חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

בנימין ליפקין

2013-10-08T20:28:40Z

Colel: /* תולדות חייו */

[[קובץ:בנימין ליפקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנימין ליפקין מנחה באירוע של [[תלמוד תורה חב"ד לוד]]]]
'''בנימין מנשה ליפקין''' (יליד [[תשל"ד]] - 1974) הוא עיתונאי וסופר חב"די, המכהן כיום כעורך הראשי של היומון החרדי "המבשר".

==תולדות חייו==
נולד ב[[כ"ז באדר]] [[תשל"ד]] לאביו הרב יעקב משה ליפקין שיחי', מחשובי חסידי חב"ד ב[[ירושלים]] - ונכדו של המשפיע המפורסם הגה"ח רבי יהושע מרדכי (שייע) ליפקין זצ"ל, מדמויות ההוד בליובאוויטש שבירושלים, משפיע בית המדרש "בעל התניא שוהל" במאה שערים.
בצעירותו התחנך ב"תורת אמת", בישיבת תומכי תמימים בלוד ובישיבה הגבוהה [[תומכי תמימים קרית גת]] עד שנת [[תשנ"ד]] אז נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]].

בשנת [[תשנ"ו]] נישא לרעייתו נחמה דינה בתם של הרב שלמה יהודה וציפורה ויגלר - וקבע את מקום מגוריו בשיכון חב"ד ב[[לוד]]. למשך תקופה קצרה נמנה על צוות המשגיחים בישיבת תומכי תמימים בלוד אולם כישרון הכתיבה שבער בו הכריע את הכף ונאמן לצו "קנה לך חבר" נמשך לקולמוס הכתיבה ולאמנות הביטוי בכתב ואף בעל פה במסגרת תכניות רדיו שונות.

בשנת [[תשנ"ז]] חיבר ביחד עם [[יוסף יצחק אליטוב]] את הספר "שלימות הארץ" הסוקרת קווים למשנתו המדינית של הרבי, כתמך לפעילותו הענפה של הר' יוסף גוטניק בשליחות הרבי נגד מדיניות הוויתורים והנסיגות שמאפיינת את המנהיגות הפוליטית בישראל. כמו כן חיבר את הספר "על הכוונת", הסוקר את שרשרת האירועים ב[[קראון הייטס]] ששיאם הפיגוע שהתרחש בשנת תשנ"ד כאשר מחבל פלסטיני ירה על רכב שהיה על גשר ברוקלין והסיע תלמידים מישיבת חב"ד. בפיגוע נרצח הת' [[ארי הלברשטאם]] הי"ד, ונפצע קשה הת' [[נחומי ששונקין]] יבדלחט"א שהחלים באורך נס.

בשנת [[תשנ"ח]] היה העורך של ידיעון איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים שנקרא בשם "חדשות של אור" ויצא תחת מוסדות קרן אור אבנר.

בעבר שימש כתב יחד עם יוסי אליטוב תחת שם העט מאניס לביא ב[[שבועון כפר חב"ד]]. במשך תקופה ערך את ביטאונה של ש"ס יום ליום בהיותו יומון, וכן את המגזין "משפחה טובה". מאז שנת [[תשס"א]] ועד שנת [[תשע"ג]] כיהן כעורך ראשי של שבועון 'בקהילה', ובחודש כסלו [[תשע"ג]] עזב את השבועון לטובת משרת עורך ראשי ביומון החרדי 'המבשר' היוצא לאור על ידי הרב [[מאיר פרוש]] ומיועד לכלל הציבור החרדי{{הערה|הסלוגן של העיתון הוא: "העיתון של היהדות הנאמנה", והוא מזוהה בעיקר עם סיעת שלומי אמוני ישראל במפלגת 'אגודת ישראל', ששמה לעצמה מטרה לאחד תחתיה את החסידויות הקטנות.}}.

תקופה מסוימת השתמש בשם העט "ליפקין שחק" (שהזכירה לרבים את איש הצבא והמדינאי אמנון ליפקין-שחק ז"ל).

בחודש [[טבת]] [[תשע"א]] ביקר ברמאללה שם נפגש עם רב המרצחים ויו"ר הרשות הפלסטינאית אבו מאזן, דבר שגרר אחריו רצף של תגובות נזעמות מכל הקשת החב"דית{{הערה|1=[http://www.chabad.info/?_escaped_fragment_=g=1%26url=article%26id=58901 זעזוע: עיתונאי חב"די נפגש עם רב המרצחים] {{אינפו}}}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/?_escaped_fragment_=g=1%26url=article%26id=58899 איך העזת ללחוץ יד מגואלת בדם?] {{אינפו}}}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/?url=article_he&id=58946 העיקר שהאוכל היה מהדרין] - טורו של א. ארצי מתוך העיתון "בשעה טובה".}} על כך שהעיז להיפגש עם שונאי ישראל היפך דעתו הברורה של [[הרבי]] שלא להיפגש עם אנשים שכאלה, כשעצם המפגש עמהם מהווה סכנת נפשות ממש ליהודים היושבים בארץ ישראל.

בשנת [[תשע"ב]] החל להגיש את המהדורה המרכזית ברדיו קול חי, עד לפרישתו בחודש [[תמוז]] [[תשע"ג]]. בבחירות שהתקיימו באותה שנה ל[[גבאי|גבאות]] [[בית כנסת|בית הכנסת]] חב"ד ב[[לוד]] מונה מטעם ה[[מרא דאתרא]] הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] לפקח על הבחירות.

החל מחודש [[מנחם אב]] [[תשע"ג]] החל לפרסם טור שבועי באתר [[חב"ד און ליין]] תחת השם 'לבנימין אמר'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%90_%D7%94%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%97%D7%93%D7%A9_%D7%91COL_76773.html החל מהשבוע - בנימין ליפקין בטור חדש ב-col].}}.

==ספריו==

*'''על הכוונת''', על ניסון ההתנקשות ברבי, [[תשנ"ד]].
*'''שלימות הארץ''', על שיטתו הרבי בענייני מסירת שטחים. (עורך שותף יחד עם [[יוסף יצחק אליטוב]]), [[תשנ"ו]].
*'''חשבונו של עולם''', עם הרב [[אברהם אלאשוילי]], [[תש"ס]].
*'''שאמיל'''.
*'''בכל ביתי נאמן הוא''', תולדות חייו של הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] (עורך שותף יחד עם [[יוסף יצחק אליטוב]]), [[תשע"א]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליפקין, בנימין}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דים]]
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]

יוסף יהודה מרטון

2013-10-08T20:07:28Z

Colel: /* תולדות חייו */

{{אין תמונה}}
'''יוסף יהודה מרטון''' הינו [[בעל מנגן]] חסיד חב"ד תושב שכונת בית וגן ב[[ירושלים]], ממקימי מקהלת חב"ד, ומראשי העוסקים בהוצאה לאור של תקליטי חברת [[ניחו"ח]].

==תולדות חייו==
[[קובץ:יוסף מרטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף מרטון בצעירותו]]
מרטון נולד בעיירה שעסבורג (סיגישוארה) שבאזור טרנסילבניה ברומניה ב[[כ' סיון]] [[תרצ"ג]] למשפחה חשובה ומיוחסת, לאביו הרב יעקב ולאמו מרת בילא-מלכה. שני הוריו נמנים על צאצאי משפחות רבניות. סביו וסבתו, הורי אביו, הינם בני דודים - שניהם נכדיו של הגאון המפורסם רבי זאב וולף הלוי ראזנבליה, שהתפרסם בספרו "חידושי הרז"ה" (בן-דורו וידידו הקרוב של הגאון רבי שלמה גאנצפריד, מחבר "קיצור שולחן ערוך"]. אימו, היא נכדתו של הגאון רבי משה הירש פוקס זצ"ל, ה"יד רמה", רבה של גרוסוורדיין - ומצד אמה היא נכדתו של ה"מראה יחזקאל" (הגה"צ רבי יחזקאל פאנעט, מבולטי וחשובי הרבנים באירופה).

סבו, הרב צבי מרטון ז"ל, ורעייתו הרבנית אידל ע"ה, היו דמויות בולטות ודומיננטיות בקהילה היהודית בסיגישוארה (ובעלי נכסים וחנויות). עם פרוץ מלחמת העולם השניה גזלו השכנים האנטישמיים את רכוש המשפחה. הסבתא אידל זכתה לעלות ארצה ולאחר פטירתה נטמנה ב"חלקת הרבנים" בהר המנוחות שבגבעת שאול ירושלים.

בחודשי הקיץ של שנת [[תש"ז]] צורף יוסף יהודה לקבוצת ילדים שהועלתה לארץ ישראל על סיפונה של אוניית המעפילים "פאן יורק" (אחת משלושת הפאנים המפורסמים). חיל הים הבריטי עצר את הספינה וכלא את כל נוסעיה בקפריסין. לאחר שהייה בת שלושה חודשים ב[[קפריסין]], הגיע ארצה וביקש להיקלט בישיבה; כך הגיע לכפר הרוא"ה וזכה ליחס אבהי וקירבה מראשי הישיבה הרב נריה והרב צוקרמן זכר צדיקים לברכה.

כשסיים את לימודיו בישיבה ובתיכון, התגייס ל[[צה"ל]] ושירת בחיל ההנדסה, ולאחר שחרורו המשיך את לימודיו בטכניון בחיפה בפקולטה להנדסה.

לאורך כל שנות נעוריו התעניין במוזיקה וגילה כישרון מצוין בתחום זה. באופן ספציפי למד ניצוח ולצד עיסוקו בהוראה (מתמטיקה ומקצועות יסוד עיוניים נוספים) עסק בארגון מקהלות. כשהגיע ל[[חיפה]], השתתף בפעילות של הקאמרית בחיפה וניצח על מקהלת הנוער של [[בני עקיבא]] ועל מקהלת ביה"ס הריאלי בחיפה. בין היתר נטל חלק פעיל במופעים המוסיקאליים המרשימים שהועלו בחיפה לרגל חגיגות העשור למדינת ישראל.

בשנת [[תשי"ז]] הכיר בחיפה את הטרקטוריסט החסידי הנודע הרב [[ראובן דונין]] שמשך אותו ללימוד חסידות והשפיע עליו להתקרב לחב"ד. בעידודו ובהשפעתו של ר' ראובן החליט ללכת לביקור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] - ואף זכה לקבל על כך ברכה חמה מהרבי נשיא דורנו. הוא הוקסם מהישיבה והאווירה הטהורה והמיוחדת שכבשה את ליבו, עזב את כל עיסוקיו בחיפה ונותר ללמוד חסידות אצל המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]], שם גם רכש ידידים רבים ובהם האחים לבית [[ליפסקר]] ו[[אייזנבאך]], הרב [[יצחק יהודא ירוסלבסקי]], הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] והרב [[משה נפרסטק]], האחים [[מזרחי]] ועוד. בהוראתו וברכתו של הרבי החל לנצל את ידיעותיו וכישוריו המוזיקאליים בכרם חב"ד - לשחזר ניגונים עתיקים ולהפיצם בין החסידים, לרשום ניגונים מפיהם של זקני החסידים ולסייע בכל דרך לפעילות חברת ניחו"ח עליה הופקד ידידו [[הרב שמואל זלמנוב]].

בשנת [[תשי"ח]] חיבר את המילים [[ניגון ופרצת|'ופרצת ימה ונגבה']] ללחן הדוברוונאי שלא היה ידוע עד אז בין החסידים. הניגון התקבל על ידי [[הרבי]], והפך להמנון כמעט רשמי של כלל הפעילות הציבורית של חסידי חב"ד ב[[הפצת המעיינות]] בעולם כולו.

בתקופת לימודיו בישיבה, היה נוסע מידי פעם לשבות ביישובים שונים יחד עם מספר מחבריו, ועושה נפשות לחסידות חב"ד{{הערה|בין תוצאות פעולותיהם, ניתן למנות את הביקור בקיבוץ משואות יצחק, שפעל את התקרותו של הרב [[חיים בנימיני]], ראש ישיבת חב"ד בפטרפוליס בברזיל.}}.

בשנת [[תשי"ט]] התבקש ע"י הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק להתגייס למשימת חינוך - והפך למנהל ראשון של ביה"ס של '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' ב[[לוד]]. עם הגעתם של עולי רומניה וצפון-אפריקה, התבקש להקים ולנהל את בית הספר במעברת עיר גנים, מוסד חינוך המפאר עד היום את שכונת "עיר גנים" במערב ירושלים.

הרב יוסף יהודה מרטון נישא למרת חנה גיטל בת ר' יחיאל גולדברג, והצטרף לגרעין המייסד של קהילת חב"ד בשכונת פאג"י סנהדריה (בראשות מורו וידידו הרב טוביה בלוי שליט"א). למרבה הצער לאחר כמה שנים חלתה רעייתו ונפטרה בדמי ימיה. כעבור מספר שנים נישא בשנית למרת שיינדל ועבר לשכונת "בית וגן" שם יסד עם חבריו הרב אריה שלמה יקונט, הרב קלמן שמואלביץ, הרב אברהם זלמן ויינר, הרב אברהם שלמה פבזנר וחסידים נוספים את בית הכנסת החב"די בו התקרבו עשרות רבות מקרב בני הישיבות בבית וגן.

בשנת [[תשכ"ג]] על פי בקשת הרב [[משה סגל]] ובברכת הרבי, ייסד את המקהלה החב"דית הראשונה, שהיתה מורכבת מחסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]] ומ[[ירושלים]] (ביניהם: ר' [[זלמן ברונשטיין]], ר' [[אברהם ליסון]], ועוד), שנחלה הצלחה רבה בהופעותיה בקיסריה ובמקומות נוספים.

לאורך השנים עסק בהוצאה לאור של תקליטי [[ניחו"ח]], ובכתיבת תווים של ניגוני חב"ד, ואף שימש ככתב קבוע של מדור הניגונים ב[[בטאון חב"ד]].

==חיבוריו==
*'''אנעים זמירות''' - בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

==משפחתו==
*אוריאל בנימין מרטון - [[צפת]], איש חינוך, חזן ומוזיקאי ברוך כישרון.
*שלומית דקל - [[יקנעם]], חברת הסגל החינוכי הבכיר במכללת בית רבקה ורעייתו של [[הרב נועם דקל]] רב ושליח בעיר יקנעם עילית.
*דבורה מקוביצקי - [[אלעד]], מורה בתיכון [[בית רבקה]] ב[[כפר חב"ד]].
*יעקב מרטון - [[לוד]].
*יצחק חיים מרטון - [[ביתר עלית]].
*פנחס מרטון - שליח הרבי ב[[קרית ביאליק]].
*חיה רחל מנדלזון - [[ביתר עלית]].
*פריידא ליסון - [[באר שבע]].

==לקריאה נוספת==
*'''[[סיפור אישי (ספר)|סיפור אישי]]''' - [[פרדי ברוד]], עמ' 260, ראיון עם ביתו דבורה מקוביצקי.
*'''[[שבועון כפר חב"ד]]''' - גליון לחג הפסח תשס"ז, הרב מרטון מספר לבנו את סיפור חייו.

==קישורים חיצוניים==
*[http://video.yahadoot.com/8855 לדעת לקרוא בתורה] - שיעור וידאו עם הרב מרטון.
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=444 היו ימים: מקהלת חסידי חב"ד בניצוח הרב יוסף מרטון] - שטורעם.נט
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21696&pgnum=1 שער אחד מספרי "חידושי הרז"ה"] - המחוז בו כיהן כרב ואב"ד הנחיל את שם המשפחה 'מרטון'.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|מרטון יוסף יהודה]]

יוסף יהודה מרטון

2013-10-08T20:04:26Z

Colel: /* קישורים חיצוניים */

{{אין תמונה}}
'''יוסף יהודה מרטון''' הינו [[בעל מנגן]] חסיד חב"ד תושב שכונת בית וגן ב[[ירושלים]], ממקימי מקהלת חב"ד, ומראשי העוסקים בהוצאה לאור של תקליטי חברת [[ניחו"ח]].

==תולדות חייו==
[[קובץ:יוסף מרטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף מרטון בצעירותו]]
מרטון נולד בעיירה שעסבורג (סיגישוארה) שבאזור טרנסילבניה ברומניה ב[[כ' סיון]] [[תרצ"ג]] למשפחה חשובה ומיוחסת, לאביו הרב יעקב ולאמו מרת בילא-מלכה. שני הוריו נמנים על צאצאי משפחות רבניות. סביו וסבתו, הורי אביו, הינם בני דודים - שניהם נכדיו של הגאון המפורסם רבי זאב וולף הלוי ראזנבליה, שהתפרסם בספרו "חידושי הרז"ה". אימו, היא נכדתו של הגאון רבי משה הירש פוקס זצ"ל, ה"יד רמה", רבה של גרוסוורדיין - ומצד אמה היא נכדתו של ה"מראה יחזקאל" (הגה"צ רבי יחזקאל פאנעט, מבולטי וחשובי הרבנים באירופה).

סבו, הרב צבי מרטון ז"ל, ורעייתו הרבנית אידל ע"ה, היו דמויות בולטות ודומיננטיות בקהילה היהודית בסיגישוארה (ובעלי נכסים וחנויות). עם פרוץ מלחמת העולם השניה גזלו השכנים האנטישמיים את רכוש המשפחה. הסבתא אידל זכתה לעלות ארצה ולאחר פטירתה נטמנה ב"חלקת הרבנים" בהר המנוחות שבגבעת שאול ירושלים.

בחודשי הקיץ של שנת [[תש"ז]] צורף יוסף יהודה לקבוצת ילדים שהועלתה לארץ ישראל על סיפונה של אוניית המעפילים "פאן יורק" (אחת משלושת הפאנים המפורסמים). חיל הים הבריטי עצר את הספינה וכלא את כל נוסעיה בקפריסין. לאחר שהייה בת שלושה חודשים ב[[קפריסין]], הגיע ארצה וביקש להיקלט בישיבה; כך הגיע לכפר הרוא"ה וזכה ליחס אבהי וקירבה מראשי הישיבה הרב נריה והרב צוקרמן זכר צדיקים לברכה.

כשסיים את לימודיו בישיבה ובתיכון, התגייס ל[[צה"ל]] ושירת בחיל ההנדסה, ולאחר שחרורו המשיך את לימודיו בטכניון בחיפה בפקולטה להנדסה.

לאורך כל שנות נעוריו התעניין במוזיקה וגילה כישרון מצוין בתחום זה. באופן ספציפי למד ניצוח ולצד עיסוקו בהוראה (מתמטיקה ומקצועות יסוד עיוניים נוספים) עסק בארגון מקהלות. כשהגיע ל[[חיפה]], השתתף בפעילות של הקאמרית בחיפה וניצח על מקהלת הנוער של [[בני עקיבא]] ועל מקהלת ביה"ס הריאלי בחיפה. בין היתר נטל חלק פעיל במופעים המוסיקאליים המרשימים שהועלו בחיפה לרגל חגיגות העשור למדינת ישראל.

בשנת [[תשי"ז]] הכיר בחיפה את הטרקטוריסט החסידי הנודע הרב [[ראובן דונין]] שמשך אותו ללימוד חסידות והשפיע עליו להתקרב לחב"ד. בעידודו ובהשפעתו של ר' ראובן החליט ללכת לביקור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] - ואף זכה לקבל על כך ברכה חמה מהרבי נשיא דורנו. הוא הוקסם מהישיבה והאווירה הטהורה והמיוחדת שכבשה את ליבו, עזב את כל עיסוקיו בחיפה ונותר ללמוד חסידות אצל המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]], שם גם רכש ידידים רבים ובהם האחים לבית [[ליפסקר]] ו[[אייזנבאך]], הרב [[יצחק יהודא ירוסלבסקי]], הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] והרב [[משה נפרסטק]], האחים [[מזרחי]] ועוד. בהוראתו וברכתו של הרבי החל לנצל את ידיעותיו וכישוריו המוזיקאליים בכרם חב"ד - לשחזר ניגונים עתיקים ולהפיצם בין החסידים, לרשום ניגונים מפיהם של זקני החסידים ולסייע בכל דרך לפעילות חברת ניחו"ח עליה הופקד ידידו [[הרב שמואל זלמנוב]].

בשנת [[תשי"ח]] חיבר את המילים [[ניגון ופרצת|'ופרצת ימה ונגבה']] ללחן הדוברוונאי שלא היה ידוע עד אז בין החסידים. הניגון התקבל על ידי [[הרבי]], והפך להמנון כמעט רשמי של כלל הפעילות הציבורית של חסידי חב"ד ב[[הפצת המעיינות]] בעולם כולו.

בתקופת לימודיו בישיבה, היה נוסע מידי פעם לשבות ביישובים שונים יחד עם מספר מחבריו, ועושה נפשות לחסידות חב"ד{{הערה|בין תוצאות פעולותיהם, ניתן למנות את הביקור בקיבוץ משואות יצחק, שפעל את התקרותו של הרב [[חיים בנימיני]], ראש ישיבת חב"ד בפטרפוליס בברזיל.}}.

בשנת [[תשי"ט]] התבקש ע"י הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק להתגייס למשימת חינוך - והפך למנהל ראשון של ביה"ס של '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' ב[[לוד]]. עם הגעתם של עולי רומניה וצפון-אפריקה, התבקש להקים ולנהל את בית הספר במעברת עיר גנים, מוסד חינוך המפאר עד היום את שכונת "עיר גנים" במערב ירושלים.

הרב יוסף יהודה מרטון נישא למרת חנה גיטל בת ר' יחיאל גולדברג, והצטרף לגרעין המייסד של קהילת חב"ד בשכונת פאג"י סנהדריה (בראשות מורו וידידו הרב טוביה בלוי שליט"א). למרבה הצער לאחר כמה שנים חלתה רעייתו ונפטרה בדמי ימיה. כעבור מספר שנים נישא בשנית למרת שיינדל ועבר לשכונת "בית וגן" שם יסד עם חבריו הרב אריה שלמה יקונט, הרב קלמן שמואלביץ, הרב אברהם זלמן ויינר, הרב אברהם שלמה פבזנר וחסידים נוספים את בית הכנסת החב"די בו התקרבו עשרות רבות מקרב בני הישיבות בבית וגן.

בשנת [[תשכ"ג]] על פי בקשת הרב [[משה סגל]] ובברכת הרבי, ייסד את המקהלה החב"דית הראשונה, שהיתה מורכבת מחסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]] ומ[[ירושלים]] (ביניהם: ר' [[זלמן ברונשטיין]], ר' [[אברהם ליסון]], ועוד), שנחלה הצלחה רבה בהופעותיה בקיסריה ובמקומות נוספים.

לאורך השנים עסק בהוצאה לאור של תקליטי [[ניחו"ח]], ובכתיבת תווים של ניגוני חב"ד, ואף שימש ככתב קבוע של מדור הניגונים ב[[בטאון חב"ד]].

==חיבוריו==
*'''אנעים זמירות''' - בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

==משפחתו==
*אוריאל בנימין מרטון - [[צפת]], איש חינוך, חזן ומוזיקאי ברוך כישרון.
*שלומית דקל - [[יקנעם]], חברת הסגל החינוכי הבכיר במכללת בית רבקה ורעייתו של [[הרב נועם דקל]] רב ושליח בעיר יקנעם עילית.
*דבורה מקוביצקי - [[אלעד]], מורה בתיכון [[בית רבקה]] ב[[כפר חב"ד]].
*יעקב מרטון - [[לוד]].
*יצחק חיים מרטון - [[ביתר עלית]].
*פנחס מרטון - שליח הרבי ב[[קרית ביאליק]].
*חיה רחל מנדלזון - [[ביתר עלית]].
*פריידא ליסון - [[באר שבע]].

==לקריאה נוספת==
*'''[[סיפור אישי (ספר)|סיפור אישי]]''' - [[פרדי ברוד]], עמ' 260, ראיון עם ביתו דבורה מקוביצקי.
*'''[[שבועון כפר חב"ד]]''' - גליון לחג הפסח תשס"ז, הרב מרטון מספר לבנו את סיפור חייו.

==קישורים חיצוניים==
*[http://video.yahadoot.com/8855 לדעת לקרוא בתורה] - שיעור וידאו עם הרב מרטון.
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=444 היו ימים: מקהלת חסידי חב"ד בניצוח הרב יוסף מרטון] - שטורעם.נט
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21696&pgnum=1 שער אחד מספרי "חידושי הרז"ה"] - המחוז בו כיהן כרב ואב"ד הנחיל את שם המשפחה 'מרטון'.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|מרטון יוסף יהודה]]

יוסף יהודה מרטון

2013-10-08T20:03:37Z

Colel: /* קישורים חיצוניים */

{{אין תמונה}}
'''יוסף יהודה מרטון''' הינו [[בעל מנגן]] חסיד חב"ד תושב שכונת בית וגן ב[[ירושלים]], ממקימי מקהלת חב"ד, ומראשי העוסקים בהוצאה לאור של תקליטי חברת [[ניחו"ח]].

==תולדות חייו==
[[קובץ:יוסף מרטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף מרטון בצעירותו]]
מרטון נולד בעיירה שעסבורג (סיגישוארה) שבאזור טרנסילבניה ברומניה ב[[כ' סיון]] [[תרצ"ג]] למשפחה חשובה ומיוחסת, לאביו הרב יעקב ולאמו מרת בילא-מלכה. שני הוריו נמנים על צאצאי משפחות רבניות. סביו וסבתו, הורי אביו, הינם בני דודים - שניהם נכדיו של הגאון המפורסם רבי זאב וולף הלוי ראזנבליה, שהתפרסם בספרו "חידושי הרז"ה". אימו, היא נכדתו של הגאון רבי משה הירש פוקס זצ"ל, ה"יד רמה", רבה של גרוסוורדיין - ומצד אמה היא נכדתו של ה"מראה יחזקאל" (הגה"צ רבי יחזקאל פאנעט, מבולטי וחשובי הרבנים באירופה).

סבו, הרב צבי מרטון ז"ל, ורעייתו הרבנית אידל ע"ה, היו דמויות בולטות ודומיננטיות בקהילה היהודית בסיגישוארה (ובעלי נכסים וחנויות). עם פרוץ מלחמת העולם השניה גזלו השכנים האנטישמיים את רכוש המשפחה. הסבתא אידל זכתה לעלות ארצה ולאחר פטירתה נטמנה ב"חלקת הרבנים" בהר המנוחות שבגבעת שאול ירושלים.

בחודשי הקיץ של שנת [[תש"ז]] צורף יוסף יהודה לקבוצת ילדים שהועלתה לארץ ישראל על סיפונה של אוניית המעפילים "פאן יורק" (אחת משלושת הפאנים המפורסמים). חיל הים הבריטי עצר את הספינה וכלא את כל נוסעיה בקפריסין. לאחר שהייה בת שלושה חודשים ב[[קפריסין]], הגיע ארצה וביקש להיקלט בישיבה; כך הגיע לכפר הרוא"ה וזכה ליחס אבהי וקירבה מראשי הישיבה הרב נריה והרב צוקרמן זכר צדיקים לברכה.

כשסיים את לימודיו בישיבה ובתיכון, התגייס ל[[צה"ל]] ושירת בחיל ההנדסה, ולאחר שחרורו המשיך את לימודיו בטכניון בחיפה בפקולטה להנדסה.

לאורך כל שנות נעוריו התעניין במוזיקה וגילה כישרון מצוין בתחום זה. באופן ספציפי למד ניצוח ולצד עיסוקו בהוראה (מתמטיקה ומקצועות יסוד עיוניים נוספים) עסק בארגון מקהלות. כשהגיע ל[[חיפה]], השתתף בפעילות של הקאמרית בחיפה וניצח על מקהלת הנוער של [[בני עקיבא]] ועל מקהלת ביה"ס הריאלי בחיפה. בין היתר נטל חלק פעיל במופעים המוסיקאליים המרשימים שהועלו בחיפה לרגל חגיגות העשור למדינת ישראל.

בשנת [[תשי"ז]] הכיר בחיפה את הטרקטוריסט החסידי הנודע הרב [[ראובן דונין]] שמשך אותו ללימוד חסידות והשפיע עליו להתקרב לחב"ד. בעידודו ובהשפעתו של ר' ראובן החליט ללכת לביקור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] - ואף זכה לקבל על כך ברכה חמה מהרבי נשיא דורנו. הוא הוקסם מהישיבה והאווירה הטהורה והמיוחדת שכבשה את ליבו, עזב את כל עיסוקיו בחיפה ונותר ללמוד חסידות אצל המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]], שם גם רכש ידידים רבים ובהם האחים לבית [[ליפסקר]] ו[[אייזנבאך]], הרב [[יצחק יהודא ירוסלבסקי]], הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] והרב [[משה נפרסטק]], האחים [[מזרחי]] ועוד. בהוראתו וברכתו של הרבי החל לנצל את ידיעותיו וכישוריו המוזיקאליים בכרם חב"ד - לשחזר ניגונים עתיקים ולהפיצם בין החסידים, לרשום ניגונים מפיהם של זקני החסידים ולסייע בכל דרך לפעילות חברת ניחו"ח עליה הופקד ידידו [[הרב שמואל זלמנוב]].

בשנת [[תשי"ח]] חיבר את המילים [[ניגון ופרצת|'ופרצת ימה ונגבה']] ללחן הדוברוונאי שלא היה ידוע עד אז בין החסידים. הניגון התקבל על ידי [[הרבי]], והפך להמנון כמעט רשמי של כלל הפעילות הציבורית של חסידי חב"ד ב[[הפצת המעיינות]] בעולם כולו.

בתקופת לימודיו בישיבה, היה נוסע מידי פעם לשבות ביישובים שונים יחד עם מספר מחבריו, ועושה נפשות לחסידות חב"ד{{הערה|בין תוצאות פעולותיהם, ניתן למנות את הביקור בקיבוץ משואות יצחק, שפעל את התקרותו של הרב [[חיים בנימיני]], ראש ישיבת חב"ד בפטרפוליס בברזיל.}}.

בשנת [[תשי"ט]] התבקש ע"י הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק להתגייס למשימת חינוך - והפך למנהל ראשון של ביה"ס של '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' ב[[לוד]]. עם הגעתם של עולי רומניה וצפון-אפריקה, התבקש להקים ולנהל את בית הספר במעברת עיר גנים, מוסד חינוך המפאר עד היום את שכונת "עיר גנים" במערב ירושלים.

הרב יוסף יהודה מרטון נישא למרת חנה גיטל בת ר' יחיאל גולדברג, והצטרף לגרעין המייסד של קהילת חב"ד בשכונת פאג"י סנהדריה (בראשות מורו וידידו הרב טוביה בלוי שליט"א). למרבה הצער לאחר כמה שנים חלתה רעייתו ונפטרה בדמי ימיה. כעבור מספר שנים נישא בשנית למרת שיינדל ועבר לשכונת "בית וגן" שם יסד עם חבריו הרב אריה שלמה יקונט, הרב קלמן שמואלביץ, הרב אברהם זלמן ויינר, הרב אברהם שלמה פבזנר וחסידים נוספים את בית הכנסת החב"די בו התקרבו עשרות רבות מקרב בני הישיבות בבית וגן.

בשנת [[תשכ"ג]] על פי בקשת הרב [[משה סגל]] ובברכת הרבי, ייסד את המקהלה החב"דית הראשונה, שהיתה מורכבת מחסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]] ומ[[ירושלים]] (ביניהם: ר' [[זלמן ברונשטיין]], ר' [[אברהם ליסון]], ועוד), שנחלה הצלחה רבה בהופעותיה בקיסריה ובמקומות נוספים.

לאורך השנים עסק בהוצאה לאור של תקליטי [[ניחו"ח]], ובכתיבת תווים של ניגוני חב"ד, ואף שימש ככתב קבוע של מדור הניגונים ב[[בטאון חב"ד]].

==חיבוריו==
*'''אנעים זמירות''' - בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

==משפחתו==
*אוריאל בנימין מרטון - [[צפת]], איש חינוך, חזן ומוזיקאי ברוך כישרון.
*שלומית דקל - [[יקנעם]], חברת הסגל החינוכי הבכיר במכללת בית רבקה ורעייתו של [[הרב נועם דקל]] רב ושליח בעיר יקנעם עילית.
*דבורה מקוביצקי - [[אלעד]], מורה בתיכון [[בית רבקה]] ב[[כפר חב"ד]].
*יעקב מרטון - [[לוד]].
*יצחק חיים מרטון - [[ביתר עלית]].
*פנחס מרטון - שליח הרבי ב[[קרית ביאליק]].
*חיה רחל מנדלזון - [[ביתר עלית]].
*פריידא ליסון - [[באר שבע]].

==לקריאה נוספת==
*'''[[סיפור אישי (ספר)|סיפור אישי]]''' - [[פרדי ברוד]], עמ' 260, ראיון עם ביתו דבורה מקוביצקי.
*'''[[שבועון כפר חב"ד]]''' - גליון לחג הפסח תשס"ז, הרב מרטון מספר לבנו את סיפור חייו.

==קישורים חיצוניים==
*[http://video.yahadoot.com/8855 לדעת לקרוא בתורה] - שיעור וידאו עם הרב מרטון.
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=444 היו ימים: מקהלת חסידי חב"ד בניצוח הרב יוסף מרטון] - שטורעם.נט
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21696&pgnum=1 שער ספר עם חידושי הרז"ה] המחוז בו כיהן כרב ואב"ד הנחיל את שם המשפחה 'מרטון'.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|מרטון יוסף יהודה]]

יוסף יהודה מרטון

2013-10-08T19:46:04Z

Colel: /* תולדות חייו */

{{אין תמונה}}
'''יוסף יהודה מרטון''' הינו [[בעל מנגן]] חסיד חב"ד תושב שכונת בית וגן ב[[ירושלים]], ממקימי מקהלת חב"ד, ומראשי העוסקים בהוצאה לאור של תקליטי חברת [[ניחו"ח]].

==תולדות חייו==
[[קובץ:יוסף מרטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף מרטון בצעירותו]]
מרטון נולד בעיירה שעסבורג (סיגישוארה) שבאזור טרנסילבניה ברומניה ב[[כ' סיון]] [[תרצ"ג]] למשפחה חשובה ומיוחסת, לאביו הרב יעקב ולאמו מרת בילא-מלכה. שני הוריו נמנים על צאצאי משפחות רבניות. סביו וסבתו, הורי אביו, הינם בני דודים - שניהם נכדיו של הגאון המפורסם רבי זאב וולף הלוי ראזנבליה, שהתפרסם בספרו "חידושי הרז"ה". אימו, היא נכדתו של הגאון רבי משה הירש פוקס זצ"ל, ה"יד רמה", רבה של גרוסוורדיין - ומצד אמה היא נכדתו של ה"מראה יחזקאל" (הגה"צ רבי יחזקאל פאנעט, מבולטי וחשובי הרבנים באירופה).

סבו, הרב צבי מרטון ז"ל, ורעייתו הרבנית אידל ע"ה, היו דמויות בולטות ודומיננטיות בקהילה היהודית בסיגישוארה (ובעלי נכסים וחנויות). עם פרוץ מלחמת העולם השניה גזלו השכנים האנטישמיים את רכוש המשפחה. הסבתא אידל זכתה לעלות ארצה ולאחר פטירתה נטמנה ב"חלקת הרבנים" בהר המנוחות שבגבעת שאול ירושלים.

בחודשי הקיץ של שנת [[תש"ז]] צורף יוסף יהודה לקבוצת ילדים שהועלתה לארץ ישראל על סיפונה של אוניית המעפילים "פאן יורק" (אחת משלושת הפאנים המפורסמים). חיל הים הבריטי עצר את הספינה וכלא את כל נוסעיה בקפריסין. לאחר שהייה בת שלושה חודשים ב[[קפריסין]], הגיע ארצה וביקש להיקלט בישיבה; כך הגיע לכפר הרוא"ה וזכה ליחס אבהי וקירבה מראשי הישיבה הרב נריה והרב צוקרמן זכר צדיקים לברכה.

כשסיים את לימודיו בישיבה ובתיכון, התגייס ל[[צה"ל]] ושירת בחיל ההנדסה, ולאחר שחרורו המשיך את לימודיו בטכניון בחיפה בפקולטה להנדסה.

לאורך כל שנות נעוריו התעניין במוזיקה וגילה כישרון מצוין בתחום זה. באופן ספציפי למד ניצוח ולצד עיסוקו בהוראה (מתמטיקה ומקצועות יסוד עיוניים נוספים) עסק בארגון מקהלות. כשהגיע ל[[חיפה]], השתתף בפעילות של הקאמרית בחיפה וניצח על מקהלת הנוער של [[בני עקיבא]] ועל מקהלת ביה"ס הריאלי בחיפה. בין היתר נטל חלק פעיל במופעים המוסיקאליים המרשימים שהועלו בחיפה לרגל חגיגות העשור למדינת ישראל.

בשנת [[תשי"ז]] הכיר בחיפה את הטרקטוריסט החסידי הנודע הרב [[ראובן דונין]] שמשך אותו ללימוד חסידות והשפיע עליו להתקרב לחב"ד. בעידודו ובהשפעתו של ר' ראובן החליט ללכת לביקור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] - ואף זכה לקבל על כך ברכה חמה מהרבי נשיא דורנו. הוא הוקסם מהישיבה והאווירה הטהורה והמיוחדת שכבשה את ליבו, עזב את כל עיסוקיו בחיפה ונותר ללמוד חסידות אצל המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]], שם גם רכש ידידים רבים ובהם האחים לבית [[ליפסקר]] ו[[אייזנבאך]], הרב [[יצחק יהודא ירוסלבסקי]], הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] והרב [[משה נפרסטק]], האחים [[מזרחי]] ועוד. בהוראתו וברכתו של הרבי החל לנצל את ידיעותיו וכישוריו המוזיקאליים בכרם חב"ד - לשחזר ניגונים עתיקים ולהפיצם בין החסידים, לרשום ניגונים מפיהם של זקני החסידים ולסייע בכל דרך לפעילות חברת ניחו"ח עליה הופקד ידידו [[הרב שמואל זלמנוב]].

בשנת [[תשי"ח]] חיבר את המילים [[ניגון ופרצת|'ופרצת ימה ונגבה']] ללחן הדוברוונאי שלא היה ידוע עד אז בין החסידים. הניגון התקבל על ידי [[הרבי]], והפך להמנון כמעט רשמי של כלל הפעילות הציבורית של חסידי חב"ד ב[[הפצת המעיינות]] בעולם כולו.

בתקופת לימודיו בישיבה, היה נוסע מידי פעם לשבות ביישובים שונים יחד עם מספר מחבריו, ועושה נפשות לחסידות חב"ד{{הערה|בין תוצאות פעולותיהם, ניתן למנות את הביקור בקיבוץ משואות יצחק, שפעל את התקרותו של הרב [[חיים בנימיני]], ראש ישיבת חב"ד בפטרפוליס בברזיל.}}.

בשנת [[תשי"ט]] התבקש ע"י הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק להתגייס למשימת חינוך - והפך למנהל ראשון של ביה"ס של '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' ב[[לוד]]. עם הגעתם של עולי רומניה וצפון-אפריקה, התבקש להקים ולנהל את בית הספר במעברת עיר גנים, מוסד חינוך המפאר עד היום את שכונת "עיר גנים" במערב ירושלים.

הרב יוסף יהודה מרטון נישא למרת חנה גיטל בת ר' יחיאל גולדברג, והצטרף לגרעין המייסד של קהילת חב"ד בשכונת פאג"י סנהדריה (בראשות מורו וידידו הרב טוביה בלוי שליט"א). למרבה הצער לאחר כמה שנים חלתה רעייתו ונפטרה בדמי ימיה. כעבור מספר שנים נישא בשנית למרת שיינדל ועבר לשכונת "בית וגן" שם יסד עם חבריו הרב אריה שלמה יקונט, הרב קלמן שמואלביץ, הרב אברהם זלמן ויינר, הרב אברהם שלמה פבזנר וחסידים נוספים את בית הכנסת החב"די בו התקרבו עשרות רבות מקרב בני הישיבות בבית וגן.

בשנת [[תשכ"ג]] על פי בקשת הרב [[משה סגל]] ובברכת הרבי, ייסד את המקהלה החב"דית הראשונה, שהיתה מורכבת מחסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]] ומ[[ירושלים]] (ביניהם: ר' [[זלמן ברונשטיין]], ר' [[אברהם ליסון]], ועוד), שנחלה הצלחה רבה בהופעותיה בקיסריה ובמקומות נוספים.

לאורך השנים עסק בהוצאה לאור של תקליטי [[ניחו"ח]], ובכתיבת תווים של ניגוני חב"ד, ואף שימש ככתב קבוע של מדור הניגונים ב[[בטאון חב"ד]].

==חיבוריו==
*'''אנעים זמירות''' - בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

==משפחתו==
*אוריאל בנימין מרטון - [[צפת]], איש חינוך, חזן ומוזיקאי ברוך כישרון.
*שלומית דקל - [[יקנעם]], חברת הסגל החינוכי הבכיר במכללת בית רבקה ורעייתו של [[הרב נועם דקל]] רב ושליח בעיר יקנעם עילית.
*דבורה מקוביצקי - [[אלעד]], מורה בתיכון [[בית רבקה]] ב[[כפר חב"ד]].
*יעקב מרטון - [[לוד]].
*יצחק חיים מרטון - [[ביתר עלית]].
*פנחס מרטון - שליח הרבי ב[[קרית ביאליק]].
*חיה רחל מנדלזון - [[ביתר עלית]].
*פריידא ליסון - [[באר שבע]].

==לקריאה נוספת==
*'''[[סיפור אישי (ספר)|סיפור אישי]]''' - [[פרדי ברוד]], עמ' 260, ראיון עם ביתו דבורה מקוביצקי.
*'''[[שבועון כפר חב"ד]]''' - גליון לחג הפסח תשס"ז, הרב מרטון מספר לבנו את סיפור חייו.

==קישורים חיצוניים==
*[http://video.yahadoot.com/8855 לדעת לקרוא בתורה] - שיעור וידאו עם הרב מרטון.
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=444 היו ימים: מקהלת חסידי חב"ד בניצוח הרב יוסף מרטון] - שטורעם.נט

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|מרטון יוסף יהודה]]

יוסף יהודה מרטון

2013-10-08T10:08:58Z

Colel: /* תולדות חייו */

{{אין תמונה}}

'''יוסף יהודה מרטון''' הינו [[בעל מנגן]] חסיד חב"ד תושב שכונת בית וגן ב[[ירושלים]], ממקימי מקהלת חב"ד, ומראשי העוסקים בהוצאה לאור של תקליטי חברת [[ניחו"ח]].

==תולדות חייו==
'''יוסף יהודה מרטון''' נולד בעיירה שעסבורג (סיגישוארה) שבאזור טרנסילבניה ברומניה ב[[כ' סיון]] [[תרצ"ג]] למשפחה חשובה ומיוחסת, לאביו הרב יעקב ולאמו מרת בילא-מלכה. שני הוריו נמנים על צאצאי משפחות רבניות. סביו וסבתו, הורי אביו, הינם בני דודים - שניהם נכדיו של הגאון המפורסם רבי זאב וולף ראזנבליה, שהתפרסם בספרו "חידושי הרז"ה". אימו, היא נכדתו של הגאון רבי משה הירש פוקס זצ"ל, ה"יד רמה", רבה של גרוסוורדיין - ומצד אמה היא נכדתו של ה"מראה יחזקאל" (הגה"צ רבי יחזקאל פאנעט, מבולטי וחשובי הרבנים באירופה).

סבו, הרב צבי מרטון ז"ל, ורעייתו הרבנית אידל ע"ה, היו דמויות בולטות ודומיננטיות בקהילה היהודית בסיגישוארה (ובעלי נכסים וחנויות). עם פרוץ מלחמת העולם השניה גזלו השכנים האנטישמיים את רכוש המשפחה. הסבתא אידל זכתה לעלות ארצה ולאחר פטירתה נטמנה ב"חלקת הרבנים" בהר המנוחות שבגבעת שאול ירושלים.

בחודשי הקיץ של שנת [[תש"ז]] צורף יוסף יהודה לקבוצת ילדים שהועלתה לארץ ישראל על סיפונה של אוניית המעפילים "פאן יורק" (אחת משלושת הפאנים המפורסמים). חיל הים הבריטי עצר את הספינה וכלא את כל נוסעיה בקפריסין. לאחר שהייה בת שלושה חודשים ב[[קפריסין]], הגיע ארצה וביקש להיקלט בישיבה; כך הגיע לכפר הרוא"ה וזכה ליחס אבהי וקירבה מראשי הישיבה הרב נריה והרב צוקרמן זכר צדיקים לברכה.

כשסיים את לימודיו בישיבה ובתיכון, התגייס ל[[צה"ל]] ושירת בחיל ההנדסה, ולאחר שחרורו המשיך את לימודיו בטכניון בחיפה בפקולטה להנדסה.

לאורך כל שנות נעוריו התעניין במוזיקה וגילה כישרון מצוין בתחום זה. באופן ספציפי למד ניצוח ולצד עיסוקו בהוראה (מתמטיקה ומקצועות יסוד עיוניים נוספים) עסק בארגון מקהלות. כשהגיע ל[[חיפה]], השתתף בפעילות של הקאמרית בחיפה וניצח על מקהלת הנוער של [[בני עקיבא]] ועל מקהלת ביה"ס הריאלי בחיפה. בין היתר נטל חלק פעיל במופעים המוסיקאליים המרשימים שהועלו בחיפה לרגל חגיגות העשור למדינת ישראל.

בשנת [[תשי"ז]] הכיר בחיפה את הטרקטוריסט החסידי הנודע הרב [[ראובן דונין]] שמשך אותו ללימוד חסידות והשפיע עליו להתקרב לחב"ד. בעידודו ובהשפעתו של ר' ראובן החליט ללכת לביקור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] - ואף זכה לקבל על כך ברכה חמה מהרבי נשיא דורנו. הוא הוקסם מהישיבה והאווירה הטהורה והמיוחדת שכבשה את ליבו, עזב את כל עיסוקיו בחיפה ונותר ללמוד חסידות אצל המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]], שם גם רכש ידידים רבים ובהם האחים לבית [[ליפסקר]] ו[[אייזנבאך]], הרב [[יצחק יהודא ירוסלבסקי]], הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] והרב [[משה נפרסטק]], האחים [[מזרחי]] ועוד. בהוראתו וברכתו של הרבי החל לנצל את ידיעותיו וכישוריו המוזיקאליים בכרם חב"ד - לשחזר ניגונים עתיקים ולהפיצם בין החסידים, לרשום ניגונים מפיהם של זקני החסידים ולסייע בכל דרך לפעילות חברת ניחו"ח עליה הופקד ידידו [[הרב שמואל זלמנוב]].

בשנת [[תשי"ח]] חיבר את המילים [[ניגון ופרצת|'ופרצת ימה ונגבה']] ללחן הדוברוונאי שלא היה ידוע עד אז בין החסידים. הניגון התקבל על ידי [[הרבי]], והפך להמנון כמעט רשמי של כלל הפעילות הציבורית של חסידי חב"ד ב[[הפצת המעיינות]] בעולם כולו.

בתקופת לימודיו בישיבה, היה נוסע מידי פעם לשבות ביישובים שונים יחד עם מספר מחבריו, ועושה נפשות לחסידות חב"ד{{הערה|בין תוצאות פעולותיהם, ניתן למנות את הביקור בקיבוץ משואות יצחק, שפעל את התקרותו של הרב [[חיים בנימיני]], ראש ישיבת חב"ד בפטרפוליס בברזיל.}}.

בשנת [[תשי"ט]] התבקש ע"י הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק להתגייס למשימת חינוך - והפך למנהל ראשון של ביה"ס של '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' ב[[לוד]]. עם הגעתם של עולי רומניה וצפון-אפריקה, התבקש להקים ולנהל את בית הספר במעברת עיר גנים, מוסד חינוך המפאר עד היום את שכונת "עיר גנים" במערב ירושלים.

הרב יוסף יהודה מרטון נישא למרת חנה גיטל בת ר' יחיאל גולדברג, והצטרף לגרעין המייסד של קהילת חב"ד בשכונת פאג"י סנהדריה (בראשות מורו וידידו הרב טוביה בלוי שליט"א). למרבה הצער לאחר כמה שנים חלתה רעייתו ונפטרה בדמי ימיה. כעבור מספר שנים נישא בשנית למרת שיינדל ועבר לשכונת "בית וגן" שם יסד עם חבריו הרב אריה שלמה יקונט, הרב קלמן שמואלביץ, הרב אברהם זלמן ויינר, הרב אברהם שלמה פבזנר וחסידים נוספים את בית הכנסת החב"די בו התקרבו עשרות רבות מקרב בני הישיבות בבית וגן.

בשנת [[תשכ"ג]] על פי בקשת הרב [[משה סגל]] ובברכת הרבי, ייסד את המקהלה החב"דית הראשונה, שהיתה מורכבת מחסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]] ומ[[ירושלים]] (ביניהם: ר' [[זלמן ברונשטיין]], ר' [[אברהם ליסון]], ועוד), שנחלה הצלחה רבה בהופעותיה בקיסריה ובמקומות נוספים.

לאורך השנים עסק בהוצאה לאור של תקליטי [[ניחו"ח]], ובכתיבת תווים של ניגוני חב"ד, ואף שימש ככתב קבוע של מדור הניגונים ב[[בטאון חב"ד]].

==חיבוריו==
*'''אנעים זמירות''' - בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

==משפחתו==
*אוריאל בנימין מרטון - [[צפת]], איש חינוך, חזן ומוזיקאי ברוך כישרון.
*שלומית דקל - [[יקנעם]], חברת הסגל החינוכי הבכיר במכללת בית רבקה ורעייתו של [[הרב נועם דקל]] רב ושליח בעיר יקנעם עילית.
*דבורה מקוביצקי - [[אלעד]], מורה בתיכון [[בית רבקה]] ב[[כפר חב"ד]].
*יעקב מרטון - [[לוד]].
*יצחק חיים מרטון - [[ביתר עלית]].
*פנחס מרטון - שליח הרבי ב[[קרית ביאליק]].
*חיה רחל מנדלזון - [[ביתר עלית]].
*פריידא ליסון - [[באר שבע]].

==לקריאה נוספת==
*'''[[סיפור אישי (ספר)|סיפור אישי]]''' - [[פרדי ברוד]], עמ' 260, ראיון עם ביתו דבורה מקוביצקי.
*'''[[שבועון כפר חב"ד]]''' - גליון לחג הפסח תשס"ז, הרב מרטון מספר לבנו את סיפור חייו.

==קישורים חיצוניים==
*[http://video.yahadoot.com/8855 לדעת לקרוא בתורה] - שיעור וידאו עם הרב מרטון.
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=444 היו ימים: מקהלת חסידי חב"ד בניצוח הרב יוסף מרטון] - שטורעם.נט

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|מרטון יוסף יהודה]]

יוסף יהודה מרטון

2013-10-08T10:00:39Z

Colel: /* תולדות חייו */

{{אין תמונה}}

'''יוסף יהודה מרטון''' הינו [[בעל מנגן]] חסיד חב"ד תושב שכונת בית וגן ב[[ירושלים]], ממקימי מקהלת חב"ד, ומראשי העוסקים בהוצאה לאור של תקליטי חברת [[ניחו"ח]].

==תולדות חייו==
'''יוסף יהודה מרטון''' נולד בעיירה שעסבורג (סיגישוארה) שבאזור טרנסילבניה ברומניה ב[[כ' סיון]] [[תרצ"ג]] למשפחה חשובה ומיוחסת, לאביו הרב יעקב ולאמו מרת בילא-מלכה. שני הוריו נמנים על צאצאי משפחות רבניות. סביו וסבתו, הורי אביו, הינם בני דודים - שניהם נכדיו של הגאון המפורסם רבי זאב וולף ראזנבליה, שהתפרסם בספרו "חידושי הרז"ה". אימו, היא נכדתו של הגאון רבי משה הירש פוקס זצ"ל, ה"יד רמה", רבה של גרוסוורדיין - ומצד אמה היא נכדתו של ה"מראה יחזקאל" (הגה"צ רבי יחזקאל פאנעט, מבולטי וחשובי הרבנים באירופה).

סבו, הרב צבי מרטון ז"ל, ורעייתו הרבנית אידל ע"ה, היו דמויות הבולטות והדומיננטיות בקהילה היהודית בסיגישוארה (ובעלי נכסים וחנויות). עם פרוץ מלחמת העולם השניה גזלו השכנים האנטישמיים את רכוש המשפחה. הסבתא אידל זכתה לעלות ארצה ולאחר פטירתה נטמנה ב"חלקת הרבנים" בהר המנוחות שבגבעת שאול ירושלים.

בחודשי הקיץ של שנת [[תש"ז]] צורף יוסף יהודה לקבוצת ילדים שהועלתה לארץ ישראל על סיפונה של אוניית המעפילים "פאן יורק" (אחת משלושת הפאנים המפורסמים). חיל הים הבריטי עצר את הספינה וכלא את כל נוסעיה בקפריסין. לאחר שהייה בת שלושה חודשים ב[[קפריסין]], הגיע ארצה וביקש להיקלט בישיבה; כך הגיע לכפר הרוא"ה וזכה ליחס אבהי וקירבה מראשי הישיבה הרב נריה והרב צוקרמן זכר צדיקים לברכה.

כשסיים את לימודיו בישיבה ובתיכון, התגייס ל[[צה"ל]] ושירת בחיל ההנדסה, ולאחר שחרורו המשיך את לימודיו בטכניון בחיפה בפקולטה להנדסה.

לאורך כל שנות נעוריו התעניין במוזיקה וגילה כישרון מצוין בתחום זה. באופן ספציפי למד ניצוח ולצד עיסוקו בהוראה (מתמטיקה ומקצועות יסוד עיוניים נוספים) עסק בארגון מקהלות. כשהגיע ל[[חיפה]], השתתף בפעילות של הקאמרית בחיפה וניצח על מקהלת הנוער של [[בני עקיבא]] ועל מקהלת ביה"ס הריאלי בחיפה. בין היתר נטל חלק פעיל במופעים המוסיקאליים המרשימים שהועלו בחיפה לרגל חגיגות העשור למדינת ישראל.

בשנת [[תשי"ז]] הכיר בחיפה את הטרקטוריסט החסידי הנודע הרב [[ראובן דונין]] שמשך אותו ללימוד חסידות והשפיע עליו להתקרב לחב"ד. בעידודו ובהשפעתו של ר' ראובן החליט ללכת לביקור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] - ואף זכה לקבל על כך ברכה חמה מהרבי נשיא דורנו. הוא הוקסם מהישיבה והאווירה הטהורה והמיוחדת שכבשה את ליבו, עזב את כל עיסוקיו בחיפה ונותר ללמוד חסידות אצל המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]], שם גם רכש ידידים רבים ובהם האחים לבית [[ליפסקר]] ו[[אייזנבאך]], הרב [[יצחק יהודא ירוסלבסקי]], הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] והרב [[משה נפרסטק]], האחים [[מזרחי]] ועוד. בהוראתו וברכתו של הרבי החל לנצל את ידיעותיו וכישוריו המוזיקאליים בכרם חב"ד - לשחזר ניגונים עתיקים ולהפיצם בין החסידים, לרשום ניגונים מפיהם של זקני החסידים ולסייע בכל דרך לפעילות חברת ניחו"ח עליה הופקד ידידו [[הרב שמואל זלמנוב]].

בשנת [[תשי"ח]] חיבר את המילים [[ניגון ופרצת|'ופרצת ימה ונגבה']] ללחן הדוברוונאי שלא היה ידוע עד אז בין החסידים. הניגון התקבל על ידי [[הרבי]], והפך להמנון כמעט רשמי של כלל הפעילות הציבורית של חסידי חב"ד ב[[הפצת המעיינות]] בעולם כולו.

בתקופת לימודיו בישיבה, היה נוסע מידי פעם לשבות ביישובים שונים יחד עם מספר מחבריו, ועושה נפשות לחסידות חב"ד{{הערה|בין תוצאות פעולותיהם, ניתן למנות את הביקור בקיבוץ משואות יצחק, שפעל את התקרותו של הרב [[חיים בנימיני]], ראש ישיבת חב"ד בפטרפוליס בברזיל.}}.

בשנת [[תשי"ט]] התבקש ע"י הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק להתגייס למשימת חינוך - והפך למנהל ראשון של ביה"ס של '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' ב[[לוד]]. עם הגעתם של עולי רומניה וצפון-אפריקה, התבקש להקים ולנהל את בית הספר במעברת עיר גנים, מוסד חינוך המפאר עד היום את שכונת "עיר גנים" במערב ירושלים.

הרב יוסף יהודה מרטון נישא למרת חנה גיטל בת ר' יחיאל גולדברג, והצטרף לגרעין המייסד של קהילת חב"ד בשכונת פאג"י סנהדריה (בראשות מורו וידידו הרב טוביה בלוי שליט"א). למרבה הצער לאחר כמה שנים חלתה רעייתו ונפטרה בדמי ימיה. כעבור מספר שנים נישא בשנית למרת שיינדל ועבר לשכונת "בית וגן" שם יסד עם חבריו הרב אריה שלמה יקונט, הרב קלמן שמואלביץ, הרב אברהם זלמן ויינר, הרב אברהם שלמה פבזנר וחסידים נוספים את בית הכנסת החב"די בו התקרבו עשרות רבות מקרב בני הישיבות בבית וגן.

בשנת [[תשכ"ג]] על פי בקשת הרב [[משה סגל]] ובברכת הרבי, ייסד את המקהלה החב"דית הראשונה, שהיתה מורכבת מחסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]] ומ[[ירושלים]] (ביניהם: ר' [[זלמן ברונשטיין]], ר' [[אברהם ליסון]], ועוד), שנחלה הצלחה רבה בהופעותיה בקיסריה ובמקומות נוספים.

לאורך השנים עסק בהוצאה לאור של תקליטי [[ניחו"ח]], ובכתיבת תווים של ניגוני חב"ד, ואף שימש ככתב קבוע של מדור הניגונים ב[[בטאון חב"ד]].

==חיבוריו==
*'''אנעים זמירות''' - בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

==משפחתו==
*אוריאל בנימין מרטון - [[צפת]], איש חינוך, חזן ומוזיקאי ברוך כישרון.
*שלומית דקל - [[יקנעם]], חברת הסגל החינוכי הבכיר במכללת בית רבקה ורעייתו של [[הרב נועם דקל]] רב ושליח בעיר יקנעם עילית.
*דבורה מקוביצקי - [[אלעד]], מורה בתיכון [[בית רבקה]] ב[[כפר חב"ד]].
*יעקב מרטון - [[לוד]].
*יצחק חיים מרטון - [[ביתר עלית]].
*פנחס מרטון - שליח הרבי ב[[קרית ביאליק]].
*חיה רחל מנדלזון - [[ביתר עלית]].
*פריידא ליסון - [[באר שבע]].

==לקריאה נוספת==
*'''[[סיפור אישי (ספר)|סיפור אישי]]''' - [[פרדי ברוד]], עמ' 260, ראיון עם ביתו דבורה מקוביצקי.
*'''[[שבועון כפר חב"ד]]''' - גליון לחג הפסח תשס"ז, הרב מרטון מספר לבנו את סיפור חייו.

==קישורים חיצוניים==
*[http://video.yahadoot.com/8855 לדעת לקרוא בתורה] - שיעור וידאו עם הרב מרטון.
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=444 היו ימים: מקהלת חסידי חב"ד בניצוח הרב יוסף מרטון] - שטורעם.נט

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|מרטון יוסף יהודה]]