https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=Israel 2026-04-18T19:45:16Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA&diff=721063 2024-11-17T15:06:11Z

<p>Israel: </p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> [[קובץ: צרפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדלקת נרות חנוכה על ידי חב&quot;ד למרגלות מגדל אייפל]]<br /> מדינת '''צרפת''' מהווה סמל ודוגמא למהפכתו של [[הרבי]] בעולם. דבר זה נרמז בשמה: [[אותיות]] &quot;צרפת&quot; הינן [[אותיות]] &quot;[[פרצת]]&quot;, וה[[גימטריה]] של המילה &quot;צרפת&quot; הינו [[770]] ביתו של הרבי. כחלק מענין זה ניתן לראות את לקיחתו של ניגון [[האדרת והאמונה|המנונה של מדינת צרפת]] והפיכתו לניגון חסידי על ידי הרבי.<br /> <br /> [[קובץ:השלוחים בצרפת בתמונה קבוצתית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלוחים בצרפת בתמונה]]<br /> <br /> בצרפת חיים כיום כ800 אלף יהודים, והיא מהגדולות בקהילות ישראל שבתפוצות. למרבית הקהילה זיקה חזקה לדת היהודית ולישראל{{הערה|הקהילה היום היא בעיקרה מיוצאי צפון אפריקה, כשמתוך קבוצה זו אחוז ניכר הם יוצאי אלג'יריה, ומיעוטם מיהודי תוניסיה ומרוקו. קיימים גם קהילות נוספות כגון מהגרים מטורקיה והבלקן וכן צאצאי הקהילה הספרדית הוותיקה של צרפת. הקהילה האשכנזית מהווה מיעוט בקרב יהודי צרפת. יהודי צרפת מעורים בחברה ובכלכלה במדינתם}}.<br /> <br /> ברחבי המדינה בתי חב&quot;ד רבים, ישיבת תומכי תמימים שוכנת בעיירה ברינואה, סמינר בעיירה ייער, בבתי ספר &quot;סיני&quot; אלפי תלמידים, בית ליובאוויטש ומוסדותיו כוללים אלפי תלמידים. <br /> <br /> בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[תשל&quot;א]] מונה לנציגה של צרפת ב[[האו&quot;ם החסידי|או&quot;ם החסידי]] הרב [[יוסף גולדברג]], ראש ישיבת [[תות&quot;ל ברינוא|תות&quot;ל ברינוא]]<br /> <br /> == צרפת בתקופת אדמו&quot;ר הזקן ==<br /> בשנת [[תקנ&quot;ט]] פרצה מלחמה בין צרפת בראשות [[נפוליאון בונפרטה]] מנהיגה של צרפת באותה העת, לבין הצאר ניקולאי. [[אדמו&quot;ר הזקן]] סבר ש[[רוסיה]] צריכה לנצח למרות שאז יהיה קשה ליהודים בגשמיות, מפני שתחת ממשלת ושלטון צרפת היהודים יעזבו לחלוטין את היהדות, כפי שהיה עם רוב יהודי צרפת שעד לדורות האחרונים לא שמרו תורה ומצוות. אדמו&quot;ר הזקן התבטא שנפוליאון הוא [[קליפה]] ושליח ה[[ס&quot;מ]]. כבר אז החל ב[[בירור הניצוצות]] משם כאשר לקח את מארש הניצחון של חילי צרפת, המכונה [[מארש נפוליאון]], והפך אותו לאחד מ[[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגוני חב&quot;ד]]. מארש זה נהוג לנגנו במוצאי [[יום כיפור]] בסיום [[תפילת נעילה]].<br /> <br /> == בתקופת אדמו&quot;ר מהר&quot;ש ==<br /> <br /> שינוי ביחס לצרפת החל בתקופת [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], כאשר נסע כמה פעמים לשם, כתב שם כתבי חסידות וקירב יהודים.<br /> <br /> אדמו&quot;ר מהר&quot;ש ידע את השפה הצרפתית על בוריה, ביקר כמה פעמים בפאריז כאשר בגלוי ביקוריו היו לצורך בריאותו, ולצורכי הכלל, אלא שכמה פעמים נתגלה פנימיות טעם ביקוריו בצרפת: על מנת לתקן ולברר בירורים באותה מדינה הנראית כקליפה קשה. ידוע אשר בשנת [[תרכ&quot;ח]] ובשנות המ' הראשונות, נסע לצרפת להתראות עם עסקני הכלל בחו&quot;ל.<br /> <br /> == בתקופת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ==<br /> הקשר של ליובאוויטש עם מדינת צרפת נמשך והתחזק בביקוריו התכופים של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אשר כמה פעמים ביקר בצרפת, בפאריז עצמה, ובעיר מענטאהן (אשר ליד העיר ניס), שם גם &quot;בנה הבנין דהמשך הידוע תער&quot;ב&quot;, כמה משיחותיו המבארים ענינים עמוקים ב[[תורת החסידות]] נאמרו שם, בהם אפשר לציין את השיחה הידועה - על כיף ימא - ע&quot;ד ח' המעלות שיש במחשבת [[דא&quot;ח]] לפני התפילה ב[[טלית]] ותפילין - כאשר א' מהן היא: מאיר את העולם (&quot;ווערט די וועלט ליכטיקער&quot;) - מה מתאימה מעלה זו לגבי בירורה של מדינת צרפת המהוה את תוקף הקליפה של אז. באותו זמן כמה חסידים הגיעו לצרפת על מנת להתראות עם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ולשמוע [[דא&quot;ח]] ממנו, וכך מוצאים אנו בין היתר את החסיד הידוע ר' זלמן זלאטאפאלסקי, אשר שם ניגן את ניגונו הידוע אשר נקרא על שמו.<br /> <br /> ועד אשר בהיות אדמו&quot;ר (הרש&quot;ב) ביחד עם בנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בצרפת דיבר שיחה שלימה שארכה ארבע שעות בצרפתית, וכך כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;.. ובשאר השפות כמו אשכנזית צרפתית היה מדבר.. פעם בהיותינו יחדיו בצרפת, הלכנו לבקר היכל עתיק, [[משגיח]] ההיכל ביאר עניני המבנה וכלי הבית ודברים העתיקים הנמצאים שמה, גם הראה לנו ספרים עתיקים ותעודות כתבי יד, הנה במשך כארבע שעות דיבר בשפה הצרפתית, ושאלתיו מדוע אינו מדבר בשפה הרוסית..&quot;<br /> <br /> אלו הם פרטי ביקורי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בצרפת (הידועים לנו):<br /> <br /> [[תרמ&quot;ד]]: בחורף נסע אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ל[[פאריז]] עד י&quot;ג [[ניסן]], לאחרי חג ה[[פסח]] חזר שוב לפאריז עד אחרי חג ה[[שבועות]], משם נסע למעיינות הרפואה בעיר באד בורבול (בצרפת) ונשאר שם עד אחרי חג ה[[סוכות]]. באותה שנה ביקר במוזיאון הלובר אשר בפאריז, והתעכב שם במחלקת הציורים (לפי סיפורו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ - בסה&quot;מ תשי&quot;א עמ' 129) .<br /> <br /> [[תרמ&quot;ה]]: מאחר חג ה[[סוכות]] עד סוף החורף נמצא בפאריז כמו כן שהה בתקופה זו בעיר באד בורבול וב[[מענטון]], שם הגיע לבקרו ר' [[זלמן זלטפולסקי]].<br /> <br /> [[תרמ&quot;ז]]: בשלהי קיץ נסע למקומות הרפואה בצרפת.<br /> <br /> [[תרמ&quot;ח]]: באותו עת גר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בעיר מענאטאהן בחלק העיר הנקרא קאפמארטן.<br /> <br /> [[תרס&quot;א]]: בקיץ נסע לפאריז מי&quot;א [[אייר]] עד כ&quot;ג אייר ביחד איתו נסע ר' [[יעקב מרדכי בעזפאלאוו]] הרב מפלטבה, וגר במלון Byron הנמצא במספר 22 שברחוב Laffitte, ודרש שם ברופאים. כמו כן הגיע באותו זמן לבקרו החסיד ר' [[אברהם אבא פערסאן]]. את אותו ביקור ניצל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב גם לצורך עניני הכלל.<br /> <br /> [[תרס&quot;ד]]: בי&quot;ט [[שבט]] בא לפאריז, ונשאר שם עד ד' [[ניסן]], והשתכן במלון Byron הנ&quot;ל, ושכר שם שני [[חיידר|חדרים]] מס' 3 ומס' 4, בהיותו שם עסק אודות שילוח ה[[מצות]] ושאר צורכי חג ה[[פסח]] לאנשי חיל מבני ישראל הנמצאים במזרח הרחוק לרגלי מלחמת [[רוסיה]] ויפן, אדמו&quot;ר הרש&quot;ב פנה אז לעיתונים הגדולים: &quot;פיגארו&quot;, &quot;עקא דע פארי&quot;. כמו כן התעסק אז ברפואות אצל הפרופסורים ריימאן ובריססא.<br /> <br /> את [[התוועדות]] [[פורים]] התוועד עם ר' [[זיסקינד ברלין]], ור' [[מענדל צוקרמן]], עד השעה 12 וכך כותב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב על [[התוועדות]] זו: &quot;ושמחנו ת&quot;ל, ואם כי הייתה שמחה מלאכותית קצת מראי מקומות וכו'&quot;.<br /> <br /> [[תער&quot;ב]]: מתחילת [[חודש שבט]] שהה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בעיר מענטאהן, ושהה ב Villa Nordi, לכבוד חג ה[[פורים]] התוועד אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שם, ובלשון אדמו&quot;ר הריי&quot;צ &quot;היו גילויים גדולים&quot;, באותו ביקור השתתף אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אשר נשאר שם בעיר [[מענטון]] לערך ג' שבועות, כמו כן הגיעו לשם (לקראת פורים) חסידים בעלי השכלה ובעלי עבודה בתוכם הר&quot;ר [[יעקב מרדכי בזפלוב|יעקב מרדכי מפולטבה]], הרב [[יעקב הורביץ]], והרב [[שמואל גוראריה]], כמו כן השתתפו כמה מחסידי [[פולין]] כמו הגביר ר' אהרן ובנו ר' [[בנימין ווינר]], ר' [[זיסקינד ביאלער]] מורשה, והאחים הורנשטיין מקיוב.<br /> <br /> באותה [[התוועדות]] צייר אדמו&quot;ר את המשא ומתן שהי' בין [[הקב&quot;ה]] ואומות העולם בנוגע ל[[מתן תורה]], דיבר על ההכרח של &quot;עשה לך רב, וקנה לך חבר&quot;, ועל ההכרח אשר בעלי עסקים ילמדו חסידות, כמו כן דיבר על הצורך להתייגע בחסידות, דובר גם על החילוק בין ניגון חזנות, ניגון תפילה וניגון חסידי.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נשאר שם עד אחרי חג ה[[שבועות]].<br /> <br /> [[תרע&quot;ג]]: בכ&quot;א [[שבט]] הגיע אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לעיר [[מענטון]] ושהה שם עד ראש חודש [[ניסן]], בהתחלה שהה המלון &quot;טארטאקאווסקי, ומחמת הקור שינה ושכר בית ב-Villa Henriette, באותה תקופה הגיע לבקרו ר' יעקב מרדכי בעזפאלאוו הרב מפלטבה, כמו כן הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לבקרו ושהה שם בערך ב' שבועות.<br /> <br /> [[תרע&quot;ד]]: בחורף - מיום ח' [[כסלו]] - שהה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב במענטון, וגר בVilla Passerel, באותו חצר בו שהה אשתקד אם כי בדירה אחרת, באותו זמן התעסק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בדרוש [[תער&quot;ב]] ומסיימו, כמו כן באותו זמן ביקר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אצל ר' מנחם נחום ברבי יצחק האדמו&quot;ר מבויאן.<br /> <br /> לכבוד חג הפורים נשאר הוא שם ומתוועד, וכך כותב הוא עצמו על אותו פורים: &quot;פורים איז גיווען מיט אנשריינגונג שמחת פורים, סיא גיווען היפש געסט, לנדא איז געקומען.. ר&quot;ש גו&quot;א נ&quot;י האט שטארק משמח גיווען&quot; [פורים היה עם שמחת [[פורים]] מיוחדת, היו אורחים חשובים, ר&quot;ש גורארי' נ&quot;י שימח במאוד], ונשאר שם עד סוף חודש אדר.<br /> <br /> == בתקופת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ==<br /> וכך נמשך הדבר ביתר תוקף בזמן נשיאותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אשר שהה בצרפת כמה וכמה פעמים ועד שאמר שם כמה פעמים [[מאמר]]י [[דא&quot;ח]] ו[[שיחות]]. כמו כן שלח כמה פעמים לשם [[שלוחים]] על מנת לחזק את משפחות אנ&quot;ש הנמצאים שם, ולצורכי עסקנות הכלל.<br /> <br /> ואלו הם פרטי ביקורי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בצרפת (הידועים לנו):<br /> <br /> [[תרע&quot;א]]: הגיע לעיר [[מענטון]] ביחד עם אביו שם מספר לו אביו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב על הניגון של ר' זלמן זלאטאפאלסקי<br /> <br /> [[תרע&quot;ב]]: נסע לפאריז, מרסל, ניצא, מנטו קרלו, [[מענטון]]. במענטון פגש את הוריו ([[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[הרבנית שטערנא שרה]]) בתחנת הרכבת, ומסר לאביו אז דו&quot;ח על פעולותיו בעניני הכלל בפאריז. שם מספר לו גם על פגישה שהי' לו במלון &quot;גאר די נארד&quot; חדר מס' רכ&quot;ג לצורך עניני הכלל.<br /> <br /> ביומנו מג' שבט תער&quot;ב מספר על טיולו עם אביו - אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בעיר מענטון בחלק העיר הנקרא קאפמארטן, ואז הראה לו אביו הבית בו גר בשנת תרמ&quot;ח (כ&quot;ה שנה לפנ&quot;ז) - על כיף ימא.<br /> <br /> כמו כן שהה לכבוד חג הפורים ביחד עם אביו בעיר מענטון כנ&quot;ל בארוכה, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שהה אז עם אביו לערך ג' שבועות.<br /> <br /> [[תרפ&quot;ט]]: באותה שנה הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לפאריז, בהמשך לנסיעה זו - בשנת [[תרצ&quot;ב]] השתדל להקים וועד של בני החסידים להפיץ את המעיינות דלימוד תורת ה[[חסידות]] בצורה מובנת לכולם, ובמכתבי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מוצאים אנו כמה וכמה מכתבים בנידון זה לר' [[הלל זלאטאפאלסקי]] אשר גר אז בפאריז, יש לציין אשר בחודש [[אייר]] [[תרצ&quot;ג]] בתחילת תקופת שהותו של [[הרבי]] בפאריז, מוצאים אנו מכתבים מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרבי בקשר לענין זה, ההצעה הייתה לייסד &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד&quot; בצרפת (אלא שמסיבות שונות לא הצליחה התכנית לצאת לידי פועל אז בעיקבות פטירת ר' הלל הנ&quot;ל).<br /> <br /> יש לציין אשר ברשימת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מנסיעתו ל[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו ולארצות הברית, בהן מתאר גם מביקורו בצרפת כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אשר בהיותו בפאריז בו הגיע אור ליום ג' ה' [[אלול]] עד למחרתו טייל עם הרבי ודיבר איתו ב&quot;ענינים פנימיים&quot;.<br /> <br /> [[תרצ&quot;ב]]: בחודש [[אדר]] אותה שנה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ למשך כשבועיים בפאריז לצורכי עסקנות הכלל, באותה הזדמנות גם כינס אסיפה מהעסקנים יוצאי [[רוסיה]], כמו כן באותו זמן שלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ר' [[שמעון ליב גרינברג]] כשד&quot;ר לחזק גזע אנ&quot;ש שבצרפת.<br /> <br /> [[תרצ&quot;ג]]: באותה שנה שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כמה חודשים בצרפת (יש לציין אשר באותה תקופה הגיעו הרבי והרבנית להתיישב בפאריז).<br /> <br /> [[תרצ&quot;ו]]: מתחלת [[תמוז]] עד כ&quot;ב [[אלול]], שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפאריז, בו' [[אלול]] ביקר בבית מס' 10 רחוב די'ע השייך ל&quot;התאחדות הרבנים החרדים דצרפת&quot; אשר ר' [[שניאור זלמן שניאורסאהן]] יסדו ועמד בראשו, מסופר אשר בעלות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במדרגות הבית ספרם ונמצאו במספר כ&quot;ו, באותו ביקור אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ [[מאמר]] [[דא&quot;ח]] &quot;אני לדודי&quot;.<br /> <br /> תרצ&quot;ז: בחורף של אותו שנה שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעיר וויל ד'אוורע, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שוהה הוא בפאריז לשבועיים, על מנת לשאול בעצת הרופאים, באותו זמן גם עמד לידו אדמו&quot;ר ומוצאים אנו בכמה מכתבים מאותה תקופה בו חותם אדמו&quot;ר: &quot;בשם הרבי, המזכיר מ. ש.&quot;, כמו כן נמצא רשימה שנכתבה על ידי אדמו&quot;ר ובה שיחה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שנאמרה אז.<br /> <br /> תרח&quot;צ: בחורף אותו שנה שוב שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפאריז במלון &quot;מקס&quot; הנמצא ב-9 רחוב בולארד שברובע החמש עשרה בפאריז שם שהה עד סוף [[חודש אדר]] ב' לעסוק בצרכי הכלל, וכך מוצאים אנו אשר בפורים קרא אדמו&quot;ר את המגילה לפניו, וכתב כמה הנהגות אשר למד אז מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ בהנוגע למנהגי פורים, כמו כן אז אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיחה שנרשמה על ידי אדמו&quot;ר.<br /> <br /> בשנים האחרונות לנשיאותו הקים שם מוסדות כגון: [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], [[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה]] וישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].<br /> <br /> == צרפת ו[[הרבי]] ==<br /> [[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז (תרצ&quot;ג-ת&quot;ש)]], [[ביקור הרבי בפריז (תש&quot;ז)]]}}<br /> [[הרבי]] התגורר שנים רבות ([[תרצ&quot;ג]]-[[תש&quot;א]]) בצרפת. בשנת [[תרצ&quot;ז]] עבר ל[[פריז]] שם המשיך לשקד על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון. <br /> <br /> מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי&quot;צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br /> <br /> באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', ואת [[שיחה|שיחותיו]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שנדפסו. כך גם ערך מפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש&quot;המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'&quot;. <br /> <br /> כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|האגרות של הרבי הריי&quot;צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי [[הרבי הריי&quot;צ]] העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים. <br /> <br /> אלפי בעלי התשובה צרפתיים הגיעו ו[[התקשרות|התקשרו]] להרבי, והם מהווים קהילה בולטת במיוחד כאשר הם מגיעים בקבוצה ל[[770]] ל[[חודש תשרי]] ובכלל.<br /> <br /> בליל [[שמחת תורה]] [[תשל&quot;ד]] החל הרבי בשירת ה&quot;מרסלייז&quot; (קרא: המרסייז) ההמנון הצרפתי על מילות &quot;[[האדרת והאמונה]]&quot; ומאז הפך ניגון זה לאחד מ[[ניגוני חב&quot;ד]].<br /> <br /> == יחס רבותינו נשיאנו למדינה ==<br /> === בתקופת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> === מהפכת צרפת ===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> === יחס [[הרבי]] ===<br /> בדבר מלכות פרשת וישב [[התשנ&quot;ב]], [[הרבי]] אמר שמדינת צרפת סיימה את עבודת הבירורים והיא מוכנה לגאולה. [[הרבי]] אמר שצרפת בתקופת [[אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> ייצגה תנועה של חופש מכל עניני דת, שהאדם בעל בחירה חופשית. ובדורינו המצב בצרפת התהפך. יש יהדות, שומרים תורה ומקיימים מצוות.<br /> <br /> == מוסדות חב&quot;ד במדינה ==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> [[קובץ: שלוחים בצרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוחי הרבי במדינת צרפת]]<br /> ברחבי המדינה בתי חב&quot;ד רבים, עשרות מוסדות חינוך, גנים, תלמודי תורה וישיבות בהם לומדים אלפי תלמידים.<br /> <br /> בצרפת למעלה מ-160 [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] הפזורים ברחבי המדינה. שמתוכם 36 רק בעיר פריז עצמה.<br /> <br /> ישיבת תומכי תמימים שוכנת בעיירה ברינואה, סמינר בעיירה ייער, בבתי ספר &quot;סיני&quot; אלפי תלמידים, בית ליובאוויטש ומוסדותיו כוללים אלפי תלמידים. <br /> . <br /> <br /> <br /> === פריז ===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> {{ערך מורחב|פריז}}<br /> ניתן למצוא פירוט בערך [[פריז]]<br /> <br /> === ברינוא ===<br /> ערך מורחב https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%94<br /> פרבר ליד פריז שבה יש את הישיבה המפורסמת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ברינואה בנשיאות הרבי, נוסדה בשנת תש&quot;ז בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. הישיבה היום נחשבת כאחת הישיבות הגדולות והמפורסמות של חב&quot;ד, וכוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה בהם לומדים כ-380 בחורים. הישיבה ממוקמת בישוב ברינואה בפרברים הדרום-מזרחיים של פריז, במרחק 20 ק&quot;מ ממרכז פריז.<br /> <br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> <br /> === ניס (ניצא){{הערה|1='''[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%90.pdf קובץ ניצא]'''.}} ===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> בחודש אב [[ת&quot;ש]] הגיע הרבי עם רעייתו לעיר, והתגורר בה עד לחודש סיון תש&quot;א, אז [[כ&quot;ח סיון תש&quot;א|יצא מאירופה הבוערת והיגר לארצות הברית]] (דרך פורטוגל).<br /> <br /> בעיר קיימת קהילת חב&quot;ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב יוסף יצחק פינסון, לצד הרב מנחם מענדל לוי והרב צבי הירש פינסון.<br /> <br /> === ליאון ===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> בעיר קיימת קהילת חב&quot;ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב שמואל גורביץ'<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]]<br /> * [[תומכי תמימים ברינוא]]<br /> * [[הגרופ הצרפתי]]<br /> * [[פריז]]<br /> * [[מארש נפוליאון]]<br /> * [[מענטאן]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[היציאה מרוסיה (ספר)]] שער חמישי נדודים - מפוקינג לצרפת<br /> {{בית|שניאור זלמן ברגר|חב&quot;ד בארץ צרפת|628|42 - 49|י&quot;ב טבת תשס&quot;ח}}<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * [http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm35.pdf שיחת שבת פרשת וישב תשנ&quot;ב]{{PDF}}, הרבי מדבר על הפיכת ההמנון הצרפתי לניגון חב&quot;די - אתר moshiach.net<br /> *[[זושא וולף]], [http://www.shturem.net/images/news/82342_news_27082015_2468.pdf אדמו&quot;רי חב&quot;ד ויהדות צרפת] (פרקים מתוך הספר)<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=220&amp;lang=hebrew יסוד ה'לשכה האירופאית' מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=220&amp;lang=hebrew הקשר בין הרביים לצרפת מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=214&amp;lang=hebrew התיישבות הרבי והרבנית בצרפת מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=209&amp;lang=hebrew כיצד נודע 'מארש נפוליאון'? מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br /> * [[יחידות כללית]] [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=62694 בשפה הצרפתית, ט&quot;ז תמוז ה'תשמ&quot;ג] {{וידאו}} - {{אינפו}} <br /> *הרב [[שלום בער בוטמן]] בראיון לאתר [[שטורעם. נט]] על ביקורו של הרבי בצרפת, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=68846 כולם נהרו אחרי הרבי]''' {{שטורעם}} ח' שבט תשע&quot;ד<br /> *'''[http://www.col.org.il/files/0.16913571357_7870148.pdf פניני האדרת והאמונה]''', תשורה מכינוס השלוחים האזורי בצרפת {{COL}} {{PDF}} אייר תשע&quot;ד<br /> *'''[https://col.org.il/news/137967 מהפכה בעיר האורות: כתבת ענק על האימפריה של הרבי בצרפת]''' {{COL}}<br /> <br /> {{מדינות אירופה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:צרפת|*]]</div>

Israel https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=720991 2024-11-17T06:14:09Z

<p>Israel: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=עיירה ליובאוויטש|אחר=חסידות חב&quot;ד - ליובאוויטש, לפורטל ליובאוויטש או לגיליון ליובאוויטש|ראו=[[חסידות חב&quot;ד]] [[ליובאוויטש (פירושונים)]] ו[[משתמש:לוחם חב&quot;די/פורטל:ליובאוויטש|פורטל:ליובאוויטש]]}}<br /> [[קובץ:העיירה_ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור מפת ה[[עיירה]] ליובאוויטש]]<br /> '''לְיוּבַּאווִיטְש''' (בעברית: לוּבַּבִיץ. באנגלית: Lyubavichi. ברוסית: Люба́вич. בפולנית: Lubawicze) היא [[עיירה]] קטנה ב[[רוסיה]] במחוז סמולנסק סמוך לגבול [[בלארוס]].<br /> <br /> העיירה ליובאוויטש הייתה מקום מושבם של רוב נשיאי [[חסידות חב&quot;ד]], ושימשה כמרכז פעילות חסידות חב&quot;ד במשך 102 שנה (תקע&quot;ג - תרע&quot;ו). כפי שנהוג בחצרות החסידים, גם כיום, שנים רבות אחרי עזיבת העיירה, ממשיכה חסידות חב&quot;ד להקרא &quot;חסידות חב&quot;ד ליובאוויטש&quot;.<br /> <br /> בבית העלמין בליובאוויטש נמצאים אהלי כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצ&quot;צ, ובנו כ&quot;ק אדמו&quot;ר המהר&quot;ש. והשטח בו גרו בעבר [[רבותינו נשיאינו]], משמש כיום כמוזאון לתולדות רבותינו נשיאינו בעיירה ליובאוויטש.<br /> <br /> שנים רבות שלטה העזובה בליובאוויטש והרב [[דוד נחשון]] על פי הוראות הרבי הקים את אוהל רבותינו. כיום הרב [[גבריאל גורדון]] מתפעל את העשיה החב&quot;דית בליובאוויטש, במקביל לשיקום בית העלמין והמבנים החב&quot;דיים.<br /> <br /> ==השם==<br /> לא ידוע מה היה שם העיירה שניתן לה ע&quot;י מייסדה, ולא ידוע אם בכלל נתנו לה שם. רק לאחר תקופה ניתן לה השם &quot;ליובא&quot; (שפירושו ברוסית ובפולנית: &quot;אהבה&quot;). ובמשך הזמן צורפה גם הסיומת &quot;וויטש&quot;, וכך נוצר השם המלא &quot;ליובאוויטש&quot;{{הערה|&quot;ספר הזכרונות&quot; פ&quot;א. אך ראה בספר &quot;ליובאוויטש - ערש חסידות חב&quot;ד&quot; עמ' ו שכתבו, שמצינו מסמך משנת ה'רנ&quot;ד, שכבר בו נקראת ליובאוויטש בשם זה (&quot;ליובאוויטש&quot;). ובעמ' יא כתבו : &quot;ברשימה אחרת של הרבי, מובאת הערכה באשר לתקופה שבה החלה העיירה להיקרא בשם זה: &quot;הגאון שלום שלמה, זקן הרבנית של הרה&quot;צ ד' יששכר דוב, בהיותו ילד שמע מפי זקנים וישישים שהם היו רגילים לקרוא שם היישוב &quot;ליובא&quot; כמו שהיו קוראים אותה בילדותם&quot;. ומזה יש לשער אשר בשנות ה'ש&quot;נ - ה'ש&quot;ס (1560 - 1590) לערך נקראה שם העיר &quot;ליובאוויטש&quot;.}}. <br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ כותב{{הערה|שם}}, שהשם &quot;ליובא&quot; ניתן לעיירה על שם ה[[אהבת ישראל]] שאפיינה את דמותו של מייסד העיירה, יהודי בשם [[ר' מאיר]], שהתפרסם באהבתו לכל אחד. ר' מאיר הרבה לגמול חסד עם כולם, ושמו נודע לתהלה בכל הסביבה והתפרסם למרחקים. על שמו נקראה העיירה אותה הקים בשם &quot;ליובא&quot; (אהבה). <br /> <br /> ו[[המהרי&quot;ל]] (אח רבינו הזקן) כותב{{הערה|שארית יהודה למהרי&quot;ל (אחי רבינו הזקן), אבן העזר סי' נב (בתשובה ששלח לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הצ&quot;צ בעניין כתיבת שם &quot;ליובאוויטש&quot; בגט)}}, שהשם ניתן על שמו של השר הראשון שהקים את העיירה, ששמו היה &quot;לובייעצקי&quot;.<br /> <br /> ==מיקום==<br /> העיירה ליובאוויטש נמצאת במרכז היישוב החקלאי &quot;ליובאביצ'י&quot; (Любавичское сельское поселение) בחבל רודניאנסקי שבמחוז סמולנסק (סמוך לגבול בלארוס). סמוכה לעיירות: בבינוביטש, דוברומיסלא, רודניא, ליאזנא, לאדי, והרדישטש.<br /> <br /> בעבר, בעקבות מלחמות בין [[רוסיה]] ו[[פולין]], הייתה העיירה עוברת לעיתים קרובות בין המדינות{{הערה|אמנם למרות זאת, תושביה הגויים תמיד היו פולנים, ולא רוסים (ספר הזכרונות).}}. בשנת ה'רפ&quot;א (1521) חתם וואסילי השלישי מלך רוסיה על הסכם מסירת כמה עיירות באיזור סמולנסק לפולין, ביניהם גם העיירה ליובאוויטש. הסכם דומה חתם איוואן האיום בשנת ה'שט&quot;ז (1556){{הערה|&quot;ליובאוויטש - תולדות העיירה&quot; מאת הרב שלום בער לוין}}. במהלך השנים עברה העיירה גם בין המחוזות אורשה, סמולנסק, ויטבסק ומוהילב.<br /> <br /> ==תיאור כללי==<br /> ליובאוויטש מעולם לא היתה עיר גדולה, למרות שבתקופות מסוימות היו זורמים אליה מאות [[חסידים]] מכל רחבי רוסיה. שטח העיירה הוא כקילומטר וחצי על קילומטר וחצי. בצפון העיירה זורם נהר גדול שנקרא &quot;נהר ברזינה&quot;{{הערה|מקור נהר &quot;בריזנה&quot; היה בכפר הנושא אותו שם. כפר זה עצמו נקרא כן בגלל יער עצי הליבנה המקיפו. 'עצי ליבנה' ברוסית: בריוזה Березы (ספר הזכרונות).}} (reka berezina), ובמערב העיירה זורם עוד נהר, קטן יותר (reka khuditsa), שנקרא &quot;נהר המצבה&quot;{{הערה|משום שהוא נובע מתוך אחת המצבות בבית העלמין העתיק. האותיות שעל גבי המצבה היו מחוקות, ולכן אי אפשר לדעת של מי היה הקבר שנמצא שם. מדור לדור נמסרה האזהרה שלא להשתמש במי &quot;נהר המצבה&quot; לשתיה או לרחצה (ספר הזכרונות).}}.<br /> <br /> העיירה מוקפת בייערות גדולים, שמשווים לה מראה של מקום מבודד. וכפי שכותב [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[ספר הזכרונות]]:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=<br /> &quot;ליובאוויטש, הנמצאת בפלך מוהילוב (במחוז בבינוביץ, ואחר-כך במחוז אורשה) ושוכנת על נהר דנייפר שברוסיה הלבנה, היתה מוקפת מאז ומתמיד יערות גדולים ששיוו לה מראה של מקום מבודד, והעניקו לתושביה תחושת התבודדות. כך נעשתה ליובאוויטש נקודת משיכה לאנשים שרצו להתיחד לנפשם ולהתקרב אל ה' ובריאתו. זו הסיבה לעובדה שצדיקים נסתרים רבים קשרו את גורלם עם ליובאוויטש והטביעו עליה את חותמם, עד שאנשים המתוודעים אל תולדותיה של ליובאוויטש, מראשית ייסודה, מתרשמים ממנה כעיר אגדית, הקשורה בפרק מרתק ומותח של חיים יהודים&quot;.|מרכאות=כן}}<br /> <br /> מרכז העיירה שימש בעבר כמקום השוק מרכזי, שבו התרכזו החנויות{{הערה|כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק מזכיר את רחבת השוק (חידושים לג, ד): &quot;שהשער של המטלה ההולכת לעיר דובראוונא והשער של המטלה ההולכת לוויטעפסק או לרודניא אינן מכוונות כלל זה נגד זה... שכולם מפולשים לפלטיא הוא הרחוב שבאמצע העיר ששם החנויות כולם&quot;.}}. כל יום ראשון היה שוק של הגוים מכפרי הסביבה, שהיו מביאים התוצרת שלהם למכור, וקונים בחנויות את מה שהם צריכים{{הערה|&quot;ליובאוויטש וחיילה&quot; מאת הרב רפאל כהן.}}. בעיירה היה מתקיים גם יריד, במשך חודש אחד בשנה (ינואר), ואליו היו באים אנשים משקלאב, וויטעבסק, מוהילוב, ומעוד מקומות{{הערה|שו&quot;ת הצ&quot;צ או&quot;ח סי' כד. אמנם בעיר ווילנא היה נדפס לוח שנה, ובסופו רשימת הירידים האמורים להתקיים במשך השנה. בעיירה ליובאוויטש רשומים כל שנה שני ירידים, האחד בחודש טבת (ינואר) והשני בחודש תמוז (יוני). וכן באתר של העיירה &quot;ירידים - עם יבוא סחורות עד 1.5 מיליון רובל. היו 2 ירידים: 29 ביוני. ומ-6 בינואר עד 6 בפברואר&quot;.}}.<br /> <br /> בעבר היה בעיירה מספר [[בתי כנסת]] (בנוסף לבית הכנסת בחצר הרבי): בנימינ&quot;ס שטיבל, הבית מדרש (כך שמו), גולדעס מנין, טומסקער מנין, בית הכנסת על יד האהל, ומנין חחלוקא. בנוסף לכך היה בעיירה טחנת קמח של מים (על יד גשר הנהר). בית מרחץ ומקוה. אורוות סוסים, מחסן עצים ובית מרקחת. ברחוב חחלוקא היה בית הדואר (עם טלגרף). תחנות הרכבת הקרובות לליובאוויטש נמצאות ברודניה ובקרסנה. בעבר הדרכים היו בלי כביש, והיו עגלונים שהיו נוסעים עד תחנת הרכבת{{הערה|ראה &quot;ליובאוויטש וחיילה&quot;}}.<br /> <br /> שמות רחובות העיירה השתנו מספר פעמים במהלך השנים. בספר הזכרונות כותב הרבי הריי&quot;צ, שממרכז העיירה (השוק) היו יוצאים שלשה רחובות מרכזיים: רחוב &quot;ברום&quot; שהוליך אל דוברומיסל (Dobromysl). רחוב &quot;שילבה&quot; שהוליך אל רודניה, ורחוב &quot;חכלוקה&quot; שהוליך אל רססנה (Rossasno) . ונוסף על רחובות אלה, היו מספר סימטאות: &quot;סיריצה&quot;, &quot;הסימטא הקרה&quot;, &quot;ויגאן&quot; ו&quot;סימטת הנהר&quot;. <br /> <br /> ב[[ליובאוויטש וחייליה]] כותב את שמות הרחובות: &quot;שילעווע, חחלוקא, פטרבורג. שייער גאס, ונקרא די קאלטע גאס (בו גרו הגוים), ברוקגאס, הרחוב שלפני ככר השוק, ככר השוק&quot;.<br /> <br /> ==אוכלוסיה==<br /> במהלך רוב שנותיה, העיירה הייתה מאוכלסת ברובה ביהודים, שחיו בשלום עם שכניהם הגוים. <br /> <br /> בשנים תקט&quot;ז - תקי&quot;ז (1755 - 1756) היה בליובאוויטש 75 - 80 משפחות יהודיות{{הערה|ספר הזכרונות}}. <br /> <br /> בשנת תקמ&quot;ד (1784) היה בליובאוויטש כ50 משפחות יהודיות{{הערה|הרב לוין שם}}. <br /> <br /> בשנת תקע&quot;ג (1813) היה בליובאוויטש כ110 משפחות יהודיות{{הערה|ספר הזכרונות}}. <br /> <br /> בשנת ה'תר&quot;כ (1860): היה בליובאוויטש 1516 נפשות, מתוכן 978 יהודים. <br /> <br /> בשנים שלאחרי זה התרבתה האוכלוסיה עד שמנתה כ300 משפחות יהודיות וכ100 משפחות נכריות. <br /> <br /> לאחר עזיבת רבותינו נשיאינו, עזבו יהודים רבים את העיירה, וכשפרצה מלחמת העולם השנייה, נשארו בליובאוויטש רק כ110 משפחות יהודיות. <br /> <br /> העיירה כיום (1998) מונה 545 תושבים נכרים. ואין יהודים שגרים בעיירה.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> העיירה ליובאוויטש מוזכרת (לראשונה) במסמך משנת ה'רנ&quot;ד{{הערה|&quot;ליובאוויטש - ערש חסידות חב&quot;ד&quot; (עמ' ו). אך הרב לוין כתב שלראשונה נמצאת במסמך משנת ה'רפ&quot;א.}}. יש שמשערים שהעיירה הוקמה לאחר גירוש ספרד בשנת ה'רנ&quot;ב{{הערה|לוין שם}}, כשהיהודים החלו להתיישב בפולין. אמנם יש שמקדימים את זמן הקמתה לפני גירוש ספרד{{הערה|&quot;ליובאוויטש - ערש חסידות חב&quot;ד&quot; שם}}.<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ מספר על הקמת העיר:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=<br /> &quot;פרשת ייסודה של ליובאוויטש, בעבר הרחוק רחוק, קשורה באישיות יהודית מענינת, שזכרה לא נשכח במשך הדורות עד לזמננו. שם האיש היה רבי מאיר, ונמנה על אותם צדיקים שרצו לחיות רק על יגיע כפיהם. כיון שלא רצה להשאר במקום מגוריו הישן, כי אם להניח בסיס חדש לקיומו וקיום יהודים נוספים - עזב, יחד עם שלש משפחות נוספות, את עירו והלך לחפש איזו שהיא פנה נדחת כדי להתנחל שם ולהתפרנס מעמל כפים. נראה שחלומו היה להקים כפר יהודי... השטח שנבחר, עליו קמה ליובאוויטש, התאים מאוד להגשמת הרעיון, שכן היה מוקף יערות ונמצא לחופו של נהר. רבי מאיר והמשפחות שהלכו אתוהתמסרו מיד לעבודה: חטבו עצים ביער ובנו להם בתים.<br /> <br /> לפי המסופר הצטיין רבי מאיר במיוחד באהבתו הגדולה ליהודים, ואף לאינם יהודים. אהבת ישראל שלו היתה בלתי מוגבלת, וגם כלפי אחרים גילה אהבה. בפיו היה שגור הפתגם: &quot;כל שרוח הבריות נוחה הימנו - רוח המקום נוחה הימנו&quot;, וברור שרוח הבריות נוחה ממי שמתייחס בידידות ובחסד לכל אחד. ולא רק את האדם, בחיר היצורים, בלבד הוקיר רבי מאיר - כי אם גם את כל נברא, ואף אם זה בעלי־חי ההולך על ארבע או מעופף בשמים. מובן שרבי מאיר זה הרבה לגמול חסד עם יהודים ועם אינם יהודים. כך נודע מיד שמו לתהלה בכל הסביבה ואף התפרסם למרחקים... כך היתה &quot;ליובאוויטש&quot; סמל לאהבת ישראל, אהבת הבריות, ועל הכל, כמובן, אהבת ה׳, בורא הכל. <br /> <br /> רבי מאיר היה הראשון לשורת צדיקים נסתרים במשך מאות שנים אשר ראו בליובאוויטש את ביתם. לפיכך זכתה ליובאוויטש, מאוחר יותר, להיות &quot;עיר ואם בישראל&quot;, שממנה באו סמכות והנהגה שהוכרו בכל העולם היהודי&quot;.|מרכאות=כן}}<br /> <br /> בליובאוויטש הייתה קהילה של יהודים, עוד הרבה לפני שחסידות חב&quot;ד קבעה בה מושבה. וכבר בסביבות שנת ה'ת&quot;מ &quot;היתה ליובאוויטש עיירה שמאחוריה עבר עשיר&quot;.<br /> <br /> בספר הזכרונות מסופר על שני צדיקים נסתרים שחיו בעיירה ליובאוויטש, בשנת ה'ת&quot;מ או ה'ת&quot;נ, ר' בנימין ור' וולף. ר' בנימין זה הקים את בית הכנסת העתיק ביותר בליובאוויטש שנקרא &quot;בנימינ'ס שטיבל&quot; (אם כי לאמתו של דבר נבנה ביתכנסת זה מספר פעמים מחדש במשך ימי תולדותיו, לאחר שנחרב בשריפות שעברו עליו).<br /> <br /> וכן מסופר שם על עוד צדיקים נסתרים שחיו בה, בדור שלאחריהם: ר' יוסף (רב העיירה), ר' זבולון הסופר, ר' בנימין ור' וולף (דור ב) ור' ישכר בער. כל אלו היו מתלמידי הבעש&quot;ט (ולאחרי זה מתלמידי המגיד ממעזריטש). <br /> <br /> ===תקופת אדמו&quot;ר הזקן===<br /> בשנים: תקט&quot;ז - תקי&quot;ז, היה <br /> כ&quot;ק רבינו הזקן, בהיותו ילד כבן 11-12, נשלח ע&quot;י אביו לעיירה ליובאוויטש ללמוד אצל הגאון ר' יוסף. ר' יוסף מסרו לחתנו ר' יששכר בער מקאבילניק שילמד אותו. במשך שתי שנים (תקט&quot;ז - תקי&quot;ז) למד רבינו בליובאוויטש. בתקופה זו התאכסן בדירתו של ר' נפתלי 'בטלן' ושצערע-דוואשע החנוונית. קביעת מקום לימודו היה בחדר השני של בית המדרש &quot;פועלי צדק משכימי קום&quot;{{הערה|ראה &quot;ליובאוויטש ערש חסידות חב&quot;ד. אך בספר בית רבי פ&quot;א כתב: &quot;בהיותו בן י&quot;ב שנה לקח לו אביו לרב, את הרה&quot;ק רבי ישכר בער זלה&quot;ה מגיד מישרים דליובאוויטש. וכאשר התחיל הרב ללמוד עמו נבהל משמוע גודל חריפותו ובקיאותו, ואמר לאביו שבנו אינו צריך לרב, ופסק מללמוד עמו. ומאז היה לומד בפני עצמו בשקידה נפלאה יומם ולילה ושמו הטוב יצא למרחוק&quot;.}}. על המקום בו למד רבינו הזקן, הוקמה לימים חצר רבותינו נשיאינו.<br /> <br /> וכותב ע&quot;ז הרבי הריי&quot;צ{{הערה|ספר הזכרונות}}:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=<br /> &quot;ליובאוויטש היתה גם מקום התורה אליו נדד אדמו&quot;ר הזקן, רבי שניאור זלמן, בילדותו, ללמוד תורה. ומפי מי? - מפי אותו רבי יששכר דב! רבי שניאור זלמן, מורה ומייסד חב&quot;ד, לא ידע אז אפילו על החסידות בכלל ואף לא שמע אז, יש להניח, את שמע הבעש&quot;ט - הוא היה אז נער בן שתים עשרה שנה. ודאי שמע אז את יסודות החסידות כפי שהוסברו בדרשות רבי יוסף המגיד. רבי שניאור זלמן למד תורה לא רק מפי יששכר דב, אלא אף מפי חותן רבו, רבי יוסף המגיד, וכנראה גם מפי רבי זבולון הסופר, שכן שלשה אלו היו שרויים תמיד ביחד. רוח החסידות הורגשה בכל דבריהם, בכל פרטי התנהגותם, וביחסם לאנשים, ובמיוחד לאנשים פשוטים...&quot;<br /> <br /> &quot;...מאוחר יותר כשעבר רבי דוב בער למזריטש והנהיג משם את התנועה החסידית, במשכו אליו מגדולי וטובי העם באותה תקופה, נקשר גם רבי שניאור זלמן אליו. בכך היה רבי שניאור זלמן ל&quot;נכד&quot; כפול של הבעש&quot;ט, הן כתלמידו של רבי יששכר דב מליובאוויטש והן כתלמידו של רבי דוב בער ממעזריטש ממלא־מקומר של הבעש&quot;ט. בקשר כפול זה שנקשר אל הבעש׳׳ט חוזק הקשר שלו גם עם ליובאוויטש, העיירה בה למד בשנות נעוריו אצל רבי יששכר דוב. כך הונח היסוד להתקשרותה של חסידות חב&quot;ד עם העיירה ליובאוויטש, למרות שאדמו&quot;ר הזקן עצמו קבע חצרו בליאזנא ולאחר מכן בליאדי, ורק בדור השני לחסידות חב&quot;ד נקבעה בירתה בליובאוויטש ע&quot;י אדמו&quot;ר האמצעי&quot;.|מרכאות=כן}}<br /> <br /> מאוחר יותר, בעת שהיה רבינו אצל רבי מנחם מענדל מהורודוק, נפגש שם שוב עם ר' ישכר בער{{הערה|בית רבי שם}}. וברבות השנים אחרי שיסד רבינו הזקן את חסידות חב&quot;ד, נהפכו היוצרות נעשה ר' יששכר בער חסיד של רבינו הזקן{{הערה|שם}}. <br /> <br /> גם בנו של ר' ישכר דוב, ר' יוסף מליובאוויטש, היה מגדולי תלמידי רבינו{{הערה|שם}}. וכן החסיד ר' צבי הירש זרחי, מתלמידי רבינו הזקן, גר בליובאוויטש{{הערה|ראה אהלי ליובאוויטש (ג. עמ' 32).}}. ובשו&quot;ת רבינו הזקן (סימן יז) מובאת שאלה הלכתית שנשלחה לרבינו מאת &quot;ר' בנימין מ&quot;צ (מורה צדק) דליובאוויטש&quot;.<br /> <br /> בשנת תקע&quot;ב (1812) חיל של נפוליאון הוצב בליובאוויטש, למשך שבועיים.<br /> <br /> ===תקופת כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי===<br /> בעת הסתלקות אביו אדמו&quot;ר הזקן, ביום כ&quot;ד בטבת שנת תקע&quot;ג (1812), שהה אדמו&quot;ר האמצעי בעיירה קרמנצ'וג ושם קיבל על עצמו את הנשיאות. ולאחר מסע (שכונה &quot;מסע ההכתרה&quot;) בין עיירות רוסיה, בחר אדמו&quot;ר האמצעי למקום מגוריו את העיירה ליובאוויטש, ואליה הגיע (עם כל משפחתו) יחד עם אלפי חסידים, ביום ח&quot;י באלול תקע&quot;ג. בעת הגעתו סיפר אדמו&quot;ר האמצעי לחסידים על כך שאדמו&quot;ר הזקן בילדותו, למד בעיירה ליובאוויטש אצל רבי ישכר בער מליובאוויטש. והוסיף וסיפר שאדמו&quot;ר הזקן התגלה אליו וביקש ממנו לקבוע את מושבו בליובאוויטש. <br /> <br /> הנסיך צ'חווסקי, ששלט על העיירה, צווה על עובדיו לכרות מהיערות שלו כדי להקים בתים עבור הרבי והחסידים{{הערה|1=[https://col.org.il/news/133150 כלי הכסף שקיבל הרבי האמצעי מהנסיך, כשהתיישב בליובאוויטש] {{COL}}}}. ומיד כשהתיישבו החסידים בליובאוויטש בנו שם גם מקוה. אחר כך בנו את המקוה על שפת הנהר, לא רחוק מהחצר של רבותינו.<br /> <br /> לאחר התיישבות אדמו&quot;ר האמצעי בליובאוויטש, התחילו לנהור לשם אנ&quot;ש מכל המדינה. מליובאוויטש החלה תורת חסידות חב&quot;ד, להתפשט בכל רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאוויטש הלך וגדל. כשהתרבה מאד מספר האורחים המגיעים לליובאוויטש הוכרח רבינו לתקן תקנות מיוחדות המגבילות את רשיון הנסיעות האלו.<br /> <br /> ===תקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק===<br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק התיישב בליובאוויטש, יחד עם דודו וחותנו אדמו&quot;ר האמצעי, בשלהי שנת תקע&quot;ג - תחלת שנת תקע&quot;ד (1813). ואחרי הסתלקות אדמו&quot;ר האמצעי, בשנת תקפ&quot;ח (1827) קיבל את נשיאות חב&quot;ד, ונהג את נשיאותו בליובאוויטש, קרוב לארבעים שנה. במשך התקופה הזאת יסד ישיבה בליובאוויטש.<br /> <br /> רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק: משנת תקצ&quot;ב (1832) ואילך, היה הרב יששכר בער הלוי הורביץ, ואחריו - הרב אברהם ב&quot;ר אביגדור הכהן.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק היה הראשון מבין אדמו&quot;רי חב&quot;ד שהיה בליובאוויטש עד יומו האחרון - בי&quot;ג ניסן תרכ&quot;ו (1866), ושם מנוחתו כבוד. בצוואתו כתב שלא לבנות בנין על קברו לא מלבנים ולא מעצים. אמנם למעשה חששו שהגוים יחפרו בקבר לחפש שם זהב, שאולי הוטמן בו, ולכן הוכרחו לבנות אהל של קירות גבוהים מסביב לקברו, בלי גג. ואחר כך הוסיפו ובנו עוד חדר לצד הדרומי של האהל, להיות בית המדרש סמוך לקברו.<br /> <br /> ===תקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש===<br /> אדמו&quot;ר המהר&quot;ש גר כל ימיו בליובאוויטש. רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש, היה הרב אברהם ב&quot;ר יוסף זעליגסון. אדמו&quot;ר המהר&quot;ש נסתלק בליובאוויטש בי&quot;ג תשרי תרמ&quot;ג (1882), ושם מנוחתו כבוד, באהל שבנו עבור אביו אדמו&quot;ר הצמח צדק.<br /> <br /> ===חורבן ליובאוויטש=== <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חורבן ליובאוויטש]]}}<br /> &quot;חורבן ליובאוויטש&quot; הוא כינוי לתקופה של אחת-עשרה שנים בין [[הסתלקות]] [[הרבי המהר&quot;ש]] עד לקבלת הנשיאות של בנו [[הרבי הרש&quot;ב]] ([[י&quot;ג תשרי]] [[תרמ&quot;ג]] - [[ראש השנה]] [[תרנ&quot;ד]]), בהם סרבו שני בני הרבי המהר&quot;ש הרבי הרש&quot;ב ואחיו הבכור [[הרז&quot;א]] לקבל את הנשיאות, ו[[חסידות חב&quot;ד]] נשארה ללא נשיא רשמי{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&amp;st=&amp;pgnum=428&amp;hilite= חלק ג' עמ' שפח].}}. תקופה זו מכונה חורבן היות ובה הצטמצמו משמעותית ממדי חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> ===תקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]}}<br /> בקיץ תרנ&quot;ז (1897) ייסד אדמו&quot;ר הרש&quot;ב את ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. וגם התחיל לבנות מקוה אלא שהיו בזה מניעות עצומות, והוחלט לשפץ את המקוה הקודם במקום. רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב היה הרב דוד יעקובסון.<br /> <br /> בימי מלחמת העולם הראשונה, בתחילת שנת תרע&quot;ו (1915), כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, החליט הרבי הרש&quot;ב לעזוב את ליובאוויטש, ובט&quot;ז חשוון תרע&quot;ו עזבו הרבי ומשפחתו את ליובאוויטש. בהיותם בדרך, התבטא הרבי הרש&quot;ב באזני בנו, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כי אדמו&quot;ר האמצעי התיישב בליובאוויטש בחודש מרחשוון, וכעת - מאה ושתיים שנה לאחר מכן, בחודש מרחשוון תרע&quot;ו, הם עוזבים את ליובאוויטש, וביאר באזניו ביאור על משקל המספר ק&quot;ב - מספר השנים בה שכנה מרכז חסידות חב&quot;ד בעיירה ליובאוויטש.<br /> <br /> אחרי נסיעת הרבי מליובאוויטש, נשארה ישיבת תומכי תמימים ללמוד בישיבה עוד שנתיים וחצי. אחרוני התלמידים עזבו את העיירה ליובאוויטש, בדרכם לישיבה בקרמנטשוג, בשלהי קיץ תרע&quot;ח (1918).<br /> <br /> לפני נסיעת הקבוצה האחרונה של תלמידי הישיבה מליובאוויטש, סידרו את כל החפצים שנשארו, לחלקם ולהצניעם כמה שאפשר. חפרו בעומק, במרתף של בית הרבי, והצניעו שם את החפצים. לאחר נסיעתם של האחרונים הרסו הגויים המקומיים את ה'אוהל' (הוא נבנה מחדש רק בשנת תשכ&quot;ו). <br /> <br /> אחרי נסיעת אחרוני תלמידי הישיבה מליובאוויטש, בשלהי תרע&quot;ח (1918), התנחלה העירייה בחצר הרבי. בתחילת חודש ניסן תרפ&quot;א (1921), ככלות שנה ראשונה להסתלקות אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב, נשרפו כל הבתים שבחצר רבותינו בחצי שעה, וכל מה שהיה במרתפים נשדד ונשבר על ידי הגוים.<br /> <br /> בעקבות עזיבת הרבי הרש&quot;ב וישיבת תומכי תמימים את העיירה, חוו התושבים נפילה כלכלית קשה, שכן מרבית מן התושבים התפרנסו מאכסניות ועבודות דומות התלויות במבקרים הרבים שפקדו את העיירה. השלטון הקומוניסטי ששלט באותה עת הוסיף על הקשיים הכלכליים, ומרבית מיהודי העיירה עזבו לערים הגדולות.<br /> <br /> ===תקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נולד בי&quot;ב תמוז תר&quot;מ (1880) בליובאוויטש. בקיץ תרנ&quot;ג (1893) התקיימה הבר מצווה שלו בחצר הרבי בליובאוויטש, ובשלהי שנת תרנ&quot;ז (1897) התקיימה חתונתו שם. כשנפתחה ישיבת תומכי תמימים מונה להיות מנהל הישיבה.<br /> אחרי חתונתו, בנו בבית אביו עוד חדר אחד עבור דירתו. אחר כך עבר לגור בבית אחר בחצר הרבי.<br /> <br /> בתחילת חודש ניסן תרפ&quot;א (1921), לאחר עזיבת הרבי ותלמידי הישיבה את ליובאווטיש, כמה מאנ&quot;ש שעדיין גרו בליובאוויטש, העבירו את בית הכנסת לבית החומה. בנין המקוה נחרב, ובתחלת שנת תרפ&quot;ב (1921) שלח להם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ סכום כסף לתיקון המקוה.<br /> <br /> בערב ר&quot;ח אלול של אותה שנה (תרפ&quot;ב) נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לליובאוויטש להשתטח באהלי הקודש. בהיותו שם חזר מאמר חסידות בבית הכנסת אשר בבית החומה. הייתה זאת הפעם היחידה שביקר בליובאוויטש אחרי קבלת הנשיאות. בתקופה שנחרבה החצר נחרב גם האהל. גם בית המדרש המחובר לאהל נחרב והגוים גנבו את כתלי הגדר. בשנת תרפ&quot;ד (1924) השתדל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לתקן את האהל, אמנם המצב הכללי הלך והחמיר במשך השנים. <br /> <br /> בית הכנסת בכפר נסגר על ידי הקומוניסטים באמצע החורף של שנת ה'תרצ&quot;ו.<br /> <br /> ===בשואה===<br /> {{ערך מורחב|שואת ליובאוויטש}}<br /> <br /> בזמן שפרצה המלחמה נותרו בעיירה רק כמאה עשרים משפחות יהודיות, שהיוו כמחצית מתושבי העיירה.<br /> <br /> מפאת קרבתה לגבול, היה קל לנאצים לכבוש אותה, ושנתיים אחרי פרוץ המלחמה, בחודש סיוון ה'תש&quot;א נפתח &quot;מבצע ברברוסה&quot; של הכוחות הנאציים לכיבוש ברית המועצות, ובזמן קצר הצליחה לכבוש שטחים ניכרים. הגרמנים הגיעו מכיוון העיר סמולנסק והרסו וכבשו כל מה שנקרא בדרכם. בכ&quot;ו בתמוז ה'תש&quot;א נכבשה ליובאוויטש וסופחה לשטח הגרמני.<br /> <br /> בסיום חודש מנחם אב (כחודש אחרי כיבוש העיר), יצאה ההוראה שעל כל יהודי העיירה, מוטלת חובה לשאת על דש הבגד העליון הנראה כלפי חוץ - טלאי צהוב (עגול). לאחר תקופה יצאה הוראה חדשה, ובא נצטוו היהודים לשאת סרט צהוב. ליהודים היה אסור לבקר במקומות ציבוריים, וכן לא לדבר עם האוכלסייה הנכרית. מי שהיה מפר את הגזירות - דינו מוות. אולם בפועל הוציאו להורג, גם כאלו שלא עברו על הגזירות, ביניהם קבוצה של נערים צעירים. בתקופה שלאחר מכן היו מספר פעמים של ביזוי התורה והיהודים הקשישים, כגון שאולצו לרקוד על ספרי תורה רח&quot;ל וכדומה, כשלאחר מכן נורו למוות בידי הנאצים.<br /> <br /> בשבת שובה, ו' בתשרי ה'תש&quot;ב, נצטוו כל הנותרים להתייצב בכיכר המרכזית של העיירה ומותר היה לקחת את החפצים האישיים בלבד. עם הגיעם לכיכר נלקחו מהם בכוח חפציהם האישיים, 17 מהיהודים נאסרו והוצאו להורג, והיתר הועברו לגטו תחת משמר של שוטרים מקומיים ואנשי פלוגת אס.אס שהגיעה מרודניה. הגטו היה ברחוב אחד קטן וצפוף עם 19 בתים, שבו נדחסו כ-500 יהודים, לערך 25 יהודים בכל בית. בגטו לא הייתה אספקה סדירה של מזון וחומרי הסקה והיהודים סבלו מחרפת רעב ותשישות מהעבודה הממושכת. במשך היום היו נשלחים לעבודות תשתיות עבור הגרמנים, שיוכלו לעבור להמשך כיבוש רוסיה. <br /> <br /> חיסול הגטו נערך בי&quot;ד חשוון ה'תש&quot;ב, אנשי אס-אס ושוטרים מקומיים גררו יהודים לעבר הכנסייה המקומית, משם נלקחו בקבוצות, ונורו בתעלת ביוב בפאתי העיירה. הנאצים רצחו במבצע החיסול על הגטו 483 יהודים, ה' יקום דמם. יהודים אלו נקברו בקבר אחים גדול בליובאוויטש.<br /> [[קובץ:שמות הנספים בליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה לזכר 483 הנרצחים בעיירה]]<br /> [[קובץ:קבר האחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבר האחים בליובאוויטש כיום, בו נקברו 483 היהודים שנרצחו [האנדרטה (⬆) ניצבת עליו] pg]]<br /> היו מקומיים שסייעו לנאצים. אך באזור היערות שסביב ליובאוויטש ועד סמולנסק, היו פרטיזנים רבים שביצעו, בהכוונת השלטונות הסובייטים, פעולות תגמול נגד הנאצים (אחת הפעולות: שריפת הגשר שעבר בתוך העיירה מעל הנהר). ואזרחים סובייטים לא-יהודיים רבים, ביניהם כמה ממורי בית הספר המקומי, הוצאו להורג בחשד סיוע לפרטיזנים. <br /> <br /> בשנת ה'תש&quot;ב הובאו לליובאוויטש תושביה היהודיים של קראסנאיע, ונרצחו בה בידי הנאצים. בז' אדר תש&quot;ב (24 בפברואר 1942) הובאו לרודניא יהודים מליובאוויטש ומליוזנה ומעוד עיירות, וחוסלו שם. סך הכל נרצחו בליובאוויטש כ-700 איש (יהודים ולא-יהודים) .<br /> <br /> כשהרוסים החלו להדוף את הנאצים, נערכו קרבות עזים בתוככי העיירה ורובה נחרבה, ומצבות אדמו&quot;ר הצמח צדק ואדמו&quot;ר המהר&quot;ש ניזוקו ונפלו. עקב הדיכוי הקומוניסטי לא היה שייך לשפץ את המקום. רק בערב ראש השנה ה'תש&quot;ד (29 בספטמבר 1943), שוחררה העיירה, לאחר סדרת נצחונות סובייטים ברחבי בריה&quot;מ. ליובאוויטש הייתה חרבה, ונשארו בה עשרה בתים בלבד בקצה העיירה.<br /> <br /> ==העיירה כיום==<br /> [[קובץ:בית-הארחה-בליובאוויטש.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|בית הארחה בעיירה ליובאוויטש]]<br /> <br /> בשנים האחרונות נבנו בעיירה בתי אירוח{{הערה|[https://chabad.info/news/474947/ י&quot;ג ניסן: בית הארחה הוקם בעיירה ליובאוויטש{{תמונה}}{{אינפו}}]}}, שוחזר המקוה, ה'[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|זאל]]' ו'''חצר רבותינו נשיאנו'''.<br /> <br /> [[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק ואדמו&quot;ר המהר&quot;ש| אוהל רבותינו נשיאינו]] והמקומות הקדושים בעיירה שופצו ושוחזרו.<br /> <br /> רבים מאנ&quot;ש נוסעים לליובאוויטש, לבקר בחצר רבותינו ולהשתטח על ציוני רבותינו. שליח הרבי הרב [[גבריאל גורדון]] (יו&quot;ר ארגון [[ליובאוויטש רוסיה - המקומות הקדושים (ארגון)|ליובאוויטש רוסיה - המקומות הקדושים]]) פועל לשמירת החצר ותיפקוד המקום{{הערה|[https://chabad.info/news/635179/ סקירה ב-ynet: &quot;תחיית המתים&quot; של העיירה ליובאוויטש{{אינפו}}]}}.<br /> <br /> ==בתי העלמין בליובאוויטש== <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין בליובאוויטש]]}}<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק ואדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]}}<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אוהל הרבניות]]}}<br /> [[בית העלמין]] היהודי בליובאוויטש ממוקם בקצה המערבי של העיירה, סמוך לנהר הקטן. בית הקברות משתרע על חלקה של כ-70 על 150 מטר. בבית עלמין זה נמצאים אוהלי כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] וכ&quot;ק [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. <br /> <br /> בסמוך אליהם טמונות גם: הרבנית [[סטערנא]] (אשת אדמו&quot;ר הזקן), הרבנית [[שיינא]] (אשת אדמו&quot;ר האמצעי), הרבנית [[חיה מושקא]] (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק), הרבנית [[רבקה]] (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש). ועוד נשי ובנות משפחת רבותינו נשיאינו שאין ידוע לנו שמותם. וגם טמונים בבית העלמין: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] (בנו בכורו של אדמו&quot;ר הצמח צדק וסב סבו של הרבי), [[אברהם סנדר שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|אברהם סנדר]] שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש. נפטר בהיותו בן שמונה שנים בלבד). הרב [[יששכר בער מליובאוויטש|יששכר בער]] (&quot;המגיד מליובאוויטש&quot; ומורו של אדמו&quot;ר הזקן בילדותו).<br /> [[קובץ:אבא דוד גורביץ שחזור הקמת מצבות ליובאוויטש.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב אבא דוד גורביץ במהלך שחזור הקמת מצבות אדמו&quot;רי ליובאוויטש]]<br /> בעקבות מלחמת העולם השנייה, נחרב בית העלמין. ובשנת תשכ&quot;ו הגיע הרב אבא דוד גורביץ לעיירה ליובאוויטש, תיקן את מצבות אדמו&quot;ר הצמח צדק ואדמו&quot;ר מוהר&quot;ש ההרוסות והקים סביבן גדר. את האהל בנו מחדש בשנת תשמ&quot;ט, ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב. בשנת תשע&quot;ה נוקה בית העלמין, והשיחים נכרתו ונשרפו. חלק מהמצבות הונחו על יציקת בטון. בסך הכול השתמרו בבית העלמין כ200 מצבות, וכל הכתובות עליהם הם בעברית. בשנים האחרונות ממשיכים לשפץ את בית העלמין, ומידי פעם מתגלים מצבות חדשות.<br /> <br /> בליובאוויטש היה בית העלמין נוסף, עתיק יותר, שעל פי המסורה קבורים בו הרבה קדושים. אולם מרוב יושנו, לא נותרה בו אפילו מצבה אחת עומדת. כיום מוצב במקום שלט לזכרון בית העלמין הישן.<br /> <br /> ==חצר רבותינו נשיאינו==<br /> {{להשלים}}<br /> [[קובץ:חצר רבותינו נשיאינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת חצר רבותינו נשיאינו]]<br /> בצפון העיירה נמצא חצר רבותינו נשיאינו, שם התגוררו הם ומשפחותיהם, ושם היה בית הכנסת ובית המדרש שלהם. בשטח חצר זו הוקמה ג&quot;כ ישיבת [[תומכי תמימים]].<br /> <br /> כיום במקום נבנה מוזיאון הסוקר את תולדות רבותינו נשיאינו בעיירה.<br /> <br /> [[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|ה'זאל']] ובתי [[רבותינו נשיאנו]] שוחזרו.<br /> <br /> ==בית שניאורסון==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית שניאורסון בליובאוויטש]]}}<br /> [[קובץ:בית שניאורסון בליובאוויטש.jpeg|ממוזער|שמאל|בית שניאורסאהן בליובאוויטש בימינו]]<br /> בית שניאורסאהן שבליובאוויטש הינו מבנה הממוקם על שטח גדול בעיירה ליובאוויטש, המשמש כיום כבית הכנסת אורחים, וכמוזיאון למורשת חסידות חב&quot;ד ותולדות העיירה. הבית נקנה בשנת תשמ&quot;ט ורשום על שמו של הרבי.<br /> בעיירה הוצבה אנדרטה גדולה לזכר תושביה היהודיים של העיירה שנרצחו בעת הכיבוש הנאצי.<br /> <br /> ==ציטוטים מדברי רבותינו נשיאינו אודות העיירה== <br /> <br /> *'''מספר הזכרונות:''' &quot;בהזדמנות מסוימת אמר אדמו&quot;ר בעל ה&quot;צמח צדק&quot;: &quot;ליובאוויטש&quot; מבוססת על אהבה. בגמרא ישנה מחלוקת: &quot;שמא - מילתא היא, או לאו מילתא היא&quot; (השם מהווה דבר לעצמו או לא). רבי מאיר סובר: &quot;שמא מילתא היא&quot;, הוא היה מדייק בשם (כפי שהגמרא מספרת על איש ששמו היה בידור, ורבי מאיר אמר ששם זה רומז להתנהגות בלתי ראויה, ככתוב: כי דור תהפוכות המה). מייסד הישוב &quot;ליובאוויטש&quot; נקרא בשם רבי מאיר בעל צדקה וחסד , ובהתנהגותו השרה על המקום רוח אהבה, &quot;שמא - מילתא היא&quot;. נאמר גם:&quot;וכל אשר יקרא לו האדם, נפש חיה, הוא שמו&quot;, כי חיותו של הנברא באה באמצעות ה&quot;צינור&quot; של השם הנכון. &quot;ליובאוויטש&quot; היא &quot;צנור&quot; לאהבה חסידית ולידידות. על האדם לרחם על עצמו ועל הזולת, ואיש את רעהו יעזור לשפר את המדות הטובות ואת דרכי עבודת ה׳ עפ&quot;י תורת החסידות. עד כאן דברי בעל ה&quot;צמח צדק&quot;. אין, איפוא, פלא בכך ש&quot;חב&quot;ד&quot; ו&quot;ליובאוויטש&quot; נעשו שמות נרדפים, שהפרו זה את זה והשפיעו זה על זה&quot;.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ליובאוויטש - העיירה של חב&quot;ד (ספר)]].<br /> *[[גבריאל גורדון]].<br /> *[[ליובאוויטש רוסיה - המקומות הקדושים (ארגון)|ליובאוויטש רוסיה - המקומות הקדושים]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[אלישיב קפלון]], '''&quot;ליובאוויטש - העיירה של חב&quot;ד&quot;''' תשע&quot;ז, 566 עמודים.<br /> *[http://chabadlibrarybooks.com/23886 ליובאוויטש תולדות העיירה] מאת הרב שלום בער לוין.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * {{היברובוקס|הרב [[יהושע מונדשיין]]|כרם חב&quot;ד גליון שלישי|23672||1}}. נדפס מחדש בספר [[דברי ימי התמימים]].<br /> * '''[https://chabadlibrary.org/books/6802240031 ישיבת תומכי תמימים]''', מתוך [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]], באתר {{ספרייה|}}.<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65029 '''זכרונות מהעיירה - ליובאוויטש'''] - זכרונותיו של מרדכי לזר, הביא לדפוס '''[[שניאור זלמן ברגר]]''', בתוך '''[[בית משיח]]'''.<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://chabad.info/magazine/%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%96%D7%91%D7%95-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/ כשהתמימים עזבו את העיירה ליובאוויטש]''', [[שבועון בית משיח]], י&quot;ג באלול ה'תשע&quot;ז<br /> <br /> *[https://anash.org/century-old-blueprint-reveals-unkown-details-about-lubavitch/ שרטוט מלפני מאה שנה חושף פרטים לא ידועים על ליובאוויטש] באתר {{אנש}} [המקור באנגלית]<br /> *[http://www.mylubavitch.org/ ליובאוויטש שלי] אתר המתעד את תולדות חסידות חב&quot;ד בעיירה ליובאוויטש ברוסיה ומידע למבקר<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/2/23/%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9.pdf בית משיח התלווה לביקור בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק - בעיירה ליובאוויטש]<br /> *[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/ תגית &quot;ליובאוויטש&quot; באתר {{אינפו}}]<br /> <br /> {{ליובאוויטש}}<br /> {{תבנית:עיירות ברוסיה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ליובאוויטש|*]]<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד שנכחדו]]<br /> [[קטגוריה:שואה]]</div>

Israel https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91)&diff=720990 2024-11-17T06:06:13Z

<p>Israel: </p> <hr /> <div>{{מפנה|רבי שלום דובער שניאורסון|שלום דובער שניאורסון (פירושונים)}}<br /> {{דמות<br /> |שם=רבי שלום דובער שניאורסון<br /> |תמונה=אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg<br /> |כינוי=אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, הרמב&quot;ם של תורת החסידות<br /> |תיאור=האדמו&quot;ר החמישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[כ' חשוון תרכ&quot;א]]<br /> |מקום לידה=[[ליובאוויטש]]<br /> |תאריך פטירה=[[ב' ניסן תר&quot;פ]]<br /> |מקום פטירה=[[רוסטוב]]<br /> |מקום פעילות=ליובאוויטש<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=<br /> }}<br /> '''[[רבי]] שלום דובער שניאורסון - ה[[אדמו&quot;ר]] הרש&quot;ב''' ([[כ' חשוון]] [[תרכ&quot;א]] (5 בנובמבר 1860) - [[ב' ניסן]] [[תר&quot;פ]] (21 במרץ 1920) הוא האדמו&quot;ר החמישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]], בנם של רבי שמואל (ה[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבקה]] שניאורסון. ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[תומכי תמימים|ישיבות חב&quot;ד]] בעולם. מכונה הרמב&quot;ם של תורת החסידות.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===ילדותו ונעוריו===<br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נולד ביום ב' לפרשת חיי שרה [[כ' בחשוון]] [[תרכ&quot;א]] לאביו [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבי שמואל]] ו[[הרבנית רבקה|רבקה שניאורסון]], בעיירה [[ליובאוויטש]]. על לידתו מסופר כי שנה לפני כן, ביום [[י' בכסלו]] שנת [[תר&quot;כ]], חלמה אימו [[חלום]] בו ראתה את אמה, מרת [[חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|חיה שרה]] ואת סבה, [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: &quot;רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה&quot;, ואדמו&quot;ר האמצעי הוסיף: &quot;ויהיה לכם בן טוב, ועל שמי אל תשכחו&quot;. אמה הוסיפה: &quot;רבקה, השומעת את, מה שאבי אומר לך?&quot; וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל [[י&quot;ט כסלו]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: &quot;רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה&quot;. אדמו&quot;ר האמצעי אמר: &quot;ויהיה לך בן טוב&quot; והאיש הזקן אמר: &quot;אמן, כן יאמר ה'&quot;. אמה סיימה: &quot;סבא, ברך אותה&quot; והאיש הזקן ברכה. אמה ואדמו&quot;ר האמצעי ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מהודר מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער' על שם שני סביו, רבי [[שלום שכנא]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הערה|שם=התמים ג}}.<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ו בכסלו]] בשנת [[תרכ&quot;א]] נערכה [[ברית מילה|ברית המילה]], לאחר שנדחתה בהוראת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מיום [[כ&quot;ז בחשוון]], בברית הוא נקרא על שם זקניו [[שלום שכנא אלטשולר]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]], סבו אדמו&quot;ר הצמח צדק הסביר במהלך אירוע הברית את השם על פי [[תורת החסידות]] ש:{{ציטוטון|רש&quot;ב בשר שבר- צריכים לשבור בשר הגוף, ונולד כ' חשוון תרכ&quot;א, שיש בזה שני כפי&quot;ן, שהוא הרומז על כתרא עילא}}{{הערה|שם=התמים ג|'''התמים''', חוברת ג', עמ' כ&quot;ח - ל.}}.<br /> <br /> ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תרכ&quot;ד]], נערכה ה[[תספורת]] של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, בהוראת אדמו&quot;ר הצמח צדק התספורת נערכה בחשאי, לילה לפני כן ישן אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בחדרו של הצמח צדק, וכשהתעורר אמר אדמו&quot;ר הצמח צדק למשרת ר' [[חיים בער חיימסון]] שיטול את ידיו של הרש&quot;ב, ואדמו&quot;ר הצמח צדק אמר עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכותיו. לאחר התפילה קרא לבנו וכלתו, הורי הילד, ואמר להם: {{ציטוטון|פך השמן ה[[רוחני]] שנתן מורנו [[הבעל שם טוב]] לתלמידו מורנו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח את [[אדמו&quot;ר הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ואני הנה בכוח זה משחתי אותך (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש) ובכח זה הנני מושח את הילד}}{{הערה|'''ספר המאמרים [[תש&quot;י]]''', עמ' 163.}}.<br /> <br /> כנהוג, ה[[הכנסה לחדר]] של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נעשתה ביום התספורת שלו, והוא הוכנס ללמוד ב&quot;[[חדר]]&quot; שהיה ב[[חדר שני]] של בית המדרש הקטן אצל סבו, אדמו&quot;ר הצמח צדק. מסופר שבמהלך חגיגת ההכנסה של הילד, זרק עליו סבו סוכריות באומרו שהם נזרקו על ידי [[המלאך מיכאל]]. הילד קיבל את הדברים בתמימות ונמנע מלאכול את הסוכריות. ב[[ערב פסח]], בזמן בדיקת כיסי ה[[בגד]]ים של הילדים, קרא [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לנכדו ושאלו מה עשה עם הסוכריות? והוא נאלץ לאוכלן{{הערה|'''חנוך לנוער''', עמ' 8.}}.<br /> <br /> מידי יום היה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נכנס עם אחיו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] אל הסב, אדמו&quot;ר הצמח צדק{{הערה|'''ספר השיחות קי&quot;ץ ה'ת&quot;ש''', עמ' 99.}} שהיה משתעשע איתו ומתעניין בלימודיו{{הערה|'''ספר המאמרים תש&quot;א''', עמ' 30.}}, ואף העניק להם מטבעות שונים באופן קבוע{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117401 תצלום מטבע שקיבל{{הבהרה}} ופרטים אודות קבלת המטבעות מסבו אדמו&quot;ר הצמח צדק] - בית המכירות קדם.}}. בילדותו, היה משחק רבות עם אחיו הבכור [[הרז&quot;א]], ובמסורת החב&quot;דית ישנם [[סיפורי חסידים]] רבים בקשר לתקופה זו. הרבי נהג לספר סיפורים אלו, והפיק מהם הוראות בעבודת ה'{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/7/index.htm שיחת מוצאי יום טוב ראשון של חג הסוכות תשי&quot;א], וכן התוועדויות [[תשמ&quot;ב]] חלק א' ע' 313. [[תשמ&quot;ז]] חלק ב' ע' 304. [[תשמ&quot;ט]] חלק ב' ע' 431. ועוד.}}.<br /> {{ציטוט צף|בני רש&quot;ב לא היה נער אף פעם, עוד בנעוריו היה ירא שמים ומסודר ויגע כל כך, שהנהגתו תיהיה בדרכי החסידות, ולקראת הבר מצווה שלו היה לחסיד בעל עבודה מסודרת| מדברי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] על בנו ('''ספר השיחות ה'תש&quot;א''', עמ' 27).}}<br /> על פי המקובל החל מגיל חמש נראתה באדמו&quot;ר הרש&quot;ב &quot;שקידה גדולה&quot;{{הערה|שם=חנוך לנוער 9|'''חנוך לנוער''', עמ' 9.}}, בגיל שמונה הוא החל להיות נוכח באמירת מאמרי דא&quot;ח{{הערה|שם=חנוך לנוער 9}} ובגיל תשע החל אביו אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לחנכו באופן פנימי{{הערה|'''ספר המאמרים ה'תש&quot;י''', עמ' 165.}}. לקראת ה[[בר מצווה]] היה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב כבר בקי בכל ה[[תנ&quot;ך]], [[ששה סדרי משנה]]{{הערה|שם=חנוך לנוער 9}} וה[[שולחן ערוך]]{{הערה|'''ספר השיחות תש&quot;ג''', עמ' 64.}}.<br /> <br /> בגיל 14 היה בקי בכל [[סדר נשים]] [[משניות בעל פה|בעל פה]], בשנת [[תרל&quot;ה]] הוא החל לשמש כ[[חוזר]] של אביו המהר&quot;ש ולכתוב [[הנחה|הנחות]]{{הערה|שם=חנוך לנוער 10|'''חנוך לנוער''', עמ' 10.}}.<br /> <br /> לאחר החתונה הורה אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לבנו הרש&quot;ב שיאכל רק בשולחן נפרד בגודל מסויים. במשך שש עשרה שנים אכל הרש&quot;ב על אותו שולחן מבלי שידע מדוע. את סדר יומו מילא אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ב[[לימוד תורה]]{{הערה|ב[[שבת]] נהג אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לקום בשעה 03:00 לפנות בוקר, ובכל ימות השבוע בשעה 04:00, עסק בלימוד [[דא&quot;ח]] והתפלל עד השעה 10:00. לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] והר' שלום מקדין [[נגלה]] עד השעה 14:00, ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או&quot;ח וחזר [[משניות]] בעל-פה, אך עיקר לימודו היה דא&quot;ח ו[[קבלה]]. ב[[ליל שבת]] נהג להיכנס לאביו לפני [[תפילת ערבית]]. ב[[ערב שבת]] וב[[מוצאי שבת]] בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה בתורת הנגלה או החסידות וביום רביעי בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ב[[יחידות]] ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.}}.<br /> <br /> ===נישואיו===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חתונת הרבי הרש&quot;ב]]}}<br /> השידוך בין אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לבת דודתו [[הרבנית שטערנא שרה]], הוצע על ידי הסבא אדמו&quot;ר הצמח צדק כבר בהיותו בגיל 4 בלבד.<br /> <br /> כשהתקרב זמן החתונה, הורה אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לבנו, החתן, להבחן ולקבל [[סמיכה]] לרבנות, כמנהג בית הרב. כשהגיע מועד החתונה, תבע אדמו&quot;ר מהר&quot;ש לעשות את החתונה במקום הקדוש בדוגמת ירושלים, של זמן ה[[גלות]] - בעיירה [[ליובאוויטש]]. בפועל, בעקבות סיבות שונות, לא יצא הדבר לפועל והחתונה התקיימה במקום מגורי הכלה [[אוורוטש]]{{הערה|'''ספר התולדות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש''', עמ' 72.}}.<br /> <br /> ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, ביום [[י&quot;א אלול]] [[תרל&quot;ה]] התקיימה החתונה בעיר [[אוורוטש]]. התכנון היה שמיד לאחר החתונה יחזרו החתן והכלה יחד עם הרבנית [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבקה שניאורסון]] לליובאוויטש, אך בעקבות עיכוב לא צפוי הגיעו לליובאוויטש רק במוצאי שבת.<br /> <br /> בחתונה לא השתתף אבי החתן, אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, בגלל מצבו הבריאותי{{הערה|'''התמים''', ח&quot;ב, עמ' מ&quot;ה - מ&quot;ו.}}. זוגתו, הרבנית רבקה, נסעה עם החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, ביום ראשון [[ה' באלול]] נסע אדמו&quot;ר המהר&quot;ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרמווע. שם אמר [[דא&quot;ח]] וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן: &quot;עכשיו הוא גילוי בחינת [[מוחין דאמא]] ולכן נוסעת אם החתן, ואילו [[לעתיד לבוא]], שאז יתגלה [[מוחין דאבא]], אהיה גם אני עצמי שם&quot;.<br /> <br /> אדמו&quot;ר המהר&quot;ש אמר לבנו החתן, שלא יחבוש את ה[[שטריימל]] בחתונתו, ובכלל שילבשהו רק בליובאוויטש. בעגלה הונחה קופסה ובה כובע עם נוצה, מתנת חתן ואמו לכלה. אדמו&quot;ר המהר&quot;ש ביקש את הכובע והסיר ממנו את נוצתו.<br /> <br /> רצונו של אבי החתן היה שהחתן והכלה וכל המלווים יחזרו לעיירה ליובאויטש מיד אחרי החתונה, כדי שלכל הפחות יוכל לחגוג עמם את ה&quot;שבת [[שבע ברכות]]&quot;, אך אבי הכלה ניסה לעכב אותם אצלו עוד, ולפועל יצא מאוחר מהעיירה אוורוטש ולא הספיקו להגיע לליובאוויטש לפני שבת, והגיעו במוצ&quot;ש, כשחזר אמר לו אביו, &quot;יש לי דרישת שלום עבורך מאבא (הצמח צדק), מהסבא (אדמו&quot;ר האמצעי), ומאב הסבא (אדמו&quot;ר הזקן), עם לב מבין&quot;.<br /> <br /> על אף שהחתן עצמו לא היה נוכח בליובאוויטש, אדמו&quot;ר המהר&quot;ש היה שרוי בשמחה עילאית מיוחדת במשך כל שבעת ימי המשתה, ואף אמר ריבוי עצום של מאמרי חסידות (32). ב[[שבת]] שבע ברכות [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] הרבי שלוש פעמים.<br /> <br /> ===קבלת הנשיאות===<br /> [[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]], בה כיהן אדמו&quot;ר הרש&quot;ב כאדמו&quot;ר.]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חורבן ליובאוויטש]]}}<br /> ביום [[י&quot;ג תשרי]] [[תרמ&quot;ג]] [[הסתלקות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|הסתלק אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אביו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. דבר זה השפיע עליו בצורה מאוד עמוקה. במשך כאחת עשרה שנים נמשך תהליך קבלת הנשיאות של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב{{הערה|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] כתוב שאדמו&quot;ר הרש&quot;ב לא קיבל את הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול, הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז&quot;א סירב בתקיפות.}}. מספר ימים לאחר ההסתלקות, ביום ב' ד[[חג הסוכות]], [[ט&quot;ז בתשרי]], אמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מאמר [[דיבור המתחיל]] &quot;כתר יתנו לך&quot;{{הערה|ראה בשיחת כ' מרחשון תשמ&quot;ג (התוועדויות ח&quot;א ע' 473).}}. ב[[חנוכה]] אמר מאמר נוסף. מאמרים אלו הועתקו ונשלחו לחסידים שקיבלום בשמחה (אצל אדמורי חב&quot;ד, אמירת [[מאמר]] מהווה את האות לקבלת הנשיאות).<br /> <br /> בשנת ה[[אבילות]] נהג אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בהנהגות מיוחדות; הוא היה מתפלל בחדרו של אביו ולאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. הוא לא הסכים לקבל איש ולא ענה לשאלות או לבקשת עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה ובכללות היה עסוק בהתבודדות ובעבודה עם עצמו ובתוך עצמו{{הערה|מיומנו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.}}. במהלך השנה ובשנים שאחרי כן, נסע מספר פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;נ]] החל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לקבל אנשים ל[[יחידות]] באופן זמני. ב[[ראש השנה]] [[תרנ&quot;ד]], החל גם להתפלל במקום הקבוע של אביו, לקבל חסידים ליחידות באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים. כמו כן היה מוסר את מאמרי החסידות שאמר כדי שהחסידים יוכלו להעתיקם, להפיצם וללמוד אותם{{הערה|בהקדמה ל[[לוח היום יום]] מחשיב [[הרבי]] יום התחלת הנשיאות של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, ביום פטירת אביו, אדמו&quot;ר המהר&quot;ש. ראה באריכות בשיחת כ' מרחשון תשמ&quot;ג (התוועדויות ח&quot;א ע' 469 ואילך).}}.<br /> <br /> לקהילת חסידי חב&quot;ד היה מאוד חשוב שאדמו&quot;ר הרש&quot;ב יקבל את הנשיאות באופן רשמי ומלא. בהזדמנות מסויימת אמר ר' [[גרשון דובער מפהר|גרשון דובער מנעוול]] לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב, על סירובו לקבל את הנשיאות: &quot;[[אדמו&quot;ר הזקן]] הצית את אור החסידות ואתם רוצים לכבות?&quot; כששמע זאת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב - פרץ בבכי. לאחר בקשות והפצרות רבות, ניאות לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי ומלא.<br /> <br /> ==תורתו==<br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מכונה &quot;הרמב&quot;ם של החסידות&quot;, בגין מאמריו הארוכים, בהם הסביר בהרחבה נושאים מורכבים בחסידות. מאמריו פורסמו במהלך השנים בספרי מאמרים.<br /> <br /> אגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נדפסו בסדרת אגרות קודש בשישה כרכים.<br /> <br /> ===חזרה===<br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נהג לומר מאמר חסידות בלילי שבתות וחגים, ובזמנים מיוחדים נוספים. לאחר שצוות ה[[חוזר|חוזרים]] שיננו היטב את ה[[מאמר]] במשך ליל השבת, בבוקר היו נכנסים המניחים לאדמו&quot;ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר את הדרוש ביאור.<br /> ====החוזרים====<br /> * הרב [[משולם ידידיה קוראטין]] (מכונה &quot;ר' שילם&quot;). שימש כחוזר ראשי<br /> * הרב [[ישראל נח חצקביץ|ישראל נח &quot;הקטן&quot; חצקביץ]]<br /> * הרב [[אלי' ייאכיל סימפסאן]]<br /> * הרב [[מרדכי חפץ]]<br /> * הרב [[אלתר שימחוביץ]]<br /> * הרב [[משה רוזנבלט]] (המכונה ר' משה דער חוזר)<br /> * הרב [[יעקב לנדא]]<br /> <br /> ==עסקנות ציבורית==<br /> בתקופת נשיאותו פעל רבות לשיפור מצבם ה[[גשמי]] וה[[רוחני]] של היהודים בכלל ויהודי רוסיה בפרט. הוא החל לראשונה להתעסק בעסקנות ציבורית בשנת [[תר&quot;מ]], והוא היה מעדכן את אביו בנוגע לגזרה שנגזרה אז על היהודים ברוסיה{{הערה|שם=חנוך לנוער 10}}. בשנת [[תרנ&quot;ב]] החליטה ממשלת רוסיה לגרש את כל היהודים ממוסקבה. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ניסה אז בדרכים שונות לבטל את הגזירה, אך ללא הצלחה. עם זאת בזמן ביצוע הגזירה הוא דאג ליישב את יהודי [[מוסקבה]] במקומות הולמים.<br /> <br /> בשנת [[תרנ&quot;ה]] החל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב להיכנס יותר בעסקנות ציבורית, ובעיקר בחיזוק [[כולל חב&quot;ד בארץ הקודש]]{{הערה|'''חנוך לנוער''', עמ' 13.}}. בשנת [[תרנ&quot;ז]] הוא החל לפעול נגד הקמת בתי ספר של חברת מפיצי ההשכלה, וניסה לפחות למנוע הקמת בית ספר בעיירה [[ליובאוויטש]] על ידי פנייה לברון נפתלי הירץ גינזבורג{{הערה|'''אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב''', ח&quot;א, אגרת ע&quot;ב וע&quot;ג.}}, לאחר שכבר הוקם בית הספר הוא ניסה לפחות למנוע מנתינת תקציבים לבית הספר, ופתח במאבק בנושא{{הערה|'''אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב''' ח&quot;ג, אגרת תר&quot;ס.}}.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ב]] הוא הקים מפעל לאריגה וטוויה ב[[דוברובנה]], בשביל להעסיק בו יהודים, והוא אף ביקש תמיכה מהארגון היהודי [[יק&quot;א]] שיממן את המפעל.<br /> <br /> בעת מלחמת [[רוסיה]] ו[[יפן]] ([[תרס&quot;ד]] - [[תרס&quot;ה]]) דאג אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ל[[מצה|מצות]] וצרכי [[חג הפסח]] בשביל החיילים היהודים שהיו אז בצבא הרוסי{{הערה|'''ספר השיחות ה'תש&quot;ב''', עמ' 89.}}, בשנת [[תרס&quot;ה]] ייסד ועד מיוחד שיטפל בנושא זה, בקיץ של אותה שנה הוא מציע לראשונה במהלך כנס של [[כולל חב&quot;ד]] הקמת ישיבה חב&quot;דית ב[[חברון]]{{הערה|'''חנוך לנוער''', עמ' 14.}}, הישיבה [[תורת אמת]] נוסדה מספר שנים לאחר מכן בשנת [[תרע&quot;ב]] בבית רומנו ב[[חברון]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ה]] נערכה אסיפת רבנים ב[[וילנה]], בה דרשה הממשלה שהרבנים ילמדו לימודי חול, במהלך האסיפה אמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=זאת צריכים לדעת כל העמים שעל פני האדמה, שרק הגופים שלנו נמסרו לגלות ולשעבוד מלכיות, אבל נשמותינו לא נמסרו לגלות ולשעבוד מלכויות, עלינו לומר גלוי לעין כל, שכל אשר נודע לדתנו, תורה ומצוות ומנהגי ישראל, אין עלינו בני ישראל שום בעל דעה ושום כוח כפיה אסור שינוצל לשם כך. עלינו להכריז בעקשנות היהודית החזק ביותר, במסירות הנפש היהודית בת אלף השנים - אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו!|מקור='''ספר השיחות ה'תש&quot;ב''', עמ' ק&quot;ה - ק&quot;ו.}}<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ע]] התקיימה בעיר [[פטרבורג]] [[אסיפת הרבנים תר&quot;ע|אסיפת רבנים כללית]] מטעם השלטונות, שעסקה בשאלות מהותיות בדבר מצבו הגשמי והחומרי של העם היהודי. באסיפה זו השתתפו 42 נציגים של הקהילות היהודיות ברוסיה, ועל פיה שאפו אנשי השלטונות לקבוע תקנות וכללים הנוגדים את המסורת המקובלת, ובראשם - מעמד הרבנים הדתיים. <br /> <br /> במהלך האסיפה איימו נציגי השלטון שאם הרבנים לא יוותרו הם יחלו בפוגרומים בכל הארץ, אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אמר בתגובה:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מכך אין אנו מפחדים כלל, כיוון שאין על כך הגזירה העליונה ח&quot;ו|מקור='''ספר המאמרים קונטרסים''', עמ' 350.}}<br /> <br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נטל חלק פעיל ב[[משפט בייליס]], ואף הקים ועד מיוחד שפעל להגן על מענדל בייליס.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב היה אחד ממנהיגי היהדות הבולטים שהתנגדו ל[[ציונות]], הוא דחף להוצאת הספר [[אור לישרים]]{{הערה|'''בין גלות לגאולה''', עמ' 10.}} שהביא את דעת גדולי ישראל נגד הציונות, ואף כתב בעצמו מכתב לספר: {{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות}}. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב היה בתחילה מבן מקימיה של [[אגודת ישראל]] אולם בשל קרבתה לציונות ודגש רחב על עליה לארץ הקודש ללא קשר למצב רוחני, פרש ממנה{{הערה|קובץ &quot;[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]]&quot;.}}.<br /> <br /> הרבה מעסקנותו הציבורית נעשה בשיתוף פעולה עם גדולי האדמו&quot;רים והרבנים כגון רבי [[חיים מבריסק]], הרב [[חיים עוזר גורודזי'נסקי]] ו[[החפץ חיים]], כאשר עם חלקם היה בקשר מכתבים רצוף ובכמה מקרים אף נפגש עם כמה מהם.<br /> <br /> ==ישיבת תומכי תמימים==<br /> {{ציטוט צף|כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרה&quot;ק הרש&quot;ב נ&quot;ע לבד גודל קדושתו ורום מעלת צדקתו בתור רבן ומנהיגן של עדת חסידי חב&quot;ד, הנה עוד מימי עלומיו היה נודע בעולם משכילי חב&quot;ד לגאון נפלא בהשכלת תורת חב&quot;ד זקני החסידים היו מעטרים את כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרה&quot;ק הרש&quot;ב נ&quot;ע בשם &quot;הרמב&quot;ם של תורת חב&quot;ד&quot; שכן כל ענין וענין המבואר בתורותיו ודרושיו החב&quot;דיים הוא הלכה קבועה ומסודרה עם כל הנימוקים וההסברים של הענין דבר דבור על אופנו כל מאמר ודרוש חבדי של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נ&quot;ע הוא מעין של ים החכמה הוא מסכת שלמה|[[התמים (וורשא)|התמים]], חוברת ו', עמ' ד'.}}<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים]]}}<br /> ביום ראשון [[ט&quot;ו אלול]] [[תרנ&quot;ז]], בעיצומם של ימי השבע ברכות של חתונת בנו, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], קרא אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לוועידה של חמישים איש מבכירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיע להם על החלטתו לייסד את [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים]]. חידושה של הישיבה יהיה הלימוד העיוני של הבחורים ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה. תלמידי הישיבה שיקראו &quot;[[תמימים]]&quot; יהיו מוקד של יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. כעבור יומיים, ביום שלישי [[י&quot;ז אלול]], בחר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב את 18 התלמידים הראשונים לישיבה.<br /> <br /> שלוש שנים לאחר הקמתה של הישיבה, ב[[שמחת תורה]] [[תרס&quot;א]], אמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב [[שיחה]] בפני תלמידי התמימים, המבוססת על דברי [[חז&quot;ל]] &quot;כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו&quot;{{הערה|כתובות ט, ב.}}. בשיחה הסביר את מטרתם של תלמידי התמימים בישיבתו והציב נקודות נוספות בעבודה המוטלת על תלמידי התמימים, [[חיילי בית דוד]].<br /> <br /> ==בריאותו==<br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב היה בעל גוף חלש ופעמים רבות בחייו נפל למחלות שונות. בעקבות כך חלק נכבד מחייו בילה הרבי בנסיעות לעיירות מרפא ולרופאים מומחים שונים. בשנת [[תרמ&quot;ד]] הוא החל לראשונה לנוסע למקומות מרפא ובעיקר במדינות חמות שעל חוף הים{{הערה|'''ליקוטי דיבורים''', ח&quot;א, עמ' ה.}}, בשנת [[תרמ&quot;ו]] הוא יצא ל[[מסע יאלטה|הרי יאלטה]] אולם שהפעם בשונה ממסעות אחרים הוא צרף אליו את כל בני משפחתו.<br /> <br /> הסתלקותו של אביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שברה גם את רוחו וגם החלישה את נפשו. <br /> בשנות העשרים לחייו נאלץ לצאת מביתו אל מקומות מרפא כדי להיבדק אצל טובי הרופאים, וגם להחזק בנאות דשא.<br /> מלבד פעמים בודדות, מעולם לא נטל את בנו{{הערה|על אף היותו בן יחיד.}}.<br /> <br /> ב[[כסלו]] [[תרנ&quot;א]] חלה בחום קשה, למשך כחודשיים. בחודש הראשון היה סגור בחדרו, וב[[כ&quot;ד טבת]] יצא מחדרו לתפילה. בקיץ של אותה שנה נסע שלוש פעמים (כל פעם למשך חמשה ימים) לכפר מאזינקעס הסמוכה לליובאויטש לצורך בריאותו. לאחר [[חנוכה]] [[תרנ&quot;ז]] הוא נאלץ לנסוע מחוליו ל[[מוסקבה]] בשביל להתרפא, הרופאים אמרו לו אז שנשארו לו רק כמה חודשים לחיות, בשל כך הוא החליט [[עלייה לארץ ישראל|לעלות לארץ ישראל]], או לעזוב את מקומו ולעבור למקום בו יוכל לעסוק בתורה והעבודה לבדו{{הערה|'''ספר השיחות ה'תש&quot;א''', עמ' 173.}}.<br /> <br /> בחורף [[תרס&quot;ג]] (1903) [[המסע לוינה (תרס&quot;ג)|נסע לוינה]] עם בנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ונפגש עם הרופא זיגמונד פרויד בשל אובדן תחושה בידו השמאלית. פרויד נתן לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב טיפול בחשמל ובנוסף השניים דיברו בעניינים שונים, בשיחה שהתפתחה ביניהם הסביר הרבי כיצד ליצור קשר בין המוח ללב כך שהמוח יוכל להעשיר את הלב מבחינה רוחנית{{הערה|שיחת ש&quot;פ בחוקותי תשכ&quot;ב.}}.<br /> <br /> [[קובץ:הרשב.jpg|ממוזער|200px|תמונתו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שצולמה זמן קצר לפני פטירתו]].<br /> <br /> ==אחרית ימיו==<br /> === המעבר לרוסטוב ===<br /> {{ערך מורחב|המסע לרוסטוב (תרע&quot;ו)}}<br /> <br /> בחודש [[חשוון]] [[תרע&quot;ו]] עזב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב את [[ליובאוויטש]] ועבר ל[[רוסטוב]] בעקבות [[מלחמת עולם הראשונה]]{{הערה|ראה: אשכבתא דרבי, תולדות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, בתוך הגולה}}.<br /> <br /> ===הסתלקותו===<br /> [[קובץ:אוהל הרשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[רוסטוב]]]]<br /> {{ערך מורחב|הסתלקות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב}}<br /> בחורף [[תר&quot;פ]] כבשו הבולשביקים את [[רוסטוב]], לאחר מלחמת אזרחים ארוכה שהשתוללה ברחבי האימפריה הרוסית שנפלה. בעקבות הסכנות בדרכים, ובעקבות הכיבוש, הצטמקה החצר והרבי ביקש שלא יגיעו אליו, והתפילות ואמירת המאמרים נערכו במניינים מצומצמים.<br /> <br /> בסוף [[חודש אדר]] חלה הרבי הרש&quot;ב, וב[[מוצאי שבת]], אור ל[[ב' ניסן]] [[תר&quot;פ]] בשעה ארבע לפנות בוקר, ניכר היה שאלו רגעיו האחרונים של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. עיניו נעצמו בדבקות ונשימתו הלכה ונחלשה, ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ צעק בקול &quot;טאטע! טאטע!&quot; (אבא! אבא!), כך חזר הדבר מספר פעמים. בפעם האחרונה כשהפסיק לנשום ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ &quot;טאטע, טאטע!&quot;, פתח רבנו את עיניו, הביט עליו ושתי דמעות זלגו מעיניו הטהורות, ומיד נעצמו שוב. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב יישר את ראשו, סידר את ידיו ורגליו ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה.{{ציטוט צף|לאחר ההסתלקות כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לכל החסידים: &quot;בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, והנשמה הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש&quot;.}}<br /> לאחר ההסתלקות, קראו גבאי ה[[חברא קדישא]] לאחדים מאנ&quot;ש שילכו לבית הקברות לבחור מקום המתאים לקבורת רבינו. הלכו ר' [[משה דובער ריבקין]], ר' [[שמואל גוראריה]], ר' [[נתן גוראריה]], ר' [[צבי הירש גוראריה]], ר' [[זלמן הבלין]], ור&quot;י לוין, והוחלט אשר יקברוהו ליד בית השמש. הרבי הריי&quot;צ הגיע לשם ואישר את המקום{{הערה|אשכבתא דרבי}}. זקני ומכובדי אנ&quot;ש ערכו את ה&quot;טהרה&quot;, וסיפרו שעל פניו הטהורות של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב היה כל העת כמו חיות, ובת שחוק קלה נסוכה על שפתיו. ארון קבורה נבנה מקרשי הבימה של בית המדרש [המניין בבית הרבי] ומהסטנדר של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב היה עטוף, מלבד התכריכים, גם ב[[טלית]] השבת עמה התפלל בימיו האחרונים.<br /> <br /> כל יהודי רוסטוב השתתפו בהלוויה. לפני הקבורה, פנה [[הרבי הריי&quot;צ]] אל הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], הרב [[אליעזר קרסיק]] ואל עוד חסיד אחד ואמר כי הם [[בית דין]] מיוחד, וקבורה זו נעשית על תנאי ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים ב[[ליובאוויטש]].<br /> [[אוהל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אוהל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הוקם על קברו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב{{הערה| ראה: הרב [[משה דובער ריבקין]] אשכבתא דרבי - תיאור ההסתלקות והלויה - עמודים 99-108, הרב [[חנוך גליצנשטיין]] תולדות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ע' 88, הרב [[אלישיב קפלון]] בתוך הגולה תיעוד קהילת רוסטוב, הרב [[שניאור זלמן ברגר]] המשפיע שלא חזר תולדות הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]}}.<br /> <br /> ===העברת האוהל=== <br /> בחורף שנת [[תרצ&quot;ט]], תיכננו שלטונות [[רוסטוב]] להרוס את בית העלמין על מנת לבנות על מקומו בנינים חדשים. החסידים החליטו להעביר את האוהל אל בית-עלמין אחר ברחוב טקוצ'בא 155. הרבי הריי&quot;צ אישר את ההעברה. הוראות איך להתנהג בפינוי העצמות הקדושים קיבלו מהרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]).<br /> <br /> ההעברה בפועל בוצעה ב[[חודש אדר]] [[ת&quot;ש]]. את ההעברה ביצעו מנין חסידים, וביניהם: ר' [[צמח קוטמן]], ר' [[מענדל קנטור]] (משרת בבית הרב), ר' [[משה וולף לאבאק]], ר' [[נחמן לוקשין]], ר' [[אברהם קצנלסון]], ר' [[יונה איידלקופ]], ור' [[חיים ישראל עפשטיין]]. <br /> על הציון בבית החיים החדש לא הוקמה מצבה. הסימן למקום מנוחת הרבי הרש&quot;ב היה העץ שעמד למראשותיו של הרבי ותלולית עפר. על מנת שלא יקברו צמוד לרבי אנשים אחרים, ערמו החסידים עוד שש תלוליות עפר, כאילו קבורים גם שם אנשים.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]], בהסכמת [[הרבי]], הוקמה המצבה והגדר על ידי הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]].<br /> <br /> לאחר ההסתלקות קיבל את הנשיאות בנו יחידו, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==שלוחיו ברוסיה==<br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שלח בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש מבוגרים או נשואים, כ[[שליחות|שלוחיו]] לקהילות [[רוסיה]], על מנת לחזק את היהדות במקומות אלו{{הערה|ראה תולדות בוגרי תו&quot;ת בליובאוויטש וחייליה וגיליונות ביטאון האח}}. <br /> <br /> ==שלוחיו ליהודים [[יהדות ספרד|ספרדים]]==<br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב פעל בקרב היהודים הספרדים באמצעות שליחים.<br /> <br /> * גרוזיה - את הרב [[שמואל לויטין]] והרב אברהם לוי סלוין ואחרים שלח ל[[גרוזיה]]<br /> <br /> * בוכרה - את הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]] ל[[סמרקנד]] ב[[בוכרה]]<br /> <br /> * קווקז - את הרב שמריהו ששונקין שלח לקווקז{{הערה| תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסוביייטית, זכור לאברהם, נודע בשיעורים, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/585288 יהודי ההרים] באתר [[חב&quot;ד אורג]].}}.<br /> <br /> == תמונתו ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תמונות וציורי רבותינו נשיאנו#תמונת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]]}}<br /> [[קובץ:ציור הרש''ב.png|שמאל|ממוזער|210px|ציורו של ר' [[נחום יצחק קפלן]], שהוגה על ידי [[הרבנית חיה מושקא]]]]<br /> [[קובץ:אולי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.png|200px|ממוזער|התמונה שהתגלתה בשנת [[תש&quot;פ]] עם הכיתוב מאחור &quot;רבי שלום דובער שניאורסון תרס&quot;ח&quot;]]<br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הקפיד שלא יצלמו אותו. ההזדמנות היחידה שבה הסכים להצטלם הייתה בשנת [[תר&quot;פ]], סמוך להסתלקותו, כאשר הייתה תכנית לנסיעת הרבי ומשפחתו מרוסטוב, ולצורך הנפקת הדרכון הצטלם הרבי, וזו התמונה הידועה ממנו{{הערה|הרבי סיפר זאת בקיצור (התוועדויות תש&quot;נ, כרך ב עמ' 50 הערה 67:&quot;...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו&quot;.}}. [[הרבנית חיה מושקא]] העירה שהתמונה אינה מתארת את פניו האמיתיים, ולכן צייר הרב [[נחום יצחק קפלן]] מזכרונו את תואר פני הרבי הרש&quot;ב כש[[שטריימל]] לראשו, ולאחר הגהות הרבנית - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערה|כפר חב&quot;ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21). הציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}}<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] התגלתה תמונה חדשה, עליה כתוב בלה&quot;ק &quot;'''רבי שלום דובער שניאורסון תרס&quot;ח'''&quot;, עוד נדפס ברוסית על הגלויה &quot;מוסקבה ו-1908&quot;. והתעורר דיון האם היא אכן תמונת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב או קרוב משפחתו{{הערה|[https://chabad.info/special/מיהו-רבי-שלום-דובער-שניאורסאהן-בתמונה/ התמונה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> #'''[[ניגון מן המיצר]]''' - [[ניגון]] על הפסוקים שנאמרים לפני [[תקיעת שופר]] ב[[ראש השנה]], המתחיל בפסוק &quot;מן המיצר קראתי י־ה&quot;{{הערה|תהלים קיח, ה.}}.<br /> #'''[[ניגון ברכות קודם התקיעות]]''' - ניגון על הברכות שאומרים לפני תקיעת שופר בראש השנה.<br /> #'''[[ניגון פסוקים שלאחר התקיעות]]''' - ניגון על הפסוקים שנאמרים לאחר תקיעת שופר בראש השנה.<br /> #'''[[ניגון רוסטוב]]''' - ניגון שהיו מנגנים אצל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בתקופת שהותו ב[[רוסטוב]].<br /> #'''[[ניגון הכנה לד' בבות]]''' - ניגון שהיה חביב על אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ומושר כהכנה ל[[ניגון ד' בבות]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|אגרות קודש]]''' - אגרותיו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. יצאו לאור בששה כרכים.<br /> *'''[[בשעה שהקדימו תער&quot;ב]]''' - [[המשך]] ארוך בו נתבארו עיקרי [[תורת החסידות]].<br /> *'''[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|ספר המאמרים]]''' - סדרת ספרים של המאמרים אותם אמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב במהלך שנות נשיאותו.<br /> *'''[[ספר השיחות תורת שלום]]''' - [[שיחה|שיחותיו]] של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שנאמרו בזמני [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] בחגים ומועדי השנה.<br /> *'''[[הגהות לד&quot;ה פתח אליהו - תרנ&quot;ח]]'''.<br /> <br /> ;קונטרסים{{הערה|1='''[https://col.org.il/news/134356 סיפורם של חמשה קונטרסים]''' {{COL}}}}<br /> *'''[[חנוך לנער (קונטרס)|חנוך לנער]]''' - קונטרס המכיל את צוואתו הראשונה של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> *'''[[קונטרס ומעין מבית ה']]''' - קונטרס הכולל סדרת מאמרי חסידות של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, העוסקים בביאור הפסוק &quot;ומעיין מבית ה' יצא והשקה את נחל השיטים&quot; על פי תורת החסידות.<br /> *'''[[קונטרס התפלה]]''' - קונטרס ובו ביאור רחב על עבודת התפילה, תכליתה וענינה בעבודת האדם.<br /> *'''[[קונטרס עץ החיים]]''' - קונטרס אותו כתב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב עבור תלמידי &quot;תומכי תמימים&quot; ובו ביאור אופן הנהגתם הרצויה.<br /> *'''[[קונטרס העבודה]]''' - קונטרס עבור תלמידי התמימים בו מבואר אופן [[עבודת השם]] הרצויה לפי החסידות.<br /> <br /> כמו כן, כתב מאמר לספר [[אור לישרים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו יחידו, רבי יוסף יצחק - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> *נכדתו [[הרבנית חיה מושקא]] רעיית [[הרבי]].<br /> *נכדתו [[חנה גוראריה]]<br /> *נכדתו [[שיינא הורנשטיין]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> ===שנים צעירות===<br /> *'''מעמד חשאי בחדרו הקדוש של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]''', [[שבועון בית משיח]] גליון כ&quot;ה כסלו [[תשפ&quot;א]] עמוד 34<br /> *[[מנחם ברונפמן]], '''השנים הראשונות''', תקופת ילדותו בתוך [[שבועון כפר חב&quot;ד]] 1882 עמוד 45<br /> *שטר התנאים של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, [[שבועון בית משיח]] 206 <br /> *ר' [[זלמן הרצל]] נישואי הנשיאים פרק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ו[[הרבנית שטערנא שרה]]<br /> <br /> ===קבלת הנשיאות===<br /> *ר' [[מנחם זיגלבוים]], קבלת הנשיאות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, [[שבועון בית משיח]] 595 <br /> <br /> ===הסתלקות===<br /> * הרב [[משה דובער ריבקין]], '''[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]''' - תיעוד על מחלתו האחרונה, ההסתלקות וההלוויה. פלפולים על הנהגתו בימי חוליו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. תיאור ההסתלקות והלויה - עמודים 99-108<br /> *ר' [[שניאור זלמן ברגר]], קהילת חב&quot;ד ב[[רוסטוב]], סדרת [[חב&quot;ד בשואה]], [[שבועון בית משיח]] גיליון 595<br /> *המשפיע שלא חזר, ר' [[שניאור זלמן ברגר]] – יומן ההסתלקות מאת הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] <br /> *הסתלקות ואוהל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, [[שבועון בית משיח]] 273 ב' ניסן תשס. <br /> *מכתב [[הרבנית שטערנא שרה]] לרב [[שמואל בזפלוב]] על הפטירה, [[שבועון בית משיח]] 643 עמוד 14 <br /> *הסתלקות והלויית אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, לב הארי עמוד 62 <br /> *גזע חסידים, ר' [[שניאור זלמן ברגר]] – תיעוד העברת [[אוהל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב&quot;ד עמוד 175, [[תשע&quot;ג]]<br /> * הרב [[אלישיב קפלון]], &quot;בתוך הגולה&quot; - הקהילה היהודית ב[[רוסטוב]]<br /> <br /> ===תולדות ופרשיות מיוחדות===<br /> <br /> *יומן תשרי תרע&quot;ג במחיצת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, [[שבועון בית משיח]] גיליון 200<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], &quot;[[תולדות חב&quot;ד ברוסיא הצארית]]&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב&quot;ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תש&quot;ע]]<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - אדמו&quot;ר הרש&quot;ב''', [[קה&quot;ת]]<br /> *הרב [[שלום יעקב חזן]], אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מדריך ומסייע לפרנסת החסידים, [[שבועון בית משיח]] 317<br /> *הרב [[שלום דובער רייכמן]], סיפורים בפרסום ראשון אודות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, [[שבועון בית משיח]] 317<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]], פרק ט - ועידת הרבנים בשנת עת&quot;ר בהשתתפות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]] ועידת הרבנים בפטרבורג בשנת עת&quot;ר, [[שבועון בית משיח]], 923<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], בית חיינו שברוסטוב - חצר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בשנותיו האחרונות, [[שבועון בית משיח]] 1353<br /> * [[יוסף יצחק בלוי]], תומכי תמימים, הוצאת [[קה&quot;ת]], [[תשע&quot;ב]]<br /> *'''[[היכל הבעל שם טוב]] - היכל השלום''' - גליון נושא מיוחד של [[היכל הבעל שם טוב (גליון)|היכל הבעל שם טוב]] לציון 100 שנים להסתלקות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב - קובץ מ' שנה י&quot;ד (עמוד קכא ואילך), קיץ ה'תש&quot;פ<br /> *'''הרבי מליובאוויטש הוא הר המוריה''', מקבץ של 68 סיפורים לא ידועים על אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מרשימותיו של הרב [[חנניה יוסף אייזנבאך]], בתוך [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1882 עמוד 37<br /> *'''עשר עובדות חב&quot;דיות על אדמו&quot;ר הרש&quot;ב''', [[שבועון בית משיח]] ב' ניסן [[תש&quot;פ]] עמוד 37<br /> *'''תאכל את האוכל בחתיכות קטנות''', צרור סיפורים אודות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לרגל יום ההילולא מאת ה[[בעל שמועה]] הרב [[שלום דובער רייכמן]], [[שבועון בית משיח]] ב' ניסן [[תש&quot;פ]] עמוד 36<br /> *[[מנחם ברונפמן]], '''רמב&quot;ם של תורת החסידות''', סקירה מקיפה על תורתו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 2002 עמוד 28<br /> {{בית|ארי רובין|גנבים באישון לילה בבית הרבי הרש&quot;ב|1353|36-41|תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> * [[זושא וולף]], '''אדמו&quot;רי חב&quot;ד ויהדות גרוזיה''', שליחת חסידים לגרוזיה לפעול בהפצת היהדות, הוצאת מכון הספר תפארת רפאל, תמוז תשע&quot;ו <br /> <br /> * [[זושא וולף]], '''אדמו&quot;רי חב&quot;ד ויהדות בוכרה''', שליחת חסידים לגרוזיה לפעול בהפצת היהדות, הוצאת הקונגרס העולמי של יהדות בוכרה, מנחם אב תשע&quot;ו<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65030 החתן בן ארבע והכלה בת שבע] תיאור שידוכו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=258&amp;article=2528 &quot;אני עולה השמימה&quot;] תיאור וסיפור ימיו אחרונים בעלמא דין של הוד אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65029 זכרונות אודות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב] - נכתב בידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]] {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Barda-Amsalem%20-%20Nissan%203%2C%205775.pdf הנהגות קודש]''', ליקוט הנהגותיו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב (ניסן תשע&quot;ה) {{PDF}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/123876 נזר ישראל ותפארתו]''' כתבה על אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בגליון 'המודיע' לרגל 100 שנה להסתלקותו, גליון שבת פרשת ויקרא ה'תש&quot;פ<br /> *'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/04/Derher-Nissan-5780.pdf להיות פנסאי]''', תחנות וציוני דרך בחייו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לרגל מאה שנה להסתלקותו, מגזין 'א חסידישע דערהער' ניסן ה'תש&quot;פ (אנגלית) {{PDF|}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_94.html מפורסם לראשונה: הציור המדוייק של הרבי הרש&quot;ב בצבע]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> <br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=הרש&quot;ב}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=[[י&quot;ג בתשרי]] [[תרמ&quot;ג]] - [[ב' ניסן]] [[תר&quot;פ]]|הבא=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הרש&quot;ב}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|*]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|*]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|7]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|ש]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ&quot;א]]</div>

Israel https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9F&diff=720989 2024-11-17T05:56:21Z

<p>Israel: </p> <hr /> <div>[[קובץ:תוא חברון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הישיבה]]<br /> [[קובץ:חברון חדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה כיום]]<br /> ישיבת '''תורת אמת בעיר [[חברון]]''' [[ארץ הקודש]] נוסדה בשנת [[תרע&quot;א]] על ידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. <br /> <br /> ==התייסדות==<br /> הישיבה נוסדה כאשר בשנת תרע&quot;א אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שלח קבוצה מתלמידי הישיבה ב[[ליובאוויטש]] ובראשם הרב [[שלמה זלמן הבלין]] במטרה לייסד שם ישיבה ברוחה של ישיבת [[תומכי תמימים]].<br /> <br /> לארץ הקודש הגיעו ראשוני התלמידים ב[[כ&quot;ד במר חשוון]] שנת [[תרע&quot;ב]], ולחברון עצמה הגיעו ארבעה ימים לאחר-מכן, ב[[כ&quot;ח במר חשוון]].<br /> <br /> במשפט קצר, המופיע לאחר שנים-עשר עמודים שבהם הוראות מפורטות אל ה[[משפיע]] והתלמידים העולים לחברון, כותב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]: &quot;הישיבה נקראת &quot;תורת אמת&quot;&quot;, ובשם זה נקראת [[ישיבה גדולה תורת אמת|הישיבה בירושלים]] עד היום הזה&quot;.<br /> <br /> מתחילה התקיימו הלימודים בישיבה החדשה בבית בן שתי קומות (בו התקיימה קודם ישיבה בשם &quot;[[מגן אבות חברון]]&quot; שהוקמה על ידי [[חסידי חב&quot;ד]] תושבי חברון), ואילו מקום ה[[שינה]] נקבע להיות באחוזה החב&quot;דית שב&quot;[[בית רומנו]]&quot;, אך לאחר זמן הועברו גם הלימודים ל&quot;בית רומנו&quot;.<br /> <br /> קבוצת התמימים, מנתה שבעה:<br /> הרב [[אלתר שימחוביץ]], הרב [[יחזקאל פייגין]], הרב [[הלל פרוטקין]], הרב צבי הירש קצב, הרב ישראל זלמן אסנאס, הרב [[אברהם אליהו אשרוב]],<br /> הרב [[מנחם (נאחע) קרסיק]].<br /> <br /> עם פתיחתה של המחלקה בחברון הצטרפו אליה תלמידים נוספים מבני המקום, והישיבה בחברון הייתה למוסד תורני רב-השפעה ולמרכז ל[[חסידות]] בכלל, ולמשנת חב&quot;ד בפרט.<br /> <br /> ==מימון מאדמו&quot;ר הרש&quot;ב==<br /> <br /> למימון הישיבה דאגו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ. את התרומות שקיבלו עבור הישיבה, וכספים שהשיגו במאמצים רבים, העבירו דרך הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] ואחרים, עבור הישיבה. יש הגורסים כי הרב אליעזרוב ואנשי [[חברון]] ניהלו את הגשמיות של הישיבה, ואילו הרב הבלין היה המנהל הרוחני של הישיבה.<br /> <br /> ==גירוש==<br /> הלימודים נמשכו במשך שלוש שנים, עד לשלהי שנת [[תרע&quot;ד]], אז פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]]. התורכים, ששלטו אז בארץ הקודש, הצטרפו במלחמה לצד [[גרמניה]], והתלמידים וה[[משפיע]] אזרחי [[רוסיה]] נעשו לאזרחי ארץ אויב ונצטוו לעזוב את הארץ. התלמידים גורשו לרוסיה, ואילו הרב הבלין שהה באותה עת ב[[חו&quot;ל]] ושב לארץ כמה שנים אחר כך והקים את [[ישיבה גדולה תורת אמת|ישיבת תורת אמת בירושלים]]. <br /> <br /> == בוגרי הישיבה מפורסמים ==<br /> * [[יצחק אביגדור אורנשטין]].<br /> * [[אברהם חיים נאה]].<br /> * [[משה אריה לייב שפירא]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> * הרב [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב&quot;ד)|יוסף אשכנזי]], '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע&quot;ב<br /> *'''הישיבה החב&quot;דית הראשונה בארץ ישראל''', שבועון בית משיח 1280 עמוד 44<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * הרב יוסף הרטמן, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202048&amp;url=article_he&amp;id=64899 מאה שנה לישיבת תורת אמת בחברון], ארץ ישראל שלנו, יב חשון ה'תשע&quot;ב<br /> *'''[https://col.org.il/news/123888 מאיר על הארץ]''' כתבה נרחבת על ייסוד הישיבה על ידי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לרגל 100 שנה להסתלקותו, גליון שבת פרשת ויקרא ה'תש&quot;פ<br /> *'''[https://col.org.il/news/133292 העיתונות מדווחת: אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מקים ישיבה חדשה בחברון]''' {{COL}}<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|ח]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש שנסגרו]]</div>

Israel https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91)&diff=720988 2024-11-17T05:51:00Z

<p>Israel: </p> <hr /> <div>{{מפנה|רבי שלום דובער שניאורסון|שלום דובער שניאורסון (פירושונים)}}<br /> {{דמות<br /> |שם=רבי שלום דובער שניאורסון<br /> |תמונה=אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg<br /> |כינוי=אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, הרמב&quot;ם של תורת החסידות<br /> |תיאור=האדמו&quot;ר החמישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[כ' חשוון תרכ&quot;א]]<br /> |מקום לידה=[[ליובאוויטש]]<br /> |תאריך פטירה=[[ב' ניסן תר&quot;פ]]<br /> |מקום פטירה=[[רוסטוב]]<br /> |מקום פעילות=ליובאוויטש<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=<br /> }}<br /> '''[[רבי]] שלום דובער שניאורסון - ה[[אדמו&quot;ר]] הרש&quot;ב''' ([[כ' חשוון]] [[תרכ&quot;א]] (5 בנובמבר 1860) - [[ב' ניסן]] [[תר&quot;פ]] (21 במרץ 1920) הוא האדמו&quot;ר החמישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]], בנם של רבי שמואל (ה[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבקה]] שניאורסון. ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[תומכי תמימים|ישיבות חב&quot;ד]] בעולם. מכונה הרמב&quot;ם של תורת החסידות.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===ילדותו ונעוריו===<br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נולד ביום ב' לפרשת חיי שרה [[כ' בחשוון]] [[תרכ&quot;א]] לאביו [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבי שמואל]] ו[[הרבנית רבקה|רבקה שניאורסון]], בעיירה [[ליובאוויטש]]. על לידתו מסופר כי שנה לפני כן, ביום [[י' בכסלו]] שנת [[תר&quot;כ]], חלמה אימו [[חלום]] בו ראתה את אמה, מרת [[חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|חיה שרה]] ואת סבה, [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: &quot;רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה&quot;, ואדמו&quot;ר האמצעי הוסיף: &quot;ויהיה לכם בן טוב, ועל שמי אל תשכחו&quot;. אמה הוסיפה: &quot;רבקה, השומעת את, מה שאבי אומר לך?&quot; וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל [[י&quot;ט כסלו]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: &quot;רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה&quot;. אדמו&quot;ר האמצעי אמר: &quot;ויהיה לך בן טוב&quot; והאיש הזקן אמר: &quot;אמן, כן יאמר ה'&quot;. אמה סיימה: &quot;סבא, ברך אותה&quot; והאיש הזקן ברכה. אמה ואדמו&quot;ר האמצעי ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מהודר מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער' על שם שני סביו, רבי [[שלום שכנא]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הערה|שם=התמים ג}}.<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ו בכסלו]] בשנת [[תרכ&quot;א]] נערכה [[ברית מילה|ברית המילה]], לאחר שנדחתה בהוראת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מיום [[כ&quot;ז בחשוון]], בברית הוא נקרא על שם זקניו [[שלום שכנא אלטשולר]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]], סבו אדמו&quot;ר הצמח צדק הסביר במהלך אירוע הברית את השם על פי [[תורת החסידות]] ש:{{ציטוטון|רש&quot;ב בשר שבר- צריכים לשבור בשר הגוף, ונולד כ' חשוון תרכ&quot;א, שיש בזה שני כפי&quot;ן, שהוא הרומז על כתרא עילא}}{{הערה|שם=התמים ג|'''התמים''', חוברת ג', עמ' כ&quot;ח - ל.}}.<br /> <br /> ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תרכ&quot;ד]], נערכה ה[[תספורת]] של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, בהוראת אדמו&quot;ר הצמח צדק התספורת נערכה בחשאי, לילה לפני כן ישן אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בחדרו של הצמח צדק, וכשהתעורר אמר אדמו&quot;ר הצמח צדק למשרת ר' [[חיים בער חיימסון]] שיטול את ידיו של הרש&quot;ב, ואדמו&quot;ר הצמח צדק אמר עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכותיו. לאחר התפילה קרא לבנו וכלתו, הורי הילד, ואמר להם: {{ציטוטון|פך השמן ה[[רוחני]] שנתן מורנו [[הבעל שם טוב]] לתלמידו מורנו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח את [[אדמו&quot;ר הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ואני הנה בכוח זה משחתי אותך (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש) ובכח זה הנני מושח את הילד}}{{הערה|'''ספר המאמרים [[תש&quot;י]]''', עמ' 163.}}.<br /> <br /> כנהוג, ה[[הכנסה לחדר]] של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נעשתה ביום התספורת שלו, והוא הוכנס ללמוד ב&quot;[[חדר]]&quot; שהיה ב[[חדר שני]] של בית המדרש הקטן אצל סבו, אדמו&quot;ר הצמח צדק. מסופר שבמהלך חגיגת ההכנסה של הילד, זרק עליו סבו סוכריות באומרו שהם נזרקו על ידי [[המלאך מיכאל]]. הילד קיבל את הדברים בתמימות ונמנע מלאכול את הסוכריות. ב[[ערב פסח]], בזמן בדיקת כיסי ה[[בגד]]ים של הילדים, קרא [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לנכדו ושאלו מה עשה עם הסוכריות? והוא נאלץ לאוכלן{{הערה|'''חנוך לנוער''', עמ' 8.}}.<br /> <br /> מידי יום היה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נכנס עם אחיו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] אל הסב, אדמו&quot;ר הצמח צדק{{הערה|'''ספר השיחות קי&quot;ץ ה'ת&quot;ש''', עמ' 99.}} שהיה משתעשע איתו ומתעניין בלימודיו{{הערה|'''ספר המאמרים תש&quot;א''', עמ' 30.}}, ואף העניק להם מטבעות שונים באופן קבוע{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117401 תצלום מטבע שקיבל{{הבהרה}} ופרטים אודות קבלת המטבעות מסבו אדמו&quot;ר הצמח צדק] - בית המכירות קדם.}}. בילדותו, היה משחק רבות עם אחיו הבכור [[הרז&quot;א]], ובמסורת החב&quot;דית ישנם [[סיפורי חסידים]] רבים בקשר לתקופה זו. הרבי נהג לספר סיפורים אלו, והפיק מהם הוראות בעבודת ה'{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/7/index.htm שיחת מוצאי יום טוב ראשון של חג הסוכות תשי&quot;א], וכן התוועדויות [[תשמ&quot;ב]] חלק א' ע' 313. [[תשמ&quot;ז]] חלק ב' ע' 304. [[תשמ&quot;ט]] חלק ב' ע' 431. ועוד.}}.<br /> {{ציטוט צף|בני רש&quot;ב לא היה נער אף פעם, עוד בנעוריו היה ירא שמים ומסודר ויגע כל כך, שהנהגתו תיהיה בדרכי החסידות, ולקראת הבר מצווה שלו היה לחסיד בעל עבודה מסודרת| מדברי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] על בנו ('''ספר השיחות ה'תש&quot;א''', עמ' 27).}}<br /> על פי המקובל החל מגיל חמש נראתה באדמו&quot;ר הרש&quot;ב &quot;שקידה גדולה&quot;{{הערה|שם=חנוך לנוער 9|'''חנוך לנוער''', עמ' 9.}}, בגיל שמונה הוא החל להיות נוכח באמירת מאמרי דא&quot;ח{{הערה|שם=חנוך לנוער 9}} ובגיל תשע החל אביו אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לחנכו באופן פנימי{{הערה|'''ספר המאמרים ה'תש&quot;י''', עמ' 165.}}. לקראת ה[[בר מצווה]] היה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב כבר בקי בכל ה[[תנ&quot;ך]], [[ששה סדרי משנה]]{{הערה|שם=חנוך לנוער 9}} וה[[שולחן ערוך]]{{הערה|'''ספר השיחות תש&quot;ג''', עמ' 64.}}.<br /> <br /> בגיל 14 היה בקי בכל [[סדר נשים]] [[משניות בעל פה|בעל פה]], בשנת [[תרל&quot;ה]] הוא החל לשמש כ[[חוזר]] של אביו המהר&quot;ש ולכתוב [[הנחה|הנחות]]{{הערה|שם=חנוך לנוער 10|'''חנוך לנוער''', עמ' 10.}}.<br /> <br /> לאחר החתונה הורה אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לבנו הרש&quot;ב שיאכל רק בשולחן נפרד בגודל מסויים. במשך שש עשרה שנים אכל הרש&quot;ב על אותו שולחן מבלי שידע מדוע. את סדר יומו מילא אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ב[[לימוד תורה]]{{הערה|ב[[שבת]] נהג אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לקום בשעה 03:00 לפנות בוקר, ובכל ימות השבוע בשעה 04:00, עסק בלימוד [[דא&quot;ח]] והתפלל עד השעה 10:00. לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] והר' שלום מקדין [[נגלה]] עד השעה 14:00, ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או&quot;ח וחזר [[משניות]] בעל-פה, אך עיקר לימודו היה דא&quot;ח ו[[קבלה]]. ב[[ליל שבת]] נהג להיכנס לאביו לפני [[תפילת ערבית]]. ב[[ערב שבת]] וב[[מוצאי שבת]] בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה בתורת הנגלה או החסידות וביום רביעי בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ב[[יחידות]] ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.}}.<br /> <br /> ===נישואיו===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חתונת הרבי הרש&quot;ב]]}}<br /> השידוך בין אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לבת דודתו [[הרבנית שטערנא שרה]], הוצע על ידי הסבא אדמו&quot;ר הצמח צדק כבר בהיותו בגיל 4 בלבד.<br /> <br /> כשהתקרב זמן החתונה, הורה אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לבנו, החתן, להבחן ולקבל [[סמיכה]] לרבנות, כמנהג בית הרב. כשהגיע מועד החתונה, תבע אדמו&quot;ר מהר&quot;ש לעשות את החתונה במקום הקדוש בדוגמת ירושלים, של זמן ה[[גלות]] - בעיירה [[ליובאוויטש]]. בפועל, בעקבות סיבות שונות, לא יצא הדבר לפועל והחתונה התקיימה במקום מגורי הכלה [[אוורוטש]]{{הערה|'''ספר התולדות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש''', עמ' 72.}}.<br /> <br /> ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, ביום [[י&quot;א אלול]] [[תרל&quot;ה]] התקיימה החתונה בעיר [[אוורוטש]]. התכנון היה שמיד לאחר החתונה יחזרו החתן והכלה יחד עם הרבנית [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבקה שניאורסון]] לליובאוויטש, אך בעקבות עיכוב לא צפוי הגיעו לליובאוויטש רק במוצאי שבת.<br /> <br /> בחתונה לא השתתף אבי החתן, אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, בגלל מצבו הבריאותי{{הערה|'''התמים''', ח&quot;ב, עמ' מ&quot;ה - מ&quot;ו.}}. זוגתו, הרבנית רבקה, נסעה עם החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, ביום ראשון [[ה' באלול]] נסע אדמו&quot;ר המהר&quot;ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרמווע. שם אמר [[דא&quot;ח]] וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן: &quot;עכשיו הוא גילוי בחינת [[מוחין דאמא]] ולכן נוסעת אם החתן, ואילו [[לעתיד לבוא]], שאז יתגלה [[מוחין דאבא]], אהיה גם אני עצמי שם&quot;.<br /> <br /> אדמו&quot;ר המהר&quot;ש אמר לבנו החתן, שלא יחבוש את ה[[שטריימל]] בחתונתו, ובכלל שילבשהו רק בליובאוויטש. בעגלה הונחה קופסה ובה כובע עם נוצה, מתנת חתן ואמו לכלה. אדמו&quot;ר המהר&quot;ש ביקש את הכובע והסיר ממנו את נוצתו.<br /> <br /> רצונו של אבי החתן היה שהחתן והכלה וכל המלווים יחזרו לעיירה ליובאויטש מיד אחרי החתונה, כדי שלכל הפחות יוכל לחגוג עמם את ה&quot;שבת [[שבע ברכות]]&quot;, אך אבי הכלה ניסה לעכב אותם אצלו עוד, ולפועל יצא מאוחר מהעיירה אוורוטש ולא הספיקו להגיע לליובאוויטש לפני שבת, והגיעו במוצ&quot;ש, כשחזר אמר לו אביו, &quot;יש לי דרישת שלום עבורך מאבא (הצמח צדק), מהסבא (אדמו&quot;ר האמצעי), ומאב הסבא (אדמו&quot;ר הזקן), עם לב מבין&quot;.<br /> <br /> על אף שהחתן עצמו לא היה נוכח בליובאוויטש, אדמו&quot;ר המהר&quot;ש היה שרוי בשמחה עילאית מיוחדת במשך כל שבעת ימי המשתה, ואף אמר ריבוי עצום של מאמרי חסידות (32). ב[[שבת]] שבע ברכות [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] הרבי שלוש פעמים.<br /> <br /> ===קבלת הנשיאות===<br /> [[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]], בה כיהן אדמו&quot;ר הרש&quot;ב כאדמו&quot;ר.]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חורבן ליובאוויטש]]}}<br /> ביום [[י&quot;ג תשרי]] [[תרמ&quot;ג]] [[הסתלקות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|הסתלק אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אביו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. דבר זה השפיע עליו בצורה מאוד עמוקה. במשך כאחת עשרה שנים נמשך תהליך קבלת הנשיאות של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב{{הערה|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] כתוב שאדמו&quot;ר הרש&quot;ב לא קיבל את הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול, הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז&quot;א סירב בתקיפות.}}. מספר ימים לאחר ההסתלקות, ביום ב' ד[[חג הסוכות]], [[ט&quot;ז בתשרי]], אמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מאמר [[דיבור המתחיל]] &quot;כתר יתנו לך&quot;{{הערה|ראה בשיחת כ' מרחשון תשמ&quot;ג (התוועדויות ח&quot;א ע' 473).}}. ב[[חנוכה]] אמר מאמר נוסף. מאמרים אלו הועתקו ונשלחו לחסידים שקיבלום בשמחה (אצל אדמורי חב&quot;ד, אמירת [[מאמר]] מהווה את האות לקבלת הנשיאות).<br /> <br /> בשנת ה[[אבילות]] נהג אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בהנהגות מיוחדות; הוא היה מתפלל בחדרו של אביו ולאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. הוא לא הסכים לקבל איש ולא ענה לשאלות או לבקשת עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה ובכללות היה עסוק בהתבודדות ובעבודה עם עצמו ובתוך עצמו{{הערה|מיומנו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.}}. במהלך השנה ובשנים שאחרי כן, נסע מספר פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;נ]] החל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לקבל אנשים ל[[יחידות]] באופן זמני. ב[[ראש השנה]] [[תרנ&quot;ד]], החל גם להתפלל במקום הקבוע של אביו, לקבל חסידים ליחידות באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים. כמו כן היה מוסר את מאמרי החסידות שאמר כדי שהחסידים יוכלו להעתיקם, להפיצם וללמוד אותם{{הערה|בהקדמה ל[[לוח היום יום]] מחשיב [[הרבי]] יום התחלת הנשיאות של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, ביום פטירת אביו, אדמו&quot;ר המהר&quot;ש. ראה באריכות בשיחת כ' מרחשון תשמ&quot;ג (התוועדויות ח&quot;א ע' 469 ואילך).}}.<br /> <br /> לקהילת חסידי חב&quot;ד היה מאוד חשוב שאדמו&quot;ר הרש&quot;ב יקבל את הנשיאות באופן רשמי ומלא. בהזדמנות מסויימת אמר ר' [[גרשון דובער מפהר|גרשון דובער מנעוול]] לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב, על סירובו לקבל את הנשיאות: &quot;[[אדמו&quot;ר הזקן]] הצית את אור החסידות ואתם רוצים לכבות?&quot; כששמע זאת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב - פרץ בבכי. לאחר בקשות והפצרות רבות, ניאות לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי ומלא.<br /> <br /> ==תורתו==<br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מכונה &quot;הרמב&quot;ם של החסידות&quot;, בגין מאמריו הארוכים, בהם הסביר בהרחבה נושאים מורכבים בחסידות. מאמריו פורסמו במהלך השנים בספרי מאמרים.<br /> <br /> אגרות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נדפסו בסדרת אגרות קודש בשישה כרכים.<br /> <br /> ===חזרה===<br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נהג לומר מאמר חסידות בלילי שבתות וחגים, ובזמנים מיוחדים נוספים. לאחר שצוות ה[[חוזר|חוזרים]] שיננו היטב את ה[[מאמר]] במשך ליל השבת, בבוקר היו נכנסים המניחים לאדמו&quot;ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר את הדרוש ביאור.<br /> ====החוזרים====<br /> * הרב [[משולם ידידיה קוראטין]] (מכונה &quot;ר' שילם&quot;). שימש כחוזר ראשי<br /> * הרב [[ישראל נח חצקביץ|ישראל נח &quot;הקטן&quot; חצקביץ]]<br /> * הרב [[אלי' ייאכיל סימפסאן]]<br /> * הרב [[מרדכי חפץ]]<br /> * הרב [[אלתר שימחוביץ]]<br /> * הרב [[משה רוזנבלט]] (המכונה ר' משה דער חוזר)<br /> * הרב [[יעקב לנדא]]<br /> <br /> ==עסקנות ציבורית==<br /> בתקופת נשיאותו פעל רבות לשיפור מצבם ה[[גשמי]] וה[[רוחני]] של היהודים בכלל ויהודי רוסיה בפרט. הוא החל לראשונה להתעסק בעסקנות ציבורית בשנת [[תר&quot;מ]], והוא היה מעדכן את אביו בנוגע לגזרה שנגזרה אז על היהודים ברוסיה{{הערה|שם=חנוך לנוער 10}}. בשנת [[תרנ&quot;ב]] החליטה ממשלת רוסיה לגרש את כל היהודים ממוסקבה. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ניסה אז בדרכים שונות לבטל את הגזירה, אך ללא הצלחה. עם זאת בזמן ביצוע הגזירה הוא דאג ליישב את יהודי [[מוסקבה]] במקומות הולמים.<br /> <br /> בשנת [[תרנ&quot;ה]] החל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב להיכנס יותר בעסקנות ציבורית, ובעיקר בחיזוק [[כולל חב&quot;ד בארץ הקודש]]{{הערה|'''חנוך לנוער''', עמ' 13.}}. בשנת [[תרנ&quot;ז]] הוא החל לפעול נגד הקמת בתי ספר של חברת מפיצי ההשכלה, וניסה לפחות למנוע הקמת בית ספר בעיירה [[ליובאוויטש]] על ידי פנייה לברון נפתלי הירץ גינזבורג{{הערה|'''אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב''', ח&quot;א, אגרת ע&quot;ב וע&quot;ג.}}, לאחר שכבר הוקם בית הספר הוא ניסה לפחות למנוע מנתינת תקציבים לבית הספר, ופתח במאבק בנושא{{הערה|'''אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב''' ח&quot;ג, אגרת תר&quot;ס.}}.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ב]] הוא הקים מפעל לאריגה וטוויה ב[[דוברובנה]], בשביל להעסיק בו יהודים, והוא אף ביקש תמיכה מהארגון היהודי [[יק&quot;א]] שיממן את המפעל.<br /> <br /> בעת מלחמת [[רוסיה]] ו[[יפן]] ([[תרס&quot;ד]] - [[תרס&quot;ה]]) דאג אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ל[[מצה|מצות]] וצרכי [[חג הפסח]] בשביל החיילים היהודים שהיו אז בצבא הרוסי{{הערה|'''ספר השיחות ה'תש&quot;ב''', עמ' 89.}}, בשנת [[תרס&quot;ה]] ייסד ועד מיוחד שיטפל בנושא זה, בקיץ של אותה שנה הוא מציע לראשונה במהלך כנס של [[כולל חב&quot;ד]] הקמת ישיבה חב&quot;דית ב[[חברון]]{{הערה|'''חנוך לנוער''', עמ' 14.}}, הישיבה [[תורת אמת]] נוסדה מספר שנים לאחר מכן בשנת [[תרע&quot;ב]] בבית רומנו ב[[חברון]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ה]] נערכה אסיפת רבנים ב[[וילנה]], בה דרשה הממשלה שהרבנים ילמדו לימודי חול, במהלך האסיפה אמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=זאת צריכים לדעת כל העמים שעל פני האדמה, שרק הגופים שלנו נמסרו לגלות ולשעבוד מלכיות, אבל נשמותינו לא נמסרו לגלות ולשעבוד מלכויות, עלינו לומר גלוי לעין כל, שכל אשר נודע לדתנו, תורה ומצוות ומנהגי ישראל, אין עלינו בני ישראל שום בעל דעה ושום כוח כפיה אסור שינוצל לשם כך. עלינו להכריז בעקשנות היהודית החזק ביותר, במסירות הנפש היהודית בת אלף השנים - אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו!|מקור='''ספר השיחות ה'תש&quot;ב''', עמ' ק&quot;ה - ק&quot;ו.}}<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ע]] התקיימה בעיר [[פטרבורג]] [[אסיפת הרבנים תר&quot;ע|אסיפת רבנים כללית]] מטעם השלטונות, שעסקה בשאלות מהותיות בדבר מצבו הגשמי והחומרי של העם היהודי. באסיפה זו השתתפו 42 נציגים של הקהילות היהודיות ברוסיה, ועל פיה שאפו אנשי השלטונות לקבוע תקנות וכללים הנוגדים את המסורת המקובלת, ובראשם - מעמד הרבנים הדתיים. <br /> <br /> במהלך האסיפה איימו נציגי השלטון שאם הרבנים לא יוותרו הם יחלו בפוגרומים בכל הארץ, אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אמר בתגובה:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מכך אין אנו מפחדים כלל, כיוון שאין על כך הגזירה העליונה ח&quot;ו|מקור='''ספר המאמרים קונטרסים''', עמ' 350.}}<br /> <br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נטל חלק פעיל ב[[משפט בייליס]], ואף הקים ועד מיוחד שפעל להגן על מענדל בייליס.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב היה אחד ממנהיגי היהדות הבולטים שהתנגדו ל[[ציונות]], הוא דחף להוצאת הספר [[אור לישרים]]{{הערה|'''בין גלות לגאולה''', עמ' 10.}} שהביא את דעת גדולי ישראל נגד הציונות, ואף כתב בעצמו מכתב לספר: {{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות}}. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב היה בתחילה מבן מקימיה של [[אגודת ישראל]] אולם בשל קרבתה לציונות ודגש רחב על עליה לארץ הקודש ללא קשר למצב רוחני, פרש ממנה{{הערה|קובץ &quot;[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]]&quot;.}}.<br /> <br /> הרבה מעסקנותו הציבורית נעשה בשיתוף פעולה עם גדולי האדמו&quot;רים והרבנים כגון רבי [[חיים מבריסק]], הרב [[חיים עוזר גורודזי'נסקי]] ו[[החפץ חיים]], כאשר עם חלקם היה בקשר מכתבים רצוף ובכמה מקרים אף נפגש עם כמה מהם.<br /> <br /> ==ישיבת תומכי תמימים==<br /> {{ציטוט צף|כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרה&quot;ק הרש&quot;ב נ&quot;ע לבד גודל קדושתו ורום מעלת צדקתו בתור רבן ומנהיגן של עדת חסידי חב&quot;ד, הנה עוד מימי עלומיו היה נודע בעולם משכילי חב&quot;ד לגאון נפלא בהשכלת תורת חב&quot;ד זקני החסידים היו מעטרים את כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרה&quot;ק הרש&quot;ב נ&quot;ע בשם &quot;הרמב&quot;ם של תורת חב&quot;ד&quot; שכן כל ענין וענין המבואר בתורותיו ודרושיו החב&quot;דיים הוא הלכה קבועה ומסודרה עם כל הנימוקים וההסברים של הענין דבר דבור על אופנו כל מאמר ודרוש חבדי של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נ&quot;ע הוא מעין של ים החכמה הוא מסכת שלמה|[[התמים (וורשא)|התמים]], חוברת ו', עמ' ד'.}}<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים]]}}<br /> ביום ראשון [[ט&quot;ו אלול]] [[תרנ&quot;ז]], בעיצומם של ימי השבע ברכות של חתונת בנו, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], קרא אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לוועידה של חמישים איש מבכירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיע להם על החלטתו לייסד את [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים]]. חידושה של הישיבה יהיה הלימוד העיוני של הבחורים ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה. תלמידי הישיבה שיקראו &quot;[[תמימים]]&quot; יהיו מוקד של יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. כעבור יומיים, ביום שלישי [[י&quot;ז אלול]], בחר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב את 18 התלמידים הראשונים לישיבה.<br /> <br /> שלוש שנים לאחר הקמתה של הישיבה, ב[[שמחת תורה]] [[תרס&quot;א]], אמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב [[שיחה]] בפני תלמידי התמימים, המבוססת על דברי [[חז&quot;ל]] &quot;כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו&quot;{{הערה|כתובות ט, ב.}}. בשיחה הסביר את מטרתם של תלמידי התמימים בישיבתו והציב נקודות נוספות בעבודה המוטלת על תלמידי התמימים, [[חיילי בית דוד]].<br /> <br /> ==בריאותו==<br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב היה בעל גוף חלש ופעמים רבות בחייו נפל למחלות שונות. בעקבות כך חלק נכבד מחייו בילה הרבי בנסיעות לעיירות מרפא ולרופאים מומחים שונים. בשנת [[תרמ&quot;ד]] הוא החל לראשונה לנוסע למקומות מרפא ובעיקר במדינות חמות שעל חוף הים{{הערה|'''ליקוטי דיבורים''', ח&quot;א, עמ' ה.}}, בשנת [[תרמ&quot;ו]] הוא יצא ל[[מסע יאלטה|הרי יאלטה]] אולם שהפעם בשונה ממסעות אחרים הוא צרף אליו את כל בני משפחתו.<br /> <br /> הסתלקותו של אביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שברה גם את רוחו וגם החלישה את נפשו. <br /> בשנות העשרים לחייו נאלץ לצאת מביתו אל מקומות מרפא כדי להיבדק אצל טובי הרופאים, וגם להחזק בנאות דשא.<br /> מלבד פעמים בודדות, מעולם לא נטל את בנו{{הערה|על אף היותו בן יחיד.}}.<br /> <br /> ב[[כסלו]] [[תרנ&quot;א]] חלה בחום קשה, למשך כחודשיים. בחודש הראשון היה סגור בחדרו, וב[[כ&quot;ד טבת]] יצא מחדרו לתפילה. בקיץ של אותה שנה נסע שלוש פעמים (כל פעם למשך חמשה ימים) לכפר מאזינקעס הסמוכה לליובאויטש לצורך בריאותו. לאחר [[חנוכה]] [[תרנ&quot;ז]] הוא נאלץ לנסוע מחוליו ל[[מוסקבה]] בשביל להתרפא, הרופאים אמרו לו אז שנשארו לו רק כמה חודשים לחיות, בשל כך הוא החליט [[עלייה לארץ ישראל|לעלות לארץ ישראל]], או לעזוב את מקומו ולעבור למקום בו יוכל לעסוק בתורה והעבודה לבדו{{הערה|'''ספר השיחות ה'תש&quot;א''', עמ' 173.}}.<br /> <br /> בחורף [[תרס&quot;ג]] (1903) [[המסע לוינה (תרס&quot;ג)|נסע לוינה]] עם בנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ונפגש עם הרופא זיגמונד פרויד בשל אובדן תחושה בידו השמאלית. פרויד נתן לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב טיפול בחשמל ובנוסף השניים דיברו בעניינים שונים, בשיחה שהתפתחה ביניהם הסביר הרבי כיצד ליצור קשר בין המוח ללב כך שהמוח יוכל להעשיר את הלב מבחינה רוחנית{{הערה|שיחת ש&quot;פ בחוקותי תשכ&quot;ב.}}.<br /> <br /> [[קובץ:הרשב.jpg|ממוזער|200px|תמונתו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שצולמה זמן קצר לפני פטירתו]].<br /> <br /> ==אחרית ימיו==<br /> === המעבר לרוסטוב ===<br /> {{ערך מורחב|המסע לרוסטוב (תרע&quot;ו)}}<br /> <br /> בחודש [[חשוון]] [[תרע&quot;ו]] עזב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב את [[ליובאוויטש]] ועבר ל[[רוסטוב]] בעקבות [[מלחמת עולם הראשונה]]{{הערה|ראה: אשכבתא דרבי, תולדות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, בתוך הגולה}}.<br /> <br /> ===הסתלקותו===<br /> [[קובץ:אוהל הרשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[רוסטוב]]]]<br /> {{ערך מורחב|הסתלקות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב}}<br /> בחורף [[תר&quot;פ]] כבשו הבולשביקים את [[רוסטוב]], לאחר מלחמת אזרחים ארוכה שהשתוללה ברחבי האימפריה הרוסית שנפלה. בעקבות הסכנות בדרכים, ובעקבות הכיבוש, הצטמקה החצר והרבי ביקש שלא יגיעו אליו, והתפילות ואמירת המאמרים נערכו במניינים מצומצמים.<br /> <br /> בסוף [[חודש אדר]] חלה הרבי הרש&quot;ב, וב[[מוצאי שבת]], אור ל[[ב' ניסן]] [[תר&quot;פ]] בשעה ארבע לפנות בוקר, ניכר היה שאלו רגעיו האחרונים של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. עיניו נעצמו בדבקות ונשימתו הלכה ונחלשה, ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ צעק בקול &quot;טאטע! טאטע!&quot; (אבא! אבא!), כך חזר הדבר מספר פעמים. בפעם האחרונה כשהפסיק לנשום ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ &quot;טאטע, טאטע!&quot;, פתח רבנו את עיניו, הביט עליו ושתי דמעות זלגו מעיניו הטהורות, ומיד נעצמו שוב. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב יישר את ראשו, סידר את ידיו ורגליו ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה.{{ציטוט צף|לאחר ההסתלקות כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לכל החסידים: &quot;בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, והנשמה הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש&quot;.}}<br /> לאחר ההסתלקות, קראו גבאי ה[[חברא קדישא]] לאחדים מאנ&quot;ש שילכו לבית הקברות לבחור מקום המתאים לקבורת רבינו. הלכו ר' [[משה דובער ריבקין]], ר' [[שמואל גוראריה]], ר' [[נתן גוראריה]], ר' [[צבי הירש גוראריה]], ר' [[זלמן הבלין]], ור&quot;י לוין, והוחלט אשר יקברוהו ליד בית השמש. הרבי הריי&quot;צ הגיע לשם ואישר את המקום{{הערה|אשכבתא דרבי}}. זקני ומכובדי אנ&quot;ש ערכו את ה&quot;טהרה&quot;, וסיפרו שעל פניו הטהורות של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב היה כל העת כמו חיות, ובת שחוק קלה נסוכה על שפתיו. ארון קבורה נבנה מקרשי הבימה של בית המדרש [המניין בבית הרבי] ומהסטנדר של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב היה עטוף, מלבד התכריכים, גם ב[[טלית]] השבת עמה התפלל בימיו האחרונים.<br /> <br /> כל יהודי רוסטוב השתתפו בהלוויה. לפני הקבורה, פנה [[הרבי הריי&quot;צ]] אל הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], הרב [[אליעזר קרסיק]] ואל עוד חסיד אחד ואמר כי הם [[בית דין]] מיוחד, וקבורה זו נעשית על תנאי ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים ב[[ליובאוויטש]].<br /> [[אוהל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אוהל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הוקם על קברו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב{{הערה| ראה: הרב [[משה דובער ריבקין]] אשכבתא דרבי - תיאור ההסתלקות והלויה - עמודים 99-108, הרב [[חנוך גליצנשטיין]] תולדות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ע' 88, הרב [[אלישיב קפלון]] בתוך הגולה תיעוד קהילת רוסטוב, הרב [[שניאור זלמן ברגר]] המשפיע שלא חזר תולדות הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]}}.<br /> <br /> ===העברת האוהל=== <br /> בחורף שנת [[תרצ&quot;ט]], תיכננו שלטונות [[רוסטוב]] להרוס את בית העלמין על מנת לבנות על מקומו בנינים חדשים. החסידים החליטו להעביר את האוהל אל בית-עלמין אחר ברחוב טקוצ'בא 155. הרבי הריי&quot;צ אישר את ההעברה. הוראות איך להתנהג בפינוי העצמות הקדושים קיבלו מהרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]).<br /> <br /> ההעברה בפועל בוצעה ב[[חודש אדר]] [[ת&quot;ש]]. את ההעברה ביצעו מנין חסידים, וביניהם: ר' [[צמח קוטמן]], ר' [[מענדל קנטור]] (משרת בבית הרב), ר' [[משה וולף לאבאק]], ר' [[נחמן לוקשין]], ר' [[אברהם קצנלסון]], ר' [[יונה איידלקופ]], ור' [[חיים ישראל עפשטיין]]. <br /> על הציון בבית החיים החדש לא הוקמה מצבה. הסימן למקום מנוחת הרבי הרש&quot;ב היה העץ שעמד למראשותיו של הרבי ותלולית עפר. על מנת שלא יקברו צמוד לרבי אנשים אחרים, ערמו החסידים עוד שש תלוליות עפר, כאילו קבורים גם שם אנשים.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]], בהסכמת [[הרבי]], הוקמה המצבה והגדר על ידי הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]].<br /> <br /> לאחר ההסתלקות קיבל את הנשיאות בנו יחידו, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==שלוחיו ברוסיה==<br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שלח תמימים מבוגרים או נשואים, כ[[שליחות|שלוחיו]] לקהילות [[רוסיה]], על מנת לחזק את היהדות במקומות אלו. <br /> <br /> ==שלוחיו ליהודים [[יהדות ספרד|ספרדים]]==<br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שלח את הרב [[שמואל לויטין]] ואחרים ל[[גרוזיה]], ואת הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]] ל[[סמרקנד]] ב[[בוכרה]]{{הערה| תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסוביייטית, סכור לאברהם, נודע בשיעורים, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/585288 יהודי ההרים] באתר [[חב&quot;ד אורג]].}}.<br /> <br /> == תמונתו ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תמונות וציורי רבותינו נשיאנו#תמונת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]]}}<br /> [[קובץ:ציור הרש''ב.png|שמאל|ממוזער|210px|ציורו של ר' [[נחום יצחק קפלן]], שהוגה על ידי [[הרבנית חיה מושקא]]]]<br /> [[קובץ:אולי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.png|200px|ממוזער|התמונה שהתגלתה בשנת [[תש&quot;פ]] עם הכיתוב מאחור &quot;רבי שלום דובער שניאורסון תרס&quot;ח&quot;]]<br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הקפיד שלא יצלמו אותו. ההזדמנות היחידה שבה הסכים להצטלם הייתה בשנת [[תר&quot;פ]], סמוך להסתלקותו, כאשר הייתה תכנית לנסיעת הרבי ומשפחתו מרוסטוב, ולצורך הנפקת הדרכון הצטלם הרבי, וזו התמונה הידועה ממנו{{הערה|הרבי סיפר זאת בקיצור (התוועדויות תש&quot;נ, כרך ב עמ' 50 הערה 67:&quot;...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו&quot;.}}. [[הרבנית חיה מושקא]] העירה שהתמונה אינה מתארת את פניו האמיתיים, ולכן צייר הרב [[נחום יצחק קפלן]] מזכרונו את תואר פני הרבי הרש&quot;ב כש[[שטריימל]] לראשו, ולאחר הגהות הרבנית - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערה|כפר חב&quot;ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21). הציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}}<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] התגלתה תמונה חדשה, עליה כתוב בלה&quot;ק &quot;'''רבי שלום דובער שניאורסון תרס&quot;ח'''&quot;, עוד נדפס ברוסית על הגלויה &quot;מוסקבה ו-1908&quot;. והתעורר דיון האם היא אכן תמונת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב או קרוב משפחתו{{הערה|[https://chabad.info/special/מיהו-רבי-שלום-דובער-שניאורסאהן-בתמונה/ התמונה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> #'''[[ניגון מן המיצר]]''' - [[ניגון]] על הפסוקים שנאמרים לפני [[תקיעת שופר]] ב[[ראש השנה]], המתחיל בפסוק &quot;מן המיצר קראתי י־ה&quot;{{הערה|תהלים קיח, ה.}}.<br /> #'''[[ניגון ברכות קודם התקיעות]]''' - ניגון על הברכות שאומרים לפני תקיעת שופר בראש השנה.<br /> #'''[[ניגון פסוקים שלאחר התקיעות]]''' - ניגון על הפסוקים שנאמרים לאחר תקיעת שופר בראש השנה.<br /> #'''[[ניגון רוסטוב]]''' - ניגון שהיו מנגנים אצל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בתקופת שהותו ב[[רוסטוב]].<br /> #'''[[ניגון הכנה לד' בבות]]''' - ניגון שהיה חביב על אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ומושר כהכנה ל[[ניגון ד' בבות]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|אגרות קודש]]''' - אגרותיו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. יצאו לאור בששה כרכים.<br /> *'''[[בשעה שהקדימו תער&quot;ב]]''' - [[המשך]] ארוך בו נתבארו עיקרי [[תורת החסידות]].<br /> *'''[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|ספר המאמרים]]''' - סדרת ספרים של המאמרים אותם אמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב במהלך שנות נשיאותו.<br /> *'''[[ספר השיחות תורת שלום]]''' - [[שיחה|שיחותיו]] של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שנאמרו בזמני [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] בחגים ומועדי השנה.<br /> *'''[[הגהות לד&quot;ה פתח אליהו - תרנ&quot;ח]]'''.<br /> <br /> ;קונטרסים{{הערה|1='''[https://col.org.il/news/134356 סיפורם של חמשה קונטרסים]''' {{COL}}}}<br /> *'''[[חנוך לנער (קונטרס)|חנוך לנער]]''' - קונטרס המכיל את צוואתו הראשונה של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> *'''[[קונטרס ומעין מבית ה']]''' - קונטרס הכולל סדרת מאמרי חסידות של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, העוסקים בביאור הפסוק &quot;ומעיין מבית ה' יצא והשקה את נחל השיטים&quot; על פי תורת החסידות.<br /> *'''[[קונטרס התפלה]]''' - קונטרס ובו ביאור רחב על עבודת התפילה, תכליתה וענינה בעבודת האדם.<br /> *'''[[קונטרס עץ החיים]]''' - קונטרס אותו כתב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב עבור תלמידי &quot;תומכי תמימים&quot; ובו ביאור אופן הנהגתם הרצויה.<br /> *'''[[קונטרס העבודה]]''' - קונטרס עבור תלמידי התמימים בו מבואר אופן [[עבודת השם]] הרצויה לפי החסידות.<br /> <br /> כמו כן, כתב מאמר לספר [[אור לישרים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו יחידו, רבי יוסף יצחק - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> *נכדתו [[הרבנית חיה מושקא]].<br /> *נכדתו [[חנה גוראריה]]<br /> *נכדתו [[שיינא הורנשטיין]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> ===שנים צעירות===<br /> *'''מעמד חשאי בחדרו הקדוש של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]''', [[שבועון בית משיח]] גליון כ&quot;ה כסלו [[תשפ&quot;א]] עמוד 34<br /> *[[מנחם ברונפמן]], '''השנים הראשונות''', תקופת ילדותו בתוך [[שבועון כפר חב&quot;ד]] 1882 עמוד 45<br /> *שטר התנאים של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, [[שבועון בית משיח]] 206 <br /> *ר' [[זלמן הרצל]] נישואי הנשיאים פרק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ו[[הרבנית שטערנא שרה]]<br /> <br /> ===קבלת הנשיאות===<br /> *ר' [[מנחם זיגלבוים]], קבלת הנשיאות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, [[שבועון בית משיח]] 595 <br /> <br /> ===הסתלקות===<br /> * הרב [[משה דובער ריבקין]], '''[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]''' - תיעוד על מחלתו האחרונה, ההסתלקות וההלוויה. פלפולים על הנהגתו בימי חוליו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. תיאור ההסתלקות והלויה - עמודים 99-108<br /> *ר' [[שניאור זלמן ברגר]], קהילת חב&quot;ד ב[[רוסטוב]], סדרת [[חב&quot;ד בשואה]], [[שבועון בית משיח]] גיליון 595<br /> *המשפיע שלא חזר, ר' [[שניאור זלמן ברגר]] – יומן ההסתלקות מאת הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] <br /> *הסתלקות ואוהל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, [[שבועון בית משיח]] 273 ב' ניסן תשס. <br /> *מכתב [[הרבנית שטערנא שרה]] לרב [[שמואל בזפלוב]] על הפטירה, [[שבועון בית משיח]] 643 עמוד 14 <br /> *הסתלקות והלויית אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, לב הארי עמוד 62 <br /> *גזע חסידים, ר' [[שניאור זלמן ברגר]] – תיעוד העברת [[אוהל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב&quot;ד עמוד 175, [[תשע&quot;ג]]<br /> * הרב [[אלישיב קפלון]], &quot;בתוך הגולה&quot; - הקהילה היהודית ב[[רוסטוב]]<br /> <br /> ===תולדות ופרשיות מיוחדות===<br /> <br /> *יומן תשרי תרע&quot;ג במחיצת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, [[שבועון בית משיח]] גיליון 200<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], &quot;[[תולדות חב&quot;ד ברוסיא הצארית]]&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב&quot;ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תש&quot;ע]]<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - אדמו&quot;ר הרש&quot;ב''', [[קה&quot;ת]]<br /> *הרב [[שלום יעקב חזן]], אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מדריך ומסייע לפרנסת החסידים, [[שבועון בית משיח]] 317<br /> *הרב [[שלום דובער רייכמן]], סיפורים בפרסום ראשון אודות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, [[שבועון בית משיח]] 317<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]], פרק ט - ועידת הרבנים בשנת עת&quot;ר בהשתתפות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]] ועידת הרבנים בפטרבורג בשנת עת&quot;ר, [[שבועון בית משיח]], 923<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], בית חיינו שברוסטוב - חצר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בשנותיו האחרונות, [[שבועון בית משיח]] 1353<br /> * [[יוסף יצחק בלוי]], תומכי תמימים, הוצאת [[קה&quot;ת]], [[תשע&quot;ב]]<br /> *'''[[היכל הבעל שם טוב]] - היכל השלום''' - גליון נושא מיוחד של [[היכל הבעל שם טוב (גליון)|היכל הבעל שם טוב]] לציון 100 שנים להסתלקות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב - קובץ מ' שנה י&quot;ד (עמוד קכא ואילך), קיץ ה'תש&quot;פ<br /> *'''הרבי מליובאוויטש הוא הר המוריה''', מקבץ של 68 סיפורים לא ידועים על אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מרשימותיו של הרב [[חנניה יוסף אייזנבאך]], בתוך [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1882 עמוד 37<br /> *'''עשר עובדות חב&quot;דיות על אדמו&quot;ר הרש&quot;ב''', [[שבועון בית משיח]] ב' ניסן [[תש&quot;פ]] עמוד 37<br /> *'''תאכל את האוכל בחתיכות קטנות''', צרור סיפורים אודות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לרגל יום ההילולא מאת ה[[בעל שמועה]] הרב [[שלום דובער רייכמן]], [[שבועון בית משיח]] ב' ניסן [[תש&quot;פ]] עמוד 36<br /> *[[מנחם ברונפמן]], '''רמב&quot;ם של תורת החסידות''', סקירה מקיפה על תורתו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 2002 עמוד 28<br /> {{בית|ארי רובין|גנבים באישון לילה בבית הרבי הרש&quot;ב|1353|36-41|תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> * [[זושא וולף]], '''אדמו&quot;רי חב&quot;ד ויהדות גרוזיה''', שליחת חסידים לגרוזיה לפעול בהפצת היהדות, הוצאת מכון הספר תפארת רפאל, תמוז תשע&quot;ו <br /> <br /> * [[זושא וולף]], '''אדמו&quot;רי חב&quot;ד ויהדות בוכרה''', שליחת חסידים לגרוזיה לפעול בהפצת היהדות, הוצאת הקונגרס העולמי של יהדות בוכרה, מנחם אב תשע&quot;ו<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65030 החתן בן ארבע והכלה בת שבע] תיאור שידוכו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=258&amp;article=2528 &quot;אני עולה השמימה&quot;] תיאור וסיפור ימיו אחרונים בעלמא דין של הוד אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65029 זכרונות אודות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב] - נכתב בידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]] {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Barda-Amsalem%20-%20Nissan%203%2C%205775.pdf הנהגות קודש]''', ליקוט הנהגותיו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב (ניסן תשע&quot;ה) {{PDF}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/123876 נזר ישראל ותפארתו]''' כתבה על אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בגליון 'המודיע' לרגל 100 שנה להסתלקותו, גליון שבת פרשת ויקרא ה'תש&quot;פ<br /> *'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/04/Derher-Nissan-5780.pdf להיות פנסאי]''', תחנות וציוני דרך בחייו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לרגל מאה שנה להסתלקותו, מגזין 'א חסידישע דערהער' ניסן ה'תש&quot;פ (אנגלית) {{PDF|}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_94.html מפורסם לראשונה: הציור המדוייק של הרבי הרש&quot;ב בצבע]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> <br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=הרש&quot;ב}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=[[י&quot;ג בתשרי]] [[תרמ&quot;ג]] - [[ב' ניסן]] [[תר&quot;פ]]|הבא=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הרש&quot;ב}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|*]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|*]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|7]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|ש]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ&quot;א]]</div>

Israel