https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=HasidHabadחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-06T02:28:54Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:HasidHabad&diff=74492משתמש:HasidHabad2010-06-22T15:10:30Z<p>HasidHabad: </p>
<hr />
<div>{| style="margin-left:-6px"<br />
| valign=top width=50% | <br />
<br />
'''ב"ה'''<br />
<br />
==='''ברוכים הבאים לדף המשתמש שלי'''!===<br />
<br />
<br />
<br />
<br /><br />
{{עמוד ראשי}}<br />
<br /><br />
:'''דפים כלליים:''' [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה|'''מיזמי חב"דפדיה''']] | [[מיוחד:Allpages|כל הערכים]] | [[:קטגוריה:פורטלים|כל הפורטלים]] | [[מיוחד:קטגוריות|כל הקטגוריות]] | [[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען|התוועדות חסידית]] | [[ארגז החול]] <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFFFE5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3><br />
{{השבוע בימי חב"ד}}<br />
|}<br />
<br />
| valign=top | <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#E5F2FF;" | <div align=center><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''התמונה השבועית'''</h3><br />
<br />
{{תמונה עמוד ראשי}}<br />
<br />
*'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'''<br />
<br />
|- <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFF2E5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{היום יום}} <br />
|-<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFECB3;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{הידעת?}} <br />
|-<br />
|}<br />
<br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
== [[אדמו"ר שליט"א]] - [[מלך המשיח]] ==<br />
<br />
''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30976 בשורה], [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=75&article=230 גאולה], [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=67&article=142 המשיח]''<br />
[[קובץ:הרבי שליטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מליובאוויטש]]<br />
<br />
'''אדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש''' הוא דמות מרתקת. לכאורה, רבי של חסידים, אבל השפעתו חרגה הרבה מעבר לגבולות חב"ד. אדמו"רים וגדולי-תורה העריצו אותו, מדינאים ואנשי צבא הוקסמו ממנו, נשיאים וראשי מדינות התכתבו איתו, אנשי מדע ואמנים נקשרו אליו, המוני יהודים, מכל עדה, חוג ואורח-חיים, ראו בו אישיות מיוחדת במינה.<br />
<br />
הרבי גילם שילוב מיוחד של תכונות, שכל אחת כשלעצמה ראויה להבלטה ולהערכה. גאון עצום בכל חלקי התורה, הוגה פורה שמגלה מעמקים חדשים באוצר המחשבה היהודית. איש משכיל ביותר, שמוכיח התמצאות בכל תחומי המדע המודרני. כושר מנהיגות נדיר, שמסוגל להפיק מרבבות בני-אדם את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. איש חזון, שיודע להעריך נכון תהליכים בחיי עם ועולם. אהבה עצומה לכל יהודי ויכולת להתמסר לבעיותיו הקטנות של האיש הפשוט. קסם אישי רב, נועם הליכות, הופעה מרשימה ביותר ועיניים חודרות-לב.<br />
<br />
אנשים בשיעור קומתו אינם קיימים בכל דור. הקב"ה שתל נשמה גדולה זו דווקא בדור המוכה שלאחר השואה, כדי שיוכל להתמודד מול אתגרי התקופה, ילבה מחדש את גחלת היהדות ויוביל עם עם ישראל והעולם כולו לגאולה הקרובה לבוא.<br />
<br />
דמותו הקורנת מוסיפה ללות את עם ישראל גם עכשיו. דרכו ומשנתו הרוחנית הן לפיד אש המאיר את דרכו, עד שנגשים יחדיו את היעד הנכסף - הגאולה האמתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו.<br />
<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
<br />
<br />
*[http://chabad.co.il/ אתר הבית של חסידות חב"ד בישראל]<br />
<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he אתר 'חב"ד אינפו' - חדשות חב"ד]<br />
<br />
*[http://www.chabad.org.il/ אתר צעירי חב"ד]<br />
<br />
*[http://www.he.chabad.org/ אתר בית חב"ד]</div>HasidHabadhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:HasidHabad&diff=74316משתמש:HasidHabad2010-06-21T14:15:58Z<p>HasidHabad: </p>
<hr />
<div>{| style="margin-left:-6px"<br />
| valign=top width=50% | <br />
<br />
'''ב"ה'''<br />
<br />
==='''ברוכים הבאים לדף המשתמש שלי'''!===<br />
<br />
<br />
<br />
<br /><br />
{{עמוד ראשי}}<br />
<br /><br />
:'''דפים כלליים:''' [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה|'''מיזמי חב"דפדיה''']] | [[מיוחד:Allpages|כל הערכים]] | [[:קטגוריה:פורטלים|כל הפורטלים]] | [[מיוחד:קטגוריות|כל הקטגוריות]] | [[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען|התוועדות חסידית]] | [[ארגז החול]] <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFFFE5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3><br />
{{השבוע בימי חב"ד}}<br />
|}<br />
<br />
| valign=top | <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#E5F2FF;" | <div align=center><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''התמונה השבועית'''</h3><br />
<br />
{{תמונה עמוד ראשי}}<br />
<br />
*'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'''<br />
<br />
|- <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFF2E5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{היום יום}} <br />
|-<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFECB3;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{הידעת?}} <br />
|-<br />
|}<br />
<br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
== הרבי מליובאוויטש - מלך המשיח ==<br />
<br />
''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30976 בשורה], [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=75&article=230 גאולה], [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=67&article=142 המשיח]''<br />
[[קובץ:הרבי שליטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מליובאוויטש]]<br />
<br />
'''אדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש''' הוא דמות מרתקת. לכאורה, רבי של חסידים, אבל השפעתו חרגה הרבה מעבר לגבולות חב"ד. אדמו"רים וגדולי-תורה העריצו אותו, מדינאים ואנשי צבא הוקסמו ממנו, נשיאים וראשי מדינות התכתבו איתו, אנשי מדע ואמנים נקשרו אליו, המוני יהודים, מכל עדה, חוג ואורח-חיים, ראו בו אישיות מיוחדת במינה.<br />
<br />
הרבי גילם שילוב מיוחד של תכונות, שכל אחת כשלעצמה ראויה להבלטה ולהערכה. גאון עצום בכל חלקי התורה, הוגה פורה שמגלה מעמקים חדשים באוצר המחשבה היהודית. איש משכיל ביותר, שמוכיח התמצאות בכל תחומי המדע המודרני. כושר מנהיגות נדיר, שמסוגל להפיק מרבבות בני-אדם את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. איש חזון, שיודע להעריך נכון תהליכים בחיי עם ועולם. אהבה עצומה לכל יהודי ויכולת להתמסר לבעיותיו הקטנות של האיש הפשוט. קסם אישי רב, נועם הליכות, הופעה מרשימה ביותר ועיניים חודרות-לב.<br />
<br />
אנשים בשיעור קומתו אינם קיימים בכל דור. הקב"ה שתל נשמה גדולה זו דווקא בדור המוכה שלאחר השואה, כדי שיוכל להתמודד מול אתגרי התקופה, ילבה מחדש את גחלת היהדות ויוביל עם עם ישראל והעולם כולו לגאולה הקרובה לבוא.<br />
<br />
דמותו הקורנת מוסיפה ללות את עם ישראל גם עכשיו. דרכו ומשנתו הרוחנית הן לפיד אש המאיר את דרכו, עד שנגשים יחדיו את היעד הנכסף - הגאולה האמתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו.<br />
<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
<br />
<br />
*[http://chabad.co.il/ אתר הבית של חסידות חב"ד בישראל]<br />
<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he אתר 'חב"ד אינפו' - חדשות חב"ד]<br />
<br />
*[http://www.chabad.org.il/ אתר צעירי חב"ד]<br />
<br />
*[http://www.he.chabad.org/ אתר בית חב"ד]</div>HasidHabadhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=74315שמו של מלך המשיח2010-06-21T14:14:05Z<p>HasidHabad: </p>
<hr />
<div>'''שמו של מלך המשיח''' הוא נידון ב[[מסכת סנהדרין]], וחכמי הגמרא התחבטו בו.<br />
<br />
ככל הנראה ישנו ענין לחקור אחרי שמו של מלך המשיח, וכמבואר בגמרא{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=98b&format=text סנהדרין צח, ב.]}}:<br />
<br />
:::''מה שמו, דבי רבי שילא אמרי שילה שמו, שנאמר עד כי יבא '''שילה'''. <br />
<br />
:::''דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו, שנאמר יהי שמו ל[[עולם]], לפני [[שמש]] '''ינון''' שמו. <br />
<br />
:::''דבי רבי חנינה אמר, חנינה שמו, שנאמר אשר לא אתן לכם '''חנינה'''. <br />
<br />
:::''ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו, שנאמר כי רחק ממני '''מנחם''' משיב [[נפש]]י. <br />
<br />
:::''ורבנן אמרי, חיוורא דבי רבי שמו, שנאמר אכן חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם ואנחנו חשבנוהו נגוע מוכה אלהים ומעונה."''<br />
<br />
מכאן אנו רואים גם כי תלמידיו של כל [[אמורא]] אמרו על רבם שהוא המשיח; תלמידיו של רבי שילא אמרו "שילה" שמו, תלמידיו של רבי ינאי אמרו ש"ינון" שמו, תלמידיו של רבי חנינא אמרו "חנינה" שמו, ותלמידיו של רבי מנחם בן חזקיה אמרו כי "מנחם בן חזקיה" שמו, כשהם מביאים ראיה מפסוק ממנו מוכח כי שם המשיח הינו "מנחם".<br />
<br />
ראשי התיבות של ארבעת השמות אלו, הוא '''משיח''', '''מ'''נחם, '''ש'''ילה, '''י'''נון, '''ח'''נינה.<br />
<br />
== התייחסות הרבי לענין ==<br />
הרבי עצמו היה מזכיר שוב ושוב את הענין כי שמו של המשיח{{הערת שוליים|לפי אחת מהדיעות.}} הוא מנחם.<br />
<br />
התייחסות של הרבי{{הערת שוליים|מענה לאדם שניסה ליצור מחלוקת סביב אלו שפרסמו את זהותו של הרבי כמלך המשיח.}} לענין הפרסום בכתב יד קדשו: <br />
<br />
::''"אין כל חיוב כלל לחפש מיהו המשיח וכו´ אבל מ"ע מהת´ (=מצות עשה מהתורה) אהבת כאו"א (=כל אחד ואחד) מישראל, ושלילת המחלקת בתכלית ופשיטא שלא לעשות במזיד הפכו וד"ל (=ודי למבין).<br />
<br />
=== בעד פרסום הענין ===<br />
<br />
בהזדמנות{{הערת שוליים|שיחת ש"פ תזו"מ תשנ"א הערה 67 עיי"ש.}} הביא הרבי את מאמר הגמ' ממס' סנהדרין (המופיע לעיל), והוסיף:<br />
<br />
::''"ואנן (חסידים) נעני' אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר ,,יוסיף א-דני שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר ,,אז ימלא שחוק פינו".<br />
<br />
בהזדמנות אחרת אמר הרבי:<br />
<br />
::''...לפי סדר הקירבה אלינו משיח ([[מנחם מנדל שניאורסון|מנחם]] שמו) [[יוסף יצחק שניאורסון|יוסף יצחק]] ו[[שלום דובער שניאורסון|דובער]]{{הערת שוליים|1=שיחת פרשת משפטים תשנ"ב [http://torah4blind.org/hebrew/dm44.pdf עמוד 16, הערה מספר 148].}}<br />
<br />
::''...ישנו מנחם – משיח צדקנו, מלך בן דוד, שבא כבשר ודם ויש לו עסק בתורה כדוד אביו, ומנהיג את כל העולם עד שינצח כל האומות כולם, ואז צועק כל העולם שזה משיח ודאי|{{הערת שוליים|1=[http://chabadworld.org/newvideo/video.php?id=1432 וידאו] מהדברים, ב[[יידיש]] עם כתוביות ב[[אנגלית]].}}<br />
<br />
בנוסף לכך, בשיחה משנת תשנ"א {{הערת שוליים|1=[http://otzar770.com/ שיחת ש"פ תזו"מ, ו' אייר תשנ"א, עמוד 159 הערה 67].}} מדבר הרבי במפורש על '''מעלת''' העיסוק בזיהוי המשיח של חסיד כלפי רבו והרבי עושה זאת בפועל על ידי התאמת פסוקים העוסקים במשיח והתאמתם לרבו-חותנו.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>HasidHabadhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=74314רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)2010-06-21T14:07:44Z<p>HasidHabad: </p>
<hr />
<div>{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}[[תמונה:אדמו"ר שליט"א - תמונה קטנה.JPG|left|thumb|250px|הרבי שליט"א, [[ל"ג בעומר]]]]{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]] [[מלך המשיח]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br />
'''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסאהן (שניאורסון)''' (מכונה '''הרבי מליובאוויטש (מלובביץ')''', '''אדמו"ר שליט"א''', '''מלך המשיח''' או בקיצור '''הרבי''') הוא ה[[נשיא]] השביעי ב[[תנועת חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א ניסן תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לאביו ה[[מקובל]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ולאמו, [[הרבנית חנה|מרת חנה]]<ref>הרבי הינו נין נכדו של [[הצמח צדק]] וקרוי על שמו</ref>. ביום [[ג' תמוז תשנ"ד]], התכסה [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] מעינינו. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] רבו הדיעות על הגדרת יום זה, אך כולם מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[מלך המשיח]]. זאת גם על פי דברי רש"י בסוף ספר דניאל על הפסוק המדבר על מלך המשיח<ref>פרק י"ב פסוק י"ב.</ref>, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "..שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]. <br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
===צעירותו===<br />
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בילדותו]][[תמונה:הרבי ברלין.jpg|left|thumb|250px|הרבי בברלין, מעט אחרי נישואיו]]<br />
רבי מנחם מענדל שניאורסאהן נולד ביום שישי, [[י"א ניסן תרס"ב]] (18 באפריל 1902), בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ומרת [[הרבנית חנה|חנה]] (בת ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב<ref>נכד נכדו של [[הצמח צדק]] דרך ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]], בנו בכורו. הרבי אם כן, דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]</ref>). בשנת תרס"ט התמנה אביו של הרבי לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] והמשפחה עברה לגור ביקטרינוסלב (דנייפרפטרובסק).<br />
<br />
כבר בגיל צעיר בלט בשקידתו והצליח לרכוש ידיעה מקיפה ביותר בכל חלקי התורה, [[נגלה]] ו[[נסתר]]. את הדרכתו הלימודית קיבל מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו על פיה יישם את החייאת היהדות בכלל וחסידות חב"ד בפרט.. באחד ממכתביו{{הערת שוליים|משנת [[תשט"ז]], למר יצחק בן צבי}} כותב הרבי: " "מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות".<br />
<br />
בתקופת מלחמת העולם הראשונה (תרע"ד-תרע"ח), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]] שהגיעו בהמוניהם, לאחר המלחמה, לדנייפרופטרובסק.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]]. באותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]<ref>[[היום יום]] מהדורת [[תשס"ט]].</ref>.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ג]] נסע לבקר ב[[רוסטוב]], שם נפגש לראשונה עם כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
משנת [[תרפ"ד]] (1924) נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של אדמו"ר הריי"צ ומילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו גם במלחמתו הקדושה והמפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ברוסיה הסובייטית. מוגדר כ"שר ההשכלה" של אדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]].}}.<br />
<br />
ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ה]] נסע שוב ללנינגרד (שם שהה אדמו"ר הריי"צ באותן שנים עד צאתו מרוסיה), שם פגש את הגאון הרב [[יוסף רוז'ין]] (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו סמיכה לרבנות. מאז שמרו השניים על קשרי מכתבים.<br />
<br />
ב[[חודש חשון]] [[תרפ"ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה בלנינגרד. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר אדמו"ר הריי"צ|נאסר אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו.<br />
<br />
בחודש חשון [[תרפ"ח]] עזב הרבי את גבולות ברית המועצות ונסע לריגא לשמש כמזכירו האישי של אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
משנת [[תרפ"ט]] (1929) התחיל אדמו"ר הריי"צ להפנות אליו שאלות בהלכה, קבלה וחסידות והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים.<br />
<br />
===נישואיו===<br />
[[תמונה:הרבי צרפת.jpg|left|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]<br />
עוד בשנת תרע"ט אמר אדמו"ר הרש"ב לבנו, אדמו"ר הריי"צ, אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות בנו של [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]"{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים]]}}.<br />
<br />
ביום [[י"ד כסלו תרפ"ט]] נישא הרבי ל[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], בתו של אדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו"}}. שמחת החותנה התקיימה בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. מסדר הקידושין היה אדמו"ר הריי"צ שגם אמר את כל השבע-ברכות במתיקות ודביקות{{הערת שוליים|כשאדמו"ר הריי"צ אמר את השבע ברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!}}.<br />
<br />
במהלך החתונה עבר אדמו"ר הריי"צ משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. הסעודה נגמרה בשעה שלוש וחצי לערך. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי פולין). לאחר מכן רקדו אדמו"ר הריי"צ והרבי יד על כתף במהירות, כריקוד חסידי חב"ד והאדמו"רים נפרדו לשלום.<br />
<br />
על הוריו של הרבי נאסר לצאת מרוסיה ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.<br />
<br />
=== בברלין ופריז ===<br />
[[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו לארה"ב, עם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[תש"ב]]]]<br />
בשנת [[תרפ"ט]] עברו הרבי והרבנית לגור בברלין בירת [[גרמניה]]. באותה תקופה ביקש אדמו"ר הריי"צ מהרבי שיחד עם אחיו ר' [[ישראל אריה לייב]], שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.<br />
<br />
ב[[ניסן]] [[תרצ"ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה בגרמניה של אותם שנים עזבו הרבי והרבנית את גרמניה והיגרו לפריז. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון. בפריז שקד הרבי על לימוד התורה בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, למד באוניברסיטת סורבון. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו"ר הריי"צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br />
<br />
באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', את [[שיחה|שיחותיו]] ואגרותיו של אדמו"ר הריי"צ ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי אדמו"ר הרש"ב ועוד{{הערת שוליים|הרבי מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'"}}. לצורך עריכת אגרותיו של אדמו"ר הריי"צ, נשלח על ידי אחד ממזכיריו של אדמו"ר הריי"צ העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים. <br />
<br />
בחודש תשרי [[תרצ"ה]] מונה הרבי ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח רוסיה, לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה בפולין ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה בוורשא.<br />
<br />
בתקופת טרום השואה, הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של אדמו"ר הריי"צ מ[[אגודת חב"ד בארצות הברית]]. העברת משלוחי הכספים מארצות הברית לפריז וההפך, נעשה בהוראת אדמו"ר הריי"צ, דרך הרבי ששהה בפריז.<br />
<br />
מספר פעמים ביקר הרבי בוורשה וב[[אוטווצק]], מקומות מגוריו של אדמו"ר הריי"צ. מאידך, אדמו"ר הריי"צ ביקר מספר פעמים בפריז, בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות אדמו"ר הריי"צ בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.<br />
<br />
בחודש כסלו [[ת"ש]] החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] בהוראת אדמו"ר הריי"צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה לארצות הברית עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה חב"דית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם לארצות הברית ("אפידייביט"). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתחמה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס בארצות הברית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת בארצות הברית, האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.<br />
<br />
באביב [[ת"ש]], ערב כניסת הנאצים לפריז, התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.<br />
<br />
בשנת ת"ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה לארצות הברית), נאלצו לברוח מהעיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון. <br />
<br />
בסוף קיץ ת"ש הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס (ניצה) שבדרום צרפת, שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ תש"א. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. במלון שהיה מלא בפליטים היה בית כנסת. גם בניס ריחפה סכנה ומיעטו לצאת לרחוב, בפרט בימים שהשלטונות הכריזו עוצר.<br />
<br />
=== בדרך לארצות הברית ===<br />
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם [[אדמו"ר הריי"צ]]]]<br />
המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. בעקבות אי תיאום בין הבקשות (תחילה תחת התואר 'מנהיג רוחני' ובניצה כ'מהנדס' וכעיתונאי (הכוונה לעבודתו ב'התמים')), הודיעה הקונסול שהוא רואה את הבקשה כ'רגילה' ולא כ'מיוחדת' והאשרות עוכבו, למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.<br />
<br />
ביום י"ט כסלו תש"א כתב אדמו"ר הריי"צ במברק לרבי כי אגודת חסידי חב"ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות. מכתב זה נועד להקל על הרבי את בקשת הויזה. זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי"צ והעסקנים. מאוחר יותר הועלתה אפשרות על פי העיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, כדמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים"{{הערת שוליים|קובץ "כ"ח סיון".}}. בכ"ו אדר תש"א בישרו הרבי והרבנית במכתב אל אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' ניסן תש"א]] במרסיי. מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.<br />
<br />
לאחר קבלת הויזות היו צריכים להפליג לעיר ליסבון שבפורטוגל - שנותרה נייטרלית בכל שנות המלחמה - ומשם לארצות הברית. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה, ו'ויזות מעבר' וגם את זה השיגו בהתערבותו של אדמו"ר הריי"צ. אחרי שהגיעו לפורטוגל, נתקלו בקשיים לרכוש כרטיסי הפלגה לניו-יורק, כיון שבאותם ימים היו ההפגלות האזרחיות היו מעטות. לעזרתם באו ר' מרדכי ביסטריצקי ע"ה וחמיו ר' לוי ורוחמה לאגאוויר הי"ד (הזוג לאגאוויר היו מחסידי חב"ד ששהו בצרפת וגם רצו להפליג מפורטוגל). חתנם ר' מרדכי ביסטריצקי שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברת ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו. <br />
<br />
כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק. <br />
<br />
ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל אדמו"ר הריי"צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ"לאגאוויר" ל"שניאורסאהן". הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מאדמו"ר הריי"צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה). <br />
<br />
ביום [[י"ז סיון תש"א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.<br />
<br />
===בארצות הברית===<br />
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]]]]<br />
ב[[כ"ח סיון תש"א]], בשעת בוקר הטילה "סורפה פינטו" עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים. את פניהם בנמל קיבלו משלחת חסידים ששלח אדמו"ר הריי"צ במיוחד עבורם. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]]. כמו כן הורה אדמו"ר הריי"צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.<br />
<br />
מיד עם הגעתו של הרבי לארה"ב התחיל לסייע לאדמו"ר הרי"צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. עד שנת [[תש"י]] (1950) מונה על ידי חותנו לתפקידים מיוחדים הקשורים להפצת התורה והחסידות. משנת תש"י התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו"ר הרי"צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש"י}}.<br />
<br />
==קבלת הנשיאות==<br />
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]]<br />
כשנודע על הסתלקות אדמו"ר הריי"צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את "הרמ"ש"{{הערת שוליים|או הרמ"מ. ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"רבי"}} כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-[[770]]. חלק ממכתי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.<br />
<br />
למרות הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ"נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על ציון אדמו"ר הריי"צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים. <br />
<br />
ביו"ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא"ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת". <br />
<br />
בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה "[[הגהה|הוגה]] על ידי כ"ק שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "ע"י הרמ"ש שליט"א". <br />
<br />
בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים ובח"י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי '[[לעקח]]' לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם. <br />
<br />
בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק'. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא אחד מזקני החסידים. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי. הרבי לא הגיב. <br />
<br />
בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. בכ"ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי' שבט תשי"א. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום ג' בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה. <br />
<br />
במוצאי [[י' שבט תשי"א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא"ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד"ה "[[באתי לגני]]", בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' שבט]] על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר, נאמר וכו'.<br />
<br />
לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו{{הערת שוליים|חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: "חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ"ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה".}}.<br />
<br />
==פעולותיו{{הערת שוליים|הקדמת [[היום יום]]}}==<br />
===העשור הראשון ([[תשי"ב]]-[[תש"כ]])===<br />
[[תמונה:הרבי ובגין.jpg|left|thumb|250px|מנחם בגין בביקורו אצל הרבי, [[תשל"ח]]]]<br />
*שנת [[תשי"ב]] (1952): ייסוד ארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ואגודת [[נשי ובנות חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו; ייסוד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה; ייסוד אכסניית נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד; ייסוד ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]. <br />
*שנת [[תשי"ג]] (1953): ייסוד אגודת [[נשי ובנות חב"ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.<br />
*שנת [[תשי"ד]] (1954): ייסוד [[מבצע ארבעת המינים]] ב[[חג הסוכות]]; ייסוד [[בית ספר למלאכה כפר חב"ד]]; ייסוד קופת "[[קרן השנה]]"; ייסוד [[מבצע מצה]].<br />
*שנת [[תשט"ו]] (1955): ייסוד ארגון [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] ובקנדה; ייסוד [[קופת קרן תורה]].<br />
*שנת [[תשט"ז]] (1956): ייסוד ישיבת [[אהלי תורה]]; ייסוד ארגון [[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה; ייסוד מחנה קיץ תורני [[גן ישראל]].<br />
*שנת [[תשי"ז]] (1957): ייסוד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.<br />
*שנת [[תשי"ח]] (1958): מעורר על הפצת יהדות באופן של "[[ופרצת]]" וכתוצאה מכך מתגברת הפעילות החב"דית ומתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.<br />
*שנת [[תשי"ט]] (1959): ייסוד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה; ייסוד ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]; ייסוד במילאנו-איטליה, סניף "המרכז לענייני חינוך" שדאג להקיף מוסדות יהודיים באזור.<br />
*שנת [[תש"כ]] (1960): ייסוד שידור ברדיו סדרת שיעורים ב[[ספר התניא]] בארצות הברית{{הערת שוליים|השיעורים שנסרו על ידי ר' [[יוסף וינברג]], [[מוגה|הוגהו]] על ידי [[הרבי]] ונדפסו בספר "[[שיעורים בספר התניא (ספר)|שיעורים בספר התניא]]"}}; ייסוד [[שיכון חב"ד ירושלים]].<br />
<br />
===העשור השני ([[תשכ"א]]-[[תש"ל]])===<br />
*שנת [[תשכ"א]] (1961): הקמת [[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש הראשון בלונדון]] המהווה, כיום, בסיס מרכזי לפעולות חב"ד באירופה.<br />
*שנת [[תשכ"ב]] (1962): ייסוד [[כולל אברכים]]; ייסוד סניפי ה[[מרכז לענייני חינוך]] במיניסוטה ובפילדפיה (ארה"ב); ייסוד ישיבת [[הדר תורה]], הישיבה הראשונה בעולם ל"חוזרים בתשובה"!<br />
*שנת [[תשכ"ג]] (1963): סיום עריכת [[ספר חסידים]].<br />
*שנת [[תשכ"ד]] (1964): עריכת תעמולה לפדות היהודים שברוסיה הסובייטית; הוקם קרן מיוחד שסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.<br />
*שנת [[תשכ"ה]] (1965): ייסוד [[שיכון חב"ד לוד]].<br />
*שנת [[תשכ"ו]] (1967): ייסוד [[קרן חנה]]; ייסוד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות "בית-חנה" בארץ וברחבי העולם.<br />
*שנת [[תשכ"ז]] (1967): מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]]; ייסוד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה; ייסוד [[מבצע-תפילין]] כהגנה מפני אויבי ישראל (היה זה בתקופת טרום [[מלחמת ששת הימים]]). הרב הבטיח בצורה ברורה כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה"ל על אוייביהם; לאחר המלחמה והנצחון הנסי קרא הרבי לנצל את ההתעוררות של עם ישראל לקרבם לתורה ומצוות; פתיחה במאבק למען [[שלימות הארץ]].<br />
*שנת [[תשכ"ח]] (1968): הוקם ועד ציבורי להפעלת [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית כנסת צמח צדק]] בירושלים העתיקה. <br />
*שנת [[תשכ"ט]] (1969): ייסוד [[נחלת הר חב"ד|שכונה חב"דית בקרית מלאכי]].<br />
*שנת [[תש"ל]] (1970): סיום את כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד "לקבלת פני משיח צדקנו"]]; התחלת המאבק (בגלוי) נגד תיקון חוק השבות - [[מיהו יהודי]].<br />
<br />
===העשור השלישי ([[תשל"א]]-[[תש"מ]])===<br />
[[קובץ:התוועדות נשים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות מיוחדת לנשים ובנות]]<br />
*שנת [[תשל"א]] (1971): יוצא בקריאה "לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה; ייסוד סניף המרכז לענייני חינוך בדרום-אפריקה ששהביא להקמת רשת מוסדות יהודיים בדרום אפריקה.<br />
*שנת [[תשל"ב]] (1972): ייסוד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות. <br />
*שנת [[תשל"ג]] (1973): ייסוד מבצע [[בית מלא ספרים]]; ייסוד [[קרית חב"ד צפת]].<br />
*שנת [[תשל"ד]] (1974): ייסוד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה; פתיחת תעמולה אודות [[מבצע תורה]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש]]; ייסוד כינוסי ילדים ב[[חנוכה]]. ייסוד הפצת היהדות באמצעות [[טנק מבצעים]].<br />
*שנת [[תשל"ה]] (1975): תעמולה אודות [[מבצע כשרות האכילה והשתיה]] ו[[מבצע טהרת המשפחה]]".<br />
*שנת [[תשל"ו]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון; שליחת [[שליח|שליחים]] לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט; ייסוד שינון ה[[י"ב פסוקים]] על ידי ילדי ישראל; ייסוד [[מבצע אהבת ישראל]].<br />
*שנת [[תשל"ז]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]]; חידוש עניין ה[[משפיע]]" ו"משפיעות" לנשים ("[[עשה לך רב]]").<br />
*שנת [[תשל"ח]] (1978): בעקבות הסכמי "קעמפ דיוויד" מגביר את מאבקו למען שלימות הארץ; ייסוד ישיבה גדולה "[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]", קליפורניה; שליחת שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ההדפסת ה"תניא" בכל העולם.<br />
*שנת [[תשל"ט]] (1979): ייסוד חברות-נשים המעוררות על דבר שמירת "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]"; עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה; ייסוד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.<br />
<br />
===העשור הרביעי ([[תשמ"א]]-[[תש"נ]])===<br />
[[תמונה:כז אדר תשנב.jpg|left|thumb|250px|אדמו"ר שליט"א ביציאה מ[[770]] לכיוון [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], [[כ"ז אדר תשנ"ב]]]]<br />
*שנת [[תש"מ]] (1980): ייסוד ישיבה גדולה בבואנוס-איירס - ארגנטינה; ייסוד [[תהלוכת ל"ג בעומר]]; נלחם נגד "תיכנון המשפחה"; ייסוד רשת כוללים; [[כולל תפארת זקנים]], [[תפארת חכמת נשים]] ו[[תפארת בחורים]].<br />
*שנת [[תשמ"א]] (1981): ייסוד [[מבצע הקהל]]; ייסוד [[צבאות השם]]; ייסוד [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]], בחוצות; ייסוד [[תומכי תמימים קזבלנקה]]; ייסוד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול]]; ייסוד [[ספר תורה לילדי ישראל|ספר תורה לילדי ישראל]].<br />
*שנת [[תשמ"ב]] (1982): ייסוד [[מבצע אות בספר התורה]]; ייסוד [[מבצע חנוכה]]; ייסוד כתיבת [[ספר תורה לחיילי צה"ל]]; הדפסת הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; מעורר על דבר ההכרח לסיים את "מבצע שלום הגליל" (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.<br />
*שנת [[תשמ"ג]] (1983): ייסוד מבצע פירסום [[שבע מצוות בני נח]]; ייסוד מבצע [[רגע של שתיקה]] בבתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים.<br />
*שנת [[תשד"מ]] (1984): ייסוד אמירת קודם תפילת השחר "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך", ולאחרי כל תפלה "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך"; ייסוד [[תומכי תמימים יוהנסבורג]], דרום אפריקה; ייסוד הדפסת [[ספר התניא]] בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים; הדפסת הוצאה מיוחדת של ספר התניא שבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; ייסוד [[תקנת הרמב"ם]].<br />
*שנת [[תשמ"ה]] (1985): ייסוד חגיגות סיום, בעקבות [[תקנת הרמב"ם]]; ייסוד המוסד [[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב"ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]; ייסוד [[מחנה קיץ]] כשרים.<br />
*שנת [[תשמ"ו]] (1986): ייסוד [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] במקומות שטרם ישנו והרחבת הבתי-חב"ד הקיימים; ב[[י"א ניסן תשמ"ו]] התחיל הרבי עם מעמד [[חלוקת דולרים]] קבוע בימי ראשון בשבוע.<br />
*שנת [[תשמ"ז]] (1987): ביום [[ה' טבת תשמ"ז]] פסק "בית המשפט הפדרלי", ב[[משפט הספרים]] ש[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]].<br />
*שנת [[תשמ"ח]] (1988): ייסוד שבכינוסים הכללים באו"ם ינאם איש דתי על השם ותורתו; חיזק המנהג של חגיגת [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות; במוצאי כ' חשוון, חילק הרבי מאמר "החלצו רנ"ט"; ב[[כ"ה חשוון תשמ"ח]], אישר השופט ב[[משפט הספרים]] ש[[דידן נצח]] וביום [[כ"ז חשוון תשמ"ח]]) הוחלט שהספרים יכולים לחזור למקומם. ביום [[ב' כסלו תשמ"ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה הרבי להדפיס הספר "[[דרך אמונה]]"; בכל לילה מלילי חנוכה נאם הרבי בנושא קריאת היום – נשיא המקריב; ייסוד [[מבצע בית מלא ספרים]] ושמחברי ספרים והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק ל[[ספרית ליובאוויטש]] וכן אספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים – לתרמם לספריה הנ"ל; יום רביעי, [[כ"ב שבט תשמ"ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ"ש]] על שמה; מסיום ה"שלשים" להתסלקות הרבנית התחיל הרבי להתוועדות בכל שבת קדש ו[[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות; ייסוד [[מבצע יום הולדת]]; בכל לילות הפסח נאם בנושא החג ובסגנון מובן גם לילדים; התחיל לבאר בכל התוועדות של שבת את פירושו הראשון של רש"י על פרשת השבוע.<br />
*שנת [[תשמ"ט]] (1989): [[שנת הילד והילדה]]; באופן יוצא דופן וחד פעמים הורה הרבי לבחור בבחירות לכנסת בארץ ישראל למפלגת "אגודת ישראל" (שסימנה בקלפי "ג"); מייסד שביום [[כ' חשוון תרכ"א|כ' מרחשוון]] יכנס כל אחד, לשעה קלה, לישיבת [[תומכי תמימים]] ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת; מייסד שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) ילמדו בכל יום קטע מתורות [[רבותינו נשיאנו]]; ייסוד לימד כל יום מ[[לוח היום יום]]; לקראת יום השנה לרבנית חיה מושקא ייסד שיקראו לילדים בשמה; ייסוד עריכת [[כינוס תורה]] ב"אסרו חג"; ייסוד הדפסת ספרי חסידות באותיות מרובעות; בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת [[כ"ק אדמו"ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר [[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]] לאדמו"ר הצ"צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] – [[כ"ט אלול תקמ"ט|יום ההולדת שלו]] – חילקו בצירוף שטר של דולר לצדקה.<br />
<br />
===העשור החמישי (מ[[תשנ"א]])===<br />
[[קובץ:תוף יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מקבל לידיו תוף ועליו הכיתוב [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]]]<br />
[[תמונה:תשנג.jpg|left|thumb|250px|[[י' שבט תשנ"ג]]]]<br />
*שנת [[תש"נ]] (1990): ייסוד [[הקהלת קהילות]] ביום השבת; הודיע שה"מהפכות" קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]]; הוצאה לאור קובץ מיוחד של [[כינוס השלוחים העולמי]]; ביום ה' של [[חנוכה]] נערך כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מחמש מדינות: [[ארץ ישראל]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]]; ב[[יום שלישי]], [[י"ט טבת תש"נ]] – נגמר ה[[דידן נצח]]; הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב"ד|הספריה של "אגודת חסידי חב"ד"]]; ייסוד הקמת מוסדות, לרגל מלאת "ארבעים שנה" (משנת [[תש"י]]) והשתתף מ[[קופת רבינו]]; בקשר ל[[י' שבט תש"י|יו"ד שבט]] הושלמו הקמת 1000 מוסדות חב"ד ברחבי העולם; הדפסת מיוחדת של [[ספר התניא]] (מוגדל) לרגל מלאת "ארבעים שנה" שחולק ביום יו"ד שבט (בצירוף דולר לצדקה); בקשר ל[[כ"ב שבט תשמ"ח|כ"ב שבט]], מעורר על הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות; ייסוד [[תהלוכת ל"ג בעומר]]; ייסוד שבכל [[ראש חודש]] יתוועדו; בזמן מלחמת המפרץ הכריז הרבי שליט"א שאין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ והורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא!; קרא לפרסם את המדרש "שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' "בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם"! ו"בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: "ענווים, הגיע זמן גאולתכם" והמשיך והרגיע את האומה במשך כל "מלחמת המפרץ".<br />
<br />
*שנת [[תנש"א]] (1991): בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]] יצא לאור [[ספר השלוחים]]; ייסוד עריכת "סדרים ציבוריים" ב[[חג הפסח]]; מייסד שבשבתות הקיץ ילמדו לפחות משנה אחת מפרקי אבות בעיון; מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו"א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד"שופטייך" ו"יועצייך" שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו.<br />
*שנת [[תשנ"ב]] (1992): עורר להוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]]; הודיע שכבר נתבטלו כל העיכובים וישנה ההתגלות של משיח וצריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש; הכריז שעומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים ולראות שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]]; הכריז שמתקיים [[קיבוץ גליות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל [[ארץ הקודש]]; עורר על [[אחדות ישראל]].<br />
*שנת [[תשנ"ג]] (1993): ב[[שמחת תורה]] החל לעודד את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]; ב[[חנוכה]] היה מעמד סאטלייט מיוחד לעיני העולם כולו; [[סאטלייט (י' שבט תשנ"ג)|מעמד סאטיילט מיוחד]] ב[[י' שבט תשנ"ג]], בו עודד הרבי את שירת היחי לכל העולם.<br />
*שנת [[תשנ"ד]] (1994): ב[[חודש חשוון]] חודש [[קופת רבינו]] ע"י מזכיריו ר' [[יהודה לייב גרונר]] ור' [[שלום מענדל סימפסון]].<br />
<br />
==ספריו==<br />
*[[ליקוטי שיחות (ספר)|'''ליקוטי שיחות''']] (39 כרכים) - ליקוט משיחותיו של הרבי שהוגהו על ידו.<br />
*[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|'''אגרות קודש''']] (30 כרכים, טרם הושלמה הסדרה) - אגרותיו של הרבי שיש בהם עניין לציבור.<br />
*[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|'''ספר השיחות''']] (כ-12 כרכים) - שיחותיו של הרבי בין השנים תשמ"ז-תשנ"ב, שהוגהו על ידו.<br />
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר שליט"א)|'''ספר המאמרים''']] - ליקוט של כל המאמרים שנאמרו על ידי הרבי.<br />
*[[ספר המאמרים (מלוקט)|'''ספר המאמרים - מלוקט''']] (6 כרכים) - המאמרים שהוגהו על ידי הרבי.<br />
*[[שיחות קודש (ספר)|'''שיחות קודש''']] - שיחותיו של הרבי בין השנים תשי"א-תשמ"ח.<br />
*'''[[תורת מנחם - התוועדויות]]''' (כ-80 כרכים. טרם הושלמה הסידרה) - ליקוט כל תורתו של הרבי שנאמרה בציבור.<br />
*'''[[לוח היום יום]]''' - לוח שנה עם פתגם יומי לשנת תש"ח-תש"ט (מי"ט כסלו לי"ט כסלו).<br />
*[[רשימות (ספר)|'''רשימות''']] - הכתבים אותם כתב אדמו"ר שליט"א לעצמו (188 חוברות{{הערת שוליים|שנכתבו על-ידי הרבי בשלושה דפדפות.}}. חלקם לוקטו ויצאור לאור).<br />
*'''[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]]'''.<br />
*'''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]'''.<br />
*'''[[קונטרס אהבת ישראל]]'''.<br />
*'''[[דבר מלכות]]''' (2 ספרים) - שיחותיו האחרונות של הרבי, שנאמרו עד עתה (תשנ"א-תשנ"ב).<br />
*'''לוח התיקון''' - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים על [[ספר התניא]].<br />
*'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא. נכתב על ידי הרבי אך נתנם להדפסה. הודפס על ידי חברי [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] במסגרת ה[[רשימות]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[:קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|משפחת אדמו"ר שליט"א]]<br />
*[[:קטגוריה:ימי חב"ד - הרבי שליט"א|ימי חב"ד - הרבי שליט"א]]<br />
*[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
*[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א|ספרי אדמו"ר שליט"א]]<br />
*[[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א|ניגוני אדמו"ר שליט"א]]<br />
*[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]]<br />
*[[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|הרבי כמלך המשיח]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב"ד]] [[תשנ"א]]. <br />
* פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מ.מ.ש הוצאה לאור]], תשס"ז.<br />
* הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], [[תשל"ז]].<br />
* [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ"ש|מ.מ.ש. הוצאה לאור]], [[תשס"ט]].<br />
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש"ל]] ו[[תשל"ב]].<br />
* ד"ר [[יצחק קראוס]], "'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב"ד'''", הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס"ז]].<br />
* הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, [[תש"ס]].<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
;כללי<br />
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=67 מדור הרבי מליבאוויטש] - אתר [[chabad.co.il]]<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=39286 שהניו יורק טיימס פירסם כתבת שער על הרבי] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=17439 "הרבי חי וקיים" - עכשיו ב-NRG, מתי טוכפלד] - חב"ד אינפו<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54752 הערך "אדמו"ר שליט"א" באתר ynet] - חב"ד אינפו<br />
<br />
;וידאו<br />
* [http://www.770live.com/en770/770live.asp?lang=2 המגזין השבועי לראות את מלכנו] - מראות ושיחות של הרבי שליט"א.<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=videonew_he&mador=19&page=1 מאות קיטעי וידאו מהרבי שליט"א]<br />
* [http://chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&vid=33 משיח נאו] - וידיאו על נבואותיו של הרבי.<br />
<br />
;תמונות<br />
* [http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&cat=8 מאות תמונות של הרבי שליט"א ממוינות לפי נושאים]<br />
*[http://www.portraitofaleader.org/ אתר של תמונות נדירות מהרבי] - מכון אבנר<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א|*]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|*]]</div>HasidHabadhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:HasidHabad&diff=72665משתמש:HasidHabad2010-06-10T14:57:28Z<p>HasidHabad: </p>
<hr />
<div>{| style="margin-left:-6px"<br />
| valign=top width=50% | <br />
<br />
'''בס"ד'''<br />
<br />
==='''ברוכים הבאים לדף המשתמש שלי'''!===<br />
<br />
<br />
<br />
<br /><br />
{{עמוד ראשי}}<br />
<br /><br />
:'''דפים כלליים:''' [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה|'''מיזמי חב"דפדיה''']] | [[מיוחד:Allpages|כל הערכים]] | [[:קטגוריה:פורטלים|כל הפורטלים]] | [[מיוחד:קטגוריות|כל הקטגוריות]] | [[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען|התוועדות חסידית]] | [[ארגז החול]] <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFFFE5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3><br />
{{השבוע בימי חב"ד}}<br />
|}<br />
<br />
| valign=top | <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#E5F2FF;" | <div align=center><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''התמונה השבועית'''</h3><br />
<br />
{{תמונה עמוד ראשי}}<br />
<br />
*'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'''<br />
<br />
|- <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFF2E5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{היום יום}} <br />
|-<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFECB3;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{הידעת?}} <br />
|-<br />
|}<br />
<br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''הרבי מליובאוויטש - מלך המשיח'''<br />
<br />
''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30976 בשורה], [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=75&article=230 גאולה], [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=67&article=142 המשיח]''<br />
[[קובץ:הרבי שליטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מליובאוויטש]]<br />
<br />
הרבי מליובאוויטש הוא דמות מרתקת. לכאורה, רבי של חסידים, אבל השפעתו חרגה הרבה מעבר לגבולות חב"ד. אדמו"רים וגדולי-תורה העריצו אותו, מדינאים ואנשי צבא הוקסמו ממנו, נשיאים וראשי מדינות התכתבו איתו, אנשי מדע ואמנים נקשרו אליו, המוני יהודים, מכל עדה, חוג ואורח-חיים, ראו בו אישיות מיוחדת במינה.<br />
<br />
הרבי גילם שילוב מיוחד של תכונות, שכל אחת כשלעצמה ראויה להבלטה ולהערכה. גאון עצום בכל חלקי התורה, הוגה פורה שמגלה מעמקים חדשים באוצר המחשבה היהודית. איש משכיל ביותר, שמוכיח התמצאות בכל תחומי המדע המודרני. כושר מנהיגות נדיר, שמסוגל להפיק מרבבות בני-אדם את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. איש חזון, שיודע להעריך נכון תהליכים בחיי עם ועולם. אהבה עצומה לכל יהודי ויכולת להתמסר לבעיותיו הקטנות של האיש הפשוט. קסם אישי רב, נועם הליכות, הופעה מרשימה ביותר ועיניים חודרות-לב.<br />
<br />
אנשים בשיעור קומתו אינם קיימים בכל דור. הקב"ה שתל נשמה גדולה זו דווקא בדור המוכה שלאחר השואה, כדי שיוכל להתמודד מול אתגרי התקופה, ילבה מחדש את גחלת היהדות ויוביל עם עם ישראל והעולם כולו לגאולה הקרובה לבוא.<br />
<br />
דמותו הקורנת מוסיפה ללות את עם ישראל גם עכשיו. דרכו ומשנתו הרוחנית הן לפיד אש המאיר את דרכו, עד שנגשים יחדיו את היעד הנכסף - הגאולה האמתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו.<br />
<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
<br />
<br />
*[http://chabad.co.il/ אתר הבית של חסידות חב"ד בישראל]<br />
<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he אתר 'חב"ד אינפו' - חדשות חב"ד]<br />
<br />
*[http://www.chabad.org.il/ אתר צעירי חב"ד]<br />
<br />
*[http://www.he.chabad.org/ אתר בית חב"ד]<br />
<br />
*[http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95&oldid=72661 כאן ניתן לראות את עריכתי הראשונה, לא ממש עריכה...רק הגהתי את המילה "בגדד" (*בגד'''א'''ד*)...]</div>HasidHabadhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:HasidHabad&diff=72664משתמש:HasidHabad2010-06-10T14:56:44Z<p>HasidHabad: </p>
<hr />
<div>{| style="margin-left:-6px"<br />
| valign=top width=50% | <br />
<br />
'''בס"ד'''<br />
<br />
==='''ברוכים הבאים לדף המשתמש שלי'''!===<br />
<br />
<br />
<br />
<br /><br />
{{עמוד ראשי}}<br />
<br /><br />
:'''דפים כלליים:''' [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה|'''מיזמי חב"דפדיה''']] | [[מיוחד:Allpages|כל הערכים]] | [[:קטגוריה:פורטלים|כל הפורטלים]] | [[מיוחד:קטגוריות|כל הקטגוריות]] | [[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען|התוועדות חסידית]] | [[ארגז החול]] <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFFFE5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3><br />
{{השבוע בימי חב"ד}}<br />
|}<br />
<br />
| valign=top | <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#E5F2FF;" | <div align=center><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''התמונה השבועית'''</h3><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''דער וואכנשריפט בילד'''</h3><br />
<br />
{{תמונה עמוד ראשי}}<br />
<br />
*'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'''<br />
<br />
|- <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFF2E5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{היום יום}} <br />
|-<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFECB3;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{הידעת?}} <br />
|-<br />
|}<br />
<br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''הרבי מליובאוויטש - מלך המשיח'''<br />
<br />
''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30976 בשורה], [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=75&article=230 גאולה], [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=67&article=142 המשיח]''<br />
[[קובץ:הרבי שליטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מליובאוויטש]]<br />
<br />
הרבי מליובאוויטש הוא דמות מרתקת. לכאורה, רבי של חסידים, אבל השפעתו חרגה הרבה מעבר לגבולות חב"ד. אדמו"רים וגדולי-תורה העריצו אותו, מדינאים ואנשי צבא הוקסמו ממנו, נשיאים וראשי מדינות התכתבו איתו, אנשי מדע ואמנים נקשרו אליו, המוני יהודים, מכל עדה, חוג ואורח-חיים, ראו בו אישיות מיוחדת במינה.<br />
<br />
הרבי גילם שילוב מיוחד של תכונות, שכל אחת כשלעצמה ראויה להבלטה ולהערכה. גאון עצום בכל חלקי התורה, הוגה פורה שמגלה מעמקים חדשים באוצר המחשבה היהודית. איש משכיל ביותר, שמוכיח התמצאות בכל תחומי המדע המודרני. כושר מנהיגות נדיר, שמסוגל להפיק מרבבות בני-אדם את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. איש חזון, שיודע להעריך נכון תהליכים בחיי עם ועולם. אהבה עצומה לכל יהודי ויכולת להתמסר לבעיותיו הקטנות של האיש הפשוט. קסם אישי רב, נועם הליכות, הופעה מרשימה ביותר ועיניים חודרות-לב.<br />
<br />
אנשים בשיעור קומתו אינם קיימים בכל דור. הקב"ה שתל נשמה גדולה זו דווקא בדור המוכה שלאחר השואה, כדי שיוכל להתמודד מול אתגרי התקופה, ילבה מחדש את גחלת היהדות ויוביל עם עם ישראל והעולם כולו לגאולה הקרובה לבוא.<br />
<br />
דמותו הקורנת מוסיפה ללות את עם ישראל גם עכשיו. דרכו ומשנתו הרוחנית הן לפיד אש המאיר את דרכו, עד שנגשים יחדיו את היעד הנכסף - הגאולה האמתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו.<br />
<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
<br />
<br />
*[http://chabad.co.il/ אתר הבית של חסידות חב"ד בישראל]<br />
<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he אתר 'חב"ד אינפו' - חדשות חב"ד]<br />
<br />
*[http://www.chabad.org.il/ אתר צעירי חב"ד]<br />
<br />
*[http://www.he.chabad.org/ אתר בית חב"ד]<br />
<br />
*[http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95&oldid=72661 כאן ניתן לראות את עריכתי הראשונה, לא ממש עריכה...רק הגהתי את המילה "בגדד" (*בגד'''א'''ד*)...]</div>HasidHabadhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:HasidHabad&diff=72663משתמש:HasidHabad2010-06-10T14:54:54Z<p>HasidHabad: </p>
<hr />
<div>{| style="margin-left:-6px"<br />
| valign=top width=50% | <br />
<br />
==='''ברוכים הבאים לדף המשתמש שלי'''!===<br />
<br />
<br />
<br />
<br /><br />
{{עמוד ראשי}}<br />
<br /><br />
:'''דפים כלליים:''' [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה|'''מיזמי חב"דפדיה''']] | [[מיוחד:Allpages|כל הערכים]] | [[:קטגוריה:פורטלים|כל הפורטלים]] | [[מיוחד:קטגוריות|כל הקטגוריות]] | [[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען|התוועדות חסידית]] | [[ארגז החול]] <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFFFE5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3><br />
{{השבוע בימי חב"ד}}<br />
|}<br />
<br />
| valign=top | <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#E5F2FF;" | <div align=center><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''התמונה השבועית'''</h3><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''דער וואכנשריפט בילד'''</h3><br />
<br />
{{תמונה עמוד ראשי}}<br />
<br />
*'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'''<br />
<br />
|- <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFF2E5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{היום יום}} <br />
|-<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFECB3;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{הידעת?}} <br />
|-<br />
|}<br />
<br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''הרבי מליובאוויטש - מלך המשיח'''<br />
<br />
''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30976 בשורה], [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=75&article=230 גאולה], [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=67&article=142 המשיח]''<br />
[[קובץ:הרבי שליטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מליובאוויטש]]<br />
<br />
הרבי מליובאוויטש הוא דמות מרתקת. לכאורה, רבי של חסידים, אבל השפעתו חרגה הרבה מעבר לגבולות חב"ד. אדמו"רים וגדולי-תורה העריצו אותו, מדינאים ואנשי צבא הוקסמו ממנו, נשיאים וראשי מדינות התכתבו איתו, אנשי מדע ואמנים נקשרו אליו, המוני יהודים, מכל עדה, חוג ואורח-חיים, ראו בו אישיות מיוחדת במינה.<br />
<br />
הרבי גילם שילוב מיוחד של תכונות, שכל אחת כשלעצמה ראויה להבלטה ולהערכה. גאון עצום בכל חלקי התורה, הוגה פורה שמגלה מעמקים חדשים באוצר המחשבה היהודית. איש משכיל ביותר, שמוכיח התמצאות בכל תחומי המדע המודרני. כושר מנהיגות נדיר, שמסוגל להפיק מרבבות בני-אדם את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. איש חזון, שיודע להעריך נכון תהליכים בחיי עם ועולם. אהבה עצומה לכל יהודי ויכולת להתמסר לבעיותיו הקטנות של האיש הפשוט. קסם אישי רב, נועם הליכות, הופעה מרשימה ביותר ועיניים חודרות-לב.<br />
<br />
אנשים בשיעור קומתו אינם קיימים בכל דור. הקב"ה שתל נשמה גדולה זו דווקא בדור המוכה שלאחר השואה, כדי שיוכל להתמודד מול אתגרי התקופה, ילבה מחדש את גחלת היהדות ויוביל עם עם ישראל והעולם כולו לגאולה הקרובה לבוא.<br />
<br />
דמותו הקורנת מוסיפה ללות את עם ישראל גם עכשיו. דרכו ומשנתו הרוחנית הן לפיד אש המאיר את דרכו, עד שנגשים יחדיו את היעד הנכסף - הגאולה האמתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו.<br />
<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
<br />
<br />
*[http://chabad.co.il/ אתר הבית של חסידות חב"ד בישראל]<br />
<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he אתר 'חב"ד אינפו' - חדשות חב"ד]<br />
<br />
*[http://www.chabad.org.il/ אתר צעירי חב"ד]<br />
<br />
*[http://www.he.chabad.org/ אתר בית חב"ד]<br />
<br />
*[http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95&oldid=72661 כאן ניתן לראות את עריכתי הראשונה, לא ממש עריכה...רק הגהתי את המילה "בגדד" (*בגד'''א'''ד*)...]</div>HasidHabadhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:HasidHabad&diff=72662משתמש:HasidHabad2010-06-10T14:52:54Z<p>HasidHabad: </p>
<hr />
<div>{| style="margin-left:-6px"<br />
| valign=top width=50% | <br />
<br />
==='''ברוכים הבאים לדף המשתמש שלי'''!===<br />
<br />
<br />
<br />
<br /><br />
{{עמוד ראשי}}<br />
<br /><br />
:'''דפים כלליים:''' [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה|'''מיזמי חב"דפדיה''']] | [[מיוחד:Allpages|כל הערכים]] | [[:קטגוריה:פורטלים|כל הפורטלים]] | [[מיוחד:קטגוריות|כל הקטגוריות]] | [[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען|התוועדות חסידית]] | [[ארגז החול]] <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFFFE5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3><br />
{{השבוע בימי חב"ד}}<br />
|}<br />
<br />
| valign=top | <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#E5F2FF;" | <div align=center><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''התמונה השבועית'''</h3><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''דער וואכנשריפט בילד'''</h3><br />
<br />
{{תמונה עמוד ראשי}}<br />
<br />
*'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'''<br />
<br />
|- <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFF2E5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{היום יום}} <br />
|-<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFECB3;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{הידעת?}} <br />
|-<br />
|}<br />
<br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''הרבי מליובאוויטש - מלך המשיח'''<br />
<br />
''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30976 בשורה], [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=75&article=230 גאולה], [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=67&article=142 המשיח]''<br />
[[קובץ:הרבי שליטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מליובאוויטש]]<br />
<br />
הרבי מליובאוויטש הוא דמות מרתקת. לכאורה, רבי של חסידים, אבל השפעתו חרגה הרבה מעבר לגבולות חב"ד. אדמו"רים וגדולי-תורה העריצו אותו, מדינאים ואנשי צבא הוקסמו ממנו, נשיאים וראשי מדינות התכתבו איתו, אנשי מדע ואמנים נקשרו אליו, המוני יהודים, מכל עדה, חוג ואורח-חיים, ראו בו אישיות מיוחדת במינה.<br />
<br />
הרבי גילם שילוב מיוחד של תכונות, שכל אחת כשלעצמה ראויה להבלטה ולהערכה. גאון עצום בכל חלקי התורה, הוגה פורה שמגלה מעמקים חדשים באוצר המחשבה היהודית. איש משכיל ביותר, שמוכיח התמצאות בכל תחומי המדע המודרני. כושר מנהיגות נדיר, שמסוגל להפיק מרבבות בני-אדם את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. איש חזון, שיודע להעריך נכון תהליכים בחיי עם ועולם. אהבה עצומה לכל יהודי ויכולת להתמסר לבעיותיו הקטנות של האיש הפשוט. קסם אישי רב, נועם הליכות, הופעה מרשימה ביותר ועיניים חודרות-לב.<br />
<br />
אנשים בשיעור קומתו אינם קיימים בכל דור. הקב"ה שתל נשמה גדולה זו דווקא בדור המוכה שלאחר השואה, כדי שיוכל להתמודד מול אתגרי התקופה, ילבה מחדש את גחלת היהדות ויוביל עם עם ישראל והעולם כולו לגאולה הקרובה לבוא.<br />
<br />
דמותו הקורנת מוסיפה ללות את עם ישראל גם עכשיו. דרכו ומשנתו הרוחנית הן לפיד אש המאיר את דרכו, עד שנגשים יחדיו את היעד הנכסף - הגאולה האמתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו.<br />
<br />
<br />
'''פרשת השבוע - בהעלותך'''<br />
<br />
מנורת המשכן (ח, א-ד)<br />
<br />
אהרון מצווה להדליק בכל יום את מנורת הזהב שעמדה בהיכל המשכן. המנורה עשויה כולה זהב טהור, מקשה אחת, ללא חלקים מולחמים. שבעה קנים למנורה, ובהדלקתה פונים ששת נרותיה אל עבר הנר האמצעי העולה מגוף המנורה. הקב"ה פונה אל אהרון בלשון "בהעלותך את הנרות" ללמדו שבשעת ההדלקה עליו להמתין עד שהפתיל דולק כהלכה והשלהבת עולה מאליה.<br />
<br />
הכשרת הלויים לעבודתם (ח, ה-כו)<br />
<br />
הכשרת הלויים לעבודתם במשכן, דורשת אף היא הכנה ראויה והטהרות תחילה. הקב"ה מצווה על משה להזות על הלויים מי חטאת, לכבס את בגדיהם ולגלח את ראשם בתער. קורבנם יהיה פר לעולה ומנחתו סולת בלולה בשמן, ופר נוסף לחטאת. כיוון שהלויים נבחרו לעבודת הקודש חלף בכורי ישראל, על ישראל להתייצב בשעת הכשרת הלויים ולסמוך ידם עליהם. אהרון מצווה להניף את הלויים כתנופת קרובנות ומנחות, ואחר כך יסמכו הם את ידם על הפרים לפני הקרבתם. כך יובדלו הלויים מכלל ישראל להתקדש לעבודת המשכן.<br />
<br />
ה' מזכיר כי קדושת הלויים באה להחליף ולכפר על בני ישראל שנכשלו בעוון העגל. למעשה הבכורים שבישראל, הם שהיו אמורים להתקדש לעבודת ה' בהצלתם במכת הבוכות במצרים. <br />
<br />
פסח במדבר (ט, א-ה)<br />
<br />
שבועיים לאחר הקמת המשכן, והנה מלאה שנה לצאת בני ישראל ממצרים. הקב"ה מצווה את ישראל על-ידי משה לעשות לראשונה את קורבן הפסח – זכר ליציאת מצרים. עליהם לקיים את הסח על כל הלכותיו, כולל אכילת מצות וביעור חמץ. למעשה, הייתה זו הפעם היחידה בארבעים שנות שהותם במדבר שקיימו את מצוות הפסח. <br />
<br />
פסח שני (ט, ו-יד)<br />
<br />
קבוצת אנשים שהיו טמאים בזמן הקרבת הפסח, באו לפני משה ואהרון ובפיהם טענה: "למה נגרע לבלתי הקריב את קורבן ה' במועדו בתוך בני ישראל". אנשים אלו רצו לקיים את המצווה ככל בני ישראל, אך טומאתם מנעה מהם לקיימה. עתה טענו כי הם מופלים לרעה.<br />
<br />
משה שמע את טענתם וביקשם להמתין עד שישמע את דבר ה' בעניין.<br />
<br />
וכך, באופן חריג למדי נותן ה' בתורתו מצווה שלמעשה נוצרה תוך פניה ובקשה מיוחדת מבני ישראל. ואכן, ה' קובע מועד ב' להקרבת הפסח – "פסח שני": בי"ד בחודש אייר יוכל כל מי שלא הצליח להקריב קורבן פסח עקב טומאתו או היותו מחוץ לאזור המקדש, להקריב קורבן חלופי. לקורבן דינים זהים לדיני הפסח הראשון ואף אותו יש לאכול יחד עם מצה ומרור. אולם, אין צורך לבער או להרחיק את החמץ, אלא רק להימנע מאכילתו בזמן אכילת הקורבן. <br />
<br />
בהזדמנות זו ה' מזהיר כי מי שלא יקיים את מצוות הפסח במועדו שלא מסיבת אונס, דינו "כרת".<br />
<br />
הענן כאות למסעות בני ישראל (ט, טו-כג)<br />
<br />
מיום בו הוקם המשכן שרה עליו ענן השכינה, ומאז לעת ערב, היה עמוד הענן לעמוד אש המאיר את סביבתו. כאשר היה מתעלה עמוד הענן ומתייצב מעל מחנה יהודה, היה הדבר לסימן לכל בני ישראל כי הגיע העת לצאת למסע. וכך היה הענן ממתין לבני ישראל, לקול החצוצרות ולהכרזת משה: "קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך". אז היה הענן שט ובעקבותיו צועדים מחנה יהודה ויתר מחנות ישראל.<br />
<br />
גם החנייה נקבעה על פי אות הענן. בענן היה עוצר ובני ישראל חונים תחתיהם. אולם הענן לא היה חונה ושוכן עד שסיים העם להתארגן ומשה הכריז "שובה ה' רבבות אלפי ישראל".<br />
<br />
התורה מספרת כי לעיתים נמשכה חניית ישראל ליום או לימים ספורים ולעיתים נמשכה החנייה שנים. כל זאת על-פי אות הענן.<br />
<br />
חצוצרות הכסף של משה (י, א-י)<br />
<br />
ה' מצווה על משה לעשות שתי חצוצרות כסף, עשויות מקשת כסף אחת. חצוצרות אלו ישמשו את משה לאסוף את העם ואת הנשיאים או להודיע על יציאה למסע, כן ישמשו החצצורות לזיכרון לפני ה' שיושיע אותם מכל אויביהם במלחמות הארץ וביום שמחה וחג.<br />
<br />
וכך יהיו סדרי התקיעה בחצוצרות:<br />
<br />
- תקיעה בשתי החצוצרות – סימן להקבלת כל ישראל.<br />
<br />
- תקיעה בחצוצרה אחת – קריאה לנשיאי העדה בלבד.<br />
<br />
- תקיעה ותרועה ותקיעה בשתי החצוצרות – סימן יציאה למסע.<br />
<br />
התוקעים בחצוצרות יהיו הכוהנים.<br />
<br />
נוסעים ממדבר סיני (י, יא-כח)<br />
<br />
כזכור, בראש חודש סיוון, כחודש וחצי לאחר צאתם ממצרים, הגיעו בני ישראל למדבר סיני. כמעט שנה עברה, והם הספיקו לקבל את התורה, לחטוא בחטא העגל ולהתכפר, להקים את המשכן ולקיים את מצוות הפסח ואף את פסח-שני. עתה בכ' באייר בשנה השנייה לצאתם ממצרים, מתעלה הענן ובני ישראל יוצאים למסע שמסתיים בשכון הענן במדבר פארן.<br />
<br />
התורה מתארת את תהליך היציאה למסע על-פי כל הכללים שלמדנו בפרשיות במדבר, נשוא ובפרשתנו:<br />
<br />
1. סימני המסע – העלות הענן ותקיעת החצוצרות.<br />
<br />
2. ראשונים מתחילים לנוע בני שבט יהודה והשבטים החונים איתם יששכר וזבולון – דגל מחנה יהודה.<br />
<br />
3. באותה עת נכנסים אהרון ובניו הכוהנים, מכסים את כלי המשכן הקדושים ומכינים אותם למסע.<br />
<br />
4. בני גרשון ומררי הלויים, מפרקים את המשכן ומעמיסים אותו על העגלות. כל משפחה נושאת את חלקי המשכן המוטלים עליה (פרשות במדבר ונשוא). <br />
<br />
5. דגל מחנה ראובן הכולל גם את השבטים שמעון וגד, יוצא בעקבות מחנה יהודה.<br />
<br />
6. בני קהת, משפחת הלויים הממונה על משא כלי הקודש, נוטלים את המזבח, המנורה, השולחן וארון העדות ויוצאים אף הם למסע.<br />
<br />
7. עתה יוצא דגל מחנה אפרים הכולל גם את השבטים מנשה ובנימין.<br />
<br />
8. מאסף לכל המחנות נוסע מחנה בני דן הכולל גם את השבטים אשר ונפתלי. <br />
<br />
בחניית בני ישראל על-פי סימן הענן, מקדימים ובאים בני גרשון ומררי, שכזכור יצאו לפני בני קהת, ומקימים את המשכן. וכך עד בואם של הקהתים עומד המשכן מוכן על תילו, ובני קהת מכניסים את הכלים לתוך הקודש.<br />
<br />
יתרו נוסע עם ישראל (י, כט-לב)<br />
<br />
ערב הנסיעה מהר סיני, פונה משה אל חותנו שהגיע בשעתו אל ישראל המדברה, ומבקש ממנו להמשיך איתם בדרכם אל ארץ ישראל. יתרו משיב כי הוא מתכנן לנסוע אל ארצו-מולדתו. אך משה מפציר בו להצטרף, שכן היה לאחד מהם בשבתו איתם ובראותו את הניסים והנפלאות שעשה ה' עם בני ישראל.<br />
<br />
ויסעו ויחנו (י, לג-לד)<br />
<br />
התורה שבה אל סיפור המסע מהר סיני, "דרך שלושת ימים", לשון על-פיה ניתן להבין כי למרות שכך היה אורכה של הדרך, עשו אותה ישראל בחסדי ה' במשך יום אחד. לפני העם נוסע ארון ברית ה' – הוא הארון שהכין משה לקראת קבלת התורה ובו הונחו שברי לוחות הברית הראשונים. הארון מקדים את בני ישראל, תר אחר מקום מתאים לחניה ומכשיר את השטח לקראת בואם. גם הענן הולך עם בני ישראל, מגן עליהם מכל עבר ומכשיר את הדרך לפניהם. <br />
<br />
כפי שכבר תארנו קודם, מכריז משה בנסוע הארון: "קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך" ובנוח הארון הוא מכריז: "שובה ה' רבבות אלפי ישראל".<br />
<br />
חטא המתאוננים (יא, א-ג)<br />
<br />
קבוצת אנשים רעים מתוך העם החלו בהטחת האשמות כלפי משה. לא דברים של ממש אלא הקנטה שמטרתה הצדקה לסור מעל דרך ה'. בדבריהם טענו על טורח הדרך וקשייה. דברי החוטאים הכעיסו את ה' ואש החלה בוערת ומכלה בחוטאים. העם פונה אל משה בזעקה, ומשה, אוהב כל ישראל, פותח בדברי תפילה כלפי שמים. תפילתו נענית והאש שוקעת. על שם המאורע נקרא המקום תבערה.<br />
<br />
פרשת קברות התאווה (יא, ד-לה)<br />
<br />
ושוב יש מי שמחפשים סיבות לתלונות. האספסוף, אותו ערב-רב שנאסף אל בני ישראל ביציאתם ממצרים, אינם מרוצים מהמן הפלאי שיורד בכל יום וטעמו כה נפלא. בשר הם רוצים. אומנם, עדרי בהמות לישראל ובוודאי אפשר לשחוט מהם ולאכול, אך לאספסוף יש עניין להתאונן וכך הם עושים, ומסיתים אחריהם גם את בני ישראל.<br />
<br />
משה שומע את בכי העם וחש את כעסו של הקב"ה. הוא פונה אל ה' בטענה: "למה הרעות לעבדך... לשום את כל משא העם הזה עלי. האנוכי הריתי את כל העם הזה, אם אנוכי ילידתיהו...מאין לי בשר לתת לכל העם הזה...?! לא אוכל לבדי לשאת את כל העם הזה...!<br />
<br />
הקב"ה שומע אל משה ומצווה עליו בתגובה לאסוף שבעים מזקני העם ולהתייצב איתם סמוך לאוהל מועד לעיני כל ישראל. לשם, אומר הקב"ה, אבוא אני, ואאציל מן הרוח אשר עליך על אותם זקנים. מעתה יהיו הם לצידך ויעזרו במשא טורח העם.<br />
<br />
ובאשר לתלונות העם, ממשיך ה' בדבריו אל משה, הכן אותם וקדש אותם לקראת מחר. אני אתן להם בשר, לא ליום ולא ליומיים. במשך חודש ימים אאכיל אותם בשר עד שיהיה להם לזרא.<br />
<br />
משה שיודע כי כלתה הרעה אל החוטאים והם עומדים למות בחטאם, מקשה כלפי שמים: מדוע יש להאכילם בשר אם ממילא נגזר דינם למיתה?! אולם ה' מודיע כי כך יעשה, כדי שלא יתפרש כאילו קצרה יד ה' מלתת להם בשר – העונש יגיע אך בקשתם תתמלא!<br />
<br />
משה אוסף את העם ואת שבעים הזקנים כדברי ה'. על הזקנים נחה רוח ה' והם מתנבאים. שניים מהם אף מתעלים ונבואתם נמשכת גם לאחר שפוסקת מכל חבריהם. יהושע בן-נון תלמידו המובהק של משה, מקנא לרבו ומבקש לראות בשניים אלו מורדים, אך משה מרגיעו ומשבח את המעלה שזכו לה.<br />
<br />
בינתיים, כהבטחת ה', מציף את המחנה גל אדיר של עופות ממין שליו. הללו מגיעות גלים גלים מכיוון הים, מרחפות בגובה חזה האנשים – רק ליטול, לשחוט, לבשל ולאכול. וכך אוספים בני ישראל כמויות אגירות של בשר ואוכלים לשובע.<br />
<br />
אך עתה מגיע גם העונש: "הבשר עודנו בין שיניהם, טרם יכרת, ואף ה' חרה בעם. ויך ה' בעם מכה קשה מאוד".<br />
<br />
הנותרים מן המכה קוברים את אחיהם. על שם המאורע נקרא המקום קברות התאווה.<br />
<br />
בני ישראל ממשיכים במסעם וחונים במקום ושמו חצרות, אף הוא במדבר פארן.<br />
<br />
חטא לשון הרע ועונשו (יב, א-טז)<br />
<br />
מרים יודעת כי אחיה משה צדיק ומורם מעם. אך היא יודעת גם שבקדושתו פרש מאשתו ציפורה. הדבר אינו מוצא חן בעיניה, והיא מלינה על משה בפני אחיהם אהרון. הרי גם אנחנו קדושים, אומרת מרים לאהרון, ומדוע היה צריך משה לפרוש מאשתו?<br />
<br />
על רקע דברים אלו מעידה התורה על משה במילים שאין להם אח-ורע במקרא: "והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על-פני האדמה"!!!<br />
<br />
תגובת הקב"ה לא מאחרת לבוא: ללא הכנה מוקדמת, נקראים משה, אהרון ומרים לצאת ולהתייצב לפני אוהל מועד. ה' פונה אל מרים ואהרון ומשבח באופן בלתי רגיל את משה: "...בכל ביתי נאמן הוא", "פה אל פה אדבר עמו... ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה"?! <br />
<br />
ה' כועס עליהם, והשכינה מסתלקת בהעלות הענן מעל המשכן. התוצאה במיידית מחרון אף ה': מרים מגלה שלקתה בצרעת, עונש ללשון הרע.<br />
<br />
אהרון פונה אל משה ומבקש שיתפלל בעבור אחותם. משה נושא תפילה באומרו: "א-ל נא רפא נא לה". ה' עונה לתפילתו-בקשתו במין קל וחומר: "ואביה ירוק ירק בפניה, הלא תכלם שבעת ימים?... תיסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תיאסף". כלומר, אם בכעסו של אב לביתו ראוי שתהיה בהסגר שבעה ימים, על-אחת-כמה-וכמה כשמדובר בכעסו של הקב"ה.<br />
<br />
העם ממתין במקום החניה עד תום ימי הסגרה של מרים, ואחר-כך ממשיך במסעו במדבר פארן.<br />
<br />
(בפרשת בהעלותך (חומש במדבר) 136 פסוקים) <br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''אימרת הרבי + הרבי על הפרשה'''<br />
<br />
אמר הרבי ה'צמח צדק': יהודי המסייע לאחר בפרנסתו, אפילו בדבר קטן ופשוט, נפתחים בפניו כל שערי ההיכלות העליונים. <br />
<br />
בהעלותך את הנרות (במדבר ח,ב)<br />
<br />
פרשתנו נפתחת בציווי ה' אל אהרון הכוהן להדליק את המנורה בבית-המקדש. מנורת זהב זו מופיעה בהפטרה1 כמשל לעם-ישראל. נרותיה של המנורה מסמלים את הנשמה - "נר ה' נשמת אדם"2 - שבקרב כל יהודי. את ה'נרות' הללו צריכים להדליק - "בהעלותך את הנרות"3 - לעורר את הנשמה שבכל יהודי ולקרבו לאור התורה.<br />
<br />
על-פי משמעות רוחנית-סמלית זו, יכולים אנו לפרש גם את פרטי הדינים של הדלקת המנורה. ניטול לדוגמה שתי הלכות4. האחת - "הדלקה כשרה בזר". לאמור: גם מי שאינו כוהן רשאי להדליק את מנורת המקדש. ההלכה השנייה - הטבת הנרות והכנתם לקראת ההדלקה, חייבת להיעשות רק על-ידי כוהן ולא על ידי זר.<br />
<br />
כל אחד חייב<br />
<br />
ההלכה שההדלקה כשרה בזר רומזת, כי הפעילות ב'הדלקת' אור נשמתו של יהודי שני, אינה מוטלת על יחידי סגולה. זו זכותו וחובתו של כל יהודי לקרב את אחיו לאביהם שבשמים. המשנה אומרת5 לכל יהודי: "הוי מתלמידיו של אהרון... אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". מכאן, שכל יהודי יכול וצריך להשתדל לקרב את חברו, בדרכי נועם ובאהבה, לתורה ולמצוות.<br />
<br />
עם זאת אומרת התורה, ש"ההטבה", הכנת השמן והפתילה (לפני ההדלקה), יכולה להיעשות רק על ידי כוהן. משמעות הדבר היא, שאמנם כל אחד יכול לבצע את המלאכה של קירוב הזולת, אבל קביעת האמצעים - על כך לא יכול כל אחד להחליט, אלא רק הכוהן.<br />
<br />
לא דרכים אישיות<br />
<br />
עלול יהודי לחשוב, שהואיל והוא מצווה לקרב יהודים לתורה ולמצוות, יכול הוא להחליט בעצמו כיצד יעשה זאת. הוא יבחר לו דרכים משלו כדי לקרב אחרים ליהדות; 'יפרש' חלקים בתורה על-פי צורכי ה'קירוב'; ייתן לזולת דרך אישית בקיום המצוות.<br />
<br />
באה התורה ומזהירה: אסור לך להכין בעצמך את החומר להדלקה. אתה עצמך עלול לנקוט דרכים שירחיקו יהודי במקום לקרבו. היחיד שמסוגל להתוות דרך נכונה ואמיתית להארת נשמות העם היהודי, הוא הכוהן. הוא יתווה את הדרך, ואז תוכל בעצמך 'להדליק' את נשמת רעך.<br />
<br />
כוהן כצדיק<br />
<br />
הכוהן מתאפיין בכך, שאין לו נחלה משלו בארץ, אלא "ה' הוא נחלתו6". הרמב"ם7 מתאר את הכוהן כאיש "אשר נדבה רוחו... להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו". זהו הצדיק, שמובדל לחלוטין מארציות ומחומריות העולם, וכל מהותו היא הדבקות המוחלטת בה' ובעבודתו.<br />
<br />
איש אלוקים כזה - הוא לבדו מסוגל להכין את נר הנשמה. אחרי שהוא נותן את הדרך ואת הכללים - יכול כל יהודי לצעוד בנתיב סלול זה, ולהפיץ את מעיינות התורה והמצוות.<br />
<br />
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ב, עמ' 317)<br />
<br />
----------<br />
<br />
1) זכריה ד,ב.<br />
<br />
2) משלי כ,כז.<br />
<br />
3) במדבר ח,ב.<br />
<br />
4) ראה יומא כד,ב. רמב"ם הלכות ביאת המקדש פרק ט הלכה ז,ה.<br />
<br />
5) אבות פרק א משנה יב. וראה מפרשים שם.<br />
<br />
6) עקב י,ט. שופטים יח,ב.<br />
<br />
7) סוף הלכות שמיטה ויובל.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
<br />
<br />
*[http://chabad.co.il/ אתר הבית של חסידות חב"ד בישראל]<br />
<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he אתר 'חב"ד אינפו' - חדשות חב"ד]<br />
<br />
*[http://www.chabad.org.il/ אתר צעירי חב"ד]<br />
<br />
*[http://www.he.chabad.org/ אתר בית חב"ד]<br />
<br />
*[http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95&oldid=72661 כאן ניתן לראות את עריכתי הראשונה, לא ממש עריכה...רק הגהתי את המילה "בגדד" (*בגד'''א'''ד*)...]</div>HasidHabadhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95&diff=72661מרדכי אליהו2010-06-10T14:51:30Z<p>HasidHabad: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:מרדכי אליהו.jpg|left|thumb|350px|הרב מרדכי צמח אליהו אצל [[הרבי]], ה' [[חשוון]] [[תשנ"ב]]]]<br />
<br />
הרב '''מרדכי צמח אליהו''' (כ"א ב[[אדר]] [[תרפ"ט]] – כ"ה ב[[סיוון]] [[תש"ע]];) הי' ידיד ומקורב גדול ל[[הרבי|רבי]] ול[[חב"ד]]. כיהן בתפקיד הראשון לציון בשנים [[תשמ"ג]]-[[תשנ"ג]].<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
הרב אליהו נולד בעיר העתיקה ב[[ירושלים]], לרב סלמן אליהו, מחכמי בגדאד, ולאימו מרת מזל טוב. בהיותו בגיל 11 התייתם מאביו. בבחרותו למד במספר ישיבות, כפורת יוסף ואחרות.<br />
<br />
הרב אליהו, שבראשית דרכו ובדומה לאחיו, בחר בשם '''מרדכי בן אליהו''' היה מקורב מאוד לרבי ישראל אבוחצירא (ה[[בבא סאלי]]). הרב אליהו נסע כמה פעמים לחו"ל להפגש עם [[הרבי שליט"א מלך המשיח]] ושומר על יחסים חמים עם [[חסידות חב"ד]].<br />
[[תמונה:תשמט.jpg|left|thumb|250px|הרבי בעת ביקורו של הרב אליהו, י"א אייר [[תשמ"ט]] ב[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש של הרבי]].]]<br />
במלחמת השחרור השתתף הרב אליהו בקבוצת צעירים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי בהקמת ביצורים. ב[[ניסן]] [[תש"י]] היה הרב אליהו בין הוגי ומקימי ברית הקנאים, מחתרת דתית אשר מטרתה הייתה הקמת מדינה על פיי הלכה. על פעילות זו ישב במאסר עשרה חודשים.<br />
<br />
בראשית שנת [[תש"כ]] קיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית ולאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין הרבני ב[[באר שבע]], והיה לדיין הצעיר ביותר בארץ. אחרי כארבע שנים עבר לבית הדין בירושלים ואחרי שלוש שנים (בשנת תשכ"ז) נוספות התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשמ"ג]] נבחר להיות הראשון לציון והרב הראשי לישראל, כאשר קיבל 87 קולות וגבר על הרב [[אליהו בקשי דורון]] שזכה ב 49 קולות בלבד . הרב אליהו כיהן כרב הראשי יחד עם הרב [[אברהם אלקנה שפירא]] שהיה הרב הראשי האשכנזי עד שנת [[תשנ"ג]].<br />
<br />
== ביקוריו אצל הרבי ==<br />
<br />
ביקורו הראשון אצל [[הרבי]] היה בא' [[כסלו]] [[תשד"מ]] ב1 בלילה יחד עם הרב אברהם שפירא. באותה [[יחידות]] פנה אליהם הרבי בבקשה שיצאו בקריאה להגביר את לימוד התורה. <br />
<br />
בשנת [[תשמ"ז]] ביקרו שוב הרבנים ב[[ארצות הברית]] ושוב נכנסו ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]].<br />
<br />
ביום שלישי י"א [[אייר]] [[תשמ"ט]] נפגשו הרב אליהו והרב שפירא שוב עם הרבי, ודברו בדברי תורה, בין הדברים דיברו על ענייני [[פסח שני]] ועל הוצאת פסק דין למען ביאת משיח.<br />
<br />
ביקורו האחרון אצל הרבי היה ביום ה' [[חשון]] [[תשנ"ב]]. בביקור זה אמר הרבי לרב אליהו את ההתבטאות המפורסמת כי "הגאולה נמצאת בפתח הדלת ורק מחכה לכל אחת מאיתנו שיסחוב אותה פנימה" והתייחס לרבי [[הריי"צ]] כ"שליט"א" (שיחיה לאורך ימים טובים ארוכים)!<br />
<br />
== [[שלימות הארץ]] ==<br />
[[תמונה:שי גפן.jpg|left|thumb|250px|הרב אליהו (משמאל) עם [[שבתאי וינטרוב]]]]<br />
בעקבות ההחלטה על תוכנית ההתנתקות התפלל פעמים רבות שההתנתקות לא תתגשם - "היה לא תהיה", וכשהעלו תמיהות בקשר לכך הוסיף: "זו גם תפילה וגם בעז"ה קביעת מציאות". בנו, הרב שמואל אליהו בהתחלה הבין את דבריו בתור נבואה וכמו שהתבטא: "איני יודע מהיכן אבא יודע את דבריו, אבל אבא אומר שהתוכנית לא תתקיים וכך יהיה". דברים מפורשים אלו נכתבו במפורש בעיתון "בשבע" ובעלוני פרשת השבוע. וכן רבים הבינו שזה נבואה, אם כי לאחר ששאל הרב שמואל אליהו את אביו: "האם זו נבואה? והוא ענה לי: לא". <br />
בראיון לקראת [[ראש השנה]] [[תשס"ו]], בעיתון "מעייני הישועה", חזר הרב אליהו והסביר שהוא עומד בדעתו על החובה להימנע מביצוע הפקודה. הרב הסביר שוב, שחייל שמוצב בסיטואציה כזאת "שיגיד אני לא יכול, לא יכול", ועוד: "הייתי אומר שהחיילים כולם צריכים ללכת למפקד הצבא ולהגיד לו - 'זה לא מוסרי, ועד שיביאו פסק מהרבנות הראשית לישראל שאנחנו נקיים את פקודת הגירוש - אנחנו לא נבצע את הפקודה'".<br />
<br />
הרב אליהו הוא רבו של המרגל הישראלי יונתן פולארד ומשתתף במאבק לשחרורו, ואף ביקר אותו בכלאו שב[[ארצות הברית]] מספר פעמים.<br />
<br />
בעבר העניק הרב ראיון לעיתון "שעה טובה" ובו התבטא כי "הגדול שבדורינו הוא הרבי".<br />
<br />
== בעיות בריאותיות ==<br />
<br />
ב[[שביעי של פסח]] [[תשס"ח]], לקה הרב אליהו בליבו ואושפז במרכז רפואי שערי צדק ב[[ירושלים]], בעקבות התקף הלב עבר הרב אליהו ניתוח מעקפים. לאחר מס' ימים עבר הרב גם אירוע מוחי ומאז לא שוחרר לביתו. הרב [[מרדכי אשכנזי]] יצא אז בקריאה להתפלל לרפואתו. בעקבות הליך צנתור שנכשל, עבר הרב ניתוח לב פתוח במהלכו הוגדר מצבו קריטי. מצבו ידע עליות ומורדות, הוא שוחרר מספר פעמים לביתו ונלקח בחזרה לבית הרפואה.<br />
<br />
בבוקר יום כ"ה [[סיוון]] [[תש"ע]] חלה הדרדרות במצב, ובצהרי אותו היום נפטר הרב אליהו, רבבות אנשים השתתפו בהלוויתו ובקבורתו בהר המנוחות.<br />
<br />
==ספריו==<br />
===ספרי הלכה===<br />
[[תמונה:הרב מרדכי אליהו.jpg|left|thumb|250px|הרב מרדכי אליהו בכנס רבנים ארצי בנושא הלכה]] <br />
*'''דרכי טהרה''' - הלכות נידה וטהרת המשפחה. <br />
*'''אמרי מרדכי''' - מאמרים וחידודים על השו"ע חלק א' חלק אורח חיים.<br />
*'''דרכי תורה''' - הלכות, דרושים ומאמרים בענייני [[פסח]].<br />
*'''מאמר מרדכי-למועדים ולימים''' - ספר הלכות בנושאי החגים שבמעגל השנה היהודי לספרדים ואשכנזים. <br />
*'''מאמר מרדכי-ושבתה הארץ''' - מאמרים, שו"ת ופסקי הלכה בדיני שמיטת הארץ ושמיטת כספים.<br />
*'''מאמר מרדכי''' - שיעורי י"ג אלול - דברים שנאמרו ביום הילולת הבן איש חי נקבצו בידי תלמידי חכמים.<br />
*'''מאמר מרדכי''' - דרשות ומאמרי הלכה בסוגיות בבן איש חי (בעריכה).<br />
*'''מאמר מרדכי-הלכות שבת''' - ג' כרכים (בעריכה).<br />
*'''מאמר מרדכי-אורח חיים חלק א'''' - הלכות והנהגות לימות החול (בעריכה).<br />
*'''ספר ההלכה''' ספר הלכות לתלמידי עדות המזרח כעין קיצור שולחן ערוך (2 חלקים).<br />
*'''ספר הלכות קריאה התורה'''.<br />
*'''צרור החיים''' - הלכות אבילות, נכתב על ידי הרב מישאל רובין תלמידו של הרב.<br />
*'''קיצור דרכי טהרה''' -קיצור של ספרו דרכי טהרה על הלכות [[נידה]] וטהרת המשפחה.<br />
*'''קיצור שולחן ערוך''' - קיצור שולחן ערוך להרב שלמה גאנצפריד עם הערות "דרכי הלכה" על פי פסקי הרב מרדכי אליהו.<br />
*'''בין אדם לחברו''' - הלכות.<br />
<br />
===ספרי שו"ת===<br />
*'''שו"ת הרב הראשי''' - מבחר של שאלות ותשובות שהופנו לרב בעת כהונתו כרב ראשי לישראל, כרך התש"ן-התשנ"ג.<br />
*'''שו"ת "קול אליהו"''' - מבחר של תשובות אשן נתנו על ידי הרב לשאלותיהם של מאזינים ברדיו (בעריכה).<br />
*'''שו"ת מאמר מרדכי''' - סדרת כרכים הכוללת תשובות ארוכות על כל חלקי השולחן ערוך (בעריכה).<br />
<br />
===סידורים ומחזורים עם פסקי הלכות=== <br />
[[תמונה:הרב אליהו קונגרס.jpg|left|thumb|250px|הרב אליהו בכינוס [[קונגרס הרבנים למען השלום]].]]<br />
*'''סידור "שפתי תפתח"''' - מבואר על ידי הרב שמואל אליהו עם התאמה לתמידי הכיתות הנמוכות לספרדים ואשכנזים.<br />
*'''סליחות לימים הנוראים''' - כולל הלכות לחודש אלול. <br />
*'''קול אליהו''' - סידור ל[[שבת]] וימי חול עם הרבה הלכות.<br />
*'''קול אליהו''' - סידור לתשעה באב עם הלכות.<br />
*'''קול אליהו''' - תיקון ליל שבועות והלכותיו והלכות ברכת הנהנין.<br />
*'''קול יעקב''' - מחזורים לימים טובים (ראש השנה,יום כיפור, סוכות, פסח, שבועות).<br />
*'''תהילים''' - כולל הלכות לפי הרב עם תוספות רבות.<br />
<br />
===ספרים שונים===<br />
*'''אמרי אליהו''' - לקט דברי תורה ל[[אלול]] ולירח האיתנים מלוקטים משיחותיו של הרב אליהו,הוצאת דני ספרים.<br />
*'''"דורש טוב לעמו"''' -כרך א'- ספר אלבומי הכולל תמונות ופרקים מחייו של הרב.<br />
*'''מאמר מרדכי-דרשות ושיחות לימים הנוראים'''<br />
*'''"קול צופייך"''' - דרשות על חמשה חומשי תורה (בעריכה). כרגע יצא רק על ספר שמות.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.harav.org/ האתר הרשמי של הרב]'''<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=22395 הרב אליהו: "כיפה עם יחי אדוננו"...]<br />
*[http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0000844.html#TQL דיון בכנסת אודות ביקור הרבנים הראשיים בארצות הברית, בו דנים גם על הביקור אצל הרבי]<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=32221 ר"ד מביקור הרב אליהו והרב שפירא אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט].<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=38178 וידיאו מביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט].<br />
*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/760280 וידיאו מביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55259 תמונות מביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט]<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 תמונות מביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]<br />
{{ויקיפדיה}}<br />
<br />
[[קטגוריה:רבנים|אליהו מרדכי צמח]]</div>HasidHabadhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:HasidHabad&diff=70542משתמש:HasidHabad2010-05-26T16:17:58Z<p>HasidHabad: </p>
<hr />
<div>{| style="margin-left:-6px"<br />
| valign=top width=50% | <br />
<br />
==='''ברוכים הבאים לדף המשתמש שלי'''!===<br />
<br />
<br />
<br />
<br /><br />
{{עמוד ראשי}}<br />
<br /><br />
:'''דפים כלליים:''' [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה|'''מיזמי חב"דפדיה''']] | [[מיוחד:Allpages|כל הערכים]] | [[:קטגוריה:פורטלים|כל הפורטלים]] | [[מיוחד:קטגוריות|כל הקטגוריות]] | [[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען|התוועדות חסידית]] | [[ארגז החול]] <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFFFE5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3><br />
{{השבוע בימי חב"ד}}<br />
|}<br />
<br />
| valign=top | <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#E5F2FF;" | <div align=center><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''התמונה השבועית'''</h3><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''דער וואכנשריפט בילד'''</h3><br />
<br />
{{תמונה עמוד ראשי}}<br />
<br />
*'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'''<br />
<br />
|- <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFF2E5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{היום יום}} <br />
|-<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFECB3;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{הידעת?}} <br />
|-<br />
|}<br />
<br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''הרבי מליובאוויטש - מלך המשיח'''<br />
<br />
''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30976 בשורה], [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=75&article=230 גאולה], [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=67&article=142 המשיח]''<br />
[[קובץ:הרבי שליטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מליובאוויטש]]<br />
<br />
הרבי מליובאוויטש הוא דמות מרתקת. לכאורה, רבי של חסידים, אבל השפעתו חרגה הרבה מעבר לגבולות חב"ד. אדמו"רים וגדולי-תורה העריצו אותו, מדינאים ואנשי צבא הוקסמו ממנו, נשיאים וראשי מדינות התכתבו איתו, אנשי מדע ואמנים נקשרו אליו, המוני יהודים, מכל עדה, חוג ואורח-חיים, ראו בו אישיות מיוחדת במינה.<br />
<br />
הרבי גילם שילוב מיוחד של תכונות, שכל אחת כשלעצמה ראויה להבלטה ולהערכה. גאון עצום בכל חלקי התורה, הוגה פורה שמגלה מעמקים חדשים באוצר המחשבה היהודית. איש משכיל ביותר, שמוכיח התמצאות בכל תחומי המדע המודרני. כושר מנהיגות נדיר, שמסוגל להפיק מרבבות בני-אדם את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. איש חזון, שיודע להעריך נכון תהליכים בחיי עם ועולם. אהבה עצומה לכל יהודי ויכולת להתמסר לבעיותיו הקטנות של האיש הפשוט. קסם אישי רב, נועם הליכות, הופעה מרשימה ביותר ועיניים חודרות-לב.<br />
<br />
אנשים בשיעור קומתו אינם קיימים בכל דור. הקב"ה שתל נשמה גדולה זו דווקא בדור המוכה שלאחר השואה, כדי שיוכל להתמודד מול אתגרי התקופה, ילבה מחדש את גחלת היהדות ויוביל עם עם ישראל והעולם כולו לגאולה הקרובה לבוא.<br />
<br />
דמותו הקורנת מוסיפה ללות את עם ישראל גם עכשיו. דרכו ומשנתו הרוחנית הן לפיד אש המאיר את דרכו, עד שנגשים יחדיו את היעד הנכסף - הגאולה האמתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו.<br />
<br />
<br />
'''פרשת השבוע - בהעלותך'''<br />
<br />
מנורת המשכן (ח, א-ד)<br />
<br />
אהרון מצווה להדליק בכל יום את מנורת הזהב שעמדה בהיכל המשכן. המנורה עשויה כולה זהב טהור, מקשה אחת, ללא חלקים מולחמים. שבעה קנים למנורה, ובהדלקתה פונים ששת נרותיה אל עבר הנר האמצעי העולה מגוף המנורה. הקב"ה פונה אל אהרון בלשון "בהעלותך את הנרות" ללמדו שבשעת ההדלקה עליו להמתין עד שהפתיל דולק כהלכה והשלהבת עולה מאליה.<br />
<br />
הכשרת הלויים לעבודתם (ח, ה-כו)<br />
<br />
הכשרת הלויים לעבודתם במשכן, דורשת אף היא הכנה ראויה והטהרות תחילה. הקב"ה מצווה על משה להזות על הלויים מי חטאת, לכבס את בגדיהם ולגלח את ראשם בתער. קורבנם יהיה פר לעולה ומנחתו סולת בלולה בשמן, ופר נוסף לחטאת. כיוון שהלויים נבחרו לעבודת הקודש חלף בכורי ישראל, על ישראל להתייצב בשעת הכשרת הלויים ולסמוך ידם עליהם. אהרון מצווה להניף את הלויים כתנופת קרובנות ומנחות, ואחר כך יסמכו הם את ידם על הפרים לפני הקרבתם. כך יובדלו הלויים מכלל ישראל להתקדש לעבודת המשכן.<br />
<br />
ה' מזכיר כי קדושת הלויים באה להחליף ולכפר על בני ישראל שנכשלו בעוון העגל. למעשה הבכורים שבישראל, הם שהיו אמורים להתקדש לעבודת ה' בהצלתם במכת הבוכות במצרים. <br />
<br />
פסח במדבר (ט, א-ה)<br />
<br />
שבועיים לאחר הקמת המשכן, והנה מלאה שנה לצאת בני ישראל ממצרים. הקב"ה מצווה את ישראל על-ידי משה לעשות לראשונה את קורבן הפסח – זכר ליציאת מצרים. עליהם לקיים את הסח על כל הלכותיו, כולל אכילת מצות וביעור חמץ. למעשה, הייתה זו הפעם היחידה בארבעים שנות שהותם במדבר שקיימו את מצוות הפסח. <br />
<br />
פסח שני (ט, ו-יד)<br />
<br />
קבוצת אנשים שהיו טמאים בזמן הקרבת הפסח, באו לפני משה ואהרון ובפיהם טענה: "למה נגרע לבלתי הקריב את קורבן ה' במועדו בתוך בני ישראל". אנשים אלו רצו לקיים את המצווה ככל בני ישראל, אך טומאתם מנעה מהם לקיימה. עתה טענו כי הם מופלים לרעה.<br />
<br />
משה שמע את טענתם וביקשם להמתין עד שישמע את דבר ה' בעניין.<br />
<br />
וכך, באופן חריג למדי נותן ה' בתורתו מצווה שלמעשה נוצרה תוך פניה ובקשה מיוחדת מבני ישראל. ואכן, ה' קובע מועד ב' להקרבת הפסח – "פסח שני": בי"ד בחודש אייר יוכל כל מי שלא הצליח להקריב קורבן פסח עקב טומאתו או היותו מחוץ לאזור המקדש, להקריב קורבן חלופי. לקורבן דינים זהים לדיני הפסח הראשון ואף אותו יש לאכול יחד עם מצה ומרור. אולם, אין צורך לבער או להרחיק את החמץ, אלא רק להימנע מאכילתו בזמן אכילת הקורבן. <br />
<br />
בהזדמנות זו ה' מזהיר כי מי שלא יקיים את מצוות הפסח במועדו שלא מסיבת אונס, דינו "כרת".<br />
<br />
הענן כאות למסעות בני ישראל (ט, טו-כג)<br />
<br />
מיום בו הוקם המשכן שרה עליו ענן השכינה, ומאז לעת ערב, היה עמוד הענן לעמוד אש המאיר את סביבתו. כאשר היה מתעלה עמוד הענן ומתייצב מעל מחנה יהודה, היה הדבר לסימן לכל בני ישראל כי הגיע העת לצאת למסע. וכך היה הענן ממתין לבני ישראל, לקול החצוצרות ולהכרזת משה: "קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך". אז היה הענן שט ובעקבותיו צועדים מחנה יהודה ויתר מחנות ישראל.<br />
<br />
גם החנייה נקבעה על פי אות הענן. בענן היה עוצר ובני ישראל חונים תחתיהם. אולם הענן לא היה חונה ושוכן עד שסיים העם להתארגן ומשה הכריז "שובה ה' רבבות אלפי ישראל".<br />
<br />
התורה מספרת כי לעיתים נמשכה חניית ישראל ליום או לימים ספורים ולעיתים נמשכה החנייה שנים. כל זאת על-פי אות הענן.<br />
<br />
חצוצרות הכסף של משה (י, א-י)<br />
<br />
ה' מצווה על משה לעשות שתי חצוצרות כסף, עשויות מקשת כסף אחת. חצוצרות אלו ישמשו את משה לאסוף את העם ואת הנשיאים או להודיע על יציאה למסע, כן ישמשו החצצורות לזיכרון לפני ה' שיושיע אותם מכל אויביהם במלחמות הארץ וביום שמחה וחג.<br />
<br />
וכך יהיו סדרי התקיעה בחצוצרות:<br />
<br />
- תקיעה בשתי החצוצרות – סימן להקבלת כל ישראל.<br />
<br />
- תקיעה בחצוצרה אחת – קריאה לנשיאי העדה בלבד.<br />
<br />
- תקיעה ותרועה ותקיעה בשתי החצוצרות – סימן יציאה למסע.<br />
<br />
התוקעים בחצוצרות יהיו הכוהנים.<br />
<br />
נוסעים ממדבר סיני (י, יא-כח)<br />
<br />
כזכור, בראש חודש סיוון, כחודש וחצי לאחר צאתם ממצרים, הגיעו בני ישראל למדבר סיני. כמעט שנה עברה, והם הספיקו לקבל את התורה, לחטוא בחטא העגל ולהתכפר, להקים את המשכן ולקיים את מצוות הפסח ואף את פסח-שני. עתה בכ' באייר בשנה השנייה לצאתם ממצרים, מתעלה הענן ובני ישראל יוצאים למסע שמסתיים בשכון הענן במדבר פארן.<br />
<br />
התורה מתארת את תהליך היציאה למסע על-פי כל הכללים שלמדנו בפרשיות במדבר, נשוא ובפרשתנו:<br />
<br />
1. סימני המסע – העלות הענן ותקיעת החצוצרות.<br />
<br />
2. ראשונים מתחילים לנוע בני שבט יהודה והשבטים החונים איתם יששכר וזבולון – דגל מחנה יהודה.<br />
<br />
3. באותה עת נכנסים אהרון ובניו הכוהנים, מכסים את כלי המשכן הקדושים ומכינים אותם למסע.<br />
<br />
4. בני גרשון ומררי הלויים, מפרקים את המשכן ומעמיסים אותו על העגלות. כל משפחה נושאת את חלקי המשכן המוטלים עליה (פרשות במדבר ונשוא). <br />
<br />
5. דגל מחנה ראובן הכולל גם את השבטים שמעון וגד, יוצא בעקבות מחנה יהודה.<br />
<br />
6. בני קהת, משפחת הלויים הממונה על משא כלי הקודש, נוטלים את המזבח, המנורה, השולחן וארון העדות ויוצאים אף הם למסע.<br />
<br />
7. עתה יוצא דגל מחנה אפרים הכולל גם את השבטים מנשה ובנימין.<br />
<br />
8. מאסף לכל המחנות נוסע מחנה בני דן הכולל גם את השבטים אשר ונפתלי. <br />
<br />
בחניית בני ישראל על-פי סימן הענן, מקדימים ובאים בני גרשון ומררי, שכזכור יצאו לפני בני קהת, ומקימים את המשכן. וכך עד בואם של הקהתים עומד המשכן מוכן על תילו, ובני קהת מכניסים את הכלים לתוך הקודש.<br />
<br />
יתרו נוסע עם ישראל (י, כט-לב)<br />
<br />
ערב הנסיעה מהר סיני, פונה משה אל חותנו שהגיע בשעתו אל ישראל המדברה, ומבקש ממנו להמשיך איתם בדרכם אל ארץ ישראל. יתרו משיב כי הוא מתכנן לנסוע אל ארצו-מולדתו. אך משה מפציר בו להצטרף, שכן היה לאחד מהם בשבתו איתם ובראותו את הניסים והנפלאות שעשה ה' עם בני ישראל.<br />
<br />
ויסעו ויחנו (י, לג-לד)<br />
<br />
התורה שבה אל סיפור המסע מהר סיני, "דרך שלושת ימים", לשון על-פיה ניתן להבין כי למרות שכך היה אורכה של הדרך, עשו אותה ישראל בחסדי ה' במשך יום אחד. לפני העם נוסע ארון ברית ה' – הוא הארון שהכין משה לקראת קבלת התורה ובו הונחו שברי לוחות הברית הראשונים. הארון מקדים את בני ישראל, תר אחר מקום מתאים לחניה ומכשיר את השטח לקראת בואם. גם הענן הולך עם בני ישראל, מגן עליהם מכל עבר ומכשיר את הדרך לפניהם. <br />
<br />
כפי שכבר תארנו קודם, מכריז משה בנסוע הארון: "קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך" ובנוח הארון הוא מכריז: "שובה ה' רבבות אלפי ישראל".<br />
<br />
חטא המתאוננים (יא, א-ג)<br />
<br />
קבוצת אנשים רעים מתוך העם החלו בהטחת האשמות כלפי משה. לא דברים של ממש אלא הקנטה שמטרתה הצדקה לסור מעל דרך ה'. בדבריהם טענו על טורח הדרך וקשייה. דברי החוטאים הכעיסו את ה' ואש החלה בוערת ומכלה בחוטאים. העם פונה אל משה בזעקה, ומשה, אוהב כל ישראל, פותח בדברי תפילה כלפי שמים. תפילתו נענית והאש שוקעת. על שם המאורע נקרא המקום תבערה.<br />
<br />
פרשת קברות התאווה (יא, ד-לה)<br />
<br />
ושוב יש מי שמחפשים סיבות לתלונות. האספסוף, אותו ערב-רב שנאסף אל בני ישראל ביציאתם ממצרים, אינם מרוצים מהמן הפלאי שיורד בכל יום וטעמו כה נפלא. בשר הם רוצים. אומנם, עדרי בהמות לישראל ובוודאי אפשר לשחוט מהם ולאכול, אך לאספסוף יש עניין להתאונן וכך הם עושים, ומסיתים אחריהם גם את בני ישראל.<br />
<br />
משה שומע את בכי העם וחש את כעסו של הקב"ה. הוא פונה אל ה' בטענה: "למה הרעות לעבדך... לשום את כל משא העם הזה עלי. האנוכי הריתי את כל העם הזה, אם אנוכי ילידתיהו...מאין לי בשר לתת לכל העם הזה...?! לא אוכל לבדי לשאת את כל העם הזה...!<br />
<br />
הקב"ה שומע אל משה ומצווה עליו בתגובה לאסוף שבעים מזקני העם ולהתייצב איתם סמוך לאוהל מועד לעיני כל ישראל. לשם, אומר הקב"ה, אבוא אני, ואאציל מן הרוח אשר עליך על אותם זקנים. מעתה יהיו הם לצידך ויעזרו במשא טורח העם.<br />
<br />
ובאשר לתלונות העם, ממשיך ה' בדבריו אל משה, הכן אותם וקדש אותם לקראת מחר. אני אתן להם בשר, לא ליום ולא ליומיים. במשך חודש ימים אאכיל אותם בשר עד שיהיה להם לזרא.<br />
<br />
משה שיודע כי כלתה הרעה אל החוטאים והם עומדים למות בחטאם, מקשה כלפי שמים: מדוע יש להאכילם בשר אם ממילא נגזר דינם למיתה?! אולם ה' מודיע כי כך יעשה, כדי שלא יתפרש כאילו קצרה יד ה' מלתת להם בשר – העונש יגיע אך בקשתם תתמלא!<br />
<br />
משה אוסף את העם ואת שבעים הזקנים כדברי ה'. על הזקנים נחה רוח ה' והם מתנבאים. שניים מהם אף מתעלים ונבואתם נמשכת גם לאחר שפוסקת מכל חבריהם. יהושע בן-נון תלמידו המובהק של משה, מקנא לרבו ומבקש לראות בשניים אלו מורדים, אך משה מרגיעו ומשבח את המעלה שזכו לה.<br />
<br />
בינתיים, כהבטחת ה', מציף את המחנה גל אדיר של עופות ממין שליו. הללו מגיעות גלים גלים מכיוון הים, מרחפות בגובה חזה האנשים – רק ליטול, לשחוט, לבשל ולאכול. וכך אוספים בני ישראל כמויות אגירות של בשר ואוכלים לשובע.<br />
<br />
אך עתה מגיע גם העונש: "הבשר עודנו בין שיניהם, טרם יכרת, ואף ה' חרה בעם. ויך ה' בעם מכה קשה מאוד".<br />
<br />
הנותרים מן המכה קוברים את אחיהם. על שם המאורע נקרא המקום קברות התאווה.<br />
<br />
בני ישראל ממשיכים במסעם וחונים במקום ושמו חצרות, אף הוא במדבר פארן.<br />
<br />
חטא לשון הרע ועונשו (יב, א-טז)<br />
<br />
מרים יודעת כי אחיה משה צדיק ומורם מעם. אך היא יודעת גם שבקדושתו פרש מאשתו ציפורה. הדבר אינו מוצא חן בעיניה, והיא מלינה על משה בפני אחיהם אהרון. הרי גם אנחנו קדושים, אומרת מרים לאהרון, ומדוע היה צריך משה לפרוש מאשתו?<br />
<br />
על רקע דברים אלו מעידה התורה על משה במילים שאין להם אח-ורע במקרא: "והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על-פני האדמה"!!!<br />
<br />
תגובת הקב"ה לא מאחרת לבוא: ללא הכנה מוקדמת, נקראים משה, אהרון ומרים לצאת ולהתייצב לפני אוהל מועד. ה' פונה אל מרים ואהרון ומשבח באופן בלתי רגיל את משה: "...בכל ביתי נאמן הוא", "פה אל פה אדבר עמו... ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה"?! <br />
<br />
ה' כועס עליהם, והשכינה מסתלקת בהעלות הענן מעל המשכן. התוצאה במיידית מחרון אף ה': מרים מגלה שלקתה בצרעת, עונש ללשון הרע.<br />
<br />
אהרון פונה אל משה ומבקש שיתפלל בעבור אחותם. משה נושא תפילה באומרו: "א-ל נא רפא נא לה". ה' עונה לתפילתו-בקשתו במין קל וחומר: "ואביה ירוק ירק בפניה, הלא תכלם שבעת ימים?... תיסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תיאסף". כלומר, אם בכעסו של אב לביתו ראוי שתהיה בהסגר שבעה ימים, על-אחת-כמה-וכמה כשמדובר בכעסו של הקב"ה.<br />
<br />
העם ממתין במקום החניה עד תום ימי הסגרה של מרים, ואחר-כך ממשיך במסעו במדבר פארן.<br />
<br />
(בפרשת בהעלותך (חומש במדבר) 136 פסוקים) <br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''אימרת הרבי + הרבי על הפרשה'''<br />
<br />
אמר הרבי ה'צמח צדק': יהודי המסייע לאחר בפרנסתו, אפילו בדבר קטן ופשוט, נפתחים בפניו כל שערי ההיכלות העליונים. <br />
<br />
בהעלותך את הנרות (במדבר ח,ב)<br />
<br />
פרשתנו נפתחת בציווי ה' אל אהרון הכוהן להדליק את המנורה בבית-המקדש. מנורת זהב זו מופיעה בהפטרה1 כמשל לעם-ישראל. נרותיה של המנורה מסמלים את הנשמה - "נר ה' נשמת אדם"2 - שבקרב כל יהודי. את ה'נרות' הללו צריכים להדליק - "בהעלותך את הנרות"3 - לעורר את הנשמה שבכל יהודי ולקרבו לאור התורה.<br />
<br />
על-פי משמעות רוחנית-סמלית זו, יכולים אנו לפרש גם את פרטי הדינים של הדלקת המנורה. ניטול לדוגמה שתי הלכות4. האחת - "הדלקה כשרה בזר". לאמור: גם מי שאינו כוהן רשאי להדליק את מנורת המקדש. ההלכה השנייה - הטבת הנרות והכנתם לקראת ההדלקה, חייבת להיעשות רק על-ידי כוהן ולא על ידי זר.<br />
<br />
כל אחד חייב<br />
<br />
ההלכה שההדלקה כשרה בזר רומזת, כי הפעילות ב'הדלקת' אור נשמתו של יהודי שני, אינה מוטלת על יחידי סגולה. זו זכותו וחובתו של כל יהודי לקרב את אחיו לאביהם שבשמים. המשנה אומרת5 לכל יהודי: "הוי מתלמידיו של אהרון... אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". מכאן, שכל יהודי יכול וצריך להשתדל לקרב את חברו, בדרכי נועם ובאהבה, לתורה ולמצוות.<br />
<br />
עם זאת אומרת התורה, ש"ההטבה", הכנת השמן והפתילה (לפני ההדלקה), יכולה להיעשות רק על ידי כוהן. משמעות הדבר היא, שאמנם כל אחד יכול לבצע את המלאכה של קירוב הזולת, אבל קביעת האמצעים - על כך לא יכול כל אחד להחליט, אלא רק הכוהן.<br />
<br />
לא דרכים אישיות<br />
<br />
עלול יהודי לחשוב, שהואיל והוא מצווה לקרב יהודים לתורה ולמצוות, יכול הוא להחליט בעצמו כיצד יעשה זאת. הוא יבחר לו דרכים משלו כדי לקרב אחרים ליהדות; 'יפרש' חלקים בתורה על-פי צורכי ה'קירוב'; ייתן לזולת דרך אישית בקיום המצוות.<br />
<br />
באה התורה ומזהירה: אסור לך להכין בעצמך את החומר להדלקה. אתה עצמך עלול לנקוט דרכים שירחיקו יהודי במקום לקרבו. היחיד שמסוגל להתוות דרך נכונה ואמיתית להארת נשמות העם היהודי, הוא הכוהן. הוא יתווה את הדרך, ואז תוכל בעצמך 'להדליק' את נשמת רעך.<br />
<br />
כוהן כצדיק<br />
<br />
הכוהן מתאפיין בכך, שאין לו נחלה משלו בארץ, אלא "ה' הוא נחלתו6". הרמב"ם7 מתאר את הכוהן כאיש "אשר נדבה רוחו... להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו". זהו הצדיק, שמובדל לחלוטין מארציות ומחומריות העולם, וכל מהותו היא הדבקות המוחלטת בה' ובעבודתו.<br />
<br />
איש אלוקים כזה - הוא לבדו מסוגל להכין את נר הנשמה. אחרי שהוא נותן את הדרך ואת הכללים - יכול כל יהודי לצעוד בנתיב סלול זה, ולהפיץ את מעיינות התורה והמצוות.<br />
<br />
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ב, עמ' 317)<br />
<br />
----------<br />
<br />
1) זכריה ד,ב.<br />
<br />
2) משלי כ,כז.<br />
<br />
3) במדבר ח,ב.<br />
<br />
4) ראה יומא כד,ב. רמב"ם הלכות ביאת המקדש פרק ט הלכה ז,ה.<br />
<br />
5) אבות פרק א משנה יב. וראה מפרשים שם.<br />
<br />
6) עקב י,ט. שופטים יח,ב.<br />
<br />
7) סוף הלכות שמיטה ויובל.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
<br />
<br />
*[http://chabad.co.il/ אתר הבית של חסידות חב"ד בישראל]<br />
<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he אתר 'חב"ד אינפו' - חדשות חב"ד]<br />
<br />
*[http://www.chabad.org.il/ אתר צעירי חב"ד]<br />
<br />
*[http://www.he.chabad.org/ אתר בית חב"ד]</div>HasidHabadhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:HasidHabad&diff=70540משתמש:HasidHabad2010-05-26T16:15:14Z<p>HasidHabad: </p>
<hr />
<div>{| style="margin-left:-6px"<br />
| valign=top width=50% | <br />
<br />
==='''ברוכים הבאים לדף המשתמש שלי'''!===<br />
<br />
<br />
<br />
<br /><br />
{{עמוד ראשי}}<br />
<br /><br />
:'''דפים כלליים:''' [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה|'''מיזמי חב"דפדיה''']] | [[מיוחד:Allpages|כל הערכים]] | [[:קטגוריה:פורטלים|כל הפורטלים]] | [[מיוחד:קטגוריות|כל הקטגוריות]] | [[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען|התוועדות חסידית]] | [[ארגז החול]] <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFFFE5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3><br />
{{השבוע בימי חב"ד}}<br />
|}<br />
<br />
| valign=top | <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#E5F2FF;" | <div align=center><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''התמונה השבועית'''</h3><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''דער וואכנשריפט בילד'''</h3><br />
<br />
{{תמונה עמוד ראשי}}<br />
<br />
*'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'''<br />
<br />
|- <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFF2E5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{היום יום}} <br />
|-<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFECB3;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{הידעת?}} <br />
|-<br />
|}<br />
<br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''הרבי מליובאוויטש - מלך המשיח'''<br />
<br />
''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30976 בשורה], [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=75&article=230 גאולה], [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=67&article=142 המשיח]''<br />
[[קובץ:הרבי שליטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מליובאוויטש]]<br />
<br />
הרבי מליובאוויטש הוא דמות מרתקת. לכאורה, רבי של חסידים, אבל השפעתו חרגה הרבה מעבר לגבולות חב"ד. אדמו"רים וגדולי-תורה העריצו אותו, מדינאים ואנשי צבא הוקסמו ממנו, נשיאים וראשי מדינות התכתבו איתו, אנשי מדע ואמנים נקשרו אליו, המוני יהודים, מכל עדה, חוג ואורח-חיים, ראו בו אישיות מיוחדת במינה.<br />
<br />
הרבי גילם שילוב מיוחד של תכונות, שכל אחת כשלעצמה ראויה להבלטה ולהערכה. גאון עצום בכל חלקי התורה, הוגה פורה שמגלה מעמקים חדשים באוצר המחשבה היהודית. איש משכיל ביותר, שמוכיח התמצאות בכל תחומי המדע המודרני. כושר מנהיגות נדיר, שמסוגל להפיק מרבבות בני-אדם את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. איש חזון, שיודע להעריך נכון תהליכים בחיי עם ועולם. אהבה עצומה לכל יהודי ויכולת להתמסר לבעיותיו הקטנות של האיש הפשוט. קסם אישי רב, נועם הליכות, הופעה מרשימה ביותר ועיניים חודרות-לב.<br />
<br />
אנשים בשיעור קומתו אינם קיימים בכל דור. הקב"ה שתל נשמה גדולה זו דווקא בדור המוכה שלאחר השואה, כדי שיוכל להתמודד מול אתגרי התקופה, ילבה מחדש את גחלת היהדות ויוביל עם עם ישראל והעולם כולו לגאולה הקרובה לבוא.<br />
<br />
דמותו הקורנת מוסיפה ללות את עם ישראל גם עכשיו. דרכו ומשנתו הרוחנית הן לפיד אש המאיר את דרכו, עד שנגשים יחדיו את היעד הנכסף - הגאולה האמתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו.<br />
<br />
<br />
'''פרשת השבוע - בהעלותך'''<br />
<br />
מנורת המשכן (ח, א-ד)<br />
<br />
אהרון מצווה להדליק בכל יום את מנורת הזהב שעמדה בהיכל המשכן. המנורה עשויה כולה זהב טהור, מקשה אחת, ללא חלקים מולחמים. שבעה קנים למנורה, ובהדלקתה פונים ששת נרותיה אל עבר הנר האמצעי העולה מגוף המנורה. הקב"ה פונה אל אהרון בלשון "בהעלותך את הנרות" ללמדו שבשעת ההדלקה עליו להמתין עד שהפתיל דולק כהלכה והשלהבת עולה מאליה.<br />
<br />
הכשרת הלויים לעבודתם (ח, ה-כו)<br />
<br />
הכשרת הלויים לעבודתם במשכן, דורשת אף היא הכנה ראויה והטהרות תחילה. הקב"ה מצווה על משה להזות על הלויים מי חטאת, לכבס את בגדיהם ולגלח את ראשם בתער. קורבנם יהיה פר לעולה ומנחתו סולת בלולה בשמן, ופר נוסף לחטאת. כיוון שהלויים נבחרו לעבודת הקודש חלף בכורי ישראל, על ישראל להתייצב בשעת הכשרת הלויים ולסמוך ידם עליהם. אהרון מצווה להניף את הלויים כתנופת קרובנות ומנחות, ואחר כך יסמכו הם את ידם על הפרים לפני הקרבתם. כך יובדלו הלויים מכלל ישראל להתקדש לעבודת המשכן.<br />
<br />
ה' מזכיר כי קדושת הלויים באה להחליף ולכפר על בני ישראל שנכשלו בעוון העגל. למעשה הבכורים שבישראל, הם שהיו אמורים להתקדש לעבודת ה' בהצלתם במכת הבוכות במצרים. <br />
<br />
פסח במדבר (ט, א-ה)<br />
<br />
שבועיים לאחר הקמת המשכן, והנה מלאה שנה לצאת בני ישראל ממצרים. הקב"ה מצווה את ישראל על-ידי משה לעשות לראשונה את קורבן הפסח – זכר ליציאת מצרים. עליהם לקיים את הסח על כל הלכותיו, כולל אכילת מצות וביעור חמץ. למעשה, הייתה זו הפעם היחידה בארבעים שנות שהותם במדבר שקיימו את מצוות הפסח. <br />
<br />
פסח שני (ט, ו-יד)<br />
<br />
קבוצת אנשים שהיו טמאים בזמן הקרבת הפסח, באו לפני משה ואהרון ובפיהם טענה: "למה נגרע לבלתי הקריב את קורבן ה' במועדו בתוך בני ישראל". אנשים אלו רצו לקיים את המצווה ככל בני ישראל, אך טומאתם מנעה מהם לקיימה. עתה טענו כי הם מופלים לרעה.<br />
<br />
משה שמע את טענתם וביקשם להמתין עד שישמע את דבר ה' בעניין.<br />
<br />
וכך, באופן חריג למדי נותן ה' בתורתו מצווה שלמעשה נוצרה תוך פניה ובקשה מיוחדת מבני ישראל. ואכן, ה' קובע מועד ב' להקרבת הפסח – "פסח שני": בי"ד בחודש אייר יוכל כל מי שלא הצליח להקריב קורבן פסח עקב טומאתו או היותו מחוץ לאזור המקדש, להקריב קורבן חלופי. לקורבן דינים זהים לדיני הפסח הראשון ואף אותו יש לאכול יחד עם מצה ומרור. אולם, אין צורך לבער או להרחיק את החמץ, אלא רק להימנע מאכילתו בזמן אכילת הקורבן. <br />
<br />
בהזדמנות זו ה' מזהיר כי מי שלא יקיים את מצוות הפסח במועדו שלא מסיבת אונס, דינו "כרת".<br />
<br />
הענן כאות למסעות בני ישראל (ט, טו-כג)<br />
<br />
מיום בו הוקם המשכן שרה עליו ענן השכינה, ומאז לעת ערב, היה עמוד הענן לעמוד אש המאיר את סביבתו. כאשר היה מתעלה עמוד הענן ומתייצב מעל מחנה יהודה, היה הדבר לסימן לכל בני ישראל כי הגיע העת לצאת למסע. וכך היה הענן ממתין לבני ישראל, לקול החצוצרות ולהכרזת משה: "קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך". אז היה הענן שט ובעקבותיו צועדים מחנה יהודה ויתר מחנות ישראל.<br />
<br />
גם החנייה נקבעה על פי אות הענן. בענן היה עוצר ובני ישראל חונים תחתיהם. אולם הענן לא היה חונה ושוכן עד שסיים העם להתארגן ומשה הכריז "שובה ה' רבבות אלפי ישראל".<br />
<br />
התורה מספרת כי לעיתים נמשכה חניית ישראל ליום או לימים ספורים ולעיתים נמשכה החנייה שנים. כל זאת על-פי אות הענן.<br />
<br />
חצוצרות הכסף של משה (י, א-י)<br />
<br />
ה' מצווה על משה לעשות שתי חצוצרות כסף, עשויות מקשת כסף אחת. חצוצרות אלו ישמשו את משה לאסוף את העם ואת הנשיאים או להודיע על יציאה למסע, כן ישמשו החצצורות לזיכרון לפני ה' שיושיע אותם מכל אויביהם במלחמות הארץ וביום שמחה וחג.<br />
<br />
וכך יהיו סדרי התקיעה בחצוצרות:<br />
<br />
- תקיעה בשתי החצוצרות – סימן להקבלת כל ישראל.<br />
<br />
- תקיעה בחצוצרה אחת – קריאה לנשיאי העדה בלבד.<br />
<br />
- תקיעה ותרועה ותקיעה בשתי החצוצרות – סימן יציאה למסע.<br />
<br />
התוקעים בחצוצרות יהיו הכוהנים.<br />
<br />
נוסעים ממדבר סיני (י, יא-כח)<br />
<br />
כזכור, בראש חודש סיוון, כחודש וחצי לאחר צאתם ממצרים, הגיעו בני ישראל למדבר סיני. כמעט שנה עברה, והם הספיקו לקבל את התורה, לחטוא בחטא העגל ולהתכפר, להקים את המשכן ולקיים את מצוות הפסח ואף את פסח-שני. עתה בכ' באייר בשנה השנייה לצאתם ממצרים, מתעלה הענן ובני ישראל יוצאים למסע שמסתיים בשכון הענן במדבר פארן.<br />
<br />
התורה מתארת את תהליך היציאה למסע על-פי כל הכללים שלמדנו בפרשיות במדבר, נשוא ובפרשתנו:<br />
<br />
1. סימני המסע – העלות הענן ותקיעת החצוצרות.<br />
<br />
2. ראשונים מתחילים לנוע בני שבט יהודה והשבטים החונים איתם יששכר וזבולון – דגל מחנה יהודה.<br />
<br />
3. באותה עת נכנסים אהרון ובניו הכוהנים, מכסים את כלי המשכן הקדושים ומכינים אותם למסע.<br />
<br />
4. בני גרשון ומררי הלויים, מפרקים את המשכן ומעמיסים אותו על העגלות. כל משפחה נושאת את חלקי המשכן המוטלים עליה (פרשות במדבר ונשוא). <br />
<br />
5. דגל מחנה ראובן הכולל גם את השבטים שמעון וגד, יוצא בעקבות מחנה יהודה.<br />
<br />
6. בני קהת, משפחת הלויים הממונה על משא כלי הקודש, נוטלים את המזבח, המנורה, השולחן וארון העדות ויוצאים אף הם למסע.<br />
<br />
7. עתה יוצא דגל מחנה אפרים הכולל גם את השבטים מנשה ובנימין.<br />
<br />
8. מאסף לכל המחנות נוסע מחנה בני דן הכולל גם את השבטים אשר ונפתלי. <br />
<br />
בחניית בני ישראל על-פי סימן הענן, מקדימים ובאים בני גרשון ומררי, שכזכור יצאו לפני בני קהת, ומקימים את המשכן. וכך עד בואם של הקהתים עומד המשכן מוכן על תילו, ובני קהת מכניסים את הכלים לתוך הקודש.<br />
<br />
יתרו נוסע עם ישראל (י, כט-לב)<br />
<br />
ערב הנסיעה מהר סיני, פונה משה אל חותנו שהגיע בשעתו אל ישראל המדברה, ומבקש ממנו להמשיך איתם בדרכם אל ארץ ישראל. יתרו משיב כי הוא מתכנן לנסוע אל ארצו-מולדתו. אך משה מפציר בו להצטרף, שכן היה לאחד מהם בשבתו איתם ובראותו את הניסים והנפלאות שעשה ה' עם בני ישראל.<br />
<br />
ויסעו ויחנו (י, לג-לד)<br />
<br />
התורה שבה אל סיפור המסע מהר סיני, "דרך שלושת ימים", לשון על-פיה ניתן להבין כי למרות שכך היה אורכה של הדרך, עשו אותה ישראל בחסדי ה' במשך יום אחד. לפני העם נוסע ארון ברית ה' – הוא הארון שהכין משה לקראת קבלת התורה ובו הונחו שברי לוחות הברית הראשונים. הארון מקדים את בני ישראל, תר אחר מקום מתאים לחניה ומכשיר את השטח לקראת בואם. גם הענן הולך עם בני ישראל, מגן עליהם מכל עבר ומכשיר את הדרך לפניהם. <br />
<br />
כפי שכבר תארנו קודם, מכריז משה בנסוע הארון: "קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך" ובנוח הארון הוא מכריז: "שובה ה' רבבות אלפי ישראל".<br />
<br />
חטא המתאוננים (יא, א-ג)<br />
<br />
קבוצת אנשים רעים מתוך העם החלו בהטחת האשמות כלפי משה. לא דברים של ממש אלא הקנטה שמטרתה הצדקה לסור מעל דרך ה'. בדבריהם טענו על טורח הדרך וקשייה. דברי החוטאים הכעיסו את ה' ואש החלה בוערת ומכלה בחוטאים. העם פונה אל משה בזעקה, ומשה, אוהב כל ישראל, פותח בדברי תפילה כלפי שמים. תפילתו נענית והאש שוקעת. על שם המאורע נקרא המקום תבערה.<br />
<br />
פרשת קברות התאווה (יא, ד-לה)<br />
<br />
ושוב יש מי שמחפשים סיבות לתלונות. האספסוף, אותו ערב-רב שנאסף אל בני ישראל ביציאתם ממצרים, אינם מרוצים מהמן הפלאי שיורד בכל יום וטעמו כה נפלא. בשר הם רוצים. אומנם, עדרי בהמות לישראל ובוודאי אפשר לשחוט מהם ולאכול, אך לאספסוף יש עניין להתאונן וכך הם עושים, ומסיתים אחריהם גם את בני ישראל.<br />
<br />
משה שומע את בכי העם וחש את כעסו של הקב"ה. הוא פונה אל ה' בטענה: "למה הרעות לעבדך... לשום את כל משא העם הזה עלי. האנוכי הריתי את כל העם הזה, אם אנוכי ילידתיהו...מאין לי בשר לתת לכל העם הזה...?! לא אוכל לבדי לשאת את כל העם הזה...!<br />
<br />
הקב"ה שומע אל משה ומצווה עליו בתגובה לאסוף שבעים מזקני העם ולהתייצב איתם סמוך לאוהל מועד לעיני כל ישראל. לשם, אומר הקב"ה, אבוא אני, ואאציל מן הרוח אשר עליך על אותם זקנים. מעתה יהיו הם לצידך ויעזרו במשא טורח העם.<br />
<br />
ובאשר לתלונות העם, ממשיך ה' בדבריו אל משה, הכן אותם וקדש אותם לקראת מחר. אני אתן להם בשר, לא ליום ולא ליומיים. במשך חודש ימים אאכיל אותם בשר עד שיהיה להם לזרא.<br />
<br />
משה שיודע כי כלתה הרעה אל החוטאים והם עומדים למות בחטאם, מקשה כלפי שמים: מדוע יש להאכילם בשר אם ממילא נגזר דינם למיתה?! אולם ה' מודיע כי כך יעשה, כדי שלא יתפרש כאילו קצרה יד ה' מלתת להם בשר – העונש יגיע אך בקשתם תתמלא!<br />
<br />
משה אוסף את העם ואת שבעים הזקנים כדברי ה'. על הזקנים נחה רוח ה' והם מתנבאים. שניים מהם אף מתעלים ונבואתם נמשכת גם לאחר שפוסקת מכל חבריהם. יהושע בן-נון תלמידו המובהק של משה, מקנא לרבו ומבקש לראות בשניים אלו מורדים, אך משה מרגיעו ומשבח את המעלה שזכו לה.<br />
<br />
בינתיים, כהבטחת ה', מציף את המחנה גל אדיר של עופות ממין שליו. הללו מגיעות גלים גלים מכיוון הים, מרחפות בגובה חזה האנשים – רק ליטול, לשחוט, לבשל ולאכול. וכך אוספים בני ישראל כמויות אגירות של בשר ואוכלים לשובע.<br />
<br />
אך עתה מגיע גם העונש: "הבשר עודנו בין שיניהם, טרם יכרת, ואף ה' חרה בעם. ויך ה' בעם מכה קשה מאוד".<br />
<br />
הנותרים מן המכה קוברים את אחיהם. על שם המאורע נקרא המקום קברות התאווה.<br />
<br />
בני ישראל ממשיכים במסעם וחונים במקום ושמו חצרות, אף הוא במדבר פארן.<br />
<br />
חטא לשון הרע ועונשו (יב, א-טז)<br />
<br />
מרים יודעת כי אחיה משה צדיק ומורם מעם. אך היא יודעת גם שבקדושתו פרש מאשתו ציפורה. הדבר אינו מוצא חן בעיניה, והיא מלינה על משה בפני אחיהם אהרון. הרי גם אנחנו קדושים, אומרת מרים לאהרון, ומדוע היה צריך משה לפרוש מאשתו?<br />
<br />
על רקע דברים אלו מעידה התורה על משה במילים שאין להם אח-ורע במקרא: "והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על-פני האדמה"!!!<br />
<br />
תגובת הקב"ה לא מאחרת לבוא: ללא הכנה מוקדמת, נקראים משה, אהרון ומרים לצאת ולהתייצב לפני אוהל מועד. ה' פונה אל מרים ואהרון ומשבח באופן בלתי רגיל את משה: "...בכל ביתי נאמן הוא", "פה אל פה אדבר עמו... ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה"?! <br />
<br />
ה' כועס עליהם, והשכינה מסתלקת בהעלות הענן מעל המשכן. התוצאה במיידית מחרון אף ה': מרים מגלה שלקתה בצרעת, עונש ללשון הרע.<br />
<br />
אהרון פונה אל משה ומבקש שיתפלל בעבור אחותם. משה נושא תפילה באומרו: "א-ל נא רפא נא לה". ה' עונה לתפילתו-בקשתו במין קל וחומר: "ואביה ירוק ירק בפניה, הלא תכלם שבעת ימים?... תיסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תיאסף". כלומר, אם בכעסו של אב לביתו ראוי שתהיה בהסגר שבעה ימים, על-אחת-כמה-וכמה כשמדובר בכעסו של הקב"ה.<br />
<br />
העם ממתין במקום החניה עד תום ימי הסגרה של מרים, ואחר-כך ממשיך במסעו במדבר פארן.<br />
<br />
(בפרשת בהעלותך (חומש במדבר) 136 פסוקים) <br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''אימרת הרבי + הרבי על הפרשה'''<br />
<br />
אמר הרבי ה'צמח צדק': יהודי המסייע לאחר בפרנסתו, אפילו בדבר קטן ופשוט, נפתחים בפניו כל שערי ההיכלות העליונים. <br />
<br />
בהעלותך את הנרות (במדבר ח,ב)<br />
<br />
פרשתנו נפתחת בציווי ה' אל אהרון הכוהן להדליק את המנורה בבית-המקדש. מנורת זהב זו מופיעה בהפטרה1 כמשל לעם-ישראל. נרותיה של המנורה מסמלים את הנשמה - "נר ה' נשמת אדם"2 - שבקרב כל יהודי. את ה'נרות' הללו צריכים להדליק - "בהעלותך את הנרות"3 - לעורר את הנשמה שבכל יהודי ולקרבו לאור התורה.<br />
<br />
על-פי משמעות רוחנית-סמלית זו, יכולים אנו לפרש גם את פרטי הדינים של הדלקת המנורה. ניטול לדוגמה שתי הלכות4. האחת - "הדלקה כשרה בזר". לאמור: גם מי שאינו כוהן רשאי להדליק את מנורת המקדש. ההלכה השנייה - הטבת הנרות והכנתם לקראת ההדלקה, חייבת להיעשות רק על-ידי כוהן ולא על ידי זר.<br />
<br />
כל אחד חייב<br />
<br />
ההלכה שההדלקה כשרה בזר רומזת, כי הפעילות ב'הדלקת' אור נשמתו של יהודי שני, אינה מוטלת על יחידי סגולה. זו זכותו וחובתו של כל יהודי לקרב את אחיו לאביהם שבשמים. המשנה אומרת5 לכל יהודי: "הוי מתלמידיו של אהרון... אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". מכאן, שכל יהודי יכול וצריך להשתדל לקרב את חברו, בדרכי נועם ובאהבה, לתורה ולמצוות.<br />
<br />
עם זאת אומרת התורה, ש"ההטבה", הכנת השמן והפתילה (לפני ההדלקה), יכולה להיעשות רק על ידי כוהן. משמעות הדבר היא, שאמנם כל אחד יכול לבצע את המלאכה של קירוב הזולת, אבל קביעת האמצעים - על כך לא יכול כל אחד להחליט, אלא רק הכוהן.<br />
<br />
לא דרכים אישיות<br />
<br />
עלול יהודי לחשוב, שהואיל והוא מצווה לקרב יהודים לתורה ולמצוות, יכול הוא להחליט בעצמו כיצד יעשה זאת. הוא יבחר לו דרכים משלו כדי לקרב אחרים ליהדות; 'יפרש' חלקים בתורה על-פי צורכי ה'קירוב'; ייתן לזולת דרך אישית בקיום המצוות.<br />
<br />
באה התורה ומזהירה: אסור לך להכין בעצמך את החומר להדלקה. אתה עצמך עלול לנקוט דרכים שירחיקו יהודי במקום לקרבו. היחיד שמסוגל להתוות דרך נכונה ואמיתית להארת נשמות העם היהודי, הוא הכוהן. הוא יתווה את הדרך, ואז תוכל בעצמך 'להדליק' את נשמת רעך.<br />
<br />
כוהן כצדיק<br />
<br />
הכוהן מתאפיין בכך, שאין לו נחלה משלו בארץ, אלא "ה' הוא נחלתו6". הרמב"ם7 מתאר את הכוהן כאיש "אשר נדבה רוחו... להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו". זהו הצדיק, שמובדל לחלוטין מארציות ומחומריות העולם, וכל מהותו היא הדבקות המוחלטת בה' ובעבודתו.<br />
<br />
איש אלוקים כזה - הוא לבדו מסוגל להכין את נר הנשמה. אחרי שהוא נותן את הדרך ואת הכללים - יכול כל יהודי לצעוד בנתיב סלול זה, ולהפיץ את מעיינות התורה והמצוות.<br />
<br />
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ב, עמ' 317)<br />
<br />
----------<br />
<br />
1) זכריה ד,ב.<br />
<br />
2) משלי כ,כז.<br />
<br />
3) במדבר ח,ב.<br />
<br />
4) ראה יומא כד,ב. רמב"ם הלכות ביאת המקדש פרק ט הלכה ז,ה.<br />
<br />
5) אבות פרק א משנה יב. וראה מפרשים שם.<br />
<br />
6) עקב י,ט. שופטים יח,ב.<br />
<br />
7) סוף הלכות שמיטה ויובל.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
== א לינקס ==<br />
<br />
<br />
<br />
*[http://chabad.co.il/ אתר הבית של חסידות חב"ד בישראל]<br />
<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he אתר 'חב"ד אינפו' - חדשות חב"ד]<br />
<br />
*[http://www.chabad.org.il/ אתר צעירי חב"ד]<br />
<br />
*[http://www.he.chabad.org/ אתר בית חב"ד]</div>HasidHabadhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:HasidHabad&diff=70535שיחת משתמש:HasidHabad2010-05-26T16:12:23Z<p>HasidHabad: </p>
<hr />
<div>{{בה}}.<br />
<br />
<br />
== שם המשתמש ==<br />
שלום עליך. אני מקווה שתהנה מהשהות ב[[חב"דפדיה]], שמלבד היותה אנציקלופדיה, היא משמשת גם כבית חם לכל יהודי בחושך של ה[[קליפות|אינטרנט]].<br />
<br />
הייתי מציע לך לשנות את שם המשתמש שלך מבעוד מועד לשם עברי, כדי שיהיה קל להקליד אותו בתיבת החיפוש. תודה. מוטב שתשנה עכשיו בתחילת עבודתך כאן, כדי שכל העריכות שלך אח"כ יהיו רשומים על שם המשתמש העתידי שלך. <br />
<br />
ייעך האף זייער שטארק אז היר קענט אויך אידיש, וויל ייעך אליין קען אידיש נאר און רעדן, אבער נישט און שרייבן אזוי גוט --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ח' בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 02:58, 21 במאי 2010 (UTC)<br />
<br />
== אידיש ==<br />
<br />
כל הכבוד על שפת האידיש, אך דומני שאין זה האידיש החב"דית, אלא זה האוטומטי של גוגל.. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 09:56, 21 במאי 2010 (UTC)</div>HasidHabadhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:HasidHabad&diff=70534שיחת משתמש:HasidHabad2010-05-26T16:12:06Z<p>HasidHabad: </p>
<hr />
<div>{{בה}}.<br />
<br />
<br />
--[[משתמש:HasidHabad|HasidHabad]] 13:37, 19 במאי 2010 (UTC)<br />
== שם המשתמש ==<br />
שלום עליך. אני מקווה שתהנה מהשהות ב[[חב"דפדיה]], שמלבד היותה אנציקלופדיה, היא משמשת גם כבית חם לכל יהודי בחושך של ה[[קליפות|אינטרנט]].<br />
<br />
הייתי מציע לך לשנות את שם המשתמש שלך מבעוד מועד לשם עברי, כדי שיהיה קל להקליד אותו בתיבת החיפוש. תודה. מוטב שתשנה עכשיו בתחילת עבודתך כאן, כדי שכל העריכות שלך אח"כ יהיו רשומים על שם המשתמש העתידי שלך. <br />
<br />
ייעך האף זייער שטארק אז היר קענט אויך אידיש, וויל ייעך אליין קען אידיש נאר און רעדן, אבער נישט און שרייבן אזוי גוט --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ח' בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 02:58, 21 במאי 2010 (UTC)<br />
<br />
== אידיש ==<br />
<br />
כל הכבוד על שפת האידיש, אך דומני שאין זה האידיש החב"דית, אלא זה האוטומטי של גוגל.. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 09:56, 21 במאי 2010 (UTC)</div>HasidHabadhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:HasidHabad&diff=70533משתמש:HasidHabad2010-05-26T16:11:02Z<p>HasidHabad: </p>
<hr />
<div>{| style="margin-left:-6px"<br />
| valign=top width=50% | <br />
<br />
==='''ברוכים הבאים לדף המשתמש שלי'''!===<br />
<br />
<br />
<br />
<br /><br />
{{עמוד ראשי}}<br />
<br /><br />
:'''דפים כלליים:''' [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה|'''מיזמי חב"דפדיה''']] | [[מיוחד:Allpages|כל הערכים]] | [[:קטגוריה:פורטלים|כל הפורטלים]] | [[מיוחד:קטגוריות|כל הקטגוריות]] | [[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען|התוועדות חסידית]] | [[ארגז החול]] <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFFFE5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3><br />
{{השבוע בימי חב"ד}}<br />
|}<br />
<br />
| valign=top | <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#E5F2FF;" | <div align=center><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''התמונה השבועית'''</h3><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''דער וואכנשריפט בילד'''</h3><br />
<br />
{{תמונה עמוד ראשי}}<br />
<br />
*'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'''<br />
<br />
|- <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFF2E5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{היום יום}} <br />
|-<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFECB3;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{הידעת?}} <br />
|-<br />
|}<br />
<br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''הרבי מליובאוויטש - מלך המשיח'''<br />
<br />
''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30976 בשורה], [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=75&article=230 גאולה], [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=67&article=142 המשיח]''<br />
[[קובץ:הרבי שליטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מליובאוויטש]]<br />
<br />
הרבי מליובאוויטש הוא דמות מרתקת. לכאורה, רבי של חסידים, אבל השפעתו חרגה הרבה מעבר לגבולות חב"ד. אדמו"רים וגדולי-תורה העריצו אותו, מדינאים ואנשי צבא הוקסמו ממנו, נשיאים וראשי מדינות התכתבו איתו, אנשי מדע ואמנים נקשרו אליו, המוני יהודים, מכל עדה, חוג ואורח-חיים, ראו בו אישיות מיוחדת במינה.<br />
<br />
הרבי גילם שילוב מיוחד של תכונות, שכל אחת כשלעצמה ראויה להבלטה ולהערכה. גאון עצום בכל חלקי התורה, הוגה פורה שמגלה מעמקים חדשים באוצר המחשבה היהודית. איש משכיל ביותר, שמוכיח התמצאות בכל תחומי המדע המודרני. כושר מנהיגות נדיר, שמסוגל להפיק מרבבות בני-אדם את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. איש חזון, שיודע להעריך נכון תהליכים בחיי עם ועולם. אהבה עצומה לכל יהודי ויכולת להתמסר לבעיותיו הקטנות של האיש הפשוט. קסם אישי רב, נועם הליכות, הופעה מרשימה ביותר ועיניים חודרות-לב.<br />
<br />
אנשים בשיעור קומתו אינם קיימים בכל דור. הקב"ה שתל נשמה גדולה זו דווקא בדור המוכה שלאחר השואה, כדי שיוכל להתמודד מול אתגרי התקופה, ילבה מחדש את גחלת היהדות ויוביל עם עם ישראל והעולם כולו לגאולה הקרובה לבוא.<br />
<br />
דמותו הקורנת מוסיפה ללות את עם ישראל גם עכשיו. דרכו ומשנתו הרוחנית הן לפיד אש המאיר את דרכו, עד שנגשים יחדיו את היעד הנכסף - הגאולה האמתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו.<br />
<br />
<br />
'''פרשת השבוע - בהעלותך'''<br />
<br />
מנורת המשכן (ח, א-ד)<br />
<br />
אהרון מצווה להדליק בכל יום את מנורת הזהב שעמדה בהיכל המשכן. המנורה עשויה כולה זהב טהור, מקשה אחת, ללא חלקים מולחמים. שבעה קנים למנורה, ובהדלקתה פונים ששת נרותיה אל עבר הנר האמצעי העולה מגוף המנורה. הקב"ה פונה אל אהרון בלשון "בהעלותך את הנרות" ללמדו שבשעת ההדלקה עליו להמתין עד שהפתיל דולק כהלכה והשלהבת עולה מאליה.<br />
<br />
הכשרת הלויים לעבודתם (ח, ה-כו)<br />
<br />
הכשרת הלויים לעבודתם במשכן, דורשת אף היא הכנה ראויה והטהרות תחילה. הקב"ה מצווה על משה להזות על הלויים מי חטאת, לכבס את בגדיהם ולגלח את ראשם בתער. קורבנם יהיה פר לעולה ומנחתו סולת בלולה בשמן, ופר נוסף לחטאת. כיוון שהלויים נבחרו לעבודת הקודש חלף בכורי ישראל, על ישראל להתייצב בשעת הכשרת הלויים ולסמוך ידם עליהם. אהרון מצווה להניף את הלויים כתנופת קרובנות ומנחות, ואחר כך יסמכו הם את ידם על הפרים לפני הקרבתם. כך יובדלו הלויים מכלל ישראל להתקדש לעבודת המשכן.<br />
<br />
ה' מזכיר כי קדושת הלויים באה להחליף ולכפר על בני ישראל שנכשלו בעוון העגל. למעשה הבכורים שבישראל, הם שהיו אמורים להתקדש לעבודת ה' בהצלתם במכת הבוכות במצרים. <br />
<br />
פסח במדבר (ט, א-ה)<br />
<br />
שבועיים לאחר הקמת המשכן, והנה מלאה שנה לצאת בני ישראל ממצרים. הקב"ה מצווה את ישראל על-ידי משה לעשות לראשונה את קורבן הפסח – זכר ליציאת מצרים. עליהם לקיים את הסח על כל הלכותיו, כולל אכילת מצות וביעור חמץ. למעשה, הייתה זו הפעם היחידה בארבעים שנות שהותם במדבר שקיימו את מצוות הפסח. <br />
<br />
פסח שני (ט, ו-יד)<br />
<br />
קבוצת אנשים שהיו טמאים בזמן הקרבת הפסח, באו לפני משה ואהרון ובפיהם טענה: "למה נגרע לבלתי הקריב את קורבן ה' במועדו בתוך בני ישראל". אנשים אלו רצו לקיים את המצווה ככל בני ישראל, אך טומאתם מנעה מהם לקיימה. עתה טענו כי הם מופלים לרעה.<br />
<br />
משה שמע את טענתם וביקשם להמתין עד שישמע את דבר ה' בעניין.<br />
<br />
וכך, באופן חריג למדי נותן ה' בתורתו מצווה שלמעשה נוצרה תוך פניה ובקשה מיוחדת מבני ישראל. ואכן, ה' קובע מועד ב' להקרבת הפסח – "פסח שני": בי"ד בחודש אייר יוכל כל מי שלא הצליח להקריב קורבן פסח עקב טומאתו או היותו מחוץ לאזור המקדש, להקריב קורבן חלופי. לקורבן דינים זהים לדיני הפסח הראשון ואף אותו יש לאכול יחד עם מצה ומרור. אולם, אין צורך לבער או להרחיק את החמץ, אלא רק להימנע מאכילתו בזמן אכילת הקורבן. <br />
<br />
בהזדמנות זו ה' מזהיר כי מי שלא יקיים את מצוות הפסח במועדו שלא מסיבת אונס, דינו "כרת".<br />
<br />
הענן כאות למסעות בני ישראל (ט, טו-כג)<br />
<br />
מיום בו הוקם המשכן שרה עליו ענן השכינה, ומאז לעת ערב, היה עמוד הענן לעמוד אש המאיר את סביבתו. כאשר היה מתעלה עמוד הענן ומתייצב מעל מחנה יהודה, היה הדבר לסימן לכל בני ישראל כי הגיע העת לצאת למסע. וכך היה הענן ממתין לבני ישראל, לקול החצוצרות ולהכרזת משה: "קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך". אז היה הענן שט ובעקבותיו צועדים מחנה יהודה ויתר מחנות ישראל.<br />
<br />
גם החנייה נקבעה על פי אות הענן. בענן היה עוצר ובני ישראל חונים תחתיהם. אולם הענן לא היה חונה ושוכן עד שסיים העם להתארגן ומשה הכריז "שובה ה' רבבות אלפי ישראל".<br />
<br />
התורה מספרת כי לעיתים נמשכה חניית ישראל ליום או לימים ספורים ולעיתים נמשכה החנייה שנים. כל זאת על-פי אות הענן.<br />
<br />
חצוצרות הכסף של משה (י, א-י)<br />
<br />
ה' מצווה על משה לעשות שתי חצוצרות כסף, עשויות מקשת כסף אחת. חצוצרות אלו ישמשו את משה לאסוף את העם ואת הנשיאים או להודיע על יציאה למסע, כן ישמשו החצצורות לזיכרון לפני ה' שיושיע אותם מכל אויביהם במלחמות הארץ וביום שמחה וחג.<br />
<br />
וכך יהיו סדרי התקיעה בחצוצרות:<br />
<br />
- תקיעה בשתי החצוצרות – סימן להקבלת כל ישראל.<br />
<br />
- תקיעה בחצוצרה אחת – קריאה לנשיאי העדה בלבד.<br />
<br />
- תקיעה ותרועה ותקיעה בשתי החצוצרות – סימן יציאה למסע.<br />
<br />
התוקעים בחצוצרות יהיו הכוהנים.<br />
<br />
נוסעים ממדבר סיני (י, יא-כח)<br />
<br />
כזכור, בראש חודש סיוון, כחודש וחצי לאחר צאתם ממצרים, הגיעו בני ישראל למדבר סיני. כמעט שנה עברה, והם הספיקו לקבל את התורה, לחטוא בחטא העגל ולהתכפר, להקים את המשכן ולקיים את מצוות הפסח ואף את פסח-שני. עתה בכ' באייר בשנה השנייה לצאתם ממצרים, מתעלה הענן ובני ישראל יוצאים למסע שמסתיים בשכון הענן במדבר פארן.<br />
<br />
התורה מתארת את תהליך היציאה למסע על-פי כל הכללים שלמדנו בפרשיות במדבר, נשוא ובפרשתנו:<br />
<br />
1. סימני המסע – העלות הענן ותקיעת החצוצרות.<br />
<br />
2. ראשונים מתחילים לנוע בני שבט יהודה והשבטים החונים איתם יששכר וזבולון – דגל מחנה יהודה.<br />
<br />
3. באותה עת נכנסים אהרון ובניו הכוהנים, מכסים את כלי המשכן הקדושים ומכינים אותם למסע.<br />
<br />
4. בני גרשון ומררי הלויים, מפרקים את המשכן ומעמיסים אותו על העגלות. כל משפחה נושאת את חלקי המשכן המוטלים עליה (פרשות במדבר ונשוא). <br />
<br />
5. דגל מחנה ראובן הכולל גם את השבטים שמעון וגד, יוצא בעקבות מחנה יהודה.<br />
<br />
6. בני קהת, משפחת הלויים הממונה על משא כלי הקודש, נוטלים את המזבח, המנורה, השולחן וארון העדות ויוצאים אף הם למסע.<br />
<br />
7. עתה יוצא דגל מחנה אפרים הכולל גם את השבטים מנשה ובנימין.<br />
<br />
8. מאסף לכל המחנות נוסע מחנה בני דן הכולל גם את השבטים אשר ונפתלי. <br />
<br />
בחניית בני ישראל על-פי סימן הענן, מקדימים ובאים בני גרשון ומררי, שכזכור יצאו לפני בני קהת, ומקימים את המשכן. וכך עד בואם של הקהתים עומד המשכן מוכן על תילו, ובני קהת מכניסים את הכלים לתוך הקודש.<br />
<br />
יתרו נוסע עם ישראל (י, כט-לב)<br />
<br />
ערב הנסיעה מהר סיני, פונה משה אל חותנו שהגיע בשעתו אל ישראל המדברה, ומבקש ממנו להמשיך איתם בדרכם אל ארץ ישראל. יתרו משיב כי הוא מתכנן לנסוע אל ארצו-מולדתו. אך משה מפציר בו להצטרף, שכן היה לאחד מהם בשבתו איתם ובראותו את הניסים והנפלאות שעשה ה' עם בני ישראל.<br />
<br />
ויסעו ויחנו (י, לג-לד)<br />
<br />
התורה שבה אל סיפור המסע מהר סיני, "דרך שלושת ימים", לשון על-פיה ניתן להבין כי למרות שכך היה אורכה של הדרך, עשו אותה ישראל בחסדי ה' במשך יום אחד. לפני העם נוסע ארון ברית ה' – הוא הארון שהכין משה לקראת קבלת התורה ובו הונחו שברי לוחות הברית הראשונים. הארון מקדים את בני ישראל, תר אחר מקום מתאים לחניה ומכשיר את השטח לקראת בואם. גם הענן הולך עם בני ישראל, מגן עליהם מכל עבר ומכשיר את הדרך לפניהם. <br />
<br />
כפי שכבר תארנו קודם, מכריז משה בנסוע הארון: "קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך" ובנוח הארון הוא מכריז: "שובה ה' רבבות אלפי ישראל".<br />
<br />
חטא המתאוננים (יא, א-ג)<br />
<br />
קבוצת אנשים רעים מתוך העם החלו בהטחת האשמות כלפי משה. לא דברים של ממש אלא הקנטה שמטרתה הצדקה לסור מעל דרך ה'. בדבריהם טענו על טורח הדרך וקשייה. דברי החוטאים הכעיסו את ה' ואש החלה בוערת ומכלה בחוטאים. העם פונה אל משה בזעקה, ומשה, אוהב כל ישראל, פותח בדברי תפילה כלפי שמים. תפילתו נענית והאש שוקעת. על שם המאורע נקרא המקום תבערה.<br />
<br />
פרשת קברות התאווה (יא, ד-לה)<br />
<br />
ושוב יש מי שמחפשים סיבות לתלונות. האספסוף, אותו ערב-רב שנאסף אל בני ישראל ביציאתם ממצרים, אינם מרוצים מהמן הפלאי שיורד בכל יום וטעמו כה נפלא. בשר הם רוצים. אומנם, עדרי בהמות לישראל ובוודאי אפשר לשחוט מהם ולאכול, אך לאספסוף יש עניין להתאונן וכך הם עושים, ומסיתים אחריהם גם את בני ישראל.<br />
<br />
משה שומע את בכי העם וחש את כעסו של הקב"ה. הוא פונה אל ה' בטענה: "למה הרעות לעבדך... לשום את כל משא העם הזה עלי. האנוכי הריתי את כל העם הזה, אם אנוכי ילידתיהו...מאין לי בשר לתת לכל העם הזה...?! לא אוכל לבדי לשאת את כל העם הזה...!<br />
<br />
הקב"ה שומע אל משה ומצווה עליו בתגובה לאסוף שבעים מזקני העם ולהתייצב איתם סמוך לאוהל מועד לעיני כל ישראל. לשם, אומר הקב"ה, אבוא אני, ואאציל מן הרוח אשר עליך על אותם זקנים. מעתה יהיו הם לצידך ויעזרו במשא טורח העם.<br />
<br />
ובאשר לתלונות העם, ממשיך ה' בדבריו אל משה, הכן אותם וקדש אותם לקראת מחר. אני אתן להם בשר, לא ליום ולא ליומיים. במשך חודש ימים אאכיל אותם בשר עד שיהיה להם לזרא.<br />
<br />
משה שיודע כי כלתה הרעה אל החוטאים והם עומדים למות בחטאם, מקשה כלפי שמים: מדוע יש להאכילם בשר אם ממילא נגזר דינם למיתה?! אולם ה' מודיע כי כך יעשה, כדי שלא יתפרש כאילו קצרה יד ה' מלתת להם בשר – העונש יגיע אך בקשתם תתמלא!<br />
<br />
משה אוסף את העם ואת שבעים הזקנים כדברי ה'. על הזקנים נחה רוח ה' והם מתנבאים. שניים מהם אף מתעלים ונבואתם נמשכת גם לאחר שפוסקת מכל חבריהם. יהושע בן-נון תלמידו המובהק של משה, מקנא לרבו ומבקש לראות בשניים אלו מורדים, אך משה מרגיעו ומשבח את המעלה שזכו לה.<br />
<br />
בינתיים, כהבטחת ה', מציף את המחנה גל אדיר של עופות ממין שליו. הללו מגיעות גלים גלים מכיוון הים, מרחפות בגובה חזה האנשים – רק ליטול, לשחוט, לבשל ולאכול. וכך אוספים בני ישראל כמויות אגירות של בשר ואוכלים לשובע.<br />
<br />
אך עתה מגיע גם העונש: "הבשר עודנו בין שיניהם, טרם יכרת, ואף ה' חרה בעם. ויך ה' בעם מכה קשה מאוד".<br />
<br />
הנותרים מן המכה קוברים את אחיהם. על שם המאורע נקרא המקום קברות התאווה.<br />
<br />
בני ישראל ממשיכים במסעם וחונים במקום ושמו חצרות, אף הוא במדבר פארן.<br />
<br />
חטא לשון הרע ועונשו (יב, א-טז)<br />
<br />
מרים יודעת כי אחיה משה צדיק ומורם מעם. אך היא יודעת גם שבקדושתו פרש מאשתו ציפורה. הדבר אינו מוצא חן בעיניה, והיא מלינה על משה בפני אחיהם אהרון. הרי גם אנחנו קדושים, אומרת מרים לאהרון, ומדוע היה צריך משה לפרוש מאשתו?<br />
<br />
על רקע דברים אלו מעידה התורה על משה במילים שאין להם אח-ורע במקרא: "והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על-פני האדמה"!!!<br />
<br />
תגובת הקב"ה לא מאחרת לבוא: ללא הכנה מוקדמת, נקראים משה, אהרון ומרים לצאת ולהתייצב לפני אוהל מועד. ה' פונה אל מרים ואהרון ומשבח באופן בלתי רגיל את משה: "...בכל ביתי נאמן הוא", "פה אל פה אדבר עמו... ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה"?! <br />
<br />
ה' כועס עליהם, והשכינה מסתלקת בהעלות הענן מעל המשכן. התוצאה במיידית מחרון אף ה': מרים מגלה שלקתה בצרעת, עונש ללשון הרע.<br />
<br />
אהרון פונה אל משה ומבקש שיתפלל בעבור אחותם. משה נושא תפילה באומרו: "א-ל נא רפא נא לה". ה' עונה לתפילתו-בקשתו במין קל וחומר: "ואביה ירוק ירק בפניה, הלא תכלם שבעת ימים?... תיסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תיאסף". כלומר, אם בכעסו של אב לביתו ראוי שתהיה בהסגר שבעה ימים, על-אחת-כמה-וכמה כשמדובר בכעסו של הקב"ה.<br />
<br />
העם ממתין במקום החניה עד תום ימי הסגרה של מרים, ואחר-כך ממשיך במסעו במדבר פארן.<br />
<br />
(בפרשת בהעלותך (חומש במדבר) 136 פסוקים) <br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''אימרת הרבי + הרבי על הפרשה'''<br />
<br />
אמר הרבי ה'צמח צדק': יהודי המסייע לאחר בפרנסתו, אפילו בדבר קטן ופשוט, נפתחים בפניו כל שערי ההיכלות העליונים. <br />
<br />
בהעלותך את הנרות (במדבר ח,ב)<br />
<br />
פרשתנו נפתחת בציווי ה' אל אהרון הכוהן להדליק את המנורה בבית-המקדש. מנורת זהב זו מופיעה בהפטרה1 כמשל לעם-ישראל. נרותיה של המנורה מסמלים את הנשמה - "נר ה' נשמת אדם"2 - שבקרב כל יהודי. את ה'נרות' הללו צריכים להדליק - "בהעלותך את הנרות"3 - לעורר את הנשמה שבכל יהודי ולקרבו לאור התורה.<br />
<br />
על-פי משמעות רוחנית-סמלית זו, יכולים אנו לפרש גם את פרטי הדינים של הדלקת המנורה. ניטול לדוגמה שתי הלכות4. האחת - "הדלקה כשרה בזר". לאמור: גם מי שאינו כוהן רשאי להדליק את מנורת המקדש. ההלכה השנייה - הטבת הנרות והכנתם לקראת ההדלקה, חייבת להיעשות רק על-ידי כוהן ולא על ידי זר.<br />
<br />
כל אחד חייב<br />
<br />
ההלכה שההדלקה כשרה בזר רומזת, כי הפעילות ב'הדלקת' אור נשמתו של יהודי שני, אינה מוטלת על יחידי סגולה. זו זכותו וחובתו של כל יהודי לקרב את אחיו לאביהם שבשמים. המשנה אומרת5 לכל יהודי: "הוי מתלמידיו של אהרון... אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". מכאן, שכל יהודי יכול וצריך להשתדל לקרב את חברו, בדרכי נועם ובאהבה, לתורה ולמצוות.<br />
<br />
עם זאת אומרת התורה, ש"ההטבה", הכנת השמן והפתילה (לפני ההדלקה), יכולה להיעשות רק על ידי כוהן. משמעות הדבר היא, שאמנם כל אחד יכול לבצע את המלאכה של קירוב הזולת, אבל קביעת האמצעים - על כך לא יכול כל אחד להחליט, אלא רק הכוהן.<br />
<br />
לא דרכים אישיות<br />
<br />
עלול יהודי לחשוב, שהואיל והוא מצווה לקרב יהודים לתורה ולמצוות, יכול הוא להחליט בעצמו כיצד יעשה זאת. הוא יבחר לו דרכים משלו כדי לקרב אחרים ליהדות; 'יפרש' חלקים בתורה על-פי צורכי ה'קירוב'; ייתן לזולת דרך אישית בקיום המצוות.<br />
<br />
באה התורה ומזהירה: אסור לך להכין בעצמך את החומר להדלקה. אתה עצמך עלול לנקוט דרכים שירחיקו יהודי במקום לקרבו. היחיד שמסוגל להתוות דרך נכונה ואמיתית להארת נשמות העם היהודי, הוא הכוהן. הוא יתווה את הדרך, ואז תוכל בעצמך 'להדליק' את נשמת רעך.<br />
<br />
כוהן כצדיק<br />
<br />
הכוהן מתאפיין בכך, שאין לו נחלה משלו בארץ, אלא "ה' הוא נחלתו6". הרמב"ם7 מתאר את הכוהן כאיש "אשר נדבה רוחו... להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו". זהו הצדיק, שמובדל לחלוטין מארציות ומחומריות העולם, וכל מהותו היא הדבקות המוחלטת בה' ובעבודתו.<br />
<br />
איש אלוקים כזה - הוא לבדו מסוגל להכין את נר הנשמה. אחרי שהוא נותן את הדרך ואת הכללים - יכול כל יהודי לצעוד בנתיב סלול זה, ולהפיץ את מעיינות התורה והמצוות.<br />
<br />
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ב, עמ' 317)<br />
<br />
----------<br />
<br />
1) זכריה ד,ב.<br />
<br />
2) משלי כ,כז.<br />
<br />
3) במדבר ח,ב.<br />
<br />
4) ראה יומא כד,ב. רמב"ם הלכות ביאת המקדש פרק ט הלכה ז,ה.<br />
<br />
5) אבות פרק א משנה יב. וראה מפרשים שם.<br />
<br />
6) עקב י,ט. שופטים יח,ב.<br />
<br />
7) סוף הלכות שמיטה ויובל.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
== א לינקס ==<br />
<br />
<br />
<br />
*[http://chabad.co.il/ אתר הבית של חסידות חב"ד בישראל]<br />
*[http://chabad.co.il/ הויפּט פון חב"ד חסידות]<br />
<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he אתר 'חב"ד אינפו' - חדשות חב"ד]<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he מאַפּע חב"ד אינפֿאָרמאַציע - חב"ד נייַעס]<br />
<br />
*[http://www.chabad.org.il/ אתר צעירי חב"ד]<br />
*[http://www.chabad.org.il/ חב"ד]<br />
<br />
*[http://www.he.chabad.org/ אתר בית חב"ד]<br />
*[http://www.he.chabad.org/ חב"ד וועבסייט]</div>HasidHabadhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:HasidHabad&diff=69797שיחת משתמש:HasidHabad2010-05-19T13:37:33Z<p>HasidHabad: דף חדש: == '''''אתם מוזמנים לכתוב לי :)''''' == == '''''איר קענען שרייַבן מיר:)''''' == --~~~~</p>
<hr />
<div><br />
== '''''אתם מוזמנים לכתוב לי :)''''' ==<br />
<br />
== '''''איר קענען שרייַבן מיר:)''''' ==<br />
<br />
--[[משתמש:HasidHabad|HasidHabad]] 13:37, 19 במאי 2010 (UTC)</div>HasidHabadhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:HasidHabad&diff=69796משתמש:HasidHabad2010-05-19T13:35:08Z<p>HasidHabad: </p>
<hr />
<div>== הערה: בדף המשתמש שלי, הכותרות כתובות גם בעברית וגם באידיש. כי אצל חסידות חב"ד אידיש היא שפה מדוברת לרוב ==<br />
{| style="margin-left:-6px"<br />
| valign=top width=50% | <br />
<br />
==='''ברוכים הבאים לדף המשתמש שלי'''!===<br />
<br />
:'''אני חסיד חב"ד, חובב אינטרנט, ואתרום ערכים לחב"דפדיה. כמו כן, בדף המשתמש שלי תמצאו עוד דברים מעניינים. בנתיים, חג שבועות שמח לכל יהודי :)'''<br />
<br />
:'''איך בין אַ נאכגייער פון חב"ד, אַ ליבהאָבער אינטערנעט, איך וועט שענקען צו חב"ד וואַלועס ענסיקלאָפּעדיאַ. אויך, מיין באַניצער בלאַט איר וועט געפֿינען מער טשיקאַווע זאכן. אין די דערווייל, מזל ניטל צו אַלע יידן פון וואָכן:)...'''<br />
<br />
<br /><br />
{{עמוד ראשי}}<br />
<br /><br />
:'''דפים כלליים:''' [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה|'''מיזמי חב"דפדיה''']] | [[מיוחד:Allpages|כל הערכים]] | [[:קטגוריה:פורטלים|כל הפורטלים]] | [[מיוחד:קטגוריות|כל הקטגוריות]] | [[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען|התוועדות חסידית]] | [[ארגז החול]] <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFFFE5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3><br />
{{השבוע בימי חב"ד}}<br />
|}<br />
<br />
| valign=top | <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#E5F2FF;" | <div align=center><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''התמונה השבועית'''</h3><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''דער וואכנשריפט בילד'''</h3><br />
<br />
{{תמונה עמוד ראשי}}<br />
<br />
*'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'''<br />
*'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|לאנג לעבן דער רבי מלך מאָרענאָ גאט אויף אייביק דעם משיח]]'''<br />
<br />
|- <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFF2E5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{היום יום}} <br />
|-<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFECB3;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{הידעת?}} <br />
|-<br />
|}<br />
<br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''הרבי מליובאוויטש - מלך המשיח'''<br />
<br />
''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30976 בשורה], [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=75&article=230 גאולה], [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=67&article=142 המשיח]''<br />
[[קובץ:הרבי שליטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מליובאוויטש]]<br />
<br />
הרבי מליובאוויטש הוא דמות מרתקת. לכאורה, רבי של חסידים, אבל השפעתו חרגה הרבה מעבר לגבולות חב"ד. אדמו"רים וגדולי-תורה העריצו אותו, מדינאים ואנשי צבא הוקסמו ממנו, נשיאים וראשי מדינות התכתבו איתו, אנשי מדע ואמנים נקשרו אליו, המוני יהודים, מכל עדה, חוג ואורח-חיים, ראו בו אישיות מיוחדת במינה.<br />
<br />
הרבי גילם שילוב מיוחד של תכונות, שכל אחת כשלעצמה ראויה להבלטה ולהערכה. גאון עצום בכל חלקי התורה, הוגה פורה שמגלה מעמקים חדשים באוצר המחשבה היהודית. איש משכיל ביותר, שמוכיח התמצאות בכל תחומי המדע המודרני. כושר מנהיגות נדיר, שמסוגל להפיק מרבבות בני-אדם את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. איש חזון, שיודע להעריך נכון תהליכים בחיי עם ועולם. אהבה עצומה לכל יהודי ויכולת להתמסר לבעיותיו הקטנות של האיש הפשוט. קסם אישי רב, נועם הליכות, הופעה מרשימה ביותר ועיניים חודרות-לב.<br />
<br />
אנשים בשיעור קומתו אינם קיימים בכל דור. הקב"ה שתל נשמה גדולה זו דווקא בדור המוכה שלאחר השואה, כדי שיוכל להתמודד מול אתגרי התקופה, ילבה מחדש את גחלת היהדות ויוביל עם עם ישראל והעולם כולו לגאולה הקרובה לבוא.<br />
<br />
דמותו הקורנת מוסיפה ללות את עם ישראל גם עכשיו. דרכו ומשנתו הרוחנית הן לפיד אש המאיר את דרכו, עד שנגשים יחדיו את היעד הנכסף - הגאולה האמתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו.<br />
<br />
<br />
'''פרשת השבוע - נשא'''<br />
<br />
משמרת בני גרשון (ד, כא-כח)<br />
<br />
בסופה של פרשת במדבר, תארה התורה את תפקידי בני קהת, אחת משלוש המשפחות של שבט לוי. פרשתנו פותחת בתפקידי בני גרשון, עוד אחת ממשפחות הלוי. גם בני גרשון יצאו לעבודת הקודש מגיל שלושים עד גיל חמישים בלבד. במסע בני ישראל, ישאו את היריעות המקיפות את המשכן ואת אלו הסוככות עליו. כן ישאו את קלעי החצר ואת מסך שער החצר.<br />
<br />
אחראי על משמרת הגרשונים יהיה איתמר הכוהן, בנו של אהרון.<br />
<br />
משמרת בני מררי (ד, כט-לג)<br />
<br />
משפחת מררי, משפחת הלויים השלישית, תופקד על נשיאת קרשי המשכן, בריחיו, עמודיו ואדניו וכן עמודי החצר על אדניהם, יתדותיהם ואדניהם. בני מררי כבני גרשון יפעלו תחת אחריותו של איתמר הכוהן. (על בני קהת שזכו בתפקיד הבכיר של נשיאת כלי הקודש, הופקד אלעזר הכוהן, שהוכתר גם בתואר 'נשיא נשיאי משפחות הלוי' ומי שעתיד לתפוס את מקומו של אביו הכוהן הגדול לאחר פטירתו).<br />
<br />
מפקד הלויים המשרתים (ד, לד-מט)<br />
<br />
משה מצווה אם כן למפקד נוסף - הפעם הוא מונה את כל בני הלוי שגילם נע בין 30 ל-50, שכן הם כאמור אלו שיעבדו בפועל במשמרות נשיאת המשכן. ואלו תוצאות המפקד:<br />
<br />
משפחת קהת: 2,750<br />
<br />
משפחת גרשון: 2,630<br />
<br />
משפחת מררי: 3,200<br />
<br />
סך הכול בני לוי הנושאים את המשכן: 8,580 גברים מגיל 30 עד גיל 50.<br />
<br />
קדושת המחנות (ה, א-ד)<br />
<br />
חניית בני ישראל במדבר כללה שלוש מחנות בשלוש רמות קדושה. עזרת המשכן (החצר) בעלת הקדושה העליונה, מחנה הלויים בעל קדושה פחותה ומחנה כלל ישראל. ביום הקמת המשכן, עת חלה הקדושה על המשכן ועל כל ישראל, מצווה הקב"ה על משה להרחיק את הטמאים מאזורי הקדושה: על המצורעים לצאת אל מחוץ לשלושת המחנות, הזבים רשאים לשהות במחנה ישראל אך לא להיכנס למחנה הלויים, ואילו הטמאים רשאים אף להיכנס למחנה לוויה אך כמובן לא אל חצר המשכן.<br />
<br />
גוזל ונשבע לשקר (ה, ה-י)<br />
<br />
הגוזל מחברו ונשבע בבית הדין כי ידו אינה במעל - נקרא מועל בה', שכן מלבד עבירת הגזל נשבע גם לשקר. כאשר מחליט לשוב מדרכו הרעה עליו להשיב לנגזל את הגזל בתוספת חמישית - עשרים אחוזים. כמו כן עליו להביא קורבן אשם לכפרה. אם הנגזל לא חי ואין לו יורשים, יש להביא את תמורת הגזל לכוהן העובד במשמר אותו היום.<br />
<br />
סוטה (ה, יא-לא)<br />
<br />
אישה שבעלה מקנא לה, ואוסר עליה להימצא ביחידות עם אדם אחר, והיא עוברת על הזהרתו ונתפסת ביחידות עם אותו אדם, חל עליה דין 'סוטה'. <br />
<br />
על הסוטה להתייצב בפני הכוהן ולהביא קורבן מנחה מקמח שעורים. לאחר הקרבת המנחה נוטל הכוהן מים מכיור נטילת הידיים של העזרה ומערב בהם עפר מחצר המשכן. הכוהן מזהיר את האישה ומאפשר לה להודות אם נטמאה בהתייחדותה עם הגבר הזר. אם אינה מודה, הוא כותב את דברי פרשת סוטה מהתורה על קלף, ומוחה את הדיו שנכתב על הקלף אל תוך המים. הכוהן נותן לחשודה לשתות מן המים שבודקים את כשרותה: אם חטאה - תבקע ביטנה, ואם כשרה הייתה - יבואו המים האלו בבטנה לברכה ויסייעו לה בעת לידותיה הבאות ללידה קלה ומוצלחת.<br />
<br />
נזיר (ו, א-כא)<br />
<br />
איש או אישה הנודרים שלא לשתות יין, נקראים 'נזיר'. הנזיר אסור בשתיית יין כל ימי נזירותו (אם לא נקב זמן, הנזירות חלה עליו ל-30 יום, ובכל מקרה אינו יכול לנדור בדין נזירות פחות מפרק זמן מינימאלי זה). כמו כן אסור לו לאכול ענבים להסתפר, ולהיטמא למת.<br />
<br />
אם בכל זאת נטמא למת בשגגה, עליו לטבול כדי להיטהר, וביום השביעי לטבילתו יגלח את ראשו. למחרת, ביום השמיני, יביא שני תורים או בני יונה לקורבן וכן אשם נזיר.<br />
<br />
עתה עליו להתחיל למנות שוב את ימי נזירותו.<br />
<br />
כאשר ימלאו ימי הנזירות יבוא הנזיר אל המקדש, יביא איתו קורבן ולאחר ההקרבה יגלח את שערות ראשו.<br />
<br />
ברכת כוהנים (ו, כב-כז)<br />
<br />
ה' מצווה את משה אל אהרון - לכוהנים יש כוח מיוחד מהקב"ה לברך את בני ישראל, וכה נוסח ברכתם: "יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".<br />
<br />
מתנות הנשיאים (ז, א-פח)<br />
<br />
במשך שבעה ימים, שבעת-ימי-המילואים, הוקם ופורק המשכן בכל יום והוקרבו בו קורבנות מיוחדים על-ידי משה. ביום השמיני, בא' בניסן, משה רבנו מקים את המשכן ומקדש ומושח אותו בשמן המיוחד.<br />
<br />
נשיאי שניים עשר השבטים מתנדבים ומביאים שש עגלות ושניים עשר שוורים לרתום לעגלות. על-פי ציווי ה' מקבל משה את נדבתם ומעבירה ללויים לצורך משא המשכן. שתי עגלות וארבעה פרים הוא נותן למשפחת גרשון נושאי היריעות, וארבע עגלות רתומות לששה פרים הוא נותן למשפחת מררי שמשאם כבד יותר - קרשי המשכן. בני קהת לא מקבלים עגלות, שכן הם נושאים את כלי הקודש, שמפאת קדושתם נישאים רק על כתפי הלויים.<br />
<br />
בנוסף מביאים נשיאי העדה קורבנות לחנוכת המזבח - בכל יום מביא נשיא אחד מהשניים עשר את תרומת קורבנותיו. התרומה כללה בכל יום: קערת כסף ומזרק כסף ובהם סולת בלולה בשמן למנחה; כף זהב מלאה קטורת; פר אחד; איל אחד; כבש אחד; שעיר עיזים אחד. ועוד שני פרים, חמשה אילים, חמישה גדיים וחמשה כבשים לשלמים.<br />
<br />
ההתגלות אל משה (ז, פט)<br />
<br />
בפסוק האחרון של הפרשה, מספרת התורה על דרך ההתגלות של ה' אל משה לאחר הקמת המשכן. משה היה שומע את קול האלוקים מדבר אליו מתוך האוהל מעל הכפורת מבין שני הכרובים.<br />
<br />
(בפרשה 176 פסוקים, הפרשה הארוכה בתורה)<br />
<br />
<br />
<br />
'''אימרת הרבי + הרבי על הפרשה'''<br />
<br />
במתן תורה נתן לנו הקב"ה את האפשרות לחבר על-ידי קיום התורה והמצוות, בין 'עליונים' ל'תחתונים'. לקדש בקדושה אלוקית את העולם הגשמי. <br />
<br />
שם הפרשה: נשא<br />
<br />
פרשת נשא נקראת בדרך-כלל בשבת שלאחר חג מתן-תורה.1 ואכן, שמה של הפרשה מבטא את המעלה הנפלאה שלימוד התורה מקנה לאדם - נשא, מלשון להינשא למעלה, להתרומם. אחרי שניתנה התורה לבני-ישראל, הם הגיעו ל'נשא' - להתרוממות ולהתעלות.<br />
<br />
בגמרא2 מסופר, שרב יוסף היה עורך סעודה חגיגית בחג-השבועות, והיה אומר: אם לא היום הזה - כמה יוסף היו בשוק. וכפי שמפרש רש"י, שאם לא היום הזה שבזכותו "למדתי תורה ונתרוממתי, הרי אנשים הרבה בשוק ששמם יוסף, ומה ביני לבינם".<br />
<br />
התאחדות גמורה<br />
<br />
בשעת מעמד הר-סיני מינה הקב"ה את כל בני-ישראל ל"ממלכת כוהנים וגוי קדוש3", ובכך העלה אותם למעלה עליונה. רוממות זו מושגת על-ידי התורה. כשיהודי לומד תורה, היא גורמת לו להתרומם ולהתעלות מעל גדרי המציאות הארצית.<br />
<br />
המעלה המיוחדת של לימוד התורה - אפילו לגבי קיום המצוות - היא בכך, שעל-ידי לימוד התורה נוצרת התאחדות גמורה בין שכלו של האדם לבין חכמת ה' המלובשת בתורה. כאשר שכלו של אדם מבין את מחשבת התורה, נוצרת התמזגות מושלמת בין השכל האנושי לבין חכמת ה'. דבר זה מרים את האדם לרמה עליונה ביותר.<br />
<br />
הראש מתעלה<br />
<br />
רוממות זו, שמושגת על-ידי התורה, נובעת מהקשר המהותי בין יהודי לבין הקב"ה. כשיהודי לומד תורה, אין זה סתם לימוד והבנה של סוגיה. זהו חיבור בין שתי מהויות הקשורות זו בזו. נשמתו של יהודי היא "חלק א-לוה ממעל ממש"4, והתורה היא הגשר המחבר בין הנשמה האלוקית לבין הקב"ה.<br />
<br />
לכן לימוד התורה יוצר אצל יהודי מצב של "נשא את ראש"5 - הראש, שהוא החלק העליון והחשוב ביותר באיברי האדם, מתעלה ומתנשא על-ידי התורה במידה שאין למעלה ממנה. בכך מתעלה היהודי למעלה מגדרי העולם, עד שהגבלות העולם אינן מגבילות אותו.<br />
<br />
שבט לוי<br />
<br />
זו ההתעלות של מתן-התורה כשהיא לעצמה, ואחרי זה באה פרשת נשא ומדגישה היבט נוסף בהתעלות שנוצרה על-ידי מתן-תורה. נוסף על ההתעלות של כל יהודי, מכוח היותו חלק מ"ממלכת כוהנים וגוי קדוש", באה הדגשה נוספת על 'נשיאת ראש' של כל בני לוי. והרי ידוע6, שכל מי "שנדבה רוחו אותו, והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו" - הוא בדרגת שבט לוי.<br />
<br />
לכן, כשיהודי אינו מסתפק בקדושה ובהתעלות הבסיסית שלו, כחלק מ"ממלכת כוהנים", אלא מקדיש את עצמו ללימוד התורה - הוא זוכה ל'נשיאת ראש' נוספת ולהתאחדות גמורה עם הקב"ה. שכן אז חודרת תורת ה' לשכלו, עד ששכלו נעשה שכל של תורה ושל חכמת ה', ובכך מתעלה האדם להתקשרות עצומה עם האלוקות והקדושה, ואז הוא עומד למעלה מהעולם וממגבלותיו.<br />
<br />
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי 'תורת-מנחם התוועדויות' ה'תש"נ כרך ג, עמ' 272)<br />
<br />
----------<br />
<br />
1) ראה רמב"ם הלכות תפילה פרק יג הלכה ב. טור ושולחן-ערוך אורח-חיים סימן תכח סעיף ד.<br />
<br />
2) פסחים סח,ב.<br />
<br />
3) שמות יט,ו.<br />
<br />
4) איוב לא,ב. תניא ריש פרק ב.<br />
<br />
5) במדבר ד,כב.<br />
<br />
6) רמב"ם סוף הלכות שמיטה ויובל.<br />
<br />
<br />
'''לכבוד חג שבועות - לקבל מחדש את התורה'''<br />
<br />
1. אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. <br />
<br />
2. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם - כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשׂנְאָי, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי. <br />
<br />
3. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹקֶיךָ לַשָּׁוְא - כִּי לֹא יְנַקֶּה ה', אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. <br />
<br />
4. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹקֶיךָ. לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ - כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ. <br />
<br />
5. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ - לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ. <br />
<br />
6. לֹא תִרְצַח. <br />
<br />
7. לֹא תִנְאָף. <br />
<br />
8. לֹא תִגְנֹב. <br />
<br />
9. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. <br />
<br />
10. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ. לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. <br />
<br />
_________________________________<br />
<br />
<br />
<br />
חג שבועות שמח :)<br />
<br />
פּענטעקאָסט גליקלעך:)<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
== א לינקס ==<br />
<br />
<br />
<br />
*[http://chabad.co.il/ אתר הבית של חסידות חב"ד בישראל]<br />
*[http://chabad.co.il/ הויפּט פון חב"ד חסידות]<br />
<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he אתר 'חב"ד אינפו' - חדשות חב"ד]<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he מאַפּע חב"ד אינפֿאָרמאַציע - חב"ד נייַעס]<br />
<br />
*[http://www.chabad.org.il/ אתר צעירי חב"ד]<br />
*[http://www.chabad.org.il/ חב"ד]<br />
<br />
*[http://www.he.chabad.org/ אתר בית חב"ד]<br />
*[http://www.he.chabad.org/ חב"ד וועבסייט]</div>HasidHabadhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:HasidHabad&diff=69795משתמש:HasidHabad2010-05-19T13:30:29Z<p>HasidHabad: </p>
<hr />
<div>== הערה: בדף המשתמש שלי, הכותרות כתובות גם בעברית וגם באידיש. כי אצל חסידות חב"ד אידיש היא שפה מדוברת לרוב ==<br />
{| style="margin-left:-6px"<br />
| valign=top width=50% | <br />
<br />
==='''ברוכים הבאים לדף המשתמש שלי'''!===<br />
<br />
:'''אני חסיד חב"ד, חובב אינטרנט, ואתרום ערכים לחב"דפדיה. כמו כן, בדף המשתמש שלי תמצאו עוד דברים מעניינים. בנתיים, חג שבועות שמח לכל יהודי :)'''<br />
<br />
:'''איך בין אַ נאכגייער פון חב"ד, אַ ליבהאָבער אינטערנעט, איך וועט שענקען צו חב"ד וואַלועס ענסיקלאָפּעדיאַ. אויך, מיין באַניצער בלאַט איר וועט געפֿינען מער טשיקאַווע זאכן. אין די דערווייל, מזל ניטל צו אַלע יידן פון וואָכן:)...'''<br />
<br />
<br /><br />
{{עמוד ראשי}}<br />
<br /><br />
:'''דפים כלליים:''' [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה|'''מיזמי חב"דפדיה''']] | [[מיוחד:Allpages|כל הערכים]] | [[:קטגוריה:פורטלים|כל הפורטלים]] | [[מיוחד:קטגוריות|כל הקטגוריות]] | [[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען|התוועדות חסידית]] | [[ארגז החול]] <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFFFE5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3><br />
{{השבוע בימי חב"ד}}<br />
|}<br />
<br />
| valign=top | <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#E5F2FF;" | <div align=center><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''התמונה השבועית'''</h3><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''דער וואכנשריפט בילד'''</h3><br />
<br />
{{תמונה עמוד ראשי}}<br />
<br />
*'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'''<br />
*'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|לאנג לעבן דער רבי מלך מאָרענאָ גאט אויף אייביק דעם משיח]]'''<br />
<br />
|- <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFF2E5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{היום יום}} <br />
|-<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFECB3;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{הידעת?}} <br />
|-<br />
|}<br />
<br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''הרבי מליובאוויטש - מלך המשיח'''<br />
<br />
''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30976 בשורה], [[גאולה]], [[אדמו"ר שליט"א|המשיח]].''<br />
[[קובץ:הרבי שליטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מליובאוויטש]]<br />
<br />
הרבי מליובאוויטש הוא דמות מרתקת. לכאורה, רבי של חסידים, אבל השפעתו חרגה הרבה מעבר לגבולות חב"ד. אדמו"רים וגדולי-תורה העריצו אותו, מדינאים ואנשי צבא הוקסמו ממנו, נשיאים וראשי מדינות התכתבו איתו, אנשי מדע ואמנים נקשרו אליו, המוני יהודים, מכל עדה, חוג ואורח-חיים, ראו בו אישיות מיוחדת במינה.<br />
<br />
הרבי גילם שילוב מיוחד של תכונות, שכל אחת כשלעצמה ראויה להבלטה ולהערכה. גאון עצום בכל חלקי התורה, הוגה פורה שמגלה מעמקים חדשים באוצר המחשבה היהודית. איש משכיל ביותר, שמוכיח התמצאות בכל תחומי המדע המודרני. כושר מנהיגות נדיר, שמסוגל להפיק מרבבות בני-אדם את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. איש חזון, שיודע להעריך נכון תהליכים בחיי עם ועולם. אהבה עצומה לכל יהודי ויכולת להתמסר לבעיותיו הקטנות של האיש הפשוט. קסם אישי רב, נועם הליכות, הופעה מרשימה ביותר ועיניים חודרות-לב.<br />
<br />
אנשים בשיעור קומתו אינם קיימים בכל דור. הקב"ה שתל נשמה גדולה זו דווקא בדור המוכה שלאחר השואה, כדי שיוכל להתמודד מול אתגרי התקופה, ילבה מחדש את גחלת היהדות ויוביל עם עם ישראל והעולם כולו לגאולה הקרובה לבוא.<br />
<br />
דמותו הקורנת מוסיפה ללות את עם ישראל גם עכשיו. דרכו ומשנתו הרוחנית הן לפיד אש המאיר את דרכו, עד שנגשים יחדיו את היעד הנכסף - הגאולה האמתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו.<br />
<br />
<br />
'''פרשת השבוע - נשא'''<br />
<br />
משמרת בני גרשון (ד, כא-כח)<br />
<br />
בסופה של פרשת במדבר, תארה התורה את תפקידי בני קהת, אחת משלוש המשפחות של שבט לוי. פרשתנו פותחת בתפקידי בני גרשון, עוד אחת ממשפחות הלוי. גם בני גרשון יצאו לעבודת הקודש מגיל שלושים עד גיל חמישים בלבד. במסע בני ישראל, ישאו את היריעות המקיפות את המשכן ואת אלו הסוככות עליו. כן ישאו את קלעי החצר ואת מסך שער החצר.<br />
<br />
אחראי על משמרת הגרשונים יהיה איתמר הכוהן, בנו של אהרון.<br />
<br />
משמרת בני מררי (ד, כט-לג)<br />
<br />
משפחת מררי, משפחת הלויים השלישית, תופקד על נשיאת קרשי המשכן, בריחיו, עמודיו ואדניו וכן עמודי החצר על אדניהם, יתדותיהם ואדניהם. בני מררי כבני גרשון יפעלו תחת אחריותו של איתמר הכוהן. (על בני קהת שזכו בתפקיד הבכיר של נשיאת כלי הקודש, הופקד אלעזר הכוהן, שהוכתר גם בתואר 'נשיא נשיאי משפחות הלוי' ומי שעתיד לתפוס את מקומו של אביו הכוהן הגדול לאחר פטירתו).<br />
<br />
מפקד הלויים המשרתים (ד, לד-מט)<br />
<br />
משה מצווה אם כן למפקד נוסף - הפעם הוא מונה את כל בני הלוי שגילם נע בין 30 ל-50, שכן הם כאמור אלו שיעבדו בפועל במשמרות נשיאת המשכן. ואלו תוצאות המפקד:<br />
<br />
משפחת קהת: 2,750<br />
<br />
משפחת גרשון: 2,630<br />
<br />
משפחת מררי: 3,200<br />
<br />
סך הכול בני לוי הנושאים את המשכן: 8,580 גברים מגיל 30 עד גיל 50.<br />
<br />
קדושת המחנות (ה, א-ד)<br />
<br />
חניית בני ישראל במדבר כללה שלוש מחנות בשלוש רמות קדושה. עזרת המשכן (החצר) בעלת הקדושה העליונה, מחנה הלויים בעל קדושה פחותה ומחנה כלל ישראל. ביום הקמת המשכן, עת חלה הקדושה על המשכן ועל כל ישראל, מצווה הקב"ה על משה להרחיק את הטמאים מאזורי הקדושה: על המצורעים לצאת אל מחוץ לשלושת המחנות, הזבים רשאים לשהות במחנה ישראל אך לא להיכנס למחנה הלויים, ואילו הטמאים רשאים אף להיכנס למחנה לוויה אך כמובן לא אל חצר המשכן.<br />
<br />
גוזל ונשבע לשקר (ה, ה-י)<br />
<br />
הגוזל מחברו ונשבע בבית הדין כי ידו אינה במעל - נקרא מועל בה', שכן מלבד עבירת הגזל נשבע גם לשקר. כאשר מחליט לשוב מדרכו הרעה עליו להשיב לנגזל את הגזל בתוספת חמישית - עשרים אחוזים. כמו כן עליו להביא קורבן אשם לכפרה. אם הנגזל לא חי ואין לו יורשים, יש להביא את תמורת הגזל לכוהן העובד במשמר אותו היום.<br />
<br />
סוטה (ה, יא-לא)<br />
<br />
אישה שבעלה מקנא לה, ואוסר עליה להימצא ביחידות עם אדם אחר, והיא עוברת על הזהרתו ונתפסת ביחידות עם אותו אדם, חל עליה דין 'סוטה'. <br />
<br />
על הסוטה להתייצב בפני הכוהן ולהביא קורבן מנחה מקמח שעורים. לאחר הקרבת המנחה נוטל הכוהן מים מכיור נטילת הידיים של העזרה ומערב בהם עפר מחצר המשכן. הכוהן מזהיר את האישה ומאפשר לה להודות אם נטמאה בהתייחדותה עם הגבר הזר. אם אינה מודה, הוא כותב את דברי פרשת סוטה מהתורה על קלף, ומוחה את הדיו שנכתב על הקלף אל תוך המים. הכוהן נותן לחשודה לשתות מן המים שבודקים את כשרותה: אם חטאה - תבקע ביטנה, ואם כשרה הייתה - יבואו המים האלו בבטנה לברכה ויסייעו לה בעת לידותיה הבאות ללידה קלה ומוצלחת.<br />
<br />
נזיר (ו, א-כא)<br />
<br />
איש או אישה הנודרים שלא לשתות יין, נקראים 'נזיר'. הנזיר אסור בשתיית יין כל ימי נזירותו (אם לא נקב זמן, הנזירות חלה עליו ל-30 יום, ובכל מקרה אינו יכול לנדור בדין נזירות פחות מפרק זמן מינימאלי זה). כמו כן אסור לו לאכול ענבים להסתפר, ולהיטמא למת.<br />
<br />
אם בכל זאת נטמא למת בשגגה, עליו לטבול כדי להיטהר, וביום השביעי לטבילתו יגלח את ראשו. למחרת, ביום השמיני, יביא שני תורים או בני יונה לקורבן וכן אשם נזיר.<br />
<br />
עתה עליו להתחיל למנות שוב את ימי נזירותו.<br />
<br />
כאשר ימלאו ימי הנזירות יבוא הנזיר אל המקדש, יביא איתו קורבן ולאחר ההקרבה יגלח את שערות ראשו.<br />
<br />
ברכת כוהנים (ו, כב-כז)<br />
<br />
ה' מצווה את משה אל אהרון - לכוהנים יש כוח מיוחד מהקב"ה לברך את בני ישראל, וכה נוסח ברכתם: "יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".<br />
<br />
מתנות הנשיאים (ז, א-פח)<br />
<br />
במשך שבעה ימים, שבעת-ימי-המילואים, הוקם ופורק המשכן בכל יום והוקרבו בו קורבנות מיוחדים על-ידי משה. ביום השמיני, בא' בניסן, משה רבנו מקים את המשכן ומקדש ומושח אותו בשמן המיוחד.<br />
<br />
נשיאי שניים עשר השבטים מתנדבים ומביאים שש עגלות ושניים עשר שוורים לרתום לעגלות. על-פי ציווי ה' מקבל משה את נדבתם ומעבירה ללויים לצורך משא המשכן. שתי עגלות וארבעה פרים הוא נותן למשפחת גרשון נושאי היריעות, וארבע עגלות רתומות לששה פרים הוא נותן למשפחת מררי שמשאם כבד יותר - קרשי המשכן. בני קהת לא מקבלים עגלות, שכן הם נושאים את כלי הקודש, שמפאת קדושתם נישאים רק על כתפי הלויים.<br />
<br />
בנוסף מביאים נשיאי העדה קורבנות לחנוכת המזבח - בכל יום מביא נשיא אחד מהשניים עשר את תרומת קורבנותיו. התרומה כללה בכל יום: קערת כסף ומזרק כסף ובהם סולת בלולה בשמן למנחה; כף זהב מלאה קטורת; פר אחד; איל אחד; כבש אחד; שעיר עיזים אחד. ועוד שני פרים, חמשה אילים, חמישה גדיים וחמשה כבשים לשלמים.<br />
<br />
ההתגלות אל משה (ז, פט)<br />
<br />
בפסוק האחרון של הפרשה, מספרת התורה על דרך ההתגלות של ה' אל משה לאחר הקמת המשכן. משה היה שומע את קול האלוקים מדבר אליו מתוך האוהל מעל הכפורת מבין שני הכרובים.<br />
<br />
(בפרשה 176 פסוקים, הפרשה הארוכה בתורה)<br />
<br />
<br />
<br />
'''אימרת הרבי + הרבי על הפרשה'''<br />
<br />
במתן תורה נתן לנו הקב"ה את האפשרות לחבר על-ידי קיום התורה והמצוות, בין 'עליונים' ל'תחתונים'. לקדש בקדושה אלוקית את העולם הגשמי. <br />
<br />
שם הפרשה: נשא<br />
<br />
פרשת נשא נקראת בדרך-כלל בשבת שלאחר חג מתן-תורה.1 ואכן, שמה של הפרשה מבטא את המעלה הנפלאה שלימוד התורה מקנה לאדם - נשא, מלשון להינשא למעלה, להתרומם. אחרי שניתנה התורה לבני-ישראל, הם הגיעו ל'נשא' - להתרוממות ולהתעלות.<br />
<br />
בגמרא2 מסופר, שרב יוסף היה עורך סעודה חגיגית בחג-השבועות, והיה אומר: אם לא היום הזה - כמה יוסף היו בשוק. וכפי שמפרש רש"י, שאם לא היום הזה שבזכותו "למדתי תורה ונתרוממתי, הרי אנשים הרבה בשוק ששמם יוסף, ומה ביני לבינם".<br />
<br />
התאחדות גמורה<br />
<br />
בשעת מעמד הר-סיני מינה הקב"ה את כל בני-ישראל ל"ממלכת כוהנים וגוי קדוש3", ובכך העלה אותם למעלה עליונה. רוממות זו מושגת על-ידי התורה. כשיהודי לומד תורה, היא גורמת לו להתרומם ולהתעלות מעל גדרי המציאות הארצית.<br />
<br />
המעלה המיוחדת של לימוד התורה - אפילו לגבי קיום המצוות - היא בכך, שעל-ידי לימוד התורה נוצרת התאחדות גמורה בין שכלו של האדם לבין חכמת ה' המלובשת בתורה. כאשר שכלו של אדם מבין את מחשבת התורה, נוצרת התמזגות מושלמת בין השכל האנושי לבין חכמת ה'. דבר זה מרים את האדם לרמה עליונה ביותר.<br />
<br />
הראש מתעלה<br />
<br />
רוממות זו, שמושגת על-ידי התורה, נובעת מהקשר המהותי בין יהודי לבין הקב"ה. כשיהודי לומד תורה, אין זה סתם לימוד והבנה של סוגיה. זהו חיבור בין שתי מהויות הקשורות זו בזו. נשמתו של יהודי היא "חלק א-לוה ממעל ממש"4, והתורה היא הגשר המחבר בין הנשמה האלוקית לבין הקב"ה.<br />
<br />
לכן לימוד התורה יוצר אצל יהודי מצב של "נשא את ראש"5 - הראש, שהוא החלק העליון והחשוב ביותר באיברי האדם, מתעלה ומתנשא על-ידי התורה במידה שאין למעלה ממנה. בכך מתעלה היהודי למעלה מגדרי העולם, עד שהגבלות העולם אינן מגבילות אותו.<br />
<br />
שבט לוי<br />
<br />
זו ההתעלות של מתן-התורה כשהיא לעצמה, ואחרי זה באה פרשת נשא ומדגישה היבט נוסף בהתעלות שנוצרה על-ידי מתן-תורה. נוסף על ההתעלות של כל יהודי, מכוח היותו חלק מ"ממלכת כוהנים וגוי קדוש", באה הדגשה נוספת על 'נשיאת ראש' של כל בני לוי. והרי ידוע6, שכל מי "שנדבה רוחו אותו, והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו" - הוא בדרגת שבט לוי.<br />
<br />
לכן, כשיהודי אינו מסתפק בקדושה ובהתעלות הבסיסית שלו, כחלק מ"ממלכת כוהנים", אלא מקדיש את עצמו ללימוד התורה - הוא זוכה ל'נשיאת ראש' נוספת ולהתאחדות גמורה עם הקב"ה. שכן אז חודרת תורת ה' לשכלו, עד ששכלו נעשה שכל של תורה ושל חכמת ה', ובכך מתעלה האדם להתקשרות עצומה עם האלוקות והקדושה, ואז הוא עומד למעלה מהעולם וממגבלותיו.<br />
<br />
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי 'תורת-מנחם התוועדויות' ה'תש"נ כרך ג, עמ' 272)<br />
<br />
----------<br />
<br />
1) ראה רמב"ם הלכות תפילה פרק יג הלכה ב. טור ושולחן-ערוך אורח-חיים סימן תכח סעיף ד.<br />
<br />
2) פסחים סח,ב.<br />
<br />
3) שמות יט,ו.<br />
<br />
4) איוב לא,ב. תניא ריש פרק ב.<br />
<br />
5) במדבר ד,כב.<br />
<br />
6) רמב"ם סוף הלכות שמיטה ויובל.<br />
<br />
<br />
'''לכבוד חג שבועות - לקבל מחדש את התורה'''<br />
<br />
1. אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. <br />
<br />
2. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם - כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשׂנְאָי, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי. <br />
<br />
3. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹקֶיךָ לַשָּׁוְא - כִּי לֹא יְנַקֶּה ה', אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. <br />
<br />
4. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹקֶיךָ. לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ - כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ. <br />
<br />
5. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ - לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ. <br />
<br />
6. לֹא תִרְצַח. <br />
<br />
7. לֹא תִנְאָף. <br />
<br />
8. לֹא תִגְנֹב. <br />
<br />
9. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. <br />
<br />
10. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ. לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. <br />
<br />
_________________________________<br />
<br />
<br />
<br />
חג שבועות שמח :)<br />
<br />
פּענטעקאָסט גליקלעך:)<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
== א לינקס ==<br />
<br />
<br />
<br />
*[http://chabad.co.il/ אתר הבית של חסידות חב"ד בישראל]<br />
*[http://chabad.co.il/ הויפּט פון חב"ד חסידות]<br />
<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he אתר 'חב"ד אינפו' - חדשות חב"ד]<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he מאַפּע חב"ד אינפֿאָרמאַציע - חב"ד נייַעס]<br />
<br />
*[http://www.chabad.org.il/ אתר צעירי חב"ד]<br />
*[http://www.chabad.org.il/ חב"ד]<br />
<br />
*[http://www.he.chabad.org/ אתר בית חב"ד]<br />
*[http://www.he.chabad.org/ חב"ד וועבסייט]</div>HasidHabadhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:HasidHabad&diff=69794משתמש:HasidHabad2010-05-19T13:30:24Z<p>HasidHabad: </p>
<hr />
<div>== הערה: בדף המשתמש שלי, הכותרות כתובות גם בעברית וגם באידיש. כי אצל חסידות חב"ד אידיש היא שפה מדוברת לרוב ==<br />
{| style="margin-left:-6px"<br />
| valign=top width=50% | <br />
<br />
==='''ברוכים הבאים לדף המשתמש שלי'''!===<br />
<br />
:'''אני חסיד חב"ד, חובב אינטרנט, ואתרום ערכים לחב"דפדיה. כמו כן, בדף המשתמש שלי תמצאו עוד דברים מעניינים. בנתיים, חג שבועות שמח לכל יהודי :)'''<br />
<br />
:'''איך בין אַ נאכגייער פון חב"ד, אַ ליבהאָבער אינטערנעט, איך וועט שענקען צו חב"ד וואַלועס ענסיקלאָפּעדיאַ. אויך, מיין באַניצער בלאַט איר וועט געפֿינען מער טשיקאַווע זאכן. אין די דערווייל, מזל ניטל צו אַלע יידן פון וואָכן:)...'''<br />
<br />
<br /><br />
{{עמוד ראשי}}<br />
<br /><br />
:'''דפים כלליים:''' [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה|'''מיזמי חב"דפדיה''']] | [[מיוחד:Allpages|כל הערכים]] | [[:קטגוריה:פורטלים|כל הפורטלים]] | [[מיוחד:קטגוריות|כל הקטגוריות]] | [[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען|התוועדות חסידית]] | [[ארגז החול]] <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFFFE5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3><br />
{{השבוע בימי חב"ד}}<br />
|}<br />
<br />
| valign=top | <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#E5F2FF;" | <div align=center><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''התמונה השבועית'''</h3><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''דער וואכנשריפט בילד'''</h3><br />
<br />
{{תמונה עמוד ראשי}}<br />
<br />
*'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'''<br />
*'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|לאנג לעבן דער רבי מלך מאָרענאָ גאט אויף אייביק דעם משיח]]'''<br />
<br />
|- <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFF2E5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{היום יום}} <br />
|-<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFECB3;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{הידעת?}} <br />
|-<br />
|}<br />
<br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''הרבי מליובאוויטש - מלך המשיח'''<br />
<br />
[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30976 בשורה], [[גאולה]], [[אדמו"ר שליט"א|המשיח]].<br />
<br />
[[קובץ:הרבי שליטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מליובאוויטש]]<br />
<br />
הרבי מליובאוויטש הוא דמות מרתקת. לכאורה, רבי של חסידים, אבל השפעתו חרגה הרבה מעבר לגבולות חב"ד. אדמו"רים וגדולי-תורה העריצו אותו, מדינאים ואנשי צבא הוקסמו ממנו, נשיאים וראשי מדינות התכתבו איתו, אנשי מדע ואמנים נקשרו אליו, המוני יהודים, מכל עדה, חוג ואורח-חיים, ראו בו אישיות מיוחדת במינה.<br />
<br />
הרבי גילם שילוב מיוחד של תכונות, שכל אחת כשלעצמה ראויה להבלטה ולהערכה. גאון עצום בכל חלקי התורה, הוגה פורה שמגלה מעמקים חדשים באוצר המחשבה היהודית. איש משכיל ביותר, שמוכיח התמצאות בכל תחומי המדע המודרני. כושר מנהיגות נדיר, שמסוגל להפיק מרבבות בני-אדם את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. איש חזון, שיודע להעריך נכון תהליכים בחיי עם ועולם. אהבה עצומה לכל יהודי ויכולת להתמסר לבעיותיו הקטנות של האיש הפשוט. קסם אישי רב, נועם הליכות, הופעה מרשימה ביותר ועיניים חודרות-לב.<br />
<br />
אנשים בשיעור קומתו אינם קיימים בכל דור. הקב"ה שתל נשמה גדולה זו דווקא בדור המוכה שלאחר השואה, כדי שיוכל להתמודד מול אתגרי התקופה, ילבה מחדש את גחלת היהדות ויוביל עם עם ישראל והעולם כולו לגאולה הקרובה לבוא.<br />
<br />
דמותו הקורנת מוסיפה ללות את עם ישראל גם עכשיו. דרכו ומשנתו הרוחנית הן לפיד אש המאיר את דרכו, עד שנגשים יחדיו את היעד הנכסף - הגאולה האמתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו.<br />
<br />
<br />
'''פרשת השבוע - נשא'''<br />
<br />
משמרת בני גרשון (ד, כא-כח)<br />
<br />
בסופה של פרשת במדבר, תארה התורה את תפקידי בני קהת, אחת משלוש המשפחות של שבט לוי. פרשתנו פותחת בתפקידי בני גרשון, עוד אחת ממשפחות הלוי. גם בני גרשון יצאו לעבודת הקודש מגיל שלושים עד גיל חמישים בלבד. במסע בני ישראל, ישאו את היריעות המקיפות את המשכן ואת אלו הסוככות עליו. כן ישאו את קלעי החצר ואת מסך שער החצר.<br />
<br />
אחראי על משמרת הגרשונים יהיה איתמר הכוהן, בנו של אהרון.<br />
<br />
משמרת בני מררי (ד, כט-לג)<br />
<br />
משפחת מררי, משפחת הלויים השלישית, תופקד על נשיאת קרשי המשכן, בריחיו, עמודיו ואדניו וכן עמודי החצר על אדניהם, יתדותיהם ואדניהם. בני מררי כבני גרשון יפעלו תחת אחריותו של איתמר הכוהן. (על בני קהת שזכו בתפקיד הבכיר של נשיאת כלי הקודש, הופקד אלעזר הכוהן, שהוכתר גם בתואר 'נשיא נשיאי משפחות הלוי' ומי שעתיד לתפוס את מקומו של אביו הכוהן הגדול לאחר פטירתו).<br />
<br />
מפקד הלויים המשרתים (ד, לד-מט)<br />
<br />
משה מצווה אם כן למפקד נוסף - הפעם הוא מונה את כל בני הלוי שגילם נע בין 30 ל-50, שכן הם כאמור אלו שיעבדו בפועל במשמרות נשיאת המשכן. ואלו תוצאות המפקד:<br />
<br />
משפחת קהת: 2,750<br />
<br />
משפחת גרשון: 2,630<br />
<br />
משפחת מררי: 3,200<br />
<br />
סך הכול בני לוי הנושאים את המשכן: 8,580 גברים מגיל 30 עד גיל 50.<br />
<br />
קדושת המחנות (ה, א-ד)<br />
<br />
חניית בני ישראל במדבר כללה שלוש מחנות בשלוש רמות קדושה. עזרת המשכן (החצר) בעלת הקדושה העליונה, מחנה הלויים בעל קדושה פחותה ומחנה כלל ישראל. ביום הקמת המשכן, עת חלה הקדושה על המשכן ועל כל ישראל, מצווה הקב"ה על משה להרחיק את הטמאים מאזורי הקדושה: על המצורעים לצאת אל מחוץ לשלושת המחנות, הזבים רשאים לשהות במחנה ישראל אך לא להיכנס למחנה הלויים, ואילו הטמאים רשאים אף להיכנס למחנה לוויה אך כמובן לא אל חצר המשכן.<br />
<br />
גוזל ונשבע לשקר (ה, ה-י)<br />
<br />
הגוזל מחברו ונשבע בבית הדין כי ידו אינה במעל - נקרא מועל בה', שכן מלבד עבירת הגזל נשבע גם לשקר. כאשר מחליט לשוב מדרכו הרעה עליו להשיב לנגזל את הגזל בתוספת חמישית - עשרים אחוזים. כמו כן עליו להביא קורבן אשם לכפרה. אם הנגזל לא חי ואין לו יורשים, יש להביא את תמורת הגזל לכוהן העובד במשמר אותו היום.<br />
<br />
סוטה (ה, יא-לא)<br />
<br />
אישה שבעלה מקנא לה, ואוסר עליה להימצא ביחידות עם אדם אחר, והיא עוברת על הזהרתו ונתפסת ביחידות עם אותו אדם, חל עליה דין 'סוטה'. <br />
<br />
על הסוטה להתייצב בפני הכוהן ולהביא קורבן מנחה מקמח שעורים. לאחר הקרבת המנחה נוטל הכוהן מים מכיור נטילת הידיים של העזרה ומערב בהם עפר מחצר המשכן. הכוהן מזהיר את האישה ומאפשר לה להודות אם נטמאה בהתייחדותה עם הגבר הזר. אם אינה מודה, הוא כותב את דברי פרשת סוטה מהתורה על קלף, ומוחה את הדיו שנכתב על הקלף אל תוך המים. הכוהן נותן לחשודה לשתות מן המים שבודקים את כשרותה: אם חטאה - תבקע ביטנה, ואם כשרה הייתה - יבואו המים האלו בבטנה לברכה ויסייעו לה בעת לידותיה הבאות ללידה קלה ומוצלחת.<br />
<br />
נזיר (ו, א-כא)<br />
<br />
איש או אישה הנודרים שלא לשתות יין, נקראים 'נזיר'. הנזיר אסור בשתיית יין כל ימי נזירותו (אם לא נקב זמן, הנזירות חלה עליו ל-30 יום, ובכל מקרה אינו יכול לנדור בדין נזירות פחות מפרק זמן מינימאלי זה). כמו כן אסור לו לאכול ענבים להסתפר, ולהיטמא למת.<br />
<br />
אם בכל זאת נטמא למת בשגגה, עליו לטבול כדי להיטהר, וביום השביעי לטבילתו יגלח את ראשו. למחרת, ביום השמיני, יביא שני תורים או בני יונה לקורבן וכן אשם נזיר.<br />
<br />
עתה עליו להתחיל למנות שוב את ימי נזירותו.<br />
<br />
כאשר ימלאו ימי הנזירות יבוא הנזיר אל המקדש, יביא איתו קורבן ולאחר ההקרבה יגלח את שערות ראשו.<br />
<br />
ברכת כוהנים (ו, כב-כז)<br />
<br />
ה' מצווה את משה אל אהרון - לכוהנים יש כוח מיוחד מהקב"ה לברך את בני ישראל, וכה נוסח ברכתם: "יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".<br />
<br />
מתנות הנשיאים (ז, א-פח)<br />
<br />
במשך שבעה ימים, שבעת-ימי-המילואים, הוקם ופורק המשכן בכל יום והוקרבו בו קורבנות מיוחדים על-ידי משה. ביום השמיני, בא' בניסן, משה רבנו מקים את המשכן ומקדש ומושח אותו בשמן המיוחד.<br />
<br />
נשיאי שניים עשר השבטים מתנדבים ומביאים שש עגלות ושניים עשר שוורים לרתום לעגלות. על-פי ציווי ה' מקבל משה את נדבתם ומעבירה ללויים לצורך משא המשכן. שתי עגלות וארבעה פרים הוא נותן למשפחת גרשון נושאי היריעות, וארבע עגלות רתומות לששה פרים הוא נותן למשפחת מררי שמשאם כבד יותר - קרשי המשכן. בני קהת לא מקבלים עגלות, שכן הם נושאים את כלי הקודש, שמפאת קדושתם נישאים רק על כתפי הלויים.<br />
<br />
בנוסף מביאים נשיאי העדה קורבנות לחנוכת המזבח - בכל יום מביא נשיא אחד מהשניים עשר את תרומת קורבנותיו. התרומה כללה בכל יום: קערת כסף ומזרק כסף ובהם סולת בלולה בשמן למנחה; כף זהב מלאה קטורת; פר אחד; איל אחד; כבש אחד; שעיר עיזים אחד. ועוד שני פרים, חמשה אילים, חמישה גדיים וחמשה כבשים לשלמים.<br />
<br />
ההתגלות אל משה (ז, פט)<br />
<br />
בפסוק האחרון של הפרשה, מספרת התורה על דרך ההתגלות של ה' אל משה לאחר הקמת המשכן. משה היה שומע את קול האלוקים מדבר אליו מתוך האוהל מעל הכפורת מבין שני הכרובים.<br />
<br />
(בפרשה 176 פסוקים, הפרשה הארוכה בתורה)<br />
<br />
<br />
<br />
'''אימרת הרבי + הרבי על הפרשה'''<br />
<br />
במתן תורה נתן לנו הקב"ה את האפשרות לחבר על-ידי קיום התורה והמצוות, בין 'עליונים' ל'תחתונים'. לקדש בקדושה אלוקית את העולם הגשמי. <br />
<br />
שם הפרשה: נשא<br />
<br />
פרשת נשא נקראת בדרך-כלל בשבת שלאחר חג מתן-תורה.1 ואכן, שמה של הפרשה מבטא את המעלה הנפלאה שלימוד התורה מקנה לאדם - נשא, מלשון להינשא למעלה, להתרומם. אחרי שניתנה התורה לבני-ישראל, הם הגיעו ל'נשא' - להתרוממות ולהתעלות.<br />
<br />
בגמרא2 מסופר, שרב יוסף היה עורך סעודה חגיגית בחג-השבועות, והיה אומר: אם לא היום הזה - כמה יוסף היו בשוק. וכפי שמפרש רש"י, שאם לא היום הזה שבזכותו "למדתי תורה ונתרוממתי, הרי אנשים הרבה בשוק ששמם יוסף, ומה ביני לבינם".<br />
<br />
התאחדות גמורה<br />
<br />
בשעת מעמד הר-סיני מינה הקב"ה את כל בני-ישראל ל"ממלכת כוהנים וגוי קדוש3", ובכך העלה אותם למעלה עליונה. רוממות זו מושגת על-ידי התורה. כשיהודי לומד תורה, היא גורמת לו להתרומם ולהתעלות מעל גדרי המציאות הארצית.<br />
<br />
המעלה המיוחדת של לימוד התורה - אפילו לגבי קיום המצוות - היא בכך, שעל-ידי לימוד התורה נוצרת התאחדות גמורה בין שכלו של האדם לבין חכמת ה' המלובשת בתורה. כאשר שכלו של אדם מבין את מחשבת התורה, נוצרת התמזגות מושלמת בין השכל האנושי לבין חכמת ה'. דבר זה מרים את האדם לרמה עליונה ביותר.<br />
<br />
הראש מתעלה<br />
<br />
רוממות זו, שמושגת על-ידי התורה, נובעת מהקשר המהותי בין יהודי לבין הקב"ה. כשיהודי לומד תורה, אין זה סתם לימוד והבנה של סוגיה. זהו חיבור בין שתי מהויות הקשורות זו בזו. נשמתו של יהודי היא "חלק א-לוה ממעל ממש"4, והתורה היא הגשר המחבר בין הנשמה האלוקית לבין הקב"ה.<br />
<br />
לכן לימוד התורה יוצר אצל יהודי מצב של "נשא את ראש"5 - הראש, שהוא החלק העליון והחשוב ביותר באיברי האדם, מתעלה ומתנשא על-ידי התורה במידה שאין למעלה ממנה. בכך מתעלה היהודי למעלה מגדרי העולם, עד שהגבלות העולם אינן מגבילות אותו.<br />
<br />
שבט לוי<br />
<br />
זו ההתעלות של מתן-התורה כשהיא לעצמה, ואחרי זה באה פרשת נשא ומדגישה היבט נוסף בהתעלות שנוצרה על-ידי מתן-תורה. נוסף על ההתעלות של כל יהודי, מכוח היותו חלק מ"ממלכת כוהנים וגוי קדוש", באה הדגשה נוספת על 'נשיאת ראש' של כל בני לוי. והרי ידוע6, שכל מי "שנדבה רוחו אותו, והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו" - הוא בדרגת שבט לוי.<br />
<br />
לכן, כשיהודי אינו מסתפק בקדושה ובהתעלות הבסיסית שלו, כחלק מ"ממלכת כוהנים", אלא מקדיש את עצמו ללימוד התורה - הוא זוכה ל'נשיאת ראש' נוספת ולהתאחדות גמורה עם הקב"ה. שכן אז חודרת תורת ה' לשכלו, עד ששכלו נעשה שכל של תורה ושל חכמת ה', ובכך מתעלה האדם להתקשרות עצומה עם האלוקות והקדושה, ואז הוא עומד למעלה מהעולם וממגבלותיו.<br />
<br />
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי 'תורת-מנחם התוועדויות' ה'תש"נ כרך ג, עמ' 272)<br />
<br />
----------<br />
<br />
1) ראה רמב"ם הלכות תפילה פרק יג הלכה ב. טור ושולחן-ערוך אורח-חיים סימן תכח סעיף ד.<br />
<br />
2) פסחים סח,ב.<br />
<br />
3) שמות יט,ו.<br />
<br />
4) איוב לא,ב. תניא ריש פרק ב.<br />
<br />
5) במדבר ד,כב.<br />
<br />
6) רמב"ם סוף הלכות שמיטה ויובל.<br />
<br />
<br />
'''לכבוד חג שבועות - לקבל מחדש את התורה'''<br />
<br />
1. אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. <br />
<br />
2. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם - כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשׂנְאָי, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי. <br />
<br />
3. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹקֶיךָ לַשָּׁוְא - כִּי לֹא יְנַקֶּה ה', אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. <br />
<br />
4. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹקֶיךָ. לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ - כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ. <br />
<br />
5. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ - לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ. <br />
<br />
6. לֹא תִרְצַח. <br />
<br />
7. לֹא תִנְאָף. <br />
<br />
8. לֹא תִגְנֹב. <br />
<br />
9. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. <br />
<br />
10. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ. לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. <br />
<br />
_________________________________<br />
<br />
<br />
<br />
חג שבועות שמח :)<br />
<br />
פּענטעקאָסט גליקלעך:)<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
== א לינקס ==<br />
<br />
<br />
<br />
*[http://chabad.co.il/ אתר הבית של חסידות חב"ד בישראל]<br />
*[http://chabad.co.il/ הויפּט פון חב"ד חסידות]<br />
<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he אתר 'חב"ד אינפו' - חדשות חב"ד]<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he מאַפּע חב"ד אינפֿאָרמאַציע - חב"ד נייַעס]<br />
<br />
*[http://www.chabad.org.il/ אתר צעירי חב"ד]<br />
*[http://www.chabad.org.il/ חב"ד]<br />
<br />
*[http://www.he.chabad.org/ אתר בית חב"ד]<br />
*[http://www.he.chabad.org/ חב"ד וועבסייט]</div>HasidHabadhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:HasidHabad&diff=69793משתמש:HasidHabad2010-05-19T13:17:33Z<p>HasidHabad: </p>
<hr />
<div>== הערה: בדף המשתמש שלי, הכותרות כתובות גם בעברית וגם באידיש. כי אצל חסידות חב"ד אידיש היא שפה מדוברת לרוב ==<br />
{| style="margin-left:-6px"<br />
| valign=top width=50% | <br />
<br />
==='''ברוכים הבאים לדף המשתמש שלי'''!===<br />
<br />
:'''אני חסיד חב"ד, חובב אינטרנט, ואתרום ערכים לחב"דפדיה. כמו כן, בדף המשתמש שלי תמצאו עוד דברים מעניינים. בנתיים, חג שבועות שמח לכל יהודי :)'''<br />
<br />
:'''איך בין אַ נאכגייער פון חב"ד, אַ ליבהאָבער אינטערנעט, איך וועט שענקען צו חב"ד וואַלועס ענסיקלאָפּעדיאַ. אויך, מיין באַניצער בלאַט איר וועט געפֿינען מער טשיקאַווע זאכן. אין די דערווייל, מזל ניטל צו אַלע יידן פון וואָכן:)...'''<br />
<br />
<br /><br />
{{עמוד ראשי}}<br />
<br /><br />
:'''דפים כלליים:''' [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה|'''מיזמי חב"דפדיה''']] | [[מיוחד:Allpages|כל הערכים]] | [[:קטגוריה:פורטלים|כל הפורטלים]] | [[מיוחד:קטגוריות|כל הקטגוריות]] | [[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען|התוועדות חסידית]] | [[ארגז החול]] <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFFFE5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3><br />
{{השבוע בימי חב"ד}}<br />
|}<br />
<br />
| valign=top | <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#E5F2FF;" | <div align=center><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''התמונה השבועית'''</h3><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''דער וואכנשריפט בילד'''</h3><br />
<br />
{{תמונה עמוד ראשי}}<br />
<br />
*'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'''<br />
*'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|לאנג לעבן דער רבי מלך מאָרענאָ גאט אויף אייביק דעם משיח]]'''<br />
<br />
|- <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFF2E5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{היום יום}} <br />
|-<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFECB3;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{הידעת?}} <br />
|-<br />
|}<br />
<br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''הרבי מליובאוויטש - מלך המשיח'''<br />
<br />
[[קובץ:הרבי שליטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מליובאוויטש]]<br />
<br />
הרבי מליובאוויטש הוא דמות מרתקת. לכאורה, רבי של חסידים, אבל השפעתו חרגה הרבה מעבר לגבולות חב"ד. אדמו"רים וגדולי-תורה העריצו אותו, מדינאים ואנשי צבא הוקסמו ממנו, נשיאים וראשי מדינות התכתבו איתו, אנשי מדע ואמנים נקשרו אליו, המוני יהודים, מכל עדה, חוג ואורח-חיים, ראו בו אישיות מיוחדת במינה.<br />
<br />
הרבי גילם שילוב מיוחד של תכונות, שכל אחת כשלעצמה ראויה להבלטה ולהערכה. גאון עצום בכל חלקי התורה, הוגה פורה שמגלה מעמקים חדשים באוצר המחשבה היהודית. איש משכיל ביותר, שמוכיח התמצאות בכל תחומי המדע המודרני. כושר מנהיגות נדיר, שמסוגל להפיק מרבבות בני-אדם את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. איש חזון, שיודע להעריך נכון תהליכים בחיי עם ועולם. אהבה עצומה לכל יהודי ויכולת להתמסר לבעיותיו הקטנות של האיש הפשוט. קסם אישי רב, נועם הליכות, הופעה מרשימה ביותר ועיניים חודרות-לב.<br />
<br />
אנשים בשיעור קומתו אינם קיימים בכל דור. הקב"ה שתל נשמה גדולה זו דווקא בדור המוכה שלאחר השואה, כדי שיוכל להתמודד מול אתגרי התקופה, ילבה מחדש את גחלת היהדות ויוביל עם עם ישראל והעולם כולו לגאולה הקרובה לבוא.<br />
<br />
דמותו הקורנת מוסיפה ללות את עם ישראל גם עכשיו. דרכו ומשנתו הרוחנית הן לפיד אש המאיר את דרכו, עד שנגשים יחדיו את היעד הנכסף - הגאולה האמתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו.<br />
<br />
<br />
'''פרשת השבוע - נשא'''<br />
<br />
משמרת בני גרשון (ד, כא-כח)<br />
<br />
בסופה של פרשת במדבר, תארה התורה את תפקידי בני קהת, אחת משלוש המשפחות של שבט לוי. פרשתנו פותחת בתפקידי בני גרשון, עוד אחת ממשפחות הלוי. גם בני גרשון יצאו לעבודת הקודש מגיל שלושים עד גיל חמישים בלבד. במסע בני ישראל, ישאו את היריעות המקיפות את המשכן ואת אלו הסוככות עליו. כן ישאו את קלעי החצר ואת מסך שער החצר.<br />
<br />
אחראי על משמרת הגרשונים יהיה איתמר הכוהן, בנו של אהרון.<br />
<br />
משמרת בני מררי (ד, כט-לג)<br />
<br />
משפחת מררי, משפחת הלויים השלישית, תופקד על נשיאת קרשי המשכן, בריחיו, עמודיו ואדניו וכן עמודי החצר על אדניהם, יתדותיהם ואדניהם. בני מררי כבני גרשון יפעלו תחת אחריותו של איתמר הכוהן. (על בני קהת שזכו בתפקיד הבכיר של נשיאת כלי הקודש, הופקד אלעזר הכוהן, שהוכתר גם בתואר 'נשיא נשיאי משפחות הלוי' ומי שעתיד לתפוס את מקומו של אביו הכוהן הגדול לאחר פטירתו).<br />
<br />
מפקד הלויים המשרתים (ד, לד-מט)<br />
<br />
משה מצווה אם כן למפקד נוסף - הפעם הוא מונה את כל בני הלוי שגילם נע בין 30 ל-50, שכן הם כאמור אלו שיעבדו בפועל במשמרות נשיאת המשכן. ואלו תוצאות המפקד:<br />
<br />
משפחת קהת: 2,750<br />
<br />
משפחת גרשון: 2,630<br />
<br />
משפחת מררי: 3,200<br />
<br />
סך הכול בני לוי הנושאים את המשכן: 8,580 גברים מגיל 30 עד גיל 50.<br />
<br />
קדושת המחנות (ה, א-ד)<br />
<br />
חניית בני ישראל במדבר כללה שלוש מחנות בשלוש רמות קדושה. עזרת המשכן (החצר) בעלת הקדושה העליונה, מחנה הלויים בעל קדושה פחותה ומחנה כלל ישראל. ביום הקמת המשכן, עת חלה הקדושה על המשכן ועל כל ישראל, מצווה הקב"ה על משה להרחיק את הטמאים מאזורי הקדושה: על המצורעים לצאת אל מחוץ לשלושת המחנות, הזבים רשאים לשהות במחנה ישראל אך לא להיכנס למחנה הלויים, ואילו הטמאים רשאים אף להיכנס למחנה לוויה אך כמובן לא אל חצר המשכן.<br />
<br />
גוזל ונשבע לשקר (ה, ה-י)<br />
<br />
הגוזל מחברו ונשבע בבית הדין כי ידו אינה במעל - נקרא מועל בה', שכן מלבד עבירת הגזל נשבע גם לשקר. כאשר מחליט לשוב מדרכו הרעה עליו להשיב לנגזל את הגזל בתוספת חמישית - עשרים אחוזים. כמו כן עליו להביא קורבן אשם לכפרה. אם הנגזל לא חי ואין לו יורשים, יש להביא את תמורת הגזל לכוהן העובד במשמר אותו היום.<br />
<br />
סוטה (ה, יא-לא)<br />
<br />
אישה שבעלה מקנא לה, ואוסר עליה להימצא ביחידות עם אדם אחר, והיא עוברת על הזהרתו ונתפסת ביחידות עם אותו אדם, חל עליה דין 'סוטה'. <br />
<br />
על הסוטה להתייצב בפני הכוהן ולהביא קורבן מנחה מקמח שעורים. לאחר הקרבת המנחה נוטל הכוהן מים מכיור נטילת הידיים של העזרה ומערב בהם עפר מחצר המשכן. הכוהן מזהיר את האישה ומאפשר לה להודות אם נטמאה בהתייחדותה עם הגבר הזר. אם אינה מודה, הוא כותב את דברי פרשת סוטה מהתורה על קלף, ומוחה את הדיו שנכתב על הקלף אל תוך המים. הכוהן נותן לחשודה לשתות מן המים שבודקים את כשרותה: אם חטאה - תבקע ביטנה, ואם כשרה הייתה - יבואו המים האלו בבטנה לברכה ויסייעו לה בעת לידותיה הבאות ללידה קלה ומוצלחת.<br />
<br />
נזיר (ו, א-כא)<br />
<br />
איש או אישה הנודרים שלא לשתות יין, נקראים 'נזיר'. הנזיר אסור בשתיית יין כל ימי נזירותו (אם לא נקב זמן, הנזירות חלה עליו ל-30 יום, ובכל מקרה אינו יכול לנדור בדין נזירות פחות מפרק זמן מינימאלי זה). כמו כן אסור לו לאכול ענבים להסתפר, ולהיטמא למת.<br />
<br />
אם בכל זאת נטמא למת בשגגה, עליו לטבול כדי להיטהר, וביום השביעי לטבילתו יגלח את ראשו. למחרת, ביום השמיני, יביא שני תורים או בני יונה לקורבן וכן אשם נזיר.<br />
<br />
עתה עליו להתחיל למנות שוב את ימי נזירותו.<br />
<br />
כאשר ימלאו ימי הנזירות יבוא הנזיר אל המקדש, יביא איתו קורבן ולאחר ההקרבה יגלח את שערות ראשו.<br />
<br />
ברכת כוהנים (ו, כב-כז)<br />
<br />
ה' מצווה את משה אל אהרון - לכוהנים יש כוח מיוחד מהקב"ה לברך את בני ישראל, וכה נוסח ברכתם: "יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".<br />
<br />
מתנות הנשיאים (ז, א-פח)<br />
<br />
במשך שבעה ימים, שבעת-ימי-המילואים, הוקם ופורק המשכן בכל יום והוקרבו בו קורבנות מיוחדים על-ידי משה. ביום השמיני, בא' בניסן, משה רבנו מקים את המשכן ומקדש ומושח אותו בשמן המיוחד.<br />
<br />
נשיאי שניים עשר השבטים מתנדבים ומביאים שש עגלות ושניים עשר שוורים לרתום לעגלות. על-פי ציווי ה' מקבל משה את נדבתם ומעבירה ללויים לצורך משא המשכן. שתי עגלות וארבעה פרים הוא נותן למשפחת גרשון נושאי היריעות, וארבע עגלות רתומות לששה פרים הוא נותן למשפחת מררי שמשאם כבד יותר - קרשי המשכן. בני קהת לא מקבלים עגלות, שכן הם נושאים את כלי הקודש, שמפאת קדושתם נישאים רק על כתפי הלויים.<br />
<br />
בנוסף מביאים נשיאי העדה קורבנות לחנוכת המזבח - בכל יום מביא נשיא אחד מהשניים עשר את תרומת קורבנותיו. התרומה כללה בכל יום: קערת כסף ומזרק כסף ובהם סולת בלולה בשמן למנחה; כף זהב מלאה קטורת; פר אחד; איל אחד; כבש אחד; שעיר עיזים אחד. ועוד שני פרים, חמשה אילים, חמישה גדיים וחמשה כבשים לשלמים.<br />
<br />
ההתגלות אל משה (ז, פט)<br />
<br />
בפסוק האחרון של הפרשה, מספרת התורה על דרך ההתגלות של ה' אל משה לאחר הקמת המשכן. משה היה שומע את קול האלוקים מדבר אליו מתוך האוהל מעל הכפורת מבין שני הכרובים.<br />
<br />
(בפרשה 176 פסוקים, הפרשה הארוכה בתורה)<br />
<br />
<br />
<br />
'''אימרת הרבי + הרבי על הפרשה'''<br />
<br />
במתן תורה נתן לנו הקב"ה את האפשרות לחבר על-ידי קיום התורה והמצוות, בין 'עליונים' ל'תחתונים'. לקדש בקדושה אלוקית את העולם הגשמי. <br />
<br />
שם הפרשה: נשא<br />
<br />
פרשת נשא נקראת בדרך-כלל בשבת שלאחר חג מתן-תורה.1 ואכן, שמה של הפרשה מבטא את המעלה הנפלאה שלימוד התורה מקנה לאדם - נשא, מלשון להינשא למעלה, להתרומם. אחרי שניתנה התורה לבני-ישראל, הם הגיעו ל'נשא' - להתרוממות ולהתעלות.<br />
<br />
בגמרא2 מסופר, שרב יוסף היה עורך סעודה חגיגית בחג-השבועות, והיה אומר: אם לא היום הזה - כמה יוסף היו בשוק. וכפי שמפרש רש"י, שאם לא היום הזה שבזכותו "למדתי תורה ונתרוממתי, הרי אנשים הרבה בשוק ששמם יוסף, ומה ביני לבינם".<br />
<br />
התאחדות גמורה<br />
<br />
בשעת מעמד הר-סיני מינה הקב"ה את כל בני-ישראל ל"ממלכת כוהנים וגוי קדוש3", ובכך העלה אותם למעלה עליונה. רוממות זו מושגת על-ידי התורה. כשיהודי לומד תורה, היא גורמת לו להתרומם ולהתעלות מעל גדרי המציאות הארצית.<br />
<br />
המעלה המיוחדת של לימוד התורה - אפילו לגבי קיום המצוות - היא בכך, שעל-ידי לימוד התורה נוצרת התאחדות גמורה בין שכלו של האדם לבין חכמת ה' המלובשת בתורה. כאשר שכלו של אדם מבין את מחשבת התורה, נוצרת התמזגות מושלמת בין השכל האנושי לבין חכמת ה'. דבר זה מרים את האדם לרמה עליונה ביותר.<br />
<br />
הראש מתעלה<br />
<br />
רוממות זו, שמושגת על-ידי התורה, נובעת מהקשר המהותי בין יהודי לבין הקב"ה. כשיהודי לומד תורה, אין זה סתם לימוד והבנה של סוגיה. זהו חיבור בין שתי מהויות הקשורות זו בזו. נשמתו של יהודי היא "חלק א-לוה ממעל ממש"4, והתורה היא הגשר המחבר בין הנשמה האלוקית לבין הקב"ה.<br />
<br />
לכן לימוד התורה יוצר אצל יהודי מצב של "נשא את ראש"5 - הראש, שהוא החלק העליון והחשוב ביותר באיברי האדם, מתעלה ומתנשא על-ידי התורה במידה שאין למעלה ממנה. בכך מתעלה היהודי למעלה מגדרי העולם, עד שהגבלות העולם אינן מגבילות אותו.<br />
<br />
שבט לוי<br />
<br />
זו ההתעלות של מתן-התורה כשהיא לעצמה, ואחרי זה באה פרשת נשא ומדגישה היבט נוסף בהתעלות שנוצרה על-ידי מתן-תורה. נוסף על ההתעלות של כל יהודי, מכוח היותו חלק מ"ממלכת כוהנים וגוי קדוש", באה הדגשה נוספת על 'נשיאת ראש' של כל בני לוי. והרי ידוע6, שכל מי "שנדבה רוחו אותו, והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו" - הוא בדרגת שבט לוי.<br />
<br />
לכן, כשיהודי אינו מסתפק בקדושה ובהתעלות הבסיסית שלו, כחלק מ"ממלכת כוהנים", אלא מקדיש את עצמו ללימוד התורה - הוא זוכה ל'נשיאת ראש' נוספת ולהתאחדות גמורה עם הקב"ה. שכן אז חודרת תורת ה' לשכלו, עד ששכלו נעשה שכל של תורה ושל חכמת ה', ובכך מתעלה האדם להתקשרות עצומה עם האלוקות והקדושה, ואז הוא עומד למעלה מהעולם וממגבלותיו.<br />
<br />
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי 'תורת-מנחם התוועדויות' ה'תש"נ כרך ג, עמ' 272)<br />
<br />
----------<br />
<br />
1) ראה רמב"ם הלכות תפילה פרק יג הלכה ב. טור ושולחן-ערוך אורח-חיים סימן תכח סעיף ד.<br />
<br />
2) פסחים סח,ב.<br />
<br />
3) שמות יט,ו.<br />
<br />
4) איוב לא,ב. תניא ריש פרק ב.<br />
<br />
5) במדבר ד,כב.<br />
<br />
6) רמב"ם סוף הלכות שמיטה ויובל.<br />
<br />
<br />
'''לכבוד חג שבועות - לקבל מחדש את התורה'''<br />
<br />
1. אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. <br />
<br />
2. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם - כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשׂנְאָי, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי. <br />
<br />
3. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹקֶיךָ לַשָּׁוְא - כִּי לֹא יְנַקֶּה ה', אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. <br />
<br />
4. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹקֶיךָ. לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ - כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ. <br />
<br />
5. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ - לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ. <br />
<br />
6. לֹא תִרְצַח. <br />
<br />
7. לֹא תִנְאָף. <br />
<br />
8. לֹא תִגְנֹב. <br />
<br />
9. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. <br />
<br />
10. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ. לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. <br />
<br />
_________________________________<br />
<br />
<br />
<br />
חג שבועות שמח :)<br />
<br />
פּענטעקאָסט גליקלעך:)<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
== א לינקס ==<br />
<br />
<br />
<br />
*[http://chabad.co.il/ אתר הבית של חסידות חב"ד בישראל]<br />
*[http://chabad.co.il/ הויפּט פון חב"ד חסידות]<br />
<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he אתר 'חב"ד אינפו' - חדשות חב"ד]<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he מאַפּע חב"ד אינפֿאָרמאַציע - חב"ד נייַעס]<br />
<br />
*[http://www.chabad.org.il/ אתר צעירי חב"ד]<br />
*[http://www.chabad.org.il/ חב"ד]<br />
<br />
*[http://www.he.chabad.org/ אתר בית חב"ד]<br />
*[http://www.he.chabad.org/ חב"ד וועבסייט]</div>HasidHabadhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:HasidHabad&diff=69792משתמש:HasidHabad2010-05-19T13:12:37Z<p>HasidHabad: </p>
<hr />
<div>== ברוכים הבאים ==<br />
{| style="margin-left:-6px"<br />
| valign=top width=50% | <br />
<br />
==='''ברוכים הבאים לדף המשתמש שלי'''!===<br />
<br />
:'''אני חסיד חב"ד, חובב אינטרנט, ואתרום ערכים לחב"דפדיה. כמו כן, בדף המשתמש שלי תמצאו עוד דברים מעניינים. בנתיים, חג שבועות שמח לכל יהודי :)'''<br />
<br />
:'''איך בין אַ נאכגייער פון חב"ד, אַ ליבהאָבער אינטערנעט, איך וועט שענקען צו חב"ד וואַלועס ענסיקלאָפּעדיאַ. אויך, מיין באַניצער בלאַט איר וועט געפֿינען מער טשיקאַווע זאכן. אין די דערווייל, מזל ניטל צו אַלע יידן פון וואָכן:)...'''<br />
<br />
<br /><br />
{{עמוד ראשי}}<br />
<br /><br />
:'''דפים כלליים:''' [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה|'''מיזמי חב"דפדיה''']] | [[מיוחד:Allpages|כל הערכים]] | [[:קטגוריה:פורטלים|כל הפורטלים]] | [[מיוחד:קטגוריות|כל הקטגוריות]] | [[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען|התוועדות חסידית]] | [[ארגז החול]] <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFFFE5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3><br />
{{השבוע בימי חב"ד}}<br />
|}<br />
<br />
| valign=top | <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#E5F2FF;" | <div align=center><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''התמונה השבועית'''</h3><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''דער וואכנשריפט בילד'''</h3><br />
<br />
{{תמונה עמוד ראשי}}<br />
<br />
*'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'''<br />
*'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|לאנג לעבן דער רבי מלך מאָרענאָ גאט אויף אייביק דעם משיח]]'''<br />
<br />
|- <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFF2E5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{היום יום}} <br />
|-<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFECB3;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{הידעת?}} <br />
|-<br />
|}<br />
<br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''הרבי מליובאוויטש - מלך המשיח'''<br />
<br />
[[קובץ:הרבי שליטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מליובאוויטש]]<br />
<br />
הרבי מליובאוויטש הוא דמות מרתקת. לכאורה, רבי של חסידים, אבל השפעתו חרגה הרבה מעבר לגבולות חב"ד. אדמו"רים וגדולי-תורה העריצו אותו, מדינאים ואנשי צבא הוקסמו ממנו, נשיאים וראשי מדינות התכתבו איתו, אנשי מדע ואמנים נקשרו אליו, המוני יהודים, מכל עדה, חוג ואורח-חיים, ראו בו אישיות מיוחדת במינה.<br />
<br />
הרבי גילם שילוב מיוחד של תכונות, שכל אחת כשלעצמה ראויה להבלטה ולהערכה. גאון עצום בכל חלקי התורה, הוגה פורה שמגלה מעמקים חדשים באוצר המחשבה היהודית. איש משכיל ביותר, שמוכיח התמצאות בכל תחומי המדע המודרני. כושר מנהיגות נדיר, שמסוגל להפיק מרבבות בני-אדם את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. איש חזון, שיודע להעריך נכון תהליכים בחיי עם ועולם. אהבה עצומה לכל יהודי ויכולת להתמסר לבעיותיו הקטנות של האיש הפשוט. קסם אישי רב, נועם הליכות, הופעה מרשימה ביותר ועיניים חודרות-לב.<br />
<br />
אנשים בשיעור קומתו אינם קיימים בכל דור. הקב"ה שתל נשמה גדולה זו דווקא בדור המוכה שלאחר השואה, כדי שיוכל להתמודד מול אתגרי התקופה, ילבה מחדש את גחלת היהדות ויוביל עם עם ישראל והעולם כולו לגאולה הקרובה לבוא.<br />
<br />
דמותו הקורנת מוסיפה ללות את עם ישראל גם עכשיו. דרכו ומשנתו הרוחנית הן לפיד אש המאיר את דרכו, עד שנגשים יחדיו את היעד הנכסף - הגאולה האמתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו.<br />
<br />
<br />
'''פרשת השבוע - נשא'''<br />
<br />
משמרת בני גרשון (ד, כא-כח)<br />
<br />
בסופה של פרשת במדבר, תארה התורה את תפקידי בני קהת, אחת משלוש המשפחות של שבט לוי. פרשתנו פותחת בתפקידי בני גרשון, עוד אחת ממשפחות הלוי. גם בני גרשון יצאו לעבודת הקודש מגיל שלושים עד גיל חמישים בלבד. במסע בני ישראל, ישאו את היריעות המקיפות את המשכן ואת אלו הסוככות עליו. כן ישאו את קלעי החצר ואת מסך שער החצר.<br />
<br />
אחראי על משמרת הגרשונים יהיה איתמר הכוהן, בנו של אהרון.<br />
<br />
משמרת בני מררי (ד, כט-לג)<br />
<br />
משפחת מררי, משפחת הלויים השלישית, תופקד על נשיאת קרשי המשכן, בריחיו, עמודיו ואדניו וכן עמודי החצר על אדניהם, יתדותיהם ואדניהם. בני מררי כבני גרשון יפעלו תחת אחריותו של איתמר הכוהן. (על בני קהת שזכו בתפקיד הבכיר של נשיאת כלי הקודש, הופקד אלעזר הכוהן, שהוכתר גם בתואר 'נשיא נשיאי משפחות הלוי' ומי שעתיד לתפוס את מקומו של אביו הכוהן הגדול לאחר פטירתו).<br />
<br />
מפקד הלויים המשרתים (ד, לד-מט)<br />
<br />
משה מצווה אם כן למפקד נוסף - הפעם הוא מונה את כל בני הלוי שגילם נע בין 30 ל-50, שכן הם כאמור אלו שיעבדו בפועל במשמרות נשיאת המשכן. ואלו תוצאות המפקד:<br />
<br />
משפחת קהת: 2,750<br />
<br />
משפחת גרשון: 2,630<br />
<br />
משפחת מררי: 3,200<br />
<br />
סך הכול בני לוי הנושאים את המשכן: 8,580 גברים מגיל 30 עד גיל 50.<br />
<br />
קדושת המחנות (ה, א-ד)<br />
<br />
חניית בני ישראל במדבר כללה שלוש מחנות בשלוש רמות קדושה. עזרת המשכן (החצר) בעלת הקדושה העליונה, מחנה הלויים בעל קדושה פחותה ומחנה כלל ישראל. ביום הקמת המשכן, עת חלה הקדושה על המשכן ועל כל ישראל, מצווה הקב"ה על משה להרחיק את הטמאים מאזורי הקדושה: על המצורעים לצאת אל מחוץ לשלושת המחנות, הזבים רשאים לשהות במחנה ישראל אך לא להיכנס למחנה הלויים, ואילו הטמאים רשאים אף להיכנס למחנה לוויה אך כמובן לא אל חצר המשכן.<br />
<br />
גוזל ונשבע לשקר (ה, ה-י)<br />
<br />
הגוזל מחברו ונשבע בבית הדין כי ידו אינה במעל - נקרא מועל בה', שכן מלבד עבירת הגזל נשבע גם לשקר. כאשר מחליט לשוב מדרכו הרעה עליו להשיב לנגזל את הגזל בתוספת חמישית - עשרים אחוזים. כמו כן עליו להביא קורבן אשם לכפרה. אם הנגזל לא חי ואין לו יורשים, יש להביא את תמורת הגזל לכוהן העובד במשמר אותו היום.<br />
<br />
סוטה (ה, יא-לא)<br />
<br />
אישה שבעלה מקנא לה, ואוסר עליה להימצא ביחידות עם אדם אחר, והיא עוברת על הזהרתו ונתפסת ביחידות עם אותו אדם, חל עליה דין 'סוטה'. <br />
<br />
על הסוטה להתייצב בפני הכוהן ולהביא קורבן מנחה מקמח שעורים. לאחר הקרבת המנחה נוטל הכוהן מים מכיור נטילת הידיים של העזרה ומערב בהם עפר מחצר המשכן. הכוהן מזהיר את האישה ומאפשר לה להודות אם נטמאה בהתייחדותה עם הגבר הזר. אם אינה מודה, הוא כותב את דברי פרשת סוטה מהתורה על קלף, ומוחה את הדיו שנכתב על הקלף אל תוך המים. הכוהן נותן לחשודה לשתות מן המים שבודקים את כשרותה: אם חטאה - תבקע ביטנה, ואם כשרה הייתה - יבואו המים האלו בבטנה לברכה ויסייעו לה בעת לידותיה הבאות ללידה קלה ומוצלחת.<br />
<br />
נזיר (ו, א-כא)<br />
<br />
איש או אישה הנודרים שלא לשתות יין, נקראים 'נזיר'. הנזיר אסור בשתיית יין כל ימי נזירותו (אם לא נקב זמן, הנזירות חלה עליו ל-30 יום, ובכל מקרה אינו יכול לנדור בדין נזירות פחות מפרק זמן מינימאלי זה). כמו כן אסור לו לאכול ענבים להסתפר, ולהיטמא למת.<br />
<br />
אם בכל זאת נטמא למת בשגגה, עליו לטבול כדי להיטהר, וביום השביעי לטבילתו יגלח את ראשו. למחרת, ביום השמיני, יביא שני תורים או בני יונה לקורבן וכן אשם נזיר.<br />
<br />
עתה עליו להתחיל למנות שוב את ימי נזירותו.<br />
<br />
כאשר ימלאו ימי הנזירות יבוא הנזיר אל המקדש, יביא איתו קורבן ולאחר ההקרבה יגלח את שערות ראשו.<br />
<br />
ברכת כוהנים (ו, כב-כז)<br />
<br />
ה' מצווה את משה אל אהרון - לכוהנים יש כוח מיוחד מהקב"ה לברך את בני ישראל, וכה נוסח ברכתם: "יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".<br />
<br />
מתנות הנשיאים (ז, א-פח)<br />
<br />
במשך שבעה ימים, שבעת-ימי-המילואים, הוקם ופורק המשכן בכל יום והוקרבו בו קורבנות מיוחדים על-ידי משה. ביום השמיני, בא' בניסן, משה רבנו מקים את המשכן ומקדש ומושח אותו בשמן המיוחד.<br />
<br />
נשיאי שניים עשר השבטים מתנדבים ומביאים שש עגלות ושניים עשר שוורים לרתום לעגלות. על-פי ציווי ה' מקבל משה את נדבתם ומעבירה ללויים לצורך משא המשכן. שתי עגלות וארבעה פרים הוא נותן למשפחת גרשון נושאי היריעות, וארבע עגלות רתומות לששה פרים הוא נותן למשפחת מררי שמשאם כבד יותר - קרשי המשכן. בני קהת לא מקבלים עגלות, שכן הם נושאים את כלי הקודש, שמפאת קדושתם נישאים רק על כתפי הלויים.<br />
<br />
בנוסף מביאים נשיאי העדה קורבנות לחנוכת המזבח - בכל יום מביא נשיא אחד מהשניים עשר את תרומת קורבנותיו. התרומה כללה בכל יום: קערת כסף ומזרק כסף ובהם סולת בלולה בשמן למנחה; כף זהב מלאה קטורת; פר אחד; איל אחד; כבש אחד; שעיר עיזים אחד. ועוד שני פרים, חמשה אילים, חמישה גדיים וחמשה כבשים לשלמים.<br />
<br />
ההתגלות אל משה (ז, פט)<br />
<br />
בפסוק האחרון של הפרשה, מספרת התורה על דרך ההתגלות של ה' אל משה לאחר הקמת המשכן. משה היה שומע את קול האלוקים מדבר אליו מתוך האוהל מעל הכפורת מבין שני הכרובים.<br />
<br />
(בפרשה 176 פסוקים, הפרשה הארוכה בתורה)<br />
<br />
<br />
<br />
'''אימרת הרבי + הרבי על הפרשה'''<br />
<br />
במתן תורה נתן לנו הקב"ה את האפשרות לחבר על-ידי קיום התורה והמצוות, בין 'עליונים' ל'תחתונים'. לקדש בקדושה אלוקית את העולם הגשמי. <br />
<br />
שם הפרשה: נשא<br />
<br />
פרשת נשא נקראת בדרך-כלל בשבת שלאחר חג מתן-תורה.1 ואכן, שמה של הפרשה מבטא את המעלה הנפלאה שלימוד התורה מקנה לאדם - נשא, מלשון להינשא למעלה, להתרומם. אחרי שניתנה התורה לבני-ישראל, הם הגיעו ל'נשא' - להתרוממות ולהתעלות.<br />
<br />
בגמרא2 מסופר, שרב יוסף היה עורך סעודה חגיגית בחג-השבועות, והיה אומר: אם לא היום הזה - כמה יוסף היו בשוק. וכפי שמפרש רש"י, שאם לא היום הזה שבזכותו "למדתי תורה ונתרוממתי, הרי אנשים הרבה בשוק ששמם יוסף, ומה ביני לבינם".<br />
<br />
התאחדות גמורה<br />
<br />
בשעת מעמד הר-סיני מינה הקב"ה את כל בני-ישראל ל"ממלכת כוהנים וגוי קדוש3", ובכך העלה אותם למעלה עליונה. רוממות זו מושגת על-ידי התורה. כשיהודי לומד תורה, היא גורמת לו להתרומם ולהתעלות מעל גדרי המציאות הארצית.<br />
<br />
המעלה המיוחדת של לימוד התורה - אפילו לגבי קיום המצוות - היא בכך, שעל-ידי לימוד התורה נוצרת התאחדות גמורה בין שכלו של האדם לבין חכמת ה' המלובשת בתורה. כאשר שכלו של אדם מבין את מחשבת התורה, נוצרת התמזגות מושלמת בין השכל האנושי לבין חכמת ה'. דבר זה מרים את האדם לרמה עליונה ביותר.<br />
<br />
הראש מתעלה<br />
<br />
רוממות זו, שמושגת על-ידי התורה, נובעת מהקשר המהותי בין יהודי לבין הקב"ה. כשיהודי לומד תורה, אין זה סתם לימוד והבנה של סוגיה. זהו חיבור בין שתי מהויות הקשורות זו בזו. נשמתו של יהודי היא "חלק א-לוה ממעל ממש"4, והתורה היא הגשר המחבר בין הנשמה האלוקית לבין הקב"ה.<br />
<br />
לכן לימוד התורה יוצר אצל יהודי מצב של "נשא את ראש"5 - הראש, שהוא החלק העליון והחשוב ביותר באיברי האדם, מתעלה ומתנשא על-ידי התורה במידה שאין למעלה ממנה. בכך מתעלה היהודי למעלה מגדרי העולם, עד שהגבלות העולם אינן מגבילות אותו.<br />
<br />
שבט לוי<br />
<br />
זו ההתעלות של מתן-התורה כשהיא לעצמה, ואחרי זה באה פרשת נשא ומדגישה היבט נוסף בהתעלות שנוצרה על-ידי מתן-תורה. נוסף על ההתעלות של כל יהודי, מכוח היותו חלק מ"ממלכת כוהנים וגוי קדוש", באה הדגשה נוספת על 'נשיאת ראש' של כל בני לוי. והרי ידוע6, שכל מי "שנדבה רוחו אותו, והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו" - הוא בדרגת שבט לוי.<br />
<br />
לכן, כשיהודי אינו מסתפק בקדושה ובהתעלות הבסיסית שלו, כחלק מ"ממלכת כוהנים", אלא מקדיש את עצמו ללימוד התורה - הוא זוכה ל'נשיאת ראש' נוספת ולהתאחדות גמורה עם הקב"ה. שכן אז חודרת תורת ה' לשכלו, עד ששכלו נעשה שכל של תורה ושל חכמת ה', ובכך מתעלה האדם להתקשרות עצומה עם האלוקות והקדושה, ואז הוא עומד למעלה מהעולם וממגבלותיו.<br />
<br />
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי 'תורת-מנחם התוועדויות' ה'תש"נ כרך ג, עמ' 272)<br />
<br />
----------<br />
<br />
1) ראה רמב"ם הלכות תפילה פרק יג הלכה ב. טור ושולחן-ערוך אורח-חיים סימן תכח סעיף ד.<br />
<br />
2) פסחים סח,ב.<br />
<br />
3) שמות יט,ו.<br />
<br />
4) איוב לא,ב. תניא ריש פרק ב.<br />
<br />
5) במדבר ד,כב.<br />
<br />
6) רמב"ם סוף הלכות שמיטה ויובל.<br />
<br />
<br />
'''לכבוד חג שבועות - לקבל מחדש את התורה'''<br />
<br />
1. אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. <br />
<br />
2. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם - כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשׂנְאָי, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי. <br />
<br />
3. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹקֶיךָ לַשָּׁוְא - כִּי לֹא יְנַקֶּה ה', אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. <br />
<br />
4. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹקֶיךָ. לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ - כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ. <br />
<br />
5. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ - לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ. <br />
<br />
6. לֹא תִרְצַח. <br />
<br />
7. לֹא תִנְאָף. <br />
<br />
8. לֹא תִגְנֹב. <br />
<br />
9. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. <br />
<br />
10. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ. לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. <br />
<br />
_________________________________<br />
<br />
<br />
<br />
חג שבועות שמח :)<br />
<br />
פּענטעקאָסט גליקלעך:)<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
== א לינקס ==<br />
<br />
<br />
<br />
*[http://chabad.co.il/ אתר הבית של חסידות חב"ד בישראל]<br />
*[http://chabad.co.il/ הויפּט פון חב"ד חסידות]<br />
<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he אתר 'חב"ד אינפו' - חדשות חב"ד]<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he מאַפּע חב"ד אינפֿאָרמאַציע - חב"ד נייַעס]<br />
<br />
*[http://www.chabad.org.il/ אתר צעירי חב"ד]<br />
*[http://www.chabad.org.il/ חב"ד]<br />
<br />
*[http://www.he.chabad.org/ אתר בית חב"ד]<br />
*[http://www.he.chabad.org/ חב"ד וועבסייט]</div>HasidHabadhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:HasidHabad&diff=69791משתמש:HasidHabad2010-05-19T13:10:03Z<p>HasidHabad: </p>
<hr />
<div>== ברוכים הבאים ==<br />
{| style="margin-left:-6px"<br />
| valign=top width=50% | <br />
<br />
==='''ברוכים הבאים לדף המשתמש שלי'''!===<br />
<br />
:'''אני חסיד חב"ד, חובב אינטרנט, ואתרום ערכים לחב"דפדיה. כמו כן, בדף המשתמש שלי תמצאו עוד דברים מעניינים. בנתיים, חג שבועות שמח לכל יהודי :)'''<br />
<br />
:'''איך בין אַ נאכגייער פון חב"ד, אַ ליבהאָבער אינטערנעט, איך וועט שענקען צו חב"ד וואַלועס ענסיקלאָפּעדיאַ. אויך, מיין באַניצער בלאַט איר וועט געפֿינען מער טשיקאַווע זאכן. אין די דערווייל, מזל ניטל צו אַלע יידן פון וואָכן:)...'''<br />
<br />
<br /><br />
{{עמוד ראשי}}<br />
<br /><br />
:'''דפים כלליים:''' [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה|'''מיזמי חב"דפדיה''']] | [[מיוחד:Allpages|כל הערכים]] | [[:קטגוריה:פורטלים|כל הפורטלים]] | [[מיוחד:קטגוריות|כל הקטגוריות]] | [[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען|התוועדות חסידית]] | [[ארגז החול]] <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFFFE5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3><br />
{{השבוע בימי חב"ד}}<br />
|}<br />
<br />
| valign=top | <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#E5F2FF;" | <div align=center><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''התמונה השבועית'''</h3><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''דער וואכנשריפט בילד'''</h3><br />
<br />
{{תמונה עמוד ראשי}}<br />
<br />
*'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'''<br />
*'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|לאנג לעבן דער רבי מלך מאָרענאָ גאט אויף אייביק דעם משיח]]'''<br />
<br />
|- <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFF2E5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{היום יום}} <br />
|-<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFECB3;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{הידעת?}} <br />
|-<br />
|}<br />
<br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''הרבי מליובאוויטש - מלך המשיח'''<br />
<br />
[[קובץ:הרבי שליטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מליובאוויטש]]<br />
<br />
הרבי מליובאוויטש הוא דמות מרתקת. לכאורה, רבי של חסידים, אבל השפעתו חרגה הרבה מעבר לגבולות חב"ד. אדמו"רים וגדולי-תורה העריצו אותו, מדינאים ואנשי צבא הוקסמו ממנו, נשיאים וראשי מדינות התכתבו איתו, אנשי מדע ואמנים נקשרו אליו, המוני יהודים, מכל עדה, חוג ואורח-חיים, ראו בו אישיות מיוחדת במינה.<br />
<br />
הרבי גילם שילוב מיוחד של תכונות, שכל אחת כשלעצמה ראויה להבלטה ולהערכה. גאון עצום בכל חלקי התורה, הוגה פורה שמגלה מעמקים חדשים באוצר המחשבה היהודית. איש משכיל ביותר, שמוכיח התמצאות בכל תחומי המדע המודרני. כושר מנהיגות נדיר, שמסוגל להפיק מרבבות בני-אדם את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. איש חזון, שיודע להעריך נכון תהליכים בחיי עם ועולם. אהבה עצומה לכל יהודי ויכולת להתמסר לבעיותיו הקטנות של האיש הפשוט. קסם אישי רב, נועם הליכות, הופעה מרשימה ביותר ועיניים חודרות-לב.<br />
<br />
אנשים בשיעור קומתו אינם קיימים בכל דור. הקב"ה שתל נשמה גדולה זו דווקא בדור המוכה שלאחר השואה, כדי שיוכל להתמודד מול אתגרי התקופה, ילבה מחדש את גחלת היהדות ויוביל עם עם ישראל והעולם כולו לגאולה הקרובה לבוא.<br />
<br />
דמותו הקורנת מוסיפה ללות את עם ישראל גם עכשיו. דרכו ומשנתו הרוחנית הן לפיד אש המאיר את דרכו, עד שנגשים יחדיו את היעד הנכסף - הגאולה האמתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו.<br />
<br />
<br />
'''פרשת השבוע - נשא'''<br />
<br />
משמרת בני גרשון (ד, כא-כח)<br />
<br />
בסופה של פרשת במדבר, תארה התורה את תפקידי בני קהת, אחת משלוש המשפחות של שבט לוי. פרשתנו פותחת בתפקידי בני גרשון, עוד אחת ממשפחות הלוי. גם בני גרשון יצאו לעבודת הקודש מגיל שלושים עד גיל חמישים בלבד. במסע בני ישראל, ישאו את היריעות המקיפות את המשכן ואת אלו הסוככות עליו. כן ישאו את קלעי החצר ואת מסך שער החצר.<br />
<br />
אחראי על משמרת הגרשונים יהיה איתמר הכוהן, בנו של אהרון.<br />
<br />
משמרת בני מררי (ד, כט-לג)<br />
<br />
משפחת מררי, משפחת הלויים השלישית, תופקד על נשיאת קרשי המשכן, בריחיו, עמודיו ואדניו וכן עמודי החצר על אדניהם, יתדותיהם ואדניהם. בני מררי כבני גרשון יפעלו תחת אחריותו של איתמר הכוהן. (על בני קהת שזכו בתפקיד הבכיר של נשיאת כלי הקודש, הופקד אלעזר הכוהן, שהוכתר גם בתואר 'נשיא נשיאי משפחות הלוי' ומי שעתיד לתפוס את מקומו של אביו הכוהן הגדול לאחר פטירתו).<br />
<br />
מפקד הלויים המשרתים (ד, לד-מט)<br />
<br />
משה מצווה אם כן למפקד נוסף - הפעם הוא מונה את כל בני הלוי שגילם נע בין 30 ל-50, שכן הם כאמור אלו שיעבדו בפועל במשמרות נשיאת המשכן. ואלו תוצאות המפקד:<br />
<br />
משפחת קהת: 2,750<br />
<br />
משפחת גרשון: 2,630<br />
<br />
משפחת מררי: 3,200<br />
<br />
סך הכול בני לוי הנושאים את המשכן: 8,580 גברים מגיל 30 עד גיל 50.<br />
<br />
קדושת המחנות (ה, א-ד)<br />
<br />
חניית בני ישראל במדבר כללה שלוש מחנות בשלוש רמות קדושה. עזרת המשכן (החצר) בעלת הקדושה העליונה, מחנה הלויים בעל קדושה פחותה ומחנה כלל ישראל. ביום הקמת המשכן, עת חלה הקדושה על המשכן ועל כל ישראל, מצווה הקב"ה על משה להרחיק את הטמאים מאזורי הקדושה: על המצורעים לצאת אל מחוץ לשלושת המחנות, הזבים רשאים לשהות במחנה ישראל אך לא להיכנס למחנה הלויים, ואילו הטמאים רשאים אף להיכנס למחנה לוויה אך כמובן לא אל חצר המשכן.<br />
<br />
גוזל ונשבע לשקר (ה, ה-י)<br />
<br />
הגוזל מחברו ונשבע בבית הדין כי ידו אינה במעל - נקרא מועל בה', שכן מלבד עבירת הגזל נשבע גם לשקר. כאשר מחליט לשוב מדרכו הרעה עליו להשיב לנגזל את הגזל בתוספת חמישית - עשרים אחוזים. כמו כן עליו להביא קורבן אשם לכפרה. אם הנגזל לא חי ואין לו יורשים, יש להביא את תמורת הגזל לכוהן העובד במשמר אותו היום.<br />
<br />
סוטה (ה, יא-לא)<br />
<br />
אישה שבעלה מקנא לה, ואוסר עליה להימצא ביחידות עם אדם אחר, והיא עוברת על הזהרתו ונתפסת ביחידות עם אותו אדם, חל עליה דין 'סוטה'. <br />
<br />
על הסוטה להתייצב בפני הכוהן ולהביא קורבן מנחה מקמח שעורים. לאחר הקרבת המנחה נוטל הכוהן מים מכיור נטילת הידיים של העזרה ומערב בהם עפר מחצר המשכן. הכוהן מזהיר את האישה ומאפשר לה להודות אם נטמאה בהתייחדותה עם הגבר הזר. אם אינה מודה, הוא כותב את דברי פרשת סוטה מהתורה על קלף, ומוחה את הדיו שנכתב על הקלף אל תוך המים. הכוהן נותן לחשודה לשתות מן המים שבודקים את כשרותה: אם חטאה - תבקע ביטנה, ואם כשרה הייתה - יבואו המים האלו בבטנה לברכה ויסייעו לה בעת לידותיה הבאות ללידה קלה ומוצלחת.<br />
<br />
נזיר (ו, א-כא)<br />
<br />
איש או אישה הנודרים שלא לשתות יין, נקראים 'נזיר'. הנזיר אסור בשתיית יין כל ימי נזירותו (אם לא נקב זמן, הנזירות חלה עליו ל-30 יום, ובכל מקרה אינו יכול לנדור בדין נזירות פחות מפרק זמן מינימאלי זה). כמו כן אסור לו לאכול ענבים להסתפר, ולהיטמא למת.<br />
<br />
אם בכל זאת נטמא למת בשגגה, עליו לטבול כדי להיטהר, וביום השביעי לטבילתו יגלח את ראשו. למחרת, ביום השמיני, יביא שני תורים או בני יונה לקורבן וכן אשם נזיר.<br />
<br />
עתה עליו להתחיל למנות שוב את ימי נזירותו.<br />
<br />
כאשר ימלאו ימי הנזירות יבוא הנזיר אל המקדש, יביא איתו קורבן ולאחר ההקרבה יגלח את שערות ראשו.<br />
<br />
ברכת כוהנים (ו, כב-כז)<br />
<br />
ה' מצווה את משה אל אהרון - לכוהנים יש כוח מיוחד מהקב"ה לברך את בני ישראל, וכה נוסח ברכתם: "יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".<br />
<br />
מתנות הנשיאים (ז, א-פח)<br />
<br />
במשך שבעה ימים, שבעת-ימי-המילואים, הוקם ופורק המשכן בכל יום והוקרבו בו קורבנות מיוחדים על-ידי משה. ביום השמיני, בא' בניסן, משה רבנו מקים את המשכן ומקדש ומושח אותו בשמן המיוחד.<br />
<br />
נשיאי שניים עשר השבטים מתנדבים ומביאים שש עגלות ושניים עשר שוורים לרתום לעגלות. על-פי ציווי ה' מקבל משה את נדבתם ומעבירה ללויים לצורך משא המשכן. שתי עגלות וארבעה פרים הוא נותן למשפחת גרשון נושאי היריעות, וארבע עגלות רתומות לששה פרים הוא נותן למשפחת מררי שמשאם כבד יותר - קרשי המשכן. בני קהת לא מקבלים עגלות, שכן הם נושאים את כלי הקודש, שמפאת קדושתם נישאים רק על כתפי הלויים.<br />
<br />
בנוסף מביאים נשיאי העדה קורבנות לחנוכת המזבח - בכל יום מביא נשיא אחד מהשניים עשר את תרומת קורבנותיו. התרומה כללה בכל יום: קערת כסף ומזרק כסף ובהם סולת בלולה בשמן למנחה; כף זהב מלאה קטורת; פר אחד; איל אחד; כבש אחד; שעיר עיזים אחד. ועוד שני פרים, חמשה אילים, חמישה גדיים וחמשה כבשים לשלמים.<br />
<br />
ההתגלות אל משה (ז, פט)<br />
<br />
בפסוק האחרון של הפרשה, מספרת התורה על דרך ההתגלות של ה' אל משה לאחר הקמת המשכן. משה היה שומע את קול האלוקים מדבר אליו מתוך האוהל מעל הכפורת מבין שני הכרובים.<br />
<br />
(בפרשה 176 פסוקים, הפרשה הארוכה בתורה)<br />
<br />
<br />
<br />
'''אימרת הרבי + הרבי על הפרשה'''<br />
<br />
במתן תורה נתן לנו הקב"ה את האפשרות לחבר על-ידי קיום התורה והמצוות, בין 'עליונים' ל'תחתונים'. לקדש בקדושה אלוקית את העולם הגשמי. <br />
<br />
שם הפרשה: נשא<br />
<br />
פרשת נשא נקראת בדרך-כלל בשבת שלאחר חג מתן-תורה.1 ואכן, שמה של הפרשה מבטא את המעלה הנפלאה שלימוד התורה מקנה לאדם - נשא, מלשון להינשא למעלה, להתרומם. אחרי שניתנה התורה לבני-ישראל, הם הגיעו ל'נשא' - להתרוממות ולהתעלות.<br />
<br />
בגמרא2 מסופר, שרב יוסף היה עורך סעודה חגיגית בחג-השבועות, והיה אומר: אם לא היום הזה - כמה יוסף היו בשוק. וכפי שמפרש רש"י, שאם לא היום הזה שבזכותו "למדתי תורה ונתרוממתי, הרי אנשים הרבה בשוק ששמם יוסף, ומה ביני לבינם".<br />
<br />
התאחדות גמורה<br />
<br />
בשעת מעמד הר-סיני מינה הקב"ה את כל בני-ישראל ל"ממלכת כוהנים וגוי קדוש3", ובכך העלה אותם למעלה עליונה. רוממות זו מושגת על-ידי התורה. כשיהודי לומד תורה, היא גורמת לו להתרומם ולהתעלות מעל גדרי המציאות הארצית.<br />
<br />
המעלה המיוחדת של לימוד התורה - אפילו לגבי קיום המצוות - היא בכך, שעל-ידי לימוד התורה נוצרת התאחדות גמורה בין שכלו של האדם לבין חכמת ה' המלובשת בתורה. כאשר שכלו של אדם מבין את מחשבת התורה, נוצרת התמזגות מושלמת בין השכל האנושי לבין חכמת ה'. דבר זה מרים את האדם לרמה עליונה ביותר.<br />
<br />
הראש מתעלה<br />
<br />
רוממות זו, שמושגת על-ידי התורה, נובעת מהקשר המהותי בין יהודי לבין הקב"ה. כשיהודי לומד תורה, אין זה סתם לימוד והבנה של סוגיה. זהו חיבור בין שתי מהויות הקשורות זו בזו. נשמתו של יהודי היא "חלק א-לוה ממעל ממש"4, והתורה היא הגשר המחבר בין הנשמה האלוקית לבין הקב"ה.<br />
<br />
לכן לימוד התורה יוצר אצל יהודי מצב של "נשא את ראש"5 - הראש, שהוא החלק העליון והחשוב ביותר באיברי האדם, מתעלה ומתנשא על-ידי התורה במידה שאין למעלה ממנה. בכך מתעלה היהודי למעלה מגדרי העולם, עד שהגבלות העולם אינן מגבילות אותו.<br />
<br />
שבט לוי<br />
<br />
זו ההתעלות של מתן-התורה כשהיא לעצמה, ואחרי זה באה פרשת נשא ומדגישה היבט נוסף בהתעלות שנוצרה על-ידי מתן-תורה. נוסף על ההתעלות של כל יהודי, מכוח היותו חלק מ"ממלכת כוהנים וגוי קדוש", באה הדגשה נוספת על 'נשיאת ראש' של כל בני לוי. והרי ידוע6, שכל מי "שנדבה רוחו אותו, והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו" - הוא בדרגת שבט לוי.<br />
<br />
לכן, כשיהודי אינו מסתפק בקדושה ובהתעלות הבסיסית שלו, כחלק מ"ממלכת כוהנים", אלא מקדיש את עצמו ללימוד התורה - הוא זוכה ל'נשיאת ראש' נוספת ולהתאחדות גמורה עם הקב"ה. שכן אז חודרת תורת ה' לשכלו, עד ששכלו נעשה שכל של תורה ושל חכמת ה', ובכך מתעלה האדם להתקשרות עצומה עם האלוקות והקדושה, ואז הוא עומד למעלה מהעולם וממגבלותיו.<br />
<br />
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי 'תורת-מנחם התוועדויות' ה'תש"נ כרך ג, עמ' 272)<br />
<br />
----------<br />
<br />
1) ראה רמב"ם הלכות תפילה פרק יג הלכה ב. טור ושולחן-ערוך אורח-חיים סימן תכח סעיף ד.<br />
<br />
2) פסחים סח,ב.<br />
<br />
3) שמות יט,ו.<br />
<br />
4) איוב לא,ב. תניא ריש פרק ב.<br />
<br />
5) במדבר ד,כב.<br />
<br />
6) רמב"ם סוף הלכות שמיטה ויובל.<br />
<br />
<br />
'''לכבוד חג שבועות - לקבל מחדש את התורה'''<br />
<br />
1. אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. <br />
<br />
2. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם - כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשׂנְאָי, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי. <br />
<br />
3. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹקֶיךָ לַשָּׁוְא - כִּי לֹא יְנַקֶּה ה', אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. <br />
<br />
4. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹקֶיךָ. לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ - כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ. <br />
<br />
5. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ - לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ. <br />
<br />
6. לֹא תִרְצַח. <br />
<br />
7. לֹא תִנְאָף. <br />
<br />
8. לֹא תִגְנֹב. <br />
<br />
9. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. <br />
<br />
10. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ. לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. <br />
<br />
_________________________________<br />
<br />
<br />
<br />
חג שבועות שמח :)<br />
<br />
פּענטעקאָסט גליקלעך:)<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
== קישורים חיצוניים - האתרים שלקחתי מהם קצת חומר ==<br />
<br />
== א לינקס - זייטלעך וואָס איך גענומען זיי עטלעכע שטאָפּן ==<br />
<br />
<br />
<br />
*[http://chabad.co.il/ אתר הבית של חסידות חב"ד בישראל]<br />
*[http://chabad.co.il/ הויפּט פון חב"ד חסידות]<br />
<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he אתר 'חב"ד אינפו' - חדשות חב"ד]<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he מאַפּע חב"ד אינפֿאָרמאַציע - חב"ד נייַעס]<br />
<br />
*[http://www.chabad.org.il/ אתר צעירי חב"ד]<br />
*[http://www.chabad.org.il/ חב"ד]<br />
<br />
*[http://www.he.chabad.org/ אתר בית חב"ד]<br />
*[http://www.he.chabad.org/ חב"ד וועבסייט]</div>HasidHabadhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:HasidHabad&diff=69790משתמש:HasidHabad2010-05-19T13:06:18Z<p>HasidHabad: </p>
<hr />
<div><br />
== כותרת ==<br />
{| style="margin-left:-6px"<br />
| valign=top width=50% | <br />
<br />
==='''ברוכים הבאים לדף המשתמש שלי'''!===<br />
<br />
:'''אני חסיד חב"ד, חובב אינטרנט, ואתרום ערכים לחב"דפדיה. כמו כן, בדף המשתמש שלי תמצאו עוד דברים מעניינים. בנתיים, חג שבועות שמח לכל יהודי :)'''<br />
<br />
:'''איך בין אַ נאכגייער פון חב"ד, אַ ליבהאָבער אינטערנעט, איך וועט שענקען צו חב"ד וואַלועס ענסיקלאָפּעדיאַ. אויך, מיין באַניצער בלאַט איר וועט געפֿינען מער טשיקאַווע זאכן. אין די דערווייל, מזל ניטל צו אַלע יידן פון וואָכן:)...'''<br />
<br />
<br /><br />
{{עמוד ראשי}}<br />
<br /><br />
:'''דפים כלליים:''' [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה|'''מיזמי חב"דפדיה''']] | [[מיוחד:Allpages|כל הערכים]] | [[:קטגוריה:פורטלים|כל הפורטלים]] | [[מיוחד:קטגוריות|כל הקטגוריות]] | [[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען|התוועדות חסידית]] | [[ארגז החול]] <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFFFE5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3><br />
{{השבוע בימי חב"ד}}<br />
|}<br />
<br />
| valign=top | <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#E5F2FF;" | <div align=center><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''התמונה השבועית'''</h3><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''דער וואכנשריפט בילד'''</h3><br />
<br />
{{תמונה עמוד ראשי}}<br />
<br />
*'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'''<br />
*'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|לאנג לעבן דער רבי מלך מאָרענאָ גאט אויף אייביק דעם משיח]]'''<br />
<br />
|- <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFF2E5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{היום יום}} <br />
|-<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFECB3;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{הידעת?}} <br />
|-<br />
|}<br />
<br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''הרבי מליובאוויטש - מלך המשיח'''<br />
<br />
[[קובץ:הרבי שליטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מליובאוויטש]]<br />
<br />
הרבי מליובאוויטש הוא דמות מרתקת. לכאורה, רבי של חסידים, אבל השפעתו חרגה הרבה מעבר לגבולות חב"ד. אדמו"רים וגדולי-תורה העריצו אותו, מדינאים ואנשי צבא הוקסמו ממנו, נשיאים וראשי מדינות התכתבו איתו, אנשי מדע ואמנים נקשרו אליו, המוני יהודים, מכל עדה, חוג ואורח-חיים, ראו בו אישיות מיוחדת במינה.<br />
<br />
הרבי גילם שילוב מיוחד של תכונות, שכל אחת כשלעצמה ראויה להבלטה ולהערכה. גאון עצום בכל חלקי התורה, הוגה פורה שמגלה מעמקים חדשים באוצר המחשבה היהודית. איש משכיל ביותר, שמוכיח התמצאות בכל תחומי המדע המודרני. כושר מנהיגות נדיר, שמסוגל להפיק מרבבות בני-אדם את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. איש חזון, שיודע להעריך נכון תהליכים בחיי עם ועולם. אהבה עצומה לכל יהודי ויכולת להתמסר לבעיותיו הקטנות של האיש הפשוט. קסם אישי רב, נועם הליכות, הופעה מרשימה ביותר ועיניים חודרות-לב.<br />
<br />
אנשים בשיעור קומתו אינם קיימים בכל דור. הקב"ה שתל נשמה גדולה זו דווקא בדור המוכה שלאחר השואה, כדי שיוכל להתמודד מול אתגרי התקופה, ילבה מחדש את גחלת היהדות ויוביל עם עם ישראל והעולם כולו לגאולה הקרובה לבוא.<br />
<br />
דמותו הקורנת מוסיפה ללות את עם ישראל גם עכשיו. דרכו ומשנתו הרוחנית הן לפיד אש המאיר את דרכו, עד שנגשים יחדיו את היעד הנכסף - הגאולה האמתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו.<br />
<br />
<br />
'''פרשת השבוע - נשא'''<br />
<br />
משמרת בני גרשון (ד, כא-כח)<br />
<br />
בסופה של פרשת במדבר, תארה התורה את תפקידי בני קהת, אחת משלוש המשפחות של שבט לוי. פרשתנו פותחת בתפקידי בני גרשון, עוד אחת ממשפחות הלוי. גם בני גרשון יצאו לעבודת הקודש מגיל שלושים עד גיל חמישים בלבד. במסע בני ישראל, ישאו את היריעות המקיפות את המשכן ואת אלו הסוככות עליו. כן ישאו את קלעי החצר ואת מסך שער החצר.<br />
<br />
אחראי על משמרת הגרשונים יהיה איתמר הכוהן, בנו של אהרון.<br />
<br />
משמרת בני מררי (ד, כט-לג)<br />
<br />
משפחת מררי, משפחת הלויים השלישית, תופקד על נשיאת קרשי המשכן, בריחיו, עמודיו ואדניו וכן עמודי החצר על אדניהם, יתדותיהם ואדניהם. בני מררי כבני גרשון יפעלו תחת אחריותו של איתמר הכוהן. (על בני קהת שזכו בתפקיד הבכיר של נשיאת כלי הקודש, הופקד אלעזר הכוהן, שהוכתר גם בתואר 'נשיא נשיאי משפחות הלוי' ומי שעתיד לתפוס את מקומו של אביו הכוהן הגדול לאחר פטירתו).<br />
<br />
מפקד הלויים המשרתים (ד, לד-מט)<br />
<br />
משה מצווה אם כן למפקד נוסף - הפעם הוא מונה את כל בני הלוי שגילם נע בין 30 ל-50, שכן הם כאמור אלו שיעבדו בפועל במשמרות נשיאת המשכן. ואלו תוצאות המפקד:<br />
<br />
משפחת קהת: 2,750<br />
<br />
משפחת גרשון: 2,630<br />
<br />
משפחת מררי: 3,200<br />
<br />
סך הכול בני לוי הנושאים את המשכן: 8,580 גברים מגיל 30 עד גיל 50.<br />
<br />
קדושת המחנות (ה, א-ד)<br />
<br />
חניית בני ישראל במדבר כללה שלוש מחנות בשלוש רמות קדושה. עזרת המשכן (החצר) בעלת הקדושה העליונה, מחנה הלויים בעל קדושה פחותה ומחנה כלל ישראל. ביום הקמת המשכן, עת חלה הקדושה על המשכן ועל כל ישראל, מצווה הקב"ה על משה להרחיק את הטמאים מאזורי הקדושה: על המצורעים לצאת אל מחוץ לשלושת המחנות, הזבים רשאים לשהות במחנה ישראל אך לא להיכנס למחנה הלויים, ואילו הטמאים רשאים אף להיכנס למחנה לוויה אך כמובן לא אל חצר המשכן.<br />
<br />
גוזל ונשבע לשקר (ה, ה-י)<br />
<br />
הגוזל מחברו ונשבע בבית הדין כי ידו אינה במעל - נקרא מועל בה', שכן מלבד עבירת הגזל נשבע גם לשקר. כאשר מחליט לשוב מדרכו הרעה עליו להשיב לנגזל את הגזל בתוספת חמישית - עשרים אחוזים. כמו כן עליו להביא קורבן אשם לכפרה. אם הנגזל לא חי ואין לו יורשים, יש להביא את תמורת הגזל לכוהן העובד במשמר אותו היום.<br />
<br />
סוטה (ה, יא-לא)<br />
<br />
אישה שבעלה מקנא לה, ואוסר עליה להימצא ביחידות עם אדם אחר, והיא עוברת על הזהרתו ונתפסת ביחידות עם אותו אדם, חל עליה דין 'סוטה'. <br />
<br />
על הסוטה להתייצב בפני הכוהן ולהביא קורבן מנחה מקמח שעורים. לאחר הקרבת המנחה נוטל הכוהן מים מכיור נטילת הידיים של העזרה ומערב בהם עפר מחצר המשכן. הכוהן מזהיר את האישה ומאפשר לה להודות אם נטמאה בהתייחדותה עם הגבר הזר. אם אינה מודה, הוא כותב את דברי פרשת סוטה מהתורה על קלף, ומוחה את הדיו שנכתב על הקלף אל תוך המים. הכוהן נותן לחשודה לשתות מן המים שבודקים את כשרותה: אם חטאה - תבקע ביטנה, ואם כשרה הייתה - יבואו המים האלו בבטנה לברכה ויסייעו לה בעת לידותיה הבאות ללידה קלה ומוצלחת.<br />
<br />
נזיר (ו, א-כא)<br />
<br />
איש או אישה הנודרים שלא לשתות יין, נקראים 'נזיר'. הנזיר אסור בשתיית יין כל ימי נזירותו (אם לא נקב זמן, הנזירות חלה עליו ל-30 יום, ובכל מקרה אינו יכול לנדור בדין נזירות פחות מפרק זמן מינימאלי זה). כמו כן אסור לו לאכול ענבים להסתפר, ולהיטמא למת.<br />
<br />
אם בכל זאת נטמא למת בשגגה, עליו לטבול כדי להיטהר, וביום השביעי לטבילתו יגלח את ראשו. למחרת, ביום השמיני, יביא שני תורים או בני יונה לקורבן וכן אשם נזיר.<br />
<br />
עתה עליו להתחיל למנות שוב את ימי נזירותו.<br />
<br />
כאשר ימלאו ימי הנזירות יבוא הנזיר אל המקדש, יביא איתו קורבן ולאחר ההקרבה יגלח את שערות ראשו.<br />
<br />
ברכת כוהנים (ו, כב-כז)<br />
<br />
ה' מצווה את משה אל אהרון - לכוהנים יש כוח מיוחד מהקב"ה לברך את בני ישראל, וכה נוסח ברכתם: "יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".<br />
<br />
מתנות הנשיאים (ז, א-פח)<br />
<br />
במשך שבעה ימים, שבעת-ימי-המילואים, הוקם ופורק המשכן בכל יום והוקרבו בו קורבנות מיוחדים על-ידי משה. ביום השמיני, בא' בניסן, משה רבנו מקים את המשכן ומקדש ומושח אותו בשמן המיוחד.<br />
<br />
נשיאי שניים עשר השבטים מתנדבים ומביאים שש עגלות ושניים עשר שוורים לרתום לעגלות. על-פי ציווי ה' מקבל משה את נדבתם ומעבירה ללויים לצורך משא המשכן. שתי עגלות וארבעה פרים הוא נותן למשפחת גרשון נושאי היריעות, וארבע עגלות רתומות לששה פרים הוא נותן למשפחת מררי שמשאם כבד יותר - קרשי המשכן. בני קהת לא מקבלים עגלות, שכן הם נושאים את כלי הקודש, שמפאת קדושתם נישאים רק על כתפי הלויים.<br />
<br />
בנוסף מביאים נשיאי העדה קורבנות לחנוכת המזבח - בכל יום מביא נשיא אחד מהשניים עשר את תרומת קורבנותיו. התרומה כללה בכל יום: קערת כסף ומזרק כסף ובהם סולת בלולה בשמן למנחה; כף זהב מלאה קטורת; פר אחד; איל אחד; כבש אחד; שעיר עיזים אחד. ועוד שני פרים, חמשה אילים, חמישה גדיים וחמשה כבשים לשלמים.<br />
<br />
ההתגלות אל משה (ז, פט)<br />
<br />
בפסוק האחרון של הפרשה, מספרת התורה על דרך ההתגלות של ה' אל משה לאחר הקמת המשכן. משה היה שומע את קול האלוקים מדבר אליו מתוך האוהל מעל הכפורת מבין שני הכרובים.<br />
<br />
(בפרשה 176 פסוקים, הפרשה הארוכה בתורה)<br />
<br />
<br />
<br />
'''אימרת הרבי + הרבי על הפרשה'''<br />
<br />
במתן תורה נתן לנו הקב"ה את האפשרות לחבר על-ידי קיום התורה והמצוות, בין 'עליונים' ל'תחתונים'. לקדש בקדושה אלוקית את העולם הגשמי. <br />
<br />
שם הפרשה: נשא<br />
<br />
פרשת נשא נקראת בדרך-כלל בשבת שלאחר חג מתן-תורה.1 ואכן, שמה של הפרשה מבטא את המעלה הנפלאה שלימוד התורה מקנה לאדם - נשא, מלשון להינשא למעלה, להתרומם. אחרי שניתנה התורה לבני-ישראל, הם הגיעו ל'נשא' - להתרוממות ולהתעלות.<br />
<br />
בגמרא2 מסופר, שרב יוסף היה עורך סעודה חגיגית בחג-השבועות, והיה אומר: אם לא היום הזה - כמה יוסף היו בשוק. וכפי שמפרש רש"י, שאם לא היום הזה שבזכותו "למדתי תורה ונתרוממתי, הרי אנשים הרבה בשוק ששמם יוסף, ומה ביני לבינם".<br />
<br />
התאחדות גמורה<br />
<br />
בשעת מעמד הר-סיני מינה הקב"ה את כל בני-ישראל ל"ממלכת כוהנים וגוי קדוש3", ובכך העלה אותם למעלה עליונה. רוממות זו מושגת על-ידי התורה. כשיהודי לומד תורה, היא גורמת לו להתרומם ולהתעלות מעל גדרי המציאות הארצית.<br />
<br />
המעלה המיוחדת של לימוד התורה - אפילו לגבי קיום המצוות - היא בכך, שעל-ידי לימוד התורה נוצרת התאחדות גמורה בין שכלו של האדם לבין חכמת ה' המלובשת בתורה. כאשר שכלו של אדם מבין את מחשבת התורה, נוצרת התמזגות מושלמת בין השכל האנושי לבין חכמת ה'. דבר זה מרים את האדם לרמה עליונה ביותר.<br />
<br />
הראש מתעלה<br />
<br />
רוממות זו, שמושגת על-ידי התורה, נובעת מהקשר המהותי בין יהודי לבין הקב"ה. כשיהודי לומד תורה, אין זה סתם לימוד והבנה של סוגיה. זהו חיבור בין שתי מהויות הקשורות זו בזו. נשמתו של יהודי היא "חלק א-לוה ממעל ממש"4, והתורה היא הגשר המחבר בין הנשמה האלוקית לבין הקב"ה.<br />
<br />
לכן לימוד התורה יוצר אצל יהודי מצב של "נשא את ראש"5 - הראש, שהוא החלק העליון והחשוב ביותר באיברי האדם, מתעלה ומתנשא על-ידי התורה במידה שאין למעלה ממנה. בכך מתעלה היהודי למעלה מגדרי העולם, עד שהגבלות העולם אינן מגבילות אותו.<br />
<br />
שבט לוי<br />
<br />
זו ההתעלות של מתן-התורה כשהיא לעצמה, ואחרי זה באה פרשת נשא ומדגישה היבט נוסף בהתעלות שנוצרה על-ידי מתן-תורה. נוסף על ההתעלות של כל יהודי, מכוח היותו חלק מ"ממלכת כוהנים וגוי קדוש", באה הדגשה נוספת על 'נשיאת ראש' של כל בני לוי. והרי ידוע6, שכל מי "שנדבה רוחו אותו, והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו" - הוא בדרגת שבט לוי.<br />
<br />
לכן, כשיהודי אינו מסתפק בקדושה ובהתעלות הבסיסית שלו, כחלק מ"ממלכת כוהנים", אלא מקדיש את עצמו ללימוד התורה - הוא זוכה ל'נשיאת ראש' נוספת ולהתאחדות גמורה עם הקב"ה. שכן אז חודרת תורת ה' לשכלו, עד ששכלו נעשה שכל של תורה ושל חכמת ה', ובכך מתעלה האדם להתקשרות עצומה עם האלוקות והקדושה, ואז הוא עומד למעלה מהעולם וממגבלותיו.<br />
<br />
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי 'תורת-מנחם התוועדויות' ה'תש"נ כרך ג, עמ' 272)<br />
<br />
----------<br />
<br />
1) ראה רמב"ם הלכות תפילה פרק יג הלכה ב. טור ושולחן-ערוך אורח-חיים סימן תכח סעיף ד.<br />
<br />
2) פסחים סח,ב.<br />
<br />
3) שמות יט,ו.<br />
<br />
4) איוב לא,ב. תניא ריש פרק ב.<br />
<br />
5) במדבר ד,כב.<br />
<br />
6) רמב"ם סוף הלכות שמיטה ויובל.<br />
<br />
<br />
'''לכבוד חג שבועות - לקבל מחדש את התורה'''<br />
<br />
1. אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. <br />
<br />
2. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם - כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשׂנְאָי, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי. <br />
<br />
3. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹקֶיךָ לַשָּׁוְא - כִּי לֹא יְנַקֶּה ה', אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. <br />
<br />
4. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹקֶיךָ. לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ - כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ. <br />
<br />
5. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ - לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ. <br />
<br />
6. לֹא תִרְצַח. <br />
<br />
7. לֹא תִנְאָף. <br />
<br />
8. לֹא תִגְנֹב. <br />
<br />
9. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. <br />
<br />
10. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ. לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. <br />
<br />
_________________________________<br />
<br />
<br />
<br />
חג שבועות שמח :)<br />
<br />
פּענטעקאָסט גליקלעך:)<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
== קישורים חיצוניים - האתרים שלקחתי מהם קצת חומר ==<br />
<br />
== א לינקס - זייטלעך וואָס איך גענומען זיי עטלעכע שטאָפּן ==<br />
<br />
<br />
<br />
*[http://chabad.co.il/ אתר הבית של חסידות חב"ד בישראל]<br />
*[http://chabad.co.il/ הויפּט פון חב"ד חסידות]<br />
<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he אתר 'חב"ד אינפו' - חדשות חב"ד]<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he מאַפּע חב"ד אינפֿאָרמאַציע - חב"ד נייַעס]<br />
<br />
*[http://www.chabad.org.il/ אתר צעירי חב"ד]<br />
*[http://www.chabad.org.il/ חב"ד]<br />
<br />
*[http://www.he.chabad.org/ אתר בית חב"ד]<br />
*[http://www.he.chabad.org/ חב"ד וועבסייט]</div>HasidHabadhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:HasidHabad&diff=69789משתמש:HasidHabad2010-05-19T13:00:19Z<p>HasidHabad: </p>
<hr />
<div>{| style="margin-left:-6px"<br />
| valign=top width=50% | <br />
<br />
==='''ברוכים הבאים לדף המשתמש שלי'''!===<br />
<br />
:'''אני חסיד חב"ד, חובב אינטרנט, ואתרום ערכים לחב"דפדיה. כמו כן, בדף המשתמש שלי תמצאו עוד דברים מעניינים. בנתיים, חג שבועות שמח לכל יהודי :)'''<br />
<br />
:'''איך בין אַ נאכגייער פון חב"ד, אַ ליבהאָבער אינטערנעט, איך וועט שענקען צו חב"ד וואַלועס ענסיקלאָפּעדיאַ. אויך, מיין באַניצער בלאַט איר וועט געפֿינען מער טשיקאַווע זאכן. אין די דערווייל, מזל ניטל צו אַלע יידן פון וואָכן:)...'''<br />
<br />
<br /><br />
{{עמוד ראשי}}<br />
<br /><br />
:'''דפים כלליים:''' [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה|'''מיזמי חב"דפדיה''']] | [[מיוחד:Allpages|כל הערכים]] | [[:קטגוריה:פורטלים|כל הפורטלים]] | [[מיוחד:קטגוריות|כל הקטגוריות]] | [[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען|התוועדות חסידית]] | [[ארגז החול]] <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFFFE5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3><br />
{{השבוע בימי חב"ד}}<br />
|}<br />
<br />
| valign=top | <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#E5F2FF;" | <div align=center><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''התמונה השבועית'''</h3><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''דער וואכנשריפט בילד'''</h3><br />
<br />
{{תמונה עמוד ראשי}}<br />
<br />
*'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'''<br />
*'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|לאנג לעבן דער רבי מלך מאָרענאָ גאט אויף אייביק דעם משיח]]'''<br />
<br />
|- <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFF2E5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{היום יום}} <br />
|-<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFECB3;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{הידעת?}} <br />
|-<br />
|}<br />
<br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''הרבי מליובאוויטש - מלך המשיח'''<br />
<br />
[[קובץ:הרבי שליטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מליובאוויטש]]<br />
<br />
הרבי מליובאוויטש הוא דמות מרתקת. לכאורה, רבי של חסידים, אבל השפעתו חרגה הרבה מעבר לגבולות חב"ד. אדמו"רים וגדולי-תורה העריצו אותו, מדינאים ואנשי צבא הוקסמו ממנו, נשיאים וראשי מדינות התכתבו איתו, אנשי מדע ואמנים נקשרו אליו, המוני יהודים, מכל עדה, חוג ואורח-חיים, ראו בו אישיות מיוחדת במינה.<br />
<br />
הרבי גילם שילוב מיוחד של תכונות, שכל אחת כשלעצמה ראויה להבלטה ולהערכה. גאון עצום בכל חלקי התורה, הוגה פורה שמגלה מעמקים חדשים באוצר המחשבה היהודית. איש משכיל ביותר, שמוכיח התמצאות בכל תחומי המדע המודרני. כושר מנהיגות נדיר, שמסוגל להפיק מרבבות בני-אדם את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. איש חזון, שיודע להעריך נכון תהליכים בחיי עם ועולם. אהבה עצומה לכל יהודי ויכולת להתמסר לבעיותיו הקטנות של האיש הפשוט. קסם אישי רב, נועם הליכות, הופעה מרשימה ביותר ועיניים חודרות-לב.<br />
<br />
אנשים בשיעור קומתו אינם קיימים בכל דור. הקב"ה שתל נשמה גדולה זו דווקא בדור המוכה שלאחר השואה, כדי שיוכל להתמודד מול אתגרי התקופה, ילבה מחדש את גחלת היהדות ויוביל עם עם ישראל והעולם כולו לגאולה הקרובה לבוא.<br />
<br />
דמותו הקורנת מוסיפה ללות את עם ישראל גם עכשיו. דרכו ומשנתו הרוחנית הן לפיד אש המאיר את דרכו, עד שנגשים יחדיו את היעד הנכסף - הגאולה האמתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו.<br />
<br />
<br />
'''פרשת השבוע - נשא'''<br />
<br />
משמרת בני גרשון (ד, כא-כח)<br />
<br />
בסופה של פרשת במדבר, תארה התורה את תפקידי בני קהת, אחת משלוש המשפחות של שבט לוי. פרשתנו פותחת בתפקידי בני גרשון, עוד אחת ממשפחות הלוי. גם בני גרשון יצאו לעבודת הקודש מגיל שלושים עד גיל חמישים בלבד. במסע בני ישראל, ישאו את היריעות המקיפות את המשכן ואת אלו הסוככות עליו. כן ישאו את קלעי החצר ואת מסך שער החצר.<br />
<br />
אחראי על משמרת הגרשונים יהיה איתמר הכוהן, בנו של אהרון.<br />
<br />
משמרת בני מררי (ד, כט-לג)<br />
<br />
משפחת מררי, משפחת הלויים השלישית, תופקד על נשיאת קרשי המשכן, בריחיו, עמודיו ואדניו וכן עמודי החצר על אדניהם, יתדותיהם ואדניהם. בני מררי כבני גרשון יפעלו תחת אחריותו של איתמר הכוהן. (על בני קהת שזכו בתפקיד הבכיר של נשיאת כלי הקודש, הופקד אלעזר הכוהן, שהוכתר גם בתואר 'נשיא נשיאי משפחות הלוי' ומי שעתיד לתפוס את מקומו של אביו הכוהן הגדול לאחר פטירתו).<br />
<br />
מפקד הלויים המשרתים (ד, לד-מט)<br />
<br />
משה מצווה אם כן למפקד נוסף - הפעם הוא מונה את כל בני הלוי שגילם נע בין 30 ל-50, שכן הם כאמור אלו שיעבדו בפועל במשמרות נשיאת המשכן. ואלו תוצאות המפקד:<br />
<br />
משפחת קהת: 2,750<br />
<br />
משפחת גרשון: 2,630<br />
<br />
משפחת מררי: 3,200<br />
<br />
סך הכול בני לוי הנושאים את המשכן: 8,580 גברים מגיל 30 עד גיל 50.<br />
<br />
קדושת המחנות (ה, א-ד)<br />
<br />
חניית בני ישראל במדבר כללה שלוש מחנות בשלוש רמות קדושה. עזרת המשכן (החצר) בעלת הקדושה העליונה, מחנה הלויים בעל קדושה פחותה ומחנה כלל ישראל. ביום הקמת המשכן, עת חלה הקדושה על המשכן ועל כל ישראל, מצווה הקב"ה על משה להרחיק את הטמאים מאזורי הקדושה: על המצורעים לצאת אל מחוץ לשלושת המחנות, הזבים רשאים לשהות במחנה ישראל אך לא להיכנס למחנה הלויים, ואילו הטמאים רשאים אף להיכנס למחנה לוויה אך כמובן לא אל חצר המשכן.<br />
<br />
גוזל ונשבע לשקר (ה, ה-י)<br />
<br />
הגוזל מחברו ונשבע בבית הדין כי ידו אינה במעל - נקרא מועל בה', שכן מלבד עבירת הגזל נשבע גם לשקר. כאשר מחליט לשוב מדרכו הרעה עליו להשיב לנגזל את הגזל בתוספת חמישית - עשרים אחוזים. כמו כן עליו להביא קורבן אשם לכפרה. אם הנגזל לא חי ואין לו יורשים, יש להביא את תמורת הגזל לכוהן העובד במשמר אותו היום.<br />
<br />
סוטה (ה, יא-לא)<br />
<br />
אישה שבעלה מקנא לה, ואוסר עליה להימצא ביחידות עם אדם אחר, והיא עוברת על הזהרתו ונתפסת ביחידות עם אותו אדם, חל עליה דין 'סוטה'. <br />
<br />
על הסוטה להתייצב בפני הכוהן ולהביא קורבן מנחה מקמח שעורים. לאחר הקרבת המנחה נוטל הכוהן מים מכיור נטילת הידיים של העזרה ומערב בהם עפר מחצר המשכן. הכוהן מזהיר את האישה ומאפשר לה להודות אם נטמאה בהתייחדותה עם הגבר הזר. אם אינה מודה, הוא כותב את דברי פרשת סוטה מהתורה על קלף, ומוחה את הדיו שנכתב על הקלף אל תוך המים. הכוהן נותן לחשודה לשתות מן המים שבודקים את כשרותה: אם חטאה - תבקע ביטנה, ואם כשרה הייתה - יבואו המים האלו בבטנה לברכה ויסייעו לה בעת לידותיה הבאות ללידה קלה ומוצלחת.<br />
<br />
נזיר (ו, א-כא)<br />
<br />
איש או אישה הנודרים שלא לשתות יין, נקראים 'נזיר'. הנזיר אסור בשתיית יין כל ימי נזירותו (אם לא נקב זמן, הנזירות חלה עליו ל-30 יום, ובכל מקרה אינו יכול לנדור בדין נזירות פחות מפרק זמן מינימאלי זה). כמו כן אסור לו לאכול ענבים להסתפר, ולהיטמא למת.<br />
<br />
אם בכל זאת נטמא למת בשגגה, עליו לטבול כדי להיטהר, וביום השביעי לטבילתו יגלח את ראשו. למחרת, ביום השמיני, יביא שני תורים או בני יונה לקורבן וכן אשם נזיר.<br />
<br />
עתה עליו להתחיל למנות שוב את ימי נזירותו.<br />
<br />
כאשר ימלאו ימי הנזירות יבוא הנזיר אל המקדש, יביא איתו קורבן ולאחר ההקרבה יגלח את שערות ראשו.<br />
<br />
ברכת כוהנים (ו, כב-כז)<br />
<br />
ה' מצווה את משה אל אהרון - לכוהנים יש כוח מיוחד מהקב"ה לברך את בני ישראל, וכה נוסח ברכתם: "יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".<br />
<br />
מתנות הנשיאים (ז, א-פח)<br />
<br />
במשך שבעה ימים, שבעת-ימי-המילואים, הוקם ופורק המשכן בכל יום והוקרבו בו קורבנות מיוחדים על-ידי משה. ביום השמיני, בא' בניסן, משה רבנו מקים את המשכן ומקדש ומושח אותו בשמן המיוחד.<br />
<br />
נשיאי שניים עשר השבטים מתנדבים ומביאים שש עגלות ושניים עשר שוורים לרתום לעגלות. על-פי ציווי ה' מקבל משה את נדבתם ומעבירה ללויים לצורך משא המשכן. שתי עגלות וארבעה פרים הוא נותן למשפחת גרשון נושאי היריעות, וארבע עגלות רתומות לששה פרים הוא נותן למשפחת מררי שמשאם כבד יותר - קרשי המשכן. בני קהת לא מקבלים עגלות, שכן הם נושאים את כלי הקודש, שמפאת קדושתם נישאים רק על כתפי הלויים.<br />
<br />
בנוסף מביאים נשיאי העדה קורבנות לחנוכת המזבח - בכל יום מביא נשיא אחד מהשניים עשר את תרומת קורבנותיו. התרומה כללה בכל יום: קערת כסף ומזרק כסף ובהם סולת בלולה בשמן למנחה; כף זהב מלאה קטורת; פר אחד; איל אחד; כבש אחד; שעיר עיזים אחד. ועוד שני פרים, חמשה אילים, חמישה גדיים וחמשה כבשים לשלמים.<br />
<br />
ההתגלות אל משה (ז, פט)<br />
<br />
בפסוק האחרון של הפרשה, מספרת התורה על דרך ההתגלות של ה' אל משה לאחר הקמת המשכן. משה היה שומע את קול האלוקים מדבר אליו מתוך האוהל מעל הכפורת מבין שני הכרובים.<br />
<br />
(בפרשה 176 פסוקים, הפרשה הארוכה בתורה)<br />
<br />
<br />
<br />
'''אימרת הרבי + הרבי על הפרשה'''<br />
<br />
במתן תורה נתן לנו הקב"ה את האפשרות לחבר על-ידי קיום התורה והמצוות, בין 'עליונים' ל'תחתונים'. לקדש בקדושה אלוקית את העולם הגשמי. <br />
<br />
שם הפרשה: נשא<br />
<br />
פרשת נשא נקראת בדרך-כלל בשבת שלאחר חג מתן-תורה.1 ואכן, שמה של הפרשה מבטא את המעלה הנפלאה שלימוד התורה מקנה לאדם - נשא, מלשון להינשא למעלה, להתרומם. אחרי שניתנה התורה לבני-ישראל, הם הגיעו ל'נשא' - להתרוממות ולהתעלות.<br />
<br />
בגמרא2 מסופר, שרב יוסף היה עורך סעודה חגיגית בחג-השבועות, והיה אומר: אם לא היום הזה - כמה יוסף היו בשוק. וכפי שמפרש רש"י, שאם לא היום הזה שבזכותו "למדתי תורה ונתרוממתי, הרי אנשים הרבה בשוק ששמם יוסף, ומה ביני לבינם".<br />
<br />
התאחדות גמורה<br />
<br />
בשעת מעמד הר-סיני מינה הקב"ה את כל בני-ישראל ל"ממלכת כוהנים וגוי קדוש3", ובכך העלה אותם למעלה עליונה. רוממות זו מושגת על-ידי התורה. כשיהודי לומד תורה, היא גורמת לו להתרומם ולהתעלות מעל גדרי המציאות הארצית.<br />
<br />
המעלה המיוחדת של לימוד התורה - אפילו לגבי קיום המצוות - היא בכך, שעל-ידי לימוד התורה נוצרת התאחדות גמורה בין שכלו של האדם לבין חכמת ה' המלובשת בתורה. כאשר שכלו של אדם מבין את מחשבת התורה, נוצרת התמזגות מושלמת בין השכל האנושי לבין חכמת ה'. דבר זה מרים את האדם לרמה עליונה ביותר.<br />
<br />
הראש מתעלה<br />
<br />
רוממות זו, שמושגת על-ידי התורה, נובעת מהקשר המהותי בין יהודי לבין הקב"ה. כשיהודי לומד תורה, אין זה סתם לימוד והבנה של סוגיה. זהו חיבור בין שתי מהויות הקשורות זו בזו. נשמתו של יהודי היא "חלק א-לוה ממעל ממש"4, והתורה היא הגשר המחבר בין הנשמה האלוקית לבין הקב"ה.<br />
<br />
לכן לימוד התורה יוצר אצל יהודי מצב של "נשא את ראש"5 - הראש, שהוא החלק העליון והחשוב ביותר באיברי האדם, מתעלה ומתנשא על-ידי התורה במידה שאין למעלה ממנה. בכך מתעלה היהודי למעלה מגדרי העולם, עד שהגבלות העולם אינן מגבילות אותו.<br />
<br />
שבט לוי<br />
<br />
זו ההתעלות של מתן-התורה כשהיא לעצמה, ואחרי זה באה פרשת נשא ומדגישה היבט נוסף בהתעלות שנוצרה על-ידי מתן-תורה. נוסף על ההתעלות של כל יהודי, מכוח היותו חלק מ"ממלכת כוהנים וגוי קדוש", באה הדגשה נוספת על 'נשיאת ראש' של כל בני לוי. והרי ידוע6, שכל מי "שנדבה רוחו אותו, והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו" - הוא בדרגת שבט לוי.<br />
<br />
לכן, כשיהודי אינו מסתפק בקדושה ובהתעלות הבסיסית שלו, כחלק מ"ממלכת כוהנים", אלא מקדיש את עצמו ללימוד התורה - הוא זוכה ל'נשיאת ראש' נוספת ולהתאחדות גמורה עם הקב"ה. שכן אז חודרת תורת ה' לשכלו, עד ששכלו נעשה שכל של תורה ושל חכמת ה', ובכך מתעלה האדם להתקשרות עצומה עם האלוקות והקדושה, ואז הוא עומד למעלה מהעולם וממגבלותיו.<br />
<br />
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי 'תורת-מנחם התוועדויות' ה'תש"נ כרך ג, עמ' 272)<br />
<br />
----------<br />
<br />
1) ראה רמב"ם הלכות תפילה פרק יג הלכה ב. טור ושולחן-ערוך אורח-חיים סימן תכח סעיף ד.<br />
<br />
2) פסחים סח,ב.<br />
<br />
3) שמות יט,ו.<br />
<br />
4) איוב לא,ב. תניא ריש פרק ב.<br />
<br />
5) במדבר ד,כב.<br />
<br />
6) רמב"ם סוף הלכות שמיטה ויובל.<br />
<br />
<br />
'''לכבוד חג שבועות - לקבל מחדש את התורה'''<br />
<br />
1. אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. <br />
<br />
2. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם - כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשׂנְאָי, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי. <br />
<br />
3. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹקֶיךָ לַשָּׁוְא - כִּי לֹא יְנַקֶּה ה', אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. <br />
<br />
4. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹקֶיךָ. לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ - כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ. <br />
<br />
5. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ - לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ. <br />
<br />
6. לֹא תִרְצַח. <br />
<br />
7. לֹא תִנְאָף. <br />
<br />
8. לֹא תִגְנֹב. <br />
<br />
9. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. <br />
<br />
10. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ. לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. <br />
<br />
_________________________________<br />
<br />
<br />
חג שבועות שמח :)<br />
<br />
<br />
== קישורים חיצוניים - האתרים שלקחתי מהם קצת חומר ==<br />
<br />
*[http://chabad.co.il/ אתר הבית של חסידות חב"ד בישראל]<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he אתר 'חב"ד אינפו' - חדשות חב"ד]<br />
*[http://www.chabad.org.il/ אתר צעירי חב"ד]<br />
*[http://www.he.chabad.org/ אתר בית חב"ד]</div>HasidHabadhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:HasidHabad&diff=69788משתמש:HasidHabad2010-05-19T12:57:12Z<p>HasidHabad: </p>
<hr />
<div>{| style="margin-left:-6px"<br />
| valign=top width=50% | <br />
<br />
==='''ברוכים הבאים לדף המשתמש שלי'''!===<br />
<br />
:'''אני חסיד חב"ד, חובב אינטרנט, ואתרום ערכים לחב"דפדיה. כמו כן, בדף המשתמש שלי תמצאו עוד דברים מעניינים. בנתיים, חג שבועות שמח לכל יהודי :)'''<br />
<br />
:'''איך בין אַ נאכגייער פון חב"ד, אַ ליבהאָבער אינטערנעט, איך וועט שענקען צו חב"ד וואַלועס ענסיקלאָפּעדיאַ. אויך, מיין באַניצער בלאַט איר וועט געפֿינען מער טשיקאַווע זאכן. אין די דערווייל, מזל ניטל צו אַלע יידן פון וואָכן:)...'''<br />
<br />
<br /><br />
{{עמוד ראשי}}<br />
<br /><br />
:'''דפים כלליים:''' [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה|'''מיזמי חב"דפדיה''']] | [[מיוחד:Allpages|כל הערכים]] | [[:קטגוריה:פורטלים|כל הפורטלים]] | [[מיוחד:קטגוריות|כל הקטגוריות]] | [[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען|התוועדות חסידית]] | [[ארגז החול]] <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFFFE5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3><br />
{{השבוע בימי חב"ד}}<br />
|}<br />
<br />
| valign=top | <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#E5F2FF;" | <div align=center><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''התמונה השבועית'''</h3><br />
<br />
{{תמונה עמוד ראשי}}<br />
<br />
*'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'''<br />
*'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|לאנג לעבן דער רבי מלך מאָרענאָ גאט אויף אייביק דעם משיח]]'''<br />
<br />
|- <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFF2E5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{היום יום}} <br />
|-<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFECB3;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{הידעת?}} <br />
|-<br />
|}<br />
<br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''הרבי מליובאוויטש - מלך המשיח'''<br />
<br />
[[קובץ:הרבי שליטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מליובאוויטש]]<br />
<br />
הרבי מליובאוויטש הוא דמות מרתקת. לכאורה, רבי של חסידים, אבל השפעתו חרגה הרבה מעבר לגבולות חב"ד. אדמו"רים וגדולי-תורה העריצו אותו, מדינאים ואנשי צבא הוקסמו ממנו, נשיאים וראשי מדינות התכתבו איתו, אנשי מדע ואמנים נקשרו אליו, המוני יהודים, מכל עדה, חוג ואורח-חיים, ראו בו אישיות מיוחדת במינה.<br />
<br />
הרבי גילם שילוב מיוחד של תכונות, שכל אחת כשלעצמה ראויה להבלטה ולהערכה. גאון עצום בכל חלקי התורה, הוגה פורה שמגלה מעמקים חדשים באוצר המחשבה היהודית. איש משכיל ביותר, שמוכיח התמצאות בכל תחומי המדע המודרני. כושר מנהיגות נדיר, שמסוגל להפיק מרבבות בני-אדם את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. איש חזון, שיודע להעריך נכון תהליכים בחיי עם ועולם. אהבה עצומה לכל יהודי ויכולת להתמסר לבעיותיו הקטנות של האיש הפשוט. קסם אישי רב, נועם הליכות, הופעה מרשימה ביותר ועיניים חודרות-לב.<br />
<br />
אנשים בשיעור קומתו אינם קיימים בכל דור. הקב"ה שתל נשמה גדולה זו דווקא בדור המוכה שלאחר השואה, כדי שיוכל להתמודד מול אתגרי התקופה, ילבה מחדש את גחלת היהדות ויוביל עם עם ישראל והעולם כולו לגאולה הקרובה לבוא.<br />
<br />
דמותו הקורנת מוסיפה ללות את עם ישראל גם עכשיו. דרכו ומשנתו הרוחנית הן לפיד אש המאיר את דרכו, עד שנגשים יחדיו את היעד הנכסף - הגאולה האמתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו.<br />
<br />
<br />
'''פרשת השבוע - נשא'''<br />
<br />
משמרת בני גרשון (ד, כא-כח)<br />
<br />
בסופה של פרשת במדבר, תארה התורה את תפקידי בני קהת, אחת משלוש המשפחות של שבט לוי. פרשתנו פותחת בתפקידי בני גרשון, עוד אחת ממשפחות הלוי. גם בני גרשון יצאו לעבודת הקודש מגיל שלושים עד גיל חמישים בלבד. במסע בני ישראל, ישאו את היריעות המקיפות את המשכן ואת אלו הסוככות עליו. כן ישאו את קלעי החצר ואת מסך שער החצר.<br />
<br />
אחראי על משמרת הגרשונים יהיה איתמר הכוהן, בנו של אהרון.<br />
<br />
משמרת בני מררי (ד, כט-לג)<br />
<br />
משפחת מררי, משפחת הלויים השלישית, תופקד על נשיאת קרשי המשכן, בריחיו, עמודיו ואדניו וכן עמודי החצר על אדניהם, יתדותיהם ואדניהם. בני מררי כבני גרשון יפעלו תחת אחריותו של איתמר הכוהן. (על בני קהת שזכו בתפקיד הבכיר של נשיאת כלי הקודש, הופקד אלעזר הכוהן, שהוכתר גם בתואר 'נשיא נשיאי משפחות הלוי' ומי שעתיד לתפוס את מקומו של אביו הכוהן הגדול לאחר פטירתו).<br />
<br />
מפקד הלויים המשרתים (ד, לד-מט)<br />
<br />
משה מצווה אם כן למפקד נוסף - הפעם הוא מונה את כל בני הלוי שגילם נע בין 30 ל-50, שכן הם כאמור אלו שיעבדו בפועל במשמרות נשיאת המשכן. ואלו תוצאות המפקד:<br />
<br />
משפחת קהת: 2,750<br />
<br />
משפחת גרשון: 2,630<br />
<br />
משפחת מררי: 3,200<br />
<br />
סך הכול בני לוי הנושאים את המשכן: 8,580 גברים מגיל 30 עד גיל 50.<br />
<br />
קדושת המחנות (ה, א-ד)<br />
<br />
חניית בני ישראל במדבר כללה שלוש מחנות בשלוש רמות קדושה. עזרת המשכן (החצר) בעלת הקדושה העליונה, מחנה הלויים בעל קדושה פחותה ומחנה כלל ישראל. ביום הקמת המשכן, עת חלה הקדושה על המשכן ועל כל ישראל, מצווה הקב"ה על משה להרחיק את הטמאים מאזורי הקדושה: על המצורעים לצאת אל מחוץ לשלושת המחנות, הזבים רשאים לשהות במחנה ישראל אך לא להיכנס למחנה הלויים, ואילו הטמאים רשאים אף להיכנס למחנה לוויה אך כמובן לא אל חצר המשכן.<br />
<br />
גוזל ונשבע לשקר (ה, ה-י)<br />
<br />
הגוזל מחברו ונשבע בבית הדין כי ידו אינה במעל - נקרא מועל בה', שכן מלבד עבירת הגזל נשבע גם לשקר. כאשר מחליט לשוב מדרכו הרעה עליו להשיב לנגזל את הגזל בתוספת חמישית - עשרים אחוזים. כמו כן עליו להביא קורבן אשם לכפרה. אם הנגזל לא חי ואין לו יורשים, יש להביא את תמורת הגזל לכוהן העובד במשמר אותו היום.<br />
<br />
סוטה (ה, יא-לא)<br />
<br />
אישה שבעלה מקנא לה, ואוסר עליה להימצא ביחידות עם אדם אחר, והיא עוברת על הזהרתו ונתפסת ביחידות עם אותו אדם, חל עליה דין 'סוטה'. <br />
<br />
על הסוטה להתייצב בפני הכוהן ולהביא קורבן מנחה מקמח שעורים. לאחר הקרבת המנחה נוטל הכוהן מים מכיור נטילת הידיים של העזרה ומערב בהם עפר מחצר המשכן. הכוהן מזהיר את האישה ומאפשר לה להודות אם נטמאה בהתייחדותה עם הגבר הזר. אם אינה מודה, הוא כותב את דברי פרשת סוטה מהתורה על קלף, ומוחה את הדיו שנכתב על הקלף אל תוך המים. הכוהן נותן לחשודה לשתות מן המים שבודקים את כשרותה: אם חטאה - תבקע ביטנה, ואם כשרה הייתה - יבואו המים האלו בבטנה לברכה ויסייעו לה בעת לידותיה הבאות ללידה קלה ומוצלחת.<br />
<br />
נזיר (ו, א-כא)<br />
<br />
איש או אישה הנודרים שלא לשתות יין, נקראים 'נזיר'. הנזיר אסור בשתיית יין כל ימי נזירותו (אם לא נקב זמן, הנזירות חלה עליו ל-30 יום, ובכל מקרה אינו יכול לנדור בדין נזירות פחות מפרק זמן מינימאלי זה). כמו כן אסור לו לאכול ענבים להסתפר, ולהיטמא למת.<br />
<br />
אם בכל זאת נטמא למת בשגגה, עליו לטבול כדי להיטהר, וביום השביעי לטבילתו יגלח את ראשו. למחרת, ביום השמיני, יביא שני תורים או בני יונה לקורבן וכן אשם נזיר.<br />
<br />
עתה עליו להתחיל למנות שוב את ימי נזירותו.<br />
<br />
כאשר ימלאו ימי הנזירות יבוא הנזיר אל המקדש, יביא איתו קורבן ולאחר ההקרבה יגלח את שערות ראשו.<br />
<br />
ברכת כוהנים (ו, כב-כז)<br />
<br />
ה' מצווה את משה אל אהרון - לכוהנים יש כוח מיוחד מהקב"ה לברך את בני ישראל, וכה נוסח ברכתם: "יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".<br />
<br />
מתנות הנשיאים (ז, א-פח)<br />
<br />
במשך שבעה ימים, שבעת-ימי-המילואים, הוקם ופורק המשכן בכל יום והוקרבו בו קורבנות מיוחדים על-ידי משה. ביום השמיני, בא' בניסן, משה רבנו מקים את המשכן ומקדש ומושח אותו בשמן המיוחד.<br />
<br />
נשיאי שניים עשר השבטים מתנדבים ומביאים שש עגלות ושניים עשר שוורים לרתום לעגלות. על-פי ציווי ה' מקבל משה את נדבתם ומעבירה ללויים לצורך משא המשכן. שתי עגלות וארבעה פרים הוא נותן למשפחת גרשון נושאי היריעות, וארבע עגלות רתומות לששה פרים הוא נותן למשפחת מררי שמשאם כבד יותר - קרשי המשכן. בני קהת לא מקבלים עגלות, שכן הם נושאים את כלי הקודש, שמפאת קדושתם נישאים רק על כתפי הלויים.<br />
<br />
בנוסף מביאים נשיאי העדה קורבנות לחנוכת המזבח - בכל יום מביא נשיא אחד מהשניים עשר את תרומת קורבנותיו. התרומה כללה בכל יום: קערת כסף ומזרק כסף ובהם סולת בלולה בשמן למנחה; כף זהב מלאה קטורת; פר אחד; איל אחד; כבש אחד; שעיר עיזים אחד. ועוד שני פרים, חמשה אילים, חמישה גדיים וחמשה כבשים לשלמים.<br />
<br />
ההתגלות אל משה (ז, פט)<br />
<br />
בפסוק האחרון של הפרשה, מספרת התורה על דרך ההתגלות של ה' אל משה לאחר הקמת המשכן. משה היה שומע את קול האלוקים מדבר אליו מתוך האוהל מעל הכפורת מבין שני הכרובים.<br />
<br />
(בפרשה 176 פסוקים, הפרשה הארוכה בתורה)<br />
<br />
<br />
<br />
'''אימרת הרבי + הרבי על הפרשה'''<br />
<br />
במתן תורה נתן לנו הקב"ה את האפשרות לחבר על-ידי קיום התורה והמצוות, בין 'עליונים' ל'תחתונים'. לקדש בקדושה אלוקית את העולם הגשמי. <br />
<br />
שם הפרשה: נשא<br />
<br />
פרשת נשא נקראת בדרך-כלל בשבת שלאחר חג מתן-תורה.1 ואכן, שמה של הפרשה מבטא את המעלה הנפלאה שלימוד התורה מקנה לאדם - נשא, מלשון להינשא למעלה, להתרומם. אחרי שניתנה התורה לבני-ישראל, הם הגיעו ל'נשא' - להתרוממות ולהתעלות.<br />
<br />
בגמרא2 מסופר, שרב יוסף היה עורך סעודה חגיגית בחג-השבועות, והיה אומר: אם לא היום הזה - כמה יוסף היו בשוק. וכפי שמפרש רש"י, שאם לא היום הזה שבזכותו "למדתי תורה ונתרוממתי, הרי אנשים הרבה בשוק ששמם יוסף, ומה ביני לבינם".<br />
<br />
התאחדות גמורה<br />
<br />
בשעת מעמד הר-סיני מינה הקב"ה את כל בני-ישראל ל"ממלכת כוהנים וגוי קדוש3", ובכך העלה אותם למעלה עליונה. רוממות זו מושגת על-ידי התורה. כשיהודי לומד תורה, היא גורמת לו להתרומם ולהתעלות מעל גדרי המציאות הארצית.<br />
<br />
המעלה המיוחדת של לימוד התורה - אפילו לגבי קיום המצוות - היא בכך, שעל-ידי לימוד התורה נוצרת התאחדות גמורה בין שכלו של האדם לבין חכמת ה' המלובשת בתורה. כאשר שכלו של אדם מבין את מחשבת התורה, נוצרת התמזגות מושלמת בין השכל האנושי לבין חכמת ה'. דבר זה מרים את האדם לרמה עליונה ביותר.<br />
<br />
הראש מתעלה<br />
<br />
רוממות זו, שמושגת על-ידי התורה, נובעת מהקשר המהותי בין יהודי לבין הקב"ה. כשיהודי לומד תורה, אין זה סתם לימוד והבנה של סוגיה. זהו חיבור בין שתי מהויות הקשורות זו בזו. נשמתו של יהודי היא "חלק א-לוה ממעל ממש"4, והתורה היא הגשר המחבר בין הנשמה האלוקית לבין הקב"ה.<br />
<br />
לכן לימוד התורה יוצר אצל יהודי מצב של "נשא את ראש"5 - הראש, שהוא החלק העליון והחשוב ביותר באיברי האדם, מתעלה ומתנשא על-ידי התורה במידה שאין למעלה ממנה. בכך מתעלה היהודי למעלה מגדרי העולם, עד שהגבלות העולם אינן מגבילות אותו.<br />
<br />
שבט לוי<br />
<br />
זו ההתעלות של מתן-התורה כשהיא לעצמה, ואחרי זה באה פרשת נשא ומדגישה היבט נוסף בהתעלות שנוצרה על-ידי מתן-תורה. נוסף על ההתעלות של כל יהודי, מכוח היותו חלק מ"ממלכת כוהנים וגוי קדוש", באה הדגשה נוספת על 'נשיאת ראש' של כל בני לוי. והרי ידוע6, שכל מי "שנדבה רוחו אותו, והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו" - הוא בדרגת שבט לוי.<br />
<br />
לכן, כשיהודי אינו מסתפק בקדושה ובהתעלות הבסיסית שלו, כחלק מ"ממלכת כוהנים", אלא מקדיש את עצמו ללימוד התורה - הוא זוכה ל'נשיאת ראש' נוספת ולהתאחדות גמורה עם הקב"ה. שכן אז חודרת תורת ה' לשכלו, עד ששכלו נעשה שכל של תורה ושל חכמת ה', ובכך מתעלה האדם להתקשרות עצומה עם האלוקות והקדושה, ואז הוא עומד למעלה מהעולם וממגבלותיו.<br />
<br />
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי 'תורת-מנחם התוועדויות' ה'תש"נ כרך ג, עמ' 272)<br />
<br />
----------<br />
<br />
1) ראה רמב"ם הלכות תפילה פרק יג הלכה ב. טור ושולחן-ערוך אורח-חיים סימן תכח סעיף ד.<br />
<br />
2) פסחים סח,ב.<br />
<br />
3) שמות יט,ו.<br />
<br />
4) איוב לא,ב. תניא ריש פרק ב.<br />
<br />
5) במדבר ד,כב.<br />
<br />
6) רמב"ם סוף הלכות שמיטה ויובל.<br />
<br />
<br />
'''לכבוד חג שבועות - לקבל מחדש את התורה'''<br />
<br />
1. אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. <br />
<br />
2. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם - כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשׂנְאָי, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי. <br />
<br />
3. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹקֶיךָ לַשָּׁוְא - כִּי לֹא יְנַקֶּה ה', אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. <br />
<br />
4. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹקֶיךָ. לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ - כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ. <br />
<br />
5. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ - לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ. <br />
<br />
6. לֹא תִרְצַח. <br />
<br />
7. לֹא תִנְאָף. <br />
<br />
8. לֹא תִגְנֹב. <br />
<br />
9. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. <br />
<br />
10. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ. לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. <br />
<br />
_________________________________<br />
<br />
<br />
חג שבועות שמח :)<br />
<br />
<br />
== קישורים חיצוניים - האתרים שלקחתי מהם קצת חומר ==<br />
<br />
*[http://chabad.co.il/ אתר הבית של חסידות חב"ד בישראל]<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he אתר 'חב"ד אינפו' - חדשות חב"ד]<br />
*[http://www.chabad.org.il/ אתר צעירי חב"ד]<br />
*[http://www.he.chabad.org/ אתר בית חב"ד]</div>HasidHabadhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:HasidHabad&diff=69787משתמש:HasidHabad2010-05-19T12:54:07Z<p>HasidHabad: </p>
<hr />
<div>{| style="margin-left:-6px"<br />
| valign=top width=50% | <br />
<br />
==='''ברוכים הבאים לדף המשתמש שלי'''!===<br />
<br />
:'''אני חסיד חב"ד, חובב אינטרנט, ואתרום ערכים לחב"דפדיה. כמו כן, בדף המשתמש שלי תמצאו עוד דברים מעניינים. בנתיים, חג שבועות שמח לכל יהודי :)'''<br />
<br />
:'''איך בין אַ נאכגייער פון חב"ד, אַ ליבהאָבער אינטערנעט, איך וועט שענקען צו חב"ד וואַלועס ענסיקלאָפּעדיאַ. אויך, מיין באַניצער בלאַט איר וועט געפֿינען מער טשיקאַווע זאכן. אין די דערווייל, מזל ניטל צו אַלע יידן פון וואָכן:)...'''<br />
<br />
<br /><br />
{{עמוד ראשי}}<br />
<br /><br />
:'''דפים כלליים:''' [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה|'''מיזמי חב"דפדיה''']] | [[מיוחד:Allpages|כל הערכים]] | [[:קטגוריה:פורטלים|כל הפורטלים]] | [[מיוחד:קטגוריות|כל הקטגוריות]] | [[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען|התוועדות חסידית]] | [[ארגז החול]] <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFFFE5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3><br />
{{השבוע בימי חב"ד}}<br />
|}<br />
<br />
| valign=top | <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#E5F2FF;" | <div align=center><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''התמונה השבועית'''</h3><br />
<br />
{{תמונה עמוד ראשי}}<br />
<br />
'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'''<br />
|- <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFF2E5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{היום יום}} <br />
|-<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFECB3;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{הידעת?}} <br />
|-<br />
|}<br />
<br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''הרבי מליובאוויטש - מלך המשיח'''<br />
<br />
[[קובץ:הרבי שליטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מליובאוויטש]]<br />
<br />
הרבי מליובאוויטש הוא דמות מרתקת. לכאורה, רבי של חסידים, אבל השפעתו חרגה הרבה מעבר לגבולות חב"ד. אדמו"רים וגדולי-תורה העריצו אותו, מדינאים ואנשי צבא הוקסמו ממנו, נשיאים וראשי מדינות התכתבו איתו, אנשי מדע ואמנים נקשרו אליו, המוני יהודים, מכל עדה, חוג ואורח-חיים, ראו בו אישיות מיוחדת במינה.<br />
<br />
הרבי גילם שילוב מיוחד של תכונות, שכל אחת כשלעצמה ראויה להבלטה ולהערכה. גאון עצום בכל חלקי התורה, הוגה פורה שמגלה מעמקים חדשים באוצר המחשבה היהודית. איש משכיל ביותר, שמוכיח התמצאות בכל תחומי המדע המודרני. כושר מנהיגות נדיר, שמסוגל להפיק מרבבות בני-אדם את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. איש חזון, שיודע להעריך נכון תהליכים בחיי עם ועולם. אהבה עצומה לכל יהודי ויכולת להתמסר לבעיותיו הקטנות של האיש הפשוט. קסם אישי רב, נועם הליכות, הופעה מרשימה ביותר ועיניים חודרות-לב.<br />
<br />
אנשים בשיעור קומתו אינם קיימים בכל דור. הקב"ה שתל נשמה גדולה זו דווקא בדור המוכה שלאחר השואה, כדי שיוכל להתמודד מול אתגרי התקופה, ילבה מחדש את גחלת היהדות ויוביל עם עם ישראל והעולם כולו לגאולה הקרובה לבוא.<br />
<br />
דמותו הקורנת מוסיפה ללות את עם ישראל גם עכשיו. דרכו ומשנתו הרוחנית הן לפיד אש המאיר את דרכו, עד שנגשים יחדיו את היעד הנכסף - הגאולה האמתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו.<br />
<br />
<br />
'''פרשת השבוע - נשא'''<br />
<br />
משמרת בני גרשון (ד, כא-כח)<br />
<br />
בסופה של פרשת במדבר, תארה התורה את תפקידי בני קהת, אחת משלוש המשפחות של שבט לוי. פרשתנו פותחת בתפקידי בני גרשון, עוד אחת ממשפחות הלוי. גם בני גרשון יצאו לעבודת הקודש מגיל שלושים עד גיל חמישים בלבד. במסע בני ישראל, ישאו את היריעות המקיפות את המשכן ואת אלו הסוככות עליו. כן ישאו את קלעי החצר ואת מסך שער החצר.<br />
<br />
אחראי על משמרת הגרשונים יהיה איתמר הכוהן, בנו של אהרון.<br />
<br />
משמרת בני מררי (ד, כט-לג)<br />
<br />
משפחת מררי, משפחת הלויים השלישית, תופקד על נשיאת קרשי המשכן, בריחיו, עמודיו ואדניו וכן עמודי החצר על אדניהם, יתדותיהם ואדניהם. בני מררי כבני גרשון יפעלו תחת אחריותו של איתמר הכוהן. (על בני קהת שזכו בתפקיד הבכיר של נשיאת כלי הקודש, הופקד אלעזר הכוהן, שהוכתר גם בתואר 'נשיא נשיאי משפחות הלוי' ומי שעתיד לתפוס את מקומו של אביו הכוהן הגדול לאחר פטירתו).<br />
<br />
מפקד הלויים המשרתים (ד, לד-מט)<br />
<br />
משה מצווה אם כן למפקד נוסף - הפעם הוא מונה את כל בני הלוי שגילם נע בין 30 ל-50, שכן הם כאמור אלו שיעבדו בפועל במשמרות נשיאת המשכן. ואלו תוצאות המפקד:<br />
<br />
משפחת קהת: 2,750<br />
<br />
משפחת גרשון: 2,630<br />
<br />
משפחת מררי: 3,200<br />
<br />
סך הכול בני לוי הנושאים את המשכן: 8,580 גברים מגיל 30 עד גיל 50.<br />
<br />
קדושת המחנות (ה, א-ד)<br />
<br />
חניית בני ישראל במדבר כללה שלוש מחנות בשלוש רמות קדושה. עזרת המשכן (החצר) בעלת הקדושה העליונה, מחנה הלויים בעל קדושה פחותה ומחנה כלל ישראל. ביום הקמת המשכן, עת חלה הקדושה על המשכן ועל כל ישראל, מצווה הקב"ה על משה להרחיק את הטמאים מאזורי הקדושה: על המצורעים לצאת אל מחוץ לשלושת המחנות, הזבים רשאים לשהות במחנה ישראל אך לא להיכנס למחנה הלויים, ואילו הטמאים רשאים אף להיכנס למחנה לוויה אך כמובן לא אל חצר המשכן.<br />
<br />
גוזל ונשבע לשקר (ה, ה-י)<br />
<br />
הגוזל מחברו ונשבע בבית הדין כי ידו אינה במעל - נקרא מועל בה', שכן מלבד עבירת הגזל נשבע גם לשקר. כאשר מחליט לשוב מדרכו הרעה עליו להשיב לנגזל את הגזל בתוספת חמישית - עשרים אחוזים. כמו כן עליו להביא קורבן אשם לכפרה. אם הנגזל לא חי ואין לו יורשים, יש להביא את תמורת הגזל לכוהן העובד במשמר אותו היום.<br />
<br />
סוטה (ה, יא-לא)<br />
<br />
אישה שבעלה מקנא לה, ואוסר עליה להימצא ביחידות עם אדם אחר, והיא עוברת על הזהרתו ונתפסת ביחידות עם אותו אדם, חל עליה דין 'סוטה'. <br />
<br />
על הסוטה להתייצב בפני הכוהן ולהביא קורבן מנחה מקמח שעורים. לאחר הקרבת המנחה נוטל הכוהן מים מכיור נטילת הידיים של העזרה ומערב בהם עפר מחצר המשכן. הכוהן מזהיר את האישה ומאפשר לה להודות אם נטמאה בהתייחדותה עם הגבר הזר. אם אינה מודה, הוא כותב את דברי פרשת סוטה מהתורה על קלף, ומוחה את הדיו שנכתב על הקלף אל תוך המים. הכוהן נותן לחשודה לשתות מן המים שבודקים את כשרותה: אם חטאה - תבקע ביטנה, ואם כשרה הייתה - יבואו המים האלו בבטנה לברכה ויסייעו לה בעת לידותיה הבאות ללידה קלה ומוצלחת.<br />
<br />
נזיר (ו, א-כא)<br />
<br />
איש או אישה הנודרים שלא לשתות יין, נקראים 'נזיר'. הנזיר אסור בשתיית יין כל ימי נזירותו (אם לא נקב זמן, הנזירות חלה עליו ל-30 יום, ובכל מקרה אינו יכול לנדור בדין נזירות פחות מפרק זמן מינימאלי זה). כמו כן אסור לו לאכול ענבים להסתפר, ולהיטמא למת.<br />
<br />
אם בכל זאת נטמא למת בשגגה, עליו לטבול כדי להיטהר, וביום השביעי לטבילתו יגלח את ראשו. למחרת, ביום השמיני, יביא שני תורים או בני יונה לקורבן וכן אשם נזיר.<br />
<br />
עתה עליו להתחיל למנות שוב את ימי נזירותו.<br />
<br />
כאשר ימלאו ימי הנזירות יבוא הנזיר אל המקדש, יביא איתו קורבן ולאחר ההקרבה יגלח את שערות ראשו.<br />
<br />
ברכת כוהנים (ו, כב-כז)<br />
<br />
ה' מצווה את משה אל אהרון - לכוהנים יש כוח מיוחד מהקב"ה לברך את בני ישראל, וכה נוסח ברכתם: "יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".<br />
<br />
מתנות הנשיאים (ז, א-פח)<br />
<br />
במשך שבעה ימים, שבעת-ימי-המילואים, הוקם ופורק המשכן בכל יום והוקרבו בו קורבנות מיוחדים על-ידי משה. ביום השמיני, בא' בניסן, משה רבנו מקים את המשכן ומקדש ומושח אותו בשמן המיוחד.<br />
<br />
נשיאי שניים עשר השבטים מתנדבים ומביאים שש עגלות ושניים עשר שוורים לרתום לעגלות. על-פי ציווי ה' מקבל משה את נדבתם ומעבירה ללויים לצורך משא המשכן. שתי עגלות וארבעה פרים הוא נותן למשפחת גרשון נושאי היריעות, וארבע עגלות רתומות לששה פרים הוא נותן למשפחת מררי שמשאם כבד יותר - קרשי המשכן. בני קהת לא מקבלים עגלות, שכן הם נושאים את כלי הקודש, שמפאת קדושתם נישאים רק על כתפי הלויים.<br />
<br />
בנוסף מביאים נשיאי העדה קורבנות לחנוכת המזבח - בכל יום מביא נשיא אחד מהשניים עשר את תרומת קורבנותיו. התרומה כללה בכל יום: קערת כסף ומזרק כסף ובהם סולת בלולה בשמן למנחה; כף זהב מלאה קטורת; פר אחד; איל אחד; כבש אחד; שעיר עיזים אחד. ועוד שני פרים, חמשה אילים, חמישה גדיים וחמשה כבשים לשלמים.<br />
<br />
ההתגלות אל משה (ז, פט)<br />
<br />
בפסוק האחרון של הפרשה, מספרת התורה על דרך ההתגלות של ה' אל משה לאחר הקמת המשכן. משה היה שומע את קול האלוקים מדבר אליו מתוך האוהל מעל הכפורת מבין שני הכרובים.<br />
<br />
(בפרשה 176 פסוקים, הפרשה הארוכה בתורה)<br />
<br />
<br />
<br />
'''אימרת הרבי + הרבי על הפרשה'''<br />
<br />
במתן תורה נתן לנו הקב"ה את האפשרות לחבר על-ידי קיום התורה והמצוות, בין 'עליונים' ל'תחתונים'. לקדש בקדושה אלוקית את העולם הגשמי. <br />
<br />
שם הפרשה: נשא<br />
<br />
פרשת נשא נקראת בדרך-כלל בשבת שלאחר חג מתן-תורה.1 ואכן, שמה של הפרשה מבטא את המעלה הנפלאה שלימוד התורה מקנה לאדם - נשא, מלשון להינשא למעלה, להתרומם. אחרי שניתנה התורה לבני-ישראל, הם הגיעו ל'נשא' - להתרוממות ולהתעלות.<br />
<br />
בגמרא2 מסופר, שרב יוסף היה עורך סעודה חגיגית בחג-השבועות, והיה אומר: אם לא היום הזה - כמה יוסף היו בשוק. וכפי שמפרש רש"י, שאם לא היום הזה שבזכותו "למדתי תורה ונתרוממתי, הרי אנשים הרבה בשוק ששמם יוסף, ומה ביני לבינם".<br />
<br />
התאחדות גמורה<br />
<br />
בשעת מעמד הר-סיני מינה הקב"ה את כל בני-ישראל ל"ממלכת כוהנים וגוי קדוש3", ובכך העלה אותם למעלה עליונה. רוממות זו מושגת על-ידי התורה. כשיהודי לומד תורה, היא גורמת לו להתרומם ולהתעלות מעל גדרי המציאות הארצית.<br />
<br />
המעלה המיוחדת של לימוד התורה - אפילו לגבי קיום המצוות - היא בכך, שעל-ידי לימוד התורה נוצרת התאחדות גמורה בין שכלו של האדם לבין חכמת ה' המלובשת בתורה. כאשר שכלו של אדם מבין את מחשבת התורה, נוצרת התמזגות מושלמת בין השכל האנושי לבין חכמת ה'. דבר זה מרים את האדם לרמה עליונה ביותר.<br />
<br />
הראש מתעלה<br />
<br />
רוממות זו, שמושגת על-ידי התורה, נובעת מהקשר המהותי בין יהודי לבין הקב"ה. כשיהודי לומד תורה, אין זה סתם לימוד והבנה של סוגיה. זהו חיבור בין שתי מהויות הקשורות זו בזו. נשמתו של יהודי היא "חלק א-לוה ממעל ממש"4, והתורה היא הגשר המחבר בין הנשמה האלוקית לבין הקב"ה.<br />
<br />
לכן לימוד התורה יוצר אצל יהודי מצב של "נשא את ראש"5 - הראש, שהוא החלק העליון והחשוב ביותר באיברי האדם, מתעלה ומתנשא על-ידי התורה במידה שאין למעלה ממנה. בכך מתעלה היהודי למעלה מגדרי העולם, עד שהגבלות העולם אינן מגבילות אותו.<br />
<br />
שבט לוי<br />
<br />
זו ההתעלות של מתן-התורה כשהיא לעצמה, ואחרי זה באה פרשת נשא ומדגישה היבט נוסף בהתעלות שנוצרה על-ידי מתן-תורה. נוסף על ההתעלות של כל יהודי, מכוח היותו חלק מ"ממלכת כוהנים וגוי קדוש", באה הדגשה נוספת על 'נשיאת ראש' של כל בני לוי. והרי ידוע6, שכל מי "שנדבה רוחו אותו, והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו" - הוא בדרגת שבט לוי.<br />
<br />
לכן, כשיהודי אינו מסתפק בקדושה ובהתעלות הבסיסית שלו, כחלק מ"ממלכת כוהנים", אלא מקדיש את עצמו ללימוד התורה - הוא זוכה ל'נשיאת ראש' נוספת ולהתאחדות גמורה עם הקב"ה. שכן אז חודרת תורת ה' לשכלו, עד ששכלו נעשה שכל של תורה ושל חכמת ה', ובכך מתעלה האדם להתקשרות עצומה עם האלוקות והקדושה, ואז הוא עומד למעלה מהעולם וממגבלותיו.<br />
<br />
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי 'תורת-מנחם התוועדויות' ה'תש"נ כרך ג, עמ' 272)<br />
<br />
----------<br />
<br />
1) ראה רמב"ם הלכות תפילה פרק יג הלכה ב. טור ושולחן-ערוך אורח-חיים סימן תכח סעיף ד.<br />
<br />
2) פסחים סח,ב.<br />
<br />
3) שמות יט,ו.<br />
<br />
4) איוב לא,ב. תניא ריש פרק ב.<br />
<br />
5) במדבר ד,כב.<br />
<br />
6) רמב"ם סוף הלכות שמיטה ויובל.<br />
<br />
<br />
'''לכבוד חג שבועות - לקבל מחדש את התורה'''<br />
<br />
1. אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. <br />
<br />
2. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם - כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשׂנְאָי, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי. <br />
<br />
3. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹקֶיךָ לַשָּׁוְא - כִּי לֹא יְנַקֶּה ה', אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. <br />
<br />
4. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹקֶיךָ. לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ - כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ. <br />
<br />
5. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ - לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ. <br />
<br />
6. לֹא תִרְצַח. <br />
<br />
7. לֹא תִנְאָף. <br />
<br />
8. לֹא תִגְנֹב. <br />
<br />
9. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. <br />
<br />
10. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ. לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. <br />
<br />
_________________________________<br />
<br />
<br />
חג שבועות שמח :)<br />
<br />
<br />
== קישורים חיצוניים - האתרים שלקחתי מהם קצת חומר ==<br />
<br />
*[http://chabad.co.il/ אתר הבית של חסידות חב"ד בישראל]<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he אתר 'חב"ד אינפו' - חדשות חב"ד]<br />
*[http://www.chabad.org.il/ אתר צעירי חב"ד]<br />
*[http://www.he.chabad.org/ אתר בית חב"ד]</div>HasidHabadhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:HasidHabad&diff=69786משתמש:HasidHabad2010-05-19T12:48:45Z<p>HasidHabad: </p>
<hr />
<div>{| style="margin-left:-6px"<br />
| valign=top width=50% | <br />
<br />
==='''ברוכים הבאים לדף המשתמש שלי'''!===<br />
<br />
:'''אני חסיד חב"ד, חובב אינטרנט, ואתרום ערכים לחב"דפדיה. כמו כן, בדף המשתמש שלי תמצאו עוד דברים מעניינים. בנתיים, חג שבועות שמח לכל יהודי :)''' <br />
<br /><br />
{{עמוד ראשי}}<br />
<br /><br />
:'''דפים כלליים:''' [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה|'''מיזמי חב"דפדיה''']] | [[מיוחד:Allpages|כל הערכים]] | [[:קטגוריה:פורטלים|כל הפורטלים]] | [[מיוחד:קטגוריות|כל הקטגוריות]] | [[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען|התוועדות חסידית]] | [[ארגז החול]] <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFFFE5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3><br />
{{השבוע בימי חב"ד}}<br />
|}<br />
<br />
| valign=top | <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#E5F2FF;" | <div align=center><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''התמונה השבועית'''</h3><br />
<br />
{{תמונה עמוד ראשי}}<br />
<br />
'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'''<br />
|- <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFF2E5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{היום יום}} <br />
|-<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFECB3;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{הידעת?}} <br />
|-<br />
|}<br />
<br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''הרבי מליובאוויטש - מלך המשיח'''<br />
<br />
[[קובץ:הרבי שליטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מליובאוויטש]]<br />
<br />
הרבי מליובאוויטש הוא דמות מרתקת. לכאורה, רבי של חסידים, אבל השפעתו חרגה הרבה מעבר לגבולות חב"ד. אדמו"רים וגדולי-תורה העריצו אותו, מדינאים ואנשי צבא הוקסמו ממנו, נשיאים וראשי מדינות התכתבו איתו, אנשי מדע ואמנים נקשרו אליו, המוני יהודים, מכל עדה, חוג ואורח-חיים, ראו בו אישיות מיוחדת במינה.<br />
<br />
הרבי גילם שילוב מיוחד של תכונות, שכל אחת כשלעצמה ראויה להבלטה ולהערכה. גאון עצום בכל חלקי התורה, הוגה פורה שמגלה מעמקים חדשים באוצר המחשבה היהודית. איש משכיל ביותר, שמוכיח התמצאות בכל תחומי המדע המודרני. כושר מנהיגות נדיר, שמסוגל להפיק מרבבות בני-אדם את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. איש חזון, שיודע להעריך נכון תהליכים בחיי עם ועולם. אהבה עצומה לכל יהודי ויכולת להתמסר לבעיותיו הקטנות של האיש הפשוט. קסם אישי רב, נועם הליכות, הופעה מרשימה ביותר ועיניים חודרות-לב.<br />
<br />
אנשים בשיעור קומתו אינם קיימים בכל דור. הקב"ה שתל נשמה גדולה זו דווקא בדור המוכה שלאחר השואה, כדי שיוכל להתמודד מול אתגרי התקופה, ילבה מחדש את גחלת היהדות ויוביל עם עם ישראל והעולם כולו לגאולה הקרובה לבוא.<br />
<br />
דמותו הקורנת מוסיפה ללות את עם ישראל גם עכשיו. דרכו ומשנתו הרוחנית הן לפיד אש המאיר את דרכו, עד שנגשים יחדיו את היעד הנכסף - הגאולה האמתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו.<br />
<br />
<br />
'''פרשת השבוע - נשא'''<br />
<br />
משמרת בני גרשון (ד, כא-כח)<br />
<br />
בסופה של פרשת במדבר, תארה התורה את תפקידי בני קהת, אחת משלוש המשפחות של שבט לוי. פרשתנו פותחת בתפקידי בני גרשון, עוד אחת ממשפחות הלוי. גם בני גרשון יצאו לעבודת הקודש מגיל שלושים עד גיל חמישים בלבד. במסע בני ישראל, ישאו את היריעות המקיפות את המשכן ואת אלו הסוככות עליו. כן ישאו את קלעי החצר ואת מסך שער החצר.<br />
<br />
אחראי על משמרת הגרשונים יהיה איתמר הכוהן, בנו של אהרון.<br />
<br />
משמרת בני מררי (ד, כט-לג)<br />
<br />
משפחת מררי, משפחת הלויים השלישית, תופקד על נשיאת קרשי המשכן, בריחיו, עמודיו ואדניו וכן עמודי החצר על אדניהם, יתדותיהם ואדניהם. בני מררי כבני גרשון יפעלו תחת אחריותו של איתמר הכוהן. (על בני קהת שזכו בתפקיד הבכיר של נשיאת כלי הקודש, הופקד אלעזר הכוהן, שהוכתר גם בתואר 'נשיא נשיאי משפחות הלוי' ומי שעתיד לתפוס את מקומו של אביו הכוהן הגדול לאחר פטירתו).<br />
<br />
מפקד הלויים המשרתים (ד, לד-מט)<br />
<br />
משה מצווה אם כן למפקד נוסף - הפעם הוא מונה את כל בני הלוי שגילם נע בין 30 ל-50, שכן הם כאמור אלו שיעבדו בפועל במשמרות נשיאת המשכן. ואלו תוצאות המפקד:<br />
<br />
משפחת קהת: 2,750<br />
<br />
משפחת גרשון: 2,630<br />
<br />
משפחת מררי: 3,200<br />
<br />
סך הכול בני לוי הנושאים את המשכן: 8,580 גברים מגיל 30 עד גיל 50.<br />
<br />
קדושת המחנות (ה, א-ד)<br />
<br />
חניית בני ישראל במדבר כללה שלוש מחנות בשלוש רמות קדושה. עזרת המשכן (החצר) בעלת הקדושה העליונה, מחנה הלויים בעל קדושה פחותה ומחנה כלל ישראל. ביום הקמת המשכן, עת חלה הקדושה על המשכן ועל כל ישראל, מצווה הקב"ה על משה להרחיק את הטמאים מאזורי הקדושה: על המצורעים לצאת אל מחוץ לשלושת המחנות, הזבים רשאים לשהות במחנה ישראל אך לא להיכנס למחנה הלויים, ואילו הטמאים רשאים אף להיכנס למחנה לוויה אך כמובן לא אל חצר המשכן.<br />
<br />
גוזל ונשבע לשקר (ה, ה-י)<br />
<br />
הגוזל מחברו ונשבע בבית הדין כי ידו אינה במעל - נקרא מועל בה', שכן מלבד עבירת הגזל נשבע גם לשקר. כאשר מחליט לשוב מדרכו הרעה עליו להשיב לנגזל את הגזל בתוספת חמישית - עשרים אחוזים. כמו כן עליו להביא קורבן אשם לכפרה. אם הנגזל לא חי ואין לו יורשים, יש להביא את תמורת הגזל לכוהן העובד במשמר אותו היום.<br />
<br />
סוטה (ה, יא-לא)<br />
<br />
אישה שבעלה מקנא לה, ואוסר עליה להימצא ביחידות עם אדם אחר, והיא עוברת על הזהרתו ונתפסת ביחידות עם אותו אדם, חל עליה דין 'סוטה'. <br />
<br />
על הסוטה להתייצב בפני הכוהן ולהביא קורבן מנחה מקמח שעורים. לאחר הקרבת המנחה נוטל הכוהן מים מכיור נטילת הידיים של העזרה ומערב בהם עפר מחצר המשכן. הכוהן מזהיר את האישה ומאפשר לה להודות אם נטמאה בהתייחדותה עם הגבר הזר. אם אינה מודה, הוא כותב את דברי פרשת סוטה מהתורה על קלף, ומוחה את הדיו שנכתב על הקלף אל תוך המים. הכוהן נותן לחשודה לשתות מן המים שבודקים את כשרותה: אם חטאה - תבקע ביטנה, ואם כשרה הייתה - יבואו המים האלו בבטנה לברכה ויסייעו לה בעת לידותיה הבאות ללידה קלה ומוצלחת.<br />
<br />
נזיר (ו, א-כא)<br />
<br />
איש או אישה הנודרים שלא לשתות יין, נקראים 'נזיר'. הנזיר אסור בשתיית יין כל ימי נזירותו (אם לא נקב זמן, הנזירות חלה עליו ל-30 יום, ובכל מקרה אינו יכול לנדור בדין נזירות פחות מפרק זמן מינימאלי זה). כמו כן אסור לו לאכול ענבים להסתפר, ולהיטמא למת.<br />
<br />
אם בכל זאת נטמא למת בשגגה, עליו לטבול כדי להיטהר, וביום השביעי לטבילתו יגלח את ראשו. למחרת, ביום השמיני, יביא שני תורים או בני יונה לקורבן וכן אשם נזיר.<br />
<br />
עתה עליו להתחיל למנות שוב את ימי נזירותו.<br />
<br />
כאשר ימלאו ימי הנזירות יבוא הנזיר אל המקדש, יביא איתו קורבן ולאחר ההקרבה יגלח את שערות ראשו.<br />
<br />
ברכת כוהנים (ו, כב-כז)<br />
<br />
ה' מצווה את משה אל אהרון - לכוהנים יש כוח מיוחד מהקב"ה לברך את בני ישראל, וכה נוסח ברכתם: "יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".<br />
<br />
מתנות הנשיאים (ז, א-פח)<br />
<br />
במשך שבעה ימים, שבעת-ימי-המילואים, הוקם ופורק המשכן בכל יום והוקרבו בו קורבנות מיוחדים על-ידי משה. ביום השמיני, בא' בניסן, משה רבנו מקים את המשכן ומקדש ומושח אותו בשמן המיוחד.<br />
<br />
נשיאי שניים עשר השבטים מתנדבים ומביאים שש עגלות ושניים עשר שוורים לרתום לעגלות. על-פי ציווי ה' מקבל משה את נדבתם ומעבירה ללויים לצורך משא המשכן. שתי עגלות וארבעה פרים הוא נותן למשפחת גרשון נושאי היריעות, וארבע עגלות רתומות לששה פרים הוא נותן למשפחת מררי שמשאם כבד יותר - קרשי המשכן. בני קהת לא מקבלים עגלות, שכן הם נושאים את כלי הקודש, שמפאת קדושתם נישאים רק על כתפי הלויים.<br />
<br />
בנוסף מביאים נשיאי העדה קורבנות לחנוכת המזבח - בכל יום מביא נשיא אחד מהשניים עשר את תרומת קורבנותיו. התרומה כללה בכל יום: קערת כסף ומזרק כסף ובהם סולת בלולה בשמן למנחה; כף זהב מלאה קטורת; פר אחד; איל אחד; כבש אחד; שעיר עיזים אחד. ועוד שני פרים, חמשה אילים, חמישה גדיים וחמשה כבשים לשלמים.<br />
<br />
ההתגלות אל משה (ז, פט)<br />
<br />
בפסוק האחרון של הפרשה, מספרת התורה על דרך ההתגלות של ה' אל משה לאחר הקמת המשכן. משה היה שומע את קול האלוקים מדבר אליו מתוך האוהל מעל הכפורת מבין שני הכרובים.<br />
<br />
(בפרשה 176 פסוקים, הפרשה הארוכה בתורה)<br />
<br />
<br />
<br />
'''אימרת הרבי + הרבי על הפרשה'''<br />
<br />
במתן תורה נתן לנו הקב"ה את האפשרות לחבר על-ידי קיום התורה והמצוות, בין 'עליונים' ל'תחתונים'. לקדש בקדושה אלוקית את העולם הגשמי. <br />
<br />
שם הפרשה: נשא<br />
<br />
פרשת נשא נקראת בדרך-כלל בשבת שלאחר חג מתן-תורה.1 ואכן, שמה של הפרשה מבטא את המעלה הנפלאה שלימוד התורה מקנה לאדם - נשא, מלשון להינשא למעלה, להתרומם. אחרי שניתנה התורה לבני-ישראל, הם הגיעו ל'נשא' - להתרוממות ולהתעלות.<br />
<br />
בגמרא2 מסופר, שרב יוסף היה עורך סעודה חגיגית בחג-השבועות, והיה אומר: אם לא היום הזה - כמה יוסף היו בשוק. וכפי שמפרש רש"י, שאם לא היום הזה שבזכותו "למדתי תורה ונתרוממתי, הרי אנשים הרבה בשוק ששמם יוסף, ומה ביני לבינם".<br />
<br />
התאחדות גמורה<br />
<br />
בשעת מעמד הר-סיני מינה הקב"ה את כל בני-ישראל ל"ממלכת כוהנים וגוי קדוש3", ובכך העלה אותם למעלה עליונה. רוממות זו מושגת על-ידי התורה. כשיהודי לומד תורה, היא גורמת לו להתרומם ולהתעלות מעל גדרי המציאות הארצית.<br />
<br />
המעלה המיוחדת של לימוד התורה - אפילו לגבי קיום המצוות - היא בכך, שעל-ידי לימוד התורה נוצרת התאחדות גמורה בין שכלו של האדם לבין חכמת ה' המלובשת בתורה. כאשר שכלו של אדם מבין את מחשבת התורה, נוצרת התמזגות מושלמת בין השכל האנושי לבין חכמת ה'. דבר זה מרים את האדם לרמה עליונה ביותר.<br />
<br />
הראש מתעלה<br />
<br />
רוממות זו, שמושגת על-ידי התורה, נובעת מהקשר המהותי בין יהודי לבין הקב"ה. כשיהודי לומד תורה, אין זה סתם לימוד והבנה של סוגיה. זהו חיבור בין שתי מהויות הקשורות זו בזו. נשמתו של יהודי היא "חלק א-לוה ממעל ממש"4, והתורה היא הגשר המחבר בין הנשמה האלוקית לבין הקב"ה.<br />
<br />
לכן לימוד התורה יוצר אצל יהודי מצב של "נשא את ראש"5 - הראש, שהוא החלק העליון והחשוב ביותר באיברי האדם, מתעלה ומתנשא על-ידי התורה במידה שאין למעלה ממנה. בכך מתעלה היהודי למעלה מגדרי העולם, עד שהגבלות העולם אינן מגבילות אותו.<br />
<br />
שבט לוי<br />
<br />
זו ההתעלות של מתן-התורה כשהיא לעצמה, ואחרי זה באה פרשת נשא ומדגישה היבט נוסף בהתעלות שנוצרה על-ידי מתן-תורה. נוסף על ההתעלות של כל יהודי, מכוח היותו חלק מ"ממלכת כוהנים וגוי קדוש", באה הדגשה נוספת על 'נשיאת ראש' של כל בני לוי. והרי ידוע6, שכל מי "שנדבה רוחו אותו, והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו" - הוא בדרגת שבט לוי.<br />
<br />
לכן, כשיהודי אינו מסתפק בקדושה ובהתעלות הבסיסית שלו, כחלק מ"ממלכת כוהנים", אלא מקדיש את עצמו ללימוד התורה - הוא זוכה ל'נשיאת ראש' נוספת ולהתאחדות גמורה עם הקב"ה. שכן אז חודרת תורת ה' לשכלו, עד ששכלו נעשה שכל של תורה ושל חכמת ה', ובכך מתעלה האדם להתקשרות עצומה עם האלוקות והקדושה, ואז הוא עומד למעלה מהעולם וממגבלותיו.<br />
<br />
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי 'תורת-מנחם התוועדויות' ה'תש"נ כרך ג, עמ' 272)<br />
<br />
----------<br />
<br />
1) ראה רמב"ם הלכות תפילה פרק יג הלכה ב. טור ושולחן-ערוך אורח-חיים סימן תכח סעיף ד.<br />
<br />
2) פסחים סח,ב.<br />
<br />
3) שמות יט,ו.<br />
<br />
4) איוב לא,ב. תניא ריש פרק ב.<br />
<br />
5) במדבר ד,כב.<br />
<br />
6) רמב"ם סוף הלכות שמיטה ויובל.<br />
<br />
<br />
'''לכבוד חג שבועות - לקבל מחדש את התורה'''<br />
<br />
1. אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. <br />
<br />
2. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם - כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשׂנְאָי, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי. <br />
<br />
3. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹקֶיךָ לַשָּׁוְא - כִּי לֹא יְנַקֶּה ה', אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. <br />
<br />
4. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹקֶיךָ. לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ - כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ. <br />
<br />
5. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ - לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ. <br />
<br />
6. לֹא תִרְצַח. <br />
<br />
7. לֹא תִנְאָף. <br />
<br />
8. לֹא תִגְנֹב. <br />
<br />
9. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. <br />
<br />
10. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ. לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. <br />
<br />
_________________________________<br />
<br />
<br />
חג שבועות שמח :)<br />
<br />
<br />
== קישורים חיצוניים - האתרים שלקחתי מהם קצת חומר ==<br />
<br />
*[http://chabad.co.il/ אתר הבית של חסידות חב"ד בישראל]<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he אתר 'חב"ד אינפו' - חדשות חב"ד]<br />
*[http://www.chabad.org.il/ אתר צעירי חב"ד]<br />
*[http://www.he.chabad.org/ אתר בית חב"ד]</div>HasidHabadhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:HasidHabad&diff=69785משתמש:HasidHabad2010-05-19T12:45:15Z<p>HasidHabad: </p>
<hr />
<div>{| style="margin-left:-6px"<br />
| valign=top width=50% | <br />
<br />
==='''ברוכים הבאים לדף המשתמש שלי'''!===<br />
<br />
:'''אני חסיד חב"ד, חובב אינטרנט, ואתרום ערכים לחב"דפדיה. כמו כן, בדף המשתמש שלי תמצאו עוד דברים מעניינים. בנתיים, חג שבועות שמח לכל יהודי :)''' <br />
<br /><br />
{{עמוד ראשי}}<br />
<br /><br />
:'''דפים כלליים:''' [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה|'''מיזמי חב"דפדיה''']] | [[מיוחד:Allpages|כל הערכים]] | [[:קטגוריה:פורטלים|כל הפורטלים]] | [[מיוחד:קטגוריות|כל הקטגוריות]] | [[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען|התוועדות חסידית]] | [[ארגז החול]] <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFFFE5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3><br />
{{השבוע בימי חב"ד}}<br />
|}<br />
<br />
| valign=top | <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#E5F2FF;" | <div align=center><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''התמונה השבועית'''</h3><br />
<br />
{{תמונה עמוד ראשי}}<br />
<br />
'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'''<br />
|- <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFF2E5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{היום יום}} <br />
|-<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFECB3;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{הידעת?}} <br />
|-<br />
|}<br />
<br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''הרבי מליובאוויטש - מלך המשיח'''<br />
<br />
הרבי מליובאוויטש הוא דמות מרתקת. לכאורה, רבי של חסידים, אבל השפעתו חרגה הרבה מעבר לגבולות חב"ד. אדמו"רים וגדולי-תורה העריצו אותו, מדינאים ואנשי צבא הוקסמו ממנו, נשיאים וראשי מדינות התכתבו איתו, אנשי מדע ואמנים נקשרו אליו, המוני יהודים, מכל עדה, חוג ואורח-חיים, ראו בו אישיות מיוחדת במינה.<br />
<br />
הרבי גילם שילוב מיוחד של תכונות, שכל אחת כשלעצמה ראויה להבלטה ולהערכה. גאון עצום בכל חלקי התורה, הוגה פורה שמגלה מעמקים חדשים באוצר המחשבה היהודית. איש משכיל ביותר, שמוכיח התמצאות בכל תחומי המדע המודרני. כושר מנהיגות נדיר, שמסוגל להפיק מרבבות בני-אדם את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. איש חזון, שיודע להעריך נכון תהליכים בחיי עם ועולם. אהבה עצומה לכל יהודי ויכולת להתמסר לבעיותיו הקטנות של האיש הפשוט. קסם אישי רב, נועם הליכות, הופעה מרשימה ביותר ועיניים חודרות-לב.<br />
<br />
אנשים בשיעור קומתו אינם קיימים בכל דור. הקב"ה שתל נשמה גדולה זו דווקא בדור המוכה שלאחר השואה, כדי שיוכל להתמודד מול אתגרי התקופה, ילבה מחדש את גחלת היהדות ויוביל עם עם ישראל והעולם כולו לגאולה הקרובה לבוא.<br />
<br />
דמותו הקורנת מוסיפה ללות את עם ישראל גם עכשיו. דרכו ומשנתו הרוחנית הן לפיד אש המאיר את דרכו, עד שנגשים יחדיו את היעד הנכסף - הגאולה האמתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו.<br />
<br />
<br />
'''פרשת השבוע - נשא'''<br />
<br />
משמרת בני גרשון (ד, כא-כח)<br />
<br />
בסופה של פרשת במדבר, תארה התורה את תפקידי בני קהת, אחת משלוש המשפחות של שבט לוי. פרשתנו פותחת בתפקידי בני גרשון, עוד אחת ממשפחות הלוי. גם בני גרשון יצאו לעבודת הקודש מגיל שלושים עד גיל חמישים בלבד. במסע בני ישראל, ישאו את היריעות המקיפות את המשכן ואת אלו הסוככות עליו. כן ישאו את קלעי החצר ואת מסך שער החצר.<br />
<br />
אחראי על משמרת הגרשונים יהיה איתמר הכוהן, בנו של אהרון.<br />
<br />
משמרת בני מררי (ד, כט-לג)<br />
<br />
משפחת מררי, משפחת הלויים השלישית, תופקד על נשיאת קרשי המשכן, בריחיו, עמודיו ואדניו וכן עמודי החצר על אדניהם, יתדותיהם ואדניהם. בני מררי כבני גרשון יפעלו תחת אחריותו של איתמר הכוהן. (על בני קהת שזכו בתפקיד הבכיר של נשיאת כלי הקודש, הופקד אלעזר הכוהן, שהוכתר גם בתואר 'נשיא נשיאי משפחות הלוי' ומי שעתיד לתפוס את מקומו של אביו הכוהן הגדול לאחר פטירתו).<br />
<br />
מפקד הלויים המשרתים (ד, לד-מט)<br />
<br />
משה מצווה אם כן למפקד נוסף - הפעם הוא מונה את כל בני הלוי שגילם נע בין 30 ל-50, שכן הם כאמור אלו שיעבדו בפועל במשמרות נשיאת המשכן. ואלו תוצאות המפקד:<br />
<br />
משפחת קהת: 2,750<br />
<br />
משפחת גרשון: 2,630<br />
<br />
משפחת מררי: 3,200<br />
<br />
סך הכול בני לוי הנושאים את המשכן: 8,580 גברים מגיל 30 עד גיל 50.<br />
<br />
קדושת המחנות (ה, א-ד)<br />
<br />
חניית בני ישראל במדבר כללה שלוש מחנות בשלוש רמות קדושה. עזרת המשכן (החצר) בעלת הקדושה העליונה, מחנה הלויים בעל קדושה פחותה ומחנה כלל ישראל. ביום הקמת המשכן, עת חלה הקדושה על המשכן ועל כל ישראל, מצווה הקב"ה על משה להרחיק את הטמאים מאזורי הקדושה: על המצורעים לצאת אל מחוץ לשלושת המחנות, הזבים רשאים לשהות במחנה ישראל אך לא להיכנס למחנה הלויים, ואילו הטמאים רשאים אף להיכנס למחנה לוויה אך כמובן לא אל חצר המשכן.<br />
<br />
גוזל ונשבע לשקר (ה, ה-י)<br />
<br />
הגוזל מחברו ונשבע בבית הדין כי ידו אינה במעל - נקרא מועל בה', שכן מלבד עבירת הגזל נשבע גם לשקר. כאשר מחליט לשוב מדרכו הרעה עליו להשיב לנגזל את הגזל בתוספת חמישית - עשרים אחוזים. כמו כן עליו להביא קורבן אשם לכפרה. אם הנגזל לא חי ואין לו יורשים, יש להביא את תמורת הגזל לכוהן העובד במשמר אותו היום.<br />
<br />
סוטה (ה, יא-לא)<br />
<br />
אישה שבעלה מקנא לה, ואוסר עליה להימצא ביחידות עם אדם אחר, והיא עוברת על הזהרתו ונתפסת ביחידות עם אותו אדם, חל עליה דין 'סוטה'. <br />
<br />
על הסוטה להתייצב בפני הכוהן ולהביא קורבן מנחה מקמח שעורים. לאחר הקרבת המנחה נוטל הכוהן מים מכיור נטילת הידיים של העזרה ומערב בהם עפר מחצר המשכן. הכוהן מזהיר את האישה ומאפשר לה להודות אם נטמאה בהתייחדותה עם הגבר הזר. אם אינה מודה, הוא כותב את דברי פרשת סוטה מהתורה על קלף, ומוחה את הדיו שנכתב על הקלף אל תוך המים. הכוהן נותן לחשודה לשתות מן המים שבודקים את כשרותה: אם חטאה - תבקע ביטנה, ואם כשרה הייתה - יבואו המים האלו בבטנה לברכה ויסייעו לה בעת לידותיה הבאות ללידה קלה ומוצלחת.<br />
<br />
נזיר (ו, א-כא)<br />
<br />
איש או אישה הנודרים שלא לשתות יין, נקראים 'נזיר'. הנזיר אסור בשתיית יין כל ימי נזירותו (אם לא נקב זמן, הנזירות חלה עליו ל-30 יום, ובכל מקרה אינו יכול לנדור בדין נזירות פחות מפרק זמן מינימאלי זה). כמו כן אסור לו לאכול ענבים להסתפר, ולהיטמא למת.<br />
<br />
אם בכל זאת נטמא למת בשגגה, עליו לטבול כדי להיטהר, וביום השביעי לטבילתו יגלח את ראשו. למחרת, ביום השמיני, יביא שני תורים או בני יונה לקורבן וכן אשם נזיר.<br />
<br />
עתה עליו להתחיל למנות שוב את ימי נזירותו.<br />
<br />
כאשר ימלאו ימי הנזירות יבוא הנזיר אל המקדש, יביא איתו קורבן ולאחר ההקרבה יגלח את שערות ראשו.<br />
<br />
ברכת כוהנים (ו, כב-כז)<br />
<br />
ה' מצווה את משה אל אהרון - לכוהנים יש כוח מיוחד מהקב"ה לברך את בני ישראל, וכה נוסח ברכתם: "יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".<br />
<br />
מתנות הנשיאים (ז, א-פח)<br />
<br />
במשך שבעה ימים, שבעת-ימי-המילואים, הוקם ופורק המשכן בכל יום והוקרבו בו קורבנות מיוחדים על-ידי משה. ביום השמיני, בא' בניסן, משה רבנו מקים את המשכן ומקדש ומושח אותו בשמן המיוחד.<br />
<br />
נשיאי שניים עשר השבטים מתנדבים ומביאים שש עגלות ושניים עשר שוורים לרתום לעגלות. על-פי ציווי ה' מקבל משה את נדבתם ומעבירה ללויים לצורך משא המשכן. שתי עגלות וארבעה פרים הוא נותן למשפחת גרשון נושאי היריעות, וארבע עגלות רתומות לששה פרים הוא נותן למשפחת מררי שמשאם כבד יותר - קרשי המשכן. בני קהת לא מקבלים עגלות, שכן הם נושאים את כלי הקודש, שמפאת קדושתם נישאים רק על כתפי הלויים.<br />
<br />
בנוסף מביאים נשיאי העדה קורבנות לחנוכת המזבח - בכל יום מביא נשיא אחד מהשניים עשר את תרומת קורבנותיו. התרומה כללה בכל יום: קערת כסף ומזרק כסף ובהם סולת בלולה בשמן למנחה; כף זהב מלאה קטורת; פר אחד; איל אחד; כבש אחד; שעיר עיזים אחד. ועוד שני פרים, חמשה אילים, חמישה גדיים וחמשה כבשים לשלמים.<br />
<br />
ההתגלות אל משה (ז, פט)<br />
<br />
בפסוק האחרון של הפרשה, מספרת התורה על דרך ההתגלות של ה' אל משה לאחר הקמת המשכן. משה היה שומע את קול האלוקים מדבר אליו מתוך האוהל מעל הכפורת מבין שני הכרובים.<br />
<br />
(בפרשה 176 פסוקים, הפרשה הארוכה בתורה)<br />
<br />
<br />
<br />
'''אימרת הרבי + הרבי על הפרשה'''<br />
<br />
במתן תורה נתן לנו הקב"ה את האפשרות לחבר על-ידי קיום התורה והמצוות, בין 'עליונים' ל'תחתונים'. לקדש בקדושה אלוקית את העולם הגשמי. <br />
<br />
שם הפרשה: נשא<br />
<br />
פרשת נשא נקראת בדרך-כלל בשבת שלאחר חג מתן-תורה.1 ואכן, שמה של הפרשה מבטא את המעלה הנפלאה שלימוד התורה מקנה לאדם - נשא, מלשון להינשא למעלה, להתרומם. אחרי שניתנה התורה לבני-ישראל, הם הגיעו ל'נשא' - להתרוממות ולהתעלות.<br />
<br />
בגמרא2 מסופר, שרב יוסף היה עורך סעודה חגיגית בחג-השבועות, והיה אומר: אם לא היום הזה - כמה יוסף היו בשוק. וכפי שמפרש רש"י, שאם לא היום הזה שבזכותו "למדתי תורה ונתרוממתי, הרי אנשים הרבה בשוק ששמם יוסף, ומה ביני לבינם".<br />
<br />
התאחדות גמורה<br />
<br />
בשעת מעמד הר-סיני מינה הקב"ה את כל בני-ישראל ל"ממלכת כוהנים וגוי קדוש3", ובכך העלה אותם למעלה עליונה. רוממות זו מושגת על-ידי התורה. כשיהודי לומד תורה, היא גורמת לו להתרומם ולהתעלות מעל גדרי המציאות הארצית.<br />
<br />
המעלה המיוחדת של לימוד התורה - אפילו לגבי קיום המצוות - היא בכך, שעל-ידי לימוד התורה נוצרת התאחדות גמורה בין שכלו של האדם לבין חכמת ה' המלובשת בתורה. כאשר שכלו של אדם מבין את מחשבת התורה, נוצרת התמזגות מושלמת בין השכל האנושי לבין חכמת ה'. דבר זה מרים את האדם לרמה עליונה ביותר.<br />
<br />
הראש מתעלה<br />
<br />
רוממות זו, שמושגת על-ידי התורה, נובעת מהקשר המהותי בין יהודי לבין הקב"ה. כשיהודי לומד תורה, אין זה סתם לימוד והבנה של סוגיה. זהו חיבור בין שתי מהויות הקשורות זו בזו. נשמתו של יהודי היא "חלק א-לוה ממעל ממש"4, והתורה היא הגשר המחבר בין הנשמה האלוקית לבין הקב"ה.<br />
<br />
לכן לימוד התורה יוצר אצל יהודי מצב של "נשא את ראש"5 - הראש, שהוא החלק העליון והחשוב ביותר באיברי האדם, מתעלה ומתנשא על-ידי התורה במידה שאין למעלה ממנה. בכך מתעלה היהודי למעלה מגדרי העולם, עד שהגבלות העולם אינן מגבילות אותו.<br />
<br />
שבט לוי<br />
<br />
זו ההתעלות של מתן-התורה כשהיא לעצמה, ואחרי זה באה פרשת נשא ומדגישה היבט נוסף בהתעלות שנוצרה על-ידי מתן-תורה. נוסף על ההתעלות של כל יהודי, מכוח היותו חלק מ"ממלכת כוהנים וגוי קדוש", באה הדגשה נוספת על 'נשיאת ראש' של כל בני לוי. והרי ידוע6, שכל מי "שנדבה רוחו אותו, והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו" - הוא בדרגת שבט לוי.<br />
<br />
לכן, כשיהודי אינו מסתפק בקדושה ובהתעלות הבסיסית שלו, כחלק מ"ממלכת כוהנים", אלא מקדיש את עצמו ללימוד התורה - הוא זוכה ל'נשיאת ראש' נוספת ולהתאחדות גמורה עם הקב"ה. שכן אז חודרת תורת ה' לשכלו, עד ששכלו נעשה שכל של תורה ושל חכמת ה', ובכך מתעלה האדם להתקשרות עצומה עם האלוקות והקדושה, ואז הוא עומד למעלה מהעולם וממגבלותיו.<br />
<br />
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי 'תורת-מנחם התוועדויות' ה'תש"נ כרך ג, עמ' 272)<br />
<br />
----------<br />
<br />
1) ראה רמב"ם הלכות תפילה פרק יג הלכה ב. טור ושולחן-ערוך אורח-חיים סימן תכח סעיף ד.<br />
<br />
2) פסחים סח,ב.<br />
<br />
3) שמות יט,ו.<br />
<br />
4) איוב לא,ב. תניא ריש פרק ב.<br />
<br />
5) במדבר ד,כב.<br />
<br />
6) רמב"ם סוף הלכות שמיטה ויובל.<br />
<br />
<br />
'''לכבוד חג שבועות - לקבל מחדש את התורה'''<br />
<br />
1. אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. <br />
<br />
2. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם - כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשׂנְאָי, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי. <br />
<br />
3. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹקֶיךָ לַשָּׁוְא - כִּי לֹא יְנַקֶּה ה', אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. <br />
<br />
4. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹקֶיךָ. לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ - כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ. <br />
<br />
5. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ - לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ. <br />
<br />
6. לֹא תִרְצַח. <br />
<br />
7. לֹא תִנְאָף. <br />
<br />
8. לֹא תִגְנֹב. <br />
<br />
9. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. <br />
<br />
10. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ. לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. <br />
<br />
_________________________________<br />
<br />
<br />
חג שבועות שמח :)<br />
<br />
<br />
== קישורים חיצוניים - האתרים שלקחתי מהם קצת חומר ==<br />
<br />
*[http://chabad.co.il/ אתר הבית של חסידות חב"ד בישראל]<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he אתר 'חב"ד אינפו' - חדשות חב"ד]<br />
*[http://www.chabad.org.il/ אתר צעירי חב"ד]<br />
*[http://www.he.chabad.org/ אתר בית חב"ד]</div>HasidHabadhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:HasidHabad&diff=69784משתמש:HasidHabad2010-05-19T12:43:48Z<p>HasidHabad: </p>
<hr />
<div>{| style="margin-left:-6px"<br />
| valign=top width=50% | <br />
<br />
==='''ברוכים הבאים לדף המשתמש שלי'''!===<br />
<br />
:'''אני חסיד חב"ד, חובב אינטרנט, ואתרום ערכים לחב"דפדיה. כמו כן, בדף המשתמש שלי תמצאו עוד דברים מעניינים. בנתיים, חג שבועות שמח לכל יהודי :)''' <br />
<br /><br />
{{עמוד ראשי}}<br />
<br /><br />
:'''דפים כלליים:''' [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה|'''מיזמי חב"דפדיה''']] | [[מיוחד:Allpages|כל הערכים]] | [[:קטגוריה:פורטלים|כל הפורטלים]] | [[מיוחד:קטגוריות|כל הקטגוריות]] | [[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען|התוועדות חסידית]] | [[ארגז החול]] <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFFFE5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3><br />
{{השבוע בימי חב"ד}}<br />
|}<br />
<br />
| valign=top | <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#E5F2FF;" | <div align=center><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''התמונה השבועית'''</h3><br />
<br />
{{תמונה עמוד ראשי}}<br />
<br />
'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'''<br />
|- <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFF2E5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{היום יום}} <br />
|-<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFECB3;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{הידעת?}} <br />
|-<br />
|}<br />
<br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''הרבי מליובאוויטש - מלך המשיח'''<br />
<br />
הרבי מליובאוויטש הוא דמות מרתקת. לכאורה, רבי של חסידים, אבל השפעתו חרגה הרבה מעבר לגבולות חב"ד. אדמו"רים וגדולי-תורה העריצו אותו, מדינאים ואנשי צבא הוקסמו ממנו, נשיאים וראשי מדינות התכתבו איתו, אנשי מדע ואמנים נקשרו אליו, המוני יהודים, מכל עדה, חוג ואורח-חיים, ראו בו אישיות מיוחדת במינה.<br />
<br />
הרבי גילם שילוב מיוחד של תכונות, שכל אחת כשלעצמה ראויה להבלטה ולהערכה. גאון עצום בכל חלקי התורה, הוגה פורה שמגלה מעמקים חדשים באוצר המחשבה היהודית. איש משכיל ביותר, שמוכיח התמצאות בכל תחומי המדע המודרני. כושר מנהיגות נדיר, שמסוגל להפיק מרבבות בני-אדם את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. איש חזון, שיודע להעריך נכון תהליכים בחיי עם ועולם. אהבה עצומה לכל יהודי ויכולת להתמסר לבעיותיו הקטנות של האיש הפשוט. קסם אישי רב, נועם הליכות, הופעה מרשימה ביותר ועיניים חודרות-לב.<br />
<br />
אנשים בשיעור קומתו אינם קיימים בכל דור. הקב"ה שתל נשמה גדולה זו דווקא בדור המוכה שלאחר השואה, כדי שיוכל להתמודד מול אתגרי התקופה, ילבה מחדש את גחלת היהדות ויוביל עם עם ישראל והעולם כולו לגאולה הקרובה לבוא.<br />
<br />
דמותו הקורנת מוסיפה ללות את עם ישראל גם עכשיו. דרכו ומשנתו הרוחנית הן לפיד אש המאיר את דרכו, עד שנגשים יחדיו את היעד הנכסף - הגאולה האמתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו.<br />
<br />
<br />
'''פרשת השבוע - נשא'''<br />
<br />
משמרת בני גרשון (ד, כא-כח)<br />
<br />
בסופה של פרשת במדבר, תארה התורה את תפקידי בני קהת, אחת משלוש המשפחות של שבט לוי. פרשתנו פותחת בתפקידי בני גרשון, עוד אחת ממשפחות הלוי. גם בני גרשון יצאו לעבודת הקודש מגיל שלושים עד גיל חמישים בלבד. במסע בני ישראל, ישאו את היריעות המקיפות את המשכן ואת אלו הסוככות עליו. כן ישאו את קלעי החצר ואת מסך שער החצר.<br />
<br />
אחראי על משמרת הגרשונים יהיה איתמר הכוהן, בנו של אהרון.<br />
<br />
משמרת בני מררי (ד, כט-לג)<br />
<br />
משפחת מררי, משפחת הלויים השלישית, תופקד על נשיאת קרשי המשכן, בריחיו, עמודיו ואדניו וכן עמודי החצר על אדניהם, יתדותיהם ואדניהם. בני מררי כבני גרשון יפעלו תחת אחריותו של איתמר הכוהן. (על בני קהת שזכו בתפקיד הבכיר של נשיאת כלי הקודש, הופקד אלעזר הכוהן, שהוכתר גם בתואר 'נשיא נשיאי משפחות הלוי' ומי שעתיד לתפוס את מקומו של אביו הכוהן הגדול לאחר פטירתו).<br />
<br />
מפקד הלויים המשרתים (ד, לד-מט)<br />
<br />
משה מצווה אם כן למפקד נוסף - הפעם הוא מונה את כל בני הלוי שגילם נע בין 30 ל-50, שכן הם כאמור אלו שיעבדו בפועל במשמרות נשיאת המשכן. ואלו תוצאות המפקד:<br />
<br />
משפחת קהת: 2,750<br />
<br />
משפחת גרשון: 2,630<br />
<br />
משפחת מררי: 3,200<br />
<br />
סך הכול בני לוי הנושאים את המשכן: 8,580 גברים מגיל 30 עד גיל 50.<br />
<br />
קדושת המחנות (ה, א-ד)<br />
<br />
חניית בני ישראל במדבר כללה שלוש מחנות בשלוש רמות קדושה. עזרת המשכן (החצר) בעלת הקדושה העליונה, מחנה הלויים בעל קדושה פחותה ומחנה כלל ישראל. ביום הקמת המשכן, עת חלה הקדושה על המשכן ועל כל ישראל, מצווה הקב"ה על משה להרחיק את הטמאים מאזורי הקדושה: על המצורעים לצאת אל מחוץ לשלושת המחנות, הזבים רשאים לשהות במחנה ישראל אך לא להיכנס למחנה הלויים, ואילו הטמאים רשאים אף להיכנס למחנה לוויה אך כמובן לא אל חצר המשכן.<br />
<br />
גוזל ונשבע לשקר (ה, ה-י)<br />
<br />
הגוזל מחברו ונשבע בבית הדין כי ידו אינה במעל - נקרא מועל בה', שכן מלבד עבירת הגזל נשבע גם לשקר. כאשר מחליט לשוב מדרכו הרעה עליו להשיב לנגזל את הגזל בתוספת חמישית - עשרים אחוזים. כמו כן עליו להביא קורבן אשם לכפרה. אם הנגזל לא חי ואין לו יורשים, יש להביא את תמורת הגזל לכוהן העובד במשמר אותו היום.<br />
<br />
סוטה (ה, יא-לא)<br />
<br />
אישה שבעלה מקנא לה, ואוסר עליה להימצא ביחידות עם אדם אחר, והיא עוברת על הזהרתו ונתפסת ביחידות עם אותו אדם, חל עליה דין 'סוטה'. <br />
<br />
על הסוטה להתייצב בפני הכוהן ולהביא קורבן מנחה מקמח שעורים. לאחר הקרבת המנחה נוטל הכוהן מים מכיור נטילת הידיים של העזרה ומערב בהם עפר מחצר המשכן. הכוהן מזהיר את האישה ומאפשר לה להודות אם נטמאה בהתייחדותה עם הגבר הזר. אם אינה מודה, הוא כותב את דברי פרשת סוטה מהתורה על קלף, ומוחה את הדיו שנכתב על הקלף אל תוך המים. הכוהן נותן לחשודה לשתות מן המים שבודקים את כשרותה: אם חטאה - תבקע ביטנה, ואם כשרה הייתה - יבואו המים האלו בבטנה לברכה ויסייעו לה בעת לידותיה הבאות ללידה קלה ומוצלחת.<br />
<br />
נזיר (ו, א-כא)<br />
<br />
איש או אישה הנודרים שלא לשתות יין, נקראים 'נזיר'. הנזיר אסור בשתיית יין כל ימי נזירותו (אם לא נקב זמן, הנזירות חלה עליו ל-30 יום, ובכל מקרה אינו יכול לנדור בדין נזירות פחות מפרק זמן מינימאלי זה). כמו כן אסור לו לאכול ענבים להסתפר, ולהיטמא למת.<br />
<br />
אם בכל זאת נטמא למת בשגגה, עליו לטבול כדי להיטהר, וביום השביעי לטבילתו יגלח את ראשו. למחרת, ביום השמיני, יביא שני תורים או בני יונה לקורבן וכן אשם נזיר.<br />
<br />
עתה עליו להתחיל למנות שוב את ימי נזירותו.<br />
<br />
כאשר ימלאו ימי הנזירות יבוא הנזיר אל המקדש, יביא איתו קורבן ולאחר ההקרבה יגלח את שערות ראשו.<br />
<br />
ברכת כוהנים (ו, כב-כז)<br />
<br />
ה' מצווה את משה אל אהרון - לכוהנים יש כוח מיוחד מהקב"ה לברך את בני ישראל, וכה נוסח ברכתם: "יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".<br />
<br />
מתנות הנשיאים (ז, א-פח)<br />
<br />
במשך שבעה ימים, שבעת-ימי-המילואים, הוקם ופורק המשכן בכל יום והוקרבו בו קורבנות מיוחדים על-ידי משה. ביום השמיני, בא' בניסן, משה רבנו מקים את המשכן ומקדש ומושח אותו בשמן המיוחד.<br />
<br />
נשיאי שניים עשר השבטים מתנדבים ומביאים שש עגלות ושניים עשר שוורים לרתום לעגלות. על-פי ציווי ה' מקבל משה את נדבתם ומעבירה ללויים לצורך משא המשכן. שתי עגלות וארבעה פרים הוא נותן למשפחת גרשון נושאי היריעות, וארבע עגלות רתומות לששה פרים הוא נותן למשפחת מררי שמשאם כבד יותר - קרשי המשכן. בני קהת לא מקבלים עגלות, שכן הם נושאים את כלי הקודש, שמפאת קדושתם נישאים רק על כתפי הלויים.<br />
<br />
בנוסף מביאים נשיאי העדה קורבנות לחנוכת המזבח - בכל יום מביא נשיא אחד מהשניים עשר את תרומת קורבנותיו. התרומה כללה בכל יום: קערת כסף ומזרק כסף ובהם סולת בלולה בשמן למנחה; כף זהב מלאה קטורת; פר אחד; איל אחד; כבש אחד; שעיר עיזים אחד. ועוד שני פרים, חמשה אילים, חמישה גדיים וחמשה כבשים לשלמים.<br />
<br />
ההתגלות אל משה (ז, פט)<br />
<br />
בפסוק האחרון של הפרשה, מספרת התורה על דרך ההתגלות של ה' אל משה לאחר הקמת המשכן. משה היה שומע את קול האלוקים מדבר אליו מתוך האוהל מעל הכפורת מבין שני הכרובים.<br />
<br />
(בפרשה 176 פסוקים, הפרשה הארוכה בתורה)<br />
<br />
<br />
<br />
'''אימרת הרבי + הרבי על הפרשה'''<br />
<br />
במתן תורה נתן לנו הקב"ה את האפשרות לחבר על-ידי קיום התורה והמצוות, בין 'עליונים' ל'תחתונים'. לקדש בקדושה אלוקית את העולם הגשמי. <br />
<br />
שם הפרשה: נשא<br />
<br />
פרשת נשא נקראת בדרך-כלל בשבת שלאחר חג מתן-תורה.1 ואכן, שמה של הפרשה מבטא את המעלה הנפלאה שלימוד התורה מקנה לאדם - נשא, מלשון להינשא למעלה, להתרומם. אחרי שניתנה התורה לבני-ישראל, הם הגיעו ל'נשא' - להתרוממות ולהתעלות.<br />
<br />
בגמרא2 מסופר, שרב יוסף היה עורך סעודה חגיגית בחג-השבועות, והיה אומר: אם לא היום הזה - כמה יוסף היו בשוק. וכפי שמפרש רש"י, שאם לא היום הזה שבזכותו "למדתי תורה ונתרוממתי, הרי אנשים הרבה בשוק ששמם יוסף, ומה ביני לבינם".<br />
<br />
התאחדות גמורה<br />
<br />
בשעת מעמד הר-סיני מינה הקב"ה את כל בני-ישראל ל"ממלכת כוהנים וגוי קדוש3", ובכך העלה אותם למעלה עליונה. רוממות זו מושגת על-ידי התורה. כשיהודי לומד תורה, היא גורמת לו להתרומם ולהתעלות מעל גדרי המציאות הארצית.<br />
<br />
המעלה המיוחדת של לימוד התורה - אפילו לגבי קיום המצוות - היא בכך, שעל-ידי לימוד התורה נוצרת התאחדות גמורה בין שכלו של האדם לבין חכמת ה' המלובשת בתורה. כאשר שכלו של אדם מבין את מחשבת התורה, נוצרת התמזגות מושלמת בין השכל האנושי לבין חכמת ה'. דבר זה מרים את האדם לרמה עליונה ביותר.<br />
<br />
הראש מתעלה<br />
<br />
רוממות זו, שמושגת על-ידי התורה, נובעת מהקשר המהותי בין יהודי לבין הקב"ה. כשיהודי לומד תורה, אין זה סתם לימוד והבנה של סוגיה. זהו חיבור בין שתי מהויות הקשורות זו בזו. נשמתו של יהודי היא "חלק א-לוה ממעל ממש"4, והתורה היא הגשר המחבר בין הנשמה האלוקית לבין הקב"ה.<br />
<br />
לכן לימוד התורה יוצר אצל יהודי מצב של "נשא את ראש"5 - הראש, שהוא החלק העליון והחשוב ביותר באיברי האדם, מתעלה ומתנשא על-ידי התורה במידה שאין למעלה ממנה. בכך מתעלה היהודי למעלה מגדרי העולם, עד שהגבלות העולם אינן מגבילות אותו.<br />
<br />
שבט לוי<br />
<br />
זו ההתעלות של מתן-התורה כשהיא לעצמה, ואחרי זה באה פרשת נשא ומדגישה היבט נוסף בהתעלות שנוצרה על-ידי מתן-תורה. נוסף על ההתעלות של כל יהודי, מכוח היותו חלק מ"ממלכת כוהנים וגוי קדוש", באה הדגשה נוספת על 'נשיאת ראש' של כל בני לוי. והרי ידוע6, שכל מי "שנדבה רוחו אותו, והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו" - הוא בדרגת שבט לוי.<br />
<br />
לכן, כשיהודי אינו מסתפק בקדושה ובהתעלות הבסיסית שלו, כחלק מ"ממלכת כוהנים", אלא מקדיש את עצמו ללימוד התורה - הוא זוכה ל'נשיאת ראש' נוספת ולהתאחדות גמורה עם הקב"ה. שכן אז חודרת תורת ה' לשכלו, עד ששכלו נעשה שכל של תורה ושל חכמת ה', ובכך מתעלה האדם להתקשרות עצומה עם האלוקות והקדושה, ואז הוא עומד למעלה מהעולם וממגבלותיו.<br />
<br />
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי 'תורת-מנחם התוועדויות' ה'תש"נ כרך ג, עמ' 272)<br />
<br />
----------<br />
<br />
1) ראה רמב"ם הלכות תפילה פרק יג הלכה ב. טור ושולחן-ערוך אורח-חיים סימן תכח סעיף ד.<br />
<br />
2) פסחים סח,ב.<br />
<br />
3) שמות יט,ו.<br />
<br />
4) איוב לא,ב. תניא ריש פרק ב.<br />
<br />
5) במדבר ד,כב.<br />
<br />
6) רמב"ם סוף הלכות שמיטה ויובל.<br />
<br />
<br />
'''לכבוד חג שבועות - לקבל מחדש את התורה'''<br />
<br />
1. אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. <br />
<br />
2. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם - כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשׂנְאָי, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי. <br />
<br />
3. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹקֶיךָ לַשָּׁוְא - כִּי לֹא יְנַקֶּה ה', אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. <br />
<br />
4. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹקֶיךָ. לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ - כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ. <br />
<br />
5. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ - לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ. <br />
<br />
6. לֹא תִרְצַח. <br />
<br />
7. לֹא תִנְאָף. <br />
<br />
8. לֹא תִגְנֹב. <br />
<br />
9. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. <br />
<br />
10. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ. לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. <br />
<br />
_________________________________<br />
<br />
<br />
חג שבועות שמח :)<br />
<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
*[http://chabad.co.il/ אתר הבית של חסידות חב"ד בישראל]<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he אתר 'חב"ד אינפו' - חדשות חב"ד]<br />
*[http://www.chabad.org.il/ אתר צעירי חב"ד]<br />
*[http://www.he.chabad.org/ אתר בית חב"ד]</div>HasidHabadhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:HasidHabad&diff=69783משתמש:HasidHabad2010-05-19T12:39:42Z<p>HasidHabad: דף חדש: {| style="margin-left:-6px" | valign=top width=50% | ==='''ברוכים הבאים לחב"דפדיה'''!=== :'''חב"דפדיה הינה אנציקלופדיה [[חב"ד|חב"ד…</p>
<hr />
<div>{| style="margin-left:-6px"<br />
| valign=top width=50% | <br />
<br />
==='''ברוכים הבאים לחב"דפדיה'''!===<br />
<br />
:'''[[חב"דפדיה]] הינה אנציקלופדיה [[חב"ד|חב"דית]] שיתופית, [[עזרה:כתיבה בחב"דפדיה|חופשית]], שאותה יכולים [[עזרה:איך לערוך דף|כולם לערוך]]. מטרתנו היא - [[הפצת המעיינות]] ברשת האינטרנט. בחב"דפדיה יש כעת {{NUMBEROFARTICLES}} ערכים!''' <br />
<br /><br />
{{עמוד ראשי}}<br />
<br /><br />
:'''דפים כלליים:''' [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה|'''מיזמי חב"דפדיה''']] | [[מיוחד:Allpages|כל הערכים]] | [[:קטגוריה:פורטלים|כל הפורטלים]] | [[מיוחד:קטגוריות|כל הקטגוריות]] | [[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען|התוועדות חסידית]] | [[ארגז החול]] <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFFFE5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3><br />
{{השבוע בימי חב"ד}}<br />
|}<br />
<br />
| valign=top | <br />
{| align="center" cellspacing=6 valign=top <br />
<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#E5F2FF;" | <div align=center><br />
<br />
<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:center;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">'''התמונה השבועית'''</h3><br />
<br />
{{תמונה עמוד ראשי}}<br />
<br />
'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'''<br />
|- <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFF2E5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{היום יום}} <br />
|-<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFECB3;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{הידעת?}} <br />
|-<br />
|}<br />
<br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''הרבי מליובאוויטש - מלך המשיח'''<br />
<br />
הרבי מליובאוויטש הוא דמות מרתקת. לכאורה, רבי של חסידים, אבל השפעתו חרגה הרבה מעבר לגבולות חב"ד. אדמו"רים וגדולי-תורה העריצו אותו, מדינאים ואנשי צבא הוקסמו ממנו, נשיאים וראשי מדינות התכתבו איתו, אנשי מדע ואמנים נקשרו אליו, המוני יהודים, מכל עדה, חוג ואורח-חיים, ראו בו אישיות מיוחדת במינה.<br />
<br />
הרבי גילם שילוב מיוחד של תכונות, שכל אחת כשלעצמה ראויה להבלטה ולהערכה. גאון עצום בכל חלקי התורה, הוגה פורה שמגלה מעמקים חדשים באוצר המחשבה היהודית. איש משכיל ביותר, שמוכיח התמצאות בכל תחומי המדע המודרני. כושר מנהיגות נדיר, שמסוגל להפיק מרבבות בני-אדם את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. איש חזון, שיודע להעריך נכון תהליכים בחיי עם ועולם. אהבה עצומה לכל יהודי ויכולת להתמסר לבעיותיו הקטנות של האיש הפשוט. קסם אישי רב, נועם הליכות, הופעה מרשימה ביותר ועיניים חודרות-לב.<br />
<br />
אנשים בשיעור קומתו אינם קיימים בכל דור. הקב"ה שתל נשמה גדולה זו דווקא בדור המוכה שלאחר השואה, כדי שיוכל להתמודד מול אתגרי התקופה, ילבה מחדש את גחלת היהדות ויוביל עם עם ישראל והעולם כולו לגאולה הקרובה לבוא.<br />
<br />
דמותו הקורנת מוסיפה ללות את עם ישראל גם עכשיו. דרכו ומשנתו הרוחנית הן לפיד אש המאיר את דרכו, עד שנגשים יחדיו את היעד הנכסף - הגאולה האמתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו.<br />
<br />
<br />
'''פרשת השבוע - נשא'''<br />
<br />
משמרת בני גרשון (ד, כא-כח)<br />
<br />
בסופה של פרשת במדבר, תארה התורה את תפקידי בני קהת, אחת משלוש המשפחות של שבט לוי. פרשתנו פותחת בתפקידי בני גרשון, עוד אחת ממשפחות הלוי. גם בני גרשון יצאו לעבודת הקודש מגיל שלושים עד גיל חמישים בלבד. במסע בני ישראל, ישאו את היריעות המקיפות את המשכן ואת אלו הסוככות עליו. כן ישאו את קלעי החצר ואת מסך שער החצר.<br />
<br />
אחראי על משמרת הגרשונים יהיה איתמר הכוהן, בנו של אהרון.<br />
<br />
משמרת בני מררי (ד, כט-לג)<br />
<br />
משפחת מררי, משפחת הלויים השלישית, תופקד על נשיאת קרשי המשכן, בריחיו, עמודיו ואדניו וכן עמודי החצר על אדניהם, יתדותיהם ואדניהם. בני מררי כבני גרשון יפעלו תחת אחריותו של איתמר הכוהן. (על בני קהת שזכו בתפקיד הבכיר של נשיאת כלי הקודש, הופקד אלעזר הכוהן, שהוכתר גם בתואר 'נשיא נשיאי משפחות הלוי' ומי שעתיד לתפוס את מקומו של אביו הכוהן הגדול לאחר פטירתו).<br />
<br />
מפקד הלויים המשרתים (ד, לד-מט)<br />
<br />
משה מצווה אם כן למפקד נוסף - הפעם הוא מונה את כל בני הלוי שגילם נע בין 30 ל-50, שכן הם כאמור אלו שיעבדו בפועל במשמרות נשיאת המשכן. ואלו תוצאות המפקד:<br />
<br />
משפחת קהת: 2,750<br />
<br />
משפחת גרשון: 2,630<br />
<br />
משפחת מררי: 3,200<br />
<br />
סך הכול בני לוי הנושאים את המשכן: 8,580 גברים מגיל 30 עד גיל 50.<br />
<br />
קדושת המחנות (ה, א-ד)<br />
<br />
חניית בני ישראל במדבר כללה שלוש מחנות בשלוש רמות קדושה. עזרת המשכן (החצר) בעלת הקדושה העליונה, מחנה הלויים בעל קדושה פחותה ומחנה כלל ישראל. ביום הקמת המשכן, עת חלה הקדושה על המשכן ועל כל ישראל, מצווה הקב"ה על משה להרחיק את הטמאים מאזורי הקדושה: על המצורעים לצאת אל מחוץ לשלושת המחנות, הזבים רשאים לשהות במחנה ישראל אך לא להיכנס למחנה הלויים, ואילו הטמאים רשאים אף להיכנס למחנה לוויה אך כמובן לא אל חצר המשכן.<br />
<br />
גוזל ונשבע לשקר (ה, ה-י)<br />
<br />
הגוזל מחברו ונשבע בבית הדין כי ידו אינה במעל - נקרא מועל בה', שכן מלבד עבירת הגזל נשבע גם לשקר. כאשר מחליט לשוב מדרכו הרעה עליו להשיב לנגזל את הגזל בתוספת חמישית - עשרים אחוזים. כמו כן עליו להביא קורבן אשם לכפרה. אם הנגזל לא חי ואין לו יורשים, יש להביא את תמורת הגזל לכוהן העובד במשמר אותו היום.<br />
<br />
סוטה (ה, יא-לא)<br />
<br />
אישה שבעלה מקנא לה, ואוסר עליה להימצא ביחידות עם אדם אחר, והיא עוברת על הזהרתו ונתפסת ביחידות עם אותו אדם, חל עליה דין 'סוטה'. <br />
<br />
על הסוטה להתייצב בפני הכוהן ולהביא קורבן מנחה מקמח שעורים. לאחר הקרבת המנחה נוטל הכוהן מים מכיור נטילת הידיים של העזרה ומערב בהם עפר מחצר המשכן. הכוהן מזהיר את האישה ומאפשר לה להודות אם נטמאה בהתייחדותה עם הגבר הזר. אם אינה מודה, הוא כותב את דברי פרשת סוטה מהתורה על קלף, ומוחה את הדיו שנכתב על הקלף אל תוך המים. הכוהן נותן לחשודה לשתות מן המים שבודקים את כשרותה: אם חטאה - תבקע ביטנה, ואם כשרה הייתה - יבואו המים האלו בבטנה לברכה ויסייעו לה בעת לידותיה הבאות ללידה קלה ומוצלחת.<br />
<br />
נזיר (ו, א-כא)<br />
<br />
איש או אישה הנודרים שלא לשתות יין, נקראים 'נזיר'. הנזיר אסור בשתיית יין כל ימי נזירותו (אם לא נקב זמן, הנזירות חלה עליו ל-30 יום, ובכל מקרה אינו יכול לנדור בדין נזירות פחות מפרק זמן מינימאלי זה). כמו כן אסור לו לאכול ענבים להסתפר, ולהיטמא למת.<br />
<br />
אם בכל זאת נטמא למת בשגגה, עליו לטבול כדי להיטהר, וביום השביעי לטבילתו יגלח את ראשו. למחרת, ביום השמיני, יביא שני תורים או בני יונה לקורבן וכן אשם נזיר.<br />
<br />
עתה עליו להתחיל למנות שוב את ימי נזירותו.<br />
<br />
כאשר ימלאו ימי הנזירות יבוא הנזיר אל המקדש, יביא איתו קורבן ולאחר ההקרבה יגלח את שערות ראשו.<br />
<br />
ברכת כוהנים (ו, כב-כז)<br />
<br />
ה' מצווה את משה אל אהרון - לכוהנים יש כוח מיוחד מהקב"ה לברך את בני ישראל, וכה נוסח ברכתם: "יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".<br />
<br />
מתנות הנשיאים (ז, א-פח)<br />
<br />
במשך שבעה ימים, שבעת-ימי-המילואים, הוקם ופורק המשכן בכל יום והוקרבו בו קורבנות מיוחדים על-ידי משה. ביום השמיני, בא' בניסן, משה רבנו מקים את המשכן ומקדש ומושח אותו בשמן המיוחד.<br />
<br />
נשיאי שניים עשר השבטים מתנדבים ומביאים שש עגלות ושניים עשר שוורים לרתום לעגלות. על-פי ציווי ה' מקבל משה את נדבתם ומעבירה ללויים לצורך משא המשכן. שתי עגלות וארבעה פרים הוא נותן למשפחת גרשון נושאי היריעות, וארבע עגלות רתומות לששה פרים הוא נותן למשפחת מררי שמשאם כבד יותר - קרשי המשכן. בני קהת לא מקבלים עגלות, שכן הם נושאים את כלי הקודש, שמפאת קדושתם נישאים רק על כתפי הלויים.<br />
<br />
בנוסף מביאים נשיאי העדה קורבנות לחנוכת המזבח - בכל יום מביא נשיא אחד מהשניים עשר את תרומת קורבנותיו. התרומה כללה בכל יום: קערת כסף ומזרק כסף ובהם סולת בלולה בשמן למנחה; כף זהב מלאה קטורת; פר אחד; איל אחד; כבש אחד; שעיר עיזים אחד. ועוד שני פרים, חמשה אילים, חמישה גדיים וחמשה כבשים לשלמים.<br />
<br />
ההתגלות אל משה (ז, פט)<br />
<br />
בפסוק האחרון של הפרשה, מספרת התורה על דרך ההתגלות של ה' אל משה לאחר הקמת המשכן. משה היה שומע את קול האלוקים מדבר אליו מתוך האוהל מעל הכפורת מבין שני הכרובים.<br />
<br />
(בפרשה 176 פסוקים, הפרשה הארוכה בתורה)<br />
<br />
<br />
<br />
'''אימרת הרבי + הרבי על הפרשה'''<br />
<br />
במתן תורה נתן לנו הקב"ה את האפשרות לחבר על-ידי קיום התורה והמצוות, בין 'עליונים' ל'תחתונים'. לקדש בקדושה אלוקית את העולם הגשמי. <br />
<br />
שם הפרשה: נשא<br />
<br />
פרשת נשא נקראת בדרך-כלל בשבת שלאחר חג מתן-תורה.1 ואכן, שמה של הפרשה מבטא את המעלה הנפלאה שלימוד התורה מקנה לאדם - נשא, מלשון להינשא למעלה, להתרומם. אחרי שניתנה התורה לבני-ישראל, הם הגיעו ל'נשא' - להתרוממות ולהתעלות.<br />
<br />
בגמרא2 מסופר, שרב יוסף היה עורך סעודה חגיגית בחג-השבועות, והיה אומר: אם לא היום הזה - כמה יוסף היו בשוק. וכפי שמפרש רש"י, שאם לא היום הזה שבזכותו "למדתי תורה ונתרוממתי, הרי אנשים הרבה בשוק ששמם יוסף, ומה ביני לבינם".<br />
<br />
התאחדות גמורה<br />
<br />
בשעת מעמד הר-סיני מינה הקב"ה את כל בני-ישראל ל"ממלכת כוהנים וגוי קדוש3", ובכך העלה אותם למעלה עליונה. רוממות זו מושגת על-ידי התורה. כשיהודי לומד תורה, היא גורמת לו להתרומם ולהתעלות מעל גדרי המציאות הארצית.<br />
<br />
המעלה המיוחדת של לימוד התורה - אפילו לגבי קיום המצוות - היא בכך, שעל-ידי לימוד התורה נוצרת התאחדות גמורה בין שכלו של האדם לבין חכמת ה' המלובשת בתורה. כאשר שכלו של אדם מבין את מחשבת התורה, נוצרת התמזגות מושלמת בין השכל האנושי לבין חכמת ה'. דבר זה מרים את האדם לרמה עליונה ביותר.<br />
<br />
הראש מתעלה<br />
<br />
רוממות זו, שמושגת על-ידי התורה, נובעת מהקשר המהותי בין יהודי לבין הקב"ה. כשיהודי לומד תורה, אין זה סתם לימוד והבנה של סוגיה. זהו חיבור בין שתי מהויות הקשורות זו בזו. נשמתו של יהודי היא "חלק א-לוה ממעל ממש"4, והתורה היא הגשר המחבר בין הנשמה האלוקית לבין הקב"ה.<br />
<br />
לכן לימוד התורה יוצר אצל יהודי מצב של "נשא את ראש"5 - הראש, שהוא החלק העליון והחשוב ביותר באיברי האדם, מתעלה ומתנשא על-ידי התורה במידה שאין למעלה ממנה. בכך מתעלה היהודי למעלה מגדרי העולם, עד שהגבלות העולם אינן מגבילות אותו.<br />
<br />
שבט לוי<br />
<br />
זו ההתעלות של מתן-התורה כשהיא לעצמה, ואחרי זה באה פרשת נשא ומדגישה היבט נוסף בהתעלות שנוצרה על-ידי מתן-תורה. נוסף על ההתעלות של כל יהודי, מכוח היותו חלק מ"ממלכת כוהנים וגוי קדוש", באה הדגשה נוספת על 'נשיאת ראש' של כל בני לוי. והרי ידוע6, שכל מי "שנדבה רוחו אותו, והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו" - הוא בדרגת שבט לוי.<br />
<br />
לכן, כשיהודי אינו מסתפק בקדושה ובהתעלות הבסיסית שלו, כחלק מ"ממלכת כוהנים", אלא מקדיש את עצמו ללימוד התורה - הוא זוכה ל'נשיאת ראש' נוספת ולהתאחדות גמורה עם הקב"ה. שכן אז חודרת תורת ה' לשכלו, עד ששכלו נעשה שכל של תורה ושל חכמת ה', ובכך מתעלה האדם להתקשרות עצומה עם האלוקות והקדושה, ואז הוא עומד למעלה מהעולם וממגבלותיו.<br />
<br />
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי 'תורת-מנחם התוועדויות' ה'תש"נ כרך ג, עמ' 272)<br />
<br />
----------<br />
<br />
1) ראה רמב"ם הלכות תפילה פרק יג הלכה ב. טור ושולחן-ערוך אורח-חיים סימן תכח סעיף ד.<br />
<br />
2) פסחים סח,ב.<br />
<br />
3) שמות יט,ו.<br />
<br />
4) איוב לא,ב. תניא ריש פרק ב.<br />
<br />
5) במדבר ד,כב.<br />
<br />
6) רמב"ם סוף הלכות שמיטה ויובל.<br />
<br />
<br />
'''לכבוד חג שבועות - לקבל מחדש את התורה'''<br />
<br />
1. אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. <br />
<br />
2. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם - כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשׂנְאָי, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי. <br />
<br />
3. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹקֶיךָ לַשָּׁוְא - כִּי לֹא יְנַקֶּה ה', אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. <br />
<br />
4. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹקֶיךָ. לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ - כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ. <br />
<br />
5. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ - לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ. <br />
<br />
6. לֹא תִרְצַח. <br />
<br />
7. לֹא תִנְאָף. <br />
<br />
8. לֹא תִגְנֹב. <br />
<br />
9. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. <br />
<br />
10. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ. לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. <br />
<br />
_________________________________<br />
<br />
<br />
חג שבועות שמח :)<br />
<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
*[http://chabad.co.il/ אתר הבית של חסידות חב"ד בישראל]<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he אתר 'חב"ד אינפו' - חדשות חב"ד]<br />
*[http://www.chabad.org.il/ אתר צעירי חב"ד]<br />
*[http://www.he.chabad.org/ אתר בית חב"ד]</div>HasidHabad