חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

דוד איזנברג

2026-01-29T12:39:38Z

David.eisenberg: הורדתי את הקישור החיצוני, שביקשתי להסיר לכתחילה מאתר "הגאולה".

{{פירוש נוסף|נוכחי=פרוסור בטכניון בחיפה|אחר=מנהל תלמוד תורה חב"ד במגדל העמק|ראו=[[משה דוד אייזנברג]]}}
{{אין תמונה}}
פרופסור '''דוד איזנברג''' (נולד ב[[י"ד באייר]] [[תשד"מ]], 1984) הוא חסיד חב"ד, חבר סגל הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון בחיפה, המתמחה באלקטרוכימיה וכימיה של חומרים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ד באייר]] [[תשד"מ]] ב[[קייב]] שב[[ברית המועצות]] לשמעון וללאה איזנברג.

עם נפילת [[מסך הברזל]], עלו הוריו בשנת [[תש"נ]] לארץ הקודש, וקבעו את מגוריהם ביישוב נוקדים שבגוש עציון (היום כפר-אלדד).

כבר בעודו בתיכון, נאלץ לסייע בפרנסת המשפחה לאמו שהייתה מפרנסת יחידה, ולאחר סיום לימודיו בתואר ראשון, נאלץ לקחת על עצמו לפרנס את המשפחה כולה בעקבות מחלתה הקשה של האמא.

את לימודיו ב[[אקדמיה]] החל בלימודי כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנים [[תשס"ב]]-[[תשע"א]] בהנחיית הפרופסור מרדכי רבינוביץ (תואר ראשון ותואר שני) ובהמשך אצל פרופסור רועי שנהר (תואר שני ותואר שלישי) בחקירת מולקולות קעורות והתגובות שלהן עם מתכות אלקליות.

במקביל ללימודיו, שירת כקצין מחקר ופיתוח בתחום הקרמיקות השקופות בתעשיית הבטחון, לימד כימיה בתיכון בקיבוץ צובה, והפעיל עסק עצמאי קטן לבניית אתרי אינטרנט. לאורך השנים קיבל מספר פרסי הצטיינות על עבודתו האקדמית והתעשייתית, וכן היה שותף בפרוייקטי מחקר ברפא"ל.

עם השלמת לימודי הדוקטורט בגיל 27, התפרסם בעיתונות הארצית בשל ההישג הייחודי, בהיותו מקבל תואר הדוקטורט הצעיר ביותר באותה שנה באוניברסיטה העברית.

ההכרה בהישגיו הייחודיים באו בין השאר לידי ביטוי בכך שזכה במלגת פולברייט היוקרתית לפוסט-דוקטורט, והמשיך למחקר בתר-דוקטורי באוניברסיטת טקסס באוסטין שבארצות הברית (תשע"ב-תשע"ד) בתחום אנרגיית השמש בהנחיית אחד הכימאים המובילים בעולם פרופסור אלן בארד, בתחום אגירת אנרגיה פוטו-אלקטרוכימית, ובהמשך בהנחיית פרופסור אדם הלר בתחום האלקטרו-קטליזה בפחמנים. בהמשך, עבר לאוניברסיטת אמסטרדם שבהולנד (תשע"ה-תשע"ו), לקבוצת המחקר של פרופסור גדי רותנברג, שם הנחה קבוצת מסטרנטים בעבודות מחקר בתחום האלקטרו-קטליזה, קבלי-העל, והקטליזה ההטרוגנית – בחומרים פחמניים מורכבים.

בהגיעו לגיל נישואין, נשא את נעמה, ובהמשך נולדו להם 7 ילדים. הוא מתגורר בקהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]].

בתקופת לימודיו בארצות הברית, במקביל ללימודיו האקדמיים, עסק בתרגום שירה וסיפורת מרוסית ואנגלית, לעברית.

ב[[י' בשבט]] [[תשע"ז]] הצטרף דוד איזנברג לסגל הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון בחיפה.

משמש כראש הוועדה הבין-יחידתית לאנרגיה בטכניון וחבר בתוכנית האנרגיה ע"ש ננסי וסטיבן גרנד בטכניון, אשר חוקריה הוציאו עד כה יותר מ-130 פטנטים ופריצות דרך רבות, לצד חברות מבטיחות, סטארטאפים וחוקרים מבריקים.

בזמן לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטה העברית בירושלים, החל להתקרב לעולמה של היהדות בעקבות ספריו של הרב עדין אבן-ישראל, והפך לחסיד חב"ד. במהלך לימודיו בארצות-הברית ובהולנד היה בקשרים עם השליחים הרב לברטוב (אוסטין, טקסס) והרב עקיבא קמיסר (אמסטרדם, [[הולנד]]).

במקביל לעבודתו, מפרסם תוכנית פודקאסט בשם 'המדע מחפש משמעות', בה הוא מספר סיפורים מתולדות המדע והטכנולוגיה, עם השלכות לחיי המעשה גם עבור אנשים שלא עוסקים בתחום המדעי. הערוץ מופיע גם כבלוג של קטעים מתוך ספר על יצירתיות במדע ובחיים לפי מפת [[ספירות|עשר הספירות]].

מתגורר ב[[מגדל העמק]] ונמנה על חברי קהילת חב"ד המקומית ומתפלל בבית הכנסת בשכונת נחל צבי בהנהגתו של הרב העכט.

==קישורים חיצוניים==

{{מיון רגיל:אייזנברג, דוד}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשד"מ]]
[[קטגוריה:אישים בחיפה]]
[[קטגוריה:אנשי אקדמיה]]
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]

עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

2025-09-30T19:04:03Z

David.eisenberg: תיקונים לשוניים קלים.

{{דמות|
|שם=הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)
|תמונה= עדין אבן ישראל.jpg
|תיאור= הרב עדין אבן ישראל נואם ב [[כפר חב"ד]], [[אדר]] [[תשע"ב]].
|תאריך לידה=[[ג' אב]] [[תרצ"ז]]
|מקום לידה= [[ירושלים]]
|תאריך פטירה=[[י"ז אב]] [[תש"פ]]
|מקום פעילות=
|רבותיו= [[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=
|השתייכות=חסידות חב"ד
}}
[[קובץ:הרב עדין אבן-ישראל עובר אצל הרבי.jpeg|ממוזער|273x273px|עובר לפני הרבי]]
[[קובץ:עדין עם ביבי.jpg|ממוזער|250px|הרב עדין עם [[בנימין נתניהו]]]]
הרב '''עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' ([[ג' באב]] ה'[[תרצ"ז]], 11 ביולי 1937 - [[י"ז אב]] [[תש"פ]]) היה רב [[חסיד חב"ד]] ומחבר פורה של ספרי הגות יהודית וביאורים, התפרסם הודות להוצאתו של [[תלמוד שטיינזלץ]]. זכה לקירובים מיוחדים מהרבי. באופן נדיר וחריג הרבי הורה לו לשנות את שם משפחתו ולכן שינה משטיינזלץ לאבן ישראל.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ג' אב]] [[תרצ"ז]] לאברהם משה שטיינזלץ ולאה. אביו מר אברהם שטיינזלץ, היה נצר למשפחה חסידית ידועה, ובשנות הזעם הקשות ברוסיה עזב את שמירת התורה והמצות. בתחילה היה מקורב למפלגה הקומוניסטית אך בהשפעת ר' [[הלל צייטלין]] התקרב לציונות, ונהפך להיות ציוני קומוניסטי. אימו מרת לאה, נולדה בז'ליחוב שב[[פולין]] בבית חסידי ולאחר עלייתה לארץ עסקה בתפירה. המשפחה התגוררה בשכונת קטמון (גונן) בירושלים וחיה בתנאים כלכליים קשים.

נשלח ללמוד בבתי ספר דתיים ובהדרגה בשנות נעוריו התקרב חזרה ליהדות ול[[חסידות חב"ד]], בין השאר בהשפעתו של רב השכונה, הרב [[דב בער אליעזרוב]] מרבני חב"ד, ובד בבד רכש השכלה אקדמית.
בשנות העשרה שלו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]], את דרכו ל[[יהדות]] ולחסידות, החל במפגש מעצים עם הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], שהיה אז [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] אליו היה קרוב מאד ותלמידו המובהק{{הבהרה}}, הוא אף מכנה אותו במכתבו אליו, 'רבי אלופי ומיודעי'. היה גם מקורבם של הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[נחום שמריהו ששונקין]].

למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], וקיבל רבות מאת ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], כמו כן למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית, עסק בחינוך ואף מונה למנהל בית ספר במושב בית הגדי שבנגב.

בשנת [[תש"כ]] מונה על ידי [[זלמן שז"ר]] לעמוד בראש [[חוגי חן למשנת חב"ד]] על שם הרב [[אברהם יהודה חן]]. בשנת [[תשכ"ג]] היה שותף בעריכת [[ספר הקן]] מקבץ במלאת מאה וחמישים שנה להסתלקות [[אדמו"ר הזקן]].

בשנת [[תשכ"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בתו של הרב [[חיים הלל אזימוב]] ואחותו של השליח הנודע הרב [[שמואל אזימוב]], מיוחסת מצד אימא להרה"ק רבי [[מרדכי פויזנר]] (אחיו של [[רבנו הזקן]]).

בערב שבת עקב, [[י"ז באב]] [[תש"פ]] נפטר לאחר מאבק בדלקת ראות קשה. הובא למנוחות ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|הר הזיתים]] ב[[ירושלים]], כשבני משפחתו ליוו אותו בדרכו האחרונה. רבים ליוו אותו, וספדו אותו, ראש ממשלת ישראל מר [[בנימין נתניהו]] הוציא הודעת אבל מיוחדת:

{{ציטוטון|אני דואב מעומק לבי על פטירתו של הרב עדין שטיינזלץ זצ"ל – ידען עצום, גאון בתורה ואיש רוח מופלא. גדלתי בסמיכות לרב שטיינזלץ בירושלים של ילדותי, אבל זכיתי להכירו אישית רק שנים לאחר מכן. נפגשתי איתו כמה פעמים בביתו, ושמעתי את שיעוריו המרתקים שתמיד החכימו אותי..
אלה לא היו שיעורים במובן השגרתי, אלא שיחות מרוממות נפש שחבקו עולם ומלואו – תנ"ך, משנת חז"ל, היסטוריה, פילוסופיה, תרבות, בלשנות, ועוד. קראתי גם בספריו שספוגים חוכמה ודעת, הגות ואמונה. הרב שטיינזלץ ייצג במובהק את דמותו של 'המתמיד' היהודי. הוא השקיע עמל בלתי-פוסק במפעלי הפרשנות שלו, ובראשם הפירוש לתלמוד שמנגיש את לימוד הגמרא לציבורים רחבים בשפה בהירה ומובנת. חיבוריו החשובים יעמדו לדורות – כאבני-יסוד של מורשת ישראל, וכנר תמיד לזכרו..
אהבת ישראל של הרב שטיינזלץ הושפעה רבות מקרבתו לרבי מלובביץ' ומחסידות חב"ד. אישיותו יוצאת הדופן של הרבי הטביעה בו חותם עז, כפי שארע גם לי במפגשיי עימו. בעיני שניהם – הרבי מלובביץ', ותלמידו הרב שטיינזלץ – ראיתי אותו אור כביר של אהבת האדם ואהבת עם ישראל..
אני שולח את תנחומיי העמוקים למשפחת שטיינזלץ ולרבבות תלמידיו של הרב בארץ ובעולם. יהי זכרו ברוך.}}

==עם הרבי==
בשנת [[תשי"ג]] כשהרב שטיינזלץ היה בגיל 16, שלח הרבי מכתב להרב [[נחום שמריה ששונקין]] עם בקשה להיפגש עם הרב אבן ישראל ו"להוציאו מן המבוכה ומן הסביבה שבה הוא נמצא" וש"טוב הוא שיעתיק לאיזה זמן מירושלים למען לא יבלבלוהו בתמידות"{{הערה|[https://col.org.il/news/126247 "הוא בגיל ט"ז שנה ונבוך בדרכו בחיים" • מכתב נדיר של הרבי]}}.

ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"ל]], במעמד סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]], כובד בהוראת [[הרבי]] בהקראת פסוק מפסוקי '[[אתה הראת]]'. הרב [[אליהו סימפסון]] הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר".

בתקופה זאת החל לשמש כרב של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. באגרת משנת תשכ"ט{{הערה|מתאריך ה' מרחשון}} הרבי תבע ממנו ש[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] צריך להתנהל על ידי הועד באופן שיהיה ראוי לשמו של בית הכנסת שנקרא על שם הרבי הצמח צדק, באותו מכתב הודה לו הרבי על ששלח לו החלק הראשון של מסכת שבת עם פירושו. והרבי כותב "צערי ותמהוני רב אשר עד עתה לא יצא לאור הקובץ המוקדש לרבינו הזקן" היינו [[ספר הקן]].

בשנת תשל"ו העיר לו הרבי על מאמר שכתב ב"תרביץ" על מאמר חז"ל ש"הנשר הגדול לא היה ולא נברא". בסופו של המכתב כתב לו הרבי שמצא כאן הזדמנות "להפריע שתיקתו וגם מנוחתו - בקול רעש גדול (אף שבערך הענין - הוא קול דממה דקה) - היתכן שבחוגים בהם מתהלך נופלים יום יום חללים, ר"ל, בנוגע לחיי עולם הבא שזה משפיע גם בנוגע לחייהם בעולם הזה"{{הערה|אגרת מתאריך ה' מנחם אב ('''אגרות־קודש''', לא, ע' רסה–רסז).}}.

סיפר הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]: באחת הפעמים שהייתי אצל הרבי, והרבי ירד להתוועדות. הרבי, משום מה, לא התחיל את ההתוועדות. קרא למזכיר הרב [[יהודה ליב גרונר]] ואמר לו משהו. הרב גרונר שוטט בעיניו וחיפש מישהו בקהל, ואז התברר שהוא תר אחרי הרב עדין, הרבי המתין שהרב עדין יעלה לבימת ההתוועדות וישב בין המכובדים וזקני החסידים ואז החלה ההתוועדות.

===רב בית כנסת צמח צדק===
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת צמח צדק בעיר העתיקה בירושלים]]
מונה לרבו של [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית כנסת צמח צדק בעיר העתיקה בירושלים]], ולמרות המרחק הגדול מביתו, היה צועד רגלית מידי שבת בבוקר אל בית הכנסת, מתפלל באריכות ומתוועד, ואז שב לביתו בשעות אחר הצהרים. קיבל על כך עידודים רבים מהרבי{{הערה|אגרת מה' מר חשון תשכ"ט}}. הרב נהג לשאת דרשות בשבת שובה ובשבת הגדול. בשנותיו האחרונות, עקב מצבו הבריאותי, דרש את דרשותיו בנו הרב [[מנחם יעקב צבי אבן ישראל|מני אבן ישראל]].

===שינוי שם משפחה בהוראת הרבי===
בשנת [[תנש"א]] שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות הוראת [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339451 כשהרבי ביקש מהרב שטיינזלץ להחליף את שמו] - וידאו מ[[חלוקת דולרים]] מתוך תוכנית הוידאו השבועית 'תורת חיים' במדור 'עין בעין' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}}}.

כל אותו הזמן זכה הרב לקירובים גדולים מ[[הרבי]] ושוחח עם הרבי שיחות ארוכות יחסית במהלך [[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]].

===[[חוגי חן למשנת חב"ד]]===
בכל{{הערה|להלן בעיקר מתוך הסקירה על השיעור באתר של "מרכז שטיינזלץ למד את עמי".}} יום חמישי בשעה 20:40, מסר הרב שיעור חסידות. הקמתו של השיעור התרחשה בשנת [[תשי"ח]] (1958). לאחר פטירתו של הרב [[אברהם חן]] (שהיה סנדקו של הרב אבן ישראל, ובין האישים שטבעו בו את חותמם בנעוריו) באותה שנה, החליטו ידידיו להקים שיעור חסידות לזכרו (ברבות השנים אף זכה השיעור לשם "[[חוגי חן למשנת חב"ד]]"). השיעור פנה לשמנה וסולתה של הציבור בישראל באותם ימים – אישי ציבור ואינטלקטואלים. השיעור התקיים בביתו של הרב חן ברחביה ונמסר על ידי [[הרב זוין]], שהיה מידידיו הקרובים של הרב חן.

לאחר שנה בה מסר את השיעור, נבצר מהרב זוין להמשיך והוא פנה אל הרב עדין אבן-ישראל שימלא את מקומו. כך החל הרב במסירת השיעור. בעשרות שונות קיומו, עוסק השיעור בלימוד של תורת חב"ד, מן הספרים היסודיים ביותר של תורה זו – ספר התניא, ליקוטי תורה, דרך מצוותיך וכיום בסידור האדמו"ר הזקן.

בין המשתתפים בשיעור ניתן היה למצוא את מר [[זלמן שז"ר]] - נשיאה השלישי של מדינת ישראל - שהשתתף בשיעור גם בעת כהונתו, הפרופסור שמואל הוגו ברמן, מלומדים ואישי ציבור נוספים. במסגרת השיעור אף יצא לאור [[ספר הק"ן]], המוקדש ל150 שנה לפטירתו של האדמו"ר הזקן.

השיעור שהחל בביתו של הרב חן, נדד עם השנים למקומות רבים. ביניהם – בית הסטודנט בשכונת טלביה, בית הכנסת "הצבי ישראל" שבאותה שכונה (שם נמסר השיעור במשך שנים רבות) וגם בביתו של הנשיא מר זלמן שז"ר. לפני כעשור נפתח מרכז שטיינזלץ בשכונת נחלאות – והשיעור השבועי – בא אל המנוחה ואל הנחלה. כיום מלמד הרב בשיעור מן הספר "סדר תפילות מכל השנה עם פירוש המלות על פי דא"ח".

במהלך השנים הרבי הנחה את משתתפי השיעור במה ילמדו, ההנחיות מפוזרות בכרכי האגרות קודש, במכתבים לרב עדין ולמר זלמן שז"ר{{הערה|לדוגמא: אגרות קודש אגרת ז'פד, כ"ב מרחשון תש"כ.}}.

בשנת ה'תש"מ (1980) החל הרב אבן ישראל למסור שיעורים בספר התניא בתחנת הרדיו קול ישראל, ביוזמת [[אברהם זיגמן]]{{הערה|[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/06/104.-HS-Bahaaloscha-5777-Hebrew.pdf לחדור דלתות סגורות]}}. מספר שנים לאחר מכן הוציא לאור את סדרת "ביאור התניא" שהתבססה על שיעורים אלו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=61090 כך הכנסתי את התניא ל"קול ישראל"]}}.

===הישיבה הראשונה בברית המועצות===
[[קובץ:ישיבה ראשונה במוסקבה.jpg|ממוזער|250px|כתבה בעיתון מעריב, על פתיחת הישיבה הראשונה במוסקבה]]
בשנת [[תשמ"ט]] הקים את ישיבת [[שמי"ר]] ב[[מוסקבה]] שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה ב[[ברית המועצות]], לאחר תקופת הגלאסנוסט.

הישיבה נוהלה על ידי ארגוני [[שמי"ר]] ו[[עזרת אחים]].

הקמת הישיבה הייתה הצעד הדרמטי ביותר באותה התקופה שהסובייטים עשו לשיפור חופש הדת והתרבות היהודית של יהודי ברית המועצות.

לרגל פתיחת הישיבה התקיים אירוע מיוחד וראשוני מסוגו בהשתתפות אנשי הממשלה הסובייטית ודיפולמטים,

את הישיבה פתח הרב עדין, לאחר משא ומתן של כעשרה חודשים עם יו"ר האקדמיה הסובייטית למדעים, יבגני וליחוב,

הישיבה הוקמה בדרום מוסקבה בבניין שהועמד לרשותה על ידי האקדמיה הסובייטית למדעים,

הסובייטים דאגו למקומות מגורים לאנשי הסגל שיבואו מחו"ל ולכיתות לימודים, והם גם נתנו מלגה לתלמידים.

הישיבה קירבה תלמידים רבים לתורה ומצוות, ומהווה מאבני היסוד של הקמת היהדות מחדש לאחר 70 שנות דיכוי.

[[קובץ:ברחוב 'ארבט' במוסקבה בשנת תשנא.jpg|ממוזער|ברחוב 'ארבט' במוסקבה בשנת תנש"א, מימין הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]]]

==פעילות ציבורית==
בשנת [[תשד"מ]] הקים ב[[ירושלים]] [[תלמוד תורה]] (כיתות א-ח) לבנים בשם "מקור חיים". בהמשך גם פתח בית ספר לבנות (כיתות א-ו) ו[[ישיבה קטנה]]. כיום ממוקמים המוסדות בירושלים ובכפר עציון. לרב אבן ישראל היתה גם [[ישיבה גדולה]] בשיתוף הרב מנחם פרומן והרב שמעון גרשון רוזנברג. ישיבה זו נסגרה לכמה שנים ונפתחה שוב כעבור מספר שנים כישיבת הסדר תקוע המשלבת לימודים ושירות צבאי עם גוון חסידי.

בשנת [[תשמ"ח]] הוענק לו פרס ישראל ל[[יהדות]].

בשנת [[תש"ס]] הוגדר על ידי הטיים מגזין כאחד האנשים המשכילים ביותר במאה האחרונה. בשנת [[תשס"ו]] הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים ובו הוא מעביר את שיעוריו בחסידות. בשנת [[תשס"ד]] יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור. בשנת [[תשע"ו]] נבחר ל'איש השנה' של העיתון [[הציונות הדתית|הציוני-דתי]] 'מקור ראשון'{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|100060|'מקור ראשון' בחר ברב עדין אבן ישראל ל"איש השנה"||ה' תשרי תשע"ז}}}}.

בתחילת חודש [[כסלו]] [[תשע"ז]] עבר אירוע מוחי (שבץ) שהחליש את פעולותיו הציבוריות.

בתשע"ח נערך אירוע הוקרה לרב, בהשתתפות אישי ציבור ומפורסמים. ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] שלח איחולים, והביע הערכה למפעל התלמוד המבואר בבפרט ולכל פעילות הרב.

==גמרא שטיינזלץ==
{{ערך מורחב|תלמוד שטיינזלץ}}
[[קובץ:כתיק ביאור שס1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הוראת הרבי אליו באופן הדפסת הביאור על הגמרא, וספר הקן]]
בשנת [[תשכ"ה]], בהיותו בן 27, החל במפעלו המרכזי: תרגום וביאור התלמוד הבבלי לעברית, עבודה שארכה כ־50 שנה. הרב הסביר את הרעיון המארגן שמאחורי המפעל השאפתני:
מה שאני ניסיתי לעשות הוא להסיר את המחיצה. אני קורא למה שעשיתי 'מורה מיטלטל'. אתה יכול לקחת אותו, לפתוח לבד ולקרוא. אם אני מדבר כל הזמן ואין מי שיקשיב לי, זה לא דיאלוג. לרוב הקהל בישראל התלמוד הוא עולם סגור, נעול. בשביל שיהיה דיאלוג הוא צריך להיות יותר ברור להם.
בשנת [[תשכ"ה]] הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת 'נחלאות' ב[[ירושלים]] והתחיל עם פרוייקט חייו - ביאור ופירוש של ה[[תלמוד]]ים, במטרה להנגישם לדובר שפת ה[[עברית]] המודרנית. ביאורו של "שטיינזלץ" על הלמוד כולל; [[ניקוד]], פיסוק, חלוקה לפסקאות, תרגום המילים ה[[ארמית|ארמיות]] של התלמוד, ביאור, הוספת מבואות, הסברים, סיכומים, ביוגרפיות חכמי התלמוד, תרשימים ותמונות. בשנת [[תש"ע]] סיים את כתיבת הביאור. לכבוד זה היה אירוע מרכזי ששודר בשידור חי ליותר מ־300 מוקדים ברחבי העולם.

[[קובץ:עם שזר.jpg|ממוזער|מעניק לנשיא [[זלמן שזר]] את ספרו הראשון על הגמרא.]]

==ה"מתנגדים" נלחמים בגמרא שטיינזלץ==
על פי עדותו של הרב שטיינזלץ, את הרעיון וההדרכה לצורת הדפסת תלמוד שטיינזלץ קיבל מ[[הרבי]]. הרב קיבל מכתבי ברכה מהרבי כשהוציא לאור את פירושו לתלמוד הבבלי {{הערה| ראו למשל: אגרת מה' מרחשון תשכ"ט, אג"ק חלק כו, עמ' ט.}}.

ראש ישיבת פוניבז', שכידוע נלחם נגד חב"ד, לא ראה בעין יפה את ההצלחה האדירה של הוצאת תלמוד שטיינזלץ על ידי חסיד חב"ד, וכחלק מהמלחמה מול חב"ד אסר ללמוד בגמרא שטיינזלץ בטענו שסילף את דרך הלימוד הרצויה.

אותו ראש ישיבה, החל לשכנע רבנים ידועים שיחתמו נגד התלמוד של הרב שטיינזלץ. בעת שניסה לשכנע את העדה החרדית לחתום נגד התלמוד, התנגד לכך אחד מחברי העדה החרדית ואמר:"אין לנו להתערב במחלוקת בין דגל התורה וחב"ד!". בסופו של דבר חלקם חתמו נגד וחלקם לא.

יש לציין שלמחלוקת נגד הרב שטיינזלץ, שהייתה בעיקר בגלל היותו חסיד חב"ד, הצטרפו גם אינטרסים מסחריים. אברכים ליטאים בארה"ב עסקו באותה עת בתרגום הש"ס לאנגלית (ובהמשך לעברית) [בהוצאת ארטסקרול], והם ניצלו את ההזדמנות כדי להפריע לרב שטיינזלץ בתרגום התלמוד לאנגלית ולהתחרות בו. - {{הערה|ע"פ נרי לבנה, מוסף של שבת, עיתון "חדשות", י"ז אב תשמ"ט, עמ' 5, "למה רודפים אותו"?}} בשנת 2011 התבטא הרב שטיינזלץ בעניין הביקורת על ספריו: "חלק מזה נבע ממקורות לא טהורים. היו לכך כל מיני סיבות ששייכות אל 'מתחת לחגורה', ואינן שייכות לעניינים שבקדושה. היו גם סיבות שאני יכול להבין. תראה, כאשר מישהו גדל והתחנך בתוך העולם החרדי אז מכירים אותו ומתייחסים אליו אחרת. אבל כשבא מישהו, שהוא, לגבי רבים, זר, חושדים בו. זה היה גם חלק מסוים מהמערכה נגד חב"ד". {{הערה|מוטי לוי‏, הרב שטיינזלץ: הרבנים החרדיים אינם מושלמים, באתר וואלה!‏, 30 במאי 2011.)]}}. לעומת זאת, הרב [[משה פיינשטיין]] מפוסקי הדור, האדמו"ר מערלוי, האדמו"ר "נתיבות שלום" מסלונים והראשון לציון הרב מרדכי אליהו, נתנו הסכמתם וברכתם לתלמוד שטיינזלץ {{הערה| ראו הסכמותיהם באתר מרכז שטיינזלץ, ב:הסכמות לעבודת הרב}}.
מלאכת הכתיבה נמשכה שנים רבות מעל למצופה, נקודה שעליה עמד הרב:

{{ציטוטון|אם הייתי יודע כמה קשה הדבר ובכמה עמל הוא כרוך, ייתכן שלא הייתי מעז להתחיל במפעל הזה, אם הייתי חושד שזה ייקח לי למעלה מארבעים שנה ייתכן שלא הייתי מעז. אבל הייתי צעיר, וכשאתה צעיר אתה קצת טיפש ולא לוקח בחשבון את הקשיים והבעיות הכלכליות והלוגיסטיות בהוצאה של ספר כזה.}}

==ספרי ביאורים==
בשנת [[תשע"ג]] סיים את [[ביאור תניא|סדרת הביאורים שלו על ספר התניא]], אותה החל להוציא לאור בשנת [[תשמ"ט]]. הסדרה כוללת תשעה כרכים, ונחשבת לאחת מהביאורים הפשטניים המנגישים בצורה הטובה ביותר את ספר התניא לציבור הכללי.

בשנת [[תשע"ה]] החל להוציא לאור את פירושו על [[הרמב"ם]] בשיתוף עם חברת ההוצאה לאור 'קורן' וביוזמת ארגון 'הרמב"ם היומי'. קצב ההוצאה לאור נקבע בהתאם למסלול הלימוד של פרק אחד ליום, ולפי התכנון תוך 3 שנים יושלם הפירוש על כל ספר הרמב"ם. בשנת [[תשע"ז]] הוציא את הסדרה במהדורה חדשה.

בשנת [[ה'תשע"ז]] יצאה לאור על ידו סדרת התנ"ך המבואר.

סיכומי התוועדויותיו בישיבת תקוע מובאים באופן קבע במגזין "קרוב אליך" במדור [[התועדות]].

מספר שנים לאחר פטירתו, בשנת [[תשפ"ג]], הושלמה מלאכת ההוצאה לאור של סדרת ספרי הביאור שלו על המשנה שחתמה את מלאכת הביאור שלו על כלל ספרי היסוד, וככל הידוע הוא הפרשן היחיד שפירש הן את התנ"ך כולו, הן את המשניות, והן את הש"ס.

סדרת ביאוריו על המשנה כוללת 13 כרכים, 63 מסכתות, 4182 משניות, וכ-9,000 עמודים. העבודה על ההוצאה לאור נמשכה כ-8 שנים. כל כרך של 'משניות שטיינזלץ' מכיל בממוצע 750 תצלומים ואיורים צבעוניים{{הערה|1=[https://ch10.co.il/news/790021/#.Y7UqLHZBzIV דיווח על השלמת ההוצאה לאור והגשת הספר לפרזידנט בוז'י הרצוג].}}.

===מספריו===
* '''תלמוד מבואר''', הידוע כ"[[תלמוד שטיינזלץ]]" - ניקוד וביאור ה[[תלמוד בבלי]] ו[[מסכת פאה]] ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]].
* '''[[ביאור תניא|ביאור על ספר התניא]]''' - ביאור על הספר הבסיסי של [[חסידות חב"ד]] בתשעה כרכים.
* '''אישים בתלמוד''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
* '''הסוציולוגיה של הבערות''', עם עמוס פונקנשטיין, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
* '''דמויות מן המקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון. על ספר זה כתב "נכתב על שמי", בעקבות הפניה אליו מבד"צ העדה"ח{{הערה|https://www.kikar.co.il/hasidism/371147}}.
* '''נשים במקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון. על ספר זה כתב "נכתב על שמי", בעקבות הפניה אליו מבד"צ העדה"ח{{הערה|https://www.kikar.co.il/hasidism/371147}}.
* '''אשת חיל - אלבום''', הוצאה לאור: מילתא
* '''[[הגדה של פסח]]''', עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא.
* '''ה[[סידור]] וה[[תפילה]]''', מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+[[ידיעות אחרונות]])
* '''התלמוד לכל''', הוצאה לאור: משכל (חמד-ידיעות אחרונות). על ספר זה כתב "נכתב על שמי", בעקבות הפניה אליו מבד"צ העדה"ח{{הערה|https://www.kikar.co.il/hasidism/371147}}.
* '''מדריך ל[[תלמוד]]''', הוצאה לאור: כתר
* '''ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן''' עם ביאור.
* '''שלושה עשר עלי השושנה''' - סיכום של נושאים חשובים בתורת הסוד, בשפה מובנת.
* '''הבן יקיר לי''' - לקט שיחות ומאמרים על [[עם ישראל|העם היהודי]].
* '''חיי שנה''' - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, בהוצאת ידיעות אחרונות.
* '''אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים''', בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע.
* '''ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות''', בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים.
* '''יצא סוד''' שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים
* '''[[תהלים]] עם הערות''' - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו.
* '''My Rebbe''' - ספר ביוגרפיה ב[[אנגלית]] על הרבי (הספר יצא לאור בתרגום לעברית בשנת [[תש"פ]] (2020).
*'''התוועדות''' עם הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), [[ספריית מעיינותיך]], חלק א - [[תשע"ז]], חלק ב - [[תשפ"ב]].
*'''התנ"ך המבואר''' - כולל חמש המגילות, בהוצאת "קורן ירושלים".
*'''הרבי שלי''' - ספר ובו מתאר (בעקר) את תולדות חייו של הרבי, מזווית ראיתו, וכן (פחות) את קשריו עם הרבי. הספר נטול צנזורה כלשהי, ויש בו את הסיפור המלא -בצורה עממית אמנם, אך לרוב עם מראי מקומות- של פרשיות מודחקות בתולדות ליובאוויטש.
כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו ב[[עברית]] אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן [[אנגלית]], [[רוסית]], [[צרפתית]], פורטוגזית, סינית ועוד.

==משפחתו==
*רעייתו, הרבנית מרת חיה שרה בת הרב [[חיים הלל אזימוב]]. - נפטרה ו' תשרי תשפ"ו.
*בנו, הרב [[מנחם יעקב צבי אבן ישראל]] - ירושלים.
*בנו, הרב [[אמחיה אבן ישראל|אמחי"ה (אברהם משה חיים הלל) אבן ישראל]] - עורך ראשי ומנהל הפרוייקטים במרכז שטיינזלץ, ירושלים.

==לקריאה נוספת==
*[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1871, לזכרו ולתיאור דמותו ומשנתו: '''איש האשכולות''' עמוד 14, '''גאון וחסיד''' עמוד 24, '''תורה ללא הפסקה - יצירה פורצת דרך''' עמוד 44, '''מה שראינו בבית אבא''' עמוד 54, '''סודות מהיחידויות''' עמוד 60, '''הרבי שלי''' עמוד 67
*שניאור זלמן לוין, '''הרב שלא ידע מנוח''', כתבה על הרב עדין ב[[שבועון בית משיח]] גליון 1225 עמוד 13.
*'''הגאון שלא נח''', מגזין 'נשמה' גליון 10 חודש אלול תש"פ עמוד 6
*שלום מגידמן, התוועדות משוכתבת עם הרב אבן ישראל ע"ה מ[[כ"ב שבט]] ה'[[תשס"ו]] ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1895.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hashefa.co.il/ "שפע" - אתר הבית של מוסדות הרב שטיינזלץ] {{קישור שבור}}
*[http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=evenisrael הבלוג] של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
*[http://www.steinsaltz.org Aleph society]
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/hmidrash.asp?search=1&orderby=49 שיעורי הרב עדין אבן ישראל] מאתר ישיבת בית אל
*מכתב מ[[הרבי]], אל הרב אבן ישראל [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9395&search=שטיינזלץ אגרות קודש]
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339452 נושא מתומצת]''' - הרב אבן ישראל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*צור ארליך, '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54933 הדרן עלך: הרב שהגיע לקו הגמרא]''' - בתוך עיתון מקור ראשון {{COL}} ט' [[סיוון]] תש"ע
* [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/ספר-תהלים/ על ביאורו החדש של הרב שטיינזלץ לתהלים], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]
*'''[https://col.org.il/news/121211 דיוקנו של רב צעיר]''', עיתון 'דבר' תשכ"ט {{COL}}
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4834810/jewish/Rabbi-Adin-Even-Israel-Steinsaltz-83-Renowned-Scholar-Author-and-Devoted-Chassid.htm למדן בעל שם, סופר, וחסיד מסור]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
*[https://77012.blogspot.com/2022/08/blog-post_14.html טור אישי על דמותו של הרב שטיינזלץ מאת תלמידו הרב משה קורנוויץ]
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/08/blog-post_92.html בשביל הרבי 'משיח' זה משהו שצריך להילחם בשבילו • מאמר מאלף של הרב עדין שטיינזלץ]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אבן ישראל, עדין}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת אזימוב]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]

דוד איזנברג

2025-09-28T06:01:07Z

David.eisenberg: הוספתי כמה קישורים פנימיים ועוד תיקונים קטנים.

{{פירוש נוסף|נוכחי=פרוסור בטכניון בחיפה|אחר=מנהל תלמוד תורה חב"ד במגדל העמק|ראו=[[משה דוד אייזנברג]]}}
{{אין תמונה}}
פרופסור '''דוד איזנברג''' (נולד ב[[י"ד באייר]] [[תשד"מ]], 1984) הוא חסיד חב"ד, חבר סגל הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון בחיפה, המתמחה באלקטרוכימיה וכימיה של חומרים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ד באייר]] [[תשד"מ]] ב[[קייב]] שב[[ברית המועצות]] לשמעון וללאה איזנברג.

עם נפילת [[מסך הברזל]], עלו הוריו בשנת [[תש"נ]] לארץ הקודש, וקבעו את מגוריהם ביישוב נוקדים שבגוש עציון (היום כפר-אלדד).

כבר בעודו בתיכון, נאלץ לסייע בפרנסת המשפחה לאמו שהייתה מפרנסת יחידה, ולאחר סיום לימודיו בתואר ראשון, נאלץ לקחת על עצמו לפרנס את המשפחה כולה בעקבות מחלתה הקשה של האמא.

את לימודיו ב[[אקדמיה]] החל בלימודי כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנים [[תשס"ב]]-[[תשע"א]] בהנחיית הפרופסור מרדכי רבינוביץ (תואר ראשון ותואר שני) ובהמשך אצל פרופסור רועי שנהר (תואר שני ותואר שלישי) בחקירת מולקולות קעורות והתגובות שלהן עם מתכות אלקליות.

במקביל ללימודיו, שירת כקצין מחקר ופיתוח בתחום הקרמיקות השקופות בתעשיית הבטחון, לימד כימיה בתיכון בקיבוץ צובה, והפעיל עסק עצמאי קטן לבניית אתרי אינטרנט. לאורך השנים קיבל מספר פרסי הצטיינות על עבודתו האקדמית והתעשייתית, וכן היה שותף בפרוייקטי מחקר ברפא"ל.

עם השלמת לימודי הדוקטורט בגיל 27, התפרסם בעיתונות הארצית בשל ההישג הייחודי, בהיותו מקבל תואר הדוקטורט הצעיר ביותר באותה שנה באוניברסיטה העברית.

ההכרה בהישגיו הייחודיים באו בין השאר לידי ביטוי בכך שזכה במלגת פולברייט היוקרתית לפוסט-דוקטורט, והמשיך למחקר בתר-דוקטורי באוניברסיטת טקסס באוסטין שבארצות הברית (תשע"ב-תשע"ד) בתחום אנרגיית השמש בהנחיית אחד הכימאים המובילים בעולם פרופסור אלן בארד, בתחום אגירת אנרגיה פוטו-אלקטרוכימית, ובהמשך בהנחיית פרופסור אדם הלר בתחום האלקטרו-קטליזה בפחמנים. בהמשך, עבר לאוניברסיטת אמסטרדם שבהולנד (תשע"ה-תשע"ו), לקבוצת המחקר של פרופסור גדי רותנברג, שם הנחה קבוצת מסטרנטים בעבודות מחקר בתחום האלקטרו-קטליזה, קבלי-העל, והקטליזה ההטרוגנית – בחומרים פחמניים מורכבים.

בהגיעו לגיל נישואין, נשא את נעמה, ובהמשך נולדו להם 7 ילדים. הוא מתגורר בקהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]].

בתקופת לימודיו בארצות הברית, במקביל ללימודיו האקדמיים, עסק בתרגום שירה וסיפורת מרוסית ואנגלית, לעברית.

ב[[י' בשבט]] [[תשע"ז]] הצטרף דוד איזנברג לסגל הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון בחיפה.

משמש כראש הוועדה הבין-יחידתית לאנרגיה בטכניון וחבר בתוכנית האנרגיה ע"ש ננסי וסטיבן גרנד בטכניון, אשר חוקריה הוציאו עד כה יותר מ-130 פטנטים ופריצות דרך רבות, לצד חברות מבטיחות, סטארטאפים וחוקרים מבריקים.

בזמן לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטה העברית בירושלים, החל להתקרב לעולמה של היהדות בעקבות ספריו של הרב עדין אבן-ישראל, והפך לחסיד חב"ד. במהלך לימודיו בארצות-הברית ובהולנד היה בקשרים עם השליחים הרב לברטוב (אוסטין, טקסס) והרב עקיבא קמיסר (אמסטרדם, [[הולנד]]).

במקביל לעבודתו, מפרסם תוכנית פודקאסט בשם 'המדע מחפש משמעות', בה הוא מספר סיפורים מתולדות המדע והטכנולוגיה, עם השלכות לחיי המעשה גם עבור אנשים שלא עוסקים בתחום המדעי. הערוץ מופיע גם כבלוג של קטעים מתוך ספר על יצירתיות במדע ובחיים לפי מפת [[ספירות|עשר הספירות]].

{{מיון רגיל:אייזנברג, דוד}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשד"מ]]
[[קטגוריה:אישים בחיפה]]
[[קטגוריה:אנשי אקדמיה]]

שיחה:דוד איזנברג

2025-09-28T05:44:14Z

David.eisenberg: /* בקשה לעריכה */ פסקה חדשה

== בקשה לעריכה ==

שלום, אני דוד איזנברג - גיבור הערך :-)

אשמח לשלוח תמונה חופשית, לא הצלחתי להעלות כי אין לי ותק עריכות כנראה.

כמו-כן אשמח אם תשנו את שם משפחתי, אני כותב ב-י' אחת.

תודה!

דוד [[משתמש:David.eisenberg|David.eisenberg]] - [[שיחת משתמש:David.eisenberg|שיחה]], 08:44, ו' בתשרי, ה'תשפ"ו 08:44, 28 בספטמבר 2025 (IDT)

דוד איזנברג

2025-09-28T05:42:51Z

David.eisenberg: אני הוא גיבור הערך :-) גיליתי אותו רק היום, יישר כח למי שכתב. תיקנתי כמה טעויות עובדתיות (שאני יודע כי מכלי ראשון ממש :-)) כל השאר כתוב מצוין, תודה!

{{פירוש נוסף|נוכחי=פרוסור בטכניון בחיפה|אחר=מנהל תלמוד תורה חב"ד במגדל העמק|ראו=[[משה דוד אייזנברג]]}}
{{אין תמונה}}
פרופסור '''דוד איזנברג''' (נולד ב[[י"ד באייר]] [[תשד"מ]], 1984) הוא חסיד חב"ד, חבר סגל הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון בחיפה, המתמחה באלקטרוכימיה וכימיה של חומרים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ד באייר]] [[תשד"מ]] ב[[קייב]] שב[[ברית המועצות]] לשמעון וללאה איזנברג.

עם נפילת [[מסך הברזל]], עלו הוריו בשנת [[תש"נ]] לארץ הקודש, וקבעו את מגוריהם ביישוב נוקדים שבגוש עציון (היום כפר-אלדד).

כבר בעודו בתיכון, נאלץ לסייע בפרנסת המשפחה לאמו שהייתה מפרנסת יחידה, ולאחר סיום לימודיו בתואר ראשון, נאלץ לקחת על עצמו לפרנס את המשפחה כולה בעקבות מחלתה הקשה של האמא.

את לימודיו ב[[אקדמיה]] החל בלימודי כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנים [[תשס"ב]]-[[תשע"א]] בהנחיית הפרופסור מרדכי רבינוביץ (תואר ראשון ותואר שני) ובהמשך אצל פרופסור רועי שנהר (תואר שני ותואר שלישי) בחקירת מולקולות קעורות והתגובות שלהן עם מתכות אלקליות.

במקביל ללימודיו, שירת כקצין מחקר ופיתוח בתחום הקרמיקות השקופות בתעשיית הבטחון, לימד כימיה בתיכון בקיבוץ צובה, והפעיל עסק עצמאי קטן לבניית אתרי אינטרנט. לאורך השנים קיבל מספר פרסי הצטיינות על עבודתו האקדמית והתעשייתית, וכן היה שותף בפרוייקטי מחקר ברפא"ל.

עם השלמת לימודי הדוקטורט בגיל 27, התפרסם בעיתונות הארצית בשל ההישג הייחודי, בהיותו מקבל תואר הדוקטורט הצעיר ביותר באותה שנה באוניברסיטה העברית.

ההכרה בהישגיו הייחודיים באו בין השאר לידי ביטוי בכך שזכה במלגת פולברייט היוקרתית לפוסט-דוקטורט, והמשיך למחקר בתר-דוקטורי באוניברסיטת טקסס באוסטין שבארצות הברית (תשע"ב-תשע"ד) בתחום אנרגיית השמש בהנחיית אחד הכימאים המובילים בעולם פרופסור אלן בארד, בתחום אגירת אנרגיה פוטו-אלקטרוכימית, ובהמשך בהנחיית פרופסור אדם הלר בתחום האלקטרו-קטליזה בפחמנים. בהמשך, עבר לאוניברסיטת אמסטרדם שבהולנד (תשע"ה-תשע"ו), לקבוצת המחקר של פרופסור גדי רותנברג, שם הנחה קבוצת מסטרנטים בעבודות מחקר בתחום האלקטרו-קטליזה, קבלי-העל, והקטליזה ההטרוגנית – בחומרים פחמניים מורכבים.

בהגיעו לגיל נישואין, נשא את נעמה, ובהמשך נולדו להם 7 ילדים.

בתקופת לימודיו בארצות הברית, במקביל ללימודיו האקדמיים, עסק בתרגום שירה וסיפורת מרוסית ואנגלית, לעברית.

ב[[י' בשבט]] [[תשע"ז]] הצטרף דוד איזנברג לסגל הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון בחיפה.

משמש כראש הוועדה הבין-יחידתית לאנרגיה בטכניון וחבר בתוכנית האנרגיה ע"ש ננסי וסטיבן גרנד בטכניון, אשר חוקריה הוציאו עד כה יותר מ-130 פטנטים ופריצות דרך רבות, לצד חברות מבטיחות, סטארטאפים וחוקרים מבריקים.

בזמן לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטה העברית בירושלים, החל להתקרב לעולמה של היהדות בעקבות ספריו של הרב עדין אבן-ישראל, והפך לחסיד חב"ד. במהלך לימודיו בארצות-הברית ובהולנד היה בקשרים עם השליחים הרב לברטוב (אוסטין, טקסס) והרב עקיבא קמיסר (אמסטרדם, הולנד).

במקביל לעבודתו, מפרסם תוכנית פודקאסט בשם 'המדע מחפש משמעות', בה סוקר נושאים שונים מתולדות המדע והטכנולוגיה, עם השלכות לחיי המעשה גם עבור אנשים שלא עוסקים בתחום המדעי.

{{מיון רגיל:אייזנברג, דוד}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשד"מ]]
[[קטגוריה:אישים בחיפה]]
[[קטגוריה:אנשי אקדמיה]]

חברון

2019-06-28T05:59:09Z

David.eisenberg: /* קנית חצר רומנו */

[[קובץ: חברון.jpg|שמאל|ממוזער|400px|חברון]]
{{ארבעת ערי הקודש}}
'''חברוֹן''' היא אחת מארבעת ערי הקודש ובה שוכנת [[מערת המכפלה]]. העיר ממוקמת כ-30 ק"מ דרומית ל[[ירושלים]], בגובה של כ-927 מטר מעל פני הים, במרכז אזור הר חברון המהווה חלק מהרי יהודה. בכחלק קטן מאוד משטח העיר גרים כ-1,800 [[יהודים]], בכמה שכונות סגורות (היישוב היהודי בחברון) הנתונות לשליטת [[צה"ל]], בסמוך ל[[מערת המכפלה]]. כמו כן נמצאת בסמוך גם הההתיישבות היהודית [[קרית ארבע]], שנקראת כשמה הקדום של העיר.

בעיר היתה קהילת [[חב"ד]] מתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] ועד [[פרעות תרפ"ט]]. חידוש הקהילה החב"דית החל לאחר [[מלחמת ששת הימים]] עם התיישבות הצייר הרב [[ברוך נחשון]] במקום. כיום ישנם בחברון וקרית ארבע [[חסידי חב"ד]] מעטים ושני [[בתי חב"ד]] פעילים.
[[קובץ:חנוכה חברון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור - חב"ד חברון]]
==מערת המכפלה==
[[קובץ: מערת המכפלה1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מערת המכפלה]] בחברון]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מערת המכפלה]]}}
במערת המכפלה שבעיר נקברו אבות העם היהודי, ועל כן חברון מכונה במסורת היהודית "עיר האבות".

==הישוב החב"די בחברון==
בשנת [[תקפ"א]] הוחלט להעביר את היישוב החבד"י מ[[צפת]] ולקובעו בחברון. עד אז, מהעליה הגדולה של החסידים ל[[ארץ הקודש]] עם הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]] ב[[חודש אדר]] [[תקל"ז]], הייתה קהילת חב"ד הגדולה חיה בעיר צפת. בשנת [[תק"מ]] החלה ההגירה הגדולה ל[[טבריה]] שעל שפת הכינרת. בודדים ובתוכם כמה מחסידי חב"ד, נותרו בצפת. בשנת תק"מ חזרו חסידי חב"ד שהיגרו לטבריה והתאחדו עם אחיהם בצפת - עד לשנת [[תקפ"א]], אז הייתה ההגירה הגדולה שהביאה לכינון היישוב החבד"י בחברון.

ניתן לומר שבין השנים תקפ"א-[[תקפ"ג]] החל היישוב החבד"י להתבסס בחברון. בשנים אלו נשלחו שני [[שד"ר|שדרי"ם]] מאנשי חברון לגייס כסף עבור היישוב. אחד השדרי"ם, הרב [[שמעון שמרלינג]], נקט בשיטה מעניינת לגביית כספים: הוא נהג להסתובב במושבות היהודים ב[[חוץ לארץ]] ולהכריז שמי שרוצה לקנות ארבע אמות של נחלה בחברון - שיתרום סכום נכבד. שיטתו נחלה הצלחה והיא הגיעה לשיאה כאשר ה[[אדמו"ר האמצעי]] המליץ לחסידי חב"ד לקנות נחלה בחברון והבטיח שמי שיקנה ד' אמות בחברון - ינצל מ[[חיבוט הקבר]].

הדברים נכתבו בגליון מיוחד שהדפיס רב העדה האשכנזית בחברון, הרב [[שמעון מנשה חייקין]] בשנת [[תרמ"ח]]: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מעיד אני מה שראיתי בעיני המכתב יד קדשו, שכתב ה[[אדמו"ר האמצעי]] נבג"מ, לאנ"ש דפה עיה"ק בשנת תקפ"ג בעת שנתיסד הישוב של [[אנ"ש]] בחברון ת"ו. וכתב בזה"ל: מצאתי כתוב בשם הרדב"ז, שכל מי שיש לו אחוזת נחלה בעיה"ק חברון ת"ו יהיה ניצול מחיבוט הקבר, ואדמו"ר בעצמו קנה פה עיר הקודש את הבית הכנסת הקטנה (הנקראת בפי כל [[בית הכנסת]] אברהם אבינו, כמובא הסיפור על זה בספר [[עמק המלך]] בהקדמתו פ' עשירי יעו"ש נפלאות) על שמו, כדי שיהיה לו אחוזת נחלה בעה"ק חברון ת"ו.}}.

==בית כנסת אדמו"ר האמצעי==
[[קובץ: בית הכנסת האדמור האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיפוצים בבית הכנסת האדמו"ר האמצעי]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון]]}}
[[בית כנסת]] [[אדמו"ר האמצעי]] בחברון הוא [[בית הכנסת]] החב"די העתיק ביותר בארץ הקודש, ואולי בעולם כולו. הוא נקנה מכספו של אדמו"ר האמצעי.

==בית רומנו==
[[קובץ: בית רומנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית רומנו]][[קובץ: בית רומנו1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית רומנו]]
===קנית חצר רומנו===

עשור לאחר תחלת ההתיישבות החבדי"ת, גדלה הקהילה, ובית הכנסת הקטן לא הספיק לאכלס את כל המתפללים. ראשי העדה רצו לבנות בית כנסת נוסף, והיות ולהם לא היו את האמצעים הדרושים - פנו בבקשת עזרה ל"וועד הפקידים והאמרכלים" באמסטרדם, אולם הוועד דחה את בקשתם ולא אישר להם את העברת הכסף הנחוץ.

רק כעבור שני עשורים נוספים, בשנת [[תרי"ג]], נקנה בית כנסת נוסף מתרומתם של האחים הגבירים מנשה וששון. כעבור שנים, לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הצמח צדק, נקרא [[בית הכנסת]] הגדול על שמו - "בית מנחם". משנת [[תר"ל]] החלו היהודים לבנות בתים מחוץ ל"חצר היהודים", שהייתה כמין גטו בתוך העיר חברון. אחד מהראשונים ואולי הראשון שבנה בית מחוץ ל"חצר היהודים" היה הגביר ר' אברהם רומנו, שכינויו היה מרקדו רומנו.

בין העולים שבאו מאיסטנבול להשתקע בחברון, והיו ברובם בעלי אמצעים והצליחו לתפוס עמדה חשובה בקרב היישוב החברוני, היה צ'יליבי מרקאדו רומנו. היו לו בנים בקושטא, ששלחו לאביהם כסף רב כדי שיקים ארמון לתפארת בעיר האבות. ואכן, הוא היה אחד מחלוצי העדה היהודית שפרץ את חומות הגיטו והקים לעצמו ארמון של עשרות חדרים.

מאז ועד שהחצר נמכרה ל[[אדמו"ר הרש"ב]] (בשלהי קיץ [[תרס"ח]]), התגוררו בבית זה זקנים עשירים שהגיעו מתורכיה. בתוך הארמון אף בנו בית כנסת בשם "בית הכנסת האיסטנבולי", ובשנת [[תרס"א]] שיכנו באחד הבתים את הרב הגאון חזקיה מדיני, בעל "השדי חמד". באותן שנים, נקלע הגביר אברהם רומנו, בעל הארמון, לקשיים כספיים והוא הציע את הנחלה למכירה. ברכישת הנחלה התעניינו גורמים אחדים (ערביי העיר, גורמי המסיון וחברת אליאנס - למטרת הקמת בית ספר), ובשלב מסויים כמעט נמכרה לאחד מנכבדי הערביים בעיר. אך הר"ש הויזמאן, שהיה סוחר אמיד מתקיפי הקהילה ועמד בקשרים טובים עם רומנו, הצליח להשפיע עליו להימנע מהמכירה והבטיח למצוא לו קונה יהודי שישלם לו אותו סכום שהבטיח הערבי.

למעלה מחמש שנים טיפל הר"ש הויזמאן במכירת הנחלה, בהן עמד תמיד על המשמר שלא תימכר לאחד מערביי חברון, וביום [[כ"א במנחם אב]] [[תרס"ח]] רכש את הנחלה בשליחות אדמו"ר הרש"ב בסך 22.000 רובל.

עם קניית החצר הגדולה, כתב הר"ש הויזמאן מכתב לרבי הרש"ב ול[[אדמו"ר הריי"צ]], בו הוא מציע לקנות גם את החצר הקטנה יותר, הממוקמת סמוך מאוד לחצר הגדולה. הוא כותב עוד, ששביל הכניסה משותף לשתי החצרות וחלונות הבתים סמוכים מאוד זה לזה, וכיון שבעל החצר [משומד בשם דאהוד אפנדי] עומד למכור את החצר, ואי אפשר לדעת מי יקנה אותה ואלו קשיים יסבלו מהשכן החדש - לכן מוטב שיתאמצו להשיג עוד כסף ויקנו גם את החצר הקטנה. גם סביב קניין זה נערמו קשיים וכמעט שהמשומד מכר את תצרו ל[[גוי]] רשע. רק בנס הצליח הר"ש הויזמאן לשכנעו שלא למכור את הנחלה.

כעבור כמה חודשים קנה הר"ש הויזמאן את החצר בשליחות הרבי הרש"ב. זמן קצר לאחר סיום הקנייה מת המשומד מיתה חטופה וכך מתאר זאת הר"ש הויזמאן: "הנני לבשרו בשורה טובה מגודל שמחת לבבי והתענוג שהתענגתי ברגשת לבבי יום [[עש"ק]], בישועת ה' שהייתה על ידי בקניית חצר המשומד דאהוד אפנדרי ימ"ש, כי עש"ק נפגר דאהוד הנ"ל המשומד ימ"ש מחולי פתאומית ר"ל; כל אחינו בני ישראל, ספרדים ואשכנזים, פה אחד דברו על הצלחתי בקניית החצר שהיה מיועד להעשות בית מסגד גאמע ברחוב גאגאזין, ואשר בכל הון לא היה עוד אופן לקנותו, וגודל הפחד והסכנה שהיה בזה לכל החצרים שבצדו ובפרט לחצר הגדול שקנינו מרומנו שיחי'".

בשנת [[תשע"ד]] זרקו ערבים שני בקבוקי תבערה לעבר הבית.

===השתלטות על בית רומנו===
{{ערך מורחב|ערך=[[פרעות תרפ"ט]]}}
בשנת [[תרפ"ט]] עלה הכורת על היישוב היהודי בחברון וכל בתי היהודים נשדדו, נבזזו ונהרסו. היחיד שלא הוזק בפרעות אלו היה - בית רומנו, שכאמור היה בידי הממשלה. הוא נשמר במתכונתו המקורית עד לשנת [[תרצ"ד]], אז התחילו הערבים לבנות בחצר הבניין שורת חנויות.

כשנודע הדבר לרבי הריי"צ, שיגר מכתבים לכמה אישים חשובים בארץ ישראל, ביניהם גם לרב [[אברהם יצחק קוק]], וביקשם למנוע מהערבים לבצע את זממם. אולם הם לא הצליחו למנוע זאת ורחבת החנויות נבנתה בשטחו הצפוני של החצר, שם הן קיימות עד היום הזה.

בחורף [[תר"צ]] שלח הר"ש הויזמאן מכתבים לרבי הריי"צ, בהם שאל מה עליו לעשות עם נחלותיו שלו בחברון וכן מה יעשה עם נחלות הרבי הריי"צ. במכתב מ[[ד' בניסן]], עונה לו [[הרבי הריי"צ]] שהוא עדיין לא החליט מה לעשות עם נחלותיו, אבל אל לו לקשור את גורל נחלותיו בגורלם של נחלות רבינו.

כעבור כמה חודשים, בחנוכה [[תרצ"א]] הורה לו [[הרבי הריי"צ]] "להשכירה בכל אופן, למען שמירת הנחלה" וכמו כן הורה לו להעביר את הנחלה - שכאמור לעיל הייתה בבעלותו הרשמית של הרש"ז הבלין - על שמו של רבינו. למעשה הועברה הנחלה רק בשנת [[ת"ש]].

מפנה דרמטי בנחלות רבינו אירע בשלהי חורף [[תרצ"ו]]: מושל העיר חברון החליט להפקיע את נחלות רבינו מידיו, וכדי שלא ייראה המעשה כגזילה ממש - הציע לשלם סכום נמוך לרבינו כ"דמי מכירה". [[הרבי הריי"צ]] קיבל את הידיעה על כך במכתב ששיגר לו הרש"ז הבלין, בו גם כתב כי התייעץ עם עורך דין ונראה שאין דרך למנוע ממושל חברון להשתלט על הנחלה.

יחד עם זאת, לא זנח [[הרבי הריי"צ]] את האפשרות למנוע ממושל חברון לקחת את הנחלה בכוח הזרוע והוא שלח מכתב לשופט גד פרומקין, ראש השופטים בירושלים, שהיה ידוע ומוכר בקרב חוגי המימשל בארץ ישראל וביקשו להשפיע על הממשלה שלא יבצעו את זממם. עוד כתב לרש"ז הבלין, שיפנה לעורך דין נוסף כדי לשמוע חוות דעת משפטית נוספת באשר לחוקיות מעשיו של מושל העיר חברון.

כעבור פחות משבועיים, ב[[ט"ו בניסן]], נפטר [[שלמה זלמן הבלין|הרש"ז הבלין]], כנראה לפני שהספיק לקבל ולבצע את בקשת הרבי הריי"צ. ב[[חודש אייר]] [[תרצ"ו]] מונה בנו, [[חנוך הענדל הבלין]], לממונה הרשמי על הנחלאות במקום אביו ומעתה פנה אליו הרבי הרי"צ בקשר לנחלאות.

כפי הנראה, הועילה הפעילות העניפה שננקטה על ידי [[הרבי הריי"צ]] ממרחקים ומושל חברון שוב לא ביקש להפקיע את הנחלה מידיו.

===גאולת הבית===
בשנים המאוחרות יותר שכן ב"בית רומנו" בית-ספר ערבי גדול. על חלק מהשטח היו בנויות חנויות של הערבים, ובחלק גדול ממנו מוקמה התחנה המרכזית של חברון הערבית.

בתחילת [[חודש ניסן]] [[תשמ"א]] נסע הרב משה לוינגר ל[[רבי]] ופרס את תוכניותיו, לפיהן הוא יגאל את הבית מידי הערבים ויפתח במקום ישיבה לצעירים. הרבי הקשיב ולבסוף הסכים להעניק לרב לוינגר יפוי-כוח לפעול בשמו כדי לגאול את הנחלה החב"דית.

בינתיים אירעו כמה אירועים בטחוניים בעיר, בתגובה, נקטה הממשלה בשורת הצעדים, כחלק מהם, החרים משרד הבטחון את הנחלה כולה (למעט שורת החנויות שבנו הערבים לאחר [[תרפ"ט]]) לצרכים ביטחוניים ולפיתרון בעיית תלמידי בית הספר הערבי - העניקו לעיריית חברון תוספת כיתות לימוד בבתי-ספר אחרים בעיר.

המהלך כולו תואם בין הרב לוינגר לשר הביטחון דאז, [[אריאל שרון]], שתכנן להקים בשטח הריק מחנה צבאי, ואת הבניין להעביר בשלב מאוחר יותר לרשות המתיישבים היהודיים כדי שהללו יפתחו ישיבה לצעירים במקום, לפי התוכנית המקורית של הרב לוינגר.

ב[[חודש אלול]] [[תשמ"ב]] נפתחה ישיבת "שבי-חברון" ב"בית רומנו". עם הגידול במספר התלמידים, נוצר צורך דחוף להרחיב את המבנה הקיים. הוחלט לשפץ את הבניין כולו ולהוסיף עליו עוד קומה. בשנת [[תנש"א]] קיבלה התוכנית את אישורו של שר השיכון דאז, אריאל שרון, שהתחייב להעניק 2 מיליון ש"ח לשיקום הישיבה. עם תחילת השיפוצים התגלה במקום מבנה תת-קרקעי עתיק, שלא היה ידוע עליו. מסתבר, שמאות, ואולי אלפי שנים קודם שבנה רומנו את הבניין, היה במקום בית גדול, שלא היה ידוע עליו עד כה. הקומה התת-קרקעית שופצה אף היא, בתיאום עם ארכיאולוגים מומחים, וכיום שוכנים בה מחסני הישיבה וחדרים שונים.

בקיץ [[תשנ"ב]], עם עליית ממשלת השמאל לשלטון, הודיעה הממשלה כי היא לא תכבד את ההסכמים עליהם חתמה הממשלה הקודמת, והתקציבים שהיו אמורים להגיע לישיבה - הוקפאו. הנהלת הישיבה תבעה את הממשלה בבית-משפט והצליחה להוציא את הכסף המובטח.

===תוכנית להקמת שיכון חב"ד===
בשנת [[תשמ"ג]], כשנתיים לאחר ש"בית רומנו" נגאל מידי הערבים, הוכנו במשרדי [[כולל חב"ד]] תוכניות להקמת ישיבה-גדולה חב"דית ב"בית רומנו". לפי התוכניות, יציב [[כולל חב"ד]] מבנים זמניים בקרבת "בית רומנו", לשם יעברו תלמידי ישיבת "שבי חברון" עד שיימצא עבורם מבנה מתאים בחברון ובינתיים ישפצו את הבניין הקיים כדי שיהיה ראוי לשימוש.

בתחילה, היחס של הרבי היה מאוד חיובי, והתוכניות הללו זכו להסכמתו וברכתו של הרבי. בשלב זה נכנס לתמונה אחד מידידי [[חב"ד]] בחוץ לארץ, שעמד בקשר מצויין עם הרב [[אריה לייב קפלן]] ושמע על התוכנית, הוא הביע את הסכמתו לממן את כל הפרוייקט. בשלב זה נכנס לתמונה גם [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], לפי התוכניות שגובשו אז, דובר על [[שכונה]] חב"דית מסביב לישיבה, שאת ההשקעה הבטיח לממן התורם.

תוך כמה שבועות עלתה התוכנית על פסים מעשיים: מבנים זמניים הובאו והוצבו סמוך ל"בית רומנו"; עסקני חב"ד קיימו ישיבות עם ראש-הממשלה, מר [[מנחם בגין]], ושר השיכון מר דוד לוי, שהסכימו בעיקרון לתוכניות; ואפילו ישבו על המפות של הבניין והכינו תוכניות בנייה מפורטות, במטרה לשפץ את הבניין בשלב ראשון, ולהוסיף קומה או שתיים בשלב מאוחר יותר.

בשלב מסוים הקפיא [[הרבי]] את התוכנית, במכתב ששלח הסביר כי למרות הרצון לחדש את היישוב החב"די בחברון, הוא לא מוכן לקחת על עצמו אחריות לשלוח לשם את חסידיו, היות והמצב הבטחוני העכשווי איננו מספיק בטוח. לכן, כל עוד המצב הבטחוני ישאר כמות-שהוא - הרבי לא ישלח את חסידיו להתיישבות מאורגנת בחברון. הרבי מסיים את מכתבו בהבטחה, שברגע שהמצב ישתנה, ויהיה ניתן להתיישב בחברון ללא סכנה בטחונית - תועלה התוכנית שוב.

==ישיבת חב"ד בחברון==
{{ערך מורחב|ערך=[[תורת אמת חברון]]}}
בשנת [[תרע"ב]] הוחלט על פתיחת ישיבה חדשה בחברון בשם "[[תורת אמת חברון]]" - זאת לאחר ש[[אדמו"ר הרש"ב]] לא היה שבע רצון מהישיבה הקודמת [[מגן אבות (חברון)]] - שתמוקם ב"בית רומנו".

למטרה זו שיגר הרבי הרש"ב את ה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]] יחד עם עוד כמה תלמידים להיות מייסדי הישיבה. כך התנהלה הנחלה הזאת בשנים [[תער"ב]]-[[תרע"ד]], במשך זמן קיומה של ישיבת "תורת אמת" בחברון.

בקיץ [[תרע"ד]], כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, גורשו כל אזרחי [[רוסיה]] מחברון ומארץ ישראל כולה. בין המגורשים היו גם ה[[משפיע]] והתלמידים שבאו ללמוד בישיבת "תורת אמת". כך התרוקן חלק מ"בית רומנו". כעבור זמן מה, נתפס כל הבניין על ידי השלטונות האנגלים ושימש כבית הסוהר, בית המשפט והמשטרה העירונית.

לאתר [[הסתלקות]]ו של הרבי הרש"ב, בשנת [[תר"פ]], עברה הבעלות על החצר לידי בנו אדמו"ר מוהריי"צ, והוא מצידו מינה עליה את הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] וביקש ממנו "להנהיגה, לתקנה, לגבות שכירות הבתים עד עתה, לגבות הוצאות התיקונים, ולדרוש היזקה הכל כחוק, לפנות ולשלוח השכנים הדדים בה עתה, הן אנשים פרטיים, הן בתי מוסד, איזה שיהיו, גם בתי מוסדי הממשלה איזה שתהיה".

כעבור כמה שנים, ב[[תרפ"ב]], מונה הרב שלמה זלמן הבלין למורשה ומיופה הכוח הרשמי על הנחלאות ומאז היה הוא האחראי על הנחלות ואליו פנה [[הרבי הריי"צ]] בהקשר אליהן.

==בית שניאורסון==
[[קובץ: בית שניאורסון בחברון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית שניאורסון בחברון]]
בית שניאורסון ממוקם כ-‏10 מטר דרומית לבית הדסה. הבניין נבנה במאה ה-‏91 על ידי חסידי חב"ד והוא שימש כבית ועד, בית מדרש, הכנסת אורחים ולמגורים.

בית שניאורסון היה מקום מגורה של הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]] לבית משפחת שניאורסון (נכדת [[אדמו"ר הזקן]] - רבי שניאור זלמן מלאדי ובת ה[[אדמו"ר האמצעי]] - רבי דוב בער), אשר שמשה כאם הישוב החב"די בחברון ואשר נודעה בצדקנותה וסגולותיה, והיתה נערצת על כל תושבי חברון.

===גאולת הבית===
לאחר הפוגרום בשנת [[תרפ"ט]] השתלטו הערבים על הבנין. בשנת [[תשל"ח]] פנה הרב משה לוינגר אל הרבי בבקשה להורות ל[[כולל חב"ד]], שהחזיק בבעלות הרשמית על הבנין, להעניק לו יפוי-כוח על בית שניאורסאהן. לאחר פניות חוזרות ונשנות מצד הרב לוינגר, הורה הרבי בהודעה טלפונית מ[[י"ט כסלו]] [[תשל"ח]] לראשי [[כולל חב"ד]], לפנות בנידון לרב מורה הוראה מאנ"ש.

בעקבות זאת נערכה הפגישה בבית רבה של העיר [[בני ברק]], הרב [[יעקב לנדא]]. הרב לנדא הביע את דעתו שכדאי להעניק לרב לוינגר יפוי-כוח לגאול את בית שניאורסאהן. מייד לאחר שהוענק לו יפוי-הכוח, החל הרב לוינגר לפעול במהירות. הוא פנה לבעלי-הבית הערביים, ולאחר דין ודברים נגאל הבית.

===הבית כיום===
כיום - לבית שניאורסון נוספו עוד שתי קומות ולחזיתו הצפוני של הבניין הוצמד בניין חדש הנקרא 'בית השישה'. בצדו האחורי של בית שניאורסון נבנה בניין נוסף הנקרא 'בית פינק' ע"ש התורמים.

בבית שניאורסון מתגוררות כיום שש משפחות גדולות ובקומת הכניסה נפתח פעוטון.

==ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר==
בחודש [[מנחם אב]] שנת [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקור בחברון, בהגיעו לשם התקבל על ידי התושבים היהודיים והתאכסן בבית מלון מחוץ לעיר. כשיצא מהבית מלון ליוו אותו התושבים בשיירה דרך הכביש החיצוני אל מערת המכפלה. בעזרת החסיד הרב אליעזר דן סלונים, שהיה מנהל בנק אפ"ק והיו לו קשרים בשלטון הערבי בחברון, הושג אישור כניסה מיוחד עבור [[אדמו"ר הריי"צ]] ושלושה מלווים. כשהשיירה הגיע ל"שער יעקב" (משם הייתה הכניסה אסורה ליהודים) קיבלו אותם משלחת מנכבדי הערבים ונתנו למורשי הכניסה סוליות [[עור]] ושרוכים, כדי שלא יצטרכו לחלוץ את הנעליים בכניסה, כמנהגם. בכניסה למערה הלך [[אדמו"ר הריי"צ]] בראש ומלוויו, היהודים והערבים, מאחור. נכבדי הערבים הסבירו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] על המקום והקברים. הביקור היה מרגש במיוחד ושקט. כשהגיעו ל"שער אברהם" ירדו במדרגות, עד למדרגה השביעית (שהיתה מותרת ליהודים) ויצאו. בהמשך ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] גם בקהילת חב"ד שבחברון.

==חברון שייכת ליהודים==
כך כותב ביומנו, הרב [[שמחה עלברג]] ראש אגודת הרבנים בארה"ב, ששמע מהרבי, במוצאי [[אחרון של פסח]] [[תשל"ח]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=סיפר שכשהיה אצלו השגריר באו"ם מר הרצוג ב[[שמחת תורה]] דיבר עמו על דברי חז"ל שחברון הוא מהמקומות שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל וכו' וביקש ממנו להכריז בעצרת הכללית שחברון שייכת לעם ישראל, ובפרט ל[[שבט לוי]] שכן הוא משבט לוי, ואכן עשה כך והיתה נחת רוח מכך כי בוודאי פעלו דבריו את פעולתם, ואף שכבר החליטו ומנוי וגמור עמם להחזיר את חברון, הרי הכרזה זו באוזני כל העמים וכן ה[[הקפות]] שנערכו בחברון שענינם של כל אלו הוא: הכרזה באוזני כל השרים של שבעים האומות למעלה, על שייכותה של חברון לעמינו, אשר אולי תדחה את הגזירה לעשר עשרים שלושים שנה ועד אז יבוא [[משיח]] ויהיו בידינו גם החלקים מ[[ארץ ישראל]] אשר מעבר לירדן.}}

==בית הקברות בעיר==
[[תמונה:מנוחה_רחל.jpg|left|thumb|300px|ציון הרבנית מנוחה רחל בחברון]]
בבית הקברות בעיר ישנה "חלקת חב"ד". במסגרת הסכם אוסלו ב' בסוף שנת תשנ"ה, עליו חתמו [[יצחק רבין]] ו[[שמעון פרס]], הגיעו למקום גנרלים שהחליטו למסור את כל שטח [[בית עלמין|בית העלמין]] של חב"ד לידי הערבים. הם כלל לא היו מודעים לגודל קדושת המקום והחשיבות העליונה שחב"ד מייחסת למקום, וזאת בגלל שהמקום היה מוזנח מאד.

ר' [[ברוך מרזל]] הוכנס לעניין ומיד התקשר לגב' שרה נחשון, מי שהרבי כינה אותה כ"בנות צלפחד" בתקופה שהסתגרו ב'בית הדסה'; מביתם שבקרית ארבע הוקם חפ"ק להצלת המקום. בלילה הרימו טלפונים לרב [[יהודה לייב גרונר]], ה[[מזכיר]] של הרבי, שהוא גם נכד הרבנית, ולכל [[רבני חב"ד]]. הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] נשאר ער כל הלילה ההוא והרים טלפונים לכל העולם במטרה להפעיל יהודים שיתערבו כדי להציל את המקום הקדוש. לשכת ראש הממשלה רבין החלה להיות מוצפת בטלפונים ומברקים שהגיעו מכל העולם.

לאחר הלחץ, רבין החליט להגיע למקום בסיור הליקופטר יחד עם האלוף עוזי דיין, כדי לבדוק באופן אישי את השטח. ולאחר לחצים קשים מאד, הסכימו לשנות את המפות, ולהשאיר את בית העלמין בידיים יהודיות. חלק מבית העלמין נשאר בידיים פלשתיניות, וגדר חוצצת בין שני החצאים. בחלק השני קבור הרב [[שמעון מנשה חייקין]] שנשלח על ידי ה[[אדמו"ר האמצעי]] לחברון לכהן בה כרב, ועוד גדולי חסידי חב"ד. מקום קדוש זה הפך למגרש כדורגל של הערבים. בחצי השני, בין היתר, קבורה הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]].

בשנת [[תשנ"ז]], כש[[בנימין נתניהו]] מסר חלקים מחברון, פינו את כל הגבעות שמסביב, וכך הפך הקבר של [[מנוחה רחל סלונים|הרבנית]] למובלעת יהודית, כאשר משלוש הצדדים המקום נתון לשליטה פלשתינית. הצבא כמעט ולא איפשר להגיע למקום, וחילול בית העלמין גבר מיום ליום.

ר' ברוך מרזל החליט לעשות מעשה ועבר לגור במקום, לאחר חודש וחצי [[צה"ל]] פינה אותו משם. בתגובה פתח מרזל במקום 'כולל' אברכים, במבנה הטהרה הסמוך לבית העלמין. הצבא מצידו אסר להשתמש במבנה, וכל הניסיונות להיכנס למבנה לא צלחו. הערבים שהבחינו כי המקום מתחיל לקבל צורה, לא בחלו להמשיך ולחלל את המקום. שלש פעמים העלו באש את המבנה, כאשר הציון עצמו חולל 17 פעמים!

באותה תקופה תושבי תל רומיידה הסמוכה הגיעו מידי שבת להתפלל קבלת שבת על ציון הרבנית. לאחר זמן, הרב מאיר רודס מ[[קראון הייטס]] הביא קבוצת בנות חב"דיות לחברון, והם לקחו על עצמן לטפח את כל איזור בית העלמין. ביום האחרון שהיו במקום, נפתחה לעברן אש, ואחת הבחורות נפצעה קל. ב[[חודש אלול]] [[תשס"ב]], בשלהי כהונתו של שר הביטחון בנימין בן אליעזר, החליט לפתע לאשר את המבנה לצורך פתיחת הכולל.

==בית חב"ד בעיר==
[[קובץ: יוסי נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שליח הרבי לחברון הרב יוסי נחשון ב[[מבצע פורים]] עם [[חיילי צה"ל]]]]
בחברון פועלים שלוחי הרבי מלך המשיח, הרב ויקטור עטיה, הרב דני כהן והרב יוסי נחשון.

בית חב"ד פועל בעיקר עם [[חיילי צה"ל]] המשרתים באזור. כמו כן מפעיל הבית חב"ד את ארגון "הכנסת אורחים".

בעיר פועל "כולל" מיוחד ל[[חסידות]] שהוקם בשנים האחרונות. ה"כולל" ממוקם בבית הכנסת "[[הרבנית מנוחה רחל|מנוחה רחל]]" שנקנה על ידי אדמו"ר האמצעי. בית כנסת "מנוחה רחל" נקרא ע"ש הרבנית, על פי הוראת [[הרבי]] לרב [[יצחק גינזבורג]].

==ראו גם==
*הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]].
*הרב [[מנחם מענדל נאה]].
*הרב [[אברהם חיים נאה]].
*[[הכותל המערבי#מקום עליית התפילות דרך הכותל, או דרך חברון|מקום עליית התפילות דרך הכותל, או דרך חברון]].

==לקריאה נוספת==
*'''[[חברון עיר הקודש]]''', הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], תשנ"ח.
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*'''[[מגדל עז]]''' - ספר לזכרו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], [[יהושע מונדשיין]], [[תש"מ]].
*'''המשפיע (הבלין)'''.
*'''[[מסע הרבי לארץ הקודש]]''', [[דוד זאב רוטנברג]], [[תשנ"ז]].
*'''[[שבועון בית משיח]]''', גליון 148 עמודים 31-35, וגליון 151 עמודים 24-29.
*'''[[עבד מלך]]''' - ביוגרפיה של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], [[שלום דובער וולפא]], [[תשס"ח]]
*'''[[נודע בשיעורים]]''' ביוגרפיה של הרב [[חיים נאה]], [[שניאור זלמן ברגר]], [[חזק הוצאה לאור]], [[תשע"א]].
* יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע"ב
*שניאור זלמן ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/22/432020013782.html קהילת חב"ד בחברון מתפרקת]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 945 עמוד 44

==קישורים חיצונים==
*'''שיחות הרבי על העיר חברון:''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16051&st=&pgnum=104&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ה, שיחת חיי שרה א'] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=691 יחידות כ"ד חשון תשמ"ה - עם הרבנים בני האדמו"ר מלעלוב]
*[http://www.chabad-hebron.com/ אתר חב"ד חברון - קרית ארבע].
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65008 גלריה מהעיר חברון (חשוון תשע"ב)]{{תמונה}}
*שלמה ריזל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3545203 בית חב"ד ה-3 בגודלו בעולם]''' {{בית חבד}}

[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

גרטל

2017-06-02T10:23:48Z

David.eisenberg: /* מקור המנהג */

[[קובץ:גארטל מוצאי יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי חובש גרטל, במוצאי [[יום כיפור]], ניתן לראות שהגרטל מכוון כנגד גובה המפרקים]]
[[קובץ:הרבי לובש את הגרטל למנחה.jpg|left|thumb|180px|הרבי לובש גרטל]]
[[קובץ:שנות היודים, הרבי עם אבנט וסידור ביד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי נכנס לתפילה עם גרטל וסידור בידו]]
ה'''גַרְטְל''' (נקרא גם '''גאַרטל''', '''גאַרטעֵל''' או '''אבנט''') הינו פריט לבוש אותו נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם בשעת ה[[תפילה]] במטרה לחצוץ בין החלק העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון. מקורו של המנהג הוא מה[[בגדי כהונה]], אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה ב[[בית המקדש]].

== מקור המנהג==
בנוגע לחגירת הגארטל בשעת ה[[תפילה]], נאמרו ב[[הלכה]] מספר טעמים:

'''א.''' היות וצריך לחצוץ בזמן התפילה בין חלקו העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון על מנת למנוע מצב שלבו של האדם יראה את החלקים המוצנעים בגוף האדם (כפי שהיה יכול לקרות בימיהם שרוב העם היה לובש חלוק בלי [[בגד]] נוסף מתחתיו), נהגו לחצוץ בין שני חלקי ה[[גוף]] באמצעות האבנט.

'''ב.''' האבנט נחשב למלבוש חשוב, וכאשר ניגשים להתפלל לפני הקב"ה, צריך האדם להכין את עצמו כאילו הולך לדבר לפני המלך{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן צא.}}.

==מנהגי חב"ד==
*יש לחגור את הגארטל כנגד המרפקים, היות והוא מכוון כנגד הלב{{הערה|ראו בהרחבה ב[[רשימות דברים (חיטריק)|רשימות דברים]] חלק ב' עמודים סג-סד.}}, וכן נהגו רבותינו נשיאינו.
*על אף מה שמופיע בספרי ה[[קבלה]]{{הערה|בן איש חי, ועוד.}} לתחוב את רצועות ה[[תפילין]] בגארטל, אין נוהגים לעשות זאת.
*ב[[חתונת אדמו"ר שליט"א|יומני החתונה]] של [[הרבי]] מופיע כי [[אדמו"ר הריי"צ]] חגר את הרבי לפני החופה באבנט משי עבודת יד, וכן ראו את הרבי חוגר אבנט מעין זה במשך רוב השנים{{הערה|למעט מספר שנים בתחילת שנות המ"מים אז חגר הרבי גארטל משי עבודת מכונה.}}, אך לא ידוע על שום הוראה כזו מאף אחד מרבותינו נשיאינו{{הערה|על פי השמועה, כאשר חתן התלונן בפני הרבי שהגארטל העשוי משי מחליק לו באופן תדיר, שאל אותו הרבי "ומה בכך שאתה כל הזמן זוכר את המצווה ואינך מסיח דעתך ממנה?".}}.
*הרבי לא נוהג לקפל את הגארטל או לגלגל אותו.

===סדר חגירת הגארטל===
הרבי נוהג להקפיד בעת חגירת הגארטל שלא ייגע ברצפה.

תחילה פושטים את הגארטל על השולחן וכיוצא בזה ומיישרים אותו מקיפוליו. כדי למצוא את אמצע הגארטל בקלות, מצמידים את שני קצותיו ומקפלים אותו לשניים, ולאחר מכן מניחים את אמצע הגארטל בקידמת ה[[גוף]] בין שתי שורות הכפתורים של הסירטוק{{הערה|הרבי נוהג להניח את בהונות ידיו על הכפתור העליון ואת האצבעות על הכפתור התחתון, ואת הגארטל ביניהם.}}, ומסובבים את הגארטל סביב ה[[גוף]] סיבוב שלם, כאשר הקצה הימני מגיע לאחר הסיבוב לצדו השמאלי של הגוף, והקצה השמאלי מגיע לצידו הימני.

לאחר מכן תוחבים מלמעלה את שאריות הגארטל שנותרו (בשני הצדדים בו זמנית) בין החלק של הגארטל שכבר חגור לבין הסירטוק, ובתוך הלולאה שנוצרת - משחילים שוב מלמעלה את החלק שנותר ומהדקים.

הרבי מקפיד ששני קצות הגארטל יהיו באותו אורך, וכן שיהיה במקום גבוה כנגד הלב ומרפקי הידיים, מעל הכפתורים האחוריים של הסירטוק.

===בזמנים שונים===
*'''[[ברכות השחר]]''' - הרבי מביא כי מנהג רבותינו נשיאינו היה שלא לחגור גארטל בעת אמירת ברכות השחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/5/index.htm שיחת שבת פרשת ויקהל פקודי תשי"ב].}}, אך יחד עם זאת [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]] הורה לו לומר גם ברכות השחר בחגירת אבנט{{הערה|1=ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31679_201.pdf לקוטי לוי יצחק עמוד רז]: "אחרי ה[[נישואין]] תתפלל כל התפילות וכן ברכות השחר באבנט".}}.
*'''[[ברכת המזון]]''' - אצל חסידים רבים נהוג לומר גם [[ברכת המזון]] בחגירת גארטל, אם כי לא מופיע מקור מפורש לכך{{הערה|ב[[אוצר החסידים - ארץ קודש]] (עמוד 297) שר' [[פולע כהן]] הקפיד על חגירת אבנט ב[[ברכת המזון]] ונתן לכך טעם שאם מקפידים על כך בזמן ה[[תפילה]] שהיא מחוייבת רק [[מדרבנן]], וודאי שיש להקפיד על כך ב[[ברכת המזון]] שחייבים בה מהתורה.}}.
*'''בזמן השינה''' - [[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לאחד החסידים כי חגירת גארטל בזמן ה[[שינה]] הינה סגולה לראיית הרבי בחלום{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/9 שיחת יום [[שמחת תורה]] תשט"ו].}}.

===אצל בחורים===
אחד הדברים המאפיינים את חסידי חב"ד לעומת [[חסידי פולין]] בנוגע ללבישת הגארטל, הוא הימנעותם של הבחורים לפני חתונתם מלבישת הגארטל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&pgnum=411 אגרות קודש חלק י' עמוד שצד].}}. ההסבר לכך הוא היות שהגארטל קשור עם בחינת ה'[[מקיף|מקיפים]]', דבר שאדם מתחיל להיות קשור אליו רק לאחר חתונתו.

יחד עם זאת, נהוג אצל חסידי חב"ד לחגור גומי מעל ה[[ציצית]] מתחת לחולצה, דבר המסייע גם למתיחת ה[[ציצית]] שלא תתקמט מתחת ל[[בגד|בגדים]] - דבר המהווה בעיה הלכתית לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]]. חלק מהבחורים נוהגים לחגור גארטל דק במקום הגומי.

יוצא מהכלל הוא חגירת גארטל בשעת כניסה ל[[יחידות]] או בשעת כתיבת [[פדיון נפש]] לרבי, דבר הנהוג גם אצל בחורים לא נשואים{{הערה|ראו הרואת הרבי בזה ב[[ימי בראשית (ספר)|ימי בראשית]] עמוד 55.}}.

==ראו גם==
*[[אבנט]] ([[בגד|בגדי]] כהונה)

==לקריאה נוספת==
*[[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]] ספר ויקרא עמוד סג (שיחת [[מוצאי שבת]] פרשת צו תשל"ט)
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30546&st=&pgnum=36 ספר הערכים חלק א' עמוד נח - ערך 'אבנט']
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15953&st=&pgnum=87 ספר הליקוטים [[דא"ח]] צמח צדק חלק א' עמוד פא - ערך 'אבנט']

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|4806|news|גארטל, סירטוק, קנייטש|ישראל הרץ, בקהילה|י"ב בניסן תשס"ו}}
*הרב יהושע העשל צייטלין, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ceitlin-Weiss%20-%20Sivan%2021%205775.pdf ליקוט בענין חגירת אבנט]''' בתוך [[תשורה]] לנישואי משפחת צייטלין עמוד לא
*{{קישור התקשרות צאח|1608|8460|918|על חגירת אבנט (גאַרטעל)|הרב מרדכי מנשה לאופר}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:חסידות]]
[[קטגוריה:תפילה]]