חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שלמה שניאור זלמן שניאורסון

2015-03-03T09:10:05Z

ElokutBeGilui:

{{דמות
|שם=שלמה זלמן שניאורסון
|תמונה=[[תמונה:Magen.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
|תיאור=שער הספר מגן אבות
|תואר=אדמו"ר מחב"ד קאפוסט
|חיבורו העיקרי=
|תאריך לידה=[[תק"צ]] - 1830
|מקום לידה=[[לובביץ']]
|תאריך פטירה=[[כ"ז באייר]] [[תר"ס]] - 26 במאי 1900
|מקום פטירה=
|סיבת הפטירה=
|מקום קבורה=
|חסידות=[[חב"ד-קאפוסט]]
|מקום מגורים=
|מקום פעילות=
|מספר בשושלת=
|הקודם=אביו [[יהודא לייב שניאורסון]]
|הבא=אחיו [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]]<br />ואחיו [[שמריהו נח שניאורסון]] <br />(שנהגו אדמור"ות ביחד).
|תחילת כהונה=
|סיום כהונה=
|רבותיו=
|נושאים בהם עסק=
|חיבוריו= מגן אבות
|אב=
|אם=
|בת זוג=
|ילדים=
|השתיכות=[[חסידות חב"ד קאפוסט]]
}}

רבי '''שלמה זלמן''' בן רבי יהודה לייב '''שניאורסון''' מ[[חסידות קאפוסט|קאפוסט]], נולד ב[[לובביץ']] בקיץ שנת [[ה'תק"צ]] (1830), ונפטר ב[[כ"ז באייר]] [[תר"ס]] (26 במאי 1900).

==חייו==
נולד לרבי [[יהודה לייב שניאורסון]] מקאפוסט, בשנת תק"ץ. נקרא על שם [[אדמו"ר הזקן]] וסבו, [[שלמה פריידעס]]. עד היותו בן שתים עשרה, למד עם אביו בתורת הנגלה, ומאז והלאה למד עם אביו בתורת החסידות. כמו כן, [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה מקרבו מאד והיה לומד איתו יחד עם כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]]. נישא לבתו של החסיד רבי [[יעקב לייב לוריא]] מליעפלי, בי' טבת [[ה'תר"ז]]. החתונה התקיימה ב[[ליובאוויטש]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] השתתף בחתונה ואמר על החתונה וה[[שבע ברכות]] הרבה [[מאמר]]י חסידות. מאז ישב עשר שנים בליעפלי והסתגר בחדרו ועסק בתורה וחסידות. בתום עשר שנים אלו ירד חותנו מנכסיו, ורבי שלמה זלמן חזר לבית הוריו, ל[[לובביץ']].

שימש באדמורו"ת שלושים וארבע שנים. בשנת תר"ס חלה ונסע למוסקבה לצורכי רפואתו, אך כעבור מספר ימים חזר לביתו ונפטר בכ"ז באייר.

ממלאי מקומו אחרי מותו היו אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער מרציצה]] ואדמו"ר הרש"נ רבי [[שמריה נח שניאורסון|שמריה נח]] מ[[בוברויסק]]. אך רוב החסידים נסעו לליאדי, לאדמו"ר [[יצחק דובער שניאורסון]], שנפטר בשנת [[ה'תר"ע]].

==אדמו"ר לחסידי קאפוסט==
רבי שלמה זלמן היה נכדו של אדמו"ר הצמח צדק. חמשה מבניו של [[הצמח צדק]] שמשו כ[[אדמו"ר|אדמורי"ם]], כאשר מרבית חסידי הצמח צדק נעשו לחסידי בנו השני, רבי יהודה לייב (המהרי"ל), שהקים אחר פטירת אביו את חצר "[[חב"ד-קאפוסט]]", השוכנת דרומית ל[[ויטבסק]] (היום בבלארוס). מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שנהג באדמור"ות ואף בחיי אביו נהג באדמור"ות, ואף הכיר את סבא רבה שלו, [[בעל התניא]] מקים חסידות חב"ד, ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי הרבי המהר"ש, רבי [[שמואל שניאורסון]] הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.

מהרי"ל נפטר חצי שנה אחרי אביו, אך בניו המשיכו לנהל את החצר, ובראשם בנו רבי שלמה זלמן. באיגרת שכתב אחרי פטירת אביו, היצר על שחסידות חב"ד סטתה בסוף ימי [[בעל התניא]] מהדרך המקורית שלה, דרך המשלבת גם עבודה שבלב ולהט חסידי עם ההתבוננות השכלית בענייני אלקות, וסיפר שאביו החזיר את העטרה ליושנה, והוא מתכוין להמשיך בכך. רבי שלמה זלמן נהג באדמורות שלושים וארבע שנים, ונהג בשפלות וענווה מרובים, וכאשר היו מכנים אותו בתואר "אדמו"ר" היה מתמלא בושה וכלימה. רבים מחסידי חב"ד היו מחסידיו.

==מאמרי החסידות שלו==
השקיע רבות במאמרי החסידות שלו, והיה דורש מחסידיו לשנן אותם עד שידעו אותם על-פה. בשנים הראשונות היה אומר כל מאמר שלוש פעמים. מאמריו מתאפיינים בהסברת עניינים עמוקים בחסידות בלשון קצרה ובהירה.

ספרו '''מגן אבות''' (-בגימטריא שמו - שלמה זלמן) ובו דרושי תורה מיוסדים על תורת סבו ה[[צמח צדק]], יצא לאור לראשונה ב[[ברדיטשוב]] בשנת [[ה'תרס"ב]] בהקדמת בן המחבר. הספר מכיל "מאמרים" רבים מכתב ידו על סדר פרשיות התורה, מועדי ישראל ועוד, והובא לדפוס על ידי בנו, יהודה לייב. הספר מכיל שבעה חלקים, כאשר החלק השביעי מכיל מאמרים שלא נכתבו על ידי רבי שלמה זלמן, אך היו למראה עיניו. הספר נקרא בשם "מגן אבות", מאחר שתיבות אלו הם ב[[גימטריה]] "שלמה זלמן". ספר נוסף של רבי שלמה זלמן הוא "דרושים יקרים", המכיל שני מאמרים שנרשמו על ידי רבי גדליה אברהם יאנקלזון מפאלעצק, ונדפס ב[[וילנה]] בשנת [[תרס"ג]].

שנים רבות הייתה קפידא ללמוד בספר זה, עקב מעורבות ר' שלמה זלמן בהכתרת אביו בקאפוסט שהייתה כנגד דעת [[כ"ק אדמו"ר מהר"ש]], אך בדורינו בוטלה הקפידא, בהוראת הרבי. בכ"ה תשרי תש"ל, אמר הרבי לגיסו הרש"ג (נדפס ב[[תורת מנחם]] מנחם ציון חלק ב' ע' 374) שהמאמרים שבמגן אבות הם "געשמאקע מאמרים", "כך שיכולים ללמדם, אף שבעבר.. הייתה אמרה שגורה בין חסידים שאין ללמדם". וב"אגרות קודש" של הריי"צ (חי"ד, עמ' שנח), כתב לאחד החסידים שהסתפק אם ללמוד בספר "מגן אבות" ש"כבר אמרתי בזה, כי מה שילמד - אם רק הלימוד הוא כדבעי - טוב הוא. ומה שכותב אודות המסופר, הנה בכגון דא נאמר אוטם אזנו משמוע".

הסתלק ב[[כ"ז באייר]] [[תר"ס]] ומנוחתו כבוד בקאפוסט.

==מחסידיו המפורסמים==
בין חסידיו המפורסמים נמנו רבי [[חיים מאיר היילמן]], מחבר ספר על תולדות חב"ד בשם "[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]", ורבי [[יוסף רוזין]], ה"רוגאטשובי". י [צריך עיון המקור לזה. בשמן ששון מחבריך שיצא בשנת תשס"ט ישנו פרק מורחב אודות הגאון ז"ל ושם כתוב שהי' מבקר בתקופה מסויימת את בעל ה"מגן אבות". עוד כתוב שם שהגאון ז"ל הי' מניח תפילין לפי שיטת חב"ד ומתפלל בסידור אדה"ז אך לא הי' חסיד חב"ד במלוא מובן המילה. כן הביא שם שכאשר רשד"ב שיחי' לוין הגיש לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שיל"ו עלי ההגה"ה לא' מקובצי "יגדיל תורה" ושם את חידושיו הגאון ז"ל תחת מדור "חסידים הראשונים" הנה על זה סימן כ"ק אד"ש בסימן שאלה.] בית הכנסת חב"ד בשכונת [[מאה שערים]] ב[[ירושלים]] שייך במקורו ל[[חסידות קאפוסט|חב"ד-קאפוסט]].
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות קאפוסט|קאפוסט]]|שנה=[[תק"צ]] - [[כ"ז באייר]] [[תר"ס]]|הבא=האדמו"ר רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום דובער שניאורסון]] מרצ'יצ'יה והאדמו"ר רבי [[שמריה נח שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שמריה נח שניאורסון]] מבאברויסק}}

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית ליובאוויטש]]

סידור אדמו"ר הזקן

2015-02-08T14:43:54Z

ElokutBeGilui:

'''סידור אדמו"ר הזקן''' הוא הסידור שנתקן על ידי [[אדמו"ר הזקן]] ונדפס לראשונה בשנת תקס"ג בעיר [[שקלוב]]. לאחר מכן הודפס עוד פעמיים ב[[קפוסט]]. ועוד עשרות פעמים בוריאציות שונות. חלקם דומים יותר למקור וחלקם פחות. הסידור "תורה אור" המקובל היום, הינו סידור הדומה מאוד לסידור של אדמו"ר הזקן ונוספו בו גם ציונים ומקורות.

כוונתו של אדמו"ר הזקן בעריכת הסידור הייתה, שיהיה סידור השווה לכל נפש בכוונה הראויה. ובכל זאת שזורים ברמיזה פה ושם הלכות חשובות, שבחלקם ישנם חידושי הלכה גדולים.

הרבי הגדיר באחד ממכתביו את מטרת ההלכות אותם הכניס אדמו"ר הזקן בסידורו:

א. "פסקידינים בקיצור נמרץ בענינים הרגילים ושווים לכל נפש, וצריכים להיות מצויים גם תחת יד זה שאין השלחן ערוך באותו שעה על שלחנו".
ב. "הנהגות (ולא דינים) בודדות השייכות לאמירת תפלה או ברכה פרטית".

==עריכת נוסח הסידור==
אדמו"ר הזקן עסק במשך שנים רבות בעריכת נוסח הסידור.

[[אדמו"ר הרש"ב]] כתב: "כידוע אשר כ' שנה עסק בהנוסח ובכל שנה היה מסדר נוסח אחר, עד הפעם העשרים יצא מזוכך ומבורר ומנוקה".

[[אדמו"ר הצמח צדק]] העיד על עריכת הנוסח ש"כשתיקן (אדמו"ר הזקן) הסדור - היו לפניו ששים סדורים מנוסחאות שונות, ומכולם בירר וליבן את הנוסחא שבסדור שלו"{{הערה|חלק א' פרק כ"ז (עמוד פ"ד, א' הערה א') וכן פרק י' הערה ג'.}}.

==ההדפסה הראשונה==
הרב [[אברהם דוד לאוואט]] בהקדמה ל'[[שער הכולל]]': "הסדור הזה נדפס פעם הראשון בחייו בשנת [[תקס"ג]] ב[[שקלאוו]]".

ובספר השיחות תש"ד, מעיר [[הרבי]] כי "סדור אדמו"ר הזקן נדפס לראשונה בשקלאוו תקס"ג. אבל כנראה היו עוד לפני זה רשימות משינוי הנוסחא, כי בשנת [[תקנ"ח]] כבר ניתן רשיון מהממשלה לחסידים להתפלל בנוסח שלהם".

עד עתה לא הגיע לידינו סדור אדמו"ר הזקן שהודפס בשנת תקס"ג, וגם משתי ההדפסות שסדור זה הודפס בקאפוסט לא נשאר עותק.

אודות כך כתב אדמו"ר הרש"ב כי "את הסדור דפוס הראשון לא השגתי אף לאחר ריבוי יגיעה, ואשער אשר בהביבליאטק בפ"ב (=הספריה ב[[פטרבורג]]) בודאי נמצא".

לאחרונה נתגלה הסידור דפוס ראשון שקלאוו תקס"ג. {{http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=81466}}.

==ראו גם==
*[[סידור עם דא"ח]]
*[[סידור תורה אור]]
*[[סידור רוסטוב]]
*[[סידור תהילת ה']]
*[[ישראל אלתר#מתפלל בסידור תהילת ה'|רבי ישראל מגור וסידור תהלת ה']]
*[[סדור רבינו הזקן]]

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=208&lang=hebrew מאמר מקיף אודות סידור הרב]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סידורים]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]

יהודה קלמן מרלו

2015-01-29T18:10:01Z

ElokutBeGilui: שמועה שהי' הרב מארלו מניח תפילין דשמו"ר ודראב"ד

{{דמות
|שם=הרב יהודה קלמן מארלאו
|תמונה=[[קובץ:הרב יהודה קלמן מרלו.jpg|250px]]
|תיאור= הרב יהודה קלמן מארלאו רבה של שכונת [[קראון הייטס]]
|תאריך לידה=[[י' באדר]] א' [[תרצ"ב]]
|מקום לידה=פרנקפורט דמיין, [[גרמניה]]
|תאריך פטירה=[[כ' בסיוון]] [[תש"ס]]
|מקום פעילות=[[קראון הייטס]]
|רבותיו=[[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
[[תמונה:הרב מארלאו.jpg|left|thumb|250px|הרב מארלאו מגיש לרבי מלך המשיח את פסק הדין ש'הגיע זמן הגאולה']]
הרב '''יהודה קלמן מארלאו''' היה רבה של שכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]], מהמובילים הבולטים של האמונה ברבי [[מלך המשיח]] גם לאחר [[ג' תמוז]]. נפטר ב[[כ' בסיוון]] [[תש"ס]] לאחר שמונה חודשים של סבל וייסורים ממושכים כשהוא בגיל 68. כונה על ידי הרבי "אביר שבאבירים"{{הערת שוליים|שבת [[פרשת משפטים]] [[תשמ"ז]]}}.

==קורות חייו==
[[קובץ:כתב הרבנות של הרב מארלו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב הרבנות של הרב מארלו]]

הרב יהודה קלמן מארלו נולד ב[[י' באדר]] א' ה'[[תרצ"ב]] בפרנקפורט דמיין שב[[גרמניה]], לאביו ר' אברהם יהושע מאלינובסקי, שהיה בנו של ר' ברוך קלמן מלינובסקי שמסר שיעורים בבית מדרשו של הרב ברויער, ולאמו מרת רחל שהייתה נצר לשושלת רבנים מפורסמת שתחילתה בגאון רבי העשל, אב בית הדין של קהילת קראקא (עליו כתב החיד"א{{הערת שוליים|בספרו 'שם הגדולים'.}} ש"רבו כמו רבו רבנים וגאונים יוצאי חלציו קדושים אשר בארץ החיים המה, ויבדלו החיים רבני גאוני הדור, נכבדיו וקרוביו - יהיה שם לעולם, כן יהי רצון"). אביה היה ר' יהודה זעליג מישעלוברסקי, ואמה מרת לאה למשפחת שיינקל.

===בארצות הברית===
לאחר עליית המפלגה הנאצית בראשות היטלר ימ"ש לשלטון, הפכה השהות בגרמניה לבלתי נסבלת, ובשנת [[תרח"צ]] היגרה המשפחה ל[[ארצות הברית]] והתיישבה בנוארק שבניו ג'רסי, שם קיצרה את שם המשפחה למארלאו.

בתקופה זו העדיף אביו לעסוק בעבודות בזויות וקשות ובלבד שישמור על קדושת השבת, ימים קשים עברו על הבן הקטן, בן השש, שמפעם לפעם אף רעב ללחם. אך למרות מצבם הכספי הקשה, שלחו ההורים את בנם הצעיר ללמוד בישיבת 'תורה ודעת'. בנוארק היה גר ה[[חסיד]] ר' [[דוד שטאקהאמער]] שהיה חותנם של הרב [[מרדכי מענטליק]] והרב [[משה פנחס כץ]]. הנהגת חסידים אלה פעלה על לבו של יהודה קלמן שילך ללמוד ב[[תומכי תמימים]], אז גם נוצר הקשר הראשון עם [[חסידות חב"ד]] באמצעות הרב שלום דובער גורדון, אברך חב"די שהיגר לארצות הברית שנים ספורות קודם לכן עם אביו החסיד ר' [[יוחנן גורדון]], והחל להפיץ את תורת החסידות במוסדות החינוך היהודיים.

אביו, ר' אברהם יהושע, למרות שלא נמנה על עדת החסידים, אהד מאוד את דרכי החסידים, וכאשר הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית, נסע יחד עם החסידים ל[[התוועדות]] של הרבי.

במהלך השנים השתתף ר' אברהם יהושע כמה פעמים בהתוועדויות הרבי הריי"צ, ואף היה פעמיים ב[[יחידות]] אצל הרבי. לעיתים צירף אליו את בנו, שכבר היה לבחור צעיר, שיתבשם מהאווירה החסידית השוררת בחצר הרבי. מאחר והבחורים הצעירים לא הורשו להשתתף בהתוועדויות, נאלץ יהודה קלמן הצעיר להסתתר במהלך ההתוועדות, בהגיעו לגיל מצוות ביקש אביו להכניסו ליחידות, אלא שבאותה תקופה חלה הרבי הריי"צ ורק בודדים הורשו להכנס אליו ליחידות.

בשבת קודש [[י' בשבט]] [[תש"י]] שהה בנוארק, שם השיגה אותו השמועה על הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]]. הוא מיהר ל[[770|בית חיינו]] והשתתף בלוויה הגדולה שהתקיימה למחרת.

===בתומכי תמימים===
בתקופה שלאחר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ניו-יורק]], ומפעם לפעם היה מגיע לחצרות קודשנו, ומשתתף בהתוועדויות של [[הרבי]]{{הערת שוליים|בהזדמנות סיפר הרב מארלאוו כי זכה להשתתף בהתוועדות [[י"ב בתמוז]] [[תשי"ג]], שבסיומה עמד הרבי וחילק 'משקה' לכל המשתתפים, כאשר לכל אחד אומר הרבי עניינים השייכים לעתיד. כאשר הרב מארלאוו עבר ליד הרבי, עיכב אותו הרבי זמן ארוך ביותר לפי-ערך, ואמר לו כמה וכמה עניינים הנוגעים לעתיד. לא את הכל הצליח הרב מארלאוו לשמוע, מפאת הרעש העצום ששרר בבית המדרש, אולם מילים אלו שמע ונחקקו בזכרונו: "נהנין ממנו עצה ותושיה".}}.

באחת השנים, כאשר נכנס לרגל יום הולדתו ליחידות אצל הרבי, שאלו הרבי איזה מסכת הוא לומד. לאחר שהשיב שהוא לומד [[מסכת גיטין]], אותה למדו באותה שנה בסדרי הישיבה, שאלו הרבי כיצד הוא לומד. כאשר השיב שהוא לומד את הגמרא עם פירוש [[רש"י]], תוספות ומפרשים - שאלו הרבי ומה בנוגע לפוסקים? מאז אותה יחידות החל להניח דגש מיוחד על לימוד פסקי דינים הנוגעים למסכת הנלמדת בישיבה.

באותן שנים למד הרב מארלאוו ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]{{הערת שוליים|באחת הלילות שאל הרבי להרב [[יהודה לייב גרונר]] מדוע המנורות בבית המדרש דלוקים עד שעות הלילה המאוחרות. הרב גרונר סיפר לרבי שהרב מארלאוו עדיין יושב שם ומעיין בספרי הפוסקים, והרבי ביקשו שילך ויכבה את כל המנורות, מלבד המנורה שמעל מושבו של התלמיד המתמיד. הרב מארלאוו, שהיה שקוע בתלמודו, לא חש כלל בכניסתו של הרב גרונר לבית המדרש, ולא שם לב שכל האורות כבים בזה אחר זה. (הרב [[נחמן שפירא]] מפי הרב [[יהודה לייב גרונר]]).}}. בגיל צעיר קיבל כבר הסמכה לרבנות מראשי ישיבת תומכי תמימים המרכזית.

בסעודת [[אחרון של פסח]] [[תשח"י]], פנה אליו הרבי בשמו הפרטי, שאלו אם שתה את ארבעת הכוסות, ומזג לו מקנקן היין שעל שולחנו הטהור.

===חתונתו===
[[קובץ:חתונת הרב מארלו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מסדר קידושין בחופתו של הרב מארלאו]]
[[קובץ:כיתת הרב מארלאו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מארלאו בתמונה קבוצתית עם תלמידיו מכיתה ה' של הליובאוויטשער ישיבה בשנת תש"ל]]
ב[[ד' באדר]] שנת [[תשי"ט]] התחתן עם מרת חיה לבית משפחת רייכער, כשבחופתו סידר קידושין [[הרבי]]. אמה של זוגתו נרצחה על ידי הנצאים ימ"ש במחנות ההשמדה באירופה, וזוגתו ניצלה בנס והיגרה לארצות הברית, שם התקבלה בביתם של משפחת בעקער.

לאחר החתונה עבד הרב כמחנך ב[[ליובאוויטשער ישיבה]], והפך למחנך אהוב. גם כאשר עול הפרנסה הוטל על צווארו, לא פסק לרגע מלימוד התורה. בשעות הבוקר היה מלמד בישיבה, ועם סיום הלימודים היה הולך לבית הכנסת ומתיישב ללמוד בשקידה והתמדה. רק בשעות הלילה המאוחרות היה חוזר לביתו.

באותה עת שימש כרבה של [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], שדיבר בעיקר ב[[אידיש]] ולא שלט היטב בשפה האנגלית. [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שהצטרפו לקהילה ודיברו רק בשפה האנגלית, לא יכלו לתקשר עם רבה של הקהילה והעדיפו לשאול את הרב מארלאו ששלט היטב בשפה האנגלית. הרב מארלאו, שלא רצה להורות הלכה בפני רבו, היה נוהג שלא להשיב ישירות לשואלים, אלא היה פותח לפניהם את השולחן ערוך בסימן העוסק באותו נושא, ולומד איתם את אותו סימן עד שהם הבינו מה השולחן ערוך פוסק במקרה כזה.

בכל שנה היה הרב מסיים כמה מסכתות בעיון, ולפני כל חג היה עובר בעיון על כל ההלכות הקשורות בחג זה, כמו"כ היה לו סדר לימוד מיוחד בלימוד ההלכות השייכות בכל ימות השנה. הוא ידע את כל התורה עם פירוש [[רש"י]] ותרגום אונקלוס בעל-פה. והיה בעל־קורא דייקן מאוד. וטעמי המקרא היו שגורים על פיו{{הערת שוליים|בשבועות האחרונים לחייו, כשהיה מתקיים מניין בביתו, והרב שהיה רתוק למיטתו לא יכול היה להביט בתוך החומש, היה הרב מתקן מזכרונו את הבעל-קורא, הרב [[לוי יצחק גרליק]], גם בטעויות דקות ביותר (מפי בנו הרב יוסף יצחק מארלאו).}}.

בשנת [[תשל"ז]] הוציאו נשי חב"ד ספר מתכונים לבישול, והרב מארלאוו היה אחראי על הצד ההלכתי של הספר. כשהרב מארלאוו הגיש לרבי את הספר באחת ההתוועדויות אמר לו הרבי: מספיק כבר להיות נחבא אל הכלים. הגיע הזמן שתהיה מורה הוראה לרבים!{{הערת שוליים|מפי הרב שניאור זלמן ליפסקר שליח בפילדלפיה.}}.

כמו"כ התבטא עליו פעם הרבי בתואר "איש הלכה"{{הערת שוליים|מפי הרב [[יצחק הכהן הענדל]]}}.

==פטירתו==
לאחר חודש [[תשרי]] [[תש"ס]], חש הרב עייפות מוזרה. בתחילה חשב כי מדובר בעייפות מצטברת, אולם לאחר כמה שבועות הבין שמדובר במשהו הרבה יותר חמור. הוא הלך לבדיקות רפואויות, שם התברר שמדובר בגידול סרטני שמתפשט סמוך למוח. מיד נקבע לרב תור לניתוח להסרת הגידול.

הניתוח נקבע ל[[ז' בכסלו]], לילה לפני הניתוח אושפז הרב בבית הרפואה, למעקב אחר מצבו הרפואי. את אותו לילה ניצל הרב ללימוד הט"ז על הלכות [[חנוכה]] בעיון. הוא התעמק בלימודו עד שלא הבחין כלל בחתנו הרב שכטר שנכנס ויצא מהחדר בכל חצי שעה.

לאחר הניתוח הראשון, כאשר חזר לבית הרפואה, כתב מכתב לרבי והכניסו ל[[אגרות קודש]]. במכתבו ביקש הרב ברכה שלא יפול לנטל על בני משפחתו בימי חוליו.

ואכן מצבו החל להתייצב. חודשיים אחר כך שוב תקפה אותו המחלה, והפעם בצורה הרבה יותר קשה. והוא נפל למשכב. בערב [[י' בשבט]] [[תש"ס]] הייתה הופעתו האחרונה בציבור (באירוע לכבוד חמשים שנה לנשיאות הרבי באולם 'אהלי תורה', שבו נאם נאום ארוך במיוחד כארבעים וחמש דקות).
לאחר [[י' בשבט]] שוב לא היה יכול לצאת מביתו, והתמימים היו מארגנים לו את המנינים בביתו. ומאז מצבו של הרב לא השתפר, ובמשך לאחר שמונה חודשים סבל ייסורים ממושכים, אף הוסיפו לו את השם 'חיים'.

בחודשים האחרונים לימי חוליו, קהילת אנ"ש ברחבי תבל ובמיוחד קהילת אנ"ש של קראון הייטס הרבו בתפילות לרפואתו, ועל-פי הצעתו של חבר הבד"צ, הרב [[אברהם אזדבא]], הוסיפו בלימוד הלכות שבת לזכותו.

בליל שישי, [[כ' בסיוון]] [[תש"ס]] הגיע לבית הרפואה לקבלת טיפול רפואי. תוך כדי הטיפול, דקות ספורות לאחר חצות ליל שישי, לקה הרב בהתקף לב, ממנו לא קם.

===הלוויה===
עוד בטרם הועבר אל בית הלוויות 'שומרי הדת' שבשכונת בורו־פארק, הגיעו לבית הרפואה קבוצות של תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] שב־[[770]], כדי לומר [[תהילים]] עד לשעת הלוויה.

בשעה 8:00 בבוקר ניסרה את חלל האוויר של שכונת קראון הייטס אזעקה (פעם הראשונה מאז ליל [[מוצאי שבת קודש]], [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]). תושבי השכונה, שהתעוררו משנתם ושמעו את הבשורה, החלו לנהור לעבר 770. [[מקווה|המקוואות]] ברחבי [[קראון הייטס|השכונה]] התמלאו מיד בהמוני חסידים, שהחלו בהכנות לקראת מסע הלוויה.

ברחבי שכונת [[קראון הייטס]] ובשאר השכונות היהודיות בברוקלין, הודבקו מודעות אבל מטעם וועד הקהל של שכונת קראון הייטס, שהכריזו על מועד הלוויה. גם כלי התקשורת ב[[ניו יורק]] דיווחו כל העת, במהדורות החדשות, על פטירתו של 'הרב הראשי של מרכז חב"ד בניו־יורק'.

בשעה 10:00 בבוקר, לקראת צאת מסע הלוויה מבית הלוויות שבשכונת [[בורו פארק]], שוב הופעלה האזעקה ברחבי שכונת קראון הייטס, וכל החנויות ברחבי השכונה, כולל חנויות של אינם-יהודים, שבתו ממלאכה.

אלפי אנשים, נשים וילדים התאספו על שדירת [[איסטרן פארקווי]], מול 770. הרחובות הסמוכים נחסמו לתנועת כלי רכב. במתחם מיוחד התגודדו עיתונאים רבים ואנשי תקשורת שהגיעו עם ניידות שידור מיוחדות לסיקור מסע הלוויה.

בערך בשעה 10:40 הגיעה מכונית החברה קדישא, כשהיא מלווה בשלוש מכוניות משטרה וכמה אופנועי משטרה, אל מול בניין 770. מיד כשמכונית החברא-קדישא נעצרה, החל תור ארוך של אנשים לצעוד ליד הארון, לבקשת מחילה. נשים רבות פרצו בבכי חסר מעצורים למראה מכונית החברה-קדישא בה נמצא הרב, והאנשים מחו דמעות.

לאחר שקהל האלפים חלף על פני הארון, החלה מכונית החברה-קדישא לנוע באיטיות על שדירת איסטרן-פארקווי, כשקהל האלפים צועד בכאב ובדממה אחר הארון. בראש מסע הלוויה צעדו חברי [[בית דין צדק קראון הייטס|בית הדין של קראון הייטס]], הרבנים הגאונים הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף אברהם הלר]], וכל ראשי מוסדות חב"ד.

אחר-כך החלה לנוע באיטיות שיירה של עשרות מכוניות, בדרך אל [[בית עלמין|בית העלמין]] של [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] שבניו יורק, לשם הגיעו כעבור שעה ארוכה.

לפני הטמנת הארון נעמד ליד הקבר הפתוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], ובמילים נרגשות פנה אל הרב המנוח וציווה עליו לעלות לפני [[הרבי]], ולתבוע בכוח התורה הקדושה שהקב"ה מוכרח להביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה, בהתגלות הרבי [[מלך המשיח]] תיכף ומיד ממש.

מזכיר בית הדין, הרב [[לוי יצחק שפירא]], ביקש בשם כל הקהילה לעורר רחמי שמים על תושבי השכונה, ולהביא את הגאולה השלימה. לאחר מכן אמרו כל הקהל שלוש פעמים "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו]]".

הרב יהודה קלמן מארלאוו, נטמן בשורת ה[[כהנים]] שבחלקת חב"ד, סמוך לאהל הק'.

==האירוע בסוכת בית חיינו==
בחג ה[[סוכות]] [[תש"ל]], בעת [[התוועדות]] הרבי בסוכה של [[770]], עודד הרבי את השירה בחוזקה והקהל הרב רקד על מקומו בהתלהבות רבה. מעוצמת הריקודים, קרסה אחת הפירמידות ומחצה את רגלו של הרב מארלאו. למרות הכאב העצום, התאפק הרב ולא הוציא הגה מפיו, כדי לא להפריע למהלך ההתוועדות. [[ועד המסדר]] חש למקום והחל לפנות הצידה את הנוכחים, בנסותו להזיז גם את הרב שבנתיים נשכב על הרצפה, אלא שאז הבחינו ברגלו הרמוסה תחת קרשי הפרמידה. בנתיים הופסקה השירה, פניו של הרבי הרצינו והוא הביט כל העת למוקד ההתרחשות.

לאחר מאמצים מרובים הצליחו לחלץ את הרב, והוא הובהל ל[[בית רפואה]], שם אושפז מיד וקיבל טיפול חירום. ששה חודשים הייתה רגלו נתונה בגבס, ומספרים שהרבי היה מעורב בכל שלבי הטיפול השונים.

במוצאי שמחת תורה של אותה שנה נסעו שניים מידידיו לבית הרפואה והביאו אותו על קביים להתוועדות הרבי שהייתה בעיצומה. כאשר נכנסו, היה הרבי באמצע שיחה, והרב ביקש שיעמידו אותו בצד כדי לא לגרום לתשומת לב מיותרת. כאשר הסתיימה השיחה, הביט הרבי לכיוונו, והורה להעלות אותו אל במת ההתוועדות ולהגיש לו 'לחיים'{{הערת שוליים|מפי הרב [[אהרן חיטריק]]}}.

==הבחירות לרבנות בשכונת קראון הייטס==
במוצאי [[שבת]] קודש [[י"ז באדר]] [[תשמ"ה]] נפטר רבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]. קצת יותר משנה אחר כך נערכו בחירות בהם בחרו תושבי השכונה בשלושת הרבנים: הרב יהודה קלמן מארלאו (שבמשך שנים רבות היה חבר בבית דין רבני ליובאוויטש שבראשותו של הרב דבורקין), הרב [[דוד חנזין]] והרב [[אברהם אזדבא]]. הרב מארלאו נבחר ברוב של למעלה משמונה מאות מתוך אלף בעלי זכות בחירה. מכיון שהרבי מלך המשיח הורה לרב חנזין להישאר בארץ הקודש, התקיימו בחירות נוספות שבהם נבחר הרב [[יוסף אברהם הלר]] כרב שלישי.

תהליך בחירת הרבנים לווה במעורבות אישית של הרבי, וכאשר עסקנים מסויימים ניסו להפריע לתהליך הבחירות, התבטא הרבי בלשון יוצאת דופן:

{{ציטוטון|כשראיתי את מצב הדברים - לא היתה לי ברירה אלא לפנות מכל עיסוקי ולהניחם הצדה, ולדאוג שכל הנושא של בחירת ומינוי רבנים יתנהל על פי השולחן ערוך}}{{הערת שוליים|שבת פרשת מטות מסעי [[תשמ"ו]]}}.

בשיחה אחרת קרא הרבי על רבני השכונה את מאמר חכמינו זכרונם לברכה:

{{ציטוטון|ירובעל בדורו כמשה בדורו.. יפתח בדורו כשמואל בדורו.. נתמנה פרנסה על הציבור הרי הוא כאביר שבאבירים.. אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיך}}{{הערת שוליים|שבת [[פרשת משפטים]] [[תשמ"ז]]}}.

===רדיפות===
במשך שנים ירדו גורמים ואנשים מסויימים לחייו של הרב מארלאו באופן מבהיל ומפחיד, ובפרט אחרי הדיונים על [[מרכז לעניני חינוך#שטר צוואה|צוואת הרבי]], צוואת ווינשטוק{{הערת שוליים|בשנת תשנ"ח גילו חברי ההנהלה החדשה של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]], כי נגיד בשם יהודה ווינשטוק ההוריש סכום עתק של כסף לטובת הישיבת. על פי הוראות הרבי במשך השנים, כסף שנתרם לישיבה, היה עובר בחציו ל[[מרכז לענייני חינוך]]. האנשים שסירבו לבוא ולהתדיין בדין תורה בנוגע להנהלת המרכז הגיעו ותבעו חמישים אחוז מהכסף. כשסירבו אנשי הנהלת הישיבה לתת להם את הכסף לו בטענה כי אין להם שום שייכות, אחרי מכתב ברור בנושא מרבני השכונה, תבעו הללו את הרב מארלאו והרב אזדבא לדין תורה בבית דין חיצוני שהוציא סירוב על שני הרבנים.}}, [[חיילי המלך (קעמפ)|חיילי המלך]] ועוד. ובשנותיו האחרונים כמעט לא עבר יום שלא קיבל מהם דקירה עמוקה וכואבת. הלחץ שהופעל נגדו היה נורא ואיום, ממש בלתי אנושי. בנוסף לכל, בעת הדיונים על צוואת ווינשטוק הלכו (בהשתתפות משפיעים) וישבו שעות רבות אצל רבנים של "אגודת הרבנים" מחוץ לשכונה ואילצו שהוציא סירוב נגד הרב{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59584] כתב ה"סירוב" נגד הרב מארלאו ויבדלחט"א הרב [[אברהם אזדבא]]}}. מטבעו, הוא הפנים את הכל וכלפי חוץ הוא היה נראה רגוע לחלוטין, אבל בפנים זה כאב לו מאוד{{הערת שוליים|ראה מה שכתב הרב [[לוי יצחק גרליק]], מי שעמד לימין הרב במשך השנים ([[בית משיח]] גליון 287 עמ' 26): "מה שהרב מארלאוו סבל, אינני חושב שישנו עוד רב אחר בעולם שסבל כך.. נפגשתי איתו פעמים רבות, ויכולתי לראות כיצד הלחץ העצום הזה השפיע עליו. הלחץ שהופעל נגדו היה נורא ואיום, ממש בלתי אנושי. מטבעו, הוא הפנים את הכל וכלפי חוץ הוא היה נראה רגוע לחלוטין, אבל בפנים זה כאב לו מאוד".}}.

==מפיץ בשורת הגאולה==
חיות מיוחדת היתה לרב מרלאו בכל עניני [[גאולה]] ו[[משיח]], ובפרט בנושא [[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|זהות מלך המשיח]]. הרב ניצל כל הזדמנות לעודד את הפעילות בנושאים אלו, ואף הוא עצמו השתתף בפעולות אלו.

בשנת [[תשמ"ז]], לאחר שבשבת [[פרשת ויגש]], בהתוועדות של הרבי זעקו כל הקהל '[[עד מתי]]!?', והייתה התעוררות מיוחדת בענייני הגאולה, ישבו עשרים וחמשה רבנים בראשות הרב מארלאוו לדיון מיוחד בנושא, והוציאו פסק דין הקובע כי על פי תורת אמת הקב"ה חייב להביא את ה[[גאולה]] מיד. למחרת, בעת [[חלוקת הדולרים]], הגיש הרב מארלאוו לרבי את פסק הדין, ועל כך אמר הרבי.

כמו"כ בקיץ [[תנש"א]], כאשר עמדו על הפרק פסקי הדין של הרבנים שהגיע זמן הגאולה והרבי הוא מלך המשיח - היה הרב מארלאוו אחד הכוחות הדומיננטיים ביותר בעניין.

גם לאחר [[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] המשיך ועודד את כל העוסקים והמפיצים את בשורת הגאולה והגואל.

פעם ביקשו חברי "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]", מרבני ה[[בית דין צדק קראון הייטס]] שיכתבו לציבור מכתב קריאה לפעול בעניני שלימות והצלת [[ארץ ישראל]], כמו"כ רצו שעוד רבנים יצטרפו ויחתמו אבל חוששו שאם יהיה כתוב על הרבי התואר מלך המשיח רבנים אחרים לא יחתמו. ועל כן הגהיב הרב מארלו שאם לא יהיה כתוב על הרבי מלך המשיח, אז הוא לא יוכל לחתום על זה!{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36686] צרור סיפורים על הרה"ח יהודה קלמן מארלו, מאת הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]]}}

בב' [[ניסן]] [[תשנ"ה]], הגיע לראשונה בחייו ל[[ארץ הקודש]], להשתתף בכנס הרבבה שנערך ביד אליהו ב[[תל אביב]]{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39102] תמונה בה נראית קבלת הפנים שנערכה לרב מארלאוו על ידי עסקנים משכונת קראון הייטס, בשנת תשנ"ה, כשחזר מהכינוס ב"יד אליהו".}}. נאומו ארך שלוש דקות בלבד, אולם לא היה צריך ליותר מכך. המילים מדברות בעד עצמן{{הערת שוליים|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1964] הוידאו של הנאום.}}:

{{ציטוטון|כל הרבנים והנאספים נתאספו כאן הערב כדי לחזק את האמונה במשיח ובכך שהמשיח נמצא איתנו. זכיתי לייצג את קהילת [[קראון הייטס]] - "כאן צוה ה' את הברכה", אשר כל אנשים נמצאים כאן ברוחם, ומשתתפים יחד עם כל הנאספים ב"ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה", ולייצג את כל אלו המכריזים וצועקים "עד מתי"}}.

{{ציטוטון|חשוב לציין שהיום, עברו כבר עשרה חודשים בהם אנו נמצאים במצב המדגיש יותר את הזעקה "עד מתי", והעיקר שמסיימין בטוב - היום מלאו שבע שנים שלימות מאז שהרבי מלך המשיח הודיע לנו אודות הכרזת "יחי". אני מייצג כאמור את קהילת קראון הייטס המכריזים הכרזה זו כאן בארץ הקודש: [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]}}{{הערת שוליים|לאחר שחלה ונפל למשכב, ביקש מבני ביתו להשיג עבורו את הווידאו מאותו כינוס ענק, כדי לחוות שוב את מפגן האמונה האדיר.}}.

הופעתו האחרונה של הרב בציבור הייתה בכינוס היובל שנערך על־ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]] בערב [[י' בשבט]] [[תש"ס]]. הוא דיבר על חשיבות האמונה הטהורה של הילדים הקטנים: {{ציטוטון|לצערינו, הילדים של היום לא ראו מעולם את הרבי, ולמרות הכל הם גדלים כמקושרים אמיתיים ומאמינים באמונה שלימה. מילא אנחנו - ראינו את הרבי. אבל מהיכן יש להם את הכוחות הללו? אין זאת, אלא שמדובר בנשמות גבוהות מאוד, עם כוחות נעלים ביותר. אחרת אין לזה הסבר}}.

אמונתו העזה ברבי מלך המשיח באה לידי ביטוי גם בימי חוליו כאשר במצוות הרופאים היה מרותק למיטתו. בשבת הראשונה לאחר הניתוח, כאשר שהה בבית הרפואה, הגיעו עשרה בחורים מב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] להתפלל יחד עם הרב קבלת שבת במניין. בטרם התחילו בתפילה, ביקשו מהם בני המשפחה למהר קצת בתפילה, עקב מצבו של הרב. כאשר הגיעו לסיום הפזמון 'לכה דודי', סימן להם הרב בידו שיערכו ריקוד של 'יחי'. כשהבחין בהתלבטות שלהם, קם מכסאו והחל לרקוד בעצמו ולשיר 'יחי אדוננו'. עשר דקות נמשכו הריקודים, ולאחריהם חזר למיטתו כשהוא מותש לחלוטין. המאמץ היה כל כך גדול, שלאחר התפילה לא היה הרב מסוגל לעשות קידוש, ונאלץ לנוח שעתיים תמימות. לאחר שהתעורר אמר למשפחתו כי זו היתה תפלה מיוחדת, ואחר כך עשה קידוש.

יצויין כי הרב מארלאוו היה מרבני חב"ד שפסקו פסק דין תורה, שאסור לכתוב על הרבי שליט"א תוארים של היפך החיים.

==הנהגות וחומרות==
*לא פספס אפילו ביום אחד את שיעורי ה[[חת"ת]] וה[[רמב"ם]], מאז ייסד התקנה הקדושה (גם בימי חייו האחרונים).
*הקפיד שלא יעבור יום אחד ללא טבילה ב[[מקווה]].
*היה לו כמה זוגות [[תפילין]], והקפיד לבודקם כל י"ב חודש (לאו דוקא באלול){{הערת שוליים|מפי הרב אליעזר זלמנוב.}}.
*יש אומרים שהניח ארבעה זוגות תפילין (רש"י, רבינו תם, שמושא רבא וראב"ד).ל){{הערת שוליים|אך לפי הרב אליעזר זלמנוב., הסופר שהי' בודק את תפיליו, לא הי' הרב מביא שמו"ר וראב"ד לבדיקה, כך ששמועה זו חסרה כל יסוד לכאורה}}.
*הקפיד שלא לשתות מים ששהו בכלי מתכות, גם במקרים בהם כל הפוסקים סבורים שאין בכך שום בעייה{{הערת שוליים|מפי הרב יוסי ברוק}}.
* לאחר התפילה בלילות שבת היה מניח על השולחן שתי שקיות של טלית מלאות בספרים, עליהם היה עובר לפי סדר מסויים, בדרך כלל עד השעה 11 בלילה. רק אז היה חוזר לביתו ועורך סעודת שבת.
*לא היה מתנגב בשבת, מחשש סחיטה (ולכן היה יושב ולומד בית הכנסת שמעל המקוה עד שהיה שערו מתייבש){{הערת שוליים|מפי הרב אליעזר זלמנוב.}}.
* ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] לא היה עולה על משכבו כלל. לאחר הסעודה היה מנמנם על כסאו במשך שעתיים, ואחר כך היה קם, נוטל את ידיו, ולאחר ברכות השחר היה מתחיל לומר פרקי תהילים.
* ב[[שבת מברכים]] היה בדרן כלל מסיים פעמיים את ספר ה[[תהילים]].
* בכל שנה היה הרב מסיים כמה מסכתות בעיון.
* בערב [[פסח]] - כיוון שהיה בכור - היה עורך סיום מסכת, ומקפיד גם לצום ביום זה.
* את ההגדה הוא היה יושב וקורא בנעימות ובמתיקות מיוחדת, תוך שהוא בורר כל מילה{{הערת שוליים|מפי חתנו הרב יוסף בן ציון שכטר}}.
* לא עלה על מיטה במשך כל ימי חג ה[[סוכות]] (מכניסת החג הראשון ועד מוצאי [[שמחת תורה]]).
*בכל פעם שנסע בלילה, הרי מיד עם זריחת החמה היה מבקש לעצור, מניח תפילין וקורא קריאת שמע{{הערת שוליים|מפי הרב יוסי ברוק}}.
*הקפיד שלא לאכול מחוץ לבית (אפילו קפה).
* היה בעל [[צדקה]] גדול, והקפיד לתת את הצדקה בסתר.
*לא רצה לקבל טובות מאנשים.

==משפחתו==
*'''רעייתו''': הרבנית מרת חיה מארלאו.
*'''בנו''': הרב [[יוסף יצחק מארלאו]] - שליח ורב בבית הכנסת 'בית מנחם' בנ. מיאמי ביטש, פלורידה.
*'''בתו''': מרת רבקה שכטר, אשת הרב יוסף בן ציון שכטר.
*'''בתו''': מרת לאה גליקל שמוקלר, אשת הרב מאיר אליעזר שמוקלר.

==פעולות לזכרו==
* '''מבצע שונה הלכות''' - מידי שנה מאות ילדים מתלמידי מוסדות אהלי תורה וליובאוויטשער ישיבה משננים עשרות סימנים בקיצור שולחן ערוך עם פסקי אדמו"ר הזקן ונבחנים על ההלכות. בסיום המבצע מתקיים חידון בין תלמידי המוסדות, בנוכחות הורי התלמידים ותושבי קראון הייטס. מספר שופטים, הבוחנים את המשתתפים קובע מי יהיו הילדים שיגיעו ל ויזכו בפרסים המנצחים{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69203] תמונות מטקס מעמד הסיום למצטיינים על החידון "שונה הלכות" ב[[תשע"ב]]}}.

* '''ישיבת ערב יהודה קלמן''' - מידי שנה הילדים ממוסדות החינוך בשכונת [[קראון הייטס]] משתתפים במשך השנה בתכניות ישיבת ערב, ומקבילים ספרי קודש, וכן זכות קניה לספרי קודש בחנויות הספרים{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55350] תמונות ממעמד סיום הישיבת ערב ב[[תש"ע]]}}.

* '''תפארת יהודה קלמן''' - לקראת יום היארצייט הראשון של הרב מארלו ([[כ' בסיוון]] [[תשס"א]]) יצא לאור "ספר זכרון - תפארת יהודה קלמן" לכבודו ולזכרו. שכלל מתורת רבותינו נשאינוף חסידים הראשונים, פלפולים מרבנים מכל העולם וקצירה קצרה על הבד"צ וקיצור מתולדות חייו של הרב. לקראת יום היארצייט השני (כ' סיון [[תשס"ב]]) יצא לאור תדפיס מח"ב{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48771&pgnum=1] תפארת יהודה קלמן - תדפיס מח"ב היברו-בוקס}}.

* '''אש"ל - הכנסת אורחים''' - [[אש"ל הכנסת אורחים#בית הכנסת אורחים|בית הכנסת אורחים]] (קרוב לפינת הרחובות איסטערן פארקווי וקינגסטון) שמכיל עשרות חדרי שינה מרווחים ומשוכללים, עבור האורחים הבאים לשהות ב'חצרות קודשינו' במשך השנה כולה{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1003] תמונות מעבודות הבניה בשנת [[תשס"ג]]}}.

* '''ספר תורה''' - כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת הרב מארלאו{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55142] כנס התעוררות ענק, במלואת עשור לפטירתו [[תש"ע]]}}{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55143] הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אהרן יעקב שווי]] בעת התחלת כתיבת ספר תורה}}.

==לקריאה נוספת==
*[[בית דין צדק קראון הייטס]]

==קישורים חיצונים==
* רפי דינרי, '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76283 הרב שהרבי כינה: "איש הלכה"]''', [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} כ סיון התשע"ג (29.05.2013)
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1964 הרב מארלאו מחזק את האמונה ברבי ● ב' ניסן תשנ"ה, הנואם של הרב מארלאו בכנס הרבבה שנערך ביד אליהו בתל אביב]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=36686 צרור סיפורים על הרב מארלו]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48771&pgnum תפארת יהודה קלמן - תדפיס מח"ב בהיברו-בוקס]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מרלו, יהודה קלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]