https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=Israel+N+Rabiskiחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-10T19:46:24Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=328610חיים עזרא ברונשטיין2020-02-13T21:17:25Z<p>Israel N Rabiski: הוספה על פי ספר שי"ל על גיסו ר' שלמה חיים</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ברונשטיין חיים עזרא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים עזרא ברונשטיין]]<br />
החסיד הרב '''חיים עזרא ברונשטיין''' מצ'רקאס נולד לאביו הרב [[זאב וולף ברונשטיין (מצ'רקאס)|זאב וולף]] מצ'רקאס ועליו (ר' זאב וולף) אמרו שהוא בדרגא של '[[בינוני]]' על פי ה[[תניא]].<br />
<br />
ר' חיים עזרא התגורר בעיר צ'רקאס, אליה נשלח מהישיבה בליובאוויטש כדי להפיץ שם את תורת החסידות. היה יהודי ירא שמים מופלג. <br />
<br />
לפרנסתו עסק בכתיבת סת"ם ולאחר מכן גם כמוהל. הידוריו בכתיבה היו לשם דבר, [[אדמו"ר הריי"צ]] היה קורא לו "'''עזרא הסופר'''", מספר נכדו הרב דוד דרוקמן: "שמעתי מהחסיד ר' מוטל קוזלינר ע"ה, שבנעוריו שמע שכ"ק רבינו נשיאנו הזמין פרשיות עבור התפילין שלו אצל ר' חיים עזרא, והיו שנים שהרבי הניח את התפילין שבהם הפרשיות שהוא כתב. והרבי הסביר שזה בגלל שר' חיים עזרא הוא "א ערלעכער איד" [יהודי ירא שמים], למרות שנמצאו סופרים חסידיים שהכתב שלהם היה נאה משלו.<br />
<br />
"הסיפור הזה נודע כאשר ר' מיכאל ברונשטיין, בנו של ר' חיים עזרא, הלך ללמוד באוניברסיטה. האב ר' חיים עזרא "לקח את זה ללב", והטיף לו על כך מוסר. טען הבן: הרי גם חתנו של הרבי (היינו, כ"ק רבנו נשיאנו) לומד באוניברסיטה! הגיב האב: מה אתה משווה את עצמך אליו?! ואז גילה לו אביו כי בשנים הקשות ביותר, כשלהמוני אזרחים ברוסיא ממש לא היה מה לאכול, חתנו של הרבי הזמין אצלי תפילין מהודרות מאוד, כולל ההידור שהקלף יהיה של "בן פקועה", ושילם על כך הון רב . .".{{הערה|המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן עמ' 25}}<br />
<br />
ר' חיים עזרא היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש]] עד שנת תרס"ח, שם התעלה בתורה ובחסידות.<br />
<br />
את ילדיו מעולם לא שלח לבתי הספר הממשלתיים, וזו היתה [[מסירות נפש]] עצומה מצידו. השלטונות הערימו עליו קשיים רבים אין-ספור. במשך תקופה ארוכה שיחד בכסף רב את שומר הבנין כדי שלא ידווח על ילדיו על זה שאינם הולכים לבית הספר. גם כשנודע הדבר, והשלטונות הערימו קשיים - ר' חיים עזרא עמד על שלו.<br />
<br />
במשך תקופה מסויימת שלח את בניו זלמן ומיכאל ללמוד בעיר, אך כשהגיע זלמן לגיל 11 ומיכאל היה בן 9 בלבד, נסעו לישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג|תומכי תמימים בקרמנצ'וג]]. חלק מהדרך לשם עשו באוניה. ר' חיים עזרא שמח מאוד כשהגיע לישיבה ופגש שם את חבריו (שלימדו בישיבה) החסידים מספסל הלימודים בשבתם תחכמוני בליובאוויטש, ביניהם היו ר' [[יחזקאל הימלשטיין]], ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ועוד.<br />
<br />
נפטר ב[[יום כפור]] [[תש"ב]] בעיר [[טשקנט]].<br />
<br />
<br />
'''ילדיו''': <br />
*ר' [[שניאור זלמן ברונשטיין]].<br />
* ר' מיכאל.<br />
*עטי.<br />
*בלומה.<br />
<br />
'''אחיו''':<br />
*ר' [[מרדכי ברונשטיין]] (היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש]] בנו: ר' [[זאב וולף ברונשטיין]]).<br />
*ר' צבי ברונשטיין (נפטר בגיל צעיר ונקבר ב[[רוסטוב]]).<br />
<br />
'''גיסו''': ר' [[שלמה חיים קסלמן]].<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ברונשטיין חיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ברונשטיין חיים]]</div>Israel N Rabiskihttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=328609כתב אדמו"ר הזקן2020-02-13T20:00:14Z<p>Israel N Rabiski: הוצאתי מה שהיה כתוב "בשם הרבי" על המגילה, כיון שזה בלי שום מקור!!</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=צורת האותיות על פי שיטת אדמו"ר הזקן|אחר=ספר הדרכה בכתב אדמו"ר הזקן|ראו=[[כתב חב"ד (ספר)]]}}<br />
[[תמונה:ראובן הסופר.PNG|left|thumb|350px|פרשיות התפילין בכתב ידו של [[ראובן הסופר|ר' ראובן הסופר]] מיאנווביץ' - סופרו האישי של [[אדמו"ר הזקן]]]]<br />
<br />
'''כתב אדמו"ר הזקן''' הוא כינוי לצורת האותיות של כתיבת סת"ם (ספרי תורה, [[תפילין]] ומזוזות) על-פי שיטת [[אדמו"ר הזקן]], הינה צורת [[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] המשלבת בין שתי השיטות הכלליות שישנם בצורת האותיות, והיא שיטת הכתיבה הנפוצה כיום בין סופרי הסת"ם החב"דיים. ב[[אגרות קודש]] רבות מעודד [[הרבי]] סופרי סת"ם לברר את צורת האותיות המדוייקת ולכתוב על פיה, ומעורר את חסידי חב"ד לקנות [[תפילין]] ומזוזות שנכתבו בצורת האותיות המקובלת מאת אדמו"ר הזקן.<br />
<br />
==תולדות הכתב==<br />
===צורת האותיות===<br />
צורת תמונת האותיות בכתב האשורי ואופן כתיבתם הינו הלכה למשה מסיני, והוא הועבר במסורה בין סופרי הסת"ם לאורך הדורות איש מפי איש. אף-על-פי-כן, במשך הדורות נוצרו שינויים בצורת חלק מהאותיות, ובאופן כתיבתם.<br />
===השיטות השונות===<br />
# ה'''כתב האשכנזי''' מתחלק לשלושה סוגים:<br />
## '''כתב בית יוסף''' - מנהג האשכנזים. <br />
## '''כתב האר"י''' - מנהג על פי חכמת [[הקבלה]] בספרו של [[האר"י]] [[עץ חיים]] ופרשנותו את ספר הזוהר. שונה מכתב בית יוסף בכמה פרטים. התקבל על חלק מחצרות ה[[חסידות|חסידים]]. פולמוס גדול בעניין זה היה הפירוש השבתאי שניתן לכתב, והאשמת מחייבי הכתב באימוץ דעות שבתאיות. <br />
## '''כתב [[אדמו"ר הזקן]] (בעל התניא)''' - מנהג חסידי חב"ד.<br />
# '''כתב ספרדי''' - מנהג עדות המזרח. הכתב מכונה כתב "וועליש" או כתב "מור וקציעה" כשם הספר בו הוא מתואר. <br />
# '''כתב תימני''' - מנהג עדת תימן, כולל [[#אותיות משונות ולפופות|אותיות משונות ולפופות]].<br />
הכתב האשכנזי נחשב לקשה יותר לכתיבה מן הכתב הספרדי.<br />
<br />
===חיבור תמונת האותיות===<br />
באחת הפעמים בהם ביקר [[אדמו"ר הזקן]] בחצר מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]], הורה לו הרב המגיד לתקן צורת כתב שתהיה תואמת גם את דעת הפוסקים, וגם את המבואר בספרי הקבלה{{הערה|ב[[אגרות קודש]] הנסמנת בהערה הבאה מדגיש [[אדמו"ר הריי"צ]]: "שיסדר תמונת האותיות כפי שיטת בעלי [[הקבלה]] '''בדרך חב"ד'''".}}. על פי הוראה זו, התעכב [[אדמו"ר הזקן]] במעזריטש במשך ארבעה שבועות נוספים, בהם התעסק ועמל על תיקון צורת האותיות.<br />
<br />
בחזרתו לביתו עבר [[אדמו"ר הזקן]] דרך ה[[עיירה]] [[אניפולי]], שם שמע שר' [[זושא מאניפולי]] הורה לסופר האישי שלו לכתוב כפי הנוסח החדש שתיקן אדמו"ר הזקן, מכיון שהוא שמע כרוז מפמליה של מעלה שמכאן ואילך זו תהיה צורת האותיות{{הערה|ראה באריכות בקובץ 'ידע עם' חלק ה' עמ' 71 פרטי הדברים באריכות. לשלימות הדברים עיין ב[[אגרות קודש]] אדמו"ר הריי"צ ח"ט עמ' נג, ובהנסמן בהערות שם.}}. <br />
<br />
צורת כתיבת האותיות על-פי שיטה זו, הועברה על-ידי [[אדמו"ר הזקן]] לתלמידו ר' [[ראובן הסופר|ראובן מיאנווויטש]], שהיה סופר סת"ם ירא שמים, והיה כותב את התפילין והמזוזות לאדמו"ר הזקן.<br />
<br />
(צורת האותיות כפי שהורה אדמו"ר הזקן, שונה בכמה וכמה פרטים מצורת האותיות שכתב בחיבור ה'[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]' שלו).<br />
<br />
===העברת המסורה===<br />
למרות מאמציו הרבים של הרבי{{הערה|ראה ב[[אגרות קודש]] הרבי ח"ו עמ' סט, חלק ח' עמ' קמא, ח"ט עמ' קצט, קובץ יגדיל תורה חוברת כו סימן ו'. ועוד}} לאתר סופרים שקיבלו במסורת את צורת כתיבת האותיות איש מפי איש, לא עלה הדבר בידו, והמסורת בדבר כתיבת האותיות נפסקה במהלך השנים.<br />
<br />
עם זאת, נותרו בידינו [[תפילין]] מקוריות, המיוחסות לר' [[ראובן הסופר]]{{הערה|כשהראה הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] את תמונת [[אותיות]] אלו לאדמו"ר הריי"צ, התבטא הרבי שהוא מסופק אם [[אותיות]] אלו נכתבו על ידי ר' ראובן הסופר בעצמו או על-ידי תלמידו, מכיון שכתיבתם היתה דומה להפליא עד כי לא ניתן להבדיל ביניהם.}}. [[תפילין]] אלו נשתמרו בידי משפחת גוראריה, והוצגו לפני [[אדמו"ר הריי"צ]] על ידי הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. כמו כן נמצאת בספריית הרבי [[מגילת אסתר]] שנכתבה על ידי הרבי המהר"ש, אולם בנוגע לצורת אותיות הכתב עצמו קשה ללמוד ממנה, היות וכאשר המגילה היתה זקוקה לשיפוץ מאסיבי, הסופר שקיבל לידיו את המגילה לתיקון - לא הקפיד לשמר את צורת האותיות.<br />
<br />
הבעיה העיקרית בהעברת המסורה בדרך זו, היא חוסר-בהירות אלו פרטים בתמונת האותיות הינם בדוקא, ואלו פרטים הם מפני ההידור או כתב ידו של הסופר{{הערה|יש הטוענים כי המאמצים הרבים שהשקיע הרבי בנושא זה, אינם על מנת לברר '''האם''' זוהי תמונת האותיות המדוייקת והאם ניתן להסתמך עליה, אלא על מנת '''להקל''' על הסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן. באמצעות הסבר זה ניתן להבין את העובדה שבאגרות-קודש ניתן למצוא מכתבים בהם הרבי מברר על תמונות האותיות, ובמקביל - מכתבים בהם הרבי מורה לסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן, ולאנ"ש להשתדל לקנות [[תפילין]] ומזוזות בכתב [[אדמו"ר הזקן]] בדווקא.}}.<br />
<br />
==התייחסות הרבי==<br />
על אף הבעייתיות שבהעברת המסורה כאשר אינה איש מפי איש, נפסק בספרות ההלכה{{הערה|שערי-תשובה ר"ס לב: '''"יכול לדקדק לעשות בתמונות האותיות שכתבו סופרים מפורסמים אנשי השם ואנשי מעשה"'''.}} כי ניתן ללמוד את כתיבת האותיות על פי צורת כתיבתו של סופר מומחה. וכך אכן הורה [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]], ח"ו עמ' צה.}} להרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] בבחרותו: "חבל שלא נתרגל בכתיבה יפה בתמונת הכתיבה של ר' ראובן סופר שהיא כתיבה יפה עד מאד, כי במדינה זו נחוצים סופרים".<br />
<br />
ובנוגע למעשה בפועל, הורה הרבי במפורש לחסידי חב"ד לקנות [[תפילין]] ומזוזות '''דוקא''' בכתב אדמו"ר הזקן.<br />
וק דבריהם הם מביאים את <br />
לאחד החסידים שהסתפק בנוגע לסוג צורת האותיות בתפילין שהוא מעוניין לקנות לבני משפחתו, ענה הרבי במכתב ברור במיוחד{{הערה|[[אגרות קודש]] חטו עמ' שטז.}}:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לפלא הספק בזה, כי הרי הכלל ופסק-דין הוא, דבאתריה (השייכים) דרב נהוג כרב.. והלואי כבר היה עוזב דרכו לחפש קושיות וסתירות ויתחיל ללכת בדרך הישרה בהקדמת נעשה לנשמע, הוא הדרך שהורו רבותינו נשיאינו הקדושים, שהוא גם דרך כללי לכלל ישראל}}<br />
<br />
בנוסף לכך, הרבי דרבן{{הערה|בין הסופרים שקיבלו הוראות מהרבי: הרב [[אליעזר צבי צירקינד]] (קראון הייטס), הרב [[מנחם מנדל אהרונוב]] (קנדה), הרב [[חיים עוזר מרינובסקי]], הרב אליהו גבאי, הרב [[שמשון כהנא]], ועוד. ראו המקורות לכך בהרחבה בהקדמה לספר [[כתב חב"ד (ספר)|כתב חב"ד]].}} מספר סופרי סת"ם ללמוד את צורת כתיבת האותיות על-פי שיטת [[אדמו"ר הזקן]] מתוך פרשיות התפילין המיוחסות לר' ראובן הסופר, ולנהוג על פיהם.<br />
<br />
===הפולמוס בנוגע למעשה בפועל===<br />
על אף ההתייחסויות מהרבי בנוגע לכתב זה, ישנם כמה וכמה סופרי סת"ם משפיעים ורבנים{{הערה|כך העיד הסופר הרב ישראל מרדכי לישנר (כפר חב"ד) בשם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], שהורה לו לכתוב רק בכתב האריז"ל.}}, הטוענים שאין להשתמש בכתב זה היות ואין בו מסורת ברורה, כשלחיזוק דבריהם הם מצטטים את מכתבי הרבי בהם עוסק בבירור פרטים שונים בכתב חב"ד.<br />
<br />
המצדדים בשימוש בכתב זה משיבים על טענות אלו, במספר אופנים, וביניהם: '''א.''' במקביל לבירור אודות הכתב הורה הרבי בהוראות פרטיות לכמה וכמה מהחסידים שישתמשו דווקא בכתב זה. '''ב.''' בכל ההתייחסויות של הרבי אין אף התייחסות השוללת את השימוש בכתב, אלא רק מענות המתפרשות לחיוב. '''ג.''' גם הכתב המכונה 'כתב האריז"ל' - בו משתמשים המתנגדים לשימוש בכתב אדמו"ר הזקן - אין בו מסורת ברורה, והוא עבר מספר שינויים לאורך השנים{{הערה|ולטענתם, זו היתה הסיבה המקורית לכך ש[[המגיד ממעזריטש]] ביקש מאדמו"ר הזקן לתקן את הכתב.}} ובפרט לאחר מלחמת העולם השניה{{הערה|וראה באריכות בעניין זה בקונט' "באתריה דרב".}}. '''ד.''' השאלות של הרבי בנוגע לכתב היו רק עד השנים [[תש"ל]]-[[תשל"א]], כאשר לאחר גל העליה מרוסיה שהיה אז, בו נכללו גם סופרי סת"ם חסידי חב"ד בעלי מסורת, נפתרו הספקות.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] נערך פולמוס נרחב על השימוש בכתב זה במספר בימות חב"דיות-תורניות, ביניהן [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]]{{הערה|1=[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=888&cat=11&haoro=2 גליון תשעא], [http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=888&cat=11&haoro=2 גליון תתפח], ועוד.}}, [[שבועון כפר חב"ד]] ו[[גליון התקשרות]]{{הערה|1=[http://chabad-il.org/hit/hit237.htm גליון רלז], [http://chabad-il.org/hit/hit409.htm גליון תט], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5177&CategoryID=1191 גליון תשלה].}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב משה ויינר, '''אותיות הרב''', [[תשנ"א]].<br />
*הרב אברהם לוי, '''[[כתב חב"ד (ספר)|כתב חב"ד]]''', [[תשס"ט]].<br />
* הרב מנחם מענדל בלינוב, '''באתרי' דרב''', [[תשע"ח]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30434&st=&pgnum=129&hilite= מעשה מופת בקשר להתגלות צורת האותיות על פי שיטת אדמו"ר הזקן]. אהלי שם, גליון ט'.<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=35 כתב הסת"ם שייסד אדמו"ר הזקן] - לקט [[סיפורי חסידים]] והתייחסויות מרבותינו נשיאינו {{שטורעם}}<br />
*הרב יעקב טייב, '''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2016/01/29-01-2016-01-06-05-magazine_01_80.pdf כתב חב"ד]''', בטאון [[דרך תמים (עלון)|דרך תמים]] גליון א', עמוד 32<br />
*הרב יוסף שמחה גינזבורג, '''[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_30501_239.pdf עוללות]''', [[אהלי שם]] שנה ג' חלק ו'<br />
*'''[http://chabad.info/video/kids/%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%9C%D7%97%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93-%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%93-%D7%91%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8/ הילד שיודע לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן]''' {{וידפו}} מתוך תכנית הראלי של [[צבאות השם בארץ הקודש]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br />
[[קטגוריה:סת"ם]]</div>Israel N Rabiskihttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9&diff=328608מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש2020-02-13T19:52:26Z<p>Israel N Rabiski: בקיאותו ואומנתו של הרבי בכתיבת סת"ם לא קשור עם חולשתו וציווי הרופאים... - זה ערבוב שני ענינים ולא קשור לכאן, ראה המצויין בספר התולדות</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מגילת אסתר אדמור המהרש מספר התולדות.jpg|ממוזער|תצלום 2 העמודים הראשונים ממגילת אסתר בכתב ידו של אדמו"ר המהר"ש, כפי שמופיעים בספר התולדות שלו]]<br />
ה'''[[מגילת אסתר]] בכתב ידו של [[אדמו"ר המהר"ש]]''', הינו עותק נדיר של מגילה שנכתבה על ידי אדמו"ר המהר"ש בעצמו, ב[[כתב אדמו"ר הזקן|כתב שתיקן אדמו"ר הזקן]], והיא מהווה מקור משמעותי ללימוד פרטים רבים במנהגי חב"ד, באופן כתיבת הסת"ם, ועוד.<br />
<br />
==היסטורית המגילה==<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] היה בקי ואומן בכתיבת סת"ם, ולכל אחד מבניו העניק מגילת אסתר כתובה בכתב יד קדשו{{הערה|1=http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15753&st=&pgnum=29 ספר התולדות של הרבי מהר"ש}}.<br />
<br />
בידינו נשתמרה המגילה שהעניק לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]], וחלקים ממנה התפרסמו לראשונה על ידי הרבי ב[[ספר התולדות]] של הרבי המהר"ש{{הערה|מול עמוד 21.}}, על מנת שילמדו ממנה{{הערה|לקוטי שיחות חט"ז ע' 255: "מטעמי זהירות בכתבי הקודש, הנה לא נראה לי כלל כשמדפיסים פסוקים כתובים בכתב סת"ם, אפילו בספרי הלכה ואגדה ועאכו"כ בספרי תולדות... ומובן שאינו דומה למה שהדפיסו עמוד ממגלת אסתר כיון שאין בה השם, והי' בזה גם מעין הוראה לרבים באופן כתיבת המגילה".}}.<br />
<br />
עותק זה של המגילה מהווה עדות בעלת חשיבות מכרעת בנוגע לפרטים שונים בכתב אדמו"ר הזקן, ולמנהגי חב"ד השונים ב[[מגילת אסתר]].<br />
<br />
בנוגע לצורת הכתב עצמו, יש המערערים על האפשרות ללמוד מהאותיות, היות וכאשר המגילה הגיעה לאחר [[השואה]] לארצות הברית, היא היתה זקוקה לשיפוץ מאסיבי עקב הטלטלות שעברה במהלך המלחמה, והסופר שקיבל לידיו את המגילה לתיקון - לא הקפיד לשמר את צורת האותיות.<br />
<br />
את צורת האותיות המדוייקת ניתן ללמוד מעותק נוסף של המגילה, שנכתבה גם היא על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] והוענקה לבנו הצעיר ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], המצויה בידי משפחת קרליבך.<br />
<br />
==דיוקים שניתן ללמוד מהמגילה==<br />
*לא כל העמודים מתחילים בתיבת 'המלך'.<br />
*עשרת בני המן לא נכתבו בעמוד בפני עצמו.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15760&st=&pgnum=149 4 עמודים מתוך המגילה]''', באגרות קודש שלו בסוף הספר<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7556&CategoryID=1481 רשימת השינויים והדיוקים במגילה]<br />
*'''[anash.org/the-rebbe-maharashs-other-megillah/ צילום איכותי של עותק מגילת אדמו"ר המהר"ש שהוענקה לבנו ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], המצויה בידי משפחת קרליבך<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:סת"ם]]</div>Israel N Rabiskihttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9&diff=328573מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש2020-02-12T04:53:59Z<p>Israel N Rabiski: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מגילת אסתר אדמור המהרש מספר התולדות.jpg|ממוזער|תצלום 2 העמודים הראשונים ממגילת אסתר בכתב ידו של אדמו"ר המהר"ש, כפי שמופיעים בספר התולדות שלו]]<br />
ה'''[[מגילת אסתר]] בכתב ידו של [[אדמו"ר המהר"ש]]''', הינו עותק נדיר של מגילה שנכתבה על ידי אדמו"ר המהר"ש בעצמו, ב[[כתב אדמו"ר הזקן|כתב שתיקן אדמו"ר הזקן]], והיא מהווה מקור משמעותי ללימוד פרטים רבים במנהגי חב"ד, באופן כתיבת הסת"ם, ועוד.<br />
<br />
==היסטורית המגילה==<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] היה בקי בכתיבת סת"ם, ולכל אחד מבניו העניק מגילה כתובה בכתב יד קודשו.{{הערה|1=http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15753&st=&pgnum=29 ספר התולדות של הרבי מהר"ש}}<br />
<br />
בידינו נשתמרה המגילה שהעניק לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]], וחלקים ממנה התפרסמו לראשונה על ידי הרבי ב[[ספר התולדות]] של הרבי המהר"ש{{הערה|מול עמוד 21.}}, על מנת שילמדו ממנה{{הערה|לקוטי שיחות חט"ז ע' 255: "מטעמי זהירות בכתבי הקודש, הנה לא נראה לי כלל כשמדפיסים פסוקים כתובים בכתב סת"ם, אפילו בספרי הלכה ואגדה ועאכו"כ בספרי תולדות... ומובן שאינו דומה למה שהדפיסו עמוד ממגלת אסתר כיון שאין בה השם, והי' בזה גם מעין הוראה לרבים באופן כתיבת המגילה".}}.<br />
<br />
עותק זה של המגילה מהווה עדות בעלת חשיבות מכרעת בנוגע לפרטים שונים בכתב אדמו"ר הזקן, ולמנהגי חב"ד השונים ב[[מגילת אסתר]].<br />
<br />
בנוגע לצורת הכתב עצמו, יש המערערים על האפשרות ללמוד מהאותיות, היות וכאשר המגילה הגיעה לאחר [[השואה]] לארצות הברית, היא היתה זקוקה לשיפוץ מאסיבי עקב הטלטלות שעברה במהלך המלחמה, והסופר שקיבל לידיו את המגילה לתיקון - לא הקפיד לשמר את צורת האותיות.<br />
<br />
את צורת האותיות המדוייקת ניתן ללמוד מעותק נוסף של המגילה, שנכתבה גם היא על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] והוענקה לבנו הצעיר ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], המצויה בידי משפחת קרליבך.<br />
<br />
==דיוקים שניתן ללמוד מהמגילה==<br />
*לא כל העמודים מתחילים בתיבת 'המלך'.<br />
*עשרת בני המן לא נכתבו בעמוד בפני עצמו.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15760&st=&pgnum=149 4 עמודים מתוך המגילה]''', באגרות קודש שלו בסוף הספר<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7556&CategoryID=1481 רשימת השינויים והדיוקים במגילה]<br />
*'''[anash.org/the-rebbe-maharashs-other-megillah/ צילום איכותי של עותק מגילת אדמו"ר המהר"ש שהוענקה לבנו ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], המצויה בידי משפחת קרליבך<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:סת"ם]]</div>Israel N Rabiskihttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9&diff=328572מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש2020-02-12T04:51:51Z<p>Israel N Rabiski: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מגילת אסתר אדמור המהרש מספר התולדות.jpg|ממוזער|תצלום 2 העמודים הראשונים ממגילת אסתר בכתב ידו של אדמו"ר המהר"ש, כפי שמופיעים בספר התולדות שלו]]<br />
ה'''[[מגילת אסתר]] בכתב ידו של [[אדמו"ר המהר"ש]]''', הינו עותק נדיר של מגילה שנכתבה על ידי אדמו"ר המהר"ש בעצמו, ב[[כתב אדמו"ר הזקן|כתב שתיקן אדמו"ר הזקן]], והיא מהווה מקור משמעותי ללימוד פרטים רבים במנהגי חב"ד, באופן כתיבת הסת"ם, ועוד.<br />
<br />
==היסטורית המגילה==<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] היה בקי בכתיבת סת"ם, ולכל אחד מבניו העניק מגילה כתובה בכתב יד קודשו.[{{הערה|1=http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15753&st=&pgnum=29 ספר התולדות של הרבי מהר"ש}}]<br />
<br />
בידינו נשתמרה המגילה שהעניק לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]], וחלקים ממנה התפרסמו לראשונה על ידי הרבי ב[[ספר התולדות]] של הרבי המהר"ש{{הערה|מול עמוד 21.}}, על מנת שילמדו ממנה{{הערה|לקוטי שיחות חט"ז ע' 255: "מטעמי זהירות בכתבי הקודש, הנה לא נראה לי כלל כשמדפיסים פסוקים כתובים בכתב סת"ם, אפילו בספרי הלכה ואגדה ועאכו"כ בספרי תולדות... ומובן שאינו דומה למה שהדפיסו עמוד ממגלת אסתר כיון שאין בה השם, והי' בזה גם מעין הוראה לרבים באופן כתיבת המגילה".}}.<br />
<br />
עותק זה של המגילה מהווה עדות בעלת חשיבות מכרעת בנוגע לפרטים שונים בכתב אדמו"ר הזקן, ולמנהגי חב"ד השונים ב[[מגילת אסתר]].<br />
<br />
בנוגע לצורת הכתב עצמו, יש המערערים על האפשרות ללמוד מהאותיות, היות וכאשר המגילה הגיעה לאחר [[השואה]] לארצות הברית, היא היתה זקוקה לשיפוץ מאסיבי עקב הטלטלות שעברה במהלך המלחמה, והסופר שקיבל לידיו את המגילה לתיקון - לא הקפיד לשמר את צורת האותיות.<br />
<br />
את צורת האותיות המדוייקת ניתן ללמוד מעותק נוסף של המגילה, שנכתבה גם היא על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] והוענקה לבנו הצעיר ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], המצויה בידי משפחת קרליבך.<br />
<br />
==דיוקים שניתן ללמוד מהמגילה==<br />
*לא כל העמודים מתחילים בתיבת 'המלך'.<br />
*עשרת בני המן לא נכתבו בעמוד בפני עצמו.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15760&st=&pgnum=149 4 עמודים מתוך המגילה]''', באגרות קודש שלו בסוף הספר<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7556&CategoryID=1481 רשימת השינויים והדיוקים במגילה]<br />
*'''[anash.org/the-rebbe-maharashs-other-megillah/ צילום איכותי של עותק מגילת אדמו"ר המהר"ש שהוענקה לבנו ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], המצויה בידי משפחת קרליבך<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:סת"ם]]</div>Israel N Rabiskihttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9&diff=328571מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש2020-02-12T04:50:58Z<p>Israel N Rabiski: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מגילת אסתר אדמור המהרש מספר התולדות.jpg|ממוזער|תצלום 2 העמודים הראשונים ממגילת אסתר בכתב ידו של אדמו"ר המהר"ש, כפי שמופיעים בספר התולדות שלו]]<br />
ה'''[[מגילת אסתר]] בכתב ידו של [[אדמו"ר המהר"ש]]''', הינו עותק נדיר של מגילה שנכתבה על ידי אדמו"ר המהר"ש בעצמו, ב[[כתב אדמו"ר הזקן|כתב שתיקן אדמו"ר הזקן]], והיא מהווה מקור משמעותי ללימוד פרטים רבים במנהגי חב"ד, באופן כתיבת הסת"ם, ועוד.<br />
<br />
==היסטורית המגילה==<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] היה בקי בכתיבת סת"ם, ולכל אחד מבניו העניק מגילה כתובה בכתב יד קודשו.[[{{הערה|1=http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15753&st=&pgnum=29 hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15753&st=&pgnum=29 ספר התולדות של הרבי מהר"ש}}]]<br />
<br />
בידינו נשתמרה המגילה שהעניק לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]], וחלקים ממנה התפרסמו לראשונה על ידי הרבי ב[[ספר התולדות]] של הרבי המהר"ש{{הערה|מול עמוד 21.}}, על מנת שילמדו ממנה{{הערה|לקוטי שיחות חט"ז ע' 255: "מטעמי זהירות בכתבי הקודש, הנה לא נראה לי כלל כשמדפיסים פסוקים כתובים בכתב סת"ם, אפילו בספרי הלכה ואגדה ועאכו"כ בספרי תולדות... ומובן שאינו דומה למה שהדפיסו עמוד ממגלת אסתר כיון שאין בה השם, והי' בזה גם מעין הוראה לרבים באופן כתיבת המגילה".}}.<br />
<br />
עותק זה של המגילה מהווה עדות בעלת חשיבות מכרעת בנוגע לפרטים שונים בכתב אדמו"ר הזקן, ולמנהגי חב"ד השונים ב[[מגילת אסתר]].<br />
<br />
בנוגע לצורת הכתב עצמו, יש המערערים על האפשרות ללמוד מהאותיות, היות וכאשר המגילה הגיעה לאחר [[השואה]] לארצות הברית, היא היתה זקוקה לשיפוץ מאסיבי עקב הטלטלות שעברה במהלך המלחמה, והסופר שקיבל לידיו את המגילה לתיקון - לא הקפיד לשמר את צורת האותיות.<br />
<br />
את צורת האותיות המדוייקת ניתן ללמוד מעותק נוסף של המגילה, שנכתבה גם היא על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] והוענקה לבנו הצעיר ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], המצויה בידי משפחת קרליבך.<br />
<br />
==דיוקים שניתן ללמוד מהמגילה==<br />
*לא כל העמודים מתחילים בתיבת 'המלך'.<br />
*עשרת בני המן לא נכתבו בעמוד בפני עצמו.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15760&st=&pgnum=149 4 עמודים מתוך המגילה]''', באגרות קודש שלו בסוף הספר<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7556&CategoryID=1481 רשימת השינויים והדיוקים במגילה]<br />
*'''[anash.org/the-rebbe-maharashs-other-megillah/ צילום איכותי של עותק מגילת אדמו"ר המהר"ש שהוענקה לבנו ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], המצויה בידי משפחת קרליבך<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:סת"ם]]</div>Israel N Rabiskihttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9&diff=328570מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש2020-02-12T04:48:58Z<p>Israel N Rabiski: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מגילת אסתר אדמור המהרש מספר התולדות.jpg|ממוזער|תצלום 2 העמודים הראשונים ממגילת אסתר בכתב ידו של אדמו"ר המהר"ש, כפי שמופיעים בספר התולדות שלו]]<br />
ה'''[[מגילת אסתר]] בכתב ידו של [[אדמו"ר המהר"ש]]''', הינו עותק נדיר של מגילה שנכתבה על ידי אדמו"ר המהר"ש בעצמו, ב[[כתב אדמו"ר הזקן|כתב שתיקן אדמו"ר הזקן]], והיא מהווה מקור משמעותי ללימוד פרטים רבים במנהגי חב"ד, באופן כתיבת הסת"ם, ועוד.<br />
<br />
==היסטורית המגילה==<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] היה בקי בכתיבת סת"ם, ולכל אחד מבניו העניק מגילה כתובה בכתב יד קודשו.{{הערה|1=[[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15753&st=&pgnum=29 hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15753&st=&pgnum=29] ספר התולדות של הרבי מהר"ש]}}<br />
<br />
בידינו נשתמרה המגילה שהעניק לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]], וחלקים ממנה התפרסמו לראשונה על ידי הרבי ב[[ספר התולדות]] של הרבי המהר"ש{{הערה|מול עמוד 21.}}, על מנת שילמדו ממנה{{הערה|לקוטי שיחות חט"ז ע' 255: "מטעמי זהירות בכתבי הקודש, הנה לא נראה לי כלל כשמדפיסים פסוקים כתובים בכתב סת"ם, אפילו בספרי הלכה ואגדה ועאכו"כ בספרי תולדות... ומובן שאינו דומה למה שהדפיסו עמוד ממגלת אסתר כיון שאין בה השם, והי' בזה גם מעין הוראה לרבים באופן כתיבת המגילה".}}.<br />
<br />
עותק זה של המגילה מהווה עדות בעלת חשיבות מכרעת בנוגע לפרטים שונים בכתב אדמו"ר הזקן, ולמנהגי חב"ד השונים ב[[מגילת אסתר]].<br />
<br />
בנוגע לצורת הכתב עצמו, יש המערערים על האפשרות ללמוד מהאותיות, היות וכאשר המגילה הגיעה לאחר [[השואה]] לארצות הברית, היא היתה זקוקה לשיפוץ מאסיבי עקב הטלטלות שעברה במהלך המלחמה, והסופר שקיבל לידיו את המגילה לתיקון - לא הקפיד לשמר את צורת האותיות.<br />
<br />
את צורת האותיות המדוייקת ניתן ללמוד מעותק נוסף של המגילה, שנכתבה גם היא על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] והוענקה לבנו הצעיר ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], המצויה בידי משפחת קרליבך.<br />
<br />
==דיוקים שניתן ללמוד מהמגילה==<br />
*לא כל העמודים מתחילים בתיבת 'המלך'.<br />
*עשרת בני המן לא נכתבו בעמוד בפני עצמו.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15760&st=&pgnum=149 4 עמודים מתוך המגילה]''', באגרות קודש שלו בסוף הספר<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7556&CategoryID=1481 רשימת השינויים והדיוקים במגילה]<br />
*'''[anash.org/the-rebbe-maharashs-other-megillah/ צילום איכותי של עותק מגילת אדמו"ר המהר"ש שהוענקה לבנו ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], המצויה בידי משפחת קרליבך<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:סת"ם]]</div>Israel N Rabiskihttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9&diff=328569מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש2020-02-12T04:48:06Z<p>Israel N Rabiski: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מגילת אסתר אדמור המהרש מספר התולדות.jpg|ממוזער|תצלום 2 העמודים הראשונים ממגילת אסתר בכתב ידו של אדמו"ר המהר"ש, כפי שמופיעים בספר התולדות שלו]]<br />
ה'''[[מגילת אסתר]] בכתב ידו של [[אדמו"ר המהר"ש]]''', הינו עותק נדיר של מגילה שנכתבה על ידי אדמו"ר המהר"ש בעצמו, ב[[כתב אדמו"ר הזקן|כתב שתיקן אדמו"ר הזקן]], והיא מהווה מקור משמעותי ללימוד פרטים רבים במנהגי חב"ד, באופן כתיבת הסת"ם, ועוד.<br />
<br />
==היסטורית המגילה==<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] היה בקי בכתיבת סת"ם, ולכל אחד מבניו העניק מגילה כתובה בכתב יד קודשו.{{הערה|1=[hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15753&st=&pgnum=29 ספר התולדות של הרבי מהר"ש]}}<br />
<br />
בידינו נשתמרה המגילה שהעניק לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]], וחלקים ממנה התפרסמו לראשונה על ידי הרבי ב[[ספר התולדות]] של הרבי המהר"ש{{הערה|מול עמוד 21.}}, על מנת שילמדו ממנה{{הערה|לקוטי שיחות חט"ז ע' 255: "מטעמי זהירות בכתבי הקודש, הנה לא נראה לי כלל כשמדפיסים פסוקים כתובים בכתב סת"ם, אפילו בספרי הלכה ואגדה ועאכו"כ בספרי תולדות... ומובן שאינו דומה למה שהדפיסו עמוד ממגלת אסתר כיון שאין בה השם, והי' בזה גם מעין הוראה לרבים באופן כתיבת המגילה".}}.<br />
<br />
עותק זה של המגילה מהווה עדות בעלת חשיבות מכרעת בנוגע לפרטים שונים בכתב אדמו"ר הזקן, ולמנהגי חב"ד השונים ב[[מגילת אסתר]].<br />
<br />
בנוגע לצורת הכתב עצמו, יש המערערים על האפשרות ללמוד מהאותיות, היות וכאשר המגילה הגיעה לאחר [[השואה]] לארצות הברית, היא היתה זקוקה לשיפוץ מאסיבי עקב הטלטלות שעברה במהלך המלחמה, והסופר שקיבל לידיו את המגילה לתיקון - לא הקפיד לשמר את צורת האותיות.<br />
<br />
את צורת האותיות המדוייקת ניתן ללמוד מעותק נוסף של המגילה, שנכתבה גם היא על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] והוענקה לבנו הצעיר ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], המצויה בידי משפחת קרליבך.<br />
<br />
==דיוקים שניתן ללמוד מהמגילה==<br />
*לא כל העמודים מתחילים בתיבת 'המלך'.<br />
*עשרת בני המן לא נכתבו בעמוד בפני עצמו.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15760&st=&pgnum=149 4 עמודים מתוך המגילה]''', באגרות קודש שלו בסוף הספר<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7556&CategoryID=1481 רשימת השינויים והדיוקים במגילה]<br />
*'''[anash.org/the-rebbe-maharashs-other-megillah/ צילום איכותי של עותק מגילת אדמו"ר המהר"ש שהוענקה לבנו ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], המצויה בידי משפחת קרליבך<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:סת"ם]]</div>Israel N Rabiskihttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9&diff=328568מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש2020-02-12T04:46:59Z<p>Israel N Rabiski: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מגילת אסתר אדמור המהרש מספר התולדות.jpg|ממוזער|תצלום 2 העמודים הראשונים ממגילת אסתר בכתב ידו של אדמו"ר המהר"ש, כפי שמופיעים בספר התולדות שלו]]<br />
ה'''[[מגילת אסתר]] בכתב ידו של [[אדמו"ר המהר"ש]]''', הינו עותק נדיר של מגילה שנכתבה על ידי אדמו"ר המהר"ש בעצמו, ב[[כתב אדמו"ר הזקן|כתב שתיקן אדמו"ר הזקן]], והיא מהווה מקור משמעותי ללימוד פרטים רבים במנהגי חב"ד, באופן כתיבת הסת"ם, ועוד.<br />
<br />
==היסטורית המגילה==<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] היה בקי בכתיבת סת"ם, ולכל אחד מבניו העניק מגילה כתובה בכתב יד קודשו.{{הערה|1=[www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15753&st=&pgnum=29&hilite ספר התולדות של הרבי מהר"ש]}}<br />
<br />
בידינו נשתמרה המגילה שהעניק לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]], וחלקים ממנה התפרסמו לראשונה על ידי הרבי ב[[ספר התולדות]] של הרבי המהר"ש{{הערה|מול עמוד 21.}}, על מנת שילמדו ממנה{{הערה|לקוטי שיחות חט"ז ע' 255: "מטעמי זהירות בכתבי הקודש, הנה לא נראה לי כלל כשמדפיסים פסוקים כתובים בכתב סת"ם, אפילו בספרי הלכה ואגדה ועאכו"כ בספרי תולדות... ומובן שאינו דומה למה שהדפיסו עמוד ממגלת אסתר כיון שאין בה השם, והי' בזה גם מעין הוראה לרבים באופן כתיבת המגילה".}}.<br />
<br />
עותק זה של המגילה מהווה עדות בעלת חשיבות מכרעת בנוגע לפרטים שונים בכתב אדמו"ר הזקן, ולמנהגי חב"ד השונים ב[[מגילת אסתר]].<br />
<br />
בנוגע לצורת הכתב עצמו, יש המערערים על האפשרות ללמוד מהאותיות, היות וכאשר המגילה הגיעה לאחר [[השואה]] לארצות הברית, היא היתה זקוקה לשיפוץ מאסיבי עקב הטלטלות שעברה במהלך המלחמה, והסופר שקיבל לידיו את המגילה לתיקון - לא הקפיד לשמר את צורת האותיות.<br />
<br />
את צורת האותיות המדוייקת ניתן ללמוד מעותק נוסף של המגילה, שנכתבה גם היא על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] והוענקה לבנו הצעיר ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], המצויה בידי משפחת קרליבך.<br />
<br />
==דיוקים שניתן ללמוד מהמגילה==<br />
*לא כל העמודים מתחילים בתיבת 'המלך'.<br />
*עשרת בני המן לא נכתבו בעמוד בפני עצמו.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15760&st=&pgnum=149 4 עמודים מתוך המגילה]''', באגרות קודש שלו בסוף הספר<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7556&CategoryID=1481 רשימת השינויים והדיוקים במגילה]<br />
*'''[anash.org/the-rebbe-maharashs-other-megillah/ צילום איכותי של עותק מגילת אדמו"ר המהר"ש שהוענקה לבנו ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], המצויה בידי משפחת קרליבך<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:סת"ם]]</div>Israel N Rabiskihttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9&diff=328567מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש2020-02-12T01:45:15Z<p>Israel N Rabiski: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מגילת אסתר אדמור המהרש מספר התולדות.jpg|ממוזער|תצלום 2 העמודים הראשונים ממגילת אסתר בכתב ידו של אדמו"ר המהר"ש, כפי שמופיעים בספר התולדות שלו]]<br />
ה'''[[מגילת אסתר]] בכתב ידו של [[אדמו"ר המהר"ש]]''', הינו עותק נדיר של מגילה שנכתבה על ידי אדמו"ר המהר"ש בעצמו, ב[[כתב אדמו"ר הזקן|כתב שתיקן אדמו"ר הזקן]], והיא מהווה מקור משמעותי ללימוד פרטים רבים במנהגי חב"ד, באופן כתיבת הסת"ם, ועוד.<br />
<br />
==היסטורית המגילה==<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] היה בקי בכתיבת סת"ם, ולכל אחד מבניו העניק מגילה כתובה בכתב יד קודשו.{{הערה|1=[כhttps://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15753&st=&pgnum=29&hilite= ספר התולדות של הרבי מהר"ש]}}<br />
<br />
בידינו נשתמרה המגילה שהעניק לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]], וחלקים ממנה התפרסמו לראשונה על ידי הרבי ב[[ספר התולדות]] של הרבי המהר"ש{{הערה|מול עמוד 21.}}, על מנת שילמדו ממנה{{הערה|לקוטי שיחות חט"ז ע' 255: "מטעמי זהירות בכתבי הקודש, הנה לא נראה לי כלל כשמדפיסים פסוקים כתובים בכתב סת"ם, אפילו בספרי הלכה ואגדה ועאכו"כ בספרי תולדות... ומובן שאינו דומה למה שהדפיסו עמוד ממגלת אסתר כיון שאין בה השם, והי' בזה גם מעין הוראה לרבים באופן כתיבת המגילה".}}.<br />
<br />
עותק זה של המגילה מהווה עדות בעלת חשיבות מכרעת בנוגע לפרטים שונים בכתב אדמו"ר הזקן, ולמנהגי חב"ד השונים ב[[מגילת אסתר]].<br />
<br />
בנוגע לצורת הכתב עצמו, יש המערערים על האפשרות ללמוד מהאותיות, היות וכאשר המגילה הגיעה לאחר [[השואה]] לארצות הברית, היא היתה זקוקה לשיפוץ מאסיבי עקב הטלטלות שעברה במהלך המלחמה, והסופר שקיבל לידיו את המגילה לתיקון - לא הקפיד לשמר את צורת האותיות.<br />
<br />
את צורת האותיות המדוייקת ניתן ללמוד מעותק נוסף של המגילה, שנכתבה גם היא על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] והוענקה לבנו הצעיר ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], המצויה בידי משפחת קרליבך.<br />
<br />
==דיוקים שניתן ללמוד מהמגילה==<br />
*לא כל העמודים מתחילים בתיבת 'המלך'.<br />
*עשרת בני המן לא נכתבו בעמוד בפני עצמו.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15760&st=&pgnum=149 4 עמודים מתוך המגילה]''', באגרות קודש שלו בסוף הספר<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7556&CategoryID=1481 רשימת השינויים והדיוקים במגילה]<br />
*'''[anash.org/the-rebbe-maharashs-other-megillah/ צילום איכותי של עותק מגילת אדמו"ר המהר"ש שהוענקה לבנו ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], המצויה בידי משפחת קרליבך<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:סת"ם]]</div>Israel N Rabiskihttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9&diff=328566מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש2020-02-12T01:43:07Z<p>Israel N Rabiski: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מגילת אסתר אדמור המהרש מספר התולדות.jpg|ממוזער|תצלום 2 העמודים הראשונים ממגילת אסתר בכתב ידו של אדמו"ר המהר"ש, כפי שמופיעים בספר התולדות שלו]]<br />
ה'''[[מגילת אסתר]] בכתב ידו של [[אדמו"ר המהר"ש]]''', הינו עותק נדיר של מגילה שנכתבה על ידי אדמו"ר המהר"ש בעצמו, ב[[כתב אדמו"ר הזקן|כתב שתיקן אדמו"ר הזקן]], והיא מהווה מקור משמעותי ללימוד פרטים רבים במנהגי חב"ד, באופן כתיבת הסת"ם, ועוד.<br />
<br />
==היסטורית המגילה==<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] היה בקי בכתיבת סת"ם, ולכל אחד מבניו העניק מגילה כתובה בכתב יד קודשו.{{הערה|1=[כhttps://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15753&st=&pgnum=29&hilite= ]}}<br />
<br />
בידינו נשתמרה המגילה שהעניק לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]], וחלקים ממנה התפרסמו לראשונה על ידי הרבי ב[[ספר התולדות]] של הרבי המהר"ש{{הערה|מול עמוד 21.}}, על מנת שילמדו ממנה{{הערה|לקוטי שיחות חט"ז ע' 255: "מטעמי זהירות בכתבי הקודש, הנה לא נראה לי כלל כשמדפיסים פסוקים כתובים בכתב סת"ם, אפילו בספרי הלכה ואגדה ועאכו"כ בספרי תולדות... ומובן שאינו דומה למה שהדפיסו עמוד ממגלת אסתר כיון שאין בה השם, והי' בזה גם מעין הוראה לרבים באופן כתיבת המגילה".}}.<br />
<br />
עותק זה של המגילה מהווה עדות בעלת חשיבות מכרעת בנוגע לפרטים שונים בכתב אדמו"ר הזקן, ולמנהגי חב"ד השונים ב[[מגילת אסתר]].<br />
<br />
בנוגע לצורת הכתב עצמו, יש המערערים על האפשרות ללמוד מהאותיות, היות וכאשר המגילה הגיעה לאחר [[השואה]] לארצות הברית, היא היתה זקוקה לשיפוץ מאסיבי עקב הטלטלות שעברה במהלך המלחמה, והסופר שקיבל לידיו את המגילה לתיקון - לא הקפיד לשמר את צורת האותיות.<br />
<br />
את צורת האותיות המדוייקת ניתן ללמוד מעותק נוסף של המגילה, שנכתבה גם היא על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] והוענקה לבנו הצעיר ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], המצויה בידי משפחת קרליבך.<br />
<br />
==דיוקים שניתן ללמוד מהמגילה==<br />
*לא כל העמודים מתחילים בתיבת 'המלך'.<br />
*עשרת בני המן לא נכתבו בעמוד בפני עצמו.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15760&st=&pgnum=149 4 עמודים מתוך המגילה]''', באגרות קודש שלו בסוף הספר<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7556&CategoryID=1481 רשימת השינויים והדיוקים במגילה]<br />
*'''[anash.org/the-rebbe-maharashs-other-megillah/ צילום איכותי של עותק מגילת אדמו"ר המהר"ש שהוענקה לבנו ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], המצויה בידי משפחת קרליבך<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:סת"ם]]</div>Israel N Rabiskihttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9&diff=328565מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש2020-02-12T00:07:49Z<p>Israel N Rabiski: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מגילת אסתר אדמור המהרש מספר התולדות.jpg|ממוזער|תצלום 2 העמודים הראשונים ממגילת אסתר בכתב ידו של אדמו"ר המהר"ש, כפי שמופיעים בספר התולדות שלו]]<br />
ה'''[[מגילת אסתר]] בכתב ידו של [[אדמו"ר המהר"ש]]''', הינו עותק נדיר של מגילה שנכתבה על ידי אדמו"ר המהר"ש בעצמו, ב[[כתב אדמו"ר הזקן|כתב שתיקן אדמו"ר הזקן]], והיא מהווה מקור משמעותי ללימוד פרטים רבים במנהגי חב"ד, באופן כתיבת הסת"ם, ועוד.<br />
<br />
==היסטורית המגילה==<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] היה בקי בכתיבת סת"ם, ולכל אחד מבניו העניק מגילה כתובה בכתב יד קודשו.<br />
<br />
בידינו נשתמרה המגילה שהעניק לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]], וחלקים ממנה התפרסמו לראשונה על ידי הרבי ב[[ספר התולדות]] של הרבי המהר"ש{{הערה|מול עמוד 21.}}, על מנת שילמדו ממנה{{הערה|לקוטי שיחות חט"ז ע' 255: "מטעמי זהירות בכתבי הקודש, הנה לא נראה לי כלל כשמדפיסים פסוקים כתובים בכתב סת"ם, אפילו בספרי הלכה ואגדה ועאכו"כ בספרי תולדות... ומובן שאינו דומה למה שהדפיסו עמוד ממגלת אסתר כיון שאין בה השם, והי' בזה גם מעין הוראה לרבים באופן כתיבת המגילה".}}.<br />
<br />
עותק זה של המגילה מהווה עדות בעלת חשיבות מכרעת בנוגע לפרטים שונים בכתב אדמו"ר הזקן, ולמנהגי חב"ד השונים ב[[מגילת אסתר]].<br />
<br />
בנוגע לצורת הכתב עצמו, יש המערערים על האפשרות ללמוד מהאותיות, היות וכאשר המגילה הגיעה לאחר [[השואה]] לארצות הברית, היא היתה זקוקה לשיפוץ מאסיבי עקב הטלטלות שעברה במהלך המלחמה, והסופר שקיבל לידיו את המגילה לתיקון - לא הקפיד לשמר את צורת האותיות.<br />
<br />
את צורת האותיות המדוייקת ניתן ללמוד מעותק נוסף של המגילה, שנכתבה גם היא על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] והוענקה לבנו הצעיר ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], המצויה בידי משפחת קרליבך.<br />
<br />
==דיוקים שניתן ללמוד מהמגילה==<br />
*לא כל העמודים מתחילים בתיבת 'המלך'.<br />
*עשרת בני המן לא נכתבו בעמוד בפני עצמו.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15760&st=&pgnum=149 4 עמודים מתוך המגילה]''', באגרות קודש שלו בסוף הספר<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7556&CategoryID=1481 רשימת השינויים והדיוקים במגילה]<br />
*'''[anash.org/the-rebbe-maharashs-other-megillah/ צילום איכותי של עותק מגילת אדמו"ר המהר"ש שהוענקה לבנו ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], המצויה בידי משפחת קרליבך<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:סת"ם]]</div>Israel N Rabiskihttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=328514כתב אדמו"ר הזקן2020-02-10T16:50:04Z<p>Israel N Rabiski: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=צורת האותיות על פי שיטת אדמו"ר הזקן|אחר=ספר הדרכה בכתב אדמו"ר הזקן|ראו=[[כתב חב"ד (ספר)]]}}<br />
[[תמונה:ראובן הסופר.PNG|left|thumb|350px|פרשיות התפילין בכתב ידו של [[ראובן הסופר|ר' ראובן הסופר]] מיאנווביץ' - סופרו האישי של [[אדמו"ר הזקן]]]]<br />
<br />
'''כתב אדמו"ר הזקן''' הוא כינוי לצורת האותיות של כתיבת סת"ם (ספרי תורה, [[תפילין]] ומזוזות) על-פי שיטת [[אדמו"ר הזקן]], הינה צורת [[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] המשלבת בין שתי השיטות הכלליות שישנם בצורת האותיות, והיא שיטת הכתיבה הנפוצה כיום בין סופרי הסת"ם החב"דיים. ב[[אגרות קודש]] רבות מעודד [[הרבי]] סופרי סת"ם לברר את צורת האותיות המדוייקת ולכתוב על פיה, ומעורר את חסידי חב"ד לקנות [[תפילין]] ומזוזות שנכתבו בצורת האותיות המקובלת מאת אדמו"ר הזקן.<br />
<br />
==תולדות הכתב==<br />
===צורת האותיות===<br />
צורת תמונת האותיות בכתב האשורי ואופן כתיבתם הינו הלכה למשה מסיני, והוא הועבר במסורה בין סופרי הסת"ם לאורך הדורות איש מפי איש. אף-על-פי-כן, במשך הדורות נוצרו שינויים בצורת חלק מהאותיות, ובאופן כתיבתם.<br />
===השיטות השונות===<br />
# ה'''כתב האשכנזי''' מתחלק לשלושה סוגים:<br />
## '''כתב בית יוסף''' - מנהג האשכנזים. <br />
## '''כתב האר"י''' - מנהג על פי חכמת [[הקבלה]] בספרו של [[האר"י]] [[עץ חיים]] ופרשנותו את ספר הזוהר. שונה מכתב בית יוסף בכמה פרטים. התקבל על חלק מחצרות ה[[חסידות|חסידים]]. פולמוס גדול בעניין זה היה הפירוש השבתאי שניתן לכתב, והאשמת מחייבי הכתב באימוץ דעות שבתאיות. <br />
## '''כתב [[אדמו"ר הזקן]] (בעל התניא)''' - מנהג חסידי חב"ד.<br />
# '''כתב ספרדי''' - מנהג עדות המזרח. הכתב מכונה כתב "וועליש" או כתב "מור וקציעה" כשם הספר בו הוא מתואר. <br />
# '''כתב תימני''' - מנהג עדת תימן, כולל [[#אותיות משונות ולפופות|אותיות משונות ולפופות]].<br />
הכתב האשכנזי נחשב לקשה יותר לכתיבה מן הכתב הספרדי.<br />
<br />
===חיבור תמונת האותיות===<br />
באחת הפעמים בהם ביקר [[אדמו"ר הזקן]] בחצר מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]], הורה לו הרב המגיד לתקן צורת כתב שתהיה תואמת גם את דעת הפוסקים, וגם את המבואר בספרי הקבלה{{הערה|ב[[אגרות קודש]] הנסמנת בהערה הבאה מדגיש [[אדמו"ר הריי"צ]]: "שיסדר תמונת האותיות כפי שיטת בעלי [[הקבלה]] '''בדרך חב"ד'''".}}. על פי הוראה זו, התעכב [[אדמו"ר הזקן]] במעזריטש במשך ארבעה שבועות נוספים, בהם התעסק ועמל על תיקון צורת האותיות.<br />
<br />
בחזרתו לביתו עבר [[אדמו"ר הזקן]] דרך ה[[עיירה]] [[אניפולי]], שם שמע שר' [[זושא מאניפולי]] הורה לסופר האישי שלו לכתוב כפי הנוסח החדש שתיקן אדמו"ר הזקן, מכיון שהוא שמע כרוז מפמליה של מעלה שמכאן ואילך זו תהיה צורת האותיות{{הערה|ראה באריכות בקובץ 'ידע עם' חלק ה' עמ' 71 פרטי הדברים באריכות. לשלימות הדברים עיין ב[[אגרות קודש]] אדמו"ר הריי"צ ח"ט עמ' נג, ובהנסמן בהערות שם.}}. <br />
<br />
צורת כתיבת האותיות על-פי שיטה זו, הועברה על-ידי [[אדמו"ר הזקן]] לתלמידו ר' [[ראובן הסופר|ראובן מיאנווויטש]], שהיה סופר סת"ם ירא שמים, והיה כותב את התפילין והמזוזות לאדמו"ר הזקן.<br />
<br />
(צורת האותיות כפי שהורה אדמו"ר הזקן, שונה בכמה וכמה פרטים מצורת האותיות שכתב בחיבור ה'[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]' שלו).<br />
<br />
===העברת המסורה===<br />
למרות מאמציו הרבים של הרבי{{הערה|ראה ב[[אגרות קודש]] הרבי ח"ו עמ' סט, חלק ח' עמ' קמא, ח"ט עמ' קצט, קובץ יגדיל תורה חוברת כו סימן ו'. ועוד}} לאתר סופרים שקיבלו במסורת את צורת כתיבת האותיות איש מפי איש, לא עלה הדבר בידו, והמסורת בדבר כתיבת האותיות נפסקה במהלך השנים.<br />
<br />
עם זאת, נותרו בידינו [[תפילין]] מקוריות, המיוחסות לר' [[ראובן הסופר]]{{הערה|כשהראה הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] את תמונת [[אותיות]] אלו לאדמו"ר הריי"צ, התבטא הרבי שהוא מסופק אם [[אותיות]] אלו נכתבו על ידי ר' ראובן הסופר בעצמו או על-ידי תלמידו, מכיון שכתיבתם היתה דומה להפליא עד כי לא ניתן להבדיל ביניהם.}}. [[תפילין]] אלו נשתמרו בידי משפחת גוראריה, והוענקו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] על ידי הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. כמו כן נמצאת בספריית הרבי [[מגילת אסתר]] שנכתבה על ידי הרבי המהר"ש.<br />
<br />
הבעיה העיקרית בהעברת המסורה בדרך זו, היא חוסר-בהירות אלו פרטים בתמונת האותיות הינם בדוקא, ואלו פרטים הם מפני ההידור או כתב ידו של הסופר{{הערה|יש הטוענים כי המאמצים הרבים שהשקיע הרבי בנושא זה, אינם על מנת לברר '''האם''' זוהי תמונת האותיות המדוייקת והאם ניתן להסתמך עליה, אלא על מנת '''להקל''' על הסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן. באמצעות הסבר זה ניתן להבין את העובדה שבאגרות-קודש ניתן למצוא מכתבים בהם הרבי מברר על תמונות האותיות, ובמקביל - מכתבים בהם הרבי מורה לסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן, ולאנ"ש להשתדל לקנות [[תפילין]] ומזוזות בכתב [[אדמו"ר הזקן]] בדווקא.}}.<br />
<br />
==התייחסות הרבי==<br />
על אף הבעייתיות שבהעברת המסורה כאשר אינה איש מפי איש, נפסק בספרות ההלכה{{הערה|שערי-תשובה ר"ס לב: '''"יכול לדקדק לעשות בתמונות האותיות שכתבו סופרים מפורסמים אנשי השם ואנשי מעשה"'''.}} כי ניתן ללמוד את כתיבת האותיות על פי צורת כתיבתו של סופר מומחה. וכך אכן הורה [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]], ח"ו עמ' צה.}} להרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] בבחרותו: "חבל שלא נתרגל בכתיבה יפה בתמונת הכתיבה של ר' ראובן סופר שהיא כתיבה יפה עד מאד, כי במדינה זו נחוצים סופרים".<br />
<br />
ובנוגע למעשה בפועל, הורה הרבי במפורש לחסידי חב"ד לקנות [[תפילין]] ומזוזות '''דוקא''' בכתב אדמו"ר הזקן.<br />
וק דבריהם הם מביאים את <br />
לאחד החסידים שהסתפק בנוגע לסוג צורת האותיות בתפילין שהוא מעוניין לקנות לבני משפחתו, ענה הרבי במכתב ברור במיוחד{{הערה|[[אגרות קודש]] חטו עמ' שטז.}}:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לפלא הספק בזה, כי הרי הכלל ופסק-דין הוא, דבאתריה (השייכים) דרב נהוג כרב.. והלואי כבר היה עוזב דרכו לחפש קושיות וסתירות ויתחיל ללכת בדרך הישרה בהקדמת נעשה לנשמע, הוא הדרך שהורו רבותינו נשיאינו הקדושים, שהוא גם דרך כללי לכלל ישראל}}<br />
<br />
בנוסף לכך, הרבי דרבן{{הערה|בין הסופרים שקיבלו הוראות מהרבי: הרב [[אליעזר צבי צירקינד]] (קראון הייטס), הרב [[מנחם מנדל אהרונוב]] (קנדה), הרב [[חיים עוזר מרינובסקי]], הרב אליהו גבאי, הרב [[שמשון כהנא]], ועוד. ראו המקורות לכך בהרחבה בהקדמה לספר [[כתב חב"ד (ספר)|כתב חב"ד]].}} מספר סופרי סת"ם ללמוד את צורת כתיבת האותיות על-פי שיטת [[אדמו"ר הזקן]] מתוך פרשיות התפילין המיוחסות לר' ראובן הסופר, ולנהוג על פיהם.<br />
<br />
===הפולמוס בנוגע למעשה בפועל===<br />
על אף ההתייחסויות מהרבי בנוגע לכתב זה, ישנם כמה וכמה סופרי סת"ם משפיעים ורבנים{{הערה|כך העיד הסופר הרב ישראל מרדכי לישנר (כפר חב"ד) בשם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], שהורה לו לכתוב רק בכתב האריז"ל.}}, הטוענים שאין להשתמש בכתב זה היות ואין בו מסורת ברורה, כשלחיזוק דבריהם הם מצטטים את מכתבי הרבי בהם עוסק בבירור פרטים שונים בכתב חב"ד.<br />
<br />
המצדדים בשימוש בכתב זה משיבים על טענות אלו, במספר אופנים, וביניהם: '''א.''' במקביל לבירור אודות הכתב הורה הרבי בהוראות פרטיות לכמה וכמה מהחסידים שישתמשו דווקא בכתב זה. '''ב.''' בכל ההתייחסויות של הרבי אין אף התייחסות השוללת את השימוש בכתב, אלא רק מענות המתפרשות לחיוב. '''ג.''' גם הכתב המכונה 'כתב האריז"ל' - בו משתמשים המתנגדים לשימוש בכתב אדמו"ר הזקן - אין בו מסורת ברורה, והוא עבר מספר שינויים לאורך השנים{{הערה|ולטענתם, זו היתה הסיבה המקורית לכך ש[[המגיד ממעזריטש]] ביקש מאדמו"ר הזקן לתקן את הכתב.}} ובפרט לאחר מלחמת העולם השניה{{הערה|וראה באריכות בעניין זה בקונט' "באתריה דרב".}}. '''ד.''' השאלות של הרבי בנוגע לכתב היו רק עד השנים [[תש"ל]]-[[תשל"א]], כאשר לאחר גל העליה מרוסיה שהיה אז, בו נכללו גם סופרי סת"ם חסידי חב"ד בעלי מסורת, נפתרו הספקות.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] נערך פולמוס נרחב על השימוש בכתב זה במספר בימות חב"דיות-תורניות, ביניהן [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]]{{הערה|1=[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=888&cat=11&haoro=2 גליון תשעא], [http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=888&cat=11&haoro=2 גליון תתפח], ועוד.}}, [[שבועון כפר חב"ד]] ו[[גליון התקשרות]]{{הערה|1=[http://chabad-il.org/hit/hit237.htm גליון רלז], [http://chabad-il.org/hit/hit409.htm גליון תט], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5177&CategoryID=1191 גליון תשלה].}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב משה ויינר, '''אותיות הרב''', [[תשנ"א]].<br />
*הרב אברהם לוי, '''[[כתב חב"ד (ספר)|כתב חב"ד]]''', [[תשס"ט]].<br />
* הרב מנחם מענדל בלינוב, '''באתרי' דרב''', [[תשע"ח]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30434&st=&pgnum=129&hilite= מעשה מופת בקשר להתגלות צורת האותיות על פי שיטת אדמו"ר הזקן]. אהלי שם, גליון ט'.<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=35 כתב הסת"ם שייסד אדמו"ר הזקן] - לקט [[סיפורי חסידים]] והתייחסויות מרבותינו נשיאינו {{שטורעם}}<br />
*הרב יעקב טייב, '''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2016/01/29-01-2016-01-06-05-magazine_01_80.pdf כתב חב"ד]''', בטאון [[דרך תמים (עלון)|דרך תמים]] גליון א', עמוד 32<br />
*הרב יוסף שמחה גינזבורג, '''[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_30501_239.pdf עוללות]''', [[אהלי שם]] שנה ג' חלק ו'<br />
*'''[http://chabad.info/video/kids/%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%9C%D7%97%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93-%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%93-%D7%91%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8/ הילד שיודע לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן]''' {{וידפו}} מתוך תכנית הראלי של [[צבאות השם בארץ הקודש]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br />
[[קטגוריה:סת"ם]]</div>Israel N Rabiskihttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%22%D7%95_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%98&diff=328497ט"ו בשבט2020-02-10T00:53:38Z<p>Israel N Rabiski: /* מנהגים */שינוי תאריך להזכרת הרבי ע"ד המנהג של ברכת שהחיינו בט"ו בשבט</p>
<hr />
<div>{{חודש שבט}}<br />
'''ט"ו בשבט''' היום החמישה עשר ב[[חודש שבט]] וראש השנה לאילנות{{הערת שוליים|לדעת [[בית הלל]] וכך נפסק ב[[הלכה]].}}.<br />
==מנהגים==<br />
[[קובץ:הרבי בטו בשבט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בט"ו בשבט]]<br />
בשנת [[תשמ"ז]] קרא [[הרבי]] לערוך כינוסים בט"ו בשבט לחיזוק והוספה ב[[תורה]], ב[[תפילה]] ובפרט להתחזק בהליכה באורחותיו של בעל ההילולא דיו"ד שבט - [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1= [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (32)]}}. הרבי ציין למנהג לאכול ביום זה חרובים (מלבד [[שבעת המינים]]), להם שייכות מיוחדת לניסים "כסיפור הגמרא על רבי חנינא בן דוסא שדי לו בקב חרובין מ[[ערב שבת]] לערב שבת, ובהמשך לזה מסופר על כמה וכמה ניסים שאירעו לו, בהיותו 'מלומד בניסים'"{{הערה|תלמוד בבלי, תענית כד, סוף עמוד ב'. ספר-השיחות תנש"א, חלק א' עמ' 300}}.<br />
<br />
ביחידות כללית שנערכה בי"ג שבט תשמ"ז הרבי אמר שמנהג ישראל לאכול בט"ו שבט פירות טעימים, ולברך לפחות על פרי אחד שהחיינו{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%98%D7%A2%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%98%D7%95-%D7%91%D7%A9%D7%91/ מנהג ישראל לאכול פירות טעימים בט"ו בשבט] {{וידפו}}}}.<br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
* [[ה'תר"ח]] – הרב [[שלום הלפרין]], [[אדמו"ר]] מ[[וסלוי]], נכדו של [[רבי ישראל מרוז'ין]], נולד.<br />
* [[ה'תרכ"ה]] – הרב [[משה יהודה לייב פרידמן]] [[אדמו"ר]] מ[[פשקאן]] ה"פֵּאשְקַנער", מייסד חסידות פשקאן, נינו של [[רבי ישראל מרוז'ין]], נולד.<br />
*[[תקפ"ג]] - רבי חיים מרדכי מרגליות, מחבר 'שערי תשובה', נפטר.<br />
*[[תרט"ז]] - רבי יעקב חי אלגז, רבה של נאבל - תוניסיה, נפטר.<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
*[[תר"כ]] - החלה כתיבת [[ספר תורה]] לקראת לידתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], בעקבות חלומה של מרת [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]], אשת [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
*[[ת"ש]] - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], נשלח לגלות ל[['ציאלי]] לרצות חמש שנות מאסר.<br />
*[[תש"ב]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] חזר משיקאגו ל-[[770]] ב[[ניו יורק]] ללווית אמו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], אשת [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
*[[תשל"א]] - [[הרבי]] מתוועד בט"ו בשבט בפעם הראשונה בתולדות [[חסידות חב"ד]], ויוצא בקריאה "[[מבצע תורה|לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה]]".<br />
*[[תשנ"ז]] - נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].<br />
*[[תשמ"ח]] - ה[[התוועדות]] האחרונה של הרבי בימות החול (למעט שיחות שהרבי ממשיך לומר בעומדו על הסטענדער בבימת התפילה).<br />
*[[תשס"ט]] - נפתח בית חב״ד למטייל הראשון במרכז אמריקה, באי קוזומל שבמקסיקו, ע״י השליחים הרב דודי כפלין והרב שלומי פלג. <br />
*[[תשע"א]] - הרב [[חיים שלמה דיסקין]] נבחר כרבה הראשי של [[קרית אתא]].<br />
<br />
===נולדו===<br />
*[[תקמ"ח]] - ר' [[נחמיה מדוברובנה (חתן בן אדמו"ר הזקן)|נחמיה מדוברובנה]] הנקרא ר' נחמיה הלוי בירך גינזבורג, חתן בנו של [[אדמו"ר הזקן]] - ר' [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]].<br />
*[[תש"ז]] - ר' [[פנחס נוישטט]], [[ר"מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] ב[[ראשון לציון]].<br />
<br />
===נפטרו===<br />
*[[תרי"ב]] - ר' [[נחמיה מדוברובנה (חתן בן אדמו"ר הזקן)|נחמיה מדוברובנה]], הנקרא ר' נחמיה הלוי בירך גינזבורג, חתן בנו של [[אדמו"ר הזקן]] - ר' [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]].<br />
*[[תרט"ו]] - הרב [[דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הזקן)|דובער שניאורסון]], בנו של רבי [[חיים אברהם שניאורי]] ונכדו של [[אדמו"ר הזקן]].<br />
*[[תשע"ט]] - הרב [[אברהם ליסון]], חסיד מקושר ועובד ה' [[בעל מנגן]] ומשפיע בבית הכנסת נחום יצחק<br />
<br />
===במחיצת הרבי===<br />
לאורך השנים כאשר חל ט"ו בשבט בשבת, התוועד הרבי לכבוד התאריך, ההתוועדויות התקיימו בשנים: תשט"ז, תש"כ, תשכ"ב, תשכ"ג, תשכ"ו, תשל"ו, תש"מ, תשמ"ג, תשמ"ו, תשמ"ז, תשמ"ט, תש"נ.<br />
<br />
בפעם הראשונה שנערכה התוועדות בט"ו בשבט כשהוא חל בימות החול היה בשנת תשל"א (בין מנחה לערבית), ולאחר מכן התקיימו התוועדויות בהזדמנויות הבאות; מוצאי ט"ו בשבט תשל"ב; מוצאי ט"ו בשבט תשל"ד; מוצאי ט"ו בשבט תשל"ה; מוצאי ט"ו בשבט תשל"ז; מוצאי ט"ו בשבט תשל"ח; ליל ט"ו בשבט תשל"ט; ליל ט"ו בשבט תשמ"א; ליל ט"ו בשבט תשמ"ב; ליל ט"ו בשבט תשד"מ; ליל ט"ו בשבט תשמ"ה; ליל ט"ו בשבט תשמ"ח (ובשנים שלאחר מכן בתקופה שכבר לא התקיימו התוועדויות בימות החול, אמר הרבי שיחות במועדים: יום א' ט"ז שבט תשמ"ט; יום א' י"ד שבט תשנ"ב לפני חלוקת הדולרים; ליל ט"ו בשבט תשנ"ב (בזאל הקטן); מוצאי ט"ו בשבט תשנ"ב).<br />
<br />
לכבוד ט"ו שבט הוציא הרבי מאמרים מוגהים: ד"ה ארבעה ראשי שנים דט"ו בשבט תשל"א - קונטרס חמשה עשר בשבט תנש"א; ד"ה בחודש השלישי דט"ו בשבט תשל"ד (י"ל בקונטרס כ"ב שבט תש"נ); ד"ה הנני ממטיר דט"ו בשבט תשל"ז (י"ל בשעתו); ד"ה באתי לגני דט"ו בשבט תשל"ח (י"ל בקונטרס כ"ב שבט תשמ"ט)<br />
<br />
בנוסף, בשנת תשל"ד הרבי ערך ביקור ב"מכון חנה" לאחר ההתועדות; ובט"ו בשבט תנש"א חילק הרבי שטר של חמש דולר לכל אחד מאלו שעברו לפניו לאחר אמירת השיחה.<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=231 ט"ו בשבט, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}<br />
*[[ועד חיילי בית דוד]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74341 קובץ ראש השנה לאילנות], ט"ו בשבט [[תשע"ג]] {{PDF}} - {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2982 טו בשבט תשלט - שיחה מהרבי]<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/472220 ט"ו בשבט מאמרים ומנהגים]''' - אתר בית חב"ד.<br />
* {{קישור שטורעם|78229|news|שייכות ט"ו בשבט ללימוד תורה בתענוג? הרב יואל כהן ■ שיעור|מערכת שטורעם}}<br />
*{{קישור שטורעם|78221|news|"תני להן פירות טובים וספרי להן סיפורים טובים"|מערכת שטורעם|י"ד בשבט תשע"ה}}{{וידאו}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|94773|הרבי מחלק פירות ט"ו בשבט לילדים ● וידאו||י"ד שבט תשע"ז}}<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/12-02-2017-13-48-16-%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94.pdf מעציץ עד לעץ]''', מגזין 'במחנה צבאות השם' שבט תשע"ז<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{חגים ומועדים}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש שבט|ב יד1]]<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br />
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>Israel N Rabiski