדיוט לא ברורה בדיוק כוונתו. אחת האגדות מספרת שהפנה שואל שהציק לו אל עשרות מראי מקומות, בכל המקומות הכוונה הייתה לביטוי &quot;עם הארץ&quot; שהופיע שם.<br /> <br /> מהדורה מבוארת היטב שיצאה לכתביו קיימת כיום, והיא הופכת אותם לנגישים יותר. מהדורה זו יצאה על ידי מכון &quot;צפנת פענח&quot; על ידי ישיבת יצחק אלחנן בארצות הברית.<br /> <br /> כשבאו אליו מבקשי ברכות שילח אותם בקוצר רוח. הוא לא ראה עצמו כ&quot;צדיק&quot; חסידי נותן ברכות.<br /> <br /> נפטר בתאריך י&quot;א [[אדר]] [[תרצ&quot;ו]] בגיל 78, אחרי שסבל ייסורים קשים. הוא נקבר בדווינסק.<br /> <br /> <br /> ==דרך פסיקתו ההלכתית==<br /> דרכו ההלכתית מיוחדת במינה, ואין דומה לה. אחד ממאפייניה הוא שאת פלפוליו החריפים אין הוא נוטש גם כשהוא בא לדון הלכה למעשה, בשעה שאחרים היו מעזים להשתמש בדקויות מסוג אלו רק למטרות היופי והברק ולא לפסיקה ממשית.<br /> <br /> בין השאר מבוססת דרכו על פירוק הדינים לפרטיהם בצורה דקה מן הדקה.<br /> <br /> דוגמה לשיטתו בפירוש ההלכה אפשר למצוא בניתוח שלו למצוות ברית מילה. הוא הציג שלושה אופנים אפשריים להבנת המצווה: א) העדר העורלה. ב) היות האדם מהול. ג) מעשה המילה עצמו. בהמשך לכך, מצא מקרים אפשריים שונים בהם מתקיים רק אחד או שניים מן התנאים, והסביר כי המסקנה ההלכתית במקרים אלו תהיה תלויה באופן ההבנה של המצווה. מנקודת מבט כוללת יותר, טען הגאון הרוגצ'ובי כי בכל אחת מהמצוות יש להבדיל בין ה&quot;פעולה&quot; (מעשה המצווה עצמו) וה&quot;נפעל&quot; (תוצאת הפעולה). שיטתו הפילוסופית ינקה רבות מן הרמב&quot;ם, בספריו משנה תורה ומורה נבוכים. תשומת לב רבה הוא מקדיש לתוספתא ולתלמוד ירושלמי וכן עושה שימוש הלכתי באגדה.<br /> <br /> כפוסק היה מחמיר למדי. מול חידושים באורתודוקוסיה כמו ניסיונות לפתור את בעיות העגונות בפטנטים הלכתיים היה סר וזועף. לרב ששלח לו רעיון בנושא, כתב שחיבורו &quot;מלא שטותים והבלים, ורק רוצים להתיר אשת איש ולהרבות ממזרים בישראל&quot;, ורמז שאין בדעתו להרבות בדברים עם אפיקורס.<br /> <br /> לאחת מחומרותיו יש השלכות אקטואליות קשות. לדבריו נישואים אזרחיים יוצרים קידושין הלכתיים. המשמעות היא שלאלו ההולכים בשיטתו, שהיא דעת מיעוט, ייחשבו ילדים יהודים רבים כממזרים במקומות שבהם מקובלים נישואים אזרחיים.<br /> <br /> מוסכמה שאין לערער עליה ביהדות היא התבטלותם של הפוסקים האחרונים לפני קודמיהם. דרכו של הרוגוצ'ובר הייתה אחרת, כפי שמציין הרב זווין:<br /> <br /> &quot;יודע הגאון הרוגאצ'ובי את ערכו, לא נכחד עצמו ממנו. אין הוא מחשיב כלל... אפילו את ראשוני האחרונים. לא מזכירם ולא מביאם כלל. ואפילו את הראשונים (רש&quot;י, תוספות, הרא&quot;ש וכו') שהוא מצטט אותם לפי דרכו, ומראה לנו פנינים נפלאות בדבריהם, אפילו את הראשונים האלה אין הוא מקבל את מרותם באופן מוחלט&quot;. <br /> <br /> ==ספריו==<br /> *הרוגוצ'ובר התכתב עם אנשים רבים חלופות מכתבים ניתן למצוא בקובץ תלמידי ישיבת חכמי לובלין (כוכבי אור) וב'קובץ מאמרים לרב אלחנן וסרמן. <br /> *צפנת פענח - שני כרכים פירוש על הרמב&quot;ם. <br /> *חיבור על מורה נבוכים - אבד בכתב יד וב&quot;צפנת פענח&quot; מזכירו מידי פעם. <br /> *צפנת פענח - פירוש על התורה (שלשה כרכים). <br /> *שלמת יוסף -(יצא לאור בשנת [[תשט&quot;ז]]) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי שלמה סובול. <br /> *מכתבי תורה -(יצא לאור בשנת [[תרצ&quot;ז]]) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי מרדכי קלינא. <br /> *צפנת פענח - שאלות ותשובות בנושאים שונים (הספר המפורסם ביותר שלו) נערך סמוך למלחמת העולם השניה. השו&quot;ת יצא בשתי מהדורות: <br /> מהדורת דוינסק - יצא לאור על ידי בתו (מרת רחל אשת רבי ישראל אבא ציטרן).<br /> <br /> #חלק ראשון - יצא לאור בשנת [[ת&quot;ש]] <br /> #חלק שני - יצא לאור בשנת [[תש&quot;א]] <br /> <br /> מהדורת ורשה (שלשה חלקים) יצא לאור בשנת [[תרצ&quot;ה]]. ב[[תשנ&quot;ט]] יצא לאור בספר אחד הנקרא ספרי שאלות ותשובות צפנת פענח כל חמשת החלקים (היינו מהדורת דוינסק ורשה) יחד עם שלמת יוסף ומכתבי תורה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> * [[הרוגוצ'ובי]] ספר המתאר את קורות חייו, בעריכת הסופר החסידי ר' [[יאיר בורוכוב]].<br /> <br /> {{הכל ויקיפדיה}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|ר]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ר]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ר]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9)&diff=14083 2007-08-27T09:43:01Z

<p>Jcsbm: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>[[תמונה:מהרש.jpg|left|thumb|250px|ציון אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> <br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר המהר&quot;ש - רבי שמואל שניאורסון מליובאוויטש - נולד בעיירה [[ליובאוויטש]] לאביו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]], ביום [[ב' אייר תקצ&quot;ד]].<br /> <br /> בגיל שבע היה כבר המהר&quot;ש בקי בחמשה חומשי תורה ובחלקים גדולים בנביאים וכתובים, למד גמרא עם פירוש רש&quot;י ותוספות. בשעה שהיה משחק עם חבירו היה משנן פרקי תנ&quot;ך בעל פה. בגיל שמונה היה נוכח כבר בעת שאביו - אדמו&quot;ר הצמח צדק - היה אומר [[מאמר|מאמרי חסידות]].<br /> <br /> בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' ולקח בשבילו מלמד מיוחד. לפני ה[[בר מצוה]] אמר לו אביו ללמוד משניות בעל פה. כשהגיע ליום הבר מצוה היה בקי בעל פה בכל ששת סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהן.<br /> <br /> נוסף על גאונותו בכל מקצועות התורה, תורת הנגלה ותורת הנסתר, היה הרבי בעל חושים נפלאים וזכרון מופלא. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות.<br /> <br /> בגלל מצב בריאותו צוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. הרבי בנה במו ידיו מנורה בגובה אדם, ולה שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפסות עץ קטנות.<br /> <br /> הרבי גם היה סופר סת&quot;ם מומחה, בעל כתב יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק מגלה שכתב בכתב ידו.<br /> <br /> אדמו&quot;ר המהר&quot;ש תבע את ההנהגה &quot;[[לכתחילה אריבער]]&quot;. כך גם התנהג בחייו האישיים.<br /> <br /> [[הסתלקות|נסתלק]] ב[[י&quot;ג תשרי תרמ&quot;ג]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד אביו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> ==ילדותו==<br /> <br /> ביום השמיני ללידתו צוה אדמו&quot;ר הצמח צדק להשכים לתפילת שחרית. לפני הברית הסתגר אבי הבן - אדמו&quot;ר הצמח צדק - בחדרו ויצא רק לאחר השעה ארבע. אז נכנס לחדרה של אשתו - [[הרבנית חיה מושקא (אשת הצמח צדק)הרבנית חיה מושקא]] - התייעץ איתה בנוגע לשם התינוק ויצא לעריכת הברית מילה.<br /> <br /> בשעת הסעודה שאל בנו של הצמח צדק - [[יהודה לייב שניאורסון (בן הצמח צדק)|רבי יהודה לייב]] אחרי מי נתן את השם. ענה הצמח צדק כי הוא על שם שואב מים בשם 'שמואל' מהעיר פולוצק, ולא על שם שמואל הנביא, זאת מכיוון שחכם עדיף מנביא.<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ז]] התחתן עם [[הרבנית שטערנא (אשת המהר&quot;ש)|הרבנית שטערנא]], שהייתה בת אחיו -רבי [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]].<br /> <br /> סעודת החתונה של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש נחגגה בשמחה רבה ב[[יום שישי]] ערב [[שבת]] קודש פרשת נשא [[ח' סיון תר&quot;ח]], בהיות רבינו בן י&quot;ד שנים. <br /> <br /> בתוך שבעת ימי המשתה חלתה הכלה ונפלה למשכב, וכעבור שלושה חודשים נפטרה ר&quot;ל. כדי להפיג את צערו של רבינו, ציווה אביו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל היכלו הקדוש. ואכן כך היה, וכאשר נכנס רבינו - הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו. <br /> <br /> שנה לאחר מכן, פנתה [[הרבנית שיינא]], אשת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר האמצעי]], לחתנה, כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק, והציעה לשדך את הרבי מהר&quot;ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' אהרן משקלאב. <br /> <br /> לשאלת הצמח צדק: הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, ואילו עם השידוך הנ&quot;ל - באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי &quot;אשת חבר כחבר&quot; - אני מעניקה לחתן ארבעים שנה של אשת חבר! <br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק הסכים לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה [[הרבנית רבקה]]. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, מאוחר יותר, חתן טוב מ[[ניעזין]]. <br /> <br /> החתונה התקיימה בשנת [[תר&quot;ט]]. ביום חופתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, ציוהו אביו הצמח צדק ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר היתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו. <br /> <br /> כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה מים לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מבעלי יחולו על ראשך! <br /> <br /> בעת החתונה היה הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה [[דא&quot;ח]]. <br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> <br /> ששה בנים צדיקים ולמדנים הותיר [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. לאחר [[התסלקות|הסתלקותו]], לא ידעו החסידים במי מהם לבחור כ[[אדמו&quot;ר]] וממלא מקום אבותיו, והיו דעות שונות בקרב החסידים. <br /> <br /> בסופו של דבר הוחלט כי אדמו”ר המהר”ש ינהיג את העדה ב[[ליובאוויטש]], ואילו אחיו התפזרו בערים שונות כמו ‘ליאדי’ ו’קאפוסט’, שם פתחו מרכז חסידי ואמרו [[דא&quot;ח]] בפני שומעי לקחם. <br /> <br /> לא בכדי נבחר רבי שמואל, צעיר הבנים, כממשיך השושלת. כמה פעמים רמז אביו אדמו”ר ה”צמח צדק” כי הוא רואה בבנו את ממשיכו: <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מספר כי אדמו”ר ה”צמח צדק” היה אומר [[מאמר|מאמרים]] מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. ה”צמח צדק” גם היה מכנה את בניו בתארים שונים: “הבעל הבית שלי”, “הלמדן שלי”, “החסיד שלי”, ועוד. על בנו הצעיר הוא היה אומר: “כולהו איתנהו ביה” (כל המעלות יש בו). <br /> <br /> בתחילת שנת [[תרכ&quot;ו]], החל לומר חסידות ברבים על פי ציווי אביו. כמו לחזק את המעשה, שלח הצמח צדק פתק לקהל החסידים: “אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי”. <br /> <br /> דברים ברוח זו כתב ה”צמח צדק” בימים ההם במכתב ששלח לבנו: <br /> <br /> “לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי’. <br /> <br /> ראיתי דא”ח שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך .. חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך בגשמיות ורוחניות ללמוד וללמד לשמור ולעשות. <br /> <br /> אביך הדורש שלומך וטובת [[אנ&quot;ש]] <br /> <br /> מנחם מנדל בן [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]]”. <br /> <br /> בפעם אחרת אמר ה”צמח צדק” לבנו מהר”ש: “פך השמן הרוחני שמסר [[הבעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את רבנו הזקן לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני -הרבי האמצעי - ובכח זה משחתי אותך”. <br /> <br /> נוסף לכל הרמזים שנתן אביו, הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: “לבד חכמתו האלוקית בגליא וסתים דאורייתא, היה מושלם בכל ידיעות התבל ובפרט בחכמת הרפואה ובכל מלאכת חרש וחושב, ידיו רב לו וגם היה בקי בכמה לשונות”. <br /> <br /> בתקופה שלאחר הסתלקות ה”צמח צדק” כל בניו החלו לומר חסידות, והיו אף שהעלו אותם על הכתב. החסידים היו הולכים מזה לזה וכל אחד ברר לו את האדמו”ר שלבו התקשר אליו. <br /> <br /> בליל שבת אחד אמר הרבי המהר”ש [[מאמר]] חסידות ד”ה “אז ישיר גו’ עלי באר”. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק|יהודה לייב]] על המאמר בתוספת חידוש משלו. במוצאי שבת חזר אדמו”ר המהר”ש על מאמר זה פעם נוספת עם חידוש נוסף משלו. כך חזר הדבר על עצמו כמה פעמים, עד שב[[יום שלישי]] בערב אמר הרבי מהר”ש את המאמר בפעם החמישית, כאשר בכל פעם היה חידוש מיוחד. או אז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר: “הפעם אמר זאת אבא, וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד”. <br /> <br /> גם הרב [[יקותיאל ליעפלי]], מזקני החסידים ומחשובי חסידיו של אדמו”ר הזקן בחר את אדמו”ר המהר”ש, וזאת על פי מאמר החסידות שאמר: <br /> <br /> כשנסתלק ה”צמח צדק” לא סיפרו על כך לר’ יקותיאל (הוא היה אז בשנות התשעים לחייו, וכנראה חששו להודיע לו מפני בריאותו). כשנודע לו הדבר החל לזעוק: “טיפשים, מדוע הנחתם לרבי להסתלק? קברו את ספרי התורה, קברו את עצמכם”. הוא שבר כל החלונות ויצא רגלי ל[[ליובאוויטש]]. <br /> <br /> בבואו לליובאוויטש אמר: “לא אעשה שום דבר, לא אתפלל וכו’; בתחילה אני רוצה לשמוע מה יאמר לי הרבי”. הוא שם פעמיו אל הציון של ה”צמח צדק” והתרפק על הקבר במשך כל היום. לבסוף הוציאוהו משם לאחר שהתעלף. כשהתעורר מעלפונו אמר “צריכים לצאת בריקוד”. <br /> <br /> כשהגיע הרב [[יקותיאל ליעפלי]] לליובאוויטש ביקש לבחור אדמו”ר מבין בניו של ה”צמח צדק”. הוא בא אל ששת הבנים וביקשם לומר חסידות. כשהגיע לבן הצעיר רבי שמואל, מצאו יושב כשלראשו כיפה. אמר לו “חבוש את הכובע ותגיד חסידות”. ר’ יקותיאל היה [[חסיד]] קשיש ומנכבדי החסידים ואי אפשר היה לסרב לו. נענה רבי שמואל ואמר [[מאמר]] חסידות. כשסיים לומר, נענה ר’ יקותיאל ואמר: “אתה הרבי שלי”. <br /> <br /> כמו ר’ יקותיאל ליעפלי, כך נהו גם רבים מהחסידים אחר אדמו”ר המהר”ש והתקשרו אליו בחבלי עבותות אהבה. <br /> <br /> לאחר הסתלקותו של אדמו”ר הצמח צדק, בא אחד החסידים הצעירים אל הרב [[שמואל דובער מבוריסוב]], מחשובי החסידים, ושאלו למי מבניו של הרבי יסע כעת? ענה לו: “לחלק בין הבנים של הרבי, אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר, שאני אסע אל הבן הצעיר” (המהר”ש).<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> <br /> בשנת [[תרמ&quot;ב]] התגלתה אצלו מחלה קשה וביום [[י&quot;ג תשרי תרמ&quot;ג]] [[הסתלקות|הסתלק]], והוא בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> '''אביו:''' [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> <br /> '''אמו:''' [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]]<br /> <br /> '''רעייתו:''' [[הרבנית רבקה]]<br /> <br /> '''בניו:'''<br /> <br /> * [[רבי שניאור זלמן אהרן (בן המהר&quot;ש)|רבי שניאור זלמן אהרן]]<br /> <br /> * [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|רבי שלום דובער]]<br /> <br /> * [[רבי אברהם סענדער (בן המהר&quot;ש)|רבי אברהם סענדער]]<br /> <br /> * [[רבי מנחם מענדל (בן המהר&quot;ש)|רבי מנחם מענדל]]<br /> <br /> '''בנותיו:'''<br /> <br /> * [[הרבנית דבורה לאה (בת המהר&quot;ש)|הרבנית דבורה לאה]]<br /> <br /> * [[הרבנית חיה מושקא (בת המהר&quot;ש)|הרבנית חיה מושקא]]<br /> <br /> ==תמונתו==<br /> <br /> חרף שמועות עקשניות המתפרסמות מפעם לפעם, כי נמצאה תמונת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, אין עד היום תמונה שלו שהתפרסמה לציבור הרחב. יש לציין כי לפי עדויות של חסידים, אדמו&quot;ר המהר&quot;ש ונכדו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היו דומים בתווי הפנים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[:קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|ספרי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> *[[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|ניגוני אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> * [[תולדות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]|הבא=[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|6]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%93%D7%99_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)&diff=14082 2007-08-27T09:40:22Z

<p>Jcsbm: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אדמור_הזקן.jpg|left|thumb|250px|אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן - רבי שניאור זלמן בורוכוביץ - נולד ב[[ח&quot;י אלול קה&quot;ת]] לאביו [[רבי ברוך]] ולאמו הרבנית רבקה בליאזני שבפלך מוהילוב בבלארוס, שהייתה אז תחת שלטון פולין.<br /> <br /> נפטר בליל מוצאי שבת פרשת שמות [[כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג]] ומנוחתו כבוד בעיר האדיטש.<br /> <br /> ==לידתו==<br /> <br /> [[רבי ברוך]] והרבנית רבקה נישאו ביום שישי [[י&quot;ז אלול תק&quot;ג]]. בעצת ר' יצחק שאול נסעו יחד בחודש מנחם אב ה'תק&quot;ד אל [[הבעל שם טוב]], כיון שעדיין לא ניפקדו. הבעש&quot;ט שידע כי נשמה חדשה צריכה לרדת לעולם, ברכם והבטיח להם שבשנה הבאה יפקדו בבן זכר. <br /> <br /> ביום ההולדת שלו - [[ח&quot;י אלול נח&quot;ת]], ערך הבעש&quot;ט סעודה ובמהלכה ברך את ר' ברוך: למועד הזה ממש אתם חובקים בן. <br /> <br /> שנה לאחר מכן, ביום הרביעי [[ח&quot;י אלול קה&quot;ת]] ירדה לעולם נשמה חדשה, בעיירה קטנה ליד ליאזני – רבי שניאור זלמן, אשר האיר את העולם בשתי אורות של התורה: הנגלית והחסידות.<br /> <br /> ==ילדותו==<br /> <br /> ביום הכיפורים שנת ה'תק&quot;ו נסע ר' ברוך אל הבעש&quot;ט, וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. הבעש&quot;ט הזהירו שלא לספר לאף אחד שנולד לו בן ולא על חכמותיו. <br /> <br /> בגיל שנה החל לדבר, בהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים. בהגיעו לגיל 3 ח&quot;י אלול ה'תק&quot;ח הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו), הרבנית דבורה לאה למז'יבוז' אל הבעש&quot;ט. מייד לאחר שהבעש&quot;ט חינך אותו בפאות הראש בירכו ברכת כוהנים, הזהיר את הוריו לחזור מיד לביתם מבלי לספר על מקום היותם ולשאלת הילד מי היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו &quot;סבא&quot;.<br /> <br /> ביום [[ט&quot;ו כסלו תק&quot;י]] בגיל 5 התקבל ר' שניאור זלמן כאחד מחברי החברה קדישא בעיירה ליאזני.<br /> <br /> מקטנותו היה מסודר בשמירת הזמן ובגיל 8 היה בקי בסידור &quot;שער השמים&quot; של השל&quot;ה, והתנהג לפי השל&quot;ה. כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של רש&quot;י, ראב&quot;ע ורמב&quot;ן אך לאחר שחלם שלוש פעמים כי רש&quot;י, ראב&quot;ע ורמב&quot;ן תובעים אותו לדין, שרף את הפירוש!<br /> <br /> בהיותו בן 11 החל בעסקנות כללית. בגיל בר מצווה בשנת ה'תקי&quot;ח הוכתר בתארים גאון, תנא ופליג ובגיל 18 סיים ללמוד את כל התלמוד עם נושאי כליהם, ספרי ראשונים ואחרונים. <br /> <br /> לאחר נישואיו, עם [[הרבנית סטערנא]] שהתקיימו ביום שישי [[י&quot;ב מנחם אב תק&quot;כ]] היה סמוך על שולחן חותנו בוויטבסק. <br /> <br /> ==במזריטש==<br /> <br /> לאחר פסח שנת ה'תקכ&quot;ד החליט בהסכמת אשתו לנסוע למקום תורה ועבודה. בהתאם לידיעתו כי בווילנה יכולים להתלמד ללמוד ובמעזריטש להתלמד איך להתפלל, החליט כי ללמוד יודע קצת אבל להתפלל לא ידע כמעט כלום והגיע למעזריטש ללמוד תורה אצל [[המגיד ממזריטש]. <br /> <br /> למד בחברותא עם רבי [[אברהם המלאך]] (בנו של המגיד). בגיל 25 החל בהוראת המגיד לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם: &quot;[[שולחן ערוך הרב]]&quot;. כשבא למעזריטש ביקשו חסידיו לעשותו רבי, אך אדמו&quot;ר הזקן סירב בטענה כי הינו צעיר. כשהחליט להישאר במעזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש&quot;ט - שהוא נשמה חדשה ד[[אצילות]] בהתלבשות בגופו בגילוי, עבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש&quot;ט באהבת ה' ואהבת ישראל ולגלות את דרך חסידות חב&quot;ד (חכמה –בינה – דעת), כי צריכים לאהוב יהודי מפני שהוא יהודי.<br /> <br /> יחד עם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] נסע בשנת ה'תקל&quot;ד לפגוש את הגר&quot;א מווילנה, אך הגר&quot;א לא קיבלם. <br /> <br /> ==נשיא חסידות חב&quot;ד==<br /> <br /> רבינו הזקן, למרות היותו מורם מעם כבר בקטנותו, מנהיג ומוביל, לא קיבל את נזר המנהיגות באופן רשמי, אלא בתהליך הדרגתי שנמשך חמש עשרה שנים. <br /> <br /> בי”ח כסלו תקל”ג. המגיד ממזריטש מבקש מתלמידו אדמו&quot;ר הזקן לעשות ככל יכולתו כדי למנות את בנו רבי [[אברהם המלאך]] לממלא מקומו, ואם לא ירצה בכך, אזי ימנו את רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]].<br /> <br /> למחרת, [[י&quot;ט כסלו תקל&quot;ג]], הסתלק הרב המגיד לגנזי מרומים. אדמו”ר הזקן, כמו רבים מתלמידי המגיד, מסר כתב התקשרות לבנו רבי אברהם המלאך ימים ספורים לאחר ההסתלקות. <br /> <br /> לאחר הסתלקות הרב המגיד, התפזרו תלמידיו הגדולים כבירי הרוח בארצות שונות, שם הפיצו את תורת החסידות. בעוד שרבי אברהם “המלאך” התגורר במדינת וואהלין, הרי שרבי מענדל’י מויטבסק התגורר ברוסיה ושם הפיץ את תורת החסידות בסיוע תלמידיו הגדולים. <br /> <br /> באותם שנים בערה במלוא עוזה המלחמה הגדולה עם המתנגדים, ולשם כך היה דרוש איש אשר רוח בו שידע לעמוד מול המתנגדים. באסיפה שנערכה באותה תקופה בראשות רבי אברהם המלאך, הוחלט למנות וועד הנהגה בראשו יעמוד מסדר כללי, אשר לו יהיה הכח והרשות לתת פקודות לכל המרכזים כפי שימצא לנכון לטובת התפשטות תנועת החסידות. לתפקיד ה’מסדר כללי’ נבחר אדמו”ר הזקן, שאכן מאז במשך שלוש שנים היה טרוד בנסיעותיו בין תלמידי המגיד לחזקם ולעודדם. <br /> <br /> בתום שלוש השנים נסע רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ הקודש עם שלוש מאות איש עמו. זמן קצר קודם לכן ייסד אדמו”ר הזקן מרכז תורה בליאזני, הלא הם [[חדרים (תקופת אדמו&quot;ר הזקן)|ה'חדרים']]. ל’חדרים’ אלה התקבצו אברכים צעירים מכל האיזור, שישבו ושקדו בלימוד התורה כפי ההדרכה והסדר שהתווה להם אדמו”ר הזקן. <br /> <br /> זמן רב היה אדמו”ר הזקן נתון בהתלבטות אם להצטרף אל רבי מענדל’י מויטבסק בנסיעתו לארץ הקודש. בתחילה חשב שלא לנסוע, ואף נימק זאת במכתבו לרבי ישראל מפולוצק: “...הסיבה העיקרית היא כי על מי אוכל לעזוב את אנ”ש אחינו בני ישראל...”. בהמשך המכתב הוא מזכיר את דברי המגיד על כך ש[[הבעל שם טוב]] לא עלה בידו לעלות לארץ הקודש: “יש נשמות שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש נשמות שצריכין דווקא חוץ לארץ” (אגרות קודש אדמוה”ז ח”א עמוד רב). <br /> <br /> רבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, בשעה שאדמו&quot;ר הזקן החליט בכל זאת להצטרף אליו. הוא לקח את תלמידיו ונסע למוהילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל’י, והודיעו כי הוא מבקש להצטרף עמו לנסיעה. רבי מענדל’י וגדולי תלמידיו, חבריו של אדה”ז, שכנעו אותו נמרצות שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים. <br /> <br /> לא קלה היתה החלטתו של אדמו”ר הזקן. אף מורו ורבו המגיד התגלה אליו בחלום והורה לו להישאר. שעות ארוכות מדי יום, במשך שבוע שלם, הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו. בתום אותו שבוע גורלי החליט אדמו”ר הזקן להישאר ברוסיה. <br /> <br /> רבינו הזקן נשאר במוהילוב, בעוד שאר אהוביו ממשיכים בדרכם לארץ הקודש. רק בתחילת חודש אלול של אותה שנה עזב אדמו”ר הזקן את מוהילוב בדרכו חזרה אל קהילת הקודש שבליאזנא, לאחר שראשי הקהילה, אנשים פשוטים אך יראי אלוקים ומחבבי בני תורה, קיבלו על עצמם להחזיק ולכלכל את אדמו”ר הזקן, שלושת אחיו ומשפחותיהם יחד עם כל האברכים ותלמידי החדרים. כמו כן קיבלו על עצמם לארח בסבר פנים יפות את החסידים האורחים שהגיעו מכל קצוי רוסיה וליטא מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו, להסתופף בצילא דמהימנותא. <br /> <br /> חודשים מספר ארכה הדרך חזרה לליאזנא, ובעיצומו של חודש שבט תקל”ח הגיע צלחה בחזרה לליאזנא. <br /> <br /> בתחילה הנהיג רבי מענדל’י מויטבסק את הנהגת החסידים מארץ הקודש על ידי מכתבים ושד”רים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. <br /> <br /> באותם ימים רבינו הזקן כבר היה מנהיג נכבד בעמיו, ואלפי חסידים הסתופפו בצילו. למרות כל זאת, השתוקקותם לדמות של ‘[[רבי]]’ שיהיה לידם בגשמיות, אשר יבוא ויצא לפניהם - הלכה והתעצמה. הם לא הסתירו שאיפה זו מרבי מענדל’י. הוא הורה להם כי למרות היותם מקושרים עמו - הרי שרשאים הם לבקש תבונה וחיזוק מ”הצדיקים והחסידים הרבנים והשלמים . . שכל דבריהם כגחלי אש מועצות ודעת אלוקים”, “גדולי העצה מפורסמים בתורה וביראת ה’ הנמצאים עמהם במקומות מושבותם”. <br /> <br /> צדיקים אלה עליהם התכוון רבי מענדל’י, היו רבי ישראל מפולוצק (ששהה באותה עת כשד”ר בארצם), רבי יששכר בער מליובאוויטש, “וכבוד הרב מו”ה שניאור זלמן (אדמו&quot;ר הזקן) ד’ ישמרם ויה’ שמם לעולם. והחוט המשולש וכו’. אשר בע”ה בידם טובם. מרב טוב הגנוז והצפון. להאיר עיניהם ולהחיות, ועצם אמונה ופעולתם אמת”. <br /> <br /> בכך נתן רבי מענדל’י הרשאה לאנ”ש ברייסין להשען על האילנות הגדולים והמפורסמים במדינת רייסין, לשאול בעצם ולהקשיב לדעתם. <br /> <br /> מצב זה נמשך תקופה מסויימת, כאשר רבי מענדל’י הוא המנהיג הבלתי מעורער, בעוד שלושת הצדיקים ממלאי מקומו בכל הנושא להוראת דרך ה’ ובמתן עצה ותבונה בנושאים רוחניים שונים שעלו על הפרק. <br /> <br /> לימים חש רבי מנחם מענדל כי למרות התאמצותו ויגיעתו לנהל את עדת החסידים מרחוק על ידי המכתבים, הרי שיש מחסידיו שהחלו לשוטט במקומות אחרים כדי לבקש תורה מפי צדיקים שונים במזרח אירופה. היו מהם שדרשו להביא מפולין את ‘החוזה’ מלובלין ולהעטירו בכתר המנהיגות על עדת החסידים ברוסיה. <br /> <br /> כשהבין רבי מענדל’י שהתופעה הולכת ומתרחבת - החליט לעשות מעשה. <br /> <br /> בשנת תקמ”ו הוא משגר אגרת מיוחדת לחברו-תלמידו אדמו&quot;ר הזקן, אותה הוא פותח בשבחים שלא נמצאו כדוגמתם בשאר מכתביו: <br /> <br /> “אור זרוע לצדיק הולך ואור, טל אורות טלו לישראל. יפרח כשושנה ושרשיו כלבנון, ממנו פרי נמצא, כל מוצאו מצא חיים ושלום, ה”ה כבוד אהובנו ידיד ה’ וידיד נפשי רחימא דלבאי הרב המאור אור המופלא ואוצר נחמד בנוה חכם בעוז לאלהים זה סיני כק”ש מוהר”ר שניאור זלמן נ”י”. <br /> <br /> באגרת זו מורה רבי מענדל’י לחברו-תלמידו הדגול, רבי שניאור זלמן, כי הגיע הזמן שיקבל על עצמו את עול הנהגת החסידים בחוץ לארץ כ’[[רבי]]’ ו’נשיא’ לכל דבר ועניין. בקשתו זו של רבי מענדל’י הגיעה בהפצרה ודרישה גם יחד: <br /> <br /> “ולא באתי כי אם בתוספת אהבתו במכתב יד עצמי להעיר צדקו ותורת אלהיו בלבו לא תמעד אשוריו. למה תאמר נסתרה דרכי מה’ לפרנס את ישראל לאביהם שבשמים, להורות הדרך, ומי כמוהו מורה בכל מדינתם, כי נר מצוה ותורה אור והולך ואור עד נכון היום, ואינם צריכים לנביא וחוזה, כי לא נביא וחוזה אנכי, וה’ אור לו. רק חזק ואמץ, בטח בה’ ורעה אמונה, כי רועה נתנו ה’”. <br /> <br /> רבי מענדל’י מבקש במפגיע כי לא יתחמק מן המשימה המוטלת עליו להיות רועה לעדת החסידים כי “רועה נתנו ה’”. הצדיק השוהה בטבריה אף מוסיף ומבטיחו נאמנה בברכת הצלחה “לך בכוחך זה והושעת את ישראל להכביד עליהם עול תורה ומצוות. וממילא יקויים בהם כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ וכו’”. <br /> <br /> רבי מענדל’י אף מתווה לפניו דרכי הנהגה על פיהם ינהיג את עדת החסידים: <br /> <br /> “ועיקר להרחיקם מנימוסי הגויים ומחוקותיהם הרחק מאד, ובל יטמאו בכל אלה קרינן ביה שהוא עיקר, והיא התחלת הטומאה והמשכת הקליפות, כמבואר במכתבי הארוך. אור חיים למעלה למשכילים. ולא היתה כוונתי שילכו בגדולות ונפלאות מתאם, כי אם להרחיב את לב הקורא להתרחק מאד מטומאת הגוים”. <br /> <br /> באותם ימים רבינו הזקן כבר היה מנהיג נכבד בעמיו, כאשר אלפי חסידים הסתופפו בצילו, וב’חדרים’ שלו היו מאות תלמידים גאונים, קדושים ובעלי תריסין, שכל אחד מהם היווה ברכה בפני עצמה. <br /> <br /> למרות זאת רבינו הזקן לא שש לקבל על עצמו את התואר ‘רבי’ ו’נשיא’ עם כל העול הכרוך בזה. ביום ראשון “לסדר ‘ונחנו מה’ שנת תקמ”ח” משיב רבי שניאור זלמן במכתב שנכתב מעומק לבו הטהור: <br /> <br /> “ישא ברכה מאת ה’. העולה להר ה’ והקם במקום קדשו הרי הוא כבוד קודש אדמו”ר נפשי קשורה בנפשו. איש אלקים וכו’ וכו’ מורינו ורבינו הרב ר’ מנחם מענדיל שיחי’ נצח בעיר הקודש טבריה תבנה ותכונן. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו כמשפט לאוהבי שמו. <br /> <br /> “הנה שמעתי וחיל ורעדה אחזוני מקול הקורא דברי כבוד קדושתו יאיר נרו במכתבו לאנ”ש החביבים שיחיו נצח. שאותי בחר ומשח להיות לרועה נאמן ולמנהל ומורה צדק לצאן קדשים; יהפוך נא בזכותי מורנו ורבינו יאיר נרו כי אין ביכלתי. מי אנכי אשר עמס עלי המשא הקדושה הזאת איכה אשא לבדי. <br /> <br /> “אבל ל[ה]מרות חפץ קדשו גם כן לא אוכל, אשר על כן אך בזאת נאות לו אשר מדי יום ביומו יעלה אותי על זכרונו ולהעלותם איש על מחנה”ו ואיש על דגל”ו. ומיום זה והלאה שאקבל תשובת קדשו עם ברכותיו ברכת מורי”ם י”נ מן אז והלאה אשא על הכתף המשא הקדושה. ומי שהשלום שלו ישים עלינו שלום ואבה ואחוה וריעות ויהיה לבבם עם לבבי כאשר לבבי עם לבבם”. <br /> <br /> מכתב זה נכתב כארבעה חדשים לפני הסתלקותו של רבי מענדל’י. <br /> <br /> רבינו הזקן חושש לקבל על עצמו את העול, אך למרות זאת הוא מסכים - לא לפני שהוא מבקש ומפציר בצדיק כי יעלהו בזכרונו מדי יום ביומו ויברכו בכל הברכות.<br /> <br /> רבי מענדל’י מצידו לא שקט על שמריו, ובמכתבים נוספים עודד את חסידיו ברוסיה לקבל על עצמם את עול הנהגתו ונשיאותו של רבי שניאור זלמן. במכתב נוסף שכתב בשנת תקמ”ח, זמן קצר לפני הסתלקותו הוא משגר את מכתבו האחרון בו הוא מכתיר אל רבי שניאור זלמן למנהיג בלעדי ובלתי מעורער של עדת החסידים ברוסיה: <br /> <br /> “..כולכם חייבין בכבודו, שהרי כמה יגיעות יגע וכתת רגליו הרחק נדוד נע ונד זמן טובא למען שמוע דברי אלקים חיים .. שהשליך נפשו אחר גוו לכתת רגליו לדרוש את ד’, ונעשה עפר תחת רגלי צדיקים לשמוע דבר ד’ היקר בעיניו”. <br /> <br /> בעקבות זאת חסידי רוסיה קיבלו על עצמם את נשיאותו של רבינו הזקן שזה מכבר החל אורו להתפשט ולהאיר מליאזנא לכל היהודים ברוסיה “ואור החסידות התחיל להאיר במדינתנו ביתר שאת ויתר עז”. <br /> <br /> חמש-עשרה שנה לאחר הסתלקות הרב המגיד, קיבל אדמו”ר הזקן על עצמו להיות רבם ומנהיגם של החסידים בכל המובנים. <br /> <br /> ==מאסריו==<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן נאסר פעמיים עקב מלשינות המתנגדים לחסידות. בראשונה יצא לחירות ביום שלישי [[י&quot;ט כסלו תקנ&quot;ט]] לפנות ערב, כאשר קרא בתהילים את הפסוק &quot;פדה בשלום נפשי&quot;. במאסר השני בשנת ה'תקס&quot;א לא ישב במאסר כבד כבראשונה, אך המלשינות הייתה כבדה יותר ויצא לחירות בנר שלישי או חמישי של חנוכה.<br /> <br /> ==בליאדי==<br /> <br /> בעיירה [[ליאדי]] התיישב אדמו&quot;ר הזקן ב[[י&quot;ד מנחם אב תקס&quot;א]].<br /> <br /> מאז בואו של אדמו&quot;ר הזקן לליאדי התווספו לעדת החסידים עשרות אלפי חסידים.<br /> <br /> לאחר מאסרו השני של אדמו&quot;ר הזקן ביקשו השלטונות שאדמו&quot;ר הזקן יקבע את מקומו בעיר פטרבורג. הדבר גרם צער רב לחסידים. באותה עת היה בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי. כשראה את אדמו&quot;ר הזקן התפעל ממנו ורצה לפגוש אותו. אחד מהחסידים סיפר לנסיך את גדולת אדמו&quot;ר הזקן ואיך שרבבות אנשים מכבדים אותו, ובתוך כך סיפר לו על הצער הגדול שיש לחסידים מזה שהשלטונות רוצים שאדמו&quot;ר הזקן ישאר לגור בפטרבורג.<br /> <br /> כשפגש הנסיך את אדמו&quot;ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו&quot;ר הזקן הסכים והתיישב בעיירה ליאדי.<br /> <br /> הנסיך ציווה לבנות בית עבור אדמו&quot;ר הזקן וחסידיו, וב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, הגיע אדמו&quot;ר הזקן בלווית חמשת אלפים חסידים והתיישב בליאדי. <br /> <br /> כל ימי שבתו של אדמו&quot;ר הזקן בליאדי היו ימים של קורת רוח. עבודתו בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ואוקראינה. גם מה[[מתנגד|מתנגדים]] הונח לו ויכול היה לעבוד את עבדותו ללא הגבלה.<br /> <br /> ==מלחמת צרפת רוסיה==<br /> <br /> מיד בפרוץ [[מלחמת נפוליאון]] נגד הממלכה הרוסית, גילה כ&quot;ק רבינו הזקן את דעתו בפני החסידים, שבמידה ונפוליאון יינצח, ייתכן מצב שבו יוקל ליהודים מבחינה גשמית, אך מבחינה רוחנית עלולה להתרבות המינות וההפקרות רח&quot;ל. אשר על כן עשה כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן את כל אשר לאל ידו לסייע לצבא הרוסי, ומיד לאחר שצבאו של נפוליאון פלש לרוסיה ביום י&quot;ד תמוז שנת תקע&quot;ב (1812 למניינם) – שלח כ&quot;ק רבינו הזקן כמה מהחסידים על מנת שייצאו לבצע משימות ריגול עבור הצבא הרוסי במפקדות הצבא הרוסי (והמפורסם שבין החסידים שיצאו לרגל היה הרה&quot;ח ר' [[משה מיזליש]]).<br /> <br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן פנה באיגרת קודש אל כל היהודים ברוסיה וביקש מהם שיעמדו לעזר ושיסייעו לממשלה הרוסית בכספם, בעבודתם ובכל אשר להם. כ&quot;ק רבינו הזקן סיים את איגרתו במשפט, וזה לשונו; &quot;ואתם אל ירך לבבכם ואל תשימו לב להניצחונות הזמניות של השונא כי הניצחון הגמור יהיה על צד מלך רוסיא&quot;.<br /> <br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן לא רצה לעזוב בתקופת המלחמה את מקום מגוריו בעיר ליאדי, וזאת לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי רוסיה הלבנה. אולם כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר עירו ליאדי, ציווה כ&quot;ק רבינו הזקן על כל התושבים היהודים לעזוב את העיר במהירות האפשרית, היה זה ביום השישי, כ&quot;ט מנחם-אב, ער&quot;ח אלול שנת תקע&quot;ב. כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן ביחד עם בני ביתו ועימם כשלוש מאות משפחות חסידים עזבו בבהילות רבה את העיר ליאדי אשר היתה נמצאת בסכנת פלישה מיידית של צבא נפוליאון.<br /> <br /> בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם כ&quot;ק רבינו הזקן לקחת את כל כלי הבית עימם, גם את מיטותיהם ושולחנותיהם. את כל הדברים הישנים הוא ציווה לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן לחזור לעיר ליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזהשהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים שני נעלי-בית בלויים, וכ&quot;ק רבינו הזקן ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו.<br /> <br /> זמן קצר לאחר עזיבתו של כ&quot;ק רבינו הזקן את העיר ליאדי הגיע לשם נפוליאון בעצמו כשהוא מלווה באנשי חייל, הוא מיהר אל מקום ביתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן, ומכשראה שהבית עולה בלהבות הורה לחייליו לכבות את הדליקה, אבל מפאת גודלה של האש אשר התפשטה במקום חייליו לא יכלו לגשת לבית. כאשר ראה נפוליאון כי מביתו של כ&quot;ק רבינו הזקן הוא כבר לא יוכל להציל דבר, פנה נפוליאון לתושבי העיר ליאדי וביקש מהם שיביאו לו איזה דבר מכ&quot;ק רבינו הזקן כדוגמת: מטבע, כלי מסויים וכדומה. נפוליאון הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא חפץ מסויים ששייך לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן. אך כולם חיפשו ולא מצאו דבר.<br /> <br /> במשך מאה וארבעים יום היו כ&quot;ק רבינו הזקן וביחד עימו שלוש מאות המשפחות מטולטלים בדרך העקלקלה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר פייענא נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של כ&quot;ק רבינו הזקן אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון היחל לנחול מפלות, וכפי שכותב כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי, וזה לשונו: &quot;ובי&quot;ט כסלו שמענו שהי' מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר...&quot; <br /> <br /> כאשר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן עזב את העיר ליאדי, העתיקה ממלכת חסידות חב&quot;ד את בירתה מהעיר ליאדי למקום מושבה החדש בעיירה ליובאוויטש שבה התיישב לאחר כשנה כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי בנו וממשיך דרכו.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> [[תמונה:ציון_אדמור_הזקן.jpg|left|thumb|250px|ציון אדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש]]<br /> <br /> ביום שישי י&quot;ב טבת הגיעו לכפר פייענא, אך מרוב חלישות ומצערו הרב על שעוללו חיילי נפוליון ליהודים, נפטר בליל מוצאי שבת פרשת שמות כ&quot;ד טבת ה'תקע&quot;ג. משם הובא לקבורה בעיר האדיטש.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן חיבר [[עשרת הניגונים|עשרה ניגונים]] והם:<br /> *[[אבינו מלכנו (ניגון)|אבינו מלכנו]]<br /> *[[אלי אתה (ניגון)|אלי אתה]]<br /> *[[ארבע בבות (ניגון)|ארבע בבות]]<br /> *[[בני היכלא (ניגון)|בני היכלא]]<br /> *[[כאיל תערוג (ניגון)|כאייל תערוג]]<br /> *[[לכה דודי (ניגון)|לכה דודי]]<br /> *[[ניגון דבקות ראש השנה (אדמו&quot;ר הזקן)|ניגון דבקות ראש השנה]]<br /> *[[ניגון דבקות שבת (אדמו&quot;ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]]<br /> *[[צאינה וראינה (ניגון)|צאינה וראינה]]<br /> *[[קול דודי דופק (ניגון)|קול דודי]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> '''אביו:''' [[רבי ברוך (אב אדמו&quot;ר הזקן)|רבי ברוך]]<br /> <br /> '''אמו:''' [[הרבנית רבקה (אם אדמו&quot;ר הזקן)| הרבנית רבקה]]<br /> <br /> '''רעייתו:''' [[הרבנית סטערנא]]<br /> <br /> '''בניו:''' <br /> <br /> *[[רבי דובער (בן אדמו&quot;ר הזקן)|רבי דובער]].<br /> <br /> *[[רבי חיים אברהם (בן אדמו&quot;ר הזקן)|רבי חיים אברהם]].<br /> <br /> *[[רבי משה (בן אדמו&quot;ר הזקן)|רבי משה]].<br /> <br /> '''בנותיו:'''<br /> <br /> *[[הרבנית פרידא (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית פרידא]].<br /> <br /> *[[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]].<br /> <br /> *[[הרבנית רחל (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית רחל]].<br /> <br /> '''אחיו:'''<br /> <br /> *[[רבי יהודה לייב (אח אדמו&quot;ר הזקן)|רבי יהודה לייב]]<br /> <br /> *[[רבי מרדכי (אח אדמו&quot;ר הזקן)|רבי מרדכי]]<br /> <br /> *[[רבי משה (אח אדמו&quot;ר הזקן)|רבי משה]]<br /> <br /> '''אחותו:'''<br /> <br /> *[[הרבנית שרה (אחות אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית שרה]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[:קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן|ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *[[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר הזקן|ניגוני אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> * [[בית רבי]]<br /> * [[תולדות אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2508m האדיטש]<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|הבא=[[אדמו&quot;ר האמצעי]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|3]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=14081 2007-08-27T09:38:59Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>ר' '''משה אליהו גרליצקי''' נולד ביום כ&quot;ו [[אייר]] בשנת [[תרע&quot;ה]]. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים אוטווצק], כשפרצה ה[[שואה]] נמלט לוילנה, ומשם דאג הרבי הריי&quot;צ לחילוצו יחד עם קבוצת תמימים ליפן ומשם ל[[שנחאי]].<br /> <br /> בשנחאי קיבל את התמימים הרב מאיר אשכנזי רב הקהילה, שסייע בעדם להקים את סניף תומכי תמימים במקום, ועזר להם רבות בגשמיות וברוחניות.<br /> <br /> לאחר תקופה קצרה בשנחאי, השיג [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] 9 ויזות קנדיות, ותשעה תמימים נסעו למונטריאול, שם הקימו בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. ועד היום הוא עוסק באיסוף כספים בעד הישיבה.<br /> <br /> שנים רבות עברו מאז היה בשנחאי, ושוב בני גרליצקי הגיעו למקום בו בני משפחת אשכנזי מכהנים ברבנות. היה זה כאשר בנו הרב יוסף גרליצקי הגיע לתל אביב, שם כיהן הרב [[משה אשכנזי]] בנו של הרב מאיר כרב הקהילה החב&quot;דית, ולאחר פטירת הרב משה, ממלא את מקומו הרב [[חיים אשכנזי]].<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C_%D7%AA%D7%A8%D7%A4%22%D7%98&diff=14056 2007-08-26T07:24:05Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>[[תמונה:אדמור הרייצ (ביקור).jpg|left|thumb|150px|ראש עיריית באלטימור מר בראנינג מקבל את פני הרבי הריי&quot;צ]]<br /> ביום י&quot;ב [[אלול]] שנת [[תרפ&quot;ט]] (1929 למניינם), הגיעה הספינה בה נסע [[הרבי הריי&quot;צ]] לארה&quot;ב. המונים - ובראשם רבנים ועסקנים - קיבלו את פני כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עם בואו. <br /> <br /> מהנמל נסע הרבי אל בית הרב [[אליהו ייאכיל סימפסאן]] מראשי אגודת חסידי חב&quot;ד, שם התארח בתחילת הביקור, אחר כך עבר לבית רחב ידיים שנשכר עבורו. <br /> <br /> בין המדינות והערים שביקר במשך שהותו בארה&quot;ב: [[מלוואקי]], [[בולטימור]], [[שיקאגו]], [[דטרויט]], [[סנט לואיס]] ו[[ניו יורק]]. <br /> <br /> ביקור הרבי הריי&quot;צ בארה&quot;ב נמשך עד ל[[כ&quot;א תמוז תר&quot;צ]].<br /> <br /> ביקור זה מכונה &quot;ביקור תר&quot;צ&quot; ובמהלכו, חיזק הרבי הריי&quot;צ את יהדות ארצות הברית, וחסידי חב&quot;ד בפרט.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> * [[זכרון לבני ישראל]]<br /> * [[תולדות חב&quot;ד בארצות הברית]] <br /> <br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|ל יב]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C_%D7%AA%D7%A8%D7%A4%22%D7%98&diff=14055 2007-08-26T07:23:11Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>[[תמונה:אדמור הרייצ (ביקור).jpg|left|thumb|150px|ראש עיריית באלטימור מר בראנינג מקבל את פני הרבי הריי&quot;צ]]<br /> ביום י&quot;ב [[אלול]] שנת [[תרפ&quot;ט]] (1929 למניינם), הגיעה הספינה בה נסע [[הרבי הריי&quot;צ]] לארה&quot;ב. המונים - ובראשם רבנים ועסקנים - קיבלו את פני כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עם בואו. <br /> <br /> מהנמל נסע הרבי אל בית הרב [[אליהו (ייאכיל) סימפסאן]] מראשי אגודת חסידי חב&quot;ד, שם התארח בתחילת הביקור, אחר כך עבר לבית רחב ידיים שנשכר עבורו. <br /> <br /> בין המדינות והערים שביקר במשך שהותו בארה&quot;ב: [[מלוואקי]], [[בולטימור]], [[שיקאגו]], [[דטרויט]], [[סנט לואיס]] ו[[ניו יורק]]. <br /> <br /> ביקור הרבי הריי&quot;צ בארה&quot;ב נמשך עד ל[[כ&quot;א תמוז תר&quot;צ]].<br /> <br /> ביקור זה מכונה &quot;ביקור תר&quot;צ&quot; ובמהלכו, חיזק הרבי הריי&quot;צ את יהדות ארצות הברית, וחסידי חב&quot;ד בפרט.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> * [[זכרון לבני ישראל]]<br /> * [[תולדות חב&quot;ד בארצות הברית]] <br /> <br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|ל יב]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=13896 2007-08-23T09:26:27Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>הרב '''אליהו (ייאכיל) סימפסאן''' [[חוזר|מהחוזרים]] אצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], גבאי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד ארצות הברית]] וחבר הנהלת [[תומכי תמימים ניו יורק]]. נפטר בשנת [[תשל&quot;ז]].<br /> <br /> ==חוזר==<br /> הרב סימפסאן היה מחשובי ה'[[חוזר|חוזרים]]' של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, בעת שלמד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. באחת הפעמים כאשר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהה הרחק מליובאוויטש, ביקש מהרב סימפסאן לשגר לו מידי שבוע את תמצית המאמר שאמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בשבת.<br /> <br /> ==משפיע באודסה==<br /> מספר שנים לאחר נישואיו, שלחו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לכהן כמשפיע ב[[אודסה]].<br /> <br /> ==מראשי חב&quot;ד בארצות הברית==<br /> היגר לארצות הברית, שם היה מראשי חב&quot;ד, ממייסדי אגודת חסידי חב&quot;ד, וחבר הנהלת ארגונים חב&quot;דיים שהיו קיימים אז בניו יורק.<br /> <br /> בארצות הברית שימש רב בית הכנסת במשך יובל שנים.<br /> <br /> ==אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מתארח בבית הרב סימפסאן==<br /> כאשר ביקר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בארצות הברית, בשנת תרפ&quot;ט-תר&quot;צ, התארח מספר ימים בבית הרב סימפסאן.<br /> <br /> ==גבאי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> בשנת [[ת&quot;ש]] כאשר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ניצל מה[[שואה]] והגיע לארצות הברית, התמנה הרב סימפסאן לגבאי של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. תפקיד זה מילא במשך עשר שנים, עד להסתלקות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> עיקרו של תפקיד זה, היה להכניס ל[[יחידות]]. אלא שבגלל בעיות הבריאות של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לא רבים הצליחו להבין את חיתוך הדיבור שלו, ולכן הרב סימפסאן נכנס עם רוב הבאים ל'יחידות', בכדי לסייע להם להבין את דבריו.<br /> <br /> במשך קרוב לעשר שנים היה הרב סימפסאן יוצא ונכנס בתדירות גבוהה אל הרבי הריי&quot;צ בגלל תפקידו. וכאשר שהה ב'יחידות' עם הנכנסים, ידע מכלי ראשון את כל הסודות החב&quot;דיים, אך, מפאת היותו איש סוד מהמדריגה הראשונה, מעולם לא פצה את פיו, ולא סיפר ממה ששמע וראה. <br /> <br /> ==מגדולי המקושרים==<br /> לשלושה אדמו&quot;רים, היה מקושר בלב ונפש. ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ול[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> בנו: הרב [[שלום מענדל סימפסאן]] מזכיר [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2454 אגרות מזכירי הרבי הריי&quot;צ אל הרב סימפסאן בנושא מאמצי החילוץ של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מברית המועצות]<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|סימפסאן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|סימפסאן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|סימפסאן]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%90%D7%94&diff=13877 2007-08-22T11:43:56Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]<br /> הרב אברהם חיים נאה נולד בי&quot;ג [[אייר]] בשנת [[תר&quot;נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסא.<br /> <br /> הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב&quot;ד]] בארץ הקודש. <br /> <br /> הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו&quot;רים; בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] [[מלך המשיח]] היה בקשר מכתבים שהביא את אותו להיות מקושר אמיתי לרבי מלך המשיח. ההתקשרות שלו לאדמו&quot;רי חב&quot;ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם, ובטל לתורתם ולכל הגה היוצא מפיהם.<br /> <br /> ==שנות צעירותו==<br /> <br /> כבר בילדותו ניכר עליו כשרונותיו המיוחדים ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מבכתות יבמות חולין ונדה והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש&quot;ס וכן הוציא ספר שו&quot;ת בשם [[פתח דברי]].<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבת [[תורת אמת חברון]] וב[[תורת אמת ירושלים]] והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב יצחק ירוחם דיסקין ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.<br /> <br /> ==שליחות בסמרקנד==<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא לעיר [[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן למלאות את מקום דודו הרה&quot;ח ר' [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש&quot;ב באוזבקיסטן.<br /> <br /> ==הסכמה לספרו מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]==<br /> <br /> בעת ביקור הרבי הריי&quot;צ בארץ, זכה להיכנס ל'יחידות' יחד עם בנו הגאון הרב ברוך נאה (שאף הוא היה מקושר ל[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|רבותינו נשיאינו]]), ואף קיבל מכתב מיוחד אודות ספרו '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==בעל השיעורים==<br /> <br /> הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.<br /> <br /> יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:<br /> <br /> איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס&quot;מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.<br /> <br /> על דעת הרבי הריי&quot;צ בנידון, בסיפור הבא: <br /> <br /> לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב&quot;ד שהו במחנות עקורים בגרמניה. רצה כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.<br /> <br /> חסידי חב&quot;ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב&quot;דיים.<br /> <br /> <br /> ==תפקידיו==<br /> <br /> הרב נאה, היה מראשי [[כולל חב&quot;ד]], ספרא דדיינא ב'עדה החרדית', מראשי בד&quot;צ אגודת ישראל, חיבר ספרים רבים בהלכה, ערך את [[לוח כולל חב&quot;ד]], כיהן כרב ב[[אוזבקיסטן]], [[מצרים]] ו[[ארץ הקודש]]. נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי&quot;ד]].<br /> <br /> ==התקשרות==<br /> <br /> מקושר בלב ונפש לרבותינו נשיאינו. בתום שליחותו בסמרקנד, נסע לליובאוויטש אל הרבי הרש&quot;ב. זכה להיכנס ל'יחידות' אצל הרבי הריי&quot;צ, בעת ביקורו בארץ.<br /> <br /> בימי השואה, יצא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו קונטרס השולחן, חתם את המבוא במילים: &quot;לאלתר לגאולה אמן&quot;.<br /> <br /> עוד לפני הנשיאות של הרבי מה&quot;מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי&quot;צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.<br /> <br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> <br /> *[[קצות השולחן]] - קיצור וביאור לשולחן ערוך הרב, חלק אורח חיים.<br /> <br /> *[[קונטרס הסידור]]- תיקונים לטעויות דפוס, בסידור אדמו&quot;ר הזקן. <br /> <br /> *[[פסקי הסידור]]- השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> *[[לוח כולל חב&quot;ד]]- לוח מנהגים חב&quot;די לפי ימות השנה.<br /> <br /> *[[שיעורי תורה]]- שיעורים הלכתיים לפי מידות בני זמנינו.<br /> <br /> *[[שיעור מקווה]]- שיעור של מקווה<br /> <br /> :&lt;small&gt; (חלק מהחומר בערך זה נלקח מתוך [[שבועון בית משיח]]) &lt;/small&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית ספרו שיעורי תורה]<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|נאה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|נאה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|נאה]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%90%D7%94&diff=13876 2007-08-22T11:39:52Z

<p>Jcsbm: /* בעל השיעורים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]<br /> הרב אברהם חיים נאה נולד בי&quot;ג [[אייר]] בשנת [[תר&quot;נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסא.<br /> <br /> הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב&quot;ד]] בארץ הקודש. <br /> <br /> הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו&quot;רים; בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] [[מלך המשיח]] היה בקשר מכתבים שהביא את אותו להיות מקושר אמיתי לרבי מלך המשיח. ההתקשרות שלו לאדמו&quot;רי חב&quot;ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם, ובטל לתורתם ולכל הגה היוצא מפיהם.<br /> <br /> ==שנות צעירותו==<br /> <br /> כבר בילדותו ניכר עליו כשרונותיו המיוחדים ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מבכתות יבמות חולין ונדה והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש&quot;ס וכן הוציא ספר שו&quot;ת בשם [[פתח דברי]].<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבת [[תורת אמת חברון]] וב[[תורת אמת ירושלים]] והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב יצחק ירוחם דיסקין ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.<br /> <br /> ==שליחות בסמרקנד==<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא לעיר [[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן למלאות את מקום דודו הרה&quot;ח ר' [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש&quot;ב באוזבקיסטן.<br /> <br /> ==הסכמה לספרו מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]==<br /> <br /> בעת ביקור הרבי הריי&quot;צ בארץ, זכה להיכנס ל'יחידות' יחד עם בנו הגאון הרב ברוך נאה (שאף הוא היה מקושר ל[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|רבותינו נשיאינו]]), ואף קיבל מכתב מיוחד אודות ספרו '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==בעל השיעורים==<br /> <br /> הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.<br /> <br /> יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:<br /> <br /> איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס&quot;מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.<br /> <br /> על דעת הרבי הריי&quot;צ בנידון, בסיפור הבא: <br /> <br /> לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב&quot;ד שהו במחנות עקורים בגרמניה. רצה כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה, ואמר בקשר לזה: בימי השואה, יצא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו קונטרס השולחן, חתם את המבוא במילים: &quot;לאלתר לגאולה אמן&quot;.<br /> <br /> ==תפקידיו==<br /> <br /> הרב נאה, היה מראשי [[כולל חב&quot;ד]], ספרא דדיינא ב'עדה החרדית', מראשי בד&quot;צ אגודת ישראל, חיבר ספרים רבים בהלכה, ערך את [[לוח כולל חב&quot;ד]], כיהן כרב ב[[אוזבקיסטן]], [[מצרים]] ו[[ארץ הקודש]]. נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי&quot;ד]].<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> <br /> *[[קצות השולחן]] - קיצור וביאור לשולחן ערוך הרב, חלק אורח חיים.<br /> <br /> *[[קונטרס הסידור]]- תיקונים לטעויות דפוס, בסידור אדמו&quot;ר הזקן. <br /> <br /> *[[פסקי הסידור]]- השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> *[[לוח כולל חב&quot;ד]]- לוח מנהגים חב&quot;די לפי ימות השנה.<br /> <br /> *[[שיעורי תורה]]- שיעורים הלכתיים לפי מידות בני זמנינו.<br /> <br /> *[[שיעור מקווה]]- שיעור של מקווה<br /> <br /> :&lt;small&gt; (חלק מהחומר בערך זה נלקח מתוך [[שבועון בית משיח]]) &lt;/small&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית ספרו שיעורי תורה]<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|נאה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|נאה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|נאה]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%90%D7%94&diff=13869 2007-08-22T08:35:57Z

<p>Jcsbm: /* חיבוריו */</p> <hr /> <div>[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]<br /> הרב אברהם חיים נאה נולד בי&quot;ג [[אייר]] בשנת [[תר&quot;נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסא.<br /> <br /> הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב&quot;ד]] בארץ הקודש. <br /> <br /> הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו&quot;רים; בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] [[מלך המשיח]] היה בקשר מכתבים שהביא את אותו להיות מקושר אמיתי לרבי מלך המשיח. ההתקשרות שלו לאדמו&quot;רי חב&quot;ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם, ובטל לתורתם ולכל הגה היוצא מפיהם.<br /> <br /> ==שנות צעירותו==<br /> <br /> כבר בילדותו ניכר עליו כשרונותיו המיוחדים ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מבכתות יבמות חולין ונדה והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש&quot;ס וכן הוציא ספר שו&quot;ת בשם [[פתח דברי]].<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבת [[תורת אמת חברון]] וב[[תורת אמת ירושלים]] והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב יצחק ירוחם דיסקין ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.<br /> <br /> ==שליחות בסמרקנד==<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא לעיר [[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן למלאות את מקום דודו הרה&quot;ח ר' [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש&quot;ב באוזבקיסטן.<br /> <br /> ==הסכמה לספרו מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]==<br /> <br /> בעת ביקור הרבי הריי&quot;צ בארץ, זכה להיכנס ל'יחידות' יחד עם בנו הגאון הרב ברוך נאה (שאף הוא היה מקושר ל[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|רבותינו נשיאינו]]), ואף קיבל מכתב מיוחד אודות ספרו '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==בעל השיעורים==<br /> <br /> הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.<br /> <br /> טעות חמורה מקובלת בציבור, כי מי שנוהג כמו ר' חיים נאה הוא מיקל,ולא היא. לדוגמא ב'שיעורים' של אכילה לחולה ביום הכיפורים, לדעת ר' חיים נאה מותר לחולה לאכול פחות מאשר מה שמתירים המיעוט הנוהגים כמו השיעורים הגדולים. <br /> <br /> על דעת הרבי הריי&quot;צ בנידון, בסיפור הבא: <br /> <br /> לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב&quot;ד שהו במחנות עקורים בגרמניה. רצה כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה, ואמר בקשר לזה: בימי השואה, יצא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו קונטרס השולחן, חתם את המבוא במילים: &quot;לאלתר לגאולה אמן&quot;.<br /> <br /> ==תפקידיו==<br /> <br /> הרב נאה, היה מראשי [[כולל חב&quot;ד]], ספרא דדיינא ב'עדה החרדית', מראשי בד&quot;צ אגודת ישראל, חיבר ספרים רבים בהלכה, ערך את [[לוח כולל חב&quot;ד]], כיהן כרב ב[[אוזבקיסטן]], [[מצרים]] ו[[ארץ הקודש]]. נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי&quot;ד]].<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> <br /> *[[קצות השולחן]] - קיצור וביאור לשולחן ערוך הרב, חלק אורח חיים.<br /> <br /> *[[קונטרס הסידור]]- תיקונים לטעויות דפוס, בסידור אדמו&quot;ר הזקן. <br /> <br /> *[[פסקי הסידור]]- השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> *[[לוח כולל חב&quot;ד]]- לוח מנהגים חב&quot;די לפי ימות השנה.<br /> <br /> *[[שיעורי תורה]]- שיעורים הלכתיים לפי מידות בני זמנינו.<br /> <br /> *[[שיעור מקווה]]- שיעור של מקווה<br /> <br /> :&lt;small&gt; (חלק מהחומר בערך זה נלקח מתוך [[שבועון בית משיח]]) &lt;/small&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית ספרו שיעורי תורה]<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|נאה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|נאה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|נאה]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91)&diff=13783 2007-08-21T16:08:20Z

<p>Jcsbm: כמה הערות לכותבים המוכשרים</p> <hr /> <div>על הסתלקותו מסופר בהרחבה בספר &quot;[[אשכבתא דרבי]]&quot; שחיבר הרב [[משה דובער ריבקין]].<br /> <br /> == כמה הערות לכותבים המוכשרים ==<br /> <br /> וההערות הם לכולם כולל אותי עצמי -<br /> * א. כאשר מצטטים קטע ב'העתק-הדבק', לבדוק היטב שהוא כתוב כדבעי.<br /> <br /> * ב. כאשר כותבים את שמות האדמו&quot;רים, חייבים להקדים את התואר &quot;הרבי&quot; או &quot;האדמו&quot;ר&quot;.<br /> <br /> * ג. כאשר מתקנים או מוסיפים במהירות תוספת מיזערית, לבדוק שלא סותרים את המשפט הבא או הקודם (לדוגמא: היה כתוב בתוך הערך כי את הציון של הרבי הרש&quot;ב העבירו בת&quot;ש ושורה אחר כך כתוב בתרצ&quot;ט).<br /> <br /> * ד. עד כמה שאני מבין את מטרת &quot;חב&quot;ד פדיה&quot;, עלינו לכתוב בעברית תקנית. וכידוע גם בספרי תולדות האדמו&quot;רים והחסידים, שנכתבו על ידי סופרים חסידיים, יש לעיתים שהסופר החליט לכתוב בנוסח דומה למקור שהוא שיחה וכדו' שנאמרה בלשון הקודש ובמושגים שהיו מקובלים בזמן ובמקום שנאמרו. כמו כן ישנם סופרים שעברית ואפילו לשון הקודש לא היתה שגורה על לשונם. והמסקנה ברורה. <br /> <br /> ולסיום, עלי להודות כי יש פה כמה כותבים שמשקיעים מכוחם זמנם וכשרונם, בכדי לפתח את &quot;חב&quot;דפדיה&quot;, ולהם מגיעה ברכת ישר כח. בהזדמנות זו עלי להאיר את עיני המנהלים, כי אם הפורום יפורסם בעיתונות החב&quot;דית ובאמצעי פרסום אחרים, מספר הגולשים יעלה פי כמה. <br /> <br /> [[משתמש:Jcsbm|Jcsbm]] 12:08, 21 אוגוסט 2007 (EDT)</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91)&diff=13782 2007-08-21T15:59:12Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>[[תמונה:הרשב.jpg|left|thumb|250px|הרבי הרש&quot;ב]]<br /> רבי שלום דובער - אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הינו האדמו&quot;ר החמישי בשושלת חב&quot;ד. נולד ב[[כ' חשוון תרכ&quot;א]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לאביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ולאמו [[הרבנית שטרנא שרה]]. <br /> <br /> במוצאי שבת פרשת תצא, [[י&quot;א אלול תרל&quot;ה]] התחתן עם [[הרבנית שטרנא שרה]] בעיר אוורוטש.<br /> ב[[ב' ניסן תר&quot;פ]] הסתלק ומנוחתו כבוד ב[[רוסטוב]].<br /> <br /> ==התספורת==<br /> <br /> בהיות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בן שלש, בשעת התספורת והנחת פיאות הראש, ציוה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לבנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לסדר זאת בחשאי. והוסיף אשר בערב, לפני הכנסו לגיל שלש, יביאו את הנער לחדרו וילון שם. <br /> <br /> בבוקר בקומו משנתו ציוה למשרת ר' [[חיים בער חיימסון]] שיטול את ידי הילד, והרבי הצמח-צדק אמר עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכות הילד. <br /> <br /> לאחר התפילה קרא להורי הילד - בנו הרבי המהר&quot;ש וכלתו [[הרבנית רבקה]], ואמר להם: פך השמן הרוחני שנתן מורנו [[הבעל שם טוב]] לתלמידו מורנו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח את [[אדמו&quot;ר הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשך חותני - [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ואני הנה בכוח זה משחתי אותך ובכח זה הנני מושח את הילד. <br /> <br /> בן שלש שנים הכניסו את הרבי הרש&quot;ב ל&quot;חדר&quot;, שהיה בחדר השני של בית-המדרש הקטן אצל הרבי ה&quot;צמח צדק&quot;. בכל יום הי' נכנס עם אחיו רבי [[שניאור זלמן אהרן]] אל סבו ה&quot;צמח צדק&quot;, שהי' משתעשע איתו במיוחד ומתעניין בלימודיו אמש. <br /> <br /> ==קשרי השידוכין==<br /> <br /> בילדותו שהה רוב היום בבית סבו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], באחד הביקורים של הרבנית שטערנא שרה עם אביה בבית אדמו&quot;ר הצ&quot;צ נכח במקום גם נכדו (ר' שלום דובער), שהיה אז בגיל ארבע. הצ&quot;צ התבטא עליהם: &quot;חתן וכלה&quot;. שאל רבי [[יוסף יצחק בן הצמח צדק|יוסף יצחק]] את אביו ה&quot;צמח צדק&quot;: שמא לכשיגדל לא יהיה ראוי לה? השיבו אביו: זה הקטן יגדל ממך! <br /> <br /> באותה השנה י' בסיוון ה'תרכ&quot;ה נכתבו התנאים בהם אבי החתן התחייב לתת 1,000 רובל ו – 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית). אבי הכלה התחייב לתת 1,500 רובל ו – 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית) והסבא – אדמו&quot;ר הצ&quot;צ התחייב לתת 500 רובל, אותם יחלקו ל – 10 תשלומים ויחלו לתת מייד. זמן החתונה נקבע לקיץ ה'[[תרל&quot;ה]] בירושלים.<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> <br /> בחתונת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב לא היה נוכח הרבי המהר&quot;ש, מסיבת חולשת בריאותו. רק זוגתו, הרבנית רבקה נסעה עם בנה החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, ביום ראשון ה' באלול נסע אדמו&quot;ר המהר&quot;ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרעמעווע. שם אמר דא&quot;ח וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן: <br /> <br /> עכשיו הוא גילוי בחינת &quot;מוחין דאימא&quot;, ולכן נוסעת אם החתן, ואילו לעתיד לבוא, שאז יתגלה &quot;מוחין דאבא&quot;, אהיה גם אני עצמי שם. <br /> <br /> המהר&quot;ש ציוה לבנו החתן, שלא יחבוש את השטריימל בחתונתו, ובכלל שלא יחבשהו רק ב[[ליובאוויטש]]. כך אמנם נהג הרבי הרש&quot;ב כל ימי חייו, שחבש את השטריימל רק בליובאוויטש. <br /> <br /> בראותו קופסא מונחת בעגלה בה היה כובע אותו התכוונו החתן ואמו להעניק מתנה לכלה, ביקש לראותו. כאשר מסרו לר' שמואל את הכובע הסיר ממנו את הנוצה. <br /> <br /> במוצאי שבת פרשת תצא, י&quot;א אלול ה'תרל&quot;ה התקיימה החתונה בעיר אוורוטש. <br /> <br /> מייד לאחר החתונה הזדרזו החתן, הכלה ו[[הרבנית רבקה]] לשוב ל[[ליובאוויטש]] אך בגין עיכוב לא צפוי הגיעו רק במוצאי שבת. <br /> <br /> מייד לאחר החתונה ציווה אדמו&quot;ר המהר&quot;ש את בנו לאכול בנפרד על שולחן שמדתו קצובה ובמשך כ - 16 שנים אכל הרש&quot;ב על שולחן זה מבלי שידע טעם לציווי. <br /> <br /> מידי שבת נהג הרבי הרש&quot;ב לקום בשעה 03:00 ובכל ימות השבוע בשעה 04:00 לפנות בוקר, עסק בלימוד [[דא&quot;ח]] והתפלל עד השעה 10:00 לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב [[זלמן אהרן]] (הרז&quot;א) והר' שלום מקאדין נגלה עד השעה 14:00 ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או&quot;ח וחזר משניות בעל-פה אך עיקר לימודו היה דא&quot;ח וקבלה. <br /> <br /> בליל שבת נהג להיכנס לאביו לפני תפילת ערבית. בערב שבת ובמוצאי שבת בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה בתורת הנגלה או החסידות וביום רביעי בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ביחידות ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת. <br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> <br /> אצל אדמו”ר הרש”ב נמשך תהליך קבלת הנשיאות זמן ממושך יותר מאשר כל רבי אחר, במשך אחת-עשרה שנים. ביום [[י&quot;ג תשרי תרמ&quot;ג]] הסתלק אביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], ורק בראש השנה [[תרנ&quot;ד]] החל לקבל ל’[[יחידות]]’ באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים, זאת למרות שאמירת [[דא&quot;ח]] ברבים (דבר שבדרך כלל היווה את האות לקבל הנשיאות) החל מיד לאחר הסתלקות אביו. <br /> <br /> הסתלקות אביו המהר”ש עשתה עליו רושם חזק מאוד, והחסידים ראו זאת בהנהגתו המיוחדת. בכל שנת האבלות ירד הרבי הרש”ב לפני התיבה בחדרו של אביו. לאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר ספון בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. <br /> <br /> ימים ספורים לאחר ההסתלקות החל לומר מאמר חסידות ברבים. היה זה ביום שני של חג הסוכות, כאשר פתח ואמר את מאמר ד”ה “כתר יתנו לך”. בחנוכה אותה שנה אמר את מאמר ד”ה “תנו רבנן נר חנוכה”. מאמר זה התפרסם בעתקים רבים והתקבל בקרב החסידים בחיבה יתירה. <br /> <br /> במשך כל שנת האבילות לא הסכים לקבל פני איש ולא ענה על שאלות או עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה. בשנת האבילות, ובשנים הבאות, נסע כמה פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות. <br /> <br /> בספר ‘[[בית רבי]]’ מסופר כי אדמו”ר הרש”ב לא אבה לקבל את כתר הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול ממנו, הרב [[רבי שניאור זלמן אהרן]] (הרז&quot;א) צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז”א סירב בתקיפות, וכך גם הרש”ב. <br /> <br /> באמצע חודש אלול תרמ”ג (לקראת סיום שנת האבל על אדמו”ר המהר”ש), נכנסו הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] והרב משה (שהתמנו לאחר שנים רבות כמשפיעים בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש) אל הרב [[אברהם מזעמבין]] מחשובי ונכבדי החסידים. <br /> <br /> שנים אלו היו חברים ומלמדים, ומכיון שלקראת החגים הפסיקו את הלימודים עם התלמידים, היו נוסעים בכל שנה לליובאוויטש, והם שאלו האם עליהם להמשיך לנסוע לליובאוויטש לאחר הסתלקותו של הרבי מהר”ש בעוד שבניו טרם קיבלו על עצמם את הנשיאות? <br /> <br /> השניים הוסיפו ואמרו כי חוששים שמא יש להם ‘פניה’ כדי לחסוך את עלות הנסיעה, ולכן הם מוסרים לו מראש את כספי הוצאות הנסיעה כדי שיחלק לצדקה לפי דעתו. <br /> <br /> ר’ אברהם השיב להם מיד כי אינו מקבל את הכסף, ועליהם לנסוע לליובאוויטש כפי שהורגלו בכל שנה. הוא הוסיף שלולא זקנותו וחולשתו, גם הוא היה נוסע לליובאוויטש. <br /> <br /> בתקופה שאדמו”ר הרש”ב הביע את סירובו לקבל את הנשיאות, אמר לו החסיד ר’ [[גרשון דובער מנעוול]]: “אדמו”ר הזקן הצית את אור החסידות ואתם רוצים לכבות?” כשאדמו”ר הרש”ב שמע זאת, פרץ בבכי מר. <br /> <br /> מדברים קשים אלו שאמר החסיד לרבו, ניתן היה להבין עד כמה נגע בנפש החסידים שהרבי הרש”ב יקבל על עצמו את הנשיאות. <br /> <br /> רק לאחר שנים רבות נעתר לבקשותיהם של החסידים והחל לכהן באדמו”רות באופן רשמי, ועל כך סיפר בנו, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]: <br /> <br /> “עשרת השנים - מבלי לחשב את שנת האבלות - בין הסתלקות הסבא, הרבי המהר”ש - י”ג תשרי תרמ”ג - עד לקבלת הנשיאות על ידי אבי - ראש השנה תרנ”ד - היה אבי בגדר של התבודדות. אף שהיה אומר חסידות ברבים, ומשנת תר”ן גם קיבל אנשים ליחידות, היה מתבודד לעצמו. במשך עשר שנים אלו היו זמנים שונים כפי שרשום ברשימות שונות, אבל בכלל בעשר שנים אלו נהג בדרך של התבודדות לעשות עם עצמו ובתוך עצמו. מראש השנה תרנ”ד מתחיל סדר חדש של דרך עבודה בהתגלות”. <br /> <br /> היה זה בתפילת ערבית של ליל ראש השנה, כאשר אדמו”ר הרש”ב קבע את מקום תפילתו בבית הכנסת באותו מקום בו התפלל אביו הרבי המהר”ש - שכן עד אז התפלל במקומו המיוחד לו בבית הכנסת כפי שהיה בחיי אביו. מאז החל לקבל חסידים ליחידות באופן קבוע, ענה על מכתבים, ומסר את מאמרי החסידות שאמר בכדי שיוכלו להעתיק אותם.<br /> <br /> אעפ&quot;כ כ&quot;ק אדמו&quot;ר ב&quot;היום יום&quot; מחשב יום התחלת הנשיאות ביום פטירת אביו אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש נ&quot;ע<br /> <br /> ==התייסדות תומכי תמימים==<br /> <br /> לפני חתונת בנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כתב בכתב יד קטן מאוד את &quot;המשך&quot; המאמר &quot;שמח תשמח&quot; בו נתבאר עניין שמחת הנישואין וגודל מעלת השמחה שפורצת כל הגדרים. החתונה נערכה ביום שישי פרשת תצא [[י&quot;ג אלול תרנ&quot;ז]] בעיירה ליובאוויטש. <br /> <br /> ביום ראשון ט&quot;ו אלול קרא הרש&quot;ב ועידה בה השתתפו כ – 50 איש מבחירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיעה על החלטתו לייסד את ישיבת &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; בה ילמדו ניגלה וחסידות על מנת להאיר אור ושהתלמידים יהיו יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. ביום שלישי י&quot;ז אלול הרש&quot;ב בחר את 18 התלמידים הראשונים.<br /> <br /> בשנת ה'תרע&quot;ו (ימי מלחמת העולם הראשונה) כשהחזית התקרבה לליובאוויטש, עזב את העיר ועבר ל[[רוסטוב]]. <br /> <br /> במהלך התוועדויות נהגו החסידים לנגן לפניו את [[ניגון רוסטוב]] ועל [[ניגונו של ר' אשר מניקולייב]] אמר: 'בניגון זה התפילה טובה יותר. אפשר לרחוץ בו את הכלי בדמעות חמות ושיר זה עוזר לפתיחת הלב'.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> <br /> ביום חמישי בלילה, כ&quot;א ב[[אדר]] [[תר&quot;פ]]. עייפות ניכרה על פניו של הרבי, וחולשה מוזרה תקפתו. למחרת, יום שישי בבוקר, התגברו כאביו של הרבי וחומו עלה וטיפס. ד&quot;ר לנדא, הרופא המקורב לבית הרבי שהגיע לביתו קבע לאחר בדיקה, כי אין זו אלא 'אינפלינציע קלה'. במוצאי שבת, לאחר ההבדלה, ביקש הרבי לעשן, אלא שלפתע חש שלא בטוב וכמעט הגיע לעילפון. הנוכחים במקום התיזו עליו מים קרים, ומיהרו לקרוא לרופא. במשך הלילה גברה חולשתו של הרבי. בשחריתו של יום ראשון, כ&quot;ד באדר, כבר נזקק הרבי לסיוע ליטול את ידיו הקדושות. <br /> <br /> במהלך כל ימות השבוע שהו בבית הרבי, הרופא הקבוע ד&quot;ר לנדא, ולצדו עוד רופאים מומחים שונים שהוזעקו לעת הצורך אל מיטתו של הרבי. <br /> <br /> ביום שני בבוקר, הגיע פרופסור זאוואדסקי שערך בדיקות יסודיות. בתום הבדיקות נכנס לחדר ה'קבינט', שם כבר ציפו לו הרבנית ובן הרבי, הריי&quot;צ, יחד עם החסיד הרב [[שמואל גוראריה]]. הפרופסור החמיר באבחנתו, והביע חששו למחלת ה'סיפנאי' (טיפוס), מחלה קשה ומידבקת. <br /> <br /> במשך כל ימי מחלתו, היה הרבי אפוף במחשבותיו, ופניו הביעו רצינות יתירה. אפילו בת שחוק קלה לא נראתה על פניו, מלבד אי-אלו פעמים נדירות. <br /> <br /> ביום חמישי בשבוע התקיימה אסיפת רופאים בהשתתפותו של ד&quot;ר לנדא, ד&quot;ר רבינוביץ, והפרופסור המחמיר זאוואדסקי. לאחר התייעצות ממושכת הורו לטפל בו באמצעות כוסות רוח. כמו כן הורו לתת חמש זריקות במשך היום והלילה.<br /> <br /> בבוקר יום השישי, שוב התקיימה אסיפת רופאים מורחבת בהשתתפותם של ד&quot;ר לנדא, רבינוביץ, לאזינסקי, מירסקי, ובהשתתפותו המיוחדת של הפרופסור הידוע קאסטאריאן. ההחלטה הייתה שינוי שיטת טיפול, כדי להקל על הרבי עד כמה שניתן. <br /> <br /> למחרת, יום השבת, התגברה החולשה משעה לשעה. בשעה חמש אחר הצהריים, שעת 'רעווא דרעווין' נכנס לחדרו הרב [[צבי גוראריה]] הי&quot;ד ועמד לא הרחק ממיטתו של הרבי. בעודו עומד כך, לפתע השתנה גוון פניו של הרבי, וסברו הפך למאויים עד שהיה כלבת אש יוקדת. העיניים כמו בלטו מחוריהן באופן מאויים, ממש כמו בזמני הדבקות המיוחדים שהיו מאז ומקדם. <br /> <br /> הרופאים שהוזעקו אל החדר, מיששו את זרועו של הרבי ובדקו את הדופק. הם לא חסו על כוחם ועשו כל אשר לאל ידם כדי להקל על הרבי. רק לאחר מכן סיפרו כי במשך השבת כולה כמעט ולא היה דופק; אמנם הם ידעו את המצב לאשורו כי אין תקווה על פי הטבע, אולם נמנעו מלגלות זאת לבני הבית ולחסידים המקורבים. <br /> <br /> הבן היחיד, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, לא מש ממיטתו של אביו. בשעה עשר בלילה, מוצאי שבת, פקח לפתע הרבי את עיניו והביט בבנו. הבין הבן את הרמז וזה רכן אליו קרוב יותר, מקשיב בתשומת לב לדברי אביו. שלא כרגיל בימים האחרונים, קולו של הרבי היה צח וברור: &quot;אני עולה השמיימה, את הכתבים אני משאיר לכם. קחו אותי לזאל (חדר היחידות) ונהיה ביחד&quot;. <br /> <br /> פניו של הריי&quot;צ החווירו בבהלה עמוקה. זו לא נעלמה מעיניו הבוחנות של אביו, נענה בתוכחת מוסר אוהבת: &quot;התפעלות? התפעלות? מוחין! מוחין!&quot; <br /> <br /> ברגעים אלה הועבר הרבי על מיטתו אל ה'זאל' הגדול. <br /> <br /> השעה הייתה שעת לילה מאוחרת כאשר הרבנית הגישה כוס קפה. שפתיו של הרבי החלו להתנועע בלחישה וקולו לא נשמע. כשאחד המקורבים רכן, שמע את הרבי אומר את נוסח ההבדלה. מחשבה מבהילה חלפה, כי גם אדמו&quot;ר הזקן בשעתו עשה הבדלה על קפה, שעות אחדות לפני הסתלקותו, אף הוא במוצאי שבת קודש. <br /> <br /> לאחר השעה שתיים בלילה, מרים לפתע הרבי את ידו הק' כששפתיו שוב רוחשות. הרבי הריי&quot;צ שעומד כל העת ליד המיטה, ראשו רכון בדאגה עמוקה, מבין כי אביו הרבי רוצה לברכו. הוא מרכין עוד יותר את ראשו עד שידיו של הרבי היו על ראשו, וברכו בברכת אב. לאחר מכן ברך אף את שלוש בנותיו של הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ מבקש מכל הנוכחים לעזוב את חדר ה'קבינט', מלבד בני המשפחה. כל הנוכחים יוצאים החוצה, גם הרופאים. <br /> <br /> ארבע לפנות בוקר. ניכר כי אלו הרגעים האחרונים. עיניו של הרבי עצומות בדבקות איומה והנשימה הולכת ונחלשת. בפעם האחרונה פוקח הרבי את עיניו, הביט בבנו יחידו, ושתי דמעות גדולות זולגות מעיניו הטהורות, ומיד נעצמות שוב. עוד תנועה קלה מצד הרבי, יישר את ראשו, תיקן ידיו ורגליו, ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה. <br /> <br /> לאחר זמן כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לכל החסידים: &quot;בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, והנשמה הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש&quot;.<br /> <br /> ==הלוויתו==<br /> <br /> בשעות אחר הצהריים של יום ראשון, יצאה הלווייה רבתי מבית הרבי בדרכה אל 'בית החיים' הגדול שבפאתי העיר רוסטוב. עוד קודם לכן ערכו זקני אנ&quot;ש ונכבדיו את הטהרה בחיל ובסילודין. אלה העידו כי פניו הטהורות של הרבי היו כל העת כמו חיות, ובת שחוק קלה נסוכה על שפתיו.<br /> <br /> את ארון הקודש עשו מקרשי הבימה של בית המדרש ומהסטנדר של הרבי. מלבד התכריכים היה הרבי עטוף בטלית השבת שלו עמה התפלל בימיו האחרונים. <br /> <br /> במשך כל ההלווייה נשאוהו רק תלמידי התמימים ואחדים מזקני אנ&quot;ש, כאשר מסביב הולך עם רב וגדול, אבל ושחוח מהאבידה הגדולה. <br /> <br /> רגע לפני הקבורה, פנה הרבי הריי&quot;צ לשלושה אנשים שעמדו במקום, ואמר כי קבורה זו נעשית על תנאי, ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים ב[[ליובאוויטש]], כפי שמסופר ב[[אשכבתא דרבי]]:<br /> ''<br /> &quot;כשבאו לבית הקברות העמידו המיטה אצל הקבר, ובעת שהורידו גופו הק' אל הקבר, אמר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לג' אנשים שעמדו אז אצלו, הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], הרב [[אליעזר קרסיק]] ועוד אחד, ועשאם בית דין. הרבי התנה בפניהם שהמקום הזה הוא בשביל אביו הק' על תנאי, שיהיה הרשות בידו לפנות עצמות הקדושים אצל קברי אבותיו הקדושים נ&quot;ע בליובאוויטש&quot;.'' <br /> <br /> לאחר הקבורה אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קדיש יתום ובתום ההלווייה שב לביתו. <br /> <br /> ==העברת ה'ציון'== <br /> <br /> בשנת תרצ&quot;ט כשהשלטונות רצו להרוס את בית העלמין בו שכן הציון, נאלצו להעביר את הציון לבית העלמין החדש.<br /> <br /> <br /> החסידים ברוסטוב עשו רבות בכדי לשמור על אוהל הרבי הרש&quot;ב. בחורף [[תרצ&quot;ט]], כאשר שלטונות רוסטוב התכוונו להרוס את בית-העלמין בו שכן ה'ציון' על מנת לבנות על שטחו בניינים חדשים, היה ברור כי יש צורך להעביר בדחיפות את גופו הקדוש של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אל בית-עלמין אחר שנמצא ברחוב טקוצ'בא 155.<br /> <br /> את כל השאלות בונגע להעברת גופו הקדוש החסידים הפנו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהסכים להעברה, ובנוגע להלכות הקשורות בכך, הורה להתייעץ עם מחותנו הגאון המקובל [[רבי לוי יצחק שניאורסון]].<br /> <br /> קבוצת חסידים בהם נמנו: ר' [[צמח קוטמאן]], ר' [[מענדל קאנטאר]] (משרת בבית הרב), ר' [[משה וולף לאבאק]], ר' [[נחמן לאקשין]], ר' [[אברהם קאצנלסון]], ר' [[יונה איידלקופ]] ועוד) קיבלה על עצמה תענית וכל אחד שפך על עצמו ט' קבין (כתחליף לטבילה במקווה), אחר כך השיגו מיטה חזקה וחלקה בלי מסמרים, ובשעה מאוחרת בלילה הלכו אל בית-העלמין. מיד לאחר בקשת מחילה, החלו בחפירת ה'ציון'. לנגד עיניהם נגלה מחזה מדהים - הגוף הקדוש היה שלם, והטלית שהייתה אף היא שלימה כיסתה את הזקן ופניו הקדושות של הרבי. החסידים נטלו את הגוף הקדוש עם שלושה טפחים מעפר הקבר, והניחו במיטה שהוכנה מבעוד מועד.<br /> <br /> כאשר הגיעו לקבר החדש, עשו כפי אשר ציווה עליהם רבי לוי יצחק נ&quot;ע.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> '''אביו:''' [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> <br /> '''אמו:''' [[הרבנית רבקה]]<br /> <br /> '''רעיתו:''' [[הרבנית שטערנא שרה]]<br /> <br /> '''בנו:''' [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[:קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ספרי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> *[[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ניגוני אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[תולדות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> * [[אשכבתא דרבי]] תיעוד מלא על המחלה האחרונה, ההסתלקות וההלוויה, כולל פלפולים על הנהגתו בימי חוליו. <br /> * [[גזע חסידים]] התיעוד המלא על העברת קברו.<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]|הבא=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|7]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=13781 2007-08-21T15:51:00Z

<p>Jcsbm: /* ממייסדי ה&#039;רשת&#039; */</p> <hr /> <div>[[תמונה:זושא_וילימובסקי.jpg|left|thumb|300px| מעודד את השירה בהתוועדות של הרבי בשנת תשד&quot;מ]]<br /> <br /> הרה&quot;ח ר' '''זושא וילימובסקי''' - &quot;[[הפרטיזן]]&quot; - היה מראשי עסקני חב&quot;ד, החל משנת תש&quot;ט כאשר הקים את ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ועד לפטירתו בחג הסוכות [[תשמ&quot;ז]].<br /> <br /> [[הרבי]] כינה את ר' זושא וילימובסקי - &quot;מיין פרטיזן&quot; (הפרטיזן שלי). ר' זושא עבד אכן כמו פרטיזן: הוא היה בכל מקום ובכל זמן שהיה נדרש, הגיח בהפתעה, היה בודק ומדווח לרבי, פועל בתחבולות ולא חת מפני איש והכל בכדי לעשות נחת רוח לרבי. כך היה בעת שפעל כפרטיזן ביערות כנגד הגרמנים ימ&quot;ש, וכך בעת מילוי שליחותו בעולם הזה כפרטיזן של הרבי.<br /> <br /> ==צעירותו==<br /> <br /> הרב זושא וילימובסקי - נולד ביום ד' ב[[ניסן]] [[תרפ&quot;ב]], לאביו הרב יוסף יצחק ולאמו הרבנית מריישא (מרים). אביו כיהן כרב העיר איזיום שברוסיה, ובשנת [[תרפ&quot;ד]], בעת שר' זושא היה בן שנתיים, עברה המשפחה לפולין, שם התמנה אביו לרב ואב-בית-דין בעיר סלץ. <br /> <br /> בצעירותו למד בישיבות שבאיזור מגוריו. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, כאשר רוסיה כבשה את האיזור, נסגרו הישיבות ברחבי המדינה, והוא הבריח את הגבול לליטא שהייתה אז תחת ממשלה עצמאית, שם למד בישיבת ברנוביץ' בראשות הגאון הרב אלחנן וסרמן. בישיבה למד בחברותא עם ה[[חסיד]] ר' [[דוד גרשוביץ]]. דרכיהם של החברים הטובים נפגשו ונפרדו מספר פעמים, עד שהתיישבו שניהם ב[[כפר חב&quot;ד]], כעבור שנים רבות. <br /> <br /> כאשר כבשו הגרמנים את ליטא, נדדה הישיבה ממקום למקום עד שהגיעה לעיירה סאמילישוק, שם התארחו התלמידים בבתי היהודים בעיירה. ר' זושא מצא מקום מגורים בבית משפחה שהאישה הייתה תופרת מקצועית. <br /> <br /> ערב אחד, בתום הלימודים, כאשר חזר לדירה, ראה את בני המשפחה אורזים את מיטלטליהם ומתכוננים לעזוב את הדירה. לנוכח תמיהתו סיפרה התופרת כי קצין גרמני שנהנה מאוד מעבודתה, גילה לה בסוד, שעם עלות השחר כל יהודי העיר יוצאו להורג, והוא יעץ לה לברוח מיד. <br /> <br /> האישה הציעה לר' זושא להצטרף אליהם, אך הוא, במקום להצטרף אליהם ולהציל את עצמו - דבר טבעי מאוד שהתבקש באותם ימים טרופים - החל לעבור בין בתיהם של יהודי העיירה כדי למסור להם את אשר עומד להתרחש עם בוקרו של יום. אותה שעה, חיילים גרמניים כבר ניצבו בכל פינת רחוב, והוא חמק מהם במהירות ובזריזות. את משימתו החשובה סיים זמן קצר לפני שהאיר השחר, רק אז ברח בעצמו. <br /> <br /> ==פרטיזן==<br /> <br /> תלאות המלחמה, אילצו את ר' זושא, ליטול את מקל הנדודים. מליטא נדד לביילורוסיה, שם הוכנס על ידי הנאצים לגטו לידא, וכעבור זמן הועבר למחנה עבודה סמוך. במחנה פגש את ר' [[דוד גרשוביץ]], ידידו משכבר הימים, וביחד הצליחו להימלט מהמחנה והצטרפו ליחידת הפרטיזנים (אוטריאד) בראשותו של המפקד טוביה ביילסקי. <br /> <br /> אוטריאד ביילסקי, הייתה יחידת פרטיזנים רשמית שהיוותה חלק ממערך הפרטיזנים בביילורוסיה, והיא כללה בתוכה גם משפחות רבות, ולא רק לוחמים כמו יחידות אחרות. בניגוד ליחידות פרטיזניות אחרות, מטרתו הראשונה והחשובה של טוביה ביילסקי באוטריאד, לא הייתה מעשי נקם, אלא הצלת נפשות יהודיות מהגיטאות וממחנות העבודה. במשימה זו נטל חלק ר' זושא. <br /> <br /> הוא נכנס שוב ושוב אל הגטו, והבריח משם אנשים דרך תעלות הביוב. יחד עם פרטיזנים אחרים עסק במלאכת קודש זו, עד שפעם אחת באה קבוצת פרטיזנים לגטו ונלכדה באקציית חיסול. למחרת רוכזו כל יהודי הגטו ונשלחו למחנה ההשמדה מיידנאק. רק מעטים הצליחו להימלט ברגע האחרון. <br /> <br /> רוב חברי יחידת הפרטיזנים של ביילסקי לא יצאו בדרך כלל למבצעים נגד הגרמנים, אלא למשימות שמירה והגנה, וכן לפשיטות על כפרים סמוכים כדי להביא מזון. ר' זושא, שהיה בחור ישיבה עד למלחמה, לא היה לוחם, אבל השתתף בפעולות הגנה ובפשיטות מזון. לפני כל פעולה, נשא תפילה לבורא עולם, כי ישמור את הלוחמים מפני כוחות הרשע. גם הלוחמים הבלתי מאמינים שהתחנכו על ברכי הקומוניזם, רחשו כבוד והערצה לזושא הצעיר, שהתחבב על כולם. <br /> <br /> ==חסיד חב&quot;ד==<br /> <br /> מהמלחמה יצא ר' זושא כשהוא פצוע ירי ברגליו. מפצעים אלה סבל רבות במשך כמה שנים, עד שנתרפא. מידי יום היה מחליף תחבושות ברגליו; סימני ריקבון כבר ניכרו בהם. רק לאחר טיפול ממושך הגלידו הפצעים והרגליים הבריאו. <br /> <br /> לאחר תלאות ונדודים הגיע ר' זושא למחנה העקורים קרומונה שבאיטליה, שם התיידד עם החסיד ר' [[שניאור זלמן לוין]]. יחד הקימו במחנה בית כנסת, לטובת הפליטים הרבים, ור' זלמן הוא שקירבו לחסידות חב&quot;ד. ר' זושא התקרב בצעדים מהירים לדרכי החסידות ולתורת החסידות.<br /> <br /> לאחר שעלה ארצה, נכנס ר' זושא ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], והחל ללמוד חסידות בצורה מסודרת תחת הכוונתו של המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]]. באותם ימים קיבל הוראה מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ללמוד שחיטה, לאחר שגולל בפני הרבי את כל התלאות שפקדו אותו בשנות המלחמה. <br /> <br /> כבר בצעירותו בלטו בו תכונותיו כבעל מרץ וברוך כשרונות. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אף ביקש לברר את מהותו. <br /> <br /> היה זה במהלך שנת [[תש&quot;ח]], כאשר החסיד ר' [[משה גוראריה]] מתל אביב שהה ב-[[‏770]], נקרא אל חתנא דבי נשיאה - [[הרמ&quot;ש]], והוא הראה לו פתק בכתב יד קודשו של חמיו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;נא לברר מהותו של הבחור ז. ו.&quot; <br /> <br /> ר' משה היה מופתע, אבל מיד סיפר את כל הידוע לו על ר' זושא. מיד בתום דבריו עלה [[הרבי]] אל דירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==מקים &quot;תומכי תמימים&quot; בלוד== <br /> <br /> בתחילת חודש [[שבט]] [[תש&quot;ט]], זמן קצר לאחר ששלוש-עשרה משפחות חב&quot;דיות התיישבו בקצה העיר [[לוד]], סמוך לתחנת הרכבת. ר' זושא הבין כי חייבים להקים ישיבה עבור ילדי משפחות אלו ועבור משפחות חסידי חב&quot;ד נוספות שעלו זה לא מכבר מרוסיה. <br /> <br /> יום אחד הוא הגיע ללוד וראה בניין בן שלוש קומות ששימש בעבר כבית מלון קטן. הבניין היה סמוך לבתים בהם התיישבו המשפחות החב&quot;דיות, ובעיניו זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. הוא לא התייעץ ולא תיכנן כיצד ומה לעשות; הוא פשוט נכנס לבניין, הביא עמו מנעול גדול, נעל את דלת הבניין וקבע עובדה - כאן תהיה ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו באחד המבנים ליד תחנת הרכבת. לשאלתם מי נתן לו רשות להקים ישיבה בבניין שאינו שייך לו, ענה כי את האישור לכניסה קיבל מהמושל הצבאי. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וראו את נכונותו להביא את המסמך, וויתרו ואמרו לו כי אין צורך, והם מאמינים לו&quot;, ועזבו את המקום. <br /> <br /> כך נוסדה ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא עם הקמתה בחסות [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ועל פי הוראות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> <br /> בתקופה הבאה, המשיך ר' זושא להקדיש את כוחותיו למען הישיבה כפי שמסופר בספר [[הפרטיזן]]:<br /> <br /> ''&quot;בגלל המצב הקשה של הישיבה, החל ר' זושא לאסוף כספים בכל רחבי הארץ ובעיקר בירושלים [...]''<br /> <br /> &quot;בי&quot;א באלול תש&quot;ט כתב ר' זושא לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ על הישיבה:<br /> <br /> &quot;בעזרת השם יתברך זה כבר כשמונה חודשים שהנני עוסק בישיבה בלוד. עבודתי היא בתור מנהל הישיבה והחדר בענייני גשמיות. במשך הזמן הייתי בכמה מושבות ובתי כנסת שנעשה על ידי מגביות לטובת הישיבה והחדר בלוד….&quot;.<br /> <br /> &quot;ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ עונה לו במכתב מערב ראש השנה תש&quot;י:<br /> <br /> &quot;במענה על מכתבו מי&quot;א אלול התענגתי לקרוא מעבודתו בהתמסרות לטובת הישיבה בלוד, ואשר בעזרת השם יתברך הוא מצליח בזה&quot;. [...]<br /> <br /> &quot;למרות שהמצב הכלכלי בישיבה היה קשה, ר' זושא ראה חובה וזכות לעשות כל מאמץ להרבות את מספר התלמידים בישיבה. כיעד ראשון החל להשפיע על חסידי חב&quot;ד או משפחות מגזע חב&quot;ד, ברחבי הארץ להוציא את ילדיהם ממוסדות שאינם חב&quot;דיים ולשולחם לישיבה כדי שיזכו לקבל חינוך חסידי ראוי&quot;.''<br /> <br /> בספר מסופר עוד, כי לר' זושא היה חלק חשוב בהבאת ילדי עולי תימן לישיבה בלוד, הן אלו שהגיעו מחבן ובהם בני המשפחות העניפות: מפעי, הלל, מעטוף ושמח, והן את בני משפחת מזרחי שעלו עשרות שנים קודם.<br /> <br /> ==ממייסדי ה'רשת'== <br /> <br /> בשנים הראשונות שלאחר מלחמת השחרור, פעל ר' זושא בקרב העולים החדשים שהגיעו לארץ מרחבי תבל, וביקש להקים מוסד שיקלוט את ילדי העולים. על כך כתב לרבי, במכתב מפורט. <br /> <br /> ביום ה' ב[[תמוז]] תשי&quot;א השיב לו הרבי על הצעתו - בהצעה אחרת להקים את &quot;[[רשת אוהלי יוסף יצחק באה&quot;ק]]&quot;: <br /> <br /> ''&quot;בנוגע לשאלתו הפרטית, מה שמנהל עתה משא ומתן בעניין מוסד העומד תחת רשות מפלגה, הנה קצת פליאה בעיני, שהרי לכאורה הרי יכול להשקיע כוחותיו באופן שיהיה בד' אמות של חב&quot;ד. <br /> <br /> ''.. כיון שנראה ממכתבו יש בידו לקחת חלק בראש ביסוד מוסדות חינוך וגם באופן שהאמצעים לזה נמצאים שם על אתר, וכמו במוסד שהוא שואל חוות דעתי עתה במכתבו זה, הנה כדאי הוא שיתעניין בהאפשרות לייסד שם (בארץ הקודש ת&quot;ו) גם כן מוסדות שיכנסו ברשת המוסדות חינוך שיסדו במרוקו ונקראים על שם כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, אשר ברשת מוסדות חינוך אלו נמצאים מוסדות החל מלימוד אלף בית עד בית מדרש למורים ורבנים&quot;.<br /> <br /> הרבי ידע את מהותו של ר' זושא שהיה בעל מרץ גדול לכל דבר שבקדושה, וביקש מעסקני חב&quot;ד לרותמו לפעילות החב&quot;דית, כפי שמסופר בספר [[הפרטיזן]]:<br /> ''<br /> &quot;הרבי העריך כל השנים את פעילותו הברוכה והנמרצת. אבל עסקנים ותיקים חששו מכך שבחור צעיר יעמוד בראש מוסדות חדשים שזה עתה קמים, למרות שחסידי חב&quot;ד בארץ הקודש היוו ציבור קטן יחסית והמצב הכספי היה קשה, הרבי כותב לאחד מחשובי העסקנים את השורות הבאות: <br /> <br /> &quot;בטח ידוע לכת&quot;ר שהנני עומד בקישור מכתבים עם הרה&quot;ח וו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;נ עוסק בצ&quot;צ באמונה וכו' הרח&quot;ז וילימובסקי, אשר כנראה הוא בעל מרץ…. וכבר קיבלתי ממנו איזה הצעות בעניין מוסדות חינוך בשם אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש&quot;.<br /> <br /> בהמשך המכתב כותב הרבי כי כדאי לנצל את מרצו הרב: <br /> <br /> &quot;ובפרט שאין אנחנו עשירים כל כך באנשים בעלי מרץ ומחנכים&quot;.''<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ר' זושא ניגש לעבודה, כאשר מידי זמן קיבל הוראות מהרבי כיצד לנהוג במוסד הנמצא בהקמה. חודשים ספורים מאז הגיעה ההוראה להקים את הרשת, וכבר נפתחו ארבע מחלקות בהם לימדו ילדים תורה בשעות אחר הצהרים.<br /> <br /> הרבי ביקש דרש בתוקף מכל עסקני חב&quot;ד ובהם ר' זושא, להשיג אישור ממשלתי ל&quot;זרם בלתי זרמי&quot; עבור הרשת. באותם ימים היו בתי ספר שהשתייכו לזרם הממלכתי והיו לממלכתי דתי וכו', והרבי ביקש שבתי ספר חב&quot;ד יוכרו כזרם בלתי זרמי, אלא שבמשרדים הנוגעים בדבר, שללו את הרעיון, עד שר' זושא בתיחכום רב, הצליח לקבל את האישורים המתאימים. כך נפרצה הדרך להקמת בתי הספר של הרשת. <br /> <br /> ובפתיחת שנת הלימודים תשי&quot;ג, ארבע המחלקות של הרשת, הפכו לבתי ספר של ממש. <br /> <br /> בתקופה הראשונה היה ר' זושא מנהל ה'רשת', עד שהרב [[דוד חנזין]] מונה לתפקיד, ואילו ר' זושא המשיך לכהן כחבר הנהלת הרשת, אליה היה מסור בלב ונפש, במשך כל השנים. הוא הירבה לבקר בבתי ספר של הרשת, וסייע רבות למנהלי בתי הספר בתחומים שונים. כמו כן לקראת כל 'תשרי' הגיע לכל בתי הספר, ודאג שהתלמידים יכתבו מכתבים לרבי, ולאחר תשרי, היה מחלק לתלמידים 'לעקח' שקיבל עבורם מהרבי. <br /> <br /> בשנים הראשונות לפעילותו מלבד הקמת הישיבה בלוד, ייסד גם את ארגון [[נשי חב&quot;ד בארץ הקודש]], הפיץ ספרי חסידות והיה מהפעילים הבולטים במסגרת עבודת [[צעירי חב&quot;ד]], והכול בהכוונת ובעידוד הרבי.<br /> <br /> ==למען [[כפר חב&quot;ד]]== <br /> <br /> במשך השנים ראה הרבי בהרחבה ובביסוס ופיתוח של [[כפר חב&quot;ד]] מטרה חשובה מאוד.<br /> <br /> בחודש תשרי [[תשכ&quot;א]], בעת שהיה לראשונה אצל הרבי, נכנס ל[[יחידות]] וסיפר אודות עבודתו הציבורית, ושאל את הרבי על אודות המשך דרכו. הרבי הורה לו להשקיע את עצמו בשני עניינים עיקריים, והראשון שבהם בתפקיד מזכיר [[ועד כפר חב&quot;ד]]. זמן קצר לאחר ששב מ-‏[[770]], מונה למזכיר ועד כפר חב&quot;ד, ובכך מומשה הוראת הרבי. הענין השני בו השקיע עצמו, היה ה'רשת'. <br /> <br /> ר' זושא ניצל היטב את תפקידו כמזכיר למען תושבי הכפר ומוסדותיו. הוא סייע לכלל ולפרט במה שהתבקש וגם במה שלא. די היה לו לשמוע שפלוני זקוק לעזרה, מדירה ראויה ועד עזרה רפואית או אחרת, ותמיד היה בא ומציע עזרה, ופועל במרץ לטובת כולם. <br /> <br /> =='מבקר'== <br /> <br /> החל משלהי שנת תשי&quot;א, ביקשו הרבי לכתוב על הנעשה במוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש עד לפרטי פרטים. במכתבים הרבים שקיבל מהרבי, מופיעה שוב ושוב דרישה ותביעה לכתוב כמה שיותר, בייחוד שיבח אותו הרבי על כתיבה אודות כפר חב&quot;ד. <br /> <br /> יותר מ-‏25 שנה היה ר' זושא מדווח לרבי על כל מה שראה או שמע מהנעשה ב[[ארץ הקודש]], והכל על פי הוראות הרבי כאמור לעיל. במשך שנים רבות היה ר' זושא נוסע ברחבי הארץ, לארכה ולרחבה, בגין תפקידיו הרבים, ומה שהיה רואה ושומע - היה מדווח. <br /> <br /> מצב זה התחזק לאחר חודש שבט [[תשל&quot;ז]], בעת כינוס של חסידי חב&quot;ד שאורגן על ידי [[בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק]], או אז התמנה ל'מבקר' רישמי, ומכיוון שכך החל במסעות מסודרים בכל רחבי הארץ, במטרה להגיע לכל מקום בו מתגוררים חסידי חב&quot;ד, והיה מדווח לרבי על הנעשה. <br /> <br /> הוא היה עומד בצומת הכניסה לכפר חב&quot;ד ומושיט ידיו ל&quot;טרמפ&quot; לרכב שיצא מכפר חב&quot;ד. לכל מקום אליו היה נוסע בעל הרכב שעצר לו, היה מצטרף. לא היה משנה לו אם הלה נוסע לבאר שבע או לצפת, לעפולה או לירושלים... כך היה מסתובב בכל המקומות, שוהה בכל מקום כמה שעות או כמה ימים, כפי הנדרש, ובפרט במקומות בהם שהו שלוחים או חסידי חב&quot;ד בכלל. <br /> <br /> בכל מקום היה ר' זושא מעודד את מי שצריך, דוחף לפעולה את מי שצריך, מסתובב במקום כמי שכל הזמן שבעולם עומד לרשותו, והוא כמו מחפש להעביר את זמנו. כך &quot;רחרח&quot; וידע היטב מה קורה בכל מקום. הוא עשה זאת באופן המיוחד לו, בצורה שאף אחד לא ידע מה הוא עושה, ואם יש בכלל איזו תכלית בעובדת בואו למקום. מי שהיה צריך לדעת - ידע. <br /> <br /> בשעות הפנויות היה יושב לעצמו וכותב בכתב גדול וצפוף על גיליונות גדולים של נייר. כששאלוהו מה הוא כותב, היה משיב: &quot;סוד צבאי!&quot; <br /> <br /> היו אז שהתבטאו עליו כי הוא &quot;מרגל&quot; של הרבי-הרמטכ&quot;ל, והדוחו&quot;ת היו דוחו&quot;ת צבאיים מודיעיניים לכל דבר ועניין.<br /> <br /> ==לימין השלוחים== <br /> <br /> &quot;ר' זושא היה דואג לכל [[שליחות|שליח]], בכל מקום בארץ ישראל, גם אם היה מתגורר בפינה רחוקה. כאשר הצליח השליח להקים משהו, או לפעול עניין, קטן כגדול, היה מוצא לנכון לעודד אותו. העידוד לא מתבטא במילים טובות בלבד או בטפיחה על השכם, אלא בכך שר' זושא הטריח עצמו לעירו ולביתו של השליח, גם אם היה בקצה הארץ, והיה מעודדו וממריצו בהמשך עבודתו. <br /> <br /> הרבי הורה לעסקני חב&quot;ד לסייע למינוי רבנים חב&quot;דיים לקבל תפקידי רבני ערים. מי שפעלו והצליחו בעניין, היו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' זושא, שעבדו בתיאום פעולה מלא. הם נסעו לערים שונות ודיברו עם עסקנים, גבאי בתי כנסת וראשי ערים מקומיים, כדי שאלו יפעלו למען מינויו של הרב שבדרך כלל פעל גם כשליח בעירו. בדרך כלל, לאחר שעבודתם הוכתרה בהצלחה והבחירה התקבלה, המשיכו לסייע לרב החדש והצעיר. <br /> <br /> קשר מיוחד שרר בין ר' זושא לבין הרב שלמה גורן, שהיה אז הרב הראשי לישראל; כך הצליח ר' זושא לקבל 'כושר' לרב עיר עבור רבנים רבים, הליך שבדרך כלל נמשך שנים רבות. <br /> <br /> ==הרבי מכנהו &quot;פרטיזן&quot;== <br /> <br /> [[תמונה:זושא_וילימובסקי2.jpg|left|thumb|300px| משמח את הקהל ב'שמחת בית השואבה']]<br /> במשך שנים רבות הקפיד ר' זושא להגיע לרבי בכל חודש תשרי, עד שהפך להיות חלק מהאווירה. הוא למעשה שימש כראש הקבוצה הראשונה מארץ הקודש שהגיעה לרבי. לאחר כל תפילה החל לנגן [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגון]] שמח, והרבי עודדו. [[התוועדות|בהתוועדויות]] עמד מאחורי הרבי, והיה מעודד ומנווט את שירת החסידים; הוא גם היה ממונה על השיעורים לאורחים, ובשנים האחרונות היה חלק בלתי נפרד מ[[שמחת בית השואבה]] בעמדו על חבית גבוהה, מחלל בחליל ומשמח את המשתתפים. <br /> <br /> באחת השנים כתב ר' זושא לרבי, כי העבודה הרבה בחודש תשרי מפיחה בו חיות מיוחדת לכל השנה כולה. <br /> <br /> אל הרבי הגיע לראשונה לקראת חודש תשרי תשכ&quot;א. בשבת שלפני [[ראש השנה]], בעת ה[[התוועדות]], במעמד קהל חסידים הזכיר הרבי את ר' זושא בתוארו הקדום &quot;פרטיזן&quot;, בבארו את עבודת הפרטיזן: <br /> <br /> ''&quot;ישנו כאן יהודי שקוראים לו זושא וילימובסקי, והוא פרטיזן, ענינו של פרטיזן הוא שאינו מביט על דברים גדולים ולא על דברים קטנים אלא מבצע את ענייני המלוכה. כיון שנשארו עוד 20 או 21 עניינים שצריכים לבצע לקראת בוא המשיח, צריכים לעבוד באופן פרטיזני. זה אמנם לא מסודר אך זה על פי הכוונה&quot;.<br /> <br /> באותה התוועדות דיבר הרבי על חשיבות לימוד התורה בכלל, ועל ידי האורחים שבאו ל-‏770 בפרט. בהקשר לכך שאל הרבי את ר' זושא אם הוא מסכים להיות אחראי על ארגון השיעורים לאורחים. ר' זושא השיב בחיוב. הרבי הוסיף ושאל אם הוא צריך עוזרים, ור' זושא ענה בשלילה. <br /> <br /> הרבי נתן לר' זושא את הגביע שלו, ור' זושא שתה את היין שהיה בגביע והחזיר לרבי. לאחר מכן נתן לו הרבי את קערת המזונות שהייתה מונחת לפניו, ומיד חטפו החסידים את כל המזונות. ר' זושא הביט על הרבי מבלי שידע כיצד עליו לנהוג. הרבי הביט ימינה ושמאלה, וכעבור שניות חזרו כל המזונות לקערה. כשר' זושא החל ללכת בין הספסלים לעבר מקומו הקבוע, אמר לו הרבי: &quot;תלך ישר, אני שומר עליך&quot;. <br /> <br /> זו הייתה הפעם הראשונה שהרבי כינהו פרטיזן. במשך השנים המשיך הרבי לכנותו בכינוי 'הפרטיזן' ו'מיין פרטיזן' [= הפרטיזן שלי]. פעמים אירע שהרבי לא ראה את ר' זושא בהתוועדויות, והרבי שאל &quot;וואו איז מיין פרטיזן?&quot; [= איפה הפרטיזן שלי?] כינוי זה דבק בו, והחסידים אף הם כינוהו על פה ועלי כתב: הפרטיזן. <br /> <br /> דרך פרטיזנית זו הייתה הדרך בה פעל כל העת. לא היו לו מקורות מימון, עובדים או עוזרים אישיים, אבל הוא פעל בכל המרץ, בכל מקום שהיו צריכים אותו, ונכח בכל מקום שידע שצריכים אותו - והכל בפשטות מבלי שנשא בתפקיד רשמי ומבלי שקיבל משכורת. בהרבה מקומות הוא זרע זרעים, ונתן לאחרים להמשיך לטפל בצמחים שיגדלו. כך היה בישיבה בלוד, דרך ה'רשת' וכלה בביסוס ופיתוח כפר חב&quot;ד, והעזרה האגדית שלו לשלוחי הרבי בכל מקום שהם. <br /> <br /> מידת השמחה הייתה חלק בלתי נפרד ממנו. תמיד היה בידו בקבוק משקה, והוא רקד בכל עת מצוא. לפני הטיסה ובזמן הטיסה, בהתוועדויות ובסעודות של הכנסת אורחים, בהתוועדויות עמד מאחורי הרבי ומעודד ומנווט את השירה; בעת חלוקת 'כוס של ברכה' היה רוקד על מקומו במשך שעות ארוכות, מוחא כפיים בעוצמה ומעודד בתנועות ידיים אופייניות את השמחה מסביב.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> ב[[חג הסוכות]] [[תשמ&quot;ז]], נפטר ר' זושא בסוכה של [[אש&quot;ל - הכנסת אורחים]] שעל יד [[770]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[הפרטיזן]]<br /> <br /> *[[הפרטיזן בהוצאת רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1614 כתבה על ר' זושא בבית משיח]<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1979 הפרטיזן מעורב בחנינת שולם שטרקס לנחת רוח הרבי]<br /> <br /> *[http://www.reshet.org.il/chinuch/arc1.asp?aid=439&amp;catid=2 מסכל את סגירת בית ספר חב&quot;ד בנס ציונה]<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=24308 יוזם כינוסי השלוחים]<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=13649 עיתון הצופה על פטירת ר' זושא]<br /> <br /> :&lt;small&gt;חלק מהחומר בערך זה נלקח מתוך הספר &quot;[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]]&quot;.&lt;/small&gt;<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ו]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=13780 2007-08-21T15:43:06Z

<p>Jcsbm: /* מקים &quot;תומכי תמימים&quot; בלוד */</p> <hr /> <div>[[תמונה:זושא_וילימובסקי.jpg|left|thumb|300px| מעודד את השירה בהתוועדות של הרבי בשנת תשד&quot;מ]]<br /> <br /> הרה&quot;ח ר' '''זושא וילימובסקי''' - &quot;[[הפרטיזן]]&quot; - היה מראשי עסקני חב&quot;ד, החל משנת תש&quot;ט כאשר הקים את ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ועד לפטירתו בחג הסוכות [[תשמ&quot;ז]].<br /> <br /> [[הרבי]] כינה את ר' זושא וילימובסקי - &quot;מיין פרטיזן&quot; (הפרטיזן שלי). ר' זושא עבד אכן כמו פרטיזן: הוא היה בכל מקום ובכל זמן שהיה נדרש, הגיח בהפתעה, היה בודק ומדווח לרבי, פועל בתחבולות ולא חת מפני איש והכל בכדי לעשות נחת רוח לרבי. כך היה בעת שפעל כפרטיזן ביערות כנגד הגרמנים ימ&quot;ש, וכך בעת מילוי שליחותו בעולם הזה כפרטיזן של הרבי.<br /> <br /> ==צעירותו==<br /> <br /> הרב זושא וילימובסקי - נולד ביום ד' ב[[ניסן]] [[תרפ&quot;ב]], לאביו הרב יוסף יצחק ולאמו הרבנית מריישא (מרים). אביו כיהן כרב העיר איזיום שברוסיה, ובשנת [[תרפ&quot;ד]], בעת שר' זושא היה בן שנתיים, עברה המשפחה לפולין, שם התמנה אביו לרב ואב-בית-דין בעיר סלץ. <br /> <br /> בצעירותו למד בישיבות שבאיזור מגוריו. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, כאשר רוסיה כבשה את האיזור, נסגרו הישיבות ברחבי המדינה, והוא הבריח את הגבול לליטא שהייתה אז תחת ממשלה עצמאית, שם למד בישיבת ברנוביץ' בראשות הגאון הרב אלחנן וסרמן. בישיבה למד בחברותא עם ה[[חסיד]] ר' [[דוד גרשוביץ]]. דרכיהם של החברים הטובים נפגשו ונפרדו מספר פעמים, עד שהתיישבו שניהם ב[[כפר חב&quot;ד]], כעבור שנים רבות. <br /> <br /> כאשר כבשו הגרמנים את ליטא, נדדה הישיבה ממקום למקום עד שהגיעה לעיירה סאמילישוק, שם התארחו התלמידים בבתי היהודים בעיירה. ר' זושא מצא מקום מגורים בבית משפחה שהאישה הייתה תופרת מקצועית. <br /> <br /> ערב אחד, בתום הלימודים, כאשר חזר לדירה, ראה את בני המשפחה אורזים את מיטלטליהם ומתכוננים לעזוב את הדירה. לנוכח תמיהתו סיפרה התופרת כי קצין גרמני שנהנה מאוד מעבודתה, גילה לה בסוד, שעם עלות השחר כל יהודי העיר יוצאו להורג, והוא יעץ לה לברוח מיד. <br /> <br /> האישה הציעה לר' זושא להצטרף אליהם, אך הוא, במקום להצטרף אליהם ולהציל את עצמו - דבר טבעי מאוד שהתבקש באותם ימים טרופים - החל לעבור בין בתיהם של יהודי העיירה כדי למסור להם את אשר עומד להתרחש עם בוקרו של יום. אותה שעה, חיילים גרמניים כבר ניצבו בכל פינת רחוב, והוא חמק מהם במהירות ובזריזות. את משימתו החשובה סיים זמן קצר לפני שהאיר השחר, רק אז ברח בעצמו. <br /> <br /> ==פרטיזן==<br /> <br /> תלאות המלחמה, אילצו את ר' זושא, ליטול את מקל הנדודים. מליטא נדד לביילורוסיה, שם הוכנס על ידי הנאצים לגטו לידא, וכעבור זמן הועבר למחנה עבודה סמוך. במחנה פגש את ר' [[דוד גרשוביץ]], ידידו משכבר הימים, וביחד הצליחו להימלט מהמחנה והצטרפו ליחידת הפרטיזנים (אוטריאד) בראשותו של המפקד טוביה ביילסקי. <br /> <br /> אוטריאד ביילסקי, הייתה יחידת פרטיזנים רשמית שהיוותה חלק ממערך הפרטיזנים בביילורוסיה, והיא כללה בתוכה גם משפחות רבות, ולא רק לוחמים כמו יחידות אחרות. בניגוד ליחידות פרטיזניות אחרות, מטרתו הראשונה והחשובה של טוביה ביילסקי באוטריאד, לא הייתה מעשי נקם, אלא הצלת נפשות יהודיות מהגיטאות וממחנות העבודה. במשימה זו נטל חלק ר' זושא. <br /> <br /> הוא נכנס שוב ושוב אל הגטו, והבריח משם אנשים דרך תעלות הביוב. יחד עם פרטיזנים אחרים עסק במלאכת קודש זו, עד שפעם אחת באה קבוצת פרטיזנים לגטו ונלכדה באקציית חיסול. למחרת רוכזו כל יהודי הגטו ונשלחו למחנה ההשמדה מיידנאק. רק מעטים הצליחו להימלט ברגע האחרון. <br /> <br /> רוב חברי יחידת הפרטיזנים של ביילסקי לא יצאו בדרך כלל למבצעים נגד הגרמנים, אלא למשימות שמירה והגנה, וכן לפשיטות על כפרים סמוכים כדי להביא מזון. ר' זושא, שהיה בחור ישיבה עד למלחמה, לא היה לוחם, אבל השתתף בפעולות הגנה ובפשיטות מזון. לפני כל פעולה, נשא תפילה לבורא עולם, כי ישמור את הלוחמים מפני כוחות הרשע. גם הלוחמים הבלתי מאמינים שהתחנכו על ברכי הקומוניזם, רחשו כבוד והערצה לזושא הצעיר, שהתחבב על כולם. <br /> <br /> ==חסיד חב&quot;ד==<br /> <br /> מהמלחמה יצא ר' זושא כשהוא פצוע ירי ברגליו. מפצעים אלה סבל רבות במשך כמה שנים, עד שנתרפא. מידי יום היה מחליף תחבושות ברגליו; סימני ריקבון כבר ניכרו בהם. רק לאחר טיפול ממושך הגלידו הפצעים והרגליים הבריאו. <br /> <br /> לאחר תלאות ונדודים הגיע ר' זושא למחנה העקורים קרומונה שבאיטליה, שם התיידד עם החסיד ר' [[שניאור זלמן לוין]]. יחד הקימו במחנה בית כנסת, לטובת הפליטים הרבים, ור' זלמן הוא שקירבו לחסידות חב&quot;ד. ר' זושא התקרב בצעדים מהירים לדרכי החסידות ולתורת החסידות.<br /> <br /> לאחר שעלה ארצה, נכנס ר' זושא ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], והחל ללמוד חסידות בצורה מסודרת תחת הכוונתו של המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]]. באותם ימים קיבל הוראה מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ללמוד שחיטה, לאחר שגולל בפני הרבי את כל התלאות שפקדו אותו בשנות המלחמה. <br /> <br /> כבר בצעירותו בלטו בו תכונותיו כבעל מרץ וברוך כשרונות. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אף ביקש לברר את מהותו. <br /> <br /> היה זה במהלך שנת [[תש&quot;ח]], כאשר החסיד ר' [[משה גוראריה]] מתל אביב שהה ב-[[‏770]], נקרא אל חתנא דבי נשיאה - [[הרמ&quot;ש]], והוא הראה לו פתק בכתב יד קודשו של חמיו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;נא לברר מהותו של הבחור ז. ו.&quot; <br /> <br /> ר' משה היה מופתע, אבל מיד סיפר את כל הידוע לו על ר' זושא. מיד בתום דבריו עלה [[הרבי]] אל דירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==מקים &quot;תומכי תמימים&quot; בלוד== <br /> <br /> בתחילת חודש [[שבט]] [[תש&quot;ט]], זמן קצר לאחר ששלוש-עשרה משפחות חב&quot;דיות התיישבו בקצה העיר [[לוד]], סמוך לתחנת הרכבת. ר' זושא הבין כי חייבים להקים ישיבה עבור ילדי משפחות אלו ועבור משפחות חסידי חב&quot;ד נוספות שעלו זה לא מכבר מרוסיה. <br /> <br /> יום אחד הוא הגיע ללוד וראה בניין בן שלוש קומות ששימש בעבר כבית מלון קטן. הבניין היה סמוך לבתים בהם התיישבו המשפחות החב&quot;דיות, ובעיניו זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. הוא לא התייעץ ולא תיכנן כיצד ומה לעשות; הוא פשוט נכנס לבניין, הביא עמו מנעול גדול, נעל את דלת הבניין וקבע עובדה - כאן תהיה ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו באחד המבנים ליד תחנת הרכבת. לשאלתם מי נתן לו רשות להקים ישיבה בבניין שאינו שייך לו, ענה כי את האישור לכניסה קיבל מהמושל הצבאי. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וראו את נכונותו להביא את המסמך, וויתרו ואמרו לו כי אין צורך, והם מאמינים לו&quot;, ועזבו את המקום. <br /> <br /> כך נוסדה ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא עם הקמתה בחסות [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ועל פי הוראות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> <br /> בתקופה הבאה, המשיך ר' זושא להקדיש את כוחותיו למען הישיבה כפי שמסופר בספר [[הפרטיזן]]:<br /> <br /> ''&quot;בגלל המצב הקשה של הישיבה, החל ר' זושא לאסוף כספים בכל רחבי הארץ ובעיקר בירושלים [...]''<br /> <br /> &quot;בי&quot;א באלול תש&quot;ט כתב ר' זושא לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ על הישיבה:<br /> <br /> &quot;בעזרת השם יתברך זה כבר כשמונה חודשים שהנני עוסק בישיבה בלוד. עבודתי היא בתור מנהל הישיבה והחדר בענייני גשמיות. במשך הזמן הייתי בכמה מושבות ובתי כנסת שנעשה על ידי מגביות לטובת הישיבה והחדר בלוד….&quot;.<br /> <br /> &quot;ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ עונה לו במכתב מערב ראש השנה תש&quot;י:<br /> <br /> &quot;במענה על מכתבו מי&quot;א אלול התענגתי לקרוא מעבודתו בהתמסרות לטובת הישיבה בלוד, ואשר בעזרת השם יתברך הוא מצליח בזה&quot;. [...]<br /> <br /> &quot;למרות שהמצב הכלכלי בישיבה היה קשה, ר' זושא ראה חובה וזכות לעשות כל מאמץ להרבות את מספר התלמידים בישיבה. כיעד ראשון החל להשפיע על חסידי חב&quot;ד או משפחות מגזע חב&quot;ד, ברחבי הארץ להוציא את ילדיהם ממוסדות שאינם חב&quot;דיים ולשולחם לישיבה כדי שיזכו לקבל חינוך חסידי ראוי&quot;.''<br /> <br /> בספר מסופר עוד, כי לר' זושא היה חלק חשוב בהבאת ילדי עולי תימן לישיבה בלוד, הן אלו שהגיעו מחבן ובהם בני המשפחות העניפות: מפעי, הלל, מעטוף ושמח, והן את בני משפחת מזרחי שעלו עשרות שנים קודם.<br /> <br /> ==ממייסדי ה'רשת'== <br /> <br /> בשנים הראשונות שלאחר מלחמת השחרור, פעל ר' זושא בקרב העולים החדשים שהגיעו לארץ מרחבי תבל, וביקש להקים מוסד שיקלוט את ילדי העולים. על כך כתב לרבי, במכתב מפורט. <br /> <br /> ביום ה' ב[[תמוז]] תשי&quot;א השיב לו הרבי על הצעתו - בהצעה אחרת להקים את &quot;[[רשת אוהלי יוסף יצחק באה&quot;ק]]&quot;: <br /> <br /> ''&quot;בנוגע לשאלתו הפרטית, מה שמנהל עתה משא ומתן בעניין מוסד העומד תחת רשות מפלגה, הנה קצת פליאה בעיני, שהרי לכאורה הרי יכול להשקיע כוחותיו באופן שיהיה בד' אמות של חב&quot;ד. <br /> <br /> ''.. כיון שנראה ממכתבו יש בידו לקחת חלק בראש ביסוד מוסדות חינוך וגם באופן שהאמצעים לזה נמצאים שם על אתר, וכמו במוסד שהוא שואל חוות דעתי עתה במכתבו זה, הנה כדאי הוא שיתעניין בהאפשרות לייסד שם (בארץ הקודש ת&quot;ו) גם כן מוסדות שיכנסו ברשת המוסדות חינוך שיסדו במרוקו ונקראים על שם כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, אשר ברשת מוסדות חינוך אלו נמצאים מוסדות החל מלימוד אלף בית עד בית מדרש למורים ורבנים&quot;. <br /> <br /> <br /> ר' זושא ניגש לעבודה, כאשר מידי זמן קיבל הוראות מהרבי כיצד לנהוג במוסד הנמצא בהקמה. חודשים ספורים מאז הגיעה ההוראה להקים את הרשת, וכבר נפתחו - ללא אישורים רישמיים - ארבע מחלקות בהם לימדו ילדים תורה בשעות אחר הצהרים. לשם כך התבצע רישום בקרב העולים במעברות. כפי המסופר במבוא לאגרות קודש חלק ה': &quot;ר' זושא ניגש מיד לעבודה ובמשך החודשים הראשונים של שנת [[תשי&quot;ב]] פתח כמה מחלקות לרשת זו&quot;.<br /> <br /> ארבע מחלקות אלו הפכו לבתי ספר של ממש, בחודש אלול תשי&quot;ג. <br /> <br /> בתקופה הראשונה היה ר' זושא מנהל ה'רשת', עד שהרב [[דוד חנזין]] מונה לתפקיד, ואילו ר' זושא המשיך לכהן כחבר הנהלת הרשת, אליה היה מסור בלב ונפש, במשך כל השנים. <br /> <br /> בשנים הראשונות לפעילותו מלבד הקמת הישיבה בלוד, ייסד גם את ארגון [[נשי חב&quot;ד בארץ הקודש]], הפיץ ספרי חסידות והיה מהפעילים הבולטים במסגרת עבודת [[צעירי חב&quot;ד]], והכול בהכוונת ובעידוד הרבי. <br /> <br /> ==למען [[כפר חב&quot;ד]]== <br /> <br /> במשך השנים ראה הרבי בהרחבה ובביסוס ופיתוח של [[כפר חב&quot;ד]] מטרה חשובה מאוד.<br /> <br /> בחודש תשרי [[תשכ&quot;א]], בעת שהיה לראשונה אצל הרבי, נכנס ל[[יחידות]] וסיפר אודות עבודתו הציבורית, ושאל את הרבי על אודות המשך דרכו. הרבי הורה לו להשקיע את עצמו בשני עניינים עיקריים, והראשון שבהם בתפקיד מזכיר [[ועד כפר חב&quot;ד]]. זמן קצר לאחר ששב מ-‏[[770]], מונה למזכיר ועד כפר חב&quot;ד, ובכך מומשה הוראת הרבי. הענין השני בו השקיע עצמו, היה ה'רשת'. <br /> <br /> ר' זושא ניצל היטב את תפקידו כמזכיר למען תושבי הכפר ומוסדותיו. הוא סייע לכלל ולפרט במה שהתבקש וגם במה שלא. די היה לו לשמוע שפלוני זקוק לעזרה, מדירה ראויה ועד עזרה רפואית או אחרת, ותמיד היה בא ומציע עזרה, ופועל במרץ לטובת כולם. <br /> <br /> =='מבקר'== <br /> <br /> החל משלהי שנת תשי&quot;א, ביקשו הרבי לכתוב על הנעשה במוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש עד לפרטי פרטים. במכתבים הרבים שקיבל מהרבי, מופיעה שוב ושוב דרישה ותביעה לכתוב כמה שיותר, בייחוד שיבח אותו הרבי על כתיבה אודות כפר חב&quot;ד. <br /> <br /> יותר מ-‏25 שנה היה ר' זושא מדווח לרבי על כל מה שראה או שמע מהנעשה ב[[ארץ הקודש]], והכל על פי הוראות הרבי כאמור לעיל. במשך שנים רבות היה ר' זושא נוסע ברחבי הארץ, לארכה ולרחבה, בגין תפקידיו הרבים, ומה שהיה רואה ושומע - היה מדווח. <br /> <br /> מצב זה התחזק לאחר חודש שבט [[תשל&quot;ז]], בעת כינוס של חסידי חב&quot;ד שאורגן על ידי [[בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק]], או אז התמנה ל'מבקר' רישמי, ומכיוון שכך החל במסעות מסודרים בכל רחבי הארץ, במטרה להגיע לכל מקום בו מתגוררים חסידי חב&quot;ד, והיה מדווח לרבי על הנעשה. <br /> <br /> הוא היה עומד בצומת הכניסה לכפר חב&quot;ד ומושיט ידיו ל&quot;טרמפ&quot; לרכב שיצא מכפר חב&quot;ד. לכל מקום אליו היה נוסע בעל הרכב שעצר לו, היה מצטרף. לא היה משנה לו אם הלה נוסע לבאר שבע או לצפת, לעפולה או לירושלים... כך היה מסתובב בכל המקומות, שוהה בכל מקום כמה שעות או כמה ימים, כפי הנדרש, ובפרט במקומות בהם שהו שלוחים או חסידי חב&quot;ד בכלל. <br /> <br /> בכל מקום היה ר' זושא מעודד את מי שצריך, דוחף לפעולה את מי שצריך, מסתובב במקום כמי שכל הזמן שבעולם עומד לרשותו, והוא כמו מחפש להעביר את זמנו. כך &quot;רחרח&quot; וידע היטב מה קורה בכל מקום. הוא עשה זאת באופן המיוחד לו, בצורה שאף אחד לא ידע מה הוא עושה, ואם יש בכלל איזו תכלית בעובדת בואו למקום. מי שהיה צריך לדעת - ידע. <br /> <br /> בשעות הפנויות היה יושב לעצמו וכותב בכתב גדול וצפוף על גיליונות גדולים של נייר. כששאלוהו מה הוא כותב, היה משיב: &quot;סוד צבאי!&quot; <br /> <br /> היו אז שהתבטאו עליו כי הוא &quot;מרגל&quot; של הרבי-הרמטכ&quot;ל, והדוחו&quot;ת היו דוחו&quot;ת צבאיים מודיעיניים לכל דבר ועניין.<br /> <br /> ==לימין השלוחים== <br /> <br /> &quot;ר' זושא היה דואג לכל [[שליחות|שליח]], בכל מקום בארץ ישראל, גם אם היה מתגורר בפינה רחוקה. כאשר הצליח השליח להקים משהו, או לפעול עניין, קטן כגדול, היה מוצא לנכון לעודד אותו. העידוד לא מתבטא במילים טובות בלבד או בטפיחה על השכם, אלא בכך שר' זושא הטריח עצמו לעירו ולביתו של השליח, גם אם היה בקצה הארץ, והיה מעודדו וממריצו בהמשך עבודתו. <br /> <br /> הרבי הורה לעסקני חב&quot;ד לסייע למינוי רבנים חב&quot;דיים לקבל תפקידי רבני ערים. מי שפעלו והצליחו בעניין, היו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' זושא, שעבדו בתיאום פעולה מלא. הם נסעו לערים שונות ודיברו עם עסקנים, גבאי בתי כנסת וראשי ערים מקומיים, כדי שאלו יפעלו למען מינויו של הרב שבדרך כלל פעל גם כשליח בעירו. בדרך כלל, לאחר שעבודתם הוכתרה בהצלחה והבחירה התקבלה, המשיכו לסייע לרב החדש והצעיר. <br /> <br /> קשר מיוחד שרר בין ר' זושא לבין הרב שלמה גורן, שהיה אז הרב הראשי לישראל; כך הצליח ר' זושא לקבל 'כושר' לרב עיר עבור רבנים רבים, הליך שבדרך כלל נמשך שנים רבות. <br /> <br /> ==הרבי מכנהו &quot;פרטיזן&quot;== <br /> <br /> [[תמונה:זושא_וילימובסקי2.jpg|left|thumb|300px| משמח את הקהל ב'שמחת בית השואבה']]<br /> במשך שנים רבות הקפיד ר' זושא להגיע לרבי בכל חודש תשרי, עד שהפך להיות חלק מהאווירה. הוא למעשה שימש כראש הקבוצה הראשונה מארץ הקודש שהגיעה לרבי. לאחר כל תפילה החל לנגן [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגון]] שמח, והרבי עודדו. [[התוועדות|בהתוועדויות]] עמד מאחורי הרבי, והיה מעודד ומנווט את שירת החסידים; הוא גם היה ממונה על השיעורים לאורחים, ובשנים האחרונות היה חלק בלתי נפרד מ[[שמחת בית השואבה]] בעמדו על חבית גבוהה, מחלל בחליל ומשמח את המשתתפים. <br /> <br /> באחת השנים כתב ר' זושא לרבי, כי העבודה הרבה בחודש תשרי מפיחה בו חיות מיוחדת לכל השנה כולה. <br /> <br /> אל הרבי הגיע לראשונה לקראת חודש תשרי תשכ&quot;א. בשבת שלפני [[ראש השנה]], בעת ה[[התוועדות]], במעמד קהל חסידים הזכיר הרבי את ר' זושא בתוארו הקדום &quot;פרטיזן&quot;, בבארו את עבודת הפרטיזן: <br /> <br /> ''&quot;ישנו כאן יהודי שקוראים לו זושא וילימובסקי, והוא פרטיזן, ענינו של פרטיזן הוא שאינו מביט על דברים גדולים ולא על דברים קטנים אלא מבצע את ענייני המלוכה. כיון שנשארו עוד 20 או 21 עניינים שצריכים לבצע לקראת בוא המשיח, צריכים לעבוד באופן פרטיזני. זה אמנם לא מסודר אך זה על פי הכוונה&quot;.<br /> <br /> באותה התוועדות דיבר הרבי על חשיבות לימוד התורה בכלל, ועל ידי האורחים שבאו ל-‏770 בפרט. בהקשר לכך שאל הרבי את ר' זושא אם הוא מסכים להיות אחראי על ארגון השיעורים לאורחים. ר' זושא השיב בחיוב. הרבי הוסיף ושאל אם הוא צריך עוזרים, ור' זושא ענה בשלילה. <br /> <br /> הרבי נתן לר' זושא את הגביע שלו, ור' זושא שתה את היין שהיה בגביע והחזיר לרבי. לאחר מכן נתן לו הרבי את קערת המזונות שהייתה מונחת לפניו, ומיד חטפו החסידים את כל המזונות. ר' זושא הביט על הרבי מבלי שידע כיצד עליו לנהוג. הרבי הביט ימינה ושמאלה, וכעבור שניות חזרו כל המזונות לקערה. כשר' זושא החל ללכת בין הספסלים לעבר מקומו הקבוע, אמר לו הרבי: &quot;תלך ישר, אני שומר עליך&quot;. <br /> <br /> זו הייתה הפעם הראשונה שהרבי כינהו פרטיזן. במשך השנים המשיך הרבי לכנותו בכינוי 'הפרטיזן' ו'מיין פרטיזן' [= הפרטיזן שלי]. פעמים אירע שהרבי לא ראה את ר' זושא בהתוועדויות, והרבי שאל &quot;וואו איז מיין פרטיזן?&quot; [= איפה הפרטיזן שלי?] כינוי זה דבק בו, והחסידים אף הם כינוהו על פה ועלי כתב: הפרטיזן. <br /> <br /> דרך פרטיזנית זו הייתה הדרך בה פעל כל העת. לא היו לו מקורות מימון, עובדים או עוזרים אישיים, אבל הוא פעל בכל המרץ, בכל מקום שהיו צריכים אותו, ונכח בכל מקום שידע שצריכים אותו - והכל בפשטות מבלי שנשא בתפקיד רשמי ומבלי שקיבל משכורת. בהרבה מקומות הוא זרע זרעים, ונתן לאחרים להמשיך לטפל בצמחים שיגדלו. כך היה בישיבה בלוד, דרך ה'רשת' וכלה בביסוס ופיתוח כפר חב&quot;ד, והעזרה האגדית שלו לשלוחי הרבי בכל מקום שהם. <br /> <br /> מידת השמחה הייתה חלק בלתי נפרד ממנו. תמיד היה בידו בקבוק משקה, והוא רקד בכל עת מצוא. לפני הטיסה ובזמן הטיסה, בהתוועדויות ובסעודות של הכנסת אורחים, בהתוועדויות עמד מאחורי הרבי ומעודד ומנווט את השירה; בעת חלוקת 'כוס של ברכה' היה רוקד על מקומו במשך שעות ארוכות, מוחא כפיים בעוצמה ומעודד בתנועות ידיים אופייניות את השמחה מסביב.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> ב[[חג הסוכות]] [[תשמ&quot;ז]], נפטר ר' זושא בסוכה של [[אש&quot;ל - הכנסת אורחים]] שעל יד [[770]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[הפרטיזן]]<br /> <br /> *[[הפרטיזן בהוצאת רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1614 כתבה על ר' זושא בבית משיח]<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1979 הפרטיזן מעורב בחנינת שולם שטרקס לנחת רוח הרבי]<br /> <br /> *[http://www.reshet.org.il/chinuch/arc1.asp?aid=439&amp;catid=2 מסכל את סגירת בית ספר חב&quot;ד בנס ציונה]<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=24308 יוזם כינוסי השלוחים]<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=13649 עיתון הצופה על פטירת ר' זושא]<br /> <br /> :&lt;small&gt;חלק מהחומר בערך זה נלקח מתוך הספר &quot;[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]]&quot;.&lt;/small&gt;<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ו]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=13779 2007-08-21T15:41:09Z

<p>Jcsbm: /* מקים &quot;תומכי תמימים&quot; בלוד */</p> <hr /> <div>[[תמונה:זושא_וילימובסקי.jpg|left|thumb|300px| מעודד את השירה בהתוועדות של הרבי בשנת תשד&quot;מ]]<br /> <br /> הרה&quot;ח ר' '''זושא וילימובסקי''' - &quot;[[הפרטיזן]]&quot; - היה מראשי עסקני חב&quot;ד, החל משנת תש&quot;ט כאשר הקים את ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ועד לפטירתו בחג הסוכות [[תשמ&quot;ז]].<br /> <br /> [[הרבי]] כינה את ר' זושא וילימובסקי - &quot;מיין פרטיזן&quot; (הפרטיזן שלי). ר' זושא עבד אכן כמו פרטיזן: הוא היה בכל מקום ובכל זמן שהיה נדרש, הגיח בהפתעה, היה בודק ומדווח לרבי, פועל בתחבולות ולא חת מפני איש והכל בכדי לעשות נחת רוח לרבי. כך היה בעת שפעל כפרטיזן ביערות כנגד הגרמנים ימ&quot;ש, וכך בעת מילוי שליחותו בעולם הזה כפרטיזן של הרבי.<br /> <br /> ==צעירותו==<br /> <br /> הרב זושא וילימובסקי - נולד ביום ד' ב[[ניסן]] [[תרפ&quot;ב]], לאביו הרב יוסף יצחק ולאמו הרבנית מריישא (מרים). אביו כיהן כרב העיר איזיום שברוסיה, ובשנת [[תרפ&quot;ד]], בעת שר' זושא היה בן שנתיים, עברה המשפחה לפולין, שם התמנה אביו לרב ואב-בית-דין בעיר סלץ. <br /> <br /> בצעירותו למד בישיבות שבאיזור מגוריו. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, כאשר רוסיה כבשה את האיזור, נסגרו הישיבות ברחבי המדינה, והוא הבריח את הגבול לליטא שהייתה אז תחת ממשלה עצמאית, שם למד בישיבת ברנוביץ' בראשות הגאון הרב אלחנן וסרמן. בישיבה למד בחברותא עם ה[[חסיד]] ר' [[דוד גרשוביץ]]. דרכיהם של החברים הטובים נפגשו ונפרדו מספר פעמים, עד שהתיישבו שניהם ב[[כפר חב&quot;ד]], כעבור שנים רבות. <br /> <br /> כאשר כבשו הגרמנים את ליטא, נדדה הישיבה ממקום למקום עד שהגיעה לעיירה סאמילישוק, שם התארחו התלמידים בבתי היהודים בעיירה. ר' זושא מצא מקום מגורים בבית משפחה שהאישה הייתה תופרת מקצועית. <br /> <br /> ערב אחד, בתום הלימודים, כאשר חזר לדירה, ראה את בני המשפחה אורזים את מיטלטליהם ומתכוננים לעזוב את הדירה. לנוכח תמיהתו סיפרה התופרת כי קצין גרמני שנהנה מאוד מעבודתה, גילה לה בסוד, שעם עלות השחר כל יהודי העיר יוצאו להורג, והוא יעץ לה לברוח מיד. <br /> <br /> האישה הציעה לר' זושא להצטרף אליהם, אך הוא, במקום להצטרף אליהם ולהציל את עצמו - דבר טבעי מאוד שהתבקש באותם ימים טרופים - החל לעבור בין בתיהם של יהודי העיירה כדי למסור להם את אשר עומד להתרחש עם בוקרו של יום. אותה שעה, חיילים גרמניים כבר ניצבו בכל פינת רחוב, והוא חמק מהם במהירות ובזריזות. את משימתו החשובה סיים זמן קצר לפני שהאיר השחר, רק אז ברח בעצמו. <br /> <br /> ==פרטיזן==<br /> <br /> תלאות המלחמה, אילצו את ר' זושא, ליטול את מקל הנדודים. מליטא נדד לביילורוסיה, שם הוכנס על ידי הנאצים לגטו לידא, וכעבור זמן הועבר למחנה עבודה סמוך. במחנה פגש את ר' [[דוד גרשוביץ]], ידידו משכבר הימים, וביחד הצליחו להימלט מהמחנה והצטרפו ליחידת הפרטיזנים (אוטריאד) בראשותו של המפקד טוביה ביילסקי. <br /> <br /> אוטריאד ביילסקי, הייתה יחידת פרטיזנים רשמית שהיוותה חלק ממערך הפרטיזנים בביילורוסיה, והיא כללה בתוכה גם משפחות רבות, ולא רק לוחמים כמו יחידות אחרות. בניגוד ליחידות פרטיזניות אחרות, מטרתו הראשונה והחשובה של טוביה ביילסקי באוטריאד, לא הייתה מעשי נקם, אלא הצלת נפשות יהודיות מהגיטאות וממחנות העבודה. במשימה זו נטל חלק ר' זושא. <br /> <br /> הוא נכנס שוב ושוב אל הגטו, והבריח משם אנשים דרך תעלות הביוב. יחד עם פרטיזנים אחרים עסק במלאכת קודש זו, עד שפעם אחת באה קבוצת פרטיזנים לגטו ונלכדה באקציית חיסול. למחרת רוכזו כל יהודי הגטו ונשלחו למחנה ההשמדה מיידנאק. רק מעטים הצליחו להימלט ברגע האחרון. <br /> <br /> רוב חברי יחידת הפרטיזנים של ביילסקי לא יצאו בדרך כלל למבצעים נגד הגרמנים, אלא למשימות שמירה והגנה, וכן לפשיטות על כפרים סמוכים כדי להביא מזון. ר' זושא, שהיה בחור ישיבה עד למלחמה, לא היה לוחם, אבל השתתף בפעולות הגנה ובפשיטות מזון. לפני כל פעולה, נשא תפילה לבורא עולם, כי ישמור את הלוחמים מפני כוחות הרשע. גם הלוחמים הבלתי מאמינים שהתחנכו על ברכי הקומוניזם, רחשו כבוד והערצה לזושא הצעיר, שהתחבב על כולם. <br /> <br /> ==חסיד חב&quot;ד==<br /> <br /> מהמלחמה יצא ר' זושא כשהוא פצוע ירי ברגליו. מפצעים אלה סבל רבות במשך כמה שנים, עד שנתרפא. מידי יום היה מחליף תחבושות ברגליו; סימני ריקבון כבר ניכרו בהם. רק לאחר טיפול ממושך הגלידו הפצעים והרגליים הבריאו. <br /> <br /> לאחר תלאות ונדודים הגיע ר' זושא למחנה העקורים קרומונה שבאיטליה, שם התיידד עם החסיד ר' [[שניאור זלמן לוין]]. יחד הקימו במחנה בית כנסת, לטובת הפליטים הרבים, ור' זלמן הוא שקירבו לחסידות חב&quot;ד. ר' זושא התקרב בצעדים מהירים לדרכי החסידות ולתורת החסידות.<br /> <br /> לאחר שעלה ארצה, נכנס ר' זושא ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], והחל ללמוד חסידות בצורה מסודרת תחת הכוונתו של המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]]. באותם ימים קיבל הוראה מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ללמוד שחיטה, לאחר שגולל בפני הרבי את כל התלאות שפקדו אותו בשנות המלחמה. <br /> <br /> כבר בצעירותו בלטו בו תכונותיו כבעל מרץ וברוך כשרונות. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אף ביקש לברר את מהותו. <br /> <br /> היה זה במהלך שנת [[תש&quot;ח]], כאשר החסיד ר' [[משה גוראריה]] מתל אביב שהה ב-[[‏770]], נקרא אל חתנא דבי נשיאה - [[הרמ&quot;ש]], והוא הראה לו פתק בכתב יד קודשו של חמיו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;נא לברר מהותו של הבחור ז. ו.&quot; <br /> <br /> ר' משה היה מופתע, אבל מיד סיפר את כל הידוע לו על ר' זושא. מיד בתום דבריו עלה [[הרבי]] אל דירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==מקים &quot;תומכי תמימים&quot; בלוד== <br /> <br /> בתחילת חודש [[שבט]] [[תש&quot;ט]], זמן קצר לאחר ששלוש-עשרה משפחות חב&quot;דיות התיישבו בקצה העיר [[לוד]], סמוך לתחנת הרכבת. ר' זושא הבין כי חייבים להקים ישיבה עבור ילדי משפחות אלו ועבור משפחות חסידי חב&quot;ד נוספות שעלו זה לא מכבר מרוסיה. <br /> <br /> יום אחד הוא הגיע ללוד וראה בניין בן שלוש קומות ששימש בעבר כבית מלון קטן. הבניין היה סמוך לבתים בהם התיישבו המשפחות החב&quot;דיות, ובעיניו זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. הוא לא התייעץ ולא תיכנן כיצד ומה לעשות; הוא פשוט נכנס לבניין, הביא עמו מנעול גדול, נעל את דלת הבניין וקבע עובדה - כאן תהיה ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו באחד המבנים ליד תחנת הרכבת. לשאלתם מי נתן לו רשות להקים ישיבה בבניין שאינו שייך לו, ענה כי את האישור לכניסה קיבל מהמושל הצבאי. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וראו את נכונותו להביא את המסמך, וויתרו ואמרו לו כי אין צורך, והם מאמינים לו&quot;, ועזבו את המקום. <br /> <br /> כך נוסדה ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא עם הקמתה בחסות [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ועל פי הוראות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> <br /> בתקופה הבאה, המשיך ר' זושא להקדיש את כוחותיו למען הישיבה כפי שמסופר בספר [[הפרטיזן]]:<br /> <br /> ''&quot;בגלל המצב הקשה של הישיבה, החל ר' זושא לאסוף כספים בכל רחבי הארץ ובעיקר בירושלים [...]''<br /> <br /> &quot;בי&quot;א באלול תש&quot;ט כתב ר' זושא לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ על הישיבה:<br /> <br /> &quot;בעזרת השם יתברך זה כבר כשמונה חודשים שהנני עוסק בישיבה בלוד. עבודתי היא בתור מנהל הישיבה והחדר בענייני גשמיות. במשך הזמן הייתי בכמה מושבות ובתי כנסת שנעשה על ידי מגביות לטובת הישיבה והחדר בלוד….&quot;.<br /> <br /> &quot;ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ עונה לו במכתב מערב ראש השנה תש&quot;י:<br /> <br /> &quot;במענה על מכתבו מי&quot;א אלול התענגתי לקרוא מעבודתו בהתמסרות לטובת הישיבה בלוד, ואשר בעזרת השם יתברך הוא מצליח בזה&quot;. [...]<br /> <br /> &quot;למרות שהמצב הכלכלי בישיבה היה קשה, ר' זושא ראה חובה וזכות לעשות כל מאמץ להרבות את מספר התלמידים בישיבה. כיעד ראשון החל להשפיע על חסידי חב&quot;ד או משפחות מגזע חב&quot;ד, ברחבי הארץ להוציא את ילדיהם ממוסדות שאינם חב&quot;דיים ולשולחם לישיבה כדי שיזכו לקבל חינוך חסידי ראוי&quot;.''<br /> <br /> ==ממייסדי ה'רשת'== <br /> <br /> בשנים הראשונות שלאחר מלחמת השחרור, פעל ר' זושא בקרב העולים החדשים שהגיעו לארץ מרחבי תבל, וביקש להקים מוסד שיקלוט את ילדי העולים. על כך כתב לרבי, במכתב מפורט. <br /> <br /> ביום ה' ב[[תמוז]] תשי&quot;א השיב לו הרבי על הצעתו - בהצעה אחרת להקים את &quot;[[רשת אוהלי יוסף יצחק באה&quot;ק]]&quot;: <br /> <br /> ''&quot;בנוגע לשאלתו הפרטית, מה שמנהל עתה משא ומתן בעניין מוסד העומד תחת רשות מפלגה, הנה קצת פליאה בעיני, שהרי לכאורה הרי יכול להשקיע כוחותיו באופן שיהיה בד' אמות של חב&quot;ד. <br /> <br /> ''.. כיון שנראה ממכתבו יש בידו לקחת חלק בראש ביסוד מוסדות חינוך וגם באופן שהאמצעים לזה נמצאים שם על אתר, וכמו במוסד שהוא שואל חוות דעתי עתה במכתבו זה, הנה כדאי הוא שיתעניין בהאפשרות לייסד שם (בארץ הקודש ת&quot;ו) גם כן מוסדות שיכנסו ברשת המוסדות חינוך שיסדו במרוקו ונקראים על שם כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, אשר ברשת מוסדות חינוך אלו נמצאים מוסדות החל מלימוד אלף בית עד בית מדרש למורים ורבנים&quot;. <br /> <br /> <br /> ר' זושא ניגש לעבודה, כאשר מידי זמן קיבל הוראות מהרבי כיצד לנהוג במוסד הנמצא בהקמה. חודשים ספורים מאז הגיעה ההוראה להקים את הרשת, וכבר נפתחו - ללא אישורים רישמיים - ארבע מחלקות בהם לימדו ילדים תורה בשעות אחר הצהרים. לשם כך התבצע רישום בקרב העולים במעברות. כפי המסופר במבוא לאגרות קודש חלק ה': &quot;ר' זושא ניגש מיד לעבודה ובמשך החודשים הראשונים של שנת [[תשי&quot;ב]] פתח כמה מחלקות לרשת זו&quot;.<br /> <br /> ארבע מחלקות אלו הפכו לבתי ספר של ממש, בחודש אלול תשי&quot;ג. <br /> <br /> בתקופה הראשונה היה ר' זושא מנהל ה'רשת', עד שהרב [[דוד חנזין]] מונה לתפקיד, ואילו ר' זושא המשיך לכהן כחבר הנהלת הרשת, אליה היה מסור בלב ונפש, במשך כל השנים. <br /> <br /> בשנים הראשונות לפעילותו מלבד הקמת הישיבה בלוד, ייסד גם את ארגון [[נשי חב&quot;ד בארץ הקודש]], הפיץ ספרי חסידות והיה מהפעילים הבולטים במסגרת עבודת [[צעירי חב&quot;ד]], והכול בהכוונת ובעידוד הרבי. <br /> <br /> ==למען [[כפר חב&quot;ד]]== <br /> <br /> במשך השנים ראה הרבי בהרחבה ובביסוס ופיתוח של [[כפר חב&quot;ד]] מטרה חשובה מאוד.<br /> <br /> בחודש תשרי [[תשכ&quot;א]], בעת שהיה לראשונה אצל הרבי, נכנס ל[[יחידות]] וסיפר אודות עבודתו הציבורית, ושאל את הרבי על אודות המשך דרכו. הרבי הורה לו להשקיע את עצמו בשני עניינים עיקריים, והראשון שבהם בתפקיד מזכיר [[ועד כפר חב&quot;ד]]. זמן קצר לאחר ששב מ-‏[[770]], מונה למזכיר ועד כפר חב&quot;ד, ובכך מומשה הוראת הרבי. הענין השני בו השקיע עצמו, היה ה'רשת'. <br /> <br /> ר' זושא ניצל היטב את תפקידו כמזכיר למען תושבי הכפר ומוסדותיו. הוא סייע לכלל ולפרט במה שהתבקש וגם במה שלא. די היה לו לשמוע שפלוני זקוק לעזרה, מדירה ראויה ועד עזרה רפואית או אחרת, ותמיד היה בא ומציע עזרה, ופועל במרץ לטובת כולם. <br /> <br /> =='מבקר'== <br /> <br /> החל משלהי שנת תשי&quot;א, ביקשו הרבי לכתוב על הנעשה במוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש עד לפרטי פרטים. במכתבים הרבים שקיבל מהרבי, מופיעה שוב ושוב דרישה ותביעה לכתוב כמה שיותר, בייחוד שיבח אותו הרבי על כתיבה אודות כפר חב&quot;ד. <br /> <br /> יותר מ-‏25 שנה היה ר' זושא מדווח לרבי על כל מה שראה או שמע מהנעשה ב[[ארץ הקודש]], והכל על פי הוראות הרבי כאמור לעיל. במשך שנים רבות היה ר' זושא נוסע ברחבי הארץ, לארכה ולרחבה, בגין תפקידיו הרבים, ומה שהיה רואה ושומע - היה מדווח. <br /> <br /> מצב זה התחזק לאחר חודש שבט [[תשל&quot;ז]], בעת כינוס של חסידי חב&quot;ד שאורגן על ידי [[בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק]], או אז התמנה ל'מבקר' רישמי, ומכיוון שכך החל במסעות מסודרים בכל רחבי הארץ, במטרה להגיע לכל מקום בו מתגוררים חסידי חב&quot;ד, והיה מדווח לרבי על הנעשה. <br /> <br /> הוא היה עומד בצומת הכניסה לכפר חב&quot;ד ומושיט ידיו ל&quot;טרמפ&quot; לרכב שיצא מכפר חב&quot;ד. לכל מקום אליו היה נוסע בעל הרכב שעצר לו, היה מצטרף. לא היה משנה לו אם הלה נוסע לבאר שבע או לצפת, לעפולה או לירושלים... כך היה מסתובב בכל המקומות, שוהה בכל מקום כמה שעות או כמה ימים, כפי הנדרש, ובפרט במקומות בהם שהו שלוחים או חסידי חב&quot;ד בכלל. <br /> <br /> בכל מקום היה ר' זושא מעודד את מי שצריך, דוחף לפעולה את מי שצריך, מסתובב במקום כמי שכל הזמן שבעולם עומד לרשותו, והוא כמו מחפש להעביר את זמנו. כך &quot;רחרח&quot; וידע היטב מה קורה בכל מקום. הוא עשה זאת באופן המיוחד לו, בצורה שאף אחד לא ידע מה הוא עושה, ואם יש בכלל איזו תכלית בעובדת בואו למקום. מי שהיה צריך לדעת - ידע. <br /> <br /> בשעות הפנויות היה יושב לעצמו וכותב בכתב גדול וצפוף על גיליונות גדולים של נייר. כששאלוהו מה הוא כותב, היה משיב: &quot;סוד צבאי!&quot; <br /> <br /> היו אז שהתבטאו עליו כי הוא &quot;מרגל&quot; של הרבי-הרמטכ&quot;ל, והדוחו&quot;ת היו דוחו&quot;ת צבאיים מודיעיניים לכל דבר ועניין.<br /> <br /> ==לימין השלוחים== <br /> <br /> &quot;ר' זושא היה דואג לכל [[שליחות|שליח]], בכל מקום בארץ ישראל, גם אם היה מתגורר בפינה רחוקה. כאשר הצליח השליח להקים משהו, או לפעול עניין, קטן כגדול, היה מוצא לנכון לעודד אותו. העידוד לא מתבטא במילים טובות בלבד או בטפיחה על השכם, אלא בכך שר' זושא הטריח עצמו לעירו ולביתו של השליח, גם אם היה בקצה הארץ, והיה מעודדו וממריצו בהמשך עבודתו. <br /> <br /> הרבי הורה לעסקני חב&quot;ד לסייע למינוי רבנים חב&quot;דיים לקבל תפקידי רבני ערים. מי שפעלו והצליחו בעניין, היו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' זושא, שעבדו בתיאום פעולה מלא. הם נסעו לערים שונות ודיברו עם עסקנים, גבאי בתי כנסת וראשי ערים מקומיים, כדי שאלו יפעלו למען מינויו של הרב שבדרך כלל פעל גם כשליח בעירו. בדרך כלל, לאחר שעבודתם הוכתרה בהצלחה והבחירה התקבלה, המשיכו לסייע לרב החדש והצעיר. <br /> <br /> קשר מיוחד שרר בין ר' זושא לבין הרב שלמה גורן, שהיה אז הרב הראשי לישראל; כך הצליח ר' זושא לקבל 'כושר' לרב עיר עבור רבנים רבים, הליך שבדרך כלל נמשך שנים רבות. <br /> <br /> ==הרבי מכנהו &quot;פרטיזן&quot;== <br /> <br /> [[תמונה:זושא_וילימובסקי2.jpg|left|thumb|300px| משמח את הקהל ב'שמחת בית השואבה']]<br /> במשך שנים רבות הקפיד ר' זושא להגיע לרבי בכל חודש תשרי, עד שהפך להיות חלק מהאווירה. הוא למעשה שימש כראש הקבוצה הראשונה מארץ הקודש שהגיעה לרבי. לאחר כל תפילה החל לנגן [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגון]] שמח, והרבי עודדו. [[התוועדות|בהתוועדויות]] עמד מאחורי הרבי, והיה מעודד ומנווט את שירת החסידים; הוא גם היה ממונה על השיעורים לאורחים, ובשנים האחרונות היה חלק בלתי נפרד מ[[שמחת בית השואבה]] בעמדו על חבית גבוהה, מחלל בחליל ומשמח את המשתתפים. <br /> <br /> באחת השנים כתב ר' זושא לרבי, כי העבודה הרבה בחודש תשרי מפיחה בו חיות מיוחדת לכל השנה כולה. <br /> <br /> אל הרבי הגיע לראשונה לקראת חודש תשרי תשכ&quot;א. בשבת שלפני [[ראש השנה]], בעת ה[[התוועדות]], במעמד קהל חסידים הזכיר הרבי את ר' זושא בתוארו הקדום &quot;פרטיזן&quot;, בבארו את עבודת הפרטיזן: <br /> <br /> ''&quot;ישנו כאן יהודי שקוראים לו זושא וילימובסקי, והוא פרטיזן, ענינו של פרטיזן הוא שאינו מביט על דברים גדולים ולא על דברים קטנים אלא מבצע את ענייני המלוכה. כיון שנשארו עוד 20 או 21 עניינים שצריכים לבצע לקראת בוא המשיח, צריכים לעבוד באופן פרטיזני. זה אמנם לא מסודר אך זה על פי הכוונה&quot;.<br /> <br /> באותה התוועדות דיבר הרבי על חשיבות לימוד התורה בכלל, ועל ידי האורחים שבאו ל-‏770 בפרט. בהקשר לכך שאל הרבי את ר' זושא אם הוא מסכים להיות אחראי על ארגון השיעורים לאורחים. ר' זושא השיב בחיוב. הרבי הוסיף ושאל אם הוא צריך עוזרים, ור' זושא ענה בשלילה. <br /> <br /> הרבי נתן לר' זושא את הגביע שלו, ור' זושא שתה את היין שהיה בגביע והחזיר לרבי. לאחר מכן נתן לו הרבי את קערת המזונות שהייתה מונחת לפניו, ומיד חטפו החסידים את כל המזונות. ר' זושא הביט על הרבי מבלי שידע כיצד עליו לנהוג. הרבי הביט ימינה ושמאלה, וכעבור שניות חזרו כל המזונות לקערה. כשר' זושא החל ללכת בין הספסלים לעבר מקומו הקבוע, אמר לו הרבי: &quot;תלך ישר, אני שומר עליך&quot;. <br /> <br /> זו הייתה הפעם הראשונה שהרבי כינהו פרטיזן. במשך השנים המשיך הרבי לכנותו בכינוי 'הפרטיזן' ו'מיין פרטיזן' [= הפרטיזן שלי]. פעמים אירע שהרבי לא ראה את ר' זושא בהתוועדויות, והרבי שאל &quot;וואו איז מיין פרטיזן?&quot; [= איפה הפרטיזן שלי?] כינוי זה דבק בו, והחסידים אף הם כינוהו על פה ועלי כתב: הפרטיזן. <br /> <br /> דרך פרטיזנית זו הייתה הדרך בה פעל כל העת. לא היו לו מקורות מימון, עובדים או עוזרים אישיים, אבל הוא פעל בכל המרץ, בכל מקום שהיו צריכים אותו, ונכח בכל מקום שידע שצריכים אותו - והכל בפשטות מבלי שנשא בתפקיד רשמי ומבלי שקיבל משכורת. בהרבה מקומות הוא זרע זרעים, ונתן לאחרים להמשיך לטפל בצמחים שיגדלו. כך היה בישיבה בלוד, דרך ה'רשת' וכלה בביסוס ופיתוח כפר חב&quot;ד, והעזרה האגדית שלו לשלוחי הרבי בכל מקום שהם. <br /> <br /> מידת השמחה הייתה חלק בלתי נפרד ממנו. תמיד היה בידו בקבוק משקה, והוא רקד בכל עת מצוא. לפני הטיסה ובזמן הטיסה, בהתוועדויות ובסעודות של הכנסת אורחים, בהתוועדויות עמד מאחורי הרבי ומעודד ומנווט את השירה; בעת חלוקת 'כוס של ברכה' היה רוקד על מקומו במשך שעות ארוכות, מוחא כפיים בעוצמה ומעודד בתנועות ידיים אופייניות את השמחה מסביב.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> ב[[חג הסוכות]] [[תשמ&quot;ז]], נפטר ר' זושא בסוכה של [[אש&quot;ל - הכנסת אורחים]] שעל יד [[770]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[הפרטיזן]]<br /> <br /> *[[הפרטיזן בהוצאת רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1614 כתבה על ר' זושא בבית משיח]<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1979 הפרטיזן מעורב בחנינת שולם שטרקס לנחת רוח הרבי]<br /> <br /> *[http://www.reshet.org.il/chinuch/arc1.asp?aid=439&amp;catid=2 מסכל את סגירת בית ספר חב&quot;ד בנס ציונה]<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=24308 יוזם כינוסי השלוחים]<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=13649 עיתון הצופה על פטירת ר' זושא]<br /> <br /> :&lt;small&gt;חלק מהחומר בערך זה נלקח מתוך הספר &quot;[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]]&quot;.&lt;/small&gt;<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ו]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=13778 2007-08-21T15:39:44Z

<p>Jcsbm: /* מקים &quot;תומכי תמימים&quot; בלוד */</p> <hr /> <div>[[תמונה:זושא_וילימובסקי.jpg|left|thumb|300px| מעודד את השירה בהתוועדות של הרבי בשנת תשד&quot;מ]]<br /> <br /> הרה&quot;ח ר' '''זושא וילימובסקי''' - &quot;[[הפרטיזן]]&quot; - היה מראשי עסקני חב&quot;ד, החל משנת תש&quot;ט כאשר הקים את ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ועד לפטירתו בחג הסוכות [[תשמ&quot;ז]].<br /> <br /> [[הרבי]] כינה את ר' זושא וילימובסקי - &quot;מיין פרטיזן&quot; (הפרטיזן שלי). ר' זושא עבד אכן כמו פרטיזן: הוא היה בכל מקום ובכל זמן שהיה נדרש, הגיח בהפתעה, היה בודק ומדווח לרבי, פועל בתחבולות ולא חת מפני איש והכל בכדי לעשות נחת רוח לרבי. כך היה בעת שפעל כפרטיזן ביערות כנגד הגרמנים ימ&quot;ש, וכך בעת מילוי שליחותו בעולם הזה כפרטיזן של הרבי.<br /> <br /> ==צעירותו==<br /> <br /> הרב זושא וילימובסקי - נולד ביום ד' ב[[ניסן]] [[תרפ&quot;ב]], לאביו הרב יוסף יצחק ולאמו הרבנית מריישא (מרים). אביו כיהן כרב העיר איזיום שברוסיה, ובשנת [[תרפ&quot;ד]], בעת שר' זושא היה בן שנתיים, עברה המשפחה לפולין, שם התמנה אביו לרב ואב-בית-דין בעיר סלץ. <br /> <br /> בצעירותו למד בישיבות שבאיזור מגוריו. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, כאשר רוסיה כבשה את האיזור, נסגרו הישיבות ברחבי המדינה, והוא הבריח את הגבול לליטא שהייתה אז תחת ממשלה עצמאית, שם למד בישיבת ברנוביץ' בראשות הגאון הרב אלחנן וסרמן. בישיבה למד בחברותא עם ה[[חסיד]] ר' [[דוד גרשוביץ]]. דרכיהם של החברים הטובים נפגשו ונפרדו מספר פעמים, עד שהתיישבו שניהם ב[[כפר חב&quot;ד]], כעבור שנים רבות. <br /> <br /> כאשר כבשו הגרמנים את ליטא, נדדה הישיבה ממקום למקום עד שהגיעה לעיירה סאמילישוק, שם התארחו התלמידים בבתי היהודים בעיירה. ר' זושא מצא מקום מגורים בבית משפחה שהאישה הייתה תופרת מקצועית. <br /> <br /> ערב אחד, בתום הלימודים, כאשר חזר לדירה, ראה את בני המשפחה אורזים את מיטלטליהם ומתכוננים לעזוב את הדירה. לנוכח תמיהתו סיפרה התופרת כי קצין גרמני שנהנה מאוד מעבודתה, גילה לה בסוד, שעם עלות השחר כל יהודי העיר יוצאו להורג, והוא יעץ לה לברוח מיד. <br /> <br /> האישה הציעה לר' זושא להצטרף אליהם, אך הוא, במקום להצטרף אליהם ולהציל את עצמו - דבר טבעי מאוד שהתבקש באותם ימים טרופים - החל לעבור בין בתיהם של יהודי העיירה כדי למסור להם את אשר עומד להתרחש עם בוקרו של יום. אותה שעה, חיילים גרמניים כבר ניצבו בכל פינת רחוב, והוא חמק מהם במהירות ובזריזות. את משימתו החשובה סיים זמן קצר לפני שהאיר השחר, רק אז ברח בעצמו. <br /> <br /> ==פרטיזן==<br /> <br /> תלאות המלחמה, אילצו את ר' זושא, ליטול את מקל הנדודים. מליטא נדד לביילורוסיה, שם הוכנס על ידי הנאצים לגטו לידא, וכעבור זמן הועבר למחנה עבודה סמוך. במחנה פגש את ר' [[דוד גרשוביץ]], ידידו משכבר הימים, וביחד הצליחו להימלט מהמחנה והצטרפו ליחידת הפרטיזנים (אוטריאד) בראשותו של המפקד טוביה ביילסקי. <br /> <br /> אוטריאד ביילסקי, הייתה יחידת פרטיזנים רשמית שהיוותה חלק ממערך הפרטיזנים בביילורוסיה, והיא כללה בתוכה גם משפחות רבות, ולא רק לוחמים כמו יחידות אחרות. בניגוד ליחידות פרטיזניות אחרות, מטרתו הראשונה והחשובה של טוביה ביילסקי באוטריאד, לא הייתה מעשי נקם, אלא הצלת נפשות יהודיות מהגיטאות וממחנות העבודה. במשימה זו נטל חלק ר' זושא. <br /> <br /> הוא נכנס שוב ושוב אל הגטו, והבריח משם אנשים דרך תעלות הביוב. יחד עם פרטיזנים אחרים עסק במלאכת קודש זו, עד שפעם אחת באה קבוצת פרטיזנים לגטו ונלכדה באקציית חיסול. למחרת רוכזו כל יהודי הגטו ונשלחו למחנה ההשמדה מיידנאק. רק מעטים הצליחו להימלט ברגע האחרון. <br /> <br /> רוב חברי יחידת הפרטיזנים של ביילסקי לא יצאו בדרך כלל למבצעים נגד הגרמנים, אלא למשימות שמירה והגנה, וכן לפשיטות על כפרים סמוכים כדי להביא מזון. ר' זושא, שהיה בחור ישיבה עד למלחמה, לא היה לוחם, אבל השתתף בפעולות הגנה ובפשיטות מזון. לפני כל פעולה, נשא תפילה לבורא עולם, כי ישמור את הלוחמים מפני כוחות הרשע. גם הלוחמים הבלתי מאמינים שהתחנכו על ברכי הקומוניזם, רחשו כבוד והערצה לזושא הצעיר, שהתחבב על כולם. <br /> <br /> ==חסיד חב&quot;ד==<br /> <br /> מהמלחמה יצא ר' זושא כשהוא פצוע ירי ברגליו. מפצעים אלה סבל רבות במשך כמה שנים, עד שנתרפא. מידי יום היה מחליף תחבושות ברגליו; סימני ריקבון כבר ניכרו בהם. רק לאחר טיפול ממושך הגלידו הפצעים והרגליים הבריאו. <br /> <br /> לאחר תלאות ונדודים הגיע ר' זושא למחנה העקורים קרומונה שבאיטליה, שם התיידד עם החסיד ר' [[שניאור זלמן לוין]]. יחד הקימו במחנה בית כנסת, לטובת הפליטים הרבים, ור' זלמן הוא שקירבו לחסידות חב&quot;ד. ר' זושא התקרב בצעדים מהירים לדרכי החסידות ולתורת החסידות.<br /> <br /> לאחר שעלה ארצה, נכנס ר' זושא ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], והחל ללמוד חסידות בצורה מסודרת תחת הכוונתו של המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]]. באותם ימים קיבל הוראה מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ללמוד שחיטה, לאחר שגולל בפני הרבי את כל התלאות שפקדו אותו בשנות המלחמה. <br /> <br /> כבר בצעירותו בלטו בו תכונותיו כבעל מרץ וברוך כשרונות. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אף ביקש לברר את מהותו. <br /> <br /> היה זה במהלך שנת [[תש&quot;ח]], כאשר החסיד ר' [[משה גוראריה]] מתל אביב שהה ב-[[‏770]], נקרא אל חתנא דבי נשיאה - [[הרמ&quot;ש]], והוא הראה לו פתק בכתב יד קודשו של חמיו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;נא לברר מהותו של הבחור ז. ו.&quot; <br /> <br /> ר' משה היה מופתע, אבל מיד סיפר את כל הידוע לו על ר' זושא. מיד בתום דבריו עלה [[הרבי]] אל דירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==מקים &quot;תומכי תמימים&quot; בלוד== <br /> <br /> בתחילת חודש [[שבט]] [[תש&quot;ט]], זמן קצר לאחר ששלוש-עשרה משפחות חב&quot;דיות התיישבו בקצה העיר [[לוד]], סמוך לתחנת הרכבת. ר' זושא הבין כי חייבים להקים ישיבה עבור ילדי משפחות אלו ועבור משפחות חסידי חב&quot;ד נוספות שעלו זה לא מכבר מרוסיה. <br /> <br /> יום אחד הוא הגיע ללוד וראה בניין בן שלוש קומות ששימש בעבר כבית מלון קטן. הבניין היה סמוך לבתים בהם התיישבו המשפחות החב&quot;דיות, ובעיניו זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. הוא לא התייעץ ולא תיכנן כיצד ומה לעשות; הוא פשוט נכנס לבניין, הביא עמו מנעול גדול, נעל את דלת הבניין וקבע עובדה - כאן תהיה ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו באחד המבנים ליד תחנת הרכבת. לשאלתם מי נתן לו רשות להקים ישיבה בבניין שאינו שייך לו, ענה כי את האישור לכניסה קיבל מהמושל הצבאי. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וראו את נכונותו להביא את המסמך, וויתרו ואמרו לו כי אין צורך, והם מאמינים לו&quot;, ועזבו את המקום. <br /> <br /> כך נוסדה ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא עם הקמתה בחסות [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ועל פי הוראות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> <br /> בתקופה הבאה, המשיך ר' זושא להקדיש את כוחותיו למען הישיבה כפי שמסופר בספר [[הפרטיזן]]:<br /> <br /> ''&quot;בגלל המצב הקשה של הישיבה, החל ר' זושא לאסוף כספים בכל רחבי הארץ ובעיקר בירושלים [...]<br /> <br /> &quot;בי&quot;א באלול תש&quot;ט כתב ר' זושא לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ על הישיבה:<br /> <br /> &quot;בעזרת השם יתברך זה כבר כשמונה חודשים שהנני עוסק בישיבה בלוד. עבודתי היא בתור מנהל הישיבה והחדר בענייני גשמיות. במשך הזמן הייתי בכמה מושבות ובתי כנסת שנעשה על ידי מגביות לטובת הישיבה והחדר בלוד….&quot;.<br /> <br /> &quot;ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ עונה לו במכתב מערב ראש השנה תש&quot;י:<br /> <br /> &quot;במענה על מכתבו מי&quot;א אלול התענגתי לקרוא מעבודתו בהתמסרות לטובת הישיבה בלוד, ואשר בעזרת השם יתברך הוא מצליח בזה&quot;. [...]<br /> <br /> &quot;למרות שהמצב הכלכלי בישיבה היה קשה, ר' זושא ראה חובה וזכות לעשות כל מאמץ להרבות את מספר התלמידים בישיבה. כיעד ראשון החל להשפיע על חסידי חב&quot;ד או משפחות מגזע חב&quot;ד, ברחבי הארץ להוציא את ילדיהם ממוסדות שאינם חב&quot;דיים ולשולחם לישיבה כדי שיזכו לקבל חינוך חסידי ראוי&quot;.''<br /> <br /> ==ממייסדי ה'רשת'== <br /> <br /> בשנים הראשונות שלאחר מלחמת השחרור, פעל ר' זושא בקרב העולים החדשים שהגיעו לארץ מרחבי תבל, וביקש להקים מוסד שיקלוט את ילדי העולים. על כך כתב לרבי, במכתב מפורט. <br /> <br /> ביום ה' ב[[תמוז]] תשי&quot;א השיב לו הרבי על הצעתו - בהצעה אחרת להקים את &quot;[[רשת אוהלי יוסף יצחק באה&quot;ק]]&quot;: <br /> <br /> ''&quot;בנוגע לשאלתו הפרטית, מה שמנהל עתה משא ומתן בעניין מוסד העומד תחת רשות מפלגה, הנה קצת פליאה בעיני, שהרי לכאורה הרי יכול להשקיע כוחותיו באופן שיהיה בד' אמות של חב&quot;ד. <br /> <br /> ''.. כיון שנראה ממכתבו יש בידו לקחת חלק בראש ביסוד מוסדות חינוך וגם באופן שהאמצעים לזה נמצאים שם על אתר, וכמו במוסד שהוא שואל חוות דעתי עתה במכתבו זה, הנה כדאי הוא שיתעניין בהאפשרות לייסד שם (בארץ הקודש ת&quot;ו) גם כן מוסדות שיכנסו ברשת המוסדות חינוך שיסדו במרוקו ונקראים על שם כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, אשר ברשת מוסדות חינוך אלו נמצאים מוסדות החל מלימוד אלף בית עד בית מדרש למורים ורבנים&quot;. <br /> <br /> <br /> ר' זושא ניגש לעבודה, כאשר מידי זמן קיבל הוראות מהרבי כיצד לנהוג במוסד הנמצא בהקמה. חודשים ספורים מאז הגיעה ההוראה להקים את הרשת, וכבר נפתחו - ללא אישורים רישמיים - ארבע מחלקות בהם לימדו ילדים תורה בשעות אחר הצהרים. לשם כך התבצע רישום בקרב העולים במעברות. כפי המסופר במבוא לאגרות קודש חלק ה': &quot;ר' זושא ניגש מיד לעבודה ובמשך החודשים הראשונים של שנת [[תשי&quot;ב]] פתח כמה מחלקות לרשת זו&quot;.<br /> <br /> ארבע מחלקות אלו הפכו לבתי ספר של ממש, בחודש אלול תשי&quot;ג. <br /> <br /> בתקופה הראשונה היה ר' זושא מנהל ה'רשת', עד שהרב [[דוד חנזין]] מונה לתפקיד, ואילו ר' זושא המשיך לכהן כחבר הנהלת הרשת, אליה היה מסור בלב ונפש, במשך כל השנים. <br /> <br /> בשנים הראשונות לפעילותו מלבד הקמת הישיבה בלוד, ייסד גם את ארגון [[נשי חב&quot;ד בארץ הקודש]], הפיץ ספרי חסידות והיה מהפעילים הבולטים במסגרת עבודת [[צעירי חב&quot;ד]], והכול בהכוונת ובעידוד הרבי. <br /> <br /> ==למען [[כפר חב&quot;ד]]== <br /> <br /> במשך השנים ראה הרבי בהרחבה ובביסוס ופיתוח של [[כפר חב&quot;ד]] מטרה חשובה מאוד.<br /> <br /> בחודש תשרי [[תשכ&quot;א]], בעת שהיה לראשונה אצל הרבי, נכנס ל[[יחידות]] וסיפר אודות עבודתו הציבורית, ושאל את הרבי על אודות המשך דרכו. הרבי הורה לו להשקיע את עצמו בשני עניינים עיקריים, והראשון שבהם בתפקיד מזכיר [[ועד כפר חב&quot;ד]]. זמן קצר לאחר ששב מ-‏[[770]], מונה למזכיר ועד כפר חב&quot;ד, ובכך מומשה הוראת הרבי. הענין השני בו השקיע עצמו, היה ה'רשת'. <br /> <br /> ר' זושא ניצל היטב את תפקידו כמזכיר למען תושבי הכפר ומוסדותיו. הוא סייע לכלל ולפרט במה שהתבקש וגם במה שלא. די היה לו לשמוע שפלוני זקוק לעזרה, מדירה ראויה ועד עזרה רפואית או אחרת, ותמיד היה בא ומציע עזרה, ופועל במרץ לטובת כולם. <br /> <br /> =='מבקר'== <br /> <br /> החל משלהי שנת תשי&quot;א, ביקשו הרבי לכתוב על הנעשה במוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש עד לפרטי פרטים. במכתבים הרבים שקיבל מהרבי, מופיעה שוב ושוב דרישה ותביעה לכתוב כמה שיותר, בייחוד שיבח אותו הרבי על כתיבה אודות כפר חב&quot;ד. <br /> <br /> יותר מ-‏25 שנה היה ר' זושא מדווח לרבי על כל מה שראה או שמע מהנעשה ב[[ארץ הקודש]], והכל על פי הוראות הרבי כאמור לעיל. במשך שנים רבות היה ר' זושא נוסע ברחבי הארץ, לארכה ולרחבה, בגין תפקידיו הרבים, ומה שהיה רואה ושומע - היה מדווח. <br /> <br /> מצב זה התחזק לאחר חודש שבט [[תשל&quot;ז]], בעת כינוס של חסידי חב&quot;ד שאורגן על ידי [[בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק]], או אז התמנה ל'מבקר' רישמי, ומכיוון שכך החל במסעות מסודרים בכל רחבי הארץ, במטרה להגיע לכל מקום בו מתגוררים חסידי חב&quot;ד, והיה מדווח לרבי על הנעשה. <br /> <br /> הוא היה עומד בצומת הכניסה לכפר חב&quot;ד ומושיט ידיו ל&quot;טרמפ&quot; לרכב שיצא מכפר חב&quot;ד. לכל מקום אליו היה נוסע בעל הרכב שעצר לו, היה מצטרף. לא היה משנה לו אם הלה נוסע לבאר שבע או לצפת, לעפולה או לירושלים... כך היה מסתובב בכל המקומות, שוהה בכל מקום כמה שעות או כמה ימים, כפי הנדרש, ובפרט במקומות בהם שהו שלוחים או חסידי חב&quot;ד בכלל. <br /> <br /> בכל מקום היה ר' זושא מעודד את מי שצריך, דוחף לפעולה את מי שצריך, מסתובב במקום כמי שכל הזמן שבעולם עומד לרשותו, והוא כמו מחפש להעביר את זמנו. כך &quot;רחרח&quot; וידע היטב מה קורה בכל מקום. הוא עשה זאת באופן המיוחד לו, בצורה שאף אחד לא ידע מה הוא עושה, ואם יש בכלל איזו תכלית בעובדת בואו למקום. מי שהיה צריך לדעת - ידע. <br /> <br /> בשעות הפנויות היה יושב לעצמו וכותב בכתב גדול וצפוף על גיליונות גדולים של נייר. כששאלוהו מה הוא כותב, היה משיב: &quot;סוד צבאי!&quot; <br /> <br /> היו אז שהתבטאו עליו כי הוא &quot;מרגל&quot; של הרבי-הרמטכ&quot;ל, והדוחו&quot;ת היו דוחו&quot;ת צבאיים מודיעיניים לכל דבר ועניין.<br /> <br /> ==לימין השלוחים== <br /> <br /> &quot;ר' זושא היה דואג לכל [[שליחות|שליח]], בכל מקום בארץ ישראל, גם אם היה מתגורר בפינה רחוקה. כאשר הצליח השליח להקים משהו, או לפעול עניין, קטן כגדול, היה מוצא לנכון לעודד אותו. העידוד לא מתבטא במילים טובות בלבד או בטפיחה על השכם, אלא בכך שר' זושא הטריח עצמו לעירו ולביתו של השליח, גם אם היה בקצה הארץ, והיה מעודדו וממריצו בהמשך עבודתו. <br /> <br /> הרבי הורה לעסקני חב&quot;ד לסייע למינוי רבנים חב&quot;דיים לקבל תפקידי רבני ערים. מי שפעלו והצליחו בעניין, היו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' זושא, שעבדו בתיאום פעולה מלא. הם נסעו לערים שונות ודיברו עם עסקנים, גבאי בתי כנסת וראשי ערים מקומיים, כדי שאלו יפעלו למען מינויו של הרב שבדרך כלל פעל גם כשליח בעירו. בדרך כלל, לאחר שעבודתם הוכתרה בהצלחה והבחירה התקבלה, המשיכו לסייע לרב החדש והצעיר. <br /> <br /> קשר מיוחד שרר בין ר' זושא לבין הרב שלמה גורן, שהיה אז הרב הראשי לישראל; כך הצליח ר' זושא לקבל 'כושר' לרב עיר עבור רבנים רבים, הליך שבדרך כלל נמשך שנים רבות. <br /> <br /> ==הרבי מכנהו &quot;פרטיזן&quot;== <br /> <br /> [[תמונה:זושא_וילימובסקי2.jpg|left|thumb|300px| משמח את הקהל ב'שמחת בית השואבה']]<br /> במשך שנים רבות הקפיד ר' זושא להגיע לרבי בכל חודש תשרי, עד שהפך להיות חלק מהאווירה. הוא למעשה שימש כראש הקבוצה הראשונה מארץ הקודש שהגיעה לרבי. לאחר כל תפילה החל לנגן [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגון]] שמח, והרבי עודדו. [[התוועדות|בהתוועדויות]] עמד מאחורי הרבי, והיה מעודד ומנווט את שירת החסידים; הוא גם היה ממונה על השיעורים לאורחים, ובשנים האחרונות היה חלק בלתי נפרד מ[[שמחת בית השואבה]] בעמדו על חבית גבוהה, מחלל בחליל ומשמח את המשתתפים. <br /> <br /> באחת השנים כתב ר' זושא לרבי, כי העבודה הרבה בחודש תשרי מפיחה בו חיות מיוחדת לכל השנה כולה. <br /> <br /> אל הרבי הגיע לראשונה לקראת חודש תשרי תשכ&quot;א. בשבת שלפני [[ראש השנה]], בעת ה[[התוועדות]], במעמד קהל חסידים הזכיר הרבי את ר' זושא בתוארו הקדום &quot;פרטיזן&quot;, בבארו את עבודת הפרטיזן: <br /> <br /> ''&quot;ישנו כאן יהודי שקוראים לו זושא וילימובסקי, והוא פרטיזן, ענינו של פרטיזן הוא שאינו מביט על דברים גדולים ולא על דברים קטנים אלא מבצע את ענייני המלוכה. כיון שנשארו עוד 20 או 21 עניינים שצריכים לבצע לקראת בוא המשיח, צריכים לעבוד באופן פרטיזני. זה אמנם לא מסודר אך זה על פי הכוונה&quot;.<br /> <br /> באותה התוועדות דיבר הרבי על חשיבות לימוד התורה בכלל, ועל ידי האורחים שבאו ל-‏770 בפרט. בהקשר לכך שאל הרבי את ר' זושא אם הוא מסכים להיות אחראי על ארגון השיעורים לאורחים. ר' זושא השיב בחיוב. הרבי הוסיף ושאל אם הוא צריך עוזרים, ור' זושא ענה בשלילה. <br /> <br /> הרבי נתן לר' זושא את הגביע שלו, ור' זושא שתה את היין שהיה בגביע והחזיר לרבי. לאחר מכן נתן לו הרבי את קערת המזונות שהייתה מונחת לפניו, ומיד חטפו החסידים את כל המזונות. ר' זושא הביט על הרבי מבלי שידע כיצד עליו לנהוג. הרבי הביט ימינה ושמאלה, וכעבור שניות חזרו כל המזונות לקערה. כשר' זושא החל ללכת בין הספסלים לעבר מקומו הקבוע, אמר לו הרבי: &quot;תלך ישר, אני שומר עליך&quot;. <br /> <br /> זו הייתה הפעם הראשונה שהרבי כינהו פרטיזן. במשך השנים המשיך הרבי לכנותו בכינוי 'הפרטיזן' ו'מיין פרטיזן' [= הפרטיזן שלי]. פעמים אירע שהרבי לא ראה את ר' זושא בהתוועדויות, והרבי שאל &quot;וואו איז מיין פרטיזן?&quot; [= איפה הפרטיזן שלי?] כינוי זה דבק בו, והחסידים אף הם כינוהו על פה ועלי כתב: הפרטיזן. <br /> <br /> דרך פרטיזנית זו הייתה הדרך בה פעל כל העת. לא היו לו מקורות מימון, עובדים או עוזרים אישיים, אבל הוא פעל בכל המרץ, בכל מקום שהיו צריכים אותו, ונכח בכל מקום שידע שצריכים אותו - והכל בפשטות מבלי שנשא בתפקיד רשמי ומבלי שקיבל משכורת. בהרבה מקומות הוא זרע זרעים, ונתן לאחרים להמשיך לטפל בצמחים שיגדלו. כך היה בישיבה בלוד, דרך ה'רשת' וכלה בביסוס ופיתוח כפר חב&quot;ד, והעזרה האגדית שלו לשלוחי הרבי בכל מקום שהם. <br /> <br /> מידת השמחה הייתה חלק בלתי נפרד ממנו. תמיד היה בידו בקבוק משקה, והוא רקד בכל עת מצוא. לפני הטיסה ובזמן הטיסה, בהתוועדויות ובסעודות של הכנסת אורחים, בהתוועדויות עמד מאחורי הרבי ומעודד ומנווט את השירה; בעת חלוקת 'כוס של ברכה' היה רוקד על מקומו במשך שעות ארוכות, מוחא כפיים בעוצמה ומעודד בתנועות ידיים אופייניות את השמחה מסביב.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> ב[[חג הסוכות]] [[תשמ&quot;ז]], נפטר ר' זושא בסוכה של [[אש&quot;ל - הכנסת אורחים]] שעל יד [[770]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[הפרטיזן]]<br /> <br /> *[[הפרטיזן בהוצאת רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1614 כתבה על ר' זושא בבית משיח]<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1979 הפרטיזן מעורב בחנינת שולם שטרקס לנחת רוח הרבי]<br /> <br /> *[http://www.reshet.org.il/chinuch/arc1.asp?aid=439&amp;catid=2 מסכל את סגירת בית ספר חב&quot;ד בנס ציונה]<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=24308 יוזם כינוסי השלוחים]<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=13649 עיתון הצופה על פטירת ר' זושא]<br /> <br /> :&lt;small&gt;חלק מהחומר בערך זה נלקח מתוך הספר &quot;[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]]&quot;.&lt;/small&gt;<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ו]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9F_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8_-_%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%A8)&diff=13777 2007-08-21T15:35:12Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>[[תמונה:הפרטיזן.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר הפרטיזן]]<br /> בספר '''הפרטיזן''' מספר את תולדות חייו ופועלו של הרה&quot;ח [[זושא וילימובסקי]] הידוע בכינויו &quot;הפרטיזן&quot;. את הספר כתב הסופר החסידי ר' '''שניאור זלמן ברגר''' והוציא לאור הרב [[לוי וילימובסקי]] בנו של ר' זושא. <br /> <br /> בספר 384 עמודים, בהם נפרשת מסכת חייו המרתקת של 'הפרטיזן של [[הרבי]]'. בספר מסופר לראשונה כיצד הקים ר' זושא את ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], את [[רשת אוהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]', ואת [[ארגון נשי חב&quot;ד]]. רבנים, [[משפיע|משפיעים]] [[שלוחים]] וחסידים מן השורה, מספרים כיצד סייע להם ר' זושא בדרכים 'פרטיזניות' ועשרות מכתבים מהרבי אליו, מוסיפים נופך לסיפור תולדות חייו של 'הפרטיזן', חיים השזורים בתולדות חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> הספר יצא עד כה בשתי מהדורות.<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי סיפורים]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Jcsbm&diff=13718 2007-08-21T03:54:16Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div></div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=13717 2007-08-21T03:51:56Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>הרב '''ישראל נח בליניצקי''' (ישראל נח הגדול), היה מהמשפיעים החשובים בדור הקודם והנוכחי. הרב בליניצקי היה ממנהלי ישיבות תומכי תמימים בקרעמנצ'וג, סמרקנד וברינואה, ואת כל פעלו למען 'תומכי תמימים' עשה בהתנדבות גמורה. <br /> <br /> [[תמונה:ישראל נח בליניצקיPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|הרב ישראל נח בליניצקי]]<br /> <br /> ==צעירותו==<br /> <br /> הרב [[ישראל נח בליניצקי]], המכונה ‘[[ישראל נח הגדול]]’, נולד בחודש [[ניסן]] [[תרמ&quot;ג]]. בצעירותו זכה ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בצילם של ה[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. <br /> <br /> == מנהל [[תומכי תמימים קרעמנצ'וג]]==<br /> <br /> בשנים הקשות של הקומוניזם, ניהל ב[[מסירות נפש]] את ישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג| המחתרתית בקרעמנצ’וג]] שבאוקראינה - אחד הסניפים המרכזיים של הישיבה באותם ימים.<br /> <br /> בקרעמנצ'וג היה ראש המדברים בהתוועדויות, ולמעשה היה מנהיג קהילת ליובאוויטש בעיר בשנות הצ'.<br /> <br /> ==משפיע ב[[סמרקנד]]== <br /> <br /> במהלך ה[[שואה]] נמלט יחד עם בני משפחתו ל[[סמרקנד]] שם היוה דמות של [[משפיע]]. בימי ה[[שואה]] הטרופים פתח את ביתו לרווחה ואירח פליטים יהודיים. <br /> <br /> ==בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]==<br /> <br /> עם תום ה[[שואה]] הבריח את הגבול יחד עם בני משפחתו והגיע לצרפת, שם מונה על ידי אדמו”ר הריי”צ לעבוד במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. בתפקידו זה עסק במשך שלושים וחמש שנים במסירות רבה תוך שהוא מהוה דמות מופת לתלמידי הישיבה. <br /> <br /> הוא היה בברינואה כ”אבא של כולם”, [[אנ&quot;ש]] ו[[תמים|התמימים]] היו מתייעצים איתו בבעיותיהם, ידעו שאין לו שום נטיות חיצוניות. הוא היה שותף לכל החלטות הישיבה, ובאסיפות ההנהלה היה ראש המדברים - וכולם מאוד העריכו את דעתו בכל דבר מכיון שידעו שהוא איש אמת.<br /> <br /> מאז הקמתה של ישיבת תומכי תמימים בברינואה, היה ר’ ישראל נח חלק בלתי נפרד ממנה. בשלהי שנת [[תש&quot;ז]] הוקמה הישיבה ובנוסף לצוות שניהל בפועל את הישיבה מינה אדמו”ר הריי”צ ועד רוחני וגשמי לישיבה, כשבמינויים מקבל ר’ ישראל נח שני תפקידים חשובים. <br /> <br /> כאמור בפועל היתה הנהלה לישיבה והועדים היו אמורים לסייע להנהלת הישיבה. כסגן יו”ר הועד הרוחני היה ר’ ישראל נח מגיע מפריז - שם היה גר בתחילה - לישיבה בברינואה בכדי לבחון את התלמידים. ואילו כיו”ר הועד הגשמי היה מנהל את חשבונות הישיבה, שכן שנים רבות עבד בתחום זה במפעל לטבק בקרעמנצ’וג. גם כשהגיע לגיל מופלג עוד היה מתעסק עם החשבונות. <br /> <br /> רבים מתלמידי הישיבה זוכרים בודאי כיצד מידי יום היה המשפיע ומנהל הישיבה הרב החסיד [[ניסן נמנוב]] נכנס לביתו של ר’ ישראל נח (בבניין הישיבה בברינואה) ומדבר איתו כשעה, לא רבים יודעים שעל אף שכבר הגיע לגבורות הי’ מחשב בזמן זה יחד עם ר’ ניסן את כל ההוצאות וההכנסות של הישיבה. <br /> <br /> חשוב להדגיש כי את תפקיד מנהל החשבונות, (בו שימש עד שנותיו האחרונות), מילא ר’ ישראל נח ללא כל תמורה! <br /> <br /> בשנים הראשונות לתפקידו התגורר ר’ ישראל נח בפריז, ומידי חודש הי’ מגיע למספר ימים לישיבה על מנת לסדר את החשבונות. בבואו הי’ משתתף בדיוני הנהלת הישיבה, מעיר ומציע וכו’<br /> <br /> בשנת תש”ז אדמו”ר הריי”צ הורה לו שלא לנסוע לארצות הברית אלא שישתדל להגיע ל[[ארץ הקודש]], וזאת עוד טרם מונה לתפקידו בישיבה (אג”ק חלק ט’ עמוד רמה): “אין כדאי שיתעניין בדבר נסיעתו לארצות הברית אבל טוב שישתדל לעלות לארץ ישראל, ואין לו לחוש מהחום דהתם כי בריא הוא”. <br /> <br /> אולם, לאחרי שבשלהי שנת תש”ז מינה אדמו”ר הריי’צ את ר’ ישראל נח לחבר בועד הרוחני והגשמי בישיבה כאמור, בוטלה הנסיעה. <br /> <br /> לאחר [[י' שבט תש&quot;י]] המשיך ר’ ישראל נח בתפקידו בישיבה לפי בקשתו של [[הרבי]] [[מלך המשיח]]. <br /> <br /> במשך הזמן ביקש מספר פעמים רשות לעלות לארץ הקודש שם גרו בניו ופעם אף קנה דירה ב[[כפר חב&quot;ד]]. אלא שהרבי העדיף כי יישאר בישיבה.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ג]] שוב עלה רעיון הנסיעה, וכשנסע בנו בכורו הרה”ח אהרן יוסף ע”ה לרבי ונכנס ל[[יחידות]], ביקש בשם אביו רשות לנסיעה לארץ הקודש. הרבי ענה (תוכן הדברים): וכי מה איכפת לו להישאר בישיבה והרי הוא מוסיף יראת שמיים במקום (בישיבה).<br /> <br /> == אמן יהא שמיה רבא בכל כוחו ==<br /> <br /> ר’ ישראל נח היה בעל התפעלות, ומי ששמע אותו אומר את ה’אמן יהא שמיה רבא’, יודע שכל פעם זה היה משהו מיוחד. בכל פעם מחדש היו רואים על פניו ושומעים בקולו התרגשות מיוחדת. הוא היה אומר זאת בנעימה עריבה, בקול גבוה וכל מילה בהטעמה מיוחדת. מפורסם הדבר כי אדמו&quot;ר הרש”ב נ’ע אמר, שה’אמן יהא שמי’ רבא’ של ר’ ישראל נח בוקע את כל הרקיעים. <br /> <br /> כך גם ב[[ספירת העומר]] היה מתפעל בכל פעם מחדש.<br /> <br /> כך גם בעת שהיה קורא את ההפטרה, קראה במנגינה של דביקות והתרגשות ובכל פעם הי’ בוכה תוך כדי קריאתה.<br /> <br /> == לב חסידי חם ==<br /> <br /> [[תמונה:ישראל נח בלניצקי מתפללPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|הרב ישראל נח בלניצקי בתפילה]]<br /> <br /> ר’ ישראל נח היה בעל לב רחב ורגש נעלה. בשמחתו של השני היה שמח באמת כבשמחתו שלו, ולהיפך ח”ו, היה משתתף במוחש בצער הזולת.<br /> <br /> על טוב ליבו מעיד אדמו”ר הריי”צ במכתב ששיגר לחסיד שטען כי ר’ ישראל נח פגע בו (אג”ק חט’ו ע’ שי):<br /> <br /> '''“ולא אפונה אף רגע אחת כי ידידי יודע היטב אשר ר’ ישראל נח שי’ הוא אוהב ודורש טובתו הגשמי באמת לאמיתו, ואשר אינו שייך כלל לחפוץ לנגוע באיש יהיה מי שיהיה”.'''<br /> <br /> == מקושר בלב ונפש לרבותינו נשיאינו ==<br /> <br /> חסיד ומקושר הי’ ר’ ישראל נח ל[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|רבותינו נשיאינו]]. בשעה שהגיעה הידיעה על שחרורו של אדמו”ר הריי”צ לקח בקבוק [[משקה]] ורץ ברחוב.<br /> <br /> כבר לפני הנשיאות זכה לקבל מ[[הרבי]] מכתב ארוך אותו למדו התמימים בעיון. במכתבו שהיה ממוען לרבי הריי’צ, הפנה ר’ ישראל נח לרבי שאלות עמוקות בעניין גבול ובלי גבול ו[[השגחה פרטית]], וזה המענה שקיבל (אג”ק ח’ד ע’ תה): <br /> <br /> '''“את מכתב שאלותיו בענייני דא”ח מסרתי לחתני הרה”ח הרה”ג הר’ מנחם מענדל שליט”א אשר יעיין בשאלותיו ויסדר המענות כפי אשר ימצא לנכון. וזה איזה זמן אשר הראני את מכתב תשובתו המפורט בכל ענייני שאלותיו ולא אפונה אשר ילמדו את מכתב תשובתו בעומק הראוי לו”.''' <br /> <br /> ואכן למכתבו של אדמו”ר הריי”צ צורף מכתב של הרבי ובו ביאורים על שאלותיו.<br /> <br /> ביאורים אלו מודפסים כיום ב[[אגרות קודש]] ח’ב ע’ שצב, ומתפרסים על ששה עמודים. ביאור זה הי’ ממוען אמנם אל ר’ ישראל נח אך התפרסם בין תלמידי הישיבה.<br /> <br /> אחרי [[הסתלקות|הסתלקותו]] של אדמו”ר הריי”צ, כשעוד לא חלפו שלושה חודשים, הי’ כבר ר’ ישראל נח מ[[התקשרות|המקושרים]] לרבי מלך המשיח. על בקשתו מהרבי ליטול את עול הנשיאות השיב לו הרבי במכתב מער’ח סיון - בשלילה: <br /> <br /> '''“ומה שכותב בנוגע אלי, קימחא טחינא טחין. איני יודע מה סיפרו לו, ואיני אחראי בעד זה... איך שרייב ניט עס פעלט מיר רבי, ווארום איך וויל זיין זיכער, רז דער רבי וועט מיר וייטער פירען. ווארום אויב חס ושלום כו’ איז ווי קען מען זיין רזוי [= אינני כותב כי חסר לי רבי כי רצוני להיות בטוח שהרבי ינהיג אותי גם הלאה, שכן אם חס ושלום כו’-איך אפשר ככה]. אלא ווי וועט זיין מיט חסידים - דררף דאס דער רבי ברזררגען דאס איז זיינע אחריות [= אלא איך יהי’ עם החסידים - צריך הרבי לדאוג זו אחריות שלו]“.'''<br /> <br /> == ברור כי הרבי הוא המשיח ==<br /> <br /> לקראת [[יו&quot;ד שבט תש”ל]] נסע הרב ניסן נמנוב לרבי, ובברינואה ישב ו[[התוועדות|התוועד]] עם התמימים ר’ ישראל נח. בדרך כלל בהתוועדויות בישיבה היה ר’ ניסן מתוועד ור’ ישראל נח לא הסכים לדבר אלא היה מקשיב. הפעם הסכים לומר כמה אימרות להם האזינו כולם בשקיקה. <br /> <br /> אחד מהענינים שדוברו, מהדהדים היטב אצל תלמידי הישיבה דאז: מדוע כשהרבי מזכיר בשיחותיו את אדמו”ר הריי”צ אומר ‘הרבי מו”ח’ (’דער רבי’ן דער שווער’), הרי הרבי שליט”א הוא הרבי שלנו וממילא אין צורך לומר “הרבי מו”ח”. והביא שהיתה הנהגה כזו גם אצל אדמו”ר הריי”צ בקשר לאביו אבל אח”כ זה פסק, וממילא גם אצל הרבי אחרי שעברו עשרים שנות נשיאות ודאי שצריך להיות כן. <br /> <br /> לנסוע לרבי בגשמיות לא זכה ר’ ישראל נח, יש התולים זאת בזקנתו וחולשתו. אולם כמיהתו והתקשרותו הגדולה לרבי בלטה לעין כל. <br /> רבים מהחסידים שגרו בזמנו בפאריז מספרים, כי בכל פעם שנסעו לרבי היה ר’ ישראל נח מלוום בהתרגשות רבה, וכששבו מחצרות קדשינו חקר אותם ודרש לדעת איך היה אצל הרבי והתעניין בפרטי פרטים על השיחות ומאמרים ואף בקשר לבריאותו של הרבי. “הוא שאל לא רק באופן כללי, היה איכפת לו מאוד וירד לפרטי פרטים”.<br /> <br /> == ברכת הרבי לאריכות ימים ==<br /> <br /> ר’ ישראל נח קיבל את ברכת הרבי לאריכות ימים. הי’ה זה בשנת [[תשי&quot;ב]] כשעוד לא מלאו לו שבעים. הרבי כתב אליו באגרת: “בברכה לאריכות ימים ושנים טובות עם כל הפירושים”. ובכתב יד הוסיף הרבי “לו ולזוגתו שיחיו”. ואכן ברכה זו התגשמה גם ברעייתו שהאריכה ימים. <br /> <br /> ר’ ישראל נח נפטר בי' [[חשוון]] [[תשמ&quot;ג]] והוא קרוב לבן מאה שנה. מנוחתו כבוד בהר הזיתים.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *[[ישראל נח הגדול]] - ספר המתעד את קורות חייו של הרב ישראל נח בליניצקי - מאת שניאור זלמן ברגר.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|בליניצקי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|בליניצקי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א |בליניצקי]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%90%D7%94&diff=13671 2007-08-20T09:55:57Z

<p>Jcsbm: ספר פתח דברי</p> <hr /> <div>אם לא קשה בבקשה להוסיף בכותרת השם אברהם--[[משתמש:אפי|אפי]] 04:48, 21 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == ספר פתח דברי ==<br /> <br /> כתוב כאן, כי הרב נאה חיבר שו&quot;ת בשם פתח דברי. הספר הזה יצא לאור? ניתן להשגה? [[משתמש:Jcsbm|Jcsbm]] 05:55, 20 אוגוסט 2007 (EDT)</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91&diff=13669 2007-08-20T08:31:02Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>בין השנים [[תרצ&quot;ה]] [[תרצ&quot;ו]] הגיעו מ[[ברית המועצות]] משפחות חב&quot;דיות שהתיישבו ב[[תל אביב]], וראו צורך לבקש רשות מה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להקים בה ישיבה. ההוראה בענין זה מכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נתקבלה בשנת [[תרח&quot;צ]] לייסד בתל-אביב ישיבה בשם &quot;אחי תמימים&quot; (וכן &quot;חדר&quot; בשם [[בני תמימים תל אביב|&quot;בני תמימים&quot;]]) <br /> <br /> כאשר אישר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את הקמת הישיבה, הודיע כי בא כוחו ל&quot;חדר&quot; ולישיבה יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]] שכיהן כרב קהילת חב&quot;ד בתל אביב.<br /> <br /> בתחילה התקיימו הלימודים בבית הכנסת ברחוב הרב קוק, בעוד שהבחורים ישנו בבית משפחות [[אנ&quot;ש]], ולאחר מכן נשכרו דירות מתאימות, שם ישנו הבחורים. נשות קהילת חב&quot;ד בתל אביב דאגו לסעודותיהם של הבחורים.<br /> <br /> מנהל הישיבה היה הרב אליעזר קרסיק, שיגע במשך השנים להשיג מימון להחזקת הישיבה. רבות עשה בשביל כך, וגם כאשר החלו להגיע הפליטים בימי השואה, ומספר התלמידים גדל, הצליח להחזיק את הישיבה, שהגיעה למצב כלכלי קשה ביותר בגלל ימי המלחמה באירופה שניתקה כל קשר עם התורמים ועם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> בשנים מאוחרות יותר, עברה הישיבה מתל אביב [[תומכי תמימים לוד|ללוד]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *[[דוד עבדי]]<br /> * [[חייל בשירות הרבי]]<br /> * [[הפרטיזן]]<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בישראל|ת]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו|ת]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=13668 2007-08-20T08:05:46Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>[[תמונה:זלמן לוין.jpg|left|thumb|250px|הרב זלמן לוין]]<br /> הרב שניאור זלמן לוין נולד בעיירה החסידית [[נעוועל]], ונודע ונאהב בזכות קולו הערב, חוש הנגינה המופלא שלו וגישתו החסידית והאוהבת לכל [[יהודי]]. <br /> <br /> ב[[רוסיא]] סבל מרדיפות הק.ג.ב. בין המקומות בהם שהה הייתה העיר מליוטפל, שם נחשף ל[[משפיע]] הרב ר’[[שלום מרוזוב]] אשר [[התוועדות|התוועד]] איתו ולימד אותו חסידות. <br /> <br /> בבחרותו למד ב[[תומכי תמימים קורסק]] תוך תנאים קשים ובפחדים. בשלב מסויים הישיבה בקורסק נתפסה והתפרקה. בנס ניצל ונמלט ל[[לנינגרד]]. <br /> <br /> בימי השואה שירת בצבא האדום, ובתום המלחמה הגיע למחנות עקורים באיטליה, שם קירב את ר' [[זושא וילימובסקי]] ויחד חיזקו ועודדו את הפליטים. לאחר זמן עלו יחדיו לארץ הקודש.<br /> <br /> התגורר ב[[שכונת הרוסים]] ב[[כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> ר' שניאור זלמן נפטר בהיותו בן 78 שנה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''רעייתו:'''<br /> *מרת רחל לבית משפחת ר' [[אברהם פריז]].<br /> <br /> '''בניו:'''<br /> *הרב גרשון לוין מ[[קרית גת]].<br /> *הרב יוסף יצחק לוין. <br /> *הרב יעקב לוין מכפר חב&quot;ד. <br /> <br /> '''בנותיו:'''<br /> *מרת פריידה לוין. <br /> *מרת שרה סופר - אשת ר' יחזקאל סופר.<br /> *מרת ברכה יהודה - אשת ר' חיים יהודה. <br /> *מרת לאה ישראלוביץ' אשת ר' אברהם ישראלוביץ'.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> * [[הפרטיזן]]<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ל]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=13667 2007-08-20T08:03:34Z

<p>Jcsbm: /* חסיד חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[תמונה:זושא_וילימובסקי.jpg|left|thumb|300px| מעודד את השירה בהתוועדות של הרבי בשנת תשד&quot;מ]]<br /> <br /> הרה&quot;ח ר' '''זושא וילימובסקי''' - &quot;[[הפרטיזן]]&quot; - היה מראשי עסקני חב&quot;ד, החל משנת תש&quot;ט כאשר הקים את ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ועד לפטירתו בחג הסוכות [[תשמ&quot;ז]].<br /> <br /> [[הרבי]] כינה את ר' זושא וילימובסקי - &quot;מיין פרטיזן&quot; (הפרטיזן שלי). ר' זושא עבד אכן כמו פרטיזן: הוא היה בכל מקום ובכל זמן שהיה נדרש, הגיח בהפתעה, היה בודק ומדווח לרבי, פועל בתחבולות ולא חת מפני איש והכל בכדי לעשות נחת רוח לרבי. כך היה בעת שפעל כפרטיזן ביערות כנגד הגרמנים ימ&quot;ש, וכך בעת מילוי שליחותו בעולם הזה כפרטיזן של הרבי.<br /> <br /> ==צעירותו==<br /> <br /> הרב זושא וילימובסקי - נולד ביום ד' ב[[ניסן]] [[תרפ&quot;ב]], לאביו הרב יוסף יצחק ולאמו הרבנית מריישא (מרים). אביו כיהן כרב העיר איזיום שברוסיה, ובשנת [[תרפ&quot;ד]], בעת שר' זושא היה בן שנתיים, עברה המשפחה לפולין, שם התמנה אביו לרב ואב-בית-דין בעיר סלץ. <br /> <br /> בצעירותו למד בישיבות שבאיזור מגוריו. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, כאשר רוסיה כבשה את האיזור, נסגרו הישיבות ברחבי המדינה, והוא הבריח את הגבול לליטא שהייתה אז תחת ממשלה עצמאית, שם למד בישיבת ברנוביץ' בראשות הגאון הרב אלחנן וסרמן. בישיבה למד בחברותא עם ה[[חסיד]] ר' [[דוד גרשוביץ]]. דרכיהם של החברים הטובים נפגשו ונפרדו מספר פעמים, עד שהתיישבו שניהם ב[[כפר חב&quot;ד]], כעבור שנים רבות. <br /> <br /> כאשר כבשו הגרמנים את ליטא, נדדה הישיבה ממקום למקום עד שהגיעה לעיירה סאמילישוק, שם התארחו התלמידים בבתי היהודים בעיירה. ר' זושא מצא מקום מגורים בבית משפחה שהאישה הייתה תופרת מקצועית. <br /> <br /> ערב אחד, בתום הלימודים, כאשר חזר לדירה, ראה את בני המשפחה אורזים את מיטלטליהם ומתכוננים לעזוב את הדירה. לנוכח תמיהתו סיפרה התופרת כי קצין גרמני שנהנה מאוד מעבודתה, גילה לה בסוד, שעם עלות השחר כל יהודי העיר יוצאו להורג, והוא יעץ לה לברוח מיד. <br /> <br /> האישה הציעה לר' זושא להצטרף אליהם, אך הוא, במקום להצטרף אליהם ולהציל את עצמו - דבר טבעי מאוד שהתבקש באותם ימים טרופים - החל לעבור בין בתיהם של יהודי העיירה כדי למסור להם את אשר עומד להתרחש עם בוקרו של יום. אותה שעה, חיילים גרמניים כבר ניצבו בכל פינת רחוב, והוא חמק מהם במהירות ובזריזות. את משימתו החשובה סיים זמן קצר לפני שהאיר השחר, רק אז ברח בעצמו. <br /> <br /> ==פרטיזן==<br /> <br /> תלאות המלחמה, אילצו את ר' זושא, ליטול את מקל הנדודים. מליטא נדד לביילורוסיה, שם הוכנס על ידי הנאצים לגטו לידא, וכעבור זמן הועבר למחנה עבודה סמוך. במחנה פגש את ר' [[דוד גרשוביץ]], ידידו משכבר הימים, וביחד הצליחו להימלט מהמחנה והצטרפו ליחידת הפרטיזנים (אוטריאד) בראשותו של המפקד טוביה ביילסקי. <br /> <br /> אוטריאד ביילסקי, הייתה יחידת פרטיזנים רשמית שהיוותה חלק ממערך הפרטיזנים בביילורוסיה, והיא כללה בתוכה גם משפחות רבות, ולא רק לוחמים כמו יחידות אחרות. בניגוד ליחידות פרטיזניות אחרות, מטרתו הראשונה והחשובה של טוביה ביילסקי באוטריאד, לא הייתה מעשי נקם, אלא הצלת נפשות יהודיות מהגיטאות וממחנות העבודה. במשימה זו נטל חלק ר' זושא. <br /> <br /> הוא נכנס שוב ושוב אל הגטו, והבריח משם אנשים דרך תעלות הביוב. יחד עם פרטיזנים אחרים עסק במלאכת קודש זו, עד שפעם אחת באה קבוצת פרטיזנים לגטו ונלכדה באקציית חיסול. למחרת רוכזו כל יהודי הגטו ונשלחו למחנה ההשמדה מיידנאק. רק מעטים הצליחו להימלט ברגע האחרון. <br /> <br /> רוב חברי יחידת הפרטיזנים של ביילסקי לא יצאו בדרך כלל למבצעים נגד הגרמנים, אלא למשימות שמירה והגנה, וכן לפשיטות על כפרים סמוכים כדי להביא מזון. ר' זושא, שהיה בחור ישיבה עד למלחמה, לא היה לוחם, אבל השתתף בפעולות הגנה ובפשיטות מזון. לפני כל פעולה, נשא תפילה לבורא עולם, כי ישמור את הלוחמים מפני כוחות הרשע. גם הלוחמים הבלתי מאמינים שהתחנכו על ברכי הקומוניזם, רחשו כבוד והערצה לזושא הצעיר, שהתחבב על כולם. <br /> <br /> ==חסיד חב&quot;ד==<br /> <br /> מהמלחמה יצא ר' זושא כשהוא פצוע ירי ברגליו. מפצעים אלה סבל רבות במשך כמה שנים, עד שנתרפא. מידי יום היה מחליף תחבושות ברגליו; סימני ריקבון כבר ניכרו בהם. רק לאחר טיפול ממושך הגלידו הפצעים והרגליים הבריאו. <br /> <br /> לאחר תלאות ונדודים הגיע ר' זושא למחנה העקורים קרומונה שבאיטליה, שם התיידד עם החסיד ר' [[שניאור זלמן לוין]]. יחד הקימו במחנה בית כנסת, לטובת הפליטים הרבים, ור' זלמן הוא שקירבו לחסידות חב&quot;ד. ר' זושא התקרב בצעדים מהירים לדרכי החסידות ולתורת החסידות.<br /> <br /> לאחר שעלה ארצה, נכנס ר' זושא ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], והחל ללמוד חסידות בצורה מסודרת תחת הכוונתו של המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]]. באותם ימים קיבל הוראה מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ללמוד שחיטה, לאחר שגולל בפני הרבי את כל התלאות שפקדו אותו בשנות המלחמה. <br /> <br /> כבר בצעירותו בלטו בו תכונותיו כבעל מרץ וברוך כשרונות. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אף ביקש לברר את מהותו. <br /> <br /> היה זה במהלך שנת [[תש&quot;ח]], כאשר החסיד ר' [[משה גוראריה]] מתל אביב שהה ב-[[‏770]], נקרא אל חתנא דבי נשיאה - [[הרמ&quot;ש]], והוא הראה לו פתק בכתב יד קודשו של חמיו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;נא לברר מהותו של הבחור ז. ו.&quot; <br /> <br /> ר' משה היה מופתע, אבל מיד סיפר את כל הידוע לו על ר' זושא. מיד בתום דבריו עלה [[הרבי]] אל דירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==מקים &quot;תומכי תמימים&quot; בלוד== <br /> <br /> בתחילת חודש [[שבט]] [[תש&quot;ט]], זמן קצר לאחר ששלוש-עשרה משפחות חב&quot;דיות התיישבו בקצה העיר [[לוד]], סמוך לתחנת הרכבת. ר' זושא הבין כי חייבים להקים ישיבה עבור ילדי משפחות אלו ועבור משפחות חסידי חב&quot;ד נוספות שעלו זה לא מכבר מרוסיה. <br /> <br /> יום אחד הוא הגיע ללוד וראה בניין בן שלוש קומות ששימש בעבר כבית מלון קטן. הבניין היה סמוך לבתים בהם התיישבו המשפחות החב&quot;דיות, ובעיניו זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. הוא לא התייעץ ולא תיכנן כיצד ומה לעשות; הוא פשוט נכנס לבניין, הביא עמו מנעול גדול, נעל את דלת הבניין וקבע עובדה - כאן תהיה ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו באחד המבנים ליד תחנת הרכבת. לשאלתם מי נתן לו רשות להקים ישיבה בבניין שאינו שייך לו, ענה כי את האישור לכניסה קיבל מהמושל הצבאי. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וראו את נכונותו להביא את המסמך, וויתרו ואמרו לו כי אין צורך, והם מאמינים לו&quot;, ועזבו את המקום. <br /> <br /> כך נוסדה ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא עם הקמתה בחסות [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ועל פי הוראות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> <br /> ==ממייסדי ה'רשת'== <br /> <br /> בשנים הראשונות שלאחר מלחמת השחרור, פעל ר' זושא בקרב העולים החדשים שהגיעו לארץ מרחבי תבל, וביקש להקים מוסד שיקלוט את ילדי העולים. על כך כתב לרבי, במכתב מפורט. <br /> <br /> ביום ה' ב[[תמוז]] תשי&quot;א השיב לו הרבי על הצעתו - בהצעה אחרת להקים את &quot;[[רשת אוהלי יוסף יצחק באה&quot;ק]]&quot;: <br /> <br /> ''&quot;בנוגע לשאלתו הפרטית, מה שמנהל עתה משא ומתן בעניין מוסד העומד תחת רשות מפלגה, הנה קצת פליאה בעיני, שהרי לכאורה הרי יכול להשקיע כוחותיו באופן שיהיה בד' אמות של חב&quot;ד. <br /> <br /> ''.. כיון שנראה ממכתבו יש בידו לקחת חלק בראש ביסוד מוסדות חינוך וגם באופן שהאמצעים לזה נמצאים שם על אתר, וכמו במוסד שהוא שואל חוות דעתי עתה במכתבו זה, הנה כדאי הוא שיתעניין בהאפשרות לייסד שם (בארץ הקודש ת&quot;ו) גם כן מוסדות שיכנסו ברשת המוסדות חינוך שיסדו במרוקו ונקראים על שם כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, אשר ברשת מוסדות חינוך אלו נמצאים מוסדות החל מלימוד אלף בית עד בית מדרש למורים ורבנים&quot;. <br /> <br /> <br /> ר' זושא ניגש לעבודה, כאשר מידי זמן קיבל הוראות מהרבי כיצד לנהוג במוסד הנמצא בהקמה. חודשים ספורים מאז הגיעה ההוראה להקים את הרשת, וכבר נפתחו - ללא אישורים רישמיים - ארבע מחלקות בהם לימדו ילדים תורה בשעות אחר הצהרים. לשם כך התבצע רישום בקרב העולים במעברות. כפי המסופר במבוא לאגרות קודש חלק ה': &quot;ר' זושא ניגש מיד לעבודה ובמשך החודשים הראשונים של שנת [[תשי&quot;ב]] פתח כמה מחלקות לרשת זו&quot;.<br /> <br /> ארבע מחלקות אלו הפכו לבתי ספר של ממש, בחודש אלול תשי&quot;ג. <br /> <br /> בתקופה הראשונה היה ר' זושא מנהל ה'רשת', עד שהרב [[דוד חנזין]] מונה לתפקיד, ואילו ר' זושא המשיך לכהן כחבר הנהלת הרשת, אליה היה מסור בלב ונפש, במשך כל השנים. <br /> <br /> בשנים הראשונות לפעילותו מלבד הקמת הישיבה בלוד, ייסד גם את ארגון [[נשי חב&quot;ד בארץ הקודש]], הפיץ ספרי חסידות והיה מהפעילים הבולטים במסגרת עבודת [[צעירי חב&quot;ד]], והכול בהכוונת ובעידוד הרבי. <br /> <br /> ==למען [[כפר חב&quot;ד]]== <br /> <br /> במשך השנים ראה הרבי בהרחבה ובביסוס ופיתוח של [[כפר חב&quot;ד]] מטרה חשובה מאוד.<br /> <br /> בחודש תשרי [[תשכ&quot;א]], בעת שהיה לראשונה אצל הרבי, נכנס ל[[יחידות]] וסיפר אודות עבודתו הציבורית, ושאל את הרבי על אודות המשך דרכו. הרבי הורה לו להשקיע את עצמו בשני עניינים עיקריים, והראשון שבהם בתפקיד מזכיר [[ועד כפר חב&quot;ד]]. זמן קצר לאחר ששב מ-‏[[770]], מונה למזכיר ועד כפר חב&quot;ד, ובכך מומשה הוראת הרבי. הענין השני בו השקיע עצמו, היה ה'רשת'. <br /> <br /> ר' זושא ניצל היטב את תפקידו כמזכיר למען תושבי הכפר ומוסדותיו. הוא סייע לכלל ולפרט במה שהתבקש וגם במה שלא. די היה לו לשמוע שפלוני זקוק לעזרה, מדירה ראויה ועד עזרה רפואית או אחרת, ותמיד היה בא ומציע עזרה, ופועל במרץ לטובת כולם. <br /> <br /> =='מבקר'== <br /> <br /> החל משלהי שנת תשי&quot;א, ביקשו הרבי לכתוב על הנעשה במוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש עד לפרטי פרטים. במכתבים הרבים שקיבל מהרבי, מופיעה שוב ושוב דרישה ותביעה לכתוב כמה שיותר, בייחוד שיבח אותו הרבי על כתיבה אודות כפר חב&quot;ד. <br /> <br /> יותר מ-‏25 שנה היה ר' זושא מדווח לרבי על כל מה שראה או שמע מהנעשה ב[[ארץ הקודש]], והכל על פי הוראות הרבי כאמור לעיל. במשך שנים רבות היה ר' זושא נוסע ברחבי הארץ, לארכה ולרחבה, בגין תפקידיו הרבים, ומה שהיה רואה ושומע - היה מדווח. <br /> <br /> מצב זה התחזק לאחר חודש שבט [[תשל&quot;ז]], בעת כינוס של חסידי חב&quot;ד שאורגן על ידי [[בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק]], או אז התמנה ל'מבקר' רישמי, ומכיוון שכך החל במסעות מסודרים בכל רחבי הארץ, במטרה להגיע לכל מקום בו מתגוררים חסידי חב&quot;ד, והיה מדווח לרבי על הנעשה. <br /> <br /> הוא היה עומד בצומת הכניסה לכפר חב&quot;ד ומושיט ידיו ל&quot;טרמפ&quot; לרכב שיצא מכפר חב&quot;ד. לכל מקום אליו היה נוסע בעל הרכב שעצר לו, היה מצטרף. לא היה משנה לו אם הלה נוסע לבאר שבע או לצפת, לעפולה או לירושלים... כך היה מסתובב בכל המקומות, שוהה בכל מקום כמה שעות או כמה ימים, כפי הנדרש, ובפרט במקומות בהם שהו שלוחים או חסידי חב&quot;ד בכלל. <br /> <br /> בכל מקום היה ר' זושא מעודד את מי שצריך, דוחף לפעולה את מי שצריך, מסתובב במקום כמי שכל הזמן שבעולם עומד לרשותו, והוא כמו מחפש להעביר את זמנו. כך &quot;רחרח&quot; וידע היטב מה קורה בכל מקום. הוא עשה זאת באופן המיוחד לו, בצורה שאף אחד לא ידע מה הוא עושה, ואם יש בכלל איזו תכלית בעובדת בואו למקום. מי שהיה צריך לדעת - ידע. <br /> <br /> בשעות הפנויות היה יושב לעצמו וכותב בכתב גדול וצפוף על גיליונות גדולים של נייר. כששאלוהו מה הוא כותב, היה משיב: &quot;סוד צבאי!&quot; <br /> <br /> היו אז שהתבטאו עליו כי הוא &quot;מרגל&quot; של הרבי-הרמטכ&quot;ל, והדוחו&quot;ת היו דוחו&quot;ת צבאיים מודיעיניים לכל דבר ועניין.<br /> <br /> ==לימין השלוחים== <br /> <br /> &quot;ר' זושא היה דואג לכל [[שליחות|שליח]], בכל מקום בארץ ישראל, גם אם היה מתגורר בפינה רחוקה. כאשר הצליח השליח להקים משהו, או לפעול עניין, קטן כגדול, היה מוצא לנכון לעודד אותו. העידוד לא מתבטא במילים טובות בלבד או בטפיחה על השכם, אלא בכך שר' זושא הטריח עצמו לעירו ולביתו של השליח, גם אם היה בקצה הארץ, והיה מעודדו וממריצו בהמשך עבודתו. <br /> <br /> הרבי הורה לעסקני חב&quot;ד לסייע למינוי רבנים חב&quot;דיים לקבל תפקידי רבני ערים. מי שפעלו והצליחו בעניין, היו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' זושא, שעבדו בתיאום פעולה מלא. הם נסעו לערים שונות ודיברו עם עסקנים, גבאי בתי כנסת וראשי ערים מקומיים, כדי שאלו יפעלו למען מינויו של הרב שבדרך כלל פעל גם כשליח בעירו. בדרך כלל, לאחר שעבודתם הוכתרה בהצלחה והבחירה התקבלה, המשיכו לסייע לרב החדש והצעיר. <br /> <br /> קשר מיוחד שרר בין ר' זושא לבין הרב שלמה גורן, שהיה אז הרב הראשי לישראל; כך הצליח ר' זושא לקבל 'כושר' לרב עיר עבור רבנים רבים, הליך שבדרך כלל נמשך שנים רבות. <br /> <br /> ==הרבי מכנהו &quot;פרטיזן&quot;== <br /> <br /> [[תמונה:זושא_וילימובסקי2.jpg|left|thumb|300px| משמח הקהל בשמחת בית השואבה]]<br /> במשך שנים רבות הקפיד ר' זושא להגיע לרבי בכל חודש תשרי, עד שהפך להיות חלק מהאווירה. הוא למעשה שימש כראש הקבוצה הראשונה מארץ הקודש שהגיעה לרבי. לאחר כל תפילה החל לנגן ניגון שמח, והרבי עודדו. [[התוועדות|בהתוועדויות]] עמד מאחורי הרבי, והיה מעודד ומנווט את שירת החסידים; הוא גם היה ממונה על השיעורים לאורחים, ובשנים האחרונות היה חלק בלתי נפרד מ[[שמחת בית השואבה]] בעמדו על חבית גבוהה, מחלל בחליל ומשמח את המשתתפים. <br /> <br /> באחת השנים כתב ר' זושא לרבי, כי העבודה הרבה בחודש תשרי מפיחה בו חיות מיוחדת לכל השנה כולה. <br /> <br /> אל הרבי הגיע לראשונה לקראת חודש תשרי תשכ&quot;א. בשבת שלפני [[ראש השנה]], בעת ה[[התוועדות]], במעמד קהל חסידים הזכיר הרבי את ר' זושא בתוארו הקדום &quot;פרטיזן&quot;, בבארו את עבודת הפרטיזן: <br /> <br /> ''&quot;ישנו כאן יהודי שקוראים לו זושא וילימובסקי, והוא פרטיזן, ענינו של פרטיזן הוא שאינו מביט על דברים גדולים ולא על דברים קטנים אלא מבצע את ענייני המלוכה. כיון שנשארו עוד 20 או 21 עניינים שצריכים לבצע לקראת בוא המשיח, צריכים לעבוד באופן פרטיזני. זה אמנם לא מסודר אך זה על פי הכוונה&quot;.<br /> <br /> באותה התוועדות דיבר הרבי על חשיבות לימוד התורה בכלל, ועל ידי האורחים שבאו ל-‏770 בפרט. בהקשר לכך שאל הרבי את ר' זושא אם הוא מסכים להיות אחראי על ארגון השיעורים לאורחים. ר' זושא השיב בחיוב. הרבי הוסיף ושאל אם הוא צריך עוזרים, ור' זושא ענה בשלילה. <br /> <br /> הרבי נתן לר' זושא את הגביע שלו, ור' זושא שתה את היין שהיה בגביע והחזיר לרבי. לאחר מכן נתן לו הרבי את קערת המזונות שהייתה מונחת לפניו, ומיד חטפו החסידים את כל המזונות. ר' זושא הביט על הרבי מבלי שידע כיצד עליו לנהוג. הרבי הביט ימינה ושמאלה, וכעבור שניות חזרו כל המזונות לקערה. כשר' זושא החל ללכת בין הספסלים לעבר מקומו הקבוע, אמר לו הרבי: &quot;תלך ישר, אני שומר עליך&quot;. <br /> <br /> זו הייתה הפעם הראשונה שהרבי כינהו פרטיזן. במשך השנים המשיך הרבי לכנותו בכינוי 'הפרטיזן' ו'מיין פרטיזן' [= הפרטיזן שלי]. פעמים אירע שהרבי לא ראה את ר' זושא בהתוועדויות, והרבי שאל &quot;וואו איז מיין פרטיזן?&quot; [= איפה הפרטיזן שלי?] כינוי זה דבק בו, והחסידים אף הם כינוהו על פה ועלי כתב: הפרטיזן. <br /> <br /> דרך פרטיזנית זו הייתה הדרך בה פעל כל העת. לא היו לו מקורות מימון, עובדים או עוזרים אישיים, אבל הוא פעל בכל המרץ, בכל מקום שהיו צריכים אותו, ונכח בכל מקום שידע שצריכים אותו - והכל בפשטות מבלי שנשא בתפקיד רשמי ומבלי שקיבל משכורת. בהרבה מקומות הוא זרע זרעים, ונתן לאחרים להמשיך לטפל בצמחים שיגדלו. כך היה בישיבה בלוד, דרך ה'רשת' וכלה בביסוס ופיתוח כפר חב&quot;ד, והעזרה האגדית שלו לשלוחי הרבי בכל מקום שהם. <br /> <br /> מידת השמחה הייתה חלק בלתי נפרד ממנו. תמיד היה בידו בקבוק משקה, והוא רקד בכל עת מצוא. לפני הטיסה ובזמן הטיסה, בהתוועדויות ובסעודות של הכנסת אורחים, בהתוועדויות עמד מאחורי הרבי ומעודד ומנווט את השירה; בעת חלוקת 'כוס של ברכה' היה רוקד על מקומו במשך שעות ארוכות, מוחא כפיים בעוצמה ומעודד בתנועות ידיים אופייניות את השמחה מסביב. <br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> ב[[חג הסוכות]] [[תשמ&quot;ז]], נפטר ר' זושא בסוכה של [[אש&quot;ל - הכנסת אורחים]] שעל יד [[770]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[הפרטיזן]]<br /> <br /> *[[הפרטיזן בהוצאת רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1614 כתבה על ר' זושא בבית משיח]<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1979 הפרטיזן מעורב בחנינת שולם שטרקס לנחת רוח הרבי]<br /> <br /> *[http://www.reshet.org.il/chinuch/arc1.asp?aid=439&amp;catid=2 מסכל את סגירת בית ספר חב&quot;ד בנס ציונה]<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=24308 יוזם כינוסי השלוחים]<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=13649 עיתון הצופה על פטירת ר' זושא]<br /> <br /> :&lt;small&gt;חלק מהחומר בערך זה נלקח מתוך הספר &quot;[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]]&quot;.&lt;/small&gt;<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ו]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=13666 2007-08-20T08:01:36Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>הרב '''דוד גרשוביץ''', למד בצעירותו בישיבות ליטאיות, ובימי השואה היה פרטיזן ביחידת ביילסקי יחד עם הרב [[זושא וילימובסקי]].<br /> <br /> לאחר השואה עלה לארץ הקודש, והתיישב ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> * [[הפרטיזן]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=13548 2007-08-19T08:34:22Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>[[תמונה:770 כפ&quot;ח.jpg|left|thumb|300px|בית אגודת חסידי חב&quot;ד בכפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> אגודת חסידי חב”ד באה”ק נוסדה ע”י כ”ק [[אדמו”ר הריי”צ]] נ”ע בחודש תמוז שנת ה’[[תש&quot;א]]. וכך כותב באגרת קודש מיום י”ט תמוז ה’תש”א: נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי חב”ד באה”ק ת”ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו אנ”ש ותל’ התמימים וישיבת צ”צ ותורת אמת בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד דא”ח ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים. <br /> <br /> בהמשך האגרת ממנה כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ נ”ע את הרבנים: [[שאול דב זיסלין]], [[משה גוראריה]] ו[[חיים יוסף רוזנבלום]] להיות חברי ועד המייסד אגודת חסידי חב”ד בכל עיר ומושבה וקיבוץ באה”ק.<br /> <br /> *יו&quot;ר אגו&quot;ח הראשון היה הרב [[זיסלין]]<br /> *יו&quot;ר אגו&quot;ח השני היה הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> *יו&quot;ר אגו&quot;ח השלישי היה הרב [[אפרים וולף]].<br /> *בשנת [[תש&quot;נ]] מינה [[הרבי]] לתפקיד יו&quot;ר אגו&quot;ח את הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. מאז פטירת הרב מיידנצ'יק תפקיד היושב ראש נמצא בהליכים משפטיים מורכבים.<br /> <br /> <br /> עם הקמת [[צעירי אגודת חב&quot;ד באה&quot;ק]] ע”י [[הרבי|כ”ק אדמו”ר שליט”א]] בשנת תשי”א כמחלקה לצעירים תחת אגו”ח, מוצאים אנו בסדרת ה[[אגרות קודש]], כמה וכמה מכתבים בהם מחלק הרבי את עבודתם של אגו”ח וצאגו”ח, כשהעבודה בהפצת המעיינות והפצת היהדות עוברת בעיקר לידי צאגו”ח, והדאגה למוסדות, לביסוסם, לייצוגם, וכן האחריות על הקהילות, בתי הכנסת, משרות לאנ”ש, ושאר צרכי אנ”ש והנהגתם נשארת בידי אגו”ח. <br /> <br /> ==מעמדה של אגודת חסידי חב”ד ==<br /> <br /> בתשובה למזכיר בי”ד רבני חב”ד על מכתבו מזאת חנוכה ה’תנש”א כתב כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א:<br /> תוקף והנהגת וענין אנ”ש שי’ באה”ק בידי אגו”ח באה”ק הוא בידי אגו”ח באה”ק ובראשם (ועד) רבני אנ”ש שי’ [להעיר שאת התיבות “בידי אגו”ח באה”ק” כפל כ”ק אד”ש מה”מ בכתי”ק (ואפשר שהכוונה להדגישם)]. <br /> <br /> <br /> ==חלוקת העבודה בין אגו”ח למוסדות== <br /> <br /> על חלוקת העבודה בין אגו”ח למוסדות כותב כ”ק אד”ש מה”מ באגרת למוסדות חב”ד באה”ק מתאריך י”ג כסלו תשי”ב (אג”ק ח”ה ע’ עז-ח): במענה על שאלתם אודות חוות דעתי בענין סדר המוסדות והנהלתם . . הנה בכלל שתי חלוקות בדבר:א. כלפי פנים. ב. כלפי חוץ. <br /> <br /> א. בעניני פנים, הנה לפי דעתי טוב ונכון הדבר אשר לכל מוסד תהי’ לו אוטונומי’ שלו, ויעמוד בקישור ישר לכאן. מובן שאין זה שולל שיהי’ מעין קונטרול או בקורת מאיש או מוסד על גבי חברו, אשר פועל הקונטרול הזה יעמוד ג”כ בקישור ישר עם כאן. <br /> <br /> ב. מה שאין כן בנוגע כלפי חוץ, הרי בכמה ענינים מוכרח הדבר, ובכמה ענינים על כל פנים טוב הוא, שיהי’ בא-כח אחד לכל המוסדות, ותפקיד זה הוא של אגודת חב”ד, היינו שאגודת חב”ד תציג כלפי חוץ, בכל ענין הדורש זה, את כל המוסדות באה”ק אשר חותם עליהם. <br /> <br /> ==מחלקות אגו”ח ==<br /> <br /> ===מחלקה לצעירים -צאגו”ח=== <br /> <br /> ייסוד צעירי אגודת חב”ד על-ידי כ”ק אד”ש מה”מ הי’ במתכונת של מחלקה לצעירים תחת אגו”ח, כפי שכותב באגרת קודש מתאריך כ”ד סיון ה’תשי”א: לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ”ש והקרובים לרוח חב”ד, והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו. <br /> <br /> בט’ אלול באותה שנה ביקש הרבי שאגו”ח יפקחו על עבודת צאגו”ח: פיקוח כללי על הסוגים השונים של אנ”ש, כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת צעירי אגודת חסידי חב”ד בפ”ע, וכן איגוד נשי חב”ד, שבטח יתארגנו ג”כ לחטיבה בפ”ע. <br /> <br /> ===מחלקה לנשים=== <br /> <br /> יחד עם ייסודה של המחלקה לצעירים צאגו”ח, ביקש הרבי לייסד גם באגו”ח מחלקה לנשים. וכך כותב הרבי באגרת מתאריך כ”ד סיון ה’תשי”א: לדעתי צריך הי’ לארגן באגו”ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב”ד ואת כל אלה אשר רוח חב”ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו. <br /> <br /> יותר משנה אח”כ כתב הרבי לארגון [[נשי ובנות חב”ד]] (כ”ח תמוז ה’תשי”ב): ארגון נשי ובנות חב”ד מהוה חלק מאגודת חסידי חב”ד באוטונומי’ מיוחדת משלו. <br /> <br /> ===מחלקת החינוך=== <br /> <br /> מחלקת החינוך באגו”ח, בניהולו של הרב [[זושא פויזנר]], עוסקת כל ימות השנה במציאת דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות אנ”ש באה”ק. במסגרת תפקידו, מבקר ר’ זושא במוסדות החינוך, ומייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. <br /> <br /> במשך השנה נערכים ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו&quot;שבת חינוך&quot; אחת בשנה<br /> <br /> ===מחלקת מחנכים מייעצים===<br /> <br /> בשנת תשס&quot;ד הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם “מחנכים מייעצים”, שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ”ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. <br /> <br /> הלשכה הקימה קו פתוח לאנ”ש - באמצעותו ניתן לקבל יעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, וזאת ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, ליעוץ והכוונה אישיים. <br /> <br /> הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך. <br /> <br /> כמו כן ישנן מספר נשים המעניקות יעוץ למעוניינות בכך. <br /> <br /> ===כולל יום שישי=== <br /> <br /> בשנת תשס&quot;ד נפתח [[770 כפר חב&quot;ד|בבית אגו”ח]] ‘כולל יום שישי’ המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. <br /> <br /> הכולל נפתח ע”פ הוראת הרבי מליל ט”ו תמוז תשמ”ה שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. <br /> <br /> במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על הרמב”ם הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. <br /> <br /> ==חברי אגו”ח== <br /> <br /> ===חברי האגודה===<br /> <br /> כידוע אגו”ח נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב”ד בפרט, וכשמה כן היא: אגודת חסידי חב”ד - אגודה שבה חברים כל חסידי חב”ד. ולא רק חסידי חב”ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב”ד, כפי שאומר הרבי הריי”צ במכתבו לועד המייסד של אגו”ח מתאריך י”ט תמוז תש”א (אג”ק שלו ח”ה ע’ תיט): לחבר באגודת חסידי חב”ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע. <br /> <br /> וכך נכתב בתקנון האגודה (שכנראה הי’ למראה עיניו הק’ של כ”ק אד”ש מה”מ): כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב א”י המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותי’ה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה. <br /> <br /> ===חברי ההנהלה===<br /> <br /> ככל מוסד, יש לאגו”ח הנהלה בפני-עצמה בה ישנם מספר חברים (שהם בדרך כלל) נציגי המוסדות. הצורך בנציגי המוסדות מודגש מאוד באגרות הרבי. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגו”ח מתאריך ט’ אלול ה’תשי”א (אג”ק ח”ד ע’ תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו”ח, מהנכון שבועד הפועל יהי’ עכ”פ בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות תומכי-תמימים, תורת אמת, כולל, כפר, הצעירים וכו’). <br /> <br /> וכך גם כותב כ”ק אד”ש מה”מ באגרת למוסדות חב”ד באה”ק מתאריך י”ג כסלו תשי”ב (אג”ק ח”ה ע’ עח): כיון שאגו”ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב”ד יהי’ בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו”ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד. <br /> [[תמונה:שלמה_מיידנצ'יק.jpg|left|thumb|150px|הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] - יו&quot;ר אגו&quot;ח]]<br /> <br /> או באגרות-קודש ח”ה ע’ קלז: אגו”ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות חב”ד כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו”ח יהי’ בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.<br /> <br /> <br /> ==אסיפות אגו”ח== <br /> <br /> חשיבות רבה מייחס הרבי לאסיפות הנהלת אגו”ח, וכך כותב באגרת להנהלת אגו”ח מיום יו”ד מנ”א ה’תשי”ב: הנני מאשר קבלת מכתביהם מכ”ד סיון, ח’ תמוז, שני מכתבים מט”ז תמוז ופרטי-כל מהאסיפות דיו”ד וי”ג תמוז. ולפלא שאין הפ”כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ. <br /> <br /> באגרת אחרת להנהלת אגו”ח מתאריך כ”ג מנ”א ה’תשט”ז מעורר הרבי גם בענין האסיפות: בהזדמנות זו אעורר, שזה עדן ועדנים שלא היתה אסיפת ועד הפועל ושאין אגו”ח מראה סימן של חיים ופעולה ביוזמה של עצמה, וחוששני לאמר שעוד מעט ויהי’ שלש שני חזקה בהנהגה כזו. <br /> <br /> ===אסיפה משותפת לכל החברים=== <br /> <br /> באמצע אגרת להנהלת אגו”ח שנדפסה באג”ק חכ”ה ע’ קנא, כותב הרבי בצער באמצע המכתב במאמר המוסגר: . . קראתי בשם אחד מחברי הועד שהוא מפני שאין כל אפשריות לעשות אסיפה של כל אגודת חב”ד וצעירי אגודת חב”ד וכו’ . . <br /> <br /> <br /> ===חברי הנהלה פעילים=== <br /> <br /> מענינת ביותר הוספת כ”ק אד”ש מה”מ בשולי מכתבו לאגו”ח מיום כ”ד סיון ה’תיש”א:<br /> כותבים במכתבם אשר שנים שלשה חברים אינם פעילים, ונא להודיעני מי הם ומאיזה סיבה. <br /> <br /> <br /> ==תפקידה של אגודת חסידי חב”ד== <br /> <br /> ===ייצוג, פיקוח ונטילת יוזמה=== <br /> <br /> באגרת לועד הפועל של אגו”ח באה”ק מיום ט’ אלול ה’תשי”א, מגדיר כ”ק אד”ש מה”מ בבירור את תפקידה של אגו”ח (אג”ק ח”ד עמ’ תס): מתפקידי אגו”ח: (א) לייצג את אנ”ש בענינים שונים [. .], דהיינו שאינם שייכים למוסד פרטי ולא לסוג פרטי מאנ”ש. (ב) להתאים עבודת המוסדות כדי למנוע סכסוכים ובלבולים בעבודת אחד ברעהו. (ג) פיקוח כללי על המוסדות, מבלי להתערב בענינים הפנימיים שלהם. (ד) פיקוח כללי על הסוגים השונים של אנ”ש, כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת צעירי אגודת חסידי חב”ד בפ”ע, וכן איגוד נשי חב”ד [. .] (ה) להיות ער לכל המתרחש באהקת”ו, לבא בהצעות ולקחת האיניציאטיווה [=יוזמה] לפעולות חדשות הדרושות לפי שעה”. <br /> <br /> באגרות אחרות באים שוב הדברים בפירוט יותר, כשאודות ייצוג המוסדות מוצאים אנו באגרות-קודש ח”ה ע’ רסא את הדברים דלהלן: בכל הענינים השייכים למו”מ כלפי חוץ, וכמו עם באי-כח הסוכנות והשרים השונים וכו’, הנה זה מוטל ביחוד על אגודת חב”ד. אלא שבענינים המתאימים, יש לצרף ג”כ אחד מב”כ הצעירים הנכנסים בהנהלת אגו”ח וצאגו”ח. <br /> <br /> כאן המקום לציין כי נושא הייצוג של חב”ד בקול אחד ע”י אגו”ח הוא מעניני’ העיקריים, ואכן לאחר שנוסדה אגו”ח מחדש בשנת ה’תש”נ, עמדו הרבנים על כך שייצוגה של חב”ד בכנסת וכו’ יהי’ רק ע”י אגו”ח. <br /> <br /> ===הקמת מוסדות חדשים ומטה לעניני משיח=== <br /> <br /> כידוע חפץ בהקמתם של מוסדות ובתי חב”ד חדשים ככל האפשרי על-ידי העסקנים והשלוחים בכל מקום שהוא. בכל הנוגע לארץ הקודש ביקש הרבי שכל הרוצה להקים מוסד (ובכמה מקרים גם) בית חב”ד או לפתוח אגודה, יפנה קודם לאגו”ח. וכך כותב הרבי באגרת לעסקני עיר הקודש טבריא מתאריך א’ מ”ח תשט”ז (חכ”א ע’ שיד) על הצעתם להקים ישיבת חב”ד בעירם: <br /> <br /> בענינים כמו אלו עליהם לפנות להנהלת אגודת חב”ד אשר באה”ק ת”ו (רח’ פיארברג 22, תל אביב) ולברר עמהם המצב באשר הוא שם. <br /> <br /> דברים אלו חזרו על עצמם עשרות פעמים, גם בשנים האחרונות ממש עם ביסוסה של אגו”ח מחדש, קיבלו רבים מענות קודש מכ”ק אד”ש מה”מ בענין אגו”ח ונביא כאן כמה דוגמאות המלמדות על הכלל: לר’ איתן יעקב פיזם מקרית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים (בשנת ה’תשמ”ט): הקמת אגודות שייך לאגו”ח באה”ק, ולרבנים פוסקי דינים, אזכיר על הציון. <br /> <br /> לר’ ניסן-חסדיאל נחשון על הצעת שליחות באפרת (בשנת ה’תנש”א): להתעניין אצל אגו”ח”. או בנוסח אחר: “בנוגע לאפרת שייך לאגו”ח באה”ק וכן לע”ל. <br /> <br /> לר’ אריה פרקש מיבנאל בקשר לפתיחת בית חב”ד שם: א) ע”ד פתיחת בית חב”ד: בהתייעצות באגו”ח דאה”ק. ב) באם יסכימו - אז הסכמה וברכה אזכיר עה”צ. <br /> <br /> על פתיחת גנון חב”ד בערד (בשנת ה’תנש”א): בעצת אגו”ח באה”ק אזכיר עה”צ. <br /> <br /> על-דבר פתיחת מוסד חדש בירושלים (חודש שבט ה’תש”נ): בטח בהסכמת אגו”ח ויהא בהצלחה רבה אזכיר עה”צ. <br /> <br /> מענה להרב אהרן שפירא מפרדס כץ (משלהי שנת ה’תש”נ), בנוגע להפצת עלון שבועי לבני תורה (בבני ברק ובירושלים, דבר שכבר עשה בעבר ושלח כמה דוגמאות לכ”ק אד”ש מה”מ): הרי זה ענין כללי בכל ארה”ק ובמילא שייך לאגודת חסידי חב”ד הכללית בארה”ק ולא ליחידים וקבוצות כפשוט אזעה”צ. <br /> <br /> לר’ [[משה ניסלביץ]]’ מ[[נחלת הר חב&quot;ד]] בנוגע לפעילות עם ילדי העולים (חודש חשון ה’תשנ”ב): יעשה שטורעם באגו”ח באה”ק. <br /> <br /> על הצעת הרב [[דוד נחשון]] להקים מטה מיוחד שיעסוק בעניני משיח: כ”ז שייך לאגו”ח וועד רבני אנ”ש שבאה”ק אזכיר עה”צ. <br /> <br /> בית חב”ד בעכו רצו להוציא לאור ספר מסוים וכתבו על-כך לכ”ק אד”ש מה”מ, ונתקבל על-כך המענה במוצש”ק פ’ תצוה ה’תשמ”ט: כמובן - שייך לאגו”ח הכללית, ולא שכל מחלקה הו”ל.. ספר?! אזכיר עה”צ. <br /> <br /> ===שמירה על הנקודה הכללית דפעולות חב”ד ===<br /> <br /> נקודה חשובה ביותר שהוטלה על אגו”ח היא - האחריות הכללית על פעולות חב”ד שלא יסורו מן המסלה אותה סללו רבותינו הקדושים, ולדוגמא - הזהירות שלא להתחבר לאיזו מפלגה בכל צורה שהיא, דבר עליו הזהיר הרבי פעמים רבות, אחת מהם בהמשך האגרת שהובאה לעיל (כ”א סיון תשי”ד): נבהלתי להשמועה, אף שאינני יכול לברר ברור אם כנה היא, אשר יש סברא שהרשת תעבוד ותפעול במקום אחד תחת שם מוסד חינוך מפלגתי (אלא ש”מבטיחים” להם שרוחניות הענינים תהי’ ביד הרשת). ונבהלתי עוד יותר לההוספה, אשר דוקא מזקני אנ”ש הונח אצלם ככה, ולא לבד שהסכימו על זה אלא שפירשו את המברק שלי מתאים לסברא הנ”ל. וכמה עלוב דורנו זה, אשר גם על טעות כזה יש להזהיר ולקרות בקול שזהו טעות ולא האמת. ואף אם גם היתה הבטחה הנ”ל בת קיימא, שגם בזה איני מאמין כי אין הדבר תלוי ביחידים המבטיחים אלא בהמפלגה בכללותה, הנה אין רשות למי שהוא להדביק על עניני חב”ד יארליק של מפלגה איזה שתהי’ . . ובא אני בזה גם לאגו”ח, מתאים למה שקויתי מאז שאגו”ח תשמור על הנקודה הכללית וחוט השני דפעולות חב”ד, שלא יסורו מן המסלה אותה סללו רבוה”ק נשיאינו, ועאכו”כ שלא יעשו ענינים הפכים מזה. <br /> <br /> ===ביקורת על המוסדות=== <br /> <br /> בכמה מהאגרות כותב הרבי כי מתפקידי אגו”ח לפקח על המוסדות ע”י מבקרים, ומפרט את תפקידם. וכך כותב באגרות-קודש ח”ה ע’ קלז: תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד. ולכן על הנהלת המוסד לתאר לפניהם עבודתם, להראותם ספרי החשבונות וכו’, אבל אין ביד המבקר ליתן פקודות, לשנות החלטות ההנהלה או להחליט דבר בהמוסד. <br /> <br /> ד. מובן מעצמו שהן אגו”ח והן המבקרים רשאים להגיש הצעות להנהלת המוסד, ולא עוד אלא שמחוייבים בזה אם מוצאים ענינים שאינם מתאימים למטרת המוסד או ענינים המקלקלים בכלל, אבל כל זה אינו אלא בתור הצעה. <br /> <br /> ה. כתוצאה מכל הנ”ל, הנה האחריות בעד התפתחות כל מוסד ומוסד מוטלת על הנהלת המוסד, והיא היא שצריכה לנקוט בכל הצעדים בנחוצים לקיום המוסד והתפתחותו. וכן על המבקרים מוטלת האחריות לדעת כל פרטי עבודת המוסד, להציע על דבר תיקונים הנחוצים לפי דעתם (אך ורק בתור הצעה כנ”ל) ולהודיע לכאן אם נמצא איזה ענינים או פרטים המזיקים או שאינם מתאימים למוסד. <br /> <br /> כאשר המבקרים הפסיקו את עבודתם, התאונן על כך הרבי באגרת מתאריך י”ג ניסן ה’תשי”ג (אג”ק ח”ז ע’ רכב): כנראה שהמבקרים פסקו את פעולתם, ואיני יודע ממי היא המניעה, וכותב הנני להמבקרים ביחוד ולהמוסדות ביחוד, שכוונתי בזה שיבקרו בפועל ולא לבד בהכתרתם בשם זה בלבד, ובמילא הצעתי בביקורם בתקפה כאז כן היום ות”ח בעד הביאור בזה. <br /> <br /> מבקר מיוחד מינה כ”ק אד”ש מה”מ על עבודת אגו”ח עצמה, וכשבאו בתלונות שהמבקר אינו מתאים -ענה הרבי באגרת להנהלת אגו”ח מיום כ”ג טבת ה’תשי”ב, והסביר בה את תפקידו ומטרתו של מבקר אגו”ח: במענה על מכ’ מד’ טבת, בו מערערים על התמנות הר’ . . למבקר בעניני אגו”ח . . כתבתי ברור, שאין המבקר אלא מבקר (קונטרול בלע”ז) ואין בידו להחליט או לשנות דבר, אלא שמתפקידו לעמוד בקשר ישר לכאן, ובמילא באם אומר ר קרומע זאך אין דעתו מחייבת כלום. והאמת אגיד אשר בעבודת אגו”ח עד עתה -איני נודע מאיזה טעמים, אבל - לא היו נכרות פעולות ממשיות . . ובטח הנה כמה ענינים שבתור כאלו הנמצאים על אתר ידעו מזה ואפשר הי’ לפעול בזה, ובכ”ז לא נעשה. ובמילא, בהתאם להנ”ל, כנראה שצריך הענין למעורר בזה שירבה בהזכרה והקיצה וכו’. וכמ”ש הרמב”ם בהל’ דעות, שאף שדרך המיצוע הוא דרך הישר, אבל מי שנוטה לקצה האחד א”א להתנהג בדרך המיצוע, אלא צריך לאחוז בקצה השני - עד שישתווה. ולכן באה הצעתי, בתקותי שגם להם יקר ענין אגו”ח ושמה הטוב, ושם ליוברוויטש הנה צ”ל קשור בענין של עשי’ ופעולות ממשיות, (ע”פ מה ששמעתי, כנראה בטוח שהר’ . . לא יניח לנמנם ולישון כו’. ומה שמעוררים . . - הנה כבר כתבתי שאין על המבקר אלא לבקר, וביכולתם שלא לשמוע להצעתו. <br /> <br /> ===קשר עם אישי ציבור ורבנים=== <br /> <br /> כפי הנראה, כחלק מענין ייצוג המוסדות ואנ”ש במשרדים וכו’, הורה הרבי לשמר את הקשר עם אישי ציבור, להעביר אליהם מצה שמורה לליל הסדר ועוד, כמו באגרת הבאה להנהלת אגו”ח מתאריך א’ ניסן ה’תשט”ז: ובקשר עם ימי חג הפסח הבע”ל, הרי ע”ד דאשתקד מטובם לשלוח בשמי א זאץ [=מצה] שמורה (כמובן מאפיית יד) למר שז”ר שי’, מר סירקוס שי’ מר יצחק קורן שי’, ואם יציעו לשלוח עוד למי, מטובם לפרט הצעתם ואענה במברק ות”ח מראש על הטרחה בכל זה. <br /> <br /> באגרת שלפנינו מתאריך יו”ד כסלו תשט”ו, מבקש הרבי מהנהלת אגו”ח לבקר אצל אלו שחזרו מביקור אצלו, ע”מ לשמוע מה התחייבו שם (אג”ק ח”י ע’ קכח-ט): זה מכבר הצעתי ובקשתי, שיתענינו להפגש עם אלו שביקרו אותי בהיותם בארצוה”ב, כיון שיש כמה ענינים שהנ”ל הבטיחו. ומובן אשר תועלת גדולה שהם - האנשים הנ”ל - בעצמם יאמרו שהבטיחו פרטים אלו, שאז בודאי יקיימו הבטחתם בהקדם. וכנראה משתיקותם לא עשו בזה עד עתה. וחבל על העבר. ועכ”פ בטח ישתדלו למלאות את זה בעתיד . . ומובן מעצמו שנחוץ במאד שיודיעו אח”כ לכאן -בפרטיות - מהפגישה והשיחה <br /> <br /> באגרות אחרות מבקש הרבי לבקר אצל רבנים ונכבדים, כמו למשל באגרות-קודש ח”ה ע’ שב אנו מוצאים את בקשתו של הרבי מאגו”ח לבקר את “הרב אבוחצירא ע”פ בקשתי להבעת כבוד”. <br /> <br /> ===ידיעות מהנעשה באה”ק ובפרט בכרם חב”ד=== <br /> <br /> כ”ק אד”ש מה”מ ביקש לקבל מאגו”ח ידיעות מפורטות ומתאימות על הנעשה באה”ק באופן כללי ובפרט בקהילות חב”ד, וכך כותב הרבי להנהלת אגו”ח בתאריך כ”א סיון ה’תשי”ד (אג”ק ח”ט ע’ קכו-ז): במענה על שאלתם שהגיעתני, מה עליהם לעשות בקשר עם הכנסי’ של אגודת ישראל. <br /> <br /> א) הנה כיון שכו”כ ענינים דאה”ק ת”ו שאגו”ח עוברת עליהם בשתיקה גמורה, אף כאלו שנוגעים בתחומה, הרי עאכו”כ שאין הכרח להתערב בענין מפלגתי . . ויה”ר ויבוא הזמן שאוכל לקבל ידיעות מפורטות ומתאימות מהנעשה באה”ק ת”ו מאגודת חב”ד. <br /> <br /> ב) בהמשך להנ”ל, אלא שנוגע עוד יותר בכרם חב”ד, הוא מה שכתבתי מכבר בשאלת מצב בתי כנסיות חב”ד באה”ק ת”ו ומהנעשה אתם. ועד עתה לא קיבלתי מענה . . ועל של עתה באתי, אשר אם כבר יש אצלם ידיעות בזה כדאי להודיע בעוד מועד, כיון שזה נוגע בפרט לי”ב תמוז הבע”ל, שזהו היומא דפגרא היחידי במשך השנה ששייך ביחוד לחב”ד (כי אפי’ י”ט כסלו, הרי ישנם גם מחסידי פולין שחוגגים אותו), ולכן יש לנצלו בכרם חב”ד ביחוד, ע”י פרסום הראוי בזמן המתאים מקודם, ומובן שבזה הרי יש לנצל האפשריות דבתכ”נ חב”ד. והוא נוסף על השאלה העיקרית, שמוכרח לשמור על צורתם דבתכ”נ אלו ולפתחם, היינו להוסיף השפעתם על הסביבה וגם על בתי מתפללי בית הכנסת, שבמדה גדולה תלוי זה בהנהלת הבית הכנסת והרב או המגיד שיעור שלהם. ולכן עם הידיעה כללית צריך להיות ג”כ ידיעה במהות אנשים הנ”ל. ואחכה לידיעות מפורטות, וכן להצעה מצדם אודות הפעולה דאגו”ח האפשריות בבתכ”נ אלו, בקשר עם הנ”ל. <br /> <br /> דבר נוסף אותו אנו למדים מאגרת זו - התפקיד לשמור על צורתם של בתי כנסת חב”ד ולפתחם, דבר שחוזר על עצמו באגרות נוספות של הרבי לאגו”ח. <br /> <br /> באגרת אחרת מאותה שנה כותב כ”ק אד”ש מה”מ (ח”ח ע’ קצח): אתפלא אשר אחרי שבקשתי זה כמה פעמים להודיע מהמרחש במה שיכול להיות נוגע למוסדות חב”ד ועבודת חב”ד. <br /> <br /> ===עמידה על המשמר בנוגע לפרסומים על חב”ד בעיתונות=== <br /> <br /> בהמשך האגרת שהובאה לעיל (כ”א סיון תשי”ד) מעורר הרבי את חברי הנהלת אגו”ח בענין נוסף שתחת אחריותם: נבהלתי בהתקבל אלי קטע העתון של מכתב מר . . ועוד יותר ממה שאגו”ח, כנראה, שלא הגיבו ע”ז כלל, לא רק במכתבי-עת אלא אפילו גם לא בפני’ אל הנ”ל באופן המתאים ובדברים המתאימים לתוכן מכתב הנ”ל והביטויים אשר בו. נהניתי עכ”פ במקצת מה שאחד מן ההנהלה שלח להנ”ל מכתב חריף . . ולא באתי אלא בהנוגע לעתיד. <br /> <br /> באגרת אחרת מתאריך י”ג תשרי תשט”ו (אג”ק ח”י ע’ יב) - הביע הרבי שביעות רצון מפרסום רשימת מוסדות חב”ד בעיתונות: נהניתי מקטע דהמודיע והקול, בו נדפסו במרוכז מוסדות חב”ד, אף שפלא שלא נזכרה ג”כ אגודת נשי ובנות חב”ד, שבאיזה אופן שתהי’ עבודתן הרי בודאי הדפסה עד”ז במכ”ע היתה מחייבת אותן ומביאה פעולה לטובה. <br /> <br /> כמו-כן ביקש הרבי מהנהלת אגו”ח לשלוח אליו את כל הנדפס בעיתונות באה”ק בנוגע לחב”ד, כמו באגרת שלפנינו מתאריך יו”ד מנ”א ה’תשי”ב: זה כמה פעמים כתבתי שמהנכון הוא, מפני כמה טעמים, שמכל הנדפס בעתונות שלהם בנוגע לחב”ד ישלחו קטע לכאן, ובהתאם לדחיפת הענין אם בדואר אוירון או בדואר רגיל. <br /> <br /> ===הסדרת מקומות עבודה לאנ”ש=== <br /> <br /> כחלק בלתי נפרד מעבודתה של אגו”ח רואה הרבי את הדאגה לפרט, לכל חסיד בארץ הקודש, וכפי שהדברים מבוארים באגרות-קודש ח”ח ע’ שז: <br /> <br /> כדאי הי’ לדעת המצב עתה, היינו איפוא ישנם בתי כנסיות חב”ד וכן רבנים ושו”בים חב”ד - כדי לעמוד על המשמר שלא יופחת מספרם, ואדרבה. וכן בנקודות ישוב חדשים, שם ישנם עסקנים מאנ”ש וחב”ד, להשתדל על ידם למצוא שם ענינים פרנסה בשביל אנ”ש, או גזע אנ”ש, ובפרט במשרות הנותנות השפעה לבעליהם במובנים רוחניים. <br /> <br /> בהזדמנויות נוספות מדגיש הרבי את הצורך בסידור משרות רבנות לאנ”ש, כמו באגרות-קודש ח”י ע’ קד: <br /> <br /> בכלל צריך הי’ לעשות רשימה בתוככי אנ”ש, לדעת מי הם הראוים לקבל משרת רבנות באה”ק ת”ו, ואם מועט מספרם ביותר - הי’ צריך למלאות החסרון בהקדם. ובודאי ישנם מאברכים או גם מהבחורים הקשישים כאלו הראוים לאותה איצטלא, או שיכולים לקבל סמיכות ושימוש (פראקטיקא) במשך זמן לא ארוך. ובזמננו זה הרי צריך להבטיח (באווארענען) כל ענין וענין בעוד מועד. <br /> <br /> ===סיוע כספי לאנ”ש ולחיזוק היהדות ===<br /> <br /> ביחד עם עבודת הכלל לא פסח הרבי על הסיוע לפרט ובכמה מקרים הפנה אנשים שונים לאגו”ח כדי לקבל הלוואה, או עזרה כספית להכנסת כלה, לבנין מקוה בשיטת אדמו”ר הרש”ב, או אפי’ לקניית פאות לנשים. <br /> <br /> לדוגמא באגרת מתאריך יו”ד מנ”א ה’תשי”ב: לפי דעתי נכון ג”כ, שיתנו הלואה של איזה מאות לירות לזמן ארוך למרת . . בכפר -אם יביא לה תועלת במסחרה ובפרנסתה. <br /> <br /> או באגרת אחרת להנהלת אגו”ח שנדפסה באגרות-קודש ח”י ע’ קד: זכור לי שזה מזמן היתה הצעה לעזור בהכנסת כלה לאיזה אנשים, ובטח יודיעוני גם עד”ז מהנעשה בפועל. <br /> <br /> בהזדמנויות רבות במהלך השנים, הורה הרבי לאגו”ח להתעסק עם בנייתם ושיפוצם של מקואות ברחבי אה”ק, ובדגש שייבנו כשיטת אדמו”ר נ”ע, לדוגמא במכתב שלפנינו המיועד לאגו”ח מתאריך י”ג ניסן ה’תשי”ג: ב) בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה א) יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת ע”י הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות כ”ק אדמו”ר (מוהרש”ב) נ”ע, ויתדברו בזה עם המרכז הנ”ל שיהי’ התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו”ח, כי כן הי’ המדובר עם הרב ברזל שי’ שהציע לפני את כל ענין זה. <br /> <br /> ג) נוסף ע”ז ישנה מקוה שאודותה כתב אלי הרה”ח דאברוסקין שי’ מחיפה וכותב שפונה אלי בהצעתם, והתקון דורש סכום של ק”ן לא”י לפ”ע, וא”כ לדעתי גם זה נכון. וע”פ הנ”ל שיהי’ כדרישת תקנת כ”ק אדמו”ר (מוהרש”ב) נ”ע. <br /> <br /> ובענין השימוש בפאה נכרית כותב הרבי באגרת לרב גורליק מכפ”ח מתאריך ו’ טבת ה’תשט”ו: מצער אותי ביותר מה שכנראה ענין השייטלין (פארוק) [= פאות נוכריות] נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, משא”כ כשעובר משך זמן. ומ”ש אודות דוחק המצב כו’ וכו’ הנה האומנם אי אפשר הי’ להשיג הלואות בקופות גמ”ח של אנ”ש (שכפי הנודע לי הנה ישנה באגודת חב”ד שע”י כת”ר שליט”א אצל הוו”ח כו’ הר”ד גנזבורג ושנים או שלשה בירושלים עיה”ק ת”ו)“. <br /> <br /> ===השגת כתי”ק מרבותינו נשיאינו=== <br /> <br /> באגרת שלפנינו מתאריך כ”א סיון ה’תשי”ד, כמו גם באגרות נוספות, מעורר הרבי את הנהלת אגו”ח להשיג כתבי יד וספרי חסידות (אג”ק ח”ט ע’ קכו-ז): <br /> <br /> בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מאה”ק ת”ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך דא”ח למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל עד”ז או שנודע ולא שמו לב - כי הרי יש מקום לומר, שעל אתר באה”ק ת”ו הי’ אפשר לקנות ביכלעך הנ”ל בזול יותר, והעיקר לשמרם שלא יפלו בידי זרים (בענין זה, ומי יודע אולי גם זרים כפשוטו), ואין צועקין על העבר, ועכ”פ באתי בהתעוררות על להבא. ותמהתי גדולה עוד יותר, שלמרות שזה איזה שנים שבקשתי לפרסם ולבקש ולחפש אחרי ביכלעך דא”“ח ולשלחם לכאן, ואם אי אפשר אחרת הרי ע”מ להחזיר, ובמשך כל השנים האלו, הנה רק מאחד נתקבלו איזה ביכלעך בתור חילוף. <br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בישראל]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=13547 2007-08-19T08:33:31Z

<p>Jcsbm: הערך חייב עריכה מחודשת</p> <hr /> <div>== הערך חייב עריכה מחודשת ==<br /> <br /> ערך זה מוקדש ברובו להוראות הרבי לאגו&quot;ח; רצוי להכניס כאן את פעולות אגו&quot;ח, ולשלב בזה את הוראות הרבי. [[משתמש:Jcsbm|Jcsbm]] 04:33, 19 אוגוסט 2007 (EDT)</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&diff=13546 2007-08-19T08:27:21Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>הרב '''מרדכי אשכנזי''' - רבו של כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> נולד בתל אביב לאביו הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב&quot;ד בתל אביב ואמו הרבנית [[דבורה אשכנזי]]. חונך בצעירותו בחדר [[בני תמימים תל אביב]] ובישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] בתל אביב. בהמשך למד בישיבות חב&quot;ד בלוד, ניו יורק ומונטריאול.<br /> <br /> תקופה קצרה למד יום-יום עם סבו הרב [[אליעזר קרסיק]].<br /> <br /> לאחר פטירתו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של כפר חב&quot;ד, מונה הרב [[נחום טרבניק]] לרבו של כפר חב&quot;ד, והרב אשכנזי למו&quot;צ של כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> לאחר פטירתו של הרב [[נחום טרבניק]] מונה הרב אשכנזי לרבו של כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|א]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&diff=13545 2007-08-19T08:24:45Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>הרב '''מרדכי אשכנזי''' - רבו של כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> נולד בתל אביב לאביו הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב&quot;ד בתל אביב ואמו הרבנית [[דבורה אשכנזי]]. חונך בצעירותו בחדר [[בני תמימים תל אביב]] ובישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] בתל אביב. בהמשך למד בישיבות חב&quot;ד בלוד, ניו יורק ומונטריאול.<br /> <br /> תקופה קצרה למד יום-יום עם סבו הרב [[אליעזר קרסיק]].<br /> <br /> לאחר פטירתו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של כפר חב&quot;ד, מונה הרב [[נחום טרבניק]] לרבו של כפר חב&quot;ד, והרב אשכנזי למו&quot;צ של כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> לאחר פטירתו של הרב [[נחום טרבניק]] מונה הרב אשכנזי לרבו של כפר חב&quot;ד.</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&diff=13544 2007-08-19T08:23:44Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>הרב '''מרדכי אשכנזי''' - רבו של כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> נולד בתל אביב לאביו [[הרב משה אשכנזי]] רב קהילת חב&quot;ד בתל אביב ואמו הרבנית [[דבורה אשכנזי]]. חונך בצעירותו בחדר [[בני תמימים]] ובישיבת [[אחי תמימים]] בתל אביב. בהמשך למד בישיבות חב&quot;ד בלוד, ניו יורק ומונטריאול.<br /> <br /> תקופה קצרה למד יום-יום עם סבו הרב [[אליעזר קרסיק]].<br /> <br /> לאחר פטירתו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של כפר חב&quot;ד, מונה הרב [[נחום טרבניק]] לרבו של כפר חב&quot;ד, והרב אשכנזי למו&quot;צ של כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> לאחר פטירתו של הרב [[נחום טרבניק]] מונה הרב אשכנזי לרבו של כפר חב&quot;ד.</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=13543 2007-08-19T08:19:35Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>'''כפר חב&quot;ד''' נוסד כיישוב חקלאי המיועד ל[[חסיד|חסידי חב&quot;ד]]. הישוב הוקם ב[[כ&quot;א אייר תש&quot;ט]] בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום [[השואה]].<br /> <br /> ראשי [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], פעלו בכדי לאתר שטח מתאים. אז הוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש. חברי הנהלת אגו&quot;ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ. <br /> <br /> תחילה התיישבו החסידים בבתים נטושים של ספריא, לא רחוק מ[[תל אביב]], ורק לאחר מספר שנים קיבלו שטחים מהמדינה, על מנת לגור בהם ולעבדם.<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], המשיך [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר.<br /> <br /> בתחילה היו קשיים רבים, והרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[פנחס אלטהויז]] מראשי אגודת חסידי חב&quot;ד הקדישו כוחות רבים בכדי לסייע לכפר הצעיר להתפתח, למרות הכל.<br /> <br /> במהלך השנים הכפר גדל והתפתח, ונכון לשנת [[תשס&quot;ו]] מתגוררים בו למעלה מ-1500 משפחות, למעלה מ-8000 תושבים (הכפר המאוכלס ביותר בארץ). כמו כן, בשנת [[תשמ&quot;ו]] (1986) הוקם במקום [[770 בכפר חב&quot;ד|העתק של בנין]] &quot;[[770]]&quot;.<br /> <br /> ==רבני כפר חב&quot;ד==<br /> <br /> * הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו הראשון של כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> * הרב [[נחום טרבניק]] חתנו של הרב גרליק.<br /> <br /> * הרב [[מרדכי אשכנזי]] הרב הנוכחי של כפר חב&quot;ד. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב&quot;ד - הרב [[אליעזר קרסיק]].<br /> <br /> ==ראשי כפר חב&quot;ד==<br /> <br /> בשנות הבראשית של כפר חב&quot;ד, [[ועד כפר חב&quot;ד]] ניהלו תחת אחריות וחסות של [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]. הרב [[אליעזר קרסיק]] יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד והרב [[פיני'ע אלטהויז]] פעלו בדרכים שונות, בכדי לבסס ולפתח את כפר חב&quot;ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר, יוכל לפעול, למרות השינויים בחברי הוועד וביו&quot;ר שאירעו כל זמן קצר.<br /> <br /> משנת תש&quot;כ חלה מהפיכה דרמטית בכפר חב&quot;ד, כאשר הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] מונה ליו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד בנה את כפר חב&quot;ד - הבתים במרכז הכפר, ה&quot;שיכונים&quot;, מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו, הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים בלתי יאמנו, עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום את ראשי הממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים לטובת כפר חב&quot;ד בפרט וחב&quot;ד בכלל. <br /> <br /> אחריו בתפקיד כיהן הרב [[מנחם לרר]] ובשנים האחרונות הרב בנימין [[יאמי ליפשיץ]]. השניים האחרונים עשו ועושים רבות למען תושבי כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> לצד עסקנים רישמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רישמיים והן כאשר פרשו מהתפקיד והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:<br /> <br /> הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל ללא לאות, בתוקף תפקידו כמזכיר וועד כפר חב&quot;ד, וגם לאחר שפרש, במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]].<br /> <br /> הרב [[יונה איידלקופ]] שפעל יד ביד עם הרב [[זושא וילימובסקי]].<br /> <br /> הרב [[ברוך גופין]].<br /> <br /> הרב [[דוד חן]].<br /> <br /> הרב [[איצ'ה מענדל ליס]].<br /> <br /> הרב [[מענדל פוטרפס]]<br /> <br /> הרב [[אפרים וולף]].<br /> <br /> ועוד.<br /> <br /> ==מוסדות חינוך==<br /> <br /> עם הקמת כפר חב&quot;ד נוסד תלמוד תורה.<br /> <br /> בשנים הבאות נוסד [[בית ספר חקלאי]] במסגרתו נוסדו גם בית ספר לדפוס ובית ספר לנגרות או בשם המקובל הכולל את כל המסגרות - [[בית ספר למלאכה]]. כל אלו הוקמו במאמצים משותפים על ידי: [[ועד כפר חב&quot;ד]], הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], וראשי [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק]], בעידודו הנמרץ של [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> <br /> ב[[ראש חודש אייר תשט&quot;ז]] (1956) התרחש אסון בבית הספר למלאכה, כאשר ערבים חדרו למקום ורצחו חמישה מהתלמידים ומדריך נוסף. על שמם הוקמה בבית הספר המחלקה לדפוס, הקרויה בשם [[יד החמישה]].<br /> <br /> כיום, מוסדות חינוך רבים קיימים בכפר חב&quot;ד, החל ממעונות ילדים בית-ספר תלמודי תורה וישיבות. זאת, כאשר רוב התושבים עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום רפתות, כוורות דבש ופרדסי הדר.<br /> <br /> בהתפתחותו הכפר ניצב ברשימה הראשונה בעמק לוד, כאשר בניין במועצה האזורית ממוקם בכפר; 3 צרכניות מתפקדות בכפר, חנויות בגדים, תכשיטים, דגים, משחטת עופות ו2 איטליזים; 8 שכונות.<br /> <br /> ==כפר חב&quot;ד ב'==<br /> <br /> כפר חב&quot;ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב&quot;ד, או &quot;הסמינר&quot; כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קרית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר, ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללת להכשרת מורות &quot;[[בית רבקה כפר חב&quot;ד]]&quot; (אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון).<br /> <br /> הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב שמואל חפר, ובהקמה נעזר ביו&quot;ר [[וועד כפר חב&quot;ד]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. עוד היו לו לעזר: הרב [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].<br /> <br /> בקרית החינוך לומדות כ־800 תלמידות מכל הארץ, וגרות שם כמה עשרות משפחות ומשפחות אנשי הצוות. וכמה דירות שמשמשות פנמיה לבנות הסמינר.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=676 סקירה על החשמל בכפר חב”ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[נשיא וחסיד]]<br /> *[[הפרטיזן]]<br /> *[[אלבום חב&quot;ד בישראל]]<br /> <br /> {{ויקיפדיה}}<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בישראל]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=13532 2007-08-17T08:33:23Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>[[תמונה:זושא_וילימובסקי.jpg|left|thumb|300px| מעודד את השירה בהתוועדות של הרבי בשנת תשד&quot;מ]]<br /> <br /> הרה&quot;ח ר' '''זושא וילימובסקי''' - &quot;[[הפרטיזן]]&quot; - היה מראשי עסקני חב&quot;ד, החל משנת תש&quot;ט כאשר הקים את ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ועד לפטירתו בחג הסוכות [[תשמ&quot;ז]].<br /> <br /> [[הרבי]] כינה את ר' זושא וילימובסקי - &quot;מיין פרטיזן&quot; (הפרטיזן שלי). ר' זושא עבד אכן כמו פרטיזן: הוא היה בכל מקום ובכל זמן שהיה נדרש, הגיח בהפתעה, היה בודק ומדווח לרבי, פועל בתחבולות ולא חת מפני איש והכל בכדי לעשות נחת רוח לרבי. כך היה בעת שפעל כפרטיזן ביערות כנגד הגרמנים ימ&quot;ש, וכך בעת מילוי שליחותו בעולם הזה כפרטיזן של הרבי.<br /> <br /> ==צעירותו==<br /> <br /> הרב זושא וילימובסקי - נולד ביום ד' ב[[ניסן]] [[תרפ&quot;ב]], לאביו הרב יוסף יצחק ולאמו הרבנית מריישא (מרים). אביו כיהן כרב העיר איזיום שברוסיה, ובשנת [[תרפ&quot;ד]], בעת שר' זושא היה בן שנתיים, עברה המשפחה לפולין, שם התמנה אביו לרב ואב-בית-דין בעיר סלץ. <br /> <br /> בצעירותו למד בישיבות שבאיזור מגוריו. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, כאשר רוסיה כבשה את האיזור, נסגרו הישיבות ברחבי המדינה, והוא הבריח את הגבול לליטא שהייתה אז תחת ממשלה עצמאית, שם למד בישיבת ברנוביץ' בראשות הגאון הרב אלחנן וסרמן. בישיבה למד בחברותא עם ה[[חסיד]] ר' [[דוד גרשוביץ]]. דרכיהם של החברים הטובים נפגשו ונפרדו מספר פעמים, עד שהתיישבו שניהם ב[[כפר חב&quot;ד]], כעבור שנים רבות. <br /> <br /> כאשר כבשו הגרמנים את ליטא, נדדה הישיבה ממקום למקום עד שהגיעה לעיירה סאמילישוק, שם התארחו התלמידים בבתי היהודים בעיירה. ר' זושא מצא מקום מגורים בבית משפחה שהאישה הייתה תופרת מקצועית. <br /> <br /> ערב אחד, בתום הלימודים, כאשר חזר לדירה, ראה את בני המשפחה אורזים את מיטלטליהם ומתכוננים לעזוב את הדירה. לנוכח תמיהתו סיפרה התופרת כי קצין גרמני שנהנה מאוד מעבודתה, גילה לה בסוד, שעם עלות השחר כל יהודי העיר יוצאו להורג, והוא יעץ לה לברוח מיד. <br /> <br /> האישה הציעה לר' זושא להצטרף אליהם, אך הוא, במקום להצטרף אליהם ולהציל את עצמו - דבר טבעי מאוד שהתבקש באותם ימים טרופים - החל לעבור בין בתיהם של יהודי העיירה כדי למסור להם את אשר עומד להתרחש עם בוקרו של יום. אותה שעה, חיילים גרמניים כבר ניצבו בכל פינת רחוב, והוא חמק מהם במהירות ובזריזות. את משימתו החשובה סיים זמן קצר לפני שהאיר השחר, רק אז ברח בעצמו. <br /> <br /> ==פרטיזן==<br /> <br /> תלאות המלחמה, אילצו את ר' זושא, ליטול את מקל הנדודים. מליטא נדד לביילורוסיה, שם הוכנס על ידי הנאצים לגטו לידא, וכעבור זמן הועבר למחנה עבודה סמוך. במחנה פגש את ר' [[דוד גרשוביץ]], ידידו משכבר הימים, וביחד הצליחו להימלט מהמחנה והצטרפו ליחידת הפרטיזנים (אוטריאד) בראשותו של המפקד טוביה ביילסקי. <br /> <br /> אוטריאד ביילסקי, הייתה יחידת פרטיזנים רשמית שהיוותה חלק ממערך הפרטיזנים בביילורוסיה, והיא כללה בתוכה גם משפחות רבות, ולא רק לוחמים כמו יחידות אחרות. בניגוד ליחידות פרטיזניות אחרות, מטרתו הראשונה והחשובה של טוביה ביילסקי באוטריאד, לא הייתה מעשי נקם, אלא הצלת נפשות יהודיות מהגיטאות וממחנות העבודה. במשימה זו נטל חלק ר' זושא. <br /> <br /> הוא נכנס שוב ושוב אל הגטו, והבריח משם אנשים דרך תעלות הביוב. יחד עם פרטיזנים אחרים עסק במלאכת קודש זו, עד שפעם אחת באה קבוצת פרטיזנים לגטו ונלכדה באקציית חיסול. למחרת רוכזו כל יהודי הגטו ונשלחו למחנה ההשמדה מיידנאק. רק מעטים הצליחו להימלט ברגע האחרון. <br /> <br /> רוב חברי יחידת הפרטיזנים של ביילסקי לא יצאו בדרך כלל למבצעים נגד הגרמנים, אלא למשימות שמירה והגנה, וכן לפשיטות על כפרים סמוכים כדי להביא מזון. ר' זושא, שהיה בחור ישיבה עד למלחמה, לא היה לוחם, אבל השתתף בפעולות הגנה ובפשיטות מזון. לפני כל פעולה, נשא תפילה לבורא עולם, כי ישמור את הלוחמים מפני כוחות הרשע. גם הלוחמים הבלתי מאמינים שהתחנכו על ברכי הקומוניזם, רחשו כבוד והערצה לזושא הצעיר, שהתחבב על כולם. <br /> <br /> ==חסיד חב&quot;ד==<br /> <br /> מהמלחמה יצא ר' זושא כשהוא פצוע ירי ברגליו. מפצעים אלה סבל רבות במשך כמה שנים, עד שנתרפא. מידי יום היה מחליף תחבושות ברגליו; סימני ריקבון כבר ניכרו בהם. רק לאחר טיפול ממושך הגלידו הפצעים והרגליים הבריאו. <br /> <br /> לאחר תלאות ונדודים הגיע ר' זושא למחנה העקורים קרומונה שבאיטליה, שם התיידד עם החסיד ר' [[זלמן לוין]]. יחד הקימו במחנה בית כנסת, לטובת הפליטים הרבים, ור' זלמן הוא שקירבו לחסידות חב&quot;ד. ר' זושא התקרב בצעדים מהירים לדרכי החסידות ולתורת החסידות.<br /> <br /> לאחר שעלה ארצה, נכנס ר' זושא ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], והחל ללמוד חסידות בצורה מסודרת תחת הכוונתו של המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]]. באותם ימים קיבל הוראה מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ללמוד שחיטה, לאחר שגולל בפני הרבי את כל התלאות שפקדו אותו בשנות המלחמה. <br /> <br /> כבר בצעירותו בלטו בו תכונותיו כבעל מרץ וברוך כשרונות. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אף ביקש לברר את מהותו. <br /> <br /> היה זה במהלך שנת [[תש&quot;ח]], כאשר החסיד ר' [[משה גוראריה]] מתל אביב שהה ב-[[‏770]], נקרא אל חתנא דבי נשיאה - [[הרמ&quot;ש]], והוא הראה לו פתק בכתב יד קודשו של חמיו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;נא לברר מהותו של הבחור ז. ו.&quot; <br /> <br /> ר' משה היה מופתע, אבל מיד סיפר את כל הידוע לו על ר' זושא. מיד בתום דבריו עלה [[הרבי]] אל דירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. <br /> <br /> ==מקים &quot;תומכי תמימים&quot; בלוד== <br /> <br /> בתחילת חודש [[שבט]] [[תש&quot;ט]], זמן קצר לאחר ששלוש-עשרה משפחות חב&quot;דיות התיישבו בקצה העיר [[לוד]], סמוך לתחנת הרכבת. ר' זושא הבין כי חייבים להקים ישיבה עבור ילדי משפחות אלו ועבור משפחות חסידי חב&quot;ד נוספות שעלו זה לא מכבר מרוסיה. <br /> <br /> יום אחד הוא הגיע ללוד וראה בניין בן שלוש קומות ששימש בעבר כבית מלון קטן. הבניין היה סמוך לבתים בהם התיישבו המשפחות החב&quot;דיות, ובעיניו זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. הוא לא התייעץ ולא תיכנן כיצד ומה לעשות; הוא פשוט נכנס לבניין, הביא עמו מנעול גדול, נעל את דלת הבניין וקבע עובדה - כאן תהיה ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו באחד המבנים ליד תחנת הרכבת. לשאלתם מי נתן לו רשות להקים ישיבה בבניין שאינו שייך לו, ענה כי את האישור לכניסה קיבל מהמושל הצבאי. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וראו את נכונותו להביא את המסמך, וויתרו ואמרו לו כי אין צורך, והם מאמינים לו&quot;, ועזבו את המקום. <br /> <br /> כך נוסדה ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא עם הקמתה בחסות [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ועל פי הוראות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> <br /> ==ממייסדי ה'רשת'== <br /> <br /> בשנים הראשונות שלאחר מלחמת השחרור, פעל ר' זושא בקרב העולים החדשים שהגיעו לארץ מרחבי תבל, וביקש להקים מוסד שיקלוט את ילדי העולים. על כך כתב לרבי, במכתב מפורט. <br /> <br /> ביום ה' ב[[תמוז]] תשי&quot;א השיב לו הרבי על הצעתו - בהצעה אחרת להקים את &quot;[[רשת אוהלי יוסף יצחק באה&quot;ק]]&quot;: <br /> <br /> ''&quot;בנוגע לשאלתו הפרטית, מה שמנהל עתה משא ומתן בעניין מוסד העומד תחת רשות מפלגה, הנה קצת פליאה בעיני, שהרי לכאורה הרי יכול להשקיע כוחותיו באופן שיהיה בד' אמות של חב&quot;ד. <br /> <br /> ''.. כיון שנראה ממכתבו יש בידו לקחת חלק בראש ביסוד מוסדות חינוך וגם באופן שהאמצעים לזה נמצאים שם על אתר, וכמו במוסד שהוא שואל חוות דעתי עתה במכתבו זה, הנה כדאי הוא שיתעניין בהאפשרות לייסד שם (בארץ הקודש ת&quot;ו) גם כן מוסדות שיכנסו ברשת המוסדות חינוך שיסדו במרוקו ונקראים על שם כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, אשר ברשת מוסדות חינוך אלו נמצאים מוסדות החל מלימוד אלף בית עד בית מדרש למורים ורבנים&quot;. <br /> <br /> <br /> ר' זושא ניגש לעבודה, כאשר מידי זמן קיבל הוראות מהרבי כיצד לנהוג במוסד הנמצא בהקמה. חודשים ספורים מאז הגיעה ההוראה להקים את הרשת, וכבר נפתחו - ללא אישורים רישמיים - ארבע מחלקות בהם לימדו ילדים תורה בשעות אחר הצהרים. לשם כך התבצע רישום בקרב העולים במעברות. כפי המסופר במבוא לאגרות קודש חלק ה': &quot;ר' זושא ניגש מיד לעבודה ובמשך החודשים הראשונים של שנת [[תשי&quot;ב]] פתח כמה מחלקות לרשת זו&quot;.<br /> <br /> ארבע מחלקות אלו הפכו לבתי ספר של ממש, בחודש אלול תשי&quot;ג. <br /> <br /> בתקופה הראשונה היה ר' זושא מנהל ה'רשת', עד שהרב [[דוד חנזין]] מונה לתפקיד, ואילו ר' זושא המשיך לכהן כחבר הנהלת הרשת, אליה היה מסור בלב ונפש, במשך כל השנים. <br /> <br /> בשנים הראשונות לפעילותו מלבד הקמת הישיבה בלוד, ייסד גם את ארגון [[נשי חב&quot;ד בארץ הקודש]], הפיץ ספרי חסידות והיה מהפעילים הבולטים במסגרת עבודת [[צעירי חב&quot;ד]], והכול בהכוונת ובעידוד הרבי. <br /> <br /> ==למען [[כפר חב&quot;ד]]== <br /> <br /> במשך השנים ראה הרבי בהרחבה ובביסוס ופיתוח של [[כפר חב&quot;ד]] מטרה חשובה מאוד.<br /> <br /> בחודש תשרי [[תשכ&quot;א]], בעת שהיה לראשונה אצל הרבי, נכנס ל[[יחידות]] וסיפר אודות עבודתו הציבורית, ושאל את הרבי על אודות המשך דרכו. הרבי הורה לו להשקיע את עצמו בשני עניינים עיקריים, והראשון שבהם בתפקיד מזכיר [[ועד כפר חב&quot;ד]]. זמן קצר לאחר ששב מ-‏[[770]], מונה למזכיר ועד כפר חב&quot;ד, ובכך מומשה הוראת הרבי. הענין השני בו השקיע עצמו, היה ה'רשת'. <br /> <br /> ר' זושא ניצל היטב את תפקידו כמזכיר למען תושבי הכפר ומוסדותיו. הוא סייע לכלל ולפרט במה שהתבקש וגם במה שלא. די היה לו לשמוע שפלוני זקוק לעזרה, מדירה ראויה ועד עזרה רפואית או אחרת, ותמיד היה בא ומציע עזרה, ופועל במרץ לטובת כולם. <br /> <br /> =='מבקר'== <br /> <br /> החל משלהי שנת תשי&quot;א, ביקשו הרבי לכתוב על הנעשה במוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש עד לפרטי פרטים. במכתבים הרבים שקיבל מהרבי, מופיעה שוב ושוב דרישה ותביעה לכתוב כמה שיותר, בייחוד שיבח אותו הרבי על כתיבה אודות כפר חב&quot;ד. <br /> <br /> יותר מ-‏25 שנה היה ר' זושא מדווח לרבי על כל מה שראה או שמע מהנעשה ב[[ארץ הקודש]], והכל על פי הוראות הרבי כאמור לעיל. במשך שנים רבות היה ר' זושא נוסע ברחבי הארץ, לארכה ולרחבה, בגין תפקידיו הרבים, ומה שהיה רואה ושומע - היה מדווח. <br /> <br /> מצב זה התחזק לאחר חודש שבט [[תשל&quot;ז]], בעת כינוס של חסידי חב&quot;ד שאורגן על ידי [[בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק]], או אז התמנה ל'מבקר' רישמי, ומכיוון שכך החל במסעות מסודרים בכל רחבי הארץ, במטרה להגיע לכל מקום בו מתגוררים חסידי חב&quot;ד, והיה מדווח לרבי על הנעשה. <br /> <br /> הוא היה עומד בצומת הכניסה לכפר חב&quot;ד ומושיט ידיו ל&quot;טרמפ&quot; לרכב שיצא מכפר חב&quot;ד. לכל מקום אליו היה נוסע בעל הרכב שעצר לו, היה מצטרף. לא היה משנה לו אם הלה נוסע לבאר שבע או לצפת, לעפולה או לירושלים... כך היה מסתובב בכל המקומות, שוהה בכל מקום כמה שעות או כמה ימים, כפי הנדרש, ובפרט במקומות בהם שהו שלוחים או חסידי חב&quot;ד בכלל. <br /> <br /> בכל מקום היה ר' זושא מעודד את מי שצריך, דוחף לפעולה את מי שצריך, מסתובב במקום כמי שכל הזמן שבעולם עומד לרשותו, והוא כמו מחפש להעביר את זמנו. כך &quot;רחרח&quot; וידע היטב מה קורה בכל מקום. הוא עשה זאת באופן המיוחד לו, בצורה שאף אחד לא ידע מה הוא עושה, ואם יש בכלל איזו תכלית בעובדת בואו למקום. מי שהיה צריך לדעת - ידע. <br /> <br /> בשעות הפנויות היה יושב לעצמו וכותב בכתב גדול וצפוף על גיליונות גדולים של נייר. כששאלוהו מה הוא כותב, היה משיב: &quot;סוד צבאי!&quot; <br /> <br /> היו אז שהתבטאו עליו כי הוא &quot;מרגל&quot; של הרבי-הרמטכ&quot;ל, והדוחו&quot;ת היו דוחו&quot;ת צבאיים מודיעיניים לכל דבר ועניין.<br /> <br /> ==לימין השלוחים== <br /> <br /> &quot;ר' זושא היה דואג לכל [[שליחות|שליח]], בכל מקום בארץ ישראל, גם אם היה מתגורר בפינה רחוקה. כאשר הצליח השליח להקים משהו, או לפעול עניין, קטן כגדול, היה מוצא לנכון לעודד אותו. העידוד לא מתבטא במילים טובות בלבד או בטפיחה על השכם, אלא בכך שר' זושא הטריח עצמו לעירו ולביתו של השליח, גם אם היה בקצה הארץ, והיה מעודדו וממריצו בהמשך עבודתו. <br /> <br /> הרבי הורה לעסקני חב&quot;ד לסייע למינוי רבנים חב&quot;דיים לקבל תפקידי רבני ערים. מי שפעלו והצליחו בעניין, היו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' זושא, שעבדו בתיאום פעולה מלא. הם נסעו לערים שונות ודיברו עם עסקנים, גבאי בתי כנסת וראשי ערים מקומיים, כדי שאלו יפעלו למען מינויו של הרב שבדרך כלל פעל גם כשליח בעירו. בדרך כלל, לאחר שעבודתם הוכתרה בהצלחה והבחירה התקבלה, המשיכו לסייע לרב החדש והצעיר. <br /> <br /> קשר מיוחד שרר בין ר' זושא לבין הרב שלמה גורן, שהיה אז הרב הראשי לישראל; כך הצליח ר' זושא לקבל 'כושר' לרב עיר עבור רבנים רבים, הליך שבדרך כלל נמשך שנים רבות. <br /> <br /> ==הרבי מכנהו &quot;פרטיזן&quot;== <br /> <br /> [[תמונה:זושא_וילימובסקי2.jpg|left|thumb|300px| משמח הקהל בשמחת בית השואבה]]<br /> במשך שנים רבות הקפיד ר' זושא להגיע לרבי בכל חודש תשרי, עד שהפך להיות חלק מהאווירה. הוא למעשה שימש כראש הקבוצה הראשונה מארץ הקודש שהגיעה לרבי. לאחר כל תפילה החל לנגן ניגון שמח, והרבי עודדו. [[התוועדות|בהתוועדויות]] עמד מאחורי הרבי, והיה מעודד ומנווט את שירת החסידים; הוא גם היה ממונה על השיעורים לאורחים, ובשנים האחרונות היה חלק בלתי נפרד מ[[שמחת בית השואבה]] בעמדו על חבית גבוהה, מחלל בחליל ומשמח את המשתתפים. <br /> <br /> באחת השנים כתב ר' זושא לרבי, כי העבודה הרבה בחודש תשרי מפיחה בו חיות מיוחדת לכל השנה כולה. <br /> <br /> אל הרבי הגיע לראשונה לקראת חודש תשרי תשכ&quot;א. בשבת שלפני [[ראש השנה]], בעת ה[[התוועדות]], במעמד קהל חסידים הזכיר הרבי את ר' זושא בתוארו הקדום &quot;פרטיזן&quot;, בבארו את עבודת הפרטיזן: <br /> <br /> ''&quot;ישנו כאן יהודי שקוראים לו זושא וילימובסקי, והוא פרטיזן, ענינו של פרטיזן הוא שאינו מביט על דברים גדולים ולא על דברים קטנים אלא מבצע את ענייני המלוכה. כיון שנשארו עוד 20 או 21 עניינים שצריכים לבצע לקראת בוא המשיח, צריכים לעבוד באופן פרטיזני. זה אמנם לא מסודר אך זה על פי הכוונה&quot;.<br /> <br /> באותה התוועדות דיבר הרבי על חשיבות לימוד התורה בכלל, ועל ידי האורחים שבאו ל-‏770 בפרט. בהקשר לכך שאל הרבי את ר' זושא אם הוא מסכים להיות אחראי על ארגון השיעורים לאורחים. ר' זושא השיב בחיוב. הרבי הוסיף ושאל אם הוא צריך עוזרים, ור' זושא ענה בשלילה. <br /> <br /> הרבי נתן לר' זושא את הגביע שלו, ור' זושא שתה את היין שהיה בגביע והחזיר לרבי. לאחר מכן נתן לו הרבי את קערת המזונות שהייתה מונחת לפניו, ומיד חטפו החסידים את כל המזונות. ר' זושא הביט על הרבי מבלי שידע כיצד עליו לנהוג. הרבי הביט ימינה ושמאלה, וכעבור שניות חזרו כל המזונות לקערה. כשר' זושא החל ללכת בין הספסלים לעבר מקומו הקבוע, אמר לו הרבי: &quot;תלך ישר, אני שומר עליך&quot;. <br /> <br /> זו הייתה הפעם הראשונה שהרבי כינהו פרטיזן. במשך השנים המשיך הרבי לכנותו בכינוי 'הפרטיזן' ו'מיין פרטיזן' [= הפרטיזן שלי]. פעמים אירע שהרבי לא ראה את ר' זושא בהתוועדויות, והרבי שאל &quot;וואו איז מיין פרטיזן?&quot; [= איפה הפרטיזן שלי?] כינוי זה דבק בו, והחסידים אף הם כינוהו על פה ועלי כתב: הפרטיזן. <br /> <br /> דרך פרטיזנית זו הייתה הדרך בה פעל כל העת. לא היו לו מקורות מימון, עובדים או עוזרים אישיים, אבל הוא פעל בכל המרץ, בכל מקום שהיו צריכים אותו, ונכח בכל מקום שידע שצריכים אותו - והכל בפשטות מבלי שנשא בתפקיד רשמי ומבלי שקיבל משכורת. בהרבה מקומות הוא זרע זרעים, ונתן לאחרים להמשיך לטפל בצמחים שיגדלו. כך היה בישיבה בלוד, דרך ה'רשת' וכלה בביסוס ופיתוח כפר חב&quot;ד, והעזרה האגדית שלו לשלוחי הרבי בכל מקום שהם. <br /> <br /> מידת השמחה הייתה חלק בלתי נפרד ממנו. תמיד היה בידו בקבוק משקה, והוא רקד בכל עת מצוא. לפני הטיסה ובזמן הטיסה, בהתוועדויות ובסעודות של הכנסת אורחים, בהתוועדויות עמד מאחורי הרבי ומעודד ומנווט את השירה; בעת חלוקת 'כוס של ברכה' היה רוקד על מקומו במשך שעות ארוכות, מוחא כפיים בעוצמה ומעודד בתנועות ידיים אופייניות את השמחה מסביב. <br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> ב[[חג הסוכות]] [[תשמ&quot;ז]], נפטר ר' זושא בסוכה של [[אש&quot;ל - הכנסת אורחים]] שעל יד [[770]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[הפרטיזן]]<br /> <br /> *[[הפרטיזן בהוצאת רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1614 כתבה על ר' זושא בבית משיח]<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1979 הפרטיזן מעורב בחנינת שולם שטרקס לנחת רוח הרבי]<br /> <br /> *[http://www.reshet.org.il/chinuch/arc1.asp?aid=439&amp;catid=2 מסכל את סגירת בית ספר חב&quot;ד בנס ציונה]<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=24308 יוזם כינוסי השלוחים]<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=13649 עיתון הצופה על פטירת ר' זושא]<br /> <br /> :&lt;small&gt;חלק מהחומר בערך זה נלקח מתוך הספר &quot;[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]]&quot;.&lt;/small&gt;<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ו]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D&diff=13499 2007-08-16T08:09:25Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>בחלק מהערכים מצויין (ספר). לכאורה זה מיותר ומסבך את החיפוש. [[משתמש:Jcsbm|Jcsbm]] 04:09, 16 אוגוסט 2007 (EDT)</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%A6%27%D7%95%D7%92&diff=13498 2007-08-16T08:05:13Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>בעיר קרמנצ’וג היו 11 בתי כנסת, מהם שניים של חסידי חב”ד, אחד היה נקרא ‘קליין חב”ד’ [= חב”ד הקטן] והשני היה נקרא ‘גרויס חב”ד’ [= חב”ד הגדול]. באחרון היתה ממוקמת ישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] וכן גם [[מקווה]]. <br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]<br /> <br /> * [[ישראל נח בליניצקי]]<br /> <br /> * [[ישראל נח הגדול]]<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד באירופה]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA&diff=13497 2007-08-16T08:00:56Z

<p>Jcsbm: /* יהדות תיירותית */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אילת.jpg|left|thumb|280px|הרבי מעניק דולר לברכה לרב הכט עבור אילת]]<br /> אילת היא עיר חוף השוכנת בדרום ארץ ישראל. בשנות הלמ&quot;דים והמ&quot;מים היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים, ובוודאי שלא היו עם הכשר למהדרין. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. [[מקווה]] אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר. <br /> <br /> ==שלוחי חב&quot;ד לעיר==<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]], ב[[יחידות]] נדירה הביע [[הרבי]] את רצונו בפני הרב [[ישראל גליצנשטיין]] לשולחו לאילת. הרבי התייחס ל[[שליחות]] זו כפריצת דרך למוסד השליחות ב[[ארץ הקודש]] והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בסוף חודש [[אלול]] בשנת [[תשל&quot;ט]], התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב&quot;די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת הצליח לפעול לבחירתו והרב [[יוסף הכט]] הגיע לאילת ונבחר לרב העיר.<br /> <br /> הנושא הראשון לו דאג הרב הכט היה טהרת המשפחה. בעיר שרר מצב בלתי אפשרי של מקווה אחד ישן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצלחו להשיג תקציב לבניית מקווה חדש, מפואר ומרהיב עין. לרגל הנחת אבן הפינה למקווה שלח הרבי מברק מיוחד. <br /> <br /> במקביל החלו לעשות חוגים של נשים בנושא טהרת המשפחה.<br /> <br /> מנהל בית חב&quot;ד אילת מזה שנים רבות הוא הרב [[מנדי קליין]] הפועל במקום גדולות ונצורות וחולש על כל הפעילות החב&quot;דית בעיר.<br /> <br /> ==יחס נדיר מצד הרבי== <br /> <br /> אילת זכתה לקבל יחס מיוחד מהרבי במשך כל השנים. <br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] הביא הרב הכט לרבי את יו”ר התאחדות המלונות באילת. זה תפקיד נכבד וחשוב. האיש נמצא כל הזמן בקשר עם סוכנים תיירותיים מכל העולם ומעניין אותם בחבילות נופש לאילת. כשעברו ב[[חלוקת דולרים]], הציג אותו בפני הרבי, והלה ביקש את ברכת הרבי שהעיר תתפתח מבחינה תיירותית. הרבי בירך אותו ואמר לו בין היתר: ‘בטח אתה יודע שאילת היא עיר חוף, ומאחר שעיר חוף עומדת בקשר עם כל העולם, צריכים לנצל זאת כדי להפיץ את תורת ישראל מאילת לכל העולם’.<br /> <br /> בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב הכט ליד הרבי. הרבי ביוזמתו אמר לו ‘הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות’. <br /> <br /> בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב”ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו ‘בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים’. <br /> <br /> ==חינוך חסידי באילת== <br /> <br /> ברבות השנים הצטרפו לפעילות בעיר גם הרב ברוך לבקיבקר והרב שמעון איינזבך, במטרה להרחיב את מעגל שיעורי התורה בעיר. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] נפתח המוסד החב”די הראשון בדמות גן ילדים. <br /> <br /> לאחר פניה לאגף החינוך בעירייה, קיבלו החב”דניקים מבנה עבור הגן. זה הצליח וקנה שם טוב. שנה לאחר מכן, הילדים עלו כתה ובעקבות זאת נפתחה כיתת גן נוספת.<br /> <br /> פתיחת בית הספר היתה מתבקשת מאליה כהמשך לגני הילדים. <br /> <br /> גורמים במינהל החינוך הדתי בעירייה התנגדו לפתיחת בית ספר חב”ד, מחשש לתחרות. העירייה צידדה בעמדת המינהל לחינוך הדתי בעיר שלא לפתוח את בית הספר. בפני הרב גליצנשטיין נערמו בעיות גדולות בדרך לקבל רשיון להקמת בית הספר. לא היתה ברירה אלא לחשוב על כיוון של מוסד חינוך מוכר לא רשמי. <br /> <br /> ביום הראשון ללימודים הגיעו כשלושים ילדי כתות א’ ו-ב’ ללמוד בחדרי הביימנט של משפחת הכט אשר הושכר לשם כך מבית חב&quot;ד. היו אלו בוגרי גני הילדים וילדים נוספים. הרבנית הכט היתה המורה לכתה א’, ואילו הרב ברוך לבקביקר היה המורה לכתה ב’. בהפסקות יצאו הילדים לשחק בחצר הבית. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] קיבל שליח הרבי שטח לבנות עליו את בית חב”ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של מרכז חב”ד באילת שהסתיימה ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ד]]. או אז עברו הילדים ללמוד בבניין החדש שהיה מרווח יחסית. <br /> <br /> מאז נוספה כל שנה כתה, ויחד עמה הגיע גם זוג חב”די חדש לעיר כדי לשמש כצוות הוראה ופעילות.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ה]], התפתחה קהילת חב&quot;ד והחלה לשגשג באופן לא צפוי. המוסדות במקום החלו להתנהל ביד רמה על ידי מקורבי חב&quot;ד [בעל תשובה|בעלי תשובה]] נמרצים, וכן על ידי מתנדבים אשר למרות שלא זכו לקבל על כך הנחיה מהרבי נרתמו לפעול במלא עוזם. <br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] נפתח כולל עבור חלק מהבעלים שנשותיהם עובדות כמחנכות, ויחד עמם לומדים גם [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שרוצים לטעום מטעמה של תורה וחסידות. בראש הכולל עומד הרב משה סילמן, חתנו של הרב הכט.<br /> <br /> ==יהדות תיירותית== <br /> <br /> אחד המוטיבים המרכזיים של בית חב”ד באילת, הוא העבודה עם אלפי התיירים מישראל ומחוצה לה. בית חב”ד פיתח כלים מיוחדים לפעילות עם התיירים. בכל בתי המלון בעיר מוצב לוח מידע על תפילות ושיעורי תורה שמקיים בית חב”ד. בכיכר המרכזי של העיר מוקרנת מידי כמה דקות פרסומת של בית חב”ד על גבי מסך ענק עם תמונה מרהיבה של הרבי. <br /> <br /> את הפעילות באיזור בתי המלון, מארגנים הרב יחיאל קוצר והרב מאיר סמדג’ה. הרב קוצר מאייש מדי יום את דוכן התפילין ששוקק כל העת. ישנם כאלו שמתוודים כי למרות שהם נוהגים להניח תפילין מידי יום, אבל לאילת הם “שוכחים” להביא את התפילין. בשבתות מארגן הרב קוצר מנייני תפילה לתיירים בבתי הכנסת שבבתי המלון. בחגים מתקיימים אירועים מיוחדים לתיירים. <br /> <br /> בשנים האחרונות מתקיימת פעילות מגוונת עם התיירים הצרפתיים עליה מופקד הרב מאיר סמדג’ה. כיליד צרפת הוא יודע לדבר עם הצרפתים בשפתם.<br /> <br /> בעשרים השנים האחרונות עברה אילת מהפך לא רק בגשמיות אלא גם ברוחניות. מאות רבות של משפחות התקרבו ליהדות ובתי כנסת רבים נפתחו במשך השנים. הרצון של התושבים להשתתף בשיעורי תורה וכינוסי ההתעוררות -גדל. הביקוש לענייני קדושה, ספרי קודש, תפילין ומזוזות הולך וגדל. בעלי עסקים מבקשים לקבל הכשר. פעם היה קשה למצוא בעיר מוצרים בכשרויות איכותיות, היום זה דבר שבשגרה. יש כיום באילת ‎3-4‏ חנויות של תשמישי קדושה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1045 בית חב&quot;ד אילת] סקירה מתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בישראל]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA&diff=13496 2007-08-16T07:55:39Z

<p>Jcsbm: /* שלוחי חב&quot;ד לעיר */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אילת.jpg|left|thumb|280px|הרבי מעניק דולר לברכה לרב הכט עבור אילת]]<br /> אילת היא עיר חוף השוכנת בדרום ארץ ישראל. בשנות הלמ&quot;דים והמ&quot;מים היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים, ובוודאי שלא היו עם הכשר למהדרין. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. [[מקווה]] אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר. <br /> <br /> ==שלוחי חב&quot;ד לעיר==<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]], ב[[יחידות]] נדירה הביע [[הרבי]] את רצונו בפני הרב [[ישראל גליצנשטיין]] לשולחו לאילת. הרבי התייחס ל[[שליחות]] זו כפריצת דרך למוסד השליחות ב[[ארץ הקודש]] והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בסוף חודש [[אלול]] בשנת [[תשל&quot;ט]], התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב&quot;די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת הצליח לפעול לבחירתו והרב [[יוסף הכט]] הגיע לאילת ונבחר לרב העיר.<br /> <br /> הנושא הראשון לו דאג הרב הכט היה טהרת המשפחה. בעיר שרר מצב בלתי אפשרי של מקווה אחד ישן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצלחו להשיג תקציב לבניית מקווה חדש, מפואר ומרהיב עין. לרגל הנחת אבן הפינה למקווה שלח הרבי מברק מיוחד. <br /> <br /> במקביל החלו לעשות חוגים של נשים בנושא טהרת המשפחה.<br /> <br /> מנהל בית חב&quot;ד אילת מזה שנים רבות הוא הרב [[מנדי קליין]] הפועל במקום גדולות ונצורות וחולש על כל הפעילות החב&quot;דית בעיר.<br /> <br /> ==יחס נדיר מצד הרבי== <br /> <br /> אילת זכתה לקבל יחס מיוחד מהרבי במשך כל השנים. <br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] הביא הרב הכט לרבי את יו”ר התאחדות המלונות באילת. זה תפקיד נכבד וחשוב. האיש נמצא כל הזמן בקשר עם סוכנים תיירותיים מכל העולם ומעניין אותם בחבילות נופש לאילת. כשעברו ב[[חלוקת דולרים]], הציג אותו בפני הרבי, והלה ביקש את ברכת הרבי שהעיר תתפתח מבחינה תיירותית. הרבי בירך אותו ואמר לו בין היתר: ‘בטח אתה יודע שאילת היא עיר חוף, ומאחר שעיר חוף עומדת בקשר עם כל העולם, צריכים לנצל זאת כדי להפיץ את תורת ישראל מאילת לכל העולם’.<br /> <br /> בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב הכט ליד הרבי. הרבי ביוזמתו אמר לו ‘הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות’. <br /> <br /> בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב”ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו ‘בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים’. <br /> <br /> ==חינוך חסידי באילת== <br /> <br /> ברבות השנים הצטרפו לפעילות בעיר גם הרב ברוך לבקיבקר והרב שמעון איינזבך, במטרה להרחיב את מעגל שיעורי התורה בעיר. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] נפתח המוסד החב”די הראשון בדמות גן ילדים. <br /> <br /> לאחר פניה לאגף החינוך בעירייה, קיבלו החב”דניקים מבנה עבור הגן. זה הצליח וקנה שם טוב. שנה לאחר מכן, הילדים עלו כתה ובעקבות זאת נפתחה כיתת גן נוספת.<br /> <br /> פתיחת בית הספר היתה מתבקשת מאליה כהמשך לגני הילדים. <br /> <br /> גורמים במינהל החינוך הדתי בעירייה התנגדו לפתיחת בית ספר חב”ד, מחשש לתחרות. העירייה צידדה בעמדת המינהל לחינוך הדתי בעיר שלא לפתוח את בית הספר. בפני הרב גליצנשטיין נערמו בעיות גדולות בדרך לקבל רשיון להקמת בית הספר. לא היתה ברירה אלא לחשוב על כיוון של מוסד חינוך מוכר לא רשמי. <br /> <br /> ביום הראשון ללימודים הגיעו כשלושים ילדי כתות א’ ו-ב’ ללמוד בחדרי הביימנט של משפחת הכט אשר הושכר לשם כך מבית חב&quot;ד. היו אלו בוגרי גני הילדים וילדים נוספים. הרבנית הכט היתה המורה לכתה א’, ואילו הרב ברוך לבקביקר היה המורה לכתה ב’. בהפסקות יצאו הילדים לשחק בחצר הבית. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] קיבל שליח הרבי שטח לבנות עליו את בית חב”ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של מרכז חב”ד באילת שהסתיימה ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ד]]. או אז עברו הילדים ללמוד בבניין החדש שהיה מרווח יחסית. <br /> <br /> מאז נוספה כל שנה כתה, ויחד עמה הגיע גם זוג חב”די חדש לעיר כדי לשמש כצוות הוראה ופעילות.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ה]], התפתחה קהילת חב&quot;ד והחלה לשגשג באופן לא צפוי. המוסדות במקום החלו להתנהל ביד רמה על ידי מקורבי חב&quot;ד [בעל תשובה|בעלי תשובה]] נמרצים, וכן על ידי מתנדבים אשר למרות שלא זכו לקבל על כך הנחיה מהרבי נרתמו לפעול במלא עוזם. <br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] נפתח כולל עבור חלק מהבעלים שנשותיהם עובדות כמחנכות, ויחד עמם לומדים גם [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שרוצים לטעום מטעמה של תורה וחסידות. בראש הכולל עומד הרב משה סילמן, חתנו של הרב הכט.<br /> <br /> ==יהדות תיירותית== <br /> <br /> אחד המוטיבים המרכזיים של בית חב”ד באילת, הוא העבודה עם אלפי התיירים מישראל ומחוצה לה. בית חב”ד פיתח כלים מיוחדים לפעילות עם התיירים. בכל בתי המלון בעיר מוצב לוח מידע על תפילות ושיעורי תורה שמקיים בית חב”ד. בכיכר המרכזי של העיר מוקרנת מידי כמה דקות פרסומת של בית חב”ד על גבי מסך ענק עם תמונה מרהיבה של הרבי. <br /> <br /> את הפעילות באיזור בתי המלון, מארגנים הרב יחיאל קוצר והרב מאיר סמדג’ה. הרב קוצר מאייש מדי יום את דוכן התפילין ששוקק כל העת. ישנם כאלו שמתוודים כי למרות שהם נוהגים להניח תפילין מידי יום, אבל לאילת הם “שוכחים” להביא את התפילין. בשבתות מארגן הרב קוצר מנייני תפילה לתיירים בבתי הכנסת שבבתי המלון. בחגים מתקיימים אירועים מיוחדים לתיירים. <br /> <br /> בשנים האחרונות מתקיימת פעילות מגוונת עם התיירים הצרפתיים עליה מופקד הרב מאיר סמדג’ה. כיליד צרפת הוא יודע לדבר עם הצרפתים בשפתם.<br /> <br /> בעשרים השנים האחרונות עברה אילת מהפך לא רק בגשמיות אלא גם ברוחניות. מאות רבות של משפחות התקרבו ליהדות ובתי כנסת רבים נפתחו במשך השנים. הרצון של התושבים להשתתף בשיעורי תורה וכינוסי ההתעוררות -גדל. הביקוש לענייני קדושה, ספרי קודש, תפילין ומזוזות הולך וגדל. בעלי עסקים מבקשים לקבל הכשר. פעם היה קשה למצוא בעיר מוצרים בכשרויות איכותיות, היום זה דבר שבשגרה. יש כיום באילת ‎3-4‏ חנויות של תשמישי קדושה.<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בישראל]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%A7%D7%94_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=13495 2007-08-16T07:50:16Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>[[תמונה:מכללת בית רבקה.jpg|left|thumb|250px|מכללת בית רבקה בכפר חב&quot;ד]]<br /> מכללת &quot;בית רבקה&quot; נוסדה בשנת [[תשי&quot;ז]] ע&quot;י [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק]], ביוזמתו, בעידודו ובברכתו של [[הרבי|כ&quot;ק האדמו&quot;ר שליט&quot;א]], במטרה להכשיר מורות מחנכות ברוח חסידות חב&quot;ד. על המוסד עברו גלגולי ההתפתחות של מערכת החינוך, תחילתו כמדרשה למורות, אחר כך כסמינר דו-שנתי, ועתה כמכללה להכשרת עובדי הוראה, הזכאית להעניק דרגת שכר אקוויולנטית לתואר ראשון ושני (.B.A אקוויולנט, .M.A אקוויולנט). <br /> <br /> ==קווי ההתמחות==<br /> <br /> ההתמחות הראשית במכללה היא בלימודי תושב&quot;ע: משנה, אגדה, הלכה וחסידות. לימודים אלו מהווים בסיס איתן לגיבוש אישיות התלמידה לקראת יציאתה להוראה. מסגרת לימודים זו כוללת הרצאות, סדנאות וכן לימודים אקסטנסיביים במסגרת של למידה עצמית, בשילוב מבחני בקיאות. <br /> <br /> תחומי ההתמחויות האחרים הם: תנ&quot;ך, מתמטיקה, מחשבים, מוסיקה, מורה כוללת, חינוך מיוחד, חינוך יצירתי, מדעים, גננת כוללת ואנגלית. התלמידה יכולה לבחור בחוגים הנ&quot;ל בהתייעצות עם ראשי החוגים ובהתאם למסלול בו לומדת. <br /> <br /> במכללה ארבעה מסלולי לימודים: גיל רך, יסוד, חטיבת ביניים ומסלול בין-מסלולי לחינוך מיוחד. <br /> <br /> למכללה כיתות גם ב[[ירושלים]] וב[[צפת]] בן מתקיימים לימודי תושב&quot;ע, חינוך ולימודי התנסות, התלמידות מירושלים ומצפת באות ל[[כפר חב&quot;ד]] ללימודי התמחויות נוספות ולקורסים מיוחדים נוספים. <br /> <br /> במשך שנות קיומה הכשירה המכללה, בעזרת ה', אלפי מורות וגננות, המחנכות את ילדי ישראל בכל אתר ואתר, בארץ ישראל ובעולם כולו.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> * [[כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות חינוך בנות|כ]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * [http://www.rivka.org.il/revaha.asp אתר מכללת בית רבקה]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%A7%D7%94_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=13494 2007-08-16T07:49:48Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>[[תמונה:מכללת בית רבקה.jpg|left|thumb|250px|מכללת בית רבקה בכפר חב&quot;ד]]<br /> מכללת &quot;בית רבקה&quot; נוסדה בשנת [[תשי&quot;ז]] ע&quot;י [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק]], ביוזמתו, בעידודו ובברכתו של [[הרבי|כ&quot;ק האדמו&quot;ר שליט&quot;א]], במטרה להכשיר מורות מחנכות ברוח חסידות חב&quot;ד. על המוסד עברו גלגולי ההתפתחות של מערכת החינוך, תחילתו כמדרשה למורות, אחר כך כסמינר דו-שנתי, ועתה כמכללה להכשרת עובדי הוראה, הזכאית להעניק דרגת שכר אקוויולנטית לתואר ראשון ושני (.B.A אקוויולנט, .M.A אקוויולנט). <br /> <br /> ==קווי ההתמחות==<br /> <br /> ההתמחות הראשית במכללה היא בלימודי תושב&quot;ע: משנה, אגדה, הלכה וחסידות. לימודים אלו מהווים בסיס איתן לגיבוש אישיות התלמידה לקראת יציאתה להוראה. מסגרת לימודים זו כוללת הרצאות, סדנאות וכן לימודים אקסטנסיביים במסגרת של למידה עצמית, בשילוב מבחני בקיאות. <br /> <br /> תחומי ההתמחויות האחרים הם: תנ&quot;ך, מתמטיקה, מחשבים, מוסיקה, מורה כוללת, חינוך מיוחד, חינוך יצירתי, מדעים, גננת כוללת ואנגלית. התלמידה יכולה לבחור בחוגים הנ&quot;ל בהתייעצות עם ראשי החוגים ובהתאם למסלול בו לומדת. <br /> <br /> במכללה ארבעה מסלולי לימודים: גיל רך, יסוד, חטיבת ביניים ומסלול בין-מסלולי לחינוך מיוחד. <br /> <br /> למכללה כיתות גם ב[[ירושלים]] וב[[צפת]] בן מתקיימים לימודי תושב&quot;ע, חינוך ולימודי התנסות, התלמידות מירושלים ומצפת באות ל[[כפר חב&quot;ד]] ללימודי התמחויות נוספות ולקורסים מיוחדים נוספים. <br /> <br /> במשך שנות קיומה הכשירה המכללה, בעזרת ה', אלפי מורות וגננות, המחנכות את ילדי ישראל בכל אתר ואתר, בארץ ישראל ובעולם כולו.<br /> <br /> ==ראו גם--<br /> <br /> * [[כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות חינוך בנות|כ]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * [http://www.rivka.org.il/revaha.asp אתר מכללת בית רבקה]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%A7%D7%94_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=13493 2007-08-16T07:48:53Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>[[תמונה:מכללת בית רבקה.jpg|left|thumb|250px|מכללת בית רבקה בכפר חב&quot;ד]]<br /> מכללת &quot;בית רבקה&quot; נוסדה בשנת [[תשי&quot;ז]] ע&quot;י [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק]], ביוזמתו, בעידודו ובברכתו של [[הרבי|כ&quot;ק האדמו&quot;ר שליט&quot;א]], במטרה להכשיר מורות מחנכות ברוח חסידות חב&quot;ד. על המוסד עברו גלגולי ההתפתחות של מערכת החינוך, תחילתו כמדרשה למורות, אחר כך כסמינר דו-שנתי, ועתה כמכללה להכשרת עובדי הוראה, הזכאית להעניק דרגת שכר אקוויולנטית לתואר ראשון ושני (.B.A אקוויולנט, .M.A אקוויולנט). <br /> <br /> ==קווי ההתמחות==<br /> <br /> ההתמחות הראשית במכללה היא בלימודי תושב&quot;ע: משנה, אגדה, הלכה וחסידות. לימודים אלו מהווים בסיס איתן לגיבוש אישיות התלמידה לקראת יציאתה להוראה. מסגרת לימודים זו כוללת הרצאות, סדנאות וכן לימודים אקסטנסיביים במסגרת של למידה עצמית, בשילוב מבחני בקיאות. <br /> <br /> תחומי ההתמחויות האחרים הם: תנ&quot;ך, מתמטיקה, מחשבים, מוסיקה, מורה כוללת, חינוך מיוחד, חינוך יצירתי, מדעים, גננת כוללת ואנגלית. התלמידה יכולה לבחור בחוגים הנ&quot;ל בהתייעצות עם ראשי החוגים ובהתאם למסלול בו לומדת. <br /> <br /> במכללה ארבעה מסלולי לימודים: גיל רך, יסוד, חטיבת ביניים ומסלול בין-מסלולי לחינוך מיוחד. <br /> <br /> למכללה כיתות גם ב[[ירושלים]] וב[[צפת]] בן מתקיימים לימודי תושב&quot;ע, חינוך ולימודי התנסות, התלמידות מירושלים ומצפת באות ל[[כפר חב&quot;ד]] ללימודי התמחויות נוספות ולקורסים מיוחדים נוספים. <br /> <br /> במשך שנות קיומה הכשירה המכללה, בעזרת ה', אלפי מורות וגננות, המחנכות את ילדי ישראל בכל אתר ואתר, בארץ ישראל ובעולם כולו.<br /> <br /> ==ראו גם--<br /> <br /> * [[כפר חב&quot;ד ב']]<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות חינוך בנות|כ]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * [http://www.rivka.org.il/revaha.asp אתר מכללת בית רבקה]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91&diff=13492 2007-08-16T07:47:37Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>&quot;חדר&quot; '''בני תמימים תל אביב''', נוסד בשל העליה מברית המועצות של קבוצה מחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> בין השנים [[תרצ&quot;ה]] [[תרצ&quot;ו]] הגיעו מרוסיה מספר אברכים מחסידי חב&quot;ד שהתיישבו ב[[תל אביב]], ובשל כך ראה רב הקהילה החב&quot;דית בתל אביב - הרב [[אליעזר קרסיק]] צורך חיוני בפתיחת &quot;חדר&quot;. בשנת תרצ&quot;ו פתח חדר [[בני תמימים]] ובשנים הראשונות למדו הילדים בבית כנסת חב&quot;ד ששכן באותם ימים ברחוב מונטיפיורי בתל אביב.<br /> <br /> [[קטגוריה:תלמודי תורה ובתי ספר בנים|ת]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%99%D7%92%D7%90&diff=13491 2007-08-16T07:18:09Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>* ערך זה לצרף לערך [[תומכי תמימים גוסטינא]] [[משתמש:Jcsbm|Jcsbm]] 03:18, 16 אוגוסט 2007 (EDT)</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9D&diff=13490 2007-08-16T07:17:08Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>ישיבת 'תומכי תמימים' בעיר [[ראדום]], שהייתה עיר קטנה במרכז פולין, הוקמה לאחר השתלטותם של הנאצים על העיר. אלפי הילדים והנערים חסרי המעש, המבוהלים, שחיפשו אחר תעסוקה ומזון, גרמה למספר בחורים צעיריפ להקים ישיבה במקום. <br /> <br /> בראש הועד להקמת הישיבה עמד הת' [[מאיר הענדל]] הי&quot;ד. מאיר הענדל היה תושב העיר שלמד עד פרוץ המלחמה בישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]]. בין חברי הוועד נמנו הר&quot;ר שמואל מרגלית, הבחור איצ'ה גליקלער הי&quot;ד, והבחור קופל וייסמן הי&quot;ד - שלושתם תלמידי ישיבת 'חכמי לובלין'. <br /> <br /> חברי הוועד ניגשו מיד לפעולה והחלו בריכוז קבוצת בני ישיבות שמקום לימודם נסגר. אלה החלו ללמוד באחד מבתיו של הגביר ר' יחיאל בוים הי&quot;ד. כך בעצם נפתח סניף ישיבת 'תומכי תמימים' תחת הכיבוש הנאצי. <br /> <br /> ארבעת חברי הוועד לא הסתפקו בקיים, והחליטו למשוך לישיבה תלמידים רבים מכל החוגים. הם פרסמו על קיומה של הישיבה בראדום ובסביבותיה, ודאגו לסידור 'טעג' אצל בעלי בתים בעיר. התלמידים מצדם שמחו על המסגרת הלימודית החדשה והתמידו בלימודים, על אף המצב הנורא בו היו שרויים כלל תושבי העיר. רבים מהם נחשפו לראשונה לאורה של תורת החסידות. <br /> <br /> התמדתם ושקידתם של הבחורים המבוגרים התבטאה בכך שבמקום ללכת לבעלי הבתים לאכול את ארוחתם, הם שלחו את התלמידים הצעירים להביא בעבורם את האוכל, ובתמורה לימדום דף גמרא. <br /> <br /> הישיבה קיבלה משנה תנופה לאחר שארגון הג'וינט העולמי פתח מטבח מרכזי שפעל בצמוד לישיבה והגיש פעם ביום ארוחה חמה לתלמידי הישיבה. רמת הלימודים הטובה והארוחה המזינה שהייתה דבר עצום עבור צעירים רעבים בימי מלחמה, משכו תלמידים אל הישיבה. <br /> <br /> למרות החששות המוקדמים, הגרמנים ששלטו בראדום לא הפריעו לקיום הישיבה. קרה פעם שחיילים גרמנים הגיעו אל הישיבה וצילמו את התלמידים באחת הכיתות שוקדים בלימודם. <br /> <br /> מאה וחמישים התלמידים שלמדו בישיבה, התחלקו למחלקות וכיתות בהתאם לגילים והרמות. צוות הישיבה כלל את ארבעת חברי הוועד: הת' מאיר הנדל היה ר&quot;מ בכיתה הגבוהה והשלושה הנוספים מסרו שיעורים בפני הצעירים יותר. בנוסף לכך דאגו להביא מאוטוואצק את ה[[משפיע]] הרה&quot;ח ר' [[ברוך פרידמן]] הי&quot;ד, ששימש כמשפיע ואף מסר שיעורי חסידות בפני כלל התלמידים. גם הרה&quot;ח ר' [[בערל גרפינקל]] (קורניצער) הי&quot;ד (שכיהן כבוחן כללי באוטוואצק) הובא לראדום ושימש בה כמשגיח. השניים האחרונים הגיעו לישיבה בעקבות סגירתה של הישיבה ב[[אטוואצק]] בעקבות כיבוש הגרמנים. <br /> <br /> שמע הישיבה הפורחת - על אף הכיבוש הנאצי - הגיע אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. את התייחסותו לכך ניתן למצוא באגרת שכתב אל הרב יוסף ווינברג: נהניתי מהבשורה טובה מהתלמיד הנעלה מר מאיר שי' הענדיל והשי&quot;ת יעזור לו ולפועליו יחיו וכל העוזרים על ידו. יכתבו לו פרישת שלום וברכה לו ולכל התלמידים יחיו ולמופת יהיה לשאר אחיו שיעסקו בעבודה עם תלמידים טובים (אגרות הריי&quot;צ חלק ו' עמוד סו). <br /> <br /> ==שתי ישיבות בשני גטאות ==<br /> <br /> במהלך חורף תש&quot;א, ריכזו הנאצים ימ&quot;ש את יהודי ראדום ועיירות הסביבה בשני גטאות; בקטן שוכנו כעשרת אלפים יהודים, ובגדול כארבעים אלף. הגטו הגדול שכן במרכז העיר והקטן בפרבר העיר 'גליניצה'. <br /> <br /> למרות זאת הת' מאיר הנדל וחבריו, גילו נחישות בלתי רגילה בפיתוחה של הישיבה ושגשוגה, ופתחו בכל אחד מהגטאות סניף של הישיבה. למרות שתלמידי הישיבה סבלו מתנאי מחיה קשים, המשיך הצוות החינוכי לעמול ולעודד את התלמידים ללמוד נגלה וחסידות; התלמידים מצדם המשיכו להשקיע את הקשיים בים התורה והלימוד. <br /> <br /> ==גורלו של המשפיע וגורל הישיבה ==<br /> <br /> בוקר אחד, בשלהי קיץ תש&quot;ב, לאחר תפילת שחרית, יצאו תלמידי הישיבה לאכול פת שחרית דלה שכמעט ולא הייתה. באותה שעה נשארו באולם הישיבה המשגיח ר' בערל קורניצער ועמו מספר תלמידים. לפתע נכנסה קבוצת חיילי אס. אס. ופקדו על המשגיח והתלמידים להתלוות אליהם לבית הסוהר. מאוחר יותר נודע כי הם נשלחו לאושוויץ, משם לא שבו עוד. הי&quot;ד. <br /> <br /> מאסרם של המשגיח והתלמידים, הביא את שאר התלמידים לחשוש לנפשם. כעבור זמן קצר התרוקנה הישיבה מתלמידיה, וישיבת 'תומכי תמימים' בראדום נסגרה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1907 ראדום- [[חב&quot;ד בשואה]]] <br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בעולם|ר]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו|ר]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=13489 2007-08-16T07:13:17Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>ישיבת '''תומכי תמימים''' בעיר '''גוסטינא''' (לטביה) התנהלה תחת פיקוחו של ראש הישיבה הרב [[הלל גורביץ]], בנו של הרב [[יצחק הורביץ]] והמשפיע היה ר’ [[יחזקאל הימלשטיין]]. בישיבה למדו שלושים וחמישה תלמידים. רוב התלמידים נספו בשואה ורק בודדים נותרו בחיים.<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בעולם|ג]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו|ג]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%98%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A6%D7%A7&diff=13488 2007-08-16T07:12:29Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>בשנת [[תרצ&quot;ו]] לאחר שעזב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את [[וורשא]] ועבר להתגורר בעיר [[אטוואצק]], עברו יחד עמו גם התלמידים המבוגרים שלמדו אז ב[[תומכי תמימים וורשא]]. <br /> <br /> לרשות הישיבה בעיר זו נמסרו כמה בנינים מרווחים שעמדו בלב אחד היערות.<br /> <br /> הישיבה המשיכה להתקיים עד לפלישת האוייב הנאצי ימ&quot;ש, ורוב התלמידים והר&quot;מים נספו ל&quot;ע בשואה, הי&quot;ד. <br /> <br /> עשרות תמימים ניצלו, ובהם קבוצה בת 36 תמימים שהרחיקה נדוד עד [[שנחאי]] וזאת בהשתדלותו הנמרצת של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בעולם|א]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו|א]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A6%D7%A2%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=13453 2007-08-15T13:15:19Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>בשנת [[תרס&quot;ט]] הותוותה התכנית להקמת סניף מישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר [[שצעדרין]], ובראשית שנת [[עת&quot;ר]] עברה לשם קבוצת התלמידים הראשונה מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] (מהקבוצה שלמדה בבאבינאוויטש). <br /> <br /> הר&quot;מים היו ה&quot;ר [[זלמן דוב שכטר מדריבין]] וה&quot;ר [[משה מרדכי פהרלסקי]] (עמרמי). ל[[משפיע]] נבחר הרה&quot;ת [[שאול דוב זיסלין]]. כמשגיח שימש הרה&quot;ת [[יעקב ברוך קרסיק]].<br /> מנהל הישיבה (ומשפיע) הרה&quot;ת [[הלל שימחוביץ]]. כר&quot;מ שימש שם ה&quot;ר [[משה רוינין]]. <br /> <br /> הסדר היה שבישיבה זו נשארו ללמוד לא יותר משנה וחצי.<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו|ש]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד רוסיה|ש]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=13452 2007-08-15T13:01:46Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>הרב '''אהרון יוסף בליניצקי''' הוא בנו של הרב [[ישראל נח בליניצקי]].<br /> <br /> למד בישיבות מחתרתיות ב[[ברית המועצות]]. <br /> <br /> היה מהדמויות הרוחניות המשפיעות של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> * [[ישראל נח בליניצקי]]<br /> <br /> * [[ישראל נח הגדול]]<br /> <br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ |בליניצקי אהרון יוסף]]<br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א |בליניצקי אהרון יוסף]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%91&diff=13451 2007-08-15T12:58:38Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>בעקבות עזיבת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] את [[ליובאוויטש]], עברה גם ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ל[[רוסטוב]]. <br /> <br /> היה זה במהלך קיץ [[תר&quot;פ]]. מצבה הכלכלי של הישיבה ותלמידיה, היה בכי רע.<br /> מי שנחלץ לטובת הישיבה, היה הרב [[שמואל גוראריה]], אשר למרות שכל נכסיו הולאמו, דאג להשיג כספים ואף מכר מחפציו האישיים יקרי הערך, ואת תמורתם העניק ל'תומכי תמימים'. מלבד זאת נשלחו מספר שלוחים לקבץ כספים ברחבי המדינה.<br /> <br /> <br /> אחר הסתלקותו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] החליט בנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], להעביר את &quot;תלמידי האולם&quot; של ישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], כמאה במספר, אליו לעיר [[רוסטוב]]. שם נתקיימה הישיבה במשך קרוב לשנה – עד תחילת קיץ [[תרפ&quot;א]].<br /> <br /> לערך מאה בחורי ישיבה באו לרוסטוב, ולמדו בבית האוכל של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, ולנו ב&quot;שאלאש&quot; (כמו בית עשוי מנסרים עבים בלא טיח) ובקומה התחתונה, ואחר שחלה כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] (בשנת [[תרפ&quot;א]] במשך שלושה שבועות: תולדות, ויצא, וישלח) ולא היתה היכולת ללמוד בבית כ&quot;ק אדמו&quot;ר, עברו ללמוד ב&quot;מניין חשמוני&quot;. איש חסיד מהומיל, שדר כמה שנים ברוסטוב, ובביתו חדר גדול למניין בכל יום, ונתן רשות שילמדו בביתו.<br /> <br /> כאשר גם לביתו הגיעה מחלת הטיפוס, וכל אנשי ביתו נחלו במחלת הטיפוס, היו מוכרחים לעזוב את מניין חשמוני. בחצר בית החיים נמצא בית כנסת, ושם למדו כחודש ימים. לאחר חודש, בא צו מהגבאים של בית הכנסת לעזוב את המקום, והיו מוכרחים לעזוב את בית הכנסת, ואז התיישבו בבית הכנסת ברחוב וורנצווסקי, אף שבית הכנסת מרווח, אבל כיון שהיה מחסור בעצי הסקה היה הקור שורר שם.<br /> <br /> בסוף חורף תרפ&quot;א התחילו אנשי היבסקציה, לרדוף את חסידי חב&quot;ד ברוסטוב. הם ערכו משפט פומבי לישיבה, והחליטו לסוגרה. כן ערכו חיפוש בבית אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, החרימו רכוש רב , הטילו על הרבי הריי&quot;צ מעצר בית, וגם עצרו את [[הרש&quot;ג]] - חתנא דבי נשיאה ועוד כמה חסידים.<br /> <br /> התלמידים הוכרחו להעתיק את מקומם ועברו ל[[תומכי תמימים פולטבא]] ומשם ל[[תומכי תמימים חרקוב]], ורק בתחילת שנת [[תרפ&quot;ד]] חזרה הישיבה לרוסטוב, כשמנהלים אותה הרה&quot;ת [[זלמן שניאורסון]] והרה&quot;ת [[משה רוזנבלום]]. <br /> <br /> בסוף חורף אותה שנה שוב הוכרחה הישיבה לעזוב את העיר וחזרה שוב לחרקוב ומשם ל[[תומכי תמימים נעוועל]].<br /> <br /> בחודש [[תשרי]] [[תרפ&quot;ד]], החליט אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להחזיר את הישיבה המרכזית לרוסטוב, בכדי שתהיה שוב בבחינת 'סמוך ונראה'. המשפיע הרב [[ישראל נח בליניצקי]] נהג לספר, כי כאשר שאלו את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אם נכון הדבר שצריך להעביר את הישיבה לרוסטוב, נענה ואמר: &quot;כן. הם יענגו את עצמם ואני אענג את עצמי&quot;.<br /> <br /> תלמידי הישיבה אכן זכו לשהות קרוב אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, להשתתף [[התוועדות|בהתוועדויות]], להיכנס ל'[[יחידות]]' ולקבל הוראות בעבודת ה', ולחזות פני מלך לעיתים קרובות.<br /> <br /> התמימים לנו בבניין בו שכן עד המהפכה התלמוד תורה של רוסטוב. <br /> <br /> ה&quot;[[משפיע]]&quot; בישיבה היה הרה&quot;ת [[שלמה חיים קסלמן]], והמשגיחים על התלמידים היו: בנגלה – הרה&quot;ת [[חיים אליעזר הורביץ]]. ב[[דא&quot;ח]] – הרה&quot;ת [[חיים מאיר ליס]] והרה&quot;ת [[אלטר שימחוביץ]].<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;צ]] למדה ברוסטוב קבוצה קטנה של תלמידים במסגרת ישיבה, כשהמשגיח עליהם הוא הרה&quot;ת [[מרדכי דובער לוקשין]].<br /> <br /> בשנים האחרונות משמש הבניין את בית ספר חב&quot;ד בניהולו של שליח [[הרבי]] מה&quot;מ הרב חיים פרידמן. <br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> * [[רשימות דברים]] - הרב [[יהודה חיטריק]]<br /> <br /> * [[ישראל נח הגדול]] בפרק אודות הרב [[אהרון יוסף בליניצקי]]<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו|ר]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד רוסיה|ר]]</div>

Jcsbm https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94&diff=13450 2007-08-15T12:56:54Z

<p>Jcsbm: </p> <hr /> <div>שם הערך צריך להיות: ישיבות חב&quot;ד בברית המועצות [[משתמש:Jcsbm|Jcsbm]] 08:56, 15 אוגוסט 2007 (EDT)</div>

Jcsbm