חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

אורו של משיח (קעמפ)

2017-02-11T18:23:03Z

Itzhokisr770:

{{פירוש נוסף|נוכחי=קעמפ אורו של משיח|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[אורו של משיח (פירושונים)]]}}
[[תמונה:לוגו אורוPictureFileName.jpg|left|thumb|450px|לוגו קעמפ 'אורו של משיח']]
'''[[גן ישראל]] - אורו של משיח''' הינו מחנה קיץ ([[קעמפ]]) לילדי וילדות [[אנ"ש|חסידי חב"ד]], המתקיים ב[[ארץ ישראל]] בימי [[בין הזמנים]] על ידי "[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]" שתחת "[[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]]". 'אורו של משיח' נוסד בשנת [[תשנ"ו]] על ידי הרב פרץ פרידמן, והיה המחנה החב"די הראשון מסוגו בארץ ישראל. כיום הוא מחנה הקיץ החב"די הגדול ביותר בעולם, עם קרוב לשבע מאות ילדים.

הקעמפ מתייחד בהחדרת מסרים חסידיים בדרכים חוויתיות ויצירתיות, עם דגש על עניני [[גאולה ומשיח]]. כמו כן בולט הקעמפ בקשר האישי הנרקם בין המדריכים לחניכיהם, ובשמירת הקשר עם החניכים לאורך השנה כולה.

==רקע==
[[קובץ:אורו של משיח.jpg|left|thumb|350px|תמונה קבוצתית - [[תש"ע]]]]
[[קובץ:תמונת הקעמפ (Small).JPG|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - [[תשע"ג]]]]
[[קובץ:אורו תשע"ו.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - [[תשע"ו]]]]
קעמפ אורו של משיח הוא מסגרת חווייתית וחסידית לילדים בימי החופש במשך כשבועיים מלאים של 24 שעות ביממה. מידי שנה שוכר הקעמפ קמפוס הכולל פנימיות עבור הקעמפ.

הקעמפ בנוי במתכונת צבאית: הילדים, חיילי [[צבאות ה']] נקראים "חיילים", כאשר כל קבוצה של 10-12 ילדים נקראת סיירת, ולה שני מדריכים-מפקדים שמלווים אותם בכל תקופת הקעמפ. המפקדים אחראים על החיילים הן בפן הלימודי הרוחני והן בפן הגשמי. כל 8-10 סיירות מאוגדות לגדוד, שעליו מופקדים המג"ד והסמג"ד. כל שלושה גדודים מאוגדים לחטיבה, שליה מופקד המח"ט והדמות המרכזית היא "הגנרל". כמו כן כולל הקעמפ צוות מנהלי לימודים המופקדים על התחום הלימודי והחסידי, מנהלי פעילות המופקדים על התחום החווייתי, וצוותות נוספים עבור ההנהלה, המטבח והניהול הטכני.

עבור בחירת אנשי הצוות ישנם קריטריונים מיוחדים להנהגה חסידית עם דגש על חיות בעניני גאולה ומשיח. כל צוות הקעמפ עובר ימי עיון והכשרה על ידי אנשי חינוך לפני הקעמפ.

אחת ממעלותיו של הקעמפ הוא המערך הלימודי, המשלב לימודי תוכן בצורה חוויתית עם פעילויות וטיולים. מידי שנה נבחר נושא מרכזי שסביבו נסוב חומר הלימודים, הפעילויות, המבצעים ו'מלחמת ופרצת'. חומר הלימודים מוגש בצורת סיפור, כאשר בתוכו משולבים תכנים חסידיים בענייני; [[רבי]], [[התקשרות]], [[גאולה ומשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. גם בשאר זמני היום ישנם משימות חסידיות, התוועדויות ומבצעי לימוד [[משניות]] ותניא בעל פה.

נכון לשנת [[תשע"ו]] מונה הקעמפ קרוב לשבע מאות ילדים-חיילים וכמאתיים אנשי צוות.

==היסטוריה==
הקעמפ נפתח בשנת [[תשנ"ו]] על ידי הרב פרץ פרידמן, והיה אז ראשון מסוגו. באותה תקופה לא היו מקובלים בישראל מחנות קיץ עם תנאי פנימיה והרב פרידמן ייבא את הרעיון ממחנות הקיץ ב[[ארצות הברית]].

בקיץ [[תש"ע]] נכנס הקעמפ תחת הנהלה חדשה של האברכים הרב לוי נחשון, הרב מני מוריס והרב שולם לבקיבקר. על צוות הניהול מפקחים חברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] - הרב [[שלמה רסקין]] והרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]]{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54659 הנהלה חדשה לקעמפ אורו של משיח ה'תש"ע] - {{אינפו}}}}.

מאז שנת [[תשע"ד]] - כאשר כמות החניכים גדלה - החל הקעמפ להפעיל שתי מתחמים, המחולקים על פי גילאי החניכים, הצעירים והבוגרים.

*שנת [[תשנ"ו]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעאל (באר יעקב). גנרלים: פרץ פרידמן, [[שמעון ברגמן]] ו[[חיים אליעזר וילשנסקי]].
*שנת [[תשנ"ז]], קמפוס ישיבת כפר סיטרין. גנרלים: [[חיים אליעזר וילשנסקי]] ואבי חדד.
*שנת [[תשנ"ח]], קמפוס ישיבת בני עקיבא ב[[חדרה]]. גנרלים: שלום בער מרזל וחיים אליעזר וילשנסקי.
*שנת [[תשנ"ט]], קמפוס ישיבת "מגדלור" ב[[מגדל העמק]]. גנרלים: שלום בער מרזל ומנחם מענדל פרידמן.
*שנת [[תש"ס]], קמפוס ישיבת שבי שומרון. גנרלים: חיים אליעזר וילשנסקי ואבי חדד.
*שנת [[תשס"א]], קמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]]. גנרל: [[יחיאל קופצ'יק]].
*שנת [[תשס"ב]], קמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]]. גנרלים: [[לוי נחשון]] ו[[ישי קלי]].
*שנת [[תשס"ג]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: מנחם פרידמן וינון ששון.
*שנת [[תשס"ד]], קמפוס ישיבת [[כפר סיטרין]]. גנרלים: מנחם פרידמן ולוי נחשון.
*שנת [[תשס"ה]], ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ו]], לב הגן הלאומי הבשור - "פארק אשכול". גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ז]], ישיבת בני עקיבא בגן יבנה. גנרלים: מנחם מענדל קופצ'יק, שמואל ביטון ויוסף יצחק אמיתי.
*שנת [[תשס"ח]], מדרשיית נועם ב[[פרדס חנה]]. גנרל: מנחם מענדל קופצ'יק.
*שנת [[תשס"ט]], יישוב אור הגנוז הסמוך ל[[מירון]]. גנרלים: שלמה קופצ'יק ולוי ליפש.
*שנת [[תש"ע]], ישיבת אור עציון במרכז שפירא. גנרלים: שלמה קופצ'יק ומשה טרעגר.
*שנת [[תשע"א]], קמפוס אולפנת בהר"ן, [[גדרה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61134 הצצה: כך יראה השנה הקעמפ החב"די הגדול]{{תמונה}}}}. גנרלים: אפרים זלמנוב ושניאור הראל.
*שנת [[תשע"ב]], קמפוס ישיבת בני עקיבא כפר הרוא"ה על יד [[נתניה]]. גנרלים: ממ"ר איבערט ולוי זלמנוב.
*שנת [[תשע"ג]], כפר הנוער 'סילבר'. גנרלים: שד"ב ערד ואביחי קופצ'יק.
*שנת [[תשע"ד]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא', [[מירון]]. גנרלים: אביחי קופצ'יק וחיים מאירי. קמפוס [[המכון התורני-טכנולוגי]], [[צפת]]. גנרל: ממ"ר איבערט.
*שנת [[תשע"ה]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא', [[מירון]]. גנרלים: שניאור זלמן גרוזמן ומשה נוטיק. קמפוס אולפנת 'בני עקיבא', [[מירון]]. גנרלים: אברהם אריה לוי וישראל גדסי.
*שנת [[תשע"ו]], קמפוס אולפנת בהר"ן, [[גדרה]]. גנרלים: הוד אהרן ומשה נוטיק. קמפוס ישיבת בני עקיבא, נווה הרצוג. גנרל: ינון קופצ'יק.

==מושגים בקעמפ ==
*'''מסדר''' - בפתיחת ובסוף כל יום, נעמד הקעמפ למסדר הצדעה ל[[רבי]], בהמשך אומרים את [[12 הפסוקים]] ומכריזים {{יחי}}.
*'''מתיחה''' - תוכנית דמיונית, אותה הוגה צוות הקעמפ ומשלה את החניכים. בשעת שיא מודיע צוות הקעמפ על האשליה ומכריזים "מלחמת ופרצת" - הכרזה זו היא סימן היכר לתחילתו של "מלחמת ופרצת". בשנים האחרונות המנהג בוטל ומכריזים על "מלחמת ופרצת" בסוף יום הורים.
*'''מלחמת ופרצת''' - חלוקת הקעמפ לשניים (כולל אנשי הצוות). כל קבוצה מקבלת נושא מסויים ועליה מוטל להדגיש ולבטא את עליונותו על הנושא של הקבוצה היריבה (לדוגמא: משיח/גאולה). לכל קבוצה מתמנים קצין ומנהל מלחמה - אלו אמורים להנהיג את הקבוצה אל הנצחון. כל קבוצה לומדת על הנושא שלה משננת [[תניא]] בעל פה ועושה הצגות ומוצגים על הנושא.

===לקסיקון===
{{טורים|מספר=3|תוכן=
*'''הרמטכ"ל''' - הרבי מלך המשיח שליט"א.
*'''גנרל''' - רכז הקעמפ.
*'''מח"ט''' - מפקד החטיבה (בקעמפ שתי חטיבות).
*'''מג"ד''' - מפקד גדוד (בקעמפ ששה גדודים).
*'''סמג"ד''' - סגן מפקד גדוד.
*'''עמג"ד''' - עוזר מפקד גדוד.
*'''מפקד''' - מדריך.
*'''חייל''' - חניך.
*'''מ.פ.''' - מנהל פעילות.
*'''מ.ל.''' - מנהל לימודים.
*'''[[770]]''' - בית הכנסת.
*'''גנרליה''' - חדר הגנרלים.
*'''מפקדה''' - משכן המדריכים.
*'''סיירת''' - קבוצת חיילים.
*'''גדוד''' - קבוצת סיירות (בקעמפ ששה גדודים).
*'''חטיבה''' - שלושה גדודים (בקעמפ שתי חטיבות).
*'''מכסה יומית''' - שינון יומי של חומר לימודים.}}

===גדודים===
הקעמפ מתחלק לשני חטיבות. כל חטיבה כלולה משלושה גדודים, ובכך הכל יש ששה גדודים. לכל גדוד יש שם המבטא הנהגה חסידית ודרך בעבודת ה'.

* '''אח"ל''' - אחוות לוחמים, הגדוד הצעיר של הקעמפ מיועד לחיילים העולים לכיתות ג' - ד'.
* '''מת"ן''' - מסירות נפש, מיועד לחיילים העולים לכיתה ה'.
* '''דק"ל''' - דבקות למטרה, מיועד לחיילים העולים לכיתה ו'.
* '''שמ"ש''' - שליחות מתוך שמחה, מיועד לחיילים העולים לכיתה ז'.
* '''קש"ת''' - קשר תמידי, מיועד לחיילים העולים לכיתות ז' - ח'.
* '''קב"ע''' - קבלת עול, מיועד לחיילים העולים לכיתה ח' - ישיבה קטנה.
:בשנת תשע"ו התבטלו הגדודים 'קש"ת' ו'קב"ע', וכל החיילים העולים לכיתה ח' ולישיבה קטנה התגבשו יחד בקמפוס נפרד, תחת השם 'היחידה'.

==ממשיכים להילחם==
{{ערך מורחב|ממשיכים להילחם}}
[[תמונה:ממשיכים_להלחם.jpg|left|thumb|250px|שער אחד מעלוני 'ממשיכים להילחם']]
צוות הקעמפ ממשיך לשמור על קשר עם החניכים גם בתקופת הלימודים. הקעמפ מנפיק עלון בשם "ממשיכים להלחם" והמדריכים נמצאים בקשר טלפוני עם החניכים. כל חניך מקבל שי אישי ל[[יום הולדת|יום הולדתו]]. מידי תקופה מתקיימים התוועדויות מיוחדות לחניכי הקעמפ עם מדריכיהם. במהלך השנה מארגן הקעמפ "שבתות עם הקעמפ" בכמה מקהילות חב"ד הגדולות ברחבי הארץ באזורים שונים עבור חניכי הקעמפ מאותם אזורים, וחלק ממדריכי הקעמפ מארגנים גם שבתות למפגש עם הקבוצה-סיירת שלהם.

==הפקות==
===עלון "ממשיכים להלחם" ===
{{ערך מורחב|ערך=[[ממשיכים להילחם (עלון)|ממשיכים להילחם]]}}
העלון "ממשיכים להלחם" נועד להמשיך את הקשר עם החניכים ולהחזיר אותם לאווירת הקעמפ. בעלון מדורים ב; [[התקשרות]] ל[[רבי]], [[משיח]] ו[[גאולה]], כתבות התרחשויות בקעמפ, שיחות מעובדות לחיילי [[צבאות ה']], ראיונות עם צוות הקעמפ וחניכיו, מבצעי משימות חודשיים, סקירות על הקמת קעמפ '[[גן ישראל]]' וחדשות מהפעילות במשך השנה.

בשנת [[תשע״ז]] יצא עלון המאה של ממשיכים להילחם

=== מקהלת "אורו של משיח"===
[[קובץ:מקהלת אורו של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'אורו של משיח']]
[[קובץ:רגע ההתגלות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'רגע ההתגלות']]
הקעמפ גיבש מקהלה של חניכים ששרו את המנוניה ואף הופיעו בכינוסי חב"ד ברחבי הארץ. את המקהלה ניהלו במהלך השנים: [[חיים אליעזר וילשנסקי]], דוד מרנץ, אמיתי ברוצקי, אביגדור דיקשטיין.

בשנת [[תשנ"ז]] ו[[תשס"ד]] הוציאה המקהלה קלטת משירי הקעמפ. בשנת [[תשס"ז]] יצא לאור דיסק נוסף בשם 'רגע ההתגלות' ובו אחד עשר שירים נבחרים של הקעמפ.

===סרט "קוד קב"ע"===
סרט שבו מתחקים חברי סיירת מובחרת של חיילים ב[[צבאות השם]], אחרי דרכי הפעולה של האויב. במהלך מבצע סודי, יוצאים החיילים לשטח, עורכים מארבים ומרדפים, ומתצפתים על האויב. המפקד מורה כי סוד הניצחון טמון בקוד צבאי צפון: קוד קב"ע. הסרט באורך של 45 דקות.

סיפור הסרט הוא על ילד שבני כיתתו חושדים בו שגנב סכום כסף. בחיפושיו אחר הכסף, מגיע הילד למחנה של אורו של משיח, שם הוא למד מה היא קבלת עול, או בשם הקוד: קב"ע.

==ראו גם==
*[[ממשיכים להילחם]]
*[[גן ישראל]]
*[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
*'''ידיעות וכתבות בנושא קעמפ אורו של משיח''' באתר {{אינפו|}} - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=אורו+של+משיח באתר הישן], [http://chabad.info/tag/%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/ באתר החדש], [http://chabad.info/category/video/kids/oro/ ובמדור הוידאו]
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/83783_he_1.pdf הרבי שלי] - חוברת הלימודים, קעמפ תשע"ד

;וידיאו
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63214 הסרט 'קוד קב"ע' בהפקת 'אורו של משיח' (צפיה ישירה)]{{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62986 הסרט ניסיון בארמון - הופק על ידי הקעמפ כחלק מתכנית הלימודים בשנת תש"ע]{{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63606 קעמפ קיץ [[תשע"א]] - וידאו מסכם]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2507 קליפ של פלוגה בקעמפ (תשע"א)]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/?s=%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%93+%D7%A0%D7%A9%D7%90%D7%A8%D7%AA%D7%99+%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%9F קליפ מרגש: "תמיד נשארתי נאמן, אחזתי בנקודה כל הזמן"] - המנון [[שבת]] דבר מלכות, [[תשע"ה]] {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מחנות קיץ|אורו של משיח]]
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]
[[קטגוריה:תנועות נוער]]
[[קטגוריה:צבאות השם]]

יהודה לייב לוין (מוסקבה)

2017-02-11T18:15:16Z

Itzhokisr770:

[[קובץ:יהודה לייב לוין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|]]
'''יהודה לייב לוין''' (תרנ"ד 1894, ניקופול - [[תשל"א]] 1971, מוסקבה), היה רבה של [[מוסקבה]] וראש ישיבת "קול יעקב".

== תולדות חיים ==

נולד בשנת תרנ"ד לאביו, הרב אליהו שמואל לוין שכיהן כרבה הראשי של [[ניקופול]]. בשנת תרנ"ט התקבל אביו לרבנות [[יקטרינוסלב]] ומשפחתו עברה לגור שם במשך תשע שנים שימש אביו ברבנות יחד עם הרבנים [[דוב זאב קוזבניקוב]] והרב ברוך זסלבסקי.

בצעירותו למד בישיבה המקומית. לאחר פטירת אביו בתרס"ט למד בישיבות ניז'ין וסלובודקה. בשנת [[תרע"ו]] הוסמך לרבנות.

לאחר חתונתו ב[[תרפ"א]] מונה (בשנת [[תרפ"ג]]) לרבנות עיר קרסנו-ארמייסקויה בה כיהן עד פלישת ה[[נאצים]] לשם ב[[תשרי]] [[תש"א]]. בשנים שלאחר המלחמה כיהן כרב בעיר [[דנייפרופטרובסק]], עד שנאלץ לברוח משם בגין מלשינות.

בשנת [[תשי"ז]] הזמינו הרב [[שלמה שליפר]] שכיהן אז כרבה הראשי של [[מוסקבה]] לכהן בראשות ישיבת [[קול יעקב]] שהוקם אז, באותה ישיבה הוסמכו בחורים כשוחטים וכמוהלים. באותה שנה, לאחר פטירתו של הרב שלמה שליפר, נעשה לרבה הראשי של מוסקבה. סגנו היה ר' [[זלמן נתן קיסלגוף]] מחסידי חב"ד{{הערה|המאבק והניצחון עמוד 142.}}. בשנת [[תשח"י]] הוציא לאור סידור בהגהתו "סידור השלום, תפילות לכל השנה" ובשנת [[תש"כ]] ביקר אצל ה[[רבי]] ודיבר על מצבם של ה[[יהודים]] ב[[ברית המועצות]]{{הערה|רשימת היחידות התפרסמה על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]] לקראת כינוס השלוחים תשע"ד.}}. חשוב לציין שהגיע עם מלווה (סוכן ק.ג.ב.) מטעם מדינת ברית המועצות.

לאחר ביקורו דיבר הרבי בכאב אודות אותם רבנים אשר ציערו אותו בשאלותיהם המתריסות על מצב היהדות בברית המועצות בידעם שאין הוא יכול לענות בחופשיות. הרבי ציין שכאשר הוא רוצה להתגאות במצב היהדות אין הוא מראהתמונות של תיאטרון וכדומה אלא תמונות של דלת של בית כנסת ודלת של מקווה, ומה טעם יש לצער אותו בשאלה מה מתרחש מעבר לדלת בשעה שאין הוא יכול לענות.

לפי עדות נכדתו{{הערה|בראיון של [[Jem]].}} הצליח לחמוק ממלוויו ולהיכנס פעם נוספת לרבי ליחידות ללא מלווים, ביחידות זו הועלו - בין השאר - זכרונות מ[[יקטרינוסלב]]. בספר 'להישאר יהודי'{{הערה|ע' 339.}} של ר' [[יצחק זילבר|יצחק זילבר (קזנר)]] מעיד: "באחת השנים נשלח על ידי השלטונות לארצות הברית, וידוע לי בבירור כי הלך שם לשאול בעצת גדולי הדור ההוא, האם כדאי לו להישאר ולכהן ברבה של מוסקבה או לנצל את ההזדמנות ולעזוב. ענו לו "אם אתה לא תהיה הרב, יהיה המצב גרוע יותר" וציוו עליו להישאר".

נפטר בשנת [[תשל"א]] ברוסיה.

== משפחתו ==

*אשתו, אחותו של הרב יצחק אכטר, [[שוחט]] הראשי בעיר [[יקטרינוסלב]]-[[דנייפרופטרובסק]]

==לקריאה נוספת==
*''' 'פרקי חיים'''' בתוך ''''לב יהודה''' - חידו"ת ומאמרים מאת הגאון ר' יהודה ליב לוין'

==קישורים חיצוניים==
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=69653 '''מרגש: נחשפה הקלטה נדירה מחדר היחידות של הרבי'''], באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם|}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/11/17/629231062675.html יחידות בציטוט ישיר]''', מתוך עיתון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] {{בית משיח|}}
*[http://w3.chabad.org/media/pdf/888/hrmw8886053.pdf תמליל היחידות עם הרב לוין] {{PDF|}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:רבני ערים]]

יהודה לייב לוין (מוסקבה)

2017-02-11T18:14:37Z

Itzhokisr770:

[[קובץ:יהודה לייב לוין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|]]
'''יהודה לייב לוין''' (תרנ"ד 1894, ניקופול - [[תשל"א]] 1971, מוסקבה), היה רבה של [[מוסקבה]] וראש ישיבת "קול יעקב".

== תולדות חיים ==

נולד בשנת תרנ"ד לאביו, הרב אליהו שמואל לוין שכיהן כרבה הראשי של [[ניקופול]]. בשנת תרנ"ט התקבל אביו לרבנות [[יקטרינוסלב]] ומשפחתו עברה לגור שם במשך תשע שנים שימש אביו ברבנות יחד עם הרבנים [[דוב זאב קוזבניקוב]] והרב ברוך זסלבסקי.

בצעירותו למד בישיבה המקומית. לאחר פטירת אביו בתרס"ט למד בישיבות ניז'ין וסלובודקה. בשנת [[תרע"ו]] הוסמך לרבנות.

לאחר חתונתו ב[[תרפ"א]] מונה (בשנת [[תרפ"ג]]) לרבנות עיר קרסנו-ארמייסקויה בה כיהן עד פלישת ה[[נאצים]] לשם ב[[תשרי]] [[תש"א]]. בשנים שלאחר המלחמה כיהן כרב בעיר [[דנייפרופטרובסק]], עד שנאלץ לברוח משם בגין מלשינות.

בשנת [[תשי"ז]] הזמינו הרב [[שלמה שליפר]] שכיהן אז כרבה הראשי של [[מוסקבה]] לכהן בראשות ישיבת [[קול יעקב]] שהוקם אז, באותה ישיבה הוסמכו בחורים כשוחטים וכמוהלים. באותה שנה, לאחר פטירתו של הרב שלמה שליפר, נעשה לרבה הראשי של מוסקבה. סגנו היה ר' [[זלמן נתן קיסלגוף]] מחסידי חב"ד{{הערה|המאבק והניצחון עמוד 142.}}. בשנת [[תשח"י]] הוציא לאור סידור בהגהתו "סידור השלום, תפילות לכל השנה" ובשנת [[תש"כ]] ביקר אצל ה[[רבי]] ודיבר על מצבם של ה[[יהודים]] ב[[ברית המועצות]]{{הערה|רשימת היחידות התפרסמה על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]] לקראת כינוס השלוחים תשע"ד.}}. חשוב לציין שהגיע עם מלווה (סוכן ק.ג.ב.) מטעם מדינת ברית המועצות.

לאחר ביקורו דיבר הרבי בכאב אודות אותם רבנים אשר ציערו אותו בשאלותיהם המתריסות על מצב היהדות בברית המועצות בידעם שאין הוא יכול לענות בחופשיות. הרבי ציין שכאשר הוא רוצה להתגאות במצב היהדות אין הוא מראהתמונות של תיאטרון וכדומה אלא תמונות של דלת של בית כנסת ודלת של מקווה, ומה טעם יש לצער אותו בשאלה מה מתרחש מעבר לדלת בשעה שאין הוא יכול לענות.

לפי עדות נכדתו{{הערה|בראיון של [[Jem]].}} הצליח לחמוק ממלוויו ולהיכנס פעם נוספת לרבי ליחידות ללא מלווים, ביחידות זו הועלו - בין השאר - זכרונות מ[[יקטרינוסלב]]. בספר 'להישאר יהודי'{{הערה|ע' 339.}} של ר' [[יצחק זילבר|יצחק זילבר (קזנר)]] מעיד: "באחת השנים נשלח על ידי השלטונות לארצות הברית, וידוע לי בבירור כי הלך שם לשאול בעצת גדולי הדור ההוא, האם כדאי לו להישאר ולכהן ברבה של מוסקבה או לנצל את ההזדמנות ולעזוב. ענו לו "אם אתה לא תהיה הרב, יהיה המצב גרוע יותר" וציוו עליו להישאר".

נפטר בשנת [[תשל"א]] ברוסיה.

== משפחתו ==

*אשתו, אחותו של הרב יצחק אכטר, [[שוחט]] הראשי בעיר יקטרינוסלב-דנייפרופטרובסק

==לקריאה נוספת==
*''' 'פרקי חיים'''' בתוך ''''לב יהודה''' - חידו"ת ומאמרים מאת הגאון ר' יהודה ליב לוין'

==קישורים חיצוניים==
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=69653 '''מרגש: נחשפה הקלטה נדירה מחדר היחידות של הרבי'''], באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם|}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/11/17/629231062675.html יחידות בציטוט ישיר]''', מתוך עיתון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] {{בית משיח|}}
*[http://w3.chabad.org/media/pdf/888/hrmw8886053.pdf תמליל היחידות עם הרב לוין] {{PDF|}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:רבני ערים]]

דולב (יישוב)

2015-01-14T23:13:22Z

Itzhokisr770:

[[קובץ:Dolev(2).jpg|שמאל|ממוזער|200px|מראה היישוב]]
[[קובץ:DOLEV.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס לאחר [[תהלוכת ל"ג בעומר]] שערך בית חב"ד ביישוב]]
'''דולב''' היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי הנמצא במערב בנימין ומשתייך למועצה האזורית מטה בנימין. דולב שוכנת כ-6 קילומטרים צפונית מערבית לרמאללה ודרומית ליישוב טלמון, בגובה של כ-620 מטר מעל פני הים וצופה לשפלה ולהרי [[ירושלים]].

== בית חב"ד ==
בבית חב"ד יש שיעורי חסידות לנשים ולגברים, תהלוכת ל"ג בעומר, התוועדויות, ובכל מוצ"ש התוועדות מלווה מלכה בבית השליח.

השלוחים במקום: הרב מיכאל לייבמן
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

דולב (יישוב)

2014-08-07T20:17:57Z

Itzhokisr770:

[[קובץ:Dolev(2).jpg|שמאל|ממוזער|200px|מראה היישוב]]
[[קובץ:DOLEV.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס לאחר [[תהלוכת ל"ג בעומר]] שערך בית חב"ד ביישוב]]
'''דולב''' היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי הנמצא במערב בנימין ומשתייך למועצה האזורית מטה בנימין. דולב שוכנת כ-6 קילומטרים צפונית מערבית לרמאללה ודרומית ליישוב טלמון, בגובה של כ-620 מטר מעל פני הים וצופה לשפלה ולהרי [[ירושלים]].

== בית חב"ד ==
בבית חב"ד יש שיעורי חסידות לנשים ולגברים, תהלוכת ל"ג בעומר, התוועדויות, ובכל מוצ"ש בביתו נערך המלווה מלכא

[[קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

דולב (יישוב)

2014-08-07T20:16:21Z

Itzhokisr770:

[[קובץ:Dolev(2).jpg|שמאל|ממוזער|200px|מראה היישוב]]
[[קובץ:DOLEV.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס לאחר [[תהלוכת ל"ג בעומר]] שערך בית חב"ד ביישוב]]
'''דולב''' היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי הנמצא במערב בנימין ומשתייך למועצה האזורית מטה בנימין. דולב שוכנת כ-6 קילומטרים צפונית מערבית לרמאללה ודרומית ליישוב טלמון, בגובה של כ-620 מטר מעל פני הים וצופה לשפלה ולהרי ירושלים.

== בית חב"ד ==
בבית חב"ד יש שיעורי חסידות לנשים ולגברים, תהלוכת ל"ג בעומר, התוועדויות, ובכל מוצ"ש בביתו נערך המלווה מלכא

[[קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

דולב (יישוב)

2014-08-07T10:53:36Z

Itzhokisr770: יצירת דף עם התוכן "דולב היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי הנמצא במערב בנימין ומשתייך למועצה האזורית מטה בנימין..."

דולב היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי הנמצא במערב בנימין ומשתייך למועצה האזורית מטה בנימין. דולב שוכנת כ-6 קילומטרים צפונית מערבית לרמאללה ודרומית ליישוב טלמון, בגובה של כ-620 מטר מעל פני הים וצופה לשפלה ולהרי ירושלים.

== בית חב"ד ==
בבית חב"ד יש שיעורי חסידות לנשים, תהלוכת ל"ג בעומר, התוועדויות, ובכל מוצ"ש בביתו נערך המלווה מלכא

בתי חב"ד בארץ הקודש

2014-08-07T10:18:37Z

Itzhokisr770: /* ד */

<div id="stub" style="background-color:#F2FFE5; border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;"><CENTER>'''אתם יכולים לשפר את הדף הזה'''!<br>'''הוסיפו מידע אנציקלופדי אמין מהידוע לכם על בתי חב"ד בישראל'''</CENTER></div>
[[קובץ:מיתוג צא''ח.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|לוגו צעירי אגודת חב"ד]]
[[תמונה:צאח.gif|left|thumb|400px|הלוגו הישן של [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]]]]
'''בתי חב"ד בישראל''' הינם רשת של מרכזי תורה ויהדות, המפוזרים ברחבי הארץ. בית חב"ד טיפוסי, מנוהל על ידי [[שליח]] [[הרבי]], ומטרתו לסייע ליהודים שבסביבתו, סיוע רוחני וגשמי. רוב בתי חב"ד בישראל פועלים תחת ארגון [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]] שב[[כפר חב"ד]]. נכון לשנת [[תשע"ד]] קיימים מעל שלוש מאות וחמישים סניפים ב[[ארץ ישראל]].

* '''לכתובות ומספרי גישה לבתי חב"ד בישראל, ראו [http://www.chabad.co.il/?template=shluchim&ssloc1=Israel אלפון בתי חב"ד]''' באתר חב"ד בישראל
==בתי חב"ד==
===א===
*'''[[אביטל]]''' - בישוב [[בית חב"ד]] המנוהל על ידי הרב '''[[יצחק ידגר]]''' שהגיע ליישוב בשנת [[תשי"א]], על פי הוראה מפורשת מ[[הרבי]]. ביישוב פועל בית כנסת חב"ד, בית הספר מטעם [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], מהחלוצים שהוקמו ב[[ארץ ישראל]] ו[[תהלוכת ל"ג בעומר]] מסורתית.

*'''[[אבן יהודה]]''' - בשנת [[תשנ"א]] הגיע לעיר שליח הרבי, הרב '''מנחם נוימן''' ופתח [[בית חב"ד]] במושב אבן יהודה. במהלך השנים הצטרף אליו כמנהל פעילות, הרב '''חנוך קליין'''. כיום יש במושב קהילת חב"ד המונה עשרות משפחות ומקורבים, בית כנסת הפעיל במשך כל ימות השנה, הכנה והדרכה לנערי בר מצווה, שיעורי [[תורה]] ו[[התוועדות|התוועדיות]] באוירה משפחתית, פעילות במסגרת בתי הספר המקומיים ('הדסים' ו'בכר'), בתי תמחוי ואירועים שוטפים במעגל השנה היהודי.

*'''[[אדרת]]''' - מנהל בית חב"ד: הרב '''מיכאל מויאל''' - הגיע ל[[אדרת]] בשנת [[תשמ"ו]]. [[שליח תורה]] ביישוב: הרב '''ניסים כהן''' - הגיע ליישוב ב[[כסלו]] [[תשס"ח]]. הרב מויאל פועל בנוסף למושב אדרת, בעוד מושבים שנמצאים בעמק האלה אשר ב[[מטה יהודה]]. ביישוב פועל בית חב"ד ובית כנסת. בחודש תמוז [[תשס"ו]] הוכנס [[ספר תורה]] לבית חב"ד בעיר. בחודש [[שבט]] [[תשס"ח]] נערכה הנחת אבן הפינה למקווה מי מנחם באדרת.

*'''[[אופקים]]''' - מנהל: הרב '''ישראל הרשקוביץ''' - הגיע ל[[אופקים]] בשנת [[תשמ"ה]]. מנהל הפעילות הרב '''מנחם סגל'''. סמנכ"ל המוסדות באופקים: הרב '''אבנר אמיתי'''. מוסדות חב"ד בעיר: רשת גני חב"ד, 'תלמוד תורה חב"ד אופקים', 'בית ספר לבנות חב"ד' וחטיבת ביניים 'מעיינות חיה'. בית חב"ד מפעיל גם את 'מרכז החסד - בית התבשיל'. ב[[חשוון]] [[תשס"ח]] החלו העבודות לבניית מרכז חב"ד גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי-'770'.

*'''[[אור יהודה]]''' - מנהל: הרב '''[[מנחם מענדל פרידמן]]''' - הגיע לעיר בשנת [[תש"נ]]. בעבר פעל בעיר הרב טוביה בולטון. בעיר פועל מרכז להפצת יהדות, גני ילדים, ישיבה קטנה וגדולה שבראשה עומד הרב השליח שלום בער הנדל. בנוסף מתקיימת פעילות לבנות על ידי סניפי [[נשי חב"ד]], [[בת מלך]], [[בנות אח"ת]] - ארגון לאמירת תהילים בשבת מברכים. בעיר ישנם שלוחים לשכונות 'נווה סביון' - הרב שלמה כץ ובשכונת 'נווה רבין' - הרב הנדל.

*'''[[אור עקיבא]]''' - מנהל: הרב '''אליעזר שמולביץ''' - הגיע ל[[אור עקיבא]] בשנת [[תשמ"ז]]. מנהל פעילות: הרב '''יואל מן'''. בעיר פועלים גני חב"ד, מרכז "ואהבת" המארגן פעילות חסד, בית תבשיל, מכירת בגדים יד שניה, חלוקת סלי מזון בניהול הרב '''משה קרישבסקי'''.

*'''[[אורנית]]''' - מנהל בית חב"ד: הרב '''ינאם בן ארוש'''. הגיע ל[[אורנית]] בשנת [[תשנ"ב]]. הרב בן-הרוש מכהן בנוסף כרב היישוב. הוא גם רב החטיבה-המרחבית אפרים בצה"ל. ביישוב פועל רשת שיעורים לגברים ונשים.

*'''[[אזור]]''' - מנהל: הרב '''שמעון ירדני'''. הגיע ל[[אזור]] בשנת [[תשמ"ח]]. ביישוב פועל בית כנסת חב"ד, "כולל ערב" לגברים מידי ערב בו נמסרים שיעורים בגמרא חסידות והלכה הנמסרים על ידי השליח הרב ירדני, בחודש [[שבט]] [[תש"ע]] החל לפעול ביישוב [[טנק מבצעים]] אשר מפעיל כינוסי צבאות ה' ביישוב מידי שבוע.

[[קובץ:הרב חיים נבו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הטנקיסט הרב חיים נבו (במרכז)]]
*'''[[אחוזת ברק]]''' - מנהל: הרב '''חיים נבו'''. אחוזת ברק הוא יישוב קהילתי הנמצא בעמק יזרעאל, כקילומטר אחד מזרחית לעפולה עילית, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. היישוב הוקם בשנת [[תשנ"ח]]. היישוב קרוי על-שם ברק בן-אבינועם, שר צבאה של דבורה הנביאה, שהביס בעמק יזרעאל את צבא יבין, מלך חצור. כיום מונה היישוב 1,500 תושבים. הרב נבו התחיל לפעול כטנקיסט בשנת [[תשנ"ז]]. ביישוב פועל טנק מבצעים (מספר 11) אשר מפעיל השליח הטנקיסט הרב חיים נבו ובנוסף הטנק מסתובב ברחבי הארץ במשך כל ימות השנה. בחודש [[כסלו]] [[תשס"ה]] נערכה התוועדות לנשים לכבוד חודש הגאולה בבית משפחת השלוחים. לקראת [[י"א ניסן]] תשס"ה התקיימה התוועדות לנשים במועדון של היישוב [[אחוזת ברק]] לכבוד יום הולדת של הרבי.

*'''[[אילת]]''' - יו"ר: הרב '''[[יוסף העכט]]'''. מנהל: הרב '''מנחם קליין'''. בעבר ניהל את בית חב"ד הרב '''[[ישראל צבי גליצנשטיין]]'''. הרב העכט הגיע לעיר והחל לכהן כרב בשנת תשל"ט. בעיר פועל בית כנסת חב"ד, גני חב"ד, בית ספר 'אור אבנר' חב"ד (בהנהלת הרבנית טילה העכט), בית תמחוי וישיבה לבעלי תשובה. בשנת תשס"ה חנך בית חב"ד מבנה חדש גדול מימדים, המאכלס בתוכו את משרדי בית חב"ד, בית כנסת מפואר, ישיבה, ספריה תורנית, חדרי הארחה, אולמות לימוד לכל הגילאים ובעיקר, בית תמחוי המכיל אולם אוכל גדול ומטבח חדש ומאובזר המיועד לייצר כ 300 ארוחות חמות לכל דורש. בבית חב"ד פועלת גם מסגרת "מתן בסתר", ומתנדבים מבאי המקום מחלקים את המצרכים והאוכל לבתי הנזקקים. בשנת תשמ"ז הגיע לאילת הרב '''שמעון אייזנבך''', במטרה להרחיב את מעגל שיעורי התורה בעיר במסגרת פעילות בית חב"ד. הרב אייזנבך מכהן היום כרב שכונת ‘שחמון' באילת. ישיבת [[תומכי תמימים אילת]] הוקמה בשנת תשס"ד על ידי הרב העכט, בה לומדים אברכים, בעלי תשובה, מבני אילת ואורחיה, שהפכו ל"חלוצי הפעילות החב"דית בעיר". האברכים מסייעים לרב הכט ועוזריו הבכירים בהפצת ערכי התורה והחסידות בקרב באי העיר. ראש הישיבה הוא הרב '''ארז בנדטוביץ'''.

*'''[[איתמר]]''' - מנהל: הרב '''יחזקאל נואמה'''. הגיע לפעול באיתמר בשנת [[תשנ"ז]]. בנוסף פעילים ביישוב '''יצחק לובל''' והרב '''דוד שניאורסון'''. בעבר פעילות חב"ד ביישוב הייתה על ידי עמותת 'ארץ חפץ' בראשות הרב '''שבתי בנדט''' וכן על ידי הרב '''יהודה רובין''' - שליח הרבי ללב השומרון. ביישוב [[איתמר]] פועלת ישיבת [[תומכי תמימים]], מקוה (בבניה), גן בנים, גן בנות, תלמוד תורה וכולל.

*'''אלונה''' - מנהל: הרב '''אריה לייב רובין'''. הגיע למעוצה בשנת [[תשע"א]]. פעילות הבית חב"ד מתרכזת בישוביים שתחת המועצה: עמיקם, גבעת נילי ואביאל.

*'''[[אלון מורה]]''' - מנהל: הרב '''יהודה רובין'''. הפעילים הבולטים בבית חב"ד הם הרב '''יצחק סנדרוי''', הרב '''יוסי פילנט''' והרב '''אלי איתן''' מ[[יצהר]]. בית חב"ד חולש על כל יישובי לב השומרון: [[שכם]], [[יצהר]], [[איתמר]], הר ברכה, קרית נטפים, נופי נחמיה, רבבה, יקיר, נופים, חוות גלעד, רחלים. בחג החנוכה פועל בית חב"ד בקרב החיילים המשרתים בלב השומרון. עיקר הפעילות מתמקדת בבסיס "חטיבה מרחבית (חטמ"ר) שומרון", אשר מאכלס אלפי חיילים ושוטרים.

*'''[[אלעד]]''' - מנהל: הרב '''יוסף יצחק סילברמן'''. הגיע ל[[אלעד]] בשנת [[תשנ"ט]]. בשנת [[תש"ס]] הקים הרב סילברמן בית כנסת חב"ד במקום. בעיר [[אלעד]] פועלת רשת מוסדות: 5 גנים לבנים, 3 גנים לבנות, גן לילדי חינוך מיוחד, תלמוד תורה "פאר מנחם" לבנים, בית הספר "תפארת חיה" לבנות, [[ישיבת תומכי תמימים]] אלעד, בראשות הרב אברהם אשר בלינוב. בניית מקוה חב"ד החלה בחודש [[אדר]] [[תשס"ב]] ובחודש [[מר חשוון]] [[תש"ע]] נחנך. ב[[ג' תמוז]] [[תשס"ד]] התקיים טקס חנוכת הבית לספרייה תורנית.

*'''[[אלפי מנשה]]''' - מנהל: הרב '''יצחק שטינמיץ'''. הגיע ל[[אלפי מנשה]] בשנת [[תשס"ה]].

*'''[[אלקנה]]''' - מנהל: הרב '''יצחק קעניג'''. הגיע ל[[אלקנה]] בשנת [[תשס"ג]]. ביישוב פועל, בית כנסת, מעון, גן חב"ד, ספריית חב"ד, מועדון ילדים ומועדון נוער.
* [http://www.chabad-elkana.org/ לאתר חב"ד אלקנה]

*'''[[אמירים]]''' - מנהל בית חב"ד: הרב '''נוחם עינב'''. אמירים הוא מושב וכפר נופש בגליל העליון תחת מועצת מרום הגליל. אמירים הוקם בשנת [[תשכ"ח]]. נמצא בצמוד למושב שפר. המושב ידוע כמקום אשר מרוכז אנשים צמחונים, אשר יימנעו מהרג בעלי חיים לצורכי מאכל. רוב תושבי היישוב אינם דתיים. ביישוב קיים עשרות חדרי אירוח. כיום מתגוררים בו 630 תושבים. בית חב"ד עורך התוועדויות בזמנים מיוחדים עם רבנים אורחים. חסידי חב"ד ביישוב: ר' עמרי רפאל פרי, במאי, צלם ומפיק תכניות מולטימדיה. הפיק סרט על מאסרו ושחרורו של הרבי הריי"צ מהכלא הסובייטי.

*'''[[אפרת]]''' - מנהל: הרב '''ניסן נחשון'''. הגיע ל[[אפרת]] בשנת [[תשנ"א]]. ביישוב פועל בית כנסת חב"ד ובית חב"ד. בית חב"ד עוסק בלסייע ליהודים לחיות כיהודים, בחיי רווחה.

*'''[[ארבל]]''' - מנהל: הרב '''מנחם מענדל הרצל'''. הגיע לגוש ארבל בשנת [[תשס"ז]]. ארבל הוא מושב באזור הצפון ליד הכנרת והעיר טבריה ועל הר ארבל. המושב הינו חלק ממועצה אזורית הגליל התחתון. המושב הוקם בשנת [[תש"ט]]. בצמוד למושב קיים "חורבות ארבל" בו קיים בית כנסת עתיק. היישוב מונה כיום 410 תושבים. [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ביישוב מתקיימת במשותף לכלל יישובי הגליל התחתון. בחגים מארגן בית חב"ד תפילות בבית הכנסת המקומי, כאשר מתקיים הדרכה בזמן התפילות.

*'''[[אריאל]]''' - מנהל: הרב '''אהרון מוסקוביץ'''. הגיע ל[[אריאל]] בשנת [[תשס"ה]]. בית חב"ד עוסק בהפצת המעיינות, הגשת עזרה וסיוע לנזקקים, בני נפגעי הטרור. בנוסף פועל בית חב"ד באוניברסיטת [[אריאל]].

*'''[[אשדוד]]''' - מנהל: הרב '''שניאור גודמן'''. הגיע ל[[אשדוד]] בשנת [[תשמ"א]]. בעיר שני בתי כנסת חב"ד, שני מקואות לנשים על פי שיטת חב"ד, ביה"ס חב"ד לבנות, [[תלמוד תורה]] חב"ד לבנים וחמישה בתי חב"ד בשכונות:

:'''אשדוד - מפעל אלת"א''' - מנהל: הרב '''יוסף יצחק זקלס'''.
:'''אשדוד - רובע הסיטי''' - מנהל: הרב '''יוסף יצחק פרידמן'''.
:'''אשדוד - רובע י"א''' - מנהל: הרב '''מרדכי לאופר'''.
:'''אשדוד - דוברי צרפתית''' - מנהל: הרב '''יצחק בניסטי'''.
:'''אשדוד - רובע י"ג''' - מנהל: הרב '''שלום מישלובין'''.

*'''[[אשקלון]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל ליברמן. הגיע ל[[אשקלון]] בשנת [[תשל"ט]]. בעיר פועלת חמישה בתי חב"ד, ארבעה עשר גני ילדים, שני בתי ספר וארבעה בתי כנסת.
:'''אשקלון - שכונת אפרידר''' - מנהל: הרב אברהם קוסקס.
:'''אשקלון - שכונת מגדל''' - מנהל: הרב אורי כהן.
:'''אשקלון - שכונת ברנע''' - מנהל: הרב שניאור ליברמן.
:'''אשקלון - שכונת שפירא''' - מנהל: הרב מנחם מענדל גורליק.

*'''אשתאול''' - מנהל: הרב '''אבנר אקוע'''. המושב הוקם בשנת [[תש"ט]]. אשתאול הוא מושב צפונית לעיר בית שמש השייך למועצה אזורית מטה יהודה. שמו של המושב הוא כשם אחת מערי שבט דן. על פי התנ"ך, "שמשון החל להתנבא בין צרעה לאשתאול". כיום מתגוררים במושב 943 תושבים. בית חב"ד עורך פעילות בחגים, עיקר הפעילות מתמקדת סביב חג השבועות לקריאת עשרת הדברות.

===ב===
*'''[[באר יעקב]]''' - מנהל: הרב שמואל בקרמן. ביישוב [[באר יעקב]] פועל בבית חב"ד, בית כנסת חב"ד, רשת גני חב"ד, מועדון בת מלך, מכון בר מצוה.
* [http://www.beeryakov.com/ לאתר חב"ד באר יעקב]

*'''[[באר שבע]]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן גורליק. מנהל פעילות הרב יוסף יצחק סלוין. בעיר [[באר שבע]] פועלים תשעה בתי חב"ד בשכונות, רשת גנים, בתי ספר לבנים ולבנות וישיבות.

*'''[[ביצרון]]''' - מנהל: הרב יוסף אשכנזי. ביצרון הוא מושב עובדים במשור החוף הדרומי (סמוך ל[[גדרה]]), ושטחו הוא כ-5000 דונם. את היישוב ייסד גרעין של אסירי ציון מ[[רוסיה]] בשנת [[תרצ"ה]], ואחד מחבריו נתן לו את שמו מהפסוק "... שובו לבצרון אסירי התקוה" (זכריה ט', י"ב). כיום מתגוררים במושב 1,066 תושבים. ילדי המושב נוסעים ל[[תהלוכת ל"ג בעומר]] למושב [[בני עי"ש]].

*'''[[ביריה]]''' - מנהל: הרב אהוד בשארי.

*'''[[בית אריה-עופרים]]''' - מנהל: הרב נחום שטרסברג.

*'''[[בית דגן]] - משמר השבעה - גנות''' - מנהל: הרב שמואל גרומך.

*'''[[בית חשמונאי]]''' - מנהל: הרב שרון אוחיון.

*'''[[בית שאן]]''' - מנהל: הרב [[יעקב שמולביץ]] ע"ה . '''עמק בית שאן''' - מנהל: הרב רועי תור.

*'''[[בית שמש]]''' - מנהל: הרב אליעזר ויינר. מנהל פעילות: הרב יניב כהן. בעיר [[בית שמש]] פועלת ארבעה בתי כנסת, חמישה גני ילדים, בית ספר לבנים, בית ספר לבנות, תומכי תמימים - ישיבה קטנה.

*'''[[ביתר עילית]]''' - מנהל: הרב יעקב טורנהיים.

*'''[[בלפוריה]]''' - מנהל: הרב נועם בר טוב.

*'''[[בני ברק]]''' - שכונת '''פרדס כץ''' - מנהל: הרב יוסף דוד הלל. שכות '''שיכון ה'''' - מנהל: הרב חנניא קורקוס. במקום נמצא בית חב"ד ובית כנסת, בו נערכים התוועדויות קבועות לתושבי הסביבה עם מראות קודש מהרבי. בשנת [[תשס"ג]] נפתחה במקום גם דוכן הפתוח במשך כל היום בה ניתן לקנות כל מוצר יהודי וחבד"י, ספרים וקלטות וכו'.

*'''[[בני עי"ש]]''' - מנהל: הרב אהרן קרניאל.

*'''[[בנימינה]]''' - מנהל: הרב יהושע אדוט.

*'''[[ברקת]]''' - מנהל: הרב סעדיה מעטוף. במושב [[ברקת]] בית כנסת חב"ד, מעון חב"ד, כולל ערב, ספרייה. בנוסף פעיל ארגון נשי ובנות חב"ד אשר מפיק מסיבת ראש-חודש.
* [http://www.bareketsheli.com/ לאתר חב"ד ברקת]

*'''[[בת חפר]]''' - יישוב קהילתי השייך למועצה האזורית עמק חפר, השוכן במזרח עמק חפר, בין קיבוץ יד חנה וכביש 6 ממערב, קיבוץ בחן מצפון, נחל שכם מדרום וגדר ההפרדה שלאורך תוואי הקו הירוק ממזרח. בת חפר הוקמה בשנת [[תשנ"ה]] ואוכלסה החל בשנת [[תשנ"ו]], כחלק ממיזם יישובי הכוכבים שהוביל שר השיכון [[אריאל שרון]], ליישובי קו התפר. ביישוב מתגוררות כ-1,350 משפחות שהם כ5,600 תושבים. בית חב"ד, מנהל הרב [[יוסף קרסיק]] המשמש גם כרב אזורי של יישובי עמק חפר וכותב קבוע ב[[שבועון בית משיח]].

*'''[[בת ים]]''' - עיר במרכז הארץ אשר מאכלס את מגוון הסוגים חילונים וכן דתיים חרדים וחסידים. מנהל: הרב [[זימרוני ציק]] כיום שיש בעיר כארבעה בתי כנסת שתיים מרכזיים ושניים למקורבים ונוער. כן יש מכון לימוד לבר מצווה וכן גן-חב"ד ועזרה למשפחות נזקקות וכולל לאברכים ושיעורי תורה ברחבי העיר וכן פעילות לצבואות ה' ונוער.

*'''בת עין - אלון שבות''' - בית עין הוא יישוב קהילתי הנמצא במערב [[גוש עציון]]. היישוב שוכן על גבעה נישאה בגבול בין השטח ההררי של גוש עציון ושפלת [[בית שמש]]. כיום מתגוררים ביישוב 1000 תושבים. אלון שבות הוא יישוב קהילתי בגוש עציון. היישוב עלה לקרקע בחודש [[סיון]] [[תש"ל]]. כיום מתגוררים ביישוב 3,400 תושבים. בית חב"ד מנהל: הרב רמיאל מאור. בעבר ניהל את בית חב"ד אלון מורה הרב יצחק יהונתן כהן.

===ג===
*'''[[גבע בנימין]] (שד') אדם''' - מנהל: הרב שמואל מעטוף.

*'''[[גבעת אבני]] - [[הגליל תחתון]]''' - מנהל: הרב יוסף חיים רוזנבלט.

*'''[[גבעת אלה]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק גלדציילר.

*'''[[גבעת ברנר]]''' - גבעת ברנר הוא מן הקיבוצים הגדולים בישראל, שייך למועצה האזורית ברנר ושוכן מדרום ל[[רחובות]] וממערב לכביש 40. הקיבוץ נקרא על שמו של הסופר יוסף חיים ברנר. הקיבוץ הוקם בשנת [[תרפ"ח]]. במאורעות תרפ"ט פונה הקיבוץ למספר ימים. כיום מתגוררים בקיבוץ 1320 תושבים. בית חב"ד מנהל: הרב אליהו גבאי. בחודש [[סיון]] [[תשס"ד]] התארחו 40 מתלמידי בית הספר בקיבוץ במכון אסנט בצפת. הביקור בא בהמשך לביקור תלמידי בית הספר בשנה שלפני.

*'''[[גבעת זאב]]''' - מנהל: הרב חיים בכר.

*'''[[גבעת ישעיהו]]''' - מושב גבעת ישעיהו הוא מושב עובדים ב[[עמק האלה]], כעשרה ק"מ מדרום ל[[בית שמש]]. שייך לתנועת "בני המושבים". הוקם בשנת [[תשי"ח]] על ידי עולים מהונגריה ונקרא על שם ישעיהו פרס, חוקר ארץ ישראל. בתחומי המועצה האזורית [[מטה יהודה]]. יישובים סמוכים: מושב צפרירים, יישוב קהילתי שריגים, קיבוץ נתיב הל"ה, קיבוץ בית גוברין, קיבוץ בית ניר. כיום מתגוררים במושב 520 תושבים. בית חב"ד מנהל: הרב חגי אנגלמן.

*'''[[גבעת עדה]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל לויטין.

*'''[[גבעת שמואל]]''' - מנהל: הרב שבתאי פישר. הגיע ל[[גבעת שמואל]] בשנת [[תשנ"א]]. בעיר פועלת בית כנסת חב"ד, מעון חב"ד, גן חב"ד, מכון בר מצווה, מדרשת 'אור מנחם' ורשת שיעורי תורה.
** [http://givatshmuel.org/ לאתר חב"ד גבעת שמואל]

*'''[[גבעתי]]''' - מנהל: הרב אברהם חיים מזרחי.

*'''[[גבעתיים]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק בקרמן. בעיר [[גבעתיים]] פועלת בית כנסת חב"ד, מעון, שני גני חב"ד, מכון 'KOSHER', חלוקת מצרכים לנזקקים.
** [http://www.chabadgivataim.com/ לאתר חב"ד גבעתיים]

*'''[[גדרה]]''' - מנהל: הרב בנימין קרניאל.

*'''[[גן יבנה]]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן קורנט.

*'''[[גן נר]]''' - מנהל: הרב אבשלום קיל. הגיע ל[[גן נר]] בשנת [[תשנ"ב]]. ביישוב פועל בית חב"ד, בית כנסת חב"ד, גן ילדים, בי"ס יסודי, ספריה תורנית, קרן גמילות חסדים, מקווה טהרה לנשים על פי שיטת חב"ד, שיעורי תורה לגברים נשים וילדים.
** [http://www.gan-ner.org/ לאתר חב"ד גן נר]

*'''[[גנות הדר - נורדיה]]''' -היישוב '''גנות הדר''' נמצא באזור השרון ליד צומת השרון (צומת בית-ליד) השייך למועצה אזורית לב השרון. היישוב הוקם בשנת [[תשי"ד]] והיה מיועד לעולים חדשים מדרום אפריקה בתחילת דרכו, אך אלו לא באו. היישוב קיבל את שמו מהפרדסים המקיפים אותו. כיום היישוב צמוד ליישוב נורדיה ומעבר כביש מפריד בין השניים. ביישוב מתגוררים כיום 800 תושבים. '''נורדיה''' הוא מושב שיתופי באזור השרון ליד העיר [[נתניה]] השייך למועצה אזורית לב השרון. המושב שוכן בצמידות לצומת בית-ליד. היישוב הוקם בשנת [[תש"ח]] על ידי חיילים משוחררים מארגוני אצ"ל ובית"ר. כיום מתגוררים במושב 2,200 תושבים. את בית חב"ד מנהל הרב יוסף יצחק דרייפוס. הגיע בשנת [[תשס"ח]].

*'''[[גני יוחנן]]''' - מנהל: הרב אברהם פרודנשטסקי.

*'''[[גני תקווה]]''' - מנהל: הרב גרשון שנור. ביישוב [[גני תקווה]] פועל בית חב"ד, מכון בר מצווה, בדיקת תפילין ומזוזות ומערכת שיעורי תורה לגברים ונשים.
** [http://www.ganei-tikva.com/ לאתר חב"ד גני תקווה]

===ד===
*'''[[דובב]]''' - מנהלים: הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב יוסף נבון. השניים מתגוררים בצפת ופעועלים ביישוב החל משנות הממי"ם בעקבות הוראה מהרבי מלך המשיח שלכל אחד יהיה בית חב"ד. כמה מתלמידי [[ישיבת חב"ד בצפת]] מגיעים ליישוב בכל שבוע ופועלים על ילדי
היישוב.

*'''[[דולב]]'''- מנהלים: הרב מיכאל לייבמן והת' י.י. אכטר. ביישוב בבית חב"ד ישנו פעילות בחגים, תהלוכת ל"ג בעומר ובכל מוצ"ש יש מלווה מלכא בבית של השליח

*'''[[דימונה]]''' - מנהל: הרב ישראל גליס. הגיע ל[[דימונה]] בשנת [[תשמ"ז]]. בעיר פועל בית כנסת חב"ד, רשת גני חב"ד הכוללת פעוטון, גן צעירים, גן טרום וגן חובה, בית ספר יסודי, בית תמחוי, שיעורי תורה, ופעילות מסביב לשנה. סניף נוסף נפתח בשנת ה'תשע"ב על ידי הרב מנחם מנדל גליס ורעייתו נמצא בשכונת תשלו"ז ופועל גם בשכונה הסמוכה- נווה חורש. סניף זה ממונה על האיזור הצפוני בדימונה.

===ה===
*''' [[הוד השרון]]''' - מנהל: הרב שמשון טל. בעיר [[הוד השרון]] פועלת בית חב"ד, בית כנסת, גן ילדים, ארגון 'שפרה ופועה', ישיבת בין הזמנים, 'מועדון 13' - הכנה לבר מצוה, בית תמחוי.
** [http://www.hodhasharon.org/ לאתר חב"ד הוד השרון]

*'''[[הר אדר]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל פרידמן.

*'''[[הרצליה]]''' - מנהל: הרב ישראל הלפרין. בעיר [[הרצליה]] פועלת, שלושה בתי כנסת חב"ד, מרכז תשמישי קדושה, שני מקוואות בשיטת חב"ד, 'הישיבה הפתוחה', בית התבשיל, מרכז הלבשה והנעלה, גן ילדים, מעון יום, תלמוד תורה, ספריה תורנית. בעיר מספר בתי חב"ד גם בשכונות.

===ז===
*'''[[זיתן]]''' - מנהל: הרב יוסף הרשקוביץ.

*'''[[זכרון יעקב]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק פריימן. הגיע ל[[זכרון יעקב]] בשנת [[תשנ"ז]]. בעיר פועלת בית חב"ד כשהבנין בדוגמת [[770]] של [[הרבי]], בתוכו מתקיים בית כנסת ושאר הפעילות.
** [http://www.zichronyaakov.org/ לאתר חב"ד זכרון יעקב]

*'''[[זנוח]]''' - מנהל: הרב יניב כהן.

===ח===
*'''[[חברון]] - קרית ארבע''' - המנהל בחברון: הרב דניאל כהן. המנהל בקרית ארבע: הרב ויקטור עטיה. בעיר [[חברון]] - [[קרית ארבע]] פועלת כולל על ציון הרבנית [[מנוחה רחל]], גן חב"ד ובתי כנסת חב"ד.
** [http://www.chabad-hebron.com/ לאתר חב"ד חברון - קרית ארבע]

*'''[[חדרה]]''' - מנהל: הרב [[יוחנן בוטמן]] והרב [[קלונימוס קופצ'יק]]. בנוסף פועל בעיר הרב טוביה כשדן. הרב כשדן הגיע ל[[חדרה]] בשנת [[תשס"ה]]. בעיר [[חדרה]] פועל בית כנסת חב"ד, מעון ילדים, גן ילדים, תלמוד תורה, ישיבה, ספריה, בית תמוי,

*'''[[חולון]]''' - מנהל: הרב ירחמיאל גורליק. הגיע ל[[חולון]] בשנת [[תש"ס]]. בעיר פועלים שמונה גני חב"ד, תלמוד תורה 'בני מנחם' חב"ד, בית ספר חב"ד - בנות וישיבה.
:'''חולון - קרית בן גוריון''' - מנהל: הרב דניאל סתהון.
:'''חולון - קרית אילון''' - מנהל: הרב מנחם מענדל שטיינברגר.

*'''[[חיספין]]''' - מנהל: הרב ישראל הבר.

*'''[[חיפה]]''' - מנהל: הרב דב גינזבורג. הגיע ל[[חיפה]] בשנת [[תשמ"ח]]. בעיר פועלת רשת גני חב"ד, בית ספר בנים, בית ספר בנות, ישיבה גדולה, שני מקוואות על פי שיטת חב"ד, בית תמחוי וכן למעלה מעשרה בתי חב"ד בשכונות.
** [http://www.chabadhaifa.com/ לאתר חב"ד חיפה]
:'''חיפה - שכונת אחוזה''' - מנהל: הרב יהודה דונין.
:'''חיפה - שכונת הדר עליון''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל וילשנסקי]], ראש [[חח"ל חיפה|ישיבת חב"ד בעיר]].
:'''חיפה - הרמות''' - מנהל: הרב יוסף יצחק רוזנברג.
:'''חיפה - כרמל מערבי''' - מנהל: הרב שלמה חיים ליסון.
:'''חיפה - כרמל צרפתי''' - מנהל: הרב שלום יהודה לייב גינזבורג.
:'''חיפה - פנינת הכרמל''' - מנהל: הרב בצלאל וילישאנסקי.
:'''חיפה - שכונת נווה דוד''' - מנהל: הרב נתן לירנובוי.
:'''חיפה - שכונת נווה יוסף''' - מנהל: הרב שלמה גרוס.
:'''חיפה - שכונת נווה שאנן''' - מנהל: הרב אברהם רוזנבלט.
:'''חיפה - קרית אליעזר''' - מנהל: הרב יוסף ליפש.
:'''חיפה - סטודנטים''' - מנהל: הרב אורי למברג.

*'''[[חצור הגלילית]]''' - מנהל: הרב ניסן מור יוסף.

*'''[[חשמונאים]]''' - מנהל: הרב ברק כוכבי. ביישוב [[חשמונאים]] פועל בית חב"ד, בתי כנסת חב"ד, מרכז שיעורי תורה, מכון בר מצוה ועזרה לנזקקים.
** [http://www.hashmonaim.org/ לאתר חב"ד חשמונאים]

===ט===
*'''[[טבריה]]''' - מנהל: הרב יוסף קרמר. מנהל פעילות הרב שניאור טורקוב. בנוסף פועל בעיר הרב ראובן גול. הרב גול הגיע ל[[טבריה]] בשנת [[תשס"ה]]. בבניין בית חב"ד נמצאים גם בית כנסת, [[תומכי תמימים טבריה|ישיבה]] וספריה. כמו-כן פועל בעיר גן ילדים.
**'''טבריה עילית''' (בית משיח) - מנהל: הרב עמרי בן עקיבא.

*'''[[טירת כרמל]]''' - הרב יחזקאל מרקוביץ, הוא שליח הרבי ומנהל בית חב"ד בעיר. הבית חב"ד זוכה להצלחה מרובה, ובתהלוכות ל"ג בעומר שנערכים בשנים האחרונות משתתפים מספר עצום של מאות רבות של ילדים.

*'''[[טנא - עומרים]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק דרוק.

===י===
*'''[[יבניאל]]''' בית חב"ד פועל במקום בראשות הרב אריה פרקש. השליח הרב גדליה כהן, הוא יד ימינו של הרב פרקש בניהול הפעילות. שלוחים נוספים ביבנאל הם הרב שמעון שניארסאהן, הרב מנחם מענדל פרקש והרב מנחם מענדל ועקנין (שכונת סמדר). במקום בית ספר של חב"ד.

*'''[[יבנה]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק לרר. בעיר [[יבנה]] פועלת בבית כנסת חב"ד, 'חיי שרה' - מרכז החסד, 'חסדי שלמה' - בית התבשיל, 'חסדי יוסף' - חלוקת מזון.
** [http://www.chabadyavne.com/ לאתר חב"ד יבנה]

*'''[[יגל]]''' - מנהל: הרב יפתח יוגב.

*'''[[יד בנימין]]''' - מנהל: הרב יעקב נגר.

*'''[[יהוד]]''' - מנהל: הרב שמעון וינר. הגיע ל[[יהוד]] בשנת [[תשמ"ח]]. בעיר פועלת בתי כנסת חב"ד, גן חב"ד, בית חם - בית התבשיל.
:'''יהוד - קרית הסביונים''' - מנהל: הרב שמואל וולף. הגיע ל[[יהוד]] בשנת [[תשס"ה]]. בנוסף הרב וולף מנהל פעילות בית חב"ד המרכזי וגם גני חב"ד יהוד.
* [http://www.yehudim.org.il/ לאתר חב"ד יהוד]

*'''[[ים המלח - מצדה]]''' - מנהל: הרב שמעון אלהרר. הגיע ל[[ים המלח]] - [[מצדה]] בשנת [[תשס"ד]]. הבית חב"ד מפעיל מכון 'בר/בת מצוה על המצדה', כתיבת ספר תורה על המצדה.
** [http://www.deadsea-chabad.com/ לאתר חב"ד ים המלח - מצדה]

*'''[[ינוב]]''' - מנהל: הרב צמח אברהם.

*'''[[יסוד המעלה]]''' - מנהל: הרב יעקב רייצס.

*'''[[יפעת]]''' - מנהל: הרב מיכאל קלמן.

*'''[[יצהר]]''' - מנהל: הרב אליעזר איתן, בישוב [[יצהר]] המונה כ - 170 משפחות ו- 15 משפחות מאנ"ש. בישוב מתנהל: גן חב"ד מנוהל על ידי הרב אליעזר איתן, ספריית חב"ד מנוהל על ידי הרב יוסף פיילנט, בית כנסת חב"ד גבאי הרב יאיר סלמי. ישיבת [[תומכי תמימים יצהר]], מנהל: [[איציק סנדרוי]]. [[ראש ישיבה]]: [[שי הרמתי]].

*'''[[יקנעם]]''' - מנהל: הרב נעם דקל. הגיע ל[[יקנעם]] בשנת [[תשמ"ז]]. בנוסף פועל בעיר הרב שלום בער הרצל. הגיע לעיר בשנת [[תשס"ה]]. בעיר פועלים בית חב"ד, בית כנסת חב"ד, גן חב"ד, רשת שיעורים לגברים ונשים.
** [http://www.chabadyokneam.org/ לאתר חב"ד יקנעם]

*'''[[ירוחם]]''' - מנהל: הרב חיים וולף.

*'''[[ירושלים]]''' - יושב ראש: הרב [[נפתלי רוט]]. בעיר למעלה משלושים בתי חב"ד ומרכזי פעילות בשכונות.

===כ===
*'''[[כוכב יאיר]] [[צור יגאל]]''' - מנהל: הרב דב גרינברג.

*'''[[כנרת - מושבה]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק בלוי.

*'''[[כפר אורנים]]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן סגל.

*'''[[כפר אחים]]''' - מנהל: הרב שלמה ליפש.

*'''[[כפר ברוך]]''' - מנהל: הרב אריה וועג.

*'''[[כפר גדעון - עמק יזרעאל]]''' - מנהל: הרב אליעזר גבירץ.

*'''[[כפר דניאל]]''' - מנהל: הרב משה מרינובסקי.

*'''[[כפר ורבורג]] - [[כפר אביגדור]]''' - מנהל: הרב שמואל זהר. מטעם הבית חב"ד מופעלים שיעורים לגברים ונשים, ממוסרי השיעורים הרב ד"ר [[יוסף הרטמן]].

*'''[[כפר חב"ד]]''' - מרכז צאגו"ח - יו"ר: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].
* [http://www.chabad.org.il// לאתר צעירי חב"ד - המרכז]
:'''כפר חב"ד - דוברי צרפתית''' - מנהל: הרב דוד לסלבוים.

*'''[[כפר יונה]]''' - מנהל: הרב נחמיה שמרלינג.

*'''[[כפר מונש]]''' - מנהל: הרב יהושע שי צ'רבינסקי.

*'''[[כפר סבא]]''' - מנהל: הרב יואל ימיני. מנהל פעילות: הרב אלעזד אוריאן.
:'''[[כפר סבא]]''' - מנהל: הרב אהרון קנייבסקי. מנהלי פעילות: הרב יוסף יצחק ליפקין, הרב מנחם מענדל קנייבסקי.
:* [http://www.chabadks.co.il/ לאתר חב"ד כפר סבא]
:'''[[כפר סבא - שכונות מזרחיות]]''' - מנהל: הרב שי עזיזה.

*'''[[כפר תבור]]''' - מנהל: הרב שלום דובער פריימן.

*'''[[כרמי יוסף]]''' - מנהל: הרב אליעזר ברוד.

*'''[[כרמי צור]]''' - מנהל: הרב דוד רוזנפלד.

*'''[[כרמיאל]]''' - מנהל: הרב יוסף ריבקין. מנהל פעילות: הרב מנחם מענדל אלישביץ.
* [http://www.karmiel.co.il/ לאתר חב"ד כרמיאל]

===ל===
*'''[[להבים]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק ביסטריצקי.

*'''[[לוד]]''' - מנהל: הרב מנחם מיכאלשווילי.
:'''[[לוד - שערי עליה]]''' - מנהל: הרב אברהם חזן.
** [http://he.shaareyaliya.org/ לאתר חב"ד לוד - שערי עליה]
:לוד - יהודי גרוזיה''' - מנהל: הרב שבתאי מיכאלי.

===מ===
*'''[[מבוא חורון]]''' - מנהל: הרב אלישע אבני.

*'''[[מבואות החרמון]]''' - מנהל: הרב שניאור הלפרין.
[[קובץ:מגדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכיית חבדי"ת ליד פתח ישוב מגדל]]
*'''[[מגדל]]''' בית חב"ד פועל במקום בראשות שליח הרבי לעיר וסביבותיה, הרב שמואל גרוזמן. במקום נערכות מסיבות חנוכה לנשים בהשתתפות מאות רבות של נשים{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43438 חב"ד אינפו].}}

*'''[[מגדל העמק]]''' - מנהל: הרב אליעזר פרסיה.
**'''[[מגדל העמק]] - נחל צבי''' - מנהל: הרב שניאור זלמן הכט.

*'''[[מודיעין]]''' - מנהל: הרב ברוך סלונים.

*'''[[מודיעין עילית - ברכפלד]]''' - מנהל: הרב אלעזר מרדכי קניג.

*'''[[מזכרת בתיה]]''' - מנהל: הרב אריה גרינברג. בנוסף פועל בעיר הרב יחזקאל טאניס. במושבה פועלים בית חב"ד, בית כנסת חב"ד, גן חב"ד, רשת שיעורים לגברים ונשים.

*'''[[מטולה]]''' - מנהל: הרב משה ששונקין.

*'''[[מיטב]]''' - מנהל: הרב אברהם דונין.

*'''[[מיתר]]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן קורץ.

*'''[[מכמורת]]''' - מנהל: הרב נתנאל יעקב בן מעש.

*'''[[מנחמיה]]''' - מנהל: הרב דוד ועקנין.

*'''[[מעלה אדומים]]''' - מנהל: הרב אברהם שמלה.
:* [http://www.maale-adumim.com/hp18.htm/ לאתר חב"ד מעלה אדומים]

*'''[[מעלה אפרים]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל גליצנשטיין, בעיר פועלים בית הכנסת, מקווה חב"ד ורשת שיעורי תורה לגברים ונשים. בחג הפסח מתקיימים שני סדרים ציבוריים.

*'''[[מעלות]]''' - מנהל: הרב יגאל כספי.

*'''[[מצליח]]''' - מנהל: הרב מאיר לבנוני.

*'''[[מצפה יריחו]] - ישובי החבל''' - מנהל: הרב שמואל ונקרט.

*'''מצפה עמוקה''' - מנהלים: הרב [[מאיר וילשנסקי]] והרב יהודה דישראלי.

*'''[[מצפה רמון]]''' - מנהל: הרב צבי חיים סלונים.

*'''[[מרחביה]]''' - מנהל: הרב [[ברוך ליפקין]].

*'''[[מרחבים]]''' - מנהל: הרב ליאור עבאדה. בית חב"ד חולש על 14 מושבים: מושבים: אשבול, בטחה, גילת, מסלול, ניר משה, ניר עקיבא, פדויים, פטיש, פעמי תש"ז, קלחים, רנן, שדה צבי, תלמי ביל"ו, תפרח, מבועים, כפר הנוער אשל הנשיא והמוסד עלי נגב. השליח גר ביישוב גילת ויצא לשליחות אחרי החתונה.
* [http://www.chabadmerchavim.com/ לאתר חב"ד מרחבים]

* '''[[מרכז תורה וחסד]] - חב"ד ליהודי גאורגיה''' - יו"ר: הרב שבתי צבי מיכאלשוילי. הסניף הראשון והמרכזי, כמו גם מרכז הפעילות הארצי, נמצא באשדוד, אך ישנם סניפים רבים בכל קהילות יהודי גאורגיה ברחבי הארץ.

*'''[[מרכז שפירא - אחוזת אתרוג]]''' - מנהל: הרב רפאל גולדמיץ.

*'''[[מתן]] ו[[ירחיב]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל לוין. בעיר פועלת רשת שיעורי תורה לגברים נשים וילדים.

===נ===
*'''נהלל''' - מנהל: הרב דוד יוסף קטורזה. הגיע ל[[נהלל]] בשנת [[תשס"ה]].

*'''[[נהריה]]''' - מנהל: הרב [[ישראל ברוך בוטמן]] ע"ה.

*'''[[נוה ירק]]''' - מנהל: הרב לוי נפרסטק.

*'''[[נווה מונסון]]''' - מנהל: הרב יעקב סגל.

*'''[[נופית]]''' - מנהל: הרב מיכאל קישון.

*'''[[נורדיה]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק דרייפוס.

*'''[[ניצן - גוש קטיף - נווה דקלים]]''' - מנהל: הרב יגאל קירשנזפט.
**[http://www.chabadgushkatif.com/ לאתר חב"ד ניצן - גוש קטיף]

*'''[[ניר צבי]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק בורגן.

*'''[[נס הרים]]''' - מנהל: הרב אמיר רבינוביץ.

*'''[[נס ציונה]]''' - מנהל: הרב שגיא הר-שפר. בנוסף פועל בעיר הרב מנחם פלדמן. בעיר פועלים בית כנסת חב"ד, גני חב"ד, בית ספר חב"ד לבנות, מעונות יום, "ארוחה חמה" ועוד.
* [http://www.ness-ziona.com/ לאתר חב"ד נס ציונה]

*'''[[נצרת עילית]]''' - מנהל: הרב שמשון הלפרין.
* [http://www.chabadelit.com/ לאתר חב"ד נצרת עילית]

*'''[[נשר]]''' - מנהל: הרב משה קורנט.

*'''[[נמל תעופה בן גוריון]]''' - מנהל: הרב [[נחמן מיידנצ'יק]].

*'''[[נתיבות]]''' - מנהל: הרב [[ישר אדרעי]].
:'''[[נתיבות - מערב]]''' - מנהל: הרב ישראל ליפש.

*'''[[נתניה]] - דרום - קרית נורדאו''' - מנהל: הרב מנחם וולפא. מנהל פעילות: הרב נח סוליש. בנוסף פועל בעיר הרב שלום אברהמסון הפועל באזור התעשיה. הרב אברהמסון הגיע לעיר בשנת [[תשס"ה]].
** [http://www.chabad-netanya.org/hp16.htm/ לאתר חב"ד נתניה]
**'''נתניה - עין התכלת''' - מנהל: הרב מאיר צמח.
**'''נתניה - צפון''' - מנהל: הרב צבי וילהלם והרב נחום גולדשמיד.
**'''נתניה - מרכז''' - מנהל: (הרב [[נתנאל דרייפוס]], ז"ל).
**'''נתניה - מזרח (קרית השרון)''' - מנהל: הרב יצחק טייכטל.
**'''נתניה - רמת פולג, עיר ימים''' - מנהל: הרב שניאור זלמן ברוד.
**'''נתניה - דוברי צרפתית''' - מנהל: הרב [[יעקב מאזוז]].

===ס===
*'''[[סוסיא]]''' - מנהל: הרב זיו שרעבי.

*'''[[ספיר]]''' - מנהל: הרב משה בלוי.

*'''[[ספסופה - מרום הגליל]]''' - מנהל: הרב מאיר משאש.

*'''[[סתריה]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק קפלן.

===ע===
*'''[[עומר]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל פלמן.

*'''[[עזריאל]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק תעיזי.

*'''[[עין אילה]]''' - מנהל: הרב מנחם טל.

*'''[[עכו]]''' - מנהל: הרב נתן אוירכמן.

*'''[[עלי - מטה בנימין]]''' - מנהל: הרב רפאל סלומון.
** [http://www.chabadbinyamin.org/ לאתר חב"ד עלי]

*'''[[עמוקה]]''' - מנהל: הרב מאיר וילשנסקי והרב יהודה דישראלי.

*'''[[עמנואל]]''' - מנהל: הרב יהודה אלחרר.

*'''[[ענב]]''' - מנהל: הרב עוזי שנאן.

*'''[[עפולה]]''' - מנהל: הרב שלמה סגל.
**'''גבעת המורה''' - מנהל: הרב לוי קרץ.
**'''עפולה עלית''' - מנהל: הרב אפרים קמינקר.
**'''רובע יזרעאל''' - מנהל: הרב יוסף יצחק סגל.

*'''[[ערד]]''' - מנהל: הרב אברהם ישעיה זלמנוב.

*'''[[עתלית]]''' - מנהל: הרב משה אקסלרוד.

*'''[[עתניאל]]''' - מנהל: הרב יוסף דהן.

===פ===
*'''[[פרדס חנה - כרכור]]''' - מנהל: הרב יוסף קורנט.

*'''[[פרדסיה]]''' - מנהל: הרב מאיר מור יוסף.
* [http://www.ness-ziona.com/ לאתר חב"ד פרדסיה]

*'''[[פתח תקווה]]''' - מנהל: הרב אשר דייטש.
* [http://www.chabadpt.org/ לאתר חב"ד פתח תקווה]

===צ===
*'''[[צומת גולני]]''' - מנהל: הרב שמואל רוזנברג.

*'''[[צור הדסה]]''' - מנהל: הרב יוסף קירש.

*'''[[צורן]]''' - מנהל: הרב מאיר טוביה כהן. הגיע ל[[צורן]] בשנת [[תשס"ה]].

*'''[[צפת]]''' - מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב [[יצחק ליפש]], הגיע לעיר מיד לאחר נישואיו בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך, בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.
**צפת - איבקור - מנהל: הרב אברהם חיים זילבר.
**צפת - מנחם בגיו - מנהל: הרב ברוך לבקיבקר.
**צפת - נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.
**צפת - נוף כינרת - מנהל: הרב שלמה אלמלם.
**צפת - עיר העתיקה - מנהל: הרב גבריאל מרזל. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.
**צפת - רמת רזים - מנהל: הרב יוסף ערנטרוי.
**צפת - רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב מנחם מענדל הראל.

*'''[[צרופה]]''' - מנהל: הרב עידן מגור.

===ק===
*'''[[קדומים]]''' - מנהל: הרב יצחק דור פישמן.

*'''[[קדימה]]''' - מנהל: הרב גדליה כץ.

*'''[[קיסריה]]''' - מנהל: הרב '''חיים מאיר ליברמן''' - הגיע ל[[קיסריה]] בשנת [[תשס"ב]]. חלק נרחב מהפעילות היא בפארק התעשייה קיסריה. ישנו בית הכנסת בפארק, וכן שיעורי תורה במפעלים - מפעלי היי טק ותעשייה המקיימים שיעורים בתוך המפעל, חוגי לימוד באווירה ובמתכונת שמתאימה לאנשים.

*'''[[קציר - חריש]]''' - מנהל: הרב אביחי כהן.

*'''[[קצרין]]''' - מנהל: הרב נועם שוורץ.

*'''[[קריית אונו]]''' - מנהל הרב חיים פרסיקו. שיעורי תורה בפרשת השבוע, תניא, פנימיות התורה ועוד. מענה לכל צורך יהודי תפילין, מזוזות, בר מצוה ועוד.

*'''[[קרית אתא]]''' - מנהל: הרב חיים שלמה דיסקין.
:'''[[קרית אתא - גבעת טל]]''' - מנהל: הרב איתן לירן.
* [http://www.chabadka.org/ לאתר חב"ד קרית אתא]
*'''[[קרית ביאליק]]'''- מנהל הרב נחום יצחק.
[http://www.chabadbialik.com לאתר חב"ד קרית ביאליק]
*'''[[קרית גת]]''' - מנהל: הרב שלמה בוטבול.

*'''[[קרית טבעון]]''' - מנהל: הרב מנשה אלטהויז.
:'''[[קרית טבעון - גבעת טבעון]]''' - מנהל: הרב אביעד דישראלי.
:'''[[קרית טבעון - קרית עמל]]''' - מנהל: הרב [[שלמה יהודה סגל]].
:'''[[קרית טבעון - רמת טבעון]]''' - מנהל: הרב שלמה סגל. הגיע ל[[קרית טבעון]] בשנת [[תשס"ה]].

*'''[[קריות]]''' - מנהל: הרב משה אוירכמן.

*'''[[קרית מלאכי]]''' - מנהל הרב ליפא קורצוויל. בעיר פועלת גם רשת מועדוני נוער על ידי הרב אלימלך הרצל.

*'''[[קרית עקרון]]''' - מנהל: הרב מאיר כהן.

*'''קרית שדה התעופה נתב"ג''' - מנהל הרב נחום סטולין.

*'''[[קרית שמונה]]''' - מנהל: הרב יגאל ציפורי.

*'''[[קרני שומרון]]''' - מנהל: הרב יצחק כהן. הגיע ל[[קרני שומרון]] בשנת [[תשס"ה]].

===ר===
*'''[[ראש העין]]''' - מנהל: הרב בנימין עקיבא.
* [http://www.chabadrh.org.il/ לאתר חב"ד ראש העין]

*'''[[ראש פינה]]''' - מנהל: הרב שלמה זלמן ברקוביץ'. הגיע לעיר לאחר נישואיו לערך בשנת תשמ"ה. הרב ברקוביץ' מפעיל את בית הכנסת העתיק בחלקה העתיקה של המושבה. בעבר פעל במקום גן חב"ד. בשנת תשס"ח מונה הרב ברקוביץ' לרב קהילת חב"ד במושבה.

*'''[[ראשון לציון]]''' - מנהל: הרב יצחק גרוזמן.
:'''ראשון לציון''' - ניהול כללי: הרב [[משה גרוזמן]].
:'''ראשון לציון - מזרח''' - מנהל: הרב שלום לוי. הגיע ל[[ראשון לציון]] בשנת [[תשס"ה]].
: [http://www.rishonlezion.org/ לאתר חב"ד ראשון לציון - מזרח]
:'''ראשון לציון - מערב הוותיק''' - מנהל: הרב אורי קשת.
:'''ראשון לציון - נאות השלים''' - מנהל: הרב אריאל גורן.
:'''ראשון לציון - [[נווה חוף]]''' - מנהל: הרב דוד קפלן. הרב אהרון יואל בייטש שליח, ורב בית כנסת חב"ד.
:'''ראשון לציון - נווה ים - רמת אליהו''' - מנהל: הרב חנן כוחונובסקי.
* [http://www.m-chesed.net/index.asp/ לאתר חב"ד ראשון לציון - נווה ים - רמת אליהו]
*'''ראשון לציון - נחלת יהודה''' מנהל: הרב טל קפלן.

*'''[[רחובות]]''' - מנהל: הרב אברהם מרדכי קסטל. מנהל פעילות: הרב מיכאל רייניץ.
:'''רחובות - היובל - מקוב''' - מנהל: הרב שמואל מנדלזון.
:'''רחובות - קרית משה''' - מנהל: הרב שמעון שעאר.
:'''רחובות - ההולנדית''' - מנהל: הרב משה טברדוביץ.
* [http://www.chabadrehovot.co.il/ לאתר חב"ד רחובות]

*'''[[רמלה]]''' - מנהל: הרב אברהם מדוויל.

*'''[[רמת אפעל - תל השומר]]''' - מנהל: הרב לוי יצחק גופין.

*'''[[רמת גן]]''' - מנהל: הרב [[מרדכי גל]] ע"ה.
:'''רמת גן - בורסת היהלומים''' - מנהל: הרב חגי הלוי.
:'''רמת גן - מרום נווה''' - מנהל: הרב בנימין קלימי.
* [http://www.chabadmaromnave.com/ לאתר חב"ד רמת גן - מרום נווה]
:'''רמת גן - קריניצי''' - מנהל: הרב ישראל קורביץ.
:'''רמת גן - רמת עמידר''' - מנהל: הרב חיים צדוק.
:'''רמת גן - מרכז העיר''' - יו"ר: הרב [[שלום דובער ליפשיץ]]. מנהל: הרב ישראל שפרינגר.

*'''[[רמת השרון]]''' - מנהל: הרב יהודה בוטמן.
:* [http://www.chabad-rh.co.il/ לאתר חב"ד רמת השרון]

*'''[[רמת ישי]]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן וולסוב.
* [http://www.ramatyishay.com/hp34.htm/ לאתר חב"ד רמת ישי]

*'''[[רעות - מכבים]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק נוימן.

*'''[[רעננה]]''' - מנהל: הרב אליהו שדמי.
:'''[[רעננה - צפון]]''' - מנהל: הרב ברוך שנהב. הבית חב"ד נפתח בחודש [[תמוז]] [[תש"ע]].
* [http://www.chabadraanana.com/ לאתר חב"ד רעננה]

===ש===
*'''[[שדרות]]''' - מנהל: הרב משה זאב פיזם.
* [http://www.chabadsderot.com/ לאתר חב"ד שדרות]

*'''[[שוהם]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל גרינברג.

*'''[[שימשית]]''' - מנהל: הרב אהרן אריאל מוזיקנט.

*'''[[שלומי]]''' - מנהל: הרב בני נחום.

*'''[[שערי תקווה]]''' - מייסד הרב [[רמי אנטיאן]], לאחריו ניהל אותו הרב יצחק קניג, (המנהל כיום את [http://www.chabad-elkana.org/ בית חב"ד אלקנה]), כיום מנהל את בית חב"ד הרב ירון בבלי.

*'''[[שפר]]''' - מנהל: הרב אהרן שיפמן.

*'''[[שרונה]]''' - מנהל: הרב שלום דובער שניאורסון.

===ת===
*'''[[תימורים]]''' - מנהל: הרב זבולון נתנוב.

*'''[[תל אביב]]''' - מנהל: הרב [[יוסף גערליצקי]].
* [http://www.chabadtlv.org/ לאתר חב"ד תל אביב]
:'''[[תל אביב - קרית שלום]]''' - מנהל: הרב חנניה לביוב.
* [http://www.kshalom.com/ לאתר חב"ד תל אביב - קרית שלום]
:'''[[תל אביב - רמת אביב]]''' - מנהל: הרב דוד אושקי.
* [http://www.chabadaviv.com/hp33.htm/ לאתר חב"ד תל אביב - רמת אביב]
:'''[[תל אביב - רמת אביב ג']]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן חביב.
:'''[[תל אביב - שיכון בבלי]]''' - מנהל: הרב שלום גליצנשטיין.
:'''[[תל אביב - אפקה א']]''' - מנהל: הרב [[שמעון גדסי]].
* [http://www.chabadnorthtelaviv.org.il/ לאתר חב"ד תל אביב - שכונות הצפון החדש]

*'''[[תל עדשים]]''' - מנהל: הרב [[רפאל לוינסון]].

*'''[[תלמי יחיאל]]''' - מנהל: הרב אבינועם תעיזי.

*'''[[תמרת]]''' - מנהל: הרב דוד טל.

*'''[[תנובות]]''' - מנהל: הרב אבישי גולן.

*'''[[תקוע]]''' מנהל: הרב דוד דהן.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=shluchim&ssloc1=Israel לכתובות ומספרי גישה לבתי חב"ד בישראל, ראה כאן]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מיזמי חב"דפדיה]]
[[קטגוריה:הפצת המעיינות]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

בתי חב"ד בארץ הקודש

2014-08-07T10:17:08Z

Itzhokisr770: /* בתי חב"ד */

<div id="stub" style="background-color:#F2FFE5; border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;"><CENTER>'''אתם יכולים לשפר את הדף הזה'''!<br>'''הוסיפו מידע אנציקלופדי אמין מהידוע לכם על בתי חב"ד בישראל'''</CENTER></div>
[[קובץ:מיתוג צא''ח.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|לוגו צעירי אגודת חב"ד]]
[[תמונה:צאח.gif|left|thumb|400px|הלוגו הישן של [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]]]]
'''בתי חב"ד בישראל''' הינם רשת של מרכזי תורה ויהדות, המפוזרים ברחבי הארץ. בית חב"ד טיפוסי, מנוהל על ידי [[שליח]] [[הרבי]], ומטרתו לסייע ליהודים שבסביבתו, סיוע רוחני וגשמי. רוב בתי חב"ד בישראל פועלים תחת ארגון [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]] שב[[כפר חב"ד]]. נכון לשנת [[תשע"ד]] קיימים מעל שלוש מאות וחמישים סניפים ב[[ארץ ישראל]].

* '''לכתובות ומספרי גישה לבתי חב"ד בישראל, ראו [http://www.chabad.co.il/?template=shluchim&ssloc1=Israel אלפון בתי חב"ד]''' באתר חב"ד בישראל
==בתי חב"ד==
===א===
*'''[[אביטל]]''' - בישוב [[בית חב"ד]] המנוהל על ידי הרב '''[[יצחק ידגר]]''' שהגיע ליישוב בשנת [[תשי"א]], על פי הוראה מפורשת מ[[הרבי]]. ביישוב פועל בית כנסת חב"ד, בית הספר מטעם [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], מהחלוצים שהוקמו ב[[ארץ ישראל]] ו[[תהלוכת ל"ג בעומר]] מסורתית.

*'''[[אבן יהודה]]''' - בשנת [[תשנ"א]] הגיע לעיר שליח הרבי, הרב '''מנחם נוימן''' ופתח [[בית חב"ד]] במושב אבן יהודה. במהלך השנים הצטרף אליו כמנהל פעילות, הרב '''חנוך קליין'''. כיום יש במושב קהילת חב"ד המונה עשרות משפחות ומקורבים, בית כנסת הפעיל במשך כל ימות השנה, הכנה והדרכה לנערי בר מצווה, שיעורי [[תורה]] ו[[התוועדות|התוועדיות]] באוירה משפחתית, פעילות במסגרת בתי הספר המקומיים ('הדסים' ו'בכר'), בתי תמחוי ואירועים שוטפים במעגל השנה היהודי.

*'''[[אדרת]]''' - מנהל בית חב"ד: הרב '''מיכאל מויאל''' - הגיע ל[[אדרת]] בשנת [[תשמ"ו]]. [[שליח תורה]] ביישוב: הרב '''ניסים כהן''' - הגיע ליישוב ב[[כסלו]] [[תשס"ח]]. הרב מויאל פועל בנוסף למושב אדרת, בעוד מושבים שנמצאים בעמק האלה אשר ב[[מטה יהודה]]. ביישוב פועל בית חב"ד ובית כנסת. בחודש תמוז [[תשס"ו]] הוכנס [[ספר תורה]] לבית חב"ד בעיר. בחודש [[שבט]] [[תשס"ח]] נערכה הנחת אבן הפינה למקווה מי מנחם באדרת.

*'''[[אופקים]]''' - מנהל: הרב '''ישראל הרשקוביץ''' - הגיע ל[[אופקים]] בשנת [[תשמ"ה]]. מנהל הפעילות הרב '''מנחם סגל'''. סמנכ"ל המוסדות באופקים: הרב '''אבנר אמיתי'''. מוסדות חב"ד בעיר: רשת גני חב"ד, 'תלמוד תורה חב"ד אופקים', 'בית ספר לבנות חב"ד' וחטיבת ביניים 'מעיינות חיה'. בית חב"ד מפעיל גם את 'מרכז החסד - בית התבשיל'. ב[[חשוון]] [[תשס"ח]] החלו העבודות לבניית מרכז חב"ד גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי-'770'.

*'''[[אור יהודה]]''' - מנהל: הרב '''[[מנחם מענדל פרידמן]]''' - הגיע לעיר בשנת [[תש"נ]]. בעבר פעל בעיר הרב טוביה בולטון. בעיר פועל מרכז להפצת יהדות, גני ילדים, ישיבה קטנה וגדולה שבראשה עומד הרב השליח שלום בער הנדל. בנוסף מתקיימת פעילות לבנות על ידי סניפי [[נשי חב"ד]], [[בת מלך]], [[בנות אח"ת]] - ארגון לאמירת תהילים בשבת מברכים. בעיר ישנם שלוחים לשכונות 'נווה סביון' - הרב שלמה כץ ובשכונת 'נווה רבין' - הרב הנדל.

*'''[[אור עקיבא]]''' - מנהל: הרב '''אליעזר שמולביץ''' - הגיע ל[[אור עקיבא]] בשנת [[תשמ"ז]]. מנהל פעילות: הרב '''יואל מן'''. בעיר פועלים גני חב"ד, מרכז "ואהבת" המארגן פעילות חסד, בית תבשיל, מכירת בגדים יד שניה, חלוקת סלי מזון בניהול הרב '''משה קרישבסקי'''.

*'''[[אורנית]]''' - מנהל בית חב"ד: הרב '''ינאם בן ארוש'''. הגיע ל[[אורנית]] בשנת [[תשנ"ב]]. הרב בן-הרוש מכהן בנוסף כרב היישוב. הוא גם רב החטיבה-המרחבית אפרים בצה"ל. ביישוב פועל רשת שיעורים לגברים ונשים.

*'''[[אזור]]''' - מנהל: הרב '''שמעון ירדני'''. הגיע ל[[אזור]] בשנת [[תשמ"ח]]. ביישוב פועל בית כנסת חב"ד, "כולל ערב" לגברים מידי ערב בו נמסרים שיעורים בגמרא חסידות והלכה הנמסרים על ידי השליח הרב ירדני, בחודש [[שבט]] [[תש"ע]] החל לפעול ביישוב [[טנק מבצעים]] אשר מפעיל כינוסי צבאות ה' ביישוב מידי שבוע.

[[קובץ:הרב חיים נבו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הטנקיסט הרב חיים נבו (במרכז)]]
*'''[[אחוזת ברק]]''' - מנהל: הרב '''חיים נבו'''. אחוזת ברק הוא יישוב קהילתי הנמצא בעמק יזרעאל, כקילומטר אחד מזרחית לעפולה עילית, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. היישוב הוקם בשנת [[תשנ"ח]]. היישוב קרוי על-שם ברק בן-אבינועם, שר צבאה של דבורה הנביאה, שהביס בעמק יזרעאל את צבא יבין, מלך חצור. כיום מונה היישוב 1,500 תושבים. הרב נבו התחיל לפעול כטנקיסט בשנת [[תשנ"ז]]. ביישוב פועל טנק מבצעים (מספר 11) אשר מפעיל השליח הטנקיסט הרב חיים נבו ובנוסף הטנק מסתובב ברחבי הארץ במשך כל ימות השנה. בחודש [[כסלו]] [[תשס"ה]] נערכה התוועדות לנשים לכבוד חודש הגאולה בבית משפחת השלוחים. לקראת [[י"א ניסן]] תשס"ה התקיימה התוועדות לנשים במועדון של היישוב [[אחוזת ברק]] לכבוד יום הולדת של הרבי.

*'''[[אילת]]''' - יו"ר: הרב '''[[יוסף העכט]]'''. מנהל: הרב '''מנחם קליין'''. בעבר ניהל את בית חב"ד הרב '''[[ישראל צבי גליצנשטיין]]'''. הרב העכט הגיע לעיר והחל לכהן כרב בשנת תשל"ט. בעיר פועל בית כנסת חב"ד, גני חב"ד, בית ספר 'אור אבנר' חב"ד (בהנהלת הרבנית טילה העכט), בית תמחוי וישיבה לבעלי תשובה. בשנת תשס"ה חנך בית חב"ד מבנה חדש גדול מימדים, המאכלס בתוכו את משרדי בית חב"ד, בית כנסת מפואר, ישיבה, ספריה תורנית, חדרי הארחה, אולמות לימוד לכל הגילאים ובעיקר, בית תמחוי המכיל אולם אוכל גדול ומטבח חדש ומאובזר המיועד לייצר כ 300 ארוחות חמות לכל דורש. בבית חב"ד פועלת גם מסגרת "מתן בסתר", ומתנדבים מבאי המקום מחלקים את המצרכים והאוכל לבתי הנזקקים. בשנת תשמ"ז הגיע לאילת הרב '''שמעון אייזנבך''', במטרה להרחיב את מעגל שיעורי התורה בעיר במסגרת פעילות בית חב"ד. הרב אייזנבך מכהן היום כרב שכונת ‘שחמון' באילת. ישיבת [[תומכי תמימים אילת]] הוקמה בשנת תשס"ד על ידי הרב העכט, בה לומדים אברכים, בעלי תשובה, מבני אילת ואורחיה, שהפכו ל"חלוצי הפעילות החב"דית בעיר". האברכים מסייעים לרב הכט ועוזריו הבכירים בהפצת ערכי התורה והחסידות בקרב באי העיר. ראש הישיבה הוא הרב '''ארז בנדטוביץ'''.

*'''[[איתמר]]''' - מנהל: הרב '''יחזקאל נואמה'''. הגיע לפעול באיתמר בשנת [[תשנ"ז]]. בנוסף פעילים ביישוב '''יצחק לובל''' והרב '''דוד שניאורסון'''. בעבר פעילות חב"ד ביישוב הייתה על ידי עמותת 'ארץ חפץ' בראשות הרב '''שבתי בנדט''' וכן על ידי הרב '''יהודה רובין''' - שליח הרבי ללב השומרון. ביישוב [[איתמר]] פועלת ישיבת [[תומכי תמימים]], מקוה (בבניה), גן בנים, גן בנות, תלמוד תורה וכולל.

*'''אלונה''' - מנהל: הרב '''אריה לייב רובין'''. הגיע למעוצה בשנת [[תשע"א]]. פעילות הבית חב"ד מתרכזת בישוביים שתחת המועצה: עמיקם, גבעת נילי ואביאל.

*'''[[אלון מורה]]''' - מנהל: הרב '''יהודה רובין'''. הפעילים הבולטים בבית חב"ד הם הרב '''יצחק סנדרוי''', הרב '''יוסי פילנט''' והרב '''אלי איתן''' מ[[יצהר]]. בית חב"ד חולש על כל יישובי לב השומרון: [[שכם]], [[יצהר]], [[איתמר]], הר ברכה, קרית נטפים, נופי נחמיה, רבבה, יקיר, נופים, חוות גלעד, רחלים. בחג החנוכה פועל בית חב"ד בקרב החיילים המשרתים בלב השומרון. עיקר הפעילות מתמקדת בבסיס "חטיבה מרחבית (חטמ"ר) שומרון", אשר מאכלס אלפי חיילים ושוטרים.

*'''[[אלעד]]''' - מנהל: הרב '''יוסף יצחק סילברמן'''. הגיע ל[[אלעד]] בשנת [[תשנ"ט]]. בשנת [[תש"ס]] הקים הרב סילברמן בית כנסת חב"ד במקום. בעיר [[אלעד]] פועלת רשת מוסדות: 5 גנים לבנים, 3 גנים לבנות, גן לילדי חינוך מיוחד, תלמוד תורה "פאר מנחם" לבנים, בית הספר "תפארת חיה" לבנות, [[ישיבת תומכי תמימים]] אלעד, בראשות הרב אברהם אשר בלינוב. בניית מקוה חב"ד החלה בחודש [[אדר]] [[תשס"ב]] ובחודש [[מר חשוון]] [[תש"ע]] נחנך. ב[[ג' תמוז]] [[תשס"ד]] התקיים טקס חנוכת הבית לספרייה תורנית.

*'''[[אלפי מנשה]]''' - מנהל: הרב '''יצחק שטינמיץ'''. הגיע ל[[אלפי מנשה]] בשנת [[תשס"ה]].

*'''[[אלקנה]]''' - מנהל: הרב '''יצחק קעניג'''. הגיע ל[[אלקנה]] בשנת [[תשס"ג]]. ביישוב פועל, בית כנסת, מעון, גן חב"ד, ספריית חב"ד, מועדון ילדים ומועדון נוער.
* [http://www.chabad-elkana.org/ לאתר חב"ד אלקנה]

*'''[[אמירים]]''' - מנהל בית חב"ד: הרב '''נוחם עינב'''. אמירים הוא מושב וכפר נופש בגליל העליון תחת מועצת מרום הגליל. אמירים הוקם בשנת [[תשכ"ח]]. נמצא בצמוד למושב שפר. המושב ידוע כמקום אשר מרוכז אנשים צמחונים, אשר יימנעו מהרג בעלי חיים לצורכי מאכל. רוב תושבי היישוב אינם דתיים. ביישוב קיים עשרות חדרי אירוח. כיום מתגוררים בו 630 תושבים. בית חב"ד עורך התוועדויות בזמנים מיוחדים עם רבנים אורחים. חסידי חב"ד ביישוב: ר' עמרי רפאל פרי, במאי, צלם ומפיק תכניות מולטימדיה. הפיק סרט על מאסרו ושחרורו של הרבי הריי"צ מהכלא הסובייטי.

*'''[[אפרת]]''' - מנהל: הרב '''ניסן נחשון'''. הגיע ל[[אפרת]] בשנת [[תשנ"א]]. ביישוב פועל בית כנסת חב"ד ובית חב"ד. בית חב"ד עוסק בלסייע ליהודים לחיות כיהודים, בחיי רווחה.

*'''[[ארבל]]''' - מנהל: הרב '''מנחם מענדל הרצל'''. הגיע לגוש ארבל בשנת [[תשס"ז]]. ארבל הוא מושב באזור הצפון ליד הכנרת והעיר טבריה ועל הר ארבל. המושב הינו חלק ממועצה אזורית הגליל התחתון. המושב הוקם בשנת [[תש"ט]]. בצמוד למושב קיים "חורבות ארבל" בו קיים בית כנסת עתיק. היישוב מונה כיום 410 תושבים. [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ביישוב מתקיימת במשותף לכלל יישובי הגליל התחתון. בחגים מארגן בית חב"ד תפילות בבית הכנסת המקומי, כאשר מתקיים הדרכה בזמן התפילות.

*'''[[אריאל]]''' - מנהל: הרב '''אהרון מוסקוביץ'''. הגיע ל[[אריאל]] בשנת [[תשס"ה]]. בית חב"ד עוסק בהפצת המעיינות, הגשת עזרה וסיוע לנזקקים, בני נפגעי הטרור. בנוסף פועל בית חב"ד באוניברסיטת [[אריאל]].

*'''[[אשדוד]]''' - מנהל: הרב '''שניאור גודמן'''. הגיע ל[[אשדוד]] בשנת [[תשמ"א]]. בעיר שני בתי כנסת חב"ד, שני מקואות לנשים על פי שיטת חב"ד, ביה"ס חב"ד לבנות, [[תלמוד תורה]] חב"ד לבנים וחמישה בתי חב"ד בשכונות:

:'''אשדוד - מפעל אלת"א''' - מנהל: הרב '''יוסף יצחק זקלס'''.
:'''אשדוד - רובע הסיטי''' - מנהל: הרב '''יוסף יצחק פרידמן'''.
:'''אשדוד - רובע י"א''' - מנהל: הרב '''מרדכי לאופר'''.
:'''אשדוד - דוברי צרפתית''' - מנהל: הרב '''יצחק בניסטי'''.
:'''אשדוד - רובע י"ג''' - מנהל: הרב '''שלום מישלובין'''.

*'''[[אשקלון]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל ליברמן. הגיע ל[[אשקלון]] בשנת [[תשל"ט]]. בעיר פועלת חמישה בתי חב"ד, ארבעה עשר גני ילדים, שני בתי ספר וארבעה בתי כנסת.
:'''אשקלון - שכונת אפרידר''' - מנהל: הרב אברהם קוסקס.
:'''אשקלון - שכונת מגדל''' - מנהל: הרב אורי כהן.
:'''אשקלון - שכונת ברנע''' - מנהל: הרב שניאור ליברמן.
:'''אשקלון - שכונת שפירא''' - מנהל: הרב מנחם מענדל גורליק.

*'''אשתאול''' - מנהל: הרב '''אבנר אקוע'''. המושב הוקם בשנת [[תש"ט]]. אשתאול הוא מושב צפונית לעיר בית שמש השייך למועצה אזורית מטה יהודה. שמו של המושב הוא כשם אחת מערי שבט דן. על פי התנ"ך, "שמשון החל להתנבא בין צרעה לאשתאול". כיום מתגוררים במושב 943 תושבים. בית חב"ד עורך פעילות בחגים, עיקר הפעילות מתמקדת סביב חג השבועות לקריאת עשרת הדברות.

===ב===
*'''[[באר יעקב]]''' - מנהל: הרב שמואל בקרמן. ביישוב [[באר יעקב]] פועל בבית חב"ד, בית כנסת חב"ד, רשת גני חב"ד, מועדון בת מלך, מכון בר מצוה.
* [http://www.beeryakov.com/ לאתר חב"ד באר יעקב]

*'''[[באר שבע]]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן גורליק. מנהל פעילות הרב יוסף יצחק סלוין. בעיר [[באר שבע]] פועלים תשעה בתי חב"ד בשכונות, רשת גנים, בתי ספר לבנים ולבנות וישיבות.

*'''[[ביצרון]]''' - מנהל: הרב יוסף אשכנזי. ביצרון הוא מושב עובדים במשור החוף הדרומי (סמוך ל[[גדרה]]), ושטחו הוא כ-5000 דונם. את היישוב ייסד גרעין של אסירי ציון מ[[רוסיה]] בשנת [[תרצ"ה]], ואחד מחבריו נתן לו את שמו מהפסוק "... שובו לבצרון אסירי התקוה" (זכריה ט', י"ב). כיום מתגוררים במושב 1,066 תושבים. ילדי המושב נוסעים ל[[תהלוכת ל"ג בעומר]] למושב [[בני עי"ש]].

*'''[[ביריה]]''' - מנהל: הרב אהוד בשארי.

*'''[[בית אריה-עופרים]]''' - מנהל: הרב נחום שטרסברג.

*'''[[בית דגן]] - משמר השבעה - גנות''' - מנהל: הרב שמואל גרומך.

*'''[[בית חשמונאי]]''' - מנהל: הרב שרון אוחיון.

*'''[[בית שאן]]''' - מנהל: הרב [[יעקב שמולביץ]] ע"ה . '''עמק בית שאן''' - מנהל: הרב רועי תור.

*'''[[בית שמש]]''' - מנהל: הרב אליעזר ויינר. מנהל פעילות: הרב יניב כהן. בעיר [[בית שמש]] פועלת ארבעה בתי כנסת, חמישה גני ילדים, בית ספר לבנים, בית ספר לבנות, תומכי תמימים - ישיבה קטנה.

*'''[[ביתר עילית]]''' - מנהל: הרב יעקב טורנהיים.

*'''[[בלפוריה]]''' - מנהל: הרב נועם בר טוב.

*'''[[בני ברק]]''' - שכונת '''פרדס כץ''' - מנהל: הרב יוסף דוד הלל. שכות '''שיכון ה'''' - מנהל: הרב חנניא קורקוס. במקום נמצא בית חב"ד ובית כנסת, בו נערכים התוועדויות קבועות לתושבי הסביבה עם מראות קודש מהרבי. בשנת [[תשס"ג]] נפתחה במקום גם דוכן הפתוח במשך כל היום בה ניתן לקנות כל מוצר יהודי וחבד"י, ספרים וקלטות וכו'.

*'''[[בני עי"ש]]''' - מנהל: הרב אהרן קרניאל.

*'''[[בנימינה]]''' - מנהל: הרב יהושע אדוט.

*'''[[ברקת]]''' - מנהל: הרב סעדיה מעטוף. במושב [[ברקת]] בית כנסת חב"ד, מעון חב"ד, כולל ערב, ספרייה. בנוסף פעיל ארגון נשי ובנות חב"ד אשר מפיק מסיבת ראש-חודש.
* [http://www.bareketsheli.com/ לאתר חב"ד ברקת]

*'''[[בת חפר]]''' - יישוב קהילתי השייך למועצה האזורית עמק חפר, השוכן במזרח עמק חפר, בין קיבוץ יד חנה וכביש 6 ממערב, קיבוץ בחן מצפון, נחל שכם מדרום וגדר ההפרדה שלאורך תוואי הקו הירוק ממזרח. בת חפר הוקמה בשנת [[תשנ"ה]] ואוכלסה החל בשנת [[תשנ"ו]], כחלק ממיזם יישובי הכוכבים שהוביל שר השיכון [[אריאל שרון]], ליישובי קו התפר. ביישוב מתגוררות כ-1,350 משפחות שהם כ5,600 תושבים. בית חב"ד, מנהל הרב [[יוסף קרסיק]] המשמש גם כרב אזורי של יישובי עמק חפר וכותב קבוע ב[[שבועון בית משיח]].

*'''[[בת ים]]''' - עיר במרכז הארץ אשר מאכלס את מגוון הסוגים חילונים וכן דתיים חרדים וחסידים. מנהל: הרב [[זימרוני ציק]] כיום שיש בעיר כארבעה בתי כנסת שתיים מרכזיים ושניים למקורבים ונוער. כן יש מכון לימוד לבר מצווה וכן גן-חב"ד ועזרה למשפחות נזקקות וכולל לאברכים ושיעורי תורה ברחבי העיר וכן פעילות לצבואות ה' ונוער.

*'''בת עין - אלון שבות''' - בית עין הוא יישוב קהילתי הנמצא במערב [[גוש עציון]]. היישוב שוכן על גבעה נישאה בגבול בין השטח ההררי של גוש עציון ושפלת [[בית שמש]]. כיום מתגוררים ביישוב 1000 תושבים. אלון שבות הוא יישוב קהילתי בגוש עציון. היישוב עלה לקרקע בחודש [[סיון]] [[תש"ל]]. כיום מתגוררים ביישוב 3,400 תושבים. בית חב"ד מנהל: הרב רמיאל מאור. בעבר ניהל את בית חב"ד אלון מורה הרב יצחק יהונתן כהן.

===ג===
*'''[[גבע בנימין]] (שד') אדם''' - מנהל: הרב שמואל מעטוף.

*'''[[גבעת אבני]] - [[הגליל תחתון]]''' - מנהל: הרב יוסף חיים רוזנבלט.

*'''[[גבעת אלה]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק גלדציילר.

*'''[[גבעת ברנר]]''' - גבעת ברנר הוא מן הקיבוצים הגדולים בישראל, שייך למועצה האזורית ברנר ושוכן מדרום ל[[רחובות]] וממערב לכביש 40. הקיבוץ נקרא על שמו של הסופר יוסף חיים ברנר. הקיבוץ הוקם בשנת [[תרפ"ח]]. במאורעות תרפ"ט פונה הקיבוץ למספר ימים. כיום מתגוררים בקיבוץ 1320 תושבים. בית חב"ד מנהל: הרב אליהו גבאי. בחודש [[סיון]] [[תשס"ד]] התארחו 40 מתלמידי בית הספר בקיבוץ במכון אסנט בצפת. הביקור בא בהמשך לביקור תלמידי בית הספר בשנה שלפני.

*'''[[גבעת זאב]]''' - מנהל: הרב חיים בכר.

*'''[[גבעת ישעיהו]]''' - מושב גבעת ישעיהו הוא מושב עובדים ב[[עמק האלה]], כעשרה ק"מ מדרום ל[[בית שמש]]. שייך לתנועת "בני המושבים". הוקם בשנת [[תשי"ח]] על ידי עולים מהונגריה ונקרא על שם ישעיהו פרס, חוקר ארץ ישראל. בתחומי המועצה האזורית [[מטה יהודה]]. יישובים סמוכים: מושב צפרירים, יישוב קהילתי שריגים, קיבוץ נתיב הל"ה, קיבוץ בית גוברין, קיבוץ בית ניר. כיום מתגוררים במושב 520 תושבים. בית חב"ד מנהל: הרב חגי אנגלמן.

*'''[[גבעת עדה]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל לויטין.

*'''[[גבעת שמואל]]''' - מנהל: הרב שבתאי פישר. הגיע ל[[גבעת שמואל]] בשנת [[תשנ"א]]. בעיר פועלת בית כנסת חב"ד, מעון חב"ד, גן חב"ד, מכון בר מצווה, מדרשת 'אור מנחם' ורשת שיעורי תורה.
** [http://givatshmuel.org/ לאתר חב"ד גבעת שמואל]

*'''[[גבעתי]]''' - מנהל: הרב אברהם חיים מזרחי.

*'''[[גבעתיים]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק בקרמן. בעיר [[גבעתיים]] פועלת בית כנסת חב"ד, מעון, שני גני חב"ד, מכון 'KOSHER', חלוקת מצרכים לנזקקים.
** [http://www.chabadgivataim.com/ לאתר חב"ד גבעתיים]

*'''[[גדרה]]''' - מנהל: הרב בנימין קרניאל.

*'''[[גן יבנה]]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן קורנט.

*'''[[גן נר]]''' - מנהל: הרב אבשלום קיל. הגיע ל[[גן נר]] בשנת [[תשנ"ב]]. ביישוב פועל בית חב"ד, בית כנסת חב"ד, גן ילדים, בי"ס יסודי, ספריה תורנית, קרן גמילות חסדים, מקווה טהרה לנשים על פי שיטת חב"ד, שיעורי תורה לגברים נשים וילדים.
** [http://www.gan-ner.org/ לאתר חב"ד גן נר]

*'''[[גנות הדר - נורדיה]]''' -היישוב '''גנות הדר''' נמצא באזור השרון ליד צומת השרון (צומת בית-ליד) השייך למועצה אזורית לב השרון. היישוב הוקם בשנת [[תשי"ד]] והיה מיועד לעולים חדשים מדרום אפריקה בתחילת דרכו, אך אלו לא באו. היישוב קיבל את שמו מהפרדסים המקיפים אותו. כיום היישוב צמוד ליישוב נורדיה ומעבר כביש מפריד בין השניים. ביישוב מתגוררים כיום 800 תושבים. '''נורדיה''' הוא מושב שיתופי באזור השרון ליד העיר [[נתניה]] השייך למועצה אזורית לב השרון. המושב שוכן בצמידות לצומת בית-ליד. היישוב הוקם בשנת [[תש"ח]] על ידי חיילים משוחררים מארגוני אצ"ל ובית"ר. כיום מתגוררים במושב 2,200 תושבים. את בית חב"ד מנהל הרב יוסף יצחק דרייפוס. הגיע בשנת [[תשס"ח]].

*'''[[גני יוחנן]]''' - מנהל: הרב אברהם פרודנשטסקי.

*'''[[גני תקווה]]''' - מנהל: הרב גרשון שנור. ביישוב [[גני תקווה]] פועל בית חב"ד, מכון בר מצווה, בדיקת תפילין ומזוזות ומערכת שיעורי תורה לגברים ונשים.
** [http://www.ganei-tikva.com/ לאתר חב"ד גני תקווה]

===ד===
*'''[[דובב]]''' - מנהלים: הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב יוסף נבון. השניים מתגוררים בצפת ופעועלים ביישוב החל משנות הממי"ם בעקבות הוראה מהרבי מלך המשיח שלכל אחד יהיה בית חב"ד. כמה מתלמידי [[ישיבת חב"ד בצפת]] מגיעים ליישוב בכל שבוע ופועלים על ילדי
היישוב.

*'''דולב'''- מנהלים: הרב מיכאל לייבמן והת' י.י. אכטר. ביישוב בבית חב"ד ישנו פעילות בחגים, תהלוכת ל"ג בעומר ובכל מוצ"ש יש מלווה מלכא בבית של השליח

*'''[[דימונה]]''' - מנהל: הרב ישראל גליס. הגיע ל[[דימונה]] בשנת [[תשמ"ז]]. בעיר פועל בית כנסת חב"ד, רשת גני חב"ד הכוללת פעוטון, גן צעירים, גן טרום וגן חובה, בית ספר יסודי, בית תמחוי, שיעורי תורה, ופעילות מסביב לשנה. סניף נוסף נפתח בשנת ה'תשע"ב על ידי הרב מנחם מנדל גליס ורעייתו נמצא בשכונת תשלו"ז ופועל גם בשכונה הסמוכה- נווה חורש. סניף זה ממונה על האיזור הצפוני בדימונה.

===ה===
*''' [[הוד השרון]]''' - מנהל: הרב שמשון טל. בעיר [[הוד השרון]] פועלת בית חב"ד, בית כנסת, גן ילדים, ארגון 'שפרה ופועה', ישיבת בין הזמנים, 'מועדון 13' - הכנה לבר מצוה, בית תמחוי.
** [http://www.hodhasharon.org/ לאתר חב"ד הוד השרון]

*'''[[הר אדר]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל פרידמן.

*'''[[הרצליה]]''' - מנהל: הרב ישראל הלפרין. בעיר [[הרצליה]] פועלת, שלושה בתי כנסת חב"ד, מרכז תשמישי קדושה, שני מקוואות בשיטת חב"ד, 'הישיבה הפתוחה', בית התבשיל, מרכז הלבשה והנעלה, גן ילדים, מעון יום, תלמוד תורה, ספריה תורנית. בעיר מספר בתי חב"ד גם בשכונות.

===ז===
*'''[[זיתן]]''' - מנהל: הרב יוסף הרשקוביץ.

*'''[[זכרון יעקב]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק פריימן. הגיע ל[[זכרון יעקב]] בשנת [[תשנ"ז]]. בעיר פועלת בית חב"ד כשהבנין בדוגמת [[770]] של [[הרבי]], בתוכו מתקיים בית כנסת ושאר הפעילות.
** [http://www.zichronyaakov.org/ לאתר חב"ד זכרון יעקב]

*'''[[זנוח]]''' - מנהל: הרב יניב כהן.

===ח===
*'''[[חברון]] - קרית ארבע''' - המנהל בחברון: הרב דניאל כהן. המנהל בקרית ארבע: הרב ויקטור עטיה. בעיר [[חברון]] - [[קרית ארבע]] פועלת כולל על ציון הרבנית [[מנוחה רחל]], גן חב"ד ובתי כנסת חב"ד.
** [http://www.chabad-hebron.com/ לאתר חב"ד חברון - קרית ארבע]

*'''[[חדרה]]''' - מנהל: הרב [[יוחנן בוטמן]] והרב [[קלונימוס קופצ'יק]]. בנוסף פועל בעיר הרב טוביה כשדן. הרב כשדן הגיע ל[[חדרה]] בשנת [[תשס"ה]]. בעיר [[חדרה]] פועל בית כנסת חב"ד, מעון ילדים, גן ילדים, תלמוד תורה, ישיבה, ספריה, בית תמוי,

*'''[[חולון]]''' - מנהל: הרב ירחמיאל גורליק. הגיע ל[[חולון]] בשנת [[תש"ס]]. בעיר פועלים שמונה גני חב"ד, תלמוד תורה 'בני מנחם' חב"ד, בית ספר חב"ד - בנות וישיבה.
:'''חולון - קרית בן גוריון''' - מנהל: הרב דניאל סתהון.
:'''חולון - קרית אילון''' - מנהל: הרב מנחם מענדל שטיינברגר.

*'''[[חיספין]]''' - מנהל: הרב ישראל הבר.

*'''[[חיפה]]''' - מנהל: הרב דב גינזבורג. הגיע ל[[חיפה]] בשנת [[תשמ"ח]]. בעיר פועלת רשת גני חב"ד, בית ספר בנים, בית ספר בנות, ישיבה גדולה, שני מקוואות על פי שיטת חב"ד, בית תמחוי וכן למעלה מעשרה בתי חב"ד בשכונות.
** [http://www.chabadhaifa.com/ לאתר חב"ד חיפה]
:'''חיפה - שכונת אחוזה''' - מנהל: הרב יהודה דונין.
:'''חיפה - שכונת הדר עליון''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל וילשנסקי]], ראש [[חח"ל חיפה|ישיבת חב"ד בעיר]].
:'''חיפה - הרמות''' - מנהל: הרב יוסף יצחק רוזנברג.
:'''חיפה - כרמל מערבי''' - מנהל: הרב שלמה חיים ליסון.
:'''חיפה - כרמל צרפתי''' - מנהל: הרב שלום יהודה לייב גינזבורג.
:'''חיפה - פנינת הכרמל''' - מנהל: הרב בצלאל וילישאנסקי.
:'''חיפה - שכונת נווה דוד''' - מנהל: הרב נתן לירנובוי.
:'''חיפה - שכונת נווה יוסף''' - מנהל: הרב שלמה גרוס.
:'''חיפה - שכונת נווה שאנן''' - מנהל: הרב אברהם רוזנבלט.
:'''חיפה - קרית אליעזר''' - מנהל: הרב יוסף ליפש.
:'''חיפה - סטודנטים''' - מנהל: הרב אורי למברג.

*'''[[חצור הגלילית]]''' - מנהל: הרב ניסן מור יוסף.

*'''[[חשמונאים]]''' - מנהל: הרב ברק כוכבי. ביישוב [[חשמונאים]] פועל בית חב"ד, בתי כנסת חב"ד, מרכז שיעורי תורה, מכון בר מצוה ועזרה לנזקקים.
** [http://www.hashmonaim.org/ לאתר חב"ד חשמונאים]

===ט===
*'''[[טבריה]]''' - מנהל: הרב יוסף קרמר. מנהל פעילות הרב שניאור טורקוב. בנוסף פועל בעיר הרב ראובן גול. הרב גול הגיע ל[[טבריה]] בשנת [[תשס"ה]]. בבניין בית חב"ד נמצאים גם בית כנסת, [[תומכי תמימים טבריה|ישיבה]] וספריה. כמו-כן פועל בעיר גן ילדים.
**'''טבריה עילית''' (בית משיח) - מנהל: הרב עמרי בן עקיבא.

*'''[[טירת כרמל]]''' - הרב יחזקאל מרקוביץ, הוא שליח הרבי ומנהל בית חב"ד בעיר. הבית חב"ד זוכה להצלחה מרובה, ובתהלוכות ל"ג בעומר שנערכים בשנים האחרונות משתתפים מספר עצום של מאות רבות של ילדים.

*'''[[טנא - עומרים]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק דרוק.

===י===
*'''[[יבניאל]]''' בית חב"ד פועל במקום בראשות הרב אריה פרקש. השליח הרב גדליה כהן, הוא יד ימינו של הרב פרקש בניהול הפעילות. שלוחים נוספים ביבנאל הם הרב שמעון שניארסאהן, הרב מנחם מענדל פרקש והרב מנחם מענדל ועקנין (שכונת סמדר). במקום בית ספר של חב"ד.

*'''[[יבנה]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק לרר. בעיר [[יבנה]] פועלת בבית כנסת חב"ד, 'חיי שרה' - מרכז החסד, 'חסדי שלמה' - בית התבשיל, 'חסדי יוסף' - חלוקת מזון.
** [http://www.chabadyavne.com/ לאתר חב"ד יבנה]

*'''[[יגל]]''' - מנהל: הרב יפתח יוגב.

*'''[[יד בנימין]]''' - מנהל: הרב יעקב נגר.

*'''[[יהוד]]''' - מנהל: הרב שמעון וינר. הגיע ל[[יהוד]] בשנת [[תשמ"ח]]. בעיר פועלת בתי כנסת חב"ד, גן חב"ד, בית חם - בית התבשיל.
:'''יהוד - קרית הסביונים''' - מנהל: הרב שמואל וולף. הגיע ל[[יהוד]] בשנת [[תשס"ה]]. בנוסף הרב וולף מנהל פעילות בית חב"ד המרכזי וגם גני חב"ד יהוד.
* [http://www.yehudim.org.il/ לאתר חב"ד יהוד]

*'''[[ים המלח - מצדה]]''' - מנהל: הרב שמעון אלהרר. הגיע ל[[ים המלח]] - [[מצדה]] בשנת [[תשס"ד]]. הבית חב"ד מפעיל מכון 'בר/בת מצוה על המצדה', כתיבת ספר תורה על המצדה.
** [http://www.deadsea-chabad.com/ לאתר חב"ד ים המלח - מצדה]

*'''[[ינוב]]''' - מנהל: הרב צמח אברהם.

*'''[[יסוד המעלה]]''' - מנהל: הרב יעקב רייצס.

*'''[[יפעת]]''' - מנהל: הרב מיכאל קלמן.

*'''[[יצהר]]''' - מנהל: הרב אליעזר איתן, בישוב [[יצהר]] המונה כ - 170 משפחות ו- 15 משפחות מאנ"ש. בישוב מתנהל: גן חב"ד מנוהל על ידי הרב אליעזר איתן, ספריית חב"ד מנוהל על ידי הרב יוסף פיילנט, בית כנסת חב"ד גבאי הרב יאיר סלמי. ישיבת [[תומכי תמימים יצהר]], מנהל: [[איציק סנדרוי]]. [[ראש ישיבה]]: [[שי הרמתי]].

*'''[[יקנעם]]''' - מנהל: הרב נעם דקל. הגיע ל[[יקנעם]] בשנת [[תשמ"ז]]. בנוסף פועל בעיר הרב שלום בער הרצל. הגיע לעיר בשנת [[תשס"ה]]. בעיר פועלים בית חב"ד, בית כנסת חב"ד, גן חב"ד, רשת שיעורים לגברים ונשים.
** [http://www.chabadyokneam.org/ לאתר חב"ד יקנעם]

*'''[[ירוחם]]''' - מנהל: הרב חיים וולף.

*'''[[ירושלים]]''' - יושב ראש: הרב [[נפתלי רוט]]. בעיר למעלה משלושים בתי חב"ד ומרכזי פעילות בשכונות.

===כ===
*'''[[כוכב יאיר]] [[צור יגאל]]''' - מנהל: הרב דב גרינברג.

*'''[[כנרת - מושבה]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק בלוי.

*'''[[כפר אורנים]]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן סגל.

*'''[[כפר אחים]]''' - מנהל: הרב שלמה ליפש.

*'''[[כפר ברוך]]''' - מנהל: הרב אריה וועג.

*'''[[כפר גדעון - עמק יזרעאל]]''' - מנהל: הרב אליעזר גבירץ.

*'''[[כפר דניאל]]''' - מנהל: הרב משה מרינובסקי.

*'''[[כפר ורבורג]] - [[כפר אביגדור]]''' - מנהל: הרב שמואל זהר. מטעם הבית חב"ד מופעלים שיעורים לגברים ונשים, ממוסרי השיעורים הרב ד"ר [[יוסף הרטמן]].

*'''[[כפר חב"ד]]''' - מרכז צאגו"ח - יו"ר: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].
* [http://www.chabad.org.il// לאתר צעירי חב"ד - המרכז]
:'''כפר חב"ד - דוברי צרפתית''' - מנהל: הרב דוד לסלבוים.

*'''[[כפר יונה]]''' - מנהל: הרב נחמיה שמרלינג.

*'''[[כפר מונש]]''' - מנהל: הרב יהושע שי צ'רבינסקי.

*'''[[כפר סבא]]''' - מנהל: הרב יואל ימיני. מנהל פעילות: הרב אלעזד אוריאן.
:'''[[כפר סבא]]''' - מנהל: הרב אהרון קנייבסקי. מנהלי פעילות: הרב יוסף יצחק ליפקין, הרב מנחם מענדל קנייבסקי.
:* [http://www.chabadks.co.il/ לאתר חב"ד כפר סבא]
:'''[[כפר סבא - שכונות מזרחיות]]''' - מנהל: הרב שי עזיזה.

*'''[[כפר תבור]]''' - מנהל: הרב שלום דובער פריימן.

*'''[[כרמי יוסף]]''' - מנהל: הרב אליעזר ברוד.

*'''[[כרמי צור]]''' - מנהל: הרב דוד רוזנפלד.

*'''[[כרמיאל]]''' - מנהל: הרב יוסף ריבקין. מנהל פעילות: הרב מנחם מענדל אלישביץ.
* [http://www.karmiel.co.il/ לאתר חב"ד כרמיאל]

===ל===
*'''[[להבים]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק ביסטריצקי.

*'''[[לוד]]''' - מנהל: הרב מנחם מיכאלשווילי.
:'''[[לוד - שערי עליה]]''' - מנהל: הרב אברהם חזן.
** [http://he.shaareyaliya.org/ לאתר חב"ד לוד - שערי עליה]
:לוד - יהודי גרוזיה''' - מנהל: הרב שבתאי מיכאלי.

===מ===
*'''[[מבוא חורון]]''' - מנהל: הרב אלישע אבני.

*'''[[מבואות החרמון]]''' - מנהל: הרב שניאור הלפרין.
[[קובץ:מגדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכיית חבדי"ת ליד פתח ישוב מגדל]]
*'''[[מגדל]]''' בית חב"ד פועל במקום בראשות שליח הרבי לעיר וסביבותיה, הרב שמואל גרוזמן. במקום נערכות מסיבות חנוכה לנשים בהשתתפות מאות רבות של נשים{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43438 חב"ד אינפו].}}

*'''[[מגדל העמק]]''' - מנהל: הרב אליעזר פרסיה.
**'''[[מגדל העמק]] - נחל צבי''' - מנהל: הרב שניאור זלמן הכט.

*'''[[מודיעין]]''' - מנהל: הרב ברוך סלונים.

*'''[[מודיעין עילית - ברכפלד]]''' - מנהל: הרב אלעזר מרדכי קניג.

*'''[[מזכרת בתיה]]''' - מנהל: הרב אריה גרינברג. בנוסף פועל בעיר הרב יחזקאל טאניס. במושבה פועלים בית חב"ד, בית כנסת חב"ד, גן חב"ד, רשת שיעורים לגברים ונשים.

*'''[[מטולה]]''' - מנהל: הרב משה ששונקין.

*'''[[מיטב]]''' - מנהל: הרב אברהם דונין.

*'''[[מיתר]]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן קורץ.

*'''[[מכמורת]]''' - מנהל: הרב נתנאל יעקב בן מעש.

*'''[[מנחמיה]]''' - מנהל: הרב דוד ועקנין.

*'''[[מעלה אדומים]]''' - מנהל: הרב אברהם שמלה.
:* [http://www.maale-adumim.com/hp18.htm/ לאתר חב"ד מעלה אדומים]

*'''[[מעלה אפרים]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל גליצנשטיין, בעיר פועלים בית הכנסת, מקווה חב"ד ורשת שיעורי תורה לגברים ונשים. בחג הפסח מתקיימים שני סדרים ציבוריים.

*'''[[מעלות]]''' - מנהל: הרב יגאל כספי.

*'''[[מצליח]]''' - מנהל: הרב מאיר לבנוני.

*'''[[מצפה יריחו]] - ישובי החבל''' - מנהל: הרב שמואל ונקרט.

*'''מצפה עמוקה''' - מנהלים: הרב [[מאיר וילשנסקי]] והרב יהודה דישראלי.

*'''[[מצפה רמון]]''' - מנהל: הרב צבי חיים סלונים.

*'''[[מרחביה]]''' - מנהל: הרב [[ברוך ליפקין]].

*'''[[מרחבים]]''' - מנהל: הרב ליאור עבאדה. בית חב"ד חולש על 14 מושבים: מושבים: אשבול, בטחה, גילת, מסלול, ניר משה, ניר עקיבא, פדויים, פטיש, פעמי תש"ז, קלחים, רנן, שדה צבי, תלמי ביל"ו, תפרח, מבועים, כפר הנוער אשל הנשיא והמוסד עלי נגב. השליח גר ביישוב גילת ויצא לשליחות אחרי החתונה.
* [http://www.chabadmerchavim.com/ לאתר חב"ד מרחבים]

* '''[[מרכז תורה וחסד]] - חב"ד ליהודי גאורגיה''' - יו"ר: הרב שבתי צבי מיכאלשוילי. הסניף הראשון והמרכזי, כמו גם מרכז הפעילות הארצי, נמצא באשדוד, אך ישנם סניפים רבים בכל קהילות יהודי גאורגיה ברחבי הארץ.

*'''[[מרכז שפירא - אחוזת אתרוג]]''' - מנהל: הרב רפאל גולדמיץ.

*'''[[מתן]] ו[[ירחיב]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל לוין. בעיר פועלת רשת שיעורי תורה לגברים נשים וילדים.

===נ===
*'''נהלל''' - מנהל: הרב דוד יוסף קטורזה. הגיע ל[[נהלל]] בשנת [[תשס"ה]].

*'''[[נהריה]]''' - מנהל: הרב [[ישראל ברוך בוטמן]] ע"ה.

*'''[[נוה ירק]]''' - מנהל: הרב לוי נפרסטק.

*'''[[נווה מונסון]]''' - מנהל: הרב יעקב סגל.

*'''[[נופית]]''' - מנהל: הרב מיכאל קישון.

*'''[[נורדיה]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק דרייפוס.

*'''[[ניצן - גוש קטיף - נווה דקלים]]''' - מנהל: הרב יגאל קירשנזפט.
**[http://www.chabadgushkatif.com/ לאתר חב"ד ניצן - גוש קטיף]

*'''[[ניר צבי]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק בורגן.

*'''[[נס הרים]]''' - מנהל: הרב אמיר רבינוביץ.

*'''[[נס ציונה]]''' - מנהל: הרב שגיא הר-שפר. בנוסף פועל בעיר הרב מנחם פלדמן. בעיר פועלים בית כנסת חב"ד, גני חב"ד, בית ספר חב"ד לבנות, מעונות יום, "ארוחה חמה" ועוד.
* [http://www.ness-ziona.com/ לאתר חב"ד נס ציונה]

*'''[[נצרת עילית]]''' - מנהל: הרב שמשון הלפרין.
* [http://www.chabadelit.com/ לאתר חב"ד נצרת עילית]

*'''[[נשר]]''' - מנהל: הרב משה קורנט.

*'''[[נמל תעופה בן גוריון]]''' - מנהל: הרב [[נחמן מיידנצ'יק]].

*'''[[נתיבות]]''' - מנהל: הרב [[ישר אדרעי]].
:'''[[נתיבות - מערב]]''' - מנהל: הרב ישראל ליפש.

*'''[[נתניה]] - דרום - קרית נורדאו''' - מנהל: הרב מנחם וולפא. מנהל פעילות: הרב נח סוליש. בנוסף פועל בעיר הרב שלום אברהמסון הפועל באזור התעשיה. הרב אברהמסון הגיע לעיר בשנת [[תשס"ה]].
** [http://www.chabad-netanya.org/hp16.htm/ לאתר חב"ד נתניה]
**'''נתניה - עין התכלת''' - מנהל: הרב מאיר צמח.
**'''נתניה - צפון''' - מנהל: הרב צבי וילהלם והרב נחום גולדשמיד.
**'''נתניה - מרכז''' - מנהל: (הרב [[נתנאל דרייפוס]], ז"ל).
**'''נתניה - מזרח (קרית השרון)''' - מנהל: הרב יצחק טייכטל.
**'''נתניה - רמת פולג, עיר ימים''' - מנהל: הרב שניאור זלמן ברוד.
**'''נתניה - דוברי צרפתית''' - מנהל: הרב [[יעקב מאזוז]].

===ס===
*'''[[סוסיא]]''' - מנהל: הרב זיו שרעבי.

*'''[[ספיר]]''' - מנהל: הרב משה בלוי.

*'''[[ספסופה - מרום הגליל]]''' - מנהל: הרב מאיר משאש.

*'''[[סתריה]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק קפלן.

===ע===
*'''[[עומר]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל פלמן.

*'''[[עזריאל]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק תעיזי.

*'''[[עין אילה]]''' - מנהל: הרב מנחם טל.

*'''[[עכו]]''' - מנהל: הרב נתן אוירכמן.

*'''[[עלי - מטה בנימין]]''' - מנהל: הרב רפאל סלומון.
** [http://www.chabadbinyamin.org/ לאתר חב"ד עלי]

*'''[[עמוקה]]''' - מנהל: הרב מאיר וילשנסקי והרב יהודה דישראלי.

*'''[[עמנואל]]''' - מנהל: הרב יהודה אלחרר.

*'''[[ענב]]''' - מנהל: הרב עוזי שנאן.

*'''[[עפולה]]''' - מנהל: הרב שלמה סגל.
**'''גבעת המורה''' - מנהל: הרב לוי קרץ.
**'''עפולה עלית''' - מנהל: הרב אפרים קמינקר.
**'''רובע יזרעאל''' - מנהל: הרב יוסף יצחק סגל.

*'''[[ערד]]''' - מנהל: הרב אברהם ישעיה זלמנוב.

*'''[[עתלית]]''' - מנהל: הרב משה אקסלרוד.

*'''[[עתניאל]]''' - מנהל: הרב יוסף דהן.

===פ===
*'''[[פרדס חנה - כרכור]]''' - מנהל: הרב יוסף קורנט.

*'''[[פרדסיה]]''' - מנהל: הרב מאיר מור יוסף.
* [http://www.ness-ziona.com/ לאתר חב"ד פרדסיה]

*'''[[פתח תקווה]]''' - מנהל: הרב אשר דייטש.
* [http://www.chabadpt.org/ לאתר חב"ד פתח תקווה]

===צ===
*'''[[צומת גולני]]''' - מנהל: הרב שמואל רוזנברג.

*'''[[צור הדסה]]''' - מנהל: הרב יוסף קירש.

*'''[[צורן]]''' - מנהל: הרב מאיר טוביה כהן. הגיע ל[[צורן]] בשנת [[תשס"ה]].

*'''[[צפת]]''' - מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב [[יצחק ליפש]], הגיע לעיר מיד לאחר נישואיו בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך, בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.
**צפת - איבקור - מנהל: הרב אברהם חיים זילבר.
**צפת - מנחם בגיו - מנהל: הרב ברוך לבקיבקר.
**צפת - נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.
**צפת - נוף כינרת - מנהל: הרב שלמה אלמלם.
**צפת - עיר העתיקה - מנהל: הרב גבריאל מרזל. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.
**צפת - רמת רזים - מנהל: הרב יוסף ערנטרוי.
**צפת - רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב מנחם מענדל הראל.

*'''[[צרופה]]''' - מנהל: הרב עידן מגור.

===ק===
*'''[[קדומים]]''' - מנהל: הרב יצחק דור פישמן.

*'''[[קדימה]]''' - מנהל: הרב גדליה כץ.

*'''[[קיסריה]]''' - מנהל: הרב '''חיים מאיר ליברמן''' - הגיע ל[[קיסריה]] בשנת [[תשס"ב]]. חלק נרחב מהפעילות היא בפארק התעשייה קיסריה. ישנו בית הכנסת בפארק, וכן שיעורי תורה במפעלים - מפעלי היי טק ותעשייה המקיימים שיעורים בתוך המפעל, חוגי לימוד באווירה ובמתכונת שמתאימה לאנשים.

*'''[[קציר - חריש]]''' - מנהל: הרב אביחי כהן.

*'''[[קצרין]]''' - מנהל: הרב נועם שוורץ.

*'''[[קריית אונו]]''' - מנהל הרב חיים פרסיקו. שיעורי תורה בפרשת השבוע, תניא, פנימיות התורה ועוד. מענה לכל צורך יהודי תפילין, מזוזות, בר מצוה ועוד.

*'''[[קרית אתא]]''' - מנהל: הרב חיים שלמה דיסקין.
:'''[[קרית אתא - גבעת טל]]''' - מנהל: הרב איתן לירן.
* [http://www.chabadka.org/ לאתר חב"ד קרית אתא]
*'''[[קרית ביאליק]]'''- מנהל הרב נחום יצחק.
[http://www.chabadbialik.com לאתר חב"ד קרית ביאליק]
*'''[[קרית גת]]''' - מנהל: הרב שלמה בוטבול.

*'''[[קרית טבעון]]''' - מנהל: הרב מנשה אלטהויז.
:'''[[קרית טבעון - גבעת טבעון]]''' - מנהל: הרב אביעד דישראלי.
:'''[[קרית טבעון - קרית עמל]]''' - מנהל: הרב [[שלמה יהודה סגל]].
:'''[[קרית טבעון - רמת טבעון]]''' - מנהל: הרב שלמה סגל. הגיע ל[[קרית טבעון]] בשנת [[תשס"ה]].

*'''[[קריות]]''' - מנהל: הרב משה אוירכמן.

*'''[[קרית מלאכי]]''' - מנהל הרב ליפא קורצוויל. בעיר פועלת גם רשת מועדוני נוער על ידי הרב אלימלך הרצל.

*'''[[קרית עקרון]]''' - מנהל: הרב מאיר כהן.

*'''קרית שדה התעופה נתב"ג''' - מנהל הרב נחום סטולין.

*'''[[קרית שמונה]]''' - מנהל: הרב יגאל ציפורי.

*'''[[קרני שומרון]]''' - מנהל: הרב יצחק כהן. הגיע ל[[קרני שומרון]] בשנת [[תשס"ה]].

===ר===
*'''[[ראש העין]]''' - מנהל: הרב בנימין עקיבא.
* [http://www.chabadrh.org.il/ לאתר חב"ד ראש העין]

*'''[[ראש פינה]]''' - מנהל: הרב שלמה זלמן ברקוביץ'. הגיע לעיר לאחר נישואיו לערך בשנת תשמ"ה. הרב ברקוביץ' מפעיל את בית הכנסת העתיק בחלקה העתיקה של המושבה. בעבר פעל במקום גן חב"ד. בשנת תשס"ח מונה הרב ברקוביץ' לרב קהילת חב"ד במושבה.

*'''[[ראשון לציון]]''' - מנהל: הרב יצחק גרוזמן.
:'''ראשון לציון''' - ניהול כללי: הרב [[משה גרוזמן]].
:'''ראשון לציון - מזרח''' - מנהל: הרב שלום לוי. הגיע ל[[ראשון לציון]] בשנת [[תשס"ה]].
: [http://www.rishonlezion.org/ לאתר חב"ד ראשון לציון - מזרח]
:'''ראשון לציון - מערב הוותיק''' - מנהל: הרב אורי קשת.
:'''ראשון לציון - נאות השלים''' - מנהל: הרב אריאל גורן.
:'''ראשון לציון - [[נווה חוף]]''' - מנהל: הרב דוד קפלן. הרב אהרון יואל בייטש שליח, ורב בית כנסת חב"ד.
:'''ראשון לציון - נווה ים - רמת אליהו''' - מנהל: הרב חנן כוחונובסקי.
* [http://www.m-chesed.net/index.asp/ לאתר חב"ד ראשון לציון - נווה ים - רמת אליהו]
*'''ראשון לציון - נחלת יהודה''' מנהל: הרב טל קפלן.

*'''[[רחובות]]''' - מנהל: הרב אברהם מרדכי קסטל. מנהל פעילות: הרב מיכאל רייניץ.
:'''רחובות - היובל - מקוב''' - מנהל: הרב שמואל מנדלזון.
:'''רחובות - קרית משה''' - מנהל: הרב שמעון שעאר.
:'''רחובות - ההולנדית''' - מנהל: הרב משה טברדוביץ.
* [http://www.chabadrehovot.co.il/ לאתר חב"ד רחובות]

*'''[[רמלה]]''' - מנהל: הרב אברהם מדוויל.

*'''[[רמת אפעל - תל השומר]]''' - מנהל: הרב לוי יצחק גופין.

*'''[[רמת גן]]''' - מנהל: הרב [[מרדכי גל]] ע"ה.
:'''רמת גן - בורסת היהלומים''' - מנהל: הרב חגי הלוי.
:'''רמת גן - מרום נווה''' - מנהל: הרב בנימין קלימי.
* [http://www.chabadmaromnave.com/ לאתר חב"ד רמת גן - מרום נווה]
:'''רמת גן - קריניצי''' - מנהל: הרב ישראל קורביץ.
:'''רמת גן - רמת עמידר''' - מנהל: הרב חיים צדוק.
:'''רמת גן - מרכז העיר''' - יו"ר: הרב [[שלום דובער ליפשיץ]]. מנהל: הרב ישראל שפרינגר.

*'''[[רמת השרון]]''' - מנהל: הרב יהודה בוטמן.
:* [http://www.chabad-rh.co.il/ לאתר חב"ד רמת השרון]

*'''[[רמת ישי]]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן וולסוב.
* [http://www.ramatyishay.com/hp34.htm/ לאתר חב"ד רמת ישי]

*'''[[רעות - מכבים]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק נוימן.

*'''[[רעננה]]''' - מנהל: הרב אליהו שדמי.
:'''[[רעננה - צפון]]''' - מנהל: הרב ברוך שנהב. הבית חב"ד נפתח בחודש [[תמוז]] [[תש"ע]].
* [http://www.chabadraanana.com/ לאתר חב"ד רעננה]

===ש===
*'''[[שדרות]]''' - מנהל: הרב משה זאב פיזם.
* [http://www.chabadsderot.com/ לאתר חב"ד שדרות]

*'''[[שוהם]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל גרינברג.

*'''[[שימשית]]''' - מנהל: הרב אהרן אריאל מוזיקנט.

*'''[[שלומי]]''' - מנהל: הרב בני נחום.

*'''[[שערי תקווה]]''' - מייסד הרב [[רמי אנטיאן]], לאחריו ניהל אותו הרב יצחק קניג, (המנהל כיום את [http://www.chabad-elkana.org/ בית חב"ד אלקנה]), כיום מנהל את בית חב"ד הרב ירון בבלי.

*'''[[שפר]]''' - מנהל: הרב אהרן שיפמן.

*'''[[שרונה]]''' - מנהל: הרב שלום דובער שניאורסון.

===ת===
*'''[[תימורים]]''' - מנהל: הרב זבולון נתנוב.

*'''[[תל אביב]]''' - מנהל: הרב [[יוסף גערליצקי]].
* [http://www.chabadtlv.org/ לאתר חב"ד תל אביב]
:'''[[תל אביב - קרית שלום]]''' - מנהל: הרב חנניה לביוב.
* [http://www.kshalom.com/ לאתר חב"ד תל אביב - קרית שלום]
:'''[[תל אביב - רמת אביב]]''' - מנהל: הרב דוד אושקי.
* [http://www.chabadaviv.com/hp33.htm/ לאתר חב"ד תל אביב - רמת אביב]
:'''[[תל אביב - רמת אביב ג']]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן חביב.
:'''[[תל אביב - שיכון בבלי]]''' - מנהל: הרב שלום גליצנשטיין.
:'''[[תל אביב - אפקה א']]''' - מנהל: הרב [[שמעון גדסי]].
* [http://www.chabadnorthtelaviv.org.il/ לאתר חב"ד תל אביב - שכונות הצפון החדש]

*'''[[תל עדשים]]''' - מנהל: הרב [[רפאל לוינסון]].

*'''[[תלמי יחיאל]]''' - מנהל: הרב אבינועם תעיזי.

*'''[[תמרת]]''' - מנהל: הרב דוד טל.

*'''[[תנובות]]''' - מנהל: הרב אבישי גולן.

*'''[[תקוע]]''' מנהל: הרב דוד דהן.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=shluchim&ssloc1=Israel לכתובות ומספרי גישה לבתי חב"ד בישראל, ראה כאן]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מיזמי חב"דפדיה]]
[[קטגוריה:הפצת המעיינות]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח

2014-08-07T10:08:30Z

Itzhokisr770:

{{מפנה|הרבי מלך המשיח|תולדות חייו של הרבי|הרבי מליובאוויטש}}
[[תמונה:דבר מלכות.jpg|left|thumb|250px|הרבי מחזיק בידו חוברת "דבר מלכות" ובו שיחותיו. חסידים רואים בכך הסכמה ברורה של הרבי על היותו "מלך"]]
'''[[הרבי מליובאוויטש]]''' מוגדר '''כ[[מלך המשיח]]''' העתיד [[גאולה|לגאול]] את [[עם ישראל]]. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים ב[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] [[הלכה|הלכתי]] המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא.

החל מהשנים [[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]], כאשר החלה התקופה המוגדרת על ידי הרבי כ"התגלות המשיח" והתחלת [[פעולות משיח בזמן הגלות|פעולתו בעולם]], החלה האמונה לקבל ביטוי פומבי בשירת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו.. מלך המשיח לעולם ועד]]" למול הרבי.

האמונה שהרבי משיח הפכה לפופולרית בעקבות קמפיינים פרסומיים באמצעים שונים, שהתפרסמו (וממשיכים להתפרסם) בעידוד הרבי.

==זיהוי אדם כמשיח בהיסטוריה==
{{ערך מורחב|משיח שבכל דור}}
[[קובץ:חן כותב לרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החסיד ר' [[בערקע חן]] כותב לרבי בתואר 'מלך משיח'. ז' תמוז [[תשמ"ב]]]]
בכל דור ישנו אדם הראוי להיות משיח ובאם הדור זכאי, יגאל הוא את עם ישראל מה[[גלות]] וכך כותב ה[[חתם סופר]]{{הערה|שו"ת [[חתם סופר]] חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: {{ציטוטון|מיום שחרב בית המקדש, מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו ה' יתברך וישלחו.. ובעוונותינו כי רבו כבר כמה וכמה מתו ולא זכינו שיערה עליהם רוחו של משיח גם כי הם ראוים לכך, אבל הדור לא היה ראוי, אולם כשיגיע אם ירצה ה' יגלה אליו ה' כמו למשה בסנה וישלחהו}}.

על בסיס זה, בכל דור חיפשו מיהו המשיח שבדור. אין בזיהוי זה להבטיח שהוא יהיה המשיח אשר יגאל את ישראל בפועל, אלא רק לומר שבאותו זמן הוא המתאים ביותר לגאול את ישראל באם אכן יזכו{{הערה|וכפי שדייקו רב ורב נחמן בלשונם ואמרו (סנהדרין צח, ב.) "אי מן חייא הוא", ופירש [[רש"י]] "אם משיח מאותן שחיין עכשיו", כדבר המוטל בספק. כיון שביאת הגאולה תלויה בזכותם של ישראל, ואם חלילה לא יזכו ותתעכב הגאולה, לא יהי' משיח מאותן שחיין עכשיו, אלא מהדורות הבאים לאחר מכן}}. הגמרא ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה|צח, ב.}} מספרת על כך שתלמידי ה[[תנאים]] מצאו רמזים לכך שרבם הוא המשיח: {{ציטוטון|מה שמו? דבי רבי שילא אמרי שילה שמו, שנאמר עד כי יבא שילה. דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו, שנאמר יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו. דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו, שנאמר אשר לא אתן לכם חנינה, ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו, שנאמר כי רחק ממני מנחם משיב נפשי... אמר רב נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא, שנאמר והיה אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא. אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש}}.

הרבי מדייק בלשונו של [[רש"י]] כי לא שהתלמידים דייקו כך, אלא שרבם דייק זאת לפניהם, באומרו אשר שמו של המשיח צריך להיות כך, וכך הוא שמו (לדוגמא; ר' ינאי אמר לתלמידיו כי משיח שמו 'ינאי' כי זה דומה ל'ינון'){{הערה|שולי הגליון הא' להערה 67 בשיחת שבת פרשת תזו"מ תנש"א.}}.

על דרך זה לאורך הדורות ישנם ביטויים רבים בקשר לגדולי ישראל, שתלמידיהם ציפו לגאולה השלימה בימיהם ולהתגלותו של רבם כמלך המשיח{{הערה|דבריהם נלקטו בקונטרס '[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?141550& משיח שבכל דור]' (קראון הייטס תנש"א). וראה בספר 'מאוצר המלך' חלק א' עמ' 185 בנוגע לרמב"ם בדורו.}}. כן יש ביטויים של גדולי ישראל על עצמם, כי שמם הוא כשמו של משיח{{הערה|לדוגמא: ר' שכנא רבו של הרמ"א כתב על גליון הגמרא בסוגיא זו - משיח שכנא שמו שנאמר לשכנו תדרשו. וכן האור החיים כתב שמשיח 'חיים' שמו. (הובא בקונטרס הנ"ל).}}.

עם התגלות החסידות באה אמונה{{הערה|"כל חסיד מאמין באמונה שלימה שהרבי שבדורו - בדוגמת נשיא דורנו - הוא הוא המשיח" (משיחת הרבי בליל ה' דחג הסוכות תשמ"ז)}} זאת בביטוי על [[נשיאי חב"ד]]. גם את האדמו"ר הקודם בחב"ד, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]], ראו כאדם הראוי להיות משיח{{הערה|1=[[נחום שמריהו ששונקין]], בספרו 'זכרונותי' פרק ל"א 'מלכות בית דוד'. נדפס גם בספר 'אוצר החסידים' - [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69608 כך קבע רבינו הזקן את זהותו של משיח], והתבטאות מפיו של הרב [[ניסן נמנוב]] (נדפסה בסוף הספר 'ביאורי הרב ניסן על התניא'.}} וכך גם העיד הרבי על חותנו{{הערה|ראה כדוגמא שיחת שבת פרשת נשא תש"כ}}.

בשונה מדורות קודמים, בהם האדם המזוהה כראוי להיות משיח, היה בספק האם דורו יהיה זכאי לכך, בדורנו, עם קבלת הנשיאות של הרבי ב[[י' שבט תשי"א]] נשא הרבי [[מאמר]] בו הודיע{{הערה|מאמר "באתי לגני" תשי"א}} כי בדורו תבוא הגאולה. במשך השנים חזר על כך פעמים רבות, תוך הדגשה: {{ציטוטון|דבר ברור הוא שדורנו זה הוא דור האחרון של הגלות, ודור הראשון של הגאולה}}{{הערה|שיחות שבת פרשת ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנ"א ה'תשמ"ח}}. ואף הודיע{{הערה|1=שיחת פרשת שמות תשנ"ב אות י"ד - [http://www.chabad.fm/63/5217.html השיחה בגרסת טקסט]}} שכבר ישנו מלך שהוא [[בחזקת משיח]]. בשנים מאוחרות יותר אף ציווה לפרסם זאת כנבואה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[שופטים]] תשנ"א}}. בהתבטאויות אלו, הגדיר הרבי את המשיח בדורנו כוודאי ולא רק כראוי.

בשנת תשנ"ב, בשיחה ל[[שלוחים]] הסביר הרבי כי ה' כבר הורה לאותו משיח שבדור לצאת ולגאול את ישראל: {{ציטוטון|ע"פ הידוע ש"בכל דור ודור נולד א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל", "א' הראוי מצדקתו להיות גואל וכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו כו'", וע"פ הודעת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, השליח היחיד שבדורנו, המשיח היחיד שבדורנו, שכבר סיימו את כל העבודה - הרי מובן, ש'''מתחיל להתקיים ה"שלח נא ביד תשלח'''{{הערה|1=ביטוי אותו אמר משה אל ה' כאשר ציווה אותו לצאת ולגאול את ישראל ממצרים}}", השליחות של [[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]]}}{{הערה|שיחת [[פרשת חיי שרה]] ה'תשנ"ב, סעיף י"ג}}.

==גדרו ההלכתי==
===סימני הרמב"ם===
{{ערך מורחב|בחזקת משיח}}
[[תמונה:ספר תורה של משיח.jpg|left|thumb|250px|הרבי מלובאוויטש. מלך מבית דוד]]
[[הרמב"ם]] הינו הפוסק היחיד שהגדיר [[הלכה|הלכתית]] את תהליך ה[[גאולה]] והתגלות ה[[משיח]]. הרמב"ם קבע כי [[מלך המשיח]] הוא בהכרח אדם בשר ודם, ילוד אישה{{הערה|כך כותב גם [[האריז"ל]], שער הגלגולים פרק י"ג: "בוודאי משיח יהיה אדם צדיק נולד מאיש ואשה ויגדל בצדקתו עד קץ הימין"}}, הצאצא ל[[דוד]] המלך{{הערה|כפי הנאמר במפורש בדברי הנביאים: "ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה", ישעיהו י"א א}}.

לשון הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים י"א א'}}: {{ציטוטון|ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח: אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי. ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד}}.

בשונה מ[[משיח שבכל דור]], שהוא רק ראוי להיות משיח, הגדר של 'בחזקת משיח' הוא שיש לו כבר דין משיח וכך צריכים להתייחס אליו. כאשר המשיח פועל להבאת הגאולה עוד בזמן הגלות, טרם שהצליח בפעולותיו וטרם שנצח במלחמותיו, הוא מוגדר עדיין כ"חזקת שהוא משיח". רק כאשר המשיח הצליח בפעולותיו וניצח במלחמותיו עד שהביא למצב של גאולה בפועל ובשלימות על ידי שבנה את בית המקדש וקיבץ נדחי ישראל, רק אז "הרי זה משיח בודאי".

סימניו של 'בחזקת משיח' נועדו, על מנת שעוד בזמן הגלות יוכל עם ישראל לזהות את מלך המשיח. הרבי על פי סימנים אלו, מגלם בדמותו, באישיותו ובפעולותיו את דמותו של המשיח המתואר ברמב"ם{{הערה|1=ד"ר יעקב גוטליב, [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46303 הרבי מממש את דגם המשיח על-פי הרמב"ם], ראיון בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]}}.

כך גם אמר הרבי{{הערה|שיחת פרשת שמות תשנ"ב: "ישנו כבר ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו.. ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמת ה'" - שאז "בחזקת שהוא משיח""}}, שבדורנו כבר ישנו אדם שהוא ב'חזקת משיח'.

====• [[יעמוד מלך מבית דוד]]:====
התואר מלך אינו במשמעות המלאה של המושג. מלך המשיח אינו מלך פוליטי{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], תומת ישרים תנחם עמ' 86}} או מדיני{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], יחי המלך המשיח עמ' קמו}}. וכן אינו מלך משוח, שהרי בזמן הגלות אין סנהדרין שתמנה מלך{{הערה|הרבי, לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361: על כרחך צריך לומר שאין הכוונה על פי בית דין של ע' ונביא, ועל דרך ראיית הרמב"ם "אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא אמר על בן כוזיבא המלך שהוא המלך המשיח" (ולא היה שם נביא וכו') - כי אם על דרך שכותב על בן כוזיבא המלך". וראה גם שיחת פרשת מסעי [[תשכ"ז]], שלבר-כוכבא היו את סימני המשיח, אף על פי שלא היה מלך בהגדרתו ההלכתית.}} אלא, הכוונה למנהיג היהדות{{הערה|על דרך בן כוזיבא, שרבי עקיבא ראהו כמלך המשיח, שמלך רק בארץ ישראל, בעוד שרוב העם כבר היה באותה העת מפוזר בין העמים בבבל ורומי וכו'. אך הוא מצדו נטל על עצמו את האחריות לכלל האומה ויצא למשימה כלל ישראלית לגרש את האויבים מארץ ישראל ולבנות בחזרה את המקדש}} בעל כח הנהגה על רבים מבני ישראל, [[נשיא הדור]]{{הערה|כפי שמובן גם מדברי הגמרא שהדוגמאות למשיח שבדור הם [[רבינו הקדוש]], רבי יהודה מסדר ה[[משנה]], שהיה נשיא ה[[סנהדרין]], ורב נחמן שהיה מבית [[ראש הגולה]], וראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]] תשנ"ב: "מסתבר לומר שהוא הנשיא שבדור, כמו רבי יהודה הנשיא"}}.

על מלך זה להיות מזעו של דוד{{הערה|רמב"ם, הלכות מלכים פרק א': "כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות, והרי המלכות לו ולבניו הזכרים הכשרים עד עולם, שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם"}}, מכיון שמלכות דוד לא בטלה אפילו בזמן הגלות כפי שאומר הרמב"ם "לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם{{הערה|משנה תורה, הלכות מלכים פרק א'}}{{הערה|וכהבטחת התורה (ויחי מט, ו) שלעולם לא תפסק המלכות מזרע יהודה: "לא יסור שבט מיהודה.. עד כי יבוא שילה", "מלך המשיח שהמלוכה שלו". ודרשו חז"ל לשאלה במה מתבטאת מלכותו הנצחית של דוד בזמן הזה בה אין מלך בישראל, וביארו "אלו ראשי גליות שבבבל (ראה רמב"ם הלכות סנהדרין, "ראשי גולה שבבבל במקום מלך הם עומדין") ונשיא שבארץ ישראל" הממשיכים את מלכות דוד גם בזמן הגלות.

וכך ביאר ה[[של"ה]] (פרשת ויחי) ש"בכל דור ודור לא ימנע אנשים חשובים מיהודה ואם אינם במלכות זה הם במלכות אחר... וכלל העניין שלא תפסוק מיהודה ממשלה, יהיה ממשלה גדולה או קטנה, ודבר זה יהיה נוהג עד שיבא משיח, ואז עליו יקהתו כל העמים וימלוך בכיפה עולמי עד"}}".

סימן זה אינו רק יחוסו של משיח אלא מהותו העיקרית "להחזיר מלכות בית דוד"{{הערה|"מפשטות לשון הרמב"ם משמע שענין זה ("מלך מבית דוד") הוא (לא רק מצד ההבטחה ש"לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם", אלא) הגדר דמשיח" (הדרן על הרמב"ם תשמ"ו)}}{{הערה|1=ראה בהרחבה:[http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות] {{PDF}} עמ' 74}}.

[[הרבי הרש"ב]] העיד על שלשלת נשיאי חב"ד שהם ממשיכי מלכות דוד{{הערה|שיחת י"ט כסלו תער"ג}}: "חסידות תהי' עד משיח.. עלינו נאמר שלא יכבה נרו לעולם ועד".

הרבי מיוחס לדוד המלך בן אחר בן וגם בן אחר בת{{הערה|1=הרב שלום דובער וולפא, [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63386 הרבי מיוחס לדוד המלך: גם בן אחר בן וגם בן אחר בת]}}. כפי שהעיד הרבי בעצמו{{הערה|שיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב סעיף י"ג}}: {{ציטוטון|[[רבותינו נשיאנו]], שהינם מיוחסים לבית דוד משבט יהודה}}.

ב[[ט"ו אייר]] תשנ"א חילק הרבי קונטרס בשם "[[דבר מלכות]]" בו נדפסו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב"ם הלכות מלכים. חסידים ראו בכך רמז והסכמה לכך שהרבי עונה לתואר מלך.
{{תבנית:שלשלת יחוס המשיח}}

====• [[הוגה בתורה]]:====
[[תמונה:הוגה בתורה.jpg|left|thumb|250px|תמונה נדירה. הרבי הוגה בתורה בחדרו ב-[[770]]]]
מעלתו הראשונה של משיח היא 'הוגה בתורה', שכן המשיח הינו בעל דמות תורנית ובכוח זה גואל את ישראל{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"א עמ' 8}}, בכח התורה גם מבטל את ידי עשו{{הערה|פרקי דרבי אליעזר סוף פרק ל"ב}}, על פי חז"ל דרגת ההוגה בתורה הנדרשת ממשיח הינה, שמחדש חידושים לאחר ש"גרסת התלמוד ופרושו שגורה לו בפיו{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה יט, א}}.

כשהוכנס הספר [[היום יום]] להגהה אצל הרבי, הוסיף הרבי ברשימת הביוגרפיה שלו ביחס לילדותו: "לומד בשקידה עצומה ומצליח{{הערה|1=[[שלשלת היחס]], [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?27247& נדפס בספר היום יום, עמ' 21]}}".

הרבי הוא אחד המורים והוגי הדעות הפוריים והמעמיקים ביותר בתולדות העם היהודי. ברבבות [[שיחה|שיחותיו]], באלפי [[מאמר|מאמריו]], באין ספור [[אגרות קודש|אגרותיו]] הוא מאיר את כל הנושאים הקשורים בעולמה של היהדות.

היקף תורתו של הרבי חסר תקדים בספרות התורנית. משנתו משתרעת על כ-[[ספרי הרבי מילובאוויטש|300 ספרים]] שיצאו עד היום, המכילים: עיון ומחקר בכל תחומי הידע התורניים ב[[הלכה]], ב[[קבלה]], ב[[תורת הנגלה]] וב[[תורת החסידות]], פרקי הגות ומחשבה ותשובות ועצות לשואלים וזאת בשילוב של כל חלקי התורה: פשט, רמז, דרוש וסוד. [[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי לפני קהל חסידיו היו נמשכות לעיתים עד שבע ושמונה שעות. כל אותו הזמן שפע הרבי דברי תורה, הגות והדרכה, שכללו מאות ציטוטים מן המקורות. מעולם לא נזקק במהלך אותן ההתוועדויות לספר פתוח או לרישום כלשהו של הדברים בראשי פרקים.

ספריו של הרבי נמצאים כיום בכל בית יהודי. צוותים של תלמידי חכמים במכונים שונים ברחבי תבל עוסקים בריכוז חידושיו של הרבי, וכך יוצאים-לאור עשרות ספרים שמגישים את תפיסתו של הרבי בנושאים שונים ומגוונים.

====• [[עוסק במצוות כדוד אביו]]:====
הדגש בסימן זה הוא על כך שמשיח אינו רק מקיים את מצוות התורה בשלימות ובהידור, אלא אף עוסק בהם{{הערה|ר"ן, מסכת סוכה כה, א}}, בטרחה והשקעה. וזאת כפי דוד, שהקדים תשובה ומעשים טובים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}.

====• [[יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה]]:====
[[קובץ:כינוס השלוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"יכוף כל ישראל באמצעות שלוחיו", תמונה קבוצתית של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ומנהלי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברחבי העולם במהלך [[כינוס השלוחים]]]]
סימנו הנוסף של משיח, הוא בכך שיכפה את העם בקיום התורה והמצוות, כפיה זו אינה בכוח כי אם בדברים{{הערה|שגם נחשבת ככפיה. כתובות נג, א}}, בדרכי נועם{{הערה|הלכות ממרים ג: "בני אותן הטועים ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות וגדלו אותן עליו, הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגוים וגדלוהו הגוים על דתם שהוא אנוס.. לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשוך אותם בדרכי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה, ולא ימהר אדם להרגן"}}, בהשפעה פנימית ויראה להם דרך האמת{{הערה|שיחת [[אחרון של פסח]] תשח"י: "הפירוש במה שכתב הרמב"ם "ויכוף כל ישראל כו'" הוא שמשיח לא יתפעל מאלו שיטענו שצריך לילך אחר רוב דעות ויש צורך בדמוקרטיה, ואילו הוא דיקטטור וכו'. כיון שישנה רק אמת אחת האמת דאלקות, שנמסרה לנו על ידי תומ"צ. וכל הטענות אודות "צדק ויושר" כביכול - אם הם נגד התורה, הרי הם נגד האמת, ונגד הצדק והיושר"}}. כן, אינו יעשה זאת בעצמו, כי אם על ידי שלוחיו{{הערה|נתבאר על ידי הרבי ביחידות, ה' מנחם אב תשכ"ז - [[צדי"ק למלך]] ח"ו עמ' 176, [[קונטרס יחי המלך]] גליון 300 - להרב [[שניאור חיים גוטניק]]}}.

כפיית כל ישראל היא גם תיקון ל[[חורבן בית המקדש]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}, מכיון שאחת מסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים{{הערה|מסכת שבת קיט, ב}}.

מלשון הרמב"ם, מבאר הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}} שהשפעת המשיח היא אף על הצדיקים{{הערה|"לילך בה" - היא על צדיקים שלא חטאו, ו"לחזק בדקה" - לבעלי תשובה שעברו ופרצו}}.

גם את סימן זה מגלם הרבי. מעולם לא נעמד מנהיג לישראל, אשר נעמד מול מצב של ירידה וחלישות ביהדות בעקבות ה[[שואה]], וביומו הראשון על כס הנשיאות הצהיר שמשימתו היא להפיץ יהדות בכל מקום ומקום, ומשימה זו היא הקו המרכזי של הנהגתו לאורך
כל השנים, ונטל על עצמו את האחריות לדאוג לכל יהודי בכל קצוי תבל, באמצעות שלוחיו הקים את מפעל היהדות הגדול בעולם והגיע גם ליהודים הנידחים ועוררם לקיום תורה ומצוות, על ידי [[מבצעי המצוות]] אותם יזם. נוסף לכך, קיים הרבי את 'חיזוק בדקה', כאשר עורר והתריע רבות על עניינים הדורשים תיקון, כגון על שמירת [[שלימות העם]] במאבקו למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]],[[שלימות הארץ]] ו[[שלימות התורה]].

====• [[ילחם מלחמות ה']]:====
[[קובץ:אובמה מצמצם את הנשק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דמיטרי מדבדב, נשיא רוסיה וברק אובמה נשיא ארה"ב (8 באפריל 2010) מחדשים את ההסכם 'סטארט' לצמצום הנשק גרעיני שנחתם ב1992, זאת בעקבות התחלת פעולת משיח בעולם]]
הסימן האחרון אותו מביא הרמב"ם, הוא המלחמות אותם יערוך המשיח עוד בתקופת הגלות{{הערה|כמוכח מכך שעדיין יש מנגדים שאיתם צריך להלחם (שיחת פרשת חיי שרה תשנ"ב)}}.

מטרת המלחמות הם "להרים את דת האמת ולמלאות העולם צדק{{הערה|רמב"ם, הלכות מלכים פרק ד' הלכה ד'}}{{הערה|מטרות אלו יושגו עוד בתקופת הגלות ואילו המטרה הנוספת "לשבור זרוע הרשעים" תעשה בגאולה (לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 263)}}". אין הכרח שמלחמות אלו יערכו דווקא בזרוע. בדברי הנביאים וב[[מדרש]]ים אנו מוצאים תיאורים על עריכת המלחמות בשלום, באמצעות דיבור{{הערה|ישעיה י"א, ד: "והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע". ראה בפירוש מהר"י קרא לפסוק: "אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! - אומר: יבוא גובאי ויאכלנה" (מתוך מדרש)}} וברוחניות{{הערה|כחזקיהו שניצח במלחמה על ידי תפלתו, מבלי שיצא למלחמה גשמית. מלכים-ב', יט, טו}}{{הערה|1=ההיסטוריון אריה מורגנשטרן [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54973 מספר על שליחות שהטיל עליו הרבי, בו הוא רואה את אופן מלחמות ה' שמנהל הרבי] {{אינפו}}}}.

על דורנו העיד הרבי {{ציטוטון|שכבר רואים בפועל איך שנפעל ה"וילחום מלחמת ה'" וינצח בכמה וכמה ענינים, ודוקא מתוך מלחמה של שלום}}. כוונת הרבי היתה להתפרקות הקומוניזם, באותה תקופה{{הערה|עוד קודם לכן, בפורים תשי"ג הרג הרבי את סטלין במהלך התוועדות, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/529103 הסיפור המלא]}}, שנעשתה בלי מלחמה ושפיכות דמים, ומאז כל בני ישראל כמעט בכל מקום בעולם חפשיים לקיים תורה ומצוות כרצונם{{הערה|שיחת פרשת ויגש תשנ"ב}}.

בשנת [[תשנ"ב]] חתמו רוסיה וארצות הברית על הסכם לצמצום הנשק הגרעיני והעברת הכספים למטרות חינוך וצדקה, את אירוע זה ייחס הרבי להתחלת פעולתו של משיח (הדר בניו יורק){{הערה|שיחת שבת פרשת שופטים תשנ"ב}}.

===פסק דין===
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]
====הפסק הראשון====
בכ"ח ניסן תשנ"א, נשא הרבי שיחה שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו"{{הערה|[http://torah4blind.org/hebrew/dm54.pdf שיחת ליל כ"ח בניסן ה'תנש"א - ספר-השיחות תנש"א כרך ב עמ' 474] {{PDF}}}}{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=867"מחזה מאוים, מבהיל ומפחיד"] וידאו ויומן - {{אינפו}}}}. הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. במוצאי שבת ל' אייר התכנסו חסידי חב"ד לאסיפה דחופה בכפר חב"ד. במהלך האסיפה הועלתה הצעה על ידי הרב [[שמואל פרומר]], לערוך פסק דין מהרבנים שהרבי משיח. רעיון הפסק לא היה חדש, בעבר הרבי עצמו יזם{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב מרדכי אליהו שהגיע זמן הגאולה}} ופנה רבנים, מורי הוראה, שיפסקו שהגיע זמן הגאולה. ההצעה התקבלה ובאותו מעמד הכריז, מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[דוד חנזין]], בשם הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח.

באותו ערב, רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי אשכנזי]], כתב את הנוסח המלא של פסק הדין:

{{ציטוט|תוכן=מוצאי שבת קודש [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תשנ"א|שנת נפלאות אראנו]]

אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,

בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,

מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,

בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}

באותו לילה, הרב [[דוד]] נחשון ו[[אבי טאוב]] טסו לניו יורק, לחצר הרבי, על מנת להגיש לרבי את הפסק דין. למחרת בוקר, ב' אייר, נוספו ארבע חתימות נוספות של חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]] הרב יוסף אברהם העלער, הרב [[גרשון מענדל גרליק]], רבה של מילאנו, הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]], והרב [[גדליה אקסלרוד]] אב בית הדין בחיפה.

הרב נחשון חיכה לרבי ליד המקווה{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[אוהל]], היה טובל לפני כן במקווה}} וכשהגיע הגיש לרבי את פסק הדין, הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]].

לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס.

====הפסק השני====
[[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]
[[קובץ:הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]
במוצאי [[חג השבועות]], התקיימה אסיפה של רבני חב"ד בעולם שהגיעו לניו יורק לחג, שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות הרמב"ם וכך נכתב בין היתר:

{{ציטוט|תוכן=הרי ברור על פי דין תורת אמת שחל על הרבי הלכה זו ד"בחזקת שהוא משיח", שהרי נתקיימו בהרבי כל התנאים המנויים ברמב"ם הנ"ל|מרכאות=כן}}

הרבנים גם חתמו על כתב מינוי להרב נחשון ולטאוב שיסעו לקברי [[נשיאי חב"ד]] ברוסיה, להקריא את פסק הדין. ביום ראשון י"ג סיוון. במעמד [[חלוקת דולרים]] פנה הרבי מיוזמתו, לאבי טאוב, הגיש לו דולר נוסף ואמר: {{ציטוטון|ברכה והצלחה, זה עבור הנסיעה}} מיד למחרת ביום שני יצאה המשלחת למוסקבה משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על קברם של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]], במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]{{הערה|1=לקריאת יומן המסע והשתלשלות הדברים בקובץ [http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf העובדות שמאחורי הפסק] {{PDF}}}} ביום רביעי חזרה המשלחת ל770{{הערה|מספר הרב נחשון: כשהרבי יצא מתפילת ערבית, עבר לידנו ועשה בידו הק' תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומייד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו, כאומר "כבר הספקתם?", ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברנו.}}.

ביום ההילולא של [[האריז"ל]], ב[[ה' מנחם אב]], עלו על קברו בצפת מנין חסידים והקריאו את נוסח פסק הדין, על דו"ח שהוכנס לרבי על כך, ענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}} ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]].

בחורף תשנ"ב, לאחר חתימת הסכם לצמצום כלי הנשק בין רוסיה לארצות הברית{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68650 רוסיה וארה"ב: פירקנו את רוב הנשק הכימי והגרעיני]}}, בשיחה שנתן הרבי{{הערה|שבת [[פרשת משפטים]] תשנ"ב}}, ייחס את האירוע לכך שמשיח החל לפעול בעולם וזאת כתוצאה של פסק הדין שנתן לו את הכח:{{ציטוטון|רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים... שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם בערב שבת פרשת משפטים על דבר מעמד ומצב ד"[[וכתתו חרבותם לאתים]]", היא כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה (מלך המשיח) בא",... הפסק דין של הרבנים ו[[מורה הוראה|מורי הוראה]] בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו'. בחזקת שהוא משיח" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בוודאי" - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם}}.

לאחר כ"ז אדר תשנ"ב, ביקשו שוב הרבנים מהרב נחשון ומטאוב לנסוע קברי נשיאי חב"ד ברוסיה, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.

====הפסק השלישי====

הפסק השלישי נחתם על ידי חשובי הרבנים בראשות הרב [[פנחס הירשפרונג]] והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]]. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].

====הפסק הרביעי====
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] התארגנו מספר רבנים ב[[ארץ הקודש]] וניסחו את פסק הדין מחדש ובו מופיע: {{ציטוטון|הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין נביא. ומפורש בשיחותיו הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא, ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'מלחמת ששת הימים' וב'מלחמת המפרץ' ועוד ועוד. ועל כן מחוייבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו, מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}.

על הפסק חתומים מאות [[אדמו"ר|אדמו"רים]] רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים, בינהם: הרב [[אהרון יחיאל לייפער]], האדמו"ר מ[[נדבורנא]]. הרב [[אהרן רוזנפלד]], האדמו"ר מ[[פינסק קרלין]]. הרב [[אליהו שמואל שמרלר]], ראש ישיבות [[צאנז]] וחבר הנהלת 'מפעל הש"ס'. הרב [[יורם אברג'ל]], ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות. הרב [[יעקב יוסף]], רב גבעת משה וראש כולל חזון יעקב, בנו של הרב עובדיה יוסף. חכם [[רפאל אלאשוילי]], רב ראשי ליהודי יוצאי [[גרוזיה]]{{הערה|[http://www.chabad.info/files/pdf/psak.pdf רשימה מלאה של הרבנים] {{PDF}}}}.

וגם רבני חב"ד מכל העולם, בינהם: הרב [[יצחק הענדל]], אב בית הדין ב[[מונטריאול]]. הרב [[יצחק גינזבורג]] וכן חתנו של ה[[בבא סאלי]], הרב [[ישר אדרעי]].

את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.

==התייחסות הרבי==
הרבי לא הכריז על עצמו כמשיח באופן הצהרתי. פעמים רבות כשהתבטא הרבי בנושאים אלו, היה אומר זאת בקשר ל[[יוסף יצחק שניאורסון|חותנו]] הרבי הקודם, כשכוונתו לומר זאת על עצמו{{הערה|1="כך נהג הרבי (=הקודם), כשהיה רוצה לספר משהו על עצמו היה מספר זאת על אביו" (שיחות קודש תשי"ב עמ' 137)}}.

אולם בשיחותיו במשך השנים הביא לכך רמזים ברורים{{הערה|ד"ר יעקב גוטליב בספרו 'שכלתנות בלבוש חסידי' עמ' 174: "ואולם האמת צריכה להאימר: העיון בכתבי רמ"מ מוביל למסקנה כי רמ"מ ראה עצמו כמי שעליו הטילה ההשגחה העליונה להביא את הגאולה... התבטאויותיו ורמיזותיו הברורות בשנותיו האחרונות הן בבחינת "סופו מעיד על תחילתו"}}:

*דוגמה אחת היא הערה בסוף [[שיחה]] שהוגהה על הרבי טרם פרסומה, ובה מופיעים [[ראשי תיבות]] של המילה 'מיד' תוך אזכור שמו כמשיח בהמשך לשמות אדמו"רי חב"ד הקודמים: {{ציטוטון|לפי סדר הקירבה אלינו משיח (מנחם שמו) [[יוסף יצחק שניאורסון|יוסף יצחק]] ו[[שלום דובער שניאורסון|דובער]]}}{{הערה|1=הערה לשיחת פרשת משפטים תשנ"ב, תורת מנחם - התוועדויות, תשנ"ב חלק ב, [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15987&st=&pgnum=306&hilite= עמוד 282 הערה מספר 148].}}

*בשיחות אחרות מתעכב הרבי על דברי חז"ל{{הערה|סנהדרין צח, ב. "יש אומרים מנחם בן חזקיה שמו"}} שמשיח "מנחם שמו" (שמו הפרטי של הרבי הוא מנחם מענדל). ובכמה מקומות{{הערה|שיחת שבת פרשת תרומה תש"נ. וראה גם שיחת שבת פרשת האזינו תנש"א, "מנחם מענדל, שמו של משיח צדקנו וכינוי השם"}} מוסיף גם בנוגע לשמו השני מענדל, שהוא בגימטריא "צדק", ש"צדק" הוא שמו של משיח{{הערה|על פי הפסוק (ישעי' יא, ה) "והיה צדק אזור מתניו".}}.

*הרבי גם רמז בכך שאמר שביתו של הרבי, [[770]], הוא בגמטריא "בית משיח"{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] סעיף ז' הערה 92}} וכן אמר שההכרזה של משיח תבוא מחו"ל{{הערה|שיחת שבת פרשת חיי שרה סעיף י"ב הערה 108}}, זאת על פי דברי חז"ל{{הערה|הגמרא (סנהדרין צח) מספרת שמשיח נמצא ברומי, ובדורנו "פתחה של רומי", דהיינו המדינה הגדולה בעולם (גבורות ה' פרק י"ח), הוא באמריקה, שם יושב המלך המשיח ומצפה לגאולה. וכן מובא בשם המלבי"ם (רב"ב מקמניץ, קכ"ד) "שמשיח בהכרח שיבוא מאמריקה", וכן אמר בעל ה"דברי חיים" מצאנז (ספר ארצות החיים מכתב ו') "משיח יתגלה באמריקה"}}.

==פרסום זהותו של הרבי כמשיח==
[[קובץ:מנשר - הרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המנשר שהרב פריז פרסם]]
[[תמונה:ברוך הבא.jpg|left|thumb|250px|סטיקר הקמפיין ברוך הבא מלך המשיח]]
בנוסף ל[[נבואת הגאולה]] אותה ביקש הרבי{{הערה|שיחת פרשת שופטים תשנ"א: "ישנה ההוראה כנ"ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב"ה בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהי' ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגות היום-יום הרגילים, גם ב"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)", עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא".}} לפרסם, חסדי חב"ד רואים חשיבות גדולה בפרסום זהותו של הגואל. על אף שהרבי לא הורה זאת מפורשות, חסידים ראו בכך כמין הוראה סמויה{{הערה|1=הרב יחזקאל סופר, [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 מכתב לידיד ש"החמיץ"]: "האם לא ברי לך, ידידי, שאחר הדברים האלה, לא יוכל מאן דהו להתנצל על העדר פעולתו בפרסום הכי גדול ש"המינוי דדוד מלכא משיחא כבר היה... צריכה להיות רק קבלת מלכותו על ידי העם" (ש"פ משפטים נ"א) בטענה: לא קיבלנו הוראה מפורשת מהרבי לפרסם, את מי צריכים לקבל עליהם כמלך המשיח? ואולי התכוון שיקבלו עליהם את מלכות דוד בן ישי הידוע מספר שמואל? התתאר לך את מבט הנזיפה הכפול ומכופל ביום ההוא?!}} וחשיבות רבה בכדי שהעם יוכל לקבל את מלכותו{{הערה|כפי שביקש הרבי בשיחה משבת פר' משפטים תשנ"א "המינוי דדוד מלכא משיחא הרי כבר היה כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו", '''צריכה רק להיות קבלת מלכותו''' על ידי העם וההתקשרות בין המלך והעם בשלימות הגילוי בגאולה האמיתית והשלימה".}} ועל מנת לזרז את הגאולה{{הערה|כפי שאמר הרבי בשיחת ז"ך חשון תשמ"ט: "הזכרת שמו של משיח - "איש צמח שמו" - ממהרת ומזרזת עוד יותר את ביאת צמח, תיכף ומיד ממש".}}.

כבר שנים רבות לפני שהחל הרבי לעסוק באופן מוגבר בפרסום משיח, חסידים רבים פנו אל הרבי במכתבים בתואר "מלך המשיח"{{הערה|1=כך לדוגמא כתב הרב [[שלום בער קסלמן]] (פירוט נרחב בנספח לספר על אביו ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיצא לאור בשנת [[תשע"ג]]), [[אברהם פריז]] (בספר שנדפס עליו נתפרסמו חלק ממכתביו לרבי הנושאים תוארים אלו, קטעי מכתבים נתפרסמו גם ב[http://www.beismoshiach.org/pdf/349/Mas349_B_1.pdf בית משיח גליון 349 עמוד 39]), ועוד.}}, הרבי קיבל מכתבים אלו ואף השיב אליהם.

עם זאת, בשנים הראשונות התנגד הרבי לפרסום. יוזמת הפרסום הראשונה, היא משנת [[תשכ"ה]], אז הפיץ הרב [[אברהם פריז]] כרוזים בהם נכתב: "בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם כי הנה המלך המשיח... כבר נמצא עתה כאן איתנו, הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש". עוד לפני פרסום הכרוז דיווח על כך הרב פריז לרבי והרבי לא השיב. לאחר פרסום הכרוז, מספר אנשים התלוננו בפני הרבי, אז ביקש הרבי להפסיק את החלוקה{{הערה|1=[[משה סלונים]], [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29506 פרקי הסטוריה], נדפס בספר [[והוא יגאלנו]].}}.

בשנת [[תשמ"ג]] פרסם ר' [[משה סלונים]] קובץ (במימונו של ר' [[זושא ריבקין]]), בו הסביר באריכות מדוע [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]]. הרבי דרש להפסיק את פרסום הקונטרס{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=127 איגרת לידיד" - הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ב], המענה נדפס גם ב[[ימי תמימים]] חלק ו'}}

בשנת [[תשמ"ד]] הכין הרב [[שלום דובער וולפא]] לדפוס את הספר [[יחי המלך (ספר)]], בו רמז ברורות כי הרבי הוא המלך המשיח. בקיץ של אותה שנה הורה הרבי בחריפות לעצור את הוצאת הספר. כמו כן, בשבת פרשת [[בראשית]] [[תשמ"ה]] דיבר הרבי בחריפות על כך שכתוצאה מפרסום זהות הגואל יכולים לבוא עניינים שליליים והרחקת יהודים מ[[לימוד החסידות]], ולכן אין לפרסם את זהות משיח.

החל מ[[תשנ"א]] (1991) חסידים הבחינו בכך שהחלה "תקופה חדשה" ביחס הרבי לפרסום זהות משיח. את האישור הראשון קיבל הרב [[זמרוני ציק]], מנהל בית חב"ד בבת ים. לאחר שיחת הרבי בחורף תשנ"א, שאל הרב צ'יק את הרבי: {{ציטוטון|לאור דברי הרבי אודות "[[שנה שמלך המשיח נגלה בו]]" ו"ענוים הגיע זמן גאולתכם", שזו הכרזתו של מלך המשיח על פי המדרש - מבקש אני לאפשר לי לפרסם שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח.}}, על כך ענה לו הרבי: {{ציטוטון|כמדובר בהתוועדות בארוכה לפי ערך, אזכיר על ה[[ציון]]}}{{הערה|נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40}}. מענה זה היה הפתח הראשון לסדרת מענות נוספות בהם אישר הרבי את הפרסום.

בקיץ תשנ"א שאל הרב וולפא את הרבי האם אפשר שוב להדפיס את ספרו, הוראת הרבי הייתה אישור להדפסת הספר לאחר התייעצות עם ידידים מבינים, שימחקו קטעים העלולים להרחיק יהודים. לאחר שהספר עבר את הגהתם של שלושה מאנ"ש{{הערה|הרבנים [[מענדל ווכטר]], [[יצחק גולדברג]] ו[[מנחם ברוד]]}}, בתאריך י"ז חשון תשנ"ב, ענה הרבי על הדפסת הספר: {{ציטוטון|נתקבל, תשואות חן, תשואות חן, מצורף בזה, שיוציא לאור, שיחליפו במכורך{{הערה|היינו שידפיסו עם כריכה.}} - ותשואות חן מראש. ויהא בהצלחה ולבשורות טובות, אזכיר על הציון לכל הנ"ל}}.

בדומה לזאת גם קיבל הרב [[יונה אבצן]] אישור להדפסת הספר [[מגולה לגאולה]], אותו שלל הרבי לפני כן{{הערה|1= [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=11267 הספר ש"יעורר מלחמה" מקבל אישור מהרבי] {{אינפו}}}}.

התיחסותו של הרבי לפרסומים במהלך השנים [[תשנ"ב]] (1992) -[[תשנ"ד]] (1994) היו שונות, לרבים מה[[שלוחים]] אישר הרבי לפרסם את זהותו כמלך המשיח, אך התנה זאת בשיקול הדעת של "חב"ד של אתר" - הרבנים והשלוחים המקומיים{{הערה|מענות כעין אלו קיבלו הרב [[נחמן ברנרד]] מדרום אפריקה והרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], [[מרא דאתרא|רב קהילת חב"ד]] ב[[לוד]].}}. וכן לשלוחים שדיווחו כי עסקו בפרסום זהות הרבי ועידוד ל[[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]], ענה הרבי בעידוד והביע שביעות רצון מהפרסום. מאידך, ל[[שליח]] הרב דוד אליעזרי ענה הרבי בניד ראש כי אין עיקר עניינם של השלוחים כיום לפרסם כי הרבי הוא משיח{{הערה|הרב [[שניאור זלמן הרצל]] בספרו 'שליט"א - אמונת החסידים בדור השביעי', מסביר את התשובות הסותרות בכך שהרבי מיתן את המתונים ואישר לאלו החפצים בכך, על פי הכלל 'כפי ששואלים כך עונים', היינו, שהתשובה מתיחסת לפני השואל, מי ששאל 'כיוון שהפרסום מזיק לעבודת השלוחים, האם להמשיך לפרסם', ענה הרבי שלא, ואלו שביקשו את רשותו להמשיך ולפרסם - ענה הרבי שכן.}}.

את התנגדותו הנחרצת של הרבי בעבר, אל מול אישור הפרסום בשנים האחרונות, הסביר [[חוזר|חוזרו]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]]: {{ציטוטון|הציווי לא לומר על הרבי שליט"א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות. הרי הכל מודים שבקרוב ממש כאשר הרבי שליט"א יקבל הוראה ונתינת כח מאת הקב"ה להתגלות כמלך המשיח, לבנות בית המקדש ולקבץ נדחי ישראל - בודאי שאפשר יהיה לומר בפה מלא שהוא מלך המשיח, ומזה מובן שמלכתחילה הציווי הזה היה עתיד להשתנות}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=28818&lang=he ראיון] ב[[שבועון כפר חב"ד]], שבט תשנ"ג, גיליון 558, עמוד 15. וכן הוסיף: "אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה..."}}.

בשנת [[תשנ"ג]] (1993) הוציא הרב וולפא את ספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]] כהמשך לספרו הקודם, בספר זה מוסבר כיצד סימני המשיח מתקיימים ברבי. הספר קיבל הסכמות מרבנים רבים, אף מחוץ לחב"ד, כגון: הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]] והרב [[מאיר מאזוז]]. הרבי אישר את תרגומם של פרקים מסויימים מתוך הספר לשפות אחרות, אך התנה זאת באישורם של הרבנים והשלוחים המקומיים.

[[קובץ:ברוך הבא מלך המשיח3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלט "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" שנתלה ב[[770]] מול הרבי]]
לקראת [[חנוכה]] תשנ"ג, יצאו [[ניידות חב"ד]] בקמפיין תחת הסלוגן "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" המלווה בתמונתו של הרבי. הקמפיין זכה לברכתו של [[הרבי]]{{הערה|1=ראה מכתב וועד רבני אנ"ש בה מאשרים את הקמפיין לאור ברכת הרבי. [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79175 הרבנים, העסקנים והשלוחים כותבים על שיירת הטנקים]{{תמונה}}}} וכיוון שכך, גם לעידודם של רבני חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/397.pdf מכתב הרב אשכנזי התומך בשיירה] {{PDF}} עמ' 15}} וקיבל הד תקשורתי נרחב.

אחד מפוליגלים אלו עם הכיתוב 'ברוך הבא מלך המשיח', אף נתלה ב-[[770]] בשנת תשנ"ג, והיה למראה עיניו של [[הרבי]]. בשלט זה לא הופיע תמונתו של הרבי, כפי המתאים להלכה האוסרת תליית תמונות בבית הכנסת{{הערה|טושו"ע או"ח סימן צ סכ"ג.}}. השלט נתלה בראשונה מול מקום מושבו הזמני של הרבי ב[[מרפסת]] ואחר כך הועבר לקיר הצפוני לשמאלו של הרבי.

באותה שנה לקראת חודש [[מנחם אב]] אישר הרבי לראשונה, להוסיף את התואר 'מלך המשיח' לשמו בתוך הספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]] שיצא בהוצאת הספרים הרשמית של חב"ד, [[קה"ת]]{{הערה|1=[http://www.hageula.com/tishrey/video/8887.html הרבי מליובאוויטש אמר לכתוב עליו את התואר "מלך המשיח"]{{וידאו}} - עורך הספר הרב [[שלמה חיים בלומינג]] מספר את השתלשלות הסיפור}}.

במשך השנים ממשיכים חסידי חב"ד לפרסם את [[בשורת הגאולה]] עם דגש על זהותו של הגואל. בין היתר נוסדו הארגונים [[האגודה למען הגאולה]], [[מטה משיח]], [[ממ"ש]] ואחרים המתעסקים בהפצת הבשורה באמצעות קמפיינים, עלונים וכינוסים.

====פירסום בעיתונים====
בחודש [[טבת]] [[תשנ"ג]] יצא הרב [[יצחק שפרינגר]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75455 הרב שפרינגר: הרבי אישר לי לפרסם זהות הגואל].}}, במבצע פרסום זהותו של משיח, בקנה מידה עולמי. במסגרת המבצע, פרסם בעיתון ה"ניו-יורק טיימס" ובעיתונים נוספים, סידרת מודעות בהן התבשרו הקוראים כי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח, וכדי לקבל את פניו עליהם לקבל את מלכותו ולהוסיף במעשים טובים. המודעות התפרסמו בשפות [[אנגלית]], [[יידיש]] ו[[לשון הקודש]].

בעקבות מספר עסקנים שטענו כי פרסום בקנה מידה עולמי על ה[[אמונה]] כי הרבי הוא המשיח, עלול להיגרם נזק לתדמית של [[חב"ד]], ולאור כך ביקשו מהרב שפרינגר לקבל אישור מפורש מהרבי לפרסום בעיתונות הכללית. אותם עסקנים טענו גם שפרסום עולמי חודר לתחומי פעילות של [[שלוחים]] אחרים שלאו דווקא חפצים בכך.

לאחר שהמודעות היו מוכנות, הכניס אותם לרבי, כל מודעה בנפרד, והמזכיר ר' [[לייבל גרונר]] הקריא לפני הרבי את תוכן המודעות, והרבי נתן את הסכמתו לפירסום.

לשם הבהרת דעתו החיובית של הרבי על פרסום המודעות, ביקש ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי, שר' לייבל יכתוב על דף תיאור מדוייק מהסכמתו של הרבי. ר' לייבל אכן כתב תיאור על אישור הפרסום שעורר הדים בקרב חסידי חב"ד.
{| align=center
|<gallery widths="150px" heights="200px" perrow="3">
תמונה:Shpringer.jpg|המודעה שהדפיס בעיתונות הישראלית באישור [[הרבי]]
תמונה:springer - 2.jpg|המודעה שהדפיס בעיתונות האמריקאית באישור [[הרבי]]
תמונה:Maane_springer.jpeg|כתב ידו של [[לייבל גרונר]], המביא את תשובתו של [[הרבי]]
</gallery>
|}

==קבלת המלכות==
[[קובץ:קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב קבלת המלכות שהוגש לרבי, עליו חתמו 250 איש, ד' אייר תשנ"א]]
[[קובץ:קבלת המלכות - מענה הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה הרבי שנכתב על ידי המזכיר הרב גרונר]]
[[קובץ:דוכן קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוכן לקבלת המלכות, מירון, תשס"ט]]
===הרקע===
בסוף זמן הגלות כשעומדים על סף הגאולה, ישנו מצב של שינה במלך המשיח{{הערה|שיחת שבת פרשת וארא, סעיף ג'}} ועל ידי שהעם מקבלים עליהם את מלכותו של מלך המשיח הם מעוררים את התחדשות המלוכה שלו{{הערה|אור התורה לנ"ך חלק א' עמ' תעא-ב}}, העם לא בוחר את המלך{{הערה|כיון שהמינוי הוא מאת ה', כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו"}}, אך על העם לזהות את מלך המשיח עוד קודם הגאולה כבר בסוף זמן ה[[גלות]] ולקבל את מלכותו כמלך המשיח. הכוונה במצות מינוי מלך היא שעל ידי שהעם בטלים למלך, שהוא בטל בתכלית ל[[אלקות]], מתחזק בבני ישראל הביטול למלכות שמים{{הערה|[[דרך מצוותיך]], מצות מינוי מלך}}.

בתאריך ב' ניסן תשמ"ח נשא הרבי שיחה בה הסביר, אשר קבלת מלכותו של מלך המשיח מתבטא בהכרזה "יחי המלך", שתוכנה היא ענין ההכתרה{{הערה|שיחת ב' ניסן תשמ"ח סעיפים ד'-ה'}}, הכרזה זו היתה במלכי בית דוד בעת הכתרתם{{הערה|מלכים א', א' לד-לט}} והוסיף הרבי{{הערה|שיחה הנ"ל סעיף יב, וראה הושע ב, ב שלאחרי שבני ישראל יתקבצו וימנו עליהם את מלך המשיח - אז יעלו מארצות הגולה}} שכשנסיים את הכרזה זו {{ציטוטון|בזריזות הכי גדולה הקשורה עם שמחה וחיות נזכה לזריזות אצל הקב"ה... לגאול את בני ישראל בזריזות הכי גדולה תיכף ומיד ממש}}.

הקשר בין המלך לעם, נוסף על כך שהם מקבלים את חיותם מהמלך, מציאותו של המלך תלוי בעם: "אין מלך בלא עם"{{הערה|1=רבינו בחיי, פרשת וישב, לח, ל. שם ר"פ בלק. וראו עוד [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25048&hilite=a74fe300-d5e1-4371-b8ad-d6906161185a&st=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A2%D7%9D תורת מנחם.]}} ולכך ביטול זה של העם המתבטא בהכרזה זו, לא רק פועלת את התגלות המלוכה, אלא מוסיפה חיים בחיי המלך כפשוטו{{הערה|שיחת ב' ניסן תשמ"ח סעיפים ד'-ה'.}}.

בשיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב, הסביר הרבי, שלאחר שה[[מציאות של משיח]] כבר ישנה, הכרזת "יחי המלך" מביאה לכך שיתגלה בפועל{{הערה|[http://www.chabad.info/images/notimage/57443_he_6.pdf השליחות היחידה] {{PDF}} עמ' 30}}: {{ציטוטון|ההפטרה דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם".. שתוכנה של הכרזה זו הוא התגלות מציאותו דמלך המשיח. ועל ידי זה ולאחרי זה באה התגלותו לעין כל על ידי פעולותיו כו'}}.

האופן העיקרי של קבלת המלכות הוא דווקא בדיבור, כפי שמסביר הרבי{{הערה|שיחת יום ב' דר"ה תשל"ז}}{{ציטוטון|מלכיות הוא ענין הדיבור, כיון שבנוגע לההכתרה לא נוגע הרי המחשבה, אלא העיקר הוא ענין הביטול, שזה מתבטא בענין הדיבור דוקא, שאומרים יחי המלך וכיו"ב}}.

בשנת [[תש"ל]] בעקבות בקשת הרבי להקים 71 מוסדות חדשים, יזם הרב [[בן ציון שם טוב]] הצעה לפיה ילמדו חסידי חב"ד את מצוות מינוי מלך מתוך הספר [[דרך מצותיך]] זאת מכיוון "שכולנו מצפים ומחכים לרגע שנוכל לקיים את מצות "מינוי מלך", בקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח, וכאשר נלמד זאת כולנו במיוחד ב[[י"א ניסן]], בוודאי יעורר הדבר למעלה ויגרום ויפעל שאכן נוכל לקיים זאת בפועל בהתגלות", הרבי הגיב בחריפות לההצעה {{ציטוטון|פשוט אין הזמן גרמא כלל וכלל לזה}}. כשראה הרב שם טוב את התשובה, שמח מאוד ואמר: {{ציטוטון|קודם כל, הרבי כותב שעתה אין הזמן גרמא לזה, ומזה מוכח שבעתיד אכן תבוא העת שכן יהיה הזמן גרמא לזה!}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/74196_he_1.pdf הרב לוי יצחק גינזבורג] עמ' 6: ועוד הוסיף הרב [[מענדל פוטרפס]] ואמר: אכן, מצינו שישנם דברים מסויימים אצל רבותינו נשיאינו שצריכים לבוא דוקא מלמטה, ואילו מצידם, "מלמעלה", אין הם מסכימים כלל בתחילה, ורק אחר כך אולי נותנים איזה שהוא רמז בלבד, ו"חסידים זיינען דאך קלוג" (=הרי הינם פקחים), ואם כן צריכים "לחטוף" כל שביב של גילוי כזה בשתי ידיים, ולנסות שוב ושוב עד שהדבר יתקבל}}.

===הכרזת ושירת 'יחי אדוננו' בפני הרבי===
[[תמונה:כינוס השלוחיםPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|כסלו תשנ"ד. שלוחי הרבי בחזית 770 עם שלט ה'יחי']]
המשפט [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]], הפך בשנים האחרונות לסיסמת הדגל בחסידות חב"ד. נוהגים לכתוב זאת בכל פרסום ורבים אף חובשים כיפה עליה מצוין משפט זה. הכרזה זאת מבטאת את קבלת מלכותו של הרבי על ידי מי שאומרה. ההכרזה נאמרה והושרה בפני הרבי פעמים רבות ואף קיבלה את עידודו.

הפעם הראשונה בה הוכרזה בפני הרבי בנוסח המלא{{הערה|עד אז היו מכריזים בפני הרבי "יחי אדוננו מורנו ורבינו" בלבד}}, היה בשבת פרשת [[תזריע-מצורע]], ו' אייר תשנ"א. לפני השבת הכניס הרב נחשון בקבוק [[משקה]] למזכירות הרבי, על מנת לקבלו מיד הרבי ב[[התוועדות]] בשבת עצמה. במהלך ההתוועדות בשבת, קרא הרבי להרב נחשון לקבל את הבקבוק. הרב נחשון קיבל מהרבי את הבקבוק והכריז: כיוון שלאחרונה היו פסקי דינים על ידי רבנים ובתי דין בישראל שהגיע עת הגאולה, ולאחרונה ממש ישנם פסקי דינים שהרבי הוא מלך המשיח והוא צריך להתגלות ולגאול את עם ישראל, לכן אנחנו מקבלים עלינו בזאת את מלכותו של הרבי מלך המשיח, לעשות כל מה שיבקש מאיתנו במסירות נפש, ואנחנו כולנו מכריזים: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! הקהל היה בהתרגשות עצומה מהמעמד ההיסטורי וענה אחריו: יחי, יחי, יחי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf יומן מהשבת] {{PDF}} עמ' 16}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57766 העדכון לשלוחים] הרב גדליה שמטוב מעדכן את השלוחים בעולם על אירועי השבת}}.

במוצאי שבת לפני תפילת ערבית, הכריזו זאת שוב בפני הרבי, כשהפעם הוצמד למילים [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|הלחן שהושר עד אז עם המילים: 'זאל שיין זיין די גאולה]], הרבי עודד את השירה.

ביום שני ט"ו אייר [[תנש"א]] אחרי תפילת מנחה, הרבי חילק את הקונטרס [[דבר מלכות]], בסיום החלוקה החלו לשיר "יחי אדוננו" והרבי עודד בידו את השירה{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 ט"ו אייר תשנ"א, הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] - {{וידאו}}}}. גם אחרי תפילת ערבית באותו יום, כשיצא הרבי עודד את השיר הנ"ל בחוזק רב.

בשנת תשנ"ג, יצא הרבי לעיתים להתראות עם חסידים דרך [[המרפסת]], בימים אלו שרו עשרות פעמים את השיר "יחי אדוננו" בפני הרבי ובכל פעם הרבי עודד את השירה{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%F0%E6%EB%F8%E9%ED%20%E5%F0%F2%F9%E9%ED הרבי מעודד את שירת "יחי אדוננו בתשנ"ג]{{וידאו}} - עשרות סרטי וידאו של עידוד השירה בשנת תשנ"ג}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72586 יומן] ו[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 וידאו] מכינוס השלוחים תשנ"ג בו יצא הרבי לבאנקעט סיום הכינוס ועודד את שירת היחי}}.

===התייחסות הרבי להחתמות===
בחודש אייר תשנ"א, בעקבות [[השיחה הידועה]] הוקם בקראון הייטס [[המטה העולמי להבאת המשיח]], עם יסודו של ארגון התקיימה אסיפה ב[[770]], במהלכה חתמו 250 מחסידי חב"ד על טופס בו הם מקבלים את מלכותו של הרבי:
{{ציטוט|תוכן=כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, הננו החתומים מטה מקבלים עלינו את עול מלכותו, של הרבי מלך המשיח ולעשות כל מה שירצה מאיתנו בכל מה שיבקש מאיתנו ובכל הענינים, ולעשות את כל זה במסירות נפש|מרכאות=כן}}

למחרת האסיפה, ערב שבת פרשת תזריע מצורע, ו' אייר, הגיש הרב דוד נחשון את החתימות למזכיר הרב גרונר על מנת שיכניס אותם לרבי, לאחר זמן קצר יצאה התשובה:
{{ציטוט|תוכן=נתקבל ותשואות חן, ותהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמן גרמא, כנתינת כח דחכמינו זכרונם לברכה וברכתם דכל המוסיף מוסיפין לו, ובמיוחד ברכתו דהקב"ה שתוספתו מרובה כו'.

והזמן גרמא שבאים מחודש ניסן והשפעתו ונכנסים לחודש אייר (ר"ת האבות ורחל- רגל הד') כמפורש בכמה מקומות.

בשנת ה(י') ת(הא) ש(נת) א(ראנו) נ(פלאות). אזכיר על ה[[האוהל|ציון]]".|מרכאות=כן}}

* בח' אייר תנש"א כתב הרב דוד נחשון עם עוד כמה מחסידי חב"ד, שבאסיפה של למעלה מעשרה עסקנים ומשפיעים הוחלט להמשיך את החתמות 'קבלת המלכות'. על מכתב זה - שצורפו אליו עוד חתימות - השיב הרבי: "אזכיר על הציון ויבשר טוב".

* בחודש כסלו תשנ"ב, השיב הרבי לרב דוד נחשון, על דו"ח מהחתמת אנשים על טופסי 'קבלת המלכות' ועל הרצאה שמסר בנושא "הרבי כמשיח" בערב מיוחד בו נכחו גם אישי ציבור: "ויקויים בהם מי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות וכו'. אזכיר על הציון".

===פעילות הנשים===
[[קובץ:נשים מגישות קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב' מר חשון תשנ"ב, נשי חב"ד מגישות לרבי קופסה ובה חתימות של נשים המקבלות את מלכותו של הרבי]]
[[קובץ:תוף יחיPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px| גברת ח. כהן מגישה לרבי תוף עליו הכיתוב "{{יחי}}"]]
בשנת [[תשנ"ב]] בחלוקת ה[[לעקאח]] ב[[הושענא רבה]], עברה לפני הרבי קבוצה של עשר נשים מנשות חב"ד, שהגישו לרבי מעטפה המכילה חתימות של נשים המקבלות עליהן את מלכותו של הרבי. דוברת המשלחת אמרה: "אנחנו כאן, מניין נשים "עם קשה עורף" מבקשות מהרבי שיתגלה לעין כל כמלך המשיח ויוציאנו מהגלות מיד". בתגובה, נתן הרבי דולר ואמר: {{ציטוטון|אמן, הצלחה רבה, בשורות טובות. בשביל המכתב, בשביל הפ"נ ובשביל השמות}}. בהמשך לכך, נערך בראש חודש [[מר חשוון]] כינוס מיוחד שמטרתו המוצהרת היא: לעורר את העם לקבלת מלכותו של הרבי, בפרט על ידי החתמות על ההצהרה לקבלת מלכותו. ההזמנה לאירוע, נשלחה לרבי שנתן את עידודו לכך {{הערה|על ההזמנה ענה הרבי: {{ציטוטון|אביא את המצורף בזה בעזרת השם על הציון. והזמן גרמא}} במכתב נוסף ששלחו, כתבו הנשים שהכינוס מתקיים בזכות ובעקבות העידוד שניתן מהרבי לכך בהושענא רבה. על מכתב זה, השיב הרבי: {{ציטוטון|ויהא בהצלחה רבה, והזמן גרמא והענינים, אזכיר על הציון}}}}.

לאחר הכינוס, הכינו הנשים דו"ח מפורט, בו נכתבו הנושאים המרכזיים שנידונו במהלכו, ביניהם: הצורך לעורר את מידת המלכות של המלך על ידי קבלת המלכות, הכח המיוחד והחובה של נשי ישראל בהבאת הגאולה והחשיבות המיוחדת של המכתב והחתימות. על דו"ח זה השיב הרבי: {{ציטוטון|אזכיר על הציון עוד הפעם להמשך הצלחה רבה ונפלאה בכל מכל וכו'}}. למחרת הכינוס, ב[[חלוקת דולרים]], ניגשו קבוצת נשים והביאו לרבי קופסא ובתוכה טפסי חתימות קבלת המלכות{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 נשות חב"ד מגישות טפסי קבלת המלכות לרבי]{{וידאו}}}}. דוברת הנציגות אמרה: "ברוך השם יש פעילות נפלאה במבצע 'ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם' - ומצאו, ומתפשט תחת נשי חב"ד, ובכל העולם כולו ולכל השלוחות, אנו מקבלות בזה, נשי ובנות חב"ד את פני משיח צדקנו, הרבי, ויוליכנו קוממיות לארצנו" הרבי השיב: {{ציטוטון|אמן}} (התבונן בקופסא, ואמר:) {{ציטוטון|זה בשבילי? בשורות טובות}}, (שוב התבונן בקופסא ובחתימות, והוסיף:) {{ציטוטון|בשביל כל הענינים צריך לשלם לצדקה ותהיה הצלחה רבה, וללכת מחיל אל חיל עד שתלכו אל אלקים בציון בגאולה האמיתית והשלימה. ברכה והצלחה, הצלחה רבה}}.

לקראת חודש [[טבת]], התקבלה ההחלטה בארגון [[נשי חב"ד]] ב[[קראון הייטס]] על עריכת כינוס לנשות השכונה והאיזור שיתקיים ב[[770]], תחת הכותרת "סעודת קבלת פנים למשיח צדקנו", עם שלבי התכנון, דיווחו בארגון על כך לרבי, שהשיב: {{ציטוטון|אזכיר על הציון והזמן גרמא והענינים ויהא בהצלחה רבה וכו'}}.

מאוחר יותר התקבלה החלטה שלא להשאיר את האירוע במסגרת פנימית, אלא לפרסם אודותיו בעולם כולו. בעקבות כך הוחל בפרסום על כך הגיע מענה נוסף וברכה מיוחדת: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן ותהא פעולה נמשכת ובהוספה}}.

בעיצומו של הערב, פנו נציגות הנשים במכתב לרבי, בשם כל המשתתפות בכינוס ב-770 וכל המשתתפות באמצעות השידור - בכל רחבי העולם ובשם כל בית ישראל שמוכן ומצפה ברגע זה להתגלות המלך. בין השאר, נכתב שם: "הוד מלכותו כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, נשי ישראל בכלל ונשי חב"ד בפרט, מוכנות לקבל את פני משיח צדקנו ולשמוע את דברי כבוד קדושתו באופן של "תורה חדשה מאתי תצא" בסעודה שערכו לכבודו, ומתפללות שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה עם ענני שמיא וכו' תיכף ומיד ממ"ש" על מכתב זה השיב הרבי: {{ציטוטון|וכל המברך מתברך בברכתו של הקב"ה שתוספתו מרובה על העיקר, ובמיוחד ברכה מיוחדת בזמן מיוחד. אזכיר על הציון}}.

במהלך הערב נעמדה הרבנית סימה אשכנזי מ[[כפר חב"ד]], והכריזה "{{יחי}}"{{הערה|לימים סיפרה שחששה שמא עשתה דבר שאינו לרצונו של הרבי. אך למחרת, כשעברה בחלוקת הדולרים וכן במענות שנתקבלו בימים שלאחרי, הסתבר שמעשה אמיץ זה, היה לרצון הרבי וסלל את הדרך לקבלת המלכות בשלימות}}.

הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]] מ[[מרכז שידורי חב"ד]] הכניס לרבי דו"ח על 129 נקודות בערים ומדינות ברחבי העולם, שהשתתפו בשידור חי בסעודת ה'מלוה מלכה', על כך השיב הרבי: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן על הנחת רוח שגרם וגורם, אזכיר על הציון}}{{הערה|1=צילום הדו"ח ומענה הרבי [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66313&search=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%94+%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&page=1 20 שנה: העובדות והמענות של כנס קבלת המלכות] {{אינפו}}}}.

לאחר זמן, נשי חב"ד בלונדון, שלחו דו"ח לרבי ובו פירוט מפעולותיהן בלימוד ענייני משיח, בתשובה הורה הרבי לפעול בקשר ובתיאום עם נשי חב"ד שב[[קראון הייטס]] כשהרבי מדגיש במיוחד על הפעולה האחרונה: {{ציטוטון|נתקבל והמצורף בזה ותשואות חן ויהא בהצלחה רבה ובטח עומדות בקשר עם נשי חב"ד תחיינה דכאן לדעת על דבר חגיגתן כאן לאחרונה. אזכיר על הציון}}{{הערה|1=ראה בהרחבה את כל השתלשלות האירועים בקובץ [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]}}.

===מעמד קבלת המלכות===
{{ערך מורחב|ערך=[[מעמד הסאטלייט]]}}
[[קובץ:י' שבט תשנ"ג.jpg|200px|thumb|left|קריאת רבני חב"ד להשתתף במעמד ה'[[סאטלייט]]' (י' שב"ט תשנ"ג)]]
[[קובץ:תשנג.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרבי במעמד]]
לקראת [[י' שבט]] [[תשנ"ג]] התאספו כמה פעילים מ[[המטה העולמי להבאת המשיח]] ביניהם: הרב [[שמואל בוטמן]], הרב [[מנחם גערליצקי]], הרב [[יעקב שפריצער]], הרב [[משה רובשקין]], הרב יוסי פאריז והרב [[זושא זילברשטיין]] והחלו בארגון המעמד שבמרכזו קבל מלכותו של הרבי על ידי הכרזת 'יחי'. יחד עם הכינוס תוכנן לשלב גם את חגיגת סיום ציור, על ימות המשיח, שעורך הצייר מר [[מיכאל שוורץ]]. הציור שצויר, על פי בקשת הרבי מהצייר בעבר{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1760 סיפורו של הציור]{{וידאו}}}}, הסתיים כבר בי"א ניסן בשנה הקודמת (תשנ"ב) אך עקב המאורעות נדחה, לקראת הכינוס ביקש מר שוורץ מהרבי לסיים זאת בי' שבט, והרבי השיב בחיוב. במשך השבוע הקודם לאירוע, הכניסו המארגנים את תוכנית הכינוס ובקשת ברכה, והרבי נענה בראשו לאות חיוב.

בעקבות הפרסום, גורמים שונים בחב"ד החלו להצר את צעדי המארגנים{{הערה|1= הרב [[שמואל בוטמן]], [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21382 מאחרי הקלעים של קבלת המלכות] בראיון ל[[שבועון בית משיח]]}}, הרבנים שחששו מכך פרסמו אזהרה שלא לפרסם את האירוע בתקשורת, ביום חמישי ו' שבט, שלושה ימים לפני הכינוס שתוכנן ליום ראשון, הכניסו המארגנים, אל הרבי, את כל פרטי התוכנית, ביניהם: שידור ישיר מהמעמד לכל העולם באמצעות ה'לוין'. הרבי השיב ב'הסכמה וברכה' לתוכנית. בעקבות הסכמת הרבי לשידור המעמד, התכנסו הרבנים על מנת לבטל את הודעתם הקודמת, וכך כתבו: {{ציטוטון|הבהרה- לאור הסכמה וברכה מפורשת מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א (ושנמסר על ידי המשב"ק הרב לייבל שי' גרונר) לעשות סאטעלייט (הוק-אפ) ביום ראשון ט' שבט בשעה 5:00 אחה"צ, הננו להודיע שאין לאחר דברי המלך כלום, (ובמילא הפתק שנמסר בשם ה[[בד"צ]] בנוגע להנ"ל בטל ומבוטל)}}. על החתום בשם בית הדין: הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]], הרב [[יצחק הענדל]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].

הכינוס עצמו נפתח בשעה 5:00. לאחר קריאת פרקו של הרבי בתהילים על ידי הרב [[משה טלישבסקי]], פתח המנחה, הרב שמואל בוטמן בהסבר על המעמד. נאמו בערב: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], כנציג בית בהדין של [[קראון הייטס]]. הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], כנציג [[ועד רבני ליובאוויטש]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]], אשר הסביר את טיבו של מעמד זה שאינו הכתרה, מכיון שההכתרה למלך המשיח נעשית על ידי ה', אלא קבלת המלכות מצד העם. בנוסף דיברו: הרב [[יצחק הנדל]], אשר הקריא את [[פסק דין]] שהרבי הוא [[מלך המשיח]], והרב [[יואל כהן]].

תוך כדי המעמד יצא הרבי לבית הכנסת, שם נערך הכינוס, לתפילת ערבית, בסיום התפילה נכנס הרבי אל ה[[מרפסת]] ומשם צפה בסיום הציור על הצייר מר שוורץ. הרב גוראריה בירך את הרבי ואמר: "בזמן זה שבו הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות... אנו מברכים את הרבי בברכה של 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', כל הקהל הכריז יחד עמו שלוש פעמים 'יחי', ומיד החלו לנגן בשירת 'יחי'. הרבי הסתכל באותה עת לעבר הקהל ממול וכן סקר את בימת הצלמים. הניגון נמשך למעלה מ-8 דק' כשבסיומו סימן הרבי לסגירת הוילון{{הערה|1= [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34944 "מאות אלפים ראו ומליונים שמעו" ● יומן] {{אינפו}}}}.
התקשורת בישראל ובעולם סיקרו את האירוע ועסקו בכך בימים שאחרי. בעת האירוע עצמו נכחו ב-‏770 למעלה מעשרים נציגים מרשתות הטלוויזיה הגדולות בעולם. ששידרו את האירוע בשידור חי וישיר. באותו ערב משחק ה"סופר-בול" השנתי נדחה בכמה שעות. ובינתיים שודר המעמד מ-770. כמות הצופים הגיעה לעשרות מליונים.
{{תבנית:גלריה משיח}}

==האמונה לאחר ג' בתמוז==
{{פסקה חסרה}}
ביום ג' בתמוז שנת תשנ"ד התכסה הרבי מעינינו. בקרב חסידי חב"ד קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך הגאולה ומצפים לכך שהרבי יתגלה כמלך המשיח. בהקשר לכך מזכירים החסידים את דברי חז"ל{{הערה|רש"י, דניאל י"ב, י"ב}} "שעתיד משיחנו [[נכסה וחוזר ונגלה|להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה]]".

ביום ו' תמוז תשנ"ד, נערכה אסיפה דחופה של כל רבני חב"ד בישראל, בה הוחלט להמשיך עם פירסום זהותו של משיח וכן הורו ל[[עיתון כפר חב"ד]] להמשיך ולפרסם בשער העיתון את הכרזת 'יחי'{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/originalsize/1048/104774.jpg צילום מכתב הרב ירוסלבסקי לאהרון דב הלפרין, עורך העיתון]}}{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2975 הרב יורקוביץ' מספר על אסיפת הרבנים אחרי ג' תמוז]{{וידאו}}}}{{הערה|הסיפור המלא נדפס בספר [[תומת ישרים תנחם]], של הרב [[שלום בער וולפא]].}}.

הרב [[אהרן סולובייצ'יק]] פרסם לאחר ג' בתמוז מודעה בעיתון ג'ואיש פרס: "בקשר לאמונה של רבים מחסידי חב"ד... שהרבי יכול עדיין להיות משיח - לאור הגמרא בסנהדרין, הזוהר, האברבנאל, כתבי האריז"ל, השדי חמד ועוד מקורות - אני לא יכול לומר שהאמונה הזאת היא דבר שמחוץ לזרם האורתודוקסי"‏{{הערה|1= [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46089 צילום ממכתב שפורסם בעיתון ג'ואיש פרס] {{אינפו}}}}

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''יחי המלך המשיח''', הוצאת המחבר, תשנ"ב (1992)
*הרב [[חיים ששון]], '''עתה ידעתי''', הוצאת המחבר, תש"ס (2000)
*הרב [[יוסף יצחק מייזליש]], '''התקופה והגאולה''' - במשנתו של הרבי מילובאוויטש, בהוצאת [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], תשס"ה (2005).
*משיח פרידמן, '''[[ימי בשורה]]''' - תיעוד אירועי התגלות מלך המשיח ובשורת הגאולה, אלול תשע"ג (09.2013) ([http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77955 העמודים הראשונים של הספר] {{תמונה}})

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/images/notimage/44706_he_1.pdf סוגיות בגאולה - מלך המשיח] {{PDF}}

====גדרו ההלכתי====
'''סימני הרמב"ם'''
*[http://www.hageula.com/moshiach/person/3808.html סימני הרמב"ם על מלך המשיח]{{וידאו}} סרט וידאו המציג כיצד כל הסימנים הללו נתקיימו ברבי - אתר הגאולה
*[http://www.hageula.com/study/books/2357.html ביאור פסק הדין "בחזקת שהוא משיח"] - אתר הגאולה
*הרב שלום דובער וולף, [http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות] {{PDF}} - סיכום וביאור שיטת הרבי בענין מלכות בית דוד והגאולה העתידה

'''פסק דין'''
*[http://chabad.info/files/pdf/psak.pdf פסק הדין] {{PDF}}
*[http://psakdin.net 'אתר פסק דין']
*[http://chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'] {{PDF}} - קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד] המשפיע הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}

====פרסום האמונה====
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21467&search=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA%D7%95+%D7%A9%D7%9C+%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97+-+%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8,+%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8,+%D7%90%D7%95+%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94%3F&page=1 פירסום זהותו של משיח - אסור, מותר, או מצווה] - רב שיח עם רבנים ומשפיעים {{אינפו}}
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2976 הרב חנזין: בשורת הגאולה והגואל לציבור]{{וידאו}}

====קבלת המלכות====
'''שיחות הרבי'''
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 שיחת] [[ב' ניסן תשמ"ח]] - בה מבואר תוכן ההכרזה "יחי המלך". {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37253 צילום קטע מהשיחה, כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37264 שיעור בשיחת ב' ניסן תשמ"ח] מפי הרב [[שלמה מאיעסקי]] {{שמע}} {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/images/notimage/67977_he_5.pdf 'יחי המלך'] {{PDF}} קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] הסוקר את מהות ההכרזה

'''יחי אדוננו בעידודו של הרבי'''
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67796 הכרזת "יחי המלך" בפני הרבי]{{וידאו}} - [[ד' בניסן]] [[תשמ"ח]] - {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] [[ט"ו אייר תנש"א]] - השירה הראשונה המתועדת {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 כינוס השלוחים תשנ"ג] - ה[[שלוחים]] שרים [[הרבי]] מעודד {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 כינוס השלוחים תשנ"ג] - הרבנים והשלוחים מכריזים בהתלהבות 'יחי אדוננו' {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3121 ונענע לנו בראשו - 20 שנה לקבלת המלכות] {{וידאו}}

'''פעולות הנשים'''
* [[ועד חיילי בית דוד - 770]], [http://www.chabad.info/images/notimage/72071_he_1.pdf קובץ העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}}, תיעוד מלא ומקיף על פעילותן של נשי חב"ד לקבלת המלכות - {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 מגישים לרבי חתימות 'קבלת המלכות'] ב' מר חשון תשנ"ב{{וידאו}} - {{אינפו}}

'''מעמד קבלת המלכות - י' שבט תשנ"ג'''
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=17588 לקריאת יומן השידור משנת תשנ"ג] - {{אינפו}}
* [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} - הסיפור המלא. בהוצאת "[[ועד חיילי בית דוד]]".
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3307 הסאטלייט מי' שבט תשנ"ג • הוידאו המלא]{{וידאו}}

'''שונות'''
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?27712 יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד] {{PDF}}- ליקוט מעניינם בתורה המבארים את תוכן הענין של קבלת מלכותו של מלך המשיח המתבטא בהכרזה "יחי המלך".
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75094 "פעולת העם שמכריזים: יחי המלך!" ● סקירה] {{אינפו}}
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61251 המסמכים מוכיחים: הרבי אישר ועודד את "קבלת המלכות"]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2338 הרב ברוד מסביר: החשיבות בחתימה על קבלת המלכות] חודש ניסן תשנ"ד{{וידאו}} - {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/index2.php?url=article_he&id=60913 סגן רה"ע שיקאגו: מקבל את מלכותו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות] [[ניסן]] [[תשנ"ד]] ר' [[מענדל פוטרפס]] מכריז "יחי" {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1599 כנס התעוררות בכיכר מלכי ישראל] [[תשנ"ה]] הרב [[יונה מצגר]] מכריז "יחי" {{אינפו}} {{וידאו}}

====האמונה לאחר ג' תמוז====
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55295 בשורת הגאולה לאחר ג' תמוז] - ראיון עם הרב שימי גולדשטיין
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46509 הרב וולפא עונה לרב מנשה הקטן]

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|*]]

תורת מנחם התוועדויות

2014-08-06T19:32:24Z

Itzhokisr770:

סדרת '''תורת מנחם - התוועדויות''' מתעתדת לכלול את כל ה[[שיחה|שיחות]] וה[[מאמרים]] שנאמרו על ידי [[הרבי]] במהלך השנים. הסרדה נערכת ויוצאת על ידי [[וועד הנחות בלה"ק]].

ראשית הסדרה בחוברות שהחלו לצאת בשנת [[תשמ"א]] מדי שבוע וכללו את ה[[שיחה|שיחות]] וה[[מאמר]]ים שנאמרו ב[[שבת]] הקודמת על ידי [[הרבי מלך המשיח]]; רובם [[בלתי מוגה|לא הוגהו]] על ידי הרבי.

בסוף כל שנה יצאו לאור ארבעה או חמישה כרכים הכוללים את כל השיחות והמאמרים שנאמרו או חולקו באותה השנה - תחת השם 'התוועדויות כ"ק אדמו"ר שליט"א'. בשנת [[תשנ"ג]] יצאו שני הכרכים האחרונים של השנה, הכוללים את המאמרים שחולקו והשיחות שנאמרו בחורף [[תשנ"ב]]. בסך הכל יצאו בסדרה זו ארבעים ושלושה כרכים הכוללים את תורת הרבי בשנים [[תשמ"ב]] - [[תשנ"ב]].

בשנת [[תנש"א]], בעת עריכת הספר [[ימי בראשית]], הצטבר חומר רב משיחותיו של הרבי בשנים [[תש"י]] - [[תשי"א]], שחלקו [[מוגה|הוגה]] על ידי הרבי. בחורף [[תשנ"ב]], באישורו של הרבי, החלו הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]] והרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] לאסוף את החומר לסדרה חדשה, שתכלול את תורת השנים הראשונות של הרבי, היא נקראה, בנוסף לשם הכוללני 'התוועדויות הרבי מליובאוויטש' בשם תורת מנחם{{הערה|ע"פ הצעת הרב [[יהודה לייב גרונר]], כהמשך לסדרת [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]].}}.

סידרה זו, השניה, כוללת אף היא תיעוד מלא מהנאמר ב[[התוועדויות]]יו של הרבי; תחילה מודפס ה[[מאמר]] שנאמר ולאחר מכן, השיחות{{הערה|שיחות [[מוגה]]ות נדפסות ככתבם וכלשונם - כפי שהוגהו - בסדרה, למעט כאשר אוחדו עם שיחות אחרות, אז מובא תימצות של השיחה עם הפניה למקום בו נדפסה ב[[לקוטי שיחות]], ובהערות השוליים - פרטים מההנחה הבלתי מוגית שלא נכללה בשיחה המוגהת.}}, עם פירוטים של הניגונים, ומקצת מהשיחות הפרטיות שדיבר הרבי במהלך הניגונים, ועוד. בסדרה מודפסים גם ה[[מכתב כללי|מכתבים כלליים]], המברקים ששלח הרבי ולעיתים אף [[יחידות|יחידויות]] שונות.

נכון לשנת [[תשע"ג]] יצאו לאור חמישים כרכים, הכוללים את השיחות מקיץ [[תש"י]] עד סוף שנת [[תשכ"ז]].

==מערכת הסדרה==

*עורך ראשי: הרב [[דוד פלדמן]].

*ניהול כללי: הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]].

*עריכת המאמרים: הרב [[אהרון לייב רסקין]]. עריכת השיחות והמפתחות: הרב ישראל שמעון קלמנסון. עריכת המפתחות למאמרים: הרב ישעיה מרנץ, הרב [[אסף חנוך פרומר]], הרב מנחם מענדל קפלן והרב שמחה יצחק (בן הרב יוסף יחיאל) זאיאנץ. הגהה: הרב משה זקליקובסקי.

==ראו גם==
*[[הנחה]]
*[[התוועדות]]
*[[וועד הנחות בלה"ק]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]

תשע"ד

2014-08-06T19:23:49Z

Itzhokisr770: /* נפטרו */

'''תשע"ד''' היא שנת החמשת אלפים שבע מאות שבעים וארבע לבריאת העולם.

==ציוני דרך==
* יובל החמישים להסתלקות אימו של ה[[רבי]] הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] ע"ה.
* שנת השבעים להסתלקות אביו של [[הרבי]] - המקובל [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בגלותו ב[[אלמא אטא]].
* עשרים שנה להסתתרות [[אדמו"ר שליט"א]] מעיננו.
* מאה שנה לפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]].

==אירועים==
* בשנה זו יתגלה [[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]] לעין כל ב[[גאולה]] האמתית והשלימה תיכף ו[[מי"ד]] [[ממ"ש]].
* ביום ב' ד[[ראש השנה]] התרחשה [[התאונה בראש השנה תשע"ד|תאונת דרכים]] בצומת רחוב [[איסטרן פארקווי]] שב[[קראון הייטס]] ממול ל-[[770]], בה [[איסטרן פארקווי#התאונה בראש השנה תשע"ד|נפגעו ארבעה חסידי חב"ד]].
*ב[[ג' חשון]] נפטר הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]] ממנהיגי הציבור הספרדי בדור האחרון.
*בחודש [[טבת]] התפוצצה ב[[קראון הייטס]] [[פרשת the call of the shofar (קריאת השופר)]] שיצרה גלים רבים בכל רחבי העולם וגרמה להוצאת מכתב מ[[בד"ץ קראון הייטס]] השולל כל השתתפות בסדנאות הפופולריות שלה.
* באמצעו של החורף, תוך מספר שבועות נפטרו בפתאומיות חמישה מ[[שלוחים|שלוחי הרבי]]: הרב [[יעקב אריה שמולביץ]] - שליח ב[[בית שאן]], הרב [[לייבל שיינר]] - שליח ב[[בוסטון]], הרב [[דניאל יצחק מוסקוביץ]] - שליח במדינת אילינו, הרב [[ישראל ברוך בוטמן]] - שליח ב[[נהריה]], הרב [[מוטי גל]] - שליח ב[[רמת גן]] שלושה שלוחות וילדה של שלוחים בהודו. אסונות נוספים קרו אצל כלל חסידי חב"ד.
* [[ל' באדר א']] - מאות אלפי אנשים מכל גווני הקשת בציבור שומר התורה ומצוות התאספו בירושלים להפגנת ענק נגד גזירות הגיוס, ההפגנה כונתה [[עצרת המיליון]].
*ב[[ט"ו סיוון]] נחטפו הנערים אייל יפרח (19), גיל-עד שאער (16) ונפתלי פרנקל (16) ולאחר שמונה עשר ימים של חיפושים ב[[ב' תמוז]] נמצאו גופותיהם - דבר שגרר לפתיחת [[מבצע צוק איתן]].

==נפטרו==
* [[ג' תשרי]] - הת' יאיר ברונשטיין.
* [[י"ח בתשרי]] - הרב [[בנימין לויטין]], ממקימי ארגון [[ניחו"ח]] לשימור ניגונים חסידיים וחבר [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]].
* [[ט"ז כסלו]] - הרב מנחם מענדל הלל גאנזבורג, [[מילאנו]] איטליה.
* [[כ"ט כסלו]] - הרב [[יוסף יהודה מרטון]], מנהל מקהלת חסידי חב"ד בארץ הקודש.
* [[י"ט טבת]] - הרב יעקב עלברג, [[קראון הייטס]].
* [[ח' שבט]] - הרב [[יעקב אריה שמולביץ]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[בית שאן]].
* [[י"ג בשבט]] - הרב [[משה ליפא רבינוביץ]]
* [[כ"ג באדר ראשון]] - [[הת']] [[גדליה גרינזייד]] נדרס למוות ב[[רחוב קינגסטון]] [[קראון הייטס]].
* [[ב' באדר שני]] - ר' [[דניאל יצחק מוסקוביץ]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[שיקגו]], [[אילנוי]], וחבר ה'[[מרכז לעניני חינוך]]'.
* [[ב' באדר שני]] - ר' [[לייב שיינר]].
* [[ד' באדר שני]] - ר' [[מוט'ל ליפשיץ]].
* [[ד' באדר שני]] - ר' יהודה ממן, מקהילת חב"ד בקרית גת.
* [[ו' באדר שני]] - ר' [[ישראל ברוך בוטמן]], [[שליח]] [[הרבי]] ל[[נהריה]] ומנכ"ל [[רשת אוהלי יוסף יצחק]].
* [[י' באדר שני]] - ר' [[מוטי גל]], [[שליח]] [[הרבי]] ל[[רמת גן]].
* [[י' באדר שני]] - מרת דינה דהאן.
* [[י' באדר שני]] - מרת ריישי מינקוביץ', אשת שליח הרבי באלפרטה ג'ורג'יה הרב הערשי מינקוביץ'.
* [[י"א באדר שני]] - ר' מאיר כהן, מקהילת חב"ד ב[[לוד]].
* [[י"א באדר שני]] - ר' מרדכי לידר, מקהילת חב"ד בירושלים.
* [[י"ז באדר שני]] - התמים יוסי פאיל.
* [[י"ט באדר שני]] - מרת רבקה ברבר, משלוחות הרבי במלבורן שבאוסטרליה.
* [[כ' באדר שני]] - ר' [[אליעזר גלט]].
* [[כ"א אדר שני]] - האדמו"ר רבי [[זידא שמואל שמלקה רוזנבויום]] מ[[ביטשקוב]].
* [[כ"ד באדר שני]] - הילדה דבורה לאה גאולה גרומך, ביתו של שליח הרבי ב[[הודו]] הרב מוטי גרומך.
* [[כ"ו באדר שני]] - הגברת זלדה אסתר שרפשטיין מ[[קראון הייטס]].
* [[ב' ניסן]] - הזמר החסידי ר' [[מרדכי בן דוד#משפחתו|אלתר דוד יצחק ורדיגר]], חסיד [[גור]], אביו של ר' [[מרדכי בן דוד]].
* [[ד' ניסן]] - מרת רחל שמעונוביץ, [[ראשון לציון]], אם לשלושה ילדים קטנים.
* [[י"ד ניסן]] - ר' [[מרדכי אברמוביץ']] מחשובי אנ"ש ב[[קרית אתא]].
* [[י"ז ניסן]] - הרב [[זאב וולף זלמנוב]], זקן חסידי חב"ד.
* [[כ"ב ניסן]] - הרב [[חיים מנחם טייכטל]], מזקני חסידי חב"ד.
* [[כ"ד ניסן]] - השליח הרב [[יצחק זלמן פוזנר]], שליח הרבי בטנסי.
* [[כ"ה ניסן]] - הרב [[שמעון קורן]] (וינקלר) מזקני חסידי חב"ד.
* [[י"ג אייר]] - הרב [[נחום כהן]]
* [[כ"ג אייר]] - חכם הרב [[משה מיכאלשוילי]], רב העדה הגרוזינית ומחשובי רבני חב"ד.
* [[ז' בסיון]] - ר' [[יצחק צבי אייזנבך]].
* [[ז' בסיוון]] - ר' [[אברהם יצחקוב]].
* [[י"ז סיוון]] - הרב [[נחמן סודק]] שליח הרבי לאנגליה.
*[[כ"ט בסיוון]]-הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] שליח של הרבי הריי"ץ לרומניה, ולאחמ"כ משלוחים הראשונים של כ"ק אדמו"ר שליט"א לקרית גת, ומשנת תשמ"ט היה שליח ורבה ראשי בעיר קישינב, מולדובה
{{תנש"א משיח}}
{{תנש"א}}

תשע"ד

2014-08-06T19:22:01Z

Itzhokisr770: /* נפטרו */

'''תשע"ד''' היא שנת החמשת אלפים שבע מאות שבעים וארבע לבריאת העולם.

==ציוני דרך==
* יובל החמישים להסתלקות אימו של ה[[רבי]] הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] ע"ה.
* שנת השבעים להסתלקות אביו של [[הרבי]] - המקובל [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בגלותו ב[[אלמא אטא]].
* עשרים שנה להסתתרות [[אדמו"ר שליט"א]] מעיננו.
* מאה שנה לפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]].

==אירועים==
* בשנה זו יתגלה [[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]] לעין כל ב[[גאולה]] האמתית והשלימה תיכף ו[[מי"ד]] [[ממ"ש]].
* ביום ב' ד[[ראש השנה]] התרחשה [[התאונה בראש השנה תשע"ד|תאונת דרכים]] בצומת רחוב [[איסטרן פארקווי]] שב[[קראון הייטס]] ממול ל-[[770]], בה [[איסטרן פארקווי#התאונה בראש השנה תשע"ד|נפגעו ארבעה חסידי חב"ד]].
*ב[[ג' חשון]] נפטר הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]] ממנהיגי הציבור הספרדי בדור האחרון.
*בחודש [[טבת]] התפוצצה ב[[קראון הייטס]] [[פרשת the call of the shofar (קריאת השופר)]] שיצרה גלים רבים בכל רחבי העולם וגרמה להוצאת מכתב מ[[בד"ץ קראון הייטס]] השולל כל השתתפות בסדנאות הפופולריות שלה.
* באמצעו של החורף, תוך מספר שבועות נפטרו בפתאומיות חמישה מ[[שלוחים|שלוחי הרבי]]: הרב [[יעקב אריה שמולביץ]] - שליח ב[[בית שאן]], הרב [[לייבל שיינר]] - שליח ב[[בוסטון]], הרב [[דניאל יצחק מוסקוביץ]] - שליח במדינת אילינו, הרב [[ישראל ברוך בוטמן]] - שליח ב[[נהריה]], הרב [[מוטי גל]] - שליח ב[[רמת גן]] שלושה שלוחות וילדה של שלוחים בהודו. אסונות נוספים קרו אצל כלל חסידי חב"ד.
* [[ל' באדר א']] - מאות אלפי אנשים מכל גווני הקשת בציבור שומר התורה ומצוות התאספו בירושלים להפגנת ענק נגד גזירות הגיוס, ההפגנה כונתה [[עצרת המיליון]].
*ב[[ט"ו סיוון]] נחטפו הנערים אייל יפרח (19), גיל-עד שאער (16) ונפתלי פרנקל (16) ולאחר שמונה עשר ימים של חיפושים ב[[ב' תמוז]] נמצאו גופותיהם - דבר שגרר לפתיחת [[מבצע צוק איתן]].

==נפטרו==
* [[ג' תשרי]] - הת' יאיר ברונשטיין.
* [[י"ח בתשרי]] - הרב [[בנימין לויטין]], ממקימי ארגון [[ניחו"ח]] לשימור ניגונים חסידיים וחבר [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]].
* [[ט"ז כסלו]] - הרב מנחם מענדל הלל גאנזבורג, [[מילאנו]] איטליה.
* [[כ"ט כסלו]] - הרב [[יוסף יהודה מרטון]], מנהל מקהלת חסידי חב"ד בארץ הקודש.
* [[י"ט טבת]] - הרב יעקב עלברג, [[קראון הייטס]].
* [[ח' שבט]] - הרב [[יעקב אריה שמולביץ]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[בית שאן]].
* [[י"ג בשבט]] - הרב [[משה ליפא רבינוביץ]]
* [[כ"ג באדר ראשון]] - [[הת']] [[גדליה גרינזייד]] נדרס למוות ב[[רחוב קינגסטון]] [[קראון הייטס]].
* [[ב' באדר שני]] - ר' [[דניאל יצחק מוסקוביץ]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[שיקגו]], [[אילנוי]], וחבר ה'[[מרכז לעניני חינוך]]'.
* [[ב' באדר שני]] - ר' [[לייב שיינר]].
* [[ד' באדר שני]] - ר' [[מוט'ל ליפשיץ]].
* [[ד' באדר שני]] - ר' יהודה ממן, מקהילת חב"ד בקרית גת.
* [[ו' באדר שני]] - ר' [[ישראל ברוך בוטמן]], [[שליח]] [[הרבי]] ל[[נהריה]] ומנכ"ל [[רשת אוהלי יוסף יצחק]].
* [[י' באדר שני]] - ר' [[מוטי גל]], [[שליח]] [[הרבי]] ל[[רמת גן]].
* [[י' באדר שני]] - מרת דינה דהאן.
* [[י' באדר שני]] - מרת ריישי מינקוביץ', אשת שליח הרבי באלפרטה ג'ורג'יה הרב הערשי מינקוביץ'.
* [[י"א באדר שני]] - ר' מאיר כהן, מקהילת חב"ד ב[[לוד]].
* [[י"א באדר שני]] - ר' מרדכי לידר, מקהילת חב"ד בירושלים.
* [[י"ז באדר שני]] - התמים יוסי פאיל.
* [[י"ט באדר שני]] - מרת רבקה ברבר, משלוחות הרבי במלבורן שבאוסטרליה.
* [[כ' באדר שני]] - ר' [[אליעזר גלט]].
* [[כ"א אדר שני]] - האדמו"ר רבי [[זידא שמואל שמלקה רוזנבויום]] מ[[ביטשקוב]].
* [[כ"ד באדר שני]] - הילדה דבורה לאה גאולה גרומך, ביתו של שליח הרבי ב[[הודו]] הרב מוטי גרומך.
* [[כ"ו באדר שני]] - הגברת זלדה אסתר שרפשטיין מ[[קראון הייטס]].
* [[ב' ניסן]] - הזמר החסידי ר' [[מרדכי בן דוד#משפחתו|אלתר דוד יצחק ורדיגר]], חסיד [[גור]], אביו של ר' [[מרדכי בן דוד]].
* [[ד' ניסן]] - מרת רחל שמעונוביץ, [[ראשון לציון]], אם לשלושה ילדים קטנים.
* [[י"ד ניסן]] - ר' [[מרדכי אברמוביץ']] מחשובי אנ"ש ב[[קרית אתא]].
* [[י"ז ניסן]] - הרב [[זאב וולף זלמנוב]], זקן חסידי חב"ד.
* [[כ"ב ניסן]] - הרב [[חיים מנחם טייכטל]], מזקני חסידי חב"ד.
* [[כ"ד ניסן]] - השליח הרב [[יצחק זלמן פוזנר]], שליח הרבי בטנסי.
* [[כ"ה ניסן]] - הרב [[שמעון קורן]] (וינקלר) מזקני חסידי חב"ד.
* [[י"ג אייר]] - הרב [[נחום כהן]]
* [[כ"ג אייר]] - חכם הרב [[משה מיכאלשוילי]], רב העדה הגרוזינית ומחשובי רבני חב"ד.
* [[ז' בסיון]] - ר' [[יצחק צבי אייזנבך]].
* [[ז' בסיוון]] - ר' [[אברהם יצחקוב]].
* [[י"ז סיוון]] - הרב [[נחמן סודק]] שליח הרבי לאנגליה.
{{תנש"א משיח}}
{{תנש"א}}
*[[כ"ט בסיוון]]-הרב[[זלמן טוביה אבלסקי]] שליח של הרבי הריי"ץ לרומניה, ולאחמ"כ משלוחים הראשונים של כ"ק אדמו"ר שליט"א לקרית גת, ומשנת תשמ"ט היה שליח ורבה ראשי בעיר קישינב, מולדובה

יחזקאל הנביא

2014-08-06T19:06:16Z

Itzhokisr770:

יחזקאל היה הנביא שראה את מעשה המרכבה ומלאך הראה לו את ביהמ"ק השלישי בכל מידותיו

== יחזקאל בחסידות ==
הרב המגיד כתב:"ויברא אלקים את האדם בצלמו.פי' על דרך משל האב שאוהב את בנו, אף שהוא רחוק ממנו הרבה מצמצם את שכלו ומצייר כאלו דמות דיוקנו עומד לפניו. כך כביכול הקב"ה מצמצם את עצמו. לפיכך ראה זה הנביא(יחזקאל) בדמות אריה וזה בדמות אדם, כי היה משרש אריה, ונתמצמם הקב"ה כביכול באותו דמות".

יחזקאל הנביא

2014-08-06T18:43:04Z

Itzhokisr770: יצירת דף עם התוכן "יחזקאל היה הנביא שראה את מעשה המרכבה ומלאך הראה לו את ביהמ"ק השלישי בכל מידותיו"

יחזקאל היה הנביא שראה את מעשה המרכבה ומלאך הראה לו את ביהמ"ק השלישי בכל מידותיו